הפואמה המודרניסטית ביצירת אלתרמן : מסות על "שמחת עניים" ו"שירי מכות מצרים" / בעריכת זיוה שמיר וצבי לוז.  -- רמת גן : הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"א 1991.
    248  עמ'. -- (סדרת אופקי מחקר)
    The modernistic poem in Alterman's work : on Simhat 'Aniyim and Shirei Makot Mitzrayim / edited by Ziva Shamir and Zvi Luz

    הפואמות הגדולות של נתן אלתרמן - "שמחת עניים" ו"מכות מצרים" - משקפות שני קטבים בשירתו. הראשונה - יצירה מעורפלת וחידתית, שעולמה קודר והגותה סבוכה, ואילו השנייה - סגנונה צלול ובהיר למראה, הגם שאמירותיה קשות ורבות-סתירות. שתי היצירות קבעו בשעתן נוסח שירי חדש, והיוו פסגה ודאית של הפואמה המודרניסטית, זו שנשענה על הישגי המודרניזם הרוסי ועל הפואטיקה שיצאה מבית מדרשו של שלונסקי. דורות של אוהבי שירה עברית נתחנכו על יצירות אלה, ואף הביקורת והמחקר נענו להן בקשת רחבה של תגובות המעידות על נקודות-תצפית שונות ומגוונות.

    בקובץ חמש-עשרה מסות, המייצגות את מיטב דברי הפרשנות, הביקורת והמחקר. במלוכד יש בהן כדי ללמד על ההתמודדות הבלתי-פוסקת עם יצירת אלתרמן. במקביל, המסות הללו משקפות את התהליכים שעברו על חקר הספרות העברית וביקורתה מאז מלחמת העולם השנייה ועד ימינו אלה.
 

תוכן העניינים:

• זיוה שמיר: על הפואמה המודרניסטית ביצירת אלתרמן (עמ' 7־23)


• אידה צורית: דמעת החפים מחטא : האב, הבן והעלמה ב'שירי מכות מצרים' (עמ' 25־34)


• משה שמיר: פתח-קריאה ב'שמחת עניים' (עמ' 35־46)


• דוד כנעני: על קו הקץ (עמ' 47־56)


• ישראל רינג: 'שמחת עניים' לאלתרמן (עמ' 57־74)


• גדעון קצנלסון: 'מגילת האש' של דור השואה : על 'שמחת עניים' (עמ' 75־89)


• דן מירון: המת והרעיה : על שירת האהבה של נתן אלתרמן (עמ' 91־108)


• אליעזר שביד: שירי עיר נצורה : על 'שירי מכות מצרים' (עמ' 109־123)


• ברוך קורצווייל: מהותה של 'שמחת עניים' (עמ' 125־145)


• הלל ברזל: 'שירי מכות מצרים' לנתן אלתרמן (עמ' 147־155)


• ישראל לוין: קולות מן העבר בהווה : השפעת השירה העברית בימי-הביניים על 'שמחת עניים' (עמ' 157־176)


• בעז ערפלי: עבותות של חושך : זיקתה של 'שמחת עניים' לנסיבות ההיסטוריות (עמ' 177־185)


• ראובן צור: 'שמחת עניים' כשירה היפנוטית (עמ' 187־205)


• עוזי שביט: חרוז ומשמעות בשירת אלתרמן (עמ' 207־222)


• חמוטל בר-יוסף: עלילה ומשמעות ב'שמחת עניים' על רקע הדקאדנס והסימבוליזם בספרות הרוסית (עמ' 223־239)