רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר הַמַּעֲיָן הַמְכֻשָּׁף
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: קרית ספר; 1968

סִפְּרוּ שֶׁהָיָה מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הַזְּמַנִּים שֶׁעָבְרוּ, וְהָיָה לוֹ בֵן, וְאֵין לוֹ וָלָד זוּלָתוֹ. כְּשֶׁהִתְבַּגֵּר אוֹתוֹ בֵן, הִשִּׂיא לוֹ אָבִיו בַּת מֶּלֶךְ שֵׁנִי. וְהָיְתָה נַעֲרָה בַּעֲלַת יֹפִי וָחֵן. וְהָיָה לָהּ בֶּן-דּוֹד, אֲחִי-אָבִיהָ, שֶׁבִּקֵּשׁ מֵאָבִיהָ לְהַשִּׂיאָהּ לוֹ, וְלֹא רָצְתָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ. כְּשֶׁנּוֹדַע לְבֶן-דּוֹדָה שֶׁנִשְּׂאָה לְזוּלָתוֹ, נִתְקַנֵּא. וְהִסְכִּים בְּדַעְתּוֹ לִשְׁלֹחַ מַתָּנוֹת אֶל מִשְׁנֶה הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּשְּׂאָה לִבְנוֹ. שָׁלַח לוֹ מַתָּנוֹת יְקָרוֹת וְהֶעֱבִיר לוֹ הוֹן רַב וּבִקְּשָׁהוּ לְהַעֲרִים לַהֲרֹג אֶת בֶּן- הַמֶּלֶךְ בִּמְזִמָּה שֶׁתְּהֵא סִבָּה לְהַשְׁמִידוֹ, אוֹ יְדַבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת שֶׁיַּחֲזֹר בּוֹ מִלָּשֵׂאת אֶת הַנַּעֲרָה. שָׁלַח לֵאמֹר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, כְּבָר נִכְנְסָה בְלִבִּי קִנְאָה בִדְבַר בַּת דּוֹדִי-אֲחִי-אָבִי, וְזֶה הוּא שְׁעוֹרֵר אוֹתִי לְעִנְיָן זֶה”. כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַמַּתָּנוֹת אֶל הַמִּשְׁנֶה, קִבְּלָן וְשָׁלַח אֵלָיו לֵאמֹר: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁאִתִּי כָל מַה שָׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ”. אַחֲרֵי כֵן שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֲבִי-הַנַּעֲרה אֶל בֶּן-הַמֶּלֶךְ, שֶׁיָּבוֹא אֶל מְקוֹמוֹ כְּדֵי לִכְנֹס אֶת בִּתּוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמִּכְתָּב אֶל בֶּן-הַמֶּלֶךְ, נָתַן לוֹ אָבִיו רְשׁוּת לִנְסֹעַ וְשָׁלַח עִמּוֹ אֶת הַמִּשְׁנֶה, שֶׁבָּאוּ אֵלָיו הַמַּתָּנוֹת, וְשָׁלַח אִתָּם אֶלֶף פָּרָשִׁים וּמַתָּנוֹת וְאַפִּרְיוֹנִים וְחֻפּוֹת וְאָהֳלִים. נָסַע הַמִּשְׁנֶה עִם בֶּן-המֶּלֶךְ וּבִצְפוּנָיו לָזֹם מְזִמָּה. וְטָמַן לוֹ בְחֻבּוֹ רָעָה. כְּשֶׁהָיוּ בְתוֹך הַמִּדְבָּר, נִזְכַּר הַמִּשְׁנֶה שֶׁבְּהַר זֶה מַעֲיָן זוֹרֵם מַיִם הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם אַלזַּהְרָא. וְהָיָה כָל מִי שֶׁשָּׁתָה מִמֶּנּוּ, אִם גֶּבֶר הוּא יֵהָפֵךְ לְאִשָּׁה. כְּשֶׁנִּזְכַּר הַמִּשְׁנֶה בְכָךְ, צִוָּה אֶת הַצָּבָא לַחֲנוֹת בְּקִרְבָתוֹ. וְרָכַב הַמִּשְׁנֶה עַל סוּסוֹ הָאַבִּיר וְאָמַר לְבֶן-הַמֶּלֶךְ: “רְצוֹנְךָ שֶׁתֵּלֵךְ עִמִּי, שֶׁנִּסְתַּכֵּל בְּמַעֲיַן-מַיִם בְּמָקוֹם זֶה?” רָכַב בֶּן-הַמֶּלֶךְ וְנָסַע הוּא וּמִשְׁנֶה אָבִיו בְאֵין אִתָּם אֶחָד, וּבֶן-הַמֶּלֶךְ אֵינוֹ יוֹדֵע מַה הוּא שֶׁכְּבָר אֵרַע לוֹ בַנֶּעֱלָם. לֹא פָסְקוּ מִלִּנְסֹע עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ מַעֲיָן. יָרַד בֶּן-הַמֶּלֶךְ מֵעַל סוּסוֹ וְרָחַץ יָדָיו וְשָׁתָה מִמֶּנּוּ, וְהִנֵּה הָפַךְ לְאִשָּׁה. כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ זֹאת צָעַק וּבָכָה עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף. נִגַּשׁ אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה, מַרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא כוֹאֵב עַל מַה שֶּׁפָּגַע בּוֹ בְּבֶן-הַמֶּלֶךְ, וְאוֹמֵר לוֹ: “מַה הוּא שֶׁׁפָּגַע בְּךָ?” והִגִּיד לוֹ הַנַּעַר. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה דְבָרָיו, הֶרְאָה עַצְמוֹ כוֹאֵב עָלָיו וּבוֹכֶה עַל מַה שֶׁפָּגַע בְּבֶן-הַמֶּלֶךְ. אַחַר-כָּך אָמַר לוֹ: “יִשְׁמָרְךָ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מֵעִנְיָן זֶה. כֵּיצַד זֶה בָאָה עָלֶיךָ צָרָה זוֹ, וְכָבַד עָלֶיךָ אָסוֹן זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים לַחֲתוּנָתְךָ שֶׁתָּבוֹא אֶל בַּת-הַמֶּלֶךְ. מֵעַתָּה אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אִם נֵלֵךְ אֵלֶיהָ אִם לָאו, וְהַדֵּעָה בְּיָדְךָ. וּמָה אַתָּה מְצַוֵּנִי בְעִנְיָן זֶה?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “שׁוּב אֶל אָבִי וְהוֹדִיעֵהוּ מַה שֶׁפָּגַע אוֹתִי, שֶׁאֲנִי אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁלֹּא יַעֲבֹר מֵעָלַי עִנְיָן זֶה אוֹ שֶׁאָמוּת בִּיגוֹנִי”. כָּתַב הַנַּעַר מִכְתָּב לְאָבִיו, מוֹדִיעוֹ מַה שֶׁאֵרַע לוֹ. נָטַל הַמִּשְׁנֶה אֶת הַמִּכְתָּב וְהָלַךְ לוֹ, חוֹזֵר אֶל עִיר הַמֶּלֶךְ, וְעָזַב אֶת הַצָּבָא וְאֶת הַנַּעַר וּמַה שֶׁהָיָה עִמּוֹ מִן הַגְּדוּדִים, אֶצְלוֹ, כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ בְּחֻבּוֹ בְּמַה שֶּׁעָשָׂה בְּבֶן-הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁנִּכְנַס הַמִּשְׁנֶה אֶל הַמֶּלֶךְ הוֹדִיע לוֹ בְעִנְיָן בְּנוֹ וּמָסַר לוֹ מִכְתָּבוֹ. נִצְטָעֵר הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ צַעַר גָּדוֹל. שָׁלַח אֶל הַחֲכָמִים וּבַעֲלֵי יְדִיעוֹת הַסּוֹדוֹת, שֶׁיַּחְקְרוּ לוֹ בְדָבָר זֶה שֶׁהִגִּיעַ לִבְנוֹ, וְלֹא הֵשִׁיב לוֹ גַם אֶחָד תְּשׁוּבָה. וְשָׁלַח הַמִּשְׁנֶה אֶל בֶּן-דּוֹדָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה לְבַשֵּׂר אוֹתוֹ בְּמַה שֶׁהִגִּיעַ לְבֶן-הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו הַמִּכְתָּב שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהִתְאַוָּה לָשֵׂאת אֶת בַּת-דּוֹדוֹ. שָׂלַח לַמִּשְׁנֶה מַתָּנוֹת יְקָרוֹת וְהוֹן רַב וְהוֹדָה לוֹ תוֹסֶפֶת תּוֹדָה.

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבֶן-הַמֶּלֶךְ, הִנֵּה שָׁהָה לְיַד אוֹתוֹ מַעֲיָן זְמַן שְׁלשָׁה יָמִים עַל לֵילוֹתֵיהֶם, וְאֵינוֹ אוֹכֵל וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה, וְנִשְׁעָן בְּעִנְיַן זֶה שֶׁפְּגָעוֹ עַל אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח ויִתְעַלֶּה אֲשֶׁר לֹא יֵבוֹשׁ מִשִּׁבְרוֹ כָּל הַנִּשְׁעָן עָלָיו. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַרְבִיעִי, וְהִנֵּה רָאָה פָרָשׁ וְעַל רֹאשׁוֹ כֶתֶר וְתָאֳרוֹ כְתֹאַר בְּנֵי-מְלָכִים. אָמַר לוֹ הַפָּרָשׁ: “מִי הֵבִיא אוֹתְךָ הָעֶלֶם, לְכָאן?” הוֹדִיעַ לוֹ הַנַּעַר מַה שֶׁפָּגַע בּוֹ, וְגָבַר עָלָיו הַבְּכִי. כְּשֶׁשָּׁמַע הַפָּרָשׁ אֶת דְּבָרָיו, קוֹנֵן עַל מַצָּבוֹ וְאָמַר לוֹ: “מִּשְׁנֶה-אָבִיךָ הוּא זֶה שֶׁהִפִּילְךָ בְצָרָה זוֹ, מִשּׁוּם שֶׁמַּעֲיָן זֶה אֵין שׁוּם אֶחָד מִבְּנֵי-הָאָדָם יוֹדְעוֹ אֶלָא אִישׁ אֶחָד”. צִוָּה אוֹתוֹ הַפָּרָשׁ לִרְכֹּב עִמּוֹ, וְרָכַב הַנַּעַר. אָמַר לוֹ הַפָּרָשׁ: “בּוֹא עִמִּי לִמְעוֹנִי, שֶׁאוֹרְחִי אַתָּה הַלַּיְלָה”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הַגֵּד לִי מִי אַתָּה שֶׁאֵלֵךְ עִמְּךָ?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי בֶן-מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים, וְאַתָּה בֶן-מֶלֶךְ בְנֵי-הָאָדָם. תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לִבְּךָ בְּמַה שֶׁיַּעֲבִיר דַּאֲגָתְךָ וְצַעַרְךָ, שֶׁדָּבָר קַל הוּא עָלַי”. הָלַךְ עִמּוֹ הַנַּעַר מִתְּחִלַּת הַיּוֹם, וְעָזַב אַחֲרָיו אֶת חֵילוֹ וּצְבָאוֹ, וְלֹא פָסַק לָלֶכֶת עִמּוֹ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. אָמַר לוֹ בֶן-מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים: “כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה כַּמָּה עָבַרְנוּ מִן הַדֶּרֶךְ בִּזְמַן זֶה?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אֵינִי יוֹדֵעַ”. אָמַר לוֹ בֶן-מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים: “עָבַרְנוּ מַהֲלַךְ שָׁנָה לַנּוֹסֵע הַשּׁוֹקֵד עַל נְסִיעָתוֹ”. הִתְפַּלֵא בֶן-הַמֶּלֶךְ עַל כָּךְ וְאָמַר לוֹ: “וּמַה יֵּשׁ לַעֲשׂות שֶׁאֶחֱזוֹר אֶל מִשְׁפַּחְתִּי?” אָמַר לוֹ: “אֵין זֶה מֵעֶסְקְךָ, וְרַק עֶסְקִי הוּא. וּכְשֶׁתַּבְרִיא מִמַּחֲלָתְךָ תַּחֲזֹר אֶל מִשְׁפַּחְתְּךָ מַהֵר יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּהֶרֶף-עַיִן אֶחָד. וְהַנָּקֵל הוּא לִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַנַּעַר מִפִּי הַשֵּׁד דְּבָרִים אֵלֶּה טָס מֵעָצְמַת הַשִּׂמְחָה, וְדָמָה שֶׁתַּעְתּוּעֵי-חֲלוֹמוֹת הוּא זֶה, וְאָמַר: “יִשְׁתַּבַּח זֶה הַיָּכֹל לַהֲפֹךְ אֶת הָאֻמְלָל לִמְאֻשָּׁר”. וְשָׂמַח בָּזֶה שִׂמְחָה עֲצוּמָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁלֹשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבֶּן-מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים אָמַר לְבֶן-מֶלֶךְ בְּנֵי-הָאָדָם: “כְּשֶׁתַּבְרִיא מִמַּחֲלָתְךָ תַּחֲזֹר אֶל מִשְׁפַּחְתְּךָ מַהֵר יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּהֶרֶף-עַיִן אֶחָד”. שָׂמַח בְּכַךְ בֶּן-הַמֶּלֶךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹע עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, וְהִנֵּה הֵם בְּאֶרֶץ מוֹרִיקָה וּמַזְהִירָה, בַּעֲלַת עֵצִים תְּמִירִים וְעוֹפוֹת צוֹהֲלִים וְגַנִּים מְעֻלִּים וְאַרְמוֹנוֹת נִשָּׂאִים. יָרַד בֶּן-מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים מֵעַל סוּסוֹ הָאַבִּיר וְצִוָּה אֶת הַנַּעַר לָרֶדֶת, וְיָרַד. תָּפַס בְּיָדוֹ וְנִכְנַס לְאַחַד אוֹתָם הָאַרְמוֹנוֹת. רָאָה בֶן-הַמֶּלֶךְ מֶלֶךְ נַעֲלֶה וְשֻׂלְטָאן רָם הַמַּעֲלָה. שָׁהָה אֶצְלוֹ אוֹתוֹ יוֹם אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה. קָם בֶּן-מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים וְרָכַב עַל סוּסוֹ הָאַבִּיר וְרָכַב בֶּן-מֶלֶךְ בְּנֵי-הָאָדָם עִמּוֹ וְיָצְאוּ שְׁנֵיהֶם בְּצֵל הַלַּיְלָה שׁוֹקְדִים עַל הַנְּסִיעָה עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, וְהִנֵּה הֵם בְּאֶרֶץ שְׁחוֹרָה בִּלְתִּי מְיֻשֶּׁבֶת, בַּעֲלַת סְלָעִים וַאֲבָנִים שְׁחוֹרוֹת, כְּאִלּוּ הִיא חֲתִיכָה מִן הַגֵּיהִנֹּם. אָמַר לוֹ בֶן-מֶלֶךְ בְּנֵי-הָאָדָם: "מַה שֵּׁם יִקָּרֵא לְאֶרֶץ זוֹ? אָמַר לוֹ “אֶרֶץ הַחֹשֶׁךְ יִקָּרֵא לָהּ וְהִיא לְמֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הַשֵּׁדִים ד’וּ אלְגַ’נָאחֵין שְׁמוֹ. וְלֹא יוּכַל גַּם אֶחָד מִן הַמְּלָכִים לְהִתְנַפֵּל עָלֶיהָ, וְלֹא יִכָּנֵס אֵלֶיהָ אֶחָד אֶלָּא בִרְשׁוּתוֹ. עֲמֹד אֵפוֹא בִמְקוֹמְךָ עַד שֶׁנְּבַקֵּש מִמֶּנּוּ רְשׁוּת”. עָמַד הַנַּעַר. נֶעֱלַם מֵעֵינָיו שָׁעָה אַחַת וְחָזַר אֵלָיו, וְנָסְעוּ. וְלֹא פָסְקוּ לִנְסֹע עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָאַחֲרוֹנָה אֶל מַעֲיַן מַיִם הַיּוֹרְדִים מֵהָרִים שְׁחוֹרִים. אָמַר לָעֶלֶם: “רֵד”, וְיָרַד הָעֶלֶם מֵעַל סוּסוֹ הָאַבִּיר. אָמַר לוֹ: “שְׁתֵה מִמַּעֲיָן זֶה”. שָׁתָה מִמֶּנּוֹ הָעֶלֶם, וְחָזַר תֵּכֶף וּמִיָּד לִהְיוֹת זָכָר כְּמוֹת שֶׁהָיָה בָרִאשׁוֹנָה, בְּכֹחַ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. שָׂמַח הָעֶלֶם שִׂמְחָה עֲצוּמָה שֶׁאֵין לְמַעֲלָה הֵימֶנָּה, וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, מַה שֵּׁם יִקְרְאוּ לְמַעֲיָן זֶה?” אָמַר לוֹ: “מַעֲיָן הַנָּשִׁים שְׁמוֹ. וְאֵין אִשִָּׁה שוֹתָה מִמֶּנּוּ מִבְּלִי שֶׁתִּהְיֶה לְגֶבֶר. הַלֵּל אֵפוֹא אֶת אֱלֹהִים וְהוֹדֵה לוֹ עַל הַבְּרִיאוּת, וּרְכַב עַל סוּסְךָ”. הִשְׁתַּחֲוָה בֶן-הַמֶּלֶךְ מוֹדֶה לֵאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. אַחַר-כָּךְ רָכַב וְנָסְעוּ שְׁנֵיהֶם שׁוֹקְדִים עַל מַסָּעָם שְׁאֵרִית יוֹמָם עַד שֶׁחָזְרוּ לְאַרְצוֹ שֶׁל אוֹתוֹ שֵׁד. בִּלָּה הָעֶלֶם אֶצְלוֹ בַּתַּעֲנוּגוֹת שֶׁבַּחַיִּים, וְלֹא פָסְקוּ מֵאֲכִילָה וּמִשְּׁתִיָּה עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה. אַחַר-כָּךְ אָמַר אֵלָיו בֶּן-מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים: “כְּלוּם רוֹצֶה אַתָּה לַחֲזֹר לְמִשְׁפַּחְתְּךָ הַלַּיְלָה הַזֶּה?” אָמַר לוֹ: “הֵן, רְצוֹנִי בְכָךְ משּׁוּם שֶׁאֲנִי זָקוּק לָזֶה”. קָרָא בֶן-מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים לְעֶבֶד לוֹ, מֵעַבְדֵי אָבִיו, רָאגִ’ז שְׁמוֹ וְאָמַר לוֹ: “טֹל נַּעַר זֶה מֵאֶצְלִי וְשָׂאֵהוּ עַל כְּתֵפְךָ, וְלֹא תִתֵּן לַבֹּקֶר לְהָאִיר עָלָיו, אֶלָּא כְשֶׁהוּא אֵצֶל חוֹתְנוֹ וְאִשְׁתּוֹ”. אָמַר לוֹ הָעֶבֶד: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה וּבְאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. נֶעֱלַם הָעֶבֶד שָׁעָה אַחַת, וּבָא כְשֶׁהוּא בְצוּרַת עִפְרִית. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הָעֶלֶם, פָּרְחָה דַּעְתּוֹ מִתּוֹכוֹ וְנִדְהָם. אָמַר לוֹ בֶן-מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים: “אֵין כָּל פַּחַד לְנֶגֶד עֵינֶיךָ. רְכַב עַל סוּסְךָ וַעֲלֵה עִמּוֹ עַל כְּתֵפוֹ”. אָמַר: “לֹא כִי אֶרְכַּב אֲנִי וְאֶעֱזֹב אֶת הַסּוּס אֶצְלֶךָ”. יָרַד הָעֶלֶם מֵעַל הַסּוּס וְרָכַב עַל כְּתֵפוֹ. אָמַר לוֹ בֶן-מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים: “עֲצֹם אֶת עֵינֶיךָ”. עָצַם אֶת עֵינָיו וְטָס בֵּין הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. וְלֹא פָסַק לְהָטִיס אוֹתוֹ, בְּאֵין הָעֶלֶם יוֹדֵעַ נַפְשׁוֹ. וְלֹא הִגִּיעַ שְׁלִישׁ הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כְשֶׁהוּא עַל אַרְמוֹן חוֹתְנוֹ. כְּשֶׁיָּרַד עַל אַרְמוֹנוֹ אָמַר לוֹ הָעִפְרִית: “רֵד” וְיָרַד. אָמַר לוֹ: “פְּקַח עֵינֶיךָ, שֶׁזֶּה אַרְמוֹנוֹ שֶל חוֹתֶנְךָ וְאִשְׁתְּךָ”, וְעָזַב אוֹתוֹ וְהָלַך לוֹ. כְּשֶׁהֵאִיר הַיּוֹם, וְנִרְגַּע הָעֶלֶם מִפַּחֲדוֹ, יָרַד מֵעַל הָאַרְמוֹן. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ חוֹתְנוֹ, קָם לִקְרָאתוֹ וּפְגָשׁוֹ, וְהִתְפַּלֵא כְּשֶׁרָאָהוּ עַל הָאַרְמוֹן. אָמַר לוֹ: “רָאִינוּ בְנֵי-אָדָם בָּאִים בְּדֶרֶךְ הַשְּׁעָרִים, וְאַתָּה יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם”. אָמַר לוֹ: "כְּבָר הָיָה מַה שֶּׁחָפֵץ אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה ". הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ עַל כָּךְ וְשָׂמַח שֶׁיָּצָא בְשָׁלוֹם. וּכְשֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ, צִוָּה חוֹתְנוֹ אֶת מִשְׁנֵהוּ לַעֲרֹךְ מִשְׁתָּאוֹת גְּדוֹלִים, וְעָרַךְ אֶת הַמִּשְׁתָּאוֹת וְסִדְּרוּ אֶת הַחֲתוּנָה. בָּא אֶל אִשְׁתּוֹ וְשָׁהָה זְמַן שֶׁל שְׁנֵי חֳדָשִׁים. אַחַר-כָּךְ נָסַע עִמָּהּ אֶל מְדִינַת אָבִיו. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבֶן-דּוֹדָה שֶל הַנַּעֲרָה, הִנֵּה מֵת מִקִּנְאָה וּמִצָּרוּת עַיִן, כַּאֲשֶׁר כָּנַס אוֹתָהּ בֶּן-הַמֶּלֶךְ. וְהוֹשִׁיעַ אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה מִיָּדוֹ וּמִיַּד מִשְׁנֵה אָבִיו, וְהִגִּיעַ אֶל אָבִיו עִם אִשְׁתּוֹ שָׁלֵם בַכֹּל וּבְשִׂמְחָה שְׁלֵמָה. יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ אָבִיו עִם צְבָאוֹ וּמִשְׁנָיו.

וּמְקַוָּה אָנֹכִי לאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁיּוֹשִׁיעֲךָ, הַמֶּלֶךְ, מִידֵי מִשְׁנֶיךָ. וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מֵאִתְּךָ שׁתִּשְׁפֹּט מִשְׁפָּטִי מִבִּנְךָ". כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּיהָ, צִוָּה לַהֲרֹג אֶת בְּנוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְמוֹנִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שׁהַפִּלֶּגֶשׁ, אַחֲרֵי שֶסִּפְּרָה לַמֶּלֶךְ אֶת הַסִּפּוּר, אָמְרָה: “וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מֵאִתְּךָ שֶׁתִּשְפֹּט מִשְׁפָּטִי מִבִּנְךָ”, וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ לַהֲרֹג אֶת בְּנוֹ. וְהָיָה זֶה הַיּוֹם הָרְבִיעִי. נִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁנֶה הָרְבִיעִי וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר: “יְכוֹנֵן אֱלֹהִים אֶת הַמֶּלֶךְ וִיחַזְּקֵהוּ. הַמֶּלֶךְ, הֱוֵה מָתוּן בְּעִנְיָן זֶה שֶׁהֶחְלַטְתָּ עָלָיו, שֶׁכֵּן בַּעַל-שֵׂכֶל לֹא יַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה, עַד שֶׁלֹּא יִתְבּוֹנֵן לְתוֹצְאוֹתָיו. וּבַעַל הַמָשָׁל אוֹמֵר: “אֲשֶׁר לֹא תִכֵּן אֶת הַתּוֹצָאוֹת וּשְׁקָלָן, אֵין לוֹ יְדִיד הַגּוֹרָל וְהַזְּמָן”. וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה מִבְּלִי יִשּׁוּב הַדַּעַת, יִפְגָעֶנּוּ מַה שֶׁפָּגַע בְּבַעַל בֵּית-הַמֶּרְחָץ בְּעִנְיַן אִשְׁתּוֹ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: וּמַה הוּא שֶׁפָּגַע בְּבַעַל בֵּית-הַמֶּרְחָץ בְּעִנְיַן אִשְׁתּוֹ?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: "שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ

המלצות קוראים
תגיות