סֻפַּר לִי שֶׁהָיָה בְקַדְמוֹנֵי הַזְּמָן וּבַדּוֹרוֹת וְהָעִתִּים שֶׁעָבְרוּ מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הַדּוֹר, שֶׁהָיוּ לוֹ הַרְבֵּה גְדוּדִים וְשׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ. וְהָיָה בַעַל מַעֲלָה רָמָה וְהוֹן. הִגִּיעַ מִשְּׁנוֹת חַיָּיו לְגִיל, וְלֹא חוֹנַן בֵּן זָכָר. כֶּשְׁנִּתְמַלֵּא חֲרָדָה מִשּׁוּם כָּךְ, פָּנָה אֶל הַנָּבִיא, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְמֵלִיץ-יֹשֶׁר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בְּשֵׁם כְּבוֹד הַנְּבִיאִים וְהַקְּדושִׁים וְהַמֵּתִים עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם מֵעוֹבְדָיו הַמְקֹרָבִים אֵלָיו, שֶׁיְּחוֹנֵן אוֹתוֹ בֵּן זָכָר שֶׁיִּירַשׁ הַמְלוּכָה אַחֲרָיו וְיִהְיֶה לוֹ לְנַחַת-רוּחַ. אַחַר-כָּךְ קָם תֵּכֶף וּמִיָּד וְנִכְנַס לַחֲדַר-מוֹשָׁבוֹ וְשָׁלַח אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ וְדָבַק בָּהּ, וְהָרְתָה לוֹ בִרְצוֹן אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. כְּשֶׁמָּלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת יָלְדָה בֵן זָכָר, פָּנָיו כְּמַעְגַל הַיָּרֵחַ בְּלֵיל אַרְבָּעָה-עָשָׂר. גִּדְּלוּ אוֹתוֹ נַעַר עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל חָמֵשׁ שָׁנִים. וְהָיָה אֵצֶל אוֹתוֹ מֶלֶךְ אִישׁ חָכָם מִן הַחֲכָמִים הַמֻּמְחִים, אַלסִּנְדְבָּאד שְׁמוֹ. מָסַר לְיָדוֹ אוֹתוֹ נַעַר. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְגִיל עֶשֶׂר שָׁנִים לִמְּדוֹ חָכְמָה וְתַרְבּוּת עַד שֶׁנִּהְיָה אוֹתוֹ יֶלֶד אֵין דּוֹמֶה לוֹ בְאוֹתוֹ זְמַן, שֶׁיִּשְׁוֶה לוֹ בְדַעַת וְתַרְבּוּת וּבִינָה. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה עַל כָּךְ לְאָבִיו, הֵבִיא לוֹ חֲבוּרָה שֶׁל פָּרָשִׁים עַרְבִים שֶׁיְּלַמְּדוּ אוֹתוֹ אָמָּנוּת הַפָּרָשִׁים וְנִתְמַחָה בָהּ. הָיָה תוֹקֵף מִשְׁתּוֹלֵל וּמִתְנַפֵּל בִּשְׂדֵה הַקְּרָב עַד שֶׁעָלָה עַל כָּל בְּנֵי דוֹרוֹ וְכָל בְּנֵי גִילוֹ. וּבְאַחַד הַיָּמִים צָפָה אוֹתוֹ חָכָם בַּכּוֹכָבִים וְרָאָה בְמַזַּל כּוֹכָבוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, שֶׁאִם יוֹצִיא מִלָּה אַחַת מִפִּיו בְּשִׁבְעַת הַיָּמִים הַבָּאִים שֶׁל חַיָּיו, מִיתָתוֹ בָהּ. הָלַךְ הֶחָכָם אֶל הַמֶּלֶךְ אָבִיו וְהוֹדִיעוֹ הַדָּבָר. אָמַר לוֹ אָבִיו: “וּמָה הָעֵצָה וְהַתַּקָּנָה לְכָךְ?” אָמַר לוֹ הֶחָכָם: “הָעֵצָה וְהַתַּקָּנָה לְכָךְ, הַמֶּלֶךְ, הֵם לְדַעְתִּי שֶׁתָּנִיחַ אוֹתוֹ בִמְקוֹם שַׁעֲשׁוּעִים וּשְׁמִיעַת כְּלֵי-נְגִינָה, שֶׁיִּהְיֶה בוֹ עַד שֶׁיַּעַבְרוּ שִׁבְעַת הַיָּמִים”. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶל נַעֲרָה מִן הַמְיֻחָדוֹת לוֹ, וְהָיְתָה הַיָּפָה בַנְּעָרוֹת, וּמָסַר לָהּ אֶת הַנַּעַר וְאָמַר לָה “טְלִי אֶת אֲדוֹנֵךְ אֶל הָאַרְמוֹן וְשִׂימִי אוֹתוֹ אֶצְלֵךְ, וְלֹא יֵרֵד מִן הָאַרְמוֹן אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁיַּעַבְרוּ שִׁבְעָה יָמִים”. נָטְלָה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה מִיָּדוֹ וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ בְאוֹתוֹ אַרְמוֹן. וְהָיוּ בָאַרְמוֹן אַרְבָּעִים חֲדָרִים וּבְכָל חֶדֶר עֶשֶׂר נְעָרוֹת, וְכָל נַעֲרָה עִמָּהּ כְּלִי מִכְּלֵי הַנִּגּוּן, וּכְשֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן מְנַגֶּנֶת הָיָה אוֹתוֹ אַרְמוֹן רוֹקֵד לְמַנְגִּינָתָהּ. וּמִסָּבִיב לָאַרְמוֹן נָהָר זוֹרֵם, חוֹפָיו נְטוּעִים כָּל מִינֵי פְּרִי וּפְרָחִים נוֹתְנֵי רֵיחַ טוֹב. וְהָיָה נַעַר זֶה יָפֶה וּמָלֵא חֵן בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְתָאֵר. וּכְשֶׁבִּלָּה שָׁם לַיְלָה אֶחָד רָאֲתָה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה פִּילַגְשׁוֹ שֶׁל אָבִיו הָאֲהוּבָה עָלָיו בְּיוֹתֵר. דָּפְקָה הָאַהֲבָה עַל לִבָּהּ וְלֹא שָׁלְטָה בְעַצְמָהּ עַד שֶׁהֵטִילָה עַצְמָהּ עָלָיו. אָמַר לָהּ הַנַּעַר: “כְּשֶׁאֲנִי יוֹצֵא אֵצֶל אָבִי, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֲנִי מַגִּיד לוֹ זֹאת וְהוּא הוֹרֵג אוֹתָךְ”. פָּנְתָה הַנַּעֲרָה וְהָלְכָה אֶל הַמֶּלֶךְ, וְהֵטִילָה עַצְמָה עָלָיו בִּבְכִי וַאֲנָחָה. אָמַר לָהּ: “מָה עִנְיָנֵךְ, הַנַּעֲרָה? כֵּיצַד שְׁלוֹם אֲדוֹנֵךְ? כְּלוּם אֵינוֹ נִמְצָא בְטוֹב?” אָמְרָה לוֹ: “מַלְכִּי הִנֵּה אֲדוֹנִי פִתָּה אוֹתִי וְגַם בִּקֵּשׁ לַהֲרֹג אוֹתִי מִשּׁוּם כָּךְ, הֲגִנּוֹתִי עַל עַצְמִי וּבָרַחְתִּי מִמֶּנּוּ, וְאֵינִי חוֹזֶרֶת יוֹתֵר לֹא אֵלָיו וְלֹא לָאַרְמוֹן לְעוֹלָם”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה בָּא לִידֵי כַּעַס גָּדוֹל. הֵבִיא לְפָנָיו אֶת הַמִּשְׁנִים וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לְהָרְגוֹ. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: "הִנֵּה הַמֶּלֶךְ גָּמַר אֹמֶר בְּתֹקֶף לַהֲרֹג אֶת בְּנוֹ, וְאוּלָם כְּשֶׁהוּא הוֹרְגוֹ הוּא מִתְחָרֵט עָלָיו אַחֲרֵי הֲרִיגָתוֹ, בְּלִי סָפֵק, שֶׁהֲרֵי יָקָר הוּא לוֹ, שֶׁכֵּן לֹא בָא אֵלָיו יֶלֶד זֶה אֶלָּא אַחֲרֵי יֵאוּשׁ. וְאַחַר-כָּךְ יָבוֹא עֲלֵיכֶם בִּטְרוּנְיָה, וְיֹאמַר לָכֶם: “מִשּׁוּם מַה לֹא טִכַּסְתֶּם לִי טַכְסִיס שֶׁיִּמְנָעֵנִי מִלְּהָרְגוֹ?” הִסְכִּימוּ בְדַעְתָּם לְטַכֵּס לוֹ עֵצָה שֶׁתִּמְּנַע אוֹתוֹ מֵהֲרִיגַת בְּנוֹ. נִגַּשׁ הַמִּשְׁנֶה הָרִאשׁוֹן וְאָמַר: “אֲנִי אָסִיר מֵעֲלֵיכֶם רָעַת הַמֶּלֶךְ הַיּוֹם”. קָם וְהָלַךְ עַד שֶׁנִּכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ וְהִתְיַצֵּב לְפָנָיו. בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לְדַבֵּר דְּבָרָיו, וְנָתַן לוֹ. אָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, אַף אִלּוּ חָלַק לְךָ הַגּוֹרָל שֶׁיִּהְיוּ לְךָ אֶלֶף יְלָדִים, לֹא הָיְתָה נַפְשְׁךָ נותֶנֶת לְךָ להֲרֹג אֶחָד מֵהֶם בִּגְלַל דִּבְרי נַעֲרָה, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהִיא דּוֹבֶרֶת אֱמֶת אוֹ מְשַׁקֶּרֶת, וְשֶׁמָּא מְזִמָּה הִיא מֵאִתָּהּ שֶׁזָמְמָה לְבִנְךָ?” אָמַר לוֹ: “כְּלוּם שָׁמַעְתָּ מַשֶּׁהוּ עַל דְּבַר מְזִמָּתָן, הַמִּשְׁנֶה?” אָמַר לוֹ “הֵן”

"שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הַזְּמָן, שֶׁהָיָה לָהוּט אַחַר אַהֲבַת הַנָּשִׁים. וּבִזְמַן שֶׁהָיָה בְיוֹם מִן הַיָּמִים יוֹשֵׁב לְבַדּוֹ בְּאַרְמוֹנוֹ, נָפַל מַבָּטוֹ עַל נַעֲרָה כְּשֶׁהִיא עַל גַּג בֵּיתָהּ. וְהָיְתָה בַּעֲלַת יֹפִי וָחֵן. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ לֹא שָׁלַט בְּעַצְמוֹ מֵאַהֲבָתוֹ, וְשָׁאַל עַל-דְּבַר אוֹתוֹ בַיִת. אָמְרוּ לוֹ: “בֵּית-מִשְׁנְך פְלוֹנִי הוּא”. קָם מִיָּד וְשָׁלַח אֶל הַמִּשְׁנֶה לָבוֹא לְפָנָיו. כְּשֶׁבָּא לְפָנָיו, צִוָּה עָלָיו שֶׁיִּסַּע לְאַחַד מְחוֹזוֹת מַמְלַכְתּוֹ, לְפַקֵּחַ עָלָיו וְיַחֲזֹר. נָסַע הַמִּשְׁנֶה כְפִי שֶׁצִּוָּה עָלָיו הַמֶּלֶךְ. אַחֲרֵי שֶׁנָּסַע חִבֵּל הַמֶּלֶךְ תַּחְבּוּלָה עַד שֶׁנִּכְנַס לְבֵית-הַמִּשְׁנֶה. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה, הִכִּירָה אוֹתוֹ. קָפְצָה וְעָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ וְנָשְׁקָה אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו וּבֵרְכָה אוֹתוֹ לְבוֹאוֹ, וְעָמְדָה בְמֶרְחָק מִמֶּנּוּ, עוֹסֶקֶת בְּשֵׁרוּתוֹ. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לוֹ: “מוֹשְׁלֵנוּ, מַה סִּבַּת בּוֹאֲךָ הַמְבֹרָךְ, שֶׁכְּמוֹתִי אֵינָהּ רְאוּיָה לוֹ?” אָמַר לָהּ: “הַסִּבָּה הִיא אַהֲבָתִי לָךְ וּתְשׁוּקָתִי אֵלַיִךְ, וְהֵן שֶׁהֱבִיאוּנִי לִידֵי כָךְ”. נָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו שֵׁנִית וְאָמְרָה לוֹ: “מוֹשְׁלֵנוּ, הֵן אֲנִי לֹא אֶצְלַח לִהְיוֹת שִׁפְחָה לְאַחַד מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ, וּמִנַּיִן לִי הָאֹשֶׁר הֶעָצוּם הַזֶּה עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֶצְלְךָ לְמַעֲלָה זוֹ?” שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת יָדוֹ אֵלֶיהָ. אָמְרָה: “זֶה לֹא יֹאבַד מֵאִתָּנוּ. הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ וַעֲמֹד אֶצְלִי כָל הַיּוֹם כֻּלּו, שֶׁאֶעֱשֶׂה לְךָ מַשֶׁהוּ שֶׁתֹּאכְלֶנּוּ”. יָשַׁב הַמֶּלֶךְ עַל מוֹשַׁב מִשְׁנֵהוּ. נִזְדָּרְזָה וְקָמָה וְהֵבִיאָה לוֹ סֵפֶר תּוֹכָחוֹת וּמוּסָר שֶׁיִּקְרָא בוֹ עַד שֶׁתָּכִין לוֹ אֶת הָאֹכֶל. נְטָלוֹ הַמֶּלֶךְ וְהִתְחִיל קוֹרֵא בוֹ וּמָצָא בוֹ מִן הַתּוֹכָחוֹת וְהֶחָכְמָה מַה שֶׁמָּנַע אוֹתוֹ מִזְּנוּת וְשִׁבֵּר אֶת תַּאֲוָתוֹ לָשֵׂאת עָלָיו עָוֹן. כְּשֶׁהֵבִיאָה לוֹ אֶת הָאֹכֶל, הִגִּישָׁה אוֹתוֹ לְפָנָיו. וְהָיָה מִסְפַּר הַצַּלָּחוֹת תִּשְׁעִים צַלַּחַת. הָיָה הַמֶּלֶךְ אוֹכֵל מִכָּל צַלַּחַת כַּף, וְהָאֹכֶל מִינִים מִינִים שוֹנִים, וְאוּלָם טַעֲמוֹ אֶחָד. תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ עַל כָּךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְאָמַר: “נַעֲרָה, רוֹאֶה אֲנִי מִינִים אֵלֶּה רַבִּים וְאוּלָם טַעֲמָם אֶחָד”. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “יִתֵּן אֱלֹהִים אֹשֶׁר לַמֶּלֶךְ. מָשָׁל הוּא שֶׁמָּשַׁלְתִּי לְךָ שֶׁתִּקַּח מִמֶּנּוּ מוּסָר”. אָמַר לָהּ: “וּמַה סִּבַַּת הַדָּבָר?” אָמְרָה לוֹ: “יֵיטִיב אֱלֹהִים מַצַּב שַׁלִּיטֵנוּ הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי בְאַרְמוֹנְךָ תִשְׁעִים פִּילֶגֶשׁ שׁוֹנוֹת בִּגְוָנָן וְאֶחָד הוּא טַעֲמָן”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה הִתְבַּיֵּשׁ בְּפָנֶיהָ וְקָם מִיָּד וְיָצָא מִן הַבַּיִת וְלֹא פָּגַע בָּהּ לְרָעָה. וְאוּלָם מֵרֹב בּוּשָׁתוֹ שָׁכַח אֶת טַבַּעְתּוֹ אֶצְלָהּ מִתַּחַת לַכָּר. פָּנָה וְהָלַךְ אֶל אַרְמוֹנוֹ. כְּשֶׁיָּשַׁב הַמֶּלֶךְבְּאַרְמוֹנוֹ, בָּא לְפָנָיו הַמִּשְׁנֶה בְּאוֹתָה שָׁעָה, נִגַּשׁ אֶל הַמֶּלֶךְ וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְהוֹדִיעָהוּ עַל הַמַּצָּב בְּעִנְיָן זֶה שֶׁשְּׁלָחוֹ בוֹ. הָלַךְ לוֹ הַמִּשְׁנֶה עַד שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ וְיָשַׁב עַל מוֹשָׁבוֹ. שָׁלַח אֶת יָדוֹ מִתַּחַת לַכָּר וּמָצָא אֶת טַבַּעַת הַמֶּלֶךְתַּחְתָּיו. הֵרִים אוֹתָהּ הַמִּשְׁנֶה וּנְשָׂאָה עַל לִבּוֹ, וּפָרַשׁ מִן הַנַּעֲרָה מֶשֶׁךְ זְמַן שָׁנָה תְמִימָה, וְלֹא הָיָה מְדַבֵּר אֵלֶיהָ, וְהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת מַה סִּבַּת זַעֲמוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיע הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה פָרַשׁ מִן הַנַּעֲרָה מֶשֶׁךְ זְמַן שָׁנָה תְמִימָה וְלֹֹא הָיָה מְדַבֵּר אֵלֶיהָ, וְהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת סִבַּת זַעֲמוֹ. כְּשֶׁאָרְכוּ לָהּ הַיָּמִים וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מַה סִּבַּת זֶה, שָׁלְחָה אֶל אָבִיהָ וְהוֹדִיעָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִמּוֹ מִפְּרִישָׁתוֹ מִמֶּנָּה מֶשֶׁךְ זְמַן שָׁנָה תְמִימָה. אָמַר לָה אָבִיהָ: “אֲנִי אֶתְלוֹנֵן עָלָיו בִּזְמַן שֶׁיִּהְיֶה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ”. נִכְנַס בְּיוֹם מִן הַיָּמִים וּמָצָא אוֹתוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְפָנָיו שׁוֹפֵט הַצָּבָא. הִתְלוֹנֵן עָלָיו וְאָמַר: “יֵיטִיב אֱלֹהִים מַצַּב הַמֶּלֶךְ. הָיְתָה לִי גִּנָּה יָפָה שֶׁנְּטַעְתִּיהָ בְיָדִי וְהוֹצֵאתִי עָלֶיהָ הוֹנִי עַד שֶׁנָּשְׂאָה פְרִי, וְהָיְתָה יָפָה תְנוּבָתָהּ. נְתַתִּיהָ בְמַתָּנָה לְמִשְׁנְךָ זֶה, אָכַל מִמֶּנָּה כְּכָל אֲשֶׁר טוֹב בְּעֵינָיו. אַחַר-כָּךְ זָנַח אוֹתָהּ וְאֵין הוּא מַשְׁקֶה אוֹתָהּ עַד שֶׁיָּבְשׁוּ פְרָחֶיהָ וְנִטַּל מִמֶּנָּה זָֹהֳרָהּ וְנִשְׁתַּנָּה מַצָּבָהּ”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “הַמֶּלֶךְ אֱמֶת אָמַר זֶה בִדְבָרָיו. אָכֵן הָיִיתִי שׁוֹמְרָהּ וְאוֹכֵל מִמֶּנָּה. הָלַכְתִּי יוֹם אֶחָד אֵלֶיהָ, וְרָאִיתִי עִקְבוֹת הָאֲרִי שָׁם. וְיָרֵאתִי לְנַפְשִׁי מִפָּנָיו וּפָרַשְׁתִּי עַצְמִי מִמֶּנָּה”. הֵבִין הַמֶּלֶךְ שֶׁהָעֲקֵבִים שֶׁמְּצָאָם הַמִּשְׁנֶה טַבַּעַת הַמֶּלֶךְ הֵם, שֶׁשְּׁכָחָהּ בַּבַּיִת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַמֶּלֶךְ לְמִשְׁנֵהוּ: “חֲזֹר, הַמִּשְׁנֶה, אֶל גִּנָּתְךָ כְּשֶׁאַתָּה בָטוּחַ וְשׁוֹקֵט, שֶׁכֵּן לֹא קָרַב אֵלֶיהָ הָאַרְיֵה. וּכְבָר הִגִּיעַ אֵלַי הַשְּׁמוּעָה שֶׁאָמְנָם הִגִּיעַ עָדֶיהָ, אַךְ לֹא נָגַע בָהּ לְרָעָה. וְנִשְׁבָּע אֲנִי בִכְבוֹד אֲבוֹתַי וַאֲבוֹת-אֲבוֹתַי עַל כָּךְ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֶשֶׂה”. חָזַר הַמִּשְׁנֶה לְבֵיתוֹ וְשָׁלַח אֶל אִשְׁתּוֹ וּפִיֵּס אוֹתָהּ שֶׁהָיָה בָטוּחַ בִּצְנִיעוּתָהּ.

וְשָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ, גַּם

הָיָה סוֹחֵר שֶהָיָה מַרְבֶּה בִנְסִיעוֹת. וְהָיְתָה לוֹ אִשָּׁה יָפָה שֶׁהָיָה אוֹהֲבָהּ וּמְקַנֵּא אוֹתָה מֵרֹב אַהֲבָה. קָנָה לָהּ תֻּכִּי. וְהָיָה הַתֻּכִּי מוֹדִיעַ לַאֲדוֹנָהּ כָּל מַה שֶּׁהָיָה קוֹרֶה בִשְׁעַת הֵעָדְרוֹ. כְּשֶׁהָיָה בְאַחַת הַנְּסִיעוֹת דָּבַק לֵב אֵשֶׁת הַסּוֹחֵר בְּאַחַד הַנְּעָרִים, וְהָיָה בָא אֵלֶיהָ וְהִיא מְכַבֶּדֶת אוֹתוֹ וּדְבֵקָה בוֹ בִזְמַן הֵעָדֵר בַּעֲלָהּ. כְּשֶׁבָּא בַּעֲלָהּ מִנְּסִיעָתוֹ, הוֹדִיעַ לוֹ הַתֻּכִּי מַה שֶּׁאֵרַע וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי עֶלֶם תֻּרְכִּי הָיָה בָא אֶל אִשְׁתְּךָ בִּזְמַן הֵעָדֶרְךָ, וְהָיְתָה מְכַבֶּדֶת אוֹתוֹ תַכְלִית הַכָּבוֹד”. גָּמַר הָאִישׁ אֹמֶר לַהֲרֹג אֶת אִשְׁתּוֹ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אִשְׁתּוֹ זֹאת אָמְרָה לוֹ: “הָאִישׁ, יְרָא אֶת אֱלֹהִים וַחֲזֹר לְדַעְתְּךָ. כְּלוּם יֵשׁ לְעוֹף שֵׂכֶל אוֹ תְבוּנָה? וְאִם רְצוֹנְךָ שֶׁאֲבָרֵר לְךָ זֹאת שֶׁתַּבְחִין בֵּין שִׁקְרוֹ לַאֲמִתּוּתוֹ, הֲרֵי לֵךְ הַלַּיְלָה הַזֶּה וְלוּן אֵצֶל אַחַד יְדִידֶיךָ. וּכְשֶׁתָּקוּם בַּבֹּקֶר בּוֹא אֵלָיו וּשְׁאַל אוֹתוֹ, שֶׁתֵּדַע אִם אֶמֱת הוּא דוֹבֵר בְּמַה שֶׁהוּא אוֹמֵר אוֹ מְשַׁקֵּר”. קָם הָאִישׁ וְהָלַךְ אֶל אַחַד חֲבֵרָיו וְלָן אֶצְלוֹ. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה נָטְלָה אֵשֶׁת הָאִישׁ מַטְלִית שֶׁל עוֹר וְכִסְּתָה בוֹ אֶת כְּלוּבוֹ שֶל הַתֻּכִּי וְהִתְחִילָה מַזְלִיפָה עַל אוֹתוֹ עוֹר מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּיִם וּמַפִּיחָה עָלָיו בְּמַפּוּחוֹ וּמַגִּישָׁה אֵלָיו אֶת הַנֵּר בְּצוּרַת זֹהַר הַבָּרָק, וְהָיְתָה מְסוֹבֶבֶת אֶת הָרֵיחַיִם עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר. כְּשֶׁבָּא בַעֲלָהּ אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, שְׁאַל את הַתֻּכִּי” בּא בַעֲלָהּ אֶל הַתֻּכִּי לְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ וְלִשְׁאַל אֹותוֹ בִּדְבַר לֵילוֹ שֶׁעָבַר. אָמַר לוֹ הַתֻּכִּי: “וּמִי זֶה הָיָה רוֹאֶה אוֹ שׁומֵע בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר?” אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה?” אָמַר לוֹ מֵרֹב הַגֶּשֶׁם וְהָרוּחַ וְהָרַעַם וְהַבָּרָק". אָמַר לוֹ: “שֶׁקֶר דִּבַּרְתָּ. הֲרֵי בַלַּיְלָה שֶׁעָבַר לֹא הָיָה בוֹ כְלוּם מִזֶּה”. אָמַר לוֹ הַתֻּכִּי: “לֹא הִגַּדְתִּי לְךָ אֶלָּא מַה שֶׁרָאִיתִי בְעֵינַי, וְהָיָה לְפָנַי וְשָׁמַעְתִּי”. חָשַׁב אוֹתוֹ לִמְשַׁקֵּר בְכָל מַה שֶּׁאָמַר בִּדְבַר אִשְׁתּוֹ וְרָצָה לְפַיֵּס אֶת אִשְׁתּוֹ. אָמְרָה לוֹ: “אֵינִי מִתְפַּיֶּסֶת לְךָ עַד שֶׁאֵין אַתָּה שׁוֹחֵט תֻּכִּי זֶה שֶׁעָנָה בִי שֶׁקֶר. קָם הָאִישׁ עַל הַתֻּכִּי וּשְׁחָטוֹ.ֹ אַחַר-כָּךְ שָׁהָה עִם אִשְׁתּוֹ מֶשֶׁך יָמִים מְעַטִּים, וְרָאָה בְאַחַד הַיָּמִים אוֹתוֹ עֶלֶם תֻּרְכִּי כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ, וְנוֹדְעָה לוֹ אֲמִתּוּת דִּבְרֵי הַתֻּכִּי וְשִׁקְרָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ. הִתְחָרֵט עַל שֶׁשָּׁחַט אֶת הַתֻּכִּי, וְנִכְנַס תֵּכֶף וּמִיָּד אֶל אִשְׁתּוֹ וְשָׁחַט אוֹתָהּ. וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ בִשְׁבוּעָה שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא אַחֲרֶיהָ אִשָּׁה כָּל יְמֵי חַיָּיו. וְאֵינִי מוֹדִיעַ לְךָ כָּל זֶה, הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתֵּדַע שֶׁמְּזִמָּתָן עֲצוּמָה, וְהַפְּזִיזוּת מוֹרִישָׁה חֲרָטָה”.

חָזַר בּוֹ הַמֶּלֶךְ מִלַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ. כְּשֶׁהִגִּיע הַיּוֹם הַשֵּׁנִי, נִכְנְסָה אֵלָיו הַנַּעֲרָה וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמְרָה לוֹ: " הַמֶּלֶךְ, כֵּיצַד זֶה דָחִיתָ אֶת מִשְׁפָּטִי, וּכְבָר שָׁמְעוּ הַמְּלָכִים עַל אוֹדוֹתֶיךָ שֶׁפָּקַדְתָּ פְּקֻדָּה וְהֵפֵר אוֹתָה מִשְׁנֶךָ. וְהַמִּשְׁמַעַת לְמֶּלֶךְ הִיא בְּבִצוּעַ פְקֻדָּתוֹ. וְהַכֹּל יוֹדְעִים יָשְׁרְךָ וְשָׁפְטְךָ בְּצֶדֶק. שְׁפֹט אֵפוֹא מִשְׁפָּטִי בְצֶדֶק מִבִּנְךָ. וּכְבָר שָׁמַעְתִּי מֵעִנְיָן זֶה

סִפְּרוּ שֶׁאָדָם כּוֹבֵס הָיָה יוֹצֵא כָל יוֹם לְחוֹף חִדֶּקֶל לְכַבֵּס אֲרִיגִים, וְהָיָה יוֹצֵא בְנוֹ עִמּוֹ וְיוֹרֵד לְתוֹךְ הַנָּהָר לִשְׂחוֹת בּוֹ בְמֶשֶׁךְ זְמַן שְׁהוּתוֹ שָׁם, וְאָבִיו אֵינוֹ מְנִיאוֹ מִכָּךְ. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה שׂוחֶה בְיוֹם מִן הַיָּמִים, תַּשּׁוּ זְרוֹעוֹתָיו וְטָבַע. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו אָבִיו זִנֵּק עָלָיו וְהִטִּיל עַצְמוֹ עָלָיו. כְּשֶׁתָּפַס אוֹתוֹ אָבִיו נִתְלָה בוֹ אוֹתוֹ יֶלֶד, וְטָבְעוּ הָאָב וְהַבֵּן גַּם יַחַד. וְכָזֹאת אַתָּה, הַמֶּלֶךְ, אִם אֵין אַתָּה מֵנִיא אוֹתוֹ וְשׁוֹפֵט מִשְׁפָּטִי מִמֶּנוּ, חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לְךָ שֶׁיִּטְבַּע כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיכֶם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָׂהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַפִּילֶּגֶשׁ בְּשָׁעָה שֶׁסִּפְּרָה לַמֶּלֶךְ סִפּוּר הַכּוֹבֵס וּבְנוֹ, חָתְמָה בִדְבָרִים אֵלֶּה: "וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לְךָ שֶיִּטְבַּע כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיכֶם אַתָּה וּבִנְךָ. וְשָׁמַעְתִּי בִדְבַר תְּכָכֵי הַגְּבָרִים.

סִפְּרוּ שֶׁאִישׁ אֶחָד הָיָה אוֹהֵב אִשָּׁה. וְהָיְתָה בַעֲלַת יֹפִי וָחֵן. וְהָיָה לָהּ בַּעַל שֶׁהָיָה אוֹהֵב אוֹתָהּ, וְהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ. וְהָיְתָה אוֹתָהּ אִשָּׁה כְּשֵׁרָה וּצְנוּעָה, וְלֹא מָצָא הָאִישׁ דֶּרֶךְ אֵלֶיהָ. אָרַךְ לוֹ הַדָּבָר וְחָשַׁב עַל מְזִמָּה. וְהָיָה לְבַעֲלָהּ שֶל הָאִשָּׁה נַעַר שֶׁגִּדֵּל אוֹתוֹ בְתוֹךְ בֵּיתוֹ, ואוֹתוֹ נַעַר הָיָה נֶאֱמָן אֶצְלוֹ. בָּא אֵלָיו אוֹתוֹ אוֹהֵב וְלֹא חָדַל מִנְּהֹג בּוֹ רַכּוֹת עַל יְדֵי מַתַָּנוֹת וְטוֹבָה שֶׂעָשָׂה עִמּוֹ, עַד שֶׁהָיָה הַנַּעַר נִשְׁמָע לוֹ בְכָל מַה שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ בְיוֹם מִן הַיָּמִים: “פְּלוֹנִי כְּלוּם לֹא תַכְנִיס אוֹתִי לִמְעוֹנְכֶם כְּשֶׁתֵּצֵא גְבִרְתְּךָ מִמֶּנּוּ?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. וּכְשֶׁיָּצְאָה גְבִרְתּוֹ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְיָצָא אֲדוֹנוֹ לַחֲנוּת, בָּא הַנַּעַר אֶל יְדִידוֹ וְתָפַס בְּיָדוֹ עַד שֶׁהִכְנִיסָהוּ לַבַּיִת, וְהֶרְאָה לוֹ כָל מַה שֶׁבַּבַּיִת. וְהֶחֱלִיט הָאוֹהֵב לָזֹם מְזִמָּה לָאִשָּׁה. נָטַל עִמּוֹ חֶלְבּוֹן שֶׁל בֵּיצָה בְתוֹךְ כְּלִי וְנִגַּשׁ לְמִטַּת הָאִישׁ וְשָׁפַךְ אוֹתוֹ עַל הַמִּטָּה מִבְּלִי שֶׁיִּרְאֶה אוֹתוֹ הַנַּעַר. יָצָא מִן הַבַּיִת וְהָלַך לוֹ לְדַרְכּוֹ. אַחֲרֵי שָׁעָה נִכְנַס הָאִישׁ וּבָא אֶל מִטָּתוֹ לָנוּחַ עָלֶיהָ, וּמָצָא בָהּ רְטִיבוּת. נְטָלוֹ בְיָדוֹ. וּכְשֶׁרָאָהוּ דָמָה בְדַעְתּוֹ שֶׁשִּׁכְבַת זֶרַע הוּא. נָתַן בַּנַּעַר עַיִן שֶׁל כַּעַס וְאָמַר לוֹ: “הֵיכָן גְּבִרְתְּךָ?” אָמַר לוֹ: “הָלְכָה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְתַחֲזֹר בְּשָׁעָה זוֹ”. נִתְאַמֵּת לוֹ חֲשָׁדוֹ וְגָבַר עַל שִׂכְלוֹ שֶׁשִּׁכְבַת-זֶרַע הוּא. אָמַר לַנַּעַר: “צֵא תֵכֶף וּמִיָּד וְהָבֵא לְפָנַי אֶת גְּבִרְתְּךָ”. כְּשֶׁעָמְדָה לְפָנָיו זִנֵּק וְנִגַשׁ אֵלֶיהָ וְהִכָּה אוֹתָהּ מַכָּה קָשָׁה. אַחַר-כָּךְ כְּפָתָה וּבִקֵּשׁ לְשָׁחֲטָהּ. צָעֲקָה וְקָרְאָה לַשְּׁכֵנִים, וְהִגִּיעוּ אֵלֶיהָ. אָמְרָה לָהֶם: “הִנֵּה אִישׁ זֶה מְבַקֵּשׁ לְשָׁחֳטֵנִי, מִבְּלִי שֶׁאֵדַע כָּל חַטָאת שׁחָטָאתִי”. חָבְרוּ עָלָיו הַשְׁכֵנִים וְאָמְרוּ לוֹ: “אֵין לְךָ רְשׁוּת לְכָךְ. אוֹ שָׁאַתָּה מְגָרְשָׁהּ אוֹ שָׁאַתָּה מַחֲזִיק בָּה בְּטוֹבָה. הֲרֵי מַכִּירִים אָנוּ צְנִיעוּתָהּ, שֶׁהִיא שְׁכֶנְתֵּנוֹ זְמַן אָרֹךְ, וְלֹא יָדַעְנוּ בָּהּ רָעָה מֵעוֹלָם”. אָמַר לָהֶם: “עַל מִטָּתִי שִׁכְבַת-זֶרַע, וְאֵינִי יוֹדֵע מַה סִּבַּת זֶה”. קָם אִישׁ מִן הַנִּמְצָאִים שָׁם וְאָמַר לוֹ: “הַרְאֵינִי זֶה”. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הָאִישׁ אָמַר לוֹ: “הָבֵא לִי אֵשׁ וּמַחֲבַת”. כְּשֶׁהֵבִיא לוֹ זֹאת, נָטַל אֶת הַחֶלְבּוֹן וְקָלָה אוֹתוֹ עַל הָאֵשׁ, וְאָכַל מִמֶּנּוּ הָאִישׁ וְהֶאֱכִיל אֶת הַנִּמְצָאִים. נִתְבָּרֵר לַנִּמְצָאִים שֶׁחֶלְבּוֹן שֶׁל בֵּיצָה הוּא. וְהִכִּיר הָאִישׁ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה עָוֶל לְאִשְׁתּוֹ, וְשֶׁנְּקִיָּה הִיא מִזֶּה. נִכְנְסוּ אֵלָיו הַשְׁכֵנִים והִשְׁלִימוּ בֵינֵיהֶם אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר גֵּרֵשׁ אוֹתָהּ, וְהָיְתָה לְאַל מְזִמַּת אוֹתוֹ הָאִישׁ, מַה שֶׁתִּכֵּן מִן הַמְּזִמָּה לְאוֹתָה אִשָּׁה, כְּשֶׁאֵין הִיא מַעֲלָה עַל דַּעְתָּהּ. דַּע אֵפוֹא הַמֶּלֶךְ שֶׁזֶּהוּ מִתְּכָכֵי הַגְּבָרִים".

צִוָּה הַמֶּלֶךְ לַהֲרֹג אֶת בְּנוֹ. נִגַּשׁ הַמִּשְׁנֶה הַשֵּׁנִי וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: הַמֶּלֶךְ, אַל תְּהֵא נִמְהָר לַהֲרֹג אֶת בִּנְךָ, שֶׁהֲרֵי אִמּוֹ לֹא חוֹנְנָה בוֹ אֶלָּא אַחֲרֵי יֵאוּשׁ. וּמְקַוִּים אָנוּ שֶׁיִּהְיֶה אוֹצָר בְּמַלְכוּתְךָ וְשׁוֹמֵר עַל הוֹנְךָ. הַאֲרֵךְ אֵפוֹא אַפְּךָ לוֹ, הַמֶּלֶךְ. אֶפְשָׁר יֵשׁ לוֹ הוֹכָחָה לְהַגִּיד אוֹתָהּ. הֲרֵי אִם אַתָּה נִמְהָר לְהָרְגוֹ, תִּתְחָרֵט כְּמו שׁנִּתְחָרֵט הָאִישׁ הסּוֹחֵר". אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה הַדָּבָר, וּמַה סִּפּוּרוֹ, הַמִּשְׁנֶה?” אָמַר לוֹף שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ.

סִפְּרוּ שֶׁהָיָה סוֹחֵר קַמְצָן בְַּמַאֲכָלוֹ וּבְמַשְׁקֵהוּ. נָסַע בְיוֹם מִן הַיָּמִים אֶל אַחַת הָאֲרָצוֹת. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בִּשְִׁוָקֶיהָ, וְהִנֵּה אִשָּׁה זְקֵנָה וְעִמָּהּ שְׁתֵּי כִּכְּרוֹת לֶחֶם. אָמַר לָהּ: “מוֹכֶרֶת אַתְּ אוֹתָן?” אָמְרָה לוֹ: “הֵן”. עָמַד אִתָּהּ עַל הַמִּקַּח וְנָתַן הַמְּחִיר הַזּוֹל בְּיוֹתֵר וְקָנָה אוֹתָן מִמֶּנָּה וְהָלַךְ אִתָּן לִמְעוֹנֹו, וְאָכַל אוֹתָן בְּאוֹתוֹ יוֹם. כְּשֶׁהִגִּיע הַבֹּקֶר חָזַר אֶל אוֹתוֹ מָקוֹם וּמָצָא אֶת הַזְּקֵנָה וְעִמָּהּ שְׁתֵּי כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם, קָנָה גַּם אוֹתָן מִמֶּנָּה. וְלֹא פָסַק מִכָּךְ מֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים יוֹם. אַחַר-כָּךְ נֶעְדְּרָה הַזְּקֵנָה. שָׁאַל עָלֶיהָ וְלֹא מָצָא יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתֶיהָ. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה בְאוֹתוֹ יוֹם מִן הַיָּמִים בְּאַחַד רְחוֹבוֹת הָעִיר, מְצָאָהּ. עָמַד וְנָתַן לָהּ שָׁלוֹם וְשָׁאַל אוֹתָה לְסִבַּת הֵעָדְרָהּ וְסִבַּת הַפְסִיקָהּ אֶת שְׁתֵּי הַכִּכָּרוֹת מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַזְּקֵנָה אֶת דְּבָרָיו, הִשְׁתַּמְּטָה בִתְשׁוּבוֹתֶיהָ שֶׁעָנְתָה לוֹ. הִשְׁבִּיעַ אוֹתָהּ שֶׁתַּגִּיד לוֹ אֶת עִנְיָנָהּ. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, שְׁמַע מִמֶּנִּי אֶת הַתְּשׁוּבָה. אֵין הַדָּבָר אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי מְשָׁרֶתֶת אָדָם אֶחָד, וְהָיְתָה לוֹ מֻרְסָה בְּעַמּוּד הַשִּׁדְרָה שֶׁלּוֹ, וְהָיָה אֶצְלוֹ הָרוֹפֵא, נוֹטֵל אֶת הַקֶּמַח וְלָשׁ אוֹתוֹ בְחֶמְאָה מוּמַסָּה וְשָׂם אוֹתוֹ עַל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הַכְּאֵב כָּל הַלַּיְלָה עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר. הָיִיתִי נוֹטֶלֶת אֹותוֹ קֶמַח וְעוֹשָׂה אוֹתוֹ שְׁתֵּי כִכָּּרוֹת וּמוֹכְרָן לְךָ אוֹ לְזוּלָתְךָ. וּכְבָר מֵת אוֹתוֹ הָאִישׁ וּפָסְקוּ מִמֶּנִּי שְׁתֵּי הַכִּכָּרוֹת”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר דְּבָרִים אֵלֶּה אָמַר: “אָכֵן לֵאלֹהִים אָנוּ וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים. אֵין חַיִל וְאֵין כֹח אֶלָא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁסִּפְּרָה הַזְּקֵנָה לַסּוֹחֵר עַל דְּבַר מְקוֹם אוֹתָן שְׁתֵּי כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם, אָמַר: אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר". וְלֹא פָסַק אוֹתוֹ סֹוחֵר מִלְּהָקִיא עַד שֶׁחָלָה, וְהִתְחָרֵט בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא הֹועִילָה לוֹ הַחֲרָטָה. וְשָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ, עַל דְּבַר מְזִמַּת הַנָּשִׁים

סִפְּרוּ שֶׁאִישׁ אֶחָד הָיָה עוֹמֵד וְחֶרֶב בְּיָדוֹ לְרֹאשׁוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים. וְהָיְתָה לְאוֹתוֹ אָדָם אִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיָה אוֹהֵב אוֹתָהּ. שָׁלַח אֵלֶיהָ בְיוֹם מִן הַיָּמִים נַעַר בִּשְׁלִיחוּת לְפִי הַמִּנְהָג בֵּינֵיהֶם. יָשַׁב הַנַּעַר אֶצְלָהּ וְשִׂחֵק עִמָּה. גָּחֲנָה אֵלָיו וְאִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל חָזֶיהָ. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ, כְּשֶׁאֲדוֹנָיו שֶׁל הַנַּעַר דָּפַק בַּדֶּלֶת. נָטְלָה אֶת הַנַּעַר וְהֵטִילָה אוֹתוֹ בְתוֹךְ מָקוֹם מֵאַחֲרֵי דֶלֶת סְתָרִים שֶׁהָיָה אֶצְלָהּ. פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנַס וְחַרְבּוֹ בְיָדוֹ. יָשַׁב עַל מִטַּת הָאִשָּׁה וְנִגְשָׁה אֵלָיו לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמּוֹ וּלְשַׂחֵק, וְהָיְתָה מְאַמֶּצֶת אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ וּמְנַשַּׁקְתּוֹ. וְהִנֵּה בַעֲלָהּ דּוֹפֵק עָלֶיהָ בַדֶּלֶת. אָמַר לָהּ: “מִי זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “בַּעֲלִי”. אָמַר לָהּ: “כֵּיצַד אֶעֱשֶׂה, וּמַה תַּחְבּוּלָה לְכָךְ?” אָמְרָה לוֹ: “קוּם וּשְׁלֹף חַרְבְּךָ וַעֲמֹד בַּמִּסְדְּרוֹן וְחָרֵף אוֹתִי וְגַדֵּף. וּכְשֶׁיִּכָּנֵס אֵלֶיךָ בַּעֲלִי, לֵךְ וַעֲבֹר לְדַרְכְּךָ”. עָשָׂה כָךְ. כְּשֶׁנִּכְנַס בַּעֲלָהּ רָאָה אֶת שַׂר-אוֹצָרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְיָדוֹ, וְהוּא מְחָרֵף אֶת אִשְׁתּוֹ וּמְאַיֵּם עָלֶיהָ. כְּשֶׁרָאָהוּ שַׂר-הָאוֹצָר הִתְבַּיֵּשׁ וְהֶחֱזִיר חַרְבּוֹ לִנְדָנָהּ וְיָצָא מִן הַבַּיִת. אָמַר הָאִישׁ לְאִשְׁתּוֹ: “מַה סִּבַּת זֶה?” אָמְרָה לוֹ: אִישִׁי, כַּמָּה מְבֹרֶכֶת שָׁעָה זוֹ שֶׁבָּאתָ בָהּ. וּכְבָר שִׁחְרַרְתָּ נֶפֶשׁ מַאֲמִינָה מֵהֲרִיגָה. וְאֵין הִיא אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי עַל גַּבֵּי הַגַּג טוֹוָה, כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלַי נַעַר מְרֻדָּף וְדַעְתּוֹ נִטְרֶפֶת עָלָיו, וְהוּא נוֹשֵׁם בִּכְבֵדוּת מִפַּחַד מֵהֶרֶג, וְאָדָם זֶה שׁוֹלֵף חַרְבּוֹ וּמְמַהֵר אַחֲרָיו וְשׁוֹקֵד עָלָיו לְחַפְּשׂוֹ. נָפַל הַנַּעַר עָלַי וְנָשַׁק יָדַי וְרַגְלַי וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, שַׁחְרְרֵנִי מִזֶּה הַמְבַקֵּשׁ לְהָרְגֵנִי בְלִי מִשְׁפָּט”. הֶחְבֵּאתִי אוֹתוֹ בְּמָקוֹם הַמֻּסְתָּר מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת שֶׁאֶצְלֵנוּ. וּכְשֶׁרָאִיתִי אָדָם זֶה שֶׁכְּבָר נִכְנַס וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה כִּחַשְׁתִּי בוֹ לוֹ, כְּשֶׁבִּקְּשוֹ מִמֶּנִּי. הִתְחִיל מְגַדְּפֵנִי וּמְאַיֵּם עָלַי כְּפִי שֶרָאִיתָ, וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶהוֹבִילְךָ אֵלַי, שֶׁהָיִיתִי נְבוֹכָה וְאֵין עִמִּי אָדָם שֶׁיַּצִילֵנִי“. אָמַר לָהּ בַּעֲלָהּ: “יָפֶה הוּא מַה שֶׁעָשִׂית, אִשָּׁה. שְׂכָרֵךְ עַל אֱלֹהִים, וְיִתֵּן לָךְ תְּמוּרַת פָּעֳלֵךְ טוֹב”. הָלַךְ בַּעֲלָה אֶל הַמָּקוֹם הַמֻּסְתָּר מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת וְקָרָא לַנַּעַר וְאָמַר לוֹ: “צֵא אֵין כָּּּּּּּּּּּּּּּל רָעָה לְנֶגֶד עֵינֶיךָ”. יָצָא מִמְּקוֹם הַמִּסְתָּרִים כְּשֶׁהוּא מְפַחֵד, וְהָאִישׁ אוֹמֵר לוֹ: “תִּשְׁקֹט רוּחֲךָ, אֵין רָעָה לְנֶגֶד עֵינֶיךָ”. הִבִּיעַ לוֹ צַעֲרוֹ עַל מַה שֶׁפָּגַע בּוֹ, וְהַנַּעַר מְבָרֵךְ אוֹתוֹ אִישׁ. אַחַר-כָּךְ יָצְאוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד מִבְּלִי לָדַעַת מַה שֶׁתִכְּנָה אִשָּׁה זוֹ. דַּע אֵפוֹא, הַמֶּלֶךְ, שֶׁזֶהוּ מִתּוֹךְ כְּלַל-עָרְמַת הַנָּשִׁים. הִשָּׁמֶר לְךָ אֵפוֹא מִסְּמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶן”

חָזַר בוֹ הַמֶּלֶךְ מִלַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נִכְנְסָה הַנַּעֲרָה אֶל הַמֶּלֶךְ וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, דְּרשׁ מִשְׁפָּטִי מִיַּד בִּנְךָ, וְאַל תִּפְנֶה לְדִבְרֵי מִשְׁנֶיךָ, שֶׁהַמִּשְׁנִים הָרָעִים אֵין טוֹב בָּהֶם, וְאַל תְּהֵא כַמֶּלֶךְ שֶׁסָּמַךְ עַל דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה הָרָע מִמִּשְׁנָיו”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה זֶה?” סִפְּרָה לוֹ

וְאָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁמֶּלֶךְ מִן הַמְּלָכִים הָיָה לוֹ בֵן שֶׁהָיָה אוֹהֲבוֹ וּמְכַבְּדוֹ תַכְלִית הַכָּבוֹד, וּמְכַבֵּד אוֹתוֹ עַל כָּל שְׁאָר יְלָדָיו. אָמַר לוֹ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים: “אָבִי הֶחָבִיב, רְצוֹנִי לָלֶכֶת הַיּוֹם לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל”. צִוָּה לְצַיֵּד אוֹתוֹ, וְצִוָּה עַל מִשְׁנֶה מִמִּשְׁנָיו שֶׁיֵצֵא עִמּוֹ לְשַׁמְּשׁוֹ וּלְמַלֵּא לוֹ כָל מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ בִנְסִיעָתוֹ. לָקַח עִמּוֹ אוֹתוֹ מִשְׁנֶה כָּל מַה שֶׁהַנַּעַר זָקוּק לוֹ בַנְּסִיעָה, וְיָצְאוּ עִם שְׁנֵיהֶם הַמְּשָׁרְתִים וְהַסְּגָנִים וְהַנְּעָרִים וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לַצַּיִּד עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶרֶץ מְכֻסָּה יֶרֶק בַּעֲלַת עֵשֶׂב וּמִרְעֶה וּמַיִם, וְהַצַּיִּד רַב בָּהּ. נִגַּשׁ בֶּן הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁנֶה, וְהוֹדִיעַ לוֹ, שֶׁמָּקוֹם זֶה מָצָא חֵן בְּעֵינָיו לְבַלּוֹת בּוֹ וְעָמְדוּ בְאֶרֶץ זוֹ בְּמֶשֶׁךְ יָמִים, כְּשֶׁבֶּן הַמֶּלֶךְ בַּטּוֹב שֶׁבַּחַיִּים וּבַנָּעִים בָּהֶם. אַחַר-כָּךְ צִוָּה אוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ לָקוּם וְלָלֶכֶת מִמֶּנָּה, וְהִנֵּה נִקְרְתָה לְפָנָיו אַיָּלָה שֶׁנִּפְרְדָה מֵחַבְרוֹתֶיהָ. הִשְׁתּוֹקְקָה נַפְשׁוֹ לְצוּדָהּ וְחָשַׁק בָּהּ, וְאָמַר לַמִּשְׁנֶה: “רוֹצֶה אֲנִי לִרְדֹּף אַחֲרֵי אַיָּלָה זוֹ”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “עֲשֵׂה כַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ”. רָדַף אַחֲרֶיהָ הַנַּעַר לְבַדּוֹ, יְחִידִי וּבִקֵּשׁ אוֹתָהּ כָּל הַיּוֹם עַד שֶׁהֶעֱרִיב הַלַּיְלָה. עָלְתָה הָאַיָּלָה לִמְקוֹם חַתְחַתִּים וְהֶחְשִׁיךְ הַלַּיְלָה עַל הַנַּעַר. בִּקֵּשׁ לַחֲזֹר וְלֹא יָדַע לְאָן לָלֶכֶת. נִשְׁאַר נָבוֹךְ בְּנַפְשׁוֹ, וְלֹא פָסַק לִרְכֹּב עַל גַּב סוּסָתוֹ עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, וְלֹא מָצָא הַצָּלָה לְנַפְשׁוֹ. נָסַע וְלֹא פָסַק מִהְיוֹת מְפַחֵד וְרָעֵב וְצָמֵא, כְּשֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ לְאָן יֵלֵךְ, עַד שֶׁעָבַר עָלָיו חֲצִי הַיּוֹם, וּבָעֲרָה עָלָיו הַחַמָּה. וְהִנֵּה נִשְׁקְפָה לוֹ עִיר, שֶׁבִּנְיָנֶיהָ גְּבוֹהִים וִיסוֹדוֹתֶיהָ מֻצָּקִים, וְהִיא שׁוֹמְמָה וַחֲרֵבָה וְאֵין בָּהּ זוּלָתִי הַיַּנְשׁוּף וְהָעוֹרֵב. וַעֲדַיִן הוּא נִצָּב אֵצֶל אוֹתָהּ עִיר וּמִתְפַּלֵּא עַל תִּפְאַרְתָּהּ, כְּשֶׁחָל מֶבָּט מִמֶּנּוּ וְרָאָה נַעֲרָה בַעֲלַת יֹפִי וָחֵן מֵאֲחוֹרֵי קִיר מִקִּירוֹת חוֹמָתָהּ וְהִיא בוֹכָה. קָרַב אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “מִי אַתְּ?” אָמְרָה לוֹ: "אֲנִי בִּנְתְּ אַלתַּמִימָה בַת אַלטַיָּאךְ מֶלֶךְ הָאָרֶץ הָאֲפוּרָה. יָצָאתִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים לַעֲשׂוֹת צְרָכַי וַחֲטָפַנִי עִפְרִית מִן הַשֵּׁדִים וְטָס עִמִּי בֵין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ. יָרְדוּ עָלָיו זִקִּין שֶׁל אֵשׁ וְנִשְׂרַף וְנָפַלְתִּי כָאן, וְזֶה לִי שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּרָעָב וּבְצָמָא. וּכְשֶׁרָאִיתִי אוֹתְךָ, הִתְעוֹרְרָה בִי שוּב הַתְּשְׁוּקָה לַחַיִּּים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיע הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶבְּשָׁעָה שֶדִּבְּרָה בַּת הַמֶּלֶךְ אַלטַּיָּאךְ אֶל בֶּן הַמֶּלֶךְ וְאָמְרָה לוֹ: “וּכְשֶׁרָאִיתִי אוֹתְךָ הִתְעוֹרְרָה בִי שׁוּב הַתְּשׁוּקָה לַחַיִּים” נִכְמְרוּ רַחֲמֵי בֶן-הַמֶּלֶךְ עָלֶיהָ וְהִרְכִּיב אוֹתָהּ עַל סוּסוֹ מֵאֲחוֹרָיו, וְאָמַר לָהּ: “תָּנוּחַ דַּעְתֵּךְ וְיֵרָגַע לְבָבֵךְ, שֶׁכֵּן אִם אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה מַחֲזִירֵנִי אֶל עַמִּי וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי, אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתָךְ אֶל מִשְׁפַּחְתֵּךְ”. נָסַע בֶּן-הַמֶּלֶךְ, לְבַקֵּש הַצָּלָה. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה שֶמֵאֲחוֹרָיו: בֶּן הַמֶּלֶךְ, הוֹרִידֵנִי שֶׁאֶעֱשֶׂה צְרָכַי מֵאֲחוֹרֵי קִיר זֶה." עָמַד וְהוֹרִידָהּ וְהִמְתִּין לָהּ. נִסְתַּתְּרָה בַקִּיר. אַחַר-כָּךְ יָצְאָה בַמְּכֹעָר שֶׁבַּמַּרְאֶה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָה בֶּן הַמֶּלֶךְ נִסְתַּמֵּר גוּפוֹ וְנִטְרְפָה דַעְתּוֹ וּפָחַד מִפָּנֶיהָ וְנִשְׁתַּנָּה מַצָּבוֹ. קָפְצָה אוֹתָה נַעֲרָה וְרָכְבָה מֵאֲחוֹרָיו עַל גַּב הַסּוּס, וְהִיא בַצּוּרָה הַמְּכֹעֶרֶת בְּיוֹתֵר בַצוּרוֹת שֶׁיֵשׁ. אָמְרָה לוֹ: “בֶּן-הַמֶּלֶךְ, מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ פָנֶיךָ”? אָמַר לָהּ: “נִזְכַּרְתִּי בְעִנְיָן שֶגָּרַם לִי דְאָגָה”. אָמְרָה לוֹ: “הֵעָזֵר בָזֶה בְגֵיסוֹת אָבִיךָ וְגִבּוֹרָיו”. אָמַר לָהּ: “זֶה שֶׁהִדְאִיגַנִי אֵין הַגְִּיָסוֹת מַעֲבִירִים אוֹתוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִפְּנֵי הַגִּבּוֹרִים”. אָמְרָה לוֹ: “בַּקֵּשׁ לְךָ עֶזְרָה נֶגְדּוֹ בְמָמוֹנוֹ שֶל אָבִיך וְאוֹצְרוֹתָיו”. אָמַר לָהּ: “זֶה הַמַּדְאִיג אוֹתִי לֹא יִסְתַּפֵּק בְמָמוֹן וְלֹא בְאוֹצָרוֹת”. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁלָּכֶם אֱלוֹהַּ בַּשָּׁמַיִם רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה וְשֶׁהוּא כֹל יוּכַל”. אָמַר לָהּ: “הֵן. אֵין לָנוּ בִלְתּוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “אִם כָּךְ קְרָא אֵלָיו, אֶפְשָׁר שֶהוּא מַצִּילְךָ מִיָּדִי”. נָשָׂא בֶּן-הַמֶּלֶךְ עֵינָיו לַשָּׁמַיִם, וְהִתְפַּלֵּל בְּלֵב שָׁלֵם וְאָמַר: “אֱלֹהִים, מְבַקֵּשׁ אֲנִי עֶזְרָה מֵאִתְּךָ נֶגֶד הָעִנְיָן הַמַּטְרִידֵנִי”, וְרָמַז בְּיָדוֹ אֵלֶיהָ. נָפְלָה לָאָרֶץ שְׂרוּפָה כַפֶּחָם. הִלֵּל אֱלֹהִים וְהוֹדָה לוֹ, וְלֹא פָסַק לִשְׁקֹד עַל הַנְּסִיעָה, כְּשֶׁאֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה מֵקֵל עָלָיו אֶת הַנְּסִיעָה וּמַנְחֶה אוֹתוֹ בַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה עַד שֶׁהוֹפִיעָה לְנֶגֶד עֵינָיו אַרְצוֹ, וְהִגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ, אָבִיו, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הִתְיָאֵשׁ מִן הַחַיִּים. וְהָיָה כָל זֶה בַעֲצַת הַמִּשְׁנֶה שֶׁנָּסַע עִמּוֹ כְּדֵי לְהַשְׁמִידוֹ בִנְסִיעָתוֹ. וְאוּלָם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הִצִּילוֹ. וְלֹא סִפַּרְתִּי לְךָ זֹאת, הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא כְדֵי שֶתֵּדַע, שֶׁהַמִּשְׁנִים הָרָעִים, אֵין כַּוָּנָתָם טְהוֹרָה וְאֵין צְפוּנוֹתֵיהֶם לְטוֹבָה עִם מַלְכֵיהֶם. עֲמֹד אֵפוֹא עַל הַמִּשְׁמָר מִפְּנֵי זֶה". שָׁעָה אֵלֶיהָ הַמֶּלֶךְ וְשָׁמַע לִדְבָרֶיהָ וְצִוָּה לַהֲרֹג אֶת בְּנוֹ. נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה הַשְּׁלִישִׁי וְאָמַר: “אֲנִי מַעֲבִיר מֵעֲלֵיכֶם אֶת רָעַת הַמֶּלֶךְ הַיּוֹם”. נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה אֶל הַמֶּלֶךְ וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “אֲנִי דוֹרֵשׁ טוֹבָתְךָ וְחָס עָלֶיךָ וְעַל מַמְלַכְתְּךָ וְיוֹעֵץ אוֹתְךָ עֵצָה נְכוֹחָה, וְהִיא שֶׁלֹּא תְהֵא נִמְהָר בַּהֲרִיגַת בִּנְִךָ וְנַחַת-רוּחֲךָ וּפְרִי לְבָבְךָ. וַהֲרֵי יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁחֶטְאוֹ הָיָה עִנְיָן קַל, שֶׁהִגְדִּילָה אוֹתוֹ בְעֵינֶיךָ הַנַּעֲרָה. וּכְבָר שָׁמַעְתִּי בִדְבַר תּוֹשָׁבֵי שְׁנֵי כְפָרִים שֶׁהִשְׁמִידוּ זֶה אֶת זֶה בִּגְלַל טִפַּת דְּבַשׁ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה זֶה?” אָמַר לוֹ? "שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ

סִפְּרוּ שֶׁאָדָם צַיָּד הָיָה צָד חַיּוֹת בָּר בָּעֲרָבָה. נִכְנַס בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לְתוֹךְ מְעָרָה מִמַּעֲרוֹת הָהָר וּמָצָא בְּתוֹכָהּ גֹּב מָלֵא דְבַשׁ דְּבוֹרִים. אָרָה מַשֶּׁהוּ מֵאוֹתוֹ דְבַשׁ לְתוֹךְ נֹאד שֶׁהָיָה עִמּוֹ. נָשָׂא אוֹתוֹ עַל כְּתֵפוֹ וֶהֱבִיאוֹ לָעִיר, וְעִמּוֹ כֶלֶב-צַיִד. וְהָיָה אוֹתוֹ כֶלֶב חָבִיב עָלָיו. עָמַד אוֹתוֹ אִישׁ צַיָּד אֵצֶל חֲנוּתוֹ שׁל סוֹחֵר בִּשְׁמָנִים, וְהִצִּיעַ לוֹ אֶת הַדְּבַשׁ, וְקָנָהוּ בַעַל הֶחָנוּת. פָּתַח אֶת הַנֹּאד וְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ אֶת הַדְּבַשׁ לִרְאוֹתוֹ. נָטְפָה מִן הַנֹּאד טִפָּה שֶל דְּבַשׁ. הִתְאַסְּפוּ מִסָּבִיב לָהּ הַזְּבוּבִים וְעָט עָלֶיהָ עוֹף. וְהָיָה לוֹ לַסּוֹחֵר בִּשְׁמָנִים חָתוּל. זִנֵּק עַל הָעוֹף. רָאָה אוֹתוֹ כֶלֶב הַצַּיָּד, וְזִנֵּק עַל הֶחָתוּל. זִנֵּק הַסּוֹחֵר בִּשְּׁמָנִים עַל כֶּלֶב הַצַּיָּד וַהֲרָגוֹ. זִנֵּק הַצַּיָּד עַל הַסּוֹחֵר-בַּשְּׁמָנִים וְהָרַג אוֹתוֹ. וְהָיוּ לַסּוֹחֵר בַּשְּׁמָנִים קְרוֹבִים וְלַצַּיָּד קְרוֹבִים. שָׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר וְתָפְסוּ נִשְׁקָם וּכְלֵי מִלְחַמְתָּם וְקָמוּ זֶה עַל זֶה בְּכַעַס. נִפְגְשׁוּ שְׁתֵּי הַפְּלַגּוֹת, וְלֹא פָסַק הַחֶרֶב מַקִּיף בֵּינֵיהֶם עַד שֶׁמֵּתוּ מֵהֶם אֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁאֵין יוֹדֵעַ מִסְפָּרָם אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה.

וּכְבָר שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ, בִּכְלַל הַדְּבָרִים בְּעִנְיַן מְזִמַּת הַנָּשִׁים

סִפְּרוּ שֶׁאִשָּׁה אַחַת נָתַן לָהּ בַּעֲלָהּ אֲדַרְכְּמוֹן שֶׁתִּקְנֶה בָזֶה אֹרֶז. נָטְלָה מִמֶּנּוּ אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹן וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ אֶל מוֹכֵר הָאֹרֶז, וְנָתַן לָהּ הָאֹרֶז. הִתְחִיל מְשַׂחֵק עִמָּהּ וְקוֹרֵץ בְּעֵינָיו וְאוֹמֵר לָהּ: “הָאֹרֶז אֵין לוֹ טַעַם טוֹב אֶלָּא בְסֻכָּר. וְאִם אַתְּ רוֹצָה בוֹ, הִכָּנְסִי אֶצְלִי לְשָׁעָה קַלָּה”. נִכְנְסָה הָאִשָּׁה אֶצְלוֹ לֶחָנוּת. אָמַר מוֹכֵר הָאֹרֶז לְעַבְדּוֹ: “שְׁקֹל לָהּ בַּאֲדַרְכְּמוֹן סֻכָּר”, וְרָמַז לוֹ אֲדוֹנוֹ רֶמֶז. נָטַל הָעֶבֶד אֶת הַמִּטְפַּחַת מִן הָאִשָּׁה וְרוֹקֵן מִתוֹכָהּ אֶת הָאֹרֶז וְשָׂם בְּתוֹכָהּ עָפָר, ְוהִנִּיחַ תְּמוּרַת הַסֻּכָּר אֲבָנִים וְצָרַר אֶת הַמִּטְפַּחַת וְהִנִּיחַ אוֹתָהּ אֶצְלָהּ. כְּשֶׁיָצְאָה הָאִשָּׁה מֵאֶצְלוֹ נָטְלָה אֶת מִטְפַּחְתָּהּ וְהָלְכָה לָהּ לִמְעוֹנָהּ, כְּשֶׁהִיא חוֹשֶׁבֶת, שֶׁמַּה שֶּׁבְּתוֹךְ מִטְפַּחְתָּהּ אֹרֶז וְסֻכָּר הֵם. כְּשֶׁהִגִּיעָה לְבֵיתָהּ, הִנִּיחָה אֶת הַמִּטְפַּחַת לִפְנֵי בַעֲלָהּ, וּמָצָא בָהּ עָפָר וַאֲבָנִים. כְּשֶׁהֵבִיאָה אֶת הַקְּדֵרָה, אָמַר לָהּ בַּעֲלָה: “כְּלוּם אָמַרְנוּ לָךְ שֶׁבִּנְיָן אֶצְלֵנוּ עַד שֶׁהֵבֵאת לָנוּ עָפָר וַאֲבָנִים?” כְּשֶׁהִתְבּוֹנְנָה לָזֶה, יָדְעָה שֶׁעֶבֶד הַמּוֹכֵר טָמַן פַּח לְרַגְלֶיהָ, ְוהָיְתָה הַקְּדֵרָה בְיָדָהּ. אָמְרָה לְבַעֲלָהּ: “אִישִׁי, מִתּוֹךְ שֶׁהָיְתָה דַּעְתִּי טְרוּדָה בְמַה שֶׁפְּגָעַנִי, הָלַכְתִּי לְהָבִיא הַנָּפָה וְהֵבֵאתִי אֶת הַקְּדֵרָה”. אָמַר לָהּ בַּעֲלָהּ: “וּמַה הוּא שֶׁהִטְרִיד אֶת דַּעְתֵּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “הָאִישׁ הִנֵּה הָאֲדַרְכְּמוֹן שֶׁהָיָה עִמִּי נָפַל מִמֶּנִּי בַשּׁוּק. הִתְבַּיַּשְׁתִּי בִפְנֵי בְנֵי-אָדָם לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו, וְאוּלָם לֹא קַל הָיָה בְעֵינַי שֶהָאֲדַרְכְּמוֹן יֹאבַד מִמֶּנִיּ. אָסַפְתִּי אֶת הֶעָפָר מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנָּפַל בּוֹ הָאֲדַרְכְּמוֹן, וּבִקַשְׁתִּי לְכָבְרוֹ בִכְבָרָה”. הָלְכָה וְהֵבִיאָה אֶת הַכְּבָרָה וְנָתְנָה אוֹתָהּ לְבַעֲלָהּ וְאָמְרָה לוֹ: “כְּבֹר אוֹתוֹ, שֶׁעֵינְךָ טוֹבָה מֵעֵינִי”. נִגַּשׁ הָאִישׁ לִכְבֹּר אֶת הֶעָפָר עַד שֶׁנִּתְמַלְאוּ פָנָיו וּזְקָנוֹ מִן הָאָבָק וְהוּא אֵינוֹ תוֹפֵס בְּדַעְתּוֹ אֶת עָרְמָתָהּ, וּמַה שֶׁבָּא מִמֶּנָּה. וְזֶהוּ, הַמֶּלֶךְ, מִכְּלַל עָרְמַת הַנָּשִׁים. וּרְאֵה אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶַּה: “אָכֵן מְזִמַּתְכֶן עֲצוּמָה”¹, וּדְבָרָיו: “אָכֵן מְזִמַּת הַשָּׂטָן חֲלָשָה”².

וּכְשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ מִדִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה, מַה שֶּׁשִּׁכְנַע אוֹתוֹ וְנִרְאֶה לוֹ וְעָצַר אוֹתוֹ מִנְּטִיָּתוֹ לַהֲרֹג אֶת בְּנוֹ, וְהִתְבּוֹנֵן לְמַה שֶּׁהִשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו מִפְּסוּקֵי אֱלֹהִים, הִבְהִיקוּ אוֹרוֹת הָעֵצָה הַטּוֹבָה בִשְׁמֵי שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ, וְחָזַר בּוֹ מִמַּה שֶּׁהָיָה בְלִבּוֹ בְדְבַר הֲרִיגַת בְּנוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הָרְבִיעִי נִכְנְסָה הַנַּעֲרָה אֶל הַמֶּלֶךְ וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְאָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, כְּבָר גִּלִּיתִי לְךָ תְּבִיעָתִי וְרָאִיתָ אוֹתָה בְּעֵינֶיךָ ועִם זֶה עָשַׁקְתָּ אוֹתִי וְדָחִיתָ הַעֲנָשַׁת בַּעַל-דִּינִי לִהְיוֹתוֹ בִנְךָ וְקֶרֶב-לְבָבְךָ. וְאוּלָם אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה יַעֲזֹר לִי נֶגְדּוֹ, כְּשֵׁם שֶׁעָזַר אֱלֹהִים לְבֶן-הַמֶּלֶךְ נֶגֶד מִּשְׁנֶה אָבִיו”. אָמַר לָה הַמֶּלֶךְ: וְכֵיצַד הָיָה זֶה? אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ

סִפְּרוּ שֶׁהָיָה מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הַזְּמַנִּים שֶׁעָבְרוּ, וְהָיָה לוֹ בֵן, וְאֵין לוֹ וָלָד זוּלָתוֹ. כְּשֶׁהִתְבַּגֵּר אוֹתוֹ בֵן, הִשִּׂיא לוֹ אָבִיו בַּת מֶּלֶךְ שֵׁנִי. וְהָיְתָה נַעֲרָה בַּעֲלַת יֹפִי וָחֵן. וְהָיָה לָהּ בֶּן-דּוֹד, אֲחִי-אָבִיהָ, שֶׁבִּקֵּשׁ מֵאָבִיהָ לְהַשִּׂיאָהּ לוֹ, וְלֹא רָצְתָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ. כְּשֶׁנּוֹדַע לְבֶן-דּוֹדָה שֶׁנִשְּׂאָה לְזוּלָתוֹ, נִתְקַנֵּא. וְהִסְכִּים בְּדַעְתּוֹ לִשְׁלֹחַ מַתָּנוֹת אֶל מִשְׁנֶה הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּשְּׂאָה לִבְנוֹ. שָׁלַח לוֹ מַתָּנוֹת יְקָרוֹת וְהֶעֱבִיר לוֹ הוֹן רַב וּבִקְּשָׁהוּ לְהַעֲרִים לַהֲרֹג אֶת בֶּן- הַמֶּלֶךְ בִּמְזִמָּה שֶׁתְּהֵא סִבָּה לְהַשְׁמִידוֹ, אוֹ יְדַבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת שֶׁיַּחֲזֹר בּוֹ מִלָּשֵׂאת אֶת הַנַּעֲרָה. שָׁלַח לֵאמֹר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, כְּבָר נִכְנְסָה בְלִבִּי קִנְאָה בִדְבַר בַּת דּוֹדִי-אֲחִי-אָבִי, וְזֶה הוּא שְׁעוֹרֵר אוֹתִי לְעִנְיָן זֶה”. כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַמַּתָּנוֹת אֶל הַמִּשְׁנֶה, קִבְּלָן וְשָׁלַח אֵלָיו לֵאמֹר: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁאִתִּי כָל מַה שָׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ”. אַחֲרֵי כֵן שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֲבִי-הַנַּעֲרה אֶל בֶּן-הַמֶּלֶךְ, שֶׁיָּבוֹא אֶל מְקוֹמוֹ כְּדֵי לִכְנֹס אֶת בִּתּוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמִּכְתָּב אֶל בֶּן-הַמֶּלֶךְ, נָתַן לוֹ אָבִיו רְשׁוּת לִנְסֹעַ וְשָׁלַח עִמּוֹ אֶת הַמִּשְׁנֶה, שֶׁבָּאוּ אֵלָיו הַמַּתָּנוֹת, וְשָׁלַח אִתָּם אֶלֶף פָּרָשִׁים וּמַתָּנוֹת וְאַפִּרְיוֹנִים וְחֻפּוֹת וְאָהֳלִים. נָסַע הַמִּשְׁנֶה עִם בֶּן-המֶּלֶךְ וּבִצְפוּנָיו לָזֹם מְזִמָּה. וְטָמַן לוֹ בְחֻבּוֹ רָעָה. כְּשֶׁהָיוּ בְתוֹך הַמִּדְבָּר, נִזְכַּר הַמִּשְׁנֶה שֶׁבְּהַר זֶה מַעֲיָן זוֹרֵם מַיִם הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם אַלזַּהְרָא. וְהָיָה כָל מִי שֶׁשָּׁתָה מִמֶּנּוּ, אִם גֶּבֶר הוּא יֵהָפֵךְ לְאִשָּׁה. כְּשֶׁנִּזְכַּר הַמִּשְׁנֶה בְכָךְ, צִוָּה אֶת הַצָּבָא לַחֲנוֹת בְּקִרְבָתוֹ. וְרָכַב הַמִּשְׁנֶה עַל סוּסוֹ הָאַבִּיר וְאָמַר לְבֶן-הַמֶּלֶךְ: “רְצוֹנְךָ שֶׁתֵּלֵךְ עִמִּי, שֶׁנִּסְתַּכֵּל בְּמַעֲיַן-מַיִם בְּמָקוֹם זֶה?” רָכַב בֶּן-הַמֶּלֶךְ וְנָסַע הוּא וּמִשְׁנֶה אָבִיו בְאֵין אִתָּם אֶחָד, וּבֶן-הַמֶּלֶךְ אֵינוֹ יוֹדֵע מַה הוּא שֶׁכְּבָר אֵרַע לוֹ בַנֶּעֱלָם. לֹא פָסְקוּ מִלִּנְסֹע עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ מַעֲיָן. יָרַד בֶּן-הַמֶּלֶךְ מֵעַל סוּסוֹ וְרָחַץ יָדָיו וְשָׁתָה מִמֶּנּוּ, וְהִנֵּה הָפַךְ לְאִשָּׁה. כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ זֹאת צָעַק וּבָכָה עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף. נִגַּשׁ אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה, מַרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא כוֹאֵב עַל מַה שֶּׁפָּגַע בּוֹ בְּבֶן-הַמֶּלֶךְ, וְאוֹמֵר לוֹ: “מַה הוּא שֶׁׁפָּגַע בְּךָ?” והִגִּיד לוֹ הַנַּעַר. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה דְבָרָיו, הֶרְאָה עַצְמוֹ כוֹאֵב עָלָיו וּבוֹכֶה עַל מַה שֶׁפָּגַע בְּבֶן-הַמֶּלֶךְ. אַחַר-כָּך אָמַר לוֹ: “יִשְׁמָרְךָ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מֵעִנְיָן זֶה. כֵּיצַד זֶה בָאָה עָלֶיךָ צָרָה זוֹ, וְכָבַד עָלֶיךָ אָסוֹן זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים לַחֲתוּנָתְךָ שֶׁתָּבוֹא אֶל בַּת-הַמֶּלֶךְ. מֵעַתָּה אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אִם נֵלֵךְ אֵלֶיהָ אִם לָאו, וְהַדֵּעָה בְּיָדְךָ. וּמָה אַתָּה מְצַוֵּנִי בְעִנְיָן זֶה?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “שׁוּב אֶל אָבִי וְהוֹדִיעֵהוּ מַה שֶׁפָּגַע אוֹתִי, שֶׁאֲנִי אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁלֹּא יַעֲבֹר מֵעָלַי עִנְיָן זֶה אוֹ שֶׁאָמוּת בִּיגוֹנִי”. כָּתַב הַנַּעַר מִכְתָּב לְאָבִיו, מוֹדִיעוֹ מַה שֶׁאֵרַע לוֹ. נָטַל הַמִּשְׁנֶה אֶת הַמִּכְתָּב וְהָלַךְ לוֹ, חוֹזֵר אֶל עִיר הַמֶּלֶךְ, וְעָזַב אֶת הַצָּבָא וְאֶת הַנַּעַר וּמַה שֶׁהָיָה עִמּוֹ מִן הַגְּדוּדִים, אֶצְלוֹ, כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ בְּחֻבּוֹ בְּמַה שֶּׁעָשָׂה בְּבֶן-הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁנִּכְנַס הַמִּשְׁנֶה אֶל הַמֶּלֶךְ הוֹדִיע לוֹ בְעִנְיָן בְּנוֹ וּמָסַר לוֹ מִכְתָּבוֹ. נִצְטָעֵר הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ צַעַר גָּדוֹל. שָׁלַח אֶל הַחֲכָמִים וּבַעֲלֵי יְדִיעוֹת הַסּוֹדוֹת, שֶׁיַּחְקְרוּ לוֹ בְדָבָר זֶה שֶׁהִגִּיעַ לִבְנוֹ, וְלֹא הֵשִׁיב לוֹ גַם אֶחָד תְּשׁוּבָה. וְשָׁלַח הַמִּשְׁנֶה אֶל בֶּן-דּוֹדָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה לְבַשֵּׂר אוֹתוֹ בְּמַה שֶׁהִגִּיעַ לְבֶן-הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו הַמִּכְתָּב שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהִתְאַוָּה לָשֵׂאת אֶת בַּת-דּוֹדוֹ. שָׂלַח לַמִּשְׁנֶה מַתָּנוֹת יְקָרוֹת וְהוֹן רַב וְהוֹדָה לוֹ תוֹסֶפֶת תּוֹדָה.

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבֶן-הַמֶּלֶךְ, הִנֵּה שָׁהָה לְיַד אוֹתוֹ מַעֲיָן זְמַן שְׁלשָׁה יָמִים עַל לֵילוֹתֵיהֶם, וְאֵינוֹ אוֹכֵל וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה, וְנִשְׁעָן בְּעִנְיַן זֶה שֶׁפְּגָעוֹ עַל אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח ויִתְעַלֶּה אֲשֶׁר לֹא יֵבוֹשׁ מִשִּׁבְרוֹ כָּל הַנִּשְׁעָן עָלָיו. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַרְבִיעִי, וְהִנֵּה רָאָה פָרָשׁ וְעַל רֹאשׁוֹ כֶתֶר וְתָאֳרוֹ כְתֹאַר בְּנֵי-מְלָכִים. אָמַר לוֹ הַפָּרָשׁ: “מִי הֵבִיא אוֹתְךָ הָעֶלֶם, לְכָאן?” הוֹדִיעַ לוֹ הַנַּעַר מַה שֶׁפָּגַע בּוֹ, וְגָבַר עָלָיו הַבְּכִי. כְּשֶׁשָּׁמַע הַפָּרָשׁ אֶת דְּבָרָיו, קוֹנֵן עַל מַצָּבוֹ וְאָמַר לוֹ: “מִּשְׁנֶה-אָבִיךָ הוּא זֶה שֶׁהִפִּילְךָ בְצָרָה זוֹ, מִשּׁוּם שֶׁמַּעֲיָן זֶה אֵין שׁוּם אֶחָד מִבְּנֵי-הָאָדָם יוֹדְעוֹ אֶלָא אִישׁ אֶחָד”. צִוָּה אוֹתוֹ הַפָּרָשׁ לִרְכֹּב עִמּוֹ, וְרָכַב הַנַּעַר. אָמַר לוֹ הַפָּרָשׁ: “בּוֹא עִמִּי לִמְעוֹנִי, שֶׁאוֹרְחִי אַתָּה הַלַּיְלָה”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הַגֵּד לִי מִי אַתָּה שֶׁאֵלֵךְ עִמְּךָ?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי בֶן-מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים, וְאַתָּה בֶן-מֶלֶךְ בְנֵי-הָאָדָם. תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לִבְּךָ בְּמַה שֶׁיַּעֲבִיר דַּאֲגָתְךָ וְצַעַרְךָ, שֶׁדָּבָר קַל הוּא עָלַי”. הָלַךְ עִמּוֹ הַנַּעַר מִתְּחִלַּת הַיּוֹם, וְעָזַב אַחֲרָיו אֶת חֵילוֹ וּצְבָאוֹ, וְלֹא פָסַק לָלֶכֶת עִמּוֹ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. אָמַר לוֹ בֶן-מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים: “כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה כַּמָּה עָבַרְנוּ מִן הַדֶּרֶךְ בִּזְמַן זֶה?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אֵינִי יוֹדֵעַ”. אָמַר לוֹ בֶן-מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים: “עָבַרְנוּ מַהֲלַךְ שָׁנָה לַנּוֹסֵע הַשּׁוֹקֵד עַל נְסִיעָתוֹ”. הִתְפַּלֵא בֶן-הַמֶּלֶךְ עַל כָּךְ וְאָמַר לוֹ: “וּמַה יֵּשׁ לַעֲשׂות שֶׁאֶחֱזוֹר אֶל מִשְׁפַּחְתִּי?” אָמַר לוֹ: “אֵין זֶה מֵעֶסְקְךָ, וְרַק עֶסְקִי הוּא. וּכְשֶׁתַּבְרִיא מִמַּחֲלָתְךָ תַּחֲזֹר אֶל מִשְׁפַּחְתְּךָ מַהֵר יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּהֶרֶף-עַיִן אֶחָד. וְהַנָּקֵל הוּא לִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַנַּעַר מִפִּי הַשֵּׁד דְּבָרִים אֵלֶּה טָס מֵעָצְמַת הַשִּׂמְחָה, וְדָמָה שֶׁתַּעְתּוּעֵי-חֲלוֹמוֹת הוּא זֶה, וְאָמַר: “יִשְׁתַּבַּח זֶה הַיָּכֹל לַהֲפֹךְ אֶת הָאֻמְלָל לִמְאֻשָּׁר”. וְשָׂמַח בָּזֶה שִׂמְחָה עֲצוּמָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁלֹשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבֶּן-מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים אָמַר לְבֶן-מֶלֶךְ בְּנֵי-הָאָדָם: “כְּשֶׁתַּבְרִיא מִמַּחֲלָתְךָ תַּחֲזֹר אֶל מִשְׁפַּחְתְּךָ מַהֵר יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּהֶרֶף-עַיִן אֶחָד”. שָׂמַח בְּכַךְ בֶּן-הַמֶּלֶךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹע עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, וְהִנֵּה הֵם בְּאֶרֶץ מוֹרִיקָה וּמַזְהִירָה, בַּעֲלַת עֵצִים תְּמִירִים וְעוֹפוֹת צוֹהֲלִים וְגַנִּים מְעֻלִּים וְאַרְמוֹנוֹת נִשָּׂאִים. יָרַד בֶּן-מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים מֵעַל סוּסוֹ הָאַבִּיר וְצִוָּה אֶת הַנַּעַר לָרֶדֶת, וְיָרַד. תָּפַס בְּיָדוֹ וְנִכְנַס לְאַחַד אוֹתָם הָאַרְמוֹנוֹת. רָאָה בֶן-הַמֶּלֶךְ מֶלֶךְ נַעֲלֶה וְשֻׂלְטָאן רָם הַמַּעֲלָה. שָׁהָה אֶצְלוֹ אוֹתוֹ יוֹם אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה. קָם בֶּן-מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים וְרָכַב עַל סוּסוֹ הָאַבִּיר וְרָכַב בֶּן-מֶלֶךְ בְּנֵי-הָאָדָם עִמּוֹ וְיָצְאוּ שְׁנֵיהֶם בְּצֵל הַלַּיְלָה שׁוֹקְדִים עַל הַנְּסִיעָה עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, וְהִנֵּה הֵם בְּאֶרֶץ שְׁחוֹרָה בִּלְתִּי מְיֻשֶּׁבֶת, בַּעֲלַת סְלָעִים וַאֲבָנִים שְׁחוֹרוֹת, כְּאִלּוּ הִיא חֲתִיכָה מִן הַגֵּיהִנֹּם. אָמַר לוֹ בֶן-מֶלֶךְ בְּנֵי-הָאָדָם: "מַה שֵּׁם יִקָּרֵא לְאֶרֶץ זוֹ? אָמַר לוֹ “אֶרֶץ הַחֹשֶׁךְ יִקָּרֵא לָהּ וְהִיא לְמֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הַשֵּׁדִים ד’וּ אלְגַ’נָאחֵין שְׁמוֹ. וְלֹא יוּכַל גַּם אֶחָד מִן הַמְּלָכִים לְהִתְנַפֵּל עָלֶיהָ, וְלֹא יִכָּנֵס אֵלֶיהָ אֶחָד אֶלָּא בִרְשׁוּתוֹ. עֲמֹד אֵפוֹא בִמְקוֹמְךָ עַד שֶׁנְּבַקֵּש מִמֶּנּוּ רְשׁוּת”. עָמַד הַנַּעַר. נֶעֱלַם מֵעֵינָיו שָׁעָה אַחַת וְחָזַר אֵלָיו, וְנָסְעוּ. וְלֹא פָסְקוּ לִנְסֹע עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָאַחֲרוֹנָה אֶל מַעֲיַן מַיִם הַיּוֹרְדִים מֵהָרִים שְׁחוֹרִים. אָמַר לָעֶלֶם: “רֵד”, וְיָרַד הָעֶלֶם מֵעַל סוּסוֹ הָאַבִּיר. אָמַר לוֹ: “שְׁתֵה מִמַּעֲיָן זֶה”. שָׁתָה מִמֶּנּוֹ הָעֶלֶם, וְחָזַר תֵּכֶף וּמִיָּד לִהְיוֹת זָכָר כְּמוֹת שֶׁהָיָה בָרִאשׁוֹנָה, בְּכֹחַ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. שָׂמַח הָעֶלֶם שִׂמְחָה עֲצוּמָה שֶׁאֵין לְמַעֲלָה הֵימֶנָּה, וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, מַה שֵּׁם יִקְרְאוּ לְמַעֲיָן זֶה?” אָמַר לוֹ: “מַעֲיָן הַנָּשִׁים שְׁמוֹ. וְאֵין אִשִָּׁה שוֹתָה מִמֶּנּוּ מִבְּלִי שֶׁתִּהְיֶה לְגֶבֶר. הַלֵּל אֵפוֹא אֶת אֱלֹהִים וְהוֹדֵה לוֹ עַל הַבְּרִיאוּת, וּרְכַב עַל סוּסְךָ”. הִשְׁתַּחֲוָה בֶן-הַמֶּלֶךְ מוֹדֶה לֵאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. אַחַר-כָּךְ רָכַב וְנָסְעוּ שְׁנֵיהֶם שׁוֹקְדִים עַל מַסָּעָם שְׁאֵרִית יוֹמָם עַד שֶׁחָזְרוּ לְאַרְצוֹ שֶׁל אוֹתוֹ שֵׁד. בִּלָּה הָעֶלֶם אֶצְלוֹ בַּתַּעֲנוּגוֹת שֶׁבַּחַיִּים, וְלֹא פָסְקוּ מֵאֲכִילָה וּמִשְּׁתִיָּה עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה. אַחַר-כָּךְ אָמַר אֵלָיו בֶּן-מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים: “כְּלוּם רוֹצֶה אַתָּה לַחֲזֹר לְמִשְׁפַּחְתְּךָ הַלַּיְלָה הַזֶּה?” אָמַר לוֹ: “הֵן, רְצוֹנִי בְכָךְ משּׁוּם שֶׁאֲנִי זָקוּק לָזֶה”. קָרָא בֶן-מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים לְעֶבֶד לוֹ, מֵעַבְדֵי אָבִיו, רָאגִ’ז שְׁמוֹ וְאָמַר לוֹ: “טֹל נַּעַר זֶה מֵאֶצְלִי וְשָׂאֵהוּ עַל כְּתֵפְךָ, וְלֹא תִתֵּן לַבֹּקֶר לְהָאִיר עָלָיו, אֶלָּא כְשֶׁהוּא אֵצֶל חוֹתְנוֹ וְאִשְׁתּוֹ”. אָמַר לוֹ הָעֶבֶד: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה וּבְאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. נֶעֱלַם הָעֶבֶד שָׁעָה אַחַת, וּבָא כְשֶׁהוּא בְצוּרַת עִפְרִית. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הָעֶלֶם, פָּרְחָה דַּעְתּוֹ מִתּוֹכוֹ וְנִדְהָם. אָמַר לוֹ בֶן-מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים: “אֵין כָּל פַּחַד לְנֶגֶד עֵינֶיךָ. רְכַב עַל סוּסְךָ וַעֲלֵה עִמּוֹ עַל כְּתֵפוֹ”. אָמַר: “לֹא כִי אֶרְכַּב אֲנִי וְאֶעֱזֹב אֶת הַסּוּס אֶצְלֶךָ”. יָרַד הָעֶלֶם מֵעַל הַסּוּס וְרָכַב עַל כְּתֵפוֹ. אָמַר לוֹ בֶן-מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים: “עֲצֹם אֶת עֵינֶיךָ”. עָצַם אֶת עֵינָיו וְטָס בֵּין הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. וְלֹא פָסַק לְהָטִיס אוֹתוֹ, בְּאֵין הָעֶלֶם יוֹדֵעַ נַפְשׁוֹ. וְלֹא הִגִּיעַ שְׁלִישׁ הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כְשֶׁהוּא עַל אַרְמוֹן חוֹתְנוֹ. כְּשֶׁיָּרַד עַל אַרְמוֹנוֹ אָמַר לוֹ הָעִפְרִית: “רֵד” וְיָרַד. אָמַר לוֹ: “פְּקַח עֵינֶיךָ, שֶׁזֶּה אַרְמוֹנוֹ שֶל חוֹתֶנְךָ וְאִשְׁתְּךָ”, וְעָזַב אוֹתוֹ וְהָלַך לוֹ. כְּשֶׁהֵאִיר הַיּוֹם, וְנִרְגַּע הָעֶלֶם מִפַּחֲדוֹ, יָרַד מֵעַל הָאַרְמוֹן. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ חוֹתְנוֹ, קָם לִקְרָאתוֹ וּפְגָשׁוֹ, וְהִתְפַּלֵא כְּשֶׁרָאָהוּ עַל הָאַרְמוֹן. אָמַר לוֹ: “רָאִינוּ בְנֵי-אָדָם בָּאִים בְּדֶרֶךְ הַשְּׁעָרִים, וְאַתָּה יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם”. אָמַר לוֹ: "כְּבָר הָיָה מַה שֶּׁחָפֵץ אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה ". הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ עַל כָּךְ וְשָׂמַח שֶׁיָּצָא בְשָׁלוֹם. וּכְשֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ, צִוָּה חוֹתְנוֹ אֶת מִשְׁנֵהוּ לַעֲרֹךְ מִשְׁתָּאוֹת גְּדוֹלִים, וְעָרַךְ אֶת הַמִּשְׁתָּאוֹת וְסִדְּרוּ אֶת הַחֲתוּנָה. בָּא אֶל אִשְׁתּוֹ וְשָׁהָה זְמַן שֶׁל שְׁנֵי חֳדָשִׁים. אַחַר-כָּךְ נָסַע עִמָּהּ אֶל מְדִינַת אָבִיו. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבֶן-דּוֹדָה שֶל הַנַּעֲרָה, הִנֵּה מֵת מִקִּנְאָה וּמִצָּרוּת עַיִן, כַּאֲשֶׁר כָּנַס אוֹתָהּ בֶּן-הַמֶּלֶךְ. וְהוֹשִׁיעַ אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה מִיָּדוֹ וּמִיַּד מִשְׁנֵה אָבִיו, וְהִגִּיעַ אֶל אָבִיו עִם אִשְׁתּוֹ שָׁלֵם בַכֹּל וּבְשִׂמְחָה שְׁלֵמָה. יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ אָבִיו עִם צְבָאוֹ וּמִשְׁנָיו.

וּמְקַוָּה אָנֹכִי לאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁיּוֹשִׁיעֲךָ, הַמֶּלֶךְ, מִידֵי מִשְׁנֶיךָ. וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מֵאִתְּךָ שׁתִּשְׁפֹּט מִשְׁפָּטִי מִבִּנְךָ". כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּיהָ, צִוָּה לַהֲרֹג אֶת בְּנוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְמוֹנִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שׁהַפִּלֶּגֶשׁ, אַחֲרֵי שֶסִּפְּרָה לַמֶּלֶךְ אֶת הַסִּפּוּר, אָמְרָה: “וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מֵאִתְּךָ שֶׁתִּשְפֹּט מִשְׁפָּטִי מִבִּנְךָ”, וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ לַהֲרֹג אֶת בְּנוֹ. וְהָיָה זֶה הַיּוֹם הָרְבִיעִי. נִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁנֶה הָרְבִיעִי וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר: “יְכוֹנֵן אֱלֹהִים אֶת הַמֶּלֶךְ וִיחַזְּקֵהוּ. הַמֶּלֶךְ, הֱוֵה מָתוּן בְּעִנְיָן זֶה שֶׁהֶחְלַטְתָּ עָלָיו, שֶׁכֵּן בַּעַל-שֵׂכֶל לֹא יַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה, עַד שֶׁלֹּא יִתְבּוֹנֵן לְתוֹצְאוֹתָיו. וּבַעַל הַמָשָׁל אוֹמֵר: “אֲשֶׁר לֹא תִכֵּן אֶת הַתּוֹצָאוֹת וּשְׁקָלָן, אֵין לוֹ יְדִיד הַגּוֹרָל וְהַזְּמָן”. וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה מִבְּלִי יִשּׁוּב הַדַּעַת, יִפְגָעֶנּוּ מַה שֶׁפָּגַע בְּבַעַל בֵּית-הַמֶּרְחָץ בְּעִנְיַן אִשְׁתּוֹ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: וּמַה הוּא שֶׁפָּגַע בְּבַעַל בֵּית-הַמֶּרְחָץ בְּעִנְיַן אִשְׁתּוֹ?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: "שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ

סִפְּרוּ שֶׁבַּלָּן, הָיוּ נִכְנָסִים אֶצְלוֹ גְּדוֹלֵי הָאֲנָשִׁים וְרָאשֵׁיהֶם. נִכְנַס אֵלָיו בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בָּחוּר בַּעַל צוּרָה יָפָה מִבְּנֵי הַמִּשְׁנִים. וְאוֹתוֹ בָּחוּר שָׁמֵן הָיָה וַעֲבִי-הַגּוּף. עָמַד הַבַּלָּן לְפָנָיו לְשָׁרְתוֹ, כְּשֶׁפָּשַׁט הַבָּחוּר אֶת בְּגָדָיו, לֹא רָאָה הַבַּלָּן שַׁרְבִיט לוֹ, שֶׁכֵּן נֶעֱלָם מֵרֹב שָׁמְנוֹ בֵּין שׁוֹקָיו, וְלֹא נִרְאֶה מִמֶּנּוּ אֶלָּא כִּמְלֹא הַבֻּנְדָּק. נִצְטָעֵר הַבַּלָּן וְהִתְחִיל סוֹפֵק כַּפָּיו. כְּשֶׁרָאָהוּ הַבָּחוּר, אָמַר לוֹ: “בַּלָּן, מַה-לְךָ שָׁאַתָּה מִצְטָעֵר?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מֵצַר אֲנִי עָלֶיךָ, שָׁאַתָּה בְצָרָה גְדוֹלָה, שֶׁעִם זֶה שָׁאַתָּה שָׁרוּי בְּטוֹבָה וְיָפֶה וּמָלֵא חֵן, אֵין עִמְּךָ רֵע שֶׁתִּתְעַנֵּג בּוֹ כְּדֶרֶך הַגְּבָרִים”. אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: אֱמֶת דִּבַּרְתָּ בְמַה שֶׁאָמַרְתָּ. וְאוּלָם הִזְכַּרְתַּנִי בְדָבָר שֶׁהִשֵּׂאתִי דַעְתִּי מִמֶּנּוּ" אָמַר לוֹ הַבַּלָּן: “וּמַה הוּא?” אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: טֹל מִמֶּנִּי דִינָר זֶה וְהָבֵא לִי אִשָּׁה נָאָה שֶׁאֶבְחַן עַצְמִי בָהּ". נָטַל הַבַּלָּן אֶת הַדִּינָר וְהָלַךְ אֶל אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָה: “נִכְנַס אֶצְלִי לְבֵית-הַמֶּרְחָץ בָּחוּר מִבְּנֵי הַמִּשְׁנִים וְהוּא כְאַגַּן-הַסַּהַר בְּלֵיל מִלּוּאוֹ, אַךְ אֵין לוֹ שַׁרְבִיט שֶׁיִּתְעַנֵּג בּוֹ כְּדֶרֶךְ הַגְּבָרִים, אֶלָא מַשֶּׁהוּ זָעִיר כְּגֹדֶל הַבֻּנְדָּק. וּכְבָר נִצְטָעַרְתִּי עַל בְּדִידוּתוֹ. וַהֲרֵי נָתַן לִי דִּינָר, שֶׁאָבִיא לוֹ אִשָּׁה שֶׁיִּבְחַן עַצְמוֹ בָהּ. וַהֲרֵי מוּטַב שֶׁתִּזְכִּי אַתְּ בַּדִּינָר. וַהֲרֵי לָנוּ לֹא תֵצֵא כָל רָעָה מִזֶּה, וַאֲנִי אֶהֱיֶה מֵגֵן עַל שְׁמֵךְ הַטּוֹב. שְׁבִי מְעַט קָט עַל יָדוֹ וְהִתְקַלְּסִי בוֹ וּזְכִי בְדִינָר זֶה מִמֶּנּוּ”. נָטְלָה אֵשֶׁת הַבַּלָּן אֶת הַדִּינָר וְלָבְשָׁה אֶת בְּגָדֶיהָ הַמְפֹאָרִים בְּיוֹתֵר, וְהָיְתָה הָאִשָּׁה הַיָּפָה בְיוֹתֵר בְּדוֹרָהּ. הָלְכָה עִם בַּעֲלָה, וְהִכְנִיסָהּ בְּתוֹךְ חֶדֶר נִסְתָּר אֶל בֶּן-הַמִּשְׁנֶה. כְּשֶׁהָיְתָה אֶצְלוֹ וְרָאֲתָה אוֹתוֹ מָצְאָה שֶׁהוּא בָּחוּר יָפֶה וּמַרְאֵהוּ מָלֵא חֵן כְּאִלּוּ הָיָה אַגַּן הַסַּהַר בְּלֵיל מִלּוּאוֹ, וְנִפְתְּתָה מִיָּפְיוֹ וְחִנּוֹ. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן הַבָּחוּר אֵלֶיהָ נָבוֹכוּ דַעְתּוֹ וְלִבּוֹ. נִתְיַחֲדוּ זֶה עִם זוֹ וְנָעֲלוּ הַדֶּלֶת בַּעֲדָם. תָּפַס הַבָּחוּר בִּזְרוֹעַ הָאִשָּׁה וְאִמְּצָה אֶל חָזֵהוּ, וְחִבְּקוּ זֶה אֶת זוֹ. צָבָה שַׁרְבִיט הַבָּחוּר כְּזֶה שֶׁל חֲמוֹר, וְהִטִּיל עַצְמוֹ עַל אֵשֶׁת הַבַּלָּן שָׁעָה אֲרֻכָּה, כְּשֶׁהִיא נֶאֱנַחַת וְנֶאֱנֶקֶת, וּמִתְנוֹדֶדֶת מִתּוֹךְ שַׁעֲשׁוּעֵי-אַהֲבָה. הִתְחִיל הַבַּלָּן קוֹרֵא: “הוֹי אֵם עַבְּדֻ-אללָּהּ, דַּי לָךְ, צְאִי, שֶׁאָרַךְ הַיּוֹם לְתִינוֹקֵךְ”. אָמַר לָהּ הַבָּחוּר: “צְאִי אֶל תִּינוֹקֵךְ וְחִזְרִי אֵלַי”. אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: “אִם אֲנִי עוֹזֶבֶת אוֹתְךָ כָּעֵת יְהִי הַקֵּץ לְחַיָּי. מַנִּיחָה אֲנִי אֶת תִּינוֹקוֹ שֶׁיִּגְוַע בְּדִמְעוֹתָיו, שֶׁאִם לֹא כָךְ הֲרֵי יִגְדַּל יָתוֹם בְּלִי אֵם”. נִשְׁאֲרָה אֵצֶל הַבָּחוּר, עַד שֶׁנִּשְׁמְעָׁה לוֹ עֶשֶׂר פְּעָמִים. וְהָיָה בַעֲלָה עוֹמֵד כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה לִפְנֵי הַדֶּלֶת קוֹרֵא וְצוֹוֵחַ, בּוֹכֶה וְשֹּׁוֵעַ לִישׁוּעָה. וְאוּלָם יְשׁוּעָה לֹא בָאָה, וְהָיָה אָנוּס לַעֲמֹד יְחִידוֹ, כְּשֶׁהוּא צוֹעֵק: “מְאַבֵּד אֲנִי אֶת עַצְמִי לָדַעַת”. וְהָיָה אִי-אֶפְשָׁרִי לוֹ לְהִכָּנֵס אֵצֶל אִשְׁתּוֹ. וּכְשֶׁגָּבְרוּ עָלָיו צַעֲרוֹ וְקִנְאָתוֹ עָלָה עַל מְרוֹמֵי בֵית-הַמֶּרְחָץ וְהִפִּיל עַצְמוֹ מֵעָלָיו וּמֵת.

וְשָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ, בִּדְבַר עָרְמַת הַנָּשִׁים גַּם סִפּוּר אַחֵר". אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה הוּא שֶׁשְּׁמַעְתּוֹ?” אָמַר לוֹ: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ,

סִפְּרוּ: שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה בַעֲלַת יֹפִי וָחֵן וְהָדָר וּשְׁלֵמוּת, אֵין דּוֹמֶה לָהּ. רָאָה אותָהּ אַחַד הַבַּחוּרִים הַמְפַתִּים, וְדָבַק לִבּוֹ בָהּ וְאָהַב אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲצוּמָה. וְהָיְתָה אוֹתָהּ אִשָּׁה צְנוּעָה וְאֵין לָה כָּל חֵפֶץ בּוֹ. אֵרַע שֶׁבַּעֲלָה נָסַע בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לְאַחַת הָאֲרָצוֹת, וְהָיָה הַבָּחוּר שׁוֹלֵחַ אֵלֶיהָ בְכָל יוֹם כַּמָּה פְּעָמִים שְׁלִיחוּיוֹת, וְאֵינָה עוֹנָה לוֹ. פָּנָה הַבָּחוּר אֶל זְּקֵנָה אַחַת שֶׁהָיְתָה גָרָה בְקִרְבָתוֹ. נָתַן לָהּ שָׁלוֹם ויָשַׁב מִתְאוֹנֵן לְפָנֶיהָ עַל מַה שֶׁפָּגַע אוֹתוֹ מִן הָאַהֲבָה, וּמַה שֶׁהוּא בוֹ מִן הַתְּשׁוּקָה לָאִשָּׁה, וְהִגִּיד לָהּ, שֶׁמְּבַקֵּש הוּא לְהִתְחַבֵּר אִתָּהּ. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “עֲרֵבָה אֲנִי לָךְ, וְאֵין כָּל רָעָה עָלֶיךָ, שֶׁכֵּן מַשִּׂיגָה אֲנִי לְךָ מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַבָּחוּר אֶת דְּבָרֶיהָ, מָסַר לָהּ דִּינָר וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה אֶל הָאִשָּׁה, וְחִדְּשָׁה אֶת קְשָׁרֶיהָ עִמָּהּ וְהַכָּרָתָהּ. וְהָיְתָה הַזְּקֵנָה נִכְנֶסֶת אֶצְלָהּ וְיוֹצֵאת כָּל יוֹם, וְסוֹעֶדֶת עִמָּהּ אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם וַאֲרוּחַת הָעֶרֶב, וְנוֹטֶלֶת מֵאֶצְלָהּ מִקְצָת מִן הָאֹכֶל לִילָדֶיהָ. הָיְתָה אוֹתָהּ זְקֵנָה מְשַׁעֲשַׁעְתָּהּ וּמַרְחִיבָה אֶת דַּעְתָּה עַד שֶׁקִּלְקְלָה אוֹתָהּ, וְהִגִּיעָה לִידֵי כָךְ שֶׁלֹּא יָכְלָה לִפְרֹשׁ מִן הַזְּקֵנָה אֲפִלּוּ שָעָה אַחַת. הָיְתָה הַזְּקֵנָה נוֹטֶלֶת כְּשֶהִיא יוֹצֵאת מֵאֵצֶל הָאִשָּׁה, לֶחֶם וְשָׂמָה בוֹ שׁוּמָן וּפִלְפֵּל וּמַאֲכִילָה כַלְבָּה. אַחֲרֵי שֶׁעָשְׂתָה כָךְ יָמִים אֲחָדִים, הִתְחִילָה הַכַּלְבָּה עוֹקֶבֶת אַחֲרֶיהָ בִּגְלַל רַחֲמָנוּתָה וְטוּבָהּ. נָטְלָה לָה יוֹם אֶחָד הַרְבֵּה מִן הַפִּלְפֵּל וְהַשּׁוּמָן וְהֶאֱכִילָה אוֹתָהּ. כְּשֶׁאָכְלָה הִתְחִילוּ עֵינֶיהָ דוֹמְעוֹת מֵחֹם הַפִּלְפֵּל. הָיְתָה הוֹלֶכֶת אַחֲרֶיהָ וּבוֹכָה. תָּמְהָה עַל כָּךְ הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה תַּכְלִית הַתְּמִיהָה, וְאָמְרָה לַזְּקֵנָה: “אִמִּי, מַה סִּבַּת בְּכִיָּתָהּ שֶׁל כַּלְבָּה זוֹ?” אָמְרָה לָהּ: בִּתִּי, סִפּוּר נִפְלָא לָהּ, שֶׁכֵּן הָיְתָה נַעֲרָה, וְהָיְתָה יְדִידָתִי וְרֵעָתִי. וְהָיְתָה בַעֲלַת יֹפִי וָחֵן וְהָדָר וּשְׁלֵמוּת. וְדָבַק בָּהּ לֵב בָּחוּר לְאָהֳבָהּ, בְּתוֹךְ הָרֹבַע, וְנִתְוַסְּפָה אַהֲבָתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ אֵלֶיהָ עַד שֶׁנָּפַל לְמִשְׁכָּב. שָׁלַַח אֵלֶיהָ הַרְבֵּה פְעָמִים, אֶפְשָׁר שֶׁיִּכָּמְרוּ רַחֲמֶיהָ עָלָיו וְתָחוּס, וְסֵרְבָה. יָעַצְתִּי אוֹתָהּ וְאָמַרְתִּי לָהּ: “בִּתִּי הִשָּׁמְעִי לוֹ לְכָל מַה שֶׁהוּא אוֹמֵר וְרַחֲמִי עָלָיו וְחוּסִי”, וְלֹא קִבְּלָה עֲצָתִי. כְּשֶׁכָּלְתָה סַבְלָנוּתוֹ שֶל אוֹתוֹ בָּחוּר, הִתְאוֹנֵן לִפְנֵי אֲחָדִים מֵחֲבֵרָיו, וְעָשׂוּ לָהּ כְשָׁפִים, וְהָפְכוּ צוּרָתָהּ מִצּוּרַת בֶּן-אָדָם לְצוּרַת כְּלָבִים. כְּשֶׁרָאֲתָה מַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ וּמַה שֶּׁהִיא בוֹ מִן הַמַּצָּבִים וַהֲפִיכַת הַצּוּרָה, וְלֹא מָצְאָה גַם אֶחָד מִן הַבְּרוּאִים שֶׁיָּחוּס עָלֶיהָ זוּלָתִי, בָּאָה אֵלַי אֶל מְעוֹנִי, וְהִתְחִילָה מְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים מִמֶּנִּי וּמְנַשֶּׁקֶת אֶת יָדַי וְרַגְלַי, בּוֹכָה וּמִתְאַנֶּחֶת. הִכַּרְתִּיהָ וְאָמַרְתִּי לָהּ: “הַרְבֵּה הוּא מַה שֶׁיְעַצְתִּיךְ וְלֹא הוֹעִילָה לָךְ עֲצָתִי בִכְלוּם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְמוֹנִים וְחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶהַזְּקֵנָה סִפְּרָה לָאִשָּׁה אֶת סִפּוּר הַכַּלְבָּה, וְהִרְבְּתָה שֶׁקֶר וְתַרְמִית, כְּדֵי שֶׁתַּסְכִּים לְתָכְנִיתָהּ הָרָעָה, וְאָמְרָה לָהּ: “כְּשֶׁבָּאָה אֵלַי הַכַּלְבָּה הַמְכֻשָּׁפָה, רִחַמְתִּי עָלֶיהָ וְהִשְׁאַרְתִּי אוֹתָהּ אֶצְלִי, וַהֲרֵי הִיא בְמַצָּב זֶה. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהִיא מְהַרְהֶרֶת בְּמַצָּבָהּ הָרִאשׁוֹן, הִיא בוֹכָה עַל עַצְמָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה אֶת דִּבְרֵי הַזְּקֵנָה נָפְלָה עָלֶיהָ אֵימָה גְדוֹלָה וְאָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, הִפַּלְתְּ עָלַי פַּחַד בְסִפּוּר זֶה”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “מֵאֵיזֶה דָבָר אַתְּ מְפַחֶדֶת?” אָמְרָה לָהּ: “בָּחוּר נָאֶה דָבַק לִבּוֹ לֶאֱהֹב אוֹתִי, וְשָׁלַח אֵלַי שְׁלִיחוּיוֹת כַּמָּה פְּעָמִים, וַאֲנִי מוֹנַעַת עַצְמִי מִמֶּנּוּ, וְכַיּוֹם מְפַחֶדֶת אֲנִי, שֶׁיָּבוֹא עָלַי מַה שֶׁבָּא עַל כַּלְבָּה זוֹ”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: הִזָּהֲרִי, בִּתִּי, וְאַל תַּמְרִי, שֶׁחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לָךְ. וְאִם אִי-אַתְּ יוֹדַעַת מְקוֹמוֹ, הַגִּידִי לִי מַה תָּאֳרוֹ, וַאֲנִי מְבִיאָה אוֹתוֹ אֵלַיִךְ, וְאַל תִּתְּנִי לֵב אָדָם שֶׁיִּכְעַס עָלַיִךְ“. תֵּאֲרָה אוֹתוֹ לָהּ. וְהָיְתָה עוֹשָׂה עַצְמָהּ כְּלֹא שָׂמָה לֵב וּמַרְאָה לָהּ שֶׁאֵין הִיא מַכִּירָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה לָהּ: “אֲנִי אֶשְׁאַל עַל אוֹדוֹתָיו”. כְּשֶׁיָּצְאָה מֵאֶצְלָהּ הָלְכָה אֶל הַבָּחוּר וְאָמְרָה לוֹ: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, כְּבָר תִּעְתַּעְתִּי שִׂכְלָהּ שֶל אִשָּׁה צְעִירָה זוֹ, וּלְמָחָר בִּשְׁעַת הַצָּהֳריִם תָּבוֹא וְתַעֲמֹד מְחַכֶּה לִי בְּרֹאשׁ הָרֹבַע, עַד שֶׁאָבֹא, וְאֶקַּח אוֹתְךָ וְאוֹבִילְךָ אֶל מְעוֹנָהּ, וְתִתְעַנֵּג אֶצְלָהּ שְׁאֵרִית הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה”. שָׂמַח הַבָּחוּר שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְנָתַן לָהּ שְׁנֵי דִינָרִים וְאָמַר לָהּ: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָךְ עֲשָׂרָה דִינָרִים”. חָזְרָה אֶל הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה וְאָמְרָה לָהּ: “יוֹדַעַת אֲנִי אוֹתוֹ וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ בְעִנְיָן זֶה, וּרְאִיתִיו כּוֹעֵס עָלַיִךְ הַרְבֵּה וּמְבַקֵּשׁ לְהַזִּיק לָךְ, וְלֹא חָדַלְתִּי מִלְּהָפִיס אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁיָּבוֹא מָחָר בִּשְׁעַת הַקְּרִיאָה לִתְפִלַּת הַצָּהֳרַיִם”. שָׂמְחָה הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְאָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, אִם הוּא מִתְפַּיֵּס וּבָא אֵלַי בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, אֲנִי נוֹתֶנֶת לָךְ עֲשָׂרָה דִינָרִים”. אָמְרָה לָה הַזְּקֵנָה: “אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁלֹא יָבֹא אֶלָּא עַל יָדִי”. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר אָמְרָה לָה הַזְּקֵנָה: “הָכִינִי אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם, וְהִתְקַשְּׁטִי וְלִבְשִׁי הַחֲמוּדוֹת מֵאֲשֶׁר אֶצְלֵךְ עַד שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת אֵלָיו וּמְבִיאָה אוֹתוֹ אֵלַיִךְ”. קָמָה לִהְתְקַשֵּׁט וּלְהָכִין אֶת הָאֹכֶל. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַזְּקֵנָה, הִנֵּה יָצְאָה מְצַפָּה לַבָּחוּר, וְלֹא בָא. סָבְבָה לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ, וְלֹא עָמְדָה עַל דָּבָר. אָמְרָה בְלִבָּהּ: “מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת. כְּלוּם יֵלֵךְ מִמֶּנִּי אֹכֶל זֶה שֶׁעֲשִׂיתִיו לַאֲבַדּוֹן, וְהַבְטָחָה זוֹ שֶׁהִבְטִיחַתְנִי מִן הַמָּמוֹן? וְאוּלָם אֵינִי מַנִּיחָה תַּחְבּוּלָה זוֹ שֶׁתֵּלֵךְ לְבַטָּלָה בְּלֹא כְלוּם, אֶלָּא אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אַחֵר זוּלָתוֹ וּמְבִיאָה אוֹתוֹ אֵלֶיהָ”. וַעֲדַיִן הִיא מְשׁוֹטֶטֶת כָּךְ בָּרֹבַע, כְּשֶׁרָאֲתָה בָּחוּר יָפֶה וּמָלֵא חֵן וְעַל פָּנָיו סִימָנֵי נְסִיעָה. נִגְּשָׁה אֵלָיו וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרָה אֵלָיו: “כְּלוּם רוֹצֶה אַתָּה בְמַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְנַעֲרָה מְזֻמָּנָה לְךָ?” אָמַר לָהּ הַבָּחוּר: “וְהֵיכָן זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “אֶצְלִי בְבֵיתִי”. הָלַךְ עִמָּהּ הָאִישׁ, וְהַזְּקֵנָה אֵינָה יוֹדַעַת שֶׁהוּא בַעֲלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה עַד שֶׁהִגִּיעָה לַבַּיִת וְדָפְקָה עַל הַדֶּלֶת. פָּתְחָה לָהּ הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנְסָה, וְהִיא רָצָה לְהָכִין עַצְמָהּ בַּלְבוּשִׁים וּבַבְּשָׂמִים. הִכְנִיסָה אוֹתוֹ הַזְּקֵנָה בַחֲדַר-הַיְשִׁיבָה, כְּשֶׁהִיא זוֹמֶמֶת מְזִמָּתָהּ. כְּשֶׁנִּכְנְסָה הָאִשָּׁה, וְנָפַל מֶבָּטָה עָלָיו, כְּשֶׁהַזְּקֵנָה יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ, קִדְּמָה הָאִשָּׁה בְתַחְבּוּלָה וְעָרְמָה, וְתִכְּנָה לְעַצְמָהּ עִנְיָן תֵּכֶף וּמִיָּד. חָלְצָה נַעַל מֵעַל רַגְלָהּ וְאָמְרָה לְבַעֲלָהּ: “הַאִם כָּזֶה הָאֲמָנָה שֶׁבֵּינִי וּבֵינְךָ. וְכֵיצַד זֶה תִמְעַל בִּי וְתַעֲשֶׂה עִמִּי מַעֲשֶׂה זֶה? הֲרֵי כֶשְׁשָּׁמַעְתִּי שָׁאַתָּה בָא נִסִּיתִיךָ עַל יְדֵי זְקֵנָה זוֹ, וְהִפַּלְתִּיךָ בָזֶה שֶׁהִזְהַרְתִּי אוֹתְךָ מִפָּנָיו. וּכְבָר נִתְבָּרֵר טִיבְךָ, שֶׁכֵּן הֵפַרְּתָּ אֶת הָאֵמוּן שֶׁבֵּינִי וּבֵינְךָ. וְהָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת לִפְנֵי כֵן שֶׁטָּהוֹר אַתָּה עַד שֶׁרְאִיתִיךָ בְעֵינַי עִם זְקֵנָה זוֹ, כְּשֶׁאַתָּה חוֹזֵר עַל נָשִׁים פְּרוּצוֹת”. הִתְחִילָה מַכָּה אוֹתוֹ בַסַּנְדָּל עַל רֹאשׁוֹ כְשֶׁהוּא מְזַכֶּה אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה וְנִשְׁבַּע לָהּ שֶׁלֹּא מָעַל בָּהּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי-חַיָּיו וְלֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה שֶׁהִיא חוֹשֶׁדֶת בוֹ. וְלֹא פָסַק לְהִשָּׁבַע לָהּ שְׁבוּעָה בֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהִיא מַכָּה אוֹתוֹ וּבוֹכָה וְצוֹעֶקֶת וְאוֹמֶרֶת: “בּוֹאוּ אֵלַי, מֻסְלְמִים” וְהוּא מַחֲזִיק בְּפִיהָ בְיָדוֹ, וְהִיא מוֹכִיחָה אוֹתוֹ. הָיָה מִתְרַפֵּס לְפָנֶיהָ וּמְנַשֵּׁק אֶת יָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ, וְהִיא אֵינָהּ מִתְרַצָּה לוֹ וְאֵינָהּ מְסִירָה יָדָהּ מִסְּטֹר אוֹתוֹ. אַחַר-כָּךְ רְָמְזָה לַזְּקֵנָה לְהָסִיר יָדָהּ מִמֶּנּוּ. בָּאָה אֵלֶיהָ הַזְּקֵנָה וְהִתְחִילָה מְנַשֶּׁקֶת אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ עַד שֶׁהוֹשִׁיבָה אֶת שְׁנֵיהֶם. כְּשֶׁיָּשְׁבוּ הִתְחִיל הַבַּעַל מְנַשֵּׁק אֶת יַד הַזְּקֵנָה וְאוֹמֵר לָהּ: “יִגְמְלֵךְ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה כָל טוֹב, עַל שֶׁהִצַּלְתַּנִי מִיָּדָהּ”. וְהָיְתָה הַזְּקֵנָה מִתְפַּלְּאָה עַל מְזִמַּת הָאִשָּׁה וְעָרְמָתָהּ. וְזֶהוּ הַמֶּלֶךְ מִכְּלַל מִרְמַת הַנָּשִׁים וּמְזִמָּתָן וְתַרְמִיתָן”. וּכְשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דְבָרָיו, הִסִּיק לוֹ עֵצָה מִסִּפּוּרוֹ וְחָזַר בּוֹ מֵהֲרִיגַת בְּנוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁסִּפֵּר הַמִּשְׁנֶה הַרְבִיעִי אֶת סִפּוּרוֹ, חָזַר בּוֹ הַמֶּלֶךְ מֵהֲרִיגַת בְּנוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַחֲמִישִׁי נִכְנְסָה הַנַּעֲרָה אֶל הַמֶּלֶךְ וּבְיָדָהּ גָבִיעַ וְסַם בְּתוֹכוֹ. קָרְאָה לְעֶזְרָה וְסָפְקָה עַל לְחָיֶיהָ וּפָנֶיהָ וְאָמְרָה לוֹ: הַמֶּלֶךְ, אוֹ שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה מִשְׁפָּטִי וְדוֹרֵשׁ אֶת הַמַּגִּיעַ לִי מִבִּנְךָ. וְאִם לַאו הֲרֵינִי שׁוֹתָה כוֹס הַסַּם וּמֵתָה, וִיהִי עֲוֹנִי תָּלוּי בְּךָ עַד לְיוֹם תְּחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁכֵּן מִשְׁנֶיךָ אֵלֶּה מְיַחֲסִים לִי מְזִמָּה וְתַרְמִית, וְאֵין בָּעוֹלָם נוֹכְלִים יוֹתֵר מֵהֶם. כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ הַמֶּלֶך סִפּוּר צוֹרֵף-הַזָהָב עִם הַנַּעֲרָה?" אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: "וּמַה הוּא שֶׁאֵרַע עִם שְׁנֵי אֵלֶּה, הַנַּעֲרָה? אָמְרָה לוֹ: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר

סִפְּרוּ שֶׁהָיָה אָדָם צוֹרֵף-זָהָב לָהוּט אַחֲרֵי נָשִׁים וּשְׁתִיַּת יַיִן. נִכְנַס בְּיוֹם מִן הַיָּמִים אֵצֶל יְדִיד לוֹ וְהִסְתַּכֵּל בְּקִיר מִקִּירוֹת בֵּיתוֹ וְרָאָה בוֹ צוּרַת נַעֲרָה מְפֻתַּחַת, שֶׁלֹּא רָאוּ הָרוֹאִים לֹא יוֹתֵר יָפָה וְלֹא יוֹתֵר חֲנוּנָה וְלֹא יוֹתֵר נָאָה הֵימֶנָּה. הִרְבָּה צוֹרֵף-הַזָּהָב לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ וְהִשְׁתָּאָה לְיָפְיָהּ שֶׁל צוּרָה זוֹ, וְנָפְלָה אַהֲבַת צוּרָה זוֹ בְלִבּוֹ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה חוֹלֶה וְהָיָה צָפוּי לָמוּת. בָּא אֵלָיו אֶחָד מִידִידָיו לְבַקְּרוֹ. כְּשֶׁיָּשַׁב אֶצְלוֹ שָׁאַל אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ וּמַה הוּא זֶה שֶׁהוּא סוֹבֵל. אָמַר לוֹ: “אָחִי, מַחֲלָתִי כֻלָּה וְכָל מַה שֶׁפְּגָעַנִי מֵאַהֲבָה הוּא, הַיְנוּ שֶׁאָהַבְתִּי צוּרָה מְפֻתָּחָה עַל קִירוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי אָחִי”. נָזַף בּוֹ אוֹתוֹ יְדִיד וְאָמַר לוֹ: "זֶהוּ מִמִּעוּט שִׂכְלְךָ. שֶׁהֲרֵי כֵיצַד זֶה תֹאהַב צוּרָה שֶׁבְּקִיר, שֶׁאֵינָהּ לֹא מַזִּיקָה וְלֹא מוֹעִילָה, וְאֵין הִיא רוֹאָה וְאֵין הִיא שׁוֹמַעַת? אָמַר לוֹ: “לֹא צִיְּרָהּ הַצַּיָּר אֶלָּא לְפִי דֻגְמַת אִשָּׁה יָפָה”. אָמַר לוֹ יְדִידוֹ: “אֶפְשָׁר שֶׁזֶּה שֶׁצִּיְּרָה הִמְצִיא אוֹתָהּ מֵרֹאשׁוֹ”. אָמַר לוֹ: “הֲרֵי אֲנִי מֵת בְּאַהֲבָתָהּ עַל כָּל פָּנִים. וְאִם יֵשׁ לְצוּרָה זוֹ דּוֹמָה לָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֲרֵינִי מְיַחֵל לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁיַּאֲרִיךְ אוֹתָהּ בַחַיִּים עַד שֶׁאֶרְאֶנָּה”. כְּשֶׁקָמוּ הַנִּמְצָאִים וְיָצְאוּ, שָׁאֲלוּ לָאִישׁ שֶׁצִּיְּרָהּ וּמְצָאוּהוּ שֶׁכְּבָר נָסַע מִן הָאָרֶץ, כָּתְבוּ לוֹ מִכְתָּב, מְתַנִּים לְפָנָיו מַצַּב חֲבֵרָם וְשׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ בִדְבַר אוֹתָהּ צוּרָה, מַה הוּא שֶׁגָּרַם לָהּ. אִם הִמְצִיאָהּ מִדַּעְתּוֹ אוֹ רָאָה דוֹמָה לָהּ בָּעוֹלָם. שָׁלַח לָהֶם: “צִיַּרְתִּי צוּרָה זוֹ לְפִי מַרְאֵה נַעֲרָה מְזַמֶּרֶת לְאַחַד הַמִּשְׁנִים, וְהִיא בִמְדִינַת כַּשְׁמִיר בִּמְחוֹזוֹת הֹדּוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע צוֹרֵף-הַזָּהָב דָּבָר זֶה, וְהָיָה בְאֶרֶץ פָּרַס, הִצְטַיֵּד וְנָסַע וּפָנָיו מוּעָדוֹת לְאֶרֶץ הֹדּוּ. הִגִּיעַ לְאוֹתָה מְדִינָה אַחֲרֵי יְגִיעָה שֶׁיָּגַע. כְּשֶׁנִּכְנַס לְאוֹתָהּ מְדִינָה, וְיָשַׁב נָכוֹן בָהּ, הָלַךְ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים אֵצֶל אָדָם מוֹכֵר-בְּשָׂמִים מִתּוֹשָׁבֵי אוֹתָהּ מְדִינָה, וְהָיָה אוֹתוֹ מוֹכֵר-הַבְּשָׂמִים מֻמְחֶה וְנָבוֹן וּבַר-דַּעַת, וְשָׁאַל אוֹתוֹ צוֹרֵף-הַזָּהָב בִּדְבַר מַלְכָּם וְאֹרַח-חַיָּיו. אָמַר לוֹ מוֹכֵר-הַבְּשָׂמִים: “בַּאֲשֶׁר לְמַלְכֵּנּוּ, הִנֵּה הוּא עוֹשֶׂה הַיָּשָׁר, יָפֶה בְאֹרַח-חַיָּיו. מֵיטִיב עִם בְּנֵי מַמְלַכְתּוֹ וְשׁוֹפֵט בְּצֶדֶק אֶת נְתִינָיו. וְאֵין הוּא מְתָעֵב שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם מִלְּבַד אֶת הַמְכַשְּׁפִים. וּכְשֶׁמְכַשֵּׁף נוֹפֵל לְיָדָיו אוֹ מְכַשֵּׁפָה, הוּא מַשְׁלִיךְ אוֹתָם לְתוֹךְ גֹּב מִחוּץ לַמְּדִינָה וְעוֹזְבָם בְּרָעָב עַד שֶׁהֵם מֵתִים”. אַחַר-כָּךְ שְׁאָלוֹ עַל-דְּבַר מִשְׁנָיו. סָח לוֹ אֹרַח-חַיָּיו שֶׁל כָּל מִשְׁנֶה וּמַה שֶׁהוּא נוֹהֵג בּוֹ, עַד שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים עַל אוֹדוֹת הַנַּעֲרָה הַמְזַמֶּרֶת, וְאָמַר לוֹ: “אֵצֶל הַמִּשְׁנֶה פְלוֹנִי הִיא”. הֶאֱרִיךְ רוּחוֹ אַחֲרֵי זֶה יָמִים, עַד שֶׁטִּכֵּס תַּחְבּוּלָה. כְּשֶׁהָיָה לַיְלָה שֶׁבּוֹ מָטָר וְרַעַם וְרוּחוֹת סְעָרָה, הָלַךְ צוֹרֵף-הַזָּהָב וְלָקַח עִמּוֹ מִסְפָּר שֶׁל לִסְטִים, וְשָׂם פָּנָיו אֶל מְעוֹן הַמִּשְׁנֶה, אֲדוֹנָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה. הִסְמִיךְ לוֹ סֻלָּם עִם קְרָסִים לְהַחֲזִיק בָּהֶם. עָלָה לְמַעֲלֵה הָאַרְמוֹן. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו יָרַד לְתוֹךְ אוּלָמוֹ, וְרָאָה אֶת כָּל הַנְּעָרוֹת יְשֵׁנוֹת, כָּל נַּעֲרָה עַל יְצוּעָהּ. וְרָאָה יָצוּעַ שֶׁל שַׁיִשׁ וְעָלָיו נַּעֲרָה כְּאִלּוּ הִיא אַגַּן-הַסַּהַר בַּהֲאִירוֹ בְלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר. שָׂם פָּנָיו אֵלֶיהָ וְיָשַׁב לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ, לְהָסִיר הַמִּכְסֶה מֵעָלֶיהָ, וְהִנֵּה עָלֶיהָ מִכְסֶה שֶׁל זָהָב. וְלִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ נֵר מֵאִיר וְלִמְרַגְלוֹתֶיהָ נֵר מֵאִיר. כָּל נֵר מֵהֶם בְּתוֹךְ פָּמוֹט שֶׁל זָהָב נוֹצֵץ. וְאֵלֶּה שְׁנֵי הַנֵּרוֹת שֶׁל עִּנְבָּר, וְתַחַת הַכַּר קֻפְסָה שֶׁל כֶּסֶף בּוֹ כָּל עֶדְיָהּ וְהִיא מְכֻסָּה, לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ. הוֹצִיא סַכִּין וְהִכָּה בוֹ אֲחוֹרֵי הַנַּעֲרָה וּפְצָעָהּ פֶּצַע נִכָּר. הִתְעוֹרְרָה נִבְהֶלֶת וְנִפְחֶדֶת. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ פָּחֲדָה לִצְעֹק, וְשָׁתְקָה שֶׁחָשְבָה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִטֹּל אֶת הָרְכוּשׁ. אָמְרָה לוֹ: “קַח אֶת הַקּפסה וּמַה שֶׁבְּתוֹכָהּ, וַהֲרֵי אֵין לְךָ תוֹעֶלֶת בַּהֲרִיגָתִי, וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת חָסוּת מֵאִתְּךָ וּבְיָדְךָ אֲנִי”. נָטַל לוֹ הָאִישׁ אֶת הַקֻּפְסָה וּמַה שֶׁבְּתוֹכָהּ וְהָלַךְ לוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַצּוֹרֵף אַחֲרֵי שֶׁעָלָה לְאַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה וּפָצַע אוֹתָהּ בַּאֲחוֹרֶיהָ, נָטַל אֶת הַקֻּפְסָה שֶׁהַתַּכְשִׁיטִים בְּתוֹכָהּ וְהָלַךְ לוֹ. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר לָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו וְלָקַח עִמּוֹ אֶת הַקֻּפְסָה שֶׁהַתַּכְשִׁיטִים בְּתוֹכָהּ, וְנִכְנַס בָּהּ אֶל הַמֶּלֶךְ שֶׁל אוֹתָהּ מְדִינָה, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: "הַמֶּלֶךְ, אִישׁ דּוֹרֵשׁ טוֹב לְךָ אֲנִי, וַאֲנִי מֵאֶרֶץ כֹרָאסָאן וּבָאתִי, עוֹזֵב מוֹלַדְתִּי, אֵצֶל כְּבוֹדְךָ אַחֲרֵי שֶׁנּוֹדְעָה הַשְּׁמוּעָה בִדְבַר יְפִי אֹרַח-חַיֶּיךָ וּמִנְהַג יָשְׁרְךָ עִם נְתִינֶיךָ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי לִהְיוֹת תַחַת דִּגְלְךָ. וְהִגַּעְתִּי לְעִיר זוֹ בְסוֹף הַיּוֹם וּמָצָאתִי אֶת הַשַּׁעַר סָגוּר, וְלַנְתִּי מִחוּצָה לוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי בֵּין עֵר וְיָשֵׁן, רָאִיתִי אַרְבַּע נָשִׁים, הָאַחַת מֵהֶן רוֹכֶבֶת עַל מַטְאֲטֵא וְהַשְׁנִיָּה עַל כַּד שֶׁל יַיִן וְהַשְּׁלִישִׁית עַל מֶלְקָחַיִם שֶׁל אֵשׁ, וְהָרְבִיעִית עַל גַּבֵּי כַּלְבָּה¹. הֲבִינוֹתִי, הַמֶּלֶךְ, שֶׁמְכַשְּׁפוֹת הֵן הַנִּכְנָסוֹת לִמְדִינָתְךָ. נִגְּשָׁה אַחַת מֵהֶן אֵלַי וּבָעֲטָה בִי בְרַגְלָהּ וְהִכְּתָה אוֹתִי בִזְנַב שׁוּעָל שֶׁהָיָה בְיָדָהּ, וְהִכְאִיבָה לִי. תְּקָפַנִי זַעַם מִן הַמַּכָּה וְהִכֵּיתִי אוֹתָהּ בְּסַכִּין שֶׁהָיָה עִמִּי וּפָגַעְתִּי בַאֲחוֹרֶיהָ כְּשֶׁהִיא מַפְנָה לָנוּס. וּכְשֶׁפָּצַעְתִּי אוֹתָהּ קָפְצָה לְפָנַי, וְנָפְלָה מִמֶּנָּה קֻפְסָה זוֹ וּמַה שֶׁבְּתוֹכָהּ. נְטַלְתִּיהָ וּפְתַחְתִּיהָ וְרָאִיתִי בְתוֹכָהּ תַּכְשִׁיטִים יְקָרִים אֵלֶּה; קַח אוֹתָם אֵפוֹא שֶׁאֵין לִי צֹרֶךְ בָּהֶם, מֵאַחֲרֵי שֶׁאֲנִי מִתְבּוֹדֵד בֶהָרִים, וּכְבָר פָּרַשׁ לִבִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וְהִתְנַזַּרְתִּי מִמֶּנּוּ וּמִכָּל אֲשֶׁר בּוֹ, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ פְּנֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה ". עָזַב אֶת הַקֻּפְסָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהִסְתַּלֵּק. כְּשֶׁיָּצָא מֵאֵצֶל הַמֶּלֶךְ, פָּתַח הַמֶּלֶךְ אוֹתָהּ קֻפְסָה וְהוֹצִיא אֶת-כָּל הַתַּכְשִׁיטִים מִתּוֹכָהּ וְהָיָה מְהַפְּכָה בְיָדוֹ וּמָצָא בָהּ עֲנָק שֶׁהוּא נָתַן אוֹתוֹ בְמַתָּנָה לַמִּשְׁנֶה אֲדוֹנָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה. קָרָא הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁנֶה. כְּשֶׁבָּא לְפָנָיו אָמַר לוֹ: “עֲנָק זֶה הוּא שֶׁנְּתַתִּיו לְךָ בְמַתָּנָה”. כֶּשְׁרָאָה אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה הִכִּירָהוּ וְאָמַר לַמֶּלֶךְ: “כֵּן, וַאֲנִי נְתַתִּיו בְּמַתָּנָה לְנַּעֲרָה מְזַמֶּרֶת שֶׁאֶצְלִי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “הָבֵא לְפָנַי אֶת הַנַּעֲרָה מִיָּד”. הֵבִיא אוֹתָהּ לְפָנָיו. כְּשֶׁעָמְדָה הַנַּעֲרָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ: “חֲשׂף אֶת אֲחוֹרֶיהָ וּרְאֵה אִם יֵשׁ בָּהֶן פֶּצַע אִם לַאו”. חָשַׂף הַמִּשְׁנֶה אוֹתָן, וְרָאָה בָּהֶן פֶּצַע שֶׁל סַכִּין. אָמַר הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ: “כֵּן, שַׁלִּיטִי, פֶּצַע בָּהֶן”. אָמַר הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁנֶה: “מְכַשֵּׁפָה הִיא זוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִי הָאִישׁ הַנָּזִיר, בְּלִי כָל סָפֵק וּבְלִי כָל פִּקְפּוּק”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לָשִׂים אוֹתָהּ בְּגֹב הַמְכַשְּׁפִים, וְשָׁלְחוּ אוֹתָהּ אֶל הַגֹּב בְּאוֹתוֹ יוֹם. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה וְיָדַע צוֹרֵף-הַזָּהָב שֶׁמְּזִמָּתוֹ נֶעֶשְׂתָה כְתֻמָּהּ, בָּא אֶל שׁוֹמֵר אוֹתוֹ הַגֹּב וּבְיָדוֹ כִיס שֶׁבּוֹ אֶלֶף דִּינָר, וְיָשַׁב עִם הַשּׁוֹמֵר, מְשׂוֹחֵחַ עַד שְׁלִיש-הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן. נִכְנַס עִם הַשּׁוֹמֵר בִּדְבָרִים וְאָמַר לוֹ: “דַּע אָחִי, שֶׁנַּעֲרָה זוֹ נְקִיָּה מִן הָרָעָה שֶׁסִּפְּרוּ עָלֶיהָ, וַאֲנִי הוּא שֶׁהִפַּלְתִּי אוֹתָהּ”. וְסִפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. אַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ: “אָחִי, טֹל כִּיס זֶה, שֶׁכֵּן יֵשׁ בּוֹ אֶלֶף דִּינָר וְתֵן לִי אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁאֶסַּע עִמָּה לְאַרְצִי. וַהֲרֵי דִינָרִים אֵלֶּה מוֹעִילִים לְךָ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לַחֲבֹשׁ אֶת הַנַּעֲרָה, וַהֲרֵי לְךָ שָׂכָר מֵאִתָּנוּ וַאֲנַחְנוּ הַשְּׁנַיִם נִתְפַּלֵּל לְטוּבְךָ וּשְׁלוֹמְךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת סִפּוּרוֹ הִתְפַּלֵּא תַכְלִית הַהִתְפַּלְאוּת עַל עָרְמָה זוֹ, וְכֵיצַד עָלְתָה בִשְׁלֵמוּתָהּ. נָטַל הַשּׁוֹמֵר אֶת הַכִּיס עִם מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ, וְעָזַב אוֹתָהּ לוֹ, וְהִתְנָה עָלָיו שֶׁלֹּא יִשְׁהֶה עִמָּהּ בִּמְדִינָה זוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. נָטַל אוֹתָהּ צוֹרֵף-הַזָּהָב מִיָּד וְנָסַע, וְהָיָה שׁוֹקֵד עַל הַנְּסִיעָה עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאַרְצוֹ וּכְבָר הִשִּׂיג חֶפְצוֹ.

רְאֵה אֵפוֹא, הַמֶּלֶךְ, אֶת מְזִמַּת הַגְּבָרִים וְתַחְבּוּלָתָם. וּמִשְׁנֶיךָ הֵם הַמְּשִׁיבִים אוֹתְךָ מֵעֲשׂות מִשְׁפָּטִי. לְמָחָר אֲנִי וְאַתָּה עוֹמְדִים לִפְנֵי שׁוֹפֵט צֶדֶק וְיִתְבַּע דִּינִי מִמְּךָ, הַמֶּלֶךְ". כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרֶיהָ, צִוָּה לַהֲרֹג אֶת בְּנוֹ. נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה הַחֲמִישִׁי וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ אַדִּיר הַמַּעֲלָה, לְאַט לְךָ וְאַל תְּהֵא נִמְהָר בַּהֲרִיגַת בִּנְךָ, שֶׁעַל-פִֹי הָרֹב כָּל פְּזִיזוּת סוֹפָה חֲרָטָה. וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ שֶׁתִּתְחָרֵט הִתְחָרְטוּת אוֹתוֹ אִישׁ, שֶׁלֹּא צָחַק עוֹד כָּל שְׁאֵרִית יְמֵי חַיָּיו”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד זֶה, הַמִּשְׁנֶה?” אָמַר לוֹ: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ

סִפְּרוּ שֶׁהָיָה אָדָם מִבַּעֲלֵי הַבָּתִּים וְהַטּוּב. וְהָיָה בַעַל הוֹן וְסָרִיסִים וַעֲבָדִים וַאֲחֻזּוֹת. מֵת לְרַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְעָזַב בֵּן קָטָן. כְּשֶׁגָדַל הַבֵּן, נָהַג בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁמִיעַת הַנְּגִינָה וְהַזִּמְרָה, וְהָיָה נָדִיב וְנָתַן מַתָּנוֹת וּבִזְבֵּז אֶת הַהוֹן שֶׁעָזַב לוֹ אָבִיו, עַד שֶׁהָלַךְ הַהוֹן כֻּלוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶהַנַּעַר בִּזְבֵּז אֶת הַהוֹן שֶׁעָזַב לוֹ אָבִיו, עַד שֶׁהָלַךְ הַהוֹן ולֹא נִשְׁאַר לוֹ כְלוּם. שָׂם פָּנָיו וּמָכַר אֶת הָעֲבָדִים וְאֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת הָאֲחֻזּוֹת וְהוֹצִיא כָל מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלוֹ מֵרְכוּשׁ אָבִיו וְזוּלַת זֶה, וְנַעֲשָׂה עָנִי עַד שֶׁהָיָה עוֹבֵד בְּתוֹךְ הַפּוֹעֲלִים. שָׁהָה בְכָךְ מֶשֶׁךְ שָׁנָה. וּבִזְמַן שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים מֵאֲחוֹרֵי כֹתֶל, מְצַפֶּה לְמִי שֶׁיִּשְׂכְּרֶנּוּ, וְהִנֵּה אָדָם יְפֵה-הַפָּנִים וְהַבְּגָדִים קָרַב אֶל הַבָּחוּר וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “דּוֹדִי, כְּלוּם אַתָּה מַכִּירֵנִי מִלִּפְנֵי כֵן? אָמַר לוֹ: “אֵינִי מַכִּירְךָ, בְּנִי, כָל עִקָּר. וְאוּלָם רוֹאֶה אֲנִי עִקְבוֹת הַטּוּב בְּךָ, וְאַתָּה בְמַצָּב זֶה”. אָמַר לוֹ: “דּוֹדִי, בֻּצְּעוּ הַמַּזָּל וְהַגּוֹרָל. וְאוּלָם, דּוֹדִי, שָׁלֵם הַפָּנִים, כְּלוּם יֵשׁ לְךָ צֹרֶךְ שֶׁתַּעֲסִיקֵנִי בוֹ?” אָמַר לוֹ: “בְּנִי, רְצוֹנִי, לְהַעֲסִיק אוֹתְךָ בְּעִנְיָן קַל”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “וּמַה הוּא?” אָמַר לוֹ: “אֶצְלִי עֲשָׂרָה מִן הַשֵּׁיכִים בְּחָצֵר אַחַת וְאֵין אֶצְלֵנוּ מִי שֶׁיְּשַׁמְּשֵׁנוּ, וְתִמְצָא לְךָ אֶצְלֵנוּ מִן הַמַּאֲכָל וּמִן הַמַּלְבּוּשׁ וּמַה שֶׁיַּסְפִּיק לְךָ, וְתַעֲמֹד בְּשֵׁרוּתֵנוּ. וּלְךָ אִתָּנוּ מַה שֶׁיָּבִיא לְךָ טוֹבָה וּמָמוֹן, וְאֶפְשָׁר יַחֲזִיר לְךָ אֱלֹהִים טוּבְךָ עַל יָדֵנוּ”. אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבָרְךָ אֶעֱשֶׂה”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵּן: “תְּנָאי אֲנִי מַתְנֶה עָלֶיךָ”. אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “וּמַה הוּא הַתְּנַאי, דוֹדִי?”, אָמַר לוֹ: “בְּנִי, שֶׁתְּהֵא מַסְתִּיר סוֹדֵנוּ בְכָל מַה שֶׁתִּרְאֶה אוֹתָנוּ נוֹהֲגִים. וכְשָׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָנוּ בוֹכִים אַל תִּשְׁאַל אוֹתָנוּ לְסִבַּת בְּכִיָּתֵנוּ”. אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “הֵן, דּוֹדִי”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵּן: “בּוֹא אִתָּנוּ בְּבִרְכַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. הָלַך הַבָּחוּר מֵאֲחוֹרֵי הַשֵּׁיךְ עַד שֶׁהוֹבִילוֹ אֶל בֵּית-הַמֶּרְחָץ. הִכְנִיסָהוּ לְתוֹכוֹ וְהֵסִיר מֵעַל גוּפוֹ כָּל מַה שֶּׁהָיָה עָלָיו מִן הַזּוּהֲמָה. אַחַר-כָּךְ שָׁלַח הַזָּקֵּן אָדָם וְהֵבִיא לוֹֹ לְבוּשׁ יָפֶה שֶׁל אָרִיג. הִלְבִּישׁוֹ אוֹתוֹ וְהָלַךְ עִמּוֹ לְדִירָתוֹ אֶל בְּנֵי-חֲבוּרָתוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס הַנַּעַר מָצָא חָצֵר בְּנוּּיָה מָרוֹם וִיסוֹדוֹתֶיהָ מֻצָּקִים, רְחָבָה, וּבָה חֲדָרִים מַקְבִּילִים זֶה מוּל זֶה וְאוּלָמוֹת, וּבְכָל אוּלָם מִזְרָקָה שֶׁל מַיִם וַעֲלֵיהֶן עוֹפוֹת מְצַפְצְפִים, וַחַלּוֹנוֹת נִשְׁקָפִים מִכָּל צַד עַל פְּנֵי גַן יָפֶה שֶׁבְּאוֹתָהּ חָצֵר. הִכְנִיסוֹ הַזָּקֵּן לְאַחַד הַחֲדָרִים וּמְצָאוֹ מְרֻצָּף בְּשַׁיִשׁ רַב גְּוָנִים וּמָצָא אֶת תִּקְרָתוֹ מְרֻצֶּפֶת בְּסִמְפּוֹרְיָן וְזָהָב נוֹצֵץ וְהוּא מְרֻפָּד בְּשָׁטִיחַ שׁל מֶשִׁי, וּמָצָא בוֹ עֲשָׂרָה מִן הַשֵּׁיכִים יוֹשְׁבִים זֶה מוּל זֶה, וְהֵם לוֹבְשִׁים בִּגְדֵי אֵבֶל בוֹכִים וְנֶאֱנָחִים. תָּמַהּ הַבָּחוּר עַל עִנְיָנָם וּבִקֵּשׁ לִשְׁאֹל אֶת הַזָּקֵּן, וְאוּלָם נִזְכַּר בַּתְנַאי וְעָצַר בִּלְשוֹנוֹ. מָסַר הַזָּקֵּן לַבָּחוּר תֵּבָה וּבָה שְׁלשִׁים אֶלֶף דִינָר, ואָמַר לוֹ: בְּנִי, הוֹצֵא עָלֵינוּ מִתֵבָה זוֹ וְעַל עַצְמְךָ בְצֶדֶק, נֶאֱמָן. וּשְׁמֹר מַה שֶׁהִפְקַדְתִּי בְיָדְךָ”. אָמַר הַבָּחוּר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. לֹא פָסַק הַבָּחוּר מִלְּהוֹצִיא עֲלֵיהֶם מֶשֶׁךְ יָמִים וְלֵילוֹת. אַחַר-כָּךְ מֵת אֶחָד מֵהֶם. לָקְחוּ אוֹתוֹ חֲבֵרָיו וְרָחֲצוּ אוֹתוֹ וְהִלְבִּישׁוּהוּ תַכְרִיכִים וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בַגָּן מֵאֲחוֹרֵי הֶחָצֵר. לֹא פָסַק הַמָּוֶת לָקַחַת מֵהֶם אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד עַד שֶׁנִּשְׁאַר הַזָּקֵּן שֶׁהֵבִיא אֶת הַבָּחוּר לְשַׁמְּשָׁם. נִשְׁאֲרוּ בְאוֹתָהּ חָצֵר הוּא וְהַבָּחוּר מֵאֵין אִתָּם שְׁלִישִׁי, וְעָמְדוּ בְכָךְ מֶשֶׁךְ שָׁנִים. אַחַר-כָּךְ חָלָה הַזָּקֵּן. וּכְשֶׁנִּתְיָאֵשׁ הַבָּחוּר מֵחַיָּיו נִגַּשׁ אֵלָיו וְכָאַב עָלָיו. אָמַר לוֹ: “דּוֹדִי, אֲנִי שִׁמַּשְׁתִּי אֶתְכֶם וְלֹא קִצַּרְתִּי בְשֵׁרוּתְכֶם שָׁעָה אַחַת בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, כְּשֶׁאֲנִי רַק דּוֹרֵש טוֹב לָכֶם וּמְשַׁמֶּשְׁכֶם בְּכָל שְׁקִידָתִי וִיכָלְתִּי”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “אָמְנָם כֵּן, בְּנִי, שִׁמַּשְׁתָּנוּ עַד שֶׁנֶּאֶסְפוּ אֵלֶּה הַשֵּׁיכִים אֶל אֱלֹהִים יִתְרוֹמֵם ויִתְעַלֶּה, וְאֵין מָנוֹס לָנוּ מִן הַמִּיתָה”. אָמַר הַבָּחוּר: “אַתָּה בְסַכָּנָה וּמְבַקֵשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מַה סִּבַּת בְּכִיַּתְכֶם וְאַנְחַתְכֶם וְאֶבְלְכֶם וְצַעַרְכֶם תָּמִיד?” אָמַר לוֹ: “בְּנִי אֵין לְךָ חֵפֶץ בָּזֶה, וְאַל תַּטִּיל עָלַי דָבָר שֶׁלֹּא אוּכַל לַעֲשׂותוֹ, שֶׁכֵּן שָׁאַלְתִּי מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁלֹּא יְנַסֶּה אָדָם בְּצָרָה כְּמוֹ שֶׁנִּסָּה אוֹתִי. וְאִם רְצוֹנְךָ לָצֵאת בְּשָׁלוֹם מִזֶּה שֶׁנָּפַלְנוּ אָנוּ בוֹ, אַל תִּפְתַּח דֶּלֶת זוֹ — וְהֶרְאָה עָלֶיהָ בְיָדוֹ, וְהִזְהִירוֹ מִפָּנֶיהָ — וְאִם רְצוֹנְךָ שֶׁיִּפְגָּעֲך מַה שֶׁפְּגָעָנוּ, פְּתָחֶנָּה, שֶׁאָז תֵּדַע סִבַּת זֶה שֶׁרָאִיתָ מֵאִתָּנוּ. וְאוּלָם תִּתְחָרֵט, כְּשֶׁהַחֲרָטָה לֹא תוֹעִיל לְךָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשֵּׁיךְ שֶׁנִשְׁאַר אַחֲרֵי עֲשֶׂרֶת הָאֲחֵרִים, אָמַר לַבָּחוּר: הִזָהֵר מִפְּתֹחַ אוֹתָהּ דֶּלֶת, שֶלֹא תִּתְחָרֵט, כְּשֶׁהַחֲרָטָה לֹא תוֹעִיל לְךָ". נִתְוַסְּפָה הַמַּחֲלָה עַל הַזָּקֵן וּמֵת. רְחָצוֹ הַבָּחוּר בְּיָדוֹ וְעָטַף אוֹתוֹ בְתַכְרִיכִין וּקְבָרוֹ לְיַד חֲבֵרָיו. יָשַׁב הַבָּחוּר בְאוֹתוֹ מָקוֹם כְּשֶׁהוּא שׁוֹלֵט עַל כָּל מַה שֶּׁבּוֹ. וְעִם זֶה לֹא יָדַע מְנוּחָה מְהַרְהֵר בָּזֶה שֶׁהָיוּ הַשֵּׁיכִים שְׁרוּיִים בּוֹ. וַעֲדַיִן הוּא מְהַרְהֵר בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בְּדִבְרֵי הַזָּקֵן וְצַוָּאתוֹ עָלָיו שֶׁלֹּא לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת, כְּשֶׁעָלָה בְדַעְתּוֹ לְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ. קָם לְאוֹתוֹ עֵבֶר וְחִפֵּשׂ עַד שֶׁמָּצָא דֶלֶת זְעִירָה, שֶׁכְּבָר אָרַג עָלֶיהָ הָעַכָּבִישׁ קוּרָיו, וְעָלֶיהָ אַרְבָּעָה מַנְעוּלִים שֶׁל פְּלָדָה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ נִזְכַּר בְּמַה שֶּׁהִזְהִיר אוֹתוֹ מִפָּנָיו הַזָּקֵן וְהִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה. וְהָיְתָה נַפְשׁוֹ מְפַתָּה אֹותוֹ לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת וְהוּא עוֹצֵר בַעֲדָהּ מֶשֶׁךְ ׁשִׁבְעָה יָמִים. וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי גָבְרָה עָלָיו נַפְשׁוֹ וְאָמַר: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי פוֹתֵחַ אוֹתָהּ דֶּלֶת, וְרוֹאֶה מַה הוּא שֶׁיִּקְרֶה אוֹתִי מִזֶּה, שֶׁכֵּן מִשְׁפַּט אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וּגְזֵרָתוֹ אֵין דָּבָר מֵשִׁיב אוֹתָם. וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם עִנְיָן מִן הָעִנְיָנִים אֶלָּא בִרְצוֹנוֹ”. קָם, הִתְנַשֵּׂא וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת, אַחֲרֵי שֶׁשִּׁבֵּר אֶת הַמַּנְעוּלִים. כְּשֶׁפָּתַח אֶת הַדֶּלֶת רָאָה מִסְדְּרוֹן צַר. הִתְחִיל מְהַלֵּךְ בּוֹ בְּעֶרֶךְ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, וְהִנֵּה יָצָא אֶל חוֹפוֹ שֶל נָהָר עָצוּם. תָּמַהּ הַבָּחוּר מִזֶּה, וְהָיָה מְהַלֵּךְ עַל הַחוֹף וּמִסְתַּכֵּל לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְהִנֵּה נֶשֶׁר גָּדוֹל יָרַד מִן הָאֲוִיר וְנָשָׂא אֶת הַבָּחוּרבְּצִפָּרְנָיו וְטָס עִמּוֹ בֵין הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ עַד שֶׁהֵבִיא אוֹתוֹ לְאִי בְלֵב הַיָּם והֱטִילוֹ בוֹ, וְנִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ אוֹתוֹ נֶשֶׁר. נַעֲשָׂה הַבָּחוּר נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵע לְאָן יֵלֵךְ. וַעֲדַיִן הוּא יוֹשֵׁב בְיוֹם מִן הַיָּמִים, וְהִנֵּה נִגְלָה לוֹ מִפְרָשׂ שֶׁל סְפִינָה בַיָּם כְּכוֹכָב בַּשָּׁמַיִם. דָּבְקָה דַעַת הַבָּחוּר בַּסְּפִינָה, אֶפְשָׁר תְּהֵא הַצָּלָתוֹ עַל יָדָהּ. הָיָה מַבִּיט אֵלֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעָה אֶל קִרְבָתוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעָה רָאָה סִירָה שֶׁל שֵׁן וַעֲצֵי הָבְנִים, וּמְשׁוֹטֶיהָ מֵעֵץ הַצַנְדָל וְאֲהָלִָים וְהִיא מְצֻפָּה כֻלָּה זָהָב נוֹצֵץ. וּבָהּ עֶשֶׂר מִן הַנְּעָרוֹת הַבְּתוּלוֹת דּוֹמוֹת כְּאִלּוּ הֵן לְבָנוֹת בַּשָּׁמַיִם. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הַנְּעָרוֹת עָלוּ אֵלָיו מִן הַסִּירָה וְנָשְׁקוּ אֶת שְׁתֵּי יָדָיו וְאָמְרוּ לוֹ: “אַתָּה הַמֶּלֶךְ, הֶחָתָן”. נִגְּשָׁה אֵלָיו נַעֲרָה דוֹמָה לַשֶּׁמֶשׁ בְּעֶצֶם אוֹרָהּ בַּשָּׁמַיִם הַצַּחִים, וּבְיָדָהּ מִטְפַּחַת שֶׁל מֶשִׁי שֶׁבְּתוֹכָהּ לְבוּשׁ מַלְכוּת וְכֶתֶר שֶׁל זָהָב מְשֻׁבָּץ בְּמִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת. נִגְּשָׁה אֵלָיו וְהִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ וְעָטְרָה אוֹתוֹ וְנָשְׂאָה אוֹתוֹ עַל הַיָּדַיִם לְאוֹתָהּ סִירָה, וּמָצָא בָהּ מִינִים מִשְּׁטִיחֵי הַמֶּשִׁי מְרֻבֵּי-הַגְּוָנִים. פָּרְשׂוּ אֶת הַמִּפְרָשִׂים וְנָסְעוּ בַיָּם הַגּוֹעֵשׁ. אָמַר הַבָּחוּר: "כְּשֶׁנָּסַעְתִּי אִתָּן הָיִיתִי בָטוּח שֶׁחֲלוֹם הוּא, וְאֵינִי יוֹדֵע לְאָן יוֹלִיכוּ אוֹתִי. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֶל הַיַּבָּשָׁה, רָאִיתִי שֶׁהַיַּבָּשָׁה נִתְמַלְּאָה צָבָא, שֶׁאֵין יוֹדֵע מִסְפָּרָם אֶלָּא אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה וְהֵם לְבוּשִׁים שִׁרְיוֹנוֹת. הִגִּישׁוּ אֵלַי חֲמִשָּׁה מֵאֲצִילֵי הַסּוּסִים עִם אֻכָּפִים שֶׁל זָהָב מְשֻׁבָּצִים בְּמִינֵי פְנִינִים וְאַבְנֵי תַּשְׁבֵּץ יְקָרוֹת. נָטַלְתִּי מֵהֶן סוּס וְרָכַבְתִּי עָלָיו, וְהָאַרְבָּעָה הָלְכוּ עִמִּי. וּכְשֶׁרָכַבְתִּי פָרְשׂוּ מֵעַל לְרֹאשִׁי נִסִּים וּדְגָלִים וְהִכּוּ בַתֻּפִּים וְצָלְלוּ הַמְּצִלְתַּיִם. עָמְדוּ הַצָּבָא בַּמַּעֲרָכָה יָמִין וּשְׂמֹאל, וְהָיִיתִי שׁוֹקֵל בְּדַעְתִּי: כְּלוּם יָשֵׁן אֲנִי אוֹ עֵר? וְלֹא פָסַקְתִּי לִנְסֹע, כְּשֶׁאֵינִי מַאֲמִין בְּמַה שֶּׁאֲנִי בוֹ מִן הַתַּהֲלוּכָה, אֶלָּא מְדַמֶּה שֶׁתַּעְתּוּעֵי חֲלוֹמוֹת הֵם, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְכִכָּר יְרֻקָּה שֶׁבָּה אַרְמוֹנוֹת וְגַנִּים וְעֵצִים וּפְרָחִים וְעוֹפוֹת הַמְשַׁבְּחִים אֶת הָאֶחָד הָאַדִּיר. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ כְּשֶׁצָּבָא חָרַג מִבֵּין אוֹתָם הָאַרְמוֹנוֹת וְהַגַּנִּים כְּפֶרֶץ זֶרֶם בְּהִתְפָּרְצוֹ עַד שֶׁמִּלְּאוּ אוֹתָהּ כִכָּר. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֵלַי עָמְדוּ אוֹתָם הַצְּבָאוֹת, וְהִנֵּה מֶלֶךְ מֵהֶם נִגַּשׁ לְבַדּוֹ וּלְפָנָיו רַק אֲחָדִים מִן הַפָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ הוֹלְכִים, כְּשֶׁקָּרַב הַמֶּלֶךְ אֶל הַבָּחוּר יָרַד מֵעַל סוּסוֹ. כְּשֶׁרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ שֶׁיָּרַד מֵעַל סוּסוֹ יָרַד גַּם הוּא. נָתְנוּ שָׁלוֹם זֶה לָזֶה בַּיָּפֶה שֶׁבַּשָּׁלוֹם, וְעָלוּ עַל סוּסֵיהֶם. אָמַר הַמֶּלֶךְ לַבָּחוּר: “סַע אִתָּנוּ, שֶׁאוֹרְחִי אַתָּה”. נָסַע עִמּוֹ הַבָּחוּר כְּשֶׁהֵם מְשׂוֹחֲחִים, וְהַתַּהֲלוּכָה מְסֻדֶּרֶת וְהוֹלֶכֶת לִפְנֵיהֶם אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. יָרְדוּ וְנִכְנְסוּ לָאַרְמוֹן יַחְדָּו.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל הַמֶּלֶךְ אֶת פְּנֵי הַבָּחוּר, רָכַב אִתּוֹ בַתַּהֲלוּכָה עַד לָאַרְמוֹן, וְנִכְנְסוּ יַחְדָּו אֶל תּוֹכוֹ, כְּשֶׁיַּד הַבָּחוּר בְּיַד הַמֶּלֶךְ. הוֹשִׁיבוֹ עַל כִּסֵּא שֶׁל זָהָב וְיָשַׁב אֶצְלוֹ. כְּשֶׁהֵסִיר אוֹתוֹ מֶלֶךְ אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פָּנָיו, וְהִנֵּה הוּא נַעֲרָה כַשֶּׁמֶשׁ בְּעֶצֶם אוֹרָהּ בַּשָּׁמַיִם הַצַּחִים, בַּעֲלַת יֹפִי וָחֵן וְזֹהַר וּשְׁלֵמוּת וְהוֹד וְגַנְדְּרָנוּת. הִסְתַּכֵּל הַנַּעַר אֶל טוּב כַּבִּיר וְאֹשֶׁר אַדִּיר, וְהָיָה הַבָּחוּר מִשְׁתָּאֶה לְיֹפְיָהּ וְחִנָּהּ. אָמְרָה לוֹ: “דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁאֲנִי מַלְכַּת אֶרֶץ זוֹ, וְכָל הַצָּבָא שֶׁרְאִיתוֹ וְכָל מַה שֶׁרָאִיתָ מֵהֶם מִפָּרָשׁ וְרַגְלִי נָשִׁים הֵן, אֵין בְּתוֹכָן גְּבָרִים. וְהַגְּבָרִים אֶצְלֵנוּ בְאֶרֶץ זוֹ חוֹרְשִׁים וְזוֹרְעִים וְקוֹצְרִים וְעוֹבְדִים בְּיִשּׁוּב הָאֲדָמָה וְיִשּׁוּב הֶעָרִים וּבַמּוֹעִיל לִבְנֵי-הָאָדָם מִכָּל הָאוּמְנוּיוֹת. וְאוּלָם הַנָּשִׁים הֵן הַמּוֹשְׁלוֹת וְרַבּוֹת הַמִּשְׂרוֹת וְהַצָּבָא”. תָּמַהּ הַבָּחוּר עַל כָּךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ כְּשֶׁהַמִּשְׁנֶה כְּבָר נִכְנָס. וְהִנֵּה הִיא זְקֵנָה לִבְנַת שֵׂעָר כַּשֶּׁלֶג בַּעֲלַת הַדְרָה וִיקָר. אָמְרָה לָהּ הַמַּלְכָּה: “הָבִיאִי לְפָנֵינוּ אֶת הַקָּאצִ’י וְאֶת הָעֵדִים”. הָלְכָה הַזְּקֵנָה לְשֵׁם כָּךְ. נָטְתָה הַמַּלְכָּה אֶל הַבָּחוּר מְשׂוֹחַחַת עִמּוֹ וּמְשַׁעֲשַׁעְתּוֹ, וּמְפִיגָה רֶגֶשׁ בְּדִידוּתוֹ בִּדְבָרִים נְעִימִים. אַחַר-כָּךְ פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה: “כְּלוּם מַסְכִּים אַתָּה שֶׁאֶהְיֶה לְךָ לְאִשָּׁה?” קָם וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ. עִכְּבָה בְּיָדוֹ. אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, הֲרֵי אֲנִי הַפָּחוּת שֶׁבָּעֲבָדִים הַמְּשָׁרְתִים אוֹתָךְ”. אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם לֹא שַׂמְתָּ לִבְּךָ לְכָל מַה שֶׁרָאִיתָ מִן הָעֲבָדִים וְהַצָּבָא וְהַהוֹן וְהָאוֹצָרוֹת וְהַגִּנְזַכִּים?” אָמַר לָהּ: “הֵן” אָמְרָה לוֹ: “כָּל זֶה לְפָנֶיךָ הוּא לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִרְצוֹנְךָ, תִּתֵּן מַתָּן וּמַתַּת כְּכָל אֲשֶׁר יַעֲלֶה בְדַעְתְּךָ”. אַחַר-כָּךְ הֶרְאֲתָה עַל דֶּלֶת נְעוּלָה וְאָמְרָה: “כָּל זֶה תַּעֲשֶׂה בוֹ כְּחֶפְצֶךָ, מִלְּבַד דֶּלֶת זוֹ שֶׁלֹּא תִפְתְּחֶנָּה. וּכְשֶׁאַתָּה פוֹתֵחַ אוֹתָהּ, תִּתְחָרֵט בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא תוֹעִיל לְךָ ּהַחֲרָטָה”. ועֲדַיִן לֹא גָמְרָה אֶת דְּבָרֶיהָ, וּכְבָר בָּאָה הַמִּשְׁנִית וְהַקָּאצִ’י וְהָעֵדוֹת עִמָּהּ, וְכֻלָּן זְקֵנוֹת, שַׂעֲרוֹתֵיהֶן פְּרוּעוֹת עַל כִּתְפוֹתֵיהֶן, וַעֲלֵיהֶן הַדְרָה וִיקָר. כְּשֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי הַמַּלְכָּה צִוְּתָה עֲלֵיהֶן לַעֲרֹךְ אֶת קֶשֶׁר הַנִּשּׂוּאִין, וְהִשִּׂיאוּ לָהּ אֶת הַבָּחוּר. עָשְׂתָה מִשְׁתָּאוֹת וְאָסְפָה אֶת הַצָּבָא. אַחֲרֵי שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ, בָּא אֵלֶיהָ אוֹתוֹ בָּחוּר וּמְצָאָהּ נַעֲרָה, בְּתוּלָה. שָׁהָה עִמָּה שֶׁבַע שָׁנִים בַּנְּעִימוֹת שֶׁבַּחַיִּים וּבְתַעֲנוּגוֹתֵיהֶם וּבַהֲנָאָתָם וּבַטּוֹב שֶׁבָּהֶם. הִרְהֵר בְּאוֹתוֹ יוֹם מִן הַיָּמִים בִּדְבַר פְּתִיחַת-הַדֶּלֶת, וְאָמַר: “אִלּוּ לֹא הָיָה בָהּ אוֹצָר נַעֲלֶה יָפֶה מִמַּה שֶּׁרָאִיתִי, לֹא הָיְתָה מְעַכֶּבֶת עַל יָדִי מִמֶּנּוּ”. קָם וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת, וְהִנֵּה בְתוֹכוֹ הָעוֹף שֶׁנְּשָׂאוֹ מִחוֹף הַיָּם וֶהֱטִילוֹ בָאִי. כְּשֶׁרָאָהוּ אֹותוֹ עוֹף אָמַר לוֹ: “אַל יְהִי בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, פָּנִים שֶׁלֹּא יַצְלִיחוּ עוֹד לְעוֹלָם”. כְּשֶׁרָאָהוּ וְשָׁמַע אֶת דְּבָרָיו בָּרַח מִפָּנָיו. רָדַף אַחֲרָיו וַחֲטָפוֹ וְעָף עִמּוֹ בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ שֶׁטַח שֶׁל שָׁעָה. וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ בַמָּקוֹם שֶׁחֲטָפוֹ מִמֶּנּוּ וְנֶעֱלַם מֵעֵינָיו. יָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ, אַחַר-כָּךְ חָזַר לְדַעְתּוֹ וְנִזְכַּר בְּמַה שֶּׁרָאָה לִפְנֵי כֵן מִן הַטּוֹב וְהַיְקָר וְהַכָּבוֹד וּרְכִיבַת הַצָּבָא לְפָנָיו, וְהִתְחִיל בּוֹכֶה וְנֶאֱנָח. עָמַד עַל חוֹף הַיָּם שֶׁהֱטִילוֹ בוֹ אוֹתוֹ עוֹף מֶשֶׁךְ שְׁנֵי חֳדָשִׁים, כְּשֶׁהוּא מְאַחֵל לְעַצְמוֹ שֶׁיָּשׁוּב אֶל אִשְׁתּוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה בְאוֹתוֹ לַיְלָה נְדוּד-שֵׁנָה, מִתְאַבֵּל וּמְהַרְהֵר, כְּשֶׁאוֹמֵר מְדַבֵּר אֵלָיו וְהוּא שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֶה דְמוּת וְהוּא מַכְרִיז: “מֶה עָצוּם הָיָה הַתַּעֲנוּג. לֹא יִתָּכֵן וְלֹא יְתֹאַר שֶׁיָשׁוּב אֵלֶיךָ מַה שֶּׁעָבַר מֵעָלֶיךָ. הַרְבֵּה אֵפוֹא אֶת יְגוֹנֶיךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ הַבָּחוּר נִתְיָאֵשׁ מִפְּגִישַׁת אוֹתָהּ מַלְכָּה וּמֵחֲזָרַת הַטּוּב שֶׁהָיָה שָׁרוּי בּוֹ, אֵלָיו. נִכְנַס לֶחָצֵר שֶׁהָיוּ הַזְּקֵנִים בּוֹ, וְיָדַע שֶׁאֵרַע לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, וְשֶׁזֶּהוּ מַה שֶּׁהָיָה סִבַּת בְּכִיָּתָם וְאֶבְלָם, וּמָצָא אַחֲרֵי זֶה שֶׁהַצֶּדֶק אִתָּם, תָּקְפוּ אֶת הַבָּחוּר צַעַר וְיָגוֹן וְנִכְנַס לַחֶדֶר, וְלֹא פָסַק מִלִּבְכּוֹת וּמִלְּהִתְאַנֵּחַ וּמִלַּעֲזֹב כָּל מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְרֵיחוֹת נְעִימִים וּצְחוֹק עַד שֶׁמֵּת, וְקָבְרוּ אוֹתוֹ לְצַד הַשֵּׁיכִים.

דַּע אֵפוֹא הַמֶּלֶךְ שֶׁהַפְּזִיזוּת אֵין הִיא מְשֻׁבַּחַת, וְאֵינָה מוֹרִישָׁה אֶלָּא חֲרָטָה. וּכְבַר יְעַצְתִּיךָ עֵצָה טוֹבָה זוֹ". כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה לָקַח מוּסָר וְחָזַר בּוֹ מֵהֲרִיגַת בְּנוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה הַחֲמִישִׁי, חָזַר בּוֹ מֵהֲרִיגַת בְּנוֹ. כְּשֶׁהָיָה הַיוֹם הַשִׁשִׁי, נִכְנְסָה הַנַּעֲרָה אֶל הַמֶּלֶךְ ובְיָדָהּ סַכִּין שָׁלוּף וְאָמְרָה: דַּע, אֲדוֹנִי, כְּלוּם אֵין אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּבִיעָתִי, וְאֵין אַתָּה דוֹאֵג לְמִשְׁפָּטִי וְלִכְבוֹדְךָ לְהַעֲנִישׁ אֶת זֶה שֶׁתָּקַף אוֹתִי? וּמִשְׁנֶיךָ הֵם הַמְסַפְּרִים שֶׁהַנָּשִׁים בַּעֲלוֹת תַּחְבּוּלוֹת וּמְזִמּוֹת וְעָרְמָה, וְהֵם מִתְכַּוְּנִים בָּזֶה לְאַבֵּד זְכוּתִי וּלְהַשְׁהוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ מִלְּעַיֵּן בְּמִשְׁפָּטִי. וַהֲרֵי אֲנִי מְבָרֶרֶת לְפָנֶיךָ, שֶׁהַגְּבָרִים עֲרוּמִים הֵם יוֹתֵר מִן הַנָּשִׁים עַל-יְדֵי סִפּוּרוֹ שֶל בֶּן-הַמֶּלֶךְ מִן הַמְּלָכִים כְּשֶׁהִתְיַחֵד עִם אֵשֶׁת סוֹחֵר". אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה הוּא שֶאֵרַע לָהּ עִמּוֹ?” אָמְרָה לוֹ: שׁמעְתִּי

סִפְּרוּ, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה סוֹחֵר מִן הַסּוֹחֲרִים קַנָּאִי. וְהָיְתָה אֶצְלוֹ אִשָּׁה בַּעֲלַת חֵן וְיֹפִי. וּמֵרֹב פַּחֲדוֹ עָלֶיהָ וְקַנְּאוֹ אוֹתָהּ לֹא הָיָה מַשְׁכִּין אוֹתָה בֶּעָרִים, אֶלָּא עָשָׂה לָה מִחוּץ לָעִיר אַרְמוֹן, מֻפְרָשׁ מִן הַבִּנְיָנִים. וְעָשָׂה אֶת בִּנְיָנוֹ גָּבוֹהַּ וְחִזֵּק יְסוֹדוֹתָיו וּבִצֵּר דַּלְתוֹתָיו וְלָקַח מַפְתְּחוֹתָיו עִמּוֹ וְתָלָה אוֹתָם בְּצַוָּארוֹ. וּבִזְמַן שֶׁהָיָה בְיוֹם מִן הַיָּמִים בָּעִיר, יָצָא בֶן- הַמֶּלֶךְ אוֹתָהּ מְדִינָה לְטַיֵּל מִחוּצָה לָהּ וּלְהִסְתַּכֵּל בַּמֶּרְחָב. רָאָה אוֹתוֹ מָקוֹם רֵיק וְהָיָה מִתְבּוֹנֵן בּוֹ זְמַן אָרֹךְ. נִגְלָה לְעֵינָיו אוֹתוֹ אַרְמוֹן, וְרָאָה בְתוֹכוֹ נַעֲרָה עֲדִינָה נִשְׁקֶפֶת מֵאַחַד אֶשְׁנַבֵּי הָאַרְמוֹן. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָה נתְבַּלְבְּלָה דַּעְתּוֹ מִיָּפְיָהּ וְחִנָּהּ וּבִקֵּשׁ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ, וְלֹֹא הָיָה אֶפְשָׁרִי לוֹ. קָרָא נַעַר מִנְּעָרָיו, וְהֵבִיא לוֹ קֶסֶת וּנְיָר וְכָתַב עָלָיו פָּרָשַׁת מַצָּבוֹ מִן הָאַהֲבָה. שָׂם אוֹתוֹ בְּתוֹךְ חֻדּוֹ שֶׁל חִצּוֹ, וְיָרָה אֶת הַחֵץ לְתוֹךְ הָאַרְמוֹן, וְנָפַל לְפָנֶיהָ כְּשֶׁהִיא מְהַלֶּכֶת בַּגָּן. אָמְרָה לְנַעֲרָה מִנַּעֲרוֹתֶיהָ: “מַהֲרִי אֶל אוֹתוֹ נְיָר וְהָבִיאִי אוֹתוֹ אֵלַי”, וְהָיְתָה קוֹרְאָה כְתָב. כְּשֶׁקָּרְאָה אוֹתוֹ וְיָדְעָה מַה שֶּׁסָּח לָהּ מִזֶּה שֶׁפְּגָעוֹ מִן הָאַהֲבָה וְהַתְּשׁוּקָה וְהַחֵשֶׁק, כָּתְבָה לוֹ תְשׁוּבָה עַל פִּתְקָתוֹ, וְסָחָה לוֹ, שֶׁכְּבָר נָפְלָה אֶצְלָהּ מִן הָאַהֲבָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶצְלוֹ. הִשְׁקִיפָה דֶרֶךְ אֶשְׁנַב הָאַרְמוֹן, וְרָאֲתָה אוֹתוֹ, וְהִשְׁלִיכָה אֵלָיו אֶת הַתְּשׁוּבָה, וְגָבְרָה בוֹ הַתְּשׁוּקָה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָה מִתַּחַת לָאַרְמוֹן אָמַר לָהּ: “הוֹרִידִי מֵאֶצְלֵךְ חוּט שֶׁאֶקְשׁוֹר בּוֹ מַפְתֵּח זֶה שֶׁתִקְחִי אוֹתוֹ אֶצְלֵךְ”. הוֹרִידָה לוֹ חוּט וְקָשַׁר בּוֹ אֶת הַמַפְתֵּחַ. הָלַךְ אֶל מִשְׁנָיו וְתִנָּה לִפְנֵיהֶם אַהֲבָתוֹ לְאוֹתָהּ נַעֲרָה, וְשֶׁקָּצַר כֹּחוֹ מִיַּחֵל לָהּ. אָמַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם: “וּמַה הַתַּכְסִיס שֶׁאַתָּה מְצַוֶּה עָלָיו?” אָמַר לוֹ בֶּן-הַמֶּלֶךְ: "רְצוֹנִי מֵאִתְּךָ שֶׁתָּשִׂים אוֹתִי בְתוֹךְ תֵּבָה, וְתַפְקִיד אוֹתָה אֵצֶל אוֹתוֹ סוֹחֵר בְּאַרְמוֹנוֹ, וְתַעֲמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ תֵּבָה זוֹ שֶׁלְּךָ הִיא, עַד שֶׁאַשִּׂיג חֶפְצִי מֵאוֹתָה נַעֲרָה מֶשֶׁךְ יָמִים, אַחַר-כָּךְ תְּבַקֵּשׁ חֲזָרָה אוֹתָהּ תֵּבָה ". אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. כְּשֶׁבָּא בֶּן-הַמֶּלֶךְ לִמְעוֹנוֹ שָׂם אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ תֵּבָה שֶׁהָיְתָה אֶצְלוֹ, וְנָעַל הַמִּשְׁנֶה בַּעֲדוֹ, וּבָא אֶל אַרְמוֹן הַסּוֹחֵר. כְּשֶׁעָמַד הַסּוֹחֵר לִפְנֵי הַמִּשְׁנֶה, נָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו. אָמַר לוֹ הַסוֹחֵר לַמִּשְׁנֶה: "אֶפְשָׁר יֵש לאֲדוֹנֵנוּ שֵׁרוּת אוֹ חֵפֶץ שֶׁנַּצְלִיחַ לְמַלְּאוֹת אוֹתָם? אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵאִתְּךָ שֶׁתָּשִׂים תֵּבָה זוֹ, בַּמָּקוֹם הַיּוֹתֵר יָקָר לְךָ”. אָמַר הַסּוֹחֵר לַסַּבָּלִים: “שָׂאוּהָ”, וְנָשְׂאוּ אוֹתָהּ. הִכְנִיס אוֹתָהּ הסּוֹחֵר לְתוֹךְ הָאַרְמוֹן וְשָׂם אוֹתָהּ בְתוֹךְ אָרוֹן אֶצְלוֹ. אַחַר-כָּךְ יָצָא לְאַחַד עֲסָקָיו. קָמָה הַנַּעֲרָה וּבָאָה אֶל הַתֵּבָה וּפָתְחָה אוֹתָהּ בַּמַּפְתֵּחַ שֶׁעִמָּהּ, וְיָצָא מִתּוֹכָה עֶלֶם כַּיָּרֵחַ. כְּשֶׁרָאַתְהוּ לָבְשָׁה הַיָּפֶה בְמַלְבּוּשֶׁיהָ וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ לְאוּלַם הַיְשִׁיבָה וְיָשְׁבָה עִמּוֹ, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים מֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים. וּכְכָל אֲשֶׁר הָיָה בַעֲלָהּ בָּא, הָיְתָה שָׂמָה אוֹתוֹ בַּתֵּבָה וְנוֹעֶלֶת עָלָיו. כְּשֶׁבָּא אַחַד הַיָּמִים שָׁאַל הַמֶּלֶךְ עַל אֹדוֹת בְּנוֹ. יָצָא הַמִּשְׁנֶה מְמַהֵר אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר, וּבִקֵּשׁ אֶת הַתֵּבָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶכְּשֶׁבָּא הַמִּשְׁנֶה אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר לְבַקֵּשׁ אֶת הַתֵּבָה, בָּא אֶל אַרְמוֹנוֹ בְשָׁעָה שֶׁלֹּא כְמִנְהָגוֹ, וְהוּא מְמַהֵר. דָּפַק עַל הַשַּׁעַר וְהִרְגִּישָׁה בוֹ הַנַּעֲּרָה. נָטְלָה אֶת בֶּן-הַמֶּלֶךְ וְהִכְנִיסָה אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַתֵּבָה וְשָׁכְחָה לְנָעֲלָהּ. כְּשֶׁהִגִּיע הַסּוֹחֵר לְתוֹךְ הָאַרְמוֹן הוּא וְהַסַּבָּלִים, תָפְסוּ אֶת הַתֵּבָה בַמִכְסֶה שֶׁלָּהּ. נִפְתְחָה וְהִסְתַּכְּלוּ בָה וְהִנֵּה בֶן-הַמֶּלֶךְ שׁוֹכֵב. כְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַסּוֹחֵר וְהִכִּירוֹ, יָצָא אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: הִכָּנֵס אַתָּה וְקַח אֶת בֶּן-הַמֶּלֶךְ שֶׁאֵין אֶחָד מֵאִתָּנוּ יָכֹל לְתָפְסוֹ". נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה וּנְטָלוֹ, וְהָלְכוּ יַחְדָּו. כְּשֶׁהָלְכוּ גֵרֵשׁ הַסוֹחֵר אֶת אִשְׁתוֹ וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ בִשְׁבוּעָה שֶׁלֹא יִשָׂא עוֹד אִשָׁה לְעוֹלָם.

ושָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ גַם

סִפְּרוּ שֶׁאָדָם מִבַּעֲלֵי הַתַּרְבּוּת וְהַנִּמּוּסִים הַמְעֻדָּנִים, נִכְנַס לַשּׁוּק וּמָצָא עֶלֶם, שֶׁמַּכְרִיזִים עָלָיו לְמָכְרוֹ. קָנָה אוֹתוֹ וְהֱבִיאוֹ לְבֵיתוֹ, וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: “טַפְּלִי בוֹ”. עָמַד הָעֶלֶם מֶשֶׁךְ זְמָן אֶצְלָם. כְּשֶׁהָיָה אַחַד הַיָּמִים, אָמַר הָאִישׁ לְאִשְׁתּוֹ: “צְאִי מָחָר לַגָּן וְטַיְּלִי וְהִתְעַנְּגִי וְהֵיטִיבִי אֶת לִבֵּךָ”. אָמְרָה לוֹ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. כְּשֶׁשָׁמַע הָעֶלֶם כָּךְ, נִזְדָּרֵז אֶל הַמַּאֲכָל וְהֵכִין אוֹתוֹ בְאוֹתוֹ לַיְלָה, וְאֶל הַמַּשְׁקֶה וְהַפַּרְפְּרָאוֹת וְהַפֵּרוֹת. אַחַר-כָּך שָׂם פָּנָיו אֶל הַגַּן וְשָׂם אוֹתוֹ מַאֲכָל תַּחַת עֵץ, וְשָׂם אֶת הַמַּשְׁקֶה תַּחַת עֵץ שֵׁנִי וְאֶת הַפֵּרוֹת תַּחַת עֵץ אַחֵר, בְּדֶרֶךְ אֵשֶׁת-אֲדוֹנָיו. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר צִוָּה הָאִישׁ אֶת הַנַּעַר, שֶׁיֵּלֵךְ עִם גְּבִרְתּוֹ לְאוֹתוֹ גַן, וְצִוָּה עַל מַה שֶּׁהֵם זְקוּקִים לוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה וְהַפֵּרוֹת. עָלְתָה הַנַּעֲרָה וְרָכְבָה עַל סוּסָהּ, וְהָעֶלֶם עִמָּהּ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ גַן. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ צָרַח עוֹרֵב. אָמַר לוֹ הָעֶלֶם: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ”. אָמְרָה לוֹ גְּבִרְתּוֹ: “כְּלוּם יוֹדֵע אַתָּה מַה שֶׁהָעוֹרֵב אוֹמֵר? אָמַר לָהּ: “הֵן גְּבִרְתִּי”. אָמְרָה לוֹ: “וּמַה הוּא אוֹמֵר?” אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אוֹמֵר הוּא: “הֲרֵי תַחַת עֵץ זֶה אֹכֶל, בּוֹאוּ אִכְלוּהוּ”. אָמְרָה לוֹ: “רוֹאָה אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁאַתָּה יוֹדֵע לְשׁוֹנוֹת הָעוֹפוֹת”. אָמַר לָהּ: “הֵן”. נִגְּשָׁה הָאִשָּׁה אֶל אוֹתוֹ עֵץ וּמָצְאָה מַאֲכָל מוּכָן, כְּשֶׁאֲכָלוּהוּ הִתְפַּלְּאָה עָלָיו תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת, וְהֶאֱמִינָה שֶׁהוּא מַכִּיר בִּלְשׁוֹן הָעוֹפוֹת. אַַחֲרי שֶׁאָכְלוּ אוֹתוֹ מַאֲכָל הִסְתַּכְּלוּ בַגָּן. צָרַח הָעוֹרֵב. אָמַר לוֹ הָעֶלֶם: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ”. אָמְרָה לוֹ גְבִרְתּוֹ: “אֵיזֶה דָבָר הוּא אוֹמֵר?” אָמַר: “גְּבִרְתִּי אוֹמֵר הוּא שֶׁמִּתַּחַת לְאִילָן פְּלוֹנִי כּוּז מַיִם מָסוּךְ מֹר וְיַיִן יָשָׁן”. הָלְכָה הִיא וְהוּא ומָצְאוּ זֹאת. נִתְוַסְּפָה תְמִיהָתָהּ וְעָלָה עֶרְכּוֹ שֶׁל הָעֶלֶם בְּעֵינֶיהָ. יָשְׁבָה עִם הָעֶלֶם לִשְׁתּוֹת. אַחֲרֵי שֶׁשָּׁתוּ הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם אֶל עֵבֶר אַחֵר שֶׁל הַגַּן. צָרַח הָעוֹרֵב. אָמַר לוֹ הָעֶלֶם: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ”. אָמְרָה לוֹ גְבִרְתּוֹ: “אֵיזֶה דָבָר אוֹמֵר עוֹרֵב זֶה?” אָמַר לָהּ: אוֹמֵר הוּא שֶׁתַּחַת אִילָן פְּלוֹנִי פֵּרוֹת וּפַרְפְּרָאוֹת”. הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם אֶל אוֹתוֹ אִילָן, וּמָצְאוּ זֶה, וְאָכְלוּ מֵאוֹתָם הַפֵּרוֹת וְהַפַרְפְּרָאוֹת. אַחַר-כָּךְ הִתְהַלְּכוּ בַגָּן, וְצָרַח הָעוֹרֵב. נָטַל הָעֶלֶם אֶבֶן וְיִדָּה אוֹתָהּ בּוֹ. אָמְרָה לוֹ: מַה לְּךָ שֶׁאַתָּה מַכֵּהוּ? וּמַה הוּא זֶה שֶׁאָמַר?” אָמַר לָהּ: “גְּבִירְתִּי, אוֹמֵר הוּא דְּבָרִים שֶׁאֵין אֲנִי יָכֹל לְהַגִּידָם לָךְ”. אָמְרָה לוֹ:" אֱמֹר, וְאַל תִּתְבַּיֵּשׁ בְּפָנַי, הֲרֵי אֲנִי אֵין כְּלוּם בֵּינִי וּבֵינְךָ". הָיָה אוֹמֵר: “לֹא”, וְהִיא אוֹמֶרֶת: “אֱמֹר”. הִשְׁבִּיעָה אוֹתוֹ, וְאָמַר לָהּ: “אוֹמֵר הוּא: עֲשֵׂה בִגְבִרְתְּךָ כְּמָה שֶׁבַּעֲלָהּ עוֹשֶׂה בָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו צָחֲקָה עַד שֶׁנָּפְלָה עַל גַּבָּה, וְאָמְרָה לוֹ: “דָּבָר קַל הוּא, וְלֹא אוּכַל לְהָשִׁיב אֶת פָּנֶיךָ בּוֹ”. פָּנְתָה וְהָלְכָה אֶל אִילָן מִן הָאִילָנוֹת וְהִצִּיעָה תַחְתָּיו יָצוּע וְקָרְאָה אוֹתוֹ אֵלֶיהָ. וְהִנֵּה אֲדוֹנָיו מֵאַחֲרָיו מַבִּיט אֵלָיו. קָרָא אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: “נַעַר, מַה לִּגְבִרְתְּךָשֶׁהִיא שׁוֹכֶבֶת כָּאן וּבוֹכָה?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, נָפְלָה מֵעַל עֵץ וּמֵתָה. וְלֹא הֶחֱזִירָהּ לְךָ אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה. וְשָׁכְבָה כָאן שָׁעָה אַחַת לָנוּחַ”. כְּשֶׁרָאֲתָה הַנַּעֲרָה אֶת בַּעֲלָהּ לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ, קָמָה כְּשֶׁהִיא מִתְחַלָּה וּמַרְאָה עַצְמָהּ כּוֹאֶבֶת וְאוֹמֶרֶת: “הוֹי גַּבִּי, הוֹי צַלְעוֹתַי, בּואוּ אֵלַי חֲבִיבַי, לֹא אָשׁוּב עוֹד אֶחְיֶה”. נִבְעַת בַּעֲלָהּ וְקָרָא לָעֶלֶם וְאָמַר לוֹ: “הַגֵּשׁ לִגְבִרְתְּךָ אֶת הַסּוּסָה וְהַרְכֵּב אוֹתָהּ”. כֶּשְׁרָכְבָה, הֶחֶזִיק הָאִישׁ בַּמִּשְׁוָרָה הָאַחַת וְהָעֶלֶם בַּמִּשְׁוָרָה הַשֵּׁנִית וְאוֹמֵר לָהּ: “יַבְרִיאֵךְ אֱלֹהִים וִירַפְּאֵךְ”.

זֶהוּ הַמֶּלֶךְ מִכְּלַל עָרְמוֹת הַגְּבָרִים וּמְזִמּוֹתֵיהֶם. אַל יְנִיאוּךָ אֵפוֹא מִשְׁנֶיךָ מֵהוֹשִׁיעַ לִי מִלִּתְבֹּע מִשְׁפָּטִי". בָּכְתָה. כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ בִּכְיָתָהּ, וְהָיְתָה הַחֲבִיבָה עָלָיו בְּכָל נַעֲרוֹתָיו, צִוָּה לַהֲרֹג אֶת בְּנוֹ. נִכְנַס אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה הַשִּׁשִּׁי וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “יִתֵּן אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עֹז לַמֶּלֶךְ, הֲרֵינִי דוֹרֵש לְךָ טוֹב וּמְיָעֵץ אוֹתְךָ לִהְיוֹת מָתוּן בְּעִנְיָן בִּנְךָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִשְׁנֶה הַשִּׁשִּׁי אָמַר: “הַמֶּלֶךְ, הֱוֵה מָתוּן בְּעִנְיַן בִּנְךָ, שֶׁכֵּן הַשֶׁקֶר הוּא כְעָשָׁן וְהָאֱמֶת יְסוּדָתָה אֵיתָן. וְאוֹר הָאֱמֶת יַעֲבִיר אֶת חֶשְׁכַּת הַשֶׁקֶר. וְדַע שֶׁמְזִמַת הַנָּשִׁים עֲצוּמָה וּכְבָר אָמַר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה: “אָכֵן מְזִמַּתְכֶן עֲצוּמָה¹”. וּכְבָר שָׁמַעְתִּי סִפּוּר אִשָּׁה שֶׁהֶעֱרִימָה עַל גְּדוֹלֵי הַמְּלוּכָה בְּתַחְבּוּלָה, שֶׁלֹּא קָדַם לָהּ אָדָם בְּדוֹמֶה לָהּ מֵעוֹלָם”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה זֶה?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה:

סִפְּרוּ שֶׁאִשָּׁה מִבְּנוֹת סוֹחֲרִים הָיָה לָהּ בַּעַל מַרְבֶּה בִנְסִיעוֹת. נָסַע בַּעֲלָהּ לְאֶרֶץ רְחוֹקָה. וְהֶאֱרִיךְ זְמַן הֵעָדְרוֹ. וְהָיָה מַצָּבָהּ לְבִלְתִּי נְשׂא עוֹד, וְאָהֲבָה עֶלֶם בַּעַל תַּרְבּוּת וְנִמּוּסִין מִבְּנֵי הַסּוֹחֲרִים. וְהָיָה הוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲצוּמָה. בְּאַחַד הַיָּמִים נִסְתַּכְסֵךְ הָעֶלֶם עִם אָדָם, וְתָבַע אוֹתוֹ הָאִישׁ לִפְנֵי שַׂר-הַפֶּלֶךְ שֶׁל אוֹתָהּ עִיר, וְחָבַשׁ אוֹתוֹ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים. הִגִּיעָה הַיְדִיעָה עַל אוֹדוֹתָיו לְאֵשֶׁת הַסּוֹחֵר אֲהוּבָתוֹ. נִטְרְפָה דַּעְתָּהּ עָלֶיהָ. קָמָה וְלָבְשָׁה אֶת הַמְפֹאָר שֶׁבִּלְבוּשֶׁיהָ וְהָלְכָה לִמְעוֹנוֹ שֶׁל שַׂר-הַפֶּלֶךְ וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וּמָסְרָה לוֹ נְיָר, אוֹמֶרֶת בוֹ: “זֶה שֶׁשַּׂמְתָּ אוֹתוֹ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים וְחָבַשְׁתָּ אוֹתוֹ הוּא אָחִי פְלוֹנִי שֶׁנִּסְתַּכְסֵךְ עִם פְּלוֹנִי. וְהַחֶבְרָה שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו, הֵעִידוּ שֶׁקֶר, וּכְבָר נֶאֶסַר בְּבֵית-הָאֲסוּרִים שֶׁלְּךָ, עָשׁוּק. וְאֵין אֶצְלִי מִי שֶׁיִּכִָּנֵס אֵלַי וְיִדְאַג לִי זוּלָתוֹ. וְשׁוֹאֶלֶת אֲנִי מֵחַסְדּוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ לְשַׁחְרְרוֹ מִבֵּית-הָאֲסוּרִים”. כְּשֶׁקָּרָא שַׂר-הַפֶּלֶךְ אֶת הַנְּיָר, הִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ וְאָהַב אוֹתָהּ, וְאָמַר לָהּ: “הִכָּנְסִי לַבַּיִת, עַד שֶׁאֲבִיאֶנּוּ לְפָנַי. אַחַר-כָּךְ אֶשְׁלַח אֵלַיִךְ וְתִקְּחִי אוֹתוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ, אֵין לִי אֶחָד מִלְּבַד אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וַאֲנִי אִשָּׁה נָכְרִיָּה לֹא אוּכַל לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ שֶׁל שׁוּם אָדָם”. אָמַר לָהּ שַׂר-הַפֶּלֶךְ: “אֵינִי מְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ לָךְ עַד שֶׁלֹּא תִכָּנְסִי לַבַּיִת וְתֵשְׁבִי שֶׁנְּשׂוֹחֵחַ קְצָת”. אָמְרָה לוֹ: “אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ הֲרֵי אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁתָּבוֹא אֶצְלִי בְּבֵיתִי וְתֵשֵׁב אֶצְלִי וְתָנוּחַ יּוֹמְךָ כֻּלוֹ”. אָמַר לָהּ: “וְהֵיכָן בֵּיתֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי”. יָצְאָה מֵאֶצְלוֹ וּכְבָר נִטְרַד לֵב שַׂר-הַפֶּלֶךְ. כְּשֶׁיָּצְאָה נִכְנְסָה אֶל קָאצִ’י הָעִיר וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנֵנוֹ הַקָּאצִ’י”. אָמַר לָהּ: “הֵן”. אָמְרָה לוֹ: “עַיֵּן בְּעִנְיָנִי ושְׂכָרְךָ עַל אֱלֹהִים”. אָמַר לָהּ: “מִי עָשַׁק אוֹתָךָ?” אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, לִי אָח וְאֵין לִי אֶחָד זוּלָתוֹ, והוּא אֲשֶׁר בְּגִינוֹ הָכְרַחְתִּי לָצֵאת אֵלֶיךָ, שֶׁשַּׂר-הַפֶּלֶךְ שָׂם אוֹתוֹ בַמַּאֲסָר וְהֵעִידוּ עָלָיו שֶׁקֶר שֶׁהוּא פָשַׁע. וַאֲנִי רַק מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ שֶׁתְּהֵא לִי לְמֵלִיץ יֹשֶׁר בִּשְׁבִילוֹ אֵצֶל שַׂר-הַפֶּלֶךְ”. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַקָּאצִ’י אָהַב אוֹׁתָהּ וְאָמַר לָהּ: “הִכָּנְסִי לַבַּיִת אֵצֶל הַנְּעָרוֹת וְנוּחִי עִמָנוּ שָׁעָה אַחַת, וְנִשְׁלַח אֶל שַׂר-הַפֶּלֶךְ שֶׁיְשַׁחְרֵר אֶת אָחִיךְ, וְאִלּוּ אָנוּ יוֹדְעִים אֶת כֶּסֶף הָעוֹנְשִׁין שֶׁעָלָיו, הָיִינוּ מְשַׁלְּמִים אוֹתוֹ מֵאֶצְלֵנוּ לְמַלֵּא חֶפְצֵךְ, שֶׁכֵּן מָצָאת חֵן בְּעֵינֵינוּ בִּגְלַל יֹפִי דְבָרַיִךְ”. אָמְרָה לוֹ: אִם אַתָּה, אֲדוֹנֵנּו הַקָּאצִ’י נוֹהֵג כָּךְ הֲרֵי אֵין אָנוּ מְגַנִּים אֶת זוּלָתְךָ“. אָמַר לָהּ: “אִם אֵין אַתְּ נִכְנֶסֶת לְבֵיתֵנוּ, לְכִי לָךְ לְדַרְכֵּךְ”. אָמְרָה לוֹ:”אִם אַתָּה חָפֵץ זֹאת, הֲרֵי יְהֵא זֶה אֶצְלִי בִמְעוֹנִי מֻסְתָּר יוֹתֵר וְטֹוב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּמְעוֹנְךָ, שֶׁכֵּן בּוֹ הַנְּעָרוֹת וְהַסָּרִיסִים וּבְנֵי אָדָם נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים בּוֹ. וַאֲנִי אִשָּׁה שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת כְּלוּם בְּעִנְין זֶה. וְאוּלַם הַדְּחַק מַכְרִיחַ". אָמַר לָהּ הַקָּאצִ’י: “וְהֵיכָן מְעוֹנֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: "בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי ", וְנוֹעֲדָה עִמּוֹ לַיּוֹם שֶׁנּוֹעֲדָה לוֹ עִם שַׂר-הַפֶּלֶךְ. יָצְאָה מֵאֵצֶל הַקָּאצִ’י אֶל מְעוֹנוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה, והֵבִיאָה לְפָנָיו עִנְיָנָהּ, וְתִנְּתָה לְפָנָיו צָרַת אָחִיהָ וְשֶׁשַּׂר-הַפֶּלֶךְ חָבַשׁ אוֹתוֹ. בִּקֵּשׁ גַּם הַמִּשְׁנֶה לְפַתּוֹתָהּ וְאָמַר לָהּ: “אִם אַתְּ נִשְׁמַעַת לִי, הֲרֵינִי מְשַׁחְרֵר אֶת אָחִיךָ”. אָמְרָה לוֹ: “אִם אַתָּה חָפֵץ זֹאת, הֲרֵי יְהֵא זֶה אֶצְלִי בִמְעוֹנִי, שֶׁהוּא מֻסְתָּר יוֹתֵר לִי וּלְךָ. וְאֵין הַבַּיִת רָחוֹק. וְאַתָּה יוֹדֵע מַה שֶׁאָנוּ זְקוּקוֹת לוֹ מִן הַנְּקִיּוּת וְהַהִתְקַשְּׁטוּת”. אָמַר לָהּ הַמִּשְׁנֶה: “הֵיכָן מְעוֹנֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי”. וְנוֹעֲדָה עִמּוֹ לְאוֹתוֹ יוֹם. יָצְאָה מֵאֶצְלוֹ אֵצֶל מֶלֶךְ אוֹתָהּ מְדִינָה, וְהֵבִיאָה לְפָנָיו עִנְיָנָהּ וּבִקְּשָׁה מֵאִתּוֹ לְשַחְרֵר אֶת אָחִיהָ. אָמַר לָהּ: “מִי חֲבָשׁוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “שַׂר-הַפֶּלֶךְ חֲבָשׁוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרֶיהָ, יָרְתָה בוֹ חֵץ אַהֲבָה בְּלִבּוֹ. צִוָּה עָלֶיהָ שֶׁתִּכָּנֵס עִמּוֹ לָאַרְמוֹן, כְּדֵי ׁשֶׁיִּשְׁלַח אֶל שַׂר-הַפֶּלֶךְ וִישַׁחְרֵר אֶת אָחִיהָ. אָמְרָה לוֹ: "הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי עִנְיָן זֶה נָקֵל הוּא לְךָ אִם בִרְצוֹנִי וְאִם בְעַל-כָּרְחִי. וְאִם הַמֶּלֶךְ מְבַקֵשׁ זֹאת מִמֶּנִי, הֲרֵי זֶה לְאֹשֶׁר מַזָלִי. וְאוּלָם אִם יָבוֹא לִמְעוֹנִי יְכַבְּדֵנִי בַעֲבֹר עַל מְעוֹנִי צְעָדָיו הָאֲצִילוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:

הָאִם רְאִיתֶם אוֹ שְׁמַעֲתֶּם, יְדִידַי,

עַל בִּקוּר זֶה נַעֲלוּ תְכוּנוֹתָיו בְעֵינַי?

אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “לֹא נַמְרֶה פִיךְ לְכָל אֲשֶׁר תְּצַוִי אוֹתָנוּ”. נוֹעֲדָה עִמּוֹ לַיּוֹם שֶׁנּוֹעֲדָה לוֹ עִם זוּלָתוֹ, וְהוֹדִיעָה לוֹ מְעוֹנָה הֵיכָן הוּא.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאִשָּׁה אַחֲרֵי שֶׁהִסְכִּימָה לִרְצוֹן הַמֶּלֶךְ, הוֹדִיעָה לוֹ מְעוֹנָהּ הֵיכָן הוּא, וְנוֹעֲדָה עִמּוֹ לַיּוֹם שֶׁנּוֹעֲדָה לוֹ עִם שַׂר-הַפֶּלֶךְ וְעִם הַקָּאצִ’י וְעִם הַמִּשְׁנֶה. יָצְאָה מֵאֶצְלוֹ וּבָאָה אֵצֶל אָדָם נַגָּר וְאָמְרָה לוֹ: “חֲפֵצָה אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתַּעֲשֶׂה לִי אָרוֹן שֶׁל אַרְבַּע קוֹמוֹת זוֹ לְמַעֲלָה מִזּוֹ. וּלְכָל דְּיוֹטָה דֶלֶת שֶׁתִּנָּעֵל, וְהַגֵּד לִי מַה מִּדַּת שְׂכָרְךָ וַאֲנִי נוֹתֶנֶת אוֹתוֹ לְךָ”. אָמַר לָהּ: “אַרְבָּעָה דִינָרִים, וְאִם תֵּיטִיבִי עִמִּי, גְבֶרֶת צְנוּעָה, לְהִתְאַחֵד עִמִּי, הֲרֵי זֶהוּ מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה, וְאֵינִי נוֹטֵל מֵאִתֵּךְ כְּלוּם”. אָמְרָה לוֹ: “אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא זוֹ,ֹ עֲשֵׂה לִי חָמֵשׁ קוֹמוֹת עַל מַנְעוּלֵיהֶן”. אָמַר לָהּ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. נוֹעֲדָה עִמּוֹ שֶׁיָּבִיא לָהּ אֶת הָאָרוֹן בְּאוֹתוֹ יוֹם בְּעַצְמוֹ. אָמַר לָה הַנַּגָּר: “גְּבִרְתִּי, שְׁבִי שֶׁתִּטְּלִי אֶת מַה שֶׁאַתְּ חֲפֵצָה מִיָּד, וַאֲנִי אָבוֹא אַחַר-כָּךְ לְאִטִּי”. יָשְׁבָה אֶצְלוֹ עַד שֶׁעָשָׂה לָהּ אֶת הָאָרוֹן בְּחָמֵשׁ קוֹמוֹת, וְהָלְכָה לָהּ לְבֵיתָהּ, וְשָׂמָה אוֹתוֹ בַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ יוֹשְׁבִים. נָטְלָה אַרְבָּעָה בְגָדִים וְהֵבִיאָה אוֹתָם לַצַּבָּע וְצָבַע כָּל בֶּגֶד וּבֶגֶד בְּצֶבַע, וְכָל צֶבַע שׁוֹנֶה מִן הַשֵּׁנִי, וְנִגְּשָׁה לְהָכִין מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וּפְרָחִים נוֹתְנֵי-רֵיחַ וּפֵרוֹת וּבְשָׂמִים. כְּשֶהִגִּיע יוֹם הַמּוֹעֵד לָבְשָה אֶת הַמְפֹאָר בְּשִׂמְלוֹתֶיהָ וְהִתְקַשְּׁטָה וְהִתְבַּשְּׂמָה. הִצִּיעָה אֶת הַחֶדֶר בְּמִינֵי שְׁטִיחִים מְפֹאָרִים, וְיָשְׁבָה מְצַפָּה לְמִי שֶׁיָּבֹא. וְהִנֵּה הַקָּאצִ’י נִכְנָס אֵלֶיהָ לִפְנֵי כָל בְנֵי-הַחֲבוּרָה. כְּשֶׁרָאַתְהוּ קָמָה וְעָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. נָטְלָה אוֹתוֹ וְהוֹשִׁיבַתְהוּ עַל אוֹתוֹ יָצוּעַ וְיָשְׁבָה עִמּוֹ וְשִׂחֲקָה עִמּוֹ. הִתְחִיל לִתְבֹּע אוֹתָהּ לַעֲשׂות חֶפְצוֹ. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, פְּשֹׁט אֶת בְּגָדֶיךָ וּמִצְנַפְתְּךָ וּלְבַשׁ מַעֲטֶה זֶה הַצָּהֹב וְשִׂים צְעִיף זֶה בְרֹאשְׁךָ, עַד שֶׁאֲנִי מְבִיאָה אֶת הַמַּאֲכָל וְאֶת הַמַּשְׁקֶה, וְאַחַר-כָּךְ נִתְעַלֵּס. נָטְלָה אֶת בְּגָדָיו וְאֶת מִצְנַפְתּוֹ וְלָבַשׁ אֶת הַמַּעֲטֶה וְאֶת הַצָּעִיף. וְהִנֵּה דוֹפֵק דָּפַק בַּדֶּלֶת: אָמַר לָהּ הַקָּאצִ’י: “מִי הוּא זֶה הַדּוֹפֵק בַּדֶּלֶת?” אָמְרָה לוֹ: “בַּעֲלִי הוּא”. אָמַר לוֹ: “וּמַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת? וּלְאָן אֵלֵךְ אֲנִי?” אָמְרָה לוֹ: “אַל תִּירָא, שֶׁאֲנִי מַכְנִיסָה אוֹתְךָ לְתוֹךְ אָרוֹן זֶה”. אָמַר לָהּ: “עֲשִׂי כְכָל הַיָּשָׁר בְּעֵינַיִךְ”. תָּפְסָה אוֹתוֹ בְיָדוֹ וְהִכְנִיסַתְהוּ בַקּוֹמָה הַתַּחְתּוֹנָה וְנָעֲלָה בַעֲדוֹ. יָצְאָה אֶל הַדֶּלֶת וּפָתְחָה אוֹתָהּ, וְהִנֵּה שַׂר-הַפֶּלֶךְ. כְּשֶׁרָאַתְהוּ נָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְתָפְסָה אוֹתוֹ בְיָדָהּ וְהוֹשִׁיבַתְהוּ עַל אוֹתוֹ יָצוּעַ וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, הֲרֵי הַמָּקוֹם מְקוֹמְךָ הוּא וְהַבַּיִת בֵּיתְךָ וַאֲנִי שִׁפְחָתְךָ וּכְאַחַת אַמְהוֹתֶיךָ. וְאַתָּה תַעֲמֹד כָּל הַיּוֹם הַזֶּה אֶצְלִי. פְּשֹׁט אֵפוֹא מַה שֶּׁעָלֶיךָ מִן הַבְּגָדִים וּלְבַשׁ מַעֲטֶה זֶה הָאָדֹם, שֶׁמַּעֲטֵה שֵׁנָה הוּא”. וְשָׂמָה עַל רֹאשׁוֹ מַטְלִית בְּלוּיָה שֶׁהָיְתָה אֶצְלָהּ. אַחֲרֵי שֶׁנָּטְלָה מִמֶּנּוּ אֶת בְּגָדָיו בָּאָה אֵלָיו. שִׂחֲקָה עִמּוֹ וְשִׂחֵק עִמָּהּ. כְּשֶׁשָּׁלַח יָדוֹ אֵלֶיהָ, אָמְרָה לוֹֹ: “אֲדוֹנִי, יוֹם זֶה יוֹמְךָ הוּא, וְאֵין אָדָם מִשְׁתַּתֵּף עִמְּךָ בּוֹ. וְאוּלָם מֵחַסְדְּךָ וְטוּבְךָ, כְּתֹב נָא לִי פִתְקָה בִּדְבַר שִׁחְרוּר אָחִי מִבֵּית-הָאֲסוּרִים, כְּדֵי שֶׁתָּנוּחַ דַּעְתִּי”. אָמַר לָהּּ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה, עַל רֹאשִׁי וְעַל עֵינִי”. כָּתַב מִכְתָּב, לִנְצִיגוֹ, אוֹמֵר לוֹ בּוֹ: “בְּשָׁעָה שֶׁיַּגִּיעַ מִכְתָּבִי זֶה אֵלֶיךָ, שַׁחְרֵר אֶת פְּלוֹנִי בְלִי שְׁהִיּוֹת וּדְחִיּוֹת, וְאַל תָּבוֹא עִם נוֹשֵׂא מִכְתָּבִי זֶה בְּשׁוּם דִּבּוּר”. סָגַר אֶת הַמִּכְתָּב וְנָטְלָה אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ. וְנִגְּשָׁה לְשַׂחֵק עִמּוֹ עַל הַיָּצוּעַ. וְהִנֵּה דוֹפֵק דָּפַק בַּדֶּלֶת. אָמַר לָהּ: “מִי זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “”בַּעֲלִי”. אָמַר לָהּ: “וְכֵיצַד אֶעֱשֶׂה?” אָמְרָה לוֹ: “הִכָּנֵס לְתוֹךְ אָרוֹן זֶה עַד שֶׁאֲנִי פוֹטַרְתּוֹ וְחוֹזֶרֶת אֵלֶיךָ”. נָטְלָה אוֹתוֹ וְהִכְנִיסַתְהוּ לַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה וְנָעֲלָה עָלָיו. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁהַקָּאצִ’י שׁוֹמֵע אֶת דְּבָרֶיהָ. יָצְאָה אֶל הַדֶּלֶת וּפָתְחָה אוֹתוֹ, וְהִנֵּה הַמִּשְׁנֶה הוּא שֶׁכְּבָר בָּא. כְּשֶׁרָאַתְהוּ נָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְקִבְּלָה אֶת פָּנָיו וְשֵׁרְתָה אוֹתוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי כִּבַּדְתָּ אוֹתָנוּ בְּבוֹאֲךָ אֶל מְעוֹנֵנוּ, שַׁלִּיטֵנוּ, אַל יִקַּח אֱלֹהִים מֵאִתָּנוּ מַרְאֵה-פָנִים זֶה”. הוֹשִׁיבַתְהוּ עַל יָצוּעַ וְאָמְרָה לוֹ: “פְּשֹׁט אֶת בְּגָדֶיךָ וּמִצְנַפְתְּךָ וּלְבַשׁ לְבוּשׁ קַל זֶה”. פָּשַׁט מַה שֶּׁהָיָה עָלָיו וְהִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ מַעֲטֵה תְכֵלֶת וְכוֹבַע גָּבוֹהַּ וּמְחֻדָּד, אָדֹם, וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, בַּאֲשֶׁר לְמַדֵּי הַמִּשְׁנֶה, הַנַּח אוֹתָם לְשַׁעְתָּם. וְאוּלָם בְּשָׁעָה זוֹ, הֲרֵי אֵלֶּה בִגְדֵי הָרֵעוּת וְהַרְחָבַת-הַדַּעַת וְהַשִּׂמְחָה”. כְּשֶׁלָּבַשׁ אוֹתָם הַמִּשְׁנֶה, שִׂחֲקָה עִמּוֹ עַל הַיָּצוּעַ וְשִׂחֵק עִמָּהּ וּבִקֵּשׁ לְמַלֵּא חֶפְצוֹ בָהּ. סֵרְבָה וְאָמְרָה: “זֶה לֹא יִשְׁתַּמֵּט מִיָּדֵנוּ”. וַעֲדַיִן הֵם בְּשִׂיחָה, כְּשֶׁדוֹפֵק דָּפַק עַל הַדֶּלֶת. אָמַר לָהּּ: “מִי זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “בַּעֲלִי”. אָמַר לָהּ: "וּמַה תַּקָּנָה יֵשׁ? אָמְרָה לוֹ: “קוּם וְהִכָּנֵס לְתוֹךְ אָרוֹן זֶה עַד שֶׁאֲנִי פוֹטֶרֶת אֶת בַּעֲלִי וְחוֹזֶרֶת אֵלֶיךָ, וְאַל תַּחֲשֹׁשׁ”. הִכְנִיסָה אוֹתוֹ לַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית וְנָעֲלָה עָלָיו וְיָצְאָה וּפָתְחָה אֶת הַדֶּלֶת, וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ הוּא שֶׁנִּכְנַס. כְּשֶׁרָאַתְהוּ נָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו. תָּפְסָה בְיָדוֹ וְהִכְנִיסָה אוֹתוֹ לְרֹאשׁ הַמָּקוֹם וְהוֹשִׁיבַתְהוּ עַל כִּסֵּא מְשֻׁבָּץ זָהָב, ואָמְרָה: “כִּבַּדְתָּנוּ, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, וְאִלּוּ הָיִינוּּ מַגִּישִׁים לְךָ אֶת הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ, אֵין הוּא שָוֶה בְצַעַד אֶחָד מִצְעָדֶיךָ אֵלֵינוּ”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶהָאִשָׁה אָמְרָה לַמֶּלֶךְ כְּשֶׁנִּכְנַס: " אִלּוּ הָיִינוּּ מַגִּישִׁים לְךָ אֶת הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶר בּוֹ, אֵין הוּא שָׁוֶה בְצַעַד אֶחָד מִצְּעָדֶיךָ אֵלֵינוּ“. כְּשֶׁיָּשַׁב עַל הַכִּסֵּא אָמְרָה לוֹ:”תֵּן לִי רְשוּת שֶאֹמַר לְךָ מִלָה אַחַת“. אָמַר לָהּ: אִמְרִי כָל מַה שֶאַתְּ רוֹצָה”. אָמְרָה לוֹ: “תָּנוּחַ אֲדוֹנִי, וּפְשֹׁט אֶת בְּגָדֶיךָ וּמִצְנַפְתְּךָ”. והָיוּ בְגָדָיו בְּאוֹתָה שָׁעָה שָׁוִים אֶלֶף דִּינָר. כְּשֶׁפָּשַׁט אוֹתָם הִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ בֶגֶד בְּלָיוֹת שָׁוֶה עֲשָׂרָה אֲדַרְכְּמוֹנִים וְלֹא יוֹתֵר מִזֶּה. וְנִגְּשָׁה לְשַׁעְשְׁעוֹ וּלְשַׂחֵק עִמּוֹ. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁהַחֲבוּרָה שֶׁבָּאָרוֹן שׁוֹמְעִים מַה שֶׁעוֹבֵר בֵּינֵיהֶם וְאֵין אֶחָד מֵהֶם יָכֹל לְדַבֵּר. כְּשֶׁשָּׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת יָדוֹ אֶל צַוָּארָהּ, אָמְרָה לוֹ: “עִנְיָן זֶה לֹא יֵלֵךְ מֵאִתָּנוּ, וּכְבָר הִבְטַחְתִּי לְמַעֲלָתְךָ יְשִׁׁיבָה זוֹ, וּלְךָ אֶצְלִי מַה שֶׁיְּשַׂמֵּחַ אוֹתְךָ”. וַעֲדַיִן הֵם מְשׂוחֲחִים, כְּשֶׁדּוֹפֵק דָּפַק בַּדֶּלֶת, אָמַר לָהּ: “מִי זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “בַּעֲלִי”. אָמַר לָהּ: “סַלְּקִי אוֹתוֹ מֵאִתָּנוּ בְּכָבוֹד, שֶׁאִם לַאו אֲנִי יוֹצֵא וּמְסַלְּקוֹ בְעַל-כָּרְחוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “לֹא יִתָּכֵן כָּזֹאת, אֲדוֹנֵנוּ, וְאוּלָם הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ עַד שֶׁאֶפְטְרֶנוּ בְמֵיטַב דַּעְתִּי”. אָמַר לָהּ: “וְכֵיצַד אֶעֱשֶׂה אֲנִי?” תָּפְסָה אוֹתוֹ בְיָדוֹ וְהִכְנִיסָה אוֹתוֹ לַקּוֹמָה הָרְבִיעִית וְנָעֲלָה בַעֲדוֹ, יָצְאָה אֶל הַדֶּלֶת וּפָתְחָה אוֹתָהּ, וְהִנֵּה הַנַּגָּר הוּא. כְּשֶׁנִּכְנַס נָתַן לָהּ שָׁלוֹם. אָמְרָה לוֹ: “מַה הֵם הָאֲרוֹנוֹת הָאֵלֶּה שֶׁעָשִׂיתָ אוֹתָם?” אָמַר לָהּ: “מַה לָּהֶם, גְּבִרְתִּי?”, אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי קוֹמָה זוֹ צָרָה הִיא”. אָמַר לָהּ: “רְחָבָה הִיא”. אָמְרָה לוֹ: “הִכָּנֵס לְתוֹכָהּ וּרְאֵה אוֹתָהּ, שֶׁאֵין הִיא מְכִילָה אוֹתְךָ”. אָמַר לָהּ: “אַרְבָּעָה הִיא מְכִילָה”. נִכְנַס הַנַּגָּר. וּכְשֶׁנִּכְנַס נָעֲלָה עָלָיו אֶת הַקּוֹמָה הַחֲמִשִּׁית. קָמָה וְנָטְלָה אֶת הַנְּיָר שֶׁל שַׂר-הַפֶּלֶךְ וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ אֶל נְצִיגוֹ. כְּשֶׁנְּטָלוֹ וְקָרָא אוֹתוֹ, נָשַׁק אוֹתוֹ וְשִׁחְרֵר לָהּ אֶת הָאִישׁ, אֲהוּבָהּ, מִבֵּית הָאֲסוּרִים. סִפְּרָה לוֹ מַה שֶּׁעָשְׂתָה. אָמְרָה לוֹ: “וּמַה נַּעֲשֶׂה עַכְשָׁו?” אָמְרָה לוֹ: “נֵצֵא מִן הָעִיר הַזֹּאת לְעִיר אֲחֶרֶת, שֶׁאֵין לָנוּ אַחֲרֵי מַעֲשֶׂה זֶה תְּקוּמָה כָאן”. הִצְטַיְּדוּ בְמַה שֶּׁהָיָה אֶצְלָם וְטָעֲנוּ אוֹתוֹ עַל הַגְּמַלִּים וְנָסְעוּ מִיָּד לִמְדִינָה אֲחֶרֶת. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָאֲנָשִׁים הִנֵּה נִשְׁאֲרוּ בְּקוֹמוֹת הָאָרוֹן שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּלֹא מַאֲכָל. וּבָאוּ בִמְצוּקָה מִשּׁוּם שֶׁשְּׁלֹשָה יָמִים לֹא הֵטִילוּ מַיִם. הֵטִיל הַנַּגָּר מֵימָיו עַל רֹאשׁ הַשֻּׂלְטָאן, וְהֵטִיל הַשֻּׂלְטָאן מַיִם עַל רֹאשׁ הַמִּשְׁנֶה, וְהֵטִיל הַמִּשְׁנֶה מַיִם עַל רֹאשׁוׁ שֶׁל הַקָּאצִ’י. צָעַק הַקָּאצִ’י וְאָמַר: “מַה הוּא לִכְלוּךְ זֶה? כְּלוּם לֹא דַי לָנוּ מַה שֶּׁאָנוּ בוֹ, עַד שֶׁתָּטִילוּ עָלֵינוּ מַיִם?” הֵרִים שַׂר-הַפֶּלֶךְ אֶת קוֹלוֹ וְאָמַר: "יַרְבֶּה אֱלֹהִים אֶת שְׂכָרְךָ, הַקָּאצִ’י ". כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ הִכִּירוֹ שֶׁשַּׂר-הַפֶּלֶךְ הוּא. הֵרִים שַׂר-הַפֶּלֶךְ אֶת קוֹלוֹ וְאָמַר: “מַה הוּא עִנְיַן לִכְלוּךְ זֶה?” הֵרִים הַמִּשְׁנֶה אֶת קוֹלוֹ וְאָמַר: “יַרְבֶּה אֱלֹהִים אֶת שְׂכָרְךָ, שַׂר-הַפֶּלֶךְ”. כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ שַׂר-הַפֶּלֶךְ הִכִּירוֹ שֶׁהַמִּשְׁנֶה הוּא. הֵרִים הַמִּשְׁנֶה אֶת קוֹלוֹ וְאָמַר: “מַה הוּא עִנְיַן לִכְלוּךְ זֶה?” הֵרִים הַמֶּלֶךְ קֹולוֹ וְאָמַר: “יַרְבֶּה אֱלֹהִים אֶת שְׂכָרְךָ הַמִּשְׁנֶה”. שֶׁכֵּן כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה הִכִּירָהוּ. אַחַר-כָּךְ שָׁתַק וְהִסְתִּיר עִנְיָנוֹ. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “יָאֹר אֱלֹהִים אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת עַל מַה שֶׁעָשְׂתָה בָנוּ. הֵבִיאָה אֶת כָּל רַבֵּי הַמַּלְכוּת אֶצְלָהּ מִלְּבַד הַמֶּלֶךְ”. כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתָם הַמֶּלֶךְ אָמַר לָהֶם: “שִׁתְקוּ, שֶׁכֵּן אֲנִי רִאשׁוֹן לְאֵלֶּה שֶׁנָפְלוּ בְרֶשֶׁת אִשָּׁה זוֹנָה וּפְרוּצָה זוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַנַּגָּר אֶת דִּבְרֵיהֶם אָמַר לָהֶם: "וַאֲנִי מַה חֶטְאִי? עָשִׂיתִי לָהּ אָרוֹן בְּאַרְבָּעָה דִינָרִים שֶׁל זָהָב וּבָאתִי לִתְבֹּע אֶת שְׂכָרִי, הֶעֶרִימָה עָלַי וְהִכְנִיסָה אוֹתִי לְתוֹךְ קוֹמָה זוֹ וְנָעֲלָה אוֹתָהּ עָלַי. הָיוּ מְשׂוֹחֲחִים זֶה עִם זֶה, וְהָיוּ מְבַדְּרִים אֶת דַּעַת הַמֶּלֶךְ בְּשִׂיחָה וְהֵסִירוּ מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלוֹ מִן הַדִּכָּאוֹן. בָּאוּ שְׁכֵנֵי אוֹתוֹ הַמָּעוֹן וּמְצָאוּהוּ רֵיק. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: “תְּמוֹל הָיְתָה שְׁכֶנְתֵּנוּ אֵשֶׁת פְּלוֹנִי בְּתוֹכוֹ, וְהַיּוֹם אֵין אָנוּ שׁוֹמְעִים בְּמָקוֹם זֶה שׁוּם קוֹל, וְאֵין אָנוּ רוֹאִים בּוֹ אָדָם. שִׁבְרוּ אֶת הַדְּלָתוֹת וּרְאוּ מַה הָעִנְיְָן לַאֲמִתּוֹ, שֶׁלֹא יִשְׁמְעוּ שַׂר-הַפֶּלֶךְ והַמֶּלֶךְ וְיַחְבְּשׁוּ אוֹתָנוּ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים, וְנִמָּצֵא מִתְחַרְטִים עַל דָּבָר שֶׁלּא עָשִׂינוּ אוֹתוֹ קוֹדֵם לְכֵן”. שִׁבְּרוּ הַשְּׁכֵנִים אֶת הַדְּלָתוֹת וְרָאוּ אָרוֹן שֶׁל עֵץ וּמָצְאוּ בְתוֹכוֹ אֲנָשִׁים מְקוֹנְנִים מֵרָעָב וְצָמָא. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: “כְּלוּם שֵׁדִים בָּאָרוֹן זֶה?” אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “נֶאֱסֹּף עָלָיו עֵצִים וְנִשְׂרְפֶנּוּ בָּאֵשׁ”. צָעַק עֲלֵיהֶם הַקָּאצִ’י וְאָמַר: “אַל תַּעֲשׂוּ זֹאת”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבִּקְּשׁוּ הַשְּׁכֵנִים לֶאֱסֹף עֵצִים וְלִשְׂרֹף אֶת הָאָרוֹן, צָעַק הַקָּאצִ’י: “אַל תַּעֲשׂוּ זֹאת”. אָמְרוּ הַשְּׁכֵנִים זֶה לָזֶה: “הַשֵּׁדִים מִתְחַפְּשִׂים וּמְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן בְּנֵי-אָדָם”. כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתָם הַקָּאצִ’י קָרָא מַשֶּׁהוּ מִן הַקֻּרְאָן הַנֶּהְדָּר. אַחַר-כָּךְ אָמַר לַשְּׁכֵנִים: “גְּשׁוּ לָאָרוֹן שֶׁאָנוּ בְתוֹכוֹ”. כְּשֶׁנִּגְשׁוּ אֵלָיו אָמַר לָהֶם: “אֲנִי פְלוֹנִי וְאַתֶּם פְּלוֹנִי וְפְלוֹנִי, וְאָנוּ כָאן חֲבוּרָה”. אָמְרוּ הַשְּׁכֵנִים לַקָּאצִ’י: “וּמִי הֵבִיא אוֹתְךָ לְכָאן? הַגֵּד לָנוּ הַדָּבָר”. סִפֵּר לָהֵם אֶת הָעִנְיָן מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. הֵבִיאוּ לָהֶם נַגָּר וּפָתַח לַקָּאצִ’י אֶת אֲרוֹנוֹ, וְכָזֹאת לְשַׂר-הַפֶּלֶךְ וְלַמִּשְׁנֶה וְלַמֶּלֶךְ וְלַנַּגָּר, וְכָל אֶחָד מֵהֶם בַּלְּבוּשׁ שֶׁעָלָיו. כְּשֶׁיָּצְאוּ הִסְתַּכְּלוּ זֶה בָזֶה. וְהָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם צוֹחֵק עַל הַשֵּׁנִי. יָצְאוּ וְחִפְּשׂוּ אֶת הָאִשָּׁה וְלֹא הִשִּׂיגוּ עָלֶיהָ כָּל יְדִיעָה. וּכְבָר לָקְחָה כָל מַה שֶּׁהָיָה עֲלֵיהֶם. שָׁלַח כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶל בְּנֵי חֲבוּרָתוֹ לְבַקֵּשׁ בְּגָדִים, וְהֵבִיאוּ לָהֶם לְבוּשׁ. יָצְאוּ מִתְחַמְּקִים בָּהֶם מִבְּנֵי-אָדָם.

רְאֵה אֵפוֹא אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, עָרְמָה זוֹ שֶׁהֶעֱרִימָה בָהּ אִשָּׁה זוֹ עַל אוֹתָם הָאֲנָשִׁים. וּכְבָר שָׁמַעְתִּי גַּם כֵּן

סִפְּרוּ שֶׁהָיָה אִישׁ אֶחָד מְאַחֵל לְעַצְמוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לִרְאוֹת אֶת “לֵיל אַלְקַדַר”.¹ הִסְתַּכֵּל בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת בַּשָּׁמַיִם וְרָאָה אֶת הַמַּלְאכִים וְאֶת שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם שֶׁכְּבָר נִפְתְּחוּ, וְרָאָה כָל דָּבָר מִשְׁתַּחֲוֶה בִמְקוֹמוֹ. כְּשֶׁרָאָה זֹאת אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: “פְּלוֹנִית הִנֵּה הֶרְאַנִי אֱלֹהִים אֶת לֵיל אַלְקַדַר, וְנֶאֱמַר לִי שֶׁאִם אֶרְאֶנּוּ וְאֶשְׁאַל שָׁלֹשׁ מִשְׁאָלוֹת נַעֲנִים לִי לָהֶן. וַהֲרֵי אֲנִי נוֹעָץ אִתֵּךְ, מַה הוּא שֶׁאֹמַר?” אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: “אֱמֹר: אֱלֹהִים, עֲשֵׂה אֶת שַׁרְבִיטִי גָדוֹל יוֹתֵר”. עָשָׂה כָךְ, וְנַעֲשָׂה שַׁרְבִיטוֹ כְּגֹדֶל רֹאשׁ דַּלַּעַת. לֹא יָכֹל כִמְעָט הָאִישׁ לְהִזָּקֵק לָהּ. וּכְשֶׁהָיָה מְבַקַּשׁ לִקְרַב אֶל אִשְׁתּוֹ, הָיְתָה בוֹרַחַת מִפָּנָיו מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אָמַר לָהּּ: “מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת? הֲרֵי הָיְתָה זֹאת מִשְׁאַלְתֵּךְ וְתוֹצָאַת תְּשׁוּקָתֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי לֹא בִקַּשְׁתִּי שֶׁיְהֵא גָדוֹל עַד כְּדֵי כָךְ”. נָשָׂא הָאִישׁ רֹאשׁוֹ לַשָּׁמַיִם וְאָמַר: “אֱלֹהִים, הָסֵר מֵעָלַי הַפֶּגַע הַזֶּה וְהוֹשִׁיעֵנִי”. נַעֲשָׂה הָאִישׁ חָלָק בְּאֵין כָּל שַׁרְבִיט לוֹ. כְּשֶׁרָאֲתָה אִשְׁתּוֹ כָּךְ, אָמְרָה לוֹ: “אִי-אֶפְשִׁי בְךָ, שֶׁאֵין לְךְ זַכְרוּת”. הָיָה מִתְאוֹנֵן וְאוֹמֵר: “לֹא בָא כָל זֶה אֶלָּא מֵעֲצָתֵךְ הַמְגֻנָּה וּמִכַּוָנָתֵךְ הָרָעָה. הָיוּ לִי שָׁלֹשׁ מִשְׁאָלוֹת אֵצֶל אֱלֹהִים, שֶׁיָכֹלְתִי לְהַשִׂיג עַל יָדָן כָּל טוּב הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, וְהָלְכוּ שְׁתַּיִם וְלֹא נִשְׁאֲרָה אֶלָּא מִשְׁאָלָה אַחַת”. אָמְרָה לוֹ:“שְׁאַל מֵאֵת אֱלֹהִים הָרַחֲמָן שֶׁיַּחֲזִירְךָ לִכְמוֹת שֶׁהָיִיתָ בָרִאשׁוֹנָה”. קָרָא אֶל אֶלֹהָיו וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה². וְזֶהוּ, הַמֶּלֶךְ בְסִבַּת תִּכּוּנָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה. וְלֹא סִפַּרְתִּי לְךָ זֶה אֶלָּא שֶׁיִּתְבָּרֵר לְךָ אִי-שִׂימַת הַלֵּב שֶׁל הַנָּשִׁים וְקַלּוּת דַּעְתָּן וְתִכּוּנָן הָרָע. אַל תִּשְׁמַע אֵפוֹא לִדְבָרֶיהָ שֶׁתַּהֲרֹג אֶת בִּנְךָ תּוֹךְ-קֶרֶב לִבֶּךָ ותִמְחֶה זִכְרְךָ אַחֲרֶיךָ". חָזַרבּוֹ הַמֶּלֶךְ מִלַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ. וּכְשֶׁהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בָּאָה הַנַּעֲרָה צוֹוַחַת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהִצִּיתָה אֵשׁ גְּדוֹלָה. הִגִּישׁוּ אוֹתָהּ אֶל הַמֶּלֶךְ תּוֹפְסִים בְּיָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “לָמָּה זֶה עָשִׂית זֹאת?” אָמְרָה לוֹ: “אִם אֵין אַתָּה שׁוֹפְטֵנִי בְצֶדֶק מִבִּנְךָ, הֲרֵינִי מַשְׁלִיכָה עַצְמִי בְתוֹךְ אֵש זוֹ, שֶׁכְּבָר מָאַסְתִּי בַחַיִּים. וְלִפְנֵי בוֹאִי לְכָאן כָּתַבְתִּי צַוָּאָתִי וְנָתַתִּי הוֹנִי לִצְדָקָה וְגָמַרְתִּי בְדַעְתִּי לָמוּת, שֶׁתִּתְחָרֵט כָּל חֲרָטָה, כְּשֵׁם שֶׁהִתְחָרֵט הַמֶּלֶךְ עַל שֶׁהֶעֱנִישׁ אֶת שׁוֹמֶרֶת בֵּית-הַמֶרְחָץ”. אָמַר לָהּּ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה זֶה?” אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: "שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ

סִפְּרוּ שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה עוֹבֶדֶת אֱלֹהִים וּנְזִירָה וּפְרוּשָׁה, וְהָיְתָה נִכְנֶסֶת לְאַרְמוֹן מֶּלֶךְ מִן הַמְּלָכִים וְהָיוּ מְקַבְּלִים מִפִּיהָ בְרָכָה. וְהָיָה כְבוֹדָהּ רַב אֵצֶל הַמֶּלֶךְ. נִכְנְסָה בְיוֹם מִן הַיָּמִים לְאֹותוֹ אַרְמוֹן כְּפִי מִנְהָגָהּ, וְיָשְׁבָה לְצִדָּה שֶׁל אֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ. הוֹשִׁיטָה לָהּ עֲנָק שֶׁעֶרְכּוֹ אֶלֶף דִּינָר וְאָמְרָה לָהּ: “אִשָּׁה, טְלִי עֲנָק זֶה אֶצְלֵךְ וְשִׁמְרִי אוֹתוֹ עַד שֶאֵצֵא מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ וְאֶטְּלֶנּוּ מִמֵּךְ”. וְהָיָה בֵית-הַמֶּרְחָץ בָּאַרְמוֹן. נָטְלָה אוֹתוֹ הָאִשָּׁה וְיָשְׁבָה בְמָקוֹם אֶחָד בִּמְעוֹן הַמַּלְכָּה עַד שֶׁתִּכָּנֵס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ שֶׁאֶצְלָהּ וְתֵצֵא. אַחַר-כָּךְ שָׂמָה אֶת הָעֲנָק תַּחַת הַשָּׁטִיחַ שֶׁכּוֹרְעִים עָלָיו לִתְפִלָּה וְקָמָה לְהִתְפַּלֵל. בָּא עוֹף וְנָטַל אֶת הָעֲנָק וְשָׂם אוֹתוֹ בְּתוֹךְ סֶדֶק שֶׁבְּפִנּוֹת הָאַרְמוֹן. וּכְבָר יָצְאָה הַשׁוֹמֶרֶת לַעֲשׂוֹת צְרָכֶיהָ וְלַחֲזֹר, וְלֹא יָדְעָה עַל-כָּךְ. כְּשֶׁיָּצְאָה אֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ בִּקְּשָׁה אֶת הָעֲנָק מֵאוֹתָהּ שׁוֹמֶרֶת וְלֹא מָצְאָה אוֹתוֹ. הִתְחִילָה מְחַפֶּשֶׂת אַחֲרָיו וְלֹא מָצְאָה יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתָיו וְלֹא מָצְאָה לוֹ עִקְבוֹת. הָיְתָה הַשּׁוֹמֶרֶת אוֹמֶרֶת: “בִּתִּי, לֹא בָא אֵלַי אָדָם, וּכְשֶׁלְּקַחְתִּיו שַׂמְתִּי אוֹתוֹ תַּחַת הַשָּׁטִיחַ, וְאֵינִי יוֹדַעַת אִם אַחַד הַמְּשָׁרְתִים רָאָה אוֹתוֹ בְעֵינָיו, בְּשָׁעָה שֶהִסַּחְתִּי אֶת דַּעְתִּי בַתְּפִלָּה וּנְטָלוֹ. וְהַיְדִיעָה בָזֶה הִיא לֵאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. כּשֶׁשָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת זֹאת צִוָּה אֶת אִשְׁתּוֹ לְעַנּוֹּת אֶת הַשֹּוֹמֶרֶת בָּאֵשׁ וּמַכּוֹת קָשׁוֹת

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמַּלְכָּה, אַחֲרֵי שֶצִּוָּה הַמֶּלֶךְ לְעַנּוֹת אֶת הַשּׁוֹמֶרֶת בָּאֵשׁ וּמַכּוֹת קָשׁוֹת, מִלְּאָה אֶת פְּקֻדָּתוֹ ועִנְּתָה אוֹתָהּ בְּמִינֵי עִנּוּיִים, אַךְ הִיא לֹא הוֹדְתָה בִכְלוּם וְלֹא הֶאֱשִׁימָה אָדָם. אַחֲרֵי זֶה צִוָּה לְחָבְשָׁהּ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים וּלְכָבְלָהּ בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת, וַחֲבָשׁוּהָ. אַחַר-כָּךְ יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בְּאֶמְצַע הָאַרְמוֹן וְהַמַּיִם זוֹרְמִים מִסָּבִיב לוֹ וְאִשְׁתּוֹ לְצִדּוֹ. נָפְלָה עֵינוֹ עַל עוֹף כְּשֶׁהוּא סוֹחֵב אֶת הָעֲנָק מִסֶּדֶק מִפִּנַּת הָאַרְמוֹן. קָרָא לְנַעֲרָה שֶׁהָיְתָה אֶצְלוֹ וְהִדְבִּיקָה אֶת הָעוֹף וְנָטְלָה אֶת הָעֲנָק מִמֶּנּוּ. נוֹדַע לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשּׁוֹמֶרֶת עֲשׁוּקָה וְהִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָשָׂה עִמָּהּ וְצִוָּה לַהֲבִיאָהּ לְפָנָיו. כְּשֶׁבָּאָה הִתְחִיל מְנַשֵּׁק אֶת רֹאשָׁהּ וְהָיָה בוֹכֶה וּמְבַקֵּשׁ סְלִיחָה וּמִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָשָׂה עִמָּהּ. צִוָּה לָהּ הוֹן יָקָר, וְסֵרְבָה לְקַחְתּוֹ. מָחֲלָה לוֹ וְהִסְתַּלְּקָה מֵאֶצְלוֹ, וְקִבְּלָה עַל עַצְמָהּ בִּשְׁבוּעָה שֶׁלֹּא תִכָּנֵס לְבֵיתוֹ שֶל אָדָם, וְשׁוֹטְטָה בֶהָרִים וּבַנְּחָלִים, וְהָיְתָה עוֹבֶדֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עַד שֶׁמֵּתָה.

וְשָׁמַעְתִּי גַם כֵּן, הַמֶּלֶךְ עַל דְּבַר מְזִמַת הַגְּבָרִים

סִפְּרוּ שֶׁשְּׁתֵּי הַיּוֹנִים זָכָר וּנְקֵבָה אָסְפוּ חִטִּים וּשְׂעוֹרִים בְּקִנָּן בְּעוֹנַת הַחֹרֶף, וּכְשֶׁהָיָה זְמַן הַקַּיִץ נִצְטַמְּקוּ הַגַּרְעִינִים וּפָחֲתוּ. אָמַר הַזָּכָר לַנְּקֵבָה: “אַתְּ אָכַלְתְּ אוֹתָם גַּרְגִּירִים”. וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת: “לֹא אָכַלְתִּי מֵהֶם כְּלוּם”, וְלֹא הֶאֱמִין לָהּ עַל כָּךְ וְהִכָּה אוֹתָהּ בִּכְנָפָיו וְנִקֵּר אוֹתָהּ בְּמַקּוֹרוֹ עַד שֶׁהֲרָגָהּ. וּכְשֶׁהִגִיעַ זְמַן הַקֹּר חָזְרוּ הַגַּרְגִּירִים לְמַצָּבָם כְּמוֹת שֶׁהָיוּ, וְנוֹדַע לַזָּכָר שֶׁהָרַג אֶת זוּגָתוֹ בְעֹשֶׁק וְאַכְזָרִיּוּת וְהִתְחָרֵט בְשָׁעָה שֶׁלֹא הוֹעִילָה לוֹ הַחֲרָטָה. שָכַב לְצִדָּהּ מִתְאַנֵּחַ עָלֶיהָ וּבוֹכֶה מִצְטָעֵר, ומָנַע עַצְמוֹ מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָה וְנֶחֱלַש, וְלֹא פָסַק מֵחֻלְשָתוֹ עַד שֶׁמֵּת.

וְשָׁמַעְתִּי גַּם כֵּן בִדְבַר מְזִמַּת הַגְּבָרִים שֶׁזָמְמוּ לְנָשִׁים סִפּוּר נִפְלָא יוֹתֵר מִסִפּוּרִים אֵלֶּה כֻלָּם". אָמַר לָהּּ: "הָבִי מַה שֶּׁאִתֵּךְ ". אָמְרָה: הוּא

סִפְּרוּ שֶׁהָיְתָה נַעֲרָה מִבְּנוֹת הַמְּלָכִים שֶׁלֹּא הָיְתָה דּוֹמָה לָהּ בִּזְמַנָּהּ לְיֹפִי וָחֵן וּלְגִזְרָה וְחִטּוּב הַגּוּף וּלְזֹהַר וְהִתְגַּנְדרוּת, וְלִטְרֹף דַּעַת הַגְּבָרִים, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת: “אֵין דּוֹמָה לִי בְדוֹרִי”. הָיוּ כָל בְּנֵי-הַמְּלָכִים מְבַקְּשִׁים לְשֵׂאתָהּ, וְלֹא הִסְכִּימָה לְהִנָּשֵׂא גַּם לְאֶחָד מֵהֶם. וְהָיָה שְׁמָהּ אַלדַּתְּמָא, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת: “לֹא יִשָּׂאֵנִי אֶלָּא זֶה שֶׁיִּגְבַּר עָלַי בִּשְׂדֵה הַקְּרָב בַּמַּעֲרָכָה וּבִדְקִירָה וּבְמַכָּה. וּכְשֶׁאֶחָד מְנַצֵּחַ אוֹתִי הֲרֵינִי נִשֵּׂאת לוֹ מֵרְצוֹנִי הַטּוֹב. וְאִם אֲנִי מְנַצַּחַת אוֹתוֹ, הֲרֵינִי נוֹטֶלֶת סוּסָתוֹ וּכְלֵי-זֵינוֹ וּבְגָדָיו, וַאֲנִי כוֹתֶבֶת עַל מִצְחוֹ: “זֶהוּ עַבְדָּהּ הַמְשֻׁחְרָר שֶׁל פְּלוֹנִית”. הָיוּ בְנֵי-הַמְּלָכִים בָּאִים אֵלֶיהָ מִכָּל מָקוֹם רָחוֹק וְקָרוֹב וְהִיא מְנַצַּחַת אוֹתָם וְשָׂמָה אוֹתָם לְקֶלֶס, נוֹטֶלֶת כְּלֵי-זֵינָם ושָׂמָה בָהֶם סִימָן בְּאֵשׁ. שָׁמַע עַל אוֹדוֹתֶיהָ בֶּן-מֶּלֶךְ מִמַּלְכֵי פָּרָס, בַּהְרָאם שְׁמוֹ. שָׂם פָּנָיו אֵלֶיהָ מִמֶּרְחָק רָב, אַחֲרֵי שֶׁנָטַל עִמּוֹ מָמוֹן וְסוּסִים וַאֲנָשִׁים וְאוֹצָרוֹת מֵאוֹצְרוֹת הַמְּלָכִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ. כְּשֶׁבָּא אֶצְלָהּ שָׁלַח אֶל אָבִיהָ מַתָּנָה יְקָרָה. יָצָא הַמֶּלֶךְ לְקַבֵּל פָּנָיו וְכִבְּדוֹ תַכְלִית הַכָּבוֹד. אַחַר-כָּךְ שָׁלַח אֵלָיו בְּיַד מִשְׁנָיו, שֶׁהוּא רוֹצֶה לָשֵׂאת אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה. שָׁלַח אֵלָיו אָבִיהָ וְאָמַר לוֹ: " בְּנִי, בַּאֲשֶׁר לְבִתִּי אַלדַּתְּמָא, הִנֵּה אֵין לִי שִׁלְטוֹן עָלֶיהָ, מִשׁוּם שֶׁהִיא קִבְּלָה עַל עַצְמָהּ בִּשְׁבוּעָה, שֶׁאֵין הִיא נִשֵּׂאת אֶלָּא לָזֶה שֶׁיִּגְבַּר עָלֶיהָ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב בַּמַּעֲרָכָה”. אָמַר לוֹ בֶן-הַמֶּלֶךְ: “וְאַף אֲנִי לֹא נָסַעְתִּי מִמְּדִינָתִי אֶלָּא עַל תְּנָאי זֶה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “לְמָחָר אַתָּה נִפְגָּשׁ עִמָּהּ”.כְּשֶׁבָּא הַמָּחָר, שָׁלַח אָבִיהָ אֵלֶיהָ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה רְשׁוּת. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הִתְכּוֹנְנָה לְמִלְחָמָה וְלָבְשָׁה אֶת כְּלֵי-מִלְחַמְתָּהּ וְיָצְאָה אֶל הַמַּעֲרָכָה, וְיָצָא בֶּן הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתָהּ וְהֶחֱלִיט לְהִלָּחֵם בָּהּ. עָבְרָה הַשְּׁמוּעָה מֵאִישׁ לְאִישׁ בְּעִנְיָן זֶה וּבָאוּ מִכָּל מָקוֹם וְזָרְמוּ לְשָׁם בְּאוֹתוֹ יוֹם. יָצְאָה אַלדַּתְּמָא אַחֲרֵי שֶׁלָּבְשָה שִׁרְיוֹנָּה וְהִתְאַזְּרָה בַאֲזוֹרָהּ וְשָׂמָה אֶת קוֹבָעָהּ עָלֶיהָ. יָצָא לִקְרָאתָהּ אֶל הַמַּעֲרָכָה בֶּן-הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁהוּא בַמַצָּב הַיָּפֶה בְיוֹתֵר וּבִכְלֵי-הַזַּיִן מִן הַמְּשֻׁכְלָלִים בְּיוֹתֵר וּבַכֵּלִים הַשְּׁלֵמִים בְּיוֹתֵר. תָּקַף כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם אֶת הַשֵּׁנִי. אַחַר-כָּךְ סוֹבְבוּ זֶה אֶת זֶה אֲרֻכּוֹת וְעָמְדוּ בַמַּעֲרָכָה זֶה מוּל זוֹ זְמַן מְמֻשָּׁךְ. רָאֲתָה בוֹ אֹמֶץ-לֵב שֶׁלֹּא רָאֲתָה מִזּוּלָתוֹ, וּפָחֲדָה לְנַפְשָׁהּ שֶׁלֹּא יְבַיְּשָׁהּ בְמַעֲמַד הָאֲנָשִׁים, וְיָדְעָה שֶׁהוּא מְנַצְּחָהּ בְּלִי פִקְפּוּק. חִפְּשְָׂה לָהּ מְזִמָּה והִשְׁתַּמְּשָׁה נֶגְדּוֹ בְּתַחְבּוּלָה, וְגִלְּתָה אֶת פָּנֶיהָ, וְהִנֵּה הֵן מְאִירוֹת יוֹתֵר מֵאַגַּן הַסַּהַר. כְּשֶׁסָּכָה בָהּ בֶּן-הַמֶּלֶךְ, נפְתַּע מִמֶּנָּה וְתָשׁ כֹּחוֹ וּבָטַל אֹמֶץ-רוּחוֹ. עָקְרָה אוֹתוֹ מֵאֻכָּפוֹ, וְהָיָה בְיָדָהּ כַּצִּפֹּרֶת בְּצִפָּרְנֵי הַנֶּשֶׁר, כְּשֶׁהוּא תוֹהֶה בְצוּרָתָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת. נָטְלָה אֶת סוּסוֹ הָאַבִּיר וּכְלֵי-זֵינוֹ וּבְגָדָיו, וְהִתְוְתָה בוֹ תָו בָּאֵשׁ, וְעָזְבָה אוֹתוֹ חָפְשִׁי לְנַפְשׁוֹ. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מהִתְעַלְפוּתוֹ, נִשְׁאַר יָמִים לֹא אוֹכֵל וְלֹא שׁוֹתֶה וְלֹא יָשֵׁן מִן הָרֹגֶז. וְנִכְנְסָה אַהֲבַת הַנַּעֲרָה עָמֹק בְּלִבּוֹ. פָּטַר אֶת עֲבָדָיו לָלֶכֶת אֶל אָבִיו וְכָתַב לוֹ מִכְתָּב, שֶׁאֵין הוּא יָכֹל לַחֲזֹר לְאַרְצוֹ עַד שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ חֶפְצוֹ בְיָדוֹ אוֹ יָמוּת בִּלְעָדָיו. כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַמִּכְתָּבִים אֶל אָבִיו הִתְאַבֵּל עָלָיו, וּבִקֵּשׁ לִשְׁלֹח גְּיָסוֹת וְצָבָא. עִכְּבוּ עַל יָדוֹ הַמִּשְׁנִים מִכָּךְ, וְיָעֲצוּ אוֹתוֹ לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ. אַחַר-כָּךְ הִשְׁתַּמֵּשׁ בֶּן-הַמֶּלֶךְ בְּתַחְבּוּלָה וְשָׂם עַצְמוֹ זָקֵן, יָשִׁישׁ, וּפָנָה לְגַן בַּת-הַמֶּלֶךְ, שֶׁכֵּן הָיְתָה נִכְנֶסֶת אֵלָיו רֹב יָמֶיהָ. נִפְגַּשׁ בֶּן-הַמֶּלֶךְ בַּגַּנָּן וְאָמַר לוֹ: “אָדָם נָכְרִי אֲנִי מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, וְהָיִיתִי מִימֵי בַחֲרוּתִי וְעַד עַכְשָׁו מְצֻיָן בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה ושְׁמִירַת הַצְּמָחִים וְהַפְּרָחִים הָרֵחָנִיִּים, וְאֵין אָדָם הַמֵּיטִיב לַעֲשׂוֹת זֹאת זוּלָתִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַגַּנָּן אֶת דְּבָרָיו, שָׂמַח עָלָיו תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה, וְהִכְנִיסָהוּ לַגָּן, וְצִוָּה עָלָיו אֶת אֲנָשָׁיו. הִתְחִיל בַּעֲבוֹדָה וּבְטִּפּוּל בָּעֵצִים וּבְפִקּוּחַ עַל תַּקָּנַת פֵּרוֹתֵיהֶם. וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, כְּשֶׁהָעֲבָדִים כְּבָר נִכְנְסוּ לַגָּן וְאִתָּם הַפְּרָדוֹת שֶׁמַּצָּעִים עֲלֵיהֶן וְכֵלִים. שָׁאַל עַל אוֹדוֹת זֶה וְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁבַּת-הַמֶּלֶךְ מְבַקֶּשֶׁת לְטַיֵּל בְּאוֹתוֹ גַן. הָלַךְ לוֹ וְנָטַל אֶת הַתַּכְשִׁיטִים וְאֶת הַבְּגָדִים שֶׁהָיוּ עִמּוֹ מֵאַרְצוֹ, וְהֵבִיא אוֹתָם אֶל הַגַּן וְיָשַׁב בּוֹ, וְהִנִּיחַ לְפָנָיו מַשֶׁהוּ מֵאוֹתָן הָאוֹצָרוֹת, וְהָיָה רוֹעֵד בְגוּפוֹ וּמִתְרָאֶה כְאִלּוּ הָיָה זֶה מֵחֻלְשַׁת הַזִּקְנָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבֶּן- הַמֶּלֶךְ, אַחֲרֵי שֶׁהִתְחַפֵּשׂ כְּזָקֵן, יָשִׁישׁ, יָשַׁב בַּגָן וְהִנִּיחַ לְפָנָיו אֶת הַתַּכְשִׁיטִים וְאֶת הַבְּגָדִים, כְּשֶׁהוּא מַעֲמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ הוּא רוֹעֵד מִן הַזִּקְנָה וְהַחֻלְשָׁה. אַחֲרֵי שֶׁעָבְרָה שָׁעָה בָּאוּ הַנְּעָרוֹת וְהַסָּרִיסִים וְאִתָּם בַּת-הַמֶּלֶךְ בְּאֶמְצְעִיתָן, כְּאִלוּ הִיא הַלְּבָנָה בֵין הַכּוֹכָבִים. קָרְבוּ וְהִתְחִילוּ לְהִסְתּוֹבֵב בַּגָּן וְלִקְטֹף אֶת הַפֵּרוֹת וּלְטַיֵּל. רָאוּ אָדָם יוֹשֵׁב תַּחַת עֵץ מִן הָעֵצִים. שָׂמוּ פְּנֵיהֶן אֵלָיו — וְהָיָה זֶה בֶן-הַמֶּלֶךְ— וְהִסְתַכְּלוּ בּוֹ, וְהִנֵּה הוּא זָקֵן יָשִׁישׁ רוֹעֵד בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו וּלְפָנָיו תַּכְשִׁיטִים וְאוֹצָרוֹת מֵאוֹצְרוֹת הַמְּלָכִים. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ תָּמְהוּ עַל עִנְיָנוֹ, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ עַל דְּבַר הַתַּכְשִׁיטִים מַה הוּא עוֹשֶׂה בָהֶם. אָמַר לָהֶן: “תַּכְשִׁיטִים אֵלֶּה, רְצוֹנִי לשֵׂאת לִי בָהֶם אִשָּׁה אַחַת מִכֶּן”. צָחֲקוּ עָלָיו וְאָמְרוּ לוֹ: “אִם אַתָּה נוֹשֵׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה, מַה תַּעֲשֶׂה בָהּ?” אָמַר לָהֶן: “הָיִיתִי מְנַשְּׁקָה נְשִׁיקָה אַחַת, וּמְגָרְשָׁהּ”. אָמְרָה לוֹ בַת-הַמֶּלֶךְ: “כְּבָר הִשֵּׂאתִי לְךָ נַעֲרָה זוֹ בְּתַּכְשִׁיטִים אֵלֶּה”. נִגַּשׁ אֵלֶיהָ כְּשֶהוּא נִשְׁעָן עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְרוֹעֵד וְנִתְקָל, וְנָשַׁק לָהּ, וּמָסַר לָהּ כָּל אוֹתָם הַתַּכְשִׁיטִים וְהַבְּגָדִים". שָׂמְחָה הַנַּעֲרָה וְצָחֲקוּ כֻלָּן עָלָיו, וְהָלְכוּ לִמְעוֹנָן. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַשֵּׁנִי נִכְנְסוּ לַגָּן וּבָאוּ לְמוּלוֹ וּמְצָאוּהוּ יושֵׁב בִּמְקוֹמוֹ, וּלְפָנָיו תַּכְשִׁיטִים וּבְגָדִים יוֹתֵר מִבָּרִאשׁוֹנָה. יָשְׁבוּ אֶצְלוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: “זָקֵן מַה תַּעֲשֶׂה בְאֵלֶּה הַתַּכְשִׁיטִים?” אָמַר: “אֶשָּׂא בָהֶם אַחַת מִכֶּן כְּמוֹ תְמוֹל”. אָמְרָה לוֹ בַת-הַמֶּלֶךְ: “כְּבָר הִשֵּׂאתִי לְךָ נַעֲרָה זוֹ”. נִגַשׁ אֵלֶיהָ וּנְשָׁקָהּ, וְנָתַן לָהּ אוֹתָם הַתַּכְשִׁיטִים וְהַבְּגָדִים, וְהָלְכוּ לִמְעוֹנָן. כְּשֶׁרָאֲתָה בַת-הַַמֶּלֶךְ מַה שֶׁנָּתַן לַנְּעָרוֹת מִן הַתַּכְשִׁיטִים וְהַבְּגָדִים, אָמְרָה בְלִבָּהּ: “אֲנִי הָיִיתִי יוֹתֵר זַכָּאִית לְכָךְ, וְאֵין עָלַי בָּזֶה כָּל רָעָה”. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, יָצְאָה מִמְּעוֹנָהּ יְחִידָה, בְּצוּרַת נַעֲרָה מִן הַנְּעָרוֹת, וְהִתְחַפְּשָׂה עַד שֶׁבָּאָה אֶל הַזָּקֵן. כְּשֶׁנִּמְצְאָה לְפָנָיו אָמְרָה לוֹ: “זָקֵן, אֲנִי בַת-הַמֶּלֶךְ, רְצוֹנְךָ לָשֵׂאת אוֹתִי לְאִשָּׁה?” אָמַר לָהּ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. הוֹצִיא לָה מִן התַּכְשִׁיטִים וְהַבְּגָדִים מַה שֶׁהוּא הַנַּעֲלֶה בְיוֹתֵר לְעֶרְכּוֹ וְהַיָּקָר בְּיוֹתֵר לִמְחִיר, וּמְסָרוֹ לָהּ. וְנִגַּשׁ לְנַשְׁקָהּ, כְּשֶׁהִיא בוֹטְחָה וּשְׁקֵטָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ, תָּפַס אוֹתָהּ בְּעֹז וֶהֱטִילָה לָאָרֶץ וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ, וְאָמַר לָהּ: “כְּלוּם אִי-אַתְּ מַכִּירָה אוֹתִי?” אָמְרָה לוֹ: “מִי אַתָּה?” אָמַר לָהּ: “אֲניבַהְרָאם בֶּן-מֶּלֶךְ פָּרָס, כְּבָר שִׁנִּיתִי אֶת צוּרָתִי, וְיָצָאתִי לַנֵּכָר מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמַמְלַכְתִּי בְגִינֵךְ”. קָמָה כְּשֶׁהִיא שׁוֹתֶקֶת ואֵינָהּ מְשִׁיבָה לוֹ תְשׁוּבָה, וְאֵינָהּ דּוֹבֶרֶת דָּבָר מִמַּה שֶׁפָּגַע בָּהּ. אָמְרָה בְלִבָּה: “אִם אֲנִי הוֹרֶגֶת אוֹתוֹ, אֵין כָּל תּוֹעֶלֶת בַּהֲרִיגָתוֹ”. הֵשִׁיבָה אֶל לִבָּה וְאָמְרָה: “לֹא יָבִיא לִי רְוָחָה בְּעִנְיַן זֶה אֶלָּא כְּשֶׁאֲנִי בוֹרַחַת עִמּוֹ לְאַרְצוֹ”. אָסְפָה אֶת הוֹנָהּ ואוֹצְרוֹתֶיהָ וְשָׁלְחָה אֵלָיו וְהוֹדִיעָה לוֹ זֹאת, שֶׁיִּצְטַיֵּד גַּם הוּא וְיֶאֱֶסֹף אֶת הוֹנוֹ, וְנוֹעֲדוּ לְלַיְלָה אֶחָד שֶׁיִּסְּעוּ בוֹ. רָכְבוּ שְׁנֵיהֶם עַל הַסּוּסִים וְנָסְעוּ בַחֲסוּת הַלַּיְלָה, וְלֹא הֵאִיר הַיּוֹם עַד שֶׁעָבְרוּ אֶרֶץ רְחוֹקָה. וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶרֶץ פָּרָס, קָרוֹב לִמְדִינַת אָבִיו. כְּשֶׁשָּׁמַע אָבִיו יָצָא לִקְרָאתוֹ עִם הַצָּבָא וְהַגְּדוּדִים, וְשָׂמַח תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה. אַחֲרֵי יָמִים מוּעָטִים שָׁלַח אֶל אָבִיהָשֶׁל אַלדַּתְּמָא מַתָּנָה יִקְרַת עֵרֶךְ, וְכָתַב לוֹ מִכְתָּב שֶׁבּוֹ הוּא מוֹדִיעוֹ שֶׁבִּתוֹ אֶצְלוֹ וְהוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ צָרְכֵי הִנּוּמַת הַכַּלָּה. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַמַּתָּנָה אֶצְלוֹ קִבֵּל אוֹתָה וְכִבֵּד אֶת מִי שֶׁהֵבִיאָהּ תַּכְלִית הַכָּבוֹד, וְשָׂמַח בָּזֶה שִׂמְחָה עֲצוּמָה. עָרַךְ מִשְׁתָּאוֹת וְהֵבִיא אֶת הַקָּאצִ’י וְאֶת הָעֵדִים וְכָתַב שְׁטַר נִשּׂוּאֶיהָ לְבֶן מֶּלֶךְ פָּרָס, וְנָתַן בִּגְדֵי פְאֵר לַשְּׁלוּחִים שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַמִּכְתָּב מֵאֵת בֶן מֶּלֶךְ פָּרָס, וְשָׁלַח לְבִתּוֹ צָרְכֵי הִנּוּמַת הַכַּלָּה. שָׁהָה עִמָּהּ בֶּן-מֶּלֶךְ פָּרָס, עַד שֶׁהִפְרִיד הַמָּוֶת בֵּינֵיהֶם.

רְאֵה אֵפוֹא, הַמֶּלֶךְ, עָרְמַת הַגְּבָרִים נֶגֶד הַנָּשִׁים, וַאֲנִי אֵינִי חוֹזֶרֶת בִּי מִתְּבִיעָתִי עַד שֶׁאָמוּת". צִוָּה הַמֶּלֶךְ לַהֲרֹג אֶת בְּנוֹ. נִכְנַס אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה הַשְּׁבִיעִי. וּכְשֶׁבָּא, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו ואָמַר: “הַמֶּלֶךְ, תֵּן לִי שְׁהוּת עַד שֶׁאֹמַר לְךָ עֲצָתִי הַטּוֹבָה שֶׁכֵּן מִי שֶׁהֶאֱרִיךְ רוּחוֹ וְהָיָה מָתוּן הִשִּׂיג אֶת זֶה שֶׁהוּא מְקַוֶּה לוֹ, וְהִגִּיעַ לְזֶה שֶׁהוּא מְיַחֵל לוֹ. וּמִי שֶׁהָיָה פָזִיז תַּשִּׂיגֵהוּ הַחֲרָטָה. וּכְבָר רָאִיתָ מַה שֶׁזָּמְמָה נַעֲרָה זוֹ לְהָבִיא אֶת הַמֶּלֶךְ לִידֵי חֵטְא מַבְהִיל. וַאֲנִי הָעֶבֶד הַשּׁוֹקֵעַ בְּחַסְדְּךָ וְטוּבְךָ יוֹעֵץ טוֹב לְךָ. ואֲנִי יוֹדֵע מִמְּזִמּוֹת הַנָּשִׁים מַה שֶׁאֵין אֶחָד זוּלָתִי יוֹדֵע. וּכְבָר שָׁמַעְתִּי עַל דְּבַר זֶה סִפּוּר הַזְּקֵנָה וּבֶן-הַסּוֹחֵר”. אָמַר לוֹּ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה זֶה, הַמִּשְׁנֶה?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ

סִפְּרוּ שֶׁהָיָה סוֹחֵר רַב הַהוֹן. וְהָיָה לוֹ בֵן שֶׁהָיָה יָקָר לוֹ עַד מְאֹד. אָמַר הַבֵּן לְאָבִיו בְּיוֹם מִן הַיָּמִים: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵאִתְּךָ בַּקַָּשָׁה. כְּלוּם תְּמַלֵּא אוֹתָהּ לִי?” אָמַר לוֹ אָבִיו: “וּמַה הִיא בְנִי, שֶׁאֶתֵּן אוֹתָהּ לְךָ? וַאֲפִלּוּ הָיְתָה אוֹר עֵינִי, אֲמַלֵּא בוֹ חֶפְצֶךָ”. אָמַר לוֹ הַבֵּן: “בַּקָּשָׁתִי מֵאִתְּךָ הִיא שֶׁתִּתֵּן לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן שֶׁאֶסַּע בּוֹ עִם הַסּוֹחֲרִים לִמְדִינַת בַּגְדָאד, שֶׁאֶסְתַכֵּל בָּהּ וְאֶרְאֶה אֶת אַרְמוֹנוֹת הַכַּלִיפִים, שֶׁכֵּן תֵּאֲרוּ אוֹתָם לְפָנַי בְנֵי-הַסּוֹחֲרִים, וּכְבַר הִשְׁתּוֹקַקְתִּי לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם”. אָמַר לּוֹ אָבִיו: “בְּנִי יַקִּירִי, מִי זֶה תִהְיֶה לוֹ סַבְלָנוּת לָשֵׂאת הֵעָדֶרְךָ?” אָמַר לּוֹ הַבֵּן: "אֲנִי כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ דָבָר זֶה, וְאֵין הִיא אֶלָּא לִנְסֹע בְרָצוֹן אוֹ שֶׁלֹּא בְרָצוֹן, שֶׁכְּבָר נָפְלוּ בְנַפְשִׁי כִּסּוּפִים שֶׁלֹּא יִפָּסְקוּ אֶלָּא עַל-ידֵי הַגִּיעִי אֵלֶיהָ

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׂעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבֶּן-הַסּוֹחֵר אָמַר לְאָבָיו: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לְבַגְדָּאד”. כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לְאָבִיו שֶׁכָּלָה זֹאת מֵאִתּוֹ וְנֶחְרָצָה, הֵכִין לוֹ סְחוֹרָה בִשְׁלֹשִׂים אֶלֶף דִּינָר, וְהִסִּיעַ אוֹתוֹ עִם הַסּוֹחֲרִים שֶׁהָיָה בוֹטֵח בָּהֶם, וְצִוָּה אֶת הַסּוֹחֲרִים עָלָיו. נִפְרַד אָבִיו מִמֶּנּוּ וְחָזַר לְבֵיתוֹ. וְלֹא פָסַק הַבֵּן לִנְסֹע עִם בְּנֵי לִוְיָתוֹ הַסּוֹחֲרִים עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְדִינַת בַּגְדָּאד, מְעוֹן הַשָּׁלוֹם. כְּשֶׁהִגִיעוּ אֵלֶיהָ נִכְנַס הַבֵּן לַשּׁוּק שֶׁלָּהּ, וְשָׂכַר לוֹ חָצֵר נָאָה, שֶׁהוֹצִיאָהּ אוֹתוֹ מִדַּעְתּוֹ וְהִפְתִּיעָה אֶת עֵינוֹ: בָּהּ מְצַפְצְפִים הָעוֹפוֹת, וְהַחֲדָרִים מַקְבִּילִים זֶה לָזֶה, וְהַקַּרְקַע שֶׁלָּהּ מְרֻצֶּפֶת שַׁיִשׁ מְגֻוָּן, וְתִקְרָתָהּ מָזְהֶבֶת בְּסִמְפּוֹרְיָן יְקַר עֵרֶךְ. שָׁאַל אֶת הַשּׁוֹעֵר לִשְׂכָרָהּ, כַּמָּה הוּא לַחֹדֶשׁ, וְאָמַר לּוֹ: “עֲשָׂרָה דִינָרִים”. אָמַר לוֹ הַבֵן: “כְּלוּם אֱמֶת אַתָּה אוֹמֵר אוֹ מְהַתֵּל אַתָּה בִי?” אָמַר לוֹ הַשּׁוֹעֵר: “אֵינִי אוֹמֵר אֶלָּא אֶת הָאֱמֶת, שֶׁכֵּן כָּל מִי שֶׁהָיָה דָר בְּחָצֵר זוֹ, לֹא הָיָה דָר בָּהּ אֶלָּא שָׁבוּע אוֹ שְׁבוּעַיִם”. אָמַר לוֹ הבֵּן: “וּמָה הַסִּבָּה לְכָךְ”, אָמַר לוֹ: “כָּל מִי שֶׁדָּר בְּתוֹכָהּ לֹא יָצָא מִתּוֹכָהּ אֶלָּא חוֹלֶה אוֹ מֵת. וּכְבָר נִתְפַּרְסְמָה חָצֵר זוֹ בִדְבָרִים אֵלֶּה אֵצֶל כָּל הָאֲנָשִׁים, וְלֹא יוּכַל אָדָם לָדוּר בָּהּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ מְעַט שְׂכָרָהּ עַד לְמִדָּה זוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַנַּעַר זֹאת תָּמַהּ עַל כָּךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְאָמַר: “אֵין סָפֵק שֶׁלְּחָצֵר זוֹ סִבָּה מִן הַסִּבּוֹת, שֶׁקוֹנֵן בְּתוֹכָה מַחֲלָה זוֹ אוֹ הַמָוֶת”. הִרְהֵר הַנַעַר בְּלִבּוֹ וְשָׂם מַחֲסֵהוּ בֵאלֹהִים מִפְּנֵי הַשָּׂטָן הָאָרוּר. הֵסִיר אֶת הַחֲשָׁשׁ מִדַּעְתּוֹ וְגָר בָּהּ וּמָכַר וְקָנָה, וְעָבַר עָלָיו מֶשֶׁךְ יָמִים כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּתוֹך הֶחָצֵר בְּאֵין פּוֹגֵעַ בּוֹ שׁוּם דָּבָר מִמַּה שֶּׁאָמַר אוֹתוֹ שׁוֹעֵר. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עַל שַׁעַר הֶחָצֵר, עָבְרָה עָלָיו זְקֵנָה לִבְנַת שֵׂעָר כְּאִלוּ הָיְתָה נָחָשׁ מְנֻמָּר, וְהִיא מַרְבָּה לְשַׁבֵּחַ אֱלֹהִים וּלְקַדְשׁוֹ, וּמְסִירָה אֶת הָאֲבָנִים ְואֶת הַתַּקָּלוֹת מִן הַדֶּרֶךְ. רָאֲתָה אֶת הַנַּעַר יוֹשֵׁב עַל הַשַּׁעַר. הִסְתַּכְּלָה בוֹ וְתָמְהָה עַל עִנְיָנוֹ אָמַר לָּה הַנַּעַר: “אִשָּׁה, כְּלוּם מַכִּירָה אַתְּ אוֹתִי אוֹ מְדַמָּה אוֹתִי לְאַחֵר?” כְּשְֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו אָצָה אֵלָיו מַהֵר וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרָה לוֹ: “כַּמָּה זְמַן לְךָ שֶׁאַתָּה דָר בְּחָצֵר זוֹ?” אָמַר לָהּ: “אִמִּי, זְמַן שֶׁל שְׁנֵי חֳדָשִׁים”. אָמְרָה לוֹ: “עַל כָּךְ תָּמַהְתִּי. וַאֲנִי, בְּנִי, אֵינִי מַכִּירְךָ וְאֵין אַתָּה מַכִּירֵנִי. וְלֹֹא נִדְמֵיתָ לִי לְשׁוּם אָדָם אֶלָּא שֶׁתָּמַהְתִּי עַל זֶּה שֶׁשּׁוּם אָדָם זוּלָתְךָ לֹא הָיָה דָר בָּה, שֶׁלֹּא יָצָא מִתּוֹכָה מֵת אוֹ חוֹלֶה. וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר בְּעֵינַי שֶׁאַתָּה, בְּנִי, מִסְתַּכֵּן בַּעֲלוּמֶיךָ. כְּלוּם לֹא עָלִיתָ אֶל הגְּזוֹזְטְרָה וְהִשְׁקַפְתָּ לַמַּרְאֶה מִן הַמִּרְפֶּסֶת שֶׁבָּהּ?” אַחַר-כָּךָ הָלְכָה הַזְּקֵנָה לְדַרְכָּה. כְּשֶׁנִּפְרְדָה מֵעָלָיו הִתְחִיל הַנַּעַר מְהַרְהֵר בִּדְבָרֶיהָ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֲנִי לֹא עָלִיתִי עַל הגְּזוֹזְטְרָה וְלֹא אֵדַע כָּל מִרְפֶּסֶת בָּהּ”. נִכְנַס תֵּכֶף וּמִיָּד וְהִתְחִיל מְשׁוֹטֵט בְּפִנּוֹת הַבַּיִת עַד שֶׁרָאָה בְפִנָּה מֵהֶן דֶּלֶת זְעִירָה שֶׁכְּבָר אָרַג עָלֶיהָ הָעַכָּבִיש קוּרָיו, בֵּין הָעֵצִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַנַּעַר אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא אָרַג הָעַכָּבִיש קוּרָיו עָלֶיהָ, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהַגּוֹרָל מְצַפֶּה מִתּוֹךְ לָהּ”. נִשְׁעָן עַל דִּבְרֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה: “לֹֹא יִפְגָעֶנוּ בִּלְתִּי אִם מַה שֶׁגָּזַר אֱלֹהִים עָלֵינוּ”,¹ וּפָתַח אוֹתָהּ דֶּלֶת וְעָלָה בְמַדְרֵגָה קְטַנָּה עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל מְרוֹמֶיהָ, וְרָאָה מִרְפֶּסֶת, וְיָשַׁב עָלֶיהָ לָנוּחַ וּלְהִסְתַּכֵּל. רָאָה בַיִת נָאֶה וְנָקִי וְעַל גַּגּוֹ מִרְפֶּסֶת גְּבוֹהָה, הַנִּשְׁקֶפֶת עַל כָּל בַּגְדָּאד כֻּלָּה, וּבְאוֹתָה מִרְפֶּסֶת נַעֲרָה, כְּאִלּוּ מֵעַלְמוֹת גַּן-עֵדֶן, שֶׁלָּקְחָה שֶׁבִי אֶת כָּל עוֹרְקֵי לִבּוֹ, וְנָטְלָה אֶת דַּעְתּוֹ וּבִינָתוֹ, והוֹרִישָׁה לוֹ אֶת יִסּוּרֵי אִיּוֹב וְאֵבֶל יַעֲקֹב. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַנַּעַר וְהִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ, בָּחוֹן הֵיטֵב, אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר שֶׁזֶּה שֶׁבְּנֵי-אָדָם אוֹמְרִים, שֶׁאֵין אָדָם דָּר בְּחָצֵר זוֹ שֶׁלֹּא יָמוּת אוֹ יֶחֱלָה, הוּא בִגְלַל נַעֲרָה זוֹ. מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, כֵּיצַד תְּהֵא הַצָּלָתִי, שֶׁכְּבָר נִטְּלָה דַעְתִּי”. יָרַד מִמְּרוֹמֵי הַגְּזוֹזְטְרָה מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנוֹ, וְיָשַׁב בֶּחָצֵר. ועֲדַיִן לֹא יָשַׁב הָכֵן עַל מְקוֹמוֹ, כְּשֶׁיָּצָא וְיָשַׁב עַל יַד הַשַׁעַר נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ. וְהִנֵּה הַזְּקֵנָה מְהַלֶּכֶת וּמַזְכִּירָה שֵׁם אֱלֹהִים וּמְשַׁבַּחַת אוֹתוֹ, בַּדֶּרֶך. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַנַּעַר קָם עוֹמֵד עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו וּפָתַח בִּשְׁאִילַת שָׁלוֹם לָהּ וּבִבְרָכָה וְאָמַר לָהּ: “אִמִּי, הָיִיתִי בְטוֹב וּבִבְרִיאוּת עַד שֶׁיָּעַצְתְּ אוֹתִי לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת, וְרָאִיתִי אֶת הַמִּרְפֶּסֶת וּפְתַחְתִּיהָ וְהִשְׁקַפְתִּי מֵעָלֶיהָ וְרָאִיתִי מַה שֶׁהִפְתִּיעַנִי. וְעַכְשָׁו דּומֶה אֲנִי, שֶׁהִנְּנִי מֵת. וַאֲִני יוֹדֵע שֶׁאֵין לִי רוֹפֵא זוּלָתֵךְ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו צָחֲקָה וְאָמְרָה: “אֵין כָּל רָעָה עָלֶיךָ אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. כְּשֶׁדִבְּרָה אֵלָיו דְּבָרִים אֵלֶּה, קָם הַנַּעַר וְנִכְנַס לֶחָצֵר וְיָצָא אֵלֶיהָ וּבְשַׁרְווּל בִּגְדּוֹ מֵאָה דִּינָר וְאָמַר לָהּ: “טְלִי אוֹתָם, אִמִּי, וְנַהֲגִי בִי מִנְהַג הַגְּבִירוֹת בְּעַבְדֵיהֶן, וְעַד מְהֵרָה הָבִיאִי אוֹתִי לְמַטָּרָתִי. וְאִם אֲנִי מֵת, מִיָּדֵךְ יִדָּרֵשׁ דָּמִי בְיוֹם תִּחְיַּת-הַמֵּתִים”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד. וְאוּלָם מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, בְּנִי, שֶׁתְּסַיְּעֵנִי סִיּוּעַ קַל, שֶׁעַל יָדוֹ תַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשְׁךָ”. אָמַר לָהּ: “וּמַה תְּבַקְּשִׁי אִמִּי?” אָמְרָה לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתַּעַזְרֵנִי וְתֵלֵךְ לְשׁוּק הַמֶּשִׁי וְתִשְׁאַל לַחֲנוּתוֹ שֶׁל אַבּוּ-אלְפַתְּח בֶּן קַיְדָאם, וּכְשֶׁיַּרְאוּ לְךָ אוֹתָהּ שֵׁב בַּחֲנוּתוֹ וְתֵן לוֹ שָׁלֹום וֶאֱמֹר לוֹ: “תֵּן לִי הַצָּעִיף שֶׁאֶצְלְךָ הָרָקוּם בְּזָהָב”, שֶׁכֵּן אֵין לוֹ בַחֲנוּתוֹ יָפֶה הֵימֶנּוּ. וּקְנֵה אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ, בְנִי, בַּמְּחִיר הַיָּקָר בְּיוֹתֵר וְשִׂים אוֹתוֹ אֶצְלְךָ עַד שֶׁאָבוֹא אֶצְלְךָ לְמָחָר, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. הִסְתַּלְּקָה הַזְּקֵנָה וּבִלָּה הַנַּעַר אוֹתוֹ לַיְלָה מִתְהַפֵּךְ עַל גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת שֶׁל עֲצֵי עַרְעָר. כְּשֶׁהֵאִיר הַבּקֶֹר, לָקַח הַנַּעַר בְּכִיסוֹ אֶלֶף דִּינָר וְהָלַךְ בָּהֶם לְשׁוּק הַמֶּשִׁי, וְשָׁאַל לַחֲנוּתוֹ שֶל אַבּוּ-אלְפַתְּח, וְהִגִּידוּ לוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו, רָאָה לְפָנָיו עֲבָדִים וְסָרִיסִים וּמְשָׁרְתִים, וְרָאָה עָלָיו יְקָר וּרַחֲבוּת רַבָּה שֶׁל הוֹן וּמִן הַטּוּב. וְהַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁאֶצְלוֹ אוֹתָהּ נַעֲרָה, אִשְׁתּוֹ, שֶׁאֵין בְּדוֹמֶה לָהּ אֵצֶל בְּנֵי-הַמְּלָכִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַנַּעַר נָתַן לוֹ שָׁלוֹם. הֶחֶזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְצִוָּהוּ לָשֶׁבֶת, וְיָשַׁב אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “סוֹחֵר, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ צָעִיף פְּלוֹנִי שֶׁאֶרְאֶנּוּ”. צִוָּה הַסּוֹחֵר עַל עֶבֶד שֶׁיָּבִיא לוֹ צְרוֹר הַמֶּשִׁי מִפְּנִים הַחֲנוּת. הֱבִיאוֹ לוֹ. פָּתַח אוֹתוֹ וְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ מִסְפַּר צְעִיפִים, וְנָבוֹך הַנַּעַר מִיָּפְיָם. רָאָה אוֹתוֹ בְעֵינוֹ וְקָנָהוּ מִן הַסּוֹחֵר בַּחֲמִשִּׁים דִּינָר וְהָלַך לוֹ עִמּוֹ שָׂמֵחַ לַחֲצֵרוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁקָּנָה הַנַּעַר אֶת הַצָּעִיף מִן הַסּוֹחֵר הָלַךְ בּוֹ שָׂמֵחַ לַחֲצֵרוֹ. וְהִנֵּה הַזְּקֵנָה כְּבָר בָּאָה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ קָם לִקְרָאתָהּ עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו, וְנָתַן לָהּ אוֹתוֹ צָעִיף. אָמְרָה לוֹ: “הָבֵא לִי גַחֲלֵי אֵשׁ”. הֵבִיא הַנַּעַר אֶת הָאֵשׁ, הִקְרִיבָה אֶת קְצֵה הַצָּעִיף אֶל הַגְּחָלִים וְשָׂרְפָה קָצֵהוּ. אַחַר-כָּךְ קִפְּלָה אוֹתוֹ וְלָקְחָה אוֹתוֹ, וְהָלְכָה עִמּוֹ אֶל בֵּית אַבּוּ-אלְפַתְּח. כְּשֶׁהִגִּיעָה דָפְקָה בַדֶּלֶת. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַנַּעֲרָה אֶת קוֹלָה קָמָה וּפָתְחָה לָהּ אֶת הַדֶּלֶת. וְהָיְתָה לַזְּקֵנָה יְדִידוּת עִם אֵם הַנַּעֲרָה, וְהָיְתָה מַכִּירָה אוֹתָהּ, וְזֶה מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה חֲבֶרְתָּהּ שֶׁל אִמָּהּ. אָמְרָה לָהּ הַנַּעֲרָה: “וּמַה חֶפְצֵךְ, אִמָּא? הִנֵּה אִמִּי יָצְאָה מֵאֶצְלִי לְבֵיתָהּ”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “בִּתִּי, יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁאִמֵּךְ אֵינָה אֶצְלֵךְ, וַאֲנִי הָיִיתִי אֶצְלָהּ בֶּחָצֵר. וְלֹא בָאתִי אֵלַיִךְ אֶלָּא מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יַעֲבֹר זְמַן הַתְּפִלָּה, וּרְצוֹנִי לִרְחַץ אֶצְלֵךְ כַּדָּת, שֶׁיּוֹדַעַת אֲנִי שֶׁנְּקִִיּה אַתְּ וּבֵיתֵךְ טָהוֹר”. נָתְנָה לָהּ הַנַּעֲרָה רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֶצְלָהּ. כְּשֶׁנִּכְנְסָה נָתְנָה לָהּ שָׁלוֹם וּבֵרְכָה אוֹתָהּ. נָטְלָה אֶת הַקֻּמְקוּם וְנִכְנְסָה לְבֵית-הַכָּבוֹד. רָחֲצָה כַּדָּת וְהִתְפַּלְּלָה בְמָקוֹם שָׁמָּה, וְנִגְּשָׁה אַחֲרֵי זֶה אֶל הַנַּעֲרָה ואָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי, דּוֹמָה אֲנִי שֶׁמָקוֹם זֶה שֶׁהִתְפַּלַּלְתִי בוֹ הָלְכוּ בוֹ הַמְּשָׁרְתִים וְשֶׁטָּמֵא הוּא. רְאִי לִי אֵפוֹא מָקוֹם אַחֵר שֶׁאֶתְפַּלֵּל בּוֹ, שֶׁבְּטֵלָה הִיא הַתְּפִלָּה שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי”. תָּפְסָה אוֹתָה הַנַּעֲרָה בְיָדָהּ ואָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, בוֹאִי הִתְפַּלְּלִי עַל יְצוּעִי, שֶׁבַּעֲלִי נוֹהֵג לָשֶׁבֶת עָלָיו”. כְּשֶׁהֶעֱמִידָה אוֹתָהּ עַל הַיָּצוּעַ עָמְדָה לְהִתְפַּלֵּל, מִתְפַּלֶּלֶת וְכּוֹרַעַת. תָּפְסָה רֶגַע שֶׁהַנַּעֲרָה לֹא שָׂמָה לִבָּהּ וְהִנִּיחָה אוֹתוֹ צָּעִיף מִתַּחַת לַכָּר מִבְּלִי שֶׁתִּרְאֶה אוֹתָהּ. כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת הַתְּפִלָּה בֵּרְכָה אוֹתָהּ וְקָמָה וְיָצְאָה מֵאֶצְלָהּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ סוֹפוֹ שֶׁל הַיּוֹם נִכְנַס הַסּוֹחֵר, בַּעֲלָהּ, וְיָשַׁב עַל הַיָּצוּעַ. הֵבִיאָה לוֹ אֹכֶל וְאָכַל מִמֶּנּוּ דֵי-שָׂבְעוֹ וְנָטַל אֶת יָדָיו. אַחַר-כָּך נִשְׁעַן עַל הַכָּר וְהִנֵּה קְצֵה הַצָּעִיף יוֹצֵא מִתַּחַת לַכָּר. הוֹצִיא אוֹתוֹ מִתַּחְתָּיו, וּכְשֶׁרָאָהוּ הִכִּיר אוֹתוֹ. וְחָשַׁד אֶת הַנַּעֲרָה בְּזִמָּה. קָרָא אוֹתָהּ וְאָמַר לָהּ: מֵאַיִן לָךְ צָּעִיף זֶה?" נִשְׁבְּעָה לוֹ שְׁבוּעָה ואָמְרָה לו: “לֹא בָא אֵלַי אָדָם זוּלָתְךָ”. שָׁתַק הַסּוֹחֵר מִפַּחַד שֶׁלֹּא יִפָּרַע לְשִׁמְצָה וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “כְּשֶׁאֲנִי פוֹתֵח שַׁעַר זֶה, אֲנִי נִפְרָע לְשִׁמְצָה בְּבַגְדָּאד”, שֶׁכֵּן הָיָה סּוֹחֵר זֶה מִן הַיּוֹשְׁבִים בְּחֶבְרַת הַכַּלִיף וְלֹא הָיָה יָפֶה לוֹ יוֹתֵר מִן הַשְּׁתִיקָה. לֹא דִבֵּר אֶל אִשְׁתּוֹ אֲפִלּוּ מִּלָה אַחַת. וְהָיָה שֵׁם הַנַעֲּרָה מַחְטִ’יָּה. קָרָא אוֹתָהּ וְאָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי, שֶׁאִמֵּךְ מֻטֶּלֶת חוֹלָה מִכְּאֵב לִבָּהּ וְכָל הַנָּשִׁים אֶצְלָהּ מְבַכּוֹת אוֹתָהּ, וְלָזֹאת אֲנִי מְצַוֶּה עָלַיִךְ שֶׁתֵּצְאִי אֵלֶיהָ”. הָלְכָה הַנַּעֲרָה אֶל אִמָּהּ. כְּשֶׁנִּכְנְסָה לֶחָצֵר מָצְאָה אֶת אִמָּהּ בְּרִיאָה. יָשְׁבָה שָׁעָה אַחַת, וְהִנֵּה הַסַּבָּלִים בָּאוּ אֵלֶיהָ מַעֲבִירִים חֲפָצֶיהָ מֵחֲצַר הַסּוֹחֵר. וְהֶעֱבִירוּ כָל מַה שֶּׁהָיָה בֶחָצֵר מִן הַחֲפָצִים. כְּשֶׁרָאֲתָה זֹאת אִמָּהּ, אָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי, מַה הוּא שֶׁאֵרַע לָךְ”. הִכְחִידָה מִמֶּנָּה הַדָּבָר. בָּכְתָה אִמָּהּ וְהִתְאַבְּלָה עַל פֵּרוּד בִּתָּהּ מֵאוֹתוֹ אִישׁ. אַחֲרֵי מֶשֶׁךְ יָמִים בָּאָה הַזְּקֵנָה אֶל הַנַּעֲרָה כְּשֶׁהִיא בַּבַּית, וְנָתְנָה לָהּ שָׁלוֹם בְּגַעֲגוּעִים וְאָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי, חֲבִיבָתִּי, כְּבָר עָכַרְתְּ אֶת רוּחִי”. וְנִכְנְסָה אֶל אֵם הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לָהּ: אֲחוֹתִי, מָה הָעִנְיָן וּמַה סִּפּוּר הַבַּת עִם בַּעֲלָהּ, שֶׁכְּבָר שָׁמַעְתִּי שֶׁגֵּרְשָהּ. וּמַה הוּא מִן הַחֵטְא שֶׁגָּרַם לְכָל זֶה?" אָמְרָה לָהּ אִמָּהּ: “אֶפְשָׁר בַּעֲלָהּ חוֹזֵר אֵלֶיהָ בְּבִרְכָתֵךְ. הִתְפַּלְּלִי עָלֶיהָ אֲחוֹתִי, שֶׁהֲרֵי אַתְּ צָמָה תָמִיד וְעוֹמֶדֶת בַּעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים כָּל לֵילֵךְ”. אַחַר-כָּךְ יָשְׁבוּ יַחַד הִיא וְאִמָּהּ וְהַזְּקֵנָה בַּבַּיִת וְשׁוֹחֲחוּ בֵינֵיהֶן. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “בִּתִּי, אַל תִּשְׂאִי יָגוֹן בְּלִבֵּךְ. אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֲנִי מְאַחֶדֶת אוֹתָךְ עִם בַּעֲלֵךְ בְּיָמִים אֵלֶּה”. יָצְאָה אֶל הַנַּעַר וְאָמְרָה לוֹ: "הָכֵן לָנוּ מְסִיבָּה נָאָה, שֶׁאֲנִי מְבִיאָה אוֹתָה אֵלֶיךָ הַלַּיְלָה. נִזְדָּרֵז הַנַּעַר וְהֵבִיא מַה שֶׁהֵם זְקוּקִים לוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה, וְיָשַׁב מְצַפֶּה לָהֶן. בָּאָה הַזְּקֵנָה אֶל אֵם הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לָהּ: “אֲחוֹתִי, שִׂמְחָה אֶצְלֵנוּ, שִׁלְחִי אֵפוֹא עִמִּי אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁתִּתְעַנֵּג וְיַעֲבֹר מַה שֶׁבָּה מִן הַצַּעַר וְהַיָּגוֹן, וְאַחַר-כָּךְ אֲנִי חוֹזֶרֶת עִמָּהּ אֵלַיךְ כְּמוֹ שֶׁלְּקַחְתִּיהָ מֵאֶצְלֵךְ”. קָמָה אֵם הַנַּעֲרָה וְהִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ הַמְפֹאָרִים בְּמַלְבּוּשֶׁיהָ וְקִשְּׁטָה אוֹתָהּ בַּקִּשׁוּט הַיָּפֶה בְיוֹתֵר מִן הַתַּכְשִׁיטִים וְהַבְּגָדִים, וְיָצְאָה עִם הַזְּקֵנָה. וְלִוְּתָה אִמָּהּ אוֹתָן עַד הַדֶּלֶת, וְהָיְתָה מְצַוָּה אֶת הַזְּקֵנָה וְאוֹמֶרֶת לָהּ: “הִזָּהֲרִי שֶׁלֹּא יִרְאֶנָּה גַם אֶחָד מִבְּרִיוֹת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁהֲרֵי אַתְּ יוֹדַעַת מַעֲלַת בַּעֲלָה אֵצֶל הַכַּלִיף, וְאַל תַּשְׁהִי אוֹתָהּ וְחִזְרִי עִמָּהּ בַּזְמַן הַמָּהִיר בְּיוֹתֵר”. לָקְחָה אוֹתָהּ הַזְּקֵנָה עַד שֶׁהִגִּיעָה לִמְעוֹן הַבָּחוּר וְהַנַּעֲרָה חוֹשֶׁבֶת שֶׁבֵּית-הַחֲתוּנָה הוּא. כְּשֶׁנִּכְנְסָה לֶחָצֵר וְהִגִּיעָה לַחֲדַר הַיְשִׁיבָה…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַךְ נִכְנְסָה הַנַּעֲרָה לֶחָצֵר וְהִגִּיעָה לַחֲדַר הַיְשִׁיבָה, זִּנֵּק הַנַּעַר אֵלֶיהָ וְחִבֵּק אוֹתָהּ וְנָשַׁק אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ. נִפְתְּעָה הַנַּעֲרָה מִיָּפְיוֹ שֶׁל הַנַּעַר, וְנִצְטַיֵּר בְּדִמְיוֹנָהּ שֶׁמָּקוֹם זֶה וְכָל מַה שֶׁיֵּש בּוֹ מִן הַפְּרָחִים הָרֵיחָנִיִּים וְהַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה חֲלוֹם הוּא. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ הַזְּקֵנָה מָפְתָּעָה, אָמְרָה לָהּ: “יְהִי שֵׁם אֱלֹהִים סִתְרָה עָלַיִךְ, בִּתִּי, אַל תְּפַחֲדִי, שֶׁהֲרֵי אֲנִי יוֹשֶׁבֶת וְאֵינִי עוֹזֶבֶת אוֹתָךְ אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת, וְאַתְּ תִּצְלְחִי לוֹ וְהוּא יִצְלַח לָךְ”. יָשְׁבָה הַנַּעֲרָה, כְּשֶׁהִיא בְעָצְמָת הַהִתְבַּיְּשׁוּת. וְלֹא פָסַק הַנַּעַר מִלְּשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתָהּ וּלְצַחֵק עִמָּהּ וּלְעַנֵּג אוֹתָהּ בְּשִׁירִים וּבְסִפּוּרִים, עַד שֶׁרָחַב לִבָּה וְרָוַח לָהּ, וְאָכְלָה וְשָׁתְתָה. וּכְשֶׁטּוֹב לִבָּהּ בַּמַּשְקֶה, נָטְלָה אֶת כְּלֵי הַמֵּיתָרִים הָעוּד וְשָׁרָה. וּלְיָפְיוֹ שֶׁל הַנַּעַר נָטְתָה וְסָרָה. כְּשֶׁרָאָה הַנַּעַר מֵאִתָּהּ זֹאת, נַעֲשָׂה שִׁכּוֹר וְלֹא מֵיַיִן, וְהָיוּ חַיַָּיו קַלִּים בְּעֵינָיו. יָצְאָה הַזְּקֵנָה מֵאֶצְלָם. אַחַר-כָּךְ בָּאָה אֲלֵיהֶם בַּבֹּקֶר וּבֵרְכָה אוֹתָם בְּבֹקֶר טוֹב וְאָמְרָה לַנַּעֲרָה: “כֵּיצַד הָיָה לֵילֵךְ, גְּבִרְתִּי?” אָמְרָה לָהּ: “יָפֶה, הוֹדוֹת לְעֶזְרָתֵךְ הָרַבָּה”. אָמְרָה לָהּ: “קוּמִי שֶׁנֵּלֵךְ אֵצֶל אִמֵּךְ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַנַּעַר אֶת דִּבְרֵי הַזְּקֵנָה, הוֹצִיא לָהּ מֵאָה דִּינָר, וְאָמַר לָהּ: “הַנִּיחִי אוֹתָהּ אֶצְלִי לַיְלָה זֶה”. יָצְאָה הַזְּקֵנָה מֵאֶצְלָהּ וְהָלְכָה אֶל אֵם הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לָהּ: “בִּתֵּךְ מְשַׁגֶּרֶת לָךָ שָׁלוֹם, שֶׁאֵם הַכַּלַָּה הִשְׁבִּיעָה אוֹתָהּ שֶׁתָּלוּן אֶצְלָהּ הַלַּיְלָה”. אָמְרָה לָהּ אִמָּה: “אֲחוֹתִי, מִסְרִי לָהּ שָׁלוֹם. וְאִם הַנַּעֲרָה מוֹצֵאת נַחַת-רוּחַ בָּזֶּה, אֵין כָּל אָסוֹן בְּלִינָתָהּ. תִּתְעַנֵּג וְתָבוֹא, וְאַל תְּהֵא אָצָה, שֶׁאֵין אֲנִי חוֹשֶׁשֶׁת לָהּ אֶלָּא מֵרָגְזוֹ שֶׁל בַּעֲלָהּ”. לֹא פָסְקָה הַזְּקֵנָה, לְהַעֲרִים עַל אֵם הַנַּעֲרָה בְעָרְמָה אַחֲרֵי עָרְמָה, עַד שֶׁשָּׁהֲתָה שִׁבְעָה יָמִים, וּבְכָל יוֹם הִיא לוֹקַחַת מִן הַנַּעַר מֵאָה דִּינָר. כְּשֶׁעָבְרוּ יָמִים אֵלֶּה, אָמְרָה אֵם הַנַּעֲרָה לַזְּקֵנָה: “הָבִיאִי לִי אֶת בִּתִּי מִיָּד, שֶׁלִּבִּי דוֹאֵג לָהּ, וּכְבָר אָרַךְ זְמַן הֵעָדְרָהּ, וּכְבָר נִתְעוֹרֵר בִּי חֲשָׁד מִזֶּה”. יָצְאָה הַזְּקֵנָה מֵאֶצְלָהּ, כּוֹעֶסֶת עַל דְּבָרֶיהָ. בָּאָה אֶל הַנַּעֲרָה וְהִנִּיחָה יָדָהּ בְּתוֹךְ יָדָהּ, וְיָצְאוּ שְׁתֵּיהֶן מֵאֵצֶל הַנַּעַר, כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן עַל מִטָּתוֹ מִשִּׁכְרוּת הַיַּיִן, עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֵצֶל אִמָּהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה. פָּנְתָה אִמָּהּ אֵלֶיהָ בַּהֲנָאָה וְהַרְחָבַת-הַלֵּב וְשָׂמְחָה בָהּ תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה וְאָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי לִבִּי הָיָה דוֹאֵג, וּפָגַעְתִּי בִכְבוֹד אֲחוֹתִי בְמִלִּים שֶׁהִכְאַבְתִּי לָהּ בָּהֶן”. אָמְרָה לָהּ: “קוּמִי וְנַשְּׁקִי אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רְַגְלֶיהָ, שֶׁכֵּן הְָיתָה לִי כְעֶבֶד לְמַלֵּא חֶפְצִי. וְאִם אֵין אַתְּ עוֹשָׂה מַה שֶׁצִּוִּיתִי עָלַיִךְ, אֵין אֲנִי בִתֵּךְ וְאֵין אַתְּ אִמִּי”. קָמָה מִיָּד וּפִיְּסָה אוֹתָהּ. אַחַר-כָּךְ קָם הַנַּעַר מִשִּׁכְרוֹנוֹ וְלֹא מָצָא אֶת הַנַּעֲרָה, וְאוּלָם שָׂמַח בְּמַה שֶׁהִגִּיע לוֹ כְּשֶׁהִשִּׂיג מַטָּרָתוֹ. הָלְכָה הַזְּקֵנָה אֶל הַנַּעַר וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם, וְאָמְרָה לוֹ: “מַה דַּעְתְּךָ עַל מַה שֶׁפָּעַלְתִּי?”, אָמַר לָהּ: “יָפָה עֲצָתֵךְ וְיָפֶה תַכְסִיסֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “בּוֹא וּנְתַקֵּן מַה שֶׁקִּלְקַלְנוּ וְנַחֲזִיר נַעֲרָה זוֹ לְבַעֲלָהּ, שֶׁכֵּן הָיִינוּ סִבַּת הַפֵּרוּד בֵּינֵיהֶם”. אָמַר לָהּ: “וְכֵיצַד אֶעֱשֶׂה זֹאת?” אָמְרָה לוֹ: “תֵּלֵךְ אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר וְתֵשֵׁב אֶצְלוֹ וְתִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם, וַאֲנִי אֶעֶבֹר עַל פְּנֵי הֶחָנוּת. וּכְשֶׁתִּרְאֶה אוֹתִי, קוּם אֵלַי מִן הַחֲנוּת בִּמְהִירוּת וּתְפֹס אוֹתִי וּמְשֹׁךְ אוֹתִי בִּבְגָדַי וְחָרְפֵנִי וְאַיֵם עָלַי, וּדְרֹש מִמֶּנִּי אֶת הַצָּעִיף, ואֱמֹר לַסּוֹחֵר: “אַתָּה אֲדוֹנִי, מַכִּיר אֶת הַצָּעִיף שֶׁקָּנִיתִי מִמְּךָ בַּחֲמִשִּים דִּינָר, וְהִנֵּה קָרָה, אֲדוֹנִי, שֶׁנַּעֲרָתִי לָבְשָׁה אוֹתוֹ וְנִשְׂרַף מִמֶּנּוּ מָקוֹם בְּקָצֵהוּ. נָתְנָה אוֹתוֹ נַעֲרָתִי לִזְקֵנָה זוֹ שֶׁתִּמְסְרֶנּוּ לְאָדָם שֶׁיְּתַקְּנֵהוּ. נָטְלָה אוֹתוֹ וְהָלְכָה לָהּ, וְלֹא רְאִיתִיהָ מֵאוֹתוֹ יוֹם”. אָמַר לָהּ הַנַּעַר: “”בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. הָלַךְ הַנַּעַר תֵּכֶף ומִיָּד אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר וְיָשַׁב אֶצְלוֹ שָׁעָה אַחַת. וְהִנֵּה הַזְּקֵנָה עוֹבֶרֶת עַל הֶחָנוּת וּבְיָדָה מַחֲרֹזֶת תְּפִלָּה וְהִיא מוֹנָה חֲרוּּזָיו וּמַזְכִּירָה אֶת שֵׁם אַללָּה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ קָם עַל רַגְלָיו מִן הֶחָנוּת וּמְשָׁכָהּ בִּבְגָדֶיהָ וְהִתְחִיל מְגָדְּפָהּ וּמְחָרְפָהּ כְּשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת אֵלָיו רַכּוֹת וְאוֹמֶרֶת לוֹ: “בְּנִי, לְךָ הַצְּדָקָה”. נִתְאַסְּפוּ אַנְשֵׁי-הַשּׁוּק עַל שְׁנֵיהֶם, וְאָמְרוּ: “מַה הָעִנְיָן?” אָמַר לָהֶם: “אֲנָשִׁים, אֲנִי קָנִיתִי מִסּוֹחֵר זֶה צָעִיף בַּחֲמִשִּׁים דִּינָר, וְלָבְשָׁה אוֹתָהּ הַנַּעֲרָה שָׁעָה אַחַת, וְיָשְׁבָה לְקַטְּרוֹ בִלְבוֹנָה. עָפוּ הַגִּצִּים וְנִשְׂרַף קָצֵהוּ. מָסַרְנוּ אוֹתוֹ לִזְקֵנָה זוֹ שֶׁתִּתֵּן אוֹתוֹ לְמִי שֶׁיְּתַקְּנֵהוּ וְתַחֲזִיר אוֹתוֹ לָנוּ. וּמֵאוֹתָה שָׁעָה לֹא רְאִינוּהָ”. אָמְרָה הַזְקֵנָה: “אֱמֶת דִּבֵּר נַעַר זֶה. אָמְנָם כִּי לְקַחְתִּיו מִמֶּנּוּ וְנִכְנַסְתִּי עִמּוֹ לְבַיִת מִן הַבָּתִּים שֶׁאֲִני רְגִילָה לְהִכָּנֵס בּוֹ, והִתְפַּלַּלְתִּי שָׁם. שַׂמְתִּי אוֹתוֹ בְּמָקוֹם ושְׁכַחְתִּיו, ואֵינִי יוֹדַעַת בְּאֵיזֶה מָקוֹם הוּא. והֲרֵי אֲנִי אִשָּׁה עֲנִיִָּה וּפָחַדְתִּי מִבְּעָלָיו, וְלֹא נִרְאֵיתִי עוֹד בְּפָנָיו”. כָּל זֶה וְהַסּוֹחֵר בַּעַל-הָאִשָּׁה שׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרָיו.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁתָּפַס הַנַּעַר בָּאִשָּׁה וְדִבֵּר אֵלֶיהָ בִּדְבַר הַצָּעִיף, כְּפִי שֶׁהוֹרְתָה אֹותוֹ, הָיָה בַעֲלָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה שׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרֶיהָ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. וּכְשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר אֶת הַדָּבָר, שֶׁתִּכְּנָה אֹותוֹ זְקֵנָה נוֹכֶלֶת זוֹ עִם הַנַּעַר, קָם עַל רַגְלָיו וְאָמַר: “אַללָּה הַגָּדוֹל, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵאִתְּךָ סְלִיחָה, אַללָּה הָאַדִּיר, עַל חֲטָאתִי, וְעַל מַה שֶׁחָשְׁדָה מַחְשַׁבְתִּי”. הִלֵּל אֶת אֱלֹהִים שֶׁגִּלָּה לוֹ אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ. נִגַּשׁ הַסּוֹחֵר וְאָמַר לָהּ: כְּלוּם אַתְּ נִכְנֶסֶת לְבֵיתֵנוּ?" אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי נִכְנֶסֶת אֲנִי אֶצְלְךָ וְאֵצֶל זוּלָתְךָ לְקַבֵּל צְדָקָה. וּמֵאוֹתוֹ יוֹם לֹא הִגִּיד לִי אָדָם דָּבָר עַל אוֹדוֹת הַצָּעִיף”. אָמַר לָהּ הַסּוֹחֵר: “כְּלוּם שָׁאַלְתְּ מִמִּי שֶׁהוּא עַל אוֹדוֹתָיו בְּבֵיתֵנוּ?” אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, שָׁאַלְתִּי וְאָמְרוּ לִי: ‘בַּעֲלַת הַבַּיִת כְּבָר גֵּרְשָׁהּ הַסּוֹחֵר’, וְחָזַרְתִּי וְלֹא שָׁאַלְתִּי אָדָם אַחֲרֵי זֶה עַד הַיּוֹם”. פָּנָה הַסּוֹחֵר אֶל הַנַּעַר וְאָמַר לוֹ: “הַנַּח לָהּ לְאִשָּׁה זוֹ וְתֵלֵךְ לְדַרְכָּהּ, שֶׁהַצָּעִיף אֶצְלִי הוּא”. הוֹצִיאוֹ מִן הֶחָנוּת וּנְתָנוֹ לַמְתַקֵּן לְעֵינֵי הנִּמְצָאִים שָׁם. אַחַר-כָּךְ הָלַךְ אֶל אִשְׁתּוֹ וְנָתַן לָהּ מַשֶׁהוּ מִן הַמָּמוֹן וְהֶחֱזִירָה אֵלָיו, אַחֲרֵי שֶׁהִפְלִיג בְּהִתְנַצְּלוּתוֹ לְפָנֶיהָ וּבִקֵּש סְלִיחָה מֵאֱלֹהִים, מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע מַה הוּא שֶׁעָשְׂתָה הַזְקֵנָה.

וְזֶהוּ מִכְּלַל עָרְמַת הַנָּשִׁים, הַמֶּלֶךְ ". הוֹסִיף הַמִּשְנֶה וְאָמַר: "וּכְבָר שָמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ, גַּם

סִפְּרוּ שֶׁאַחַד מִבְּנֵי-הַמְּלָכִים יָצָא יְחִידִי לְעַצְמוֹ לְטַיֵּל. עָבַר עַל פְּנֵי גַן מוֹרִיק שֶׁבּוֹ עֵצִים וּפֵרוֹת וְעוֹפוֹת, וּנְהָרוֹת זוֹרְמִים בְּתוֹךְ אוֹתוֹ גַן. מָצָא אוֹתוֹ מָקוֹם חֵן בְּעֵינֵי הַנַּעַר וְיָשַׁב בּוֹ, וְהוֹצִיא מַשֶּׁהוּ מִן הַפַּרְפְּרָאוֹת שֶׁהָיוּ עִמּוֹ וְהִתְחִיל לֶאֱכֹל בּוֹ. וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ כְּשֶׁרָאָה עָשָׁן עָצוּם עוֹלֶה עַד הַשָּׁמַיִם מֵאוֹתוֹ מָקוֹם. פָּחַד בֶּן-הַמֶּלֶךְ, וְקָם וְעָלָה עַל אִילָן מִן הָאִילָנוֹת, וְהִתְחַבֵּא בוֹ. כְּשֶׁעָלָה עָלָיו רָאָה שֵׁד מִמִּשְׁפַּחַת הָעִפְרִית עוֹלֶה מִלֵּב אוֹתוֹ נָהָר וְעַל רֹאשׁוֹ תֵבָה שֶׁל שַׁיִשׁ וְעָלֶיהָ מַנְעוּל. הִנִּיחַ אוֹתָהּ בְּאוֹתוֹ גַן וּפָתַח אֶת הַתֵּבָה וְיָצְאָה מִתּוֹכָהּ נַעֲרָה, כְּאִלּוּ הִיא הַשֶּׁמֶשׁ הַמֵּאִירָה בְּעֶצֶם אוֹרָהּ בַּשָּׁמַיִם הַצַּחִים, וְהִיא מִמִּין בְּנֵי-הָאָדָם. הוֹשִׁיב אוֹתָהּ לְפָנָיו, מִסְתַּכֵּל בָּהּ. אַחַר-כָּךְ הִנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ עַל אֶבֶן וְיָשֵׁן. נָטְלָה אֶת רֹאשׁוֹ וְשָׂמָה אוֹתוֹ עַל הַתֵּבָה וְקָמָה לְהִתְהַלֵּךְ. נָפַל מֶבָּט מִמֶּנָּה עַל אוֹתוֹ עֵץ וְרָאֲתָה אֶת בֶּן-הַמֶּלֶךְ. נָתְנָה לוֹ אוֹת שֶׁיֵּרֵד. סֵרֵב לָרֶדֶת. הִשְׁבִּיעָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “אִם אֵין אַתָּה יוֹרֵד וְעוֹשֶׂה בִי מַה שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ, אֲנִי מְעוֹרֶרֶת אֶת הָעִפְרִית מִן הַשֵּׁנָה, וּמוֹדִיעוֹ עָלֶיךָ וְהוּא מֵמִית אוֹתְךָ מִיָּד בִּמְקוֹמְךָ”. פָּחַד הַנַּעַר מִפָּנֶיהָ וְיָרַד. כְּשֶׁיָּרַד נָשְׁקָה אֶת שְׁתֵּי יָדָיו וְרַגְלָיו וּפִתְּתָה אוֹתוֹ וְנִשְׁמַע לָהּ לְחֶפְצָה. כְּשֶׁגָּמַר, אָמְרָה לוֹ: “תֵּן לִי טַבַּעַת זוֹ שֶׁבְּיָדְךָ”. נָתַן לָהּ אֶת הַטַּבַּעַת. צָרְרָה אוֹתוֹ בְמִטְפַּחַת שֶׁל מֶשִׁי שֶׁהָיָה עִמָּהּ וּבוֹ מִסְפָּר רַב שֶׁל טַבָּעוֹת לְמַעֲלָה מִשְּׁמוֹנִים, וְשָׂמָה טַבַּעַת זוֹ בְתוֹכָן. אָמַר לָהּ בֶּן-הַמֶּלֶךְ: “וּמָה אַתְּ עוֹשָׂה בְטַבָּעוֹת אֵלּוּ שֶׁעִמָּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “שֵׁד זֶה חֲטָפַנִי מֵאַרְמוֹן אָבִי, וְהִנִּיחַ אוֹתִי בְּתוֹךְ תֵּבָה זוֹ וְנָעַל עָלַי בְּמַנְעוּל שֶׁעִמּוֹ וְשָׂם אוֹתִי בְתוֹכָהּ עַל רֹאשׁוֹ, נוֹשֵׂא אוֹתִי לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵלָיו, וְאֵינוֹ פוֹרֵשׁ מִמֶּנִי כִּמְעַט שָׁעָה אַחַת מֵעָצְמַת קִנְאָתוֹ אוֹתִי, וּמְעַכֵּב אוֹתִי מִמַּה שֶּׁאֲנִי מִתְאַוָּה לוֹ. וּכְשֶׁרָאִיתִי כָךְ מִמֶּנּוּ, נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא אֶמְנַע גַּם אֶחָד מִלִּדְבַּק בִּי. וְטַבָּעוֹת אֵלּוּ שֶׁעִמִּי לְפִי עֵרֶךְ מִסְפָּר הַגְּבָרִים שֶׁדָּבְקוּ בִי, שֶׁכֵּן כָּל הַדָּבֵק בִּי אֲנִי נוֹטֶלֶת מִמֶּנּוּ טַבַּעְתּוֹ וְשָׂם אוֹתָהּ בְּתוֹךְ מִטְפַּחַת זוֹ”. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לוֹ: “פְּנֵה וָלֵךְ לְדַרְכְּךָ, שֶׁאָתוּר אַחֲרֵי אֶחָד זוּלָתְךָ, שֶׁכֵּן אֵינוֹ קָם בְּשָׁעָה זוֹ”. וְעוֹד לֹא הֶאֱמִין הַנַּעַר בֶּן-הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּפְטַר מִמֶּנָּה, כְּשֶׁמִּהֵר לְהִסְתַּלֵּק לְדַרְכּוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְעוֹן אָבִיו, וְהַמֶּלֶךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ עַל הַמְּזִמָּה שֶׁזָּמְמָה הַנַּעֲרָה לִבְנוֹ וְלֹא פָחַד מִזֶּה וְלֹא נָתַן דַּעְתּוֹ עַל כָּךְ. וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע הַמֶּלֶךְ שֶׁטַּבַּעַת חוֹתָמוֹ שֶׁל בְּנוֹ אָבַד, צִוָּה לַהֲרֹג אוֹתוֹ הַנַּעַר. קָם מִמְּקוֹמוֹ וְנִכְנַס לְאַרְמוֹנוֹ, וְחָשׁוּ הַמִּשְׁנִים וְהֶחֱזִירוּהוּ מִדַּעְתּוֹ לַהֲרֹג אֶת בְּנוֹ. לַיְלָה אֶחָד שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁנִים לִקְרֹא לָהֶם וּבָאוּ לְפָנָיו כֻּלָּם. קָם הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתָם וְקִבֵּל פְּנֵיהֶם וְהוֹדָה לָהֶם עַל מַה שֶּׁהָיָה מִצִּדָּם בְּהַחֲזִירָם אוֹתוֹ מִדַּעְתּוֹ לַהֲרֹג אֶת בְּנוֹ, וּכְמוֹ כֵן הוֹדָה לָהֶם הַנַּעַר וְאָמַר לָהֶם: "יָפֶה הוּא מַה שֶּׁנֵּהַלְתֶּם בּוֹ אֶת אָבִי לְהַשְׁאִירֵנִי בַּחַיִּים, וְעוֹד אֶגְמֹל לָכֶם טוֹב עַל זֶה אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְהוֹדִיעַ לָהֶם הַנַּעַר אַחֲרֵי זֶה עַל סִבַּת אֲבֵדָתָה שֶׁל טַבַּעַת חוֹתָמוֹ. בֵּרְכוּ אוֹתוֹ בַאֲרִיכוּת-יָמִים וְשֶׁמַּעֲלָתוֹ תַעֲלֶה עַד מְרוֹמִים, וְיָצְאוּ מִן הַחֶדֶר.

רְאֵה אֵפוֹא, הַמֶּלֶךְ, אֶת עָרְמַת הַנָּשִׁים וּמַה שֶּׁהֵן עוֹשׂוֹת בַּגְּבָרִים". חָזַר בּוֹ הַמֶּלֶךְ מִלַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר וְיָשַׁב אָבִיו בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, נִכְנַס אֵלָיו בְּנוֹ, יָדוֹ בְיַד מְחַנְּכוֹ אַלסִּנְדְבָּאד, וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָי. אַחַר-כָּךְ דִּבֵּר בַּלָּשׁוֹן הַצַּחָה בְּיוֹתֵר וְשִׁבַּח אֶת אָבִיו וְאֶת מִשְׁנָיו וְרַבֵּי-מַמְלַכְתּוֹ וְהוֹדָה לָהֶם, וְהִלֵּל אוֹתָם. וְהָיוּ בְאוֹתוֹ מַעֲמָד בַּמּוֹשָׁב הַחֲכָמִים וְהָאֶמִירִים וְהַצָּבָא וְהַנִּכְבָּדִים בָּאֲנָשִׁים. הִשְׁתָּאוּ הַנִּמְצָאִים לִלְשׁוֹנוֹ הַצַּחָה שֶׁל בֶּן-הַמֶּלֶךְ וְלִשְׂפָתוֹ הַנִּמְלֶצֶת וְכִשְׁרוֹנוֹ הַמְּעֻלֶּה בְּהַבָּעָה. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת אָבִיו שָׂמַח בּוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה עַד מְאֹד. קָרָא אוֹתוֹ אֵלָיו וְנָשַׁק לוֹ בֵין שְׁתֵּי עֵינָיו וְקָרָא לִמְחַנְּכוֹ אַלסִּנְדְבָּאד וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְסִבַּת שְׁתִיקַת בְּנוֹ בְמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים. אָמַר לוֹ הַמְחַנֵּךְ: “אֲדוֹנֵנוּ, תַּקָּנָתוֹ הָיְתָה בָזֶה שֶׁלֹּא יְדַבֵּר, שֶׁכֵּן חָשַׁשְׁתִּי לוֹ שֶׁלֹּא יֵהָרֵג בְּאוֹתוֹ זְמַן. וְהָיִיתִי יוֹדֵעַ, אֲדוֹנִי, דָּבָר זֶה מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד, שֶׁכֵּן רָאִיתִי אֶת מַזָּלוֹ שֶׁהוֹרָה לִי כָל זֶה. וּכְבָר עָבְרָה מֵעָלָיו הָרָעָה עַל-יְדֵי מַזָּלוֹ הַטּוֹב שֶׁל הַמֶּלֶךְ”. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ בְּכָךְ וְאָמַר לְמִשְׁנָיו: “אִלּוּ הָיִיתִי הוֹרֵג אֶת בְּנִי, כְּלוּם הָיָה הַחֵטְא עָלַי אוֹ עַל הַנַּעֲרָה אוֹ עַל הַמְחַנֵּךְ אַלסִּנְדְבָּאד?” שָׁתְקוּ הַנִּמְצָאִים מִלְּהָשִׁיב תְּשׁוּבָה. אָמַר מְחַנֵּךְ הַנַּעַר אַלסִּנְדְבָּאד לְבֶן-הַמֶּלֶךְ: “הָשֵׁב הַתְּשׁוּבָה, בְּנִי”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר אַלסִּנְדְבָּאד לְבֶן-הַמֶּלֶךְ: “הָשֵׁב הַתְּשׁוּבָה, בְּנִי”, אָמַר בֶּן-הַמֶּלֶךְ: “שָׁמַעְתִּי שֶׁאָדָם מִן הַסּוֹחֲרִים יָרַד אֵלָיו אוֹרֵחַ בְּבֵיתוֹ. שָׁלַח אֶת שִׁפְחָתוֹ שֶׁתִּקְנֶה לוֹ מִן הַשּׁוּק לֶבֶן בְּכַד. נָטְלָה אֶת הַלֶּבֶן בְּכַדָּהּ וּבִקְּשָׁה לָשׁוּב לְבֵית אֲדוֹנֶיהָ. בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה בַדֶּרֶךְ, עָבְרָה עַל פָּנֶיהָ דָאָה, עָפָה וּבְצִפָּרְנֶיהָ נָחָשׁ שֶׁהִיא סוֹחֶטֶת אוֹתוֹ בָהֶן. נָטְפָה טִפָּה מֵאֶרֶס הַנָּחָשׁ בַּכַּד, בְּאֵין הַשִּׁפְחָה יוֹדַעַת זֹאת. כְּשֶׁהִגִּיעָה לַבַּיִת נָטַל הָאָדוֹן מִמֶּנָּה אֶת הַלֶּבֶן וְשָׁתָה מִמֶּנּוּ הוּא וְאוֹרְחוֹ. לֹא נִכְנַס הַלֶּבֶן לְתוֹךְ מֵעֵיהֶם עַד שֶׁמֵּתוּ שְׁנֵיהֶם. צֵא וַחֲשֹׁב אֵפוֹא, הַמֶּלֶךְ, בְּמִי הָאַשְׁמָה בְּעִנְיָן זֶה?” אָמַר אַחַד הַנִּמְצָאִים: “הָאַשְׁמָה בְּאוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁשָּׁתוּ”. וְאָמַר שֵׁנִי: “הָאַשְׁמָה בַנַּעֲרָה שֶׁהִשְׁאִירָה אֶת הַכַּד מְגֻלֶּה מִבְּלִי מִכְסֶה”. אָמַר אַלסִּנְדְבָּאד מְחַנֵּךְ הַנַּעַר: “מַה תֹּאמַר בְּעִנְיָן זֶה אַתָּה, בְּנִי?” אָמַר בֶּן-הַמֶּלֶךְ: “אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהָאֲנָשִׁים שָׁגוּ, וְאֵין חֵטְא לֹא בַנַּעֲרָה וְלֹא בָאֲנָשִׁים. וְאוּלָם מִדַּת יְמֵי-חַיֵּיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים כָּלְתָה יַחַד עִם הַמְּזוֹנוֹת, וְנִגְזְרָה עֲלֵיהֶם מִיתָתָם בְּסִבַּת דָּבָר זֶה”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת הַנִּמְצָאִים הִתְפַּלְאוּ עָלָיו תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת וְהֵרִימוּ קוֹלָם לְבָרֵךְ אֶת בֶּן-הַמֶּלֶךְ וְאָמְרוּ לוֹ: “כְּבָר עָנִיתָ תְשׁוּבָה שֶׁאֵין דּוֹמָה לָהּ, וְאַתָּה הֶחָכָם בְּכָל בְּנֵי דוֹרְךָ כַּיּוֹם”. כְּשֶׁשָּׁמַע בֶּן-הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵיהֶם אָמַר לָהֶם: “אֵינִי חָכָם. וְאָמְנָם הַשֵּׁיךְ הָעִוֵּר וּבֶן-שָׁלשׁ הַשָּׁנִים וּבֶן-חָמֵשׁ הַשָּׁנִים הָיוּ חֲכָמִים יוֹתֵר מִמֶּנִּי”. אָמְרוּ לוֹ הַנִּמְצָאִים: “סַפֵּר לָנוּ סִפּוּרָם שֶׁל אֵלֶּה הַשְּׁלשָׁה שֶׁהֵם חֲכָמִים מִמְּךָ, הָעֶלֶם”. אָמַר לָהֶם בֶּן-הַמֶּלֶךְ: "שָׁמַעְתִּי

סִפְּרוּ שֶׁהָיָה סוֹחֵר מִן הַסּוֹחֲרִים רַב הַהוֹן וּמַרְבֶּה בִנְסִיעוֹת אֶל כָּל הָאֲרָצוֹת. בִּקֵּשׁ לִנְסֹעַ אֶל אַחַת הָאֲרָצוֹת. שָׁאַל אֶת אֵלֶּה שֶׁבָּאוּ מִמֶּנָּה וְאָמַר לָהֶם: “אֵיזוֹ סְחוֹרָה הִיא בָהּ הַמְּבִיאָה רֶוַח רַב?” אָמְרוּ לוֹ: “עֵץ הָאַלְמֹג, שֶׁהוּא נִמְכַּר בָּהּ בְּיֹקֶר”. קָנָה הַסּוֹחֵר בְּכָל מַה שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ מִן הַהוֹן עֵץ-אַלְמֹג וְנָסַע לְאוֹתָהּ מְדִינָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ הָיְתָה כְנִיסָתוֹ לְתוֹכָהּ בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם, וְהִנֵּה זְקֵנָה מְנַהֶגֶת צֹאן אֲשֶׁר לָהּ. כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת הַסּוֹחֵר אָמְרָה לוֹ: “מִי אַתָּה, הָאִישׁ?” אָמַר לָהּ: “אִישׁ סוֹחֵר נָכְרִי אֲנִי”. אָמְרָה לוֹ: “הִזָּהֵר מִפְּנֵי תוֹשָׁבֵי עִיר זוֹ, שֶׁרַמָּאִים וְלִסְטִים הֵם, וְהֵם מְרַמִּים אֶת הַזָּר לְהִשְׁתַּלֵּט עָלָיו וְלֶאֱכֹל כָּל מַה שֶּׁאִתּוֹ, רְאֵה יְעַצְתִּיךָ”, וְנִפְרְדָה מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר פָּגַשׁ אוֹתוֹ אִישׁ אָדָם מִתּוֹשָׁבֵי הַמְּדִינָה. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי מֵאַיִן בָּאתָ?” אָמַר לוֹ: “בָּאתִי מֵעִיר פְּלוֹנִית”. אָמַר לוֹ: “מָה הֵבֵאתָ עִמְּךָ מִן הַסְּחוֹרָה?” אָמַר לוֹ: “עֲצֵי-אַלְמֹג, שֶׁכֵּן שָׁמַעְתִּי, שֶׁעֵרֶךְ רַב לָהֶם אֶצְלְכֶם”. אָמַר לוֹ: “טָעָה מִי שֶׁיָּעַץ לְךָ זֹאת. הֲרֵי אֵין אָנוּ יוֹקְדִים תַּחַת הַקְּדֵרָה עֵץ דֶּלֶק אֶלָּא זֶה, וּמְחִירוֹ אֶצְלֵנוּ וּמְחִיר עֵץ-הַדֶּלֶק שָׁוִים”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר אֶת דִּבְרֵי הָאִישׁ נִצְטָעֵר וְהִתְחָרֵט, וְהָיָה בֵּין חוֹשֵׁב הַדְּבָרִים לֶאֱמֶת וּבֵין חוֹשְׁבָם לְשֶׁקֶר. יָרַד אוֹתוֹ סוֹחֵר לְאַחַד מְלוֹנוֹת-הָאוֹרְחִים שֶׁל אוֹתָהּ עִיר וְהִתְחִיל יוֹקֵד אֶת עֵץ-הָאַלְמֹג תַּחַת הַקְּדֵרָה. כְּשֶׁרָאָהוּ אוֹתוֹ אִישׁ אָמַר לוֹ: “כְּלוּם תִּמְכֹּר לִי עֵץ אַלְמֹג זֶה; כָּל מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה מְלֵאָה מִמַּה שֶּׁנַּפְשְׁךָ מְבַקֶּשֶׁת?” אָמַר לוֹ: “מָכַרְתִּי לְךָ”. הֶעֱבִיר הָאִישׁ כָּל מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלוֹ מֵעֵץ הָאַלְמֹג לְבֵיתוֹ, וְנִתְכַּוֵּן הַמּוֹכֵר בְּדַעְתּוֹ לָקַחַת זָהָב בְּמִדָּה זוֹ שֶׁלָּקַח הַקּוֹנֶה מִן הָעֵצִים. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר הִתְהַלֵּךְ הַסּוֹחֵר בָּעִיר. פָּגַשׁ אוֹתוֹ אָדָם תְּכוּל עֵינַיִם מִתּוֹשָׁבֵי אוֹתָהּ עִיר וְהוּא גַּם עִוֵּר בְּעֵינוֹ הָאַחַת¹. נִטְפַּל לַסּוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: “אַתָּה הוּא שֶׁהִשְׁחַתָּ עֵינִי, וְאֵינִי עוֹזֵב אוֹתְךָ חָפְשִׁי עוֹד לְעוֹלָם”. כִּחֵד הַסּוֹחֵר זֹאת וְאָמַר: “לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם”. נִתְאַסְּפוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי-אָדָם וּבִקְּשׁוּ אֶת הָעִוֵּר בְּעַיִן אַחַת לָתֵת לוֹ אָרְכָּהּ עַד לְמָחָר, שֶׁאָז יִתֵּן לוֹ מְחִיר עֵינוֹ. הֶעֱמִיד לוֹ הַסּוֹחֵר עָרֵב, כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לָלֶכֶת חָפְשִׁי לְדַרְכּוֹ. הָלַךְ הַסּוֹחֵר וְנִקְרְעוּ נְעָלָיו מִזֶּה שֶׁמָּשַׁךְ אוֹתוֹ הָאִישׁ הָעִוֵּר בְּעַיִן אַחַת. עָמַד הָאִישׁ לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל אֻשְׁכָּף וּמָסַר אוֹתָם לוֹ וְאָמַר לוֹ: “תַּקְּנֵם לִי, וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ מַה שֶּׁיַּשְׂבִּיעַ רְצוֹנְךָ”, וְהָלַךְ מֵאֶצְלוֹ, וְהִנֵּה אֲנָשִׁים יוֹשְׁבִים וּמְשַׂחֲקִים. יָשַׁב אֶצְלָם מִצַּעַר וְיָגוֹן, וְשָׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ לְשַׂחֵק אִתָּם וְשִׂחֵק. וְהֵסֵּבּוּ אֶת הַדְּבָרִים לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ וְנִצְּחוּהוּ. נָתְנוּ אֶת הַבְּרֵירָה בְיָדוֹ אִם לִשְׁתּוֹת אֶת הַיָּם כֻּלּוֹ וְאִם לָתֵת לָהֶם כָּל מַה שֶּׁאֶצְלוֹ כֻּלּוֹ. קָם הַסּוֹחֵר וְאָמַר לָהֶם: “תְּנוּ לִי אָרְכָּהּ עַד לְמָחָר”. הָלַךְ הַסּוֹחֵר דָּאוּג עַל מַה שֶּׁעָשָׂה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כֵּיצַד יִהְיֶה מַצָּבוֹ. יָשַׁב בְּמָקוֹם אֶחָד מְהַרְהֵר וְדוֹאֵג, וְהִנֵּה הַזְּקֵנָה עוֹבֶרֶת עָלָיו. הִסְתַּכְּלָה לְעֵבֶר הַסּוֹחֵר וְאָמְרָה לוֹ: “אֶפְשָׁר שֶׁתּוֹשָׁבֵי הָעִיר סוֹבְבוּ אוֹתְךָ בְּכַחֲשָׁם? שֶׁכֵּן רוֹאָה אֲנִי אוֹתְךָ מָלֵא דְאָגָה מִמַּה שֶּׁמָצָא אוֹתְךָ”. סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. אָמְרָה לוֹ: “בַּאֲשֶׁר לָזֶה שֶׁעָסַק עִמְּךָ בְּעֵץ-הָאַלְמֹג, הֲרֵי עֵץ-הָאַלְמֹג אֶצְלֵנוּ מְחִירוֹ כָּל רֻטְל² בַּעֲשָׂרָה דִּינָרִים. וְאוּלָם אֲתַקֵּן לְךָ עֵצָה. שֶׁאֲנִי מְקַוָּה שֶׁתִּהְיֶה לְךָ לְהַצָּלָה, וְהִיא שֶׁתֵּלֵךְ לְעֵבֶר דֶּלֶת פְּלוֹנִית, שֶׁשָּׁם זָקֵן עִוֵּר, נֵכֶה וְהוּא חָכָם וְנָבוֹן, יָשִׁישׁ וּבַעַל נִסָּיוֹן, וְכָל בְּנֵי-הָאָדָם בָּאִים אֶצְלוֹ וְשׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ מַה שֶּׁהֵם רוֹצִים, וְהוּא נוֹתֵן לָהֶם עֵצָה לְתַקָּנָתָם, שֶׁכֵּן מֵבִין הוּא בְעָרְמָה וּכְשָׁפִים וּתְכָכִים וְהוּא רַמָּאי, וּמִתְאַסְּפִים אֶצְלוֹ הַלִּסְטִים בַּלַּיְלָה. לֵךְ אֵפוֹא אֵלָיו, וְתִסְתַּתֵּר מִפְּנֵי בַעֲלֵי דִינְךָ, בְּאֹפֶן שֶׁתִּשְׁמַע אֶת דִבְרֵיהֶם וְלֹא יִרְאוּ אוֹתְךָ, שֶׁכֵּן יַגִּיד לָהֶם כֵּיצַד מְרַמִּים וְכֵיצַד נַעֲשִׂים מְרֻמִּים. אֶפְשָׁר תִּשְׁמַע מִפִּיו טַעֲנָה שֶׁתַּצִּילְךָ מִבַּעֲלֵי דִינְךָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהַזְּקֵנָה אָמְרָה לַסּוֹחֵר: “לֵךְ בַּלַּיְלָה אֶל הֶחָכָם, שֶׁאֶצְלוֹ מִתְאַסְּפִים הַתּוֹשָׁבִים, וְהִסְתַּתֵּר, אֶפְשָׁר תִּשְׁמַע מִפִּיו טַעֲנָה שֶׁתַּצִּילְךָ מִבַּעֲלֵי-דִינְךָ”. הָלַךְ הַסּוֹחֵר מֵאֶצְלָהּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהִגִּידָה לוֹ וְהִסְתִּיר עַצְמוֹ. הִסְתַּכֵּל בַּזָּקֵן וְיָשַׁב קָרוֹב לוֹ. לֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה אַחַת, עַד שֶׁבָּאוּ בְנֵי-חֲבוּרָתוֹ הַמְדַיְּנִים לְפָנָיו. כְּשֶׁבָּאוּ אֵצֶל הַזָּקֵן נָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְנָתְנוּ שָׁלוֹם זֶה לָזֶה וְיָשְׁבוּ מִסָּבִיב לוֹ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם הַסּוֹחֵר מָצָא אֶת אַרְבַּעַת בַּעֲלֵי-דִינוֹ בְּתוֹךְ אֵלֶּה שֶׁבָּאוּ. הִגִּישׁ לָהֶם הַזָּקֵן מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְאָכְלוּ. אַחַר-כָּךְ נִגַּשׁ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְהַגִּיד לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ בְיוֹמוֹ. נִגַּשׁ בַּעַל עֲצֵי-הָאַלְמֹג וְסִפֵּר לַזָּקֵן מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ בְיוֹמוֹ, שֶׁקָּנָה עֲצֵי-אָלְמֹג מֵאָדָם מִבְּלִי לִקְבֹּעַ מְחִיר, וְנִקְבְּעָה הַמְּכִירָה בֵּינֵיהֶם בִּתְנָאי שֶׁיִּמְדֹּד לוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה מִכָּל מַה שֶּׁיַּחְפֹּץ. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “כְּבָר נִצַּח אוֹתְךָ בַּעַל-דִּינְךָ”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה נִצְּחַנִּי?” אָמַר הַזָּקֵן: “וְאִם הוּא אוֹמֵר לְךָ: “אֲנִי נוֹטֵל מִמְּךָ בְמִדָּתָם זָהָב אוֹ כֶסֶף, כְּלוּם אַתָּה נוֹתֵן לוֹ?” אָמַר לוֹ: “הֵן, אֲנִי נוֹתֵן לוֹ וַאֲנִי אֶהֱיֶה הַמַּרְוִיחַ”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: " וְאִם הוּא אוֹמֵר לְךָ נוֹטֵל אֲנִי מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה פַּרְעוֹשִׁים, הַחֵצִי זְכָרִים וְהַחֵצִי נְקֵבוֹת, מַה תַּעֲשֶׂה אָז?” הֵבִין זֶה שֶׁמְנֻצָּח הוּא. נִגַּשׁ הָעִוֵּר בְּעֵינוֹ הָאַחַת וְאָמַר לוֹ: “זָקֵן, אֲנִי רָאִיתִי הַיּוֹם אָדָם תְּכוּל עֵינַיִם וְהוּא מֵאֶרֶץ נָכְרִיָּה. תָּקַפְתִּי אוֹתוֹ וְנִטְפַּלְתִּי לוֹ וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אַתָּה גָזַלְתָּ אֶת עֵינִי”. וְלֹא הִרְפֵּיתִי מִמֶּנּוּ עַד שֶׁעָרְבָה לִי לוֹ חֲבוּרָה שֶׁיַּחֲזֹר אֵלַי וִירַצֵּנִי בְעַד עֵינִי”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “אִלּוּ הָיָה מְבַקֵּשׁ לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ, הָיָה אוֹמֵר לְךָ: “הוֹצֵא עֵינְךָ וַאֲנִי אוֹצִיא עֵינִי וְנִשְׁקֹל כָּל אַחַת מֵהֶן, וְאִם שָׁוָה עֵינִי לְעֵינְךָ, אָז דִּבַּרְתָּ אֱמֶת בְּמַה שֶּׁאַתָּה תּוֹבֵעַ”. אַחֲרֵי זֶה יִהְיֶה הוּא חַיָּב בְּכֹפֶר עֵינְךָ, וְאוּלָם אַתָּה תִּהְיֶה עִוֵּר בִּשְׁתֵּי עֵינֶיךָ, וְהוּא יִהְיֶה רוֹאֶה בְעֵינוֹ הַשְּׁנִיָּה”. הֵבִין שֶׁהוּא יְנַצֵּחַ אוֹתוֹ בְטַעֲנָה זוֹ. נִגַּשׁ הָאֻשְׁכָּף וְאָמַר לוֹ: “זָקֵן, אֲנִי רָאִיתִי הַיּוֹם בֶּן-אָדָם שֶׁנָּתַן לִי נְעָלָיו, וְאָמַר לִי: “תַּקְּנֵם”. אָמַרְתִּי לוֹ: “כְּלוּם תִּתֵּן לִי שְׂכָרִי?” אָמַר לִי: ‘תַּקְּנֵם וּלְךָ אֶצְלִי מַה שֶּׁיַּשְׂבִּיעַ רְצוֹנְךָ’, וַאֲנִי לֹא יַשְׂבִּיעֵנִי רָצוֹן אֶלָּא כָל הוֹנוֹ”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “אִם חָפֵץ הוּא לִטֹּל אֶת נְעָלָיו מִמְּךָ מִבְּלִי לָתֵת לְךָ כְּלוּם, הוּא נוֹטְלָם”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמַר לוֹ: “אוֹמֵר הוּא לְךָ: ‘הִנֵּה הַשֻּׂלְטָאן נֶהְדְּפוּ אוֹיְבָיו וְרָפוּ מִתְנַגְּדָיו וְרַבּוּ בָּנָיו וְנִצְחוֹנוֹתָיו, שְׂבַע רָצוֹן אַתָּה אִם לַאו?’ וְאִם אַתָּה אוֹמֵר: ‘שְׂבַע רָצוֹן אֲנִי בְכָךְ’, הוּא נוֹטֵל אֶת נְעָלָיו מִמְּךָ וּמִסְתַּלֵּק. וְאִם אַתָּה אוֹמֵר: ‘לַאו’, הוּא נוֹטֵל אֶת נְעָלָיו, וּמְטַפֵּחַ בָּהֶם עַל פָּנֶיךָ וְעָרְפְּךָ”. הֵבִין שֶׁמְּנֻצָּח הוּא. נִגַּשׁ הָאִישׁ שֶׁשִּׂחֵק עִמּוֹ בְהִתְעַרְבוּת וְאָמַר לוֹ: “זָקֵן, אֲנִי פָגַשְׁתִּי אָדָם וְהִתְעָרַבְתִּי עִמּוֹ וְנִצַּחְתִּיו וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אִם אַתָּה שׁוֹתֶה יַם זֶה, אָז אֲנִי יוֹצֵא נָקִי מִכָּל הוֹנִי וּמוֹסְרוֹ לְךָ, וְאִם אֵין אַתָּה שׁוֹתֶה אוֹתוֹ, צֵא אַתָּה נָקִי מִכָּל הוֹנְךָ וּמָסְרֵהוּ לִי”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “אִלּוּ הָיָה רוֹצֶה הָיָה מְנַצֵּחַ אוֹתְךָ”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמַר לוֹ: “הָיָה אוֹמֵר לְךָ: ‘הַכְרֵת מִן הַיָּם אֶת הַנְּהָרוֹת הַשּׁוֹלְחִים אֵלָיו אֶת מֵימֵיהֶם וַאֲנִי שׁוֹתֶה אוֹתוֹ’, וְלֹא תוּכַל וְהוּא מְנַצֵּחַ אוֹתְךָ בְטַעֲנָה זוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר זֹאת. יָדַע מַה הוּא שֶׁיִּטְעַן נֶגֶד בַּעֲלֵי דִינוֹ. קָמוּ מֵאֵצֶל הַזָּקֵן, וְהָלַךְ לוֹ הַסּוֹחֵר לִמְקוֹמוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר בָּא אֵלָיו זֶה שֶׁהִתְעָרֵב עִמּוֹ שֶׁיִּשְׁתֶּה אֶת הַיָּם. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “הַפְסֵק מִמֶּנּוּ אֶת הַנְּהָרוֹת, וַאֲנִי שׁוֹתֵהוּ”. לֹא יָכֹל. נִצַּח אוֹתוֹ הַסּוֹחֵר, וּפָדָה עַצְמוֹ זֶה שֶׁהִתְעָרֵב עִמּוֹ בְמֵאָה דִינָר וְהִסְתַּלֵּק. אַחַר-כָּךְ בָּא הָאֻשְׁכָּף. וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁיַּשְׂבִּיעֶנּוּ רָצוֹן”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “הִנֵּה הַשֻּׂלְטָאן גָּבַר עַל אוֹיְבָיו וְהִשְׁמִיד אֶת מִתְנַגְּדָיו וְרַבּוּ בָנָיו. מְרֻצֶּה אַתָּה בָזֶה אִם לַאו?”. אָמַר לוֹ: “הֵן. מְרֻצֶּה אֲנִי”. נָטַל אֶת נְעָלָיו בְּלִי שָׂכָר וְהִסְתַּלֵּק לוֹ. אַחַר-כָּךְ בָּא הָעִוֵּר בְּעֵינוֹ הָאַחַת, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ כֹפֶר עֵינוֹ. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “הוֹצֵא אֶת עֵינְךָ וְאוֹצִיא אֲנִי אֶת עֵינִי וְנִשְׁקֹל אוֹתָן שְׁתֵּיהֶן, וְאִם שָׁווֹת הֵן, אָז אֱמֶת דִּבַּרְתָּ וְאַתָּה נוֹטֵל כֹּפֶר עֵינְךָ”. אָמַר לוֹ הָעִוֵּר בְּעַיִן אַחַת: “תֵּן לִי שְׁהוּת”. פִּצָּה אֶת הַסּוֹחֵר בְּמֵאָה דִינָר וְהִסְתַּלֵּק לוֹ. אַחַר-כָּך בָּא זֶה שֶׁקָּנָה אֶת עֲצֵי הָאַלְמֹג וְאָמַר לוֹ: "טֹל מְחִיר עֲצֵי-הָאַלְמֹג שֶׁלְּךָ. אָמַר לוֹ “מַה הוּא שֶׁתִּתֵּן לִי?” אָמַר לוֹ: “כְּבָר הִסְכַּמְנוּ בֵּינֵינוּ עַל תְּנָאי שֶׁל מִדָּה שֶׁל עֲשֵׂי אַלְמֹג כְּנֶגֶד מִדָּה שֶׁל דָּבָר אַחֵר. וְאִם אַתָּה רוֹצֶה, טֹל מִדָּתוֹ בְזָהָב אוֹ בְכֶסֶף”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “אֵינִי נוֹטֵל אֶלָּא מִדָּתוֹ בְפַרְעוֹשִׁים, הַחֵצִי זְכָרִים וְהַחֵצִי נְקֵבוֹת”. אָמַר לוֹ: “אֵין בִּיכָלְתִּי דָבָר שֶׁכָּזֶה”. נִצַּח אוֹתוֹ הַסּוֹחֵר, וּפָדָה הַקּוֹנֶה עַצְמוֹ בְמֵאָה דִינָר אַחֲרֵי שֶׁהֶחֱזִיר לוֹ אֶת עֲצֵי-הָאַלְמֹג שֶׁלוֹ. וּמָכַר הַסּוֹחֵר אֶת עֲצֵי-הָאַלְמֹג כְּחֶצְפוֹ, וְנָטַל מְחִירָם וְנָסַע מֵאוֹתָהּ מְדִינָה לְאַרְצוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁמָּכַר אֶת עֲצֵי-הָאַלְמֹג שֶׁלּוֹ וְנָטַל מְחִירָם, נָסַע מֵאוֹתָהּ מְדִינָה לְאַרְצוֹ. אָמַר בֶּן-הַמֶּלֶךְ: "וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבֶן-שָׁלשׁ הַשָּׁנִים, שְׁמַע:

סִפְּרוּ שֶׁהָיָה אָדָם פָּרוּץ, לָהוּט אַחֲרֵי נָשִׁים, שֶׁשָּׁמַע עַל דְּבַר אִשָּׁה בַעֲלַת יֹפִי וָחֵן, וְהִיא שׁוֹכֶנֶת בְּעִיר אַחֶרֶת, לֹא בְעִירוֹ. נָסַע אֶל הָעִיר שֶׁהִיא בְתוֹכָהּ, וְנָטַל עִמּוֹ מַתָּנָה וְכָתַב לָהּ פִּתְקָה, מְתָאֵר בָּהּ מַה שֶּׁהוּא סוֹבֵל מִן הַתְּשׁוּקָה וְהַכִּסּוּפִים, וְשֶׁכְּבָר הֵבִיאָה אוֹתוֹ אַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ לַעֲזֹב מוֹלַדְתּוֹ וְלָבוֹא אֵלֶיהָ. נָתְנָה לוֹ רְשׁוּת לָסוּר אֵלֶיהָ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לִמְעוֹנָהּ וְנִכְנַס אֵלֶיהָ, קָמָה לִקְרָאתוֹ עַל רַגְלֶיהָ בְּהוֹקָרָה וְכָבוֹד, וְנָשְׁקָה אֶת שְׁתֵּי יָדָיו, וְכִבְּדָה אוֹתוֹ בְכִבּוּד אוֹרְחִים שֶׁאֵין רַב מִמֶּנּוּ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה. וְהָיָה לָהּ יֶלֶד קָטָן, שֶׁהָיָה בְגִיל שָׁלשׁ שָׁנִים. עָזְבָה אוֹתוֹ וְנִתְעַסְּקָה בְבִשּׁוּל הַתַּבְשִׁילִים. אָמַר לָהּ הָאִישׁ: “קוּמִי וְנֵלֵךְ לִישֹׁן”. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי בְנִי יוֹשֵׁב וְהוּא רוֹאֶה אוֹתָנוּ”. אָמַר לָהּ: “יֶלֶד קָטָן הוּא זֶה וְאֵינוֹ מֵבִין כְּלוּם וַאֲפִלּוּ לְדַבֵּר”. אָמְרָה לוֹ: “אִלּוּ הָיִיתָ מַכִּיר תְּבוּנָתוֹ לֹא הָיִיתָ מְדַבֵּר”. כְּשֶׁיָּדַע הַיֶּלֶד שֶׁהָאֹרֶז כְּבָר נִתְבַּשֵּׁל, בָּכָה בְּכִי רַב. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “מַה הֵבִיא אוֹתְךָ לִידֵי בְכִי, בְּנִי?” אָמַר לָהּ: “צְקִי לִי מִן הָאֹרֶז וְשִׂימִי בְתוֹכוֹ חֶמְאָה מֻתָּכָה”. יָצְקָה לוֹ וְשָׂמָה עָלָיו חֶמְאָה מֻתָּכָה וְאָכַל הַיֶּלֶד. בָּכָה שֵׁנִית. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “מַה הֱבִיאֲךָ לִידֵי בְכִי, בְּנִי?” אָמַר לָהּ: “אִמָּא, שִׂימִי לִי עָלָיו סֻכָּר”. אָמַר לוֹ הָאִישׁ, שֶׁכְּבָר הִתְרַגֵּז מִמֶּנּוּ: “אִי-אַתָּה אֶלָּא יֶלֶד בִּישׁ-גַּדָּא”. אָמַר לוֹ הַיֶּלֶד: “אֵין בִּישׁ-גַּדָּא אֶלָּא אַתָּה, שֶׁיָּגַעְתָּ וְנָסַעְתָּ מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ לְבַקֵּשׁ אֵשֶׁת-אִישׁ. וְאוּלָם אֲנִי בוֹכֶה בִּגְלַל דָּבָר שֶׁנִּכְנַס לְעֵינִי, וְהוֹצֵאתִי אוֹתוֹ עַל-יְדֵי דְמָעוֹת, וְאָכַלְתִּי אַחַר-כָּךְ אֹרֶז וְחֶמְאָה מֻתָּכָה וְסֻכָּר דֵּי שָׂבְעִי. מִי הוּא אֵפוֹא בִּישׁ-הַגַּדָּא בֵּינֵינוּ?” כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ הָאִישׁ נִתְבַּיֵּשׁ מִדִּבְרֵי אוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן. נִכְנְסָה לְלִבּוֹ הַתּוֹכֵחָה וְנַעֲשָׂה בַּעַל-נִמּוּס מֵאוֹתָהּ שָׁעָה וָעֵת, וְלֹא פָגַע בָּהּ בִּכְלוּם וְהִסְתַּלֵּק לוֹ לְאַרְצוֹ, וְלֹא פָסַק מִלַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה עַד שֶׁמֵּת.

וְאָמַר בֶּן-הַמֶּלֶךְ: " וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבֶן-חָמֵשׁ הַשָּׁנִים, שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ,

סִפְּרוּ שֶׁאַרְבָּעָה מִן הַסּוֹחֲרִים הִשְׁתַּתְּפוּ בְאֶלֶף דִּינָר. שָׂמוּ אוֹתָם בֵּינֵיהֶם וְהִנִּיחוּם בְּכִיס אֶחָד, וְהָלְכוּ אִתָּם לִקְנוֹת סְחוֹרָה. מָצְאוּ בְדַרְכָּם גַּן יָפֶה. נִכְנְסוּ וְעָזְבוּ אֶת הַכִּיס אֵצֶל שׁוֹמֶרֶת אוֹתוֹ גַן. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ טִיְּלוּ בִקְצֵה הַגַּן וְאָכְלוּ וְשָׂתוּ וְהֵטִיבוּ אֶת לִבָּם. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “אֲנִי יֵשׁ עִמִּי מִשְׁחַת-בְּשָׂמִים. בּוֹאוּ וְנִרְחַץ רָאשֵׁינוּ בְמַיִם אֵלֶּה הַזּוֹרְמִים וְנִמְשַׁח עַצְמֵנוּ בַבְּשָׂמִים”. אָמַר הַשֵּׁנִי: “נִהְיֶה זְקוּקִים לְמַסְרֵק”. אָמַר הָאַחֵר: “נִשְׁאַל אֶת הַשּׁוֹמֶרֶת אֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ אֶצְלָה מַסְרֵק”. נִגַּשׁ אֶחָד מֵהֶם אֶל הַשּׁוֹמֶרֶת וְאָמַר לָהּ: “מִסְרִי לְיָדִי אֶת הַכִּיס”. אָמְרָה לוֹ: “אֵינִי מוֹסֶרֶת אֶלָּא בְמַעֲמַד כֻּלְכֶם, אוֹ שֶׁיְּצַוּוּנִי בְנֵי-לִוְיָתְךָ שֶׁאֶתְּנֶנוּ לְךָ”. וְהָיוּ בְנֵי לִוְיָתוֹ בְמָקוֹם שֶׁהָיְתָה רוֹאָה אוֹתָם הַשּׁוֹמֶרֶת וְשׁוֹמַעַת אֶת דִּבְרֵיהֶם. אָמַר הָאִישׁ לִבְנֵי-לִוְיָתוֹ: “אֵין הִיא מַסְכִּימָה לָתֵת לָנוּ כְלוּם”. אָמְרוּ לָהּ: “תְּנִי לוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דִּבְרֵיהֶם, נָתְנָה לוֹ אֶת הַכִּיס. נָטַל אוֹתוֹ הָאִישׁ וְיָצָא, בּוֹרֵחַ מֵהֶם. כְּשֶׁהִתְמַהְמֵהַּ לַחֲזֹר אֲלֵיהֶם בָּאוּ אֶל הַשּׁוֹמֶרֶת וְאָמְרוּ לָהּ: “מַה לָּךְ שֶׁאֵין אַתְּ נוֹתֶנֶת לוֹ אֶת הַמַּסְרֵק?” אָמְרָה לָהֶם: “לֹא בִקֵּשׁ מִמֶּנִּי אֶלָּא אֶת הַכִּיס, וְלֹא נְתַתִּיו לוֹ אֶלָּא בִרְשׁוּתְכֶם וְיָצָא מִכָּאן לְדַרְכּוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַשּׁוֹמֶרֶת סָפְקוּ עַל פְּנֵיהֶם, וְתָפְסוּ אוֹתָהּ בִּידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהּ: “אָנוּ לֹא נָתַנּוּ לָךְ רְשׁוּת אֶלָּא לָתֵת מַסְרֵק”. אָמְרָה לָהֶם: “לֹא נֶאֱמַר לִי מַסְרֵק”. תָּפְסוּ אוֹתָהּ וְהוֹבִילוּהָ אֶל הַקָּאצִ’י. כְּשֶׁעָמְדוּ לְפָנָיו, סִפְּרוּ לוֹ אֶת הַסִּפּוּר. חִיֵּב אֶת הַשּׁוֹמֶרֶת בַּכִּיס, וְחִיֵּב אֶת בַּעֲלֵי חוֹבוֹתֶיהָ שֶׁחָבוּ לָהּ לְשַׁלֵּם בַּעֲדָהּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁחִיֵּב הַקָּאצִ’י אֶת הַשּׁוֹמֶרֶת בַּכִּיס, וְחִיֵּב אֶת בַּעֲלֵי הַחוֹבוֹת שֶׁחָבוּ לָהּ לְשַׁלֵּם בַּעֲדָהּ, יָצְאָה נְבוֹכָה וְאֵינָהּ יוֹדַעַת לָהּ דֶּרֶךְ. פָּגַשׁ אוֹתָהּ נַעַר, שֶׁגִּילוֹ בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַיֶּלֶד כְּשֶׁהִיא נְבוֹכָה, אָמַר לָהּ: “מַה לָּךְ, אִמָּא?” לֹא הֶחֱזִירָה לוֹ תְשׁוּבָה, שֶׁבָּזָה לוֹ לִצְעִירוּת שָׁנָיו. חָזַר לְפָנֶיהָ עַל דְּבָרָיו פַּעַם וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית. הִגִּידָה לוֹ אֶת עִנְיָנָהּ עִם בַּעֲלֵי-דִינָהּ. אָמַר לָהּ הַנַּעַר: “תְּנִי לִי אֲדַרְכְּמוֹן שֶׁאֶקְנֶה בוֹ מְתִיקוֹת וַאֲנִי אוֹמֵר לָךְ מַשֶּׁהוּ שֶׁתְּהֵא לָךְ בּוֹ הַצָּלָה”. נָתְנָה לוֹ הָאִשָּׁה אֲדַרְכְּמוֹן וְאָמְרָה לוֹ: “מַה אֶצְלְךָ לוֹמַר?” אָמַר לָהּ הַנַּעַר: "חִזְרִי אֶל הַקָּאצִ’י וְאִמְרִי לוֹ: “הָיָה בֵינִי וּבֵינֵיהֶם תְּנָאי שֶׁלֹּא אֶתֵּן לָהֶם הַכִּיס אֶלָּא בְמַעֲמָדָם הָאַרְבָּעָה”. חָזְרָה הַמּוֹכֶרֶת אֶל הַקָּאצִ’י וְאָמְרָה לוֹ מַה שֶּׁאָמַר לָהּ הַנַּעַר. אָמַר לָהֶם הַקָּאצִ’י: “כְּלוּם הָיָה בֵינֵיכֶם וּבֵינָהּ כָּזֹאת?” אָמְרוּ לוֹ: “כֵּן”. אָמַר לָהֶם הַקָּאצִ’י: “הָבִיאוּ אֵפוֹא אֶת בֶּן לִוְיַתְכֶם וּטְלוּ אֶת הַכִּיס”. יָצְאָה הַשּׁוֹמֶרֶת שְׁלֵמָה, וְלֹא הִגִּיעַ לָהּ שׁוּם נֵזֶק וְהָלְכָה לָהּ לְדַרְכָּהּ.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי בְנוֹ, וְהַמִּשְׁנִים וְכָל הַנִּמְצָאִים בְּאוֹתוֹ מוֹשָׁב, אָמְרוּ לַמֶּלֶךְ: “אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, בִּנְךָ הוּא הַמְצֻיָּן בִּבְנֵי דוֹרוֹ”, וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ וְאֶת הַמֶּלֶךְ. אִמֵּץ הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנוֹ אֶל לִבּוֹ וּנְשָׁקוֹ בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו, וְשָׁאַל אוֹתוֹ עַל עִנְיָנוֹ עִם הַנַּעֲרָה. נִשְׁבַּע בֶּן-הַמֶּלֶךְ שֶׁהִיא הִיא שֶׁפִּתְּתָה אוֹתוֹ. הֶאֱמִין לוֹ הַמֶּלֶךְ לִדְבָרָיו וְאָמַר לוֹ: “כְּבָר הִשְׁלַטְתִּיךָ עָלֶיהָ. אִם רְצוֹנְךָ בְכָךְ, הֲרֹג אוֹתָהּ, וְאִם לַאו עֲשֵׂה בָהּ מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ”. אָמַר הַנַּעַר לְאָבִיו: “הַגְלֵה אוֹתָהּ מִן הָעִיר”. וְיָשַׁב בֶּן-הַמֶּלֶךְ עִם אָבִיו בַּנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים וּבַהֲנָאָתָם עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת. וְזֶהוּ סוֹף מַה שֶׁהִגִּיעַ אֵלֵינוּ מִסִּפּוּר הַמֶּלֶךְ וּבְנוֹ וְהַפִּילֶגֶשׁ וְשִׁבְעַת הַמִּשְׁנִים

[סוֹף סִפּוּר אַלסִּנְדְבָּאד וְשִׁבְעַת הַנָּשִׁים¹

**

**

פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֶל בְּנוֹ וְשָׁאַל אוֹתוֹ בִּדְבַר עִנְיַן הַפִּילֶגֶשׁ, וּמַה שֶּׁטָעֲנָה שֶׁהוּא בִקֵּשׁ לְפַתּוֹתָהּ וּלְהַדִּיחָהּ. זִכָּה הַנָּסִיךְ אֶת עַצְמוֹ וְנִשְׁבַּע בֵּאלֹהִים הָאַדִּיר וּבְחַסְדּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, שֶׁלֹּא הָיְתָה כָזֹאת מֵאִתּוֹ, וְשֶׁרַק הִיא הִיא שֶׁפִּתְּתָה אוֹתוֹ וּבִקְּשָׁה לְהַדִּיחוֹ, וְאָמַר: “וַאֲנִי מָשַׁלְתִּי בְרוּחִי. וְהִבְטִיחָה אוֹתִי שֶׁתַּשְׁקֶה אוֹתְךָ סַם-הַמָּוֶת שֶׁתְּמִיתְךָ בוֹ, וְתִהְיֶה לִי הַמְּלוּכָה. כָּעַסְתִּי עַל דְּבָרֶיהָ וְאָמַרְתִּי לָהּ: ‘אֲרוּרָה, אִם תִּנָּתֵן לִי הָרְשׁוּת לְדַבֵּר, אַעֲנִישׁ אוֹתֵךְ’. פָּחֲדָה מִפָּנַי וְעָשְׂתָה מַה שֶׁעָשְׂתָה”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַפִּילֶגֶשׁ, וְאָמַר לָעוֹמְדִים לְפָנָיו: “כֵּיצַד נַהֲרֹג אֶת הַפִּילֶגֶשׁ”. יָעֲצוּ אֲחָדִים לִכְרֹת אֶת לְשׁוֹנָהּ, וַאֲחָדִים יָעֲצוּ לִשְׂרֹף אֶת לְשׁוֹנָהּ בָאֵשׁ. וְכַאֲשֶׁר עָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָמְרָה הִיא: "אֵין עִנְיָנִי עִמָּכֶם אֶלָּא כְעִנְיַן הַשּׁוּעָל. אָמְרוּ לָהּ: “וְכֵיצַד הָיָה זֶה?” אָמְרָה הַפִּילֶגֶשׁ: "שִׁמְעוּ מִפִּי:

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ, שֶׁשּׁוּעָל נִכְנַס לִמְדִינָה דֶּרֶךְ חוֹמָתָהּ, וּבָא אֶל מַחֲסָנוֹ שֶׁל בּוּרְסִי, מְעַבֵּד עוֹרוֹת. וְאִבֵּד מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ וְהִשְׁחִית לִבְעָלָיו אֶת הָעוֹרוֹת. בְּאַחַד הַיָּמִים הֶעֱרִים עָלָיו הַבּוּרְסִי וּתְפָסוֹ וְהִתְחִיל מַכֶּה אוֹתוֹ בְעוֹרוֹת עַד שֶׁנָּפַל מִתְעַלֵּף לְפָנָיו. דָמָה הַבּוּרְסִי שֶׁהַשּׁוּעָל כְּבָר מֵת. הוֹצִיאוֹ וְהֵטִיל אוֹתוֹ בַדֶּרֶךְ לְיַד שַׁעַר הַמְּדִינָה. עָמְדָה לְיָדוֹ אִשָּׁה זְקֵנָה וְאָמְרָה: “כְּלוּם אֵין זֶה אוֹתוֹ שׁוּעָל שֶׁעֵינוֹ סְגֻלָּה נֶגֶד בִּכְיָם שֶׁל תִינוֹקוֹת, כְּשֶׁתּוֹלִים אוֹתָהּ עֲלֵיהֶם?” וְהוֹצִיאָה אֶת עֵינוֹ הַיְמָנִית. עָבַר עָלָיו נַעַר וְאָמַר: “מַה לְּזָנָב זֶה וּלְשׁוּעָל זֶה?” וְכָרַת אֶת זְנָבוֹ. עָבַר עָלָיו אָדָם אַחֵר וְאָמַר: “כְּלוּם אֵין זֶה אוֹתוֹ שׁוּעָל שֶׁמָּרָתוֹ סְגֻלָּה הִיא נֶגֶד עַיִן שֶׁקָּמָה מֵרְאוֹת, כְּשֶׁכּוֹחֲלִים אוֹתָהּ בָּהּ?” אָמַר הַשּׁוּעָל בְּלִבּוֹ: “הֶאֱרַכְנוּ אֶת רוּחֵנוּ כְּשֶׁהוֹצִיאוּ אֶת הָעַיִן וְכָרְתוּ אֶת הַזָּנָב, וְאוּלָם רִטּוּשׁ הַבֶּטֶן אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַאֲרִיךְ רוּחֵנוּ וְלַעֲמֹד בּוֹ”. קָפַץ עַל רַגְלָיו בּוֹרֵחַ וְיָצָא אֶל מִחוּץ לָעִיר, כְּשֶׁאֵין הוּא מַאֲמִין כִּמְעָט בְּהַצָּלָתוֹ, וְהִצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ". אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֲנִי כְבָר סָלַחְתִּי לָהּ עַל חֶטְאָהּ לִי. וּמִשְׁפָּטָה מָסוּר בְּיַד בְּנִי אִם חָפֵץ הוּא יְיַסְּרֶנָּה וְאִם חָפֵץ הוּא יַהַרְגֶנָּה”. אָמַר בֶּן-הַמֶּלֶךְ: “הַסְּלִיחָה נָאָה יוֹתֵר מִן הַנְּקָמָה וְהִיא מִנְהַג אֲצִילִים, מַעֲלָתָם רָמָה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “דִּינָהּ מָסוּר לְיָדְךָ, בְּנִי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹצִיא אוֹתָהּ בֶּן-הַמֶּלֶךְ לַחָפְשִׁי וְאָמַר לָהּ: “סְעִי הָלְאָה מִשְּׁכֵנוּתֵנוּ, וּכְבָר סָלַח אֱלֹהִים עַל מַה שֶּׁעָבַר”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם הַמֶּלֶךְ מֵעַל כִּסֵּא-מַלְכוּתוֹ, וְהִכְתִּיר אוֹתוֹ בְכִתְרוֹ, וְהִשְׁבִּיעַ אֶת גְּדוֹלֵי מַלְכוּתוֹ לִהְיוֹת נֶאֱמָנִים לוֹ וְצִוָּם לָסוּר לְמִשְׁמַעְתּוֹ וְאָמַר: “בְּנֵי אָדָם, כְּבָר בָּאתִי בַיָּמִים וּרְצוֹנִי לְפַנּוֹת עַצְמִי לַעֲבוֹדַת אֱלֹהַי. וּמֵעִיד אֲנִי אֶתְכֶם עָלַי, שֶׁפָּשַׁטְתִּי מֵעָלַי אֶת הַשִּׁלְטוֹן כְּשֵׁם שֶׁהֵסַרְתִּי מֵעָלַי אֶת כִּתְרִי וְשַׂמְתִּי אוֹתוֹ בְרֹאשׁ בְּנִי”. סָרוּ הַגְּדוּדִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ וְהַצְּבָאוֹת, וּפָרַשׁ אָבִיו לַעֲבוֹדַת אֱלֹהָיו. וְלֹא פָסַק מִזֶּה, כְּשֶׁבְּנוֹ יוֹשֵׁב נָכוֹן עַל מַמְלַכְתּוֹ בְּצֶדֶק וּבְטוֹבָה, וְהָיָה מַצָּבוֹ אֵיתָן וְחָזַק שִׁלְטוֹנוֹ, עַד שֶׁבָּאָהוּ הַוַּדַאי, קֵץ כָּל אָדָם.

וּמִמַּה שֶּׁמְסֻפָּר

סִפְּרוּ שֶׁאָדָם סוֹחֵר אֶחָד, עֹמָר שְׁמוֹ, עָזַב אַחֲרָיו מִן הַצֶּאֱצָאִים שְׁלשָׁה בָנִים. הַבְּכוֹר בָּהֶם סָאלִם שְׁמוֹ וְהַצָּעִיר בָּהֶם שְׁמוֹ גַ’וְדָר, וְהַבֵּינוֹנִי סַלִים שְׁמוֹ. וְגִדֵּל אוֹתָם עַד שֶׁהָיוּ לַאֲנָשִׁים, וְאוּלָם הוּא הָיָה אוֹהֵב אֶת גַ’וְדָר יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת אֶחָיו. כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לָהֶם שֶׁהוּא אוֹהֵב יוֹתֵר אֶת גַ’וְדָר, תָּקְפָה אוֹתָם קִנְאָה וְשָׂנְאוּ אֶת גַ’וְדָר. וְנִתְגַּלָּה לַאֲבִיהֶם שֶׁהֵם שׂוֹנְאִים אֶת אֲחִיהֶם. וְהָיָה אֲבִיהֶם זָקֵן בָּא בַיָּמִים וּפָחַד שֶׁכְּשֶׁיָּמוּת יִהְיוּ קְשָׁיִים לְגַ’וְדָר מֵאֶחָיו. קָרָא לַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וְהֵבִיא לְפָנָיו אֲנָשִׁים מִן הַמְחַלְּקִים יְרוּשׁוֹת מִטַּעַם הַקָּאצִ’י וַאֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי הַמַּדָּע, וְאָמַר לָהֶם: “הָבִיאוּ אֶת הוֹנִי וְאֶת הָאֲרִיגִים אֲשֶׁר לִי”. הֵבִיאוּ לוֹ אֶת כָּל הוֹנוֹ וְאֶת הָאֲרִיגִים. אָמַר לָהֶם: “בְּנֵי-אָדָם, חַלְּקוּ הוֹן זֶה וַאֲרִיגִים אֵלֶּה לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים לְפִי הַמִּשְׁפָּט”. חִלְּקוּ אוֹתָם, וְנָתַן לְכָל בֵּן חֵלֶק וְנָטַל הוּא חֵלֶק, וְאָמַר: “זֶה הוֹנִי וְחִלַּקְתִּיו בֵּינֵיהֶם, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם עוֹד אֶצְלִי וְלֹא זֶה אֵצֶל זֶה וְלֹא כְלוּם, וּכְשֶׁאֲנִי מֵת לֹא תִפֹּל בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת, שֶׁכֵּן חִלַּקְתִּי בֵּינֵיהֶם אֶת הַיְרוּשָׁה בְּחַיַּי. וּמָמוֹן זֶה שֶׁנָּטַלְתִּי לְעַצְמִי, יְהֵא לְאִשְׁתִּי אִמָּם שֶׁל יְלָדִים אֵלֶּה, וְתִסְתַּיֵּעַ בָּזֶה לְמִחְיָתָהּ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁחִלֵּק הַסּוֹחֵר אֶת הוֹנוֹ וַאֲרִיגָיו לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים, נָתַן לְכָל אֶחָד מִשְּׁלשֶׁת בָּנָיו חֵלֶק, וְנָטַל אֶת הַחֵלֶק הָרְבִיעִי לְעַצְמוֹ וְאָמַר: “חֵלֶק זֶה יְהֵא לְאִשְׁתִּי, אֵם יְלָדַי, שֶׁתִּסְתַּיֵּעַ בוֹ לְמִחְיָתָהּ”. מֵת אֲבִיהֶם זְמַן מוּעָט אַחַר-כָּךְ, וְלֹא הָיָה גַם אֶחָד מִשְּׁנֵי הָאַחִים הַגְּדוֹלִים מְרֻצֶּה בְמַה שֶּׁעָשָׂה אֲבִיהֶם עֹמָר, אֶלָּא תָבְעוּ תוֹסֶפֶת מֵאֵת גַ’וְדָר וְאָמְרוּ לוֹ: “הוֹנוֹ שֶׁל אָבִינוּ אֶצְלֶךְ”. בָּא אִתָּם לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט, וּבָאוּ הַמֻּסְלְמִים שֶׁהָיוּ בְאוֹתוֹ מַעֲמָד בִּשְׁעַת הַחֲלוּקָה וְהֵעִידוּ מַה שֶׁיָּדְעוּ, וּמָנַע אוֹתָם הַשּׁוֹפֵט מִפְּגֹעַ זֶה בָזֶה. הִפְסִיד גַ’וְדָר מִן הַמָּמוֹן, וְהִפְסִידוּ כְמוֹ כֵן אֶחָיו בְּסִבַּת הַמַּחֲלֹקֶת, וְעָזְבוּ אוֹתוֹ לְנַפְשׁוֹ מֶשֶׁךְ זְמָן. אַחַר-כָּךְ זָמְמוּ לוֹ שֵׁנִית מְזִמָּה וּבָא אִתָּם לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט וְהִפְסִידוּ סְכוּם הָגוּן מִן הַמָּמוֹן בִּגְלַל הַמִּשְׁפָּט. לֹא פָסְקוּ מִלְּבַקֵּשׁ לְהַזִּיק לוֹ בְלֶכְתָּם מֵעָרִיץ אֶל עָרִיץ,¹ כְּשֶׁהֵם מַפְסִידִים וְהוּא מַפְסִיד, עַד שֶׁהֶאֱכִילוּ אֶת כָּל הוֹנָם לֶעָרִיצִים וְנַעֲשׂוּ הַשְּׁלשָׁה עֲנִיִּים. בָּאוּ שְׁנֵי אֶחָיו אֶל אִמָּם וְלָעֲגוּ לָהּ וְנָטְלוּ מָמוֹנָהּ וְהִכּוּהָ וְגֵרְשׁוּהָ. בָּאָה אֶל בְּנָהּ גַ’וְדָר וְאָמְרָה לוֹ: “כָּזֹאת וְכָזֹאת עָשׂוּ אַחֶיךָ עִמִּי וְנָטְלוּ מָמוֹנִי”, וְהָיְתָה מְקַלֶּלֶת אוֹתָם. אָמַר לָהּ גַ’וְדָר: "אִמָּא אַל תְּקַלְּלִי אוֹתָם. אֱלֹהִים יְשַׁלֶּם לָהֶם לְכָל אֶחָד כִּגְמוּלוֹ. וְאוּלָם, אִמִּי, וְאוּלָם אֲנִי נַעֲשֵׂיתִי עָנִי וְאַחַי עֲנִיִּים, וְהַמַּחֲלֹקֶת מְבִיאָה לִידֵי חֶסְרוֹן כִּיס. וּכְבָר נִשְׁפַּטְתִּי אִתָּם הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים וְלֹא הֵפַקְנוּ מִזֶּה כָל תּוֹעֶלֶת, אֶלָּא הִפְסַדְנוּ כָל מַה שֶּׁעָזַב לָנוּ אָבִינוּ, וְשָׂמוּ אוֹתָנוּ לְקֶלֶס לִפְנֵי בְנֵי-אָדָם בְּסִבַּת הָעֵדוּת. וּכְלוּם אָרִיב אִתָּם בִּגְלָלֵךְ וְאַגִּישׁ הַדָּבָר לִפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים? הֲרֵי זֶה לֹא יִתָּכֵן. וְאוּלָם שְׁבִי אֶצְלִי, וְכִכַּר הַלֶּחֶם שֶׁאַשִּׂיג אֲנִי נוֹתְנָהּ לָךְ, וְהִתְפַּלְּלִי עָלַי אֶל אֱלֹהִים שֶׁיְּפַרְנְסֵנִי וִיפַרְנֵס אוֹתָךְ, וְהַנִּיחִי לָהֶם שֶׁיִּמְצְאוּ מֵאֵת אֱלֹהִים פָּעֳלָם. וְהִתְנַחֲמִי בְּדִבְרֵי זֶה שֶׁאָמַר:

אִם עֲשָׁקְךָ אִישׁ-נִבְעָר, הַנַּח לוֹ, עֲזֹב,

וְאַחֲרֵי זְמַן לִנְקֹם מִן הָעוֹשֵׁק, עֲקֹב.

וְסוּר מֵעֹשֶׁק וְתַאֲוָה. אִלּוּ עָשַׁק

הַר אֶת הָר, הָעוֹשֵׁק רַק יִדַּק.

הָיָה מַנִּיחַ אֶת דַּעַת אִמּוֹ, עַד שֶׁנִּתְרַצְּתָה וְעָמְדָה אֶצְלוֹ. נָטַל לוֹ רֶשֶׁת וְהָיָה הוֹלֵךְ אֶל הַנָּהָר וְהַבְּרֵכוֹת וְכָל מָקוֹם שֶׁמַּיִם בְּתוֹכוֹ, וְהָיָה הוֹלֵךְ בְּכָל יוֹם לְעֵבֶר אַחֵר, וְהָיָה עוֹבֵד יוֹם בְּעֶשֶׂר פְּרוּטוֹת וְיוֹם בְּעֶשְׂרִים וְיוֹם בִּשְׁלשִׁים וּמוֹצִיאָם עַל אִמּוֹ וְאוֹכֵל יָפֶה וְשׁוֹתֶה יָפֶה, בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא הָיְתָה לְאֶחָיו כָּל אוּמָנוּת וְלֹא מַשָּׂא-וּמַתָּן. בָּאוּ עֲלֵיהֶם הַשּׁוֹחֵק וְהַמּוֹחֵק וְהַמָּצוֹק הַדּוֹחֵק. וּכְבָר אִבְּדוּ מַה שֶּׁנָּטְלוּ מֵאִמָּם, וְנִהְיוּ מִן הַקַּבְּצָנִים הָעֲלוּבִים וְהָעֲרוּמִים. וּפְעָמִים הָיוּ בָאִים אֶל אִמָּם מִתְחַנְּנִים אֵלֶיהָ בְּהַכְנָעַת-יֶתֶר וּמִתְאוֹנְנִים לְפָנֶיהָ עַל הָרָעָב, וּמִהְיוֹת לֵב הָאֵם רַחֲמָן, הָיְתָה מַאֲכִילָה אוֹתָם לֶחֶם מְעֻפָּשׁ. וְאִם הָיָה שָׁם תַּבְשִׁיל שֶׁנִּשְׁאַר מֵאֶתְמוֹל, הָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהֶם: “אִכְלוּ אוֹתוֹ מְהֵרָה וּלְכוּ לָכֶם לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹא אֲחִיכֶם, שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ נוֹחָה מִזֶּה, וְיַקְשֶׁה לִבּוֹ כְלַפָּי, וְתִגְרְמוּ לְכָךְ שֶׁיַּעֲטֶה קָלוֹן עָלַי”. הָיוּ אוֹכְלִים בִּמְהִירוּת וְהוֹלְכִים לָהֶם. נִכְנְסוּ אֶל אִמָּם בְּיוֹם מִן הַיָּמִים וְהִגִּישָׁה לָהֶם תַּבְשִׁיל וְלֶחֶם לֶאֱכֹל. וְהִנֵּה אֲחִיהֶם גַ’וְדָר נִכְנָס. בּוֹשָׁה אִמּוֹ מִפָּנָיו וְחָפְרָה, וּפָחֲדָה שֶׁיִּכְעַס עָלֶיהָ, וְהוֹרִידָה רֹאשָׁה לָאָרֶץ נִכְלֶמֶת בִּפְנֵי בְנָהּ. הִסְבִּיר לָהֶם פָּנִים וְאָמַר: “בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם, אַחַי, יוֹם מְבֹרָךְ לָכֶם. מַה זֶּה קָרָה שֶׁבִּקַּרְתֶּם אוֹתִי בְיוֹם מְבֹרָךְ זֶה?” חִבֵּק אוֹתָם וְקִבְּלָם בְּחִבָּה, אוֹמֵר לָהֶם: “לֹא צִפִּיתִי שֶׁתַּעַזְבוּנִי בָדָד וְלֹא תָבוֹאוּ אֶצְלִי וְלֹא תַבִּיטוּ לֹא עָלַי וְלֹא עַל אִמְּכֶם”. אָמְרוּ לוֹ: “אָחִינוּ, אָמְנָם נִכְסָפִים הָיִינוּ אֵלֶיךָ, וְלֹא עִכְּבָה אוֹתָנוּ אֶלָּא הַבּוּשָׁה בִּגְלַל זֶה שֶׁאֵרַע בֵּינֵינוּ וּבֵינְךָ. וְאוּלָם הַרְבֵּה הִתְחָרַטְנוּ, וּמַעֲשֵׂה הַשָּׂטָן, יָאֹר אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, הוּא זֶה. וַהֲרֵי אֵין לָנוּ בְרָכָה אֶלָּא אַתָּה וְאִמֵּנוּ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁכְּשֶׁבָּא גַ’וְדָר הַבַּיְתָה וְרָאָה אֶת אֶחָיו, בֵּרֵךְ אוֹתָם לְבוֹאָם וְאָמַר: “אֵין לִי בְרָכָה אֶלָּא אַתֶּם”. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “בְּנִי, יַאֲצִיל אֱלֹהִים לְךָ אוֹר פָּנִים וְיַרְבֶּה אֱלֹהִים טוּבְךָ. וְאַתָּה הָאָצִיל מִכֹּל, בְּנִי”. הוֹסִיף וְאָמַר: “בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם. שְׁבוּ אֶצְלִי, וֵאלֹהִים נָדִיב. וְהַטּוֹבָה אֶצְלִי רַבָּה”. הִתְפַּיֵּס אִתָּם וְלָנוּ אֶצְלוֹ וְאָכְלוּ יַחַד אֲרוּחַת-הָעֶרֶב. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי אָכְלוּ אֶת אֲרוּחַת-הַבֹּקֶר. וְגַ’וְדָר שָׂם עָלָיו אֶת הָרֶשֶׁת וְהָלַךְ לִקְרַאת שַׁעַר הַפּוֹתֵחַ,² וְהָלְכוּ אֶחָיו וְנֶעְדְּרוּ עַד הַצָּהֳרַיִם, וְהִגִּישָׁה לָהֶם אִמָּם אֶת אֲרוּחַת- הַצָּהֳרַיִם, וּבָעֶרֶב בָּא אֲחִיהֶם וְהֵבִיא בָשָׂר וִירָקוֹת. הָיוּ בְמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ, כְּשֶׁגַּ’וְדָר דָּג דָּגִים וּמוֹכְרָם וּמוֹצִיא מְחִירָם עַל אִמּוֹ וְאֶחָיו, וְהֵם אוֹכְלִים וּמְטַיְּלִים. אֵרַע בְּיוֹם מִן הַיָּמִים שֶׁגַּ’וְדָר לָקַח אֶת הָרֶשֶׁת לַנָּהָר, וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ וּמְשָׁכָהּ, וְעָלְתָה רֵיקָה. הִשְׁלִיכָהּ שֵׁנִית וְעָלְתָה רֵיקָה. אָמַר בְּלִבּוֹ: "מָקוֹם זֶה אֵין בּוֹ דָגִים. עָבַר מִשָּׁם לְמָקוֹם אַחֵר וְהִשְׁלִיךְ בּוֹ אֶת הָרֶשֶׁת וְעָלְתָה רֵיקָה. עָבַר אֶל מָקוֹם אַחֵר, וְלֹא פָסַק עוֹבֵר מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב וְלֹא דָג כְּלוּם. אָמַר: “תְּמִיהָה הִיא. כְּלוּם נִתְרוֹקֵן הַנָּהָר מִדָּגִים? וּמַה הַסִּבָּה?” שָׂם אֶת הָרֶשֶׁת עַל גַּבּוֹ וְחָזַר מֻדְאָג וּמְרֻגָּז, מִצְטָעֵר עַל אֶחָיו וְאִמּוֹ, כְּשֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ בַּמֶּה יְסַדֵּר לָהֶם אֶת אֲרוּחַת-הָעֶרֶב. בָּא לִפְנֵי תַנּוּר שֶׁל אוֹפֶה וְרָאָה אֶת הַבְּרִיּוֹת דּוֹחֲקִים אִישׁ אֶת אָחִיו לִקְנוֹת לֶחֶם וּבִידֵיהֶם הַכֶּסֶף, וְאֵין הָאוֹפֶה שׁוֹעֶה אֲלֵיהֶם. עָמַד וְנֶאֱנַח. אָמַר לוֹ הָאוֹפֶה: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, גַ’וְדָר. רְצוֹנְךָ בְּלֶחֶם?” שָׁתַק, אָמַר לוֹ הָאוֹפֶה: “אִם אֵין אִתְּךָ כֶּסֶף, קַח דֵּי צָרְכְּךָ, וְיֵשׁ לְךָ שְׁהוּת לְשַׁלֵּם”. אָמַר לוֹ: “תֵּן לִי בְעֶשֶׂר פְּרוּטוֹת לֶחֶם”. אָמַר לוֹ הָאוֹפֶה: “טֹל אֵלֶּה עֶשֶׂר הַפְּרוּטוֹת מִלְּבַד זֶה, וּלְמָחָר תֵּן לִי בָּעֶשְׂרִים דָּגִים”. אָמַר לוֹ: “עַל רֹאשִׁי וְעֵינִי”. נָטַל אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת עֶשֶׂר הַפְּרוּטוֹת, וְקָנָה בָהֶם בָּשָׂר וִירָקוֹת, וְאָמַר: “לְמָחָר יִשְׁלַח הָאָדוֹן יְשׁוּעָתוֹ”. הָלַךְ לְבֵיתוֹ וּבִשְּׁלָה אִמּוֹ אֶת הַמַּאֲכָל, וְסָעֲדוּ אֲרוּחַת-הָעֶרֶב וְיָשֵׁן. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לָקַח אֶת הָרֶשֶׁת. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “שֵׁב וּסְעַד סְעֻדַּת-הַבֹּקֶר”. אָמַר לָהּ: “סַעֲדוּ אַתְּ וְאַחַי אֶת סְעֻדַּת-הַבֹּקֶר”. הָלַךְ לַנָּהָר וְהִשְׁלִיךְ אֶת הָרֶשֶׁת לְתוֹכוֹ פַּעַם וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית. וְעָבַר לְמָקוֹם אַחֵר. וְלֹא פָסַק מִכָּךְ עַד בֵּין-הָעַרְבַּיִם וְלֹא נָפַל בְחֶלְקוֹ כְלוּם. נָשָׂא אֶת הָרֶשֶׁת וְהָלַךְ נִרְגָּז, וְלֹא הָיְתָה דַרְכּוֹ אֶלָּא עַל פְּנֵי הָאוֹפֶה. כְּשֶׁהִגִּיעַ גַ’וְדָר, וְרָאָה אוֹתוֹ הָאוֹפֶה, מָנָה לוֹ אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת הַכֶּסֶף וְאָמַר לוֹ: “בּוֹא, קַח וָלֵךְ. אִם אֵין לְךָ הַיּוֹם יִהְיֶה לְךָ מָחָר”. בִּקֵּשׁ לְהִצְטַדֵּק לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: “אֵין הַדָּבָר זָקוּק לְהִצְטַדְּקוּת. וְאִלּוּ הָיִיתָ דָּג מַשֶּׁהוּ הָיָה עִמְּךָ כָּאן. וּכְשֶׁרָאִיתִי אוֹתְךָ רֵיקָם, יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא הִשַּׂגְתָּ כְּלוּם. וְאִם לְמָחָר אֵין אַתָּה מַשִּׂיג כְּלוּם, בּוֹא וְקַח לֶחֶם וְאַל תִּתְבַּיֵּשׁ. וּשְׁהוּת לְךָ לְשַׁלֵּם”. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הָלַךְ גַ’וְדָר אֶל בְּרֵכָה אַחֲרֵי בְרֵכָה עַד לִשְׁעַת בֵּין-הָעַרְבַּיִם, וְלֹא מָצָא בָהֶן כְּלוּם. הָלַךְ אֶל הָאוֹפֶה וְלָקַח מִמֶּנּוּ אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת הַכֶּסֶף. וְלֹא פָסַק מִמַּצַּב זֶה מֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים. אַחַר-כָּךְ חָשׁ מוּעָקָה וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “לֵךְ הַיּוֹם אֶל בְּרֵכַת קָארוּן”.³ בִּקֵּשׁ לְהַשְׁלִיךְ אֶת רִשְׁתּוֹ, וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, כְּשֶׁקָּרַב וּבָא אֵלָיו מַעֲרָבִי אֶחָד רוֹכֵב עַל גַּבֵּי פִרְדָה, וְהוּא לוֹבֵשׁ בְּגָדִים מְפֹאָרִים, וְעַל גַּב הַפִּרְדָה שַׂקִּים מְרֻקָּמִים, וְכָל מַה שֶּׁעַל הַפִּרְדָה רְקָמוֹת. יָרַד מֵעַל גַּבֵּי הַפִּרְדָה וְאָמַר: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ, אַתָּה גַ’וְדָר, אַתָּה בֶּן עֹמָר”. אָמַר לוֹ: “וְעָלֶיךָ הַשָּׁלוֹם, אֲדוֹנִי הָעוֹלֶה לְרֶגֶל לַכַּעְבָּה בְּמַכָּה”. אָמַר לוֹ הַמַּעֲרָבִי: “גַ’וְדָר, עִנְיָן לִי אֵלֶיךָ, וְאִם אַתָּה מְצַיֵּת לִי תַּשִּׂיג טוֹבָה הַרְבֵּה וְתִהְיֶה בִגְלַל זֶה חָבֵר לִי וְתַעֲסֹק לִי בְעִנְיָנַי”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הָעוֹלֶה לַחַג, אֱמֹר לִי מַה הוּא בְדַעְתְּךָ, וַאֲנִי מְצַיֵּת לְךָ וְאֵין אֲנִי מַמְרֶה אֶת פִּיךָ”. אָמַר לוֹ: “קְרָא אֶת פָּרָשַׁת-הַפְּתִיחָה שֶׁבַּקֻּרְאָן”. קָרָא אוֹתָהּ עִמּוֹ. אַחֲרֵי זֶה הוֹצִיא מְשִׁיחָה שֶׁל מֶשִׁי וְאָמַר לוֹ: “אָסְרֵנִי בָהּ וְחַזֵּק אֲסוּרַי אַמִּיץ מְאֹד, וְהַשְׁלֵךְ אוֹתִי לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה וְהַמְתֵּן לִי קְצַת. וּכְשֶׁאַתָּה רוֹאֵנִי שֶׁהוֹצֵאתִי יָדַי מִן הַמַּיִם מוּרָמוֹת לִפְנֵי שֶׁאֲנִי נִרְאֶה כֻלִּי, הַשְׁלֵךְ אֶת הָרֶשֶׁת עָלַי וּמְשֹׁךְ אוֹתִי מַהֵר. וְאִם אַתָּה רוֹאֵנִי שֶׁהוֹצֵאתִי אֶת שְׁתֵּי רַגְלַי, דַּע שֶׁמֵּת אֲנִי וְתַעַזְבֵנִי וְתִקַּח אֶת הַפִּרְדָה וְאֶת הַשַּׂקִים וְתֵלֵךְ לְשׁוּק הַסּוֹחֲרִים שֶׁשָּׁם תִּמְצָא יְהוּדִי, שְׁמַעְיָה שְׁמוֹ, וְתִתֵּן לוֹ אֶת הַפִּרְדָה וְהוּא נוֹתֵן לְךָ מֵאָה דִּינָר, תִּקַּח אוֹתָם וְתִשְׁמֹר הַסּוֹד, וְתֵלֵךְ לְדַרְכְּךָ”. כָּפַת אוֹתוֹ כָּפוֹת הֵיטֵב, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “חַזֵּק הָאֲסוּרִים”. אַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ: “הָדְפֵנִי לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה”. הָדַף אוֹתוֹ לְתוֹכָהּ וְצָלַל בָּהּ.

עָמַד גַ’וְדָר מְצַפֶּה לוֹ שָׁעָה מִן הַזְּמָן, וְהִנֵּה הַמַּעֲרָבִי יָצְאוּ רַגְלָיו, וְיָדַע שֶׁמֵּת. נָטַל אֶת הַפִּרְדָה וְעָזַב אוֹתוֹ וְהָלַךְ לְשׁוּק הַסּוֹחֲרִים וְרָאָה אֶת הַיְהוּדִי יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא עַל דֶּלֶת שֶׁל מְגוּרָה. כְּשֶׁרָאָה אֶת הַפִּרְדָה אָמַר הַיְהוּדִי: “מֵת הָאִישׁ”. הוֹסִיף וְאָמַר: “לֹא הֵמִיתָה אוֹתוֹ אֶלָּא אַהֲבַת-הַבֶּצַע”. נָטַל מִמֶּנּוּ אֶת הַפִּרְדָה וְנָתַן לוֹ מֵאָה דִינָר וְצִוָּהוּ לְהַסְתִּיר אֶת הַסּוֹד. לָקַח גַ’וְדָר אֶת הַדִּינָרִים וְהָלַךְ לוֹ, וְקָנָה מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ מִן הַלֶּחֶם מִן הָאוֹפֶה, וְאָמַר לוֹ: “טֹל דִּינָר זֶה”. נָטַל אוֹתוֹ וְחִשֵּׁב מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לוֹ, וְאָמַר לוֹ: “יֵשׁ לְךָ אֶצְלִי לֶחֶם אַחֲרֵי זֶה יוֹמַיִם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁכְּשֶׁחִשֵּׁב הָאוֹפֶה מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לוֹ, אָמַר לוֹ לְגַ’וְדָר: “יֵשׁ לְךָ אֶצְלִי אַחֲרֵי זֶה לֶחֶם יוֹמַיִם”. עָבַר מֵאֶצְלוֹ אֵצֶל הַקַּצָּב וְנָתַן לוֹ דִינָר שֵׁנִי וְקָנָה בָשָׂר, וְאָמַר לוֹ: “הַנַּח אֶצְלְךָ עֹדֶף הַדִּינַר עַד לְחֶשְׁבּוֹן”. קָנָה יְרָקוֹת וְהָלַךְ לוֹ, וְרָאָה אֶת אֶחָיו מְבַקְּשִׁים מֵאִמָּם מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל, וְהִיא אוֹמֶרֶת לָהֶם: “הַמְתִּינוּ עַד שֶׁיָּבוֹא אֲחִיכֶם, שֶׁאֵין אִתִּי כְּלוּם”. נִכְנַס אֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: “טְלוּ וְאִכְלוּ”. הִתְנַפְּלוּ עַל הַלֶּחֶם כְּשֵׁדִים טוֹרְפִים. נָתַן גַ’וְדָר לְאִמּוֹ אֶת שְׁאֵרִית הַזָּהָב וְאָמַר לָהּ: “טְלִי אִמִּי, וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ אַחַי, תְּנִי לָהֶם מִמֶּנּוּ שֶׁיִּקְנוּ וְיֹאכְלוּ בְהֵעָדְרִי”. לָן אוֹתוֹ לַיְלָה וּכְשֶׁקָּם בָּבֹּקֶר, לָקַח אֶת הָרֶשֶׁת וְהָלַךְ אֶל בְּרֵכַת קָארוּן וְעָמַד וּבִקֵּשׁ לְהַשְׁלִיךְ אֶת הָרֶשֶׁת, וְהִנֵּה מַעֲרָבִי שֵׁנִי קָרֵב וּבָא. וְהוּא רוֹכֵב עַל פִּרְדָּה, וּמַרְאֵהוּ נֶהְדָּר מִמַּרְאֵה זֶה שֶׁמֵּת וְעִמּוֹ שַׂקַּיִם וּשְׁתֵּי קֻפְסוֹת בַּשַּׂקַּיִם, בְּכָל אַמְתַּחַת מֵהֶם קֻפְסָה, וְאָמַר לוֹ: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ, גַ’וְדָר”. אָמַר לוֹ: “עָלֶיךָ הַשָּׁלוֹם, אֲדוֹנִי הָעוֹלֶה לָחֹג”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם בָּא אֵלֶיךָ אֶתְמוֹל מַעֲרָבִי רוֹכֵב עַל פִּרְדָּה כַּפִּרְדָּה הַזֹּאת?” פָּחַד וְכִחֵד וְאָמַר: “לֹא רָאִיתִי אָדָם”, מִפַּחַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ: “לְאָן הָלַךְ”. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ “טָבַע בַּבְּרֵכָה”, יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁיֹּאמַר לוֹ: “אַתָּה הוּא שֶׁטִּבַּעְתּוֹ”. וְלֹא נִתַּן לוֹ אֶלָּא לְכַחֵד. אָמַר לוֹ: “הוֹי מִסְכֵּן, אָחִי הוּא וְהִקְדִּימַנִי”. אָמַר לוֹ: “אֵין לִי כָל יְדִיעָה”. אָמַר לוֹ: "כְּלוּם לֹא כְפַתּוֹ אַתָּה וְהִשְׁלַכְתּוֹ לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה, וְאָמַר לְךָ: “אִם יָדַי יוֹצְאוֹת הַשְׁלֵךְ עָלַי הָרֶשֶׁת וּמְשֵׁנִי מַהֵר, אַךְ אִם תֵּצֶאנָה רַגְלַי, אֶהֱיֶה מֵת, וְתִקַּח אֶת הַפִּרְדָה וּמְסֹר אוֹתָהּ לַיְהוּדִי שְׁמַעְיָה, וְהוּא יִתֵּן לְךָ מֵאָה דִינָר?” אָמַר לוֹ: “מֵאַחֲרֵי שָׁאַתָּה יוֹדֵעַ זֹאת, מִשּׁוּם מָה אַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי?” אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁתַּעֲשֶׂה בִי כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתָ בְאָחִי”. הוֹצִיא לוֹ מְשִׁיחָה שֶׁל מֶשִׁי וְאָמַר: “כָּפְתֵנִי וַהֲטִילֵנִי, וּכְשֶׁיִּקְרֶה לִי מַה שֶּׁקָּרָה לְאָחִי, טֹל אֶת הַפִּרְדָה וּמְסֹר אוֹתָהּ לַיְהוּדִי וְקַח מִמֶּנּוּ מֵאָה דִינָר”. אָמַר לוֹ: “גֵּשׁ”. נִגַּשׁ וּכְפָתוֹ וַהֲדָפוֹ, וְנָפַל לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה וְצָלַל. הִמְתִּין לוֹ שָׁעָה, וְעָלוּ שְׁתֵּי רַגְלָיו. אָמַר: “מֵת וְהָלַךְ לְגֵיהִנֹּם. וּלְוַאי שֶׁיָּבוֹאוּ אֵלַי בְכָל יוֹם הַמַּעֲרָבִים וְאֶכְפְּתֵם וְיָמוּתוּ, וְדַי יִהְיֶה לִי מִכָּל מֵת מֵאָה דִינָר”. נָטַל אֶת הַפִּרְדָה וְהָלַךְ. כְּשֶׁרָאָהוּ הַיְהוּדִי אָמַר לוֹ: “מֵת הַשֵּׁנִי?” אָמַר לוֹ: “יְחִי רֹאשְׁךָ”. אָמַר לוֹ: “זֶהוּ גְמוּלָם שֶׁל אוֹהֲבֵי הַבֶּצַע”. לָקַח מִמֶּנּוּ אֶת הַפִּרְדָה וְנָתַן לוֹ מֵאָה דִינָר. נְטָלָם מֵאִתּוֹ וּפָנָה וּבָא אֶל אִמּוֹ, וְנָתַן לָהּ אוֹתָם. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, מֵאַיִן לְךָ זֶה”. הִגִּיד לָהּ. אָמְרָה לוֹ: “אַל תֵּלֵךְ לִבְרֵכַת קָארוּן, שֶׁחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לְךָ מִפְּנֵי הַמַּעֲרָבִים”. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, אֵינִי מַטִּיל אוֹתָם אֶלָּא לִרְצוֹנָם. וְכֵיצַד אֶעֶשֶׂה? הֲרֵי זוֹ הִיא מְלָאכָה שֶׁבָּאִים לָנוּ מִמֶּנָּה מֵאָה דִינָר בְּכָל יוֹם, וַאֲנִי חוֹזֵר בִּמְהֵרָה. חֵי-אֱלֹהִים אֵינִי חוֹזֵר בִּי מֵהֲלִיכָתִי אֶל בְּרֵכַת קָארוּן, עַד שֶׁיִּפָּסְקוּ עִקְבוֹת הַמַּעֲרָבִים, וְלֹא יִשָּׁאֵר מֵהֶם אֶחָד”. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הָלַךְ וְעָמַד, וְהִנֵּה מַעֲרָבִי רוֹכֵב עַל פִּרְדָּה וְעִמּוֹ שַׂקַּיִם. וְאוּלָם הוּא הָדוּר יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנִים, וְאָמַר: “שָׁלוֹם עַלֶיךָ גַ’וְדָר, אַתָּה בֶן עֹמָר”. אָמַר בְּלִבּוֹ: “מֵאַיִן מַכִּירִים אוֹתִי כֻלָּם?” אַחַר-כָּךְ הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם עָבְרוּ בְמָקוֹם זֶה מַעֲרָבִים?” אָמַר לוֹ: “שְׁנַיִם”. אָמַר לוֹ: “לְאָן הָלְכוּ?” אָמַר לוֹ: “כְּפַתִּים וְהִשְׁלַכְתִּים לְתוֹךְ בְּרֵכָה זוֹ וְטָבְעוּ, וְאַף אַתָּה סוֹף זֶה לְךָ”. צָחַק הַמַּעֲרָבִי וְאָמַר: “מִסְכֵּן, כָּל חַי וְשַׁעְתּוֹ”. יָרַד מֵעַל הַפִּרְדָה וְאָמַר לוֹ: “גַ’וְדָר, עֲשֵׂה בִי כְמוֹ שֶׁעָשִׂיתָ בָהֶם”. וְהוֹצִיא אֶת מְשִׁיחַת הַמֶּשִׁי. אָמַר לוֹ גַ’וְדָר: “הָסֵב יָדֶיךָ אֶל גַּבְּךָ שֶׁאֶכְפָּתְךָ שֶׁאֲנִי מְמַהֵר, וּכְבָר עָבַר הַזְּמָן”. הֵסֵב לוֹ יָדָיו וּכְפָתוֹ וַהֲדָפוֹ וְנָפַל לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה. עָמַד מְצַפֶּה לוֹ, וְהִנֵּה הַמַּעֲרָבִי הוֹצִיא לוֹ אֶת שְׁתֵּי יָדָיו, וְאָמַר לוֹ: “הַשְׁלֵךְ הָרֶשֶׁת מִסְכֵּן”. הִשְׁלִיךְ עָלָיו אֶת הָרֶשֶׁת וּמְשָׁכוֹ, וְהִנֵּה הוּא מַחֲזִיק בִּשְׁתֵּי יָדָיו שְׁנֵי דָּגִים, וְצִבְעָם אָדֹם כְּאַלְמֹג, בְּכָל יַד דָּג. אָמַר לוֹ: “פְּתַח אֶת שְׁתֵּי הַקֻּפְסוֹת”. עָשָׂה גַ’וְדָר כָּךְ וְשָׂם הַמַּעֲרָבִי בְּכָל קֻפְסָה דָג, וְסָתַם עֲלֵיהֶם. אִמֵּץ אֶת גַ’וְדָר אֶל חָזֵהוּ וּנְשָׁקוֹ עַל הַיְמָנִית וְעַל הַשְּׂמָאלִית מִלְּחָיָיו וְאָמַר לוֹ: “יַצִּילְךָ אֱלֹהִים מִכָּל צָרָה, שֶׁאִלּוּלֵא אַתָּה שֶׁהִשְׁלַכְתָּ עָלַי אֶת הָרֶשֶׁת וְהוֹצֵאתָ אוֹתִי, לֹא הָיִיתִי פוֹסֵק מִלְּהַחֲזִיק אֶת שְׁנֵי הַדָּגִים וַאֲנִי שׁוֹקֵעַ בַּמַּיִם עַד שֶׁהָיִיתִי מֵת, וְלֹא הָיִיתִי יָכֹל לָצֵאת מִן הַמַּיִם”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתַּגִּיד לִי בְעִנְיַן שְׁנֵי אֵלֶּה שֶׁטָּבְעוּ בָרִאשׁוֹנָה וַאֲמִתּוּת עִנְיָנָם שֶׁל שְׁנֵי דָגִים אֵלֶּה וּבִדְבַר הַיְהוּדִי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁאָל גַ’וְדָר אֶת הַמַּעֲרָבִי וְאָמַר לוֹ: “הַגֵּד לִי דְבַר אֱמֶת בִּדְבַר שְׁנֵי אֵלֶּה שֶׁטָּבְעוּ”, אָמַר לוֹ: "דַּע, גַ’וְדָר, שֶׁשְּׁנֵי אֵלֶּה שֶׁטָּבְעוּ רִאשׁוֹנָה, שְׁנֵי אַחַי הֵם. הֶאָחָד מֵהֶם שְׁמוֹ עַבְּדֻ אלסַּלָאם, וְהַשֵּׁנִי שְׁמוֹ עַבְּדֻ אלְאַחַד, וַאֲנִי שְׁמִי עַבְּדֻ אלצַּמַד, וְהַיְהוּדִי אָחִינוּ שְׁמוֹ עַבְּדֻ אלרְרַחִים. וְאֵין הוּא יְהוּדִי, אֶלָּא רַק מֻסְלִם הוּא הוֹלֵךְ בַּשִּׁטָּה הַמָּאלִכִּית⁴ וְלִמֵּד אוֹתָנוּ אָבִינוּ לִפְתֹּר אֶת הַנִּסְתָּרוֹת וְלִפְתֹּחַ אֶת הָאוֹצָרוֹת וְאֶת הַכְּשָׁפִים. וְהָיִינוּ עוֹסְקִים בָּזֶה עַד שֶׁשִּׁעְבַּדְנוּ לָנוּ אֶת הַשֵּׁדִים מִמִּשְׁפְּחוֹת מָארִד וְעִפְרִית. וַאֲנַחְנוּ אַרְבָּעָה אַחִים וְאָבִינוּ שְׁמוֹ עַבְּדֻ אלְוַדוּד. מֵת אָבִינוּ וְעָזַב לָנוּ בִירוּשָׁה מַשֶּׁהוּ רָב. חִלַּקְנוּ בֵינֵינוּ אֶת הָאוֹצָרוֹת וְהַמָּמוֹן וְאֶת הַקָּמֵעוֹת עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַסְּפָרִים. חִלַּקְנוּ אוֹתָם בֵּינֵינוּ וְנָפַל סִכְסוּךְ בֵּינֵינוּ בְּעִנְיַן סֵפֶר, “אֲגָדוֹת הַקַּדְמוֹנִים” שְׁמוֹ, שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ וְאֵין מְחִיר שֶׁיֵּעָרֵך בּוֹ, וְלֹא יְסֻלָּא בַאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁכֵּן בּוֹ שֵׁמוֹת כָּל הָאוֹצָרוֹת וּפִתְרוֹן הַנִּסְתָּרוֹת. וְהָיָה אָבִינוּ מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, וַאֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ מִתּוֹכוֹ רַק מְעָט. וְהָיָה כָל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לְרָכְשׁוֹ לוֹ, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ. וּכְשֶׁנָּפַל הַסִּכְסוּךְ בֵּינֵינוּ הָיָה אֶצְלֵנוּ שֵׁיךְ אָבִינוּ, זֶה שֶׁגִּדְּלוֹ וְלִמְּדוֹ אֶת הַכְּשָׁפִים וְהַנִּחוּשׁ, וְהָיָה שְׁמוֹ אַלְכָּהִין אַלְאַבְּטָן.⁵ אָמַר לָנוּ: “הָבוּ אֶת הַסֵּפֶר” נָתַנּוּ לוֹ אֶת הַסֵּפֶר. אָמַר לָנוּ: “אַתֶּם בְּנֵי בְנִי, וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁאֲקַפֵּחַ גַּם אֶחָד מִכֶּם. יֵלֵךְ אֵפוֹא זֶה שֶׁרוֹצֶה לִטֹּל אוֹתוֹ וִיטַפֵּל בִּרְכִישַׁת אוֹצָרוֹ שֶׁל אַלשַּׁמַרְדַּל וְיָבִיא לִי אֶת דִּסְקַת הַגַּלְגַּלִּים וְאֶת קֻפְסַת-הַכֹּחַל וְאֶת החוֹתֶמֶת וְאֶת הַחֶרֶב, שֶׁכֵּן החוֹתֶמֶת יֵשׁ לָהּ מָארִד הַמְשַׁמְּשָׁהּ וּשְׁמוֹ אַלרְרַעְדֻ אלְקָאצִף.⁶ וּמִי שֶׁיִּרְכּשׁ לוֹ חוֹתֶמֶת זוֹ לֹא יוּכַל לוֹ לֹא מֶלֶךְ וְלֹא שֻׂלְטָאן. וְאִם הָיָה מְבַקֵּשׁ לִמְלֹךְ עַל כָּל הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ יוּכַל זֹאת. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַחֶרֶב, הִנֵּה לוּ הוּצְאָה מִנַּרְתִּיקָהּ עַל חַיִל, וְהָיָה מֵנִיף אוֹתָהּ נוֹשְׂאָהּ, הָיָה הַחַיִל נֶהְדָּף. וְאִם הוּא אוֹמֵר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מֵנִיף אוֹתָהּ: “הוֹרֵג אֲנִי חַיִל זֶה”, הָיָה יוֹצֵא מִן הַחֶרֶב בָּרָק וְהוֹרֵג אֶת כָּל הַחַיִל. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְדִסְקַת הַגַּלְגַּלִּים, הֲרֵי זֶה שֶׁיִּרְכּשׁ אוֹתָהּ, אִם חָפֵץ הוּא לִרְאוֹת אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת מִן הַמִּזְרָח עַד לַמַּעֲרָב, הוּא רוֹאֶה אוֹתָן, וְיִסְתַּכֵּל בָּהֶן כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב, וְכָל רוּחַ הָעוֹלָם שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת, הוּא מְכַוֵּן אֶת הַדִּסְקָה אֵלָיו וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בַדִּסְקָה, שֶׁכֵּן יִרְאֶה אוֹתוֹ רוּחַ-הָעוֹלָם וְתוֹשָׁבָיו כְּאִלּוּ הָיָה הַכֹּל לְפָנָיו. וּכְשֶׁהוּא כוֹעֵס עַל מְדִינָה וּמְכַוֵּן אֶת הַדִּסְקָה כְּלַפֵּי הַשֶּׁמֶשׁ וּמְבַקֵּשׁ לִשְׂרֹף אוֹתָה מְדִינָה, הִיא נִשְׂרֶפֶת. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְקֻפְסַת הַכְּחַל, הֲרֵי מִי שֶׁהִתְכַּחֵל מִמֶּנָּה, יַכִּיר אֶת אוֹצְרוֹת הָעוֹלָם. וְאוּלָם תְּנָאי אֶחָד אֲנִי מַתְנֶה עֲלֵיכֶם, וְהוּא שֶׁכָּל מִי שֶׁתִּקְצַר יָדוֹ לִפְתֹּחַ אוֹצָר זֶה, אֵין לוֹ זְכוּת עַל הַסֵּפֶר. אַךְ מִי שֶׁיִּפְתַּח אוֹצָר זֶה וְיָבִיא לִי אוֹתָן הַסְגֻלּוֹת הָאַרְבַּע, הוּא יִהְיֶה רַשָּׁאי לָקַחַת סֵפֶר זֶה”. הִסְכַּמְנוּ לַתְּנָאי אָמַר לָנוּ: “בָּנַי, דְּעוּ שֶׁאוֹצַר אַלשַּׁמַרְדַּל הוּא תַחַת שִׁלְטוֹן בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הָאָדֹם.⁷ וַאֲבִיכֶם הִגִּיד לִי שֶׁהוּא נִתְעַסֵּק בִּפְתִיחַת הָאוֹצָר וְלֹא יָכֹל, וְאוּלָם בָּרְחוּ מִפָּנָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הָאָדֹם לְתוֹךְ בְּרֵכָה בְאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּשְׁמָהּ בְּרֵכַת קָארוּן, וְצָלְלוּ בַבְּרֵכָה. הָלַךְ אַחֲרֵיהֶם לְמִצְרַיִם וְלֹא יָכֹל לָהֶם בְּסִבַּת זֶה שֶׁהָיוּ חָפְשִׁים בְּאוֹתָהּ בְּרֵכָה, שֶׁכֵּן הִיא שְׁמוּרָה עַל יְדֵי כְשָׁפִים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְאַחַד עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאַלְכָּהִין אַלְאַבְּטָן אָמַר לַנְּעָרִים: “וְחָזַר אֲבִיכֶם מִבְּלִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ לִרְכּשׁ אֶת אוֹצַר אַלשַּׁמַרְדַּל מִיַּד בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הָאָדֹם. וּכְשֶׁקָּצְרָה יַד אֲבִיכֶם עֲלֵיהֶם בָּא אֵלַי וְהִתְאוֹנֵן לְפָנַי. הִסְתַּכַּלְתִּי בַכּוֹכָבִים וְחִשַּׁבְתִּי חֶשְׁבּוֹנָם וְרָאִיתִי שֶׁאוֹצָר זֶה לֹא יֵרָכֵשׁ אֶלָּא עַל-יְדֵי עֶלֶם מִבְּנֵי מִצְרַיִם, גַ’וְדָר בֶּן עֹמָר שְׁמוֹ, שֶׁכֵּן יִהְיֶה הוּא הַסִּבָּה לִתְפֹּס אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הָאָדֹם. וְעֶלֶם זֶה יִהְיֶה דַיָּג, וְהַפְּגִישָׁה עִמּוֹ תִהְיֶה לְיַד בְּרֵכַת קָארוּן. וְלֹא יִתְבַּטֵּל כִּשּׁוּף זֶה אֶלָּא אִם כֵּן יִכְפֹּת גַ’וְדָר אֶת בַּעַל המזל וְיָטִיל אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה, וְיִלָּחֵם שָׁם עִם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הָאָדֹם. וְכָל מִי שֶׁיִּהְיֶה הַמַּזָּל לוֹ יִתְפֹּס אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הָאָדֹם, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ מַזָּל יָמוּת וְתֵרָאֶינָה רַגְלָיו מִתּוֹךְ הַמַּיִם, וְזֶה שֶׁיֵּצֵא בְשָׁלוֹם תּוֹפַעְנָה יָדָיו, וְהוּא זָקוּק שֶׁגַ’וְדָר יַשְׁלִיךְ עָלָיו אֶת הָרֶשֶׁת וְיוֹצִיאֶנּוּ מִן הַבְּרֵכָה”. אָמְרוּ אַחַי: ‘אָנוּ הוֹלְכִים וַאֲפִלּוּ אָנוּ מֵתִים’. וַאֲנִי אָמַרְתִּי: ‘אַף אֲנִי הוֹלֵךְ’. וְאוּלָם אָחִינוּ שֶׁהוּא בְמַרְאֶה יְהוּדִי, אָמַר: ‘אֲנִי אֵין לִי חֵפֶץ בָּזֶה’. וְהִסְכַּמְנוּ אִתּוֹ, שֶׁיֵּלֵךְ לְמִצְרַיִם בְּתֹאַר יְהוּדִי סוֹחֵר. כְּדֵי שֶׁאִם יָמוּת אֶחָד מֵאִתָּנוּ בַבְּרֵכָה יִקַּח אֶת הַפִּרְדָה וְאֶת הַשַּׂקִים מִמֶּנּוּ וְיִתֵּן מֵאָה דִּינָר. וּכְשֶׁבָּא אֵלֶיךָ הָרִאשׁוֹן הָרְגוּ אוֹתוֹ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הָאָדֹם, וְהָרְגוּ אֶת אָחִי הַשֵּׁנִי. וְאוּלָם אֲנִי, לֹא יָכְלוּ לִי, וּתְפַסְתִּים". אָמַר לוֹ: “הֵיכָן הֵם אֵלֶּה שֶׁתָּפַסְתָּ אוֹתָם?” אָמַר לוֹ: “כְּלוּם לֹא רָאִיתָ? כְּבָר חֲבַשְׁתִּים בִּשְׁתֵּי הַקֻּפְסָאוֹת”. אָמַר לוֹ: “וַהֲלֹא דָגִים הֵם?” אָמַר לוֹ הַמַּעֲרָבִי: “אֵין הֵם דָּגִים, וְרַק עִפְרִיתִים, שֵׁדִים, הֵם בְּצוּרַת דָּגִים. וְאוּלָם גַ’וְדָר, דַּע, שֶׁכִּבּוּשׁ הָאוֹצָר לֹא יִהְיֶה אֶלָּא עַל יָדְךָ. כְּלוּם מְצַיֵּת אַתָּה לִי וְהוֹלֵךְ עִמִּי לִמְדִינַת פָאס וּמֶכְּנֶס⁸ וְכוֹבֵשׁ הָאוֹצָר, וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ כָּל מַה שָּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ. שֶׁהֲרֵי כְבָר נַעֲשֵׂיתָ אָחִי בִּבְרִית לִפְנֵי אֱלֹהִים, וְאַחַר-כָּךְ תַּחֲזֹר אֶל מִשְׁפַּחְתְּךָ שְׂבַע-רָצוֹן”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הָעוֹלֶה לָחַג, אֲנִי תְּלוּיִים בִּי בְצַוָּארִי, אִמִּי וּשְׁנֵי אַחַי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁנֵים-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁגַ’וְדָר אָמַר לוֹ לַמַּעֲרָבִי: “אֲנִי תְּלוּיִים בִּי אִמִּי וּשְׁנֵי אַחַי, וַאֲנִי הוּא שֶׁדּוֹאֵג לִמְזוֹנוֹתֵיהֶם. וּכְשֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ עִמְּךָ, מִי הוּא שֶׁיַּאֲכִילֵם לֶחֶם?” אָמַר לוֹ: “טַעֲנָה בְטֵלָה הִיא זוֹ, שֶׁכֵּן אֶת הַהוֹצָאוֹת לִמְזוֹנוֹת אָנוּ נוֹתְנִים לְךָ, אֶלֶף דִּינָר, שֶׁתִּתְּנֵם לְאִמְּךָ שֶׁתּוֹצִיאֵם לִמְזוֹנוֹת עַד שֶׁתַּחֲזֹר לְאַרְצְךָ. וְאַתָּה, כְּשֶׁאַתָּה נוֹסֵעַ מִכָּאן חוֹזֵר לִפְנֵי אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים”. כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’וְדָר אֶלֶף דִּינָר, אָמַר לוֹ: “תֶּן הֵנָּה הָעוֹלֶה-לַחַג אֶת אֶלֶף הַדִּינָר שֶׁאֶעֱזֹב אוֹתָם אֵצֶל אִמִּי וְאֵלֵךְ עִמְּךָ”. הוֹצִיא לוֹ אֶת אֶלֶף הַדִּינָר. נָטַל אוֹתָם וְהָלַךְ אֶל אִמּוֹ, וְהִגִּיד לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע בֵּינוֹ וּבֵין הַמַּעֲרָבִי וְאָמַר לָהּ: “טְלִי אֶלֶף דִּינָר אֵלֶּה וְהוֹצִיאִי אוֹתָם עָלַיִךְ וְעַל אַחַי, שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ עִם הַמַּעֲרָבִי לְאֶרֶץ הַמַּעֲרָב, וְאֵעָדֵר מִכָּאן אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, וּמַשִּׂיג טוֹבָה הַרְבֵּה. וְהִתְפַּלְּלִוּ עָלַי, אִמִּי”. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אַרְגִּישׁ עַצְמִי עֲזוּבָה בִלְעָדֶיךָ וּמְפַחֶדֶת אֲנִי עָלֶיךָ”. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, זֶה שֶׁאֱלֹהִים שׁוֹמְרוֹ אֵין פַּחַד עָלָיו. וְהַמַּעֲרָבִי אָדָם טוֹב הוּא”. הִתְחִיל מְהַלֵּל אוֹתוֹ לְפָנֶיהָ עַד שֶׁאָמְרָה: “יִתֵּן אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ רַחֲמִים עָלֶיךָ. לֵךְ עִמּוֹ בְנִי, אֶפְשָׁר שֶׁהוּא נוֹתֵן לְךָ מַשֶּׁהוּ”, וְהָלַךְ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵצֶל הַמַּעֲרָבִי עַבְּדֻ אלצַּמַד, אָמַר לוֹ: “כְּלוּם נוֹעַצְתָּ אֶת אִמְּךָ?” אָמַר לוֹ: “הֵן, וּבֵרְכָה אוֹתִי”. אָמַר לוֹ: “רְכַב אַחֲרַי”. רָכַב עַל גַּבֵּי הַפִּרְדָּה וְנָסַע מִן הַצָּהֳרַיִם עַד לְבֵין-הָעַרְבַּיִם“. הָיָה גַ’וְדָר רָעֵב וְלֹא רָאָה אֵצֶל הַמַּעֲרָבִי שׁוּם דָּבָר הַנֶּאֱכָל. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הָעוֹלֶה לַחַג, שֶׁמָּא שָׁכַחְתָּ לְהָבִיא לָנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁנֹּאכְלֶנּוּ בַדֶּרֶךְ?” אָמַר לוֹ: “כְּלוּם רָעֵב אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. יָרַד מֵעַל הַפִּרְדָּה הוּא וְגַ’וְדָר, וְאָמַר: “הוֹרֵד אֶת הַשַּׂקִּים”. הוֹרִיד אוֹתָם. אָמַר לוֹ: “לְאֵיזֶה דָבָר אַתָּה מִתְאַוֶּה?” אָמַר: “לְאֵיזֶה שֶׁהוּא אֹכֶל”. אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁתַּגִּיד לִי מַה הוּא שָׁאַתָּה מִתְאַוֶּה לוֹ”. אָמַר לוֹ: “לֶחֶם וּגְבִינָה”. אָמַר לוֹ: “מִסְכֵּן, לֶחֶם וּגְבִינָה אֵין הֵם לְפִי מַדְרֵגָתְךָ. בַּקֵּשׁ מַשֶּׁהוּ טוֹב”. אָמַר לוֹ גַ’וְדָר: “אֲנִי, אֶצְלִי בְּשָׁעָה זוֹ כָּל דָּבָר נֶחֱשָׁב לְטוֹב”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם רוֹצֶה אַתָּה בְּפַרְגִּיּוֹת מְטֻגָּנוֹת?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “רְצוֹנְךָ בְּאֹרֶז בִּדְבַשׁ?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “רוֹצֶה אַתָּה בְּמִין פְּלוֹנִי וּמִין פְּלוֹנִי?” עַד שֶׁמָּנָה לְפָנָיו בִּשְׁמָם מִן הַמַּאֲכָלִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינִים. אָמַר בְּדַעְתּוֹ: “כְּלוּם מְשֻׁגָּע הוּא? מֵאַיִן יָבִיא לִי אֶת הַמַּאֲכָלִים שֶׁמָּנָם בִּשְׁמוֹתָם, בְּאֵין אִתּוֹ לֹא מִטְבָּח וְלֹא טַבָּח. וְאָכֵן אֱמֹר לוֹ: 'דַּי”. אָמַר לוֹ: “דַּי בָּזֶה. כְּלוּם אַתָּה מְעוֹרֵר בִּי תַאֲוָה לְמִינִים אֵלֶּה בְּעוֹד שֶׁאֵין אֲנִי רוֹאֶה כְלוּם?” אָמַר לוֹ: הַמַּעֲרָבִי “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, גַ’וְדָר”. שָׁלַח יָדוֹ לְתוֹךְ הַשַּׁקִּים וְהוֹצִיא צַלַּחַת שֶׁל זָהָב וּבָהּ שְׁתֵּי פַרְגִּיּוֹת מְטֻגָּנוֹת וְחַמּוֹת. אַחַר-כָּךְ הוֹצִיא צַלַּחַת שֶׁל זָהָב וּבָהּ נִתְחֵי בָשָׂר צְלוּיִים עַל שַׁפּוּד. וְלֹא פָסַק לְהוֹצִיא מִן הַשַּׁקִים, עַד שֶׁהוֹצִיא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַמִּינִים שֶׁמָּנָם, בִּשְׁלֵמוּת עַד תֹּם. הִשְׁתָּאָה גַ’וְדָר לְכָךְ. אָמַר לוֹ: “אֱכֹל, מִסְכֵּן”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם שָׂם אַתָּה בְתוֹךְ שַׂקִּים אֵלֶּה מִטְבָּח וַאֲנָשִׁים הַמְבַשְּׁלִים?” צָחַק הַמַּעֲרָבִי וְאָמַר לוֹ: “שַׂקֵּי כְשָׁפִים הֵם וּמְשָׁרֵת לָהֶם, שֶׁאִלּוּ הָיִיתָ מְבַקֵּשׁ בְּכָל שָׁעָה אֶלֶף מִינִים, הָיָה מֵבִיא אוֹתָם הַמְשָׁרֵת וְעוֹרְכָם מִיָּד”. אָמַר לוֹ: “מַה יָּפִים שַׂקִּים אֵלֶּה”. אָכְלוּ דֵי שָׂבְעָם, וּמַה שֶּׁנּוֹתַר הִשְׁלִיכוּהוּ, וְהֶחֱזִיר הַצַּלָּחוֹת רֵיקוֹת לְתוֹךְ הַשַּׂקִּים וְשָׁלַח אֶת יָדוֹ וְהוֹצִיא קַנְקָן. שָׁתוּ וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם כַּדָּת וְהִתְפַּלְּלוּ תְפִלַּת בֵּין-הָעַרְבַּים. הֶחֱזִיר אֶת הַקַּנְקַן לְתוֹךְ הַשַּׂקִּים. אַחַר-כָּךְ הִנִּיחַ בְּתוֹכָם אֶת שְׁתֵּי הַקֻּפְסָאוֹת וְטָעַן אוֹתָם עַל אוֹתָהּ פִּרְדָּה וְרָכַב, וְאָמַר: “רְכַב שֶׁנִּסַּע לְדַרְכֵּנוּ”. אַחַר-כָּךְ אָמַר: “גַ’וְדָר, כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה מַה דֶּרֶךְ עָבַרְנוּ מִמִּצְרַיִם לְכָאן?” אָמַר לוֹ: “אֵינִי יוֹדֵעַ”. אָמַר לוֹ: “עָבַרְנוּ מַסַּע חֹדֶשׁ תָּמִים”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמַר לוֹ: “גַ’וְדָר, דַּע שֶׁפִּרְדָּה זוֹ שֶׁתַּחְתֵּנוּ מָארִד הִיא מִמִּשְׁפַּחַת מָארִדִים שֶׁבַּשֵּׁדִים, וְהִיא נוֹסַעַת לַיּוֹם מַהֲלַךְ שָׁנָה. וְאוּלָם בְּגִינְךָ הָלְכָה לְאִטָּהּ”. רָכְבוּ שְׁנֵיהֶם וְנָסְעוּ לַמַּעֲרָב. כְּשֶׁבָּא עֲלֵיהֶם הָעֶרֶב הוֹצִיא מִן הַשַּׂקִּים אֶת אֲרוּחַת-הָעֶרֶב, וּבַבֹּקֶר הוֹצִיא אֶת אֲרוּחַת הַבֹּקֶר. וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה יָמִים, כְּשֶׁהֵם נוֹסְעִים עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה וְחוֹנִים וִישֵׁנִים וְנוֹסְעִים לְדַרְכָּם בַּבֹּקֶר. וּבַיּוֹם הַחֲמִשִּׁי הִגִּיעוּ לְפָאס וּמֶכְּנֶס וְנִכְנְסוּ לָעִיר. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ הָיָה כָל מִי שֶׁפּוֹגֵשׁ אֶת הַמַּעֲרָבִי נוֹתֵן לוֹ שָׁלוֹם וּמְנַשֵּׁק יָדוֹ. וְלֹא פָסְקוּ מִזֶּה עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשַׁעַר. דָּפַק בּוֹ, וְהִנֵּה נִפְתַּח הַשַּׁעַר וְהוֹפִיעָה בוֹ נַעֲרָה, כְּאִלּוּ הִיא הַיָּרֵחַ. אָמַר לָהּ: “רַחְמָה, בִּתִּי, פִתְחִי לָנוּ אֶת הַגְּזֻזְטְרָה” אָמְרָה לוֹ: “עַל רֹאשִׁי וְעַל עֵינִי, אַבָּא”. וְנִכְנְסָה כְּשֶׁהִיא מְנִיפָה אֶת אֵבָרֶיהָ”. נִטְרְפָה עָלָיו דַּעְתּוֹ עַל גַ’וְדָר וְאָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא בַּת-מֶלֶךְ”. פָּתְחָה הַנַּעֲרָה אֶת הַגְּזֻזְטְרָה, וְנָטַל הַמַּעֲרָבִי אֶת הַשַּׁקִּים מֵעַל הַפִּרְדָּה וְאָמַר לָהּ: “לְכִי לָךְ, יְבָרְכֵךְ אֱלֹהִים”. וְהִנֵּה נִבְקְעָה הָאָרֶץ וְיָרְדָה הַפִּרְדָּה לְתוֹכָהּ, וְחָזְרָה הָאָרֶץ לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה. אָמַר גַ’וְדָר: “הוֹי חוֹסֶה, הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהִצִּיל אוֹתָנוּ בִּהְיוֹתֵנוּ עַל גַּבָּהּ”. אָמַר לוֹ הַמַּעֲרָבִי: “אַל תִּתְמַהּ גַ’וְדָר, שֶׁכְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁהַפִּרְדָּה עִפְרִית הִיא, וְאוּלָם עֲלֵה עִמִּי לַגְּזֻזְטְרָה”. הָפְתַּע גַ’וְדָר מִשֶּׁפַע הַשְּׁטִיחִים הַמְּפֹאָרִים וּמִמַּה שֶּׁרָאָה בָהּ מִכְּלֵי-הַיְקָר וּמִן הַמְּנוֹרוֹת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַתֵּכוֹת יְקָרוֹת הַתְּלוּיוֹת. כְּשֶׁיָּשְׁבוּ צִוָּה עַל הַנַּעֲרָה וְאָמַר: “רַחְמָה, הָבִיא צְרוֹר פְּלוֹנִי”. קָמָה וְהֵבִיאָה צְרוֹר וְהִנִּיחָה אוֹתוֹ לִפְנֵי אָבִיהָ. פְּתָחוֹ וְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ בֶּגֶד שָׁוֶה אֶלֶף דִּינָר, וְאָמַר לוֹ: “לְבַשׁ, גַ’וְדָר, בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ”. לָבַשׁ אֶת הַבֶּגֶד וְנַעֲשָׂה כְמֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הַמַּעֲרָב. הִנִּיחַ הַמַּעֲרָבִי אֶת הַשַּׂקַּיִם לְפָנָיו, וְשָׁלַח אֶת יָדוֹ לְתוֹכָם וְהוֹצִיא מִתּוֹכָם צַלָּחוֹת שֶׁבְּתוֹכָן מִינִים שׁוֹנִים מִן הַמַּאֲכָל, עַד שֶׁהָיָה שֻׁלְחָן שֶׁעָלָיו אַרְבָּעִים מִינִים. אָמַר לְגַ’וְדָר: “אֲדוֹנִי, גֵּשׁ וֶאֱכֹל וְאַל תַּקְפִּיד עָלֵינוּ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלשָׁה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁהוֹבִיל הַמַּעֲרָבִי אֶת גַ’וְדָר לַגְּזֻזְטְרָה, שָׂם לְפָנָיו סְעֻדָּה שֶׁל אַרְבָּעִים מִינִים וְאָמַר לוֹ: “גֵּשׁ וֶאֱכֹל וְאַל תַּקְפִּיד עָלֵינוּ. אָנוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֵיזֶהוּ מִן הַמַּטְעַמִּים שָׁאַתָּה מִתְאַוֶּה לוֹ. אֱמֹר לָנוּ אֵפוֹא מַה הוּא שָׁאַתָּה מִתְאַוֶּה לוֹ וַאֲנַחְנוּ מְבִיאִים אוֹתוֹ אֵלֶיךָ מִבְּלִי לִשְׁהוֹת”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הָעוֹלֶה-לַחַג, אוֹהֵב אֲנִי אֶת כָּל הַמַּאֲכָלִים וְאֵינִי מוֹאֵס בְּשׁוּם דָּבָר, אַל תִּשְׁאָלֵנִי אֵפוֹא, הַב כָּל מַה שֶּׁעוֹלֶה בְּדַעְתְּךָ וַאֲנִי אֵין עָלַי אֶלָּא לֶאֱכֹל”. עָמַד אִתּוֹ עֶשְׂרִים יוֹם, כְּשֶׁהוּא מַלְבִּישׁוֹ כָל יוֹם בֶּגֶד חָדָשׁ, וּמַאֲכִילוֹ מִן הַשַּׂקַּיִם, וְאֵין הַמַּעֲרָבִי קוֹנֶה כְלוּם לֹא מִן הַבָּשָׂר וְלֹא מִן הַלֶּחֶם וְאֵינוֹ מְבַשֵּׁל, אֶלָּא מוֹצִיא הַכֹּל מִן הַשַּׂקַּיִם וַאֲפִלּוּ כָל מִינֵי פֵרוֹת. בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד אָמַר לוֹ: “גַ’וְדָר, קוּם וְנֵלֵךְ שֶׁזֶּהוּ הַיּוֹם הַנּוֹעָד לִכְבּשׁ אֶת אוֹצָרוֹ שֶׁל אַלשַּׁמַרְדַּל”. קָם אִתּוֹ וְהָלְכוּ עַד קְצֵה הָעִיר. יָצְאוּ מִתּוֹכָהּ וְרָכַב גַ’וְדָר עַל פִּרְדָּה וְהַמַּעֲרָבִי עַל פִּרְדָּה, וְלֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ עַד הַצָּהֳרַיִם וְהִגִּיעוּ אֶל נָהָר שֶׁל מַיִם זוֹרְמִים. יָרַד עַבְּדֻ אלצַּמַד וְאָמַר: “רֵד, גַ’וְדָר”. יָרַד. אָמַר עַבְּדֻ-אלצַּמַד: “מַהֵר”, וְרָמַז בְּיָדוֹ לִשְׁנֵי עֲבָדִים. לָקְחוּ אֶת שְׁתֵּי הַפְּרָדוֹת וְהָלַךְ כָּל עֶבֶד בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. נֶעֶדְרוּ זְמַן מֻעָט וּבָא אֶחָד מֵהֶם עִם אֹהֶל וְנָטָה אוֹתוֹ, וּבָא הַשֵּׁנִי עִם שְׁטִיחִים וּפָרַשׂ אוֹתָם בָּאֹהֶל וְשָׂם מִסָּבִיב לָהֶם כָּרִים לָשֶׁבֶת עֲלֵיהֶם וְכָרִים לְהִשָּׁעֵן עֲלֵיהֶם. אַחַר-כָּךְ הָלַךְ אֶחָד מֵהֶם וְהֵבִיא אֶת שְׁתֵּי הַקֻּפְסָאוֹת שֶׁשְּׁנֵי הַדָּגִים בְּתוֹכָן וְהֵבִיא הַשֵּׁנִי אֶת הַשַּׂקַּיִם. קָם הַמַּעֲרָבִי וְאָמַר: “גֵּשׁ הֵנָּה, גַ’וְדָר”. בָּא וְיָשַׁב לְצִדּוֹ. הוֹצִיא הַמַּעֲרָבִי מִתּוֹךְ הַשַּׂקַּיִם צַלָּחוֹת שֶׁלְּמַאֲכָל, וְאָכְלוּ אֲרוּחַת-הַצָּהֳרַיִם. אַחַר-כָּךְ נָטַל אֶת שְׁתֵּי הַקֻּפְסָאוֹת וְלָחַשׁ עֲלֵיהֶן. נִשְׁמַע מִתּוֹכָן קוֹל קוֹרֵא: “לְשֵׁרוּתְךָ, הַגָּדוֹל בִּמְכַשְּׁפֵי הָעוֹלָם. חוּסָה עָלֵינוּ”. וְהֵם שְׁנֵיהֶם קוֹרְאִים לְעֶזְרָה וְהוּא לוֹחֵשׁ עֲלֵיהֶם עַד שֶׁנִּקְרְעוּ שְׁתֵּי הַקֻּפְסוֹת וְהָיוּ לִקְרָעִים וְעָפוּ קִרְעֵיהֶן. נִגְלוּ מִתּוֹכָן שְׁנַיִם כְּפוּתִים וְאוֹמְרִים: “תֵּן לָנוֹ חָסוּת הַגָּדוֹל בִּמְכַשְּׁפֵי הָעוֹלָם. מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בָּנוּ”. אָמַר לָהֶם: “רְצוֹנִי לִשְׂרֹף אֶת שְׁנֵיכֶם, אוֹ שֶׁאַתֶּם מִתְחַיְּבִים נֶאֱמָנָה לְהַעֲלוֹת אֶת אוֹצָרוֹ שֶׁל אַלשַּׁמַרְדַּל”. אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: “מִתְחַיְּבִים אֲנַחְנוּ וְנַעֲלֶה לְךָ אֶת הָאוֹצָר, וְאוּלָם בִּתְנָאי שֶׁתָּבִיא אֶת גַ’וְדָר הַדַּיָּג, שֶׁאֵין הָאוֹצָר נִכְבָּשׁ אֶלָּא בְּגִינוֹ, וְלֹא יוּכַל אָדָם לְהִכָּנֵס לְתוֹכוֹ אַלָּא גַ’וְדָר בֶּן עֹמָר”. אָמַר לָהֶם: “זֶה שֶׁאַתֶּם קוֹרְאִים בִּשְׁמוֹ כְּבָר הֵבֵאתִי אוֹתוֹ, וַהֲרֵי הוּא כָאן שׁוֹמֵעַ אֶתְכֶם וְרוֹאֶה אֶתְכֶם”. הִתְחַיְּבוּ לְהַעֲלוֹת אֶת הָאוֹצָר, וְשִׁלַּח אוֹתָם לַחָפְשִׁי. אַחַר-כָּךְ הוֹצִיא קָנֶה וְלוּחוֹת שֶׁל צֶדֶף אָדֹם וְשָׂם אוֹתָם עַל הַקָּנֶה. נָטַל אָח שֶׁל גֶּחָלִים וְשָׂם בְּתוֹכוֹ פְחָמִים וְנָפַח בָּהֶם נְפִיחָה אַחַת וְהִצִּית בָּהֶם אֵשׁ. הֵבִיא לְבוֹנָה וְאָמַר: “גַ’וְדָר, אֲנִי אֶקְרָא אֶת הַלְּחָשִׁים וְאַטִּיל אֶת הַלְּבוֹנָה. וּכְשֶׁאֲנִי מַתְחִיל בַּלְּחָשִׁים לֹא אוּכַל לְדַבֵּר, שֶׁכֵּן אָז יִבָּטֵל הַלַּחַשׁ. וּרְצוֹנִי לְלַמֶּדְךָ כֵּיצַד תַּעֲשֶׂה כְדֵי לְהַשִּׂיג חֶפְצֶךָ”. אָמַר לוֹ: “לַמְּדֵנִי”. אָמַר לוֹ: "דַּע שֶׁכְּשֶׁאֲנִי לוֹחֵשׁ לְחָשַׁי וּמֵטִיל אֶת הַלְּבוֹנָה, יִיבְשׁוּ הַמַּיִם מִן הַנָּהָר וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ דֶּלֶת שֶׁל זָהָב בְּגָדְלוֹ שֶׁל שַׁעַר הָעִיר וּבָהּ שְׁתֵּי טַבָּעוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת. רֵד אֶל הַדֶּלֶת וּדְפֹק בָּהּ דְּפִיקָה קַלָּה, וְהַמְתֵּן קְצַת וּדְפֹק אֶת הַשְּׁנִיָּה, דְפִיקָה כְּבֵדָה מִן הָרִאשׁוֹנָה וְהַמְתֵּן קְצַת וּדְפֹק שָׁלשׁ דְּפִיקוֹת רְצוּפוֹת בְּזוֹ אַחֲרֵי זוֹ, וְתִשְׁמַע אוֹמֵר הָאוֹמֵר: ‘מִי הוּא הַדּוֹפֵק עַל שַׁעַר הָאוֹצָרוֹת, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ פִּתְרוֹן הַסּוֹדוֹת’? וְאָמַרְתָּ: ‘אֲנִי גַ’וְדָר הַדַּיָּג בֶּן עֹמָר’, וְיִפְתַּח לְפָנֶיךָ אֶת הַשַּׁעַר, וְתֵצֵא אֵלֶיךָ דְּמוּת וּבְיָדָהּ חֶרֶב וְתֹאמַר לְךָ: ‘אִם אָמְנָם אַתָּה הָאִישׁ, הוֹשֵׁט אֶת צַוָּארְךָ שֶׁאַתִּיז אֶת רֹאשְׁךָ’. הוֹשֵׁט לָהּ צַוָּארְךָ וְאַל תַּחֲשׁשׁ, שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁהִיא מְרִימָה אֶת יָדָהּ בַּחֶרֶב וּמַכָּה אוֹתְךָ, הִיא נוֹפֶלֶת לְפָנֶיךָ. וְאַחֲרֵי זְמַן מֻעָט תִּרְאֶנָּה דְמוּת בְּלִי רוּחַ-חַיִּים, וְאַתָּה לֹא תַרְגִּישׁ כְּאֵב מִן הַמַּכָּה וְלֹא יֶאֱרַע לְךָ כְּלוּם. אַךְ אִם אַתָּה מַמְרֶה אֶת פִּיהָ, הִוּא הוֹרֶגֶת אוֹתְךָ. וְאַחֲרֵי שָׁאַתָּה מְבַטֵּל אֶת כְּשָׁפֶיהָ עַל יְדֵי צִיּוּתְךָ, הִכָּנֵס עַד שֶׁתִּרְאֶה שַׁעַר שֵׁנִי וְדָפַקְתָּ בּוֹ, וְיֵצֵא אֵלֶיךָ פָּרָשׁ רוֹכֵב עַל סוּסָה וְעַל כְּתֵפוֹ רֹמַח, וְיֹאמַר: ‘מַה הוּא שֶׁהֱבִיאֲךָ לְמָקוֹם זֶה, שֶׁאֵין נִכְנָס אֵלָיו לֹא אֶחָד מִן הָאָדָם וְלֹא מִן הַשֵּׁדִים’, וִינוֹפֵף עָלֶיךָ אֶת הָרֹמַח. פְּתַח לוֹ אֶת חָזְךָ וְיַכְּךָ וְיִפֹּל, וְתִרְאֶנּוּ גוּף בְּלִי רוּחַ-חַיִּים. וְאִם אַתָּה מַמְרֶה אֶת פִּיו הוּא הוֹרְגֶךָ. אַחַר-כָּךְ הִכָּנֵס אֶל הַשַּׁעַר הַשְּׁלִישִׁי וְיֵצֵא אֵלֶיךָ בֶּן-אָדָם וּבְיָדוֹ קֶשֶׁת וְחִצִּים וְיִירֶה בְךָ בַּקֶּשֶׁת. פְּתַח לוֹ אֶת חָזֶךָ וְיַכְּךָ וְיִפֹּל לְפָנֶיךָ גּוּף בְּלִי רוּחַ-חַיִּים. וְאִם אַתָּה מַמְרֶה אֶת פִּיו הוּא הוֹרְגֶךָ. אַחַר-כָּךְ לֵךְ אֶל הַשַּׁעַר הָרְבִיעִי

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהַמַּעֲרָבִי אָמַר לְגַ’וְדָר: “אַחַר-כָּךְ לֵךְ אֶל הַשַּׁעַר הָרְבִיעִי וּדְפֹק בּוֹ. וְהוּא יִפָּתַח לְפָנֶיךָ וְיֵצֵא אֵלֶיךָ אַרְיֵה עָצוּם בְּגוּפוֹ וְיִתְנַפֵּל עָלֶיךָ וְיִפְתַּח אֶת פִּיו, מַרְאֶה לְךָ שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לֶאֱכֹל אוֹתְךָ. אַךְ אַל תִּפְחַד וְאַל תִּבְרַח מִפָּנָיו. וּכְשֶׁהוּא מַגִּיעַ אֵלֶיךָ, תֵּן לוֹ אֶת יָדְךָ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹשֵׁךְ אֶת יָדְךָ, הוּא נוֹפֵל מִיָּד וְלֹא יַזִּיקְךָ בִּכְלוּם. אַחַר-כָּךְ הִכָּנֵס לַשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁי, וְיֵצֵא נֶגְדְּךָ אַרְיֵה שָׁחוֹר, וְיֹאמַר לְךָ: ‘מִי אַתָּה?’ אֱמֹר לוֹ: ‘אֲנִי גַ’וְדָר’. וְיֹאמַר לְךָ: ‘אִם אוֹתוֹ אִישׁ אַתָּה, הִנֵּה פְתַח אֶת הַשַּׁעַר הַשִּׁשִּׁי’. גֵּשׁ לַשַּׁעַר וֶאֱמֹר: ‘יֵשׁוּ, אֱמֹר לְמשֶׁה שֶׁיִּפְתַּח אֶת הַשַּׁעַר’. וְאָז יִפָּתַח הַשַּׁעַר. הִכָּנֵס אֵפוֹא וְתִמְצָא שְׁנֵי פְתָנִים גְּדוֹלִים, הָאֶחָד לִשְׂמֹאל וְהַשֵּׁנִי לִימִין. כָּל אֶחָד מֵהֶם יִפְעַר פִּיו, וְיִתְנַפְּלוּ עָלֶיךָ מִיָּד. הוֹשֵׁט לָהֶם אֶת שְׁתֵּי יָדֶיךָ, וְיִשֹּׁך כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּיָד, וְאִם אַתָּה מִתְנַגֵּד, הֵם הוֹרְגִים אוֹתְךָ. אַחַר-כָּךְ הִכָּנֵס אֶל הַשַּׁעַר הַשְּׁבִיעִי וּדְפֹק בּוֹ, וְתֵצֵא אֵלֶיךָ אִמְּךָ וְתֹאמַר לְךָ: ‘בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, בְּנִי’ גֵּשׁ שֶׁאֶתֵּן לְךָ שָׁלוֹם', וְאַמַרְתָּ לָהּ: ‘הִשָּׁאֲרִי מֵרָחוֹק וּפִשְׁטִי אֶת בְּגָדַיִךְ’. וְהִיא תֹאמַר לְךָ: ‘בְּנִי, אִמְּךָ אֲנִי, וְלִי עָלֶיךָ זְכוּת הַיְנִיקָה שֶׁהֵינַקְתִּיךָ וְהַגִּדּוּל שֶׁגִּדַּלְתִּיךָ, כֵּיצַד זֶה תַצִּיגֵנִי עֵרוֹם וְעֶרְיָה’? וְאָמַרְתָּ לָהּ: ‘אִם אֵין אַתְּ פּוֹשֶׁטֶת אֶת בְּגָדַיִךְ, אֲנִי הוֹרֵג אוֹתֵךָ’. הִסְתַּכֵּל לְעֶבְרְךָ הַיְמָנִי וְתִמְצָא חֶרֶב תָּלוּי עַל הַקִּיר. קַח אוֹתוֹ וְשָׁלְפֵהוּ עָלֶיהָ, וֶאֱמֹר לָהּ: ‘פִּשְׁטִי’. תְּבַקֵּשׁ לַעֲקֹב אוֹתְךָ בַּחֲלָקוֹת וּבְהַכְנָעָה לְפָנֶיךָ אַךְ אַתָּה אַל תָּחוּס עָלֶיהָ. וּבְכָל פַּעַם שֶׁתִּפְשֹׁט בֶגֶד, אֱמֹר לָהּ: ‘פִּשְׁטִי אֶת הַשְּׁאָר’. וְאַל תַּפְסִיק מֵאַיֵּם עָלֶיהָ בַהֲרִיגָה, עַד שֶׁתִּפְשֹׁט כָּל מַה שֶּׁעָלֶיהָ וְתִפֹּל. וְאָז כְּבָר פָּתַרְתָּ אֶת הַסּוֹדוֹת וּבִטַּלְתָּ אֶת כָּל הַכְּשָׁפִים, וְהָיִיתָ בָטוּחַ בְחַיֶּיךָ. הִכָּנֵס אָז וְתִמְצָא אֶת הַזָּהָב, צִבּוּרִים בְּתוֹךְ הָאוֹצָר, אַךְ אַל תִּתְעַנְיֵן בְּמַשֶּׁהוּ מִמֶּנּוּ, וְרַק תִּרְאֶה תָא בְרֹאשׁ הָאוֹצָר וְעָלָיו וִילוֹן. הָסֵר אֶת הַוִּילוֹן, שֶׁאָז תִּרְאֶה אֶת הַמְנַחֵשׁ אַלשַּׁמַרְדַּל שׁוֹכֵב עַל עֶרֶשׂ שֶׁל זָהָב וְלִמְרַאֲשׁוֹתָיו מַשֶּׁהוּ מְעֻגָּל מַזְהִיר כַּיָּרֵחַ, וְהוּא דִסְקַת הַגַּלְגַּלִּים, וְהוּא חָגוּר חֶרֶב וּבְאֶצְבָּעוֹ טַבַּעַת-חוֹתֶמֶת וּבְצַוָּארוֹ שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁבָּהּ קֻפְסַת-הַכְּחַל, הָבֵא אֶת אַרְבַּע סְגֻלּוֹת הָאוֹצָר אֵלֶּה. וְהִזָּהֵר לְךָ שֶׁלֹּא תִשְׁכַּח מַשֶּׁהוּ מִמַּה שֶּׁהִגַּדְתִּי לְךָ, וְאַל תָּפֵר דָּבָר, שֶׁלֹּא תִתְחָרֵט וְתָבוֹא לִידֵי סַכָּנָה”. חָזַר לְפָנָיו עַל מַה שֶׁצִוָּה עָלָיו פַּעַם שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית עַד שֶׁאָמַר: “יוֹדֵעַ אֲנִי אוֹתָם. וְאוּלָם מִי הוּא שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵי אוֹתָם כְּשָׁפִים שֶׁהִזְכַּרְתָּם, וְיִהְיֶה לוֹ אֹרֶךְ-רוּחַ כְּלַפֵּי אֵלֶּה הַבַּלָּהוֹת הָעֲצוּמוֹת?” אָמַר לוֹ: “גַ’וְדָר, אַל תְּפַחֵד שֶׁאֵינָם אֶלָּא דְמוּיוֹת מִבְּלִי רוּחַ-חַיִּים”, וְהָיָה מַבְטִיחַ אוֹתוֹ עַל כָּךְ. אָמַר גַ’וְדָר: “נִשְׁעָן אֲנִי עַל אֱלֹהִים”. הֵטִיל הַמַּעֲרָבִי עַבְּדֻ אלצַּמַד אֶת הַלְּבוֹנָה וְהִתְחִיל לִלְחשׁ זְמַן מָה. וְהִנֵּה הַמַּיִם הָלְכוּ, וְנִגְלָה קַרְקַע הַנָּהָר וְנִרְאָה שַׁעַר הָאוֹצָר. יָרַד גַ’וְדָר אֶל הַשַׁעַר וְדָפַק בּוֹ וְשָׁמַע אוֹמֵר הָאוֹמֵר: “מִי הוּא הַדּוֹפֵק בְּשַׁעֲרֵי הָאוֹצָרוֹת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִפְתֹּר אֶת הַסּוֹדוֹת?” אָמַר: “אֲנִי גַ’וְדָר בֶּן עֹמָר”. נִפְתַּח הַשַּׁעַר וְיָצְאָה אֵלָיו הַדְּמוּת וְהוֹצִיאָה אֶת הַחֶרֶב מִנַּרְתִּיקָהּ וְאָמְרָה לוֹ: “הוֹשֵׁט צַוָּארְךָ”. הוֹשִׁיט אֶת צַוָּארוֹ. הִכָּהוּ וְנָפַל. וְכָזֹאת הַשֵּׁנִי עַד שֶׁבִּטֵּל אֶת הַכְּשָׁפִים שֶׁל שִׁבְעַת הַשְּׁעָרִים. יָצְאָה אִמּוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “שָׁלוֹם בְּנִי”. אָמַר לָהּ: “אַתְּ, אֵיזֶה דָבָר אַתְּ?” אָמְרָה לוֹ: “אֲנִי אִמְּךָ וְלִי עָלֶיךָ הַזְּכוּת שֶׁהֵינַקְתִּיךָ וְגִדַּלְתִּיךָ, וְהָרִיתִי אוֹתְךָ תִשְׁעָה חֳדָשִׁים, בְּנִי”. אָמַר לָהּ: “פִּשְׁטִי בְגָדַיִךְ”. אָמְרָה לוֹ: “אַתָּה בְּנִי, וְכֵיצַד זֶה תַצִּיגֵנִי עֵרוֹם וְעֶרְיָה?” אָמַר לָהּ: “פִּשְׁטִי, וְאִם לַאו אֲנִי מַתִּיז רֹאשֵׁךְ בְּחֶרֶב זוֹ”. וְהוֹשִׁיט יָדוֹ וְתָפַס בַּחֶרֶב וְהֵנִיפָהּ עָלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “אִם אֵין אַתְּ פּוֹשֶׁטֶת, אֲנִי הוֹרֵג אוֹתֵךְ”. אָרְכָה הַהֵתְעַצְּמוּת בֵּינָהּ וּבֵינוֹ. וּכְשֶׁהִרְבָּה עָלֶיהָ בָאִיּוּם, פָּשְׁטָה מַשֶּׁהוּ. אָמַר לָהּ: “פִּשְׁטִי אֶת הַשְּׁאָר”, וְנִתְעַצֵּם אִתָּהּ הַרְבֵּה עַד שֶׁפָּשְׁטָה מַשֶּׁהוּ אַחֵר. וְלֹא פָסַק מִכָּךְ כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ: “בְּנִי, נִתְאַכְזֵב בְּךָ הַגִּדּוּל שֶׁגִּדַּלְתִּיךָ”, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ עָלֶיהָ אֶלָּא הַמִּכְנָסַיִם. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, כְּלוּם אֶבֶן הוּא לִבְּךָ, שֶׁתִּפְרָעֵנִי לְשִׁמְצָה בְגַלּוֹתִי אֶת הָעֶרְוָה? בְּנִי, כְּלוּם אֵין זֶה אָסוּר?” אָמַר: “אֱמֶת דִּבַּרְתְּ, אַל תִּפְשְׁטִי אֶת הַמִּכְנָסַיִם”. כְּשֶׁהוֹצִיא דִבּוּר זֶה מִפִּי צָעֲקָה וְאָמְרָה: “כְּבָר שָׁגָה, הַכּוּהוּ אֵפוֹא”. יָרְדוּ עָלָיו מַכּוֹת כַּמָּטָר הָעוֹרֵף וְנִקְבְּצוּ עָלָיו מְשָׁרְתֵי הָאוֹצָר וְהִכּוּהוּ מַכּוֹת שֶׁלֹּא שָׁכַח אוֹתָם כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְהָדְפוּ אוֹתוֹ וֶהֱטִילוּהוּ מִחוּץ לְשַׁעַר הָאוֹצָר, וְנִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי הָאוֹצָר כְּמוֹת שֶׁהָיוּ. וּכְשֶׁהֱטִילוּהוּ מִחוּץ לַשַּׁעַר לָקַח אוֹתוֹ הַמַּעֲרָבִי מִיָּד, וְזָרְמוּ הַמַּיִם כְּמוֹת שֶׁהָיָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁכְּשֶׁהִכּוּ מְשָׁרְתֵי הָאוֹצָר אֶת גַ’וְדָר וְהִשְׁלִיכוּהוּ מִחוּץ לַשַּׁעַר וְנִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי הָאוֹצָר כְּמוֹת שֶׁהָיוּ וְזָרְמוּ הַמַּיִם כְּמוֹת שֶׁהָיוּ, לָחַשׁ הַמַּעֲרָבִי עַבְּדֻ אלצַּמַד עַל הַנַּעַר לְחָשִׁים עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר וְנִתְפַּקַּח מִשִּׁכְרוֹנוֹ. אָמַר לוֹ: “אֵיזֶה דָבָר עָשִׂיתָ, מִסְכֵּן?” אָמַר לוֹ: “בִּטַּלְתִּי אֶת הַמַּעֲצוֹרִים כֻּלָּם, וְהִגַּעְתִּי אֶל אִמִּי, וְנָפְלָה בֵּינִי וּבֵינָהּ הִתְעַצְּמוּת אֲרֻכָּה בִדְבָרִים וְהִתְחִילָה, אָחִי, לִפְשֹׁט אֶת בְּגָדֶיהָ, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ עָלֶיהָ אֶלָּא הַמִּכְנָסַיִם. אָמְרָה לִי: ‘אַל תִּפְרָעֵנִי לְשִׁמְצָה, שֶׁהֲרֵי גִלּוּי הָעֶרְוָה אֲסוּרָה’ וְעָזַבְתִּי לָהּ אֶת הַמִּכְנָסַיִם בְּחוּסִי עָלֶיהָ. וְהִנֵּה צָעֲקָה וְאָמְרָה: “כְּבָר שָׁגָה, הַכּוּהוּ”. יָצְאוּ הָאֲנָשִׁים, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הָיוּ, וְהִכּוּנִי עַד שֶׁהָיִיתִי צָפוּי לָמוּת וּדְחָפוּנִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה קָּרָה לִי אַחַר-כָּךְ”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ, שֶׁלֹּא תַמְרֶה אֶת פִּי. כְּבָר הֲרֵעוֹתָ לִי וּלְעַצְמְךָ. וְאִלּוּ הָיְתָה פוֹשֶׁטֶת אֶת מִכְנָסֶיהָ, הָיִינוּ מַשִּׂיגִים אֶת הַמְבֻקָּשׁ, וְאוּלָם מֵעַכְשָׁו תַעֲמֹד אֶצְלִי עַד לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה הַבָּאָה כַיּוֹם הַזֶּה”. קָרָא מִיָּד לִשְׁנֵי הָעֲבָדִים וּפֵרְקוּ אֶת הָאֹהֶל וְנָשְׂאוּ אוֹתוֹ. נֶעְדְּרוּ זְמָן מֻעָט וְחָזְרוּ עִם שְׁתֵּי הַפְּרָדוֹת. רָכַב כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם, הַמַּעֲרָבִי וְהַנַּעַר, עַל פִּרְדָּה וְחָזְרוּ לִמְדִינַת פָאס. עָמַד אֶצְלוֹ בְמַאֲכָל טוֹב וּמַשְׁקֶה טוֹב, וּבְכָל יוֹם הָיָה מַלְבִּישׁוֹ בֶגֶד מְפֹאָר עַד שֶׁכָּלְתָה הַשָּׁנָה וּבָא אוֹתוֹ הַיּוֹם. אָמַר לוֹ הַמַּעֲרָבִי: “זֶהוּ יוֹם הַמּוֹעֵד, נֵלֵךְ”. אָמַר: “הֵן”. לָקַח אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לָעִיר וְרָאוּ אֶת שְׁנֵי הָעֲבָדִים. רָכְבוּ וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַנָּהָר. וְנָטְלוּ שְׁנֵי הָעֲבָדִים אֶת הָאֹהֶל וְהִצִּיעוּהוּ בְמַצָּעִים, וְהוֹצִיא הַמַּעֲרָבִי אֶת הַשֻּׁלְחָן וְסָעֲדוּ אֲרוּחַת-הַצָּהֳרַיִם. וְאַחַר-כָּךְ הוֹצִיא אֶת הַקָּנֶה וְהַלּוּחוֹת כְּבַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וְהִצִּית אֶת הָאֵשׁ וְהֵכִין לוֹ אֶת הַלְּבוֹנָה. וְאָמַר: “גַ’וְדָר, רְצוֹנִי לְצַוּוֹת אוֹתְךָ”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הָעוֹלֶה לַחַג, אִם שָׁכַחְתִּי הַמַּכּוֹת, שָׁכַחְתִּי אֶת מַה שֶּׁצִּוִּיתָ אוֹתִי”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם שָׁמַרְתָּ מַה שֶּׁצִּוִּיתִי עָלֶיךָ בְּדַעְתְּךָ?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “שְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ וְאַל תְּדַמֶּה שֶׁהָאִשָּׁה אִמְּךָ הִיא. אֵין זֹאת אֶלָּא כִשּׁוּף בְּצוּרַת אִמְּךָ, וְכַוָּנָתָהּ לְהַטְעוֹתְךָ. וְאִם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה יָצָאתָ חַי, הֲרֵי אִם אַתָּה טוֹעֶה בַּפַּעַם הַזֹּאת, הֵם מַשְׁלִיכִים אוֹתְךָ הָרוּג”. אָמַר לוֹ: “אִם אֲנִי טוֹעֶה, רָאוּי אֲנִי שֶׁיִּשְׂרְפוּנִי”. שָׂם הַמַּעֲרָבִי אֶת הַלְּבוֹנָה בָאֵשׁ וְלָחַשׁ. נִתְיַבֵּשׁ הַנָּהָר וְנִגַּשׁ גַ’וְדָר אֶל הַשַּׁעַר וְדָפַק בּוֹ וְנִפְתַּח וּבִטֵּל אֶת שִׁבְעַת הַכְּשָׁפִים עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל אִמּוֹ. אָמְרָה לוֹ: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, בְּנִי”. אָמַר לָהּ: “מֵאַיִן אֲנִי בְנֵךְ, אֲרוּרָה, פִּשְׁטִי”. הִתְחִילָה לַעֲקֹב אוֹתוֹ וְלִפְשֹׁט דָּבָר אַחֲרֵי דָבָר, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ עָלֶיהָ אֶלָּא הַמִּכְנָסַיִם". אָמַר לָהּ: “פִּשְׁטִי, אֲרוּרָה” וּפָשְׁטָה אֶת מִכְנָסֶיהָ וְנִהְיְתָה דְמוּת בְּלִי רוּחַ-חַיִּים. נִכְנַס וְרָאָה אֶת הַזָּהָב צִבּוּרִים, וְלֹא הִתְעַנְיֵן בִּכְלוּם. בָּא אֶל הַתָּא וְרָאָה אֶת הַמְנַחֵשׁ אַלשַּׁמַרְדַּל שׁוֹכֵב חָגוּר חֶרֶב וְטַבַּעַת הַחוֹתֶמֶת בְּאֶצְבָּעוֹ, וְקֻפְסַת הַכְּחַל עַל חָזֵהוּ וְרָאָה אֶת דִּסְקַת-הַגַּלְגַּלִּים מֵעַל לְרֹאשׁוֹ. נִגַּשׁ וְהִתִּיר אֶת הַחֶרֶב וְנָטַל אֶת טַבַּעַת הַחוֹתֶמֶת וְדִסְקַת-הַגַּלְגַּלִּים וְקֻפְסַת הַכְּחַל וְיָצָא. וְהִנֵּה מַנְגִינָה צִלְצְלָה לוֹ וְהָיוּ הַמְּשָׁרְתִים קוֹרְאִים: “הֱיֵה מְאֻשָּׁר בְּמַה שֶּׁנִּתַּן לְךָ, גַ’וְדָר”. וְלֹא פָסְקָה הַמַּנְגִינָה לְצַלְצֵל עַד שֶׁיָּצָא מִן הָאוֹצָר וְהִגִּיעַ אֶל הַמַּעֲרָבִי. חָדַל מִן הַלַּחַשׁ וְהַלְּבוֹנָה וְקָם וְחִבְּקוֹ וּבֵרְכוֹ לְשָׁלוֹם. נָתַן לוֹ גַ’וְדָר אֶת אַרְבַּע סְגֻלּוֹת הָאוֹצָר. נָטַל אוֹתָם וְקָרָא לִשְׁנֵי הָעֲבָדִים וְלָקְחוּ אֶת הָאֹהֶל וְהֶחֱזִירוּ אוֹתוֹ וְחָזְרוּ עִם שְׁתֵּי הַפְּרָדוֹת. רָכְבוּ עֲלֵיהֶן הַמַּעֲרָבִי וְגַ’וְדָר וְנִכְנְסוּ לִמְדִינַת פָאס. הֵבִיא אֶת הַשַּׂקַּיִם וְהִתְחִיל מוֹצִיא מִתּוֹכָם אֶת הַצַּלָּחוֹת וּבָהֶן מִינֵי הַמַּאֲכָל. וְהָיָה הַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו, וְאָמַר: “אָחִי, גַ’וְדָר, אֱכֹל”. וְאָכַל דֵּי-שָׁבְעוֹ. הֵרִיק הַמַּעֲרָבִי אֶת שְׁאֵרִית הַמַּאֲכָלִים לְתוֹךְ צַלָּחוֹת אֲחֵרוֹת, וְהֶחֶזִיר אֶת הָרֵיקוֹת לְתוֹךְ הַשַּׂקַּיִם. אָמַר הַמַּעֲרָבִי עַבְּדֻ-אלצַּמַד: “גַ’וְדָר, אַתָּה עָזַבְתָּ אֶת אַרְצְךָ וּמוֹלַדְתְּךָ בִּשְׁבִילֵנוּ, וּמִלֵּאתָ חֶפְצֵנוּ. מֵעַתָּה יֵשׁ לְךָ הַזְּכוּת לִשְׁאֹל מֵאִתָּנוּ מִשְׁאָלָה. שְׁאַל לְךָ אֵפוֹא מַה שֶּׁתִּשְׁאַל, שֶׁכֵּן יִתֵּן לְךָ אוֹתָהּ אֱלֹהִים, וְזֶה יִהְיֶה עַל יָדֵנוּ. שְׁאַל אֵפוֹא מִשְׁאַלְתְּךָ וְאַל תִּתְבַּיֵּשׁ, שֶׁרָאוּי אַתָּה לְכָךְ”. אָמַר לוֹ: "אֲדוֹנִי, שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאֵת אֱלֹהִים, וְאַחֲרֵי זֶה מִמְּךָ שֶׁתִּתֵּן לִי שַׁקַּיִם אֵלֶּה. הֵבִיא אוֹתָם וְאָמַר: “קַח אוֹתָם, שֶׁזֶּה מַגִּיעַ לְךָ. וְאִלּוּ הָיִיתָ שׁוֹאֵל זוּלַת זֶה, הָיִינוּ נוֹתְנִים לְךָ אוֹתוֹ. וְאוּלָם, מִסְכֵּן, זֶה לֹא יוֹעִיל לְךָ אֶלָּא לְמָזוֹן, וְאַתָּה טָרַחְתָּ עִמָּנוּ, וַאֲנַחְנוּ הִבְטַחְנוּ לְךָ שֶׁאָנוּ מַחֲזִירִים אוֹתְךָ לְאַרְצְךָ שְׂבַע-רָצוֹן. הֲרֵי לְךָ שַׂקַּיִם אֵלֶּה שֶׁתֹּאכַל מֵהֶם וְאָנוּ נוֹטְלִים לְךָ שַׂקַּיִם אֲחֵרִים מְלֵאִים זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וּמוֹבִילִים אוֹתְךָ לְאַרְצְךָ, שֶׁתְּהְיֶה לְסוֹחֵר וְיִהְיוּ לְךָ בְּגָדִים לִלְבּשׁ אַתָּה וּבְנֵי-בֵיתְךָ וְלֹא תְהֵא זָקוּק לִדְאֹג לְהוֹצָאוֹתֶיךָ. וְתֹאכַל אַתָּה וּבְנֵי-בֵיתְךָ מִשַּׂקַּיִם אֵלֶּה. וְדֶרֶךְ הַשִּׁמּוּשׁ בּוֹ הוּא שֶׁתּוֹשִׁיט אֶת יָדְךָ לְתוֹכָם וְתֹאמַר: ‘מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בַּשֵּׁמוֹת הָעֲצוּמִים הַשּׁוֹלְטִים בְּךָ, מְשָׁרֵת שַׂקַּיִם אֵלֶּה, שֶׁתָּבִיא לִי מִין מַאֲכָל פְּלוֹנִי’, וְהוּא מֵבִיא לְךָ כָּל מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, וַאֲפִלּוּ אַתָּה מְבַקֵּשׁ כָּל יוֹם אֶלֶף מִינִים”. הֵבִיא עֶבֶד וְעִמּוֹ פִּרְדָּה וּמִלֵּא לוֹ שַׂקַּיִם, הָאַמְתַּחַת הָאַחַת בְּזָהָב וְהָאַמְתַּחַת הַשְּׁנִיָּה בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַתֵּכוֹת יְקָרוֹת וְאָמַר לוֹ: "רְכַב עַל פִּרְדָּה זוֹ, וְהָעֶבֶד יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ, שֶׁהוּא יַגִּיד לְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ עַד שֶׁיּוֹבִילְךָ לְשַׁעַר חֲצֵרְךָ. וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם, קַח אֶת שְׁנֵי הַשַּׂקַּיִם וְתֵן לוֹ אֶת הַפִּרְדָּה שֶׁיָּבִיא אוֹתָהּ אֵלֵינוּ. וְאַל תְּגַלֶּה גַּם לְאֶחָד אֶת סוֹדְךָ, וַאֲנִי מוֹסֵר אוֹתְךָ לַחֲסוּת אֱלֹהִים. אָמַר לוֹ גַ’וְדָר: “יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים טוֹבָה הַרְבֵּה”. טָעַן אֶת שְׁנֵי הַשַּׂקַּיִם עַל הַפִּרְדָּה וְרָכַב, וְהָעֶבֶד הוֹלֵךְ לְפָנָיו. הָיְתָה הַפִּרְדָּה הוֹלֶכֶת בְּעִקְּבוֹת הָעֶבֶד אוֹתוֹ יוֹם וְכָל הַלַּיְלָה, וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי בַבֹּקֶר נִכְנַס דֶּרֶךְ שַׁעַר-הַנִּצָּחוֹן,⁹ וְרָאָה אֶת אִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת וְקוֹרְאָה: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, תְּנוּ לִי נְדָבָה”. נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ עָלָיו. יָרַד מֵעַל גַּבֵּי הַפִּרְדָּה, וְהֵטִיל עַצְמוֹ עָלֶיהָ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ בָכְתָה. הִרְכִּיב אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי הַפִּרְדָּה וְהָלַךְ בָרֶגֶל לְיַד מִשְׁוְרוֹתֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַבַּיִת. הוֹרִיד אֶת אִמּוֹ וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשַּׂקַּיִם וְעָזַב אֶת הַפִּרְדָּה לָעֶבֶד וְהָלַךְ לוֹ, שֶׁכֵּן הָיָה הָעֶבֶד שָׂטָן וְהַפִּרְדָּה שָׂטָן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְגַ’וְדָר, הָיָה קָשֶׁה בְּעֵינָיו הַדָּבָר שֶׁאִמּוֹ הָיְתָה קַבְּצָנִית מְבַקֶּשֶׁת נְדָבוֹת. כְּשֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת אָמַר לָהּ: “אִמִּי, כְּלוּם אַחַי שָׁלוֹם לָהֶם?” אָמְרָה לוֹ: “שָׁלוֹם לָהֶם”. אָמַר לָהּ: “וּמִשּׁוּם מָה הָיִית שׁוֹאֶלֶת נְדָבוֹת בַּדֶּרֶךְ?” אָמְרָה לוֹ: "בְּנִי, בִּגְלַל הָרָעָב אָמַר לָהּ: “הֲרֵי אֲנִי נָתַתִּי לָךְ לִפְנֵי שֶׁנָּסַעְתִּי מֵאָה דִינָרִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּמֵאָה דִינָרִים בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְנָתַתִּי לָךְ אֶלֶף דִּינָר בַּיּוֹם שֶׁנָּסַעְתִּי?” אָמְרָה לוֹ: “עָקְבוּ אוֹתִי שְׁנֵיהֶם וּלְקָחוּם מִמֶּנִּי, שֶׁאָמְרוּ: ‘מְבַקְּשִׁים אָנוּ לִקְנוֹת בָּהֶם פְּרַקְמַטְיָה’. נְטָלוּם מִמֶּנִּי וְגֵרְשׁוּ אוֹתִי, וְנַעֲשֵׂיתִי קַבְּצָנִית שׁוֹאֶלֶת נְדָבוֹת בַּדְּרָכִים, מֵחֹזֶק הָרָעָב”. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, לֹא תֵדְעִי עוֹד כָּל רָעָה מֵאַחֲרֵי שֶׁבָּאתִי, וְלֹא תְהֵא לָךְ עוֹד כָּל דְּאָגָה עַד עוֹלָם. אֵלֶּה הֵם שַׂקַּיִם מְלֵאִים זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְטוּב רַב”. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אַתָּה בַּעַל-מַזָּל טוֹב הִנְּךָ, וְשׁוֹאֶלֶת אֲנִי מֵאֵת אֱלֹהִים שֶׁיָּחְנְךָ וְיוֹסִיף לְךָ מֵחַסְדּוֹ. קוּם בְּנִי וְהָבֵא לָנוּ לֶחֶם, שֶׁאֲנִי בִלִּיתִי כָל הַלַּיְלָה בִמְצוּקַת רָעָב, מִבְּלִי אֲרוּחַת-עֶרֶב”. צָחַק וְאָמַר לָהּ: “בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ אִמִּי. בַּקְּשִׁי, מַה הוּא שָׁאַתְּ רוֹצָה לֶאֱכֹל, וַאֲנִי מְבִיאוֹ לָךְ כְּרֶגַע, וְאֵינִי זָקוּק לִקְנוֹתוֹ מִן הַשּׁוּק וְאֵינִי זָקוּק לְמִי שֶׁיְבַשְּׁלֶנּוּ”. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “בְּנִי, אֵינִי רוֹאָה אִתְּךָ כְּלוּם”. אָמַר לָהּ: “עִמִּי בְתוֹךְ הַשַּׁקַּיִם מִכָּל הַמִּינִים”. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, כָּל דָּבָר יִסְתֹּם אֶת פִּי הָרָעָב”. אָמַר לָהּ: “צָדַקְתְּ, בִּשְׁעַת חֹסֶר כֹּל יִסְתַּפֵּק הָאָדָם בַּפָּחוֹת שֶׁבַּדְּבָרִים. וְאוּלָם כְּשֶׁיֵּשׁ שֶׁפַע מוּכָן, מִתְאַוֶּה הָאָדָם לֶאֱכֹל מִן הַדָּבָר הַטָּעִים. וַאֲנִי יֵשׁ עִמִּי שֶׁפַע, בַּקְּשִׁי אֵפוֹא מַה שָּׁאַתְּ מִתְאַוָּה לוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, לֶחֶם חַם וַחֲתִיכַת גְּבִינָה”. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, אֵין זֶה לְפִי מַצָּבֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי אַתָּה יוֹדֵעַ מַצָּבִי, הַאֲכִילֵנִי אֵפוֹא מַה שֶּׁהוּא לְפִי מַצָּבִי”. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, אַתְּ לְפִי מַצָּבֵךְ מַגִּיעִים לָךְ בָּשָׂר מְטֻגָּן וּפַרְגִּיוֹת מְטֻגָּנוֹת וְאֹרֶז מְבֻשָּׁל שֶׁגַּרְגִּיר גַּרְגִּיר שֶׁלּוֹ לְבַדּוֹ כְּגַרְגִּירֵי הַפִּלְפֵּל, וּמַצָּבֵךְ הוּא קִשּׁוּאִים מְמֻלָּאִים וּבְשַׂר גְּדָיִים מְמֻלָּא וּצְלָעוֹת מְמֻלָּאוֹת וְאִטְרִיּוֹת עֲשׂוּיוֹת בִּשְׁקֵדִים מְכֻסִּים סֻכָּר וּדְבַשׁ-דְּבוֹרִים וְסֻכָּר וְעֻגּוֹת דְּבַשׁ וְעֻגּוֹת-אֱגוֹזִים”. דָּמְתָה אִמּוֹ שֶׁמְצַחֵק הוּא עָלֶיהָ וּמְהַתֵּל בָּהּ, וְאָמְרָה לוֹ: “וַי, וַי, מַה הוּא שֶׁאֵרַע לְךָ, כְּלוּם חוֹלֵם אַתָּה אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּגַּעְתָּ?” אָמַר לָהּ: “מִנַּיִן אַתְּ מַכִּירָה שֶׁנִּשְׁתַּגַּעְתִּי”. אָמְרָה לוֹ: “מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה מוֹנֶה לִי בִשְׁמוֹתָם שֶׁל כָּל מִינֵי הַמַּאֲכָל הַמְפֹאָרִים. וְכִי מִי יוּכַל לְשַׁלֵּם מְחִירָם וּמִי יוֹדֵעַ לְבַשְּׁלָם?” אָמַר לָהּ: “בְּחַיַּי שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַאֲכִילֵךְ מִכָּל אוֹתָם הַמִּינִים שֶׁהִזְכַּרְתִּים לָךְ, כְּרֶגַע”. אָמְרָה לוֹ: “אֵין אֲנִי רוֹאָה כְלוּם”. אָמַר לָהּ: “הָבִי לִי אֶת הַשַּׂקַּיִם”. הֵבִיאָה לוֹ אֶת הַשַּׂקַּיִם, וּמִשְּׁשָׁה בָהֶם, וּמָצְאָה שֶׁהֵם רֵיקִים. הִגִּישָׁה אוֹתָם לוֹ. הִתְחִיל שׁוֹלֵחַ יָדוֹ וּמוֹצִיא צַלָּחוֹת מְלֵאוֹת עַד שֶׁהוֹצִיא לָהּ כָּל מַה שֶּׁהִזְכִּיר. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “בְּנִי, הֲרֵי הַשַּׂקַּיִם קְטַנִים וְרֵיקִים הָיוּ וְדָבָר אֵין בָּהֶם, וּכְבָר הוֹצֵאתָ מִתּוֹכָם כָּל זֶה כֻּלּוֹ. וְצַלָּחוֹת אֵלּוּ הֵיכָן הָיוּ?” אָמַר לָהּ: “אִמִּי, דְּעִי שֶׁשַּׂקַּיִם אֵלּוּ, הַמַּעֲרָבִי נְתָנָם לִי, וּכְשָׁפִים בָּם, וְלָהֶם מְשָׁרֵת, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָדָם חָפֵץ מַשֶּׁהוּ וְהִזְכִּיר עָלָיו אֶת הַשֵּׁמוֹת וְאָמַר: “מְשָׁרֵת שַּׂקַּיִם אֵלּוּ, הַב לִי מִין מַאֲכָל פְּלוֹנִי”, הוּא מְבִיאוֹ”. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “כְּלוּם אוֹשִׁיט יָדִי וְאֶשְׁאַל מִמֶּנּוּ?” אָמַר לָהּ: “הוֹשִׁיטִי יָדֵךְ”. הוֹשִׁיטָה יָדָהּ, וְאָמְרָה: “מַשְׂבִּיעָה אֲנִי בַּשֵּׁמוֹת הָעֲצוּמִים הַשּׁוֹלְטִים בְּךָ, מְשָׁרֵת שַּׂקַּיִם אֵלֶּה, שֶׁתָּבִיא לִי צְלָעוֹת מְמֻלָּאוֹת”, וְרָאֲתָה אֶת הַצַּלַּחַת נִמְצְאָה בְּתוֹךְ הַשַּׂקַּיִם. שָׁלְחָה יָדָהּ וְנָטְלָה אוֹתָהּ וּמָצְאָה בָהּ צְלָעוֹת מְמֻלָּאוֹת יָפוֹת. בִּקְּשָׁה לֶחֶם וּבִקְּשָׁה כָּל מַה שֶּׁחָפְצָה מִמִּינֵי הַמַּאֲכָלִים. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, אַחֲרֵי שֶׁתִּגְמְרִי לֶאֱכֹל, הָרִיקִי אֶת שְׁיָרֵי הָאֹכֶל בְּתוֹךְ צַלַּחַת זוּלַת אֵלֶּה וְהַחְזִירִי אֶת הָרֵיקוֹת לְתוֹךְ הַשַּׂקַּיִם, שֶׁהַכִּשּׁוּף הוּא כָזֶה, וְשִׁמְרִי אֶת הַשַּׂקַּיִם”. הֵסִירָה אֶת הַשַּׂקַּיִם וְשָׁמְרָה אוֹתָם. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, הַסְתִּירִי אֶת הַסּוֹד וְהַשְׁאִירִי אוֹתוֹ אֶצְלֵךְ, וּבְכָל פַּעַם שָׁאַתְּ זְקוּקָה לְמַשֶּׁהוּ, הוֹצִיאִי אוֹתוֹ מִן הַשַּׂקַּיִם, וַעֲשִׂי צְדָקָה עִם הָעֲנִיִים וְהַאֲכִילִי אֶת אַחַי, אַחַת הִיא אִם בְּמַעֲמָדִי וְאִם בְּהֵעָדְרִי”. הִתְחִיל לֶאֱכֹל עִמָּהּ, וְהִנֵּה אֶחָיו נִכְנָסִים אֵלָיו, שֶׁכְּבָר הִגִּיעָה אֲלֵיהֶם הַשְּׁמוּעָה מִפִּי אָדָם מִבְּנֵי שְׁכוּנָתוֹ, שֶׁאָמַר לָהֶם: “כְּבָר בָּא אֲחִיכֶם רוֹכֵב עַל פִּרְדָּה וּלְפָנָיו עֶבֶד וְעָלָיו מִטְעָן שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ”. אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם זֶה לָזֶה: “וּלְוָאי שֶׁלֹּא הָיִינוּ פוֹגְעִים בְּאִמֵּנוּ; אֵין סָפֵק שֶׁהִיא מַגִּידָה לוֹ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ לָהּ, אוֹי לְחֶרְפָּתֵנוּ בְפָנָיו”. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “אִמֵּנוּ רַחֲמָנִית הִיא, וְאִם הִיא מַגִּידָה לוֹ, הֲרֵי אָחִינוּ רַחֲמָן יוֹתֵר מִמֶּנָּה, עָלֵינוּ. וּכְשֶׁאָנוּ מִצְטַדְּקִים לְפָנָיו, הוּא מְקַבֵּל אֶת הִצְטַדְּקוּתֵנוּ”. נִכְנְסוּ אֵלָיו. קָם לִקְרָאתָם עַל רַגְלָיו וְנָתַן לָהֶם שָׁלוֹם, תַּכְלִית הַשָּׁלוֹם, וְאָמַר לָהֶם: “שְׁבוּ וְאִכְלוּ”. יָשְׁבוּ וְאָכְלוּ, שֶׁהָיוּ תְשׁוּשִׁים מִן הָרָעָב, וְלֹא פָסְקוּ מִלֶּאֱכֹל עַד שֶׁשָּׂבְעוּ. אָמַר לָהֶם גַ’וְדָר: “אַחַי, טְלוּ אֶת הַנּוֹתָר מִן הָאֹכֶל וְחַלְּקוּהוּ לַעֲנִּיִים וּלְאֶבְיוֹנִים”. אָמְרוּ לוֹ: “אָחִינוּ, הַנַּח אוֹתוֹ שֶׁנֹּאכְלֶנּוּ לַאֲרוּחַת-הָעֶרֶב”. אָמַר לָהֶם: “בִּשְׁעַת הָעֶרֶב יַגִּיעַ אֲלֵיכֶם יוֹתֵר מִמֶּנּוּ”. הוֹצִיאוּ אֶת הַנּוֹתָר מִן הַמַּאֲכָלִים וְהָיוּ אוֹמְרִים לְכָל עָנִי שֶׁעָבַר עַל פְּנֵיהֶם, “טֹל וֶאֱכֹל”, עַד שֶׁלֹּא נוֹתַר כְּלוּם, וְהֶחֱזִירוּ אֶת הַצַּלָּחוֹת וְאָמַר לְאִמּוֹ: “שִׂימִי אוֹתָן בְּתוֹךְ הַשַּׂקַּיִם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁסָּעֲדוּ אֶחָיו סְעֻדַּת-הַצָּהֳרַיִם, אָמַר גַ’וְדָר לְאִמּוֹ: “שִׂימִי אֶת הַצַּלָּחוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׂקַּיִם”. בִּשְׁעַת הָעֶרֶב נִכְנַס לָאוּלָם וְהוֹצִיא מִן הַשַּׂקַּיִם שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּאַרְבָּעִים מִינֵי מַאֲכָל וְעָלָה. כְּשֶׁיָּשַׁב בֵּין אֶחָיו אָמַר לְאִמּוֹ: “הָבִי אֶת אֲרוּחַת-הָעֶרֶב”. כְּשֶׁנִּכְנְסָה לָאוּלָם רָאֲתָה אֶת הַצַּלָּחוֹת מְלֵאוֹת. שָׂמָה אֶת הַשֻּׁלְחָן וְהֶעֱבִירָה אֶת הַצַּלָּחוֹת קִמְעָא קִמְעָא, עַד שֶׁגָּמְרָה לְהַעֲבִיר אֶת אַרְבָּעִים הַצַּלָּחוֹת, וְסָעֲדוּ סְעֻדַּת-הָעֶרֶב. וְאַחֲרֵי אֲרוּחַת-הָעֶרֶב אָמַר: “טְלוּ וְהַאֲכִילוּ אֶת הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים”. לָקְחוּ אֶת שְׁיָרֵי הַמַּאֲכָלִים וְחִלְּקוּ. וְאַחֲרֵי סְעֻדַּת-הָעֶרֶב הוֹצִיא לָהֶם מִינֵי מְתִיקוֹת, וְאָכְלוּ מֵהֶם, וְאָמַר: “מַה שֶּׁנּוֹתַר מֵהֶן תְּנוּ לַשְּׁכֵנִים”. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הָיְתָה אֲרוּחַת-הַבֹּקֶר כָּזֹאת. וְלֹא פָסְקוּ לִחְיוֹת בְּמַצָּב זֶה זְמַן עֲשָׂרָה יָמִים. אָמַר סָאלִם לְסַלִים: “מַה סִּבַּת עִנְיָן זֶה שֶׁאָחִינוּ מוֹצִיא לָנוּ כִבּוּד-אוֹרְחִים בַּבֹּקֶר וְכִבּוּד-אוֹרְחִים בַּצָּהֳרַיִם וְכִבּוּד-אוֹרְחִים בָּעֶרֶב, וּבְשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה מְתִיקוֹת, וְכָל מַה שֶּׁנּוֹתַר הוּא מְחַלְּקוֹ לָעֲנִיִּים? וַהֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂה שֻׂלְטָאנִים. וּמֵאַיִן בָּא לוֹ אשֶׁר זֶה? הֲלֹא נִשְׁאַל עַל דְּבַר הַמַּאֲכָלִים הַשּׁוֹנִים וְעַל דְּבַר אֵלֶּה הַמְּתִיקוֹת, וְזֶה שֶׁכָּל מַה שֶּׁנּוֹתַר הוּא מְחַלְּקוֹ לָעֲנִיִּים וְלָאֶבְיוֹנִים, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין אָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ קוֹנֶה מַשֶּׁהוּ וְלֹא מַצִּית אֵשׁ, וְאֵין לוֹ לֹא מִטְבָּח וְלֹא טַבָּח?” אָמַר לוֹ אָחִיו: “אֵינִי יוֹדֵעַ. וְאוּלָם כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה מִי שֶׁיַּגִּיד לָנוּ אֲמִתַּת עִנְיָן זֶה?” אָמַר לוֹ: “לֹא תַגִּיד לָנוּ אֶלָּא אִמֵּנוּ”. תִּכְּנוּ לָהֶם תַּחְבּוּלָה וְנִכְנְסוּ אֶל אִמָּם, בִּשְׁעַת הֵעָדְרוֹ שֶׁל אֲחֵיהֶם וְאָמְרוּ: “אִמֵּנוּ, רְעֵבִים אָנוּ”. אָמְרָה לָהֶם: “תְּהֵא רוּחֲכֶם טוֹבָה עֲלֵיכֶם”. נִכְנְסָה לָאוּלָם וּבִקְּשָׁה מֵאֵת מְשָׁרֵת הַשַּׂקַּיִם וְהוֹצִיאָה לָהֶם מַאֲכָלִים חַמִּים. אָמְרוּ: “אִמֵּנוּ אֹכֶל זֶה חַם הוּא, בְּעוֹד שֶׁאַתְּ לֹא בִשַּׁלְתְּ וְלֹא נָפַחְתְּ בְּאֵשׁ”. אָמְרָה לָהֶם: “מִן הַשַּׂקַּיִם הֵם”. אָמְרוּ לָהּ: “מָה הֵם שַׂקַּיִם אֵלֶּה?” אָמְרָה לָהֶם: “הַשַּׂקַּיִם כְּשָׁפִים בָּהֶם וְכָל מַה שֶּׁמְבַקְּשִׁים, עוֹשִׂים הַכְּשָׁפִים”, וְסִפְּרָה לָהֶם הַדָּבָר וְאָמְרָה לָהֶם: “הַסְתִּירוּ אֶת הַסּוֹד”. אָמְרוּ לָהּ: “הַסּוֹד נִסְתָּר, אִמֵּנוּ. וְאוּלָם עָלֵינוּ לָדַעַת כֵּיצַד הוּא”. הוֹרְתָה לָהֶם, וְהָיוּ שׁוֹלְחִים יְדֵיהֶם וּמוֹצִיאִים אֶת הַדָּבָר שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים, וְאֲחִיהֶם אֵין לוֹ יְדִיעָה עַל כָּךְ. כְּשֶׁנּוֹדְעָה לָהֶם תְּכוּנַת הַשַּׂקַּיִם, אָמַר לוֹ סָאלִם לְסַלִים: “אָחִי, כְּלוּם נִהְיֶה אֵצֶל גַ’וְדָר בְּצוּרַת מְשָׁרְתִים וְנֹאכַל מִן הַצְּדָקָה? הֲלֹא נַעֲרִים עָלָיו בְּתַחְבּוּלָה וְנִקַּח שַׂקַּיִם אֵלֶּה וְנִזְכֶּה בָהֶם”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד הִיא הַתַּחְבּוּלָה?” אָמַר לוֹ: “נִמְכֹּר אֶת אָחִינוּ לְרַב-חוֹבֵל יַם הַסּוּאֶץ”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד נַעֲשֶׂה כְּדֵי לְמָכְרוֹ?” אָמַר לוֹ: “אֵלֵךְ אֲנִי וְאַתָּה אֶל אוֹתוֹ רַב-הַחוֹבֵל וְנַזְמִין אוֹתוֹ לִסְעֻדָּה עִם שְׁנַיִם מִבְּנֵי-חֲבוּרָתוֹ. וּמַה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְגַ’וְדָר, תְּאַשֵּׁר אַתָּה אֶת דְּבָרַי, וַאֲנִי מַרְאֲךָ אֶת אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה”. הִסְכִּימוּ בֵינֵיהֶם לִמְכֹּר אֶת אֲחִיהֶם, וְהָלְכוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל רַב-חוֹבֵל יַם הַסּוּאֶץ. נִכְנְסוּ סָאלִם וְסַלִים אֶל רַב-הַחוֹבֵל וְאָמְרוּ לוֹ: “רַב-הַחוֹבֵל, בָּאנוּ אֵלֶיךָ בְּעִנְיָן שֶׁיְּשַׂמֵּחַ אוֹתְךָ”. אָמַר לָהֶם: “מוּטָב”. אָמְרוּ לוֹ: “אֲנַחְנוּ שְׁנֵי אַחִים וְלָנוּ אָח שְׁלִישִׁי בֶּן בְּלִיַּעַל, אֵין טוֹב בּוֹ. וּמֵת אָבִינוּ וְעָזַב לָנוּ חֵלֶק גָּדוֹל שֶׁל מָמוֹן. חִלְּקוּ בֵינֵינוּ אֶת הַמָּמוֹן וְנָטַל הוּא מַה שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מִן הַיְרוּשָׁה וּבִזְבֵּז אוֹתוֹ בִּפְרִיצוּת וּבִשְׁחִיתוּת. וּכְשֶׁהֶעֱנִי הִשְׁתַּלֵּט עָלֵינוּ וְהִתְחִיל תּוֹבֵעַ אוֹתָנוּ לִפְנֵי הַמִּשְׁפָּט בְּאָמְרוֹ: ‘לְקַחְתֶּם אֶת מָמוֹנִי וּמָמוֹנוֹ שֶׁל אָבִי’. הִתְחַלְנוּ מִדַּיְנִים לִפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים וְהִפְסַדְנוּ אֶת הַמָּמוֹן. הִמְתִּין לָנוּ מֶשֶׁךְ זְמָן וְתָבַע אוֹתָנוּ שֵׁנִית, עַד שֶׁנַּעֲשֵׂינוּ עֲנִיִּים, וְאֵין הוּא מַרְפֶּה מִמֶּנּוּ, וְאָנוּ מְלֵאִים חֲרָדָה מִפָּנָיו, וּבַקָּשָׁתֵנוּ הִיא אֵפוֹא שֶׁתִּקְנֶה אוֹתוֹ מֵאִתָּנוּ”. אָמַר לָהֶם: “כְּלוּם יְכוֹלִים אַתֶּם לְהַעֲרִים עָלָיו וְלַהֲבִיאוֹ לְכָאן, שֶׁאֲנִי אֶשְׁלַח אוֹתוֹ בִמְהֵרָה אֶל הַיָּם?” אָמְרוּ לוֹ: “אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַהֲבִיאוֹ. וְאוּלָם אַתָּה תִהְיֶה אוֹרְחֵנוּ וְהָבֵא עִמְּךָ שְׁנַיִם, לֹא יוֹתֵר עַל כָּךְ, וּבְשָׁעָה שֶׁיִּישַׁן, נַעֲזֹר זֶה אֶת זֶה אֲנַחְנוּ הַחֲמִשָּׁה עָלָיו וְנִתְפֹּס אוֹתוֹ וְנָשִׂים בְּפִיו כֶּבֶל, וְתִקַּח אוֹתוֹ בְסֵתֶר הַלַּיְלָה וְתוֹצִיא אוֹתוֹ מִן הַבַּיִת, וַעֲשֵׂה בוֹ מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ”. אָמַר לָהֶם: “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבַרְכֶם אֲנִי עוֹשֶׂה. כְּלוּם מוֹכְרִים אַתֶּם אוֹתוֹ לִי בְּאַרְבָּעִים דִּינָר?” אָמְרוּ לוֹ: “הֵן. וְאַחֲרֵי בוֹא הַלַּיְלָה בֹּא אֶל רְחוֹב פְּלוֹנִי וְתִמְצָא אֶחָד מֵאִתָּנוּ מַמְתִּין לָכֶם”. אָמַר לָהֶם: “לֵכוּ”. שָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל גַ’וְדָר וְהִמְתִּינוּ שָׁעָה מֻעָטָה. אַחַר-כָּךְ נִגַּשׁ אֵלָיו סָאלִם וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו. אָמַר לוֹ: “מַה לְּךָ, אָחִי?” אָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁיֵּשׁ לִי יְדִיד שֶׁהִזְמִין אוֹתִי הַרְבֵּה פְעָמִים לְבֵיתוֹ בִזְמָן הֵעָדֶרְךָ מִכָּאן, וַאֲנִי חַיָּב לוֹ עַל אֶלֶף חֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמִּי. וְהוּא מְכַבְּדֵנִי תָּמִיד, כְּפִי שֶׁאָחִי יוֹדֵעַ. נָתַן לִי הַיּוֹם שָׁלוֹם וְהִזְמִין אוֹתִי. אָמַרְתִּי לוֹ, ‘אֵינִי יָכֹל לַעֲזֹב אֶת אָחִי גַ’וְדָר’. אָמַר לִי: ‘הָבֵא אוֹתוֹ עִמְּךָ’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘הוּא לֹא יַסְכִּים לְכָךְ. וְאוּלָם אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה אוֹרְחֵנוּ אַתָּה וּשְׁנֵי אַחֶיךָ’ – שֶׁהָיוּ שְׁנֵי אֶחָיו יוֹשְׁבִים אֶצְלוֹ וְהִזְמַנְתִּים. וְהָיִיתִי חוֹשֵׁב בְּדַעְתִּי שֶׁאַזְמִינֵם וִיסָרְבוּ. וּכְשֶׁהִזְמַנְתִּיו אוֹתוֹ וְאֶת אֶחָיו, הִסְכִּים וְאָמַר: ‘הַמְתֵּן לִי לְיַד שַׁעַר הַמִּנְזָר וַאֲנִי בָא עִם שְׁנֵי אַחַי’. וַאֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁהוּא יָבוֹא וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּפָנֶיךָ. כְּלוּם תַּעֲשֶׂה מְבֻקָּשִׁי וּתְאָרֵחַ אוֹתָם הַלַּיְלָה? הֵן טוּבְךָ רַב, אָחִי. וְאִם אֵין אַתָּה מַסְכִּים, תֵּן לִי רְשׁוּת וְאַכְנִיס אוֹתָם לְבֵיתוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן”. אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מַה תַּכְנִיס אוֹתָם לְבֵיתוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן? כְּלוּם בֵּיתֵנוּ צַר, אוֹ אֵין לָנוּ כְלוּם לְהַאֲכִיל אוֹתָם לִסְעֻדַּת-הָעֶרֶב? בּוּשָׁה הִיא לְךָ שָׁאַתָּה נוֹעָץ בִּי. אֵין עָלֶיךָ אֶלָּא לְהָכִין לָהֶם מַאֲכָלִים טְעִימִים וּמְתִיקוֹת עַד שֶׁיֹּאכְלוּ וְיוֹתִירוּ. וְאִם אַתָּה מֵבִיא בְנֵי-אָדָם בְּהֵעָדְרִי, בַּקֵּשׁ מֵאִמְּךָ וְתוֹצִיא לְךָ מַטְעַמִּים בְּשֶׁפַע, וְתֵן לָהֶם. יְהִי בוֹאָם לִבְרָכָה לָנוּ”. נָשַׁק אֶת יָדוֹ וְהָלַךְ וְיָשַׁב לְיַד שַׁעַר-הַמִּנְזָר עַד אַחֲרֵי בוֹא הָעֶרֶב, וְהִנֵּה קָרְבוּ וּבָאוּ אֵלָיו. לְקָחָם וְהִכְנִיסָם לַבַּיִת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם גַ’וְדָר אָמַר לָהֶם: "בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם וְהוֹשִׁיב אוֹתָם וּבָא אִתָּם בְקִשְׁרֵי יְדִידוּת, כְּשֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה בִּצְפוּנָם. בִּקֵּשׁ מֵאִמּוֹ לְהָבִיא אֶת אֲרוּחַת-הָעֶרֶב. הִתְחִילָה לְהוֹצִיא מִן הַשַּׂקִים, וְהוּא אוֹמֵר: “הָבִי מִין מַאֲכָל פְּלוֹנִי”, עַד שֶׁהָיוּ לִפְנֵיהֶם אַרְבָּעִים מִין וְאָכְלוּ דֵי שָׂבְעָם, וְהֵסִירָה אֶת הַשֻּׁלְחָן. וְהַמַּלָּחִים חוֹשְׁבִים שֶׁכִּבּוּד זֶה מִשֶּׁל סָאלִם הוּא. כְּשֶׁעָבַר שְׁלִישׁ הַלַּיְלָה הוֹצִיא לָהֶם מִינֵי מְתִיקוֹת, וְהָיָה סָאלִם זֶה שֶׁשֵּׁרְתָם וְגַ’וְדָר וְסַלִים יוֹשְׁבִים עַד שֶׁבִּקְּשׁוּ לָלֶכֶת לִישֹׁן. קָם גַ’וְדָר וְשָׁכַב לִישֹׁן, וְיָשְׁנוּ. כְּשֶׁנִּרְדַּם עַד שֶׁלֹּא יָדַע מָה עִמּוֹ, קָמוּ וְעָזְרוּ אִישׁ אֶת אָחִיו נֶגְדּוֹ, וְלֹא הִתְעוֹרֵר אֶלָּא כְּשֶׁהַכֶּבֶל בְּתוֹךְ פִּיו. אָסְרוּ יָדָיו בַּחֲבָלִים וְנָשְׂאוּ אוֹתוֹ וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ מִן הַבַּיִת בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעָה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁתָּפְסוּ הָאֲנָשִׁים אֶת גַ’וְדָר וְנָשְׂאוּ אוֹתוֹ עַל כִּתְפֵיהֶם וְהוֹצִיאוּהוּ מִן הַבַּיִת בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה, שָׁלְחוּ אוֹתוֹ לְסוּאֶץ וְשָׂמוּ בְרַגְלָיו כְּבָלִים, וְעָמַד לַעֲבֹד כְּשֶׁהוּא שׁוֹתֵק. וְלֹא פָסַק מִלַּעֲבֹד עֲבוֹדַת שְׁבוּיִים וַעֲבָדִים שָׁנָה תְמִימָה.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן גַ’וְדָר. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאֶחָיו, הִנֵּה כְשֶׁקָּמוּ בַבֹּקֶר נִכְנְסוּ אֶל אִמָּם וְאָמְרוּ לָהּ: “אִמֵּנוּ, אָחִינוּ גַ’וְדָר לֹא הֵקִיץ עֲדַיִן מִשְּׁנָתוֹ”. אָמְרָה לָהֶם: “עוֹרְרוּ אוֹתוֹ”. אָמְרוּ לָהּ: “הֵיכָן הוּא?” אָמְרָה לָהֶם: “אֵצֶל הָאוֹרְחִים”. אָמְרוּ: “אֶפְשָׁר הָלַךְ עִם הָאוֹרְחִים, כְּשֶׁאָנוּ יְשֵׁנִים, אִמָּא, הֲרֵי אָחִינוּ טָעַם אֶת טַעַם הַנֶּכֶר, וְשָׁאַף לְהִכָּנֵס לְבָתֵּי-אוֹצָר, וּכְבָר שְׁמַעְנוּהוּ מְדַבֵּר עִם הַמַּעֲרָבִים, כְּשֶׁהֵם אוֹמְרִים לוֹ: 'לוֹקְחִים אָנוּ אוֹתְךָ אִתָּנוּ וְנִפְתַּח לְפָנֶיךָ בֵּית-אוֹצָר”. אָמְרָה לָהֶם: “כְּלוּם הָיָה בְיַחַד עִם הַמַּעֲרָבִים?” אָמְרוּ לָהּ: “כְּלוּם לֹא הָיוּ אוֹרְחִים אֶצְלֵנוּ?” אָמְרָה: “אֶפְשָׁר הָלַךְ עִמָּהֶם, וְאוּלָם אֱלֹהִים יְיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ לְפָנָיו, בַּר-מַזָּל הוּא, וְאֵין סָפֵק שֶׁיָּבִיא טוֹבָה הַרְבֵּה”. בָּכְתָה וְהָיְתָה קָשָׁה עָלֶיהָ פְרִידָתוֹ. אָמְרוּ לָהּ: “אֲרוּרָה, כְּלוּם אוֹהֶבֶת אַתְּ אֶת גַ’וְדָר כָּל אוֹתָהּ אַהֲבָה? וְאָנוּ אִם אָנוּ נֶעְדָּרִים וְאִם נִמְצָאִים אֵין אַתְּ לֹא מִתְאַבֶּלֶת וְלֹא שְׂמֵחָה עָלֵינוּ. כְּלוּם אֵין אָנוּ יְלָדַיִךְ כְּשֵׁם שֶׁגַּ’וְדָר הוּא בְנֵךָ?” אָמְרָה לָהֶם: “אַתֶּם בָּנַי, וְאוּלָם אַתֶּם בְּנֵי-בְלִיַּעַל, וְאֵינִי מַכִּירָה לָכֶם כָּל טוֹבָה. וּמִיּוֹם שֶׁמֵּת אֲבִיכֶם לֹא רָאִיתִי מִכֶּם טוֹב. אַךְ גַ’וְדָר, הִנֵּה רָאִיתִי מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה טוֹבָה וְהִנִּיחַ דַּעְתִּי וְכִבְּדַנִי, וּמִן הָרָאוּי הוּא לִי שֶׁאֶבְכֶּה עָלָיו, שֶׁטּוּבוֹ הָיָה עָלַי וַעֲלֵיכֶם”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ דְבָרִים אֵלֶּה, חֵרְפוּ אוֹתָהּ וְהִכּוּהָ, וְנִכְנְסוּ וְהִתְחִילוּ מְחַפְּשִׂים אֶת הַשַּׂקַיִם, עַד שֶׁגִּלּוּ אוֹתָם, וְנָטְלוּ אֶת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת מִן הָאַמְתַּחַת הָאַחַת וְאֶת הַזָּהָב מִן הָאַמְתַּחַת הַשְּׁנִיָּה וְאֶת הַשַּׂקַיִם שֶׁל הַכְּשָׁפִים וְאָמְרוּ לָהּ: “רְכוּשׁוֹ שֶׁל אָבִינוּ הוּא”. אָמְרָה לָהֶם: “לֹא, אֵין הוּא אֶלָּא רְכוּשׁוֹ שֶׁל אֲחִיכֶם גַ’וְדָר, שֶׁהֵבִיאוֹ מֵאֶרֶץ הַמַּעֲרָב”. אָמְרוּ לָהּ: “מְשַׁקֶּרֶת אַתְּ; רְכוּשׁוֹ שֶׁל אָבִינוּ הוּא, וַאֲנַחְנוּ נַעֲשֶׂה בוֹ כַטּוֹב בְּעֵינֵינוּ”. חִלְּקוּ אוֹתוֹ בֵינֵיהֶם וְנָפַל סִכְסוּךְ בֵּינֵיהֶם בִּדְבַר הַשַּׂקַיִם שֶׁל הַכְּשָׁפִים. אָמַר סָאלִם: “אֲנִי נוֹטְלוֹ”, וְאָמַר סַלִים: “אֲנִי נוֹטְלוֹ”. וְהִתְעַקְּשׁוּ זֶה עִם זֶה. אָמְרָה לָהֶם אִמָּם: “בָּנַי, הָאַמְתָּחוֹת שֶׁהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַזָּהָב בְּתוֹכָם חִלַּקְתֶּם בֵּינֵיכֶם, וְאוּלָם זֶה אֵינוֹ מִתְחַלֵּק וְלֹא יְסֻלָּא בְמָמוֹן. וּכְשֶׁהוּא נִקְרַע לִשְׁנַיִם בָּטְלוּ כְשָׁפָיו. הַנִּיחוּהוּ אֵפוֹא אֶצְלִי וַאֲנִי מוֹצִיאָה לָכֶם, מַהּ שֶּׁתֹּאכְלוּ בְכָל עֵת וְאֶהְיֶה גַם אֲנִי שְׂבֵעָה רָצוֹן בֵּינֵיכֶם בִּלְגִימָה. וְאִם תִּתְּנוּ לִי מַשֶּׁהוּ לִלְבּשׁ, יְהֵא זֶה מֵחַסְדְּכֶם. וְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיכֶם יַעֲסֹק בְּמַשָּׂא-וּמַתָּן עִם בְּנֵי-אָדָם; וַהֲרֵי אַתֶּם בָּנַי וְנִשָּׁאֵר בְּמַצָּבֵנוּ כְמוֹת שֶׁהוּא. וְאוּלַי יָבוֹא אֲחִיכֶם וְיַעֲשֶׂה לָכֶם שַׁעֲרוּרִיָּה”. לֹא קִבְּלוּ אֶת דְּבָרֶיהָ, וּבִלוּ כָל אוֹתוֹ לַיְלָה רָבִים זֶה עִם זֶה. שָׁמַע אוֹתָם אָדָם שׁוֹמֵר מֵאַנְשֵׁי-מִשְׁמָרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה מֻזְמָן בְּבַיִת לְיַד בֵּית גַ’וְדָר, שֶׁהָיָה חַלּוֹנוֹ פָּתוּחַ. הִבִּיט הַשּׁוֹמֵר מִן הַחַלּוֹן וְשָׁמַע אֶת כָּל דִּבְרֵי הָרִיב וּמַה שֶּׁאָמְרוּ מִן הַדְּבָרִים וּבְעִנְיַן הַחֲלוּקָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, נִכְנַס אוֹתוֹ אִישׁ הַשּׁוֹמֵר אֶל הַמֶּלֶךְ, וְהָיָה שְׁמוֹ שַׁמְסֻ אלדַּוְלָה, וְהָיָה מֶלֶךְ מִצְרַיִם בְאוֹתוֹ זְמָן. כְּשִׁנִּכְנַס אֵלָיו הַשּׁוֹמֵר, וְהִגִּיד לוֹ מַה שֶּׁשָּׁמַע, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶל אַחֵי גַ’וְדָר וְהֵבִיא אוֹתָם וְצִוָּה לְעַנּוֹתָם, וְהוֹדוּ. לָקַח אֶת שְׁנֵי הַשַּׂקַיִם מֵהֶם וְאוֹתָם שָׂם בְּבֵית-הָאֲסוּרִים. אַחַר-כָּךְ קָצַב לְאִמּוֹ שֶׁל גַ’וְדָר קִצְבָה לְכָל יוֹם מַה שֶּׁיַּסְפִּיק לָהּ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְגַ’וְדָר הִנֵּה נִשְׁאַר שָׁנָה תְּמִימָה עוֹבֵד בְסוּאֶץ, וְאַחֲרֵי הַשָּׁנָה כְּשֶׁהָיוּ בְתוֹךְ הַסְּפִינָה נִתְרַגְּשָׁה עֲלֵיהֶם רוּחַ שֶׁהֵטִילָה אֶת הַסְּפִינָה עַל סֶלַע וְנִשְׁבְּרָה וְטָבַע כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְתוֹכָהּ, וְלֹא הִגִּיעַ לַיַּבָּשָׁה אֶלָּא גַ’וְדָר וְהַשְּׁאָר מֵתוּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַיַּבָּשָׁה הָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל שֵׁבֶט שֶׁל בְּדוּאִים. שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ, וְהִגִּיד לָהֶם שֶׁהָיָה מַלָּח בִּסְפִינָה, וְסִפֵּר לָהֶם סִפּוּרוֹ. וְהָיָה בְתוֹךְ הַשֵּׁבֶט אִישׁ סוֹחֵר מִתּוֹשָׁבֵי גִ’דָּה. נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו, וְאָמַר לוֹ: “תַּעֲבֹד אֶצְלֵנוּ, מִצְרִי, וַאֲנִי מַלְבִּישְׁךָ וְלוֹקֵחַ אוֹתְךָ עִמִּי אֶל גִ’דָּה”. יָשַׁב אֶצְלוֹ וְנָסַע עִמּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ שְׁנֵיהֶם אֶל גִ’דָּה. וְהֵיטִיב עִמּוֹ הַרְבֵּה. אַחַר-כָּךְ בִּקֵּשׁ אֲדוֹנָיו לָלֶכֶת לָחֹג בַּכַּעְבָּה בְּמַכָּה וּלְקָחוֹ עִמּוֹ אֶל מַכָּה. הָלַךְ גַ’וְדָר לַעֲרֹךְ סֵדֶר הַהַקָּפוֹת בַּמִּקְדָּשׁ, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹרֵךְ הַהַקָּפוֹת, וְהִנֵּה לְפָנָיו יְדִידוֹ הַמַּעֲרָבִי עַבְּדֻ אלצַּמַד עוֹרֵךְ סֵדֶר הַהַקָּפוֹת גַּם הוּא.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה גַ’וְדָר עוֹרֵךְ אֶת סֵדֶר הַהַקָּפוֹת בַּמִּקְדָּשׁ, רָאָה פִתְאֹם אֶת יְדִידוֹ הַמַּעֲרָבִי עַבְּדֻ-אלצַּמַד עוֹרֵךְ אֶת סֵדֶר הַהַקָּפוֹת גַּם הוּא. כְּשֶׁרָאָהוּ נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וּשְׁאָלוֹ לְמַצָּבוֹ. בָּכָה וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. לָקַח אוֹתוֹ עִמּוֹ עַד שֶׁנִּכְנַס לְאַכְסַנְיָה שֶׁלּוֹ וְכִבְּדוֹ וְהִלְבִּישׁוֹ בֶגֶד שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ וְאָמַר לוֹ: “עָבְרָה הָרָעָה מֵעָלֶיךָ, גַ’וְדָר”. נִחֵשׁ לוֹ בְּנַחַשׁ הַחוֹל. נִתְגַּלֶּה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִשְׁנֵי אֶחָיו, וְאָמַר לְגַ’וְדָר: “דַּע, גַ’וְדָר, שֶׁאַחֶיךָ אֵרַע לָהֶם כָּךְ וְכָךְ, וּשְׁנֵיהֶם חֲבוּשִׁים בְּבֵית-הָאֲסוּרִים שֶׁל מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְאוּלָם בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ עַד שֶׁתִּגְמֹר כָּל סֵדֶר הִלְכַת הַחַג, וְלֹא יִהְיֶה אֶלָּא טוֹב”. אָמַר לוֹ: “תֵּן לִי רְשׁוּת, אֲדוֹנִי, עַד שֶׁאֵלֵךְ וְאֶטֹּל רְשׁוּת מִן הַסּוֹחֵר שֶׁאֲנִי אֶצְלוֹ וְאָבוֹא אֵלֶיךָ”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם יֵשׁ עָלֶיךָ חוֹב שֶׁל מָמוֹן?” אָמַר לוֹ: “לֹא”. אָמַר לוֹ: “לֵךְ לְמַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ וּבוֹא מִיָּד, שֶׁהַלֶּחֶם שֶׁאָדָם אוֹכֵל אֵצֶל חֲבֵרוֹ מְחַיֵּב בְּנֵי-אָדָם כְּשֵׁרִים”. הָלַךְ אֵצֶל הַסּוֹחֵר וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ וְאָמַר לוֹ: “פָּגַשְׁתִּי אֶת אָחִי”. אָמַר לוֹ: “קְרָא לוֹ וְנַעֲשֶׂה לוֹ סְעֻדַּת-אוֹרְחִים”. אָמַר לוֹ: “אֵינֶנּוּ זָקוּק לְכָךְ, שֶׁכֵּן הוּא מִבַּעֲלֵי-הַהוֹן, וְאֶצְלוֹ מְשָׁרְתִים רַבִּים”. נָתַן לוֹ הַסּוֹחֵר עֶשְׂרִים דִּינָר וְאָמַר לוֹ: “נַקֵּנִי מִכָּל חוֹבוֹת שֶׁל חָסוּת שֶׁיֵּשׁ לְךָ עָלַי”. נִפְרַד מִמֶּנּוּ וְיָצָא מֵאֶצְלוֹ וְרָאָה אָדָם עָנִי, וְנָתַן לוֹ אֶת עֶשְׂרִים הַדִּינָר. הָלַךְ אֶל עַבְּדֻ-אלצַּמַד הַמַּעֲרָבִי, וְעָמַד אֶצְלוֹ עַד שֶׁמִּלֵּא כָל סֵדֶר הַחַג כְּהִלְכָתוֹ, וְנָתַן לוֹ אֶת טַבַּעַת הַחוֹתֶמֶת שֶׁהוֹצִיאָהּ מֵאוֹצָרוֹ שֶׁל אַלשַּׁמַרְדַּל וְאָמַר לוֹ: “טֹל טַבַּעַת זוֹ שֶׁעַל-יָדָהּ אַתָּה מַשִּׂיג מְבֻקָּשְׁךָ, שֶׁכֵּן לָהּ מְשָׁרֵת אַלרְרַעְדֻ-אלְקָאצִף שמו. וְכָל פַּעַם שֶׁאַתָּה זָקוּק לְמַשֶּׁהוּ מִצָּרְכֵי הָעוֹלָם-הַזֶּה, שַׁפְשֵׁף טַבַּעַת זוֹ, וְיוֹפִיעַ לְפָנֶיךָ הַמְּשָׁרֵת, וְכָל מַה שֶּׁתְּצַוֶּה אוֹתוֹ יַעֲשֶׂנּוּ לְךָ”. שִׁפְשֵׁף אוֹתָהּ לְעֵינָיו וְנִגְלָה לוֹ הַמְּשָׁרֵת וְקָרָא: “מוּכָן אֲנִי לְשֵׁרוּתְךָ, אֲדוֹנִי. מַה שָּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, יִנָּתֵן לְךָ. כְּלוּם רְצוֹנְךָ לַהֲפֹךְ לְיִשּׁוּב עִיר חֲרֵבָה, אוֹ לַהֲרֹס עִיר יוֹשֶׁבֶת אוֹ לַהֲרֹג מֶלֶךְ אוֹ לְשַׁבֵּר חֵיל-צָבָא?” אָמַר לוֹ הַמַּעֲרָבִי: “רַעְד, זֶה נַעֲשָׂה אָדוֹן לְךָ, וּשְׁמַע לְהַמְלָצָתִי לְפָנֶיךָ עָלָיו”. פִּטֵּר אוֹתוֹ מִלְּפָנָיו וְאָמַר לְגַ’וְדָר: “שַׁפְשֵׁף אֶת הַטַּבַּעַת וְיַעֲמֹד לְפָנֶיךָ מְשָׁרְתָהּ, וְצַו אוֹתוֹ מַה שֶּׁבִּרְצוֹנְךָ, שֶׁכֵּן לֹא יַמְרֶה אֶת פִּיךָ, וְלֵךְ אֶל אַרְצְךָ וּשְׁמֹר עַל הַטַּבַּעַת, שֶׁעַל יָדָהּ תּוּכַל לְהַעֲרִים עַל אוֹיְבֶיךָ. וְאַל תְּהֵא נִבְעָר מִדַּעַת עֶרְכָּה שֶׁל טַבַּעַת זוֹ”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, בִּרְשׁוּתְךָ אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל אַרְצִי”. אָמַר לוֹ: “שַׁפְשֵׁף אֶת הַטַּבַּעַת וְיִגָּלֶה אֵלֶיךָ הַמְּשָׁרֵת וְתִרְכַּב עַל גַּבּוֹ. וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר לוֹ: ‘הוֹבִילֵנִי הַיּוֹם לְאַרְצִי’, אֵין הוּא מַמְרֶה אֶת פִּיךָ”. נִפְרַד גַ’וְדָר מֵאֵת עַבְּדֻ אלצַּמַד וְשִׁפְשֵׁף אֶת הַטַּבַּעַת וְעָמַד לְפָנָיו אַלרְרַעְדֻ-אלְקָאצִף וְאָמַר לוֹ: “מוּכָן אֲנִי לְשָׁרְתֶךָ. בַּקֵּשׁ וְיִּנָּתֵן לְךָ”. אָמַר לוֹ: “הוֹבִילֵנִי לְמִצְרַיִם הַיּוֹם”. אָמַר לוֹ: “יְהִי לְךָ כֵן”, וּנְשָׂאוֹ וְטָס עִמּוֹ מִשְּׁעַת הַצָּהֳרַיִם עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה וְהוֹרִידוֹ בְבֵית אִמּוֹ וְהִסְתַּלֵּק. נִכְנַס אֶל אִמּוֹ. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ קָמָה וּבָכְתָה וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְסִפְּרָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לְאֶחָיו מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, וְכֵיצַד הִכָּה אוֹתָם וְנָטַל אֶת הַשַּׂקַיִם שֶׁל הַכְּשָׁפִים וְאֶת הַשַּׂקַיִם שֶׁל הַזָּהָב וְהָאֲבָנִים-הַטּוֹבוֹת. כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’וְדָר כָּךְ, לֹא הָיָה קַל בְּעֵינָיו מַה שֶּׁמָּצָא אֶת אֶחָיו, וְאָמַר לְאִמּוֹ: “אַל תִּצְטָעֲרִי עַל כָּךְ, שֶׁאֲנִי מַרְאֶה לָךְ מִיָּד שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה וּמֵבִיא אֶת אַחַי”. שִׁפְשֵׁף אֶת הַטַּבַּעַת, וְהוֹפִיעַ לְפָנָיו הַמְּשָׁרֵת וְאָמַר לוֹ: “מוּכָן אֲנִי לְשָׁרְתְךָ. בַּקֵּשׁ וְיִּנָּתֵן לְךָ”. אָמַר לוֹ: “מְצַוֶּה אֲנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבִיא אֶת אַחַי מִבֵּית-הָאֲסוּרִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ”. שָׁקַע בָּאֲדָמָה וְלֹא יָצָא אֶלָּא מִתּוֹךְ אֶמְצַע בֵּית-הָאֲסוּרִים. וְהָיוּ סָאלִם וְסַלִים בַּמְּצוּקָה וְהָעִנּוּיִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר מִיִּסּוּרֵי בֵּית-הָאֲסוּרִים, וְהָיוּ מְבַקְּשִׁים לְעַצְמָם אֶת הַמָּוֶת. וְהָיָה אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר לַשֵּׁנִי: “אָחִי, כְּבָר אָרְכוּ עָלֵינוּ הַצָּרוֹת וְעַד מָתַי נִהְיֶה בְּבֵית-אֲסוּרִים זֶה? אָכֵן הַמָּוֶת יִהְיֶה לִמְנוּחָה לָנוּ”. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ, כְּשֶׁהָאֲדָמָה נִבְקְעָה וְיָצָא אֲלֵיהֶם אַלרְרַעְדֻ-אלְקָאצִף וְנָשָׂא אֶת הַשְּׁנַיִם, וְיָרַד אִתָּם לְתוֹךְ הָאֲדָמָה. נִתְעַלְּפוּ מֵעָצְמַת הַפַּחַד, וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרוּ מָצְאוּ אֶת עַצְמָם בְּבֵיתָם וְרָאוּ אֶת אֲחִיהֶם גַ’וְדָר יוֹשֵׁב וְאִמּוֹ לְצִדּוֹ. אָמַר לָהֶם: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם אַחַי, שִׂמַּחְתֶּם אוֹתִי”. הִרְכִּינוּ אֶת רֹאשָׁם לָאָרֶץ וְהִתְחִילוּ בוֹכִים. אָמַר לָהֶם: “אַל תִּבְכּוּ שֶׁהַשָּׂטָן וְאַהֲבַת-הַבֶּצַע הִדִּיחוּכֶם לְכָךְ, וְכֵיצַד זֶה מְכַרְתֶּם אוֹתִי? וְאוּלָם מִתְנַחֵם אֲנִי בְיוֹסֵף, שֶׁכֵּן עָשׂוּ בוֹ אֶחָיו קָשֶׁה מִמַּעֲשֵׁיכֶם, כְּשֶׁהִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַבּוֹר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעָה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁגַ’וְדָר אָמַר לְאֶחָיו: “וְכֵיצַד זֶה עֲשִׂיתֶם בִּי כָךְ. וְאוּלָם חִזְּרוּ בִתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים, וְהִתְפַּלְּלוּ לִסְלִיחָה מֵאִתּוֹ, וְסָלַח לָכֶם, שֶׁהוּא הַסַּלָּח וְהָרַחוּם. וַאֲנִי כְבָר סָלַחְתִּי לָכֶם, וּבָרוּךְ בּוֹאֲכֶם, וְאֵין כָּל רָעָה לְנֶגֶד פְּנֵיכֶם”. הָיָה מֵנִיחַ אֶת דַּעְתָּם עַד שֶׁרָגְעוּ לִבּוֹתֵיהֶם, וְהִתְחִיל מְסַפֵּר לָהֶם כָּל מַה שֶּׁסָּבַל, וּמַה שֶׁהִגִּיעַ לוֹ עַד שֶׁנִּפְגַּשׁ בַּשֵּׁיךְ עַבְּדֻ-אלצַּמַד. וְסִפֵּר לָהֶם עַל דְּבַר הַטַּבַּעַת. אָמְרוּ לוֹ: “אָחִינוּ, אַל תִּטֹּר לָנוּ אֵיבָה בַפַּעַם הַזֹּאת. וְאִם חוֹזְרִים אָנוּ שׁוּב פַּעַם לִכְמוֹת שֶׁהָיִינוּ, כִּי אָז עֲשֵׂה בָנוּ כַּאֲשֶׁר תַּחְפֹּץ”. אָמַר לָהֶם: “אַל תַּחְשְׁשוּ לִכְלוּם. וְאוּלָם הַגִּידוּ לִי מַה הוּא שֶׁעָשָׂה בָכֶם הַמֶּלֶךְ?” אָמְרוּ לוֹ: “הִכָּה אוֹתָנוּ וְאִיֵּם עָלֵינוּ וְנָטַל אֶת שְׁנֵי הַשַּׂקַיִם מֵאִתָּנוּ”. אָמַר לָהֶם: “הוּא יִכָּנַע”. שִׁפְשֵׁף הַטַּבַּעַת וּבָא לְפָנָיו הַמְּשָׁרֵת. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ אֶחָיו, פָּחֲדוּ מִפָּנָיו, וְדָמוּ שֶׁהוּא יְצַוֶּה אֶת הַמְשָׁרֵת לְהָרְגָם. הָלְכוּ אֶל אִמָּם וְהִתְחִילוּ אוֹמְרִים לָהּ: “אִמֵּנוּ, בַּחֲסוּתֵךְ נֶחֱסֶה, אִמֵּנוּ, הַמְלִיצִי עָלֵינוּ טוֹבָה”. אָמְרָה לָהֶם: “בָּנַי, אַל תִּפְחֲדוּ”. אָמַר גַ’וְדָר לַמְּשָׁרֵת: “מְצַוֶּה אֲנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבִיא אֵלַי כָּל מַה שֶּׁבְּאוֹצַר הַמֶּלֶךְ מִן הָאֲבָנִים-הַטּוֹבוֹת וְזוּלַת זֶה וְלֹא תַשְׁאִיר בּוֹ כְלוּם, וְתָבִיא אֶת הַשַּׂקַּיִם שֶׁל כְּשָׁפִים וְהַשַּׂקַּיִם שֶׁבָּהֶם הָאֲבָנִים-הַטּוֹבוֹת שֶׁנְּטָלָם הַמֶּלֶךְ מֵאַחַי”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הָלַךְ מִיָּד וְאָסַף כָּל מַה שֶּׁבָּאוֹצָר וְהֵבִיא אֶת שְׁנֵי הַשַּׂקַּיִם עִם מַה שֶּׁבְּתוֹכָם, וְהִנִּיחַ כָּל מַה שֶּׁהָיָה בָאוֹצָר לִפְנֵי גַ’וְדָר וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, לֹא הִשְׁאַרְתִּי בָאוֹצָר כְּלוּם”. צִוָּה אֶת אִמּוֹ לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׂקַּיִם עִם הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְשָׂם אֶת הַשַּׂקַּיִם שֶׁל הַכְּשָׁפִים לְפָנָיו וְאָמַר לַמְּשָׁרֵת: “רְאֵה צִוִּיתִיךָ שֶׁתִּבְנֶה לִי הַלַּיְלָה אַרְמוֹן רָם וְנִשָּׂא וּתְקַשְּׁטֵהוּ בְמֵי-זָהָב וּתְרַפֵּד אוֹתוֹ בִיצוּעִים מְפֹאָרִים, וְלֹא יַעֲלֶה הַיּוֹם עַד שֶׁתְּהֵא גוֹמֵר כָּל מְלַאכְתוֹ”. אָמַר לוֹ: “זֶה יִהְיֶה לְךָ” וְשָׁקַע בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה. אַחַר-כָּךְ הוֹצִיא גַ’וְדָר אֶת הַמַּטְעַמִּים וְאָכְלוּ וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם וְיָשְׁנוּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמְּשָׁרֵת, הִנֵּה אָסַף אֶת עוֹזְרָיו וְצִוָּם לִבְנוֹת אֶת הָאַרְמוֹן. הָיוּ אֵלֶּה מֵהֶם עוֹשִׂים אַבְנֵי גָּזִית וְאֵלֶּה מֵהֶם בּוֹנִים וְאֵלֶּה מֵהֶם מְסַיְדִים וְאֵלֶּה מֵהֶם מְפַתְּחִים אֶת הַפִּתּוּחִים וְאֵלֶּה מֵהֶם מְרַפְּדִים בִּיצוּעִים. וְלֹא עָלָה הַיּוֹם עַד שֶׁתַּם וְנִשְׁלַם סִדּוּר הָאַרְמוֹן. עָלָה הַמְּשָׁרֵת אֶל גַ’וְדָר וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הָאַרְמוֹן שָׁלֵם וּמְשֻׁכְלָל בְּסִדּוּרוֹ. וְאִם בִּרְצוֹנְךָ לַעֲלוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, עֲלֵה”. עָלוּ הוּא וְאִמּוֹ וּשְׁנֵי אֶחָיו, וְרָאוּ שֶׁאַרְמוֹן זֶה אֵין דּוֹמֶה לוֹ, מֵבִיא בִמְבוּכָה אֶת הַדַּעַת בִּיפִי סִדּוּרוֹ. שָׂמַח בּוֹ גַ’וְדָר. וְהָיָה הָאַרְמוֹן בְּרֹאשׁ-חוּצוֹת, וְעִם זֶה לֹא עָלָה לוֹ בִכְלוּם. אָמַר לְאִמּוֹ: “רְצוֹנֵךְ לָדוּר בְּאַרְמוֹן זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אָדוּר” וּבֵרְכָה אוֹתוֹ. שִׁפְשֵׁף אֶת הַטַּבַּעַת, וְהִנֵּה הַמְּשָׁרֵת אוֹמֵר: “הִנְנִי לְשָׁרְתְךָ”. אָמַר לוֹ: “רְאֵה צִוִּיתִיךָ שֶׁתָּבִיא אַרְבָּעִים נְעָרוֹת לְבָנוֹת נָאוֹת וְאַרְבָּעִים נְעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת וְאַרְבָּעִים מַמְלוּכִּים וְאַרְבָּעִים עֲבָדִים כּוּשִׁים”. אָמַר לוֹ: “יְהֵא לְךָ זֶה”. הָלַךְ עִם אַרְבָּעִים מֵעוֹזְרָיו לְהֹדּוּ הַקִּדְמִית וּלְהֹדּוּ הָאַחֲרוֹנָה וּלְפָרַס, וּכְכָל אֲשֶׁר רָאוּ נַעֲרָה יָפָה הָיוּ חוֹטְפִים אוֹתָהּ, אוֹ עֶלֶם יַחְטְפוּ אוֹתוֹ. וְשָׁלַח אַרְבָּעִים מֵעוֹזְרָיו וְהֵבִיאוּ נְעָרוֹת כּוּשִׁיּוֹת יָפוֹת, וְאַרְבָּעִים הֵבִיאוּ עֲבָדִים כּוּשִׁים. הֵבִיאוּ אֶת כֻּלָּם לַחֲצַר גַ’וְדָר וּמִלְּאוּ אוֹתָהּ. הִצִּיג אוֹתָם לִפְנֵי גַ’וְדָר וּמָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו וְאָמַר: “תֵּן לְכָל אֶחָד מֵהֶם בֶּגֶד מִן הַמְפֹאָרִים שֶׁבַּמַּלְבּוּשִׁים”. אָמַר: “מוּכָן אֲנִי”. אָמַר לוֹ: “הָבֵא בֶגֶד שֶׁתִּלְבַּשׁ אוֹתוֹ אִמִּי וּבֶגֶד שֶׁאֶלְבְּשֶׁנּוּ אָנִי”. הֵבִיא אֶת הַכֹּל, וְהִלְבִּישׁ אֶת הַנְּעָרוֹת וְאָמַר לָהֶן: “זֹאת גְּבִרְתְּכֶן, נַשְּׁקוּ אֶת יָדָהּ וְאַל תַּמְרוּ אֶת פִּיהָ וְשֵׁרְתוּ אוֹתָהּ, הַלְּבָנוֹת וְהַשְּׁחוֹרוֹת”. הִלְבִּישׁ אֶת הַמַּמְלוּכִּים וְנָשְׁקוּ יָדוֹ שֶׁל גַ’וְדָר. וְהִלְבִּישׁ אֶת אֶחָיו. וְנַעֲשָׂה גַ’וְדָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ וְאֶחָיו כְּמִשְׁנִים. וְהָיָה בֵיתוֹ רְחַב-יָדַיִם, וְהִשְׁכִּין אֶת סָאלִם וְאֶת נַעֲרוֹתָיו בַּאֲגַף אֶחָד, וְאֶת סַלִים וְנַעֲרוֹתָיו בַּאֲגַף שֵׁנִי, וְשָׁכְנוּ הוּא וְאִמּוֹ בְתוֹךְ הָאַרְמוֹן הֶחָדָשׁ, וְהָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם בִמְקוֹמוֹ כְּשֻׁלְטָאן.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְשַׂר-אוֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ, הִנֵּה בִּקֵּשׁ לִטֹּל אֵיזֶה חֲפָצִים לְשִׁמּוּשׁ מִן הָאוֹצָר. נִכְנַס וְלֹא רָאָה בוֹ כְלוּם וּמְצָאוֹ כְדִבְרֵי מִי שֶׁאָמַר:

הָיוּ בָהּ כַּוָּרוֹת דְּבוֹרִים וַתְּהִי נוֹשָׁבָה,

וְכַאֲשֶׁר עֲזָבוּהָ דְבוֹרֶיהָ נִתְרוֹקְנָה וְנֶחֱרָבָה.

צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְנָפַל מִתְעַלֵּף. כֶּשְׁהִתְעוֹרֵר יָצָא מִבֵּית-הָאוֹצָר וְעָזַב דַּלְתּוֹ פְתוּחָה וְנִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁמְסֻ אלדַּוְלָה וְאָמַר לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, מַה שֶּׁבָּאנוּ לְהוֹדִיעֲךָ הוּא שֶׁהָאוֹצָרוֹת רֻקְּנוּ הַלַּיְלָה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מֶה עָשִׂיתָ בִרְכוּשִׁי שֶׁבְּאוֹצָרִי?” אָמַר לוֹ: “לֹא עָשִׂיתִי בוֹ כְלוּם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ סִבַּת הִתְרוֹקְנוּתוֹ. רַק אֶתְמוֹל נִכְנַסְתִּי אֵלָיו וּרְאִיתִיו מָלֵא, וְהַיּוֹם נִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ וְהִנֵּה הוּא רֵיק, אֵין בּוֹ כְלוּם בְּעוֹד שֶׁהַדְּלָתוֹת נְעוּלוֹת וְלֹא נֻקְּבוּ וְלֹא נִשְׁבְּרוּ בְרִיחֵיהֶן וְלֹא נִכְנַס בְתוֹכָן גַּנָּב”. אָמַר לָהּ: “הֲאִם נִטְּלוּ מִתּוֹכוֹ שְׁנֵי הַשַּׂקַּיִם?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. נִטְרְפָה דַעְתּוֹ עָלָיו.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּא שַׂר-הָאוֹצָר וְהוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ שֶׁבֵּית-הָאוֹצָר רֵיקָן וְשֶׁנִּטְּלוּ מִתּוֹכוֹ שְׁנֵי הַשַּׂקַּיִם, נִטְרְפָה דַעַת הַמֶּלֶךְ עָלָיו וְקָם עַל רַגְלָיו וְאָמַר לְשַׂר-הָאוֹצָר: “לֵךְ לְפָנַי”. הָלַךְ וְהָלַךְ הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו עַד שֶׁבָּאוּ לְבֵית-הָאוֹצָר וְלֹא מָצְאוּ בוֹ כְלוּם. נִתְרַגֵּז הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: “מִי זֶה הִתְנַפֵּל עַל בֵּית-אוֹצָרִי וְלֹא פָחַד מֵהַתְקָפָתִי?” וְכָעַס כַּעַס גָּדוֹל. יָצָא וְכִנֵּס מוֹשָׁב וּבָאוּ מְפַקְּדֵי הַצָּבָא. וְהָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם דּוֹמֶה שֶׁהַמֶּלֶךְ כּוֹעֵס עָלָיו. אָמַר לָהֶם: “צָבָא, דְּעוּ שֶׁבֵּית-אוֹצָרִי בֻזַּז הַלַּיְלָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה זֶה וְתָקַף אוֹתִי וְלֹא פָחַד מִפָּנַי”. אָמְרוּ לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמַר לָהֶם: “שַׁאֲלוּ אֶת שַׂר-הָאוֹצָר”. שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ, אָמַר לָהֶם שַׂר-הָאוֹצָר: “אֶתְמוֹל הָיָה מָלֵא, וְהַיּוֹם נִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ וּרְאִיתִיו רֵיק, בְּעוֹד שֶׁאֵין חוֹר בּוֹ וְלֹא נִשְׁבְּרָה דַלְתּוֹ”. תָּמְהוּ כָּל הַצָּבָא עַל דְּבָרִים אֵלֶּה, וְלֹא יָכְלוּ לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ הַשּׁוֹמֵר שֶׁהִלְשִׁין קֹדֶם לָכֵן עַל סָאלִם וְסַלִים וְאָמַר: "מֶלֶךְ הַדּוֹר, כָּל הַלַּיְלָה הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל בְּבַנָּאִים הַבּוֹנִים, וּכְשֶׁעָלָה הַיּוֹם רָאִיתִי אַרְמוֹן בָּנוּי שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ. שָׁאַלְתִּי וְאָמְרוּ לִי: “גַ’וְדָר בָּא וּבָנָה אַרְמוֹן זֶה, וְאֶצְלוֹ מַמְלוּכִּים וַעֲבָדִים כּוּשִׁים, וְהֵבִיא מָמוֹן רַב וְשִׁחְרֵר אֶת שְׁנֵי אֶחָיו מִבֵּית-הָאֲסוּרִים, וַהֲרֵי הוּא בִמְעוֹנוֹ כְאִלּוּ הוּא שֻׂלְטָאן”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “עַיְּנוּ בְבֵית-הָאֲסוּרִים”. עִיְּנוּ וְלֹא רָאוּ אֶת סָאלִם וְאֶת סַלִים. חָזְרוּ וְהוֹדִיעוּ לַמֶּלֶךְ מַה שֶּׁקָרָה. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “נִתְגַּלָּה בַעַל-דְּבָרִי, הֲרֵי זֶה שֶׁשִּׁחְרֵר אֶת סָאלִם וְאֶת סַלִים מִבֵּית-הָאֲסוּרִים הוּא זֶה שֶׁנָּטַל הוֹנִי”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “אֲדוֹנִי, מִי הוּא?” אָמַר לוֹ: “אֲחִיהֶם גַ’וְדָר, וְאַף נָטַל אֶת שְׁנֵי הַשַּׂקַּיִם. וְאוּלָם, הַמִּשְׁנֶה, שְׁלַח אֵלָיו שַׂר-צָבָא עִם חֲמִשִּׁים אֲנָשִׁים שֶׁיִּתְפְּשׂוּ אוֹתוֹ וְאֶת אֶחָיו, וְיָשִׂימוּ חוֹתֶמֶת עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וְיָבִיאוּ אוֹתָם אֵלַי שֶׁאֶצְלֹב אוֹתָם”. כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְאָמַר: “הִזְדָּרֵז מַהֵר וּשְׁלַח אֲלֵיהֶם אֶת שַׂר-הַצָּבָא שֶׁיָּבִיא אוֹתָם אֵלַי שֶׁאֶהֱרֹג אוֹתָם”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “הֱוֵה אֶרֶךְ-אַפַּיִם, שֶׁכֵּן אֶלֹהִים אֶרֶךְ-אַפַּיִם הוּא וְאֵינוֹ נִמְהָר לְהַעֲנִישׁ אֶת עֲבָדָיו כְּשֶׁהֵם מַמְרִים אֶת פִּיו. הֲרֵי זֶה שֶׁבּוֹנֶה אַרְמוֹן בְּלַיְלָה אֶחָד, כְּפִי שֶׁאָמְרוּ, לֹא יִשְׁוֶה אֵלָיו אֶחָד בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְשַׂר-הַצָּבָא שֶׁלֹּא יִקְרֶנּוּ אָסוֹן מֵאֵת גַ’וְדָר. הַאֲרֵךְ אֵפוֹא רוּחֲךָ עַד שֶׁאֲחַפֵּשׂ לְךָ דֶרֶךְ וְתִרְאֶה אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ, וְאַתָּה מַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשְׁךָ, מֶלֶךְ הַדּוֹר”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “תַּכֵּן לִי תָכְנִית, הַמִּשְׁנֶה”. אָמַר לוֹ: “שְׁלַח אֵלָיו אֶת שַׂר-הַצָּבָא וְהַזְמֵן אוֹתוֹ. וַאֲנִי אֶגַּשׁ אֵלָיו וְאַרְאֶה לוֹ יְדִידוֹת וְאֶשְׁאַל אוֹתוֹ לִשְׁלוֹמוֹ. וְאַחֲרֵי זֶה נִרְאֶה. אִם תָּקְפּוֹ רַב נָזֹם לוֹ מְזִמָּה, וְאִם תָּקְפּוֹ רָפֶה תִּתְפֹּס אוֹתוֹ וְתַעֲשֶׂה בוֹ כְחֶפְצֶךָ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “שְׁלַח וְהַזְמֵן אוֹתוֹ”. צִוָּה עַל שַׂר-צָבָא, הָאֶמִיר עֹתְמָאן שְׁמוֹ, שֶׁיֵּלֵךְ אֶל גַ’וְדָר וְיַזְמִין אוֹתוֹ וְיֹאמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ מַזְמִין אוֹתְךָ לִמְסִבַּת-אוֹרְחִים”. וְאָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אַל תָּבוֹא אֶלָּא עִמּוֹ”. וְהָיָה אוֹתוֹ שַׂר-צָבָא קַל-דַּעַת וְגֵאֶה בְלִבּוֹ. כְּשֶׁיָּרַד רָאָה לִפְנֵי שַׁעַר הָאַרְמוֹן סָרִיס יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הָאֶמִיר עֹתְמָאן לָאַרְמוֹן לֹא קָם לְפָנָיו וּכְאִלּוּ לֹא נִגַּשׁ אֵלָיו אָדָם, לַמְרוֹת מַה שֶּׁהָיוּ עִם הָאֶמִיר עֹתְמָאן חֲמִשִּׁים אִישׁ. הִגִּיעַ הָאֶמִיר עֹתְמָאן וְאָמַר לוֹ: “עֶבֶד, הֵיכָן אֲדוֹנֶיךָ?” אָמַר לוֹ: “בָּאַרְמוֹן”. וְהָיָה מְדַבֵּר אֵלָיו הָעֶבֶד כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב נִשְׁעָן עַל זְרוֹעוֹ. כָּעַס הָאֶמִיר עֹתְמָאן וְאָמַר לוֹ: “עֶבֶד נִתְעָב, כְּלוּם אִי-אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ מִפָּנַי, שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר וְאַתָּה מִשְׂתָּרֵעַ כְּבַר-תְּלִיָּה”. אָמַר לוֹ: “לֵךְ לְדַרְכְּךָ וְאַל תַּרְבֶּה בִדְבָרִים”. וַעֲדַיִן לֹא שָׁמַע מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, עַד שֶׁעָלְתָה חֲמָתוֹ וְשָׁלַח אֶת אַלָּתוֹ וּבִקֵּשׁ לְהַכּוֹת אֶת הַסָּרִיס, שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁשָּׂטָן הוּא. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ שׁוֹלֵחַ אֶת הָאַלָּה, קָם וְהִתְנַפֵּל עָלָיו וְלָקַח מִמֶּנּוּ אֶת הָאַלָּה וְהִכָּה אוֹתוֹ אַרְבַּע מַכּוֹת. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ חֲמִשִּׁים הָאִישׁ, הָיָה קָשֶׁה בְעֵינֵיהֶם שֶׁהוּא מַכֶּה אֶת אֲדוֹנָם, שָׁלְפוּ אֶת חַרְבוֹתֵיהֶם וּבִקְּשׁוּ לַהֲרֹג אֶת הָעֶבֶד. אָמַר לָהֶם: “חֲרָבוֹת אַתֶּם שׁוֹלְפִים, כְּלָבִים?” וְקָם עֲלֵיהֶם, וְכָל מִי שֶׁהָיָה מַכֵּהוּ מַכָּה אַחַת בָּאַלָּה, הָיָה שׁוֹבֵר אֶת עַצְמוֹתָיו וּמְשַׁקֵּעַ אוֹתוֹ בְדָם. נֶהְדְּפוּ לְפָנָיו וְלֹא פָסְקוּ לִבְרֹחַ, וְהוּא מַכֶּה בָהֶם עַד שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מִשַּׁעַר הָאַרְמוֹן, וְחָזַר וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ, מִבְּלִי שִׁים לִבּוֹ לְמִי שֶׁהוּא.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהַסָּרִיס, אַחֲרֵי שֶׁהִבְרִיחַ אֶת הָאֶמִיר עֹתְמָאן, שַׂר-הַצָּבָא שֶׁל הַמֶּלֶךְ עִם מַחֲנֵהוּ, עַד שֶׁהִתְרַחֲקוּ מֵאַרְמוֹנוֹ שֶׁל גַ’וְדָר, חָזַר וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ לְיַד שַׁעַר הָאַרְמוֹן מִבְּלִי שִׁית לִבּוֹ לְמִי שֶׁהוּא. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָאֶמִיר עֹתְמָאן וַחֲבוּרָתוֹ, הִנֵּה חָזְרוּ נֶהְדָּפִים וּמֻכִּים עַד שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שַׁמְסֻ אלדַּוְלָה, וְהוֹדִיעוּ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם. עָבַר זַעַם אֶת הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: “יֵרְדוּ אֵלָיו מֵאָה אֲנָשִׁים”. יָרְדוּ וְנִגְשׁוּ אֵלָיו, קָם עֲלֵיהֶם בָּאַלָּה וְלֹא פָסַק מֵהַכּוֹת בָּהֶם עַד שֶׁבָּרְחוּ מִפָּנָיו. וְחָזַר וְיָשַׁב עַל הַכִּסֵּא. חָזְרוּ הָאֲנָשִׁים. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַמֶּלֶךְ סִפְּרוּ לוֹ וְאָמְרוּ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, בָּרַחְנוּ מִפָּנָיו מִפַּחַד מִמֶּנּוּ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “יֵרְדוּ מָאתַיִם”. יָרְדוּ וּשְׁבָרָם, וְחָזְרוּ. אָמַר הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁנֶה: “רֵד אַתָּה עִם חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ וְהָבֵא אֵלַי סָרִיס זֶה עַד מְהֵרָה וְהָבֵא אֶת אֲדוֹנָיו גַ’וְדָר וְאֶת שְׁנֵי אֶחָיו”. אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֵינִי זָקוּק לְאַנְשֵׁי-צָבָא. הוֹלֵךְ אֲנִי אֵלָיו יְחִידִי מִבְּלִי כְלֵי-זַיִן”. אָמַר לוֹ: “לֵךְ וַעֲשֵׂה מַה שֶּׁתִּרְאֶה אוֹתוֹ מַתְאִים”. הִשְׁלִיךְ הַמִּשְׁנֶה אֶת כְּלֵי-הַזַּיִן וְלָבַשׁ בֶּגֶד לָבָן וְנָטַל בְיָדוֹ אֶת מַחֲרֹזֶת הַתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ וְהָלַךְ יְחִידִי בְאֵין שֵׁנִי לוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאַרְמוֹן גַ’וְדָר וְרָאָה אֶת הָעֶבֶד יוֹשֵׁב. כְּשֶׁנִּגַּשׁ אֵלָיו רָאָה אוֹתוֹ מִבְּלִי כְלֵי-זַיִן, וְיָשַׁב לְצִדּוֹ בְנִמּוּס, וְאָמַר: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם”. אָמַר לוֹ: “וַעֲלֵיכֶם שָׁלוֹם, בֶּן-אָדָם, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ אוֹמֵר: “בֶּן-הָאָדָם”, הֵבִין שֶׁמִּן הַשֵּׁדִים הוּא וְנִרְעַד מִפַּחֲדוֹ וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם אֲדוֹנֶיךָ גַ’וְדָר כָּאן?” אָמַר לוֹ: “הֵן. בְּתוֹךְ הָאַרְמוֹן”. אָמַר לוֹ: "אֲדוֹנִי, לֵךְ אֵלָיו וֶאֱמֹר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ שַׁמְסֻ אלדַּוְלָה מַזְמִינְךָ וּמְסַדֵּר לְךָ מְסִבַּת-אוֹרְחִים, וּמְשַׁגֵּר לְךָ שָׁלוֹם וְאוֹמֵר לְךָ: 'כַּבֵּד אֶת מְעוֹנוֹ וּבֹא לִמְסִבַּת-הָאוֹרְחִים שֶׁהוּא מְסַדֵּר”. אָמַר לוֹ: “עֲמֹד אַתָּה כָּאן עַד שֶׁאֶשְׁאַל אֶת פִּיו”. עָמַד הַמִּשְׁנֶה בְנִמּוּס, וְנִכְנַס הַשֵּׁד הַמָּארִד אֶל הָאַרְמוֹן וְאָמַר לְגַ’וְדָר: “דַּע אֲדוֹנִי, שֶׁהַמֶּלֶךְ שָׁלַח אֵלֶיךָ שַׂר-צָבָא וְהִכִּיתִיו וְהָיוּ עִמוֹ חֲמִשִּׁים אִישׁ, וְהָדַפְתִּי אוֹתָם. שָׁלַח מֵאָה אִישׁ וְהִכִּיתִי אוֹתָם. שָׁלַח מָאתַיִם אִישׁ וְהָדַפְתִּי אוֹתָם. עַכְשָׁו שָׁלַח אֵלֶיךָ אֶת הַמִּשְׁנֶה בְלִי כְלֵי-זַיִן לְהַזְמִין אוֹתְךָ לִסְעֻדַּת-אוֹרְחִים. וּמָה אַתָּה אוֹמֵר?” אָמַר לוֹ: “הָבֵא לְפָנַי אֶת הַמִּשְׁנֶה לְכָאן”. יָרַד מִן הָאַרְמוֹן וְאָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, בּוֹא דַבֵּר אֶל אֲדוֹנִי”. אָמַר לוֹ: “עַל רֹאשִׁי”. עָלָה וְנִכְנַס אֶל גַ’וְדָר וְרָאָה אוֹתוֹ בְתִפְאֶרֶת רַבָּה מִזּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, יוֹשֵׁב עַל שָׁטִיחַ שֶׁלֹּא יוּכַל הַמֶּלֶךְ לִפְרשׂ כָּמוֹהוּ. נִתְבַּלְבְּלָה דַעְתּוֹ מִיפִי הָאַרְמוֹן וּמִפִּתּוּחָיו וּשְׁטִיחָיו, עַד שֶׁהָיָה הַמִּשְׁנֶה בְיַחַס אֵלָיו עָנִי. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ: “מָה עִנְיָנְךָ, הַמִּשְׁנֶה?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִנֵּה הַמֶּלֶךְ שַׁמְסֻ אלדַּוְלָה יְדִידְךָ פוֹרֵס בִּשְׁלוֹמְךָ וְהוּא נִכְסָף לִרְאוֹת פָּנֶיךָ. וּכְבָר עָשָׂה לְךָ סְעֻדַּת-אוֹרְחִים. כְּלוּם תָּנִיחַ דַּעְתּוֹ?” אָמַר לוֹ גַ’וְדָר: “מֵאַחֲרֵי שֶׁהוּא יְדִידִי, תֵּן לוֹ שָׁלוֹם מִשְּׁמִי וֶאֱמֹר לוֹ שֶׁיָּבוֹא הוּא אֶצְלִי”. אָמַר לוֹ: “עַל רֹאשִׁי”. הוֹצִיא אֶת הַטַּבַּעַת וְשִׁפְשֵׁף אוֹתָהּ וְהוֹפִיעַ הַמְשָׁרֵת וְאָמַר לוֹ: “הָבֵא לִי בֶגֶד מִן הַמֻבְחָרִים שֶׁבַּמַּלְבּוּשִׁים” הֵבִיא לוֹ בֶגֶד. אָמַר: “לְבַשׁ אֶת זֶה, הַמִּשְׁנֶה”. לָבַשׁ אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ: “לֵךְ וְהוֹדִיעַ אֶת הַמֶּלֶךְ מַה שֶּׁאָמַרְתִּי”. יָרַד לָבוּשׁ אוֹתוֹ בֶגֶד שֶׁלֹּא לָבַשׁ כָּמוֹהוּ. נִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל דְּבַר מַצָּבוֹ שֶׁל גַ’וְדָר וְשִׁבַּח אֶת הָאַרְמוֹן וּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ וְאָמַר: “הִנֵּה גַ’וְדָר הִזְמִין אוֹתְךָ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “קוּמוּ, הַצָּבָא”. קָמוּ כֻלָּם וְעָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם. אָמַר לָהֶם: “רִכְבוּ עַל סוּסֵיכֶם וְהָבוּ לִי אֶת סוּסִי הָאַבִּיר, שֶׁנֵּלֵךְ אֶל גַ’וְדָר”. רָכַב הַמֶּלֶךְ וְלָקַח אֶת הַצָּבָא וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לְבֵית גַ’וְדָר. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְגַ’וְדָר, הִנֵּה אָמַר לַשֵּׁד הַמָּארִד: "רְצוֹנִי שֶׁתָּבִיא אֵלַי שֵׁדִים מִמִּשְׁפַּחַת עִפְרִית מֵעוֹזְרֶיךָ בְתֹאַר בְּנֵי-אָדָם שֶׁהֵם אַנְשֵׁי-צָבָא וְיַעַמְדוּ בְמִגְרַשׁ הַבַּיִת שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָם הַמֶּלֶךְ וְיַפִּילוּ עָלָיו אֵימָה וָפַחַד וְיֶחֱרַד לִבּוֹ, וְיֵדַע שֶׁהַתְקָפָתִי קָשָׁה מֵהַתְקָפָתוֹ. הֵבִיא מָאתַיִם בְּתֹאַר אַנְשֵׁי-צָבָא חֲמוּשִׁים כְּלֵי-זַיִן מְפֹאָרִים וְהֵם חֲזָקִים וְעַזִּים. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמֶּלֶךְ רָאָה אֶת הָאֲנָשִׁים הַחֲזָקִים וְהָעַזִּים וּפָחַד לִבּוֹ מִפְּנֵיהֶם. עָלָה לָאַרְמוֹן וְנִכְנַס אֶל גַ’וְדָר וְרָאָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב יְשִׁיבָה שֶׁאֵין לֹא מֶלֶךְ וְלֹא שֻׁלְטָאן יוֹשֵׁב אוֹתָהּ. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְהֶרְאָה לוֹ קִדָּה, וְגַ’וְדָר אֵינוֹ קָם וְאֵינוֹ חוֹלֵק לוֹ כָבוֹד, וְאֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ: “שֵׁב”, אֶלָּא עוֹזְבוֹ עוֹמֵד.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁכְּשֶׁנִּכְנַס הַמֶּלֶךְ, לֹא קָם גַ’וְדָר בְּפָנָיו וְלֹא חִלֵּק לוֹ כָבוֹד וְלֹא אָמַר לוֹ: “שֵׁב”, אֶלָּא עֲזָבוֹ עוֹמֵד, עַד שֶׁנִּכְנַס בְּלִבּוֹ פַחַד, וְלֹא יָכֹל לֹא לָשֶׁבֶת וְלֹא לָצֵאת. הָיָה אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “אִלּוּ הָיָה מְפַחֵד מִפָּנַי לֹא הָיָה עוֹזְבֵנִי מִבְּלִי שִׁית לֵב אֵלַי. וְאֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁהוּא מַזִּיקֵנִי בִגְלַל זֶה שֶׁעָשִׂיתִי לְאֶחָיו”. אַחַר-כָּךְ אָמַר גַ’וְדָר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֵין זֶה מִדַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתְכֶם לַעֲשֹׁק בְּנֵי-אָדָם וְלִטֹּל מָמוֹנָם”. אָמַר לוֹ: “אַל תְּהֵא טִינָא בְלִבְּךָ עָלַי, שֶׁכֵּן אַהֲבַת-הַבֶּצַע גָּרְמָה לִי לְכָךְ. וְאִלּוּלֵא הַחֵטְא לֹא הָיְתָה הַסְּלִיחָה”. הָיָה מִצְטַדֵּק לְפָנָיו עַל מַה שֶּׁעָשָׂה בֶעָבָר וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה וּסְלִיחָה, עַד שֶׁבְּתוֹךְ מַה שֶּׁהִצְטַדֵּק בּוֹ, נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי נֵצֶר לְאָבוֹת, וַתְּרָן הָאֹפִי,

אַל תְחָרְפֵנִי בַּאֲשֶׁר יָצָא מֵאִתִּי,

אִם אַתָּה הָעוֹשֵׁק הִנֵּה סָלַחְנוּ לְךָ,

אוֹ אִם אֲנִי הָעוֹשֵׁק, לִי נָא סְלָחָה.

לֹא פָסַק מֵהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְפָנָיו עַד שֶׁאָמַר לוֹ: “יִסְלַח לְךָ אֱלֹהִים” וְצִוָּהוּ לָשֶׁבֶת, וְיָשַׁב. הִלְבִּישׁ אוֹתוֹ בֶּגֶד הַבִּטָּחוֹן וְצִוָּה אֶת אֶחָיו לַעֲרֹךְ הַשֻּׁלְחָן, וְאַחֲרֵי שֶׁאָכְלוּ, נָתַן בִּגְדֵי פְאֵר לְכָל חֲבוּרַת הַמֶּלֶךְ וְהֶעֶנִיק לָהֶם מַתּוֹת בְּיַד נְדִיבָה וְאַחַר-כָּךְ צִוָּה עַל הַמֶּלֶךְ לָלֶכֶת. יָצָא מִבֵּית גַ’וְדָר, וְהָיָה בָא בְכָל יוֹם לְבֵית גַ’וְדָר, וְלֹא יַעֲרֹךְ אֶת מוֹשַׁב-הַמַּלְכוּת אֶלָּא בְּבֵית גַ’וְדָר, וְהָלְכָה וְרָבְתָה בֵינֵיהֶם הַקִּרְבָה וְהָאַהֲבָה. נִשְׁאֲרוּ בְמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמַן. אַחַר-כָּךְ פָּרַשׁ עִם מִשְׁנֵהוּ לְבַדּוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁגַ’וְדָר הוֹרֵג אוֹתִי וְנוֹטֵל הַמַּלְכוּת מִמֶּנִּי”. אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמַן בַּאֲשֶׁר לִנְטִילַת הַמַּלְכוּת, אַל תִּפְחַד, שֶׁכֵּן זֶה שֶׁגַ’וְדָר שָׁרוּי בּוֹ רַב וְעָצוּם יוֹתֵר מִמַּצַּב הַמְּלוּכָה, וּנְטִילַת הַמְּלוּכָה רַק פְּחִיתוּת הִיא בְעֶרְכּוֹ. וְאִם חוֹשֵׁשׁ אַתָּה שֶׁיַהֲרֹג אוֹתְךָ, הֲרֵי בַת לְךָ הַשֵּׂא אוֹתָהּ לוֹ, וְתִהְיֶה אִתּוֹ בְמַצָּב אֶחָד”. אָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה אַתָּה תִּהְיֶה הַמְתַוֵּךְ בֵּינִי וּבֵינוֹ”. אָמַר לוֹ: “הַזְמֵן אוֹתוֹ אֶצְלֶךָ וְנַעֲרֹךְ נֶשֶׁף בְּתוֹךְ אוּלָם, וְצַוֵּה אֶת בִּתְּךָ שֶׁתִּתְקַשֵּׁט בַּקִּשּׁוּטִים הַמְפֹאֲרִים בְּיוֹתֵר וְתַעֲבֹר עַל פָּנָיו מִדֶּלֶת הָאוּלָם, וּכְשֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ הוּא אוֹהֲבָהּ. וּכְשֶׁאָנוּ מַרְגִישִׁים מִצִּדּוֹ זֹאת, אֲנִי גוֹחֵן אֵלָיו וּמַגִּיד לוֹ שֶׁבִּתְּךָ הִיא וְאֶכָּנֵס עִמּוֹ בִדְבָרִים, כְּאִלּוּ אֵין לְךָ שׁוּם יְדִיעָה בִכְלוּם מִזֶּה, כְּדֵי שֶׁיְבַקֵּשׁ הוּא מִמְּךָ לְהַשִּׂיאָה לוֹ. וּכְשֶׁאַתָּה מַשִּׂיא לוֹ אֶת הַנַּעֲרָה, נַעֲשֵׂיתָ אַתָּה וְהוּא דָבָר אֶחָד, וְתִהְיֶה בָטוּחַ מִפָּנָיו. וּכְשֶׁיָמוּת תִּירַשׁ מִמֶּנּוּ אֶת הַשֶּׁפַע”. אָמַר לוֹ: “צָדַקְתָּ, הַמִּשְׁנֶה”. וְסִדֵּר מְסִבַּת אוֹרְחִים וְהִזְמִין אוֹתוֹ. בָּא אֶל אַרְמוֹן הַשֻּׁלְטָאן וְיָשְׁבוּ בָאוּלָם עִם אֲנָשִׁים מְרֻבִּים עַד סוֹף הַיּוֹם. וּכְבָר שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶל אִשְׁתּוֹ, שֶׁתְּקַשֵּׁט אֶת הַנַּעֲרָה בְּקִּשּׁוּטִים הַמְפֹאָרִים בְּיוֹתֵר וְתַעֲבֹר עִמָּהּ עַל פְּנֵי דֶלֶת הָאוּלָם. עָשְׂתָה כְפִי שֶׁאָמַר וְעָבְרָה עִם הַנַּעֲרָה. רָאָה אוֹתָהּ גַ’וְדָר, וְהָיְתָה בַעֲלַת יֹפִי וָחֵן שֶׁאֵין דּוֹמָה לָהּ. כְּשֶׁנָּתַן גַ’וְדָר אֶת עֵינוֹ בָהּ יָפֶה אָמַר: “אַה” וְנִתְפַּקְּקוּ אֲבָרָיו וְגָבְרָה בוֹ הָאַהֲבָה וְהַכִּסּוּפִים, וְתָקְפוּ אוֹתוֹ הִתְרַגְּשׁוּת וְעֶרְגָּה, וְנַעֲשָׂה צִבְעוֹ צָהֹב. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אֵין רָעָה עָלֶיךָ אֲדוֹנִי, מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה מַרְאֶךָ וְכוֹאֵב?” אָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, נַעֲרָה זוֹ בַת מִי הִיא? הִיא לָקְחָה שְׁבִי אֶת לִבִּי וְנָטְלָה אֶת דַּעְתִּי”. אָמַר לוֹ: “זוֹ הִיא בַת יְדִידְךָ הַמֶּלֶךְ. וְאִם מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיךָ, הֲרֵי אֲנִי מְדַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּשִּׂיאֶנָּה לְךָ”. אָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, דַּבֵּר עִמּוֹ, וַאֲנִי, בְחַיַּי, נוֹתֵן לְךָ כָּל מַה שָּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ וְנוֹתֵן לַמֶּלֶךְ כָּל מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ, מֹהַר לָהּ, וְנִהְיֶה יְדִידִים וּמְחֻתָּנִים”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אֵין סָפֵק שָׁאַתָּה מַשִּׂיג מְבֻקָּשְׁךָ”. שׂוֹחֵחַ הַמִּשְׁנֶה עִם הַמֶּלֶךְ בְּסוֹד וְאָמַר לוֹ: "מֶלֶךְ הַדּוֹר, הִנֵּה גַ’וְדָר אֲהוּבְךָ מְבַקֵּשׁ קִרְבָתְךָ וּכְבָר שָׂם אוֹתִי לִמְתַוֵּךְ לוֹ אֵלֶיךָ שֶׁתַּשִּׂיא לוֹ אֶת בִּתְּךָ הַגְּבִירָה אָסִיָּה.¹⁰ אַל נָא תַּכְזִיב אוֹתִי וְקַבֵּל אֶת תִּוּוּכִי, וְכָל מַה שָּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ בְּמָהֳרָהּ הוּא מְשַׁלֵּם. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “הַמֹּהַר כְּבָר הִגִּיעַ לְיָדִי, וְהַנַּעֲרָה שִׁפְחָה הִיא מוּכָנָה לְשֵׁרוּתוֹ, וַאֲנִי מַשִּׂיא אוֹתָהּ לוֹ, וְעִמּוֹ הַחֶסֶד כְּשֶׁהוּא מַסְכִּים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ: “גַ’וְדָר מְבַקֵּשׁ קִרְבָתְךָ בָזֶה שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת בִּתְּךָ”, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אֶת הַמֹּהַר כְּבָר קִבַּלְתִּי, וְהַנַּעֲרָה שִׁפְחָתוֹ הִיא, מוּכָנָה לְשָׁרְתוֹ, וְעִמּוֹ הַחֶסֶד כְּשֶׁהוּא מַסְכִּים”. בִּלּוּ יַחְדָּו אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. הִסְכִּים הַמֶּלֶךְ וְסִדֵּר מוֹשָׁב וְהֵבִיא אֵלָיו אֶת נְשׂוּאֵי הַפָּנִים וְאֶת הַפְּשׁוּטִים, וְהֵבִיא אֵלָיו אֶת שֵׁיךְ-הָאִסְלָאם.¹¹ בִּקֵּשׁ גַ’וְדָר לָתֵת לוֹ את הַנַּעֲרָה לְאִשָּׁה, וְאָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֶת הַמֹּהַר כְּבָר קִבַּלְתִּי”, וְכָתְבוּ אֶת שְׁטַר הַנִּשּׂוּאִין, וְשָׁלַח גַ’וְדָר לְהָבִיא אֶת הַשַּׂקַּיִם שֶׁהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת בָּהֶם, וְנָתַן אוֹתָם לַמֶּלֶךְ מֹהַר בִּתּוֹ. תּוֹפְפוּ בַתֻּפִּים וְחִלְּלוּ בַחֲלִילִים, וְסִדְּרוּ אֶת שִׂמְחַת הַחֲתוּנָה וּבָא אֶל הַבַּת, וְנַעֲשׂוּ הוּא וְהַמֶּלֶךְ דָּבָר אֶחָד, וְעָמְדוּ זֶה עִם זֶה מֶשֶׁךְ זְמַן מִן הַיָּמִים. אַחַר-כָּךְ מֵת הַמֶּלֶךְ. הָיוּ הַצָּבָא מְבַקְּשִׁים אֶת גַ’וְדָר לִהְיוֹת שֻׂלְטָאן, וְלֹא פָסְקוּ לְעוֹרֵר תְּשׁוּקָתוֹ לְכָךְ וְהוּא מְסָרֵב לָהֶם, עַד שֶׁהִסְכִּים וְשָׂמוּ אוֹתוֹ לְשֻׂלְטָאן. צִוָּה לִבְנוֹת מִסְגָּד לַצִּבּוּר עַל קִבְרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ שַׁמְסֻ אלדַּוְלָה, וְסִדֵּר לוֹ לַמִּסְגָּד הֶקְדֵּשׁוֹת לְכַלְכֵּל אֶת צְרָכָיו, וְהָיָה זֶה בִשְׁכֵנוּת עוֹשֵׂי-הַקֻּפְסָאוֹת. וְהָיָה בֵיתוֹ שֶׁל גַ’וְדָר בְרֹבַע הַתֵּימָנִים. כְּשֶׁנַּעֲשָׂה שֻׂלְטָאן בָּנָה בִנְיָנִים וּמִסְגָּדִים, וּכְבָר נִקְרָא הָרֹבַע עַל שְׁמוֹ וְהָיָה שְׁמוֹ רֹבַע-גַ’וְדָר.¹² וְעָמַד בְּמַלְכוּתוֹ זְמָן מֻעָט. וְשָׂם אֶת שְׁנֵי אֶחָיו לְמִשְׁנִים לוֹ, אֶת סָאלִם לַמִּשְׁנֶה לִימִינוֹ וְאֶת סַלִים מִשְׁנֶה לִשְׂמֹאלוֹ. וְעָמְדוּ בְמִשְׂרָתָם שָׁנָה אַחַת וְלֹא יוֹתֵר, שֶׁסָּאלִם אָמַר לְסַלִים: “אָחִי, עַד מָתַי מַצָּב זֶה? כְּלוּם נְבַלֶּה אֶת כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ מְשָׁרְתִים לְגַ’וְדָר? וַהֲרֵי לֹא נִשְׂמַח עַל שִׁלְטוֹן וְלֹא עַל אשֶׁר כָּל עוֹד גַ’וְדָר חָי”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד נַעֲשֶׂה שֶׁנַּהַרְגֶנּוּ וְנִטֹּל מִמֶּנּוּ אֶת הַטַּבַּעַת וְאֶת הַשַּׂקַּיִם?” אָמַר סַלִים לְסָאלִם: “אַתָּה מֵבִין יוֹתֵר מִמֶּנִּי, תַּכֵּן לָנוּ דֶרֶךְ שֶׁיִּתָּכֵן לָנוּ לְהָרְגוֹ בָהּ”. אָמַר לוֹ: “אִם אֲנִי מְתַכֵּן לְךָ תַּחְבּוּלָה לְהָרְגוֹ, כְּלוּם תַּסְכִּים שֶׁאֶהֱיֶה אֲנִי שֻׂלְטָאן וְאַתָּה מִשְׁנֶה הַיָּמִין, וְתִהְיֶה הַטַּבַּעַת לִי וְהַשַּׂקַּיִם לְךָ?” אָמַר לוֹ: “קִבַּלְתִּי”. הִסְכִּימוּ בֵינֵיהֶם לַהֲרֹג אֶת גַ’וְדָר בִּגְלַל אַהֲבָתָם אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְלַעֲמֹד בְּרֹאשׁ. תִּכְּנוּ סַלִים וְסָאלִם תַּחְבּוּלָה עַל גַ’וְדָר, וְאָמְרוּ לוֹ: “אָחִינוּ, רְצוֹנֵנוּ לְהִתְפָּאֵר בְּךָ, הִכָּנֵס אֵפוֹא אֶל בָּתֵּינוּ וְתֹאכַל מִסְעֻדַּת-הָאוֹרְחִים שֶׁנַּעֲרֹךְ וְתִגְרֹם לָנוּ נַחַת-רוּחַ”. הָיוּ עוֹקְבִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ: “עֲשֵׂה לָנוּ נַחַת-רוּחַ וֶאֱכֹל מִסְעֻדַּת-הָאוֹרְחִים שֶׁלָּנוּ”. אָמַר לָהֶם: “אֵין רַע בָּזֶה. וּמְסִבַּת-אוֹרְחִים זוֹ בְּבֵית מִי בָכֶם?” אָמַר לוֹ סָאלִם: “בְּבֵיתִי. וְאַחֲרֵי שֶׁתֹּאכַל מִסְעֻדַּת-הָאוֹרְחִים שֶׁלִּי, תֹּאכַל מִסְעֻדַּת-הָאוֹרְחִים שֶׁל אָחִי”. אָמַר לוֹ: “אֵין רָע בָּזֶה”. הָלַךְ עִם סַלִים לְבֵיתוֹ וְעָרַךְ לוֹ סְעֻדַּת-אוֹרְחִים, וְשִׁקַּע בְּתוֹכָה סַם-הַמָּוֶת. כְּשֶׁאָכַל נִתְפּוֹרֵר בְּשָׂרוֹ עִם עַצְמוֹתָיו. קָם סָאלִם לִטֹּל אֶת הַטַּבַּעַת מֵעַל אֶצְבָּעוֹ, וְלֹא עָלָה בְיָדוֹ. כָּרַת אֶת אֶצְבָּעוֹ בְסַכִּין. שִׁפְשֵׁף אֶת הַטַּבַּעַת וְנִגְלָה לוֹ הַשֵּׁד הַמָּארִד וְאָמַר לוֹ: “הִנְּנִי נָכוֹן לְשֵׁרוּתְךָ. בַּקֵּשׁ מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ”. אָמַר לוֹ: “תְּפֹשׂ אֶת אָחִי וְהָרְגָהוּ, וְשָׂא אֶת הַשְּׁנַיִם, אֶת הַמְסֻמָּם וְאֶת הֶהָרוּג. וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָם לִפְנֵי הַצָּבָא”. תָּפַשׂ אֶת סַלִים וְהָרַג אוֹתוֹ, וְטָעַן עַל עַצְמוֹ אֶת הַשְּׁנַיִם וְיָצָא בָהֶם וְהִשְׁלִיכָם לִפְנֵי מְפַקְּדֵי-הַצָּבָא, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים לַשְּׁלֻחָן בְּאוּלָם הַבַּיִת וְאוֹכְלִים. כְּשֶׁרָאוּ אֶת גַ’וְדָר וְאֶת סַלִים הֲרוּגִים, מָשְׁכוּ יְדֵיהֶם מִן הַמַּאֲכָל וְהִבְעִית אוֹתָם פַּחַד וְאָמְרוּ לַשֵּׁד הַמָּארִד: “מִי הוּא שֶׁעָשָׂה בַמֶּלֶךְ וּבַמִּשְׁנֶה מַעֲשֶׂה זֶה?” אָמַר לָהֶם: “אֲחִיהֶם סָאלִם”. וְהִנֵּה סָאלִם בָּא אֲלֵיהֶם וְאוֹמֵר: “אִכְלוּ, אַנְשֵׁי-הַצָּבָא וְהֵיטִיבוּ לִבְּכֶם, שֶׁכֵּן רָכַשְׁתִּי אֶת הַטַּבַּעַת מֵאָחִי גַ’וְדָר. וְשֵׁד מָארִד זֶה, מְשָׁרֵת הַטַּבַּעַת לִפְנֵיכֶם הוּא. וַאֲנִי הוּא שֶׁצִּוִּיתִיו לַהֲרֹג אֶת אָחִי סַלִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָרִיב עִמִּי בִדְבַר הַמְּלוּכָה. שֶׁבּוֹגֵד הוּא וְחָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא יִבְגֹּד בִּי. וְזֶה גַ’וְדָר הֲרֵי מֵת הוּא, וַאֲנִי נַעֲשֵׂיתִי שֻׂלְטָאן עֲלֵיכֶם, כְּלוּם רוֹצִים אַתֶּם בִּי? וְאִם לָאו הֲרֵינִי מְשַׁפְשֵׁף אֶת הַטַּבַּעַת וּמְשָׁרְתוֹ הוֹרֵג אֶתְכֶם גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר סָאלִם לְאַנְשֵׁי-הַצָּבָא: “כְּלוּם מַסְכִּימִים אַתֶּם שֶׁאֶהֱיֶה לְשֻׂלְטָאן עֲלֵיכֶם? וְאִם לָאו הֲרֵינִי מְשַׁפְשֵׁף אֶת הַטַּבַּעַת וּמְשָׁרְתוֹ הוֹרֵג אֶתְכֶם, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים” אָמְרוּ לוֹ: “רוֹצִים אָנוּ בְךָ לְמֶלֶךְ וְשֻׂלְטָאן”. צִוָּה לִקְבֹּר אֶת שְׁנֵי אֶחָיו, וְעָרַךְ מוֹשַׁב-הַמַּלְכוּת. הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁהָלְכוּ בְאוֹתָהּ הַלְוָיַת-הַמֵּתִים, וְהָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁהָלְכוּ לְפָנָיו בַּתַּהֲלוּכָה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְמוֹשַׁב-הַמַּלְכוּת יָשַׁב עַל הַכִּסֵּא וְנִשְׁבְּעוּ לוֹ אֱמוּנִים עַל מְלוּכָתוֹ. וְאַחַר-כָּךְ אָמַר: “רְצוֹנִי לִכְתֹּב שְׁטַר נִשּׂוּאַי אֶת אֵשֶׁת אָחִי”. אָמְרוּ לוֹ: “הַמְתֵּן עַד שֶׁתִּגְמֹר אֶת הַיָּמִים שֶׁעָלֶיהָ לְהַמְתִּין עַד שֶׁתִּנָּשֵׂא”.¹³ אָמַר לָהֶם: “אֵינִי מַכִּיר לֹא זְמַן הַמְתָּנָה וְלֹא זוּלַת זֶה. בְּחַיֵּי רֹאשִׁי שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי בָא עָלֶיהָ הַלַּיְלָה”. כָּתְבוּ לוֹ אֶת שְׁטַר-הַנִּשּׂוּאִין וְשָׁלְחוּ לְהוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר לְאֵשֶׁת גַ’וְדָר בַּת הַמֶּלֶךְ שַׁמְסֻ אלדַּוְלָה". אָמְרָה לָהֶם: “הַנִּיחוּ לוֹ וְיִכָּנֵס”. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלֶיהָ הֶרְאֲתָה לוֹ כְאִלּוּ הִיא שְׂמֵחָה, וְהִתְחִילָה לְבָרְכוֹ לְבוֹאוֹ, וְשִׁקְּעָה לוֹ סַם בַּמַּיִם וְהֵמִיתָה אוֹתוֹ. נָטְלָה אֶת הַטַּבַּעַת וְשִׁבְּרָה אוֹתָהּ, שֶׁלֹּא תִהְיֶה בִרְשׁוּת אָדָם וְקָרְעָה אֶת הַשַּׂקַּיִם. אַחַר-כָּךְ שָׁלְחָה וְהוֹדִיעָה לַשֵּׁיךְ-אלְאִסְלָאם, וְשָׁלְחָה אֲלֵיהֶם לֵאמֹר: “בַּחֲרוּ לָכֶם מֶלֶךְ שֶׁיִּהְיֶה לְשֻׂלְטָאן עֲלֵיכֶם”. וְזֶהוּ מַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלֵינוּ מִסִּפּוּר גַ’וְדָר בִּשְׁלֵמוּתוֹ כֻּלּוֹ.

וְסֻפַּר לִי