רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר בֶּן-הַמִּשְׁנֶה וְאֵשֶׁת הַבַּלָּן
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: קרית ספר; 1968

סִפְּרוּ שֶׁבַּלָּן, הָיוּ נִכְנָסִים אֶצְלוֹ גְּדוֹלֵי הָאֲנָשִׁים וְרָאשֵׁיהֶם. נִכְנַס אֵלָיו בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בָּחוּר בַּעַל צוּרָה יָפָה מִבְּנֵי הַמִּשְׁנִים. וְאוֹתוֹ בָּחוּר שָׁמֵן הָיָה וַעֲבִי-הַגּוּף. עָמַד הַבַּלָּן לְפָנָיו לְשָׁרְתוֹ, כְּשֶׁפָּשַׁט הַבָּחוּר אֶת בְּגָדָיו, לֹא רָאָה הַבַּלָּן שַׁרְבִיט לוֹ, שֶׁכֵּן נֶעֱלָם מֵרֹב שָׁמְנוֹ בֵּין שׁוֹקָיו, וְלֹא נִרְאֶה מִמֶּנּוּ אֶלָּא כִּמְלֹא הַבֻּנְדָּק. נִצְטָעֵר הַבַּלָּן וְהִתְחִיל סוֹפֵק כַּפָּיו. כְּשֶׁרָאָהוּ הַבָּחוּר, אָמַר לוֹ: “בַּלָּן, מַה-לְךָ שָׁאַתָּה מִצְטָעֵר?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מֵצַר אֲנִי עָלֶיךָ, שָׁאַתָּה בְצָרָה גְדוֹלָה, שֶׁעִם זֶה שָׁאַתָּה שָׁרוּי בְּטוֹבָה וְיָפֶה וּמָלֵא חֵן, אֵין עִמְּךָ רֵע שֶׁתִּתְעַנֵּג בּוֹ כְּדֶרֶך הַגְּבָרִים”. אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: אֱמֶת דִּבַּרְתָּ בְמַה שֶׁאָמַרְתָּ. וְאוּלָם הִזְכַּרְתַּנִי בְדָבָר שֶׁהִשֵּׂאתִי דַעְתִּי מִמֶּנּוּ" אָמַר לוֹ הַבַּלָּן: “וּמַה הוּא?” אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: טֹל מִמֶּנִּי דִינָר זֶה וְהָבֵא לִי אִשָּׁה נָאָה שֶׁאֶבְחַן עַצְמִי בָהּ". נָטַל הַבַּלָּן אֶת הַדִּינָר וְהָלַךְ אֶל אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָה: “נִכְנַס אֶצְלִי לְבֵית-הַמֶּרְחָץ בָּחוּר מִבְּנֵי הַמִּשְׁנִים וְהוּא כְאַגַּן-הַסַּהַר בְּלֵיל מִלּוּאוֹ, אַךְ אֵין לוֹ שַׁרְבִיט שֶׁיִּתְעַנֵּג בּוֹ כְּדֶרֶךְ הַגְּבָרִים, אֶלָא מַשֶּׁהוּ זָעִיר כְּגֹדֶל הַבֻּנְדָּק. וּכְבָר נִצְטָעַרְתִּי עַל בְּדִידוּתוֹ. וַהֲרֵי נָתַן לִי דִּינָר, שֶׁאָבִיא לוֹ אִשָּׁה שֶׁיִּבְחַן עַצְמוֹ בָהּ. וַהֲרֵי מוּטַב שֶׁתִּזְכִּי אַתְּ בַּדִּינָר. וַהֲרֵי לָנוּ לֹא תֵצֵא כָל רָעָה מִזֶּה, וַאֲנִי אֶהֱיֶה מֵגֵן עַל שְׁמֵךְ הַטּוֹב. שְׁבִי מְעַט קָט עַל יָדוֹ וְהִתְקַלְּסִי בוֹ וּזְכִי בְדִינָר זֶה מִמֶּנּוּ”. נָטְלָה אֵשֶׁת הַבַּלָּן אֶת הַדִּינָר וְלָבְשָׁה אֶת בְּגָדֶיהָ הַמְפֹאָרִים בְּיוֹתֵר, וְהָיְתָה הָאִשָּׁה הַיָּפָה בְיוֹתֵר בְּדוֹרָהּ. הָלְכָה עִם בַּעֲלָה, וְהִכְנִיסָהּ בְּתוֹךְ חֶדֶר נִסְתָּר אֶל בֶּן-הַמִּשְׁנֶה. כְּשֶׁהָיְתָה אֶצְלוֹ וְרָאֲתָה אוֹתוֹ מָצְאָה שֶׁהוּא בָּחוּר יָפֶה וּמַרְאֵהוּ מָלֵא חֵן כְּאִלּוּ הָיָה אַגַּן הַסַּהַר בְּלֵיל מִלּוּאוֹ, וְנִפְתְּתָה מִיָּפְיוֹ וְחִנּוֹ. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן הַבָּחוּר אֵלֶיהָ נָבוֹכוּ דַעְתּוֹ וְלִבּוֹ. נִתְיַחֲדוּ זֶה עִם זוֹ וְנָעֲלוּ הַדֶּלֶת בַּעֲדָם. תָּפַס הַבָּחוּר בִּזְרוֹעַ הָאִשָּׁה וְאִמְּצָה אֶל חָזֵהוּ, וְחִבְּקוּ זֶה אֶת זוֹ. צָבָה שַׁרְבִיט הַבָּחוּר כְּזֶה שֶׁל חֲמוֹר, וְהִטִּיל עַצְמוֹ עַל אֵשֶׁת הַבַּלָּן שָׁעָה אֲרֻכָּה, כְּשֶׁהִיא נֶאֱנַחַת וְנֶאֱנֶקֶת, וּמִתְנוֹדֶדֶת מִתּוֹךְ שַׁעֲשׁוּעֵי-אַהֲבָה. הִתְחִיל הַבַּלָּן קוֹרֵא: “הוֹי אֵם עַבְּדֻ-אללָּהּ, דַּי לָךְ, צְאִי, שֶׁאָרַךְ הַיּוֹם לְתִינוֹקֵךְ”. אָמַר לָהּ הַבָּחוּר: “צְאִי אֶל תִּינוֹקֵךְ וְחִזְרִי אֵלַי”. אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: “אִם אֲנִי עוֹזֶבֶת אוֹתְךָ כָּעֵת יְהִי הַקֵּץ לְחַיָּי. מַנִּיחָה אֲנִי אֶת תִּינוֹקוֹ שֶׁיִּגְוַע בְּדִמְעוֹתָיו, שֶׁאִם לֹא כָךְ הֲרֵי יִגְדַּל יָתוֹם בְּלִי אֵם”. נִשְׁאֲרָה אֵצֶל הַבָּחוּר, עַד שֶׁנִּשְׁמְעָׁה לוֹ עֶשֶׂר פְּעָמִים. וְהָיָה בַעֲלָה עוֹמֵד כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה לִפְנֵי הַדֶּלֶת קוֹרֵא וְצוֹוֵחַ, בּוֹכֶה וְשֹּׁוֵעַ לִישׁוּעָה. וְאוּלָם יְשׁוּעָה לֹא בָאָה, וְהָיָה אָנוּס לַעֲמֹד יְחִידוֹ, כְּשֶׁהוּא צוֹעֵק: “מְאַבֵּד אֲנִי אֶת עַצְמִי לָדַעַת”. וְהָיָה אִי-אֶפְשָׁרִי לוֹ לְהִכָּנֵס אֵצֶל אִשְׁתּוֹ. וּכְשֶׁגָּבְרוּ עָלָיו צַעֲרוֹ וְקִנְאָתוֹ עָלָה עַל מְרוֹמֵי בֵית-הַמֶּרְחָץ וְהִפִּיל עַצְמוֹ מֵעָלָיו וּמֵת.

וְשָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ, בִּדְבַר עָרְמַת הַנָּשִׁים גַּם סִפּוּר אַחֵר". אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה הוּא שֶׁשְּׁמַעְתּוֹ?” אָמַר לוֹ: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ,

המלצות קוראים
תגיות