הלל עומר, משורר וסופר,  הידוע יותר בשמו הספרותי ע. הלל נולד בכ״ד באב תרפ״ו, 4 באוגוסט 1926. שם משפחתו היה קוטוביץ, ואביו עיברת אותו לעוגני, ובשם זה פורסמו שיריו הראשונים. על פי עצת אברהם שלונסקי בחר בשם העט ע' הלל. הוא שייך למשמרת הספרותית המכונה "דור בארץ", ויצירתו כוללת שירה, פרוזה אוטוביוגרפית, סיפורים ושירים לילדים.
    נולד למשפחת חלוצים בקיבוץ משמר העמק. במלחמת העצמאות נלחם בחטיבת הנגב של הפלמ"ח ועם שחרורו שב לקיבוץ. ב-1951 נסע לצרפת לשלוש שנים, שם למד אדריכלות נוף וגנים, מקצוע שעסק בו כל חייו. ב-1954 עזב את הקיבוץ לירושלים, ואחר כך עבר לתל אביב. ב-1972 זכה בפרס רוקח של עיריית תל אביב על פעילותו כאדריכל גנים.
    החל לכתוב בילדותו. ב-1944 ראו אור שני שירים שלו בעיתון משמר: "שיר לאיילת הבר" ו"שיר לרצפת האורווה", שאותם לא כינס באף אחד מספריו. כמו כן פירסם משיריו הראשונים בקובץ הרביעי של ילקוט הרעים (1946) ומראשית יצירתו לילדים בדבר לילדים (1947).
    ספר השירים הראשון שלו, ארץ הצהריים, שראה אור לראשונה ב-1950 בהוצאת ספרית פועלים ואחר כך במהדורה מורחבת ב-1956, מתאפיין בתיאור חוויות שמקורן בהוויה הארץ-ישראלית. מן הבחינה הסגנונית ניתן להבחין בשילוב של מקורות: לשון המקרא וצורות ארכאיות עם לשון יומיומית ואפילו סלנג, וכן רמיזות ממקורות מיתיים עתיקים כמו מזמורי האלה ענת. בדרכי ההבעה בולט לצד הפאתוס הרטורי גם יסוד צברי המתגלה ב"דיבור דוגרי" של הצהרות ישירות.
    לאחר ארץ הצהריים חלה הפסקה בכתיבתו למבוגרים. בספר השירים הבא, נשרה (1962), בולטת ביתר שאת מגמה פואטית הנשענת על תשתיות קדומות, גם בלשון וגם בארגון המבני. הביקורת נטתה לראות כתיבה זו ככנענית. הלל הסתייג וטען לכתיבה ילידית-רליגיוזית.
    בספרי השירה המאוחרים יותר ניתן לעמוד על שינויים בצורה ובתוכן, אך גם בהם, כפי שהעיד הלל בראיונות עמו, המהות שלהם היא "אמת" של חוויה פנימית שאותה שאף להעביר לקוראים. נקודת המוצא בהם היא לעתים נוף קונקרטי או סיטואציה ריאלית, אך מכאן יש הפלגה אל מחוזות הדמיון, המושכים אל עולמות בלדיים ואגדיים.
    בקובץ טרוף טורף (1964) מתגלים יסודות עממיים-בלדיים, כאשר בכותרתו ובבסיסו הוא רומז לסיפור יוסף המקראי, אף שזירת ההתרחשות במחזור השירים היא היער האפל ועניינו משולש אהבה הבנוי על בת החייט, האב והבן הנטרף על ידי הזאבים. את עניינו בסיפור יוסף אפשר לראות גם ביצירתו יוסף ואשת פוטיפר (1982). נטייה זו "להתכתב" עם תשתיות מיתיות ניכרת גם במחזור "כיפה אדומה" שבקובץ דַבְּרִי (1980), הקושר ארוס ותנטוס על רקע יצרי של יער וזאבים, בדומה לאופן שבו זה נעשה בטרוף טורף. בכתיבתו המאוחרת פנה לצורת המחזור, שבו כל אחד מהשירים אמנם עומד בפני עצמו, אבל הוא מאפשר את הרחבת היסוד העלילתי, ההולך ומתפתח משיר לשיר ומעמיד רצף הבנוי על שגרה התחלתית, משבר וסיום מפויס.
    ע. הלל ידוע גם כסופר ומשורר לילדים. סיפורי דודי שמחה (1964) זכו לעיבודים רבים לטלוויזיה ולתסכיתי רדיו. רבים משיריו הולחנו, בין השאר על ידי סשה ארגוב. המוכרים בהם: "יוסי ילד שלי מוצלח", "ככה סתם", "דוד שמש ואנטנה", "מדוע לובשת הזברה פיג'מה" ועוד. ב-2006 נערכה תערוכת מחווה ליצירותיו לילדים בליווי איורים שנעשו בהשראת הסיפורים והשירים.
    זכה בפרסים שונים, בהם: פרס פיכמן (1986), פרס זאב לספרות ילדים (1987) ופרס בינלאומי לספרות ילדים על שם אנדרסן (1990).
    מבחר משיריו למבוגרים כונס בקובץ עד כה (1983) ובו שינויים שערך בשירים לפי רצונו. ב-2013 יצא הספר ע. הלל – כל השירים.
    ע. הלל  היה נשוי לציפורה ואב לשלוש בנות. הלל נפטר בז׳ בתמוז תש״ן, 30 ביוני  1990 ונקבר בקיבוץ בו נולד.

יצירות ע. הלל  בפרויקט בן-יהודה

נכתב על-ידי הדי שייט עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
מקורות נוספים: קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, דףדף, ויקיפדיה, המכון לתרגום ספרות עברית, Электронная еврейская энциклопедия

ספריו:

• ארץ הצהרים : שירים (מרחביה : ספרית פועלים, 1950)
• ארץ הצהרים : שירים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי״ז 1956) <מהדורה חדשה מורחבת>
• בוקר טוב (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1961) <ציורים - מיכל אפרת>
• נשרה (תל אביב : הוצאת המחבר, תשכ״ב 1962)
• טרוף טורף (תל-אביב : עם הספר, 1964) <שירים>
• הודיה  (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ג 1973) <שירים>
• רים צפרים צפרים ציפ  (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ג) <איורים - אראלה>
• מזבוב עד פיל ושאר החיות של ע. הלל (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד ; ירושלים : כתר, 1977) <איורים - אלונה פרנקל>
• דברי : שירים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תש״ם 1980)
• יוסף ואשת פוטיפר (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ב 1982) <שירים>
• עד כה (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ד 1983) <לקט שירים מתוך: ארץ הצהרים, נשרה, טרוף טורף, הודיה, דברי, יוסף ואשת פוטיפר, כפה אדומה>
• אני פשוש בטח ואולי  (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1987) <מהד׳ ערוכה מתוקנת ומאוירת מחדש> <ציורים - מיכל אפרת>
• משלי חולון (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ״א 1991) <עיצוב ואיור - כריסטינה קדמון>
• כל השירים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד ; ירושלים : מוסד ביאליק, תשע״ג 2012) <כולל שירים מתוך ׳ארץ הצהרים׳ (1950) ושירים שנוספו במהדורת תשי״ז 1956; ׳נשרה׳ (תשכ״ב 1962); ׳טרוף טורף׳ (1964); ׳הודיה׳ (תשל״ג 1973); ׳דברי׳ (תש״ם 1980); ׳יוסף ואשת פוטיפר׳ (תשמ״ב 1982); שירים מהעיזבון. חותמת את הכרך רשימה של חיים גורי ׳הקסום והנלהב׳ על ע. הלל>