(מסודר בסדר אלפביתי על־פי שם מחבר המאמר או הרשימה)
ראובני, אהרן. ״הצד השני״
וספרות ״על חטא״. עם ומדינה, גל׳ 1 (כ״ט באב תש״י, 12 באוגוסט 1950),
עמ׳ ו–ז.
על יצירתם של אורי אבנרי,
ס׳ יזהר ונתן אלתרמן (התייחסות לטורו
״על זאת״).
רבי, יעקב. המאגיה
של המלה : עם ״שירי התבה המזמרת״. על המשמר, דף לספרות ולאמנות,
י״ב באב תש״ך, 5 באוגוסט 1960, עמ׳ 5.
רבינוביץ, ישעיה.שירת
הראיה הבהירה: נתן אלתרמן. מולד, כרך כ׳, חוברת 166–167 (אייר–סיון
תשכ״ב, מאי–יוני 1962), עמ׳ 215–231. על שירת נתן אלתרמן ובעיקר על ״הטור
השביעי״ ו״עיר היונה״.
חזר ונדפס בספרו: שורשים ומגמות : לבחינת מקורותיה של הביקורת החדשה ועיונים
בדרכה של הספרות העברית (ירושלים : מוסד ביאליק, תשכ״ז 1967),
עמ׳ 287–324.
רובינשטיין, בלהה.
נתן אלתרמן – בדרך אל ה״כוכבים בחוץ״ : המשורר ומקומו בשירה העברית המתחדשת.
בספרה: שירים ומה שביניהם : על משוררים ושירים בתכנית הלימודים החדשה לבית
הספר העל־יסודי (תל־אביב : עם עובד, תשס״ג 2003), חלק ב, עמ׳ 56–74.
כולל: המשורר והמראות שבדרך (דיון בשירים עוד חוזר הניגון,
הנה העצים, ובדרך הגדולה מתוך שירי כוכבים
בחוץ). הסהר החיוור
והשמש המסנוורת (דיון בשירים ירח, ועץ הזית)
משואה לתקומה (דיון בשיר על הילד אברם מתוך ׳הטור השביעי׳)
רוטנשטרייך, נתן. לברור מושג המדינה. הארץ,
ו׳ בטבת תש״ח, 19 בדצמבר 1947, עמ׳ 5
תגובה לטורו של נתן אלתרמן
״על סף הציונות״: האם המדינה באה במקום, או, האם
היא ממשיכה את הציונות.
חזר ונדפס בספרו על התמורה : פרקים בשאלות העם והמדינה (תל־אביב
: עם עובד, תשי״ג 1953), עמ׳ 18–22.