רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר גַ'וְדָר בֶּן הַסּוֹחֵר עֹמָר וְאֶחָיו
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: קרית ספר; 1968

סִפְּרוּ שֶׁאָדָם סוֹחֵר אֶחָד, עֹמָר שְׁמוֹ, עָזַב אַחֲרָיו מִן הַצֶּאֱצָאִים שְׁלשָׁה בָנִים. הַבְּכוֹר בָּהֶם סָאלִם שְׁמוֹ וְהַצָּעִיר בָּהֶם שְׁמוֹ גַ’וְדָר, וְהַבֵּינוֹנִי סַלִים שְׁמוֹ. וְגִדֵּל אוֹתָם עַד שֶׁהָיוּ לַאֲנָשִׁים, וְאוּלָם הוּא הָיָה אוֹהֵב אֶת גַ’וְדָר יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת אֶחָיו. כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לָהֶם שֶׁהוּא אוֹהֵב יוֹתֵר אֶת גַ’וְדָר, תָּקְפָה אוֹתָם קִנְאָה וְשָׂנְאוּ אֶת גַ’וְדָר. וְנִתְגַּלָּה לַאֲבִיהֶם שֶׁהֵם שׂוֹנְאִים אֶת אֲחִיהֶם. וְהָיָה אֲבִיהֶם זָקֵן בָּא בַיָּמִים וּפָחַד שֶׁכְּשֶׁיָּמוּת יִהְיוּ קְשָׁיִים לְגַ’וְדָר מֵאֶחָיו. קָרָא לַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וְהֵבִיא לְפָנָיו אֲנָשִׁים מִן הַמְחַלְּקִים יְרוּשׁוֹת מִטַּעַם הַקָּאצִ’י וַאֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי הַמַּדָּע, וְאָמַר לָהֶם: “הָבִיאוּ אֶת הוֹנִי וְאֶת הָאֲרִיגִים אֲשֶׁר לִי”. הֵבִיאוּ לוֹ אֶת כָּל הוֹנוֹ וְאֶת הָאֲרִיגִים. אָמַר לָהֶם: “בְּנֵי-אָדָם, חַלְּקוּ הוֹן זֶה וַאֲרִיגִים אֵלֶּה לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים לְפִי הַמִּשְׁפָּט”. חִלְּקוּ אוֹתָם, וְנָתַן לְכָל בֵּן חֵלֶק וְנָטַל הוּא חֵלֶק, וְאָמַר: “זֶה הוֹנִי וְחִלַּקְתִּיו בֵּינֵיהֶם, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם עוֹד אֶצְלִי וְלֹא זֶה אֵצֶל זֶה וְלֹא כְלוּם, וּכְשֶׁאֲנִי מֵת לֹא תִפֹּל בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת, שֶׁכֵּן חִלַּקְתִּי בֵּינֵיהֶם אֶת הַיְרוּשָׁה בְּחַיַּי. וּמָמוֹן זֶה שֶׁנָּטַלְתִּי לְעַצְמִי, יְהֵא לְאִשְׁתִּי אִמָּם שֶׁל יְלָדִים אֵלֶּה, וְתִסְתַּיֵּעַ בָּזֶה לְמִחְיָתָהּ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁחִלֵּק הַסּוֹחֵר אֶת הוֹנוֹ וַאֲרִיגָיו לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים, נָתַן לְכָל אֶחָד מִשְּׁלשֶׁת בָּנָיו חֵלֶק, וְנָטַל אֶת הַחֵלֶק הָרְבִיעִי לְעַצְמוֹ וְאָמַר: “חֵלֶק זֶה יְהֵא לְאִשְׁתִּי, אֵם יְלָדַי, שֶׁתִּסְתַּיֵּעַ בוֹ לְמִחְיָתָהּ”. מֵת אֲבִיהֶם זְמַן מוּעָט אַחַר-כָּךְ, וְלֹא הָיָה גַם אֶחָד מִשְּׁנֵי הָאַחִים הַגְּדוֹלִים מְרֻצֶּה בְמַה שֶּׁעָשָׂה אֲבִיהֶם עֹמָר, אֶלָּא תָבְעוּ תוֹסֶפֶת מֵאֵת גַ’וְדָר וְאָמְרוּ לוֹ: “הוֹנוֹ שֶׁל אָבִינוּ אֶצְלֶךְ”. בָּא אִתָּם לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט, וּבָאוּ הַמֻּסְלְמִים שֶׁהָיוּ בְאוֹתוֹ מַעֲמָד בִּשְׁעַת הַחֲלוּקָה וְהֵעִידוּ מַה שֶׁיָּדְעוּ, וּמָנַע אוֹתָם הַשּׁוֹפֵט מִפְּגֹעַ זֶה בָזֶה. הִפְסִיד גַ’וְדָר מִן הַמָּמוֹן, וְהִפְסִידוּ כְמוֹ כֵן אֶחָיו בְּסִבַּת הַמַּחֲלֹקֶת, וְעָזְבוּ אוֹתוֹ לְנַפְשׁוֹ מֶשֶׁךְ זְמָן. אַחַר-כָּךְ זָמְמוּ לוֹ שֵׁנִית מְזִמָּה וּבָא אִתָּם לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט וְהִפְסִידוּ סְכוּם הָגוּן מִן הַמָּמוֹן בִּגְלַל הַמִּשְׁפָּט. לֹא פָסְקוּ מִלְּבַקֵּשׁ לְהַזִּיק לוֹ בְלֶכְתָּם מֵעָרִיץ אֶל עָרִיץ,1 כְּשֶׁהֵם מַפְסִידִים וְהוּא מַפְסִיד, עַד שֶׁהֶאֱכִילוּ אֶת כָּל הוֹנָם לֶעָרִיצִים וְנַעֲשׂוּ הַשְּׁלשָׁה עֲנִיִּים. בָּאוּ שְׁנֵי אֶחָיו אֶל אִמָּם וְלָעֲגוּ לָהּ וְנָטְלוּ מָמוֹנָהּ וְהִכּוּהָ וְגֵרְשׁוּהָ. בָּאָה אֶל בְּנָהּ גַ’וְדָר וְאָמְרָה לוֹ: “כָּזֹאת וְכָזֹאת עָשׂוּ אַחֶיךָ עִמִּי וְנָטְלוּ מָמוֹנִי”, וְהָיְתָה מְקַלֶּלֶת אוֹתָם. אָמַר לָהּ גַ’וְדָר: "אִמָּא אַל תְּקַלְּלִי אוֹתָם. אֱלֹהִים יְשַׁלֶּם לָהֶם לְכָל אֶחָד כִּגְמוּלוֹ. וְאוּלָם, אִמִּי, וְאוּלָם אֲנִי נַעֲשֵׂיתִי עָנִי וְאַחַי עֲנִיִּים, וְהַמַּחֲלֹקֶת מְבִיאָה לִידֵי חֶסְרוֹן כִּיס. וּכְבָר נִשְׁפַּטְתִּי אִתָּם הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים וְלֹא הֵפַקְנוּ מִזֶּה כָל תּוֹעֶלֶת, אֶלָּא הִפְסַדְנוּ כָל מַה שֶּׁעָזַב לָנוּ אָבִינוּ, וְשָׂמוּ אוֹתָנוּ לְקֶלֶס לִפְנֵי בְנֵי-אָדָם בְּסִבַּת הָעֵדוּת. וּכְלוּם אָרִיב אִתָּם בִּגְלָלֵךְ וְאַגִּישׁ הַדָּבָר לִפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים? הֲרֵי זֶה לֹא יִתָּכֵן. וְאוּלָם שְׁבִי אֶצְלִי, וְכִכַּר הַלֶּחֶם שֶׁאַשִּׂיג אֲנִי נוֹתְנָהּ לָךְ, וְהִתְפַּלְּלִי עָלַי אֶל אֱלֹהִים שֶׁיְּפַרְנְסֵנִי וִיפַרְנֵס אוֹתָךְ, וְהַנִּיחִי לָהֶם שֶׁיִּמְצְאוּ מֵאֵת אֱלֹהִים פָּעֳלָם. וְהִתְנַחֲמִי בְּדִבְרֵי זֶה שֶׁאָמַר:


אִם עֲשָׁקְךָ אִישׁ-נִבְעָר, הַנַּח לוֹ, עֲזֹב,

וְאַחֲרֵי זְמַן לִנְקֹם מִן הָעוֹשֵׁק, עֲקֹב.

וְסוּר מֵעֹשֶׁק וְתַאֲוָה. אִלּוּ עָשַׁק

הַר אֶת הָר, הָעוֹשֵׁק רַק יִדַּק.


הָיָה מַנִּיחַ אֶת דַּעַת אִמּוֹ, עַד שֶׁנִּתְרַצְּתָה וְעָמְדָה אֶצְלוֹ. נָטַל לוֹ רֶשֶׁת וְהָיָה הוֹלֵךְ אֶל הַנָּהָר וְהַבְּרֵכוֹת וְכָל מָקוֹם שֶׁמַּיִם בְּתוֹכוֹ, וְהָיָה הוֹלֵךְ בְּכָל יוֹם לְעֵבֶר אַחֵר, וְהָיָה עוֹבֵד יוֹם בְּעֶשֶׂר פְּרוּטוֹת וְיוֹם בְּעֶשְׂרִים וְיוֹם בִּשְׁלשִׁים וּמוֹצִיאָם עַל אִמּוֹ וְאוֹכֵל יָפֶה וְשׁוֹתֶה יָפֶה, בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא הָיְתָה לְאֶחָיו כָּל אוּמָנוּת וְלֹא מַשָּׂא-וּמַתָּן. בָּאוּ עֲלֵיהֶם הַשּׁוֹחֵק וְהַמּוֹחֵק וְהַמָּצוֹק הַדּוֹחֵק. וּכְבָר אִבְּדוּ מַה שֶּׁנָּטְלוּ מֵאִמָּם, וְנִהְיוּ מִן הַקַּבְּצָנִים הָעֲלוּבִים וְהָעֲרוּמִים. וּפְעָמִים הָיוּ בָאִים אֶל אִמָּם מִתְחַנְּנִים אֵלֶיהָ בְּהַכְנָעַת-יֶתֶר וּמִתְאוֹנְנִים לְפָנֶיהָ עַל הָרָעָב, וּמִהְיוֹת לֵב הָאֵם רַחֲמָן, הָיְתָה מַאֲכִילָה אוֹתָם לֶחֶם מְעֻפָּשׁ. וְאִם הָיָה שָׁם תַּבְשִׁיל שֶׁנִּשְׁאַר מֵאֶתְמוֹל, הָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהֶם: “אִכְלוּ אוֹתוֹ מְהֵרָה וּלְכוּ לָכֶם לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹא אֲחִיכֶם, שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ נוֹחָה מִזֶּה, וְיַקְשֶׁה לִבּוֹ כְלַפָּי, וְתִגְרְמוּ לְכָךְ שֶׁיַּעֲטֶה קָלוֹן עָלַי”. הָיוּ אוֹכְלִים בִּמְהִירוּת וְהוֹלְכִים לָהֶם. נִכְנְסוּ אֶל אִמָּם בְּיוֹם מִן הַיָּמִים וְהִגִּישָׁה לָהֶם תַּבְשִׁיל וְלֶחֶם לֶאֱכֹל. וְהִנֵּה אֲחִיהֶם גַ’וְדָר נִכְנָס. בּוֹשָׁה אִמּוֹ מִפָּנָיו וְחָפְרָה, וּפָחֲדָה שֶׁיִּכְעַס עָלֶיהָ, וְהוֹרִידָה רֹאשָׁה לָאָרֶץ נִכְלֶמֶת בִּפְנֵי בְנָהּ. הִסְבִּיר לָהֶם פָּנִים וְאָמַר: “בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם, אַחַי, יוֹם מְבֹרָךְ לָכֶם. מַה זֶּה קָרָה שֶׁבִּקַּרְתֶּם אוֹתִי בְיוֹם מְבֹרָךְ זֶה?” חִבֵּק אוֹתָם וְקִבְּלָם בְּחִבָּה, אוֹמֵר לָהֶם: “לֹא צִפִּיתִי שֶׁתַּעַזְבוּנִי בָדָד וְלֹא תָבוֹאוּ אֶצְלִי וְלֹא תַבִּיטוּ לֹא עָלַי וְלֹא עַל אִמְּכֶם”. אָמְרוּ לוֹ: “אָחִינוּ, אָמְנָם נִכְסָפִים הָיִינוּ אֵלֶיךָ, וְלֹא עִכְּבָה אוֹתָנוּ אֶלָּא הַבּוּשָׁה בִּגְלַל זֶה שֶׁאֵרַע בֵּינֵינוּ וּבֵינְךָ. וְאוּלָם הַרְבֵּה הִתְחָרַטְנוּ, וּמַעֲשֵׂה הַשָּׂטָן, יָאֹר אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, הוּא זֶה. וַהֲרֵי אֵין לָנוּ בְרָכָה אֶלָּא אַתָּה וְאִמֵּנוּ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁכְּשֶׁבָּא גַ’וְדָר הַבַּיְתָה וְרָאָה אֶת אֶחָיו, בֵּרֵךְ אוֹתָם לְבוֹאָם וְאָמַר: “אֵין לִי בְרָכָה אֶלָּא אַתֶּם”. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “בְּנִי, יַאֲצִיל אֱלֹהִים לְךָ אוֹר פָּנִים וְיַרְבֶּה אֱלֹהִים טוּבְךָ. וְאַתָּה הָאָצִיל מִכֹּל, בְּנִי”. הוֹסִיף וְאָמַר: “בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם. שְׁבוּ אֶצְלִי, וֵאלֹהִים נָדִיב. וְהַטּוֹבָה אֶצְלִי רַבָּה”. הִתְפַּיֵּס אִתָּם וְלָנוּ אֶצְלוֹ וְאָכְלוּ יַחַד אֲרוּחַת-הָעֶרֶב. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי אָכְלוּ אֶת אֲרוּחַת-הַבֹּקֶר. וְגַ’וְדָר שָׂם עָלָיו אֶת הָרֶשֶׁת וְהָלַךְ לִקְרַאת שַׁעַר הַפּוֹתֵחַ,2 וְהָלְכוּ אֶחָיו וְנֶעְדְּרוּ עַד הַצָּהֳרַיִם, וְהִגִּישָׁה לָהֶם אִמָּם אֶת אֲרוּחַת- הַצָּהֳרַיִם, וּבָעֶרֶב בָּא אֲחִיהֶם וְהֵבִיא בָשָׂר וִירָקוֹת. הָיוּ בְמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ, כְּשֶׁגַּ’וְדָר דָּג דָּגִים וּמוֹכְרָם וּמוֹצִיא מְחִירָם עַל אִמּוֹ וְאֶחָיו, וְהֵם אוֹכְלִים וּמְטַיְּלִים. אֵרַע בְּיוֹם מִן הַיָּמִים שֶׁגַּ’וְדָר לָקַח אֶת הָרֶשֶׁת לַנָּהָר, וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ וּמְשָׁכָהּ, וְעָלְתָה רֵיקָה. הִשְׁלִיכָהּ שֵׁנִית וְעָלְתָה רֵיקָה. אָמַר בְּלִבּוֹ: "מָקוֹם זֶה אֵין בּוֹ דָגִים. עָבַר מִשָּׁם לְמָקוֹם אַחֵר וְהִשְׁלִיךְ בּוֹ אֶת הָרֶשֶׁת וְעָלְתָה רֵיקָה. עָבַר אֶל מָקוֹם אַחֵר, וְלֹא פָסַק עוֹבֵר מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב וְלֹא דָג כְּלוּם. אָמַר: “תְּמִיהָה הִיא. כְּלוּם נִתְרוֹקֵן הַנָּהָר מִדָּגִים? וּמַה הַסִּבָּה?” שָׂם אֶת הָרֶשֶׁת עַל גַּבּוֹ וְחָזַר מֻדְאָג וּמְרֻגָּז, מִצְטָעֵר עַל אֶחָיו וְאִמּוֹ, כְּשֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ בַּמֶּה יְסַדֵּר לָהֶם אֶת אֲרוּחַת-הָעֶרֶב. בָּא לִפְנֵי תַנּוּר שֶׁל אוֹפֶה וְרָאָה אֶת הַבְּרִיּוֹת דּוֹחֲקִים אִישׁ אֶת אָחִיו לִקְנוֹת לֶחֶם וּבִידֵיהֶם הַכֶּסֶף, וְאֵין הָאוֹפֶה שׁוֹעֶה אֲלֵיהֶם. עָמַד וְנֶאֱנַח. אָמַר לוֹ הָאוֹפֶה: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, גַ’וְדָר. רְצוֹנְךָ בְּלֶחֶם?” שָׁתַק, אָמַר לוֹ הָאוֹפֶה: “אִם אֵין אִתְּךָ כֶּסֶף, קַח דֵּי צָרְכְּךָ, וְיֵשׁ לְךָ שְׁהוּת לְשַׁלֵּם”. אָמַר לוֹ: “תֵּן לִי בְעֶשֶׂר פְּרוּטוֹת לֶחֶם”. אָמַר לוֹ הָאוֹפֶה: “טֹל אֵלֶּה עֶשֶׂר הַפְּרוּטוֹת מִלְּבַד זֶה, וּלְמָחָר תֵּן לִי בָּעֶשְׂרִים דָּגִים”. אָמַר לוֹ: “עַל רֹאשִׁי וְעֵינִי”. נָטַל אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת עֶשֶׂר הַפְּרוּטוֹת, וְקָנָה בָהֶם בָּשָׂר וִירָקוֹת, וְאָמַר: “לְמָחָר יִשְׁלַח הָאָדוֹן יְשׁוּעָתוֹ”. הָלַךְ לְבֵיתוֹ וּבִשְּׁלָה אִמּוֹ אֶת הַמַּאֲכָל, וְסָעֲדוּ אֲרוּחַת-הָעֶרֶב וְיָשֵׁן. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לָקַח אֶת הָרֶשֶׁת. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “שֵׁב וּסְעַד סְעֻדַּת-הַבֹּקֶר”. אָמַר לָהּ: “סַעֲדוּ אַתְּ וְאַחַי אֶת סְעֻדַּת-הַבֹּקֶר”. הָלַךְ לַנָּהָר וְהִשְׁלִיךְ אֶת הָרֶשֶׁת לְתוֹכוֹ פַּעַם וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית. וְעָבַר לְמָקוֹם אַחֵר. וְלֹא פָסַק מִכָּךְ עַד בֵּין-הָעַרְבַּיִם וְלֹא נָפַל בְחֶלְקוֹ כְלוּם. נָשָׂא אֶת הָרֶשֶׁת וְהָלַךְ נִרְגָּז, וְלֹא הָיְתָה דַרְכּוֹ אֶלָּא עַל פְּנֵי הָאוֹפֶה. כְּשֶׁהִגִּיעַ גַ’וְדָר, וְרָאָה אוֹתוֹ הָאוֹפֶה, מָנָה לוֹ אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת הַכֶּסֶף וְאָמַר לוֹ: “בּוֹא, קַח וָלֵךְ. אִם אֵין לְךָ הַיּוֹם יִהְיֶה לְךָ מָחָר”. בִּקֵּשׁ לְהִצְטַדֵּק לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: “אֵין הַדָּבָר זָקוּק לְהִצְטַדְּקוּת. וְאִלּוּ הָיִיתָ דָּג מַשֶּׁהוּ הָיָה עִמְּךָ כָּאן. וּכְשֶׁרָאִיתִי אוֹתְךָ רֵיקָם, יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא הִשַּׂגְתָּ כְּלוּם. וְאִם לְמָחָר אֵין אַתָּה מַשִּׂיג כְּלוּם, בּוֹא וְקַח לֶחֶם וְאַל תִּתְבַּיֵּשׁ. וּשְׁהוּת לְךָ לְשַׁלֵּם”. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הָלַךְ גַ’וְדָר אֶל בְּרֵכָה אַחֲרֵי בְרֵכָה עַד לִשְׁעַת בֵּין-הָעַרְבַּיִם, וְלֹא מָצָא בָהֶן כְּלוּם. הָלַךְ אֶל הָאוֹפֶה וְלָקַח מִמֶּנּוּ אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת הַכֶּסֶף. וְלֹא פָסַק מִמַּצַּב זֶה מֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים. אַחַר-כָּךְ חָשׁ מוּעָקָה וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “לֵךְ הַיּוֹם אֶל בְּרֵכַת קָארוּן”.3 בִּקֵּשׁ לְהַשְׁלִיךְ אֶת רִשְׁתּוֹ, וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, כְּשֶׁקָּרַב וּבָא אֵלָיו מַעֲרָבִי אֶחָד רוֹכֵב עַל גַּבֵּי פִרְדָה, וְהוּא לוֹבֵשׁ בְּגָדִים מְפֹאָרִים, וְעַל גַּב הַפִּרְדָה שַׂקִּים מְרֻקָּמִים, וְכָל מַה שֶּׁעַל הַפִּרְדָה רְקָמוֹת. יָרַד מֵעַל גַּבֵּי הַפִּרְדָה וְאָמַר: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ, אַתָּה גַ’וְדָר, אַתָּה בֶּן עֹמָר”. אָמַר לוֹ: “וְעָלֶיךָ הַשָּׁלוֹם, אֲדוֹנִי הָעוֹלֶה לְרֶגֶל לַכַּעְבָּה בְּמַכָּה”. אָמַר לוֹ הַמַּעֲרָבִי: “גַ’וְדָר, עִנְיָן לִי אֵלֶיךָ, וְאִם אַתָּה מְצַיֵּת לִי תַּשִּׂיג טוֹבָה הַרְבֵּה וְתִהְיֶה בִגְלַל זֶה חָבֵר לִי וְתַעֲסֹק לִי בְעִנְיָנַי”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הָעוֹלֶה לַחַג, אֱמֹר לִי מַה הוּא בְדַעְתְּךָ, וַאֲנִי מְצַיֵּת לְךָ וְאֵין אֲנִי מַמְרֶה אֶת פִּיךָ”. אָמַר לוֹ: “קְרָא אֶת פָּרָשַׁת-הַפְּתִיחָה שֶׁבַּקֻּרְאָן”. קָרָא אוֹתָהּ עִמּוֹ. אַחֲרֵי זֶה הוֹצִיא מְשִׁיחָה שֶׁל מֶשִׁי וְאָמַר לוֹ: “אָסְרֵנִי בָהּ וְחַזֵּק אֲסוּרַי אַמִּיץ מְאֹד, וְהַשְׁלֵךְ אוֹתִי לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה וְהַמְתֵּן לִי קְצַת. וּכְשֶׁאַתָּה רוֹאֵנִי שֶׁהוֹצֵאתִי יָדַי מִן הַמַּיִם מוּרָמוֹת לִפְנֵי שֶׁאֲנִי נִרְאֶה כֻלִּי, הַשְׁלֵךְ אֶת הָרֶשֶׁת עָלַי וּמְשֹׁךְ אוֹתִי מַהֵר. וְאִם אַתָּה רוֹאֵנִי שֶׁהוֹצֵאתִי אֶת שְׁתֵּי רַגְלַי, דַּע שֶׁמֵּת אֲנִי וְתַעַזְבֵנִי וְתִקַּח אֶת הַפִּרְדָה וְאֶת הַשַּׂקִים וְתֵלֵךְ לְשׁוּק הַסּוֹחֲרִים שֶׁשָּׁם תִּמְצָא יְהוּדִי, שְׁמַעְיָה שְׁמוֹ, וְתִתֵּן לוֹ אֶת הַפִּרְדָה וְהוּא נוֹתֵן לְךָ מֵאָה דִּינָר, תִּקַּח אוֹתָם וְתִשְׁמֹר הַסּוֹד, וְתֵלֵךְ לְדַרְכְּךָ”. כָּפַת אוֹתוֹ כָּפוֹת הֵיטֵב, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “חַזֵּק הָאֲסוּרִים”. אַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ: “הָדְפֵנִי לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה”. הָדַף אוֹתוֹ לְתוֹכָהּ וְצָלַל בָּהּ.

עָמַד גַ’וְדָר מְצַפֶּה לוֹ שָׁעָה מִן הַזְּמָן, וְהִנֵּה הַמַּעֲרָבִי יָצְאוּ רַגְלָיו, וְיָדַע שֶׁמֵּת. נָטַל אֶת הַפִּרְדָה וְעָזַב אוֹתוֹ וְהָלַךְ לְשׁוּק הַסּוֹחֲרִים וְרָאָה אֶת הַיְהוּדִי יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא עַל דֶּלֶת שֶׁל מְגוּרָה. כְּשֶׁרָאָה אֶת הַפִּרְדָה אָמַר הַיְהוּדִי: “מֵת הָאִישׁ”. הוֹסִיף וְאָמַר: “לֹא הֵמִיתָה אוֹתוֹ אֶלָּא אַהֲבַת-הַבֶּצַע”. נָטַל מִמֶּנּוּ אֶת הַפִּרְדָה וְנָתַן לוֹ מֵאָה דִינָר וְצִוָּהוּ לְהַסְתִּיר אֶת הַסּוֹד. לָקַח גַ’וְדָר אֶת הַדִּינָרִים וְהָלַךְ לוֹ, וְקָנָה מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ מִן הַלֶּחֶם מִן הָאוֹפֶה, וְאָמַר לוֹ: “טֹל דִּינָר זֶה”. נָטַל אוֹתוֹ וְחִשֵּׁב מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לוֹ, וְאָמַר לוֹ: “יֵשׁ לְךָ אֶצְלִי לֶחֶם אַחֲרֵי זֶה יוֹמַיִם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁכְּשֶׁחִשֵּׁב הָאוֹפֶה מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לוֹ, אָמַר לוֹ לְגַ’וְדָר: “יֵשׁ לְךָ אֶצְלִי אַחֲרֵי זֶה לֶחֶם יוֹמַיִם”. עָבַר מֵאֶצְלוֹ אֵצֶל הַקַּצָּב וְנָתַן לוֹ דִינָר שֵׁנִי וְקָנָה בָשָׂר, וְאָמַר לוֹ: “הַנַּח אֶצְלְךָ עֹדֶף הַדִּינַר עַד לְחֶשְׁבּוֹן”. קָנָה יְרָקוֹת וְהָלַךְ לוֹ, וְרָאָה אֶת אֶחָיו מְבַקְּשִׁים מֵאִמָּם מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל, וְהִיא אוֹמֶרֶת לָהֶם: “הַמְתִּינוּ עַד שֶׁיָּבוֹא אֲחִיכֶם, שֶׁאֵין אִתִּי כְּלוּם”. נִכְנַס אֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: “טְלוּ וְאִכְלוּ”. הִתְנַפְּלוּ עַל הַלֶּחֶם כְּשֵׁדִים טוֹרְפִים. נָתַן גַ’וְדָר לְאִמּוֹ אֶת שְׁאֵרִית הַזָּהָב וְאָמַר לָהּ: “טְלִי אִמִּי, וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ אַחַי, תְּנִי לָהֶם מִמֶּנּוּ שֶׁיִּקְנוּ וְיֹאכְלוּ בְהֵעָדְרִי”. לָן אוֹתוֹ לַיְלָה וּכְשֶׁקָּם בָּבֹּקֶר, לָקַח אֶת הָרֶשֶׁת וְהָלַךְ אֶל בְּרֵכַת קָארוּן וְעָמַד וּבִקֵּשׁ לְהַשְׁלִיךְ אֶת הָרֶשֶׁת, וְהִנֵּה מַעֲרָבִי שֵׁנִי קָרֵב וּבָא. וְהוּא רוֹכֵב עַל פִּרְדָּה, וּמַרְאֵהוּ נֶהְדָּר מִמַּרְאֵה זֶה שֶׁמֵּת וְעִמּוֹ שַׂקַּיִם וּשְׁתֵּי קֻפְסוֹת בַּשַּׂקַּיִם, בְּכָל אַמְתַּחַת מֵהֶם קֻפְסָה, וְאָמַר לוֹ: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ, גַ’וְדָר”. אָמַר לוֹ: “עָלֶיךָ הַשָּׁלוֹם, אֲדוֹנִי הָעוֹלֶה לָחֹג”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם בָּא אֵלֶיךָ אֶתְמוֹל מַעֲרָבִי רוֹכֵב עַל פִּרְדָּה כַּפִּרְדָּה הַזֹּאת?” פָּחַד וְכִחֵד וְאָמַר: “לֹא רָאִיתִי אָדָם”, מִפַּחַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ: “לְאָן הָלַךְ”. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ “טָבַע בַּבְּרֵכָה”, יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁיֹּאמַר לוֹ: “אַתָּה הוּא שֶׁטִּבַּעְתּוֹ”. וְלֹא נִתַּן לוֹ אֶלָּא לְכַחֵד. אָמַר לוֹ: “הוֹי מִסְכֵּן, אָחִי הוּא וְהִקְדִּימַנִי”. אָמַר לוֹ: “אֵין לִי כָל יְדִיעָה”. אָמַר לוֹ: "כְּלוּם לֹא כְפַתּוֹ אַתָּה וְהִשְׁלַכְתּוֹ לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה, וְאָמַר לְךָ: “אִם יָדַי יוֹצְאוֹת הַשְׁלֵךְ עָלַי הָרֶשֶׁת וּמְשֵׁנִי מַהֵר, אַךְ אִם תֵּצֶאנָה רַגְלַי, אֶהֱיֶה מֵת, וְתִקַּח אֶת הַפִּרְדָה וּמְסֹר אוֹתָהּ לַיְהוּדִי שְׁמַעְיָה, וְהוּא יִתֵּן לְךָ מֵאָה דִינָר?” אָמַר לוֹ: “מֵאַחֲרֵי שָׁאַתָּה יוֹדֵעַ זֹאת, מִשּׁוּם מָה אַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי?” אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁתַּעֲשֶׂה בִי כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתָ בְאָחִי”. הוֹצִיא לוֹ מְשִׁיחָה שֶׁל מֶשִׁי וְאָמַר: “כָּפְתֵנִי וַהֲטִילֵנִי, וּכְשֶׁיִּקְרֶה לִי מַה שֶּׁקָּרָה לְאָחִי, טֹל אֶת הַפִּרְדָה וּמְסֹר אוֹתָהּ לַיְהוּדִי וְקַח מִמֶּנּוּ מֵאָה דִינָר”. אָמַר לוֹ: “גֵּשׁ”. נִגַּשׁ וּכְפָתוֹ וַהֲדָפוֹ, וְנָפַל לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה וְצָלַל. הִמְתִּין לוֹ שָׁעָה, וְעָלוּ שְׁתֵּי רַגְלָיו. אָמַר: “מֵת וְהָלַךְ לְגֵיהִנֹּם. וּלְוַאי שֶׁיָּבוֹאוּ אֵלַי בְכָל יוֹם הַמַּעֲרָבִים וְאֶכְפְּתֵם וְיָמוּתוּ, וְדַי יִהְיֶה לִי מִכָּל מֵת מֵאָה דִינָר”. נָטַל אֶת הַפִּרְדָה וְהָלַךְ. כְּשֶׁרָאָהוּ הַיְהוּדִי אָמַר לוֹ: “מֵת הַשֵּׁנִי?” אָמַר לוֹ: “יְחִי רֹאשְׁךָ”. אָמַר לוֹ: “זֶהוּ גְמוּלָם שֶׁל אוֹהֲבֵי הַבֶּצַע”. לָקַח מִמֶּנּוּ אֶת הַפִּרְדָה וְנָתַן לוֹ מֵאָה דִינָר. נְטָלָם מֵאִתּוֹ וּפָנָה וּבָא אֶל אִמּוֹ, וְנָתַן לָהּ אוֹתָם. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, מֵאַיִן לְךָ זֶה”. הִגִּיד לָהּ. אָמְרָה לוֹ: “אַל תֵּלֵךְ לִבְרֵכַת קָארוּן, שֶׁחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לְךָ מִפְּנֵי הַמַּעֲרָבִים”. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, אֵינִי מַטִּיל אוֹתָם אֶלָּא לִרְצוֹנָם. וְכֵיצַד אֶעֶשֶׂה? הֲרֵי זוֹ הִיא מְלָאכָה שֶׁבָּאִים לָנוּ מִמֶּנָּה מֵאָה דִינָר בְּכָל יוֹם, וַאֲנִי חוֹזֵר בִּמְהֵרָה. חֵי-אֱלֹהִים אֵינִי חוֹזֵר בִּי מֵהֲלִיכָתִי אֶל בְּרֵכַת קָארוּן, עַד שֶׁיִּפָּסְקוּ עִקְבוֹת הַמַּעֲרָבִים, וְלֹא יִשָּׁאֵר מֵהֶם אֶחָד”. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הָלַךְ וְעָמַד, וְהִנֵּה מַעֲרָבִי רוֹכֵב עַל פִּרְדָּה וְעִמּוֹ שַׂקַּיִם. וְאוּלָם הוּא הָדוּר יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנִים, וְאָמַר: “שָׁלוֹם עַלֶיךָ גַ’וְדָר, אַתָּה בֶן עֹמָר”. אָמַר בְּלִבּוֹ: “מֵאַיִן מַכִּירִים אוֹתִי כֻלָּם?” אַחַר-כָּךְ הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם עָבְרוּ בְמָקוֹם זֶה מַעֲרָבִים?” אָמַר לוֹ: “שְׁנַיִם”. אָמַר לוֹ: “לְאָן הָלְכוּ?” אָמַר לוֹ: “כְּפַתִּים וְהִשְׁלַכְתִּים לְתוֹךְ בְּרֵכָה זוֹ וְטָבְעוּ, וְאַף אַתָּה סוֹף זֶה לְךָ”. צָחַק הַמַּעֲרָבִי וְאָמַר: “מִסְכֵּן, כָּל חַי וְשַׁעְתּוֹ”. יָרַד מֵעַל הַפִּרְדָה וְאָמַר לוֹ: “גַ’וְדָר, עֲשֵׂה בִי כְמוֹ שֶׁעָשִׂיתָ בָהֶם”. וְהוֹצִיא אֶת מְשִׁיחַת הַמֶּשִׁי. אָמַר לוֹ גַ’וְדָר: “הָסֵב יָדֶיךָ אֶל גַּבְּךָ שֶׁאֶכְפָּתְךָ שֶׁאֲנִי מְמַהֵר, וּכְבָר עָבַר הַזְּמָן”. הֵסֵב לוֹ יָדָיו וּכְפָתוֹ וַהֲדָפוֹ וְנָפַל לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה. עָמַד מְצַפֶּה לוֹ, וְהִנֵּה הַמַּעֲרָבִי הוֹצִיא לוֹ אֶת שְׁתֵּי יָדָיו, וְאָמַר לוֹ: “הַשְׁלֵךְ הָרֶשֶׁת מִסְכֵּן”. הִשְׁלִיךְ עָלָיו אֶת הָרֶשֶׁת וּמְשָׁכוֹ, וְהִנֵּה הוּא מַחֲזִיק בִּשְׁתֵּי יָדָיו שְׁנֵי דָּגִים, וְצִבְעָם אָדֹם כְּאַלְמֹג, בְּכָל יַד דָּג. אָמַר לוֹ: “פְּתַח אֶת שְׁתֵּי הַקֻּפְסוֹת”. עָשָׂה גַ’וְדָר כָּךְ וְשָׂם הַמַּעֲרָבִי בְּכָל קֻפְסָה דָג, וְסָתַם עֲלֵיהֶם. אִמֵּץ אֶת גַ’וְדָר אֶל חָזֵהוּ וּנְשָׁקוֹ עַל הַיְמָנִית וְעַל הַשְּׂמָאלִית מִלְּחָיָיו וְאָמַר לוֹ: “יַצִּילְךָ אֱלֹהִים מִכָּל צָרָה, שֶׁאִלּוּלֵא אַתָּה שֶׁהִשְׁלַכְתָּ עָלַי אֶת הָרֶשֶׁת וְהוֹצֵאתָ אוֹתִי, לֹא הָיִיתִי פוֹסֵק מִלְּהַחֲזִיק אֶת שְׁנֵי הַדָּגִים וַאֲנִי שׁוֹקֵעַ בַּמַּיִם עַד שֶׁהָיִיתִי מֵת, וְלֹא הָיִיתִי יָכֹל לָצֵאת מִן הַמַּיִם”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתַּגִּיד לִי בְעִנְיַן שְׁנֵי אֵלֶּה שֶׁטָּבְעוּ בָרִאשׁוֹנָה וַאֲמִתּוּת עִנְיָנָם שֶׁל שְׁנֵי דָגִים אֵלֶּה וּבִדְבַר הַיְהוּדִי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁאָל גַ’וְדָר אֶת הַמַּעֲרָבִי וְאָמַר לוֹ: “הַגֵּד לִי דְבַר אֱמֶת בִּדְבַר שְׁנֵי אֵלֶּה שֶׁטָּבְעוּ”, אָמַר לוֹ: "דַּע, גַ’וְדָר, שֶׁשְּׁנֵי אֵלֶּה שֶׁטָּבְעוּ רִאשׁוֹנָה, שְׁנֵי אַחַי הֵם. הֶאָחָד מֵהֶם שְׁמוֹ עַבְּדֻ אלסַּלָאם, וְהַשֵּׁנִי שְׁמוֹ עַבְּדֻ אלְאַחַד, וַאֲנִי שְׁמִי עַבְּדֻ אלצַּמַד, וְהַיְהוּדִי אָחִינוּ שְׁמוֹ עַבְּדֻ אלרְרַחִים. וְאֵין הוּא יְהוּדִי, אֶלָּא רַק מֻסְלִם הוּא הוֹלֵךְ בַּשִּׁטָּה הַמָּאלִכִּית4 וְלִמֵּד אוֹתָנוּ אָבִינוּ לִפְתֹּר אֶת הַנִּסְתָּרוֹת וְלִפְתֹּחַ אֶת הָאוֹצָרוֹת וְאֶת הַכְּשָׁפִים. וְהָיִינוּ עוֹסְקִים בָּזֶה עַד שֶׁשִּׁעְבַּדְנוּ לָנוּ אֶת הַשֵּׁדִים מִמִּשְׁפְּחוֹת מָארִד וְעִפְרִית. וַאֲנַחְנוּ אַרְבָּעָה אַחִים וְאָבִינוּ שְׁמוֹ עַבְּדֻ אלְוַדוּד. מֵת אָבִינוּ וְעָזַב לָנוּ בִירוּשָׁה מַשֶּׁהוּ רָב. חִלַּקְנוּ בֵינֵינוּ אֶת הָאוֹצָרוֹת וְהַמָּמוֹן וְאֶת הַקָּמֵעוֹת עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַסְּפָרִים. חִלַּקְנוּ אוֹתָם בֵּינֵינוּ וְנָפַל סִכְסוּךְ בֵּינֵינוּ בְּעִנְיַן סֵפֶר, “אֲגָדוֹת הַקַּדְמוֹנִים” שְׁמוֹ, שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ וְאֵין מְחִיר שֶׁיֵּעָרֵך בּוֹ, וְלֹא יְסֻלָּא בַאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁכֵּן בּוֹ שֵׁמוֹת כָּל הָאוֹצָרוֹת וּפִתְרוֹן הַנִּסְתָּרוֹת. וְהָיָה אָבִינוּ מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, וַאֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ מִתּוֹכוֹ רַק מְעָט. וְהָיָה כָל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לְרָכְשׁוֹ לוֹ, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ. וּכְשֶׁנָּפַל הַסִּכְסוּךְ בֵּינֵינוּ הָיָה אֶצְלֵנוּ שֵׁיךְ אָבִינוּ, זֶה שֶׁגִּדְּלוֹ וְלִמְּדוֹ אֶת הַכְּשָׁפִים וְהַנִּחוּשׁ, וְהָיָה שְׁמוֹ אַלְכָּהִין אַלְאַבְּטָן.5 אָמַר לָנוּ: “הָבוּ אֶת הַסֵּפֶר” נָתַנּוּ לוֹ אֶת הַסֵּפֶר. אָמַר לָנוּ: “אַתֶּם בְּנֵי בְנִי, וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁאֲקַפֵּחַ גַּם אֶחָד מִכֶּם. יֵלֵךְ אֵפוֹא זֶה שֶׁרוֹצֶה לִטֹּל אוֹתוֹ וִיטַפֵּל בִּרְכִישַׁת אוֹצָרוֹ שֶׁל אַלשַּׁמַרְדַּל וְיָבִיא לִי אֶת דִּסְקַת הַגַּלְגַּלִּים וְאֶת קֻפְסַת-הַכֹּחַל וְאֶת החוֹתֶמֶת וְאֶת הַחֶרֶב, שֶׁכֵּן החוֹתֶמֶת יֵשׁ לָהּ מָארִד הַמְשַׁמְּשָׁהּ וּשְׁמוֹ אַלרְרַעְדֻ אלְקָאצִף.6 וּמִי שֶׁיִּרְכּשׁ לוֹ חוֹתֶמֶת זוֹ לֹא יוּכַל לוֹ לֹא מֶלֶךְ וְלֹא שֻׂלְטָאן. וְאִם הָיָה מְבַקֵּשׁ לִמְלֹךְ עַל כָּל הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ יוּכַל זֹאת. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַחֶרֶב, הִנֵּה לוּ הוּצְאָה מִנַּרְתִּיקָהּ עַל חַיִל, וְהָיָה מֵנִיף אוֹתָהּ נוֹשְׂאָהּ, הָיָה הַחַיִל נֶהְדָּף. וְאִם הוּא אוֹמֵר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מֵנִיף אוֹתָהּ: “הוֹרֵג אֲנִי חַיִל זֶה”, הָיָה יוֹצֵא מִן הַחֶרֶב בָּרָק וְהוֹרֵג אֶת כָּל הַחַיִל. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְדִסְקַת הַגַּלְגַּלִּים, הֲרֵי זֶה שֶׁיִּרְכּשׁ אוֹתָהּ, אִם חָפֵץ הוּא לִרְאוֹת אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת מִן הַמִּזְרָח עַד לַמַּעֲרָב, הוּא רוֹאֶה אוֹתָן, וְיִסְתַּכֵּל בָּהֶן כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב, וְכָל רוּחַ הָעוֹלָם שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת, הוּא מְכַוֵּן אֶת הַדִּסְקָה אֵלָיו וְרוֹאֶה אוֹתוֹ בַדִּסְקָה, שֶׁכֵּן יִרְאֶה אוֹתוֹ רוּחַ-הָעוֹלָם וְתוֹשָׁבָיו כְּאִלּוּ הָיָה הַכֹּל לְפָנָיו. וּכְשֶׁהוּא כוֹעֵס עַל מְדִינָה וּמְכַוֵּן אֶת הַדִּסְקָה כְּלַפֵּי הַשֶּׁמֶשׁ וּמְבַקֵּשׁ לִשְׂרֹף אוֹתָה מְדִינָה, הִיא נִשְׂרֶפֶת. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְקֻפְסַת הַכְּחַל, הֲרֵי מִי שֶׁהִתְכַּחֵל מִמֶּנָּה, יַכִּיר אֶת אוֹצְרוֹת הָעוֹלָם. וְאוּלָם תְּנָאי אֶחָד אֲנִי מַתְנֶה עֲלֵיכֶם, וְהוּא שֶׁכָּל מִי שֶׁתִּקְצַר יָדוֹ לִפְתֹּחַ אוֹצָר זֶה, אֵין לוֹ זְכוּת עַל הַסֵּפֶר. אַךְ מִי שֶׁיִּפְתַּח אוֹצָר זֶה וְיָבִיא לִי אוֹתָן הַסְגֻלּוֹת הָאַרְבַּע, הוּא יִהְיֶה רַשָּׁאי לָקַחַת סֵפֶר זֶה”. הִסְכַּמְנוּ לַתְּנָאי אָמַר לָנוּ: “בָּנַי, דְּעוּ שֶׁאוֹצַר אַלשַּׁמַרְדַּל הוּא תַחַת שִׁלְטוֹן בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הָאָדֹם.7 וַאֲבִיכֶם הִגִּיד לִי שֶׁהוּא נִתְעַסֵּק בִּפְתִיחַת הָאוֹצָר וְלֹא יָכֹל, וְאוּלָם בָּרְחוּ מִפָּנָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הָאָדֹם לְתוֹךְ בְּרֵכָה בְאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּשְׁמָהּ בְּרֵכַת קָארוּן, וְצָלְלוּ בַבְּרֵכָה. הָלַךְ אַחֲרֵיהֶם לְמִצְרַיִם וְלֹא יָכֹל לָהֶם בְּסִבַּת זֶה שֶׁהָיוּ חָפְשִׁים בְּאוֹתָהּ בְּרֵכָה, שֶׁכֵּן הִיא שְׁמוּרָה עַל יְדֵי כְשָׁפִים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְאַחַד עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאַלְכָּהִין אַלְאַבְּטָן אָמַר לַנְּעָרִים: “וְחָזַר אֲבִיכֶם מִבְּלִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ לִרְכּשׁ אֶת אוֹצַר אַלשַּׁמַרְדַּל מִיַּד בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הָאָדֹם. וּכְשֶׁקָּצְרָה יַד אֲבִיכֶם עֲלֵיהֶם בָּא אֵלַי וְהִתְאוֹנֵן לְפָנַי. הִסְתַּכַּלְתִּי בַכּוֹכָבִים וְחִשַּׁבְתִּי חֶשְׁבּוֹנָם וְרָאִיתִי שֶׁאוֹצָר זֶה לֹא יֵרָכֵשׁ אֶלָּא עַל-יְדֵי עֶלֶם מִבְּנֵי מִצְרַיִם, גַ’וְדָר בֶּן עֹמָר שְׁמוֹ, שֶׁכֵּן יִהְיֶה הוּא הַסִּבָּה לִתְפֹּס אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הָאָדֹם. וְעֶלֶם זֶה יִהְיֶה דַיָּג, וְהַפְּגִישָׁה עִמּוֹ תִהְיֶה לְיַד בְּרֵכַת קָארוּן. וְלֹא יִתְבַּטֵּל כִּשּׁוּף זֶה אֶלָּא אִם כֵּן יִכְפֹּת גַ’וְדָר אֶת בַּעַל המזל וְיָטִיל אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה, וְיִלָּחֵם שָׁם עִם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הָאָדֹם. וְכָל מִי שֶׁיִּהְיֶה הַמַּזָּל לוֹ יִתְפֹּס אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הָאָדֹם, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ מַזָּל יָמוּת וְתֵרָאֶינָה רַגְלָיו מִתּוֹךְ הַמַּיִם, וְזֶה שֶׁיֵּצֵא בְשָׁלוֹם תּוֹפַעְנָה יָדָיו, וְהוּא זָקוּק שֶׁגַ’וְדָר יַשְׁלִיךְ עָלָיו אֶת הָרֶשֶׁת וְיוֹצִיאֶנּוּ מִן הַבְּרֵכָה”. אָמְרוּ אַחַי: ‘אָנוּ הוֹלְכִים וַאֲפִלּוּ אָנוּ מֵתִים’. וַאֲנִי אָמַרְתִּי: ‘אַף אֲנִי הוֹלֵךְ’. וְאוּלָם אָחִינוּ שֶׁהוּא בְמַרְאֶה יְהוּדִי, אָמַר: ‘אֲנִי אֵין לִי חֵפֶץ בָּזֶה’. וְהִסְכַּמְנוּ אִתּוֹ, שֶׁיֵּלֵךְ לְמִצְרַיִם בְּתֹאַר יְהוּדִי סוֹחֵר. כְּדֵי שֶׁאִם יָמוּת אֶחָד מֵאִתָּנוּ בַבְּרֵכָה יִקַּח אֶת הַפִּרְדָה וְאֶת הַשַּׂקִים מִמֶּנּוּ וְיִתֵּן מֵאָה דִּינָר. וּכְשֶׁבָּא אֵלֶיךָ הָרִאשׁוֹן הָרְגוּ אוֹתוֹ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הָאָדֹם, וְהָרְגוּ אֶת אָחִי הַשֵּׁנִי. וְאוּלָם אֲנִי, לֹא יָכְלוּ לִי, וּתְפַסְתִּים". אָמַר לוֹ: “הֵיכָן הֵם אֵלֶּה שֶׁתָּפַסְתָּ אוֹתָם?” אָמַר לוֹ: “כְּלוּם לֹא רָאִיתָ? כְּבָר חֲבַשְׁתִּים בִּשְׁתֵּי הַקֻּפְסָאוֹת”. אָמַר לוֹ: “וַהֲלֹא דָגִים הֵם?” אָמַר לוֹ הַמַּעֲרָבִי: “אֵין הֵם דָּגִים, וְרַק עִפְרִיתִים, שֵׁדִים, הֵם בְּצוּרַת דָּגִים. וְאוּלָם גַ’וְדָר, דַּע, שֶׁכִּבּוּשׁ הָאוֹצָר לֹא יִהְיֶה אֶלָּא עַל יָדְךָ. כְּלוּם מְצַיֵּת אַתָּה לִי וְהוֹלֵךְ עִמִּי לִמְדִינַת פָאס וּמֶכְּנֶס8 וְכוֹבֵשׁ הָאוֹצָר, וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ כָּל מַה שָּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ. שֶׁהֲרֵי כְבָר נַעֲשֵׂיתָ אָחִי בִּבְרִית לִפְנֵי אֱלֹהִים, וְאַחַר-כָּךְ תַּחֲזֹר אֶל מִשְׁפַּחְתְּךָ שְׂבַע-רָצוֹן”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הָעוֹלֶה לָחַג, אֲנִי תְּלוּיִים בִּי בְצַוָּארִי, אִמִּי וּשְׁנֵי אַחַי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁנֵים-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁגַ’וְדָר אָמַר לוֹ לַמַּעֲרָבִי: “אֲנִי תְּלוּיִים בִּי אִמִּי וּשְׁנֵי אַחַי, וַאֲנִי הוּא שֶׁדּוֹאֵג לִמְזוֹנוֹתֵיהֶם. וּכְשֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ עִמְּךָ, מִי הוּא שֶׁיַּאֲכִילֵם לֶחֶם?” אָמַר לוֹ: “טַעֲנָה בְטֵלָה הִיא זוֹ, שֶׁכֵּן אֶת הַהוֹצָאוֹת לִמְזוֹנוֹת אָנוּ נוֹתְנִים לְךָ, אֶלֶף דִּינָר, שֶׁתִּתְּנֵם לְאִמְּךָ שֶׁתּוֹצִיאֵם לִמְזוֹנוֹת עַד שֶׁתַּחֲזֹר לְאַרְצְךָ. וְאַתָּה, כְּשֶׁאַתָּה נוֹסֵעַ מִכָּאן חוֹזֵר לִפְנֵי אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים”. כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’וְדָר אֶלֶף דִּינָר, אָמַר לוֹ: “תֶּן הֵנָּה הָעוֹלֶה-לַחַג אֶת אֶלֶף הַדִּינָר שֶׁאֶעֱזֹב אוֹתָם אֵצֶל אִמִּי וְאֵלֵךְ עִמְּךָ”. הוֹצִיא לוֹ אֶת אֶלֶף הַדִּינָר. נָטַל אוֹתָם וְהָלַךְ אֶל אִמּוֹ, וְהִגִּיד לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע בֵּינוֹ וּבֵין הַמַּעֲרָבִי וְאָמַר לָהּ: “טְלִי אֶלֶף דִּינָר אֵלֶּה וְהוֹצִיאִי אוֹתָם עָלַיִךְ וְעַל אַחַי, שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ עִם הַמַּעֲרָבִי לְאֶרֶץ הַמַּעֲרָב, וְאֵעָדֵר מִכָּאן אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, וּמַשִּׂיג טוֹבָה הַרְבֵּה. וְהִתְפַּלְּלִוּ עָלַי, אִמִּי”. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אַרְגִּישׁ עַצְמִי עֲזוּבָה בִלְעָדֶיךָ וּמְפַחֶדֶת אֲנִי עָלֶיךָ”. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, זֶה שֶׁאֱלֹהִים שׁוֹמְרוֹ אֵין פַּחַד עָלָיו. וְהַמַּעֲרָבִי אָדָם טוֹב הוּא”. הִתְחִיל מְהַלֵּל אוֹתוֹ לְפָנֶיהָ עַד שֶׁאָמְרָה: “יִתֵּן אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ רַחֲמִים עָלֶיךָ. לֵךְ עִמּוֹ בְנִי, אֶפְשָׁר שֶׁהוּא נוֹתֵן לְךָ מַשֶּׁהוּ”, וְהָלַךְ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵצֶל הַמַּעֲרָבִי עַבְּדֻ אלצַּמַד, אָמַר לוֹ: “כְּלוּם נוֹעַצְתָּ אֶת אִמְּךָ?” אָמַר לוֹ: “הֵן, וּבֵרְכָה אוֹתִי”. אָמַר לוֹ: “רְכַב אַחֲרַי”. רָכַב עַל גַּבֵּי הַפִּרְדָּה וְנָסַע מִן הַצָּהֳרַיִם עַד לְבֵין-הָעַרְבַּיִם“. הָיָה גַ’וְדָר רָעֵב וְלֹא רָאָה אֵצֶל הַמַּעֲרָבִי שׁוּם דָּבָר הַנֶּאֱכָל. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הָעוֹלֶה לַחַג, שֶׁמָּא שָׁכַחְתָּ לְהָבִיא לָנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁנֹּאכְלֶנּוּ בַדֶּרֶךְ?” אָמַר לוֹ: “כְּלוּם רָעֵב אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. יָרַד מֵעַל הַפִּרְדָּה הוּא וְגַ’וְדָר, וְאָמַר: “הוֹרֵד אֶת הַשַּׂקִּים”. הוֹרִיד אוֹתָם. אָמַר לוֹ: “לְאֵיזֶה דָבָר אַתָּה מִתְאַוֶּה?” אָמַר: “לְאֵיזֶה שֶׁהוּא אֹכֶל”. אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁתַּגִּיד לִי מַה הוּא שָׁאַתָּה מִתְאַוֶּה לוֹ”. אָמַר לוֹ: “לֶחֶם וּגְבִינָה”. אָמַר לוֹ: “מִסְכֵּן, לֶחֶם וּגְבִינָה אֵין הֵם לְפִי מַדְרֵגָתְךָ. בַּקֵּשׁ מַשֶּׁהוּ טוֹב”. אָמַר לוֹ גַ’וְדָר: “אֲנִי, אֶצְלִי בְּשָׁעָה זוֹ כָּל דָּבָר נֶחֱשָׁב לְטוֹב”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם רוֹצֶה אַתָּה בְּפַרְגִּיּוֹת מְטֻגָּנוֹת?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “רְצוֹנְךָ בְּאֹרֶז בִּדְבַשׁ?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “רוֹצֶה אַתָּה בְּמִין פְּלוֹנִי וּמִין פְּלוֹנִי?” עַד שֶׁמָּנָה לְפָנָיו בִּשְׁמָם מִן הַמַּאֲכָלִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינִים. אָמַר בְּדַעְתּוֹ: “כְּלוּם מְשֻׁגָּע הוּא? מֵאַיִן יָבִיא לִי אֶת הַמַּאֲכָלִים שֶׁמָּנָם בִּשְׁמוֹתָם, בְּאֵין אִתּוֹ לֹא מִטְבָּח וְלֹא טַבָּח. וְאָכֵן אֱמֹר לוֹ: 'דַּי”. אָמַר לוֹ: “דַּי בָּזֶה. כְּלוּם אַתָּה מְעוֹרֵר בִּי תַאֲוָה לְמִינִים אֵלֶּה בְּעוֹד שֶׁאֵין אֲנִי רוֹאֶה כְלוּם?” אָמַר לוֹ: הַמַּעֲרָבִי “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, גַ’וְדָר”. שָׁלַח יָדוֹ לְתוֹךְ הַשַּׁקִּים וְהוֹצִיא צַלַּחַת שֶׁל זָהָב וּבָהּ שְׁתֵּי פַרְגִּיּוֹת מְטֻגָּנוֹת וְחַמּוֹת. אַחַר-כָּךְ הוֹצִיא צַלַּחַת שֶׁל זָהָב וּבָהּ נִתְחֵי בָשָׂר צְלוּיִים עַל שַׁפּוּד. וְלֹא פָסַק לְהוֹצִיא מִן הַשַּׁקִים, עַד שֶׁהוֹצִיא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַמִּינִים שֶׁמָּנָם, בִּשְׁלֵמוּת עַד תֹּם. הִשְׁתָּאָה גַ’וְדָר לְכָךְ. אָמַר לוֹ: “אֱכֹל, מִסְכֵּן”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם שָׂם אַתָּה בְתוֹךְ שַׂקִּים אֵלֶּה מִטְבָּח וַאֲנָשִׁים הַמְבַשְּׁלִים?” צָחַק הַמַּעֲרָבִי וְאָמַר לוֹ: “שַׂקֵּי כְשָׁפִים הֵם וּמְשָׁרֵת לָהֶם, שֶׁאִלּוּ הָיִיתָ מְבַקֵּשׁ בְּכָל שָׁעָה אֶלֶף מִינִים, הָיָה מֵבִיא אוֹתָם הַמְשָׁרֵת וְעוֹרְכָם מִיָּד”. אָמַר לוֹ: “מַה יָּפִים שַׂקִּים אֵלֶּה”. אָכְלוּ דֵי שָׂבְעָם, וּמַה שֶּׁנּוֹתַר הִשְׁלִיכוּהוּ, וְהֶחֱזִיר הַצַּלָּחוֹת רֵיקוֹת לְתוֹךְ הַשַּׂקִּים וְשָׁלַח אֶת יָדוֹ וְהוֹצִיא קַנְקָן. שָׁתוּ וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם כַּדָּת וְהִתְפַּלְּלוּ תְפִלַּת בֵּין-הָעַרְבַּים. הֶחֱזִיר אֶת הַקַּנְקַן לְתוֹךְ הַשַּׂקִּים. אַחַר-כָּךְ הִנִּיחַ בְּתוֹכָם אֶת שְׁתֵּי הַקֻּפְסָאוֹת וְטָעַן אוֹתָם עַל אוֹתָהּ פִּרְדָּה וְרָכַב, וְאָמַר: “רְכַב שֶׁנִּסַּע לְדַרְכֵּנוּ”. אַחַר-כָּךְ אָמַר: “גַ’וְדָר, כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה מַה דֶּרֶךְ עָבַרְנוּ מִמִּצְרַיִם לְכָאן?” אָמַר לוֹ: “אֵינִי יוֹדֵעַ”. אָמַר לוֹ: “עָבַרְנוּ מַסַּע חֹדֶשׁ תָּמִים”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמַר לוֹ: “גַ’וְדָר, דַּע שֶׁפִּרְדָּה זוֹ שֶׁתַּחְתֵּנוּ מָארִד הִיא מִמִּשְׁפַּחַת מָארִדִים שֶׁבַּשֵּׁדִים, וְהִיא נוֹסַעַת לַיּוֹם מַהֲלַךְ שָׁנָה. וְאוּלָם בְּגִינְךָ הָלְכָה לְאִטָּהּ”. רָכְבוּ שְׁנֵיהֶם וְנָסְעוּ לַמַּעֲרָב. כְּשֶׁבָּא עֲלֵיהֶם הָעֶרֶב הוֹצִיא מִן הַשַּׂקִּים אֶת אֲרוּחַת-הָעֶרֶב, וּבַבֹּקֶר הוֹצִיא אֶת אֲרוּחַת הַבֹּקֶר. וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה יָמִים, כְּשֶׁהֵם נוֹסְעִים עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה וְחוֹנִים וִישֵׁנִים וְנוֹסְעִים לְדַרְכָּם בַּבֹּקֶר. וּבַיּוֹם הַחֲמִשִּׁי הִגִּיעוּ לְפָאס וּמֶכְּנֶס וְנִכְנְסוּ לָעִיר. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ הָיָה כָל מִי שֶׁפּוֹגֵשׁ אֶת הַמַּעֲרָבִי נוֹתֵן לוֹ שָׁלוֹם וּמְנַשֵּׁק יָדוֹ. וְלֹא פָסְקוּ מִזֶּה עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשַׁעַר. דָּפַק בּוֹ, וְהִנֵּה נִפְתַּח הַשַּׁעַר וְהוֹפִיעָה בוֹ נַעֲרָה, כְּאִלּוּ הִיא הַיָּרֵחַ. אָמַר לָהּ: “רַחְמָה, בִּתִּי, פִתְחִי לָנוּ אֶת הַגְּזֻזְטְרָה” אָמְרָה לוֹ: “עַל רֹאשִׁי וְעַל עֵינִי, אַבָּא”. וְנִכְנְסָה כְּשֶׁהִיא מְנִיפָה אֶת אֵבָרֶיהָ”. נִטְרְפָה עָלָיו דַּעְתּוֹ עַל גַ’וְדָר וְאָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא בַּת-מֶלֶךְ”. פָּתְחָה הַנַּעֲרָה אֶת הַגְּזֻזְטְרָה, וְנָטַל הַמַּעֲרָבִי אֶת הַשַּׁקִּים מֵעַל הַפִּרְדָּה וְאָמַר לָהּ: “לְכִי לָךְ, יְבָרְכֵךְ אֱלֹהִים”. וְהִנֵּה נִבְקְעָה הָאָרֶץ וְיָרְדָה הַפִּרְדָּה לְתוֹכָהּ, וְחָזְרָה הָאָרֶץ לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה. אָמַר גַ’וְדָר: “הוֹי חוֹסֶה, הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהִצִּיל אוֹתָנוּ בִּהְיוֹתֵנוּ עַל גַּבָּהּ”. אָמַר לוֹ הַמַּעֲרָבִי: “אַל תִּתְמַהּ גַ’וְדָר, שֶׁכְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁהַפִּרְדָּה עִפְרִית הִיא, וְאוּלָם עֲלֵה עִמִּי לַגְּזֻזְטְרָה”. הָפְתַּע גַ’וְדָר מִשֶּׁפַע הַשְּׁטִיחִים הַמְּפֹאָרִים וּמִמַּה שֶּׁרָאָה בָהּ מִכְּלֵי-הַיְקָר וּמִן הַמְּנוֹרוֹת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַתֵּכוֹת יְקָרוֹת הַתְּלוּיוֹת. כְּשֶׁיָּשְׁבוּ צִוָּה עַל הַנַּעֲרָה וְאָמַר: “רַחְמָה, הָבִיא צְרוֹר פְּלוֹנִי”. קָמָה וְהֵבִיאָה צְרוֹר וְהִנִּיחָה אוֹתוֹ לִפְנֵי אָבִיהָ. פְּתָחוֹ וְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ בֶּגֶד שָׁוֶה אֶלֶף דִּינָר, וְאָמַר לוֹ: “לְבַשׁ, גַ’וְדָר, בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ”. לָבַשׁ אֶת הַבֶּגֶד וְנַעֲשָׂה כְמֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הַמַּעֲרָב. הִנִּיחַ הַמַּעֲרָבִי אֶת הַשַּׂקַּיִם לְפָנָיו, וְשָׁלַח אֶת יָדוֹ לְתוֹכָם וְהוֹצִיא מִתּוֹכָם צַלָּחוֹת שֶׁבְּתוֹכָן מִינִים שׁוֹנִים מִן הַמַּאֲכָל, עַד שֶׁהָיָה שֻׁלְחָן שֶׁעָלָיו אַרְבָּעִים מִינִים. אָמַר לְגַ’וְדָר: “אֲדוֹנִי, גֵּשׁ וֶאֱכֹל וְאַל תַּקְפִּיד עָלֵינוּ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלשָׁה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁהוֹבִיל הַמַּעֲרָבִי אֶת גַ’וְדָר לַגְּזֻזְטְרָה, שָׂם לְפָנָיו סְעֻדָּה שֶׁל אַרְבָּעִים מִינִים וְאָמַר לוֹ: “גֵּשׁ וֶאֱכֹל וְאַל תַּקְפִּיד עָלֵינוּ. אָנוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֵיזֶהוּ מִן הַמַּטְעַמִּים שָׁאַתָּה מִתְאַוֶּה לוֹ. אֱמֹר לָנוּ אֵפוֹא מַה הוּא שָׁאַתָּה מִתְאַוֶּה לוֹ וַאֲנַחְנוּ מְבִיאִים אוֹתוֹ אֵלֶיךָ מִבְּלִי לִשְׁהוֹת”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הָעוֹלֶה-לַחַג, אוֹהֵב אֲנִי אֶת כָּל הַמַּאֲכָלִים וְאֵינִי מוֹאֵס בְּשׁוּם דָּבָר, אַל תִּשְׁאָלֵנִי אֵפוֹא, הַב כָּל מַה שֶּׁעוֹלֶה בְּדַעְתְּךָ וַאֲנִי אֵין עָלַי אֶלָּא לֶאֱכֹל”. עָמַד אִתּוֹ עֶשְׂרִים יוֹם, כְּשֶׁהוּא מַלְבִּישׁוֹ כָל יוֹם בֶּגֶד חָדָשׁ, וּמַאֲכִילוֹ מִן הַשַּׂקַּיִם, וְאֵין הַמַּעֲרָבִי קוֹנֶה כְלוּם לֹא מִן הַבָּשָׂר וְלֹא מִן הַלֶּחֶם וְאֵינוֹ מְבַשֵּׁל, אֶלָּא מוֹצִיא הַכֹּל מִן הַשַּׂקַּיִם וַאֲפִלּוּ כָל מִינֵי פֵרוֹת. בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד אָמַר לוֹ: “גַ’וְדָר, קוּם וְנֵלֵךְ שֶׁזֶּהוּ הַיּוֹם הַנּוֹעָד לִכְבּשׁ אֶת אוֹצָרוֹ שֶׁל אַלשַּׁמַרְדַּל”. קָם אִתּוֹ וְהָלְכוּ עַד קְצֵה הָעִיר. יָצְאוּ מִתּוֹכָהּ וְרָכַב גַ’וְדָר עַל פִּרְדָּה וְהַמַּעֲרָבִי עַל פִּרְדָּה, וְלֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ עַד הַצָּהֳרַיִם וְהִגִּיעוּ אֶל נָהָר שֶׁל מַיִם זוֹרְמִים. יָרַד עַבְּדֻ אלצַּמַד וְאָמַר: “רֵד, גַ’וְדָר”. יָרַד. אָמַר עַבְּדֻ-אלצַּמַד: “מַהֵר”, וְרָמַז בְּיָדוֹ לִשְׁנֵי עֲבָדִים. לָקְחוּ אֶת שְׁתֵּי הַפְּרָדוֹת וְהָלַךְ כָּל עֶבֶד בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. נֶעֶדְרוּ זְמַן מֻעָט וּבָא אֶחָד מֵהֶם עִם אֹהֶל וְנָטָה אוֹתוֹ, וּבָא הַשֵּׁנִי עִם שְׁטִיחִים וּפָרַשׂ אוֹתָם בָּאֹהֶל וְשָׂם מִסָּבִיב לָהֶם כָּרִים לָשֶׁבֶת עֲלֵיהֶם וְכָרִים לְהִשָּׁעֵן עֲלֵיהֶם. אַחַר-כָּךְ הָלַךְ אֶחָד מֵהֶם וְהֵבִיא אֶת שְׁתֵּי הַקֻּפְסָאוֹת שֶׁשְּׁנֵי הַדָּגִים בְּתוֹכָן וְהֵבִיא הַשֵּׁנִי אֶת הַשַּׂקַּיִם. קָם הַמַּעֲרָבִי וְאָמַר: “גֵּשׁ הֵנָּה, גַ’וְדָר”. בָּא וְיָשַׁב לְצִדּוֹ. הוֹצִיא הַמַּעֲרָבִי מִתּוֹךְ הַשַּׂקַּיִם צַלָּחוֹת שֶׁלְּמַאֲכָל, וְאָכְלוּ אֲרוּחַת-הַצָּהֳרַיִם. אַחַר-כָּךְ נָטַל אֶת שְׁתֵּי הַקֻּפְסָאוֹת וְלָחַשׁ עֲלֵיהֶן. נִשְׁמַע מִתּוֹכָן קוֹל קוֹרֵא: “לְשֵׁרוּתְךָ, הַגָּדוֹל בִּמְכַשְּׁפֵי הָעוֹלָם. חוּסָה עָלֵינוּ”. וְהֵם שְׁנֵיהֶם קוֹרְאִים לְעֶזְרָה וְהוּא לוֹחֵשׁ עֲלֵיהֶם עַד שֶׁנִּקְרְעוּ שְׁתֵּי הַקֻּפְסוֹת וְהָיוּ לִקְרָעִים וְעָפוּ קִרְעֵיהֶן. נִגְלוּ מִתּוֹכָן שְׁנַיִם כְּפוּתִים וְאוֹמְרִים: “תֵּן לָנוֹ חָסוּת הַגָּדוֹל בִּמְכַשְּׁפֵי הָעוֹלָם. מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בָּנוּ”. אָמַר לָהֶם: “רְצוֹנִי לִשְׂרֹף אֶת שְׁנֵיכֶם, אוֹ שֶׁאַתֶּם מִתְחַיְּבִים נֶאֱמָנָה לְהַעֲלוֹת אֶת אוֹצָרוֹ שֶׁל אַלשַּׁמַרְדַּל”. אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: “מִתְחַיְּבִים אֲנַחְנוּ וְנַעֲלֶה לְךָ אֶת הָאוֹצָר, וְאוּלָם בִּתְנָאי שֶׁתָּבִיא אֶת גַ’וְדָר הַדַּיָּג, שֶׁאֵין הָאוֹצָר נִכְבָּשׁ אֶלָּא בְּגִינוֹ, וְלֹא יוּכַל אָדָם לְהִכָּנֵס לְתוֹכוֹ אַלָּא גַ’וְדָר בֶּן עֹמָר”. אָמַר לָהֶם: “זֶה שֶׁאַתֶּם קוֹרְאִים בִּשְׁמוֹ כְּבָר הֵבֵאתִי אוֹתוֹ, וַהֲרֵי הוּא כָאן שׁוֹמֵעַ אֶתְכֶם וְרוֹאֶה אֶתְכֶם”. הִתְחַיְּבוּ לְהַעֲלוֹת אֶת הָאוֹצָר, וְשִׁלַּח אוֹתָם לַחָפְשִׁי. אַחַר-כָּךְ הוֹצִיא קָנֶה וְלוּחוֹת שֶׁל צֶדֶף אָדֹם וְשָׂם אוֹתָם עַל הַקָּנֶה. נָטַל אָח שֶׁל גֶּחָלִים וְשָׂם בְּתוֹכוֹ פְחָמִים וְנָפַח בָּהֶם נְפִיחָה אַחַת וְהִצִּית בָּהֶם אֵשׁ. הֵבִיא לְבוֹנָה וְאָמַר: “גַ’וְדָר, אֲנִי אֶקְרָא אֶת הַלְּחָשִׁים וְאַטִּיל אֶת הַלְּבוֹנָה. וּכְשֶׁאֲנִי מַתְחִיל בַּלְּחָשִׁים לֹא אוּכַל לְדַבֵּר, שֶׁכֵּן אָז יִבָּטֵל הַלַּחַשׁ. וּרְצוֹנִי לְלַמֶּדְךָ כֵּיצַד תַּעֲשֶׂה כְדֵי לְהַשִּׂיג חֶפְצֶךָ”. אָמַר לוֹ: “לַמְּדֵנִי”. אָמַר לוֹ: "דַּע שֶׁכְּשֶׁאֲנִי לוֹחֵשׁ לְחָשַׁי וּמֵטִיל אֶת הַלְּבוֹנָה, יִיבְשׁוּ הַמַּיִם מִן הַנָּהָר וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ דֶּלֶת שֶׁל זָהָב בְּגָדְלוֹ שֶׁל שַׁעַר הָעִיר וּבָהּ שְׁתֵּי טַבָּעוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת. רֵד אֶל הַדֶּלֶת וּדְפֹק בָּהּ דְּפִיקָה קַלָּה, וְהַמְתֵּן קְצַת וּדְפֹק אֶת הַשְּׁנִיָּה, דְפִיקָה כְּבֵדָה מִן הָרִאשׁוֹנָה וְהַמְתֵּן קְצַת וּדְפֹק שָׁלשׁ דְּפִיקוֹת רְצוּפוֹת בְּזוֹ אַחֲרֵי זוֹ, וְתִשְׁמַע אוֹמֵר הָאוֹמֵר: ‘מִי הוּא הַדּוֹפֵק עַל שַׁעַר הָאוֹצָרוֹת, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ פִּתְרוֹן הַסּוֹדוֹת’? וְאָמַרְתָּ: ‘אֲנִי גַ’וְדָר הַדַּיָּג בֶּן עֹמָר’, וְיִפְתַּח לְפָנֶיךָ אֶת הַשַּׁעַר, וְתֵצֵא אֵלֶיךָ דְּמוּת וּבְיָדָהּ חֶרֶב וְתֹאמַר לְךָ: ‘אִם אָמְנָם אַתָּה הָאִישׁ, הוֹשֵׁט אֶת צַוָּארְךָ שֶׁאַתִּיז אֶת רֹאשְׁךָ’. הוֹשֵׁט לָהּ צַוָּארְךָ וְאַל תַּחֲשׁשׁ, שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁהִיא מְרִימָה אֶת יָדָהּ בַּחֶרֶב וּמַכָּה אוֹתְךָ, הִיא נוֹפֶלֶת לְפָנֶיךָ. וְאַחֲרֵי זְמַן מֻעָט תִּרְאֶנָּה דְמוּת בְּלִי רוּחַ-חַיִּים, וְאַתָּה לֹא תַרְגִּישׁ כְּאֵב מִן הַמַּכָּה וְלֹא יֶאֱרַע לְךָ כְּלוּם. אַךְ אִם אַתָּה מַמְרֶה אֶת פִּיהָ, הִוּא הוֹרֶגֶת אוֹתְךָ. וְאַחֲרֵי שָׁאַתָּה מְבַטֵּל אֶת כְּשָׁפֶיהָ עַל יְדֵי צִיּוּתְךָ, הִכָּנֵס עַד שֶׁתִּרְאֶה שַׁעַר שֵׁנִי וְדָפַקְתָּ בּוֹ, וְיֵצֵא אֵלֶיךָ פָּרָשׁ רוֹכֵב עַל סוּסָה וְעַל כְּתֵפוֹ רֹמַח, וְיֹאמַר: ‘מַה הוּא שֶׁהֱבִיאֲךָ לְמָקוֹם זֶה, שֶׁאֵין נִכְנָס אֵלָיו לֹא אֶחָד מִן הָאָדָם וְלֹא מִן הַשֵּׁדִים’, וִינוֹפֵף עָלֶיךָ אֶת הָרֹמַח. פְּתַח לוֹ אֶת חָזְךָ וְיַכְּךָ וְיִפֹּל, וְתִרְאֶנּוּ גוּף בְּלִי רוּחַ-חַיִּים. וְאִם אַתָּה מַמְרֶה אֶת פִּיו הוּא הוֹרְגֶךָ. אַחַר-כָּךְ הִכָּנֵס אֶל הַשַּׁעַר הַשְּׁלִישִׁי וְיֵצֵא אֵלֶיךָ בֶּן-אָדָם וּבְיָדוֹ קֶשֶׁת וְחִצִּים וְיִירֶה בְךָ בַּקֶּשֶׁת. פְּתַח לוֹ אֶת חָזֶךָ וְיַכְּךָ וְיִפֹּל לְפָנֶיךָ גּוּף בְּלִי רוּחַ-חַיִּים. וְאִם אַתָּה מַמְרֶה אֶת פִּיו הוּא הוֹרְגֶךָ. אַחַר-כָּךְ לֵךְ אֶל הַשַּׁעַר הָרְבִיעִי

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהַמַּעֲרָבִי אָמַר לְגַ’וְדָר: “אַחַר-כָּךְ לֵךְ אֶל הַשַּׁעַר הָרְבִיעִי וּדְפֹק בּוֹ. וְהוּא יִפָּתַח לְפָנֶיךָ וְיֵצֵא אֵלֶיךָ אַרְיֵה עָצוּם בְּגוּפוֹ וְיִתְנַפֵּל עָלֶיךָ וְיִפְתַּח אֶת פִּיו, מַרְאֶה לְךָ שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לֶאֱכֹל אוֹתְךָ. אַךְ אַל תִּפְחַד וְאַל תִּבְרַח מִפָּנָיו. וּכְשֶׁהוּא מַגִּיעַ אֵלֶיךָ, תֵּן לוֹ אֶת יָדְךָ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹשֵׁךְ אֶת יָדְךָ, הוּא נוֹפֵל מִיָּד וְלֹא יַזִּיקְךָ בִּכְלוּם. אַחַר-כָּךְ הִכָּנֵס לַשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁי, וְיֵצֵא נֶגְדְּךָ אַרְיֵה שָׁחוֹר, וְיֹאמַר לְךָ: ‘מִי אַתָּה?’ אֱמֹר לוֹ: ‘אֲנִי גַ’וְדָר’. וְיֹאמַר לְךָ: ‘אִם אוֹתוֹ אִישׁ אַתָּה, הִנֵּה פְתַח אֶת הַשַּׁעַר הַשִּׁשִּׁי’. גֵּשׁ לַשַּׁעַר וֶאֱמֹר: ‘יֵשׁוּ, אֱמֹר לְמשֶׁה שֶׁיִּפְתַּח אֶת הַשַּׁעַר’. וְאָז יִפָּתַח הַשַּׁעַר. הִכָּנֵס אֵפוֹא וְתִמְצָא שְׁנֵי פְתָנִים גְּדוֹלִים, הָאֶחָד לִשְׂמֹאל וְהַשֵּׁנִי לִימִין. כָּל אֶחָד מֵהֶם יִפְעַר פִּיו, וְיִתְנַפְּלוּ עָלֶיךָ מִיָּד. הוֹשֵׁט לָהֶם אֶת שְׁתֵּי יָדֶיךָ, וְיִשֹּׁך כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּיָד, וְאִם אַתָּה מִתְנַגֵּד, הֵם הוֹרְגִים אוֹתְךָ. אַחַר-כָּךְ הִכָּנֵס אֶל הַשַּׁעַר הַשְּׁבִיעִי וּדְפֹק בּוֹ, וְתֵצֵא אֵלֶיךָ אִמְּךָ וְתֹאמַר לְךָ: ‘בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, בְּנִי’ גֵּשׁ שֶׁאֶתֵּן לְךָ שָׁלוֹם', וְאַמַרְתָּ לָהּ: ‘הִשָּׁאֲרִי מֵרָחוֹק וּפִשְׁטִי אֶת בְּגָדַיִךְ’. וְהִיא תֹאמַר לְךָ: ‘בְּנִי, אִמְּךָ אֲנִי, וְלִי עָלֶיךָ זְכוּת הַיְנִיקָה שֶׁהֵינַקְתִּיךָ וְהַגִּדּוּל שֶׁגִּדַּלְתִּיךָ, כֵּיצַד זֶה תַצִּיגֵנִי עֵרוֹם וְעֶרְיָה’? וְאָמַרְתָּ לָהּ: ‘אִם אֵין אַתְּ פּוֹשֶׁטֶת אֶת בְּגָדַיִךְ, אֲנִי הוֹרֵג אוֹתֵךָ’. הִסְתַּכֵּל לְעֶבְרְךָ הַיְמָנִי וְתִמְצָא חֶרֶב תָּלוּי עַל הַקִּיר. קַח אוֹתוֹ וְשָׁלְפֵהוּ עָלֶיהָ, וֶאֱמֹר לָהּ: ‘פִּשְׁטִי’. תְּבַקֵּשׁ לַעֲקֹב אוֹתְךָ בַּחֲלָקוֹת וּבְהַכְנָעָה לְפָנֶיךָ אַךְ אַתָּה אַל תָּחוּס עָלֶיהָ. וּבְכָל פַּעַם שֶׁתִּפְשֹׁט בֶגֶד, אֱמֹר לָהּ: ‘פִּשְׁטִי אֶת הַשְּׁאָר’. וְאַל תַּפְסִיק מֵאַיֵּם עָלֶיהָ בַהֲרִיגָה, עַד שֶׁתִּפְשֹׁט כָּל מַה שֶּׁעָלֶיהָ וְתִפֹּל. וְאָז כְּבָר פָּתַרְתָּ אֶת הַסּוֹדוֹת וּבִטַּלְתָּ אֶת כָּל הַכְּשָׁפִים, וְהָיִיתָ בָטוּחַ בְחַיֶּיךָ. הִכָּנֵס אָז וְתִמְצָא אֶת הַזָּהָב, צִבּוּרִים בְּתוֹךְ הָאוֹצָר, אַךְ אַל תִּתְעַנְיֵן בְּמַשֶּׁהוּ מִמֶּנּוּ, וְרַק תִּרְאֶה תָא בְרֹאשׁ הָאוֹצָר וְעָלָיו וִילוֹן. הָסֵר אֶת הַוִּילוֹן, שֶׁאָז תִּרְאֶה אֶת הַמְנַחֵשׁ אַלשַּׁמַרְדַּל שׁוֹכֵב עַל עֶרֶשׂ שֶׁל זָהָב וְלִמְרַאֲשׁוֹתָיו מַשֶּׁהוּ מְעֻגָּל מַזְהִיר כַּיָּרֵחַ, וְהוּא דִסְקַת הַגַּלְגַּלִּים, וְהוּא חָגוּר חֶרֶב וּבְאֶצְבָּעוֹ טַבַּעַת-חוֹתֶמֶת וּבְצַוָּארוֹ שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁבָּהּ קֻפְסַת-הַכְּחַל, הָבֵא אֶת אַרְבַּע סְגֻלּוֹת הָאוֹצָר אֵלֶּה. וְהִזָּהֵר לְךָ שֶׁלֹּא תִשְׁכַּח מַשֶּׁהוּ מִמַּה שֶּׁהִגַּדְתִּי לְךָ, וְאַל תָּפֵר דָּבָר, שֶׁלֹּא תִתְחָרֵט וְתָבוֹא לִידֵי סַכָּנָה”. חָזַר לְפָנָיו עַל מַה שֶׁצִוָּה עָלָיו פַּעַם שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית עַד שֶׁאָמַר: “יוֹדֵעַ אֲנִי אוֹתָם. וְאוּלָם מִי הוּא שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵי אוֹתָם כְּשָׁפִים שֶׁהִזְכַּרְתָּם, וְיִהְיֶה לוֹ אֹרֶךְ-רוּחַ כְּלַפֵּי אֵלֶּה הַבַּלָּהוֹת הָעֲצוּמוֹת?” אָמַר לוֹ: “גַ’וְדָר, אַל תְּפַחֵד שֶׁאֵינָם אֶלָּא דְמוּיוֹת מִבְּלִי רוּחַ-חַיִּים”, וְהָיָה מַבְטִיחַ אוֹתוֹ עַל כָּךְ. אָמַר גַ’וְדָר: “נִשְׁעָן אֲנִי עַל אֱלֹהִים”. הֵטִיל הַמַּעֲרָבִי עַבְּדֻ אלצַּמַד אֶת הַלְּבוֹנָה וְהִתְחִיל לִלְחשׁ זְמַן מָה. וְהִנֵּה הַמַּיִם הָלְכוּ, וְנִגְלָה קַרְקַע הַנָּהָר וְנִרְאָה שַׁעַר הָאוֹצָר. יָרַד גַ’וְדָר אֶל הַשַׁעַר וְדָפַק בּוֹ וְשָׁמַע אוֹמֵר הָאוֹמֵר: “מִי הוּא הַדּוֹפֵק בְּשַׁעֲרֵי הָאוֹצָרוֹת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִפְתֹּר אֶת הַסּוֹדוֹת?” אָמַר: “אֲנִי גַ’וְדָר בֶּן עֹמָר”. נִפְתַּח הַשַּׁעַר וְיָצְאָה אֵלָיו הַדְּמוּת וְהוֹצִיאָה אֶת הַחֶרֶב מִנַּרְתִּיקָהּ וְאָמְרָה לוֹ: “הוֹשֵׁט צַוָּארְךָ”. הוֹשִׁיט אֶת צַוָּארוֹ. הִכָּהוּ וְנָפַל. וְכָזֹאת הַשֵּׁנִי עַד שֶׁבִּטֵּל אֶת הַכְּשָׁפִים שֶׁל שִׁבְעַת הַשְּׁעָרִים. יָצְאָה אִמּוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “שָׁלוֹם בְּנִי”. אָמַר לָהּ: “אַתְּ, אֵיזֶה דָבָר אַתְּ?” אָמְרָה לוֹ: “אֲנִי אִמְּךָ וְלִי עָלֶיךָ הַזְּכוּת שֶׁהֵינַקְתִּיךָ וְגִדַּלְתִּיךָ, וְהָרִיתִי אוֹתְךָ תִשְׁעָה חֳדָשִׁים, בְּנִי”. אָמַר לָהּ: “פִּשְׁטִי בְגָדַיִךְ”. אָמְרָה לוֹ: “אַתָּה בְּנִי, וְכֵיצַד זֶה תַצִּיגֵנִי עֵרוֹם וְעֶרְיָה?” אָמַר לָהּ: “פִּשְׁטִי, וְאִם לַאו אֲנִי מַתִּיז רֹאשֵׁךְ בְּחֶרֶב זוֹ”. וְהוֹשִׁיט יָדוֹ וְתָפַס בַּחֶרֶב וְהֵנִיפָהּ עָלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “אִם אֵין אַתְּ פּוֹשֶׁטֶת, אֲנִי הוֹרֵג אוֹתֵךְ”. אָרְכָה הַהֵתְעַצְּמוּת בֵּינָהּ וּבֵינוֹ. וּכְשֶׁהִרְבָּה עָלֶיהָ בָאִיּוּם, פָּשְׁטָה מַשֶּׁהוּ. אָמַר לָהּ: “פִּשְׁטִי אֶת הַשְּׁאָר”, וְנִתְעַצֵּם אִתָּהּ הַרְבֵּה עַד שֶׁפָּשְׁטָה מַשֶּׁהוּ אַחֵר. וְלֹא פָסַק מִכָּךְ כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ: “בְּנִי, נִתְאַכְזֵב בְּךָ הַגִּדּוּל שֶׁגִּדַּלְתִּיךָ”, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ עָלֶיהָ אֶלָּא הַמִּכְנָסַיִם. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, כְּלוּם אֶבֶן הוּא לִבְּךָ, שֶׁתִּפְרָעֵנִי לְשִׁמְצָה בְגַלּוֹתִי אֶת הָעֶרְוָה? בְּנִי, כְּלוּם אֵין זֶה אָסוּר?” אָמַר: “אֱמֶת דִּבַּרְתְּ, אַל תִּפְשְׁטִי אֶת הַמִּכְנָסַיִם”. כְּשֶׁהוֹצִיא דִבּוּר זֶה מִפִּי צָעֲקָה וְאָמְרָה: “כְּבָר שָׁגָה, הַכּוּהוּ אֵפוֹא”. יָרְדוּ עָלָיו מַכּוֹת כַּמָּטָר הָעוֹרֵף וְנִקְבְּצוּ עָלָיו מְשָׁרְתֵי הָאוֹצָר וְהִכּוּהוּ מַכּוֹת שֶׁלֹּא שָׁכַח אוֹתָם כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְהָדְפוּ אוֹתוֹ וֶהֱטִילוּהוּ מִחוּץ לְשַׁעַר הָאוֹצָר, וְנִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי הָאוֹצָר כְּמוֹת שֶׁהָיוּ. וּכְשֶׁהֱטִילוּהוּ מִחוּץ לַשַּׁעַר לָקַח אוֹתוֹ הַמַּעֲרָבִי מִיָּד, וְזָרְמוּ הַמַּיִם כְּמוֹת שֶׁהָיָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁכְּשֶׁהִכּוּ מְשָׁרְתֵי הָאוֹצָר אֶת גַ’וְדָר וְהִשְׁלִיכוּהוּ מִחוּץ לַשַּׁעַר וְנִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי הָאוֹצָר כְּמוֹת שֶׁהָיוּ וְזָרְמוּ הַמַּיִם כְּמוֹת שֶׁהָיוּ, לָחַשׁ הַמַּעֲרָבִי עַבְּדֻ אלצַּמַד עַל הַנַּעַר לְחָשִׁים עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר וְנִתְפַּקַּח מִשִּׁכְרוֹנוֹ. אָמַר לוֹ: “אֵיזֶה דָבָר עָשִׂיתָ, מִסְכֵּן?” אָמַר לוֹ: “בִּטַּלְתִּי אֶת הַמַּעֲצוֹרִים כֻּלָּם, וְהִגַּעְתִּי אֶל אִמִּי, וְנָפְלָה בֵּינִי וּבֵינָהּ הִתְעַצְּמוּת אֲרֻכָּה בִדְבָרִים וְהִתְחִילָה, אָחִי, לִפְשֹׁט אֶת בְּגָדֶיהָ, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ עָלֶיהָ אֶלָּא הַמִּכְנָסַיִם. אָמְרָה לִי: ‘אַל תִּפְרָעֵנִי לְשִׁמְצָה, שֶׁהֲרֵי גִלּוּי הָעֶרְוָה אֲסוּרָה’ וְעָזַבְתִּי לָהּ אֶת הַמִּכְנָסַיִם בְּחוּסִי עָלֶיהָ. וְהִנֵּה צָעֲקָה וְאָמְרָה: “כְּבָר שָׁגָה, הַכּוּהוּ”. יָצְאוּ הָאֲנָשִׁים, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הָיוּ, וְהִכּוּנִי עַד שֶׁהָיִיתִי צָפוּי לָמוּת וּדְחָפוּנִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה קָּרָה לִי אַחַר-כָּךְ”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ, שֶׁלֹּא תַמְרֶה אֶת פִּי. כְּבָר הֲרֵעוֹתָ לִי וּלְעַצְמְךָ. וְאִלּוּ הָיְתָה פוֹשֶׁטֶת אֶת מִכְנָסֶיהָ, הָיִינוּ מַשִּׂיגִים אֶת הַמְבֻקָּשׁ, וְאוּלָם מֵעַכְשָׁו תַעֲמֹד אֶצְלִי עַד לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה הַבָּאָה כַיּוֹם הַזֶּה”. קָרָא מִיָּד לִשְׁנֵי הָעֲבָדִים וּפֵרְקוּ אֶת הָאֹהֶל וְנָשְׂאוּ אוֹתוֹ. נֶעְדְּרוּ זְמָן מֻעָט וְחָזְרוּ עִם שְׁתֵּי הַפְּרָדוֹת. רָכַב כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם, הַמַּעֲרָבִי וְהַנַּעַר, עַל פִּרְדָּה וְחָזְרוּ לִמְדִינַת פָאס. עָמַד אֶצְלוֹ בְמַאֲכָל טוֹב וּמַשְׁקֶה טוֹב, וּבְכָל יוֹם הָיָה מַלְבִּישׁוֹ בֶגֶד מְפֹאָר עַד שֶׁכָּלְתָה הַשָּׁנָה וּבָא אוֹתוֹ הַיּוֹם. אָמַר לוֹ הַמַּעֲרָבִי: “זֶהוּ יוֹם הַמּוֹעֵד, נֵלֵךְ”. אָמַר: “הֵן”. לָקַח אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לָעִיר וְרָאוּ אֶת שְׁנֵי הָעֲבָדִים. רָכְבוּ וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַנָּהָר. וְנָטְלוּ שְׁנֵי הָעֲבָדִים אֶת הָאֹהֶל וְהִצִּיעוּהוּ בְמַצָּעִים, וְהוֹצִיא הַמַּעֲרָבִי אֶת הַשֻּׁלְחָן וְסָעֲדוּ אֲרוּחַת-הַצָּהֳרַיִם. וְאַחַר-כָּךְ הוֹצִיא אֶת הַקָּנֶה וְהַלּוּחוֹת כְּבַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וְהִצִּית אֶת הָאֵשׁ וְהֵכִין לוֹ אֶת הַלְּבוֹנָה. וְאָמַר: “גַ’וְדָר, רְצוֹנִי לְצַוּוֹת אוֹתְךָ”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הָעוֹלֶה לַחַג, אִם שָׁכַחְתִּי הַמַּכּוֹת, שָׁכַחְתִּי אֶת מַה שֶּׁצִּוִּיתָ אוֹתִי”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם שָׁמַרְתָּ מַה שֶּׁצִּוִּיתִי עָלֶיךָ בְּדַעְתְּךָ?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “שְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ וְאַל תְּדַמֶּה שֶׁהָאִשָּׁה אִמְּךָ הִיא. אֵין זֹאת אֶלָּא כִשּׁוּף בְּצוּרַת אִמְּךָ, וְכַוָּנָתָהּ לְהַטְעוֹתְךָ. וְאִם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה יָצָאתָ חַי, הֲרֵי אִם אַתָּה טוֹעֶה בַּפַּעַם הַזֹּאת, הֵם מַשְׁלִיכִים אוֹתְךָ הָרוּג”. אָמַר לוֹ: “אִם אֲנִי טוֹעֶה, רָאוּי אֲנִי שֶׁיִּשְׂרְפוּנִי”. שָׂם הַמַּעֲרָבִי אֶת הַלְּבוֹנָה בָאֵשׁ וְלָחַשׁ. נִתְיַבֵּשׁ הַנָּהָר וְנִגַּשׁ גַ’וְדָר אֶל הַשַּׁעַר וְדָפַק בּוֹ וְנִפְתַּח וּבִטֵּל אֶת שִׁבְעַת הַכְּשָׁפִים עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל אִמּוֹ. אָמְרָה לוֹ: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, בְּנִי”. אָמַר לָהּ: “מֵאַיִן אֲנִי בְנֵךְ, אֲרוּרָה, פִּשְׁטִי”. הִתְחִילָה לַעֲקֹב אוֹתוֹ וְלִפְשֹׁט דָּבָר אַחֲרֵי דָבָר, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ עָלֶיהָ אֶלָּא הַמִּכְנָסַיִם". אָמַר לָהּ: “פִּשְׁטִי, אֲרוּרָה” וּפָשְׁטָה אֶת מִכְנָסֶיהָ וְנִהְיְתָה דְמוּת בְּלִי רוּחַ-חַיִּים. נִכְנַס וְרָאָה אֶת הַזָּהָב צִבּוּרִים, וְלֹא הִתְעַנְיֵן בִּכְלוּם. בָּא אֶל הַתָּא וְרָאָה אֶת הַמְנַחֵשׁ אַלשַּׁמַרְדַּל שׁוֹכֵב חָגוּר חֶרֶב וְטַבַּעַת הַחוֹתֶמֶת בְּאֶצְבָּעוֹ, וְקֻפְסַת הַכְּחַל עַל חָזֵהוּ וְרָאָה אֶת דִּסְקַת-הַגַּלְגַּלִּים מֵעַל לְרֹאשׁוֹ. נִגַּשׁ וְהִתִּיר אֶת הַחֶרֶב וְנָטַל אֶת טַבַּעַת הַחוֹתֶמֶת וְדִסְקַת-הַגַּלְגַּלִּים וְקֻפְסַת הַכְּחַל וְיָצָא. וְהִנֵּה מַנְגִינָה צִלְצְלָה לוֹ וְהָיוּ הַמְּשָׁרְתִים קוֹרְאִים: “הֱיֵה מְאֻשָּׁר בְּמַה שֶּׁנִּתַּן לְךָ, גַ’וְדָר”. וְלֹא פָסְקָה הַמַּנְגִינָה לְצַלְצֵל עַד שֶׁיָּצָא מִן הָאוֹצָר וְהִגִּיעַ אֶל הַמַּעֲרָבִי. חָדַל מִן הַלַּחַשׁ וְהַלְּבוֹנָה וְקָם וְחִבְּקוֹ וּבֵרְכוֹ לְשָׁלוֹם. נָתַן לוֹ גַ’וְדָר אֶת אַרְבַּע סְגֻלּוֹת הָאוֹצָר. נָטַל אוֹתָם וְקָרָא לִשְׁנֵי הָעֲבָדִים וְלָקְחוּ אֶת הָאֹהֶל וְהֶחֱזִירוּ אוֹתוֹ וְחָזְרוּ עִם שְׁתֵּי הַפְּרָדוֹת. רָכְבוּ עֲלֵיהֶן הַמַּעֲרָבִי וְגַ’וְדָר וְנִכְנְסוּ לִמְדִינַת פָאס. הֵבִיא אֶת הַשַּׂקַּיִם וְהִתְחִיל מוֹצִיא מִתּוֹכָם אֶת הַצַּלָּחוֹת וּבָהֶן מִינֵי הַמַּאֲכָל. וְהָיָה הַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו, וְאָמַר: “אָחִי, גַ’וְדָר, אֱכֹל”. וְאָכַל דֵּי-שָׁבְעוֹ. הֵרִיק הַמַּעֲרָבִי אֶת שְׁאֵרִית הַמַּאֲכָלִים לְתוֹךְ צַלָּחוֹת אֲחֵרוֹת, וְהֶחֶזִיר אֶת הָרֵיקוֹת לְתוֹךְ הַשַּׂקַּיִם. אָמַר הַמַּעֲרָבִי עַבְּדֻ-אלצַּמַד: “גַ’וְדָר, אַתָּה עָזַבְתָּ אֶת אַרְצְךָ וּמוֹלַדְתְּךָ בִּשְׁבִילֵנוּ, וּמִלֵּאתָ חֶפְצֵנוּ. מֵעַתָּה יֵשׁ לְךָ הַזְּכוּת לִשְׁאֹל מֵאִתָּנוּ מִשְׁאָלָה. שְׁאַל לְךָ אֵפוֹא מַה שֶּׁתִּשְׁאַל, שֶׁכֵּן יִתֵּן לְךָ אוֹתָהּ אֱלֹהִים, וְזֶה יִהְיֶה עַל יָדֵנוּ. שְׁאַל אֵפוֹא מִשְׁאַלְתְּךָ וְאַל תִּתְבַּיֵּשׁ, שֶׁרָאוּי אַתָּה לְכָךְ”. אָמַר לוֹ: "אֲדוֹנִי, שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאֵת אֱלֹהִים, וְאַחֲרֵי זֶה מִמְּךָ שֶׁתִּתֵּן לִי שַׁקַּיִם אֵלֶּה. הֵבִיא אוֹתָם וְאָמַר: “קַח אוֹתָם, שֶׁזֶּה מַגִּיעַ לְךָ. וְאִלּוּ הָיִיתָ שׁוֹאֵל זוּלַת זֶה, הָיִינוּ נוֹתְנִים לְךָ אוֹתוֹ. וְאוּלָם, מִסְכֵּן, זֶה לֹא יוֹעִיל לְךָ אֶלָּא לְמָזוֹן, וְאַתָּה טָרַחְתָּ עִמָּנוּ, וַאֲנַחְנוּ הִבְטַחְנוּ לְךָ שֶׁאָנוּ מַחֲזִירִים אוֹתְךָ לְאַרְצְךָ שְׂבַע-רָצוֹן. הֲרֵי לְךָ שַׂקַּיִם אֵלֶּה שֶׁתֹּאכַל מֵהֶם וְאָנוּ נוֹטְלִים לְךָ שַׂקַּיִם אֲחֵרִים מְלֵאִים זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וּמוֹבִילִים אוֹתְךָ לְאַרְצְךָ, שֶׁתְּהְיֶה לְסוֹחֵר וְיִהְיוּ לְךָ בְּגָדִים לִלְבּשׁ אַתָּה וּבְנֵי-בֵיתְךָ וְלֹא תְהֵא זָקוּק לִדְאֹג לְהוֹצָאוֹתֶיךָ. וְתֹאכַל אַתָּה וּבְנֵי-בֵיתְךָ מִשַּׂקַּיִם אֵלֶּה. וְדֶרֶךְ הַשִּׁמּוּשׁ בּוֹ הוּא שֶׁתּוֹשִׁיט אֶת יָדְךָ לְתוֹכָם וְתֹאמַר: ‘מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בַּשֵּׁמוֹת הָעֲצוּמִים הַשּׁוֹלְטִים בְּךָ, מְשָׁרֵת שַׂקַּיִם אֵלֶּה, שֶׁתָּבִיא לִי מִין מַאֲכָל פְּלוֹנִי’, וְהוּא מֵבִיא לְךָ כָּל מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, וַאֲפִלּוּ אַתָּה מְבַקֵּשׁ כָּל יוֹם אֶלֶף מִינִים”. הֵבִיא עֶבֶד וְעִמּוֹ פִּרְדָּה וּמִלֵּא לוֹ שַׂקַּיִם, הָאַמְתַּחַת הָאַחַת בְּזָהָב וְהָאַמְתַּחַת הַשְּׁנִיָּה בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַתֵּכוֹת יְקָרוֹת וְאָמַר לוֹ: "רְכַב עַל פִּרְדָּה זוֹ, וְהָעֶבֶד יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ, שֶׁהוּא יַגִּיד לְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ עַד שֶׁיּוֹבִילְךָ לְשַׁעַר חֲצֵרְךָ. וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם, קַח אֶת שְׁנֵי הַשַּׂקַּיִם וְתֵן לוֹ אֶת הַפִּרְדָּה שֶׁיָּבִיא אוֹתָהּ אֵלֵינוּ. וְאַל תְּגַלֶּה גַּם לְאֶחָד אֶת סוֹדְךָ, וַאֲנִי מוֹסֵר אוֹתְךָ לַחֲסוּת אֱלֹהִים. אָמַר לוֹ גַ’וְדָר: “יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים טוֹבָה הַרְבֵּה”. טָעַן אֶת שְׁנֵי הַשַּׂקַּיִם עַל הַפִּרְדָּה וְרָכַב, וְהָעֶבֶד הוֹלֵךְ לְפָנָיו. הָיְתָה הַפִּרְדָּה הוֹלֶכֶת בְּעִקְּבוֹת הָעֶבֶד אוֹתוֹ יוֹם וְכָל הַלַּיְלָה, וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי בַבֹּקֶר נִכְנַס דֶּרֶךְ שַׁעַר-הַנִּצָּחוֹן,9 וְרָאָה אֶת אִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת וְקוֹרְאָה: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, תְּנוּ לִי נְדָבָה”. נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ עָלָיו. יָרַד מֵעַל גַּבֵּי הַפִּרְדָּה, וְהֵטִיל עַצְמוֹ עָלֶיהָ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ בָכְתָה. הִרְכִּיב אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי הַפִּרְדָּה וְהָלַךְ בָרֶגֶל לְיַד מִשְׁוְרוֹתֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַבַּיִת. הוֹרִיד אֶת אִמּוֹ וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשַּׂקַּיִם וְעָזַב אֶת הַפִּרְדָּה לָעֶבֶד וְהָלַךְ לוֹ, שֶׁכֵּן הָיָה הָעֶבֶד שָׂטָן וְהַפִּרְדָּה שָׂטָן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְגַ’וְדָר, הָיָה קָשֶׁה בְּעֵינָיו הַדָּבָר שֶׁאִמּוֹ הָיְתָה קַבְּצָנִית מְבַקֶּשֶׁת נְדָבוֹת. כְּשֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת אָמַר לָהּ: “אִמִּי, כְּלוּם אַחַי שָׁלוֹם לָהֶם?” אָמְרָה לוֹ: “שָׁלוֹם לָהֶם”. אָמַר לָהּ: “וּמִשּׁוּם מָה הָיִית שׁוֹאֶלֶת נְדָבוֹת בַּדֶּרֶךְ?” אָמְרָה לוֹ: "בְּנִי, בִּגְלַל הָרָעָב אָמַר לָהּ: “הֲרֵי אֲנִי נָתַתִּי לָךְ לִפְנֵי שֶׁנָּסַעְתִּי מֵאָה דִינָרִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּמֵאָה דִינָרִים בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְנָתַתִּי לָךְ אֶלֶף דִּינָר בַּיּוֹם שֶׁנָּסַעְתִּי?” אָמְרָה לוֹ: “עָקְבוּ אוֹתִי שְׁנֵיהֶם וּלְקָחוּם מִמֶּנִּי, שֶׁאָמְרוּ: ‘מְבַקְּשִׁים אָנוּ לִקְנוֹת בָּהֶם פְּרַקְמַטְיָה’. נְטָלוּם מִמֶּנִּי וְגֵרְשׁוּ אוֹתִי, וְנַעֲשֵׂיתִי קַבְּצָנִית שׁוֹאֶלֶת נְדָבוֹת בַּדְּרָכִים, מֵחֹזֶק הָרָעָב”. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, לֹא תֵדְעִי עוֹד כָּל רָעָה מֵאַחֲרֵי שֶׁבָּאתִי, וְלֹא תְהֵא לָךְ עוֹד כָּל דְּאָגָה עַד עוֹלָם. אֵלֶּה הֵם שַׂקַּיִם מְלֵאִים זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְטוּב רַב”. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אַתָּה בַּעַל-מַזָּל טוֹב הִנְּךָ, וְשׁוֹאֶלֶת אֲנִי מֵאֵת אֱלֹהִים שֶׁיָּחְנְךָ וְיוֹסִיף לְךָ מֵחַסְדּוֹ. קוּם בְּנִי וְהָבֵא לָנוּ לֶחֶם, שֶׁאֲנִי בִלִּיתִי כָל הַלַּיְלָה בִמְצוּקַת רָעָב, מִבְּלִי אֲרוּחַת-עֶרֶב”. צָחַק וְאָמַר לָהּ: “בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ אִמִּי. בַּקְּשִׁי, מַה הוּא שָׁאַתְּ רוֹצָה לֶאֱכֹל, וַאֲנִי מְבִיאוֹ לָךְ כְּרֶגַע, וְאֵינִי זָקוּק לִקְנוֹתוֹ מִן הַשּׁוּק וְאֵינִי זָקוּק לְמִי שֶׁיְבַשְּׁלֶנּוּ”. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “בְּנִי, אֵינִי רוֹאָה אִתְּךָ כְּלוּם”. אָמַר לָהּ: “עִמִּי בְתוֹךְ הַשַּׁקַּיִם מִכָּל הַמִּינִים”. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, כָּל דָּבָר יִסְתֹּם אֶת פִּי הָרָעָב”. אָמַר לָהּ: “צָדַקְתְּ, בִּשְׁעַת חֹסֶר כֹּל יִסְתַּפֵּק הָאָדָם בַּפָּחוֹת שֶׁבַּדְּבָרִים. וְאוּלָם כְּשֶׁיֵּשׁ שֶׁפַע מוּכָן, מִתְאַוֶּה הָאָדָם לֶאֱכֹל מִן הַדָּבָר הַטָּעִים. וַאֲנִי יֵשׁ עִמִּי שֶׁפַע, בַּקְּשִׁי אֵפוֹא מַה שָּׁאַתְּ מִתְאַוָּה לוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, לֶחֶם חַם וַחֲתִיכַת גְּבִינָה”. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, אֵין זֶה לְפִי מַצָּבֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי אַתָּה יוֹדֵעַ מַצָּבִי, הַאֲכִילֵנִי אֵפוֹא מַה שֶּׁהוּא לְפִי מַצָּבִי”. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, אַתְּ לְפִי מַצָּבֵךְ מַגִּיעִים לָךְ בָּשָׂר מְטֻגָּן וּפַרְגִּיוֹת מְטֻגָּנוֹת וְאֹרֶז מְבֻשָּׁל שֶׁגַּרְגִּיר גַּרְגִּיר שֶׁלּוֹ לְבַדּוֹ כְּגַרְגִּירֵי הַפִּלְפֵּל, וּמַצָּבֵךְ הוּא קִשּׁוּאִים מְמֻלָּאִים וּבְשַׂר גְּדָיִים מְמֻלָּא וּצְלָעוֹת מְמֻלָּאוֹת וְאִטְרִיּוֹת עֲשׂוּיוֹת בִּשְׁקֵדִים מְכֻסִּים סֻכָּר וּדְבַשׁ-דְּבוֹרִים וְסֻכָּר וְעֻגּוֹת דְּבַשׁ וְעֻגּוֹת-אֱגוֹזִים”. דָּמְתָה אִמּוֹ שֶׁמְצַחֵק הוּא עָלֶיהָ וּמְהַתֵּל בָּהּ, וְאָמְרָה לוֹ: “וַי, וַי, מַה הוּא שֶׁאֵרַע לְךָ, כְּלוּם חוֹלֵם אַתָּה אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּגַּעְתָּ?” אָמַר לָהּ: “מִנַּיִן אַתְּ מַכִּירָה שֶׁנִּשְׁתַּגַּעְתִּי”. אָמְרָה לוֹ: “מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה מוֹנֶה לִי בִשְׁמוֹתָם שֶׁל כָּל מִינֵי הַמַּאֲכָל הַמְפֹאָרִים. וְכִי מִי יוּכַל לְשַׁלֵּם מְחִירָם וּמִי יוֹדֵעַ לְבַשְּׁלָם?” אָמַר לָהּ: “בְּחַיַּי שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַאֲכִילֵךְ מִכָּל אוֹתָם הַמִּינִים שֶׁהִזְכַּרְתִּים לָךְ, כְּרֶגַע”. אָמְרָה לוֹ: “אֵין אֲנִי רוֹאָה כְלוּם”. אָמַר לָהּ: “הָבִי לִי אֶת הַשַּׂקַּיִם”. הֵבִיאָה לוֹ אֶת הַשַּׂקַּיִם, וּמִשְּׁשָׁה בָהֶם, וּמָצְאָה שֶׁהֵם רֵיקִים. הִגִּישָׁה אוֹתָם לוֹ. הִתְחִיל שׁוֹלֵחַ יָדוֹ וּמוֹצִיא צַלָּחוֹת מְלֵאוֹת עַד שֶׁהוֹצִיא לָהּ כָּל מַה שֶּׁהִזְכִּיר. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “בְּנִי, הֲרֵי הַשַּׂקַּיִם קְטַנִים וְרֵיקִים הָיוּ וְדָבָר אֵין בָּהֶם, וּכְבָר הוֹצֵאתָ מִתּוֹכָם כָּל זֶה כֻּלּוֹ. וְצַלָּחוֹת אֵלּוּ הֵיכָן הָיוּ?” אָמַר לָהּ: “אִמִּי, דְּעִי שֶׁשַּׂקַּיִם אֵלּוּ, הַמַּעֲרָבִי נְתָנָם לִי, וּכְשָׁפִים בָּם, וְלָהֶם מְשָׁרֵת, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָדָם חָפֵץ מַשֶּׁהוּ וְהִזְכִּיר עָלָיו אֶת הַשֵּׁמוֹת וְאָמַר: “מְשָׁרֵת שַּׂקַּיִם אֵלּוּ, הַב לִי מִין מַאֲכָל פְּלוֹנִי”, הוּא מְבִיאוֹ”. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “כְּלוּם אוֹשִׁיט יָדִי וְאֶשְׁאַל מִמֶּנּוּ?” אָמַר לָהּ: “הוֹשִׁיטִי יָדֵךְ”. הוֹשִׁיטָה יָדָהּ, וְאָמְרָה: “מַשְׂבִּיעָה אֲנִי בַּשֵּׁמוֹת הָעֲצוּמִים הַשּׁוֹלְטִים בְּךָ, מְשָׁרֵת שַּׂקַּיִם אֵלֶּה, שֶׁתָּבִיא לִי צְלָעוֹת מְמֻלָּאוֹת”, וְרָאֲתָה אֶת הַצַּלַּחַת נִמְצְאָה בְּתוֹךְ הַשַּׂקַּיִם. שָׁלְחָה יָדָהּ וְנָטְלָה אוֹתָהּ וּמָצְאָה בָהּ צְלָעוֹת מְמֻלָּאוֹת יָפוֹת. בִּקְּשָׁה לֶחֶם וּבִקְּשָׁה כָּל מַה שֶּׁחָפְצָה מִמִּינֵי הַמַּאֲכָלִים. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, אַחֲרֵי שֶׁתִּגְמְרִי לֶאֱכֹל, הָרִיקִי אֶת שְׁיָרֵי הָאֹכֶל בְּתוֹךְ צַלַּחַת זוּלַת אֵלֶּה וְהַחְזִירִי אֶת הָרֵיקוֹת לְתוֹךְ הַשַּׂקַּיִם, שֶׁהַכִּשּׁוּף הוּא כָזֶה, וְשִׁמְרִי אֶת הַשַּׂקַּיִם”. הֵסִירָה אֶת הַשַּׂקַּיִם וְשָׁמְרָה אוֹתָם. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, הַסְתִּירִי אֶת הַסּוֹד וְהַשְׁאִירִי אוֹתוֹ אֶצְלֵךְ, וּבְכָל פַּעַם שָׁאַתְּ זְקוּקָה לְמַשֶּׁהוּ, הוֹצִיאִי אוֹתוֹ מִן הַשַּׂקַּיִם, וַעֲשִׂי צְדָקָה עִם הָעֲנִיִים וְהַאֲכִילִי אֶת אַחַי, אַחַת הִיא אִם בְּמַעֲמָדִי וְאִם בְּהֵעָדְרִי”. הִתְחִיל לֶאֱכֹל עִמָּהּ, וְהִנֵּה אֶחָיו נִכְנָסִים אֵלָיו, שֶׁכְּבָר הִגִּיעָה אֲלֵיהֶם הַשְּׁמוּעָה מִפִּי אָדָם מִבְּנֵי שְׁכוּנָתוֹ, שֶׁאָמַר לָהֶם: “כְּבָר בָּא אֲחִיכֶם רוֹכֵב עַל פִּרְדָּה וּלְפָנָיו עֶבֶד וְעָלָיו מִטְעָן שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ”. אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם זֶה לָזֶה: “וּלְוָאי שֶׁלֹּא הָיִינוּ פוֹגְעִים בְּאִמֵּנוּ; אֵין סָפֵק שֶׁהִיא מַגִּידָה לוֹ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ לָהּ, אוֹי לְחֶרְפָּתֵנוּ בְפָנָיו”. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “אִמֵּנוּ רַחֲמָנִית הִיא, וְאִם הִיא מַגִּידָה לוֹ, הֲרֵי אָחִינוּ רַחֲמָן יוֹתֵר מִמֶּנָּה, עָלֵינוּ. וּכְשֶׁאָנוּ מִצְטַדְּקִים לְפָנָיו, הוּא מְקַבֵּל אֶת הִצְטַדְּקוּתֵנוּ”. נִכְנְסוּ אֵלָיו. קָם לִקְרָאתָם עַל רַגְלָיו וְנָתַן לָהֶם שָׁלוֹם, תַּכְלִית הַשָּׁלוֹם, וְאָמַר לָהֶם: “שְׁבוּ וְאִכְלוּ”. יָשְׁבוּ וְאָכְלוּ, שֶׁהָיוּ תְשׁוּשִׁים מִן הָרָעָב, וְלֹא פָסְקוּ מִלֶּאֱכֹל עַד שֶׁשָּׂבְעוּ. אָמַר לָהֶם גַ’וְדָר: “אַחַי, טְלוּ אֶת הַנּוֹתָר מִן הָאֹכֶל וְחַלְּקוּהוּ לַעֲנִּיִים וּלְאֶבְיוֹנִים”. אָמְרוּ לוֹ: “אָחִינוּ, הַנַּח אוֹתוֹ שֶׁנֹּאכְלֶנּוּ לַאֲרוּחַת-הָעֶרֶב”. אָמַר לָהֶם: “בִּשְׁעַת הָעֶרֶב יַגִּיעַ אֲלֵיכֶם יוֹתֵר מִמֶּנּוּ”. הוֹצִיאוּ אֶת הַנּוֹתָר מִן הַמַּאֲכָלִים וְהָיוּ אוֹמְרִים לְכָל עָנִי שֶׁעָבַר עַל פְּנֵיהֶם, “טֹל וֶאֱכֹל”, עַד שֶׁלֹּא נוֹתַר כְּלוּם, וְהֶחֱזִירוּ אֶת הַצַּלָּחוֹת וְאָמַר לְאִמּוֹ: “שִׂימִי אוֹתָן בְּתוֹךְ הַשַּׂקַּיִם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁסָּעֲדוּ אֶחָיו סְעֻדַּת-הַצָּהֳרַיִם, אָמַר גַ’וְדָר לְאִמּוֹ: “שִׂימִי אֶת הַצַּלָּחוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׂקַּיִם”. בִּשְׁעַת הָעֶרֶב נִכְנַס לָאוּלָם וְהוֹצִיא מִן הַשַּׂקַּיִם שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּאַרְבָּעִים מִינֵי מַאֲכָל וְעָלָה. כְּשֶׁיָּשַׁב בֵּין אֶחָיו אָמַר לְאִמּוֹ: “הָבִי אֶת אֲרוּחַת-הָעֶרֶב”. כְּשֶׁנִּכְנְסָה לָאוּלָם רָאֲתָה אֶת הַצַּלָּחוֹת מְלֵאוֹת. שָׂמָה אֶת הַשֻּׁלְחָן וְהֶעֱבִירָה אֶת הַצַּלָּחוֹת קִמְעָא קִמְעָא, עַד שֶׁגָּמְרָה לְהַעֲבִיר אֶת אַרְבָּעִים הַצַּלָּחוֹת, וְסָעֲדוּ סְעֻדַּת-הָעֶרֶב. וְאַחֲרֵי אֲרוּחַת-הָעֶרֶב אָמַר: “טְלוּ וְהַאֲכִילוּ אֶת הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים”. לָקְחוּ אֶת שְׁיָרֵי הַמַּאֲכָלִים וְחִלְּקוּ. וְאַחֲרֵי סְעֻדַּת-הָעֶרֶב הוֹצִיא לָהֶם מִינֵי מְתִיקוֹת, וְאָכְלוּ מֵהֶם, וְאָמַר: “מַה שֶּׁנּוֹתַר מֵהֶן תְּנוּ לַשְּׁכֵנִים”. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הָיְתָה אֲרוּחַת-הַבֹּקֶר כָּזֹאת. וְלֹא פָסְקוּ לִחְיוֹת בְּמַצָּב זֶה זְמַן עֲשָׂרָה יָמִים. אָמַר סָאלִם לְסַלִים: “מַה סִּבַּת עִנְיָן זֶה שֶׁאָחִינוּ מוֹצִיא לָנוּ כִבּוּד-אוֹרְחִים בַּבֹּקֶר וְכִבּוּד-אוֹרְחִים בַּצָּהֳרַיִם וְכִבּוּד-אוֹרְחִים בָּעֶרֶב, וּבְשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה מְתִיקוֹת, וְכָל מַה שֶּׁנּוֹתַר הוּא מְחַלְּקוֹ לָעֲנִיִּים? וַהֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂה שֻׂלְטָאנִים. וּמֵאַיִן בָּא לוֹ אשֶׁר זֶה? הֲלֹא נִשְׁאַל עַל דְּבַר הַמַּאֲכָלִים הַשּׁוֹנִים וְעַל דְּבַר אֵלֶּה הַמְּתִיקוֹת, וְזֶה שֶׁכָּל מַה שֶּׁנּוֹתַר הוּא מְחַלְּקוֹ לָעֲנִיִּים וְלָאֶבְיוֹנִים, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין אָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ קוֹנֶה מַשֶּׁהוּ וְלֹא מַצִּית אֵשׁ, וְאֵין לוֹ לֹא מִטְבָּח וְלֹא טַבָּח?” אָמַר לוֹ אָחִיו: “אֵינִי יוֹדֵעַ. וְאוּלָם כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה מִי שֶׁיַּגִּיד לָנוּ אֲמִתַּת עִנְיָן זֶה?” אָמַר לוֹ: “לֹא תַגִּיד לָנוּ אֶלָּא אִמֵּנוּ”. תִּכְּנוּ לָהֶם תַּחְבּוּלָה וְנִכְנְסוּ אֶל אִמָּם, בִּשְׁעַת הֵעָדְרוֹ שֶׁל אֲחֵיהֶם וְאָמְרוּ: “אִמֵּנוּ, רְעֵבִים אָנוּ”. אָמְרָה לָהֶם: “תְּהֵא רוּחֲכֶם טוֹבָה עֲלֵיכֶם”. נִכְנְסָה לָאוּלָם וּבִקְּשָׁה מֵאֵת מְשָׁרֵת הַשַּׂקַּיִם וְהוֹצִיאָה לָהֶם מַאֲכָלִים חַמִּים. אָמְרוּ: “אִמֵּנוּ אֹכֶל זֶה חַם הוּא, בְּעוֹד שֶׁאַתְּ לֹא בִשַּׁלְתְּ וְלֹא נָפַחְתְּ בְּאֵשׁ”. אָמְרָה לָהֶם: “מִן הַשַּׂקַּיִם הֵם”. אָמְרוּ לָהּ: “מָה הֵם שַׂקַּיִם אֵלֶּה?” אָמְרָה לָהֶם: “הַשַּׂקַּיִם כְּשָׁפִים בָּהֶם וְכָל מַה שֶּׁמְבַקְּשִׁים, עוֹשִׂים הַכְּשָׁפִים”, וְסִפְּרָה לָהֶם הַדָּבָר וְאָמְרָה לָהֶם: “הַסְתִּירוּ אֶת הַסּוֹד”. אָמְרוּ לָהּ: “הַסּוֹד נִסְתָּר, אִמֵּנוּ. וְאוּלָם עָלֵינוּ לָדַעַת כֵּיצַד הוּא”. הוֹרְתָה לָהֶם, וְהָיוּ שׁוֹלְחִים יְדֵיהֶם וּמוֹצִיאִים אֶת הַדָּבָר שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים, וְאֲחִיהֶם אֵין לוֹ יְדִיעָה עַל כָּךְ. כְּשֶׁנּוֹדְעָה לָהֶם תְּכוּנַת הַשַּׂקַּיִם, אָמַר לוֹ סָאלִם לְסַלִים: “אָחִי, כְּלוּם נִהְיֶה אֵצֶל גַ’וְדָר בְּצוּרַת מְשָׁרְתִים וְנֹאכַל מִן הַצְּדָקָה? הֲלֹא נַעֲרִים עָלָיו בְּתַחְבּוּלָה וְנִקַּח שַׂקַּיִם אֵלֶּה וְנִזְכֶּה בָהֶם”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד הִיא הַתַּחְבּוּלָה?” אָמַר לוֹ: “נִמְכֹּר אֶת אָחִינוּ לְרַב-חוֹבֵל יַם הַסּוּאֶץ”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד נַעֲשֶׂה כְּדֵי לְמָכְרוֹ?” אָמַר לוֹ: “אֵלֵךְ אֲנִי וְאַתָּה אֶל אוֹתוֹ רַב-הַחוֹבֵל וְנַזְמִין אוֹתוֹ לִסְעֻדָּה עִם שְׁנַיִם מִבְּנֵי-חֲבוּרָתוֹ. וּמַה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְגַ’וְדָר, תְּאַשֵּׁר אַתָּה אֶת דְּבָרַי, וַאֲנִי מַרְאֲךָ אֶת אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה”. הִסְכִּימוּ בֵינֵיהֶם לִמְכֹּר אֶת אֲחִיהֶם, וְהָלְכוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל רַב-חוֹבֵל יַם הַסּוּאֶץ. נִכְנְסוּ סָאלִם וְסַלִים אֶל רַב-הַחוֹבֵל וְאָמְרוּ לוֹ: “רַב-הַחוֹבֵל, בָּאנוּ אֵלֶיךָ בְּעִנְיָן שֶׁיְּשַׂמֵּחַ אוֹתְךָ”. אָמַר לָהֶם: “מוּטָב”. אָמְרוּ לוֹ: “אֲנַחְנוּ שְׁנֵי אַחִים וְלָנוּ אָח שְׁלִישִׁי בֶּן בְּלִיַּעַל, אֵין טוֹב בּוֹ. וּמֵת אָבִינוּ וְעָזַב לָנוּ חֵלֶק גָּדוֹל שֶׁל מָמוֹן. חִלְּקוּ בֵינֵינוּ אֶת הַמָּמוֹן וְנָטַל הוּא מַה שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מִן הַיְרוּשָׁה וּבִזְבֵּז אוֹתוֹ בִּפְרִיצוּת וּבִשְׁחִיתוּת. וּכְשֶׁהֶעֱנִי הִשְׁתַּלֵּט עָלֵינוּ וְהִתְחִיל תּוֹבֵעַ אוֹתָנוּ לִפְנֵי הַמִּשְׁפָּט בְּאָמְרוֹ: ‘לְקַחְתֶּם אֶת מָמוֹנִי וּמָמוֹנוֹ שֶׁל אָבִי’. הִתְחַלְנוּ מִדַּיְנִים לִפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים וְהִפְסַדְנוּ אֶת הַמָּמוֹן. הִמְתִּין לָנוּ מֶשֶׁךְ זְמָן וְתָבַע אוֹתָנוּ שֵׁנִית, עַד שֶׁנַּעֲשֵׂינוּ עֲנִיִּים, וְאֵין הוּא מַרְפֶּה מִמֶּנּוּ, וְאָנוּ מְלֵאִים חֲרָדָה מִפָּנָיו, וּבַקָּשָׁתֵנוּ הִיא אֵפוֹא שֶׁתִּקְנֶה אוֹתוֹ מֵאִתָּנוּ”. אָמַר לָהֶם: “כְּלוּם יְכוֹלִים אַתֶּם לְהַעֲרִים עָלָיו וְלַהֲבִיאוֹ לְכָאן, שֶׁאֲנִי אֶשְׁלַח אוֹתוֹ בִמְהֵרָה אֶל הַיָּם?” אָמְרוּ לוֹ: “אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַהֲבִיאוֹ. וְאוּלָם אַתָּה תִהְיֶה אוֹרְחֵנוּ וְהָבֵא עִמְּךָ שְׁנַיִם, לֹא יוֹתֵר עַל כָּךְ, וּבְשָׁעָה שֶׁיִּישַׁן, נַעֲזֹר זֶה אֶת זֶה אֲנַחְנוּ הַחֲמִשָּׁה עָלָיו וְנִתְפֹּס אוֹתוֹ וְנָשִׂים בְּפִיו כֶּבֶל, וְתִקַּח אוֹתוֹ בְסֵתֶר הַלַּיְלָה וְתוֹצִיא אוֹתוֹ מִן הַבַּיִת, וַעֲשֵׂה בוֹ מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ”. אָמַר לָהֶם: “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבַרְכֶם אֲנִי עוֹשֶׂה. כְּלוּם מוֹכְרִים אַתֶּם אוֹתוֹ לִי בְּאַרְבָּעִים דִּינָר?” אָמְרוּ לוֹ: “הֵן. וְאַחֲרֵי בוֹא הַלַּיְלָה בֹּא אֶל רְחוֹב פְּלוֹנִי וְתִמְצָא אֶחָד מֵאִתָּנוּ מַמְתִּין לָכֶם”. אָמַר לָהֶם: “לֵכוּ”. שָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל גַ’וְדָר וְהִמְתִּינוּ שָׁעָה מֻעָטָה. אַחַר-כָּךְ נִגַּשׁ אֵלָיו סָאלִם וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו. אָמַר לוֹ: “מַה לְּךָ, אָחִי?” אָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁיֵּשׁ לִי יְדִיד שֶׁהִזְמִין אוֹתִי הַרְבֵּה פְעָמִים לְבֵיתוֹ בִזְמָן הֵעָדֶרְךָ מִכָּאן, וַאֲנִי חַיָּב לוֹ עַל אֶלֶף חֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמִּי. וְהוּא מְכַבְּדֵנִי תָּמִיד, כְּפִי שֶׁאָחִי יוֹדֵעַ. נָתַן לִי הַיּוֹם שָׁלוֹם וְהִזְמִין אוֹתִי. אָמַרְתִּי לוֹ, ‘אֵינִי יָכֹל לַעֲזֹב אֶת אָחִי גַ’וְדָר’. אָמַר לִי: ‘הָבֵא אוֹתוֹ עִמְּךָ’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘הוּא לֹא יַסְכִּים לְכָךְ. וְאוּלָם אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה אוֹרְחֵנוּ אַתָּה וּשְׁנֵי אַחֶיךָ’ – שֶׁהָיוּ שְׁנֵי אֶחָיו יוֹשְׁבִים אֶצְלוֹ וְהִזְמַנְתִּים. וְהָיִיתִי חוֹשֵׁב בְּדַעְתִּי שֶׁאַזְמִינֵם וִיסָרְבוּ. וּכְשֶׁהִזְמַנְתִּיו אוֹתוֹ וְאֶת אֶחָיו, הִסְכִּים וְאָמַר: ‘הַמְתֵּן לִי לְיַד שַׁעַר הַמִּנְזָר וַאֲנִי בָא עִם שְׁנֵי אַחַי’. וַאֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁהוּא יָבוֹא וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּפָנֶיךָ. כְּלוּם תַּעֲשֶׂה מְבֻקָּשִׁי וּתְאָרֵחַ אוֹתָם הַלַּיְלָה? הֵן טוּבְךָ רַב, אָחִי. וְאִם אֵין אַתָּה מַסְכִּים, תֵּן לִי רְשׁוּת וְאַכְנִיס אוֹתָם לְבֵיתוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן”. אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מַה תַּכְנִיס אוֹתָם לְבֵיתוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן? כְּלוּם בֵּיתֵנוּ צַר, אוֹ אֵין לָנוּ כְלוּם לְהַאֲכִיל אוֹתָם לִסְעֻדַּת-הָעֶרֶב? בּוּשָׁה הִיא לְךָ שָׁאַתָּה נוֹעָץ בִּי. אֵין עָלֶיךָ אֶלָּא לְהָכִין לָהֶם מַאֲכָלִים טְעִימִים וּמְתִיקוֹת עַד שֶׁיֹּאכְלוּ וְיוֹתִירוּ. וְאִם אַתָּה מֵבִיא בְנֵי-אָדָם בְּהֵעָדְרִי, בַּקֵּשׁ מֵאִמְּךָ וְתוֹצִיא לְךָ מַטְעַמִּים בְּשֶׁפַע, וְתֵן לָהֶם. יְהִי בוֹאָם לִבְרָכָה לָנוּ”. נָשַׁק אֶת יָדוֹ וְהָלַךְ וְיָשַׁב לְיַד שַׁעַר-הַמִּנְזָר עַד אַחֲרֵי בוֹא הָעֶרֶב, וְהִנֵּה קָרְבוּ וּבָאוּ אֵלָיו. לְקָחָם וְהִכְנִיסָם לַבַּיִת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם גַ’וְדָר אָמַר לָהֶם: "בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם וְהוֹשִׁיב אוֹתָם וּבָא אִתָּם בְקִשְׁרֵי יְדִידוּת, כְּשֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה בִּצְפוּנָם. בִּקֵּשׁ מֵאִמּוֹ לְהָבִיא אֶת אֲרוּחַת-הָעֶרֶב. הִתְחִילָה לְהוֹצִיא מִן הַשַּׂקִים, וְהוּא אוֹמֵר: “הָבִי מִין מַאֲכָל פְּלוֹנִי”, עַד שֶׁהָיוּ לִפְנֵיהֶם אַרְבָּעִים מִין וְאָכְלוּ דֵי שָׂבְעָם, וְהֵסִירָה אֶת הַשֻּׁלְחָן. וְהַמַּלָּחִים חוֹשְׁבִים שֶׁכִּבּוּד זֶה מִשֶּׁל סָאלִם הוּא. כְּשֶׁעָבַר שְׁלִישׁ הַלַּיְלָה הוֹצִיא לָהֶם מִינֵי מְתִיקוֹת, וְהָיָה סָאלִם זֶה שֶׁשֵּׁרְתָם וְגַ’וְדָר וְסַלִים יוֹשְׁבִים עַד שֶׁבִּקְּשׁוּ לָלֶכֶת לִישֹׁן. קָם גַ’וְדָר וְשָׁכַב לִישֹׁן, וְיָשְׁנוּ. כְּשֶׁנִּרְדַּם עַד שֶׁלֹּא יָדַע מָה עִמּוֹ, קָמוּ וְעָזְרוּ אִישׁ אֶת אָחִיו נֶגְדּוֹ, וְלֹא הִתְעוֹרֵר אֶלָּא כְּשֶׁהַכֶּבֶל בְּתוֹךְ פִּיו. אָסְרוּ יָדָיו בַּחֲבָלִים וְנָשְׂאוּ אוֹתוֹ וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ מִן הַבַּיִת בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעָה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁתָּפְסוּ הָאֲנָשִׁים אֶת גַ’וְדָר וְנָשְׂאוּ אוֹתוֹ עַל כִּתְפֵיהֶם וְהוֹצִיאוּהוּ מִן הַבַּיִת בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה, שָׁלְחוּ אוֹתוֹ לְסוּאֶץ וְשָׂמוּ בְרַגְלָיו כְּבָלִים, וְעָמַד לַעֲבֹד כְּשֶׁהוּא שׁוֹתֵק. וְלֹא פָסַק מִלַּעֲבֹד עֲבוֹדַת שְׁבוּיִים וַעֲבָדִים שָׁנָה תְמִימָה.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן גַ’וְדָר. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאֶחָיו, הִנֵּה כְשֶׁקָּמוּ בַבֹּקֶר נִכְנְסוּ אֶל אִמָּם וְאָמְרוּ לָהּ: “אִמֵּנוּ, אָחִינוּ גַ’וְדָר לֹא הֵקִיץ עֲדַיִן מִשְּׁנָתוֹ”. אָמְרָה לָהֶם: “עוֹרְרוּ אוֹתוֹ”. אָמְרוּ לָהּ: “הֵיכָן הוּא?” אָמְרָה לָהֶם: “אֵצֶל הָאוֹרְחִים”. אָמְרוּ: “אֶפְשָׁר הָלַךְ עִם הָאוֹרְחִים, כְּשֶׁאָנוּ יְשֵׁנִים, אִמָּא, הֲרֵי אָחִינוּ טָעַם אֶת טַעַם הַנֶּכֶר, וְשָׁאַף לְהִכָּנֵס לְבָתֵּי-אוֹצָר, וּכְבָר שְׁמַעְנוּהוּ מְדַבֵּר עִם הַמַּעֲרָבִים, כְּשֶׁהֵם אוֹמְרִים לוֹ: 'לוֹקְחִים אָנוּ אוֹתְךָ אִתָּנוּ וְנִפְתַּח לְפָנֶיךָ בֵּית-אוֹצָר”. אָמְרָה לָהֶם: “כְּלוּם הָיָה בְיַחַד עִם הַמַּעֲרָבִים?” אָמְרוּ לָהּ: “כְּלוּם לֹא הָיוּ אוֹרְחִים אֶצְלֵנוּ?” אָמְרָה: “אֶפְשָׁר הָלַךְ עִמָּהֶם, וְאוּלָם אֱלֹהִים יְיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ לְפָנָיו, בַּר-מַזָּל הוּא, וְאֵין סָפֵק שֶׁיָּבִיא טוֹבָה הַרְבֵּה”. בָּכְתָה וְהָיְתָה קָשָׁה עָלֶיהָ פְרִידָתוֹ. אָמְרוּ לָהּ: “אֲרוּרָה, כְּלוּם אוֹהֶבֶת אַתְּ אֶת גַ’וְדָר כָּל אוֹתָהּ אַהֲבָה? וְאָנוּ אִם אָנוּ נֶעְדָּרִים וְאִם נִמְצָאִים אֵין אַתְּ לֹא מִתְאַבֶּלֶת וְלֹא שְׂמֵחָה עָלֵינוּ. כְּלוּם אֵין אָנוּ יְלָדַיִךְ כְּשֵׁם שֶׁגַּ’וְדָר הוּא בְנֵךָ?” אָמְרָה לָהֶם: “אַתֶּם בָּנַי, וְאוּלָם אַתֶּם בְּנֵי-בְלִיַּעַל, וְאֵינִי מַכִּירָה לָכֶם כָּל טוֹבָה. וּמִיּוֹם שֶׁמֵּת אֲבִיכֶם לֹא רָאִיתִי מִכֶּם טוֹב. אַךְ גַ’וְדָר, הִנֵּה רָאִיתִי מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה טוֹבָה וְהִנִּיחַ דַּעְתִּי וְכִבְּדַנִי, וּמִן הָרָאוּי הוּא לִי שֶׁאֶבְכֶּה עָלָיו, שֶׁטּוּבוֹ הָיָה עָלַי וַעֲלֵיכֶם”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ דְבָרִים אֵלֶּה, חֵרְפוּ אוֹתָהּ וְהִכּוּהָ, וְנִכְנְסוּ וְהִתְחִילוּ מְחַפְּשִׂים אֶת הַשַּׂקַיִם, עַד שֶׁגִּלּוּ אוֹתָם, וְנָטְלוּ אֶת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת מִן הָאַמְתַּחַת הָאַחַת וְאֶת הַזָּהָב מִן הָאַמְתַּחַת הַשְּׁנִיָּה וְאֶת הַשַּׂקַיִם שֶׁל הַכְּשָׁפִים וְאָמְרוּ לָהּ: “רְכוּשׁוֹ שֶׁל אָבִינוּ הוּא”. אָמְרָה לָהֶם: “לֹא, אֵין הוּא אֶלָּא רְכוּשׁוֹ שֶׁל אֲחִיכֶם גַ’וְדָר, שֶׁהֵבִיאוֹ מֵאֶרֶץ הַמַּעֲרָב”. אָמְרוּ לָהּ: “מְשַׁקֶּרֶת אַתְּ; רְכוּשׁוֹ שֶׁל אָבִינוּ הוּא, וַאֲנַחְנוּ נַעֲשֶׂה בוֹ כַטּוֹב בְּעֵינֵינוּ”. חִלְּקוּ אוֹתוֹ בֵינֵיהֶם וְנָפַל סִכְסוּךְ בֵּינֵיהֶם בִּדְבַר הַשַּׂקַיִם שֶׁל הַכְּשָׁפִים. אָמַר סָאלִם: “אֲנִי נוֹטְלוֹ”, וְאָמַר סַלִים: “אֲנִי נוֹטְלוֹ”. וְהִתְעַקְּשׁוּ זֶה עִם זֶה. אָמְרָה לָהֶם אִמָּם: “בָּנַי, הָאַמְתָּחוֹת שֶׁהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַזָּהָב בְּתוֹכָם חִלַּקְתֶּם בֵּינֵיכֶם, וְאוּלָם זֶה אֵינוֹ מִתְחַלֵּק וְלֹא יְסֻלָּא בְמָמוֹן. וּכְשֶׁהוּא נִקְרַע לִשְׁנַיִם בָּטְלוּ כְשָׁפָיו. הַנִּיחוּהוּ אֵפוֹא אֶצְלִי וַאֲנִי מוֹצִיאָה לָכֶם, מַהּ שֶּׁתֹּאכְלוּ בְכָל עֵת וְאֶהְיֶה גַם אֲנִי שְׂבֵעָה רָצוֹן בֵּינֵיכֶם בִּלְגִימָה. וְאִם תִּתְּנוּ לִי מַשֶּׁהוּ לִלְבּשׁ, יְהֵא זֶה מֵחַסְדְּכֶם. וְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיכֶם יַעֲסֹק בְּמַשָּׂא-וּמַתָּן עִם בְּנֵי-אָדָם; וַהֲרֵי אַתֶּם בָּנַי וְנִשָּׁאֵר בְּמַצָּבֵנוּ כְמוֹת שֶׁהוּא. וְאוּלַי יָבוֹא אֲחִיכֶם וְיַעֲשֶׂה לָכֶם שַׁעֲרוּרִיָּה”. לֹא קִבְּלוּ אֶת דְּבָרֶיהָ, וּבִלוּ כָל אוֹתוֹ לַיְלָה רָבִים זֶה עִם זֶה. שָׁמַע אוֹתָם אָדָם שׁוֹמֵר מֵאַנְשֵׁי-מִשְׁמָרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה מֻזְמָן בְּבַיִת לְיַד בֵּית גַ’וְדָר, שֶׁהָיָה חַלּוֹנוֹ פָּתוּחַ. הִבִּיט הַשּׁוֹמֵר מִן הַחַלּוֹן וְשָׁמַע אֶת כָּל דִּבְרֵי הָרִיב וּמַה שֶּׁאָמְרוּ מִן הַדְּבָרִים וּבְעִנְיַן הַחֲלוּקָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, נִכְנַס אוֹתוֹ אִישׁ הַשּׁוֹמֵר אֶל הַמֶּלֶךְ, וְהָיָה שְׁמוֹ שַׁמְסֻ אלדַּוְלָה, וְהָיָה מֶלֶךְ מִצְרַיִם בְאוֹתוֹ זְמָן. כְּשִׁנִּכְנַס אֵלָיו הַשּׁוֹמֵר, וְהִגִּיד לוֹ מַה שֶּׁשָּׁמַע, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶל אַחֵי גַ’וְדָר וְהֵבִיא אוֹתָם וְצִוָּה לְעַנּוֹתָם, וְהוֹדוּ. לָקַח אֶת שְׁנֵי הַשַּׂקַיִם מֵהֶם וְאוֹתָם שָׂם בְּבֵית-הָאֲסוּרִים. אַחַר-כָּךְ קָצַב לְאִמּוֹ שֶׁל גַ’וְדָר קִצְבָה לְכָל יוֹם מַה שֶּׁיַּסְפִּיק לָהּ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְגַ’וְדָר הִנֵּה נִשְׁאַר שָׁנָה תְּמִימָה עוֹבֵד בְסוּאֶץ, וְאַחֲרֵי הַשָּׁנָה כְּשֶׁהָיוּ בְתוֹךְ הַסְּפִינָה נִתְרַגְּשָׁה עֲלֵיהֶם רוּחַ שֶׁהֵטִילָה אֶת הַסְּפִינָה עַל סֶלַע וְנִשְׁבְּרָה וְטָבַע כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְתוֹכָהּ, וְלֹא הִגִּיעַ לַיַּבָּשָׁה אֶלָּא גַ’וְדָר וְהַשְּׁאָר מֵתוּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַיַּבָּשָׁה הָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל שֵׁבֶט שֶׁל בְּדוּאִים. שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ, וְהִגִּיד לָהֶם שֶׁהָיָה מַלָּח בִּסְפִינָה, וְסִפֵּר לָהֶם סִפּוּרוֹ. וְהָיָה בְתוֹךְ הַשֵּׁבֶט אִישׁ סוֹחֵר מִתּוֹשָׁבֵי גִ’דָּה. נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו, וְאָמַר לוֹ: “תַּעֲבֹד אֶצְלֵנוּ, מִצְרִי, וַאֲנִי מַלְבִּישְׁךָ וְלוֹקֵחַ אוֹתְךָ עִמִּי אֶל גִ’דָּה”. יָשַׁב אֶצְלוֹ וְנָסַע עִמּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ שְׁנֵיהֶם אֶל גִ’דָּה. וְהֵיטִיב עִמּוֹ הַרְבֵּה. אַחַר-כָּךְ בִּקֵּשׁ אֲדוֹנָיו לָלֶכֶת לָחֹג בַּכַּעְבָּה בְּמַכָּה וּלְקָחוֹ עִמּוֹ אֶל מַכָּה. הָלַךְ גַ’וְדָר לַעֲרֹךְ סֵדֶר הַהַקָּפוֹת בַּמִּקְדָּשׁ, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹרֵךְ הַהַקָּפוֹת, וְהִנֵּה לְפָנָיו יְדִידוֹ הַמַּעֲרָבִי עַבְּדֻ אלצַּמַד עוֹרֵךְ סֵדֶר הַהַקָּפוֹת גַּם הוּא.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה גַ’וְדָר עוֹרֵךְ אֶת סֵדֶר הַהַקָּפוֹת בַּמִּקְדָּשׁ, רָאָה פִתְאֹם אֶת יְדִידוֹ הַמַּעֲרָבִי עַבְּדֻ-אלצַּמַד עוֹרֵךְ אֶת סֵדֶר הַהַקָּפוֹת גַּם הוּא. כְּשֶׁרָאָהוּ נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וּשְׁאָלוֹ לְמַצָּבוֹ. בָּכָה וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. לָקַח אוֹתוֹ עִמּוֹ עַד שֶׁנִּכְנַס לְאַכְסַנְיָה שֶׁלּוֹ וְכִבְּדוֹ וְהִלְבִּישׁוֹ בֶגֶד שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ וְאָמַר לוֹ: “עָבְרָה הָרָעָה מֵעָלֶיךָ, גַ’וְדָר”. נִחֵשׁ לוֹ בְּנַחַשׁ הַחוֹל. נִתְגַּלֶּה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִשְׁנֵי אֶחָיו, וְאָמַר לְגַ’וְדָר: “דַּע, גַ’וְדָר, שֶׁאַחֶיךָ אֵרַע לָהֶם כָּךְ וְכָךְ, וּשְׁנֵיהֶם חֲבוּשִׁים בְּבֵית-הָאֲסוּרִים שֶׁל מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְאוּלָם בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ עַד שֶׁתִּגְמֹר כָּל סֵדֶר הִלְכַת הַחַג, וְלֹא יִהְיֶה אֶלָּא טוֹב”. אָמַר לוֹ: “תֵּן לִי רְשׁוּת, אֲדוֹנִי, עַד שֶׁאֵלֵךְ וְאֶטֹּל רְשׁוּת מִן הַסּוֹחֵר שֶׁאֲנִי אֶצְלוֹ וְאָבוֹא אֵלֶיךָ”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם יֵשׁ עָלֶיךָ חוֹב שֶׁל מָמוֹן?” אָמַר לוֹ: “לֹא”. אָמַר לוֹ: “לֵךְ לְמַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ וּבוֹא מִיָּד, שֶׁהַלֶּחֶם שֶׁאָדָם אוֹכֵל אֵצֶל חֲבֵרוֹ מְחַיֵּב בְּנֵי-אָדָם כְּשֵׁרִים”. הָלַךְ אֵצֶל הַסּוֹחֵר וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ וְאָמַר לוֹ: “פָּגַשְׁתִּי אֶת אָחִי”. אָמַר לוֹ: “קְרָא לוֹ וְנַעֲשֶׂה לוֹ סְעֻדַּת-אוֹרְחִים”. אָמַר לוֹ: “אֵינֶנּוּ זָקוּק לְכָךְ, שֶׁכֵּן הוּא מִבַּעֲלֵי-הַהוֹן, וְאֶצְלוֹ מְשָׁרְתִים רַבִּים”. נָתַן לוֹ הַסּוֹחֵר עֶשְׂרִים דִּינָר וְאָמַר לוֹ: “נַקֵּנִי מִכָּל חוֹבוֹת שֶׁל חָסוּת שֶׁיֵּשׁ לְךָ עָלַי”. נִפְרַד מִמֶּנּוּ וְיָצָא מֵאֶצְלוֹ וְרָאָה אָדָם עָנִי, וְנָתַן לוֹ אֶת עֶשְׂרִים הַדִּינָר. הָלַךְ אֶל עַבְּדֻ-אלצַּמַד הַמַּעֲרָבִי, וְעָמַד אֶצְלוֹ עַד שֶׁמִּלֵּא כָל סֵדֶר הַחַג כְּהִלְכָתוֹ, וְנָתַן לוֹ אֶת טַבַּעַת הַחוֹתֶמֶת שֶׁהוֹצִיאָהּ מֵאוֹצָרוֹ שֶׁל אַלשַּׁמַרְדַּל וְאָמַר לוֹ: “טֹל טַבַּעַת זוֹ שֶׁעַל-יָדָהּ אַתָּה מַשִּׂיג מְבֻקָּשְׁךָ, שֶׁכֵּן לָהּ מְשָׁרֵת אַלרְרַעְדֻ-אלְקָאצִף שמו. וְכָל פַּעַם שֶׁאַתָּה זָקוּק לְמַשֶּׁהוּ מִצָּרְכֵי הָעוֹלָם-הַזֶּה, שַׁפְשֵׁף טַבַּעַת זוֹ, וְיוֹפִיעַ לְפָנֶיךָ הַמְּשָׁרֵת, וְכָל מַה שֶּׁתְּצַוֶּה אוֹתוֹ יַעֲשֶׂנּוּ לְךָ”. שִׁפְשֵׁף אוֹתָהּ לְעֵינָיו וְנִגְלָה לוֹ הַמְּשָׁרֵת וְקָרָא: “מוּכָן אֲנִי לְשֵׁרוּתְךָ, אֲדוֹנִי. מַה שָּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, יִנָּתֵן לְךָ. כְּלוּם רְצוֹנְךָ לַהֲפֹךְ לְיִשּׁוּב עִיר חֲרֵבָה, אוֹ לַהֲרֹס עִיר יוֹשֶׁבֶת אוֹ לַהֲרֹג מֶלֶךְ אוֹ לְשַׁבֵּר חֵיל-צָבָא?” אָמַר לוֹ הַמַּעֲרָבִי: “רַעְד, זֶה נַעֲשָׂה אָדוֹן לְךָ, וּשְׁמַע לְהַמְלָצָתִי לְפָנֶיךָ עָלָיו”. פִּטֵּר אוֹתוֹ מִלְּפָנָיו וְאָמַר לְגַ’וְדָר: “שַׁפְשֵׁף אֶת הַטַּבַּעַת וְיַעֲמֹד לְפָנֶיךָ מְשָׁרְתָהּ, וְצַו אוֹתוֹ מַה שֶּׁבִּרְצוֹנְךָ, שֶׁכֵּן לֹא יַמְרֶה אֶת פִּיךָ, וְלֵךְ אֶל אַרְצְךָ וּשְׁמֹר עַל הַטַּבַּעַת, שֶׁעַל יָדָהּ תּוּכַל לְהַעֲרִים עַל אוֹיְבֶיךָ. וְאַל תְּהֵא נִבְעָר מִדַּעַת עֶרְכָּה שֶׁל טַבַּעַת זוֹ”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, בִּרְשׁוּתְךָ אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל אַרְצִי”. אָמַר לוֹ: “שַׁפְשֵׁף אֶת הַטַּבַּעַת וְיִגָּלֶה אֵלֶיךָ הַמְּשָׁרֵת וְתִרְכַּב עַל גַּבּוֹ. וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר לוֹ: ‘הוֹבִילֵנִי הַיּוֹם לְאַרְצִי’, אֵין הוּא מַמְרֶה אֶת פִּיךָ”. נִפְרַד גַ’וְדָר מֵאֵת עַבְּדֻ אלצַּמַד וְשִׁפְשֵׁף אֶת הַטַּבַּעַת וְעָמַד לְפָנָיו אַלרְרַעְדֻ-אלְקָאצִף וְאָמַר לוֹ: “מוּכָן אֲנִי לְשָׁרְתֶךָ. בַּקֵּשׁ וְיִּנָּתֵן לְךָ”. אָמַר לוֹ: “הוֹבִילֵנִי לְמִצְרַיִם הַיּוֹם”. אָמַר לוֹ: “יְהִי לְךָ כֵן”, וּנְשָׂאוֹ וְטָס עִמּוֹ מִשְּׁעַת הַצָּהֳרַיִם עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה וְהוֹרִידוֹ בְבֵית אִמּוֹ וְהִסְתַּלֵּק. נִכְנַס אֶל אִמּוֹ. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ קָמָה וּבָכְתָה וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְסִפְּרָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לְאֶחָיו מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, וְכֵיצַד הִכָּה אוֹתָם וְנָטַל אֶת הַשַּׂקַיִם שֶׁל הַכְּשָׁפִים וְאֶת הַשַּׂקַיִם שֶׁל הַזָּהָב וְהָאֲבָנִים-הַטּוֹבוֹת. כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’וְדָר כָּךְ, לֹא הָיָה קַל בְּעֵינָיו מַה שֶּׁמָּצָא אֶת אֶחָיו, וְאָמַר לְאִמּוֹ: “אַל תִּצְטָעֲרִי עַל כָּךְ, שֶׁאֲנִי מַרְאֶה לָךְ מִיָּד שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה וּמֵבִיא אֶת אַחַי”. שִׁפְשֵׁף אֶת הַטַּבַּעַת, וְהוֹפִיעַ לְפָנָיו הַמְּשָׁרֵת וְאָמַר לוֹ: “מוּכָן אֲנִי לְשָׁרְתְךָ. בַּקֵּשׁ וְיִּנָּתֵן לְךָ”. אָמַר לוֹ: “מְצַוֶּה אֲנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבִיא אֶת אַחַי מִבֵּית-הָאֲסוּרִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ”. שָׁקַע בָּאֲדָמָה וְלֹא יָצָא אֶלָּא מִתּוֹךְ אֶמְצַע בֵּית-הָאֲסוּרִים. וְהָיוּ סָאלִם וְסַלִים בַּמְּצוּקָה וְהָעִנּוּיִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר מִיִּסּוּרֵי בֵּית-הָאֲסוּרִים, וְהָיוּ מְבַקְּשִׁים לְעַצְמָם אֶת הַמָּוֶת. וְהָיָה אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר לַשֵּׁנִי: “אָחִי, כְּבָר אָרְכוּ עָלֵינוּ הַצָּרוֹת וְעַד מָתַי נִהְיֶה בְּבֵית-אֲסוּרִים זֶה? אָכֵן הַמָּוֶת יִהְיֶה לִמְנוּחָה לָנוּ”. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ, כְּשֶׁהָאֲדָמָה נִבְקְעָה וְיָצָא אֲלֵיהֶם אַלרְרַעְדֻ-אלְקָאצִף וְנָשָׂא אֶת הַשְּׁנַיִם, וְיָרַד אִתָּם לְתוֹךְ הָאֲדָמָה. נִתְעַלְּפוּ מֵעָצְמַת הַפַּחַד, וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרוּ מָצְאוּ אֶת עַצְמָם בְּבֵיתָם וְרָאוּ אֶת אֲחִיהֶם גַ’וְדָר יוֹשֵׁב וְאִמּוֹ לְצִדּוֹ. אָמַר לָהֶם: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם אַחַי, שִׂמַּחְתֶּם אוֹתִי”. הִרְכִּינוּ אֶת רֹאשָׁם לָאָרֶץ וְהִתְחִילוּ בוֹכִים. אָמַר לָהֶם: “אַל תִּבְכּוּ שֶׁהַשָּׂטָן וְאַהֲבַת-הַבֶּצַע הִדִּיחוּכֶם לְכָךְ, וְכֵיצַד זֶה מְכַרְתֶּם אוֹתִי? וְאוּלָם מִתְנַחֵם אֲנִי בְיוֹסֵף, שֶׁכֵּן עָשׂוּ בוֹ אֶחָיו קָשֶׁה מִמַּעֲשֵׁיכֶם, כְּשֶׁהִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַבּוֹר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעָה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁגַ’וְדָר אָמַר לְאֶחָיו: “וְכֵיצַד זֶה עֲשִׂיתֶם בִּי כָךְ. וְאוּלָם חִזְּרוּ בִתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים, וְהִתְפַּלְּלוּ לִסְלִיחָה מֵאִתּוֹ, וְסָלַח לָכֶם, שֶׁהוּא הַסַּלָּח וְהָרַחוּם. וַאֲנִי כְבָר סָלַחְתִּי לָכֶם, וּבָרוּךְ בּוֹאֲכֶם, וְאֵין כָּל רָעָה לְנֶגֶד פְּנֵיכֶם”. הָיָה מֵנִיחַ אֶת דַּעְתָּם עַד שֶׁרָגְעוּ לִבּוֹתֵיהֶם, וְהִתְחִיל מְסַפֵּר לָהֶם כָּל מַה שֶּׁסָּבַל, וּמַה שֶׁהִגִּיעַ לוֹ עַד שֶׁנִּפְגַּשׁ בַּשֵּׁיךְ עַבְּדֻ-אלצַּמַד. וְסִפֵּר לָהֶם עַל דְּבַר הַטַּבַּעַת. אָמְרוּ לוֹ: “אָחִינוּ, אַל תִּטֹּר לָנוּ אֵיבָה בַפַּעַם הַזֹּאת. וְאִם חוֹזְרִים אָנוּ שׁוּב פַּעַם לִכְמוֹת שֶׁהָיִינוּ, כִּי אָז עֲשֵׂה בָנוּ כַּאֲשֶׁר תַּחְפֹּץ”. אָמַר לָהֶם: “אַל תַּחְשְׁשוּ לִכְלוּם. וְאוּלָם הַגִּידוּ לִי מַה הוּא שֶׁעָשָׂה בָכֶם הַמֶּלֶךְ?” אָמְרוּ לוֹ: “הִכָּה אוֹתָנוּ וְאִיֵּם עָלֵינוּ וְנָטַל אֶת שְׁנֵי הַשַּׂקַיִם מֵאִתָּנוּ”. אָמַר לָהֶם: “הוּא יִכָּנַע”. שִׁפְשֵׁף הַטַּבַּעַת וּבָא לְפָנָיו הַמְּשָׁרֵת. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ אֶחָיו, פָּחֲדוּ מִפָּנָיו, וְדָמוּ שֶׁהוּא יְצַוֶּה אֶת הַמְשָׁרֵת לְהָרְגָם. הָלְכוּ אֶל אִמָּם וְהִתְחִילוּ אוֹמְרִים לָהּ: “אִמֵּנוּ, בַּחֲסוּתֵךְ נֶחֱסֶה, אִמֵּנוּ, הַמְלִיצִי עָלֵינוּ טוֹבָה”. אָמְרָה לָהֶם: “בָּנַי, אַל תִּפְחֲדוּ”. אָמַר גַ’וְדָר לַמְּשָׁרֵת: “מְצַוֶּה אֲנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבִיא אֵלַי כָּל מַה שֶּׁבְּאוֹצַר הַמֶּלֶךְ מִן הָאֲבָנִים-הַטּוֹבוֹת וְזוּלַת זֶה וְלֹא תַשְׁאִיר בּוֹ כְלוּם, וְתָבִיא אֶת הַשַּׂקַּיִם שֶׁל כְּשָׁפִים וְהַשַּׂקַּיִם שֶׁבָּהֶם הָאֲבָנִים-הַטּוֹבוֹת שֶׁנְּטָלָם הַמֶּלֶךְ מֵאַחַי”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הָלַךְ מִיָּד וְאָסַף כָּל מַה שֶּׁבָּאוֹצָר וְהֵבִיא אֶת שְׁנֵי הַשַּׂקַּיִם עִם מַה שֶּׁבְּתוֹכָם, וְהִנִּיחַ כָּל מַה שֶּׁהָיָה בָאוֹצָר לִפְנֵי גַ’וְדָר וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, לֹא הִשְׁאַרְתִּי בָאוֹצָר כְּלוּם”. צִוָּה אֶת אִמּוֹ לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׂקַּיִם עִם הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְשָׂם אֶת הַשַּׂקַּיִם שֶׁל הַכְּשָׁפִים לְפָנָיו וְאָמַר לַמְּשָׁרֵת: “רְאֵה צִוִּיתִיךָ שֶׁתִּבְנֶה לִי הַלַּיְלָה אַרְמוֹן רָם וְנִשָּׂא וּתְקַשְּׁטֵהוּ בְמֵי-זָהָב וּתְרַפֵּד אוֹתוֹ בִיצוּעִים מְפֹאָרִים, וְלֹא יַעֲלֶה הַיּוֹם עַד שֶׁתְּהֵא גוֹמֵר כָּל מְלַאכְתוֹ”. אָמַר לוֹ: “זֶה יִהְיֶה לְךָ” וְשָׁקַע בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה. אַחַר-כָּךְ הוֹצִיא גַ’וְדָר אֶת הַמַּטְעַמִּים וְאָכְלוּ וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם וְיָשְׁנוּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמְּשָׁרֵת, הִנֵּה אָסַף אֶת עוֹזְרָיו וְצִוָּם לִבְנוֹת אֶת הָאַרְמוֹן. הָיוּ אֵלֶּה מֵהֶם עוֹשִׂים אַבְנֵי גָּזִית וְאֵלֶּה מֵהֶם בּוֹנִים וְאֵלֶּה מֵהֶם מְסַיְדִים וְאֵלֶּה מֵהֶם מְפַתְּחִים אֶת הַפִּתּוּחִים וְאֵלֶּה מֵהֶם מְרַפְּדִים בִּיצוּעִים. וְלֹא עָלָה הַיּוֹם עַד שֶׁתַּם וְנִשְׁלַם סִדּוּר הָאַרְמוֹן. עָלָה הַמְּשָׁרֵת אֶל גַ’וְדָר וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הָאַרְמוֹן שָׁלֵם וּמְשֻׁכְלָל בְּסִדּוּרוֹ. וְאִם בִּרְצוֹנְךָ לַעֲלוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, עֲלֵה”. עָלוּ הוּא וְאִמּוֹ וּשְׁנֵי אֶחָיו, וְרָאוּ שֶׁאַרְמוֹן זֶה אֵין דּוֹמֶה לוֹ, מֵבִיא בִמְבוּכָה אֶת הַדַּעַת בִּיפִי סִדּוּרוֹ. שָׂמַח בּוֹ גַ’וְדָר. וְהָיָה הָאַרְמוֹן בְּרֹאשׁ-חוּצוֹת, וְעִם זֶה לֹא עָלָה לוֹ בִכְלוּם. אָמַר לְאִמּוֹ: “רְצוֹנֵךְ לָדוּר בְּאַרְמוֹן זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אָדוּר” וּבֵרְכָה אוֹתוֹ. שִׁפְשֵׁף אֶת הַטַּבַּעַת, וְהִנֵּה הַמְּשָׁרֵת אוֹמֵר: “הִנְנִי לְשָׁרְתְךָ”. אָמַר לוֹ: “רְאֵה צִוִּיתִיךָ שֶׁתָּבִיא אַרְבָּעִים נְעָרוֹת לְבָנוֹת נָאוֹת וְאַרְבָּעִים נְעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת וְאַרְבָּעִים מַמְלוּכִּים וְאַרְבָּעִים עֲבָדִים כּוּשִׁים”. אָמַר לוֹ: “יְהֵא לְךָ זֶה”. הָלַךְ עִם אַרְבָּעִים מֵעוֹזְרָיו לְהֹדּוּ הַקִּדְמִית וּלְהֹדּוּ הָאַחֲרוֹנָה וּלְפָרַס, וּכְכָל אֲשֶׁר רָאוּ נַעֲרָה יָפָה הָיוּ חוֹטְפִים אוֹתָהּ, אוֹ עֶלֶם יַחְטְפוּ אוֹתוֹ. וְשָׁלַח אַרְבָּעִים מֵעוֹזְרָיו וְהֵבִיאוּ נְעָרוֹת כּוּשִׁיּוֹת יָפוֹת, וְאַרְבָּעִים הֵבִיאוּ עֲבָדִים כּוּשִׁים. הֵבִיאוּ אֶת כֻּלָּם לַחֲצַר גַ’וְדָר וּמִלְּאוּ אוֹתָהּ. הִצִּיג אוֹתָם לִפְנֵי גַ’וְדָר וּמָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו וְאָמַר: “תֵּן לְכָל אֶחָד מֵהֶם בֶּגֶד מִן הַמְפֹאָרִים שֶׁבַּמַּלְבּוּשִׁים”. אָמַר: “מוּכָן אֲנִי”. אָמַר לוֹ: “הָבֵא בֶגֶד שֶׁתִּלְבַּשׁ אוֹתוֹ אִמִּי וּבֶגֶד שֶׁאֶלְבְּשֶׁנּוּ אָנִי”. הֵבִיא אֶת הַכֹּל, וְהִלְבִּישׁ אֶת הַנְּעָרוֹת וְאָמַר לָהֶן: “זֹאת גְּבִרְתְּכֶן, נַשְּׁקוּ אֶת יָדָהּ וְאַל תַּמְרוּ אֶת פִּיהָ וְשֵׁרְתוּ אוֹתָהּ, הַלְּבָנוֹת וְהַשְּׁחוֹרוֹת”. הִלְבִּישׁ אֶת הַמַּמְלוּכִּים וְנָשְׁקוּ יָדוֹ שֶׁל גַ’וְדָר. וְהִלְבִּישׁ אֶת אֶחָיו. וְנַעֲשָׂה גַ’וְדָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ וְאֶחָיו כְּמִשְׁנִים. וְהָיָה בֵיתוֹ רְחַב-יָדַיִם, וְהִשְׁכִּין אֶת סָאלִם וְאֶת נַעֲרוֹתָיו בַּאֲגַף אֶחָד, וְאֶת סַלִים וְנַעֲרוֹתָיו בַּאֲגַף שֵׁנִי, וְשָׁכְנוּ הוּא וְאִמּוֹ בְתוֹךְ הָאַרְמוֹן הֶחָדָשׁ, וְהָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם בִמְקוֹמוֹ כְּשֻׁלְטָאן.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְשַׂר-אוֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ, הִנֵּה בִּקֵּשׁ לִטֹּל אֵיזֶה חֲפָצִים לְשִׁמּוּשׁ מִן הָאוֹצָר. נִכְנַס וְלֹא רָאָה בוֹ כְלוּם וּמְצָאוֹ כְדִבְרֵי מִי שֶׁאָמַר:


הָיוּ בָהּ כַּוָּרוֹת דְּבוֹרִים וַתְּהִי נוֹשָׁבָה,

וְכַאֲשֶׁר עֲזָבוּהָ דְבוֹרֶיהָ נִתְרוֹקְנָה וְנֶחֱרָבָה.


צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְנָפַל מִתְעַלֵּף. כֶּשְׁהִתְעוֹרֵר יָצָא מִבֵּית-הָאוֹצָר וְעָזַב דַּלְתּוֹ פְתוּחָה וְנִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁמְסֻ אלדַּוְלָה וְאָמַר לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, מַה שֶּׁבָּאנוּ לְהוֹדִיעֲךָ הוּא שֶׁהָאוֹצָרוֹת רֻקְּנוּ הַלַּיְלָה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מֶה עָשִׂיתָ בִרְכוּשִׁי שֶׁבְּאוֹצָרִי?” אָמַר לוֹ: “לֹא עָשִׂיתִי בוֹ כְלוּם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ סִבַּת הִתְרוֹקְנוּתוֹ. רַק אֶתְמוֹל נִכְנַסְתִּי אֵלָיו וּרְאִיתִיו מָלֵא, וְהַיּוֹם נִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ וְהִנֵּה הוּא רֵיק, אֵין בּוֹ כְלוּם בְּעוֹד שֶׁהַדְּלָתוֹת נְעוּלוֹת וְלֹא נֻקְּבוּ וְלֹא נִשְׁבְּרוּ בְרִיחֵיהֶן וְלֹא נִכְנַס בְתוֹכָן גַּנָּב”. אָמַר לָהּ: “הֲאִם נִטְּלוּ מִתּוֹכוֹ שְׁנֵי הַשַּׂקַּיִם?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. נִטְרְפָה דַעְתּוֹ עָלָיו.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּא שַׂר-הָאוֹצָר וְהוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ שֶׁבֵּית-הָאוֹצָר רֵיקָן וְשֶׁנִּטְּלוּ מִתּוֹכוֹ שְׁנֵי הַשַּׂקַּיִם, נִטְרְפָה דַעַת הַמֶּלֶךְ עָלָיו וְקָם עַל רַגְלָיו וְאָמַר לְשַׂר-הָאוֹצָר: “לֵךְ לְפָנַי”. הָלַךְ וְהָלַךְ הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו עַד שֶׁבָּאוּ לְבֵית-הָאוֹצָר וְלֹא מָצְאוּ בוֹ כְלוּם. נִתְרַגֵּז הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: “מִי זֶה הִתְנַפֵּל עַל בֵּית-אוֹצָרִי וְלֹא פָחַד מֵהַתְקָפָתִי?” וְכָעַס כַּעַס גָּדוֹל. יָצָא וְכִנֵּס מוֹשָׁב וּבָאוּ מְפַקְּדֵי הַצָּבָא. וְהָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם דּוֹמֶה שֶׁהַמֶּלֶךְ כּוֹעֵס עָלָיו. אָמַר לָהֶם: “צָבָא, דְּעוּ שֶׁבֵּית-אוֹצָרִי בֻזַּז הַלַּיְלָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה זֶה וְתָקַף אוֹתִי וְלֹא פָחַד מִפָּנַי”. אָמְרוּ לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמַר לָהֶם: “שַׁאֲלוּ אֶת שַׂר-הָאוֹצָר”. שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ, אָמַר לָהֶם שַׂר-הָאוֹצָר: “אֶתְמוֹל הָיָה מָלֵא, וְהַיּוֹם נִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ וּרְאִיתִיו רֵיק, בְּעוֹד שֶׁאֵין חוֹר בּוֹ וְלֹא נִשְׁבְּרָה דַלְתּוֹ”. תָּמְהוּ כָּל הַצָּבָא עַל דְּבָרִים אֵלֶּה, וְלֹא יָכְלוּ לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ הַשּׁוֹמֵר שֶׁהִלְשִׁין קֹדֶם לָכֵן עַל סָאלִם וְסַלִים וְאָמַר: "מֶלֶךְ הַדּוֹר, כָּל הַלַּיְלָה הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל בְּבַנָּאִים הַבּוֹנִים, וּכְשֶׁעָלָה הַיּוֹם רָאִיתִי אַרְמוֹן בָּנוּי שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ. שָׁאַלְתִּי וְאָמְרוּ לִי: “גַ’וְדָר בָּא וּבָנָה אַרְמוֹן זֶה, וְאֶצְלוֹ מַמְלוּכִּים וַעֲבָדִים כּוּשִׁים, וְהֵבִיא מָמוֹן רַב וְשִׁחְרֵר אֶת שְׁנֵי אֶחָיו מִבֵּית-הָאֲסוּרִים, וַהֲרֵי הוּא בִמְעוֹנוֹ כְאִלּוּ הוּא שֻׂלְטָאן”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “עַיְּנוּ בְבֵית-הָאֲסוּרִים”. עִיְּנוּ וְלֹא רָאוּ אֶת סָאלִם וְאֶת סַלִים. חָזְרוּ וְהוֹדִיעוּ לַמֶּלֶךְ מַה שֶּׁקָרָה. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “נִתְגַּלָּה בַעַל-דְּבָרִי, הֲרֵי זֶה שֶׁשִּׁחְרֵר אֶת סָאלִם וְאֶת סַלִים מִבֵּית-הָאֲסוּרִים הוּא זֶה שֶׁנָּטַל הוֹנִי”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “אֲדוֹנִי, מִי הוּא?” אָמַר לוֹ: “אֲחִיהֶם גַ’וְדָר, וְאַף נָטַל אֶת שְׁנֵי הַשַּׂקַּיִם. וְאוּלָם, הַמִּשְׁנֶה, שְׁלַח אֵלָיו שַׂר-צָבָא עִם חֲמִשִּׁים אֲנָשִׁים שֶׁיִּתְפְּשׂוּ אוֹתוֹ וְאֶת אֶחָיו, וְיָשִׂימוּ חוֹתֶמֶת עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וְיָבִיאוּ אוֹתָם אֵלַי שֶׁאֶצְלֹב אוֹתָם”. כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְאָמַר: “הִזְדָּרֵז מַהֵר וּשְׁלַח אֲלֵיהֶם אֶת שַׂר-הַצָּבָא שֶׁיָּבִיא אוֹתָם אֵלַי שֶׁאֶהֱרֹג אוֹתָם”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “הֱוֵה אֶרֶךְ-אַפַּיִם, שֶׁכֵּן אֶלֹהִים אֶרֶךְ-אַפַּיִם הוּא וְאֵינוֹ נִמְהָר לְהַעֲנִישׁ אֶת עֲבָדָיו כְּשֶׁהֵם מַמְרִים אֶת פִּיו. הֲרֵי זֶה שֶׁבּוֹנֶה אַרְמוֹן בְּלַיְלָה אֶחָד, כְּפִי שֶׁאָמְרוּ, לֹא יִשְׁוֶה אֵלָיו אֶחָד בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְשַׂר-הַצָּבָא שֶׁלֹּא יִקְרֶנּוּ אָסוֹן מֵאֵת גַ’וְדָר. הַאֲרֵךְ אֵפוֹא רוּחֲךָ עַד שֶׁאֲחַפֵּשׂ לְךָ דֶרֶךְ וְתִרְאֶה אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ, וְאַתָּה מַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשְׁךָ, מֶלֶךְ הַדּוֹר”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “תַּכֵּן לִי תָכְנִית, הַמִּשְׁנֶה”. אָמַר לוֹ: “שְׁלַח אֵלָיו אֶת שַׂר-הַצָּבָא וְהַזְמֵן אוֹתוֹ. וַאֲנִי אֶגַּשׁ אֵלָיו וְאַרְאֶה לוֹ יְדִידוֹת וְאֶשְׁאַל אוֹתוֹ לִשְׁלוֹמוֹ. וְאַחֲרֵי זֶה נִרְאֶה. אִם תָּקְפּוֹ רַב נָזֹם לוֹ מְזִמָּה, וְאִם תָּקְפּוֹ רָפֶה תִּתְפֹּס אוֹתוֹ וְתַעֲשֶׂה בוֹ כְחֶפְצֶךָ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “שְׁלַח וְהַזְמֵן אוֹתוֹ”. צִוָּה עַל שַׂר-צָבָא, הָאֶמִיר עֹתְמָאן שְׁמוֹ, שֶׁיֵּלֵךְ אֶל גַ’וְדָר וְיַזְמִין אוֹתוֹ וְיֹאמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ מַזְמִין אוֹתְךָ לִמְסִבַּת-אוֹרְחִים”. וְאָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אַל תָּבוֹא אֶלָּא עִמּוֹ”. וְהָיָה אוֹתוֹ שַׂר-צָבָא קַל-דַּעַת וְגֵאֶה בְלִבּוֹ. כְּשֶׁיָּרַד רָאָה לִפְנֵי שַׁעַר הָאַרְמוֹן סָרִיס יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הָאֶמִיר עֹתְמָאן לָאַרְמוֹן לֹא קָם לְפָנָיו וּכְאִלּוּ לֹא נִגַּשׁ אֵלָיו אָדָם, לַמְרוֹת מַה שֶּׁהָיוּ עִם הָאֶמִיר עֹתְמָאן חֲמִשִּׁים אִישׁ. הִגִּיעַ הָאֶמִיר עֹתְמָאן וְאָמַר לוֹ: “עֶבֶד, הֵיכָן אֲדוֹנֶיךָ?” אָמַר לוֹ: “בָּאַרְמוֹן”. וְהָיָה מְדַבֵּר אֵלָיו הָעֶבֶד כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב נִשְׁעָן עַל זְרוֹעוֹ. כָּעַס הָאֶמִיר עֹתְמָאן וְאָמַר לוֹ: “עֶבֶד נִתְעָב, כְּלוּם אִי-אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ מִפָּנַי, שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר וְאַתָּה מִשְׂתָּרֵעַ כְּבַר-תְּלִיָּה”. אָמַר לוֹ: “לֵךְ לְדַרְכְּךָ וְאַל תַּרְבֶּה בִדְבָרִים”. וַעֲדַיִן לֹא שָׁמַע מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, עַד שֶׁעָלְתָה חֲמָתוֹ וְשָׁלַח אֶת אַלָּתוֹ וּבִקֵּשׁ לְהַכּוֹת אֶת הַסָּרִיס, שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁשָּׂטָן הוּא. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ שׁוֹלֵחַ אֶת הָאַלָּה, קָם וְהִתְנַפֵּל עָלָיו וְלָקַח מִמֶּנּוּ אֶת הָאַלָּה וְהִכָּה אוֹתוֹ אַרְבַּע מַכּוֹת. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ חֲמִשִּׁים הָאִישׁ, הָיָה קָשֶׁה בְעֵינֵיהֶם שֶׁהוּא מַכֶּה אֶת אֲדוֹנָם, שָׁלְפוּ אֶת חַרְבוֹתֵיהֶם וּבִקְּשׁוּ לַהֲרֹג אֶת הָעֶבֶד. אָמַר לָהֶם: “חֲרָבוֹת אַתֶּם שׁוֹלְפִים, כְּלָבִים?” וְקָם עֲלֵיהֶם, וְכָל מִי שֶׁהָיָה מַכֵּהוּ מַכָּה אַחַת בָּאַלָּה, הָיָה שׁוֹבֵר אֶת עַצְמוֹתָיו וּמְשַׁקֵּעַ אוֹתוֹ בְדָם. נֶהְדְּפוּ לְפָנָיו וְלֹא פָסְקוּ לִבְרֹחַ, וְהוּא מַכֶּה בָהֶם עַד שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מִשַּׁעַר הָאַרְמוֹן, וְחָזַר וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ, מִבְּלִי שִׁים לִבּוֹ לְמִי שֶׁהוּא.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהַסָּרִיס, אַחֲרֵי שֶׁהִבְרִיחַ אֶת הָאֶמִיר עֹתְמָאן, שַׂר-הַצָּבָא שֶׁל הַמֶּלֶךְ עִם מַחֲנֵהוּ, עַד שֶׁהִתְרַחֲקוּ מֵאַרְמוֹנוֹ שֶׁל גַ’וְדָר, חָזַר וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ לְיַד שַׁעַר הָאַרְמוֹן מִבְּלִי שִׁית לִבּוֹ לְמִי שֶׁהוּא. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָאֶמִיר עֹתְמָאן וַחֲבוּרָתוֹ, הִנֵּה חָזְרוּ נֶהְדָּפִים וּמֻכִּים עַד שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שַׁמְסֻ אלדַּוְלָה, וְהוֹדִיעוּ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם. עָבַר זַעַם אֶת הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: “יֵרְדוּ אֵלָיו מֵאָה אֲנָשִׁים”. יָרְדוּ וְנִגְשׁוּ אֵלָיו, קָם עֲלֵיהֶם בָּאַלָּה וְלֹא פָסַק מֵהַכּוֹת בָּהֶם עַד שֶׁבָּרְחוּ מִפָּנָיו. וְחָזַר וְיָשַׁב עַל הַכִּסֵּא. חָזְרוּ הָאֲנָשִׁים. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַמֶּלֶךְ סִפְּרוּ לוֹ וְאָמְרוּ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, בָּרַחְנוּ מִפָּנָיו מִפַּחַד מִמֶּנּוּ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “יֵרְדוּ מָאתַיִם”. יָרְדוּ וּשְׁבָרָם, וְחָזְרוּ. אָמַר הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁנֶה: “רֵד אַתָּה עִם חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ וְהָבֵא אֵלַי סָרִיס זֶה עַד מְהֵרָה וְהָבֵא אֶת אֲדוֹנָיו גַ’וְדָר וְאֶת שְׁנֵי אֶחָיו”. אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֵינִי זָקוּק לְאַנְשֵׁי-צָבָא. הוֹלֵךְ אֲנִי אֵלָיו יְחִידִי מִבְּלִי כְלֵי-זַיִן”. אָמַר לוֹ: “לֵךְ וַעֲשֵׂה מַה שֶּׁתִּרְאֶה אוֹתוֹ מַתְאִים”. הִשְׁלִיךְ הַמִּשְׁנֶה אֶת כְּלֵי-הַזַּיִן וְלָבַשׁ בֶּגֶד לָבָן וְנָטַל בְיָדוֹ אֶת מַחֲרֹזֶת הַתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ וְהָלַךְ יְחִידִי בְאֵין שֵׁנִי לוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאַרְמוֹן גַ’וְדָר וְרָאָה אֶת הָעֶבֶד יוֹשֵׁב. כְּשֶׁנִּגַּשׁ אֵלָיו רָאָה אוֹתוֹ מִבְּלִי כְלֵי-זַיִן, וְיָשַׁב לְצִדּוֹ בְנִמּוּס, וְאָמַר: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם”. אָמַר לוֹ: “וַעֲלֵיכֶם שָׁלוֹם, בֶּן-אָדָם, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ אוֹמֵר: “בֶּן-הָאָדָם”, הֵבִין שֶׁמִּן הַשֵּׁדִים הוּא וְנִרְעַד מִפַּחֲדוֹ וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם אֲדוֹנֶיךָ גַ’וְדָר כָּאן?” אָמַר לוֹ: “הֵן. בְּתוֹךְ הָאַרְמוֹן”. אָמַר לוֹ: "אֲדוֹנִי, לֵךְ אֵלָיו וֶאֱמֹר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ שַׁמְסֻ אלדַּוְלָה מַזְמִינְךָ וּמְסַדֵּר לְךָ מְסִבַּת-אוֹרְחִים, וּמְשַׁגֵּר לְךָ שָׁלוֹם וְאוֹמֵר לְךָ: 'כַּבֵּד אֶת מְעוֹנוֹ וּבֹא לִמְסִבַּת-הָאוֹרְחִים שֶׁהוּא מְסַדֵּר”. אָמַר לוֹ: “עֲמֹד אַתָּה כָּאן עַד שֶׁאֶשְׁאַל אֶת פִּיו”. עָמַד הַמִּשְׁנֶה בְנִמּוּס, וְנִכְנַס הַשֵּׁד הַמָּארִד אֶל הָאַרְמוֹן וְאָמַר לְגַ’וְדָר: “דַּע אֲדוֹנִי, שֶׁהַמֶּלֶךְ שָׁלַח אֵלֶיךָ שַׂר-צָבָא וְהִכִּיתִיו וְהָיוּ עִמוֹ חֲמִשִּׁים אִישׁ, וְהָדַפְתִּי אוֹתָם. שָׁלַח מֵאָה אִישׁ וְהִכִּיתִי אוֹתָם. שָׁלַח מָאתַיִם אִישׁ וְהָדַפְתִּי אוֹתָם. עַכְשָׁו שָׁלַח אֵלֶיךָ אֶת הַמִּשְׁנֶה בְלִי כְלֵי-זַיִן לְהַזְמִין אוֹתְךָ לִסְעֻדַּת-אוֹרְחִים. וּמָה אַתָּה אוֹמֵר?” אָמַר לוֹ: “הָבֵא לְפָנַי אֶת הַמִּשְׁנֶה לְכָאן”. יָרַד מִן הָאַרְמוֹן וְאָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, בּוֹא דַבֵּר אֶל אֲדוֹנִי”. אָמַר לוֹ: “עַל רֹאשִׁי”. עָלָה וְנִכְנַס אֶל גַ’וְדָר וְרָאָה אוֹתוֹ בְתִפְאֶרֶת רַבָּה מִזּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, יוֹשֵׁב עַל שָׁטִיחַ שֶׁלֹּא יוּכַל הַמֶּלֶךְ לִפְרשׂ כָּמוֹהוּ. נִתְבַּלְבְּלָה דַעְתּוֹ מִיפִי הָאַרְמוֹן וּמִפִּתּוּחָיו וּשְׁטִיחָיו, עַד שֶׁהָיָה הַמִּשְׁנֶה בְיַחַס אֵלָיו עָנִי. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ: “מָה עִנְיָנְךָ, הַמִּשְׁנֶה?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִנֵּה הַמֶּלֶךְ שַׁמְסֻ אלדַּוְלָה יְדִידְךָ פוֹרֵס בִּשְׁלוֹמְךָ וְהוּא נִכְסָף לִרְאוֹת פָּנֶיךָ. וּכְבָר עָשָׂה לְךָ סְעֻדַּת-אוֹרְחִים. כְּלוּם תָּנִיחַ דַּעְתּוֹ?” אָמַר לוֹ גַ’וְדָר: “מֵאַחֲרֵי שֶׁהוּא יְדִידִי, תֵּן לוֹ שָׁלוֹם מִשְּׁמִי וֶאֱמֹר לוֹ שֶׁיָּבוֹא הוּא אֶצְלִי”. אָמַר לוֹ: “עַל רֹאשִׁי”. הוֹצִיא אֶת הַטַּבַּעַת וְשִׁפְשֵׁף אוֹתָהּ וְהוֹפִיעַ הַמְשָׁרֵת וְאָמַר לוֹ: “הָבֵא לִי בֶגֶד מִן הַמֻבְחָרִים שֶׁבַּמַּלְבּוּשִׁים” הֵבִיא לוֹ בֶגֶד. אָמַר: “לְבַשׁ אֶת זֶה, הַמִּשְׁנֶה”. לָבַשׁ אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ: “לֵךְ וְהוֹדִיעַ אֶת הַמֶּלֶךְ מַה שֶּׁאָמַרְתִּי”. יָרַד לָבוּשׁ אוֹתוֹ בֶגֶד שֶׁלֹּא לָבַשׁ כָּמוֹהוּ. נִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל דְּבַר מַצָּבוֹ שֶׁל גַ’וְדָר וְשִׁבַּח אֶת הָאַרְמוֹן וּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ וְאָמַר: “הִנֵּה גַ’וְדָר הִזְמִין אוֹתְךָ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “קוּמוּ, הַצָּבָא”. קָמוּ כֻלָּם וְעָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם. אָמַר לָהֶם: “רִכְבוּ עַל סוּסֵיכֶם וְהָבוּ לִי אֶת סוּסִי הָאַבִּיר, שֶׁנֵּלֵךְ אֶל גַ’וְדָר”. רָכַב הַמֶּלֶךְ וְלָקַח אֶת הַצָּבָא וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לְבֵית גַ’וְדָר. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְגַ’וְדָר, הִנֵּה אָמַר לַשֵּׁד הַמָּארִד: "רְצוֹנִי שֶׁתָּבִיא אֵלַי שֵׁדִים מִמִּשְׁפַּחַת עִפְרִית מֵעוֹזְרֶיךָ בְתֹאַר בְּנֵי-אָדָם שֶׁהֵם אַנְשֵׁי-צָבָא וְיַעַמְדוּ בְמִגְרַשׁ הַבַּיִת שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָם הַמֶּלֶךְ וְיַפִּילוּ עָלָיו אֵימָה וָפַחַד וְיֶחֱרַד לִבּוֹ, וְיֵדַע שֶׁהַתְקָפָתִי קָשָׁה מֵהַתְקָפָתוֹ. הֵבִיא מָאתַיִם בְּתֹאַר אַנְשֵׁי-צָבָא חֲמוּשִׁים כְּלֵי-זַיִן מְפֹאָרִים וְהֵם חֲזָקִים וְעַזִּים. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמֶּלֶךְ רָאָה אֶת הָאֲנָשִׁים הַחֲזָקִים וְהָעַזִּים וּפָחַד לִבּוֹ מִפְּנֵיהֶם. עָלָה לָאַרְמוֹן וְנִכְנַס אֶל גַ’וְדָר וְרָאָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב יְשִׁיבָה שֶׁאֵין לֹא מֶלֶךְ וְלֹא שֻׁלְטָאן יוֹשֵׁב אוֹתָהּ. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְהֶרְאָה לוֹ קִדָּה, וְגַ’וְדָר אֵינוֹ קָם וְאֵינוֹ חוֹלֵק לוֹ כָבוֹד, וְאֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ: “שֵׁב”, אֶלָּא עוֹזְבוֹ עוֹמֵד.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁכְּשֶׁנִּכְנַס הַמֶּלֶךְ, לֹא קָם גַ’וְדָר בְּפָנָיו וְלֹא חִלֵּק לוֹ כָבוֹד וְלֹא אָמַר לוֹ: “שֵׁב”, אֶלָּא עֲזָבוֹ עוֹמֵד, עַד שֶׁנִּכְנַס בְּלִבּוֹ פַחַד, וְלֹא יָכֹל לֹא לָשֶׁבֶת וְלֹא לָצֵאת. הָיָה אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “אִלּוּ הָיָה מְפַחֵד מִפָּנַי לֹא הָיָה עוֹזְבֵנִי מִבְּלִי שִׁית לֵב אֵלַי. וְאֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁהוּא מַזִּיקֵנִי בִגְלַל זֶה שֶׁעָשִׂיתִי לְאֶחָיו”. אַחַר-כָּךְ אָמַר גַ’וְדָר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֵין זֶה מִדַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתְכֶם לַעֲשֹׁק בְּנֵי-אָדָם וְלִטֹּל מָמוֹנָם”. אָמַר לוֹ: “אַל תְּהֵא טִינָא בְלִבְּךָ עָלַי, שֶׁכֵּן אַהֲבַת-הַבֶּצַע גָּרְמָה לִי לְכָךְ. וְאִלּוּלֵא הַחֵטְא לֹא הָיְתָה הַסְּלִיחָה”. הָיָה מִצְטַדֵּק לְפָנָיו עַל מַה שֶּׁעָשָׂה בֶעָבָר וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה וּסְלִיחָה, עַד שֶׁבְּתוֹךְ מַה שֶּׁהִצְטַדֵּק בּוֹ, נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:


הוֹי נֵצֶר לְאָבוֹת, וַתְּרָן הָאֹפִי,

אַל תְחָרְפֵנִי בַּאֲשֶׁר יָצָא מֵאִתִּי,

אִם אַתָּה הָעוֹשֵׁק הִנֵּה סָלַחְנוּ לְךָ,

אוֹ אִם אֲנִי הָעוֹשֵׁק, לִי נָא סְלָחָה.


לֹא פָסַק מֵהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְפָנָיו עַד שֶׁאָמַר לוֹ: “יִסְלַח לְךָ אֱלֹהִים” וְצִוָּהוּ לָשֶׁבֶת, וְיָשַׁב. הִלְבִּישׁ אוֹתוֹ בֶּגֶד הַבִּטָּחוֹן וְצִוָּה אֶת אֶחָיו לַעֲרֹךְ הַשֻּׁלְחָן, וְאַחֲרֵי שֶׁאָכְלוּ, נָתַן בִּגְדֵי פְאֵר לְכָל חֲבוּרַת הַמֶּלֶךְ וְהֶעֶנִיק לָהֶם מַתּוֹת בְּיַד נְדִיבָה וְאַחַר-כָּךְ צִוָּה עַל הַמֶּלֶךְ לָלֶכֶת. יָצָא מִבֵּית גַ’וְדָר, וְהָיָה בָא בְכָל יוֹם לְבֵית גַ’וְדָר, וְלֹא יַעֲרֹךְ אֶת מוֹשַׁב-הַמַּלְכוּת אֶלָּא בְּבֵית גַ’וְדָר, וְהָלְכָה וְרָבְתָה בֵינֵיהֶם הַקִּרְבָה וְהָאַהֲבָה. נִשְׁאֲרוּ בְמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמַן. אַחַר-כָּךְ פָּרַשׁ עִם מִשְׁנֵהוּ לְבַדּוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁגַ’וְדָר הוֹרֵג אוֹתִי וְנוֹטֵל הַמַּלְכוּת מִמֶּנִּי”. אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמַן בַּאֲשֶׁר לִנְטִילַת הַמַּלְכוּת, אַל תִּפְחַד, שֶׁכֵּן זֶה שֶׁגַ’וְדָר שָׁרוּי בּוֹ רַב וְעָצוּם יוֹתֵר מִמַּצַּב הַמְּלוּכָה, וּנְטִילַת הַמְּלוּכָה רַק פְּחִיתוּת הִיא בְעֶרְכּוֹ. וְאִם חוֹשֵׁשׁ אַתָּה שֶׁיַהֲרֹג אוֹתְךָ, הֲרֵי בַת לְךָ הַשֵּׂא אוֹתָהּ לוֹ, וְתִהְיֶה אִתּוֹ בְמַצָּב אֶחָד”. אָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה אַתָּה תִּהְיֶה הַמְתַוֵּךְ בֵּינִי וּבֵינוֹ”. אָמַר לוֹ: “הַזְמֵן אוֹתוֹ אֶצְלֶךָ וְנַעֲרֹךְ נֶשֶׁף בְּתוֹךְ אוּלָם, וְצַוֵּה אֶת בִּתְּךָ שֶׁתִּתְקַשֵּׁט בַּקִּשּׁוּטִים הַמְפֹאֲרִים בְּיוֹתֵר וְתַעֲבֹר עַל פָּנָיו מִדֶּלֶת הָאוּלָם, וּכְשֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ הוּא אוֹהֲבָהּ. וּכְשֶׁאָנוּ מַרְגִישִׁים מִצִּדּוֹ זֹאת, אֲנִי גוֹחֵן אֵלָיו וּמַגִּיד לוֹ שֶׁבִּתְּךָ הִיא וְאֶכָּנֵס עִמּוֹ בִדְבָרִים, כְּאִלּוּ אֵין לְךָ שׁוּם יְדִיעָה בִכְלוּם מִזֶּה, כְּדֵי שֶׁיְבַקֵּשׁ הוּא מִמְּךָ לְהַשִּׂיאָה לוֹ. וּכְשֶׁאַתָּה מַשִּׂיא לוֹ אֶת הַנַּעֲרָה, נַעֲשֵׂיתָ אַתָּה וְהוּא דָבָר אֶחָד, וְתִהְיֶה בָטוּחַ מִפָּנָיו. וּכְשֶׁיָמוּת תִּירַשׁ מִמֶּנּוּ אֶת הַשֶּׁפַע”. אָמַר לוֹ: “צָדַקְתָּ, הַמִּשְׁנֶה”. וְסִדֵּר מְסִבַּת אוֹרְחִים וְהִזְמִין אוֹתוֹ. בָּא אֶל אַרְמוֹן הַשֻּׁלְטָאן וְיָשְׁבוּ בָאוּלָם עִם אֲנָשִׁים מְרֻבִּים עַד סוֹף הַיּוֹם. וּכְבָר שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶל אִשְׁתּוֹ, שֶׁתְּקַשֵּׁט אֶת הַנַּעֲרָה בְּקִּשּׁוּטִים הַמְפֹאָרִים בְּיוֹתֵר וְתַעֲבֹר עִמָּהּ עַל פְּנֵי דֶלֶת הָאוּלָם. עָשְׂתָה כְפִי שֶׁאָמַר וְעָבְרָה עִם הַנַּעֲרָה. רָאָה אוֹתָהּ גַ’וְדָר, וְהָיְתָה בַעֲלַת יֹפִי וָחֵן שֶׁאֵין דּוֹמָה לָהּ. כְּשֶׁנָּתַן גַ’וְדָר אֶת עֵינוֹ בָהּ יָפֶה אָמַר: “אַה” וְנִתְפַּקְּקוּ אֲבָרָיו וְגָבְרָה בוֹ הָאַהֲבָה וְהַכִּסּוּפִים, וְתָקְפוּ אוֹתוֹ הִתְרַגְּשׁוּת וְעֶרְגָּה, וְנַעֲשָׂה צִבְעוֹ צָהֹב. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אֵין רָעָה עָלֶיךָ אֲדוֹנִי, מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה מַרְאֶךָ וְכוֹאֵב?” אָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, נַעֲרָה זוֹ בַת מִי הִיא? הִיא לָקְחָה שְׁבִי אֶת לִבִּי וְנָטְלָה אֶת דַּעְתִּי”. אָמַר לוֹ: “זוֹ הִיא בַת יְדִידְךָ הַמֶּלֶךְ. וְאִם מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיךָ, הֲרֵי אֲנִי מְדַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּשִּׂיאֶנָּה לְךָ”. אָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, דַּבֵּר עִמּוֹ, וַאֲנִי, בְחַיַּי, נוֹתֵן לְךָ כָּל מַה שָּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ וְנוֹתֵן לַמֶּלֶךְ כָּל מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ, מֹהַר לָהּ, וְנִהְיֶה יְדִידִים וּמְחֻתָּנִים”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אֵין סָפֵק שָׁאַתָּה מַשִּׂיג מְבֻקָּשְׁךָ”. שׂוֹחֵחַ הַמִּשְׁנֶה עִם הַמֶּלֶךְ בְּסוֹד וְאָמַר לוֹ: "מֶלֶךְ הַדּוֹר, הִנֵּה גַ’וְדָר אֲהוּבְךָ מְבַקֵּשׁ קִרְבָתְךָ וּכְבָר שָׂם אוֹתִי לִמְתַוֵּךְ לוֹ אֵלֶיךָ שֶׁתַּשִּׂיא לוֹ אֶת בִּתְּךָ הַגְּבִירָה אָסִיָּה.10 אַל נָא תַּכְזִיב אוֹתִי וְקַבֵּל אֶת תִּוּוּכִי, וְכָל מַה שָּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ בְּמָהֳרָהּ הוּא מְשַׁלֵּם. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “הַמֹּהַר כְּבָר הִגִּיעַ לְיָדִי, וְהַנַּעֲרָה שִׁפְחָה הִיא מוּכָנָה לְשֵׁרוּתוֹ, וַאֲנִי מַשִּׂיא אוֹתָהּ לוֹ, וְעִמּוֹ הַחֶסֶד כְּשֶׁהוּא מַסְכִּים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ: “גַ’וְדָר מְבַקֵּשׁ קִרְבָתְךָ בָזֶה שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת בִּתְּךָ”, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אֶת הַמֹּהַר כְּבָר קִבַּלְתִּי, וְהַנַּעֲרָה שִׁפְחָתוֹ הִיא, מוּכָנָה לְשָׁרְתוֹ, וְעִמּוֹ הַחֶסֶד כְּשֶׁהוּא מַסְכִּים”. בִּלּוּ יַחְדָּו אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. הִסְכִּים הַמֶּלֶךְ וְסִדֵּר מוֹשָׁב וְהֵבִיא אֵלָיו אֶת נְשׂוּאֵי הַפָּנִים וְאֶת הַפְּשׁוּטִים, וְהֵבִיא אֵלָיו אֶת שֵׁיךְ-הָאִסְלָאם.11 בִּקֵּשׁ גַ’וְדָר לָתֵת לוֹ את הַנַּעֲרָה לְאִשָּׁה, וְאָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֶת הַמֹּהַר כְּבָר קִבַּלְתִּי”, וְכָתְבוּ אֶת שְׁטַר הַנִּשּׂוּאִין, וְשָׁלַח גַ’וְדָר לְהָבִיא אֶת הַשַּׂקַּיִם שֶׁהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת בָּהֶם, וְנָתַן אוֹתָם לַמֶּלֶךְ מֹהַר בִּתּוֹ. תּוֹפְפוּ בַתֻּפִּים וְחִלְּלוּ בַחֲלִילִים, וְסִדְּרוּ אֶת שִׂמְחַת הַחֲתוּנָה וּבָא אֶל הַבַּת, וְנַעֲשׂוּ הוּא וְהַמֶּלֶךְ דָּבָר אֶחָד, וְעָמְדוּ זֶה עִם זֶה מֶשֶׁךְ זְמַן מִן הַיָּמִים. אַחַר-כָּךְ מֵת הַמֶּלֶךְ. הָיוּ הַצָּבָא מְבַקְּשִׁים אֶת גַ’וְדָר לִהְיוֹת שֻׂלְטָאן, וְלֹא פָסְקוּ לְעוֹרֵר תְּשׁוּקָתוֹ לְכָךְ וְהוּא מְסָרֵב לָהֶם, עַד שֶׁהִסְכִּים וְשָׂמוּ אוֹתוֹ לְשֻׂלְטָאן. צִוָּה לִבְנוֹת מִסְגָּד לַצִּבּוּר עַל קִבְרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ שַׁמְסֻ אלדַּוְלָה, וְסִדֵּר לוֹ לַמִּסְגָּד הֶקְדֵּשׁוֹת לְכַלְכֵּל אֶת צְרָכָיו, וְהָיָה זֶה בִשְׁכֵנוּת עוֹשֵׂי-הַקֻּפְסָאוֹת. וְהָיָה בֵיתוֹ שֶׁל גַ’וְדָר בְרֹבַע הַתֵּימָנִים. כְּשֶׁנַּעֲשָׂה שֻׂלְטָאן בָּנָה בִנְיָנִים וּמִסְגָּדִים, וּכְבָר נִקְרָא הָרֹבַע עַל שְׁמוֹ וְהָיָה שְׁמוֹ רֹבַע-גַ’וְדָר.12 וְעָמַד בְּמַלְכוּתוֹ זְמָן מֻעָט. וְשָׂם אֶת שְׁנֵי אֶחָיו לְמִשְׁנִים לוֹ, אֶת סָאלִם לַמִּשְׁנֶה לִימִינוֹ וְאֶת סַלִים מִשְׁנֶה לִשְׂמֹאלוֹ. וְעָמְדוּ בְמִשְׂרָתָם שָׁנָה אַחַת וְלֹא יוֹתֵר, שֶׁסָּאלִם אָמַר לְסַלִים: “אָחִי, עַד מָתַי מַצָּב זֶה? כְּלוּם נְבַלֶּה אֶת כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ מְשָׁרְתִים לְגַ’וְדָר? וַהֲרֵי לֹא נִשְׂמַח עַל שִׁלְטוֹן וְלֹא עַל אשֶׁר כָּל עוֹד גַ’וְדָר חָי”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד נַעֲשֶׂה שֶׁנַּהַרְגֶנּוּ וְנִטֹּל מִמֶּנּוּ אֶת הַטַּבַּעַת וְאֶת הַשַּׂקַּיִם?” אָמַר סַלִים לְסָאלִם: “אַתָּה מֵבִין יוֹתֵר מִמֶּנִּי, תַּכֵּן לָנוּ דֶרֶךְ שֶׁיִּתָּכֵן לָנוּ לְהָרְגוֹ בָהּ”. אָמַר לוֹ: “אִם אֲנִי מְתַכֵּן לְךָ תַּחְבּוּלָה לְהָרְגוֹ, כְּלוּם תַּסְכִּים שֶׁאֶהֱיֶה אֲנִי שֻׂלְטָאן וְאַתָּה מִשְׁנֶה הַיָּמִין, וְתִהְיֶה הַטַּבַּעַת לִי וְהַשַּׂקַּיִם לְךָ?” אָמַר לוֹ: “קִבַּלְתִּי”. הִסְכִּימוּ בֵינֵיהֶם לַהֲרֹג אֶת גַ’וְדָר בִּגְלַל אַהֲבָתָם אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְלַעֲמֹד בְּרֹאשׁ. תִּכְּנוּ סַלִים וְסָאלִם תַּחְבּוּלָה עַל גַ’וְדָר, וְאָמְרוּ לוֹ: “אָחִינוּ, רְצוֹנֵנוּ לְהִתְפָּאֵר בְּךָ, הִכָּנֵס אֵפוֹא אֶל בָּתֵּינוּ וְתֹאכַל מִסְעֻדַּת-הָאוֹרְחִים שֶׁנַּעֲרֹךְ וְתִגְרֹם לָנוּ נַחַת-רוּחַ”. הָיוּ עוֹקְבִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ: “עֲשֵׂה לָנוּ נַחַת-רוּחַ וֶאֱכֹל מִסְעֻדַּת-הָאוֹרְחִים שֶׁלָּנוּ”. אָמַר לָהֶם: “אֵין רַע בָּזֶה. וּמְסִבַּת-אוֹרְחִים זוֹ בְּבֵית מִי בָכֶם?” אָמַר לוֹ סָאלִם: “בְּבֵיתִי. וְאַחֲרֵי שֶׁתֹּאכַל מִסְעֻדַּת-הָאוֹרְחִים שֶׁלִּי, תֹּאכַל מִסְעֻדַּת-הָאוֹרְחִים שֶׁל אָחִי”. אָמַר לוֹ: “אֵין רָע בָּזֶה”. הָלַךְ עִם סַלִים לְבֵיתוֹ וְעָרַךְ לוֹ סְעֻדַּת-אוֹרְחִים, וְשִׁקַּע בְּתוֹכָה סַם-הַמָּוֶת. כְּשֶׁאָכַל נִתְפּוֹרֵר בְּשָׂרוֹ עִם עַצְמוֹתָיו. קָם סָאלִם לִטֹּל אֶת הַטַּבַּעַת מֵעַל אֶצְבָּעוֹ, וְלֹא עָלָה בְיָדוֹ. כָּרַת אֶת אֶצְבָּעוֹ בְסַכִּין. שִׁפְשֵׁף אֶת הַטַּבַּעַת וְנִגְלָה לוֹ הַשֵּׁד הַמָּארִד וְאָמַר לוֹ: “הִנְּנִי נָכוֹן לְשֵׁרוּתְךָ. בַּקֵּשׁ מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ”. אָמַר לוֹ: “תְּפֹשׂ אֶת אָחִי וְהָרְגָהוּ, וְשָׂא אֶת הַשְּׁנַיִם, אֶת הַמְסֻמָּם וְאֶת הֶהָרוּג. וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָם לִפְנֵי הַצָּבָא”. תָּפַשׂ אֶת סַלִים וְהָרַג אוֹתוֹ, וְטָעַן עַל עַצְמוֹ אֶת הַשְּׁנַיִם וְיָצָא בָהֶם וְהִשְׁלִיכָם לִפְנֵי מְפַקְּדֵי-הַצָּבָא, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים לַשְּׁלֻחָן בְּאוּלָם הַבַּיִת וְאוֹכְלִים. כְּשֶׁרָאוּ אֶת גַ’וְדָר וְאֶת סַלִים הֲרוּגִים, מָשְׁכוּ יְדֵיהֶם מִן הַמַּאֲכָל וְהִבְעִית אוֹתָם פַּחַד וְאָמְרוּ לַשֵּׁד הַמָּארִד: “מִי הוּא שֶׁעָשָׂה בַמֶּלֶךְ וּבַמִּשְׁנֶה מַעֲשֶׂה זֶה?” אָמַר לָהֶם: “אֲחִיהֶם סָאלִם”. וְהִנֵּה סָאלִם בָּא אֲלֵיהֶם וְאוֹמֵר: “אִכְלוּ, אַנְשֵׁי-הַצָּבָא וְהֵיטִיבוּ לִבְּכֶם, שֶׁכֵּן רָכַשְׁתִּי אֶת הַטַּבַּעַת מֵאָחִי גַ’וְדָר. וְשֵׁד מָארִד זֶה, מְשָׁרֵת הַטַּבַּעַת לִפְנֵיכֶם הוּא. וַאֲנִי הוּא שֶׁצִּוִּיתִיו לַהֲרֹג אֶת אָחִי סַלִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָרִיב עִמִּי בִדְבַר הַמְּלוּכָה. שֶׁבּוֹגֵד הוּא וְחָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא יִבְגֹּד בִּי. וְזֶה גַ’וְדָר הֲרֵי מֵת הוּא, וַאֲנִי נַעֲשֵׂיתִי שֻׂלְטָאן עֲלֵיכֶם, כְּלוּם רוֹצִים אַתֶּם בִּי? וְאִם לָאו הֲרֵינִי מְשַׁפְשֵׁף אֶת הַטַּבַּעַת וּמְשָׁרְתוֹ הוֹרֵג אֶתְכֶם גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר סָאלִם לְאַנְשֵׁי-הַצָּבָא: “כְּלוּם מַסְכִּימִים אַתֶּם שֶׁאֶהֱיֶה לְשֻׂלְטָאן עֲלֵיכֶם? וְאִם לָאו הֲרֵינִי מְשַׁפְשֵׁף אֶת הַטַּבַּעַת וּמְשָׁרְתוֹ הוֹרֵג אֶתְכֶם, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים” אָמְרוּ לוֹ: “רוֹצִים אָנוּ בְךָ לְמֶלֶךְ וְשֻׂלְטָאן”. צִוָּה לִקְבֹּר אֶת שְׁנֵי אֶחָיו, וְעָרַךְ מוֹשַׁב-הַמַּלְכוּת. הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁהָלְכוּ בְאוֹתָהּ הַלְוָיַת-הַמֵּתִים, וְהָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁהָלְכוּ לְפָנָיו בַּתַּהֲלוּכָה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְמוֹשַׁב-הַמַּלְכוּת יָשַׁב עַל הַכִּסֵּא וְנִשְׁבְּעוּ לוֹ אֱמוּנִים עַל מְלוּכָתוֹ. וְאַחַר-כָּךְ אָמַר: “רְצוֹנִי לִכְתֹּב שְׁטַר נִשּׂוּאַי אֶת אֵשֶׁת אָחִי”. אָמְרוּ לוֹ: “הַמְתֵּן עַד שֶׁתִּגְמֹר אֶת הַיָּמִים שֶׁעָלֶיהָ לְהַמְתִּין עַד שֶׁתִּנָּשֵׂא”.13 אָמַר לָהֶם: “אֵינִי מַכִּיר לֹא זְמַן הַמְתָּנָה וְלֹא זוּלַת זֶה. בְּחַיֵּי רֹאשִׁי שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי בָא עָלֶיהָ הַלַּיְלָה”. כָּתְבוּ לוֹ אֶת שְׁטַר-הַנִּשּׂוּאִין וְשָׁלְחוּ לְהוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר לְאֵשֶׁת גַ’וְדָר בַּת הַמֶּלֶךְ שַׁמְסֻ אלדַּוְלָה". אָמְרָה לָהֶם: “הַנִּיחוּ לוֹ וְיִכָּנֵס”. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלֶיהָ הֶרְאֲתָה לוֹ כְאִלּוּ הִיא שְׂמֵחָה, וְהִתְחִילָה לְבָרְכוֹ לְבוֹאוֹ, וְשִׁקְּעָה לוֹ סַם בַּמַּיִם וְהֵמִיתָה אוֹתוֹ. נָטְלָה אֶת הַטַּבַּעַת וְשִׁבְּרָה אוֹתָהּ, שֶׁלֹּא תִהְיֶה בִרְשׁוּת אָדָם וְקָרְעָה אֶת הַשַּׂקַּיִם. אַחַר-כָּךְ שָׁלְחָה וְהוֹדִיעָה לַשֵּׁיךְ-אלְאִסְלָאם, וְשָׁלְחָה אֲלֵיהֶם לֵאמֹר: “בַּחֲרוּ לָכֶם מֶלֶךְ שֶׁיִּהְיֶה לְשֻׂלְטָאן עֲלֵיכֶם”. וְזֶהוּ מַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלֵינוּ מִסִּפּוּר גַ’וְדָר בִּשְׁלֵמוּתוֹ כֻּלּוֹ.

וְסֻפַּר לִי


  1. הכוונה לשופטים שאינם ישרים.  ↩

  2. הפותח הוא אלהים הפותח שערי פרנסה בכל יום תמיד לאדם.  ↩

  3. ברכה זו היתה לפנים בקצה הדרומי של אלקאהירה מעבר ל“ברכת–הפיל”  ↩

  4. ההולכים בשטת מאליך בן אנס. וארבעה בתי–מדרש להלכה הם באסלאם האורתודוקסי: החניפים, השאפעים, החנבלים והמאליכים. ואנשי המערב רובם מאלכים.  ↩

  5. מנחש העתידות–כהין; היודע נסתרות – אלאבטן.  ↩

  6. הרעם הסואן.  ↩

  7. הוא אחד מלכי השדים העצומים.  ↩

  8. לאמתו של דבר הן אלה שתי ערים שונות במארוקו, שצרף אותן המספר יחד לשם חרוז באות ס'.  ↩

  9. שער צפון אלקאהירה  ↩

  10. אסיה היא לפי המסורת המסלמית אשת פרעה ונתחלפה בקראן בבת פרעה, ואולי שרש הדבר הוא באסנת בת פוטיפר שנשאה ליוסף.  ↩

  11. שיך האסלאם היא בעל הסמכות העליונה בכל דין ומשפט באסלאם. משרה זו כוננה רק במאה ה 15. ואולם עצם התאר קדום.  ↩

  12. בחלקה המערבי של אלקאהירה.  ↩

  13. אלמנה צריכה להשאר פנויה חודש אחרי מות בעלה (קראן סורה פסוק ) [כך במקור המודפס, ללא ציון הסורה והפסוק –הערת פרויקט בן־יהודה]  ↩

המלצות קוראים
תגיות