מאמרים ורשימות על נתן אלתרמן ויצירתו

(מסודר בסדר אלפביתי על־פי שם מחבר המאמר או הרשימה)

• לאור, דן.   יסודות הבאלאדה בשירי ״הטור השביעי״ לנתן אלתרמן.  הספרות, כרך ד׳, חוב׳ 1 (תשל״ג 1973), עמ׳ 89־98.
  בשנת 1959 פרסם נתן אלתרמן את ספרו ׳בלדות ישנות ושירי־זמר של אנגליה וסקוטלנד׳. ההשוואה בין שירת אלתרמן לבין הבלדה, ובפרט הבלדה האנגלית, מתייחסת בעיקר לבלדה ״המסורתית״, מעין ״שיר עממי המספר סיפור״. מחבר המאמר עומד על השימוש שעשה אלתרמן בשירתו בשלוש אמות המידה העיקריות לבחינת הבלדה ״המסורתית״: התבנית הדרמטית, הסגנון הרטורי והמוטיב התמטי.

 

• לאור, דן.   אלתרמן כמשורר פוליטי.   ידיעות אחרונות – תרבות, ספרות, אמנות, י״ז באדר ב׳ תשל״ו, 19 במארס 1976, עמ׳ 3, 5.

 

• לאור, דן.  ההיתול ויעדו : עם הופעת כרך הפזמונים של נתן אלתרמן. ידיעות אחרונות – תרבות, ספרות, אמנות, י״א בכסלו תשל״ז, 3 בדצמבר 1976, עמ׳ 1, 6.

 

• לאור, דן.  השחרית הפלאית של העליה השניה : המחזה ״כנרת, כנרת״ ומקומו בכתבי אלתרמן.  ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות, אמנות, י״ט באדר תש״ם, 7 במארס 1980, עמ׳ 23, 28.

 

• לאור, דן.  אידיאולוגיה ורטוריקה בספר ״החוט המשולש״. מחברות אלתרמן, כרך ג׳  / ערך מנחם דורמן (תל־אביב : מוסד אלתרמן ליד המכון למורשת דוד בן־גוריון והוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ״א 1981), עמ׳ 242־267.

 

• לאור, דן.  תו מגעה של אושוויץ : על סוגיית ישראל־גרמניה בכתבי נתן אלתרמן.   הארץ, כ״ה בניסן תשמ״ד, 27 באפריל 1984, עמ׳ 16, 17.

 

• לאור, דן.  פנקסי העבודה של אלתרמן כמקור להבנת דרכו הספרותית והפוליטית בשנות המדינה.   דברי הקונגרס העולמי התשיעי למדעי היהדות, חטיבה ג׳ (תשמ״ה 1985), עמ׳ 379־384 *
  נוסח מורחב נדפס בתוך ספרו של נתן אלתרמן  על שתי הדרכים : דפים מן הפנקס / ההדיר, ביאר והוסיף אחרית־דבר דן לאור (תל־אביב : מוסד אלתרמן [ע״י] הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ״ט 1989)

 

• לאור, דן.   נתן אלתרמן בימי פרשת לבון.   דבר, ז׳ בשבט תשמ״ז, 6 בפברואר 1987, עמ׳ 21־22.
      נוסח מורחב נדפס בקובץ  אלתרמן ויצירתו : דברים ומחקרים / ערכו מנחם דורמן ואהרן קומם (באר שבע : המרכז למורשת בן־גוריון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : מוסד אלתרמן, תשמ״ט 1989), עמ׳  89־130; ובספרו  המאבק על הזיכרון : מסות על ספרות, חברה ותרבות (תל אביב : עם עובד, תשס״ט 2009), עמ׳ 180־218.
  המאמר פורסם גם באתר נתן אלתרמן *

 

• לאור, דן.  ציונות ללא מרכאות : נתן אלתרמן, הצופה לבית ישראל. בתוך: אנשי מופת ומעש בישראל / בעריכת מיכאל בר־זהר (תל־אביב : משרד הבטחון, ההוצאה לאור; מגל, תשמ״ח 1988), עמ׳ 110־113.
      על שירי נתן אלתרמן המייצגים את הציונות ומדינת ישראל.

 

• לאור, דן.  עוד על שתי הדרכים. בתוך:  על שתי הדרכים : דפים מן הפנקס / ההדיר, ביאר והוסיף אחרית־דבר דן לאור (תל אביב : מוסד ביאליק [ע״י] הוצאת הקיבוץ המאוחד , תשמ״ט 1989), עמ׳ 113־155 (מחברות אלתרמן, כרך ה׳)
      חזר ונדפס בספרו  המאבק על הזיכרון : מסות על ספרות, חברה ותרבות (תל אביב : עם עובד, תשס״ט 2009), עמ׳ 142־179.

   

• לאור, דן.  העלייה ההמונית כ״תוכן ונושא״ בספרות העברית בשנות המדינה הראשונות. הציונות, כרך י״ד (1989), עמ׳ 161־175.
      עיון ביצירותיהם של נתן אלתרמן, חיים הזז, חנוך ברטוב, ואפרים קישון.

 

• לאור, דן.  שירת האקסטזה של מלחמת סיני.  הארץ, תרבות וספרות, י״ב בתשרי תשנ״ו, 6 באוקטובר 1995, עמ׳ ב 9.
  נתן אלתרמן מעריץ ללא תנאי של בן גוריון ומדיניותו הכשיר בחרוזי הטור השביעי כל צעד מן הצעדים. הרצאה בכנס למלאת 25 שנה למותו של אלתרמן ושיריו הפוליטיים על מלחמת סיני.

 

• לאור, דן.  נתן אלתרמן – הפרק האחרון.  מדעי היהדות, כרך 40 (תש״ס, 1999/2000), עמ׳ 63־76.
      על נתן אלתרמן ויחסו לסוגית ארץ ישראל השלמה.
      חזר ונדפס בספרו  המאבק על הזיכרון : מסות על ספרות, חברה ותרבות (תל אביב : עם עובד, תשס״ט 2009), עמ׳ 219־232.

   

• לאור, דן. ״מגש הכסף״ : סיפור וסיפור שכנגד. בספרו:  המאבק על הזיכרון : מסות על ספרות, חברה ותרבות (תל אביב : עם עובד, תשס״ט 2009), עמ׳ 110־141 *
      נוסח מורחב של הרצאה שהושמעה בקונגרס העולמי הארבעה־עשר למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוגוסט 2005.

 

• לאור, דן.  סופר צעיר קם לשפוט בין הכותל ובין הנער והוא מחליט להחיות את הנער ולהמית את הכותל.  הארץ, תרבות וספרות, ה׳ באייר תש״ע, 19 באפריל 2010, עמ׳
  על הויכוח הפוליטי בין נתן אלתרמן ועמוס עוז.

 

• לאור, דן.  האומנם נולד אלתרמן היום לפני מאה שנה?  הארץ, תרבות וספרות, ג׳ באלול תש״ע, 13 באוגוסט 2010, עמ׳

 

• לאור, דן.  בקצה זירת הקרב קמים צוקיו של הר עשרת הדיברות.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בניסן תשע״ב, 6 באפריל 2012, עמ׳ 8.
  במסיבת ניצחון שאחרי מלחמת סיני פגש נתן אלתרמן את אריק שרון והעלה לפניו שאלות קשות על הריגתם של 35 שבויים. שרון התחמק מתשובה, אבל אלתרמן שמר את התוכחה בלבו וניסח אותה ביתר שאת בשירו המפורסם על הטבח בכפר קאסם.

 

• לאור, דן.  דילמות של ״לאומיות ומוסר״ בכתביו של נתן אלתרמן. בתוך: לאומיות ומוסר : השיח הציוני והשאלה הערבית / עורך – אפרים לביא (ירושלים : כרמל, תשע״ד 2014), עמ׳ 271־279.

 

• לאור, דן ורחל סטפק.  הפנקס הרביעי : נתן אלתרמן כותב על משפט גרינוולד־קסטנר. בתוך: שואה ואנטישמיות במחקר ובשיח הציבורי : ספר יובל לדינה פורת / בעריכת רוני שטאובר, אביבה חלמיש, אסתר ובמן (תל אביב : אוניברסיטת תל אביב ; ירושלים : יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, תשע״ו 2015), עמ׳  137־179.
  על המאמר כתב עופר אדרת.

 

• לאור, יצחק.  איך יוצאים ממעגל הנקם.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ב בתמוז תשס״א, 13 ביולי 2001, עמ׳ ב 13–ב 14.
      על ספרו של חנן חבר ״פתאום מראה המלחמה״.

 

• לאור, יצחק. איחור של שעתיים.  הארץ, תרבות וספרות, כ״א באדר ב׳ תשס״ח, 28 במארס 2008, עמ׳ 1.
      על ספרה של דבורה גילולה ״מול תגמול מחיאות כפיים : נתן אלתרמן והבמה העברית״ (2008)

 

• לאור, יצחק. ״צדיק בדינו השלח״.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ד באלול תשע״א, 23 בספטמבר 2011, עמ׳ 4.
      על ספרו של מנחם פינקלשטיין ״הטור השביעי וטוהר הנשק״.

 

• לאור, יצחק.  שירת אלתרמן היא כמו קטר יפהפה החונה בקצה המסילה.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ז בְּטֵבֵת תש״ף, 24 בינואר 2020, עמ׳ 2.
      על ספרם של דן מירון ואריאל הירשפלד ״הכוכבים לא רימו״.

   

• לאזר, דוד. שירה בכנסת.  מעריב, כ״א באייר תש״ט, 20 במאי 1949, עמ׳ 4 (במדור ׳ספרא וסייפא׳).
      חתום: ל.
      על נתן אלתרמן וטורו ״שתי־שבלים־וחנית״ שנפסל על־ידי הצנזורה הצבאית.

 

• לאזר, דוד. הכתם הלבן.  מעריב, י״ג באלול תשי״א, 14 בספטמבר 1951, עמ׳ 4.
      חתום: ד.ל.
      על טורו של נתן אלתרמן ״לענין של מה בכך״ שקטעים ממנו נמחקו על־ידי הצנזורה הצבאית.

 

• לאזר, דוד.  מאלתרמן עד אופק.  מעריב, כ״ח באדר ב׳ תשי״ד, 2 באפריל 1954, עמ׳ 9.
      חתום: ד.ל.
      על הפופולריות של שירי נתן אלתרמן.

 

• לאזר, דוד. ״עוד יסופר״.  מעריב, י״ד בחשון תשי״ז, 19 באוקטובר 1956, עמ׳ 13.
      חתום: ד.ל.
      סיפורו של השיר בשם זה (מספר 1151).

 

• לב־ארי, שירי.  השחר החדש של אלתרמן.  הארץ, גלריה, ז׳ בטבת תשס״ח, 16 בדצמבר 2007, עמ׳ 7.
      רשמים מערב ספרותי צפוף וגדוש לכבוד נתן אלתרמן במלאת 70 שנה לצאת ספרו הראשון ״כוכבים בחוץ״ וחמשים שנה לצאת ״עיר היונה״.

 

• לבוא, שולמית. חווית סחרחרת הקסמים בשירת ״כוכבים בחוץ״ לנתן אלתרמן.  בצרון, שנה ל״ז, כרך ס״ז, חוב׳ 322 (שבט–אדר תשל״ו, ינואר–פברואר 1976), עמ׳ 130־133, 136.

 

• לבוא, שולמית. על עיצוב המלודיות של שירי אלתרמן ועל אופני קליטתה. על שירה וסיפורת : מחקרים בספרות העברית / ערך צבי מלאכי (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב, המכון לחקר הספרות העברית, תשל״ז 1977), עמ׳ 67־81.

 

• לביא, שלמה. קומוניזם?   דבר, ז׳ בכסלו תש״י, 28 בנובמבר 1949, עמ׳ 2.
      תגובה לטורו של נתן א׳ ״הנזיפה בתופיק טובי״ (מס׳ 902)

 

• לביא, שלמה.  יחיד קם לעזרי.  דבר, ז׳ באלול תשי״ד, 5 בספטמבר 1954, עמ׳ 2.
      רשימה בעקבות טורו של נתן א׳ ״עין חרוד״.

 

• לוז, אהוד. ״תלוש היה האיש וכמו מחוץ לזמן״ : מקרא בשניים משירי ה׳עת׳ של נתן אלתרמן. דפים למחקר בספרות, כרך 12 (תש״ס 2000), עמ׳ 147־154.
      על טוריו של נתן א. ״נון״ (מספר 875) ו״אחד תם״ (מספר 955).

 

• לוז, צבי. עקידת האמהות.  מקור ראשון, שבת, כ״א באדר ב׳ תשס״ח, 28 במארס 2008, עמ׳ 4, 6.
      על השיר ״האם השלישית״.

 

• לוז, צבי.  שירה פוליטית.  מאזנים, כרך פ״ב, גל׳ 2 (תשרי–חשון תשס״ט, אוקטובר 2008), עמ׳ 2־4.
      על שירתם הפוליטית של אצ״ג, ח״נ ביאליק ונתן אלתרמן.

   

• לוז, צבי.  מסע למקורותיו של שיר אלתרמני.  בספרו: הזרימה הדו־סטרית של העברית : בין הקנונים לשירה המתחדשת (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ׳ 61־67.
      על טורו של נתן א. על הילד אברם הישן על מדרגות ביתו בפולין מפחד לשכב במיטתו.

 

• לוין, ישראל. קולות מן העבר בהווה : השפעת השירה העברית בימי־הביניים על ׳שמחת עניים׳ של אלתרמן. על שירה וסיפורת : מחקרים בספרות העברית / ערך צבי מלאכי (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב, המכון לחקר הספרות העברית, תשל״ז 1977), עמ׳ 33־66.
      חזר ונדפס בתוך ׳הפואמה המודרניסטית ביצירת אלתרמן׳ : מסות על ׳שמחת עניים׳ ו׳שירי מכות מצרים׳ / בעריכת זיוה שמיר וצבי לוז (רמת־גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשנ״א 1991), עמ׳ 157־176 ובספרו: שירה ארגוה ידי רעיון : עיונים בשירה העברית בספרד בימי הביניים ובהשפעת הפיוט הקדום על השירה העברית החדשה (לוד : מכון הברמן למחקרי ספרות : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס״ט 2009), עמ׳ 494־530.

 

• לוין, ישראל.  ״ולי תתנהו חי״ – שני שירי נקם של אלתרמן. בספרו: תנים וכינור : חורבן, גלות, נקם וגאולה בשירה העברית הלאומית (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998), עמ׳ 224־231.
  על השירים ״תפילת נקם״ ו״כאשר הרואות תחשכנה״ מתוך ספרו שמחת עניים.

 

• לויתן, עמוס. מקרה הכסיל והחכם. עתון 77, גל׳ 222־223 (1998), עמ׳ 38־39.
      על ספרו של הלל ברזל ׳מן הסתום אל המפורש׳ – ״שמחת עניים״ לנתן אלתרמן.

 

• לויתן, עמוס.  פוקו קורא בשיר של בת־מרים.  עתון 77, גל׳ 257 (2001), עמ׳ 37־39.
      על ספרו של חנן חבר ״פתאום מראה המלחמה״.

 

• לויתן, עמוס. הפנומן האלתרמני. עתון 77, שנה כה, גל׳ 260 (חשון תשס״ב, אוקטובר 2001), עמ׳ 26־29.
      ביקורת על ספרו של דן מירון ״פרפר מן התולעת: נתן אלתרמן הצעיר – אישיותו ויצירתו״.

 

• לויתן, עמוס. צריך לקרוא פעמיים. עתון 77, גל׳ 273 (2002), עמ׳ 37, 46.
      על ספרו של נתן אלתרמן ״צריך לצלצל פעמיים״ ועל מאמרה של נורית בוכוייץ ״סקיצות תל אביביות של אלתרמן ושל ויזלטיר״ ב׳עלי שיח׳, חוב׳ 47.

 

• לויתן, עמוס. לקרוע את מארג הקסם המהפנט. עתון 77, גל׳ 280 (2003), עמ׳ 24־26.
      ביקורת על ספרו של עוזי שביט ״שירה מול טוטליטריות: אלתרמן ו׳שירי מכות מצרים׳״.

 

• לויתן, עמוס. תולדות הכפית והמגש.  עתון 77, גל׳ 322 (תמוז תשס״ז, יולי 2007), עמ׳ 29־30.
      ביקורת על ספרו של מרדכי נאור ״הטור השמיני״.

 

• לויתן, עמוס.  פירוש צ׳רצ׳יליאני.   עתון 77, שנה ל״ב, גל׳ 329 (ניסן תשס״ח, מארס–אפריל 2008), עמ׳ 26־29.
      על ספרו של עוזי שביט ״לא הכל הבלים והבל״.

 

• לויתן, עמוס.  דרך על נחש/ים.  עתון 77, גל׳ 359 (טבת–שבט תשע״ב, ינואר–פברואר 2012), עמ׳ 32־34.
      על ספרו של מנחם פינקלשטיין ״הטור השביעי וטוהר הנשק״.

 

• לויתן, עמוס. היונה ואבחת חרבה.  עתון 77, גל׳ 390 (אב–אלול תשע״ו, אוגוסט–ספטמבר 2016), עמ׳  38־40.
  על ״שירי עיר היונה״ לנתן אלתרמן, עם מסכת מאת יריב בן־אהרון.

 

• לוריא, בן־ציון.  מולדת ושמות.  דבר,  י׳ בכסלו תשט״ו, 5 בדצמבר 1954, עמ׳ 2.
      מכתב למערכת נגד עמדתו של נתן א׳ בטורו ״נצר סרני״ בענין קביעת השם הלועזי לקיבוץ.

 

• ליבוביץ, ישעיהו.  על הניסים ועל הגבורות ועל המלחמות.  מעריב, ד׳ בטבת תשכ״ט, 25 בדצמבר 1968, עמ׳ 24 (במדור ׳קוראים כותבים׳)
      תגובה לרשימתו של נתן אלתרמן ״איזהו גבור״ ושם גם מכתב מאת ששון שמש.

 

• ליף, חיים [ח.ל.].  ״נעים זמירות השטחים״. בצרון (סדרה חדשה), כרך ט׳, גל׳ 39־40 (369־370) (תשרי תשמ״ט 1988), עמ׳ 4־5.
      תגובה לרשימתו של יורם ברונובסקי על ספרו של משה שמיר: ׳נתן אלתרמן – המשורר כמנהיג׳.

 

• ליפסקר, אבידב. ״בין שתי ערים״ : ארבעים שנה לעיר היונה עשרים שנה לעיר האובות.  מאזנים, כרך ע״א, גל׳ 10 (אב תשנ״ז, אוגוסט 1997), עמ׳ 26־30.
      על ״עיר היונה״ לנתן אלתרמן ו״עיר האובות״ ליעקב אורלנד.

 

• לקט, רחל. יעקב אורלנד מתרגם שירי ילדים.  עולם קטן: כתב־עת לספרות ילדים ונער, גל׳ 2 (2004), עמ׳ 141־168.
  המחברת בוחנת את השירה המתורגמת לילדים בשנות הארבעים והחמישים, מתוך קריאה בתרגומיו של יעקב אורלנד לשירי הילדים של א״א מילן. אחת הטענות המרכזיות במאמר היא כי נורמות התרגום של אורלנד בכל הנוגע לשילוב של הדיבור בטקסטים לילדים – נורמות תרגום שנחשבו לחריגות בזמנן והכשילו את התקבלותם של התרגומים אל הקנון של ספרות הילדים העברית – השפיעו בסופו של דבר על לשונה של הספרות הישראלית המקורית לילדים. בנוסף בודק המאמר את מעמדו של אורלנד כמתרגם לילדים, על רקע פעילותו במערכות אחרות של הספרות העברית, רשמיות ולא רשמיות, ומראה כי ספרות הילדים המתורגמת היתה לו גם לזירת התגוששות ספרותית עם נתן אלתרמן.

 

• לשם, גיורא. ביקורת אלתרמן – המרד והאקדמיה. דבר, י״ד באייר תשמ״ב, 7 במאי 1982, עמ׳ 21 (במדור ׳משא׳)
      על ׳הכוכבים שנשארו בחוץ׳ לאברהם בלבן.