מאמרים ורשימות על נתן אלתרמן ויצירתו

(מסודר בסדר אלפביתי על–פי שם מחבר המאמר או הרשימה)

• קדמון, חיה. לאן פניך, יונה? : עם קריאה ראשונה ב׳עיר היונה׳ לנתן אלתרמן.  קול העם, כ״ז בתמוז תשי״ז, 26 ביולי 1957, עמ׳ 4, 5.

 

• קדמי, אילנה. אלתרמן על דיין, דיין על אלתרמן. ידיעות אחרונות, כ״ה בתשרי תשמ״ב, 23 באוקטובר 1981, עמ׳ 21.
      על היחסים בין נתן אלתרמן למשה דיין כפי שהם משתקפים בדברי דיין ברשימתו ״עומק ללא קץ״ ב׳מחברות אלתרמן׳, כרך ג׳ וב׳טור׳ ״כמה מלים למשה דיין״ (1958).

 

• קדמי, אילנה. שירת אלתרמן: המדינה בתקומתה, לפי ״הטור השביעי״. בתוך: בין היסטוריה לספרות / הביאה לדפוס – מיכל אורון (תל אביב : דיונון, תשמ״ג 1983), עמ׳ 151–168.

 

• קדמי, אילנה. פירוש ל״שמחת עניים״.   על המשמר, דף לספרות ואמנות, ז׳ באדר א׳ תשמ״ד, 10 בפברואר 1984, עמ׳ 6.
  על ספרו של בעז ערפלי עבותות של חושך.

 

• קדמי, אילנה. סיפורה של שנה לפי שירי ׳הטור השביעי׳ של נתן אלתרמן. בתוך: שנה ראשונה לעצמאות, 1948–1949 : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר / עורך מרדכי נאור (ירושלים : מרכז רחל ינאית בן-צבי ללימודי ירושלים לנוער, תשמ״ח 1988) (סדרת עידן, 10), עמ׳ 213–222.
      דיון בשירי נתן אלתרמן משנתה הראשונה של המדינה: ״אל מול הפלישה״, ״תנועת המלקחיים״, ״על זאת״, ״דבר מבקיעי הדרך״, ״אחד מן הגח״ל״, ״הביקור בארץ סיני״, ״מסביב לגת-רימון״, ״שחרור קפריסין״, ״שיחת ביניים״, ״עם כנסת ראשונה״, ״ליל ניסן״, ״נון״ ו״טור של יום חול״.

 

• קדמי, אילנה. נתן אלתרמן על צה״ל ועל טוהר הנשק. עתון 77, שנה י״א, גל׳ 96–97 (שבט-אדר תשמ״ח, ינואר-פברואר 1988), עמ׳ 26–27, 42.

 

• קדר, מירה. כוכבים בפנים. דימוי, גל׳ 1 (1990), עמ׳ 26–28.
      הצעת פירוש לשירו של אלתרמן ״פגישה לאין קץ״.
      נדפס גם ב׳מאזנים׳, כרך ס״ט גל׳ 3 (1994), עמ׳ 31-37. חזר ונדפס בספרה: רצוא ושוב (ירושלים : כתר, 1999), עמ׳ 101–120.

 

• קדרי, מנחם-צבי. [על הקונקורדנציה ל׳שירים שמכבר׳ לנ׳ אלתרמן מאת י׳ בן–טולילה וא׳ קומם]. בלשנות עברית, מס׳ 47 (סיוון תש״ס, יוני 2000), עמ׳ 93–96.

 

• קוגלר, אסף.  הוי כנרת שלי.   מוצ״ש (מצורף ל׳מקור ראשון׳), גל׳ 226 (כ״ט באב תשע״ה, 14 באוגוסט 2015), עמ׳ 49.
  ביקורת למחזה ׳כנרת כנרת׳ שהועלה על ידי תיאטרון החאן.

 

• קומם, אהרן. אור בלי רואה : עיון ב״כוכבים בחוץ״. מולד, כרך ג, חוב׳ 14–15 (תש״ל), עמ׳ 226–230

 

• קומם, אהרן. אלתרמן והשאלה הערבית. דבר, כ״ב באדר תשמ״ח, 11 במארס 1988, עמ׳ 20
      דיון ביחסו של אלתרמן אל המיעוט הערבי במדינת ישראל ובמיוחד לאור טורי אלתרמן משנות החמשים המוקדמות המתייחסות לתופיק טובי.
      נוסח מלא נדפס בספר ׳אלתרמן ויצירתו׳, עמ׳ 74–87.. כולל מכתב של נ. אלתרמן אל ד. בן–גוריון

 

• קומם, אהרן. המשורר והמנהיג : ביאליק ואחד–העם, אלתרמן ובן–גוריון.  בתוך אלתרמן ויצירתו : דברים ומחקרים / ערכו מנחם דורמן ואהרן קומם (באר שבע : המרכז למורשת בן-גוריון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : מוסד אלתרמן, תשמ״ט 1989), עמ׳  47–87.
      חזר ונדפס בספרו שלשלת שירה : על שירה ומשוררים (באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן–גוריון בנגב, תשס״ד 2004), עמ׳ 222–255.

 

• קומם, אהרן. מחזה נעורים של אלתרמן: במלאת 22 שנים לפטירתו של המשורר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ט״ו באדר ב׳ תשנ״ב, 20 במארס 1992, עמ׳ 24

 

• קומם, אהרן. על תרגום שקספיר : שלונסקי, אלתרמן, לאה גולדברג ואחרים. דפים למחקר בספרות, כרך 12 (תש״ס 2000), עמ׳ 353–377.

 

• קורא, ש.   מול שערים ריקים.   הצופה, י״ב בשבט תשכ״ט, 31 בינואר 1969, עמ׳ 4, 5.
  על ״המסכה האחרונה״.

 

• קורצווייל, ברוך.  הערות ל״אותלו״.  הארץ, י״ד בניסן תשט״ו, 6 באפריל 1955, במוסף ׳תרבות וספרות׳.
      דן גם בתרגומו של אלתרמן ל״אותלו״ מאת שקספיר.

 

• קורצווייל, ברוך.  היש והנראה ב״אותלו״.  הארץ, תרבות וספרות, ז׳ באייר תשט״ו, 29 באפריל 1955, עמ׳ א.
      על תרגומו של אלתרמן ל׳אותלו׳ מאת שקספיר.
      מגיב על כך נתן אלתרמן ברשימתו ״על כמה ערעורים של ב. קורצווייל״.

 

• קורצווייל, ברוך. הערות ל׳עיר היונה׳ של נתן אלתרמן.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בניסן תשי״ח, 4 באפריל 1958, עמ׳ 7, 8; כ׳ בניסן תשי״ח, 10 באפריל 1958, עמ׳ א, ב.
      חזר ונדפס בספרו בין חזון לבין האבסורדי : פרקים לדרך ספרותנו במאה העשרים (ירושלים ותל-אביב : שוקן, תשכ״ו 1966), עמ׳ 181–201 ובמהדורה השניה (תשל״ג 1973), עמ׳ 191–211.
      הגיב על כך חיים שורר בשתי רשימות קצרות במדור ׳בשולי דברים׳ ב׳דבר׳: ״לקוראיו המעטים של קורצווייל״ ו״בקורת עוינת״ ושמואל בן-אוני ברשימתו ״הביקורת על ״עיר היונה״״.

 

• קורצווייל, ברוך. לדרך הספרות העברית בעשר השנים האחרונות.  הארץ, י״ב באייר תשי״ח, 2 במאי 1958, עמ׳ 7, 8.
      דן בין היתר, ב׳שמחת עניים׳, ׳הטור השביעי׳ (תש״ח) ו׳עיר היונה׳.
      הגיב על כך שמואל בן-אוני במכתבו למערכת.

 

• קורצווייל, ברוך.  ה-״condition humaine״ בשירה הפרסונלית לנתן אלתרמן.  בתוך:  מאסף : דברי ספרות, בקורת והגות, כרך א׳ (תש״ך 1960), עמ׳ 101–125.
      דיון ב״שמחת עניים״.
      חזר ונדפס בספרו: בין חזון לבין האבסורדי : פרקים לדרך ספרותנו במאה העשרים (ירושלים ותל-אביב : שוקן, תשכ״ו 1966), עמ׳ 202–257 ובמהדורה השניה (תשל״ג 1973), עמ׳ 212–267.
      קטע מתוך המאמר נדפס בתוך הפואמה המודרניסטית ביצירת אלתרמן : מסות על ׳שמחת עניים׳ ו׳שירי מכות מצרים׳ / בעריכת זיוה שמיר וצבי לוז (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשנ״א 1991), עמ׳ 125–145, בשם: מהותה של ״שמחת עניים״.

 

• קלדרון, נסים. מ״רגעים״ אל ״הטור השביעי״ : דרכו של אלתרמן אל כתיבה פוליטית. בתוך: הספרות העברית ותנועת העבודה / עורך פנחס גינוסר (באר–שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן–גוריון בנגב, תשמ״ט 1989), עמ׳ 277–289.

 

• קלדרון, נסים.   אלתרמן: קו אחד של פחד בדמותו הפוליטית. חדרים, גל׳ 11 (1994), עמ׳ 182–187.

 

• קלדרון, נסים.   אלתרמן החי.  בתוך:  אלתרמן - משורר בעירו : מאה שנה להולדתו (תל אביב : מוזיאון ארץ-ישראל : מרכז קיפ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב, תש״ע 2010), עמ׳ 25–41.

 

• קלדרון-בן שחר, רות. ״כנפיים של זהב״ : על ׳פונדק הרוחות׳ לאלתרמן כמדרש אגדה. טורא : אסופת מאמרי הגות ומחקר במחשבת ישראל, כרך ב (1992), עמ׳ 134–151.

 

• קליינרמן, גיטה. עיונים בשני שירים של אלתרמן. עלון למורה לספרות, מס׳ 11 (תש״ן), עמ׳ 58–72.
      עיון בשירים ״עוד חוזר הניגון״ ו״ירח״.

 

• קמיר, אורית. אהבה עזה כמוות או הטרדה מאיימת? : הטרדה מאיימת (stalking), שירת אלתרמן וקולנוע ישראלי בין הדרת-כבוד (Honor) וכבוד סגולי (dignity): ניתוח של תרבות ומשפט, רומנטיקה ואלימות. בתוך: משפטים על אהבה / עורכות, ארנה בן-נפתלי, חנה נוה(תל-אביב : הפקולטה למשפטים על-שם בוכמן, אוניברסיטת תל אביב ; הוצאת רמות, תשס״ה 2005), עמ׳ 475–526.
      בין היתר, דיון בשירי שמחת עניים: ״המת-החי המקנא לחן רעייתו: הרומנטיקה בראי השירים של שמחת עניים״, עמ׳ 482–484; ״פגישה (פטלית?) לאין-קץ: קריאה ביקורתית בשירת אלתרמן״, עמ׳ 490–494; ״ביקורת הספרות: שיח פרשנות בלתי-ביקורתי״, עמ׳ 501–504; ו״סיכום וסיום״, עמ׳ 523–526.

   

• קצנלסון, גדעון. מה ימלא את מקומו של אלוהים?  מאזנים, כרך ה׳ (כ״ח), חוב׳ ג-ד (אב-אלול תשי״ז, אוגוסט-ספטמבר 1957), עמ׳ 224–231.
      עם קריאה ראשונה ב״שיר עשרה אחים״ מתוך ׳עיר היונה׳.

 

• קצנלסון, גדעון.  ׳ספר התבה המזמרת׳ לנ. אלתרמן.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה 8, גל׳ 46 (כ״ד בחשון תשי״ט, 7 בנובמבר 1958), עמ׳ 5, 6.

 

• קצנלסון, גדעון.  מגילת האש של דור השואה.  מאזנים, כרך י״א (ל״ד), חוב׳ ה (תשרי תשכ״א, אוקטובר 1960), עמ׳ 340–349.
      על ״שמחת עניים״.
      חזר ונדפס בתוך הפואמה המודרניסטית ביצירת אלתרמן : מסות על ׳שמחת עניים׳ ו׳שירי מכות מצרים׳ / בעריכת זיוה שמיר וצבי לוז (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשנ״א 1991), עמ׳ 75–89.

 

• קרוא, ברוך. חרוז לחרוז : דרך אגב. הארץ (תוספת ערב), ד׳ בתמוז תרצ״ו, 24 ביוני 1936, עמ׳ 2.
      חתום: ברוך קרופניק.
      תגובה לשירו של נתן אלתרמן ״למלחמת הקמץ והצירה״ (מספר 380) בעניין הויכוח על אופן הניקוד של המלה נמל (בקמץ ובצירה או בשני קמצים).
      חזר ונדפס ב׳הארץ׳, ה׳ בתמוז תרצ״ו, 25 ביוני 1936, עמ׳ 6.

 

• קרוא, ברוך. הצגות בכורה: ״חלום ליל כנען״. הארץ (תוספת ערב), ה׳ בתמוז תרצ״ו, 25 ביוני 1936, עמ׳ [2].
      חתום: ברוך קרופניק.
      על התכנית של תיאטרון ׳המטאטא׳ בליווי פזמוניו של נ׳ אלתרמן.
      חזר ונדפס ב׳הארץ׳, ו׳ בתמוז תרצ״ו, 26 ביוני 1936, עמ׳ 14.

 

• קרטון-בלום, רות.  חיוך ראשון - ושני : תמורות בפואטיקה האלתרמנית. מחברות אלתרמן, כרך א׳ (תשל״ז 1977), עמ׳ 203–229.
      על נוסחים שונים של שלושה שירים מוקדמים (״האם השלישית״, ״זוית של פרוור״ ו״חיוך ראשון״) שפורסמו לראשונה בכתב–העת ׳גזית׳ וכונסו בשינויי נוסח ב״כוכבים בחוץ״.
      חזר ונדפס בספרה בין הנשגב לאירוני (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ב 1983), עמ׳ 14–45.

 

• קרטון-בלום, רות.  הפרוזה השירית המוקדמת של אלתרמן.  מחברות אלתרמן, כרך ב׳ (תשל״ט 1979), עמ׳ 254–290.
      חזר ונדפס בספרה בין הנשגב לאירוני (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ב 1983), עמ׳ 77–112.

 

• קרטון-בלום, רות.  בין הנשגב לאירוני (דרכי עיצוב של דגמים ריאליסטיים ב״חגיגת קיץ״).   מחברות אלתרמן, כרך ג׳  (תשמ״א 1981), עמ׳ 175–191.
      חזר ונדפס בספרה בין הנשגב לאירוני (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ב 1983), עמ׳ 46–63.

 

• קרטון-בלום, רות.   תבניות מקאמיות ב״חגיגת קיץ״ לנתן אלתרמן.  מחקרי ירושלים בספרות עברית,  כרך א (תשמ״א 1981), עמ׳ 60–72.
      חזר ונדפס בספרה בין הנשגב לאירוני  (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ב 1983), עמ׳ 64–76.

 

• קרטון-בלום, רות.  מעגלים קומיים וטראגיים ב״כנרת, כנרת״. בספרה בין הנשגב לאירוני (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ב 1983), עמ׳ 113–128.

 

• קרטון-בלום, רות.  איך נוצר ריתמוס של פרוזה בלשון של שירה : לסגנונה של ׳חגיגת קיץ׳.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך ד׳ (תשמ״ד 1983), עמ׳ 127–137

 

• קרטון-בלום, רות.  מישחק ההחזרות הכפולות. בתוך אלתרמן ויצירתו : דברים ומחקרים / ערכו מנחם דורמן ואהרן קומם (באר שבע : המרכז למורשת בן-גוריון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : מוסד אלתרמן, תשמ״ט 1989), עמ׳ 191–206.

 

• קרטון-בלום, רות. הלץ והצל : הפואמה המניפאית של נתן אלתרמן. עכשיו, חוב׳ 58 (אביב-קיץ תשנ״ב 1992), עמ׳ 63–87.
      פרק המבוא מתוך הספר ׳הלץ והצל׳, מסות על שירת אלתרמן.

 

• קרטון-בלום, רות.  עלבון תחיית העם : אלתרמן ו׳ישראל האחרת׳. בתוך:   אתגר הריבונות : יצירה והגות בעשור הראשון למדינה / העורך, מרדכי בר-און (ירושלים : יד יצחק בן צבי, תשנ״ט 1999), עמ׳ 363–374.

 

• קרטון-בלום, רות. משורר עלבון המזרח - אלתרמן ו״ישראל האחרת״. בתוך: לשכון בתוך מילה : הרהורים על זהות מזרחית / עורכת קציעה עלון (תל אביב : הוצאת גמא, 2015), עמ׳ 137–153.

 

• קריב, אברהם. על שירי אלתרמן: ״כוכבים בחוץ״.  מאזנים, כרך ז׳, חוב׳ א (ל״ז) (ניסן תרצ״ח), עמ׳ 142–143. *
      חזר ונדפס בספרו:  עיונים : מאמרי בקורת (תל–אביב : אגודת הסופרים העבריים ליד דביר, תש״י 1950), עמ׳ 232–236 ובקובץ נתן אלתרמן : מבחר מאמרי ביקורת על שירתו (תל–אביב : עם עובד, תשל״א 1971), עמ׳ 29–31.

   

• קריץ, ראובן. ״גדודי האש״ לנתן אלתרמן. מאזנים, כרך ס״ה, גל׳ 7–8 (אייר-סיון תשנ״א, מאי-יוני 1991), עמ׳ 89–92.
      נדפס גם בספרו ׳ערב רב׳ : על ספרים סופרים וסוגיות סיפרות (תל–אביב : פורה, 1990), עמ׳ 138–148.

 

• קרינסקי, אביבה. אלוהים אדירים! איכה נערם פה פאר שכזה?! הארץ, תרבות וספרות, ה׳ באייר תשע״ט, 10 במאי 2019, עמ׳ 4
  בשנת 1929 עזב נתן אלתרמן הצעיר את תל אביב כדי ללמוד בפאריס. מימי שהותו שם נותרה מחברת שירי בוסר שממנה התפרסמו כמה שירים וחלק מהם נגנז. תשעים שנה אחר כך נסעה חוקרת הספרות אביבה קרינסקי לפאריס בעקבות מחברת השירים הגנוזה אל המקומות ששימשו רקע והשראה ליצירת הביכורים של אלתרמן, הספוגה בתחושת הזרות והבדידות של צעיר בכרך המנוכר ובתשוקות מיניות חולפות ומתסכלות לנשים אלמוניות.

 

• קרמר, שלום. ״עיר היונה״ לנתן אלתרמן : עם קבלו את פרס ביאליק.  הארץ, תרבות וספרות, י״ח בטבת תשי״ח, 10 בינואר 1958, עמ׳ א.
      חזר ונדפס בספרו חילופי משמרות בספרותנו : מאמרים ומסות (תל-אביב : הוצאת אגודת הסופרים העברים ליד ׳דביר׳, תשי״ט 1959), עמ׳ 175–178, בשם: ״שירת ההווה וההוויה לנתן אלתרמן״.