רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר הַשּׁוּעָל עִם בְּנֵי-הָאָדָם
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: קרית ספר; 1968

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ, שֶׁשּׁוּעָל נִכְנַס לִמְדִינָה דֶּרֶךְ חוֹמָתָהּ, וּבָא אֶל מַחֲסָנוֹ שֶׁל בּוּרְסִי, מְעַבֵּד עוֹרוֹת. וְאִבֵּד מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ וְהִשְׁחִית לִבְעָלָיו אֶת הָעוֹרוֹת. בְּאַחַד הַיָּמִים הֶעֱרִים עָלָיו הַבּוּרְסִי וּתְפָסוֹ וְהִתְחִיל מַכֶּה אוֹתוֹ בְעוֹרוֹת עַד שֶׁנָּפַל מִתְעַלֵּף לְפָנָיו. דָמָה הַבּוּרְסִי שֶׁהַשּׁוּעָל כְּבָר מֵת. הוֹצִיאוֹ וְהֵטִיל אוֹתוֹ בַדֶּרֶךְ לְיַד שַׁעַר הַמְּדִינָה. עָמְדָה לְיָדוֹ אִשָּׁה זְקֵנָה וְאָמְרָה: “כְּלוּם אֵין זֶה אוֹתוֹ שׁוּעָל שֶׁעֵינוֹ סְגֻלָּה נֶגֶד בִּכְיָם שֶׁל תִינוֹקוֹת, כְּשֶׁתּוֹלִים אוֹתָהּ עֲלֵיהֶם?” וְהוֹצִיאָה אֶת עֵינוֹ הַיְמָנִית. עָבַר עָלָיו נַעַר וְאָמַר: “מַה לְּזָנָב זֶה וּלְשׁוּעָל זֶה?” וְכָרַת אֶת זְנָבוֹ. עָבַר עָלָיו אָדָם אַחֵר וְאָמַר: “כְּלוּם אֵין זֶה אוֹתוֹ שׁוּעָל שֶׁמָּרָתוֹ סְגֻלָּה הִיא נֶגֶד עַיִן שֶׁקָּמָה מֵרְאוֹת, כְּשֶׁכּוֹחֲלִים אוֹתָהּ בָּהּ?” אָמַר הַשּׁוּעָל בְּלִבּוֹ: “הֶאֱרַכְנוּ אֶת רוּחֵנוּ כְּשֶׁהוֹצִיאוּ אֶת הָעַיִן וְכָרְתוּ אֶת הַזָּנָב, וְאוּלָם רִטּוּשׁ הַבֶּטֶן אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַאֲרִיךְ רוּחֵנוּ וְלַעֲמֹד בּוֹ”. קָפַץ עַל רַגְלָיו בּוֹרֵחַ וְיָצָא אֶל מִחוּץ לָעִיר, כְּשֶׁאֵין הוּא מַאֲמִין כִּמְעָט בְּהַצָּלָתוֹ, וְהִצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ". אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֲנִי כְבָר סָלַחְתִּי לָהּ עַל חֶטְאָהּ לִי. וּמִשְׁפָּטָה מָסוּר בְּיַד בְּנִי אִם חָפֵץ הוּא יְיַסְּרֶנָּה וְאִם חָפֵץ הוּא יַהַרְגֶנָּה”. אָמַר בֶּן-הַמֶּלֶךְ: “הַסְּלִיחָה נָאָה יוֹתֵר מִן הַנְּקָמָה וְהִיא מִנְהַג אֲצִילִים, מַעֲלָתָם רָמָה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “דִּינָהּ מָסוּר לְיָדְךָ, בְּנִי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹצִיא אוֹתָהּ בֶּן-הַמֶּלֶךְ לַחָפְשִׁי וְאָמַר לָהּ: “סְעִי הָלְאָה מִשְּׁכֵנוּתֵנוּ, וּכְבָר סָלַח אֱלֹהִים עַל מַה שֶּׁעָבַר”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם הַמֶּלֶךְ מֵעַל כִּסֵּא-מַלְכוּתוֹ, וְהִכְתִּיר אוֹתוֹ בְכִתְרוֹ, וְהִשְׁבִּיעַ אֶת גְּדוֹלֵי מַלְכוּתוֹ לִהְיוֹת נֶאֱמָנִים לוֹ וְצִוָּם לָסוּר לְמִשְׁמַעְתּוֹ וְאָמַר: “בְּנֵי אָדָם, כְּבָר בָּאתִי בַיָּמִים וּרְצוֹנִי לְפַנּוֹת עַצְמִי לַעֲבוֹדַת אֱלֹהַי. וּמֵעִיד אֲנִי אֶתְכֶם עָלַי, שֶׁפָּשַׁטְתִּי מֵעָלַי אֶת הַשִּׁלְטוֹן כְּשֵׁם שֶׁהֵסַרְתִּי מֵעָלַי אֶת כִּתְרִי וְשַׂמְתִּי אוֹתוֹ בְרֹאשׁ בְּנִי”. סָרוּ הַגְּדוּדִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ וְהַצְּבָאוֹת, וּפָרַשׁ אָבִיו לַעֲבוֹדַת אֱלֹהָיו. וְלֹא פָסַק מִזֶּה, כְּשֶׁבְּנוֹ יוֹשֵׁב נָכוֹן עַל מַמְלַכְתּוֹ בְּצֶדֶק וּבְטוֹבָה, וְהָיָה מַצָּבוֹ אֵיתָן וְחָזַק שִׁלְטוֹנוֹ, עַד שֶׁבָּאָהוּ הַוַּדַאי, קֵץ כָּל אָדָם.


וּמִמַּה שֶּׁמְסֻפָּר

המלצות קוראים
תגיות