(מסודר בסדר אלפביתי על־פי שם מחבר המאמר או הרשימה)
לאור, דן. יסודות
הבאלאדה בשירי ״הטור השביעי״ לנתן אלתרמן. הספרות, כרך ד׳, חוב׳ 1 (תשל״ג 1973),
עמ׳ 89־98. בשנת 1959 פרסם נתן אלתרמן את ספרו ׳בלדות ישנות ושירי־זמר של אנגליה וסקוטלנד׳. ההשוואה בין שירת אלתרמן לבין הבלדה, ובפרט הבלדה האנגלית, מתייחסת בעיקר לבלדה
״המסורתית״, מעין ״שיר עממי המספר סיפור״. מחבר המאמר עומד על השימוש שעשה אלתרמן בשירתו בשלוש אמות המידה העיקריות לבחינת הבלדה
״המסורתית״: התבנית הדרמטית, הסגנון הרטורי והמוטיב התמטי.
לאור, דן. ההיתול ויעדו
: עם הופעת כרך הפזמונים של נתן אלתרמן. ידיעות
אחרונות – תרבות, ספרות, אמנות, י״א בכסלו תשל״ז, 3 בדצמבר 1976, עמ׳ 1, 6.
לאור, דן. השחרית הפלאית
של העליה השניה : המחזה ״כנרת, כנרת״ ומקומו בכתבי אלתרמן. ידיעות אחרונות,
תרבות, ספרות, אמנות, י״ט באדר תש״ם, 7 במארס 1980, עמ׳ 23, 28.
לאור, דן. אידיאולוגיה
ורטוריקה בספר ״החוט המשולש״. מחברות אלתרמן, כרך
ג׳ / ערך מנחם דורמן (תל־אביב : מוסד אלתרמן ליד המכון למורשת דוד בן־גוריון
והוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ״א 1981), עמ׳ 242־267.
לאור, דן. תו מגעה
של אושוויץ : על סוגיית ישראל־גרמניה בכתבי נתן אלתרמן. הארץ,
כ״ה בניסן תשמ״ד, 27 באפריל 1984, עמ׳ 16, 17.
לאור, דן.
נתן אלתרמן בימי פרשת לבון. דבר, ז׳ בשבט תשמ״ז, 6 בפברואר
1987, עמ׳ 21־22.
נוסח מורחב נדפס בקובץ
אלתרמן ויצירתו : דברים
ומחקרים / ערכו
מנחם דורמן ואהרן קומם (באר שבע : המרכז למורשת בן־גוריון, הוצאת
הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : מוסד אלתרמן, תשמ״ט
1989), עמ׳ 89־130; ובספרו
המאבק על הזיכרון : מסות על ספרות,
חברה ותרבות (תל אביב : עם עובד, תשס״ט 2009), עמ׳ 180־218. המאמר פורסם גם
באתר נתן אלתרמן*
לאור, דן. ציונות
ללא מרכאות : נתן אלתרמן, הצופה לבית ישראל. בתוך: אנשי מופת ומעש בישראל / בעריכת מיכאל בר־זהר (תל־אביב : משרד הבטחון,
ההוצאה לאור; מגל, תשמ״ח 1988), עמ׳ 110־113.
על שירי נתן אלתרמן המייצגים את הציונות ומדינת
ישראל.
לאור, דן. עוד על
שתי הדרכים. בתוך: על
שתי הדרכים : דפים מן הפנקס / ההדיר, ביאר והוסיף אחרית־דבר
דן לאור (תל אביב : מוסד ביאליק [ע״י] הוצאת הקיבוץ המאוחד
, תשמ״ט 1989), עמ׳ 113־155 (מחברות אלתרמן, כרך ה׳)
חזר ונדפס בספרו המאבק
על הזיכרון : מסות על ספרות, חברה ותרבות (תל אביב : עם עובד, תשס״ט
2009), עמ׳ 142־179.
לאור, דן. שירת האקסטזה
של מלחמת סיני. הארץ, תרבות וספרות, י״ב בתשרי תשנ״ו, 6 באוקטובר
1995, עמ׳ ב 9. נתן אלתרמן מעריץ
ללא תנאי של בן גוריון ומדיניותו הכשיר בחרוזי הטור השביעי כל צעד מן הצעדים. הרצאה
בכנס למלאת 25 שנה למותו של אלתרמן ושיריו הפוליטיים על מלחמת סיני.
לאור, דן. נתן אלתרמן
– הפרק האחרון. מדעי היהדות, כרך 40 (תש״ס, 1999/2000), עמ׳ 63־76.
על נתן אלתרמן ויחסו לסוגית ארץ ישראל השלמה.
חזר ונדפס בספרו המאבק על הזיכרון
: מסות על ספרות, חברה ותרבות (תל אביב : עם עובד, תשס״ט 2009), עמ׳ 219־232.
לאור, דן.
״מגש הכסף״ : סיפור וסיפור שכנגד. בספרו: המאבק
על הזיכרון : מסות על ספרות, חברה ותרבות (תל אביב : עם עובד, תשס״ט
2009), עמ׳ 110־141 *
נוסח מורחב של הרצאה שהושמעה בקונגרס העולמי
הארבעה־עשר למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוגוסט 2005.
לאור, דן.בקצה זירת הקרב
קמים צוקיו של הר עשרת הדיברות.הארץ, תרבות וספרות, י״ד בניסן
תשע״ב, 6 באפריל 2012, עמ׳ 8.
במסיבת ניצחון שאחרי מלחמת סיני פגש נתן אלתרמן את אריק שרון והעלה
לפניו שאלות קשות על הריגתם של 35 שבויים. שרון התחמק מתשובה, אבל אלתרמן שמר את
התוכחה בלבו וניסח אותה ביתר שאת בשירו המפורסם על הטבח בכפר קאסם.
לאור, דן ורחל סטפק.הפנקס הרביעי : נתן אלתרמן כותב על משפט גרינוולד־קסטנר.
בתוך: שואה ואנטישמיות במחקר ובשיח הציבורי : ספר יובל לדינה פורת / בעריכת
רוני שטאובר, אביבה חלמיש, אסתר ובמן (תל אביב : אוניברסיטת תל אביב ; ירושלים
: יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, תשע״ו 2015), עמ׳ 137־179.
על המאמר כתב עופר אדרת.
לאור, יצחק. איך
יוצאים ממעגל הנקם. הארץ, תרבות וספרות, כ״ב בתמוז תשס״א, 13 ביולי
2001, עמ׳ ב 13–ב 14.
על ספרו של חנן חבר
״פתאום מראה המלחמה״.
לאזר, דוד. שירה בכנסת. מעריב, כ״א
באייר תש״ט, 20 במאי 1949, עמ׳ 4 (במדור ׳ספרא וסייפא׳).
חתום: ל.
על נתן אלתרמן וטורו ״שתי־שבלים־וחנית״
שנפסל על־ידי הצנזורה הצבאית.
לאזר, דוד.
הכתם הלבן.מעריב, י״ג באלול תשי״א, 14 בספטמבר 1951, עמ׳ 4.
חתום: ד.ל.
על טורו של נתן אלתרמן ״לענין של מה
בכך״
שקטעים ממנו נמחקו על־ידי הצנזורה הצבאית.
לאזר, דוד. מאלתרמן עד אופק. מעריב,
כ״ח באדר ב׳ תשי״ד, 2 באפריל 1954, עמ׳ 9.
חתום: ד.ל.
על הפופולריות של שירי נתן אלתרמן.
לאזר, דוד.״עוד
יסופר״.
מעריב, י״ד בחשון תשי״ז, 19 באוקטובר 1956, עמ׳ 13.
חתום: ד.ל.
סיפורו של השיר בשם זה (מספר 1151).
לב־ארי, שירי.
השחר החדש של אלתרמן.הארץ, גלריה, ז׳ בטבת תשס״ח, 16 בדצמבר
2007, עמ׳ 7.
רשמים מערב ספרותי צפוף וגדוש לכבוד נתן אלתרמן
במלאת 70 שנה לצאת ספרו הראשון ״כוכבים בחוץ״ וחמשים שנה לצאת ״עיר היונה״.
לבוא, שולמית. על עיצוב המלודיות של שירי אלתרמן
ועל אופני קליטתה. על שירה וסיפורת : מחקרים בספרות העברית / ערך
צבי מלאכי (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב, המכון לחקר הספרות העברית, תשל״ז 1977),
עמ׳ 67־81.
לביא, שלמה. קומוניזם? דבר,
ז׳ בכסלו תש״י, 28 בנובמבר 1949, עמ׳ 2.
תגובה לטורו של נתן א׳
״הנזיפה בתופיק טובי״ (מס׳ 902)
לביא, שלמה. יחיד קם לעזרי. דבר,
ז׳ באלול תשי״ד, 5 בספטמבר 1954, עמ׳ 2.
רשימה בעקבות טורו של נתן א׳
״עין חרוד״.
לוז, אהוד. ״תלוש היה האיש וכמו מחוץ לזמן״ : מקרא
בשניים משירי ה׳עת׳ של נתן אלתרמן. דפים למחקר בספרות, כרך 12 (תש״ס 2000),
עמ׳ 147־154.
על טוריו של נתן א.
״נון״ (מספר 875) ו״אחד
תם״ (מספר 955).
לוז, צבי. עקידת האמהות.
מקור ראשון, שבת, כ״א באדר ב׳ תשס״ח, 28 במארס 2008, עמ׳ 4, 6.
על השיר ״האם השלישית״.
לוין, ישראל. קולות מן
העבר בהווה : השפעת השירה העברית בימי־הביניים על ׳שמחת
עניים׳ של אלתרמן. על שירה וסיפורת : מחקרים בספרות העברית /
ערך צבי מלאכי (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב, המכון לחקר הספרות העברית, תשל״ז
1977), עמ׳ 33־66.
חזר ונדפס בתוך ׳הפואמה
המודרניסטית ביצירת אלתרמן׳ : מסות על ׳שמחת עניים׳ ו׳שירי מכות מצרים׳
/ בעריכת זיוה שמיר וצבי לוז (רמת־גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשנ״א 1991), עמ׳ 157־176
ובספרו: שירה ארגוה ידי רעיון :
עיונים בשירה העברית בספרד בימי הביניים ובהשפעת הפיוט הקדום על השירה העברית החדשה
(לוד : מכון הברמן למחקרי ספרות : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס״ט 2009), עמ׳ 494־530.
לוין, ישראל. ״ולי תתנהו חי״ – שני
שירי נקם של אלתרמן. בספרו: תנים וכינור : חורבן, גלות, נקם וגאולה בשירה
העברית הלאומית (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998), עמ׳ 224־231. על השירים
״תפילת נקם״
ו״כאשר הרואות תחשכנה״ מתוך ספרו שמחת עניים.
לויתן, עמוס. מקרה הכסיל
והחכם. עתון 77, גל׳ 222־223 (1998), עמ׳ 38־39.
על ספרו של הלל ברזל ׳מן
הסתום אל המפורש׳ – ״שמחת עניים״ לנתן אלתרמן.
לויתן, עמוס. לקרוע
את מארג הקסם המהפנט. עתון 77, גל׳ 280 (2003), עמ׳ 24־26.
ביקורת על ספרו של עוזי שביט ״שירה מול
טוטליטריות: אלתרמן ו׳שירי מכות מצרים׳״.
לויתן, עמוס. תולדות הכפית
והמגש. עתון 77, גל׳ 322 (תמוז תשס״ז, יולי 2007), עמ׳ 29־30.
ביקורת על ספרו של מרדכי נאור
״הטור השמיני״.
לויתן, עמוס. פירוש
צ׳רצ׳יליאני. עתון 77, שנה ל״ב, גל׳ 329 (ניסן תשס״ח, מארס–אפריל
2008), עמ׳ 26־29.
על ספרו של עוזי שביט
״לא הכל הבלים והבל״.
ליף, חיים [ח.ל.]. ״נעים זמירות השטחים״.
בצרון (סדרה חדשה), כרך ט׳, גל׳ 39־40 (369־370) (תשרי תשמ״ט 1988), עמ׳
4־5.
תגובה לרשימתו של
יורם ברונובסקי על ספרו של משה
שמיר: ׳נתן אלתרמן – המשורר כמנהיג׳.
ליפסקר, אבידב. ״בין שתי ערים״ : ארבעים
שנה לעיר היונה עשרים שנה לעיר האובות. מאזנים, כרך ע״א, גל׳ 10 (אב
תשנ״ז, אוגוסט 1997), עמ׳ 26־30.
על ״עיר היונה״ לנתן אלתרמן ו״עיר האובות״
ליעקב אורלנד.
לקט, רחל. יעקב אורלנד מתרגם שירי ילדים.
עולם קטן: כתב־עת לספרות ילדים ונער, גל׳ 2 (2004), עמ׳ 141־168.
המחברת בוחנת את השירה המתורגמת לילדים בשנות הארבעים והחמישים, מתוך קריאה בתרגומיו של יעקב אורלנד לשירי הילדים של א״א מילן. אחת הטענות המרכזיות במאמר היא כי נורמות התרגום של אורלנד בכל הנוגע לשילוב של הדיבור בטקסטים לילדים
– נורמות תרגום שנחשבו לחריגות בזמנן והכשילו את התקבלותם של התרגומים אל הקנון של ספרות הילדים העברית
– השפיעו בסופו של דבר על לשונה של הספרות הישראלית המקורית לילדים. בנוסף בודק המאמר את מעמדו של אורלנד כמתרגם לילדים, על רקע פעילותו במערכות אחרות של הספרות העברית, רשמיות ולא רשמיות, ומראה כי ספרות הילדים המתורגמת היתה לו גם לזירת התגוששות ספרותית עם נתן אלתרמן.