צוקרמן, יצחק (אנטק). "אם צדקה דרך היודנראטים, יועמדו הלוחמים למשפט".
למרחב, כ"ז בתמוז תשט"ו, 17 ביולי 1955, עמ' 1,2.
דיווח על דברי יצחק (אנטק) צוקרמן באסיפת בחירות בתל-אביב, ותגובתו לטורו של נתן א.
"מסביב למשפט".
דיווח נוסף נדפס גם ב'דבר', כ"ז בתמוז
תשט"ו, 17 ביולי 1955, עמ' 3.
צור, ראובן. "שמחת עניים" ופעולת החרוז.
בספרו: שירה היפנוטית עברית : קווים לאפיונה (תל-אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב, תשמ"ח 1988), עמ' 53־75.
על "שיר לאשת-נעורים" ו"המשתה" מתוך 'שמחת עניים'.
הדיון ב"שיר לאשת-נעורים", חזר ונדפס בתוך הפואמה המודרניסטית ביצירת אלתרמן
: מסות על 'שמחת עניים' ו'שירי מכות מצרים' / בעריכת זיוה שמיר
וצבי לוז (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"א 1991), עמ' 187־205.
: יוסי בנאי קורא אלתרמן.
בתוך:רגע של הולדת
: מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון /
עורך – חנן חבר (ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ז 2007),
עמ' 849־873.
צורית, אידה."שמחת עניים" : נסיון להבהרת השירים.משא, שנה ב, גל' 11 (23) (י"ז בתמוז תשי"ב, 10 ביולי 1952), עמ' 4־5, 10.
חזר ונדפס בתוך:נתן אלתרמן : מבחר מאמרי ביקורת על שירתו (תל-אביב : עם עובד, תשל"א 1971), עמ' 35־44 ובספרה הקרבן והברית : עיונים בשירת נתן אלתרמן (תל-אביב : דביר, תשל"ד), עמ' 96־109.
צורית, אידה. שירי מכות מצרים.
משא, שנה ג, גל' 17 (52) (י"ח באב תשי"ג, 30 ביולי 1953), עמ' 4־5, 8.
כונס בספרה הקרבן והברית : עיונים בשירת נתן
אלתרמן (תל-אביב : דביר, תשל"ד), עמ' 110־122,
בשם: "דמעת החפים מחטא : האב, הבן והעלמה ב"שירי מכות מצרים"; חזר ונדפס בתוך הפואמה המודרניסטית ביצירת אלתרמן
: מסות על 'שמחת עניים' ו'שירי מכות מצרים' / בעריכת זיוה שמיר
וצבי לוז (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"א 1991), עמ' 25־34.
צורית, אידה. על כמה מוטיבים ב'כוכבים בחוץ'.
משא, שנה ד, גל' 1 (65) (י' בשבט תשי"ד, 14 בינואר 1954), עמ' 4־5; גל' 2 (66) (כ"ד בשבט תשי"ד, 28 בינואר 1954), עמ' 4.
צורית, אידה. "כנרת, כנרת" בקאמרי.
משא (מצורף ל'למרחב'), שנה יב, גל' 1 (כ"ט בטבת תשכ"ב, 5 בינואר 1962), עמ' 5, 6.
חזר ונדפס בספרה
הקרבן והברית (תל-אביב : דביר, תשל"ד), עמ' 139־142.
צורית, אידה. כמה הערות על "משפט פיתגורס" ועל תופעה חברתית אחת.
משא (מצורף ל'למרחב'), גל' 46 (י"ז בחשון תשכ"ו, 12 בנובמבר 1965), עמ' 5.
על מחזהו של נתן אלתרמן כפי שהוצג בתיאטרון 'הבימה'. חזר ונדפס בספרה הקרבן והברית (תל
אביב : דביר, תשל"ד), עמ' 143-146.
צורית, אידה.אדוני המשורר.ארץ אחרת, גל' 5 (אב-אלול
תשס"א, יולי-אוגוסט 2001), עמ' 72־75.
על "פונדק הרוחות". המחברת מנתחת את אישיותו של נתן אלתרמן ועומדת על הפער שבין יצירתו השירית למחזאית.
צורית, אידה. המת-החי והאהובה: נתן ועבריה?: אהבתו של אלתרמן הצעיר לעבריה, והיחשפותו לתגובותיה הסותרות והבלתי צפויות, הן חומר הגלם שממנו קורצה היצירה "שמחת
עניים" וההשראה הגדולה לכתיבתה. הארץ, תרבות וספרות, כ' בניסן תשס"ב, 2 באפריל 2002, עמ' ה 5.
צורית, אידה. העלמה והמספרת: דברים שלא כתבתי בפתח-דבר.
מעריב, מוסף חג - ספרות וספרים, כ' בניסן תשס"ד, 11 באפריל 2004, עמ' 29
בעקבות ספרה העלמה והמשורר, "רומן בדיוני בהשראת דמותה של הציירת צילה בינדר ואהבת חייה למשורר נתן אלתרמן."
צורן, יאיר. שלש נשים - שני משוררים.
דימוי, גל' 21 (2002), עמ' 48־50.
על 'האם השלישית'
לנתן אלתרמן, ו'שלש נשים' לחוה פנחס-כהן.
צימרמן, עקיבא. המשורר הלאומי או משורר החצר?
האומה, גל' 194 (קיץ תשע"ד, מאי 2014), עמ' 119־122. על הביוגרפיה של
נתן אלתרמן מאת דן לאור
צמח, שלמה. חירות פיוטית. הארץ, י"ט בשבט תשי"א, 26 בינואר 1951, עמ' 5.
הערות כנגד תרגומו של נתן אלתרמן של השיר "ג'ון אנדרסון, ג'ון, ג'ון שלי" מאת רוברט ברנס, שנדפס ב'צרור באלאדות מאנגלית' ב'אורלוגין', חוב' א (דצמבר 1950).
על כך עונה נתן אלתרמן במאמרו "על 'חירות פיוטית'".
צמרת, צבי. נתן אלתרמן והנגב.
בתוך:
יישוב הנגב, 1900־1960 : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר / ערך, מרדכי נאור (ירושלים : מרכז רחל ינאית בן-צבי ללימודי ירושלים לנוער, תשמ"ו 1985) (סדרת עידן, 6), עמ' 213־226.
דיון בשירי נתן אלתרמן ומאמריו העוסקים בנגב: 'קו תל-אביב – גת', 'שירים על ארץ הנגב', 'צריף בנגב', 'הנערה משדה בוקר' ועוד.
