סִפְּרוּ שֶׁאִשָּׁה מִבְּנוֹת סוֹחֲרִים הָיָה לָהּ בַּעַל מַרְבֶּה בִנְסִיעוֹת. נָסַע בַּעֲלָהּ לְאֶרֶץ רְחוֹקָה. וְהֶאֱרִיךְ זְמַן הֵעָדְרוֹ. וְהָיָה מַצָּבָהּ לְבִלְתִּי נְשׂא עוֹד, וְאָהֲבָה עֶלֶם בַּעַל תַּרְבּוּת וְנִמּוּסִין מִבְּנֵי הַסּוֹחֲרִים. וְהָיָה הוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲצוּמָה. בְּאַחַד הַיָּמִים נִסְתַּכְסֵךְ הָעֶלֶם עִם אָדָם, וְתָבַע אוֹתוֹ הָאִישׁ לִפְנֵי שַׂר-הַפֶּלֶךְ שֶׁל אוֹתָהּ עִיר, וְחָבַשׁ אוֹתוֹ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים. הִגִּיעָה הַיְדִיעָה עַל אוֹדוֹתָיו לְאֵשֶׁת הַסּוֹחֵר אֲהוּבָתוֹ. נִטְרְפָה דַּעְתָּהּ עָלֶיהָ. קָמָה וְלָבְשָׁה אֶת הַמְפֹאָר שֶׁבִּלְבוּשֶׁיהָ וְהָלְכָה לִמְעוֹנוֹ שֶׁל שַׂר-הַפֶּלֶךְ וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וּמָסְרָה לוֹ נְיָר, אוֹמֶרֶת בוֹ: “זֶה שֶׁשַּׂמְתָּ אוֹתוֹ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים וְחָבַשְׁתָּ אוֹתוֹ הוּא אָחִי פְלוֹנִי שֶׁנִּסְתַּכְסֵךְ עִם פְּלוֹנִי. וְהַחֶבְרָה שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו, הֵעִידוּ שֶׁקֶר, וּכְבָר נֶאֶסַר בְּבֵית-הָאֲסוּרִים שֶׁלְּךָ, עָשׁוּק. וְאֵין אֶצְלִי מִי שֶׁיִּכִָּנֵס אֵלַי וְיִדְאַג לִי זוּלָתוֹ. וְשׁוֹאֶלֶת אֲנִי מֵחַסְדּוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ לְשַׁחְרְרוֹ מִבֵּית-הָאֲסוּרִים”. כְּשֶׁקָּרָא שַׂר-הַפֶּלֶךְ אֶת הַנְּיָר, הִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ וְאָהַב אוֹתָהּ, וְאָמַר לָהּ: “הִכָּנְסִי לַבַּיִת, עַד שֶׁאֲבִיאֶנּוּ לְפָנַי. אַחַר-כָּךְ אֶשְׁלַח אֵלַיִךְ וְתִקְּחִי אוֹתוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ, אֵין לִי אֶחָד מִלְּבַד אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וַאֲנִי אִשָּׁה נָכְרִיָּה לֹא אוּכַל לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ שֶׁל שׁוּם אָדָם”. אָמַר לָהּ שַׂר-הַפֶּלֶךְ: “אֵינִי מְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ לָךְ עַד שֶׁלֹּא תִכָּנְסִי לַבַּיִת וְתֵשְׁבִי שֶׁנְּשׂוֹחֵחַ קְצָת”. אָמְרָה לוֹ: “אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ הֲרֵי אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁתָּבוֹא אֶצְלִי בְּבֵיתִי וְתֵשֵׁב אֶצְלִי וְתָנוּחַ יּוֹמְךָ כֻּלוֹ”. אָמַר לָהּ: “וְהֵיכָן בֵּיתֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי”. יָצְאָה מֵאֶצְלוֹ וּכְבָר נִטְרַד לֵב שַׂר-הַפֶּלֶךְ. כְּשֶׁיָּצְאָה נִכְנְסָה אֶל קָאצִ’י הָעִיר וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנֵנוֹ הַקָּאצִ’י”. אָמַר לָהּ: “הֵן”. אָמְרָה לוֹ: “עַיֵּן בְּעִנְיָנִי ושְׂכָרְךָ עַל אֱלֹהִים”. אָמַר לָהּ: “מִי עָשַׁק אוֹתָךָ?” אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, לִי אָח וְאֵין לִי אֶחָד זוּלָתוֹ, והוּא אֲשֶׁר בְּגִינוֹ הָכְרַחְתִּי לָצֵאת אֵלֶיךָ, שֶׁשַּׂר-הַפֶּלֶךְ שָׂם אוֹתוֹ בַמַּאֲסָר וְהֵעִידוּ עָלָיו שֶׁקֶר שֶׁהוּא פָשַׁע. וַאֲנִי רַק מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ שֶׁתְּהֵא לִי לְמֵלִיץ יֹשֶׁר בִּשְׁבִילוֹ אֵצֶל שַׂר-הַפֶּלֶךְ”. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַקָּאצִ’י אָהַב אוֹׁתָהּ וְאָמַר לָהּ: “הִכָּנְסִי לַבַּיִת אֵצֶל הַנְּעָרוֹת וְנוּחִי עִמָנוּ שָׁעָה אַחַת, וְנִשְׁלַח אֶל שַׂר-הַפֶּלֶךְ שֶׁיְשַׁחְרֵר אֶת אָחִיךְ, וְאִלּוּ אָנוּ יוֹדְעִים אֶת כֶּסֶף הָעוֹנְשִׁין שֶׁעָלָיו, הָיִינוּ מְשַׁלְּמִים אוֹתוֹ מֵאֶצְלֵנוּ לְמַלֵּא חֶפְצֵךְ, שֶׁכֵּן מָצָאת חֵן בְּעֵינֵינוּ בִּגְלַל יֹפִי דְבָרַיִךְ”. אָמְרָה לוֹ: אִם אַתָּה, אֲדוֹנֵנּו הַקָּאצִ’י נוֹהֵג כָּךְ הֲרֵי אֵין אָנוּ מְגַנִּים אֶת זוּלָתְךָ“. אָמַר לָהּ: “אִם אֵין אַתְּ נִכְנֶסֶת לְבֵיתֵנוּ, לְכִי לָךְ לְדַרְכֵּךְ”. אָמְרָה לוֹ:”אִם אַתָּה חָפֵץ זֹאת, הֲרֵי יְהֵא זֶה אֶצְלִי בִמְעוֹנִי מֻסְתָּר יוֹתֵר וְטֹוב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּמְעוֹנְךָ, שֶׁכֵּן בּוֹ הַנְּעָרוֹת וְהַסָּרִיסִים וּבְנֵי אָדָם נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים בּוֹ. וַאֲנִי אִשָּׁה שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת כְּלוּם בְּעִנְין זֶה. וְאוּלַם הַדְּחַק מַכְרִיחַ". אָמַר לָהּ הַקָּאצִ’י: “וְהֵיכָן מְעוֹנֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: "בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי ", וְנוֹעֲדָה עִמּוֹ לַיּוֹם שֶׁנּוֹעֲדָה לוֹ עִם שַׂר-הַפֶּלֶךְ. יָצְאָה מֵאֵצֶל הַקָּאצִ’י אֶל מְעוֹנוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה, והֵבִיאָה לְפָנָיו עִנְיָנָהּ, וְתִנְּתָה לְפָנָיו צָרַת אָחִיהָ וְשֶׁשַּׂר-הַפֶּלֶךְ חָבַשׁ אוֹתוֹ. בִּקֵּשׁ גַּם הַמִּשְׁנֶה לְפַתּוֹתָהּ וְאָמַר לָהּ: “אִם אַתְּ נִשְׁמַעַת לִי, הֲרֵינִי מְשַׁחְרֵר אֶת אָחִיךָ”. אָמְרָה לוֹ: “אִם אַתָּה חָפֵץ זֹאת, הֲרֵי יְהֵא זֶה אֶצְלִי בִמְעוֹנִי, שֶׁהוּא מֻסְתָּר יוֹתֵר לִי וּלְךָ. וְאֵין הַבַּיִת רָחוֹק. וְאַתָּה יוֹדֵע מַה שֶׁאָנוּ זְקוּקוֹת לוֹ מִן הַנְּקִיּוּת וְהַהִתְקַשְּׁטוּת”. אָמַר לָהּ הַמִּשְׁנֶה: “הֵיכָן מְעוֹנֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי”. וְנוֹעֲדָה עִמּוֹ לְאוֹתוֹ יוֹם. יָצְאָה מֵאֶצְלוֹ אֵצֶל מֶלֶךְ אוֹתָהּ מְדִינָה, וְהֵבִיאָה לְפָנָיו עִנְיָנָהּ וּבִקְּשָׁה מֵאִתּוֹ לְשַחְרֵר אֶת אָחִיהָ. אָמַר לָהּ: “מִי חֲבָשׁוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “שַׂר-הַפֶּלֶךְ חֲבָשׁוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרֶיהָ, יָרְתָה בוֹ חֵץ אַהֲבָה בְּלִבּוֹ. צִוָּה עָלֶיהָ שֶׁתִּכָּנֵס עִמּוֹ לָאַרְמוֹן, כְּדֵי ׁשֶׁיִּשְׁלַח אֶל שַׂר-הַפֶּלֶךְ וִישַׁחְרֵר אֶת אָחִיהָ. אָמְרָה לוֹ: "הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי עִנְיָן זֶה נָקֵל הוּא לְךָ אִם בִרְצוֹנִי וְאִם בְעַל-כָּרְחִי. וְאִם הַמֶּלֶךְ מְבַקֵשׁ זֹאת מִמֶּנִי, הֲרֵי זֶה לְאֹשֶׁר מַזָלִי. וְאוּלָם אִם יָבוֹא לִמְעוֹנִי יְכַבְּדֵנִי בַעֲבֹר עַל מְעוֹנִי צְעָדָיו הָאֲצִילוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:

הָאִם רְאִיתֶם אוֹ שְׁמַעֲתֶּם, יְדִידַי,

עַל בִּקוּר זֶה נַעֲלוּ תְכוּנוֹתָיו בְעֵינַי?

אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “לֹא נַמְרֶה פִיךְ לְכָל אֲשֶׁר תְּצַוִי אוֹתָנוּ”. נוֹעֲדָה עִמּוֹ לַיּוֹם שֶׁנּוֹעֲדָה לוֹ עִם זוּלָתוֹ, וְהוֹדִיעָה לוֹ מְעוֹנָה הֵיכָן הוּא.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאִשָּׁה אַחֲרֵי שֶׁהִסְכִּימָה לִרְצוֹן הַמֶּלֶךְ, הוֹדִיעָה לוֹ מְעוֹנָהּ הֵיכָן הוּא, וְנוֹעֲדָה עִמּוֹ לַיּוֹם שֶׁנּוֹעֲדָה לוֹ עִם שַׂר-הַפֶּלֶךְ וְעִם הַקָּאצִ’י וְעִם הַמִּשְׁנֶה. יָצְאָה מֵאֶצְלוֹ וּבָאָה אֵצֶל אָדָם נַגָּר וְאָמְרָה לוֹ: “חֲפֵצָה אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתַּעֲשֶׂה לִי אָרוֹן שֶׁל אַרְבַּע קוֹמוֹת זוֹ לְמַעֲלָה מִזּוֹ. וּלְכָל דְּיוֹטָה דֶלֶת שֶׁתִּנָּעֵל, וְהַגֵּד לִי מַה מִּדַּת שְׂכָרְךָ וַאֲנִי נוֹתֶנֶת אוֹתוֹ לְךָ”. אָמַר לָהּ: “אַרְבָּעָה דִינָרִים, וְאִם תֵּיטִיבִי עִמִּי, גְבֶרֶת צְנוּעָה, לְהִתְאַחֵד עִמִּי, הֲרֵי זֶהוּ מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה, וְאֵינִי נוֹטֵל מֵאִתֵּךְ כְּלוּם”. אָמְרָה לוֹ: “אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא זוֹ,ֹ עֲשֵׂה לִי חָמֵשׁ קוֹמוֹת עַל מַנְעוּלֵיהֶן”. אָמַר לָהּ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. נוֹעֲדָה עִמּוֹ שֶׁיָּבִיא לָהּ אֶת הָאָרוֹן בְּאוֹתוֹ יוֹם בְּעַצְמוֹ. אָמַר לָה הַנַּגָּר: “גְּבִרְתִּי, שְׁבִי שֶׁתִּטְּלִי אֶת מַה שֶׁאַתְּ חֲפֵצָה מִיָּד, וַאֲנִי אָבוֹא אַחַר-כָּךְ לְאִטִּי”. יָשְׁבָה אֶצְלוֹ עַד שֶׁעָשָׂה לָהּ אֶת הָאָרוֹן בְּחָמֵשׁ קוֹמוֹת, וְהָלְכָה לָהּ לְבֵיתָהּ, וְשָׂמָה אוֹתוֹ בַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ יוֹשְׁבִים. נָטְלָה אַרְבָּעָה בְגָדִים וְהֵבִיאָה אוֹתָם לַצַּבָּע וְצָבַע כָּל בֶּגֶד וּבֶגֶד בְּצֶבַע, וְכָל צֶבַע שׁוֹנֶה מִן הַשֵּׁנִי, וְנִגְּשָׁה לְהָכִין מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וּפְרָחִים נוֹתְנֵי-רֵיחַ וּפֵרוֹת וּבְשָׂמִים. כְּשֶהִגִּיע יוֹם הַמּוֹעֵד לָבְשָה אֶת הַמְפֹאָר בְּשִׂמְלוֹתֶיהָ וְהִתְקַשְּׁטָה וְהִתְבַּשְּׂמָה. הִצִּיעָה אֶת הַחֶדֶר בְּמִינֵי שְׁטִיחִים מְפֹאָרִים, וְיָשְׁבָה מְצַפָּה לְמִי שֶׁיָּבֹא. וְהִנֵּה הַקָּאצִ’י נִכְנָס אֵלֶיהָ לִפְנֵי כָל בְנֵי-הַחֲבוּרָה. כְּשֶׁרָאַתְהוּ קָמָה וְעָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. נָטְלָה אוֹתוֹ וְהוֹשִׁיבַתְהוּ עַל אוֹתוֹ יָצוּעַ וְיָשְׁבָה עִמּוֹ וְשִׂחֲקָה עִמּוֹ. הִתְחִיל לִתְבֹּע אוֹתָהּ לַעֲשׂות חֶפְצוֹ. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, פְּשֹׁט אֶת בְּגָדֶיךָ וּמִצְנַפְתְּךָ וּלְבַשׁ מַעֲטֶה זֶה הַצָּהֹב וְשִׂים צְעִיף זֶה בְרֹאשְׁךָ, עַד שֶׁאֲנִי מְבִיאָה אֶת הַמַּאֲכָל וְאֶת הַמַּשְׁקֶה, וְאַחַר-כָּךְ נִתְעַלֵּס. נָטְלָה אֶת בְּגָדָיו וְאֶת מִצְנַפְתּוֹ וְלָבַשׁ אֶת הַמַּעֲטֶה וְאֶת הַצָּעִיף. וְהִנֵּה דוֹפֵק דָּפַק בַּדֶּלֶת: אָמַר לָהּ הַקָּאצִ’י: “מִי הוּא זֶה הַדּוֹפֵק בַּדֶּלֶת?” אָמְרָה לוֹ: “בַּעֲלִי הוּא”. אָמַר לוֹ: “וּמַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת? וּלְאָן אֵלֵךְ אֲנִי?” אָמְרָה לוֹ: “אַל תִּירָא, שֶׁאֲנִי מַכְנִיסָה אוֹתְךָ לְתוֹךְ אָרוֹן זֶה”. אָמַר לָהּ: “עֲשִׂי כְכָל הַיָּשָׁר בְּעֵינַיִךְ”. תָּפְסָה אוֹתוֹ בְיָדוֹ וְהִכְנִיסַתְהוּ בַקּוֹמָה הַתַּחְתּוֹנָה וְנָעֲלָה בַעֲדוֹ. יָצְאָה אֶל הַדֶּלֶת וּפָתְחָה אוֹתָהּ, וְהִנֵּה שַׂר-הַפֶּלֶךְ. כְּשֶׁרָאַתְהוּ נָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְתָפְסָה אוֹתוֹ בְיָדָהּ וְהוֹשִׁיבַתְהוּ עַל אוֹתוֹ יָצוּעַ וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, הֲרֵי הַמָּקוֹם מְקוֹמְךָ הוּא וְהַבַּיִת בֵּיתְךָ וַאֲנִי שִׁפְחָתְךָ וּכְאַחַת אַמְהוֹתֶיךָ. וְאַתָּה תַעֲמֹד כָּל הַיּוֹם הַזֶּה אֶצְלִי. פְּשֹׁט אֵפוֹא מַה שֶּׁעָלֶיךָ מִן הַבְּגָדִים וּלְבַשׁ מַעֲטֶה זֶה הָאָדֹם, שֶׁמַּעֲטֵה שֵׁנָה הוּא”. וְשָׂמָה עַל רֹאשׁוֹ מַטְלִית בְּלוּיָה שֶׁהָיְתָה אֶצְלָהּ. אַחֲרֵי שֶׁנָּטְלָה מִמֶּנּוּ אֶת בְּגָדָיו בָּאָה אֵלָיו. שִׂחֲקָה עִמּוֹ וְשִׂחֵק עִמָּהּ. כְּשֶׁשָּׁלַח יָדוֹ אֵלֶיהָ, אָמְרָה לוֹֹ: “אֲדוֹנִי, יוֹם זֶה יוֹמְךָ הוּא, וְאֵין אָדָם מִשְׁתַּתֵּף עִמְּךָ בּוֹ. וְאוּלָם מֵחַסְדְּךָ וְטוּבְךָ, כְּתֹב נָא לִי פִתְקָה בִּדְבַר שִׁחְרוּר אָחִי מִבֵּית-הָאֲסוּרִים, כְּדֵי שֶׁתָּנוּחַ דַּעְתִּי”. אָמַר לָהּּ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה, עַל רֹאשִׁי וְעַל עֵינִי”. כָּתַב מִכְתָּב, לִנְצִיגוֹ, אוֹמֵר לוֹ בּוֹ: “בְּשָׁעָה שֶׁיַּגִּיעַ מִכְתָּבִי זֶה אֵלֶיךָ, שַׁחְרֵר אֶת פְּלוֹנִי בְלִי שְׁהִיּוֹת וּדְחִיּוֹת, וְאַל תָּבוֹא עִם נוֹשֵׂא מִכְתָּבִי זֶה בְּשׁוּם דִּבּוּר”. סָגַר אֶת הַמִּכְתָּב וְנָטְלָה אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ. וְנִגְּשָׁה לְשַׂחֵק עִמּוֹ עַל הַיָּצוּעַ. וְהִנֵּה דוֹפֵק דָּפַק בַּדֶּלֶת. אָמַר לָהּ: “מִי זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “”בַּעֲלִי”. אָמַר לָהּ: “וְכֵיצַד אֶעֱשֶׂה?” אָמְרָה לוֹ: “הִכָּנֵס לְתוֹךְ אָרוֹן זֶה עַד שֶׁאֲנִי פוֹטַרְתּוֹ וְחוֹזֶרֶת אֵלֶיךָ”. נָטְלָה אוֹתוֹ וְהִכְנִיסַתְהוּ לַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה וְנָעֲלָה עָלָיו. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁהַקָּאצִ’י שׁוֹמֵע אֶת דְּבָרֶיהָ. יָצְאָה אֶל הַדֶּלֶת וּפָתְחָה אוֹתוֹ, וְהִנֵּה הַמִּשְׁנֶה הוּא שֶׁכְּבָר בָּא. כְּשֶׁרָאַתְהוּ נָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְקִבְּלָה אֶת פָּנָיו וְשֵׁרְתָה אוֹתוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי כִּבַּדְתָּ אוֹתָנוּ בְּבוֹאֲךָ אֶל מְעוֹנֵנוּ, שַׁלִּיטֵנוּ, אַל יִקַּח אֱלֹהִים מֵאִתָּנוּ מַרְאֵה-פָנִים זֶה”. הוֹשִׁיבַתְהוּ עַל יָצוּעַ וְאָמְרָה לוֹ: “פְּשֹׁט אֶת בְּגָדֶיךָ וּמִצְנַפְתְּךָ וּלְבַשׁ לְבוּשׁ קַל זֶה”. פָּשַׁט מַה שֶּׁהָיָה עָלָיו וְהִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ מַעֲטֵה תְכֵלֶת וְכוֹבַע גָּבוֹהַּ וּמְחֻדָּד, אָדֹם, וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, בַּאֲשֶׁר לְמַדֵּי הַמִּשְׁנֶה, הַנַּח אוֹתָם לְשַׁעְתָּם. וְאוּלָם בְּשָׁעָה זוֹ, הֲרֵי אֵלֶּה בִגְדֵי הָרֵעוּת וְהַרְחָבַת-הַדַּעַת וְהַשִּׂמְחָה”. כְּשֶׁלָּבַשׁ אוֹתָם הַמִּשְׁנֶה, שִׂחֲקָה עִמּוֹ עַל הַיָּצוּעַ וְשִׂחֵק עִמָּהּ וּבִקֵּשׁ לְמַלֵּא חֶפְצוֹ בָהּ. סֵרְבָה וְאָמְרָה: “זֶה לֹא יִשְׁתַּמֵּט מִיָּדֵנוּ”. וַעֲדַיִן הֵם בְּשִׂיחָה, כְּשֶׁדוֹפֵק דָּפַק עַל הַדֶּלֶת. אָמַר לָהּּ: “מִי זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “בַּעֲלִי”. אָמַר לָהּ: "וּמַה תַּקָּנָה יֵשׁ? אָמְרָה לוֹ: “קוּם וְהִכָּנֵס לְתוֹךְ אָרוֹן זֶה עַד שֶׁאֲנִי פוֹטֶרֶת אֶת בַּעֲלִי וְחוֹזֶרֶת אֵלֶיךָ, וְאַל תַּחֲשֹׁשׁ”. הִכְנִיסָה אוֹתוֹ לַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית וְנָעֲלָה עָלָיו וְיָצְאָה וּפָתְחָה אֶת הַדֶּלֶת, וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ הוּא שֶׁנִּכְנַס. כְּשֶׁרָאַתְהוּ נָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו. תָּפְסָה בְיָדוֹ וְהִכְנִיסָה אוֹתוֹ לְרֹאשׁ הַמָּקוֹם וְהוֹשִׁיבַתְהוּ עַל כִּסֵּא מְשֻׁבָּץ זָהָב, ואָמְרָה: “כִּבַּדְתָּנוּ, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, וְאִלּוּ הָיִינוּּ מַגִּישִׁים לְךָ אֶת הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ, אֵין הוּא שָוֶה בְצַעַד אֶחָד מִצְעָדֶיךָ אֵלֵינוּ”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶהָאִשָׁה אָמְרָה לַמֶּלֶךְ כְּשֶׁנִּכְנַס: " אִלּוּ הָיִינוּּ מַגִּישִׁים לְךָ אֶת הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶר בּוֹ, אֵין הוּא שָׁוֶה בְצַעַד אֶחָד מִצְּעָדֶיךָ אֵלֵינוּ“. כְּשֶׁיָּשַׁב עַל הַכִּסֵּא אָמְרָה לוֹ:”תֵּן לִי רְשוּת שֶאֹמַר לְךָ מִלָה אַחַת“. אָמַר לָהּ: אִמְרִי כָל מַה שֶאַתְּ רוֹצָה”. אָמְרָה לוֹ: “תָּנוּחַ אֲדוֹנִי, וּפְשֹׁט אֶת בְּגָדֶיךָ וּמִצְנַפְתְּךָ”. והָיוּ בְגָדָיו בְּאוֹתָה שָׁעָה שָׁוִים אֶלֶף דִּינָר. כְּשֶׁפָּשַׁט אוֹתָם הִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ בֶגֶד בְּלָיוֹת שָׁוֶה עֲשָׂרָה אֲדַרְכְּמוֹנִים וְלֹא יוֹתֵר מִזֶּה. וְנִגְּשָׁה לְשַׁעְשְׁעוֹ וּלְשַׂחֵק עִמּוֹ. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁהַחֲבוּרָה שֶׁבָּאָרוֹן שׁוֹמְעִים מַה שֶׁעוֹבֵר בֵּינֵיהֶם וְאֵין אֶחָד מֵהֶם יָכֹל לְדַבֵּר. כְּשֶׁשָּׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת יָדוֹ אֶל צַוָּארָהּ, אָמְרָה לוֹ: “עִנְיָן זֶה לֹא יֵלֵךְ מֵאִתָּנוּ, וּכְבָר הִבְטַחְתִּי לְמַעֲלָתְךָ יְשִׁׁיבָה זוֹ, וּלְךָ אֶצְלִי מַה שֶׁיְּשַׂמֵּחַ אוֹתְךָ”. וַעֲדַיִן הֵם מְשׂוחֲחִים, כְּשֶׁדּוֹפֵק דָּפַק בַּדֶּלֶת, אָמַר לָהּ: “מִי זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “בַּעֲלִי”. אָמַר לָהּ: “סַלְּקִי אוֹתוֹ מֵאִתָּנוּ בְּכָבוֹד, שֶׁאִם לַאו אֲנִי יוֹצֵא וּמְסַלְּקוֹ בְעַל-כָּרְחוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “לֹא יִתָּכֵן כָּזֹאת, אֲדוֹנֵנוּ, וְאוּלָם הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ עַד שֶׁאֶפְטְרֶנוּ בְמֵיטַב דַּעְתִּי”. אָמַר לָהּ: “וְכֵיצַד אֶעֱשֶׂה אֲנִי?” תָּפְסָה אוֹתוֹ בְיָדוֹ וְהִכְנִיסָה אוֹתוֹ לַקּוֹמָה הָרְבִיעִית וְנָעֲלָה בַעֲדוֹ, יָצְאָה אֶל הַדֶּלֶת וּפָתְחָה אוֹתָהּ, וְהִנֵּה הַנַּגָּר הוּא. כְּשֶׁנִּכְנַס נָתַן לָהּ שָׁלוֹם. אָמְרָה לוֹ: “מַה הֵם הָאֲרוֹנוֹת הָאֵלֶּה שֶׁעָשִׂיתָ אוֹתָם?” אָמַר לָהּ: “מַה לָּהֶם, גְּבִרְתִּי?”, אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי קוֹמָה זוֹ צָרָה הִיא”. אָמַר לָהּ: “רְחָבָה הִיא”. אָמְרָה לוֹ: “הִכָּנֵס לְתוֹכָהּ וּרְאֵה אוֹתָהּ, שֶׁאֵין הִיא מְכִילָה אוֹתְךָ”. אָמַר לָהּ: “אַרְבָּעָה הִיא מְכִילָה”. נִכְנַס הַנַּגָּר. וּכְשֶׁנִּכְנַס נָעֲלָה עָלָיו אֶת הַקּוֹמָה הַחֲמִשִּׁית. קָמָה וְנָטְלָה אֶת הַנְּיָר שֶׁל שַׂר-הַפֶּלֶךְ וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ אֶל נְצִיגוֹ. כְּשֶׁנְּטָלוֹ וְקָרָא אוֹתוֹ, נָשַׁק אוֹתוֹ וְשִׁחְרֵר לָהּ אֶת הָאִישׁ, אֲהוּבָהּ, מִבֵּית הָאֲסוּרִים. סִפְּרָה לוֹ מַה שֶּׁעָשְׂתָה. אָמְרָה לוֹ: “וּמַה נַּעֲשֶׂה עַכְשָׁו?” אָמְרָה לוֹ: “נֵצֵא מִן הָעִיר הַזֹּאת לְעִיר אֲחֶרֶת, שֶׁאֵין לָנוּ אַחֲרֵי מַעֲשֶׂה זֶה תְּקוּמָה כָאן”. הִצְטַיְּדוּ בְמַה שֶּׁהָיָה אֶצְלָם וְטָעֲנוּ אוֹתוֹ עַל הַגְּמַלִּים וְנָסְעוּ מִיָּד לִמְדִינָה אֲחֶרֶת. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָאֲנָשִׁים הִנֵּה נִשְׁאֲרוּ בְּקוֹמוֹת הָאָרוֹן שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּלֹא מַאֲכָל. וּבָאוּ בִמְצוּקָה מִשּׁוּם שֶׁשְּׁלֹשָה יָמִים לֹא הֵטִילוּ מַיִם. הֵטִיל הַנַּגָּר מֵימָיו עַל רֹאשׁ הַשֻּׂלְטָאן, וְהֵטִיל הַשֻּׂלְטָאן מַיִם עַל רֹאשׁ הַמִּשְׁנֶה, וְהֵטִיל הַמִּשְׁנֶה מַיִם עַל רֹאשׁוׁ שֶׁל הַקָּאצִ’י. צָעַק הַקָּאצִ’י וְאָמַר: “מַה הוּא לִכְלוּךְ זֶה? כְּלוּם לֹא דַי לָנוּ מַה שֶּׁאָנוּ בוֹ, עַד שֶׁתָּטִילוּ עָלֵינוּ מַיִם?” הֵרִים שַׂר-הַפֶּלֶךְ אֶת קוֹלוֹ וְאָמַר: "יַרְבֶּה אֱלֹהִים אֶת שְׂכָרְךָ, הַקָּאצִ’י ". כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ הִכִּירוֹ שֶׁשַּׂר-הַפֶּלֶךְ הוּא. הֵרִים שַׂר-הַפֶּלֶךְ אֶת קוֹלוֹ וְאָמַר: “מַה הוּא עִנְיַן לִכְלוּךְ זֶה?” הֵרִים הַמִּשְׁנֶה אֶת קוֹלוֹ וְאָמַר: “יַרְבֶּה אֱלֹהִים אֶת שְׂכָרְךָ, שַׂר-הַפֶּלֶךְ”. כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ שַׂר-הַפֶּלֶךְ הִכִּירוֹ שֶׁהַמִּשְׁנֶה הוּא. הֵרִים הַמִּשְׁנֶה אֶת קוֹלוֹ וְאָמַר: “מַה הוּא עִנְיַן לִכְלוּךְ זֶה?” הֵרִים הַמֶּלֶךְ קֹולוֹ וְאָמַר: “יַרְבֶּה אֱלֹהִים אֶת שְׂכָרְךָ הַמִּשְׁנֶה”. שֶׁכֵּן כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה הִכִּירָהוּ. אַחַר-כָּךְ שָׁתַק וְהִסְתִּיר עִנְיָנוֹ. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “יָאֹר אֱלֹהִים אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת עַל מַה שֶׁעָשְׂתָה בָנוּ. הֵבִיאָה אֶת כָּל רַבֵּי הַמַּלְכוּת אֶצְלָהּ מִלְּבַד הַמֶּלֶךְ”. כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתָם הַמֶּלֶךְ אָמַר לָהֶם: “שִׁתְקוּ, שֶׁכֵּן אֲנִי רִאשׁוֹן לְאֵלֶּה שֶׁנָפְלוּ בְרֶשֶׁת אִשָּׁה זוֹנָה וּפְרוּצָה זוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַנַּגָּר אֶת דִּבְרֵיהֶם אָמַר לָהֶם: "וַאֲנִי מַה חֶטְאִי? עָשִׂיתִי לָהּ אָרוֹן בְּאַרְבָּעָה דִינָרִים שֶׁל זָהָב וּבָאתִי לִתְבֹּע אֶת שְׂכָרִי, הֶעֶרִימָה עָלַי וְהִכְנִיסָה אוֹתִי לְתוֹךְ קוֹמָה זוֹ וְנָעֲלָה אוֹתָהּ עָלַי. הָיוּ מְשׂוֹחֲחִים זֶה עִם זֶה, וְהָיוּ מְבַדְּרִים אֶת דַּעַת הַמֶּלֶךְ בְּשִׂיחָה וְהֵסִירוּ מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלוֹ מִן הַדִּכָּאוֹן. בָּאוּ שְׁכֵנֵי אוֹתוֹ הַמָּעוֹן וּמְצָאוּהוּ רֵיק. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: “תְּמוֹל הָיְתָה שְׁכֶנְתֵּנוּ אֵשֶׁת פְּלוֹנִי בְּתוֹכוֹ, וְהַיּוֹם אֵין אָנוּ שׁוֹמְעִים בְּמָקוֹם זֶה שׁוּם קוֹל, וְאֵין אָנוּ רוֹאִים בּוֹ אָדָם. שִׁבְרוּ אֶת הַדְּלָתוֹת וּרְאוּ מַה הָעִנְיְָן לַאֲמִתּוֹ, שֶׁלֹא יִשְׁמְעוּ שַׂר-הַפֶּלֶךְ והַמֶּלֶךְ וְיַחְבְּשׁוּ אוֹתָנוּ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים, וְנִמָּצֵא מִתְחַרְטִים עַל דָּבָר שֶׁלּא עָשִׂינוּ אוֹתוֹ קוֹדֵם לְכֵן”. שִׁבְּרוּ הַשְּׁכֵנִים אֶת הַדְּלָתוֹת וְרָאוּ אָרוֹן שֶׁל עֵץ וּמָצְאוּ בְתוֹכוֹ אֲנָשִׁים מְקוֹנְנִים מֵרָעָב וְצָמָא. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: “כְּלוּם שֵׁדִים בָּאָרוֹן זֶה?” אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “נֶאֱסֹּף עָלָיו עֵצִים וְנִשְׂרְפֶנּוּ בָּאֵשׁ”. צָעַק עֲלֵיהֶם הַקָּאצִ’י וְאָמַר: “אַל תַּעֲשׂוּ זֹאת”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבִּקְּשׁוּ הַשְּׁכֵנִים לֶאֱסֹף עֵצִים וְלִשְׂרֹף אֶת הָאָרוֹן, צָעַק הַקָּאצִ’י: “אַל תַּעֲשׂוּ זֹאת”. אָמְרוּ הַשְּׁכֵנִים זֶה לָזֶה: “הַשֵּׁדִים מִתְחַפְּשִׂים וּמְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן בְּנֵי-אָדָם”. כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתָם הַקָּאצִ’י קָרָא מַשֶּׁהוּ מִן הַקֻּרְאָן הַנֶּהְדָּר. אַחַר-כָּךְ אָמַר לַשְּׁכֵנִים: “גְּשׁוּ לָאָרוֹן שֶׁאָנוּ בְתוֹכוֹ”. כְּשֶׁנִּגְשׁוּ אֵלָיו אָמַר לָהֶם: “אֲנִי פְלוֹנִי וְאַתֶּם פְּלוֹנִי וְפְלוֹנִי, וְאָנוּ כָאן חֲבוּרָה”. אָמְרוּ הַשְּׁכֵנִים לַקָּאצִ’י: “וּמִי הֵבִיא אוֹתְךָ לְכָאן? הַגֵּד לָנוּ הַדָּבָר”. סִפֵּר לָהֵם אֶת הָעִנְיָן מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. הֵבִיאוּ לָהֶם נַגָּר וּפָתַח לַקָּאצִ’י אֶת אֲרוֹנוֹ, וְכָזֹאת לְשַׂר-הַפֶּלֶךְ וְלַמִּשְׁנֶה וְלַמֶּלֶךְ וְלַנַּגָּר, וְכָל אֶחָד מֵהֶם בַּלְּבוּשׁ שֶׁעָלָיו. כְּשֶׁיָּצְאוּ הִסְתַּכְּלוּ זֶה בָזֶה. וְהָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם צוֹחֵק עַל הַשֵּׁנִי. יָצְאוּ וְחִפְּשׂוּ אֶת הָאִשָּׁה וְלֹא הִשִּׂיגוּ עָלֶיהָ כָּל יְדִיעָה. וּכְבָר לָקְחָה כָל מַה שֶּׁהָיָה עֲלֵיהֶם. שָׁלַח כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶל בְּנֵי חֲבוּרָתוֹ לְבַקֵּשׁ בְּגָדִים, וְהֵבִיאוּ לָהֶם לְבוּשׁ. יָצְאוּ מִתְחַמְּקִים בָּהֶם מִבְּנֵי-אָדָם.

רְאֵה אֵפוֹא אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, עָרְמָה זוֹ שֶׁהֶעֱרִימָה בָהּ אִשָּׁה זוֹ עַל אוֹתָם הָאֲנָשִׁים. וּכְבָר שָׁמַעְתִּי גַּם כֵּן