מאמרים ורשימות על נתן אלתרמן ויצירתו

(מסודר בסדר אלפביתי על-פי שם מחבר המאמר או הרשימה)

• מאור, יצחק. מים נגד אבנים. דבר, כ״ב בשבט תשט״ו, 14 בפברואר 1955, עמ׳ 3.
  תגובה לטורו של נתן א׳ ״המועדון, המועדון״.


• מאיה (מקיבוץ מגן)       ראה:        פרוכטמן, מאיה.


• מאיר, יהושע. באותו ענין.  אגרת לחברים (איחוד הקבוצות והקבוצים), שנה ח׳, גל׳ 397 (י״ד באלול תשי״ט, 17 בספטמבר 1959), עמ׳ 4.
  ״גם אני מתפלא על נתן אלתרמן דווקא כמחבר המאמר ״ברלין וירושלים״ ...  אבל עוד יותר על תגובותיהם של חברינו ש׳ שילה ורפאל ברוך ... אין לנו ברירה, אלא לחפש ולנצל כל אפשרות להגדלת כוחנו על-ידי קשירת יחסים ידידותיים עם כל מי שמוכן להושיט לנו עזרה ...״.


• מגד, אהרן. משהו על קלפיות ועל ׳הטור השביעי׳.   משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ה׳, גל׳ 20 (112) (כ״ח באייר תשט״ו, 20 במאי 1955), עמ׳ א.
  תגובה לטורו של נתן אלתרמן ״עם סכומי קלפיות״. המחבר מוקיע את הליכתו של נתן אלתרמן עם מפא״י ויציאתו נגד מפ״ם.
  עונה על כך נתן אלתרמן בטורו ״שתיקה והודיה״.


• מגד, אהרן. באותו ענין. משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ה׳, גל׳ 27 (119) (י״ח בתמוז תשט״ו, 8 ביולי 1955), עמ׳ א.
  חתום: א.מ.
  רשימת-תגובה למאמרו של נתן אלתרמן ״מסביב למשפט״ על משפטו של של ישראל קסטנר.


• מגד, אהרן. מול ׳עיר היונה׳.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז׳, גל׳ 27 (כ״ב בסיון תשי״ז, 21 ביוני 1957), עמ׳ א.
  חתום: א.מ.
  עם צאת ׳עיר היונה׳.


• מגד, אהרן. שתי ערים : עם פרס ביאליק לספרות. משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ח׳, גל׳ 2 (י״ח בטבת תשי״ח, 10 בינואר 1958), עמ׳ א.
  חתום: א.מ.
  בין ׳בעיר ההריגה׳ לח״נ ביאליק לבין ׳עיר היונה׳ לנתן אלתרמן.


• מגד, אהרן. אלוף נו״ן. משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה י׳, גל׳ 33 (י״ב באב תש״ך, 5 באוגוסט 1960), עמ׳ א.
  חתום: א.מ.
  על שירת נ׳ אלתרמן במלאת לו חמשים.

 

• מגד, אהרן.  תוכחת שווא.  מעריב, ט״ז בתשרי תשכ״ח, 20 באוקטובר 1967, עמ׳ 12.
  תגובה לרשימתו של נתן אלתרמן ״שכרון המוכיחים״.
  ענה על כך נתן אלתרמן ברשימתו ״בעב הענן״.

 

• מגד, אהרן. ״הטור״ הנופל על הסף. הארץ, תרבות וספרות, כ׳ בסיון תשמ״ו, 27 ביוני 1986, עמ׳ ב 6.
  על ׳מחברות אלתרמן׳, כרך ד׳ (תשמ״ו): ׳הטור השביעי׳ – תוספות (1943–1948) ובמיוחד על ארבעה טורים הדנים בשואה: ״פסח של גלויות״, ״שמחתה של ווארשה״, ״נערה עברייה״ ו״הרצל והילדים״.

 

• מגד, אהרן. אלתרמן ושירת ״קו הקץ״. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ד בכסלו תשמ״ז, 26 בדצמבר 1986, עמ׳ 20, 25.
  על יצירותיו של אלתרמן ועל שואת יהודי אירופה: שיריו העוסקים בשואה, כיצד משתקפת השואה ביצירתו.
  דברים שנאמרו בכנס עיון על יצירת אלתרמן מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומדרשת שדה בוקר.
  חזר ונדפס בתוך אלתרמן ויצירתו : דברים ומחקרים / ערכו מנחם דורמן ואהרן קומם (באר שבע : המרכז למורשת בן-גוריון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : מוסד אלתרמן, תשמ״ט 1989), עמ׳ 21–27 וכן בספרו שולחן הכתיבה : קובץ מאמרים בענייני ספרות (תל-אביב : עם עובד, תשמ״ט 1989), עמ׳ 244–251.

 

• מגד, מתי. על האמת ההיסטורית והסמלים החיים : (מכתב גלוי לנתן אלתרמן). דבר, כ״ד באב תשט״ו, 12 באוגוסט 1955, עמ׳ 3, 4.
  תגובה נוספת לטורו של נתן אלתרמן ״על שתי הדרכים״ במסגרת רשימתו ״מסביב למשפט״ על משפט קסטנר.

 

• מגד, מתי. שליחותה של שירה : מעין מכתב גלוי לנתן אלתרמן. משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז׳, גל׳ 34 (י״ב באב תשי״ז, 9 באוגוסט 1957), עמ׳ א, ב.
  עם הופעת ׳עיר היונה׳.
  הגיב על כך בנימין חכלילי ברשימתו ״על שליחותה של שירה״ ו׳עיר היונה׳״ (מספר ????).

 

• מגד, מתי.  נוסח ישן ונוסח חדש.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז׳, גל׳ 50 (ו׳ בכסלו תשי״ח, 29 בנובמבר 1957), עמ׳ א, ב.
  על שינוי נוסח בשיר השביעי מתוך ׳שירים על רעות הרוח׳ מתוך ׳עיר היונה׳ ועל שינוי נוסח ב׳שיר עשרה אחים׳.

   

• מגד, מתי. שירת אלתרמן ועולם הבלאדה. משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ט׳, גל׳ 34 (י״ז באב תשי״ט, 21 באוגוסט 1959), עמ׳ א, ב.
  רשימה בעקבות הופעת ׳בלדות ישנות ושירי זמר של אנגליה וסקוטלנד׳, בתרגומו של נתן אלתרמן.

 

• מגד, מתי. פתיחה לדו-שיח. משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה י׳, גל׳ 33 (י״ב באב תש״ך, 5 באוגוסט 1960), עמ׳ א, ב.
  לנתן אלתרמן במלאת לו חמשים.

 

• מגד, מתי. אהבה ראשונה וחוזרת : עם פטירתו של נתן אלתרמן. משא (מצורף ל׳למרחב׳), גל׳ 14 (כ״ו באדר ב תש״ל, 3 באפריל 1970), עמ׳ א.

 

• מגד, מתי. ״כפל הפנים״ של המשורר. מולד, כרך ג (כ״ו), חוב׳ 14–15 (224–225) (סיון תש״ל, יוני 1970), עמ׳ 231–247.

 

• מוקד, גבריאל. על מה נזעק נתן א.? 7 ימים (המוסף לשבת של ידיעות אחרונות), גל׳ 394 (כ״א בשבט תשי״ט, 30 בינואר 1959), עמ׳ 7.
  תגובה לטורו של נתן אלתרמן שדן בסיפורו של יהושע בר-יוסף ״סיפור הארבעה״ מיום י׳ בשבט תשי״ט, 16 בינואר 1959.

 

• מורה, נ.  ״שר האומה מצווה״.  מאזנים, כרך ה׳ (כ״ח), חוב׳ ה׳ (קס״ג) (תשרי תשי״ח, אוקטובר 1957), עמ׳ 348–349.
  תגובה לטורו של נ׳ אלתרמן ״משמעותם של שילומים״.

 

• מוריס, אוריָן.  אשכנז לעולם יהיה יעד החיסול.   הארץ, תרבות וספרות, י׳ בשבט תשע״ה, 30 בינואר 2015, עמ׳ 1.
  על יחסו של השיח המזרחי אל נתן אלתרמן למרות יחסו האוהד של נתן אלתרמן אל יהדות ארצות ערב.

 

• מיכלי, ב. י.  ׳הטור השביעי׳ ומשוררו.   זמנים, מוסף לשבת, ה׳ באלול תשי״ד, 3 בספטמבר 1954, עמ׳  v.
  חזר ונדפס בספרו מסה ופולמוס (רמת-גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1973), עמ׳ 52–54.

 

• מיכלי, ב. י.  ׳סארקאסמאגוריה׳ בסיפור ובשיר.  דבר,  כ״ב באדר תשל״א, 19 במארס 1971, עמ׳ 12, 13.

 

• מיכלי, ב. י.  הנער-המשורר.  מאזנים, כרך  ל״ב, גל׳ 4–5 (אדר-ניסן תשל״א, מארס-אפריל 1971), עמ׳ 341–346; גל׳ 6 (אייר תשל״א, מאי 1971), עמ׳ 427–434.

 

• מירון, דן. ״הגיבור הבינוני״ ב׳שמחת עניים׳.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז, גל׳ 13 (כ״ו באדר ב׳ תשי״ז, 29 במארס 1957), עמ׳ א.
  תגובה לרשימתו של ישראל רינג על ״שמחת עניים״.

 

• מירון, דן.  המת והרעיה : מתוך סדרת עיונים בשירת אלתרמן.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז, גל׳ 50 (ו׳ בכסלו תשי״ח, 29 בנובמבר 1957), עמ׳ א-ב.
      חזר ונדפס בספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳ (תשכ״ב 1962), עמ׳ 13–37; במהדורתו השניה, המתוקנת והמורחבת (תשל״ה 1975), עמ׳ 69–93; בקובץ נתן אלתרמן : מבחר מאמרי ביקורת על שירתו (תל-אביב : עם עובד, תשל״א 1971), עמ׳ 83–101; ובתוך הפואמה המודרניסטית ביצירת אלתרמן : מסות על ׳שמחת עניים׳ ו׳שירי מכות מצרים׳ / בעריכת זיוה שמיר וצבי לוז (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשנ״א 1991), עמ׳ 91–108.

 

• מירון, דן.  בין יום הקטנות לאחרית הימים : על משמעות הזמן בשירת נתן אלתרמן.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ח, גל׳ 15 (אחרון של פסח תשי״ח, 10 באפריל 1958), עמ׳ א; גל׳ 16 (כ״ח בניסן תשי״ח, 18 באפריל 1958), עמ׳ ב.
  ״מאמר שלישי יבוא״. על ׳עיר היונה׳ ושיריו.
  חזר ונדפס בספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳ (תשכ״ב 1962), עמ׳ 38–68; ובמהדורתו השניה, המתוקנת והמורחבת (תשל״ה 1975), עמ׳ 94–124.

 

• מירון, דן.  עם יובלו החמישים של נתן אלתרמן.  הארץ, תרבות וספרות, י״ב באב תש״ך, 5 באוגוסט 1960, עמ׳ 10, 13.
  על שירה ומציאות ביצירת נתן אלתרמן. חזר ונדפס בספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳ (תשכ״ב 1962), עמ׳ 69–83 ובמהדורתו השניה, המתוקנת והמורחבת (תשל״ה 1975), עמ׳ 150–164,   בשם: ״׳ארס-פואטיקה׳ של המשורר ההלך״.

 

• מירון, דן.  הערות לוויכוח על שירת נ. אלתרמן.  משא (מצורף ל’למרחב’), שנה י, גל׳ 34 (י״ט באב תש״ך, 12 באוגוסט 1960), עמ׳ א.
  הערות ותגובות לביקורתו של נתן זך על שירת נתן אלתרמן.
  חזר ונדפס בספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳ (תשכ״ב 1962), עמ׳ 84–108 ובמהדורתו השניה, המתוקנת והמורחבת (תשל״ה 1975), עמ׳ 125–149.

 

• מירון, דן.  על ׳פונדק הרוחות׳ של נתן אלתרמן.  ברקאי, כרך ל״א, גל׳ ט״ו (י״ז בכסלו תשכ״ג, 14 בדצמבר 1962), עמ׳ 26; גל׳ ט״ז (א׳ בטבת תשכ״ג, 28 בדצמבר 1962), עמ׳ 16.
  על ׳פונדק הרוחות׳ בתיאטרון הקאמרי.
  נדפס גם בהארץ, א׳ בטבת תשכ״ג, 28 בדצמבר 1962, עמ׳ 10, 15. חזר ונדפס בספרו ארבע פנים בספרות העברית בת-ימינו  : עיונים ביצירות אלתרמן, רטוש, יזהר, שמיר <מהד׳ שנייה מתוקנת ומורחבת> (ירושלים ותל אביב : הוצאת שוקן, תשל״ה 1975), עמ׳ 175–191. 

 

• מירון, דן.  נקודת המוצא.  מאזנים, כרך ל״א, חוב׳ א׳ (סיוון תש״ל, יוני 1970), עמ׳ 5–12 *
      דברים שנאמרו בערב-זכרון בשלושים לפטירתו של נתן אלתרמן.
      חזר ונדפס בספרו ארבע פנים בספרות העברית בת-ימינו  : עיונים ביצירות אלתרמן, רטוש, יזהר, שמיר <מהד׳ שנייה מתוקנת ומורחבת> (ירושלים ותל אביב : הוצאת שוקן, תשל״ה 1975), עמ׳ 13–30.  נוסח ביידיש בשם ״דער אויסגאַנגפּונקט״ בתרגומו של י״צ שרגל נדפס ב די גאָלדענע-קייט, נומ. 69–70 (1970), עמ׳ 221–235.

 

• מירון, דן.  מיבנה ובינה בקבצי-השירה של נתן אלתרמן.   מאזנים, כרך ל״ב, חוב׳ ד-ה (אדר-ניסן תשל״א, מארס-אפריל 1971), עמ׳ 305–319.
      בעקבות הרצאה שהושמעה בערב-עיון לרגל יום-השנה הראשון לפטירת המשורר.
      חזר ונדפס בספרו ארבע פנים בספרות העברית בת-ימינו  : עיונים ביצירות אלתרמן, רטוש, יזהר, שמיר <מהד׳ שנייה מתוקנת ומורחבת> (ירושלים ותל אביב : הוצאת שוקן, תשל״ה 1975), עמ׳ 31–68 ובספרו מפרט אל עיקר : מיבנה, ז׳אנר והגות בשירתו של נתן אלתרמן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרית פועלים, תשמ״א), עמ׳ 17–42.

 

• מירון, דן.  הסער והפרץ שנכבשו.  מעריב, כ״א באדר תשל״ד, 15 במארס 1974, עמ׳ 39, 42 (בסדרה ׳דפים מפנקס חדש׳ במדור ׳על ספרות ואמנות׳)
  על מאמרים מוקדמים של נתן אלתרמן על שירה (״על הבלתי-מובן בשירה״, ״סוד המרכאות הכפולות״, ו״סער ופרץ״).
  חזר ונדפס ב׳הדואר׳, שנה 53, גל׳ כג (י״ג בניסן תשל״ד, 5 באפריל 1974), עמ׳ 361–362 ובספרו ארבע פנים בספרות העברית בת-ימינו  : עיונים ביצירות אלתרמן, רטוש, יזהר, שמיר <מהד׳ שנייה מתוקנת ומורחבת> (ירושלים ותל אביב : הוצאת שוקן, תשל״ה 1975), עמ׳ 165–174.

 

• מירון, דן.  פתיחה לתיאור ז׳אנרי של הליריקה האלתרמנית. בצרון, שנה ל״ז, כרך ס״ז, גל׳ 325 (אב-אלול תשל״ו, ספטמבר 1976), עמ׳ 295–318.
  נוסח מורחב נדפס ב׳עכשיו׳, חוב׳ 35–36 (סתיו-חורף תשל״ז 1977), עמ׳ 231–243; ב׳עכשיו׳, חוב׳ 43–44 (אביב-קיץ תש״ם 1980), עמ׳ 52–64  ובספרו מפרט אל עיקר : מיבנה, ז׳אנר והגות בשירתו של נתן אלתרמן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרית פועלים, תשמ״א), עמ׳ 43–69.

 

• מירון, דן. על שלושה שירי דרך.  מחברות אלתרמן, כרך א (תשל״ז 1977), עמ׳ 167–202.
  על שלושה שירים מתוך ׳כוכבים בחוץ׳: ״בדרך הגדולה״, ״עוד חוזר הניגון״ ו״מזכרת לדרכים״.
  חזר ונדפס בספרו מפרט אל עיקר : מיבנה, ז׳אנר והגות בשירתו של נתן אלתרמן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרית פועלים, תשמ״א), עמ׳ 70–100.

 

• מירון, דן.  שירת הגודל והבינה בתחילתה : על מקומו של הז׳אנר הראפסודי בשירתו המוקדמת של נתן אלתרמן.  מחברות אלתרמן, כרך ב  (תשל״ט 1979), עמ׳ 201–253.
  חזר ונדפס בספרו מפרט אל עיקר : מיבנה, ז׳אנר והגות בשירתו של נתן אלתרמן  (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרית פועלים, תשמ״א), עמ׳ 101–150.

 

• מירון, דן. על מימד הזכרון ב״כוכבים בחוץ״ לנתן אלתרמן.  מאזנים, כרך נ׳, גל׳ 3 (שבט תש״ם, פברואר 1980), עמ׳ 163–181.
  בעקבות דברים שהושמעו בערב עיון בשירת אלתרמן לרגל יום הזכרון התשיעי למות המשורר.
  חזר ונדפס בספרו מפרט אל עיקר : מיבנה, ז׳אנר והגות בשירתו של נתן אלתרמן  (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרית פועלים, תשמ״א), עמ׳ 181–210.

 

• מירון, דן.  שתי שיחות ליליות.  ידיעות אחרונות, י״ט באדר תש״ם, 7 במארס 1980, במוסף ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 21, 24.
  על פגישות עם נתן אלתרמן.
  חזר ונדפס ב׳הדואר׳, שנה 59, גל׳ כ (י״א בניסן תש״ם, 28 במארס 1980), עמ׳ 310–313 ובספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 73–86.

 

• מירון, דן.  דרכו של נתן אלתרמן אל השירה הלאומית.  ידיעות אחרונות,  י״ד בניסן תש״ם, 31 במארס 1980, במוסף ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 1–3, 10.
  דברים שהושמעו בישיבה מיוחדת של וועדת החינוך של הכנסת, שקוימה לרגל יום-השנה העשירי לפטירת המשורר, 11.3.1980.
  נדפס גם בהמשכים ב׳הדואר׳, שנה 59, גל׳ כא (ב׳ באייר תש״ם, 18 באפריל 1980), עמ׳ 337–339; גל׳ כב (ט׳ באייר תש״ם, 25 באפריל 1980), עמ׳ 358–359; גל׳ כג (ט״ז באייר תש״ם, 2 במאי 1980), עמ׳ 373–374. חזר ונדפס בספרומפרט אל עיקר : מיבנה, ז׳אנר והגות בשירתו של נתן אלתרמן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרית פועלים, תשמ״א), עמ׳ 211–231.

 

• מירון, דן. הטיול בעקבות הפילים : על ״אל הפילים״ ועל בעיית הרציפות של השיר ה״קשה״ ב׳כוכבים בחוץ׳ לנ׳ אלתרמן.  דבר, משא,כ״ט באלול תש״ם, 10 בספטמבר 1980, עמ׳ 13, 14 ; על רציפותו של שיר ״בלתי מתקשר״ של אלתרמן.  דבר, ט׳ בתשרי תשמ״א, 19 בספטמבר 1980, עמ׳ 15; ההלך האלתרמני ופתרון הקונפליקט: טבע - תרבות.  דבר, י״ד בתשרי תשמ״א, 24 בספטמבר 1980, עמ׳ 13. *
  ״מתוך ספר על שירת-אלתרמן שטרם ראה אור״.
  חזר ונדפס בספרו מפרט אל עיקר : מיבנה, ז׳אנר והגות בשירתו של נתן אלתרמן  (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרית פועלים, תשמ״א), עמ׳ 151–180.
  המאמר  הטיול בעקבות הפילים מובא באתר נתן אלתרמן.

 

• מירון, דן. שיחות על נתן אלתרמן : שיחה ראשונה.  הדואר, שנה 61, גל׳ ל״ח (י״ב בחשון תשמ״ג, 29 באוקטובר 1982), עמ׳ 629–631; שיחה שנייה. שנה 62, גל׳ ב׳ (כ״ו בחשון תשמ״ג, 13 בנובמבר 1982), עמ׳ 21–24; גל׳ ד׳ (י׳ בכסלו תשמ״ג, 26 בנובמבר 1982), עמ׳ 55–57; שיחה שלישית: גל׳ ה׳ (י״ז בכסלו תשמ״ג, 3 בדצמבר 1982), עמ׳ 75–76; גל׳ ו׳ (כ״ד בכסלו תשמ״ג, 10 בדצמבר 1982), עמ׳ 85–86; שיחה רביעית: גל׳ ט׳ (כ״ב בטבת תשמ״ג, 7 בינואר 1983), עמ׳ 134–136; גל׳ י׳ (כ״ט בטבת תשמ״ג, 14 בינואר 1983), עמ׳ 149–151; שיחה חמישית: גל׳ י״ג (כ״א בשבט תשמ״ג, 4 בפברואר 1983), עמ׳ 197–199; גל׳ י״ד (כ״ח בשבט תשמ״ג, 11 בפברואר 1983), עמ׳ 218–220.

 

• מירון, דן.  כניסתו של אלתרמן לספרות : שיחה ראשונה.  ידיעות אחרונות, י״ד בניסן תשמ״ד, 16 באפריל 1984, במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 7, 11; שיחה שניה.  ידיעות אחרונות, י״ח בניסן תשמ״ד, 20 באפריל 1984, במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 23, 27; כ״ה בניסן תשמ״ד, 27 באפריל 1984, במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 23, 26.
  על שירתו המוקדמת של נתן אלתרמן.

 

• מירון, דן.  היציאה החוצה : מחזור שיחות שני על יצירתו ואישיותו של נתן אלתרמן.  הדואר, שנה ,63 גל׳ לד (כ״ו באב תשמ״ד, 24 באוגוסט 1984), עמ׳ 550–554; גל׳ לה (י׳ באלול תשמ״ד, 7 בספטמבר 1984), עמ׳ 565–569; גל׳ לו (כ״ד באלול תשמ״ד, 21 בספטמבר 1984), עמ׳ 588–591;  גל׳ לז (ט׳ בתשרי תשמ״ה, 5 באוקטובר 1984), עמ׳ 626–628; גל׳ לח (ל׳ בתשרי תשמ״ה, 26 באוקטובר 1984), עמ׳ 639–640; שנה 64, גל׳ א (ו׳ בחשון תשמ״ה, 2 בנובמבר 1984), עמ׳ 3–6; גל׳ ב (י״ג בחשון תשמ״ה, 9 בנובמבר 1984), עמ׳ 26–28; גל׳ ג (כ׳ בחשון תשמ״ה, 16 בנובמבר 1984), עמ׳ 35–36; גל׳ ד (כ״ז בחשון תשמ״ה, 23 בנובמבר 1984), עמ׳ 52–54; גל׳ ה (ו׳ בכסלו תשמ״ה, 30 בנובמבר 1984), עמ׳ 70–73; גל׳ ו (י״ג בכסלו תשמ״ה, 7 בדצמבר 1984), עמ׳ 86–89; גל׳ ז (כ׳ בכסלו תשמ״ה, 14 בדצמבר 1984), עמ׳ 102–104; גל׳ ח (כ״ז בכסלו תשמ״ה, 21 בדצמבר 1984), עמ׳ 118–121; גל׳ ט (י״א בטבת תשמ״ה, 4 בינואר 1985), עמ׳ 137–138; גל׳ י (י״ח בטבת תשמ״ה, 11 בינואר 1985), עמ׳ 154–156.
  התוכן: שיחה ראשונה: דרך ההומור (גל׳ לד-לה); שיחה שניה: דרך הבידוח והחידוד (גל׳ לה-לז); שיחה שלישית: מחיק ״החבורה״ אל החוץ החברתי-ציבורי (גל׳ לח-א); שיחה רביעית: האם היה אלתרמן משורר פוליטי? (גל׳ ב-ד); שיחה חמישית: דברו של האדם המצוי (גל׳ ה-ו); שיחה שישית: אלתרמן בקרב משוררי תל-אביב (גל׳ ז-י).

 

• מירון, דן. תוספות ׳הטור השביעי׳ – מה הן מחדשות?. מאזנים, כרך ס׳, גל׳ 3 (אלול תשמ״ו, ספטמבר 1986), עמ׳ 10–14.
  על ׳מחברות אלתרמן ד׳, ה׳טור השביעי׳, תוספות, כרך ראשון.

 

• מירון, דן. במלחמת העצמאות נולדה שירת המדינה.  מעריב, ה׳ באייר תשנ״ב, 8 במאי 1992, (במוסף ׳ספרות, אמנות׳),
  עמ׳ 1–2.
  ראיון עם חיים נגיד על ספרו של מירון: ״מול האח השותק״ : עיונים בשירת מלחמת העצמאות. בין היתר על ״מרידתו״ של נתן זך בשירת נתן אלתרמן. הגיבה על כך זיוה שמיר ברשימתה ״המרד שלא היה״.

 

• מירון, דן. בין ג׳ורג׳ הקדוש לדרקון. הארץ, ט׳ בתמוז תשנ״ב, 10 ביולי 1992, עמ׳ ב 9 (במדור ׳תרבות וספרות׳)
  תגובה לשני המאמרים של אריאל הירשפלד בעקבות ספרו של מירון ״מול האח השותק״.

 

• מירון, דן.  הופעת הבכורה.  צפון: קובץ ספרותי, כרך ה׳ (תשנ״ח 1998), עמ׳ 39–66.
  שיחה חמישית על נתן אלתרמן הצעיר – אישיותו ויצירתו.

 

• מירון, דן. ״בקול תרועה, בנהי תופים״ : נתן אלתרמן הצעיר - וחבורת ״טורים״. צפון: קובץ ספרותי, כרך ו׳ (תש״ס 2000), עמ׳ 207–230.

 

• מירון, דן.  כל המלים הטובות שישנן עדיין : מסה בהמשכים על ״כוכבים בחוץ״ מאת נתן אלתרמן.
  א.  כל המילים הטובות שישנן עדיין.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט באלול תשע״א, 28 בספטמבר 2011, עמ׳  4.
  ב.  הוא פורץ מתוכנו בקריאת אהבה קדמונית.  הארץ, תרבות וספרות, ט׳ בתשרי תשע״ב, 7 באוקטובר 2011, עמ׳  5.
  ג.  שירה מול פאשיזם.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בתשרי תשע״ב, 12 באוקטובר 2011, עמ׳ 2.
  ד.  גם לברזל, אחי,  עוד יש כינור עתיק.  הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בתשרי תשע״ב, 14 באוקטובר 2011, עמ׳
  ה.  נפלאים הם חיינו, המלאים מחשבות של מתים.  הארץ, תרבות וספרות, כ״א בתשרי תשע״ב, 19 באוקטובר 2011, עמ׳
  סדרת המאמרים כונסה בספרו עוד! : תשתיות קוגנטיביות בשירה הישראלית המוקדמת (רמת גן : עילמור : אפיק – ספרות ישראלית, תשע״ד 2013), עמ׳ 23–75, בשם: ״עוד״ – פואטיקה של עבר מתמשך : על עקרון יסוד ב״כוכבים בחוץ״ מאת נתן אלתרמן.

 

• מירון, דן. לא הבנת השירה, לא הבנת האידיאולוגיה, לא הלשון, לא הריתמוס, לא הרוח, לא הנפש. הארץ, תרבות וספרות, ט׳ בשבט תשע״ד, 10 בינואר 2014, עמ׳ 1, 4.
  ביקורת על הביוגרפיה שכתב דן לאור על נתן אלתרמן (תל אביב : הוצאת עם עובד, תשע״ד 2013)

 

• מירון, דן.

   

• מישר, איקה.  ״מעשה בפ״א סופית״ של נ׳ אלתרמן בזיקה למקורות.  מכלול: כתב עת רב-תחומי, חוב׳ כ״ו (תש״ע 2009), עמ׳ 51–64.

 

• מלכין, דב בר. כל עוד זה העולם את שיריו לא ירצח ... בשער, גל׳ 3 (23) (י״ג בניסן תש״ח, 22 באפריל 1948), עמ׳ 4–5.
  על נתן אלתרמן ושיריו עם הופעת קובץ ׳הטור השביעי׳ (תש״ח).

 

• מלכין, יעקב.  על השיר שבטור.  בשער, גל׳ 3 (23) (י״ג בניסן תש״ח, 22 באפריל 1948), עמ׳ 4, 8.
  על נתן אלתרמן ושיריו עם הופעת קובץ ׳הטור השביעי׳ (תש״ח).

 

• מלקינסון, רות ואליעזר ויצטום. מ׳מגש הכסף׳ ועד ׳מי יזכור את הזוכרים׳. אלפיים, קובץ 12 (תשנ״ו 1996), עמ׳ 217–220.
  על ספרו של דן מירון ״מול האח השותק״.

 

• מנהיים, נועה. אבודה באהבתה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ד׳ בניסן תשס״ד, 26 במארס 2004, עמ׳ 27–28.
  על ספרה של אידה צורית ״העלמה והמשורר״, ״רומן בדיוני בהשראת דמותה של הציירת צילה בינדר ואהבת חייה למשורר נתן אלתרמן
״.

 

• מניה (מקיבוץ אשדות יעקב).  עוד משהו על שירי נ. אלתרמן. משא, שנה ב, גל׳ 16 (28) (כ״ח באלול תשי״ב, ערב ראש השנה תשי״ג, 18 בספטמבר 1952), עמ׳ 2.
  תגובה לטורו של נתן אלתרמן ״אחר חתימת ההסכם״.

 

• מס״א. פרס ביאליק.  דבר, י״ח בטבת תשי״ח, 10 בינואר 1958, עמ׳ 5.
  על ״עיר היונה״.

 

• ׳מעריב׳. אלתרמן הפך לסוד צבאי. ידיעות מעריב, ט״ו באב תש״ח, 20 באוגוסט 1948, עמ׳ 5.
  על התגייסות נתן אלתרמן לצבא.

 

• ׳מעריב׳. כנסת, או - תיאטרון?   מעריב, י״ט באייר תש״ט, 18 במאי 1949, עמ׳ 2.
  דיווח מהכנסת על ישיבת הבית בה קרא יצחק בן-אהרן את טורו של נתן א׳ ״שתי-שבלים-וחנית״ שנפסל על-ידי הצנזורה הצבאית.

 

• מעריב. סודיות סביב פרס ביאליק ״נכפתה״ על ראש העיר : אלתרמן - חתן הפרס לספרות יפה. מעריב, י׳ בטבת תשי״ח, 2 בינואר 1958, עמ׳ 4.

 

• ה׳מעש׳. תשובה לנתן אלתרמן. המעש, גל׳ נ׳ (תמוז תש״ז), עמ׳ ב (במדור ׳טור מול טור׳).
  תגובה בגנות טורו של נתן א׳ ״לא אלחם באחי״.
  נדפס גם ב׳כתבים׳ / לוחמי חירות ישראל, כרך ב׳, עמ׳ 595–596.

 

• ה׳מעש׳. המשורר ושירו. המעש, גל׳ ס״ח (כסלו תש״ח), עמ׳ ב (במדור ׳טור מול טור׳)
  תגובה לשירו של נתן אלתרמן ״המחתרת״ מתוך ׳שמחת עניים׳. הכותב משתמש גם בשירו של אלתרמן ״הבוגד״ מתוך ׳שמחת עניים׳.
  נדפס גם ב׳כתבים׳ / לוחמי חירות ישראל, כרך ב׳, עמ׳ 815–816.

 

• מרגלית, יריב.  השביעי והששה.  הארץ, כ״ח באב תשי״ד, 27 באוגוסט 1954, ׳תרבות וספרות׳, עמ׳ א.
  על הכרך השני של ״הטור השביעי״.

 

• מרמורשטיין, מרדכי.  דממה ביזרעאל - סיפורו של זמר עברי.  מקור ראשון, שבת, גל׳ 776 (ב׳ בתמוז תשע״ב, 23 ביוני 2012), עמ׳ 16–17.
  על ׳שיר העמק׳ לנתן אלתרמן.

 

• מרשק, בני. ברכת לוחמים למשוררם.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה י׳, גל׳ 33 (י״ב באב תש״ך, 5 באוגוסט 1960), עמ׳ א.
  לנתן אלתרמן במלאת לו חמשים.

 

• משעול, אגי. הביוגרף-הבלש והמשורר האפל. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ״ב בתמוז תשס״א, 13 ביולי 2001, עמ׳ 27.
  ביקורת על ספרו של דן מירון ״פרפר מן התולעת: נתן אלתרמן הצעיר - אישיותו ויצירתו״.