סִפְּרוּ שֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בִמְדִינַת אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה. וְהָיָה אֶחָד מֵהֶם צַבָּע וּשְׁמוֹ אַבּוּ־קִיר, וְהָיָה הַשֵּׁנִי סַפָּר וּשְׁמוֹ אַבּוּ־צִיר. הָיוּ שְׁכֵנִים זֶה לָזֶה בַשּׁוּק. וְהָיְתָה חֲנוּתוֹ שֶׁל הַסַּפָּר לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל הַצַּבָּע. וְהָיָה הַצַּבָּע נוֹכֵל וְשְַׁקָרן, סוּרוֹ רַע וְקָשֶׁה, כְּאִלּוּ נֻקְּרָה רַקָּתוֹ מִצּוּר סֶלַע אוֹ גָזוּר מִמִּפְתַּן בֵּית־כְּנִסְתָּם שֶׁל הַיְּהוּדִים. אֵינוֹ בוֹשׁ מִן הַמַּעֲשִׂים הַמְגֻנִּים שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה בֵין בְּנֵי־הָאָדָם. וְהָיָה מִמִּנְהָגוֹ, כְּשֶׁהָיָה אָדָם נוֹתֵן לוֹ אָרִיג לְצָבְעוֹ, הָיָה דוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ אֶת הַשָּׂכָר תְּחִלָּה וּמַטְעֶה אוֹתוֹ שֶׁיִּקְנֶה בָזֶה חֳמָרִִים לִצְבֹּעַ בֶָּהֶם. הָיָה זֶה נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ לְמַפְרֵעַ. וּכְשֶׁהָיָה נוֹטְלוֹ מִמֶּנּוּ הָיָה מוֹצִיאוֹ לְמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, וּמוֹכֵר אֶת הָאָרִיג שֶׁנְּטָלוֹ, אַחֲרֵי שֶׁהָלְכוּ בְעָלָיו, וּמוֹצִיא מְחִירוֹ לְמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וְזוּלַת זֶה. וְלֹא הָיָה אוֹכֵל אֶלָּא מַטְעַמִּים מִן הַמְּשֻׁבָּח שֶׁבַּמַּאֲכָל, וְלֹא הָיָה שׁוֹתֶה אֶלָּא מִן הַמֻּבְחָר, מַה שֶּׁנוֹטֵל אֶת הַדַּעַת. וּכְשֶׁהָיָה בָא אֵלָיו בַּעַל הָאָרִיג, הָיָה אוֹמֵר לוֹ: “לְמָחָר בֹּא אֵלַי לִפְנוֹת עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ וְתִמְצָא חֶפְצְךָ צָבוּעַ”. וְהָיָה הוֹלֵךְ לוֹ בַּעַל־הַחֵפֶץ וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “יוֹם קָרוֹב לְיוֹם”. אַחַר־כָּךְ הָיָה בָא אֵלָיו בַיּוֹם הַשֵּׁנִי לַמּוֹעֵד, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: “בֹּא לְמָחָר עָסוּק הָיִיתִי אֶתְמוֹל, שֶׁאוֹרְחִים הָיוּ אֶצְלִִי וְעָסַקְתִִּי בְכִבּוּדָם עַד שֶׁהָלְכוּ. לְמָחָר לִפְנֵי עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ בּוֹא וְטֹל אֲרִיגְךָ צָבוּעַ”. הָיָה הוֹלֵךְ וּבָא בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: “אָמְנָם יֵשׁ לִי הַצְדָּקָה בַאֲשֶׁר לְאֶמֶשׁ, שֶׁכֵּן יָלְדָה אִשְׁתִּי בַלַּיְלָה, וְכָל הַיּוֹם כֻּלּוֹ הָיִיתִי מְבַלֶּה בְשֵׁרוּתִים. וְאוּלָם לְמָחָר, בְּלִי כָל סָפֵק, בּוֹא וְקַח חֶפְצְךָ צָבוּעַ”. הָיָה בָא אֵלָיו לַמּוֹעֵד, וּמַעֲלֶה אֲמַתְלָה אַחֶרֶת מֵאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁהוּא, וְנִשְׁבָּע לוֹ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁהָיָה בַעַל הַחֵפֶץ בָא אֵלָיו, הָיָה אוֹתוֹ צַבָּע מְקַדְּמוֹ תָּמִיד בַּאֲמַתְלָה אַחֶרֶת, אֵיזֹו שֶׁהִיא וְנִשְׁבָּע לוֹ. לֹא הָיָה פוֹסֵק מִלְּהַבְטִיחַ וּלְהִשָּׁבַע, כְּשֶׁהָיָה בָא אֵלָיו, עַד שֶׁהָיָה הַזַבִּין מִתְרַגֵּז וְאוֹמֵר לוֹ: “עַד כַּמָּה תֹאמַר לִי ‘לְמָחָר’, תֵּן לִי חֶפְצִי. אֵינִי חָפֵץ לִצְבֹּעַ”. וְהָיָה הוּא אוֹמֵר לוֹ: “אָחִי, מִתְבַּיֵּשׁ אֲנִי בְּפָנֶיךָ וְאוּלָם אַגִּיד לְךָ אֶת הָאֱמֶת. אֱלֹהִים יְקַלְקֵל אֶת חֶפְצֵיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁקִּלְקְלוּ חֶפְצֵי זוּלָתָם”. וְהָיָה זֶה אוֹמֵר לוֹ: “הַגֵּד לִי מַה קָּרָה?” וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ: “בַּאֲשֶׁר לַחֵפֶץ שֶׁלְּךָ, הִנֵּה צְבַעְתִִּיו צֶבַע שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ וּפְרַשְׂתִּיו עַל הַחֶבֶל וְנִגְנָב. וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי גְנָבוֹ”, וּכְשֶׁהָיָה בַעַל הַחֵפֶץ מִן הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים, הָיָה אוֹמֵר לוֹ: “אֱלֹהִים יִתֵּן לִי תְמוּרָתוֹ”. וְאִם מִן הָאֲנָשִׁים הָרָעִים הָיָה, הָיָה מַמְשִׁיךְ עִמּוֹ בְּשַׁעֲרוּרִיָּה וּבִצְעָקוֹת, אַךְ לֹא הִשִּׂיג מִמֶּנּוּ כְלוּם, וְאֲפִלּוּ כְשֶׁהָיָה תוֹבֵעַ אוֹתוֹ לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט. לֹא פָסַק מֵעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים אֵלֶּה, עַד שֶׁנִּתְפַּרְסְמָה שְׁמוּעָתוֹ בֵּין בְּנֵי־אָדָם, וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים מַזְהִירִים זֶה אֶת זֶה מִפְּנֵי אַבּוּ־קִיר, וְנַעֲשָׂה לְמָשָׁל וּמָנְעוּ עַצְמָם כֻלָּם מִמֶּנּוּ, וְלֹא הָיָה נוֹפֵל בְיָדוֹ אֶלָּא זֶה שֶׁלֹא יָדַע אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא. וְעִם זֶה לֹא נִמְלַט גַּם יוֹם מִשְִּׁמָצה וְשַׁעֲרוּרִיָּה עִם בְּרוּאֵי אֱלֹהִים. בָּא לוֹ קִפָּאוֹן וָשֵֶׁפל בְּעִסְקוֹ בִּגְלַל זֶה, וְהָיָה בָא אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל שְׁכֵנוֹ הַסַּפָּר אַבּוּ־צִיר, יוֹשֵׁב בְּתוֹכָהּ לְמוּל הַמִּצְבָּעָה וּמִסְתַּכֵּל אֶל דֶּלֶת הַמִּצְבָּעָה. וּכְשֶׁרָאָה אֶחָד שֶׁלֹּא יָדַע אוֹתוֹ עוֹמֵד עַל פֶּתַח הַמִּצְבָּעָה, וְעִמּוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְצָבְעוֹ הָיָה קָם מֵחֲנוּּת הַסַּפָּר וְאוֹֹמֵר לוֹ: “מַה לְּךָ, פְּלוֹנִי?” וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ זֶה: “טֹל וַעֲשֵׂה לִי דָבָר זֶה”. הָיָה אוֹמֵר לוֹ: “אֵיזֶה צֶבַע אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” שֶׁכֵּן עִם תְּכוּנָתוֹ הַנּוֹכֶלֶת, הָיָה בְכֹחוֹ לִצְבֹּעַ כָּל הַצְּבָעִים, אֶלָּא שֶׁלֹּא נָהַג בְּכֵנוּת עִם אָדָם, וְאָכַף עָלָיו הַדְּחָק. הָיָה נוֹטֵל אֶת הַחֵפֶץ מִמֶּנּוּ וְאוֹמֵר לוֹ: “תֵּן הַשָּׂכָר, וּלְמָחָר בֹּא וְקָחֶנּוּ”. וְהָיָה זֶה נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשָּׂכָר וְהוֹלֵךְ לוֹ. וְאַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ בַּעַל־הַחֵפֶץ לְדַרְכּוֹ, הָיָה נוֹטֵל חֵפֶץ זֶה וְהוֹלֵךְ לַשּׁוּק וּמוֹכְרוֹ וְקוֹנֶה בִמְחִירוֹ בָשָׂר וִירָקוֹת, טַבַּק וּפֵרוֹת וְכָל מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ. וּכְשֶׁרָאָה אָדָם עוֹמֵד לְיַד הַחֲנוּת, מֵאֵלֶּה שֶׁנָּתְנוּ לוֹ חֵפֶץ לְצָבְעוֹ, לֹא הָיָה מוֹפִיעַ לְפָנָיו וְלֹא מַרְאֶה עַצְמוֹ לוֹ. וְהִמְשִׁיךְ בְּעָרְמָה זוֹ שָׁנִים. אֵרַע לוֹ בְיוֹם מִן הַיָּמִים, שֶׁנָּטַל חֵפֶץ מֵאָדָם תַּקִּיף וּמְכָרוֹ. וְהוֹצִיא מְחִירוֹ. הָיָה בָא אֵלָיו בְּעָלָיו כָּל יוֹם, וְאֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתוֹ בַחֲנוּת, מִשּׁוּם שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאָה אָדָם שֶׁחֵפֶץ לוֹ בְיָדוֹ, הָיָה בוֹרֵחַ מִפָּנָיו אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַסַּפָּר אַבּוּ־צִיר. כְּשֶׁלֹּא מָצָא אוֹתוֹ, אָדָם תַּקִּיף זֶה בַּחֲנוּתוֹ, וְהֶלְאָהוּ הַדָּבָר, הָלַךְ אֶל הַקָּאצִ’י, וְהֵבִיא שָׁלִיחַ מִצִּדּוֹ, וְסָגַר בְּמַסְמְרִים אֶת דֶּלֶת הַחֲנוּת בְּמַעֲמַד חֲבוּרָה מִן הַמֻּסְלִמִים וְחָתַם אוֹתָהּ, מִשּׁוּם שֶׁלֹא הָיוּ בְתוֹכָהּ אֶלָּא כְלֵי חֶרֶס אֲחָדִִים שְׁבוּרִים, וְלֹא מָצָא בָהּ כְּלוּם שֶׁיִּהְיֶה תְמוּרָה לְחֶפְצוֹ. נָטַל הַשָּׁלִיחַ אֶת הַמַּפְתֵּחַ וְאָמַר לַשְּׁכֵנִים: “אִמְרוּ לוֹ שֶׁיָּבִיא אֶת חֶפְצוֹ שֶׁל אָדָם זֶה וְיָבֹא לָקַחַת אֶת מַפְתֵּחַ חֲנוּתוֹ”. וְהָלְכוּ לָהֶם הָאִישׁ וְהַשָּׁלִיחַ לְדַרְכָּם. אָמַר לוֹ אַבּו־צִיר לאַבּוּ־קִיר: “מָה הַפֻּרְעָנוּת אִתְּךָ? הֲרֵי כָל מִי שֶׁמֵּבִיא לְךָ חֵפֶץ אַתָּה שׁוֹלְלוֹ מִמֶּנּוּ. לְאָן הָלַךְ חֶפְצוֹ שֶׁל אָדָם תַּקִּיף זֶה?” אָמַר לוֹ: “שְׁכֵנִי, נִגְנַב מֵאִתִּי”. אָמַר לוֹ אַבּו־צִיר: “אֶתְמְהָה, כָּל פַּעַם שֶׁמוֹסֵר לְךָ מִי שׁהוּא חֵפֶץ, גּוֹנֵב אוֹתוֹ מִמְּךָ גַּנָּב. כְּלוּם אַתָּה בֵית־מוֹעֵד לְכָל הַגַּנָּבִים? וְאוּלָם דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁמְּשַׁקֵּר אַתָּה. הַגֵּד לִי סִפּוּרְךָ לַאֲמִתּוֹ”. אָמַר לוֹ: “שְׁכֵנִי, שׁוּם אָדָם לֹא גָנַב מֵאִתִּי”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה בְחֶפְצֵי בְנֵי־הָאָדָם?” אָמַר לוֹ: “כָּל מִי שֶׁנוֹתֵן לִי חֵפֶץ, אֲנִי מוֹכְרוֹ וּמוֹצִיא מְחִירוֹ לְהוֹצָאוֹתַי”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “כְּלוּם מֻתָּר לְךָ זֶה מֵאֱלֹהִים?” אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר: “עוֹשֶׂה אֲנִי זֹאת מִפְּנֵי הַדַּלּוֹת, שֶׁאֻמָּנוּתִי בְּקִפָּאוֹן וָשֵׁפֶל, וְעָנִי אֲנִי, וּכְלוּם אֵין לִי”. הִתְחִיל מְסַפֵּר לוֹ עַל הַקִּפָּאוֹן וְהַשֵּׁפֶל וּמִעוּט הָאֶמְצָעִים, וְהִתְחִיל אַבּוּ־צִיר מְתַנֶּה לְפָנָיו קִפָּאוֹן וְשֵׁפֶל אֻמָּנוּתוֹ אַף הוּא וְאוֹמֵר: “אֲנִי אֵין מָשְׁלִי בְעִיר זוֹ וְלֹא יוֹפִיעַ אֶצְלִי אָדָם, מִהְיוֹתִי אָדָם עָנִי. וּכְבָר מָאֲסְתִּי בְאֻמָּנוּת זוֹ, אָחִי”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר הַצַּבָּע: “וְאַף אֲנִי מָאַסְתִּי בְאֻמָּנוּתִי מִפְּנֵי הַקִּפָּאוֹן וְהַשֵּׁפֶל. וְאוּלָם, אָחִי, מַה הַקּוֹרֵא אוֹתָנוּ לָגוּר בְּעִיר זוֹ? הֲרֵי נִסַּע מִתּוֹכָהּ אַתָּה וַאֲנִי, וְנִתבּוֹנֵן בְּאַרְצוֹת בְּנֵי־הָאָדָם, וְאֻמָּנוּתֵנוּ בְּיָדֵנוּ, מַהֲלָכִים לָהּ בְּכָל הָאֲרָצוֹת. וּכְשֶׁאָנוּ נוֹסְעִים נִשְׁאַף לִרְוָחָה וְיָנוּחַ לָנוּ מִדְּאָגָה קָשָׁה זוֹ”. וְלֹא פָסַק אַבּוּ־קִיר לְשֵַׁבַּחַ אֶת הַנְּסִיעָה בְּעֵינֵי אַבּוּ־צִיר, עַד שֶׁעוֹרֵר תְּשׁוּקָתוֹ לַנְּסִיעָה. וְהִסְכִִּימוּ בֵינֵיהֶם עַל הַנְּסִיעָה. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ־קִיר הִמְשִׁיךְ לְשַׁבֵּחַ אֶת הַנְּסִיעָה בְּעֵינֵי אַבּוּ־צִיר, עַד שֶׁעוֹרֵר אֶת תְּשׁוּקָתוֹ לְכָךְ, וְהִסְכִּימוּ בֵינֵיהֶם עַל הַנְּסִיעָה. שָׂמַח אַבּוּ־קִיר עַל זֶה שֶׁעוֹרֵר חִשְׁקוֹ שֶׁל אַבּוּ־צִיר לִנְסִיעָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְדִבְרֵי הַמּשׁוֹרֵר: צֵא לַנֵּכָר מִן הַמּוֹלֶדֶת וּשְׁאַף עָל לַעֲלוֹֹת וְסַע, שֶׁכֵּן לַנְּסִיעָה חָמֵשׁ תּוֹעֲלִיּוֹת: תָּסִיר דְּאָגָה וּמִחְיָה בְיָדָהּ. וְדַעַת וְתַרְבּוּת וְחֶבְרָה נִכְבָּדָה. וּבְהֵאָמֵר: בַּנְּסִִיעוֹת צַעַר וְיָגוֹן, וּפִזוּר קִבּוּצִים וְסֵבֶל אָסוֹן, הִנֵּה מוֹת הָאָדָם טוֹב לוֹ מֵחַיָּיו בִּמְעוֹן קָלוֹן בֵּין מְשַׂנְּאָיו וּמְקַנְּאָיו.

וּכְשֶׁהֶחֱלִיטוּ לִנְסֹעַ אָמַר אַבּוּ־קִיר לאַבּוּ־צִיר: “שְׁכֵנִי, הֲרֵי נַעֲשֵׂינוּ אַחִים וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּינֵינוּ, נִקְרָא אֵפוֹא אֶת פָּרָשַׁת הַפְּתִיחָה¹ וְנִגְמֹר בֵּינֵינוּ, שֶׁזֶּה שֶׁיַּעֲסֹק בַּעֲבוֹדָה וְיַרְוִיחַ בָּהּ יְפַרְנֵס אֶת הַבָּטֵל מֵעֲבוֹדָה, וְכָל מַה שֶּׁיִּהְיֶה עֹדֶף, נַנִּיחַ בְּתוֹךְ תֵּבָה, וּכְשֶׁאָנוּ חוֹזְרִים אֶל אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה, אָנוּ מְחַלְּקִים אוֹתוֹ בֵינֵינוּ בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “וְכֵן יִהְיֶה”. קָרְאוּ אֶת פָּרָשַׁת־הַפְּתִיחָה וְהִתְנוּ בֵינֵיהֶם, שֶׁזֶּה שֶׁיַּעֲסֹק בַּעֲבוֹדָה יְפַרְנֵס אֶת הַבָּטֵל מִמֶּנָּה. נָעַל אַבּוּ־צִיר אֶת הַחֲנוּת וְנָתַן אֶת הַמַּפְתֵחַ לִבְעָלֶיהָ, וְאַבּוּ־קִיר עָזַב אֶת הַמַּפְתֵחַ אֵצֶל שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַקָּאצִ’י וְעָזַב אֶת הַחֲנוּת נְעוּלָה וַחֲתוּמָה. לָקְחוּ לָהֶם אֶת צְרָכֵיהֶם וְקָמוּ וְנָסְעוּ וְחָנוּ בִסְפִינַת מִלְחָמָה לְיַד הַיָּם הַמָּלוּחַ. נָסְעוּ מִשָּׁם עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם בָּאֳנִיּה וְהָיָה טוֹב גּוֹרָלָם. וּלְהַשְׁלִים אֶת אָשְׁרוֹ שֶׁל הַסַּפָּר לֹא הָיָה בְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּמְצְאוּ עַל סְפִינַת הַמִּלְחָמָה גַּם סַפָּר אֶחָד. וְהָיוּ שָׁם מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֲנָשִׁים מִלְּבַד רַב־הַחוֹבֵל וְהַמַּלָּחִים. וּכְשֶׁפָּרְשׂוּ מִפְרְשֵׂי הָאֳנִיה לְהַפְלִיג, קָם הַסַּפָּר וְאָמַר לַצַּבָּע: “אָחִי, יָם הוּא שֶׁנִּהְיֶה זְקוּקִים בּוֹ לְמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, וְאֵין אִתָּנוּ אֶלָּא צֵידָה מוּעָטָה, וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁיֹּאמַר לִי אָדָם ‘בֹּא, סַפָּר, וּגְזֹז שַׂעֲרוֹתַי’. וְאֶגְזֹז שְׂעָרוֹ בְּכִכַּר לֶחֶם אוֹ חֲצִי פְרוּטַת כֶּסֶף אוֹ מַשְׁקֶה, וְאֶמְצָא בָזֶה תוֹעֶלֶת אֲנִי וָאָתָּה”. אָמַר לוֹ הַצַּבָּע: “אֵין רַע בָּזֶה”. וְהִנִּיחַ רֹאשׁוֹ וְיָשֵׁן. קָם הַסַּפָּר וְנָטַל כֵּלָיו וְאֶת הַסֵּפֶל וְשָׂם עַל כְּתֵפוֹ סְמַרְטוּט שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ לוֹ מַגֶּבֶת, שֶׁעָנִי הָיָה. וְחָצָה וְעָבַר בֵּין הַנּוֹסְעִים. אָמַר לוֹ אֶחָד: “אֻמָּן, בֹּא וּגְזֹז שְׂעָרִי”. גָּזָז שְׂעָרוֹ. כְּשֶׁגָּזַז שְׂעָרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם, נָתַן לוֹ חֲצִי פְרוּטַת כֶּסֶף. אָמַר לוֹ הַסַּפָּר: “אָחִי, אֵין לִי חֵפֶץ בַּחֲצִי פְרוּטַת־כֶּסֶף זוֹ. וְאִלּוּ הָיִיתָ נוֹתֵן לִי כִּכַּר לֶחֶם הָיָה לִי לִבְרָכָה יוֹתֵר בְּיָם זֶה, שֶׁבֶּן לְוָיָה לִי וְצֵידָתֵנוּ מֻעָטָה”. נָתַן לוֹ כִכַּר לֶחֶם וְחֲתִיכַת גְּבִינָה וּמִלֵּא לוֹ אֶת הַסֵּפֶל מַיִם מְתוּקִים. נָטַל כָּל זֶה וּבָא אֶל אַבּוּ־קִיר וְאָמַר לוֹ: “טֹל כִּכַּר לֶחֶם זֶה וֶאֱכֹל אוֹתוֹ עִם הַגְּבִינָה וּשְׁתֵה מַה שֶׁבַּסֵּפֶל”. נָטַל זֹאת מִמֶּנּוּ וְאָכַל וְשָׁתָה. טָעַן אַחֲרֵי זֶה אַבּוּ־צִיר הַסַּפָּר שׁוּב אֶת כֵּלָיו, וְלָקַח הַמַּטְלִית עַל כְּתֵפוֹ וְהַסֵּפֶל בְיָדוֹ וְחָצָה וְעָבַר בִּסְפִינָה בֵּין הַנּוֹסְעִים, וְגָזַז שַׂעֲרוֹת בֶּן־אָדָם בִּשְׁתֵּי כִכְּרוֹת לֶחֶם וְאֶת הַשֵּׁנִי בַּחֲתִיכַת גְּבִינָה, וְהָיָה בִקּוּשׁ לוֹ, וְכָל מִי שֶׁאוֹמֵר לוֹ: “גְּזֹז שְׂעָרִי”, הָיָה מַתְנֶה עִמּוֹ בִשְׁתִּי כִכְּרוֹת לֶחֶם וַחֲצִי פְרוּטַת־כֶּסֶף, שֶׁאֵין בַּסְּפִינָה סַפָּר זוּלָתוֹ. וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה שְׁעַת שְׁקִיעַת הַחַמָּה, עַד שֶׁאָסַף שְׁלשִׁים כִּכַּר לֶחֶם וּשְׁלשִׁים חֲצָאֵי פְרוּטוֹת־כֶּסֶף. וְהָיוּ עִמּוֹ גְּבִינָה וְזֵיתִים וּבֵיצֵי־דָג. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ דָּבָר, הָיוּ נוֹתְנִים לוֹ עַד שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ מַשֶּׁהוּ רָב. סִפֵּר אֶת שַׂעֲרוֹת רַב־הַחוֹבֵל וְהִתְאוֹנֵן לְפָנָיו עַל מִעוּט הַצֵּידָה לַנְּסִיעָה. אָמַר לוֹ רַב־הַחוֹבֵל: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, בּוֹא אֵלַי וְהָבֵא עִמְּךָ אֶת בֶּן־לִוְיָתְךָ בְּכָל לַיְלָה וְסַעֲדוּ סְעוּדַת־הָעֶרֶב אֶצְלִי, וְאַל תִּדְאַג, כָּל הַזְּמָן שֶׁאַתֶּם נוֹסְעִים אִתָּנוּ”. חָזַר אֶל הַצַּבָּע וְרָאָהוּ יָשֵׁן עֲדַיִן, וְעוֹרֵר אוֹתוֹ. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר אַבּוּ־קִיר רָאָה לִמְרַאֲשׁוֹתָיו מַשֶּׁהוּ רַב מִפַּת וּמִגְּבִינָה וּמִזֵּיתִים וּמִבֵּיצֵי־דָגִים. אָמַר לוֹ: “מִנַּיִן לְךָ זֶה?” אָמַר לוֹ: “מִשֶּׁפַע אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. בִּקֵּשׁ לֶאֱכֹל, אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: "אַל תֹּאכַל מִזֶּה, אָחִי. הַנִּיחֵנוּ שֶׁיּוֹעִיל לָנוּ בִזְמַן אַחֵר. וְדַע שֶׁסִּפַּרְתִּי שְׂעָרוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל וְהִתְאוֹנַנְתִּי לְפָנָיו עַל מִעוּט־הַצֵּידָה, וְאָמַר לִי: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ וְהָבֵא עִמְּךָ אֶת בֶּן לִוְיָתְךָ בְּכָל לַיְלָה וְתִסְעַד סְעוּדַת־הָעֶרֶב אֶצְלִי. וּסְעוּדַת הָעֶרֶב שֶׁלָּנוּ הָרִאשׁוֹנָה אֵצֶל רַב־הַחוֹבֵל הִיא הַלַּיְלָה”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר: “סְחַרְחֹרֶת הַיָּם תְּקָפַתְנִי וְלֹא אוּכַל לָקוּם מִמְּקוֹמִי. הַנַח לִי אֵפוֹא שֶׁאֶסְעַד סְעוּדַת־הָעֶרֶב מִזֶּה, וְלֵךְ אַתָּה לְבַדְךָ אֶל רַב־הַחוֹבֵל”. אָמַר לוֹ: “אֵין דָּבָר בְּכָךְ”. יָשַׁב מִסְתַּכֵּל בּוֹ כְּשֶׁהוּא אוֹכֵל, וְרָאָה אוֹתוֹ חוֹתֵךְ הַלְּגִימָה כְּמוֹ שֶׁקוֹטְעִים גִּזְרַת אֶבֶן מִן הָהָר, וּבוֹלְעָהּ כִּבְלוֹעַ הַפִּיל, שֶׁיָּמִים רַבִּים לוֹ שֶׁלֹּא אַָכל, וּמַלְעִיט עַצְמוֹ לְגִימָה לִפְנֵי שֶׁבָּלַע זוֹ שֶׁלְּפָנֶיהָ. וְהָיָה נוֹעֵץ עֵינָיו בְּמַה שֶּׁלְּפָנָיו כִּנְעֹץ הַשֵּׁד אֶת עֵינָיו וְנוֹשֵׁף וְנוֹשֵׁם כַּשּׁוֹר הָרָעֵב עַל הַתֶּבֶן וְהַפּוֹל, וְהִנֵּה סַפָּן בָּא וְאָמַר: "אֻמָּן, רַב־הַחוֹבֵל אוֹמֵר לְךָ: ‘קַח אֶת בֶּן־לִוְיָתְךָ וּבֹא לִסְעוּדַת־הָעֶרֶב’. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר לְאַבּוּ־קִיר: “כְּלוּם תָּקוּם וְתָבֹא עִמָּנוּ?” אָמַר לוֹ: “אֵינִי יָכֹל לָלֶכֶת”. הָלַךְ הַסַּפָּר לְבַדּוֹ וְרָאָה אֶת רַב־הַחוֹבֵל יוֹשֵׁב וּלְפָנָיו שֻׁלְחָן שֶׁעָלַיו עֶשְׂרִים מִין אוֹ רַב מִזֶּה, וְהוּא וּבְנֵי חֲבוּרָתוֹ מְחַכִּים לַסַּפָּר וּלְבֶן־לִוְיָתוֹ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ רַב־הַחוֹבֵל אָמַר לוֹ: “הֵיכָן בֶּן־לִוְיָתְךָ?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, תְּקָפַתְהוּ סְחַרְחֹרֶת מִן הַיָּם”. אָמַר לוֹ רַב־הַחוֹבֵל: “אַל יֵדַע רַע. זֶה יַעֲבֹר מִמֶּנּוּ. בֹּא אַתָּה וּסְעַד עִמָּנוּ, שֶׁמְּצַפֶּה הָיִיתִי לְךָ”. הִפְרִישׁ רַב־הַחוֹבֵל צַלַּחַת וְשָׂם בְּתוֹכָה מִכָּל מִין מַה שֶּׁהָיָה מַסְפִּיק לַעֲשָׂרָה. וְאַחֲרֵי שֶׁסָּעַד הַסַּפָּר אֶת סְעוּדַת־הָעֶרֶב אָמַר לוֹ רַב־הַחוֹבֵל: “טֹל צַלַּחַת זוֹ עִמְּךָ לְבֵן־לִוְיָתְךָ”. נְטָלוֹ אַבּוּ־צִיר וּבָא אֶל אַבּוּ־קִיר. רָאָהוּ טוֹחֵן בְּמַלְתְּעוֹתָיו מַה שֶּׁאֶצְלוֹ מִן הָאֹכֶל כַּגָּמָל שֶׁמַּגִּיעַ לְגִימָה בִלְגִימָה בִמְהִירוּת. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁלֹּא תֹאכַל? הֲרֵי רַב־החוֹבֵל טוּבוֹ רַב. רְאֵה נָא מַה הוּא שֶׁשָּׁלַח אֵלֶיךָ, כְּשֶׁהִגַּדְתִּי לוֹ שֶׁבִּסְחַרְחֹרֶת אַתָּה”. אָמַר לוֹ: “הַגֵּשׁ לִי”. הִגִּישׁ לוֹ אֶת הצַַּלַּחַת. נְטָלָהּ מִיָּדוֹ, כְּשֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצֵאת אֵלֶיהָ וְאֶל זוּלָתָהּ מִן הַמַּאֲכָל כַּכֶּלֶב הַחוֹשֵׂף אֶת שִׁנָּיו אוֹ הָאַרְיֵה הַטּוֹרֵף אוֹ כָּעַיִט הָעָט עַל הַיּוֹנָה אוֹ כַהוֹלֵךְ לָמוּת מֵרָעָב, שֶׁרָאָה מַשֶּׁהוּ מִן הָאֹכֶל. הִתְחִיל אוֹכֵל מִמֶּנּוּ. עָזַב אוֹתוֹ אַבּוּ־צִיר וְהָלַךְ לוֹ אֶל רַב־הַחוֹבֵל וְשָׁתָה קָפֶה שָׁם, וְחָזַר אֶל אַבּוּ־קִיר, וּמְצָאוֹ שֶׁכְּבָר אָכַל כָּל מַה שֶּׁבַּצַּלַּחַת וְהִשְׁלִיכָה מְרוֹקֶנֶת. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁחָזַר אַבּוּ־צִיר אֶל אַבּוּ־קִיר, רָאָה אוֹתוֹ, שֶׁכְּבָר אָכַל כָּל מַה שֶּׁבַּצַּלַּחַת וְהִשְׁלִיכָהּ מְרוּקֶנֶת. נְטָלָהּ וְהוֹלִיכָהּ אֶל אַחַד מְשְָׁרְתֵי רַב־הַחוֹבֵל וְחָזַר אֶל אַבּוּ־קִיר וְיָשֵׁן עַד הַבֹּקֶר. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַשֵּׁנִי, הָיָה אַבּוּ־צִיר גּוֹזֵז שְׂעָרָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם, וְכָל מַה שֶׁבָּא לְיָדוֹ הָיָה נוֹתְנוֹ לְאַבּוּ־קִיר, וְאַבּוּ־קִיר אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב, וְאֵינוֹ קָם אֶלָּא לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו. וּבְכָל לַיְלָה הָיָה אַבּוּ־צִיר מֵבִיא לוֹ צַלַּחַת מְלֵאָה מֵאֵצֶל רַב־הַחוֹבֵל, וְהִמְשִׁיכוּ בְכָךְ עֶשְׂרִים יוֹם עַד שֶׁעָגְנָה הַסְּפִינָה בִנְמֵלָהּ שֶׁל עִיר. עָלוּ שְׁנֵיהֶם מִן הַסְּפִינָה וְנִכְנְסוּ לְאוֹתָהּ עִיר, וְלָקְחוּ לָהֶם חֶדֶר בְּאַכְסַנְיָה. רִפְּדוּ אַבּוּ־צִיר וְקָנָה כָל מַה שֶּׁהֵם זְקוּקִים לוֹ, וְהֵבִיא בָשָׂר וּבִשְּׁלוֹ, וְאַבּוּ־קִיר יָשֵׁן מִן הַשָּׁעָה שֶׁנִּכְנַס לַחֶדֶר, וְלֹא נִתְעוֹרֵר אֶלָּא כְשֶׁעוֹרֵר אוֹתוֹ אַבּוּ־צִיר. הִמְשִׁיכוּ בְמַצָּב זֶה אַרְבָּעִים יוֹם, כְּשֶׁהַסַּפָּר טוֹעֵן עַל עַצְמוֹ בְכָל יוֹם אֶת כֵּלָיו וּמְשׁוֹטֵט בָּעִיר, וְעוֹשֶׂה מַה שֶּׁנִּזְדַּמֵן לְיָדוֹ וְחוֹזֵר וּמוֹצֵא אֶת אַבּוּ־קִיר יָשֵׁן, וְהָיָה מְעוֹרֵר אוֹתוֹ. וּכְשֶׁהָיָה מִתְעוֹרֵר הָיָה פוֹנֶה אֶל הָאֹכֶל כְּזוֹלֵל וְאוֹכֵל כֶּאֱכֹל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שָׂבְעָה וְאֵינוֹ מִסְתַּפֵּק, וְאַחֲרֵי זֶה יָשֵׁן. לֹא פָסַק מִכָּךְ זְמַן אַרְבָּעִים יוֹם אֲחֵרִים. וּבְכָל פַּעַם אַבּוּ־צִיר אוֹמֵר לוֹ: “שֵׁב הָכֵן לִרְוָחָה וְקוּם צֵא וְהִתְהַלֵּךְ לִרְוָחָה בְּתוֹךְ הָעִיר, שֶׁנָּאָה הִיא לְמַרְאֶה וְעַלִּיזָה, וְאֵין דּוֹמָה לָהּ בֶּעָרִים”. הָיָה אַבּוּ־קִיר הַצַּבָּע אוֹמֵר: “אַל נָא תַּקְפִּיד עָלַי שֶׁבְּתוֹךְ סְחַרְחֹרֶת אֲנִי”. וְלֹא הָיָה חֵפֶץ אַבּוּ־צִיר לְהַכְהוֹת רוּחוֹ, וְלֹא הָיָה מַשְׁמִיעוֹ דְּבָרִים שֶׁיְּצַעֲרוּהוּ. וְאוּלָם בַּיּוֹם הָאַרְבָּעִים וְאֶחָד חָלָה הַסַּפָּר וְלֹא יָכֹל לָצֵאת. וּלְהִתְהַלֵּךְ. נִצֵּל אֶת שׁוֹעֵר הָאֲכְסַנְיָה לִדְאֹג לְצָרְכֵיהֶם וְהֵבִיא לָהֶם מַה שֶׁיֹּאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁאַבּוּ־קִיר אוֹכֵל וְיָשֵׁן. לֹא פָסַק הַסַּפָּר מֵהַפְצִיר בְּשׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה לִדְאֹג לְצָרְכֵיהֶם בְּמֶשְֶׁךְ אַרְבָּעַָה יָמִים. אַחֲרֵי זֶה גָּבְרָה הַמַּחֲלָה עַל הַסַּפָּר עַד שֶׁלֹּא הָיָה עוֹד בְּהַכָּרָה מִקְּשִׁי מַחֲלָתוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַבּוּ־קִיר, הִנֵּה שָׂרַף אוֹתוֹ הָרָעָב. קָם וְחִפֵּשׂ בְּכִיסֵי אַבּוּ־צִיר וּמָצָא עִמּוֹ סְכוּם שֶׁל אֲדַרְכְּמוֹנִים. נְטָלָם וְנָעַל דֶּלֶת הַחֶדֶר עַל אַבּוּ־צִיר מִבְּלִי שֶׁיָּדַע אָדָם. וְהָיָה הַשּׁוֹעֵר בַּשּׁוּק וְלֹא רָאָה אוֹתוֹ בִשְׁעַת יְצִיאָתוֹ. שָׂם אַבּוּ־קִיר פָּנָיו אֶל הַשּׁוּק וְלָבַשׁ בְּגָדִים יִקְרֵי־הַמְחִיר וְהָיָה מְשׁוֹטֵט בָּעִיר וּמְטַיֵּל. רָאָה אוֹתָהּ עִיר שֶׁלֹּא מָצָא כְמוֹתָה בֶּעָרִים, וְכָל לְבוּשֶׁיָה לְבָנִים וּתְכֻלִּים מִבְּלִי כָל צֶבַע אַחֵר. בָּא אֶל הַצַּבָּע וְרָאָה שֶׁכָּל מַה שֶּׁבַּחֲנוּתוֹ תָּכֹל. הוֹצִיא לוֹ מִטְפַּחַת וְאָמַר לוֹ: “אֻמָּן, טֹל מִטְפַּחַת זוֹ וְצַבְּעֶנָּה וְקַח שְׂכָרְךָ”. אָמַר לוֹ: “שְׂכַר צְבִיעָתָה שֶׁל זוֹ עֶשְׂרִים אֲדַרְכְּמוֹן”. אָמַר לוֹ: “אָנוּ צוֹבְעִים זֹאת בְּאַרְצֵנוּ בִשְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים”. אָמַר לוֹ: “לֵךְ אֵפוֹא וְצַבְּעֶנָּה בְאַרְצְכֶם. בַּאֲשֶׁר לִי, הֲרֵי אֵינִי צוֹבְעָהּ אֶלָּא בְעֶשְׂרִים אֲדַרְכְּמוֹן, וְלֹא בְפָחוֹת מִסְּכוּם זֶה בִּכְלוּם”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר: “אֵיזֶה צֶבַע אַתָּה חָפֵץ לְצָבְעָהּ?” אָמַר לוֹ הַצַּבָּע: “תְּכֵלֶת”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר: “אֲנִי, רְצוֹנִי שֶׁתִּצְבְּעֶנָּה לִי אֲדֻמָּה”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי יוֹדֵעַ לִצְבֹּעַ אָדֹם”. אָמַר לוֹ: “יְרֻקָּה”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי יוֹדֵעַ לִצְבֹּעַ יָרֹק” אָמַר לוֹ: “צָהֹב”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי יוֹדֵעַ לִצְבֹּעַ צָהֹב”. הָיָה אַבּוּ־קִיר מוֹנֶה לוֹ אֶת הַצְּבָעִים. צֶבַע אַחֲרֵי צֶבַע. אָמַר לוֹ הַצַּבָּע: “אָנוּ בְאַרְצֵנוּ אַרְבָּעִים אֻמָּן, לֹא יוֹתֵר גַּם אֶחָד וְלֹא פָחוֹת אֶחָד, וּכְשֶׁיָּמוּת אֶחָד מֵהֶם אָנוּ מְלַמְּדִים אֶת בְּנוֹ אֻמָּנוּת זוֹ. וְאִם אֵין לוֹ בֵן, חָסֵר לָנוּ אֶחָד. וְאִם שְׁנֵי בָנִים לוֹ אָנוּ מְלַמְּדִים אֶת האֶחָד. וּכְשֶׁהוּא מֵת אָנוּ מְלַמְּדִים אֶת אָחִיו, וְאֻמָּנוּתֵנוּ זוֹ מְסֻדֶּרֶת הִיא, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים לִצְבֹּעַ אֶלָּא תָּכֹל וְלֹא יוֹתֵר מִכֵּן”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר הַצַּבָּע: “דַּע שֶׁאֲנִי צַבָּע הִנֵּנִי וְיוֹדֵעַ לִצְבֹּעַ אֶת כָּל הַצְּבָעִים, וּרְצוֹנִי שֶׁתִּקָּחֵנִי לַעֲבֹד אֶצְלְךָ בְּשָׂכָר, וַאֲנִי מְלַמֶּדְךָ אֶת כָּל הַצְּבָעִים, שֶׁתְּהֵא תִפְאַרְתְּךָ בָּזֶה עַל כָּל עֲדַת הַצַּבָּעִים”. אָמַר לוֹ: “אֵין אָנוּ מְקַבְּלִים נָכְרִי שֶׁיִּכָּנֵס בְּאֻמָּנוּתֵנוּ, לְעוֹלָם”. אָמַר לוֹ: “וְאִם אֲנִי פוֹתֵחַ לִי מִצְבָּעָה לְעַצְמִי?” אָמַר לוֹ: “אִי־אֶפְשָׁרִי יִהְיֶה לְךָ לְעוֹלָם”. הִנִיּחוֹ וּפָנָה אֶל הַשֵּׁנִי, וְאָמַר לוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הָרִאשׁוֹן. לֹא פָסַק לַעֲבֹר מִצַּבָּע אֶל צַבָּע עַד שֶׁחָזַר עַל אַרְבָּעִים הָאֻמָּן, וְשָׂם פָּנָיו אֶל ראשׁ־הַצַּבָּעִים, וְהִגִּיד לוֹ וְאָמַר: “אֵין אָנוּ מְקַבְּלִים נָכְרִי שֶׁיִּכָּנֵס בְּאֻמָּנוּתֵנוּ”. כָּעַס אַבּוּ־קִיר כַּעַס רַב וְעָלָה לְהִתְאוֹֹנֵן לִפְנֵי מַלְכָּה שֶׁל אוֹתָה מְדִינָה וְאָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, אֲנִי נָכְרִי וְאֻמָּנוּתִי הַצַּבָּעוּת, וְקָרָה לִי עִם הַצַּבָּעִים כָּזֹאת וְכָזֹאת. וַאֲנִי צוֹבֵעַ אֶת הָאָדֹם בִּגְוָנִִים שׁוֹנִים, כְּגוֹן וַרְדִּי וְעִנְבִּי, וְהַיָּרֹק בִּגְוָנִים שׁוֹנִים, כְּגוֹן עִשְׂבִּי וּבָטְנִי וְזֵיתִי וְתֻכִּיִּי, וְאֶת הַשָּׁחוֹר בִּגְוָנִים שׁוֹנִים, כְּגוֹן הַפַּחֲמִי וְהַפּוּךְ, וְאֶת הַצָּהֹב בִּגְוָנִים שׁוֹנִים, כְּגוֹן צֶבַע תַּפּוּחַ־הַזָּהָב וְהַלִּימוֹן”. הָיָה מוֹנֶה לְפָנָיו אֶת כָּל הַצְּבָעִים, וְאָמַר: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, כָּל הַצַּבָּעִים שֶׁבִּמְדִינָתְךָ לֹא יַעֲלֶה בְיָדָם לִצְבֹּעַ כְּלוּם מִגְּוָנִים אֵלֶּה, וְאֵין הֵם יוֹדְעִים אֶלָּא אֶת צֶבַע הַתְּכֵלֶת, וְאֵין הֵם מַסְכִּימִים שֶׁאֶהְיֶה אֻמָּן אֶצְלָם וְאַף לֹא פוֹעֵל־שָׁכִיר”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אָמְנָם צָדַקְתָּ בָּזֶה. וְאוּלָם אֲנִי פוֹתֵחַ לְך מִצְבָּעָה וְנוֹתֵן לְךָ קֶרֶן שֶׁל מָמוֹן, וְאַל תָּשִׂים לֵב לָהֶם, וְכָל מִי שֶׁיָּקוּם עָלֶיךָ, אֲנִי תּוֹלֶה אוֹתוֹ עַל דֶּלֶת חֲנוּתוֹ”. צִוָּה אֶת הַבַּנָּאִים וְאָמַר לָהֶם: “לְכוּ עִם אֻמָּן זֶה וְעִבְרוּ בָעִיר, וְכָל מָקוֹם שֶׁמּוֹצֵא חֵן בְּעֵינָיו הוֹצִיאוּ אֶת בְּעָלָיו מִתּוֹכוֹ, אַחַת הִיא אִם חֲנוּת הִיא אוֹ כָ’אן אוֹ זוּלַת זֶה, וּבְנוּ לוֹ מִצְבָּעָה כְּפִי רְצוֹנוֹ, וְכָל מַה שֶּׁהוּא מְצַוֶּה אֶתְכֶם, עֲשׂוּ וְאַל תַּמְרוּ אֶת פִּיו לְכָל אֲשֶׁר יֹאמַר אֲלֵיכֶם”. הִלְבִּישׁוֹ הַמֶּלֶךְ לְבוּשׁ נָאֶה וְנָתַן לוֹ אֶלֶף דִּינָר וְאָמַר לוֹ: “הוֹצִיאֵם עַל עַצְמְךָ, עַד שֶׁיִּשְׁלַם הַבִּנְיָן”. וְנָתַן לוֹ שְׁנֵי מַמְלוּכִּים לְשַׁמְּשׁוֹ, וְסוּס עַל כֵּלָיו מְרֻקָּמִים בְּזָהָב. לָבַשׁ אֶת הַלְּבוּשׁ וְרָכַב עַל הַסּוּס, וְהָיָה כְאִלּוּ אֶמִיר הוּא, וְהִקְצָה לוֹ הַמֶּלֶךְ בַּיִת וְצִוָּה לְרַהֲטוֹ, וְרִהֲטוּהוּ לוֹ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאוֹתוֹ מֶלֶךְ צִוָּה לוֹ לְאַבּוּ־קִיר בַּיִת וְצִוָּה לְרַהֲטוֹ וְרִהֲטוּהוּ, שֶׁיִּשְׁכּוֹן בְּתוֹכוֹ. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי רָכַב וְחָצָה וְעָבַר בָּעִיר, וְהַמְהַנְדְּסִים לְפָנָיו. לֹא פָסַק לְהִתְבּוֹנֵן, עַד שֶׁמָצָא מָקוֹם אֶחָד חֵן בְּעֵינָיו וְאָמַר: “זֶה הַמָּקוֹם טוֹב”. הוֹצִיאוּ אֶת בְּעָלָיו מִתּוֹכוֹ וֶהֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: “נָתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ מְחִיר מְקוֹמוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה מִתְרַצֶּה בוֹ. הִתְנַהֲלָה בוֹ עֲבוֹדַת הַבִּנְיָן, וְהָיָה אַבּוּ־קִיר אוֹמֵר לַבַּנָּאִים: “בְּנוּ כָךְ וְכָךְ וַעֲשׂוּ כָךְ וְכָךְ”, עָד שֶׁבָּנוּ לוֹ מִצְבָּעָה שֶׁאֵין דּוֹמּה לָהּ. בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהַמִּצְבָּעָה נִשְׁלַם בִּנְיָנָהּ, וְאֵין הִיא זְקוּקָה אֶלָּא לִמְחִיר הַצֶּבַע, כְּדֵי לְנַהֵל אוֹתָהּ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “טֹל אַרְבַּעַת אַלְפֵי דִינָר אֵלֶּה וְשִׂים אוֹתָם קֶרֶן, וְהַרְאֵה לִי פְרִי מִצְבַּעְתֶּךָ”. נָטַל אוֹתָם וְהָלַך לַשּׁוּק וְרָאָה אֶת חֹמֶר הַצְּבִיעָה מְרֻבֶּה וְזוֹל, אֵין לוֹ כָל מֵחִיר. קָנָה כָל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ מִצָּרְכֵי הַצֶּבַע. אַחַר כָּך שָׁלַח אֵלָיו הַמֶּלֶךְ חֲמֵשׁ־מֵאוֹת גְּזָרוֹת שֶׁל מֶשִׁי, וְצָבַע אוֹתָם בְּכָל הַגְּוָנִִים וּפָרַשׂ אוֹתָם לִפְנֵי דֶלֶת הַמִּצְבָּעָה. וּכְשֶׁעָבְרוּ בְנֵי־אָדָם עֲלֵיהֶם, רָאוּ אוֹתָם מַשֶּׁהוּ נִפְלָא, שֶׁבְּכֹל יְמֵי חַיֵּיהֶם לֹא רָאוּ כָמוֹהוּ. נִצְטוֹפְפוּ הַבְּרִיּוֹת עַל דֶּלֶת הַמִּצְבָּעָה וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים וְשׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ: “אֻמָּן, מַה שְּׁמָם שֶׁל גְּוָנִים אֵלֶּה?” וְהָיָה אוֹמֵר לָהֶם: “זֶה אָדֹם, וְזֶה צָהֹב”, וּמוֹנֶה לָהֶם שֵׁמוֹת הַגְּוָּנִים. הִתְחִילוֹ מְבִיאִים לוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הָאָרִיג וְאוֹמְרִים לוֹ: “צְבַע כְּעֵין זֶה וָזֶה וטֹל מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ”. וּכְשֶׁגָּמַר לִצְבֹּעַ אֶת אֲרִיג הַמֶּלֶךְ, נְטָלוֹ וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ אֶל מְקוֹם מוֹשַׁב־הַמַּלְכוּת. כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ אוֹתָה צְבִיעָה, שָׂמַח בּוֹ וְהֵיטִיב לוֹ הֵיטֵב בְּיוֹתֵר. הָיוּ כָל אַנְשֵׁי־הַצָבָא מְבִיאִים לוֹ אֲרִיגִים וְאוֹמְרִים לוֹ: “צְבַע לָנוּ כָךְ”, וְהָיָה צוֹבֵעַ לָהֶם כְּחֶפְצָם, וְהֵם מַשְׁפִּיעִים עָלָיו זָהָב וָכֶסֶף. נִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ, וְנִקְרְאָה מִצְבַּעְתּוֹ בְּשֵׁם: “מִצְבַּעַת הַשֻּׂלְטָאן”. וְנִכְנְסָה אֵלָיו טוֹבָה מִכָּל שַׁעַר, וּמִכָּל הַצַּבָּעִים לֹא הָיָה יָכוֹל אִישׁ לְדַבֵּר נֶגְדּוֹ, אֶלָּא הָיוּ בָאִים אֶלָיו וּמְנַשְּׁקִים אֶת יָדָיו, וּמִצְטַדְּקִים לְפָנָיו עַל מַה שֶּׁפָּגְעוּ בוֹ לִפְנֵי כֵן, וּמַצִּיעִים עַצְמָם לְפָנָיו וְאוֹמְרִים לוֹ: “שִׁית אוֹתָנוּ לִמְשְָׁרְתִים אֶצְלְךָ”. וְלֹא הָיָה מִתְרַצֶּה לְקַבֵּל גַּם אֶחָד מֵהֶם. הָיוּ אֶצְלוֹ עֲבָדִִים וּשְָׁפחוֹת, וְצָבַר מָמוֹן רַב. זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן אַבּוּ־קִיר. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַבּו־צִיר, הִנֵּה כְשֶׁנָּעַל עָלָיו אַבּוּ־קִיר אֶת דֶּלֶת החֶדֶר, אַחֲרֵי שֶׁנָּטַל פְּרוּטוֹתָיו, הָלַךְ לוֹ וְעָזַב אוֹתוֹ כְשֶׁהוּא חוֹלֶה מִבְּלִי הַכָּרָה. הָיָה מוּטָל בְּאוֹתוֹ חֶדֶר וְהַדֶּלֶת נְעוּלָה עָלָיו, וְנִשְׁאַר בְּכָךְ שְׁלשָׁה יָמִים. פָּנָה שׁוֹעֵר הָאֲכְסַנְיָה אֶל דֶלֶת הַחֶדֶר וּמָצָא אוֹתָהּ סְגוּרָה, וְלֹא רָאָה אַף אֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם עַד שְׁקִיעַת־הַחַמָּה, וְלֹא נוֹדַע לוֹ עַל אוֹדוֹתֵיהֶם דָּבָר. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר נָסְעוּ וְלֹא שִׁלְּמוּ שְׂכַר הַחֶדֶר, אוֹ מֵתוּ. מָה עִנְיָָנם?” בָּא אֶל דֶּלֶת הַחֶדֶר וְרָאָה אוֹתָהּ נְעוּלָה, וְשָׁמַע אַנְחַת הַסַּפָּר מִבִּפְנִים, וְרָאָה אֶת הַמַּפְתֵחַ בַּמַּנְעוּל. פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנַס וְרָאָה אֶת הַסַּפָּר נֶאֱנָח. אָמַר לוֹ: “אַל תֵּדַע רָע. הֵיכָן בֶּן־לִוְיָתְךָ?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי לֹא הִתְעוֹרַרְתִּי, חֵי־אֱלֹהִים, מִמַּחֲלָתִי בִּלְתִּי הַיּוֹם. הָיִיתִי קוֹרֵא וְאֵין אִישׁ עוֹנֶה לִי תְשׁוּבָה. בֵּאלֹהִים הִשְׁבַּעְתִּיךָ, אָחִי, שֶׁתִּרְאֶה אֶת הַכִּיס שֶׁמִּתַּחַת לְרֹאשִׁי וְתִטֹּל מִתּוֹכוֹ חֲמִשָּׁה חֲצָאֵי פְּרוּטוֹת כֶּסֶף וְתִקְנֶה לִי בָהֶם מַשֶּׁהוּ, שֶׁאֶהְיֶה נִזּוֹן בּוֹ, שֶׁבְּתַכְלִית הָרָעָב אֲנִי”. הוֹשִׁיט יָדוֹ וְנָטַל אֶת הַכִּיס וּמְצָאוֹ רֵיק. אָמַר לַסַּפָּר: “הֲרֵי הַכִּיס רֵיק, אֵין בּוֹ כְלוּם”. הֵבִין אַבּו־צִיר הַסַּפָּר, שֶׁאַבּוּ־קִיר נָטַל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ ובָרַח. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם לֹא רָאִיתָ אֶת בֶּן לִוְיָתִי?” אָמַר לוֹ: “מִזֶּה שְׁלשָׁה יָמִים לֹא רְאִיתִיו, וְלֹא הָיִיתִי חוֹשֵׁב, אֶלָּא שֶׁנָּסַעְתָּ אַתָּה וְהוּא”. אָמַר לוֹ הַסַּפָּר: “לֹא נָסַעְנוּ, אֶלָּא שֶׁהוּא חָמַד מָמוֹנִי וּנְטָלוֹ וּבָרַח כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי חוֹלֶה”. בָּכָה וְנֶאֱנַח. אָמַר לוֹ שׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה: “אַל תִּדְאַג. הוּא יִמְצָא גְמוּלוֹ מֵאֵֵת אֱלֹהִים”. הָלַךְ שׁוֹעַר הָאַכְסַנְיָה וּבִשֵּׁל לוֹ דַיְסָה, וְשָׁאַב לוֹ בְתַרְוָד מְלֹא הַצַּלַּחַת וְנָתַן אוֹתָהּ לוֹ. וְלֹא פָסַק מִטַּפֵּל בּוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל שְׁנֵי חֳדָשִׁים, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא בְּהוֹצָאוֹתָיו מִכִּיסוֹ, עַד שֶׁהִזִּיעַ וְרִפְּאוֹ אֱלֹהִים מִמַּחֲלָתוֹ שֶׁהָיְתָה בוֹ. קָם עַל רַגְלָיו וְאָמַר לְשׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה: “אִם יִתֵּן בְּיָדִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֲנִי גוֹמֵל לְךָ טוֹבָה עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ עִמִּי מִן הַטּוֹב. וְאוּלָם אֵין גּוֹמֵל טוֹב אֶלָּא אֱלֹהִים בְּחַסְדּוֹ”. אָמַר לוֹ שׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל הַבְּרִיאוּת. אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי עִמְּךָ זֹאת, אֶלָּא מְבַקֵּשׁ פְּנֵי אֱלֹהִים הַנָּדִיב”. יָצָא הַסַּפָּר מִן הָאַכְסַנְיָה וְחָצָה וְעָבַר בַּשְּׁוָקִים, וְהוֹבִיל אוֹתוֹ הַגּוֹרָל אֶל הַשּׁוּק שֶׁמִצְבַּעַת אַבּוּ־קִיר בּוֹ. רָאָה אֶת הָאֲרִיגִים מְגֻוָּנִים בִּצְבָעִים פְּרוּשִׂים עַל דֶלֶת הַמִּצְבָּעָה, וְהַבְּרִיּוֹת נִדְחָקוֹֹת מִסְתַּכְּלוֹת בָּהֶם. שָׁאַל מִפִּי אָדָם אֶחָד מִתּושָׁבֵי הָעִיר וְאָמַר לוֹ: “מַה הוּא מָקוֹם זֶה? וּמַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְנֵי־אָדָם נִדְחָקִים?” אָמַר לוֹ זֶה שֶׁשַָּׁאַל אוֹתוֹ: “מִצְבַּעַת הַשֻּׂלְטָאן הִיא, שֶׁהֱקִימָהּ אָדָם נָכְרִי, אַבּוּ־קִיר שְׁמוֹ. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהוּא צוֹבֵעַ בֶּגֶד, אָנוּ נִקְהָלִים וּמִסְתַּכְּלִים בִּצְבִיעָתוֹ, שֶׁכֵּן עִירֵנוּ אֵין בָּהּ צַבָּעִים הַיּוֹדְעִים לִצְבֹּעַ גְּוָנִים אֵלֶּה. וְאֵרַע לוֹ עִם הַצַּבָּעִים שֶׁבָּעִיר מַה שֶּׁאֵרַע”. סִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע בֵּין אַבּוּ־קִיר וּבֵין הַצַּבָּעִים, וְשֶׁהוּא הִתְלוֹנֵן עֲלֵיהֶם לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן, וְהֶחֱזִיק בְּיָדוֹ וּבָנָה לוֹ מִצְבָּעָה זוֹ וְנָתַן לוֹ כָךְ וְכָךְ. סִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע. שָׂמַח אַבּו־צִיר וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁפָּתַח לוֹ פֶתַח וְנַעֲשָׂה אֻמָּן. וְיֵשׁ לִמְצֹא הַצְדָּקָה לָאִישׁ, אֶפְשָׁר הֻסְּחָה דַעְתּוֹ מִמְּךָ בִּגְלַל אֻמָּנוּתוֹ וְשַָׁכַח אוֹתְךָ. וְאוּלָם אַתָּה הֲרֵי עָשִׂיתָ עִמּוֹ חֶסֶד וְכִבַּדְתּוֹ, כְּשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בָּטֵל. וּכְשֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתְךָ יִשְׂמַח בְּךָ וִיכַבֶּדְךָ, בְּדוֹמֶה לְזֶה שֶׁכִּבַּדְתּוֹ”. נִגַּשׁ לְעֵבֶר דַּלְתָּה שֶׁל הַמִּצְבָּעָה, וְרָאָה אֶת אַבּוּ־קִיר יוֹשֵׁב עַל סַפְסָל מְרֻפָּד גָּבוֹהָּ שֶׁעַל גַּבֵּי אִצְטַבָּה שֶׁל אֶבֶן בְּפֶתַח הַמִּצְבָּעָה, וְעָלָיו חֲלִיפָה מִמַּלְבּוּשֵׁׁי־הַמְּלָכִים וּלְפָנָיו אַרְבָּעָה עֲבָדִים כּוּשִׁים וְאֲרְבָּעָה מַמְלוּכִּים לְבָנִים לוֹבְשׁים הַמְפֹאָרִים שֶׁבַּמַּלְבּוּשִׁים, וְרָאָה אֶת הַפּוֹעֲלִים עֲשָׂרָה עֲבָדִים עוֹמְדִים וְעוֹשִׂים בִּמְלַאכְתָּם, שֶׁכֵּן לִמְּדָם אֻמָּנוּת הַצְּבִיעָה בְשָׁעָה שֶׁקָּנָה אוֹתָם. וְיָשַׁב הוּא בֵּין הַכָּרִים כְּאִלּוּ הוּא מִשְׁנֶה־לְמֶלֶךְ אַדִּיר אוֹ מֶלֶךְ מְרוֹמָם, מִבְּלִי לַעֲבֹד בְּעֶצֶם יָדָיו כְּלָל, אֶלָּא אוֹמֵר לָהֶם: “עֲשׂוּ כָךְ וְכָךְ”. עָמַד אַבּו־צִיר לְמוּלוֹ, מְדַמֶּה שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִּרְאֶה אוֹתוֹ יִשְׂמַח בּוֹ וְיִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם וִיכַבְּדֶנּוּ וִיקַדְּמֶנּוּ בְרָצוֹן. כְּשֶׁנָּפְלָה עַיִן עַל עַיִן אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר: “מָאוּס, כַּמָּה פְעָמִים אָמַרְתִִי לְךָ שֶׁלֹא תַעֲמֹד בִּכְנִיסַת בֵּית־מְלָאכָה זֶה. כְּלוֹם רְצוֹנְךָ לְפָרְעֵנִי לְשִׁמְצָה בֵּין בְּנֵי־אָדָם, גַּנָּב? תִּפְסוּהוּ”. רָצוּ אַחֲרָיו הָעֲבָדִים וְתָפְסוּ אוֹתוֹ. קָם אַבּוּ־קִיר וְעָמַד וְלָקַח מַקֵּל וְאָמַר: “הַפִּילוּהוּ”. הִפִּילוֹ אוֹתוֹ, וְהִכָּה אוֹתוֹ עַל גַּבּוֹ מֵאָה. אַחַר־כָּךְ הֲפָכוּהוּ וְהִכָּה אוֹתוֹ עַל בִּטְנוֹ מֵאָה, וְאָמַר: “מָאוּס, בּוֹגֵד, אִם אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ אַחֲרֵי הַיּוֹם הַזֶּה עוֹמֵד בְּפֶתַח מִצְבָּעָה זוֹ, אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ מיד אֶל הַמֶּלֶךְ, והוּא מוֹסֵר אוֹתְךָ בְּיַד הַשּׁוֹטֵר שֶׁיַּתִּיז רֹאשְׁךָ. לֶךְ־לְךָ, אַל יְבָרֵךְ אֱלֹהִים אוֹתְךָ”. הָלַךְ מֵאֶצְלוֹ שְׁבוּר־רוּחַ בְּסִבַּת מַה שֶׁהִגִּיע לוֹ מִן הַמַּכָּה וְהַחֶרְפָּה. אָמְרוּ הַנִּמְצָאִים בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד לְאַבּוּ־קִיר: “מַה הוּא שֶׁעָשָׂה אָדָם זֶה”. אָמַר לָהֶם: “גַּנָּב הוּא הַגּוֹנֵב אֲרִיגֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם.” הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ־קִיר הִכָּה אֶת אַבּוּ־צִיר וְגֵרֵשׁ אוֹתוֹ וְאָמַר לִבְנֵי־הָאָדָם: “גַּנָּב הוּא הַגּוֹנֵב אֲרִיגֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם, שֶׁכֵּן גָּנַב מִמֶּנִּי הַרְבֵּה פְעָמִים מִן הָאֲרִיגִים, וַאֲנִי אוֹמֵר לְעַצְמִי: ‘יִסְלַח לוֹ אֱלֹהִים, שֶׁאָדָם עָנִי הוּא’, וְלֹא רָצִיתִי לַהֲבִיאוֹ בִמְבוּכָה וְהָיִיתִי נוֹתֵן לִבְנֵי־הָאָדָם אֶת מְחִיר אֲרִיגֵיהֶם, וְאוֹסֵר עָלָיו בְּרַכּוּת, וְלֹא קִבֵּל. וַהֲרֵי אִם הוּא חוֹזֵר פַּעַם מִלְּבַד הַפַּעַם הַזֹּאת, אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוּא הוֹרְגוֹ וְיָנוּחַ לִבְנֵי־אָדָם מִנִּזְקוֹ”. וְהָיוּ בְנֵי־אָדָם מְחָרְפִים אוֹתוֹ אַחֲרֵי לֶכְתּוֹ. זֶהו מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל אַבּוּ־קִיר. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַבּוּ־צִיר, הִנֵּה חָזַר אֶל הָאַכְסַנְיָה וְיָשַׁב מְהַרְהֵר בְּמַה שֶּׁעָשָׂה בוֹ אַבּוּ־קִיר, וְלֹא פָסַק לָשֶׁבֶת עַד שֶׁשָּׁכַךְ כְּאֵב הַמַּכּוֹת שֶׁהֻכָּה. אַחַר־כָּךְ יָצָא וְחָצָה וְעָבַר בְּשׁוּקֵי־הָעִיר, עָלָה בְמַחְשַׁבְתּוֹ לְהִכָּנֵס לְבֵית־הַמֶּרְחָץ. שָׁאַל אָדָם מִתּושָׁבֵי הָעִיר וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, הֵיכָן הַדֶּרֶךְ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ?” אָמַר לוֹ: “וּמַה הוּא זֶה בֵית־הַמֶּרְחָץ?” אָמַר לוֹ: “מָקוֹם שֶׁבְּנֵי־אָדָם מִתְרַחֲצִים בּוֹ, וּפוֹסֵק מַה שֶּׁעֲלֵיהֶם מִן הַזֻּהֲמָה, וְהוּא מִן הַנָּעִים בְּתַעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה”. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “עָלֶיךָ לָלֶכֶת אֶל הַיָּם”. אָמַר לוֹ: “אֲנִי מְבַקֵּשׁ בֵּית־מֶרְחָץ”. אָמַר לוֹ: “אָנוּ, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים, בֵּית־הַמֶּרְחָץ כֵּיצַד הוּא, שֶׁכֵּן כֻּלָּנוּ הוֹלְכִים אֶל הַיָּם, וַאֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְהִתְרַחֵץ הוּא הוֹלֵךְ אֶל הַיָּם”. כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ לְאַבּוּ־צִיר שֶׁהָעִיר אֵין בָּהּ מֶרְחָץ וְתושָׁבֶיהָ אֵינָם יוֹדְעִים מֶרְחָץ מַהוּ וְלֹא אֵיכוּתוֹ, הָלַךְ אֶל מְקוֹם מוֹעֲצַת הַמֶּלֶךְ. נִכְנַס אֵלָיו וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: “אִישׁ מֵאֶרֶץ נָכְרִיָּה אֲנִי, וְאֻמָּנוּתִי בַּלָּן. נִכְנַסְתִּי לִמְדִינָתְךָ וּבִקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, וְלֹא רָאִיתִי בָהּ מֶרְחָץ. וְעִיר שֶׁהִיא בְתֹאַר יָפֶה זֶה, כֵּיצַד תְּהֵא בְלִי בֵית־מֶרְחָץ, בְּעוֹד שֶׁהוּא מִן הַטּוֹבִים בְּתַעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה?” אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה הוּא זֶה בֵית־מֶרְחָץ?” הִתְחִיל מְסַפֵּר לוֹ עַל סְגֻלּוֹת בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְאָמַר לוֹ: “מְדִינָתְךָ לֹא תְהֵא מְדִינָה שְׁלֵמָה בַכֹּל, אֶלָּא כְשֶׁיְּהֵא בָהּ בֵּית־מֶרְחָץ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “בָּרוּךְ בּוֹאֶךָ”. וְהִלְבִּישׁוֹ לְבוּשׁ שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ וְנָתַן לוֹ סוּס וּשְׁנֵי עֲבָדִים. אַחַר־כָּךְ הֵיטִיב עִמּוֹ וְנָתַן לוֹ אַרְבַּע שְׁפָחוֹת וּשְׁנֵי מַמְלוּכִּים. וְהֵכִין לוֹ מָעוֹן מוּצָע וְכִבְּדוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת הַצַּבָּע, וְשַָׁלַח עִמּוֹ אֶת הַבַּנָּאִים וְאָמַר לָהֶם: “הַמָּקוֹם שֶׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, בְּנוּ לוֹ בוֹ בֵית־מֶרְחָץ”. לְקָחָם וְחָצָה וְעָבַר עִמָּם בְּתוֹךְ העִיר, עַד שֶׁמָּצָא מָקוֹם חֵן בְּעֵינָיו, וְהֶרְאָה לָהֶם אוֹתוֹ, וְהִתְחִילוּ בַבִּנְיָן. הָיָה מַדְרִיךְ אוֹתָם כֵּיצַד לִבְנוֹת עַד שֶׁבָּנוּ לוֹ בֵית־מֶרְחָץ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. צִוָּה אוֹתָם לְפַתֵּחַ בּוֹ פִּתּוּחִים נִפְלָאִים, עַד שֶׁהָיָה גִיל לָרוֹאִים. אַחַר־כָּךְ עָלָה אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעוּ בִדְבַר גֶּמֶר הַבִּנְיָן וּפִתּוּחָיו, וְאָמַר לוֹ: “אֵין הוּא חָסֵר אֶלָּא רִפּוּד”. נָתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר. נְטָלָם וְרִפֵּד אֶת בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְסִדֵּר בּוֹ אֶת הָאֲלוּנְטִיּוֹת עַל גַּבֵּי הַחֲבָלִים. וְהָיָה כָל מִי שֶׁעָבַר עַל פְּנֵי בֵית־הַמֶּרְחָץ נוֹעֵץ בּוֹ מַבָּטוֹ, וּמִשְׁתָּאֶה לְפִתוּחָיו. נִצְטוֹפְפוּ בְנֵי־הָאָדָם אֶל דָּבָר זֶה שֶׁלֹּא רָאוּ כְדֻגְמָתוֹ מִימֵיהֶם, וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים בּוֹ וְאוֹמְרִים: “מַה הוּא זֶה?” וְהָיָה אַבּו־צִיר אוֹמֵר לָהֶם: “זֶהוּ בֵית־מֶרְחָץ”, וְהָיוּ מִתְפַּלְּאִים עָלָיו. חִמֵּם מַיִם וְהִפְעִיל אֶת בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְעָשָׂה מִזְרָקָה בְתוֹךְ בְּרֵכָה, הַמּוֹצִיאָה מִדַּעְתּוֹ אֶת כָּל מִי שֶׁרָאָה אוֹתָהּ מֵאַנְשֵׁי הָעִיר. בִּקֵּשׁ מִן הַמֶּלֶךְ עֲשָׂרָה מַמְלוּכִּים שֶׁטֶּרֶם הִגִּיעוּ לְבַגְרוּת, וְנָתַן לוֹ עֲשָׂרָה מַמְלוּכִּים יָפִים כַּלְּבָנָה. הָיָה מְעַסֶּה גוּפָם וְאוֹמֵר לָהֶם: “עֲשׂוּ עִם הַזְּבִינִים כָּךְ”. הִצִּית לְבוֹנָה וְשָׁלַח כָּרוּז, שֶׁיַּכְרִיז בָּעִיר וְיֹאמַר: “בְּרוּאֵי אֱלֹהִים, בֹּאוּ אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ, שֶׁשְּׁמוֹ בֵּית־מֶרְחַץ הַמֶּלֶךְ”. בָּאוּ אֵלָיו בּנֵי־אָדָם. וְהָיָה מְצַוֶּה אֶת הַמַּמְלוּכִּים לִרְחֹץ אֶת גּוּפוֹת בְּנֵי־הָאָדָם. הָיוּ בְנֵי־אָדָם יוֹרְדִים אֶל מִקְוֵה הַמַּיִם לִטְבֹּל וְעוֹלִים, וְאַחֲרֵי עֲלוֹתָם יוֹשְׁבִים בַּחֵלֶק הַמּוּרָם בַּטְּרַקְלִין, וְהַמַּמְלוּכִּים מְעַסִּים אֶת גּוּפָם כְּפִי שֶׁהוֹרָם אַבּו־צִיר. הִמְשִׁיכוּ הָאֲנָשִׁים לְהִכָּנֵס אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ וּמְמַלְּאִים בּוֹ חֶפְצָם וְיוֹצְאִים מִתּוֹכוֹ בְלִי שָׂכָר בְּמֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה יָמִים. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי הִזְמִין אֶת הַמֶּלֶךְ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ. רָכְבוּ הוּא וְרַבֵּי־מֶמְשְַׁלתּוֹ וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ. נִכְנַס אַבּו־צִיר וְעִסָּה אֶת גּוּף הַמֶּלֶךְ, וְהוֹצִיא מִתּוֹךְ גּוּפוֹ אֶת הַלִכְלוּךְ כִּפְתִילוֹת וּמַרְאֶה אוֹתָם לוֹ. וְשָׂמַח הַמֶּלֶךְ. וְהָיָה נִשְׁמָע בְּשִׂימַת יָדוֹ עַל בִּטְנוֹ צְליל שֶׁל רֹךְ וּנְקִיּוּת. וְאַחֲרֵי שֶׁרָחַץ אֶת גּוּפוֹ מָסַךְ מֵי־וְרָדִין בְּמֵי מִקְוֵה־הַמַּיִם. יָרַד הַמֶּלֶךְ לַמִּקְוֶה, וְיָצָא כְשֶׁגּוּפוֹ רַעֲנָן, וְהִרְגִּישׁ רוּחַ־חַיִּים וְקֹרַת־רוּחַ שֶׁמִּיָּמָיו לֹא רָאָה. אַחַר־כָּךְ הוֹשִׁיבָהוּ בַמָּקוֹם הַמּוּרָם בַּטְּרַקְלִין וְהָיוּ הַמַּמְלוּכִּים מְעַסִּים אוֹתוֹ וּמַחְתּוֹת הַקְּטֹֹרֶת מְפִיחִים רֵיחַ עֲצֵי אָהָל וְעַנְבָּר. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אֻמָּן, הַאִם זֶה הוּא בֵית־הַמֶּרְחָץ?” אָמַר לוֹ: “הֵן.” אָמַר לוֹ: “חֵי רֹאשִׁי, שֶׁמְּדִינָתִי לֹא הָיְתָה לִמְדִינָה אֶלָּא עַל־יְדֵי בֵית־מֶרְחָץ זֶה”. הוֹסִיף וְאָמַר לוֹ: כַּמָּה אַתָּה נוֹטֵל לְכָל גֻּלְגֹֻלֶת מִן הַשָּׂכָר?” אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “מַה שֶׁאַתָּה תְצַוֶּה עָלַי אֶטְּלֶנּוּ”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לָתֵת לוֹ אֶלֶף דִּינָר וְאָמַר לוֹ: “כָּל מִי שֶׁיִּתְרַחֵץ אֶצְלְךָ, טֹל מִמֶּנּוּ אֶלֶף דִּינָר”. אָמַר לוֹ: “אִתְּךָ הַסְּלִיחָה, מֶלֶךְ הַזְּמָן, אֵין בְּנֵי־הָאָדָם שָׁוִים הֵם, יֵשׁ עֲשִׁירִים וְיֵשׁ עֲנִיּים. וּכְשֶׁאַתָּה נוֹטֵל מִכָּל אֶחָד אֶלֶף דִּינָר, בֵּית־הַמֶּרְחָץ מִתְבַּטֵּל, שֶׁאֵין בְּיַד הֶעָנִי לְשַׁלֵּם אֶלֶף דִינָר”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד תִּנְהַג בְּעִנְיַן הַשָּׂכָר?” אָמַר לוֹ: “קוֹבֵעַ אֲנִי אֶת הַשָּׂכָר לְפִי נְדִיבוּת־הָרוּחַ. וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ וְנַפְשׁוֹ וַתְּרָנִית, נוֹתְנוֹ, וְנִקַּח מִכָּל אָדָם לְפִי עֵרֶךְ מַצָּבוֹ, שֶׁאִם יִהְיֶה הָעִנְיָן כָּךְ, הַבְּרִיּוֹת בָּאוֹת, וְזֶה שֶׁעָשִׁיר הוּא נוֹתֵן לְפִי עֶרֶךְ מַעֲלָתוֹ, וְהֶעָנִי נוֹתֵן כְפִי נִדְבַת רוּחוֹ. וְאִם הָעִנְיָן כָּךְ הוּא, בֵּית־הַמֶּרְחָץ פּוֹעֵל, וִישַׂגְשֵׂג עַד מְאֹד. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאֶלֶף הַדִּינָר, הֲרֵי הֵם מַתַּת הַמֶּלֶךְ, וְלֹא יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּיָדָיו שֶׁל שׁוּם אָדָם”. נָתְנוּ רַבֵּי־הַמֶּמְשָׁלָה צֶדֶק לִדְבָרָיו וְאָמְרוּ: “הָאֱמֶת הִיא זוֹ, מֶלֶךְ הַזְּמַן. כְּלוּם מְדַמֶּה אַתָּה, שֶׁבְּנֵי־הָאָדָם כֻּלָם כָּמוֹךָ הֵם, הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר?” אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אָמְנָם נְכוֹנִים דִּבְרֵיכֶם, וְאוּלם אָדָם זֶה נָכְרִי הוּא וְעָנִי, וְחוֹבָה עָלֵינוּ לְכַבְּדוֹ, שֶׁכֵּן הֵקִים בְּעִירֵנוּ בֵית־מֶרְחָץ, שֶׁמִּיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוֹ כְמוֹתוֹ, וְלֹא נִתְקַשְּׁטָה עִירֵנוּ וְנֶעֶשְׂתָה נִכְבָּדָה אֶלָּא עַל יָדוֹ. וְאִם גַּם מְכַבְּדִים אָנוּ אוֹתוֹ בִּשְׂכָר יֶתֶר, אֵין זֶה הַרְבֵּה”. אָמְרוּ לוֹ: “אִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְכַבְּדוֹ, כַּבְּדוֹ מֵהוֹנְךָ. וְהָיָה חֶסֶד מֵאֵת הַמֶּלֶךְ לֶעָנִי שֶׁיְּשַׁלֵּם שָׂכָר מֻעָט, יִהְיֶה לְךָ לִבְרָכָה שֶׁיְּבָרְכוּ אוֹתְךָ הַנְּתִינים. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאֶלֶף הַדִּינָר, הֲרֵי אָנוּ רַבֵּי־הַמֶּמְשָׁלָה אֵין נַפְשֵׁׁנוּ מַרְשָׁה לָנוּ לְתִתָּם, וְכֵיצַד תַּרְשֶׁה זֹאת נֶפֶשׁ הָעֲנִיִּים?” אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “רַבֵּי־מֶמְשַׁלְתִּי, כָּל אֶחָד מִכֶּם יִתֵּן לוֹ הַפַּעַם הַזֹּאת מֵאָה דִינָר וּמַמְלוּךּ וְשִׁפְחָה וְעֶבֶד”. אָמְרוּ לוֹ: “מוּטָב. נוֹתְנִים אָנוּ לוֹ זֹאת. וְאוּלָם אַחֲרֵי יוֹם זֶה, הֲרֵי מִי שֶׁנִּכְנַס אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶלָּא כְנִדְבַת־רוּחוֹ”. אָמַר לָהֶם: “יְהִי כָךְ”. נָתַן לוֹ כָל אֶחָד מֵרַבֵּי־הַמֶּמְשָׁלָה מֵאָה דִינָר וְשִׁפְחָה וּמַמְלוּךּ וְעֶבֶד, וְהָיָה מִסְפָּרָם שֶׁל רַבֵּי־הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁהִתְרַחֲצוּ עִם הַמֶּלֶךְ בְּאוֹתוֹ יוֹם אַרְבַּע מֵאוֹת נֶפֶשׁ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁמִּסְפָּרָם שֶׁל רַבֵּי־הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁהִתְרַחֲצוּ עִם הַמֶּלֶךְ בְּאוֹתוֹ יוֹם הָיָה אַרְבַּע מֵאוֹת, וְהָיָה סַךְ־כָּל מַה שֶּׁנָּתְנוּ לוֹ מִן הַדִּינָרִים אַרְבָּעִים אֶלֶף דִּינָר, וּמִן הַמַּמְלוּכִּים אַרְבַּע מֵאוֹת מַמְלוּךּ וּמִן העֲבָדִים אַרְבַּע מֵאוֹת עבר ומן השׁפחות אַרְבַּע מֵאוֹת שִׁפְחָה. וַהֲרֵי דַי וְהוֹתֵר לוֹ בְמַתָּנָה זוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁהַמֶּלֶךְ נָתַן לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר וַעֲשָׂרָה מַמְלוּכִּים וְעֶשֶׂר שְׁפָחוֹת וַעֲשָׂרָה עֲבָדִים. נִגַּשׁ אַבּוּ־צִיר וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, בַּעַל הַּמַחֲשָׁבָה הַנְּכוֹחָה, אֵיזֶה מָקוֹם יְכִילֵנִי עִם אֵלֶּה הַמַּמְלוּכִּים וְהַשְּׁפָחוֹת וְהָעֲבָדִים?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי לֹא צִוִּיתִי אֶת אַנְשֵׁי־מֶמְשְַׁלְתִּי עַל כָּךְ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתֶּאֱסֹף לְךָ סְכוּם עָצוּם שֶׁל הוֹן. שֶׁכֵּן יִתָּכֵן שֶׁאַתָּה הוֹגֶה בְאַרְצְךָ וּבְנֵי־מִשְׁפַּחְתְּךָ וְנִכְסָף אֲלֵיהֶם וּמְבַקֵּשׁ לִנְסֹעַ אֶל מוֹלַדְתְּךָ, וְאָז תִּקַּח מֵאַרְצֵנוּ סְכוּם רַב שֶׁל מָמוֹן, שֶׁתּוּכַל לְהִסְתַּיֵּעַ בּוֹ כָּל יָמֶיךָ בְּאַרְצֶךָ”. אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים עֹז, הֲרֵי אֵלֶּה הַמַּמְלוּכִּים וְהַשְּׁפָחוֹת וְהָעֲבָדִים הַמְרֻבִּים, עִנְיָן הֵם לִמְלָכִים. וְאִלּוּ צִוִּיתָ לָתֵת לִי ממון, הָיָה טוֹב יוֹתר לִי מִן הַגְּדוּד הַזֶּה, שֶׁכֵּן יֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְיִלְבְּשׁוּ, וְכָל כַּמָּה שֶׁאֲנִי מַכְנִיס מִן הַמָּמוֹן לֹא יַסְפִּיק כְּדֵי מַה שֶּׁעָלַי לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶם”. צָחַק הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים אָכֵן צָדַקְתָּ, אָמְנָם הָיוּ לִגְדוּד עָצוּם, וְאֵין לְךָ יְכֹלֶת לְכַלְכֵּל אֶת הוֹצָאוֹתֵיהֶם. כְּלוּם תִּמְכֹּר לִי כָל אֶחָד מֵהֶם בְּמֵאָה דִינָר?” אָמַר לוֹ: “מְכַרְתִּים לְךָ בִּמְחִיר זֶה”. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶל סוֹכֵן אוֹצָרוֹ שֶׁיָּבִיא לוֹ אֶת הַמָּמוֹן וְהֵבִיא אוֹתוֹ לוֹ וְנָתַן לוֹ מְחִיר כֻּלָּם מָלֵא וּבִשְׁלֵמוּת. הֶחֱזִיר אוֹתָם הַמֶּלֶךְ בְּחַסְדוֹ לְבַעֲלֵיהֶם וְאָמַר: “כָּל הַמַּכִּיר אֶת עַבְדּוֹ וְאֶת שִׁפְחָתוֹ יָבוֹא וְיִטְּלֵם, שֶׁמַּתָּנָה הֵם מֵאִתִִּי לָכֶם”. מִלְּאוּ אֶת מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ וְנָטַל כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת הַשַּׁיָּךְ לוֹ. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים מְנוּחָה, מֶלֶךְ הַזְּמָן, כַּאֲשֶׁר נָתַתָּ לִי מְנוּחָה מִן הַשֵּׁדִים הָאֵלֶּה, שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַשְׂבִּיעָם אֶלָּא אֱלֹהִים”. צָחַק הַמֶּלֶךְ לִדְבָרָיו וְנָתַן צֶדֶק לִדְבָרָיו. אַחַר־כָּךְ לָקַח אֶת רַבֵּי־מֶמְשַׁלְתּוֹ וְהָלַך מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ אֶל הַפָּלָטִין שֶׁלוֹ. בִּלָּה אַבּוּ־צִיר אוֹתוֹ לַיְלָה כְּשֶׁהוּא מוֹנֶה אֶת הַזָּהָב וְשָׂם אוֹתוֹ בְשַׂקִּים וְחוֹתְמָם. וְהָיוּ אֶצְלוֹ עֶשְׂרִים עֶבֶד וְעֶשְׂרִים מַמְלוּךּ וְאַרְבַּע שְׁפָחוֹת לְשֵׁם שֵׁרוּת. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, פָּתַח אֶת־בֵּית־הַמֶּרְחָץ וְשָׁלַח כָּרוֹז שֶׁיַּכְרִיז וְיֹאמַר: “כָּל הַנִּכְנָס לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וּמִתְרַחֵץ בּוֹ, יִתֵּן כְּפִי אֲשֶׁר יִהְיֶה בְכֹחוֹ לָתֵת וּכְפִי נִדְבַת רוּחוֹ”. יָשַׁב אַבּוּ־צִיר לְיַד הַקֻּפָּה, וְנִדְחֲפוּ אֵלָיו בְּנֵי־הָאָדָם, וְהָיָה כָל הַיּוֹצֵא מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהָיָה קַל לוֹ לְשַׁלֵּם. וְלֹא הֶעֱרִיב הָעֶרֶב עַד שֶׁנִּתְמַלְּאָה קֻפָּתּוֹ מִטּוּב אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אַחֲרֵי זֶה בִקְּשָׁה הַמַּלְכָּה לְהִכָּנֵס לְבֵית־הַמֶּרְחָץ. כְּשֶׁהֻגַּד הַדָּבָר לְאַבּו־צִיר, חִלֵּק לְמַעֲנָה אֶת הַיּוֹם לִשְׁנֵי חֲלָקִים, וְקָבַע מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד לַצָּהֳרַיִם חֵלֶק לַגְּבָרִִים, וּמִן הַצָּהֳרַיִם עַד שְׁקִיעַת־הַחַמָּה חֵלֶק לַנָּשִׁים. וּכְשֶׁבָּאָה הַמַּלְכָּה הֶעֱמִיד נַעֲרָה מֵאֲחוֹרֵי הַקֻּפָּה. וּכְבָר הוֹרָה לְאַרְבַּע שְׁפָחוֹת אֶת מְלֶאכֶת הַבַּלָּנוּת, עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ בַלָּנִיּוֹת מֻמְחוֹת. כְּשֶׁמָּצָא הַדָּבָר חֵן בְּעֵינֵי־הַמַּלְכָּה וְרָחַב חָזֶהָ, שִׁלְּמָה אֶלֶף דִּינָר. נִתְפַּרְסְמָה שְׁמוּעָתוֹ בָעִיר, וְהָיָה כָל הַנִּכְנָס חוֹלֵק לוֹ כָבוֹד, כָּעָשִׁיר כֶּעָנִי, נִכְנְסָה אֵלָיו טוֹבָה מִכָּל פֶּתַח, וְנִתְוַדַּע לְשׁוֹמְרֵי־רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ וְנַעֲשׂוּ יְדִידִים לוֹ וְאוֹהֲבִים, הָיָה הַמֶּלֶךְ בָּא אֵלָיו בְּכָל שָׁבוּעַ יוֹם אֶחָד וְנוֹתֵן לוֹ אֶלֶף דִּינָר, וּשְָׁאר יְמֵי הַשָּׁבוּעַ הָיוּ לַנִּכְבָּדִים וְלָעֲנִיִּים. וְהָיָה אַבּו־צִיר מַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹנָם שֶׁל בְּנֵי־הָאָדָם וְנוֹהֵג בָּהֶם יְדִידוּת בְּתַכְלִית. אֵרַע שֶׁרַב־חוֹבְלוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ נִכְנַס אֵלָיו לְבֵית־הַמֶּרְחָץ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים. פָּשַׁט אַבּוּ־צִיר מֵעַל עַצְמוֹ אֶת בְּגָדָיו וְנִכְנַס עִמּוֹ, וְהָיָה מְעַסֶּה אוֹתוֹ וְנוֹהֵג בּוֹ בְנִימוּס יֶתֶר. כְּשֶׁיָּצָא מִן הָרַחֲצָה עָשָׂה לוֹ מַשְׁקָאוֹת וְקָפֶה. וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ לָתֵת לוֹ מַשֶּׁהוּ, נִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל מִמֶּנּוּ כְלוּם. הָיָה רַב־הַחוֹבֵל מַכִּיר לוֹ טוֹבָה, כְּשֶׁרָאָה אֶת הַנִּימוּס הַמְרֻבֶּה שֶׁנָּהַג בּוֹ וְאֶת הֲטָבָתוֹ עִמּוֹ, וְהָיָה נָבוֹךְ בְּדַעְתּוֹ מְהַרְהֵר, מַה הוּא שֶׁיַּגִּישׁ לוֹ מַתָּנָה לְבַעַל בֵּית־מֶרְחָץ זֶה כְּפִי הַנְּדִיבוּת שֶׁנָּהַג בּוֹ. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל אַבּוּ־צִיר, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַבּוּ־קִיר, הִנֵּה שָׁמַע אֶת כָּל הַבְּרִיּוֹת מְשׂוֹחֲחוֹת בְּעִנְיַן בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְכָל אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר: “בֵּית־מֶרְחָץ זֶה גַּן־עֵדֶן בָּעוֹלָם־הַזֶּה הוּא, בְּלִי כָל סָפֵק. פְּלוֹנִי, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם תִּכָּנֵס אִתָּנוּ מָחָר לְבֵית־מֶרְחָץ יְקַר־עֵרֶךְ זֶה”. אָמַר אַבּוּ־קִיר בְּלִבּוֹ: "אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ כְּמוֹ בְנֵי־הָאָדָם וְרוֹאֶה בֵית־מֶרְחָץ זֶה שֶׁתָּפַס בְּשִׂכְלָם שֶׁל בְּנֵי־הָאָדָם. לַָבַשׁ אֶת הַמְפֹאָר בְּמַה שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ מִן הַמַּלְבּוּשִׁים וְרָכַב עַל פִּרְדָּתוֹ וְלָקַח עִמּוֹ אַרְבָּעָה עֲבָדִים וְאַרְבַּעָה מַמְלוּכִּים מְהַלְּכִים מֵאַחֲרָיו וּמִלְּפָנָיו וְשָׂם פָּנָיו אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ. יָרַד לְיַד שַּׁעַר בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וּכְשֶׁהָיָה לְיַד הַשַַּׁער הֵרִיחַ אֶת רֵיחַ הָאָהָל וְהָעִנְבָּר וְרָאָה בְנֵי־אָדָם נִכְנָסִים וּבְנֵי־אָדָם יוֹצְאִים, וְרָאָה אֶת הַסַּפְסָלִים מְלֵאִים מִן הַנִּכְבָּדִים וּמִן הַפְּשׁוּטִים בִּבְנֵי־אָדָם. נִכְנַס לַפְּרוֹזְדוֹר. רָאָה אוֹתוֹ אַבּוּ־צִיר וְקָם לִקְרָאתוֹ וְשָׂמַח בּוֹ. אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר: “כְּלוּם כָּךְ מְמַלְּאִים אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִִים תְּנָאי שֶׁהִתְנוּ? הֲרֵי אֲנִי פָתַחְתִּי לִי מִצְבָּעָה וְנַעֲשֵׂיתִי אֻמַּן הָעִיר, וְנִתְוַדַּעְתִּי לַמֶּלֶךְ. וְהִגַּעְתִִּי לְאשֶׁר וּלְכָבוֹד, וְאֵין אַתָּה בָא אֶצְלִי וְלֹא שׁוֹאֵל עַל אוֹדוֹתַי, וְאֵינְךָ אוֹמֵר: ‘הֵיכָן בֶּן־לִוְיָתִי’. הֲרֵי אֲנִי נִלְאֵיתִי בְחַפְּשִׂי אַחֲרֶיךָ, וְשׁוֹלֵחַ אֶת עֲבָדַי וְאֶת הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלִּי לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיךָ בָאַכְסַנְיוֹת וְכָל הַמְּקוֹמוֹת, וְלֹא נוֹדְעָה לָהֶם אָנָה הָלַכְתָּ, וְאֵין אִישׁ מַגִּיד לָהֶם דָּבָר אוֹדוֹתֶיךָ”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “כְּלוּם לֹא בָאתִי אֵלֶיךָ וְשַׂמְתָּ אוֹתִי גַנָּב וְהִכֵּיתָ אוֹתִי וְהִקְלֵיתָ אוֹתִי בֵּין בְּנֵי־אָדָם?” הֶעֱמִיד אַבּוּ־קִיר פָּנִים שֶׁל מִצְטָעֵר וְאָמַר: “מָה הֵם דִּבּוּרִים אֵלֶּה? כְּלוּם אַתָּה הוּא זֶה שֶׁהִכִּיתִיךָ?” אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “הֵן, אֲנִי הוּא”. נִשְׁבַּע לוֹ אַבּוּ־קִיר אֶלֶף שְׁבוּעוֹת שֶׁלֹּא הִכִּירוֹ, וְאָמַר לוֹ: “הֲרֵי הָיָה אֶחָד הַדּוֹמֶה לְךָ בָּא בְכָל יוֹם וְגוֹנֵב אֲרִיגֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי־הָאָדָם, וְדוֹמֶה הָיִיתִי שֶׁאַתָּה הוּא”. הִתְחִיל מַרְאֶה סִימָנֵי חֲרָטָה וּמַכֶּה כַף אֶל כַּף וְאוֹמֵר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר, אָכֵן הֲרֵעוֹתִי לְךָ. וְאוּלָם לוּ הָיִיתָ מוֹדִיעֵנִי מִי אַתָּה וְאוֹמֵר: ‘פְּלוֹנִי אֲנִי’. הֲרֵי בְךָ הָאַשְׁמָה, בַּאֲשֶׁר לֹא הוֹדַעְתַּנִי מִי אַתָּה. וּמַה גַּם שֶׁהָמוּם אֲנִי מֵרֹב עֲבוֹדָה”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “יִסְלַח לְךָ אֱלֹהִים. וְדָבָר זֶה נִגְזַר בַּתַּעֲלוּמָה, וְהַמְתַקֵּן כָּל שֶׁבֶר הוּא אֱלֹהִים. הִכָּנֵס וּפְשֹׁט אֶת בְּגָדֶיךָ וְהִתְרַחֵץ וְהִתְעַנֵּג”. אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁתִּסְלַח לִי, אָחִי”. אָמַר לוֹ: “יְנַקֶּה אוֹתְךָ אֱלֹהִים מִחוֹבָתְךָ וְסַָלַח לְךָ. הֲרֵי דָבָר הוּא שֶׁנִּגְּזַר עָלַי מִקַּדְמוּת עוֹלָם”. אַחֲרֵי זֶה אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר: “וּמִנַּיִן לְךָ מַעֲלָה רָמָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “מִי שֶׁהִצְלִיחַ דַּרְכְּךָ הִצְלִיחַ דַּרְכִּי, שֶׁכֵּן עָלִיתִי אֶל הַמֶּלֶךְ, וְהִגַּדְתִּי לוֹ בְעִנְיַן בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְצִוָּה לִבְנוֹתוֹ”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר: “הֲרֵי כְשֵׁם שֶׁלְּךָ הֶכֵּרוּת עִם הַמֶּלֶךְ אַף אֲנִי הֶכֵּרוּת לִי עִמּוֹ”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁבָּאוּ אַבּוּ־קִיר וְאַבּוּ־צִיר בִּתְלוּנוֹת זֶה נֶגֶד זֶה, אָמַר אַבּוּ־קִיר לְאַבּוּ־צִיר: “כְּשֵׁם שֶׁלְּךָ הֶכֵּרוּת עִם הַמֶּלֶךְ, אַף אֲנִי הֶכֵּרוּת לִי עִמּוֹ. וְאִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתוֹ שֶׁיֹּאהַב אוֹתְךָ וִיכַבֶּדְךָ יֶתֶר עַל כָּבוֹד זֶה לְמַעֲנִי, שֶׁכֵּן אֵין הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה בֶן־לִוְיָתִי, וַהֲרֵינִי מוֹדִיעוֹ שֶׁבֶּן־לִוְיָתִי אַתָּה וּמַמְלִיץ לְפָנָיו טוֹב עָלֶיךָ”. אָמַר לוֹ: “אֵין אֲנִי זָקוּק לְהַמְלָצָה, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים הַנּוֹתֵן חֵן וָחֶסֶד נִמְצָא. וּכְבָר אָהַב אוֹתִי הַמֶּלֶךְ וְכָל אַנְשֵׁי־מֶמְשַׁלְתּוֹ, וְנָתַן לִי כָךְ וְכָךְ”. וְסִפֵּר לוֹ אֶת הָעִנְיָן. אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ: “פְּשֹׁט אֶת בְּגָדֶיךָ מֵאֲחוֹרֵי הַקֻּפָּה וְהִכָּנֶס לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, וַאֲנִי נִכְנָס אַחֲרֶיךָ לְעַסּוֹתְךָ”. פָּשַׁט מַה שֶּׁהָיָה עָלָיו וְנִכְנַס לְבֵית־הַמֶּרְחָץ. נִכְנַס עִמּוֹ אַבּוּ־צִיר וְעִסָּה אוֹתוֹ וְסִבְּנוֹ בְסַבּוֹן וְהִלְבִּישׁוֹ וְהִתְעַסֵּק בּוֹ עַד שֶׁיָּצָא. כְּשֶׁיָּצָא, הֵבִיא לוֹ אֲרוּחַת־הַצָּהֳרַיִם וּמַשְׁקָאוֹת. וְהָיוּ בְנֵי־הָאָדָם תְּמֵהִים עַל הַרְבּוֹתוֹ בְכִבּוּדוֹ. בִּקֵּשׁ אַבּוּ־קִיר לָתֵת לוֹ מַשֶּׁהוּ, נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִטֹּל מִמֶּנּוּ כְלוּם, וְאָמַר לוֹ: “הִתְבַּיֵּשׁ לְךָ מִכָּךְ; הֲרֵי בֶן־לִוְיָתִי אַתָּה וְאֵין בֵּינֵינוּ הֶבְדֵּל”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר לְאַבּוּ־צִיר: “רֵעִי, הֲרֵי מֶרְחָץ זֶה, חֵי־אֱלֹהִים, עִנְיָן עָצוּם הוּא. וְאוּלָם יֵשׁ פְּגָם בְּאֻמָּנוּתְךָ”. אָמַר לוֹ: “מַה פְּגָם בָּהּ?” אָמַר לוֹ: “הַסַּמִּים שֶׁהֵן מֵהֶרְכֵּב מִִן הָאַרְסֶן וְהַגִּיר הַמַּשִּׁיר אֶת הַשֵּׂעָר בְּקַלּוּת. עֲשֵׂה סַם זֶה, וְּכְשֶׁהַמֶּלֶךְ בָּא, הַגִּישֵׁהוּ לוֹ וְהוֹרֵהוּ כֵּיצַד יַשִּׁיר בָּזֶה אֶת הַשֵּׂעָר, וְיֹאהַב אוֹתְךָ אַהֲבָה עַזָּה. וִיכַבְּדֶךָ”. אָמַר לוֹ: “צָדַקְתָּ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים, אֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת”. יָצָא אַבּוּ־קִיר וְרָכַב עַל פִּרְדָּתוֹ וְהָלַךְ אֶל הַמֶּלֶךְ. נִכְנַס אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “עֵצָה טוֹבָה לִי אֵלֶיךָ, מֶלֶךְ הַזְּמָן”. אָמַר לוֹ: “וּמַה עֲצָתְךָ?” אָמַר לוֹ: “הִגִּיעַתְנִי הַשְּׁמוּעָה וְהִיא שֶׁבָּנִיתָ בֵית־מֶרְחָץ”. אָמַר לוֹ: “הֵן; בָּא אֵלַי אָדָם נָכְרִי, וְהֵקַמְתִּי אוֹתוֹ לוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהֵקַמְתִִּי לְךָ מִצְבָּעָה זוֹ, וְהוּא בֵית־מֶרְחָץ נֶהְדָּר, וְנִתְקַשְּׁׁטָה בוֹ עִירי”. הִתְחִיל מוֹנֶה לוֹ סְגֻלוֹת בֵית־מֶרְחָץ זֶה. אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר: “כְּלוּם נִכְנַסְתָּ אֵלָיו?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “הַתְּהִלָּה לָאֵל שֶׁהִצִּיל אוֹתְךָ מֵרָעָתוֹ שֶׁל בֶּן־בְּלִיַּעַל זֶה, אוֹיֵב הַדָּת הַיְנוּ הַבַּלָּן”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמָה עִנְיָנוֹ?” אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר: “דַּע, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁאִם אַתָּה נִכְנָס מֵהַיּוֹם וְהָלְאָה תָּמוּת”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מִשּׁוּם מה?” אָמַר לוֹ: “הַבַּלָּן אוֹיִבְךָ הוּא וְאוֹיֵב הַדָּת. וְלֹא הֱנִיעֲךָ לְהָקִים בֵּית־מֶרְחָץ זֶה אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁחֶפְצוֹ לְהַכְנִיס בְּךָ סַם בְּתוֹכוֹ, וּכְבָר הֵכִין לְךָ מַשֶּׁהוּ וּכְשֶׁאַתָּה נִכְנָס הוּא מְבִיאוֹ לְךָ וְאוֹמֵר לְךָ: ‘סַם זֶה כָּל הַמּוֹשֵׁחַ בּוֹ תַּחְתָּיו יִשֹּׁר הַשֵּׂעָר מִמֶּנּוּ בְקַלּוֹּת’. וְאֵין זוֹ תְרוּפָה, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁהִיא תְרוּפָה קָשָׁה וְסַם מֵמִית. וּבֶן־בְּלִיַּעַל זֶה כְּבָר הִבְטִיחַ אוֹתוֹ שֻׂלְטָאן הַנּוֹצְרִים, שֶׁאִם הוּא מֵמִית אוֹתְךָ, הוּא מְשַׁחְרֵר לוֹ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת יְלָדָיו מִן הַשְּׁבִי. שֶׁכֵּן אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו שְׁבוּיִים אֵצֶל שֻׂלְטָאן הַנּוֹצְרִים. וְהָיִיתִי שָׁבוּי עִמּוֹ בְאַרְצָם. וְאוּלם אֲנִי פָתַחְתִּי לָהֶם מִצְבָּעָה וְצָבַעְתִּי לָהֶם צִבְעוֹנִין, וְנָטָה אֵלַי לֵב הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לִי: ‘אֵיזֶה דָבָר אַתָּה מְבַקֵּשׁ?’ וּבִקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ לְשַַׁחְרְרֵנִי וְשִׁחְרְרַנִי, וּבָאתִי לְכָאן וְרָאִיתִי אוֹתוֹ בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ וְאָמַרְתִּי לוֹ: ‘כֵּיצַד הָיְתָה הַצָּלָתְךָ וְהַצָּלַת אִשְׁתְּךָ וִילָדֶיךָ?’ אָמַר לִי: “עֲדַיִן אֲנִי וְאִשְׁתִּי וִילָדַי שְׁבוּיִים הָיִינוּ‘, כְּשֶׁסִּדֵר מֶלֶךְ הַנּוֹצְרִים מוֹשַׁב־מַלְכוּת וְהָיִיתִי עוֹמֵד בְּתוֹךְ כָּל הָאֲנָשִׁים, וְשָׁמַעְתִּי אוֹתָם פּוֹתְחִים בְּשִׂיחָה עַל דְּבַר הַמְּלָכִים עַד שֶׁשׂוֹחֲחוּ בִדְבַר מֶלֶךְ מְדִינָה זוֹ. קָרָא מֶלֶךְ הַנּוֹצְרִים בְקוֹל וְאָמַר: ‘לֹא גָבַר עָלַי שׁוּם מֶלֶךְ בָּעוֹלָם אֶלָּא מֶלֶךְ מְדִינָה פְלוֹנִית, וְכָל מִי שֶׁמּוֹצֵא לִי תַּחְבּוּלָה לְהָרְגוֹ, אֲנִי נוֹתֵן לוֹ כָל מַה שֶׁהוּא שׁוֹאֵל מֵאִתִּי’. נִגַּשְׁתִּי אֲנִי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ: ‘אִם אֲנִי מוֹצֵא תַּחְבּוּלָה לְהָרְגוֹ, כְּלוּם אַתָּה מְשַׁחְרְרֵנִי אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת יְלָדַי?’ אָמַר לִי: ‘הֵן, מְשַׁחְרֵר אֲנִי אוֹתָם וְגַם נוֹתֵן לְךָ כָּל מַה שֶׁאַתָּה שׁוֹאֵל מֵאִתִּי’. הִסְכַּמְתִּי עִמּוֹ עַל כָּךְ וּשְׁלָחַנִי בִסְפִינַת מִלְחָמָה לִמְדִינָה זוֹ, וְנִכְנַסְתִּי אֶל מֶלֶךְ זֶה, וּבָנָה לִי בֵית־מֶרְחָץ זֶה, וְלֹא נִשְׁאַר לִי אֶלָּא לְהָרְגוֹ וְלָלֶכֶת אֶל מֶלֶךְ הַנּוֹצְרִים וְלִפְדוֹת אֶת יְלָדַי וְאִשְׁתִּי וּלְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ חַסְדּוֹ’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘וּמַה הִיא הַתַּחְבּוּלָה שִׁתִּכַּנְתָּ עַד כְּדֵי לְהָרְגוֹ?’ אָמַר לִי: ‘תַּחְבּוּלָה קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת הִיא זוֹ, הֲרֵי הוּא בָא לְבֵית־מֶרְחָץ זֶה וּכְבָר תִּכַּנְתִּי לוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁסַּם מָוֶת בּוֹ, וּכְשֶׁהוּא בָא אֲנִי אוֹמֵר לוֹ: ‘טֹל סַם זֶה וּמְשַׁח בּוֹ תַחְתֶּיךָ, שֶׁמַשִּׁיר הוּא אֶת הַשֵּׂעָר’ וְהוּא נוֹטְלוֹ וְיִמְשַׁח בּוֹ תַּחְתָּיו, וִיחַלְחֵל הַסַּם בְּקִרְבּוֹ יוֹם וָלַיְלָה עַד שֶׁיַּעֲבֹר אֶל לִבּוֹ וִימִיתֶנּוּ, וְשָׁלוֹם’. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, פָּחַדְתִּי עָלֶיךָ, שֶׁמַּכִּיר טוֹבָה אֲנִי לְךָ, וַהֲרֵי הִגַּדְתִּי לְךָ זֹאת”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה, כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְאָמַר לוֹ לַצַּבָּע: “הַסְתֵּר סוֹד זֶה”. אַחַר־כָּךְ בִּקֵּשׁ לָלֶכֶת אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ, לְהָסִיר אֶת הַסָּפֵק עַל־יְדֵי הַוַּדָּאי. כְּשֶׁנִּכְנַס הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ, פָּשַׁט אַבּוּ־צִיר אֶת בְּגָדָיו כְּפִי מִנְהָגוֹ וְטִפֵּל בַּמֶּלֶךְ וְעִסָּה גוּפוֹ, וְאַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמָן, הִנֵּה תִכַּנְתִּי תְרוּפָה לְנַקּוֹת הַשֵּׂעָר הַתַּחְתּוֹן”. אָמַר לוֹ: “הָבֵא אוֹתָהּ אֵלַי”. הֵבִיא אוֹתָה לְפָנָיו. רָאָה אֶת רֵיחָהּ מַבְאִישׁ, וְנִתְאַמֵּת לוֹ שֶׁסַּם מָוֶת הוּא. כָּעַס וְהִזְעִיק אֶת שׁוֹמְרֵי־רֹאשׁו וְאָמַר לָהֶם: “תִּפְסוּהוּ” תָּפְסוּ אוֹתוֹ שׁוֹמְרֵי־הָרֹאשׁ, וְיָצָא הַמֶּלֶךְ מָלֵא חֵמָה, וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ סִבַּת כַּעְסוֹ. וּמֵעָצְמַת כַּעְסוֹ שׁל הַמֶּלֶךְ לֹא הִגִּיד לְאָדָם דָּבָר, וְלֹא הִרְהִיב גַּם אֶחָד עֹז בְּנַפְשׁוֹ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ. לָבַשׁ בִּגְדֵי מַלְכוּתוֹ וְעָלָה אֶל בֵּית מוֹעֶצֶת הַמַּמְלָכָה. הֵבִיא לְפָנָיו אֶת אַבּוּ־צִיר כָּבוּל. אַחַר־כָּךְ בִּקֵּשׁ אֶת רַב־הַחוֹבֵל וּבָא לְפָנָיו. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “טֹל בֶּן־בְּלִיַּעַל זֶה וְשִׂים אוֹתוֹ בְתוֹךְ שַׂק, וְשִׂים בַּשַּׂק מִשְׁקַל שְׁתֵּי כִּכְּרוֹת סִיד שֶׁלֹא כֻבָּה, וּקְשֹׁר פִּי הַשַּׂק עָלָיו וְעַל הַסִּיד, וְשִׂים אוֹתוֹ בְתוֹךְ סִירָה וּבֹא מִתַּחַת לְאַרְמוֹנִי וְתִרְאֵנִי יוֹשֵׁב בַּחַלּוֹנִי, וְאָמַרְתָּ לִי: ‘כְּלוּם אַטִּיל אוֹתוֹ?’ וּכְשֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ: ‘הַטֵּל אוֹתוֹ’, תַּטִּיל אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם שֶׁיִכְבֶּה הַסִּיד עָלָיו, כְּדֵי שֶׁיָּמוּת בִּטְבִיעָה וּבִשְׂרֵפָה גַם יַחַד”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”. נְטָלוֹ מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶל אִי מוּל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “הוֹי פְּלוֹנִי, אֲנִי בָאתִי אֵלֶיךָ פַּעַם אַחַת אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ וְכִבַּדְתָּ אוֹתִי וְטִפַּלְתָּ בִּי, וְנֶהֱנֵיתִי מִמְּךָ הַרַבה, וְנִשְׁבַּעְתָּ שֶׁלֹּא תִקַּח מִמֶּנִּי שָׂכָר, וַאֲנִי כְּבָר אָז אֲהַבְתִּיךָ אַהֲבָה עַזָּה. הַגֵּד לִי אֵפוֹא, מַה מִשְׁפָּטְךָ עם הַמֶּלֶךְ, וּמַה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ עִמּוֹ מִן הַמְגֻנֶּה עַד שֶׁכָּעַס עָלֶיךָ וְצִוָּה עָלַי לַהֲמִיתְךָ מִיתָה רָעָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “חֵי אֱלֹהִים לֹא עָשִׂיתִי כְלוּם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כָּל חֵטְא בִּי שֶׁחָטָאתִי הַגּוֹרֵם לְכָךְ”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ־צִיר אָמַר לְרַב הַחוֹבֵל, בְּשָׁעָה שֶׁשַָּׁאַל אוֹתוֹ לְסִבַּת כַּעְסוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ: “חֵי־אֱלֹהִים אָחִי, שֶׁלֹּא חָטָאתִי כָּל חֵטְא, שֶׁיְּהֵא גוֹרֵם לְכָךְ”. אָמַר לוֹ רַב־החוֹבֵל: “הֲרֵי לְךָ עֶמְדָּה עֲצוּמָה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, שֶׁלֹּא הִשִּׂיגָהּ אָדָם לְפָנֶיךָ. וְכָל מִי שֶׁטּוֹב לוֹ מְקַנְּאִים בּוֹ. אֶפְשָׁר קִנֵּא בְךָ אָדָם בִּגְלַל הַטּוֹבָה הַזֹּאת. וְהָלַךְ רָכִיל בְּךָ בְמַשֶּׁהוּ מִן הַדִּבּוּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ כָּעַס עָלֶיךָ כַּעַס זֶה. וְאוּלָם בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ אֵלַי וְאַל תִּירָא רָע. הֲרֵי כְשֵׁם שֶׁכִּבַּדְתָּ אוֹתִי מִבְּלִי שֶׁהָיְתָה הַכָּרָה בֵינִי וּבֵינְךָ, כָּך אֲנִי מַצִּילְךָ. וְאוּלָם אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי מַצִּילְךָ תִּשָּׁאֵר אֶצְלִי בְּאִי זֶה עַד שֶׁתִּסַּע מֵעִיר זוֹ סְפִינָה לְעֵבֶר מוֹלַדְתְּךָ וְאֶשְׁלַח אוֹתְךָ בָּהּ”. נָשַׁק אַבּוּ־צִיר אֶת יָדוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל וְהוֹדָה לוֹ עַל כָּךְ. אַחַר־כָּךְ הֵבִיא אֶת הַסִּיד וְשָׂם אוֹתוֹ בְשַׂק וְשָׂם בְּתוֹכוֹ אֶבֶן גְדוֹלָה כְּמִדָּתוֹ שֶׁל אָדָם וְאָמַר: “בֵּאלֹהִים אֲנִי נִשְׁעָן”. נָתַן לוֹ רַב־הַחוֹבֵל לְאַבּוּ־צִיר רֶשֶׁת וְאָמַר לוֹ: “הַשְׁלֵךְ רֶשֶׁת זוֹ בַּיָּם אֶפְשָׁר תָּדוּג מַה שֶּׁהוּא מִן הַדָּגִים, שֶׁכֵּן הַדָּגִים שֶׁל מִטְבַּח הַמֶּלֶךְ בְּכָל יוֹם מֻטָּלִים עָלַי הֵם. וּכְבָר נִִטְרַדְתִּי מִן הַדִּיּוּג עַל יְדֵי צָרָה זוֹ שֶׁפָּגְעָה אוֹתְךָ, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁיָּבוֹאוּ נַעֲרֵי הַטַּבָּחִים לְבַקֵּשׁ דָּגִים וְלֹא יִמְצְאוּם. וּכְשֶׁאַתָּה דָג מַשֶּׁהוּ, יִמְצְאוּם מוּכָן, בְּעוֹד שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת תַּחְבּוּלָה תַּחַת הָאַרְמוֹן, וְעוֹשֶׂה כְאִלוּ הִשְׁלַכְתִּיךָ לַמַּיִם”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “לֵךְ אַתָּה, וֵאלֹהִים יַעֲזַרְךָ”. שָׂם אֶת הַשַּׂק בְּתוֹךְ הַסִּירָה, וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל תַּחַת הָאַרְמוֹן, וְרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בַּחַלּוֹן. אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמָן, כְּלוּם אַטִּיל אוֹתוֹ לַמַּיִם?” אָמַר לוֹ: “הַטֵּל אוֹתוֹ”, וְרָמַז בְּיָדוֹ. וְהִנֵּה הִבְרִיק מַשֶּׁהוּ וְנָפַל בְּתוֹךְ הַיָּם, וְהָיָה מַה שֶּׁנָפַל טַבַּעַת חוֹתָמוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. וְהָיוּ קְסָמִים בּוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁכָּעַס הַמֶּלֶךְ עַל אֶחָד וּבִקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, הָיָה מְרַמֵּז עָלָיו בְּיָדוֹ הַיְמָנִית שֶׁטַּבַּעַת־הַחוֹתָם בָּהּ, וְהָיָה יוֹצֵא מִן הַטַּבַּעַת מַשֶּׁהוּ מַבְרִיק וּפוֹגֵעַ בּוֹ בְזֶה שֶׁרָמַז עָלָיו, וְיִפֹּל רֹאשׁוֹ בֵין כְּתֵפָיו. וְלֹא נִשְׁמְעוּ לִפְקֻדָּתוֹ הַצָּבָא, וְלֹא כָבַשׁ תַּחְתָּיו אֶת הַגִּבּוֹרִים אֶלָּא בְּסִבַּת טַּבַּעַת־חוֹתָם זוֹ. וּכְשֶׁנָּפְלָה הַטַּבַּעַת מֵאֶצְבָּעוֹ, הִסְתִּיר עִנְיָנוֹ, שֶׁלֹא הָיָה מֵעֵז לְהַגִּיד: “טַּבַּעְתִּי נָפְלָה לַיָּם”. מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יָקוּמוּ עָלָיו אַנְשֵׁי־צְבָאוֹ וְיַהַרְגוּהוּ, וּמִשּּׁום כָּךְ שָׁתַק. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַבּוּ־צִיר, הִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ רַב־הַחוֹבֵל, לָקַח אֶת הָרֶשֶׁת וְהִשְׁלִיכָה לַיָּם, וּמְשָׁכָהּ. עָלְתָה מְלֵאָה דָגִים. הִשְׁלִיכָה שֵׁנִית וְעָלְתָה גַּם כֵּן מְלֵאָה דָגִים. לֹא פָסָק לְהַשְׁלִיכָהּ וְהִיא עוֹלָה מְלֵאָה דָגִים, עַד שֶׁהָיָה לְפָנָיו מַשֶּׁהוּ רַב מִן הַדָּגִים, אָמַר בְּלִבּוֹ: “זֶה לִי זְמַן רַב שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי מִן הַדָּג”. בָּחַר לוֹ דָג גָּדוֹל וְשֵָׁמן, וְאָמַר: “כְּשֶׁרַב־הַחוֹבֵל בָּא, אֲנִי אוֹמֵר לוֹ לִצְלוֹֹת, לְטַגֵּן לִי דָג זֶה, שֶׁאֶסְעַד בּוֹ בַצָּהֳרַיִם”. שְׁחָטוֹ בְסַכִּין שֶׁהָיְתָה וְנֶעֶצְרָה הַסַּכִּין בַּזִּימִים שֶׁל הַדָּג, וְרָאָה אֶת טַּבַּעַת הַמֶּלֶךְ בּוֹ, שֶׁכֵּן בְּלָעָהּ הַדָּג וְהוֹבִיל אוֹתוֹ הַגּוֹרָל אֶל אוֹתוֹ אִי וְנָפַל בְּתוֹךְ הָרֶשֶׁת. נָטַל אַבּוּ־צִיר אֶת הַטַּבַּעַת וְשָׂם אוֹתָהּ בַּזֶּרֶת שֶׁלּוֹ, כְּשֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהּ מִן הַסְּגֻלּוֹת. וְהִנֵּה שְׁנֵי נְעָרִים מִמְּשָׁרְתֵי הַטַּבָּח בָּאִים לְבַקֵּשׁ דָּגִים. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל אַבּוּ־צִיר אָמְרוּ לוֹ: “בֶּן־אָדָם, לְאָן הָלַךְ רַב־הַחוֹבֵל?” אָמַר לָהֶם: “אֵינִי יוֹדֵעַ”, וְרָמַז בְּיָדוֹ הַיְמָנִית. וְהִנֵּה רָאשֵׁי הַנְּעָרִִים נָפְלוּ מֵעַל כִּתְפֵיהֶם בְּשָׁעָה שֶׁרָמַז עֲלֵיהֶם וְאָמַר: “אֵינִי יוֹדֵעַ”. תָּמַהּ אַבּו־צִיר אוֹמֵר: “מִי יִתֵּן וְיַָדַעְתִּי, מִי הוּא שֶׁהֲרָגָם”. הָיָה מֵצַר עֲלֵיהֶם וּמְהַרְהֵר בְּכָךְ, כְּשֶׁרַב־הַחוֹבֵל בָּא וְרָאָה עֲרֵמָה שֶׁל דָּגִים, וְרָאָה אֶת הַשְּׁנַיִם הֲרוּגִים וְרָאָה אֶת הַטַּבַּעַת בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁל אַבּוּ־צִיר. אָמַר לוֹ: “אָחִי, אַל נָא תָנַע אֶת יָדְךָ שֶׁהַטַּבַּעַת כֹּחַ בָּהּ, שֶׁאִם אַתָּה מֵנִיעַ אוֹתָהּ, אַתָּה הוֹרֵג אוֹתִי”. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו רַב־הַחוֹבֵל, אָמַר לוֹ: “מִי הוּא שֶׁהָרַג אֶת שְׁנֵי הַנְּעָרִים הָאֵלֶּה?” אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “אֵינִי יוֹדֵעַ”. אָמַר לוֹ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ. וְאוּלָם הַגֵּד לִי בִדְבַר טַּבַּעַת זוֹ, מֵהֵיכָן הִגִּיעָה אֵלֶיךָ?” אָמַר לוֹ: “מְצָאתִיהָ בַזִּימִין שֶׁל דָּג זֶה”. אָמַר לוֹ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, שֶׁכֵּן רְאִיתִיהָ יוֹרֶדֶת מַבְרִיקָה מֵאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ עַד שֶׁנָּפְלָה לַיָּם, בְּשָׁעָה שֶׁרָמַז הַמֶּלֶךְ עָלֶיךָ וְאָמַר לִי: ‘הַטֵּל אוֹתוֹ’, שֶׁכֵּן כְּשֶׁרָמַז הִטַּלְתִִּי אֶת הַשַּׂק. וּכְבָר נִשְׁמְטָה מֵאֶצְבָּעוֹ, וְנָפְלָה לַיָּם, וּבָלַע אוֹתָהּ דָּג זֶה, וְהוֹבִילוֹ הַגּוֹרָל אֵלֶיךָ, עַד שֶׁדַּגְתָּ אוֹתוֹ, וּמַזָּלְךָ הוּא. וְאוּלָם כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה סְגֻלּוֹתֶיהָ שֶׁל טַבַּעַת זוֹ?” אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “אֵינִי יוֹדֵעַ סְגֻלּוֹת מְיֻחָדוֹת לָהּ”. אָמַר לוֹ רַב־הַחוֹבֵל: “דַּע, שֶׁצִּבְאוֹת מַלְכֵּנוּ לֹא נִשְׁמְעוּ לוֹ אֶלָּא מִפַּחַד מִפְּנֵי טַבַּעַת זוֹ, שֶׁקְּסָמִים בָּהּ, וּכְשֶׁהַמֶּלֶךְ כּוֹעֵס עַל מִישֶׁהוּ וּמְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, יִרְמֹז בָּהּ עָלָיו וְיִפֹּל רֹאשׁוֹ מִבֵּין כְּתֵפָיו, שֶׁבְּרָק יוֹצֵא מִטַּבַּעַת זוֹ וּמַגִּיעִים זַהֲרוּרָיו אֶל זֶה שֶׁהַמֶּלֶךְ כּוֹעֵס עָלָיו, וְהוּא מֵת מִיָּד”. כְּשֶׁשָּׁמַע אַבּוּ־צִיר דְּבָרִים אֵלֶּה, שָׂמַח שִׂמְחָה רַבָּה וְאָמַר לוֹ לְרַב־הַחוֹבֵל: “הַחֲזִירֵנִי לָעִיר”. אָמַר לוֹ רַב־הַחוֹבֵל: “מַחֲזִיר אֲנִי אוֹתְךָ, שֶׁאֵינִי מְפַחֵד יוֹתֵר עָלֶיךָ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁכֵּן אִם אַתָּה רוֹמֵז בְּיָדְךָ וְשָׂם בְּחֻבְּךָ לְהָרְגוֹ, רֹאשׁוֹ נוֹפֵל לְפָנֶיךָ. וְאִלּוּ הָיִיתָ מְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת כָּל הַצָּבָא, אַתָּה הוֹרֵג אוֹתָם מִבְּלִי מַעֲצוֹר”. הוֹרִידוֹ בַסִּירָה וְשָׂם עִמּוֹ פָנָיו אֶל הָעִיר. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁהוֹרִיד רַב־הַחוֹבֵל אֶת אַבּוּ־צִיר בַּסִּירָה, שָׂם פָּנָיו עִמּוֹ אֶל הָעִיר. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֵלֶיהָ, עָלָה אַבּוּ־צִיר אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. נִכְנַס לְבֵית־מוֹשַׁב הַמַּלְכוּת, וְרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב וְהַצָּבָא לְפָנָיו, וְהוּא בְצַעַר קָשֶׁה בִגְלַל הַטַּבַּעַת, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַפֵּר גַּם לְאֶחָד מִן הַצָּבָא בִּדְבַר אֲבֵדַת הַטַּבַּעַת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ אָמַר לוֹ: “כְּלוּם לֹא הֵטַלְנוּ אוֹתְךָ לַיָּם? כֵּיצַד עָשִׂיתָ כְּדֵי לָצֵאת מִתּוֹכוֹ?” אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמָן, כְּשֶׁצִּוִּיתָ לַהֲטִילֵנִי הַיָּמָּה, נְטָלַנִי רַב־הַחוֹבֵל שֶׁלְּךָ אֶל אִי, וְשַָׁאל אוֹתִי לְסִבַּת כַּעַסְךָ עָלַי וְאָמַר לִי: ‘מַה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ לַמֶּלֶךְ, עַד כְּדֵי שֶׁצִּוָּה לַהֲמִיתְךָ?’ אָמַרְתִּי לוֹ: ‘חֵי־אֱלֹהִים אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁעָשִׂיתִי כָּל שֶׁהוּא מְגֻנֶּה’. אָמַר לִי: ‘הֲרֵי עֶמְדָּתְךָ חֲשׁוּבָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אֶפְשָׁר נִתְקָנֵּא בְךָ אָדָם, וְהֵבִיא דִבָּתְךָ רָעָה אֶל הַמֶּלֶךְ עַד שֶׁכָּעַס עָלֶיךָ. בַּאֲשֶׁר לִי הֲרֵי נִכְנַסְתִּי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ שֶׁלְּךָ וְנָהַגְתָּ בִי כָבוֹד. וַהֲרֵינִי לִגְמֹל לְךָ טוֹבָה, כַּטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי בְבֵית־הַמֶּרְחָץ שֶׁלְּךָ, לְהַצִּילְךָ וּלְשַׁלֵּחַ אוֹתְךָ אֶל אַרְצְךָ’. לָקַח בִּמְקוֹמִי אֶבֶן בַּסִּירָה וֶהֱטִילָהּ לַיָּם. וְאוּלָם כְּשֶׁנָּתַתָּ לוֹ סִימָן בְּיָדְךָ עָלַי, נָפְלָה הַטַּבַּעַת מִיָּדְךָ לַיָּם, וּבָלַע אוֹתָהּ דָּג. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי בְאוֹתוֹ אִי וְדָג דָּגִים, עָלָה אוֹתוֹ דָג בְּתוֹךְ שְׁאָר דָּגִים אַחֲרִים בָּרֶשֶׁת. נְטַלְתִּיו וּבִקַּשְׁתִּי לִצְלוֹתוֹ, כְּשֶׁפָּתַחְתִּי אֶת בִּטְנוֹ מָצָאתִי אֶת הַטַּבַּעַת. נְטַלְתִּיהָ וְשַׂמְתִּיָה בְאֶצְבָּעִי. בָּאוּ שְׁנַיִם מִנַּעֲרֵי הַמִּטְבָּח אֵלַי וּבִקְּשׁוּ דָגִים. רָמַזְתִּי לָהֶם, מִבְּלִי דַעַת כֹּחָהּ שֶׁל הַטַּבַּעַת, וְנָפְלוּ רָאשֵׁיהֶם מֵעֲלֵיהֶם. לִבְסוֹף חָזַר רַב־הַחוֹבֵל, וּכְשֶׁהִכִּיר אֶת הַטַּבַּעַת שֶׁבְּאֶצְבָּעִי, סִפֵּר לִי עַל דְּבַר הַקֶּסֶם שֶׁבָּהּ. וַהֲרֵי הֵבֵאתִי אוֹתָהּ אֵלֶיךָ, מִשּּׁום שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי טוֹבָה. וְכִבַּדְתָּ אוֹתִי תַּכְלִית הַכָּבוֹד, וּבִגְלַל מַה שֶּׁעָשִׂית עִמִּי מִן הַחֶסֶד שֶׁאֵין הוּא אָבֵד אֶצְלִי. וַהֲרֵי טַבַּעְתְּךָ, טְלֶנָּה, וְאִם עָשִׂיתִי לְךָ מַעֲשֶׂה הַמְחַיֵּב מִיתָה, הַגֵּד לִי חֶטְאִי וַהֲמִיתֵנִי, וְדָמִי מֻתָּר לְךָ”. הֵסִיר אֶת הַטַּבַּעַת מֵעַל אֶצְבָּעוֹ וְהוֹשִׁיטָהּ לַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ מַה שֶּׁעָשָׂה אַבּוּ־צִיר מִן הַטּוֹב נָטַל אֶת טַבַּעַת־הַחוֹתָם וְשָׂם אוֹתָהּ בְאֶצְבָּעוֹ, וְשָׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ. קָם עַל רַגְלָיו וְחִבֵּק אֶת אַבּוּ־צִיר וְאָמַר לוֹ: “בֶּן־אָדָם אַתָּה מִן הַמְצֻיָּנִים שֶׁבִּבְנֵי־אָדָם כְּשֵׁרִים. אַל נָא תִשָּׂא טִינָה עָלַי וּסְלַח לִי עַל מַה שֶּׁיָּצָא מִמֶּנִּי מִן הָרָעָה לְךָ. שֶׁכֵּן אִלּוּ בָאָה טַבַּעַת זוֹ לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל אָדָם זוּלָתְךָ, לֹא הָיָה נוֹתֵן אוֹתָהּ לִי”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “מֶלֶךְ הַזְּמָן, אִם רְצוֹנְךָ שֶׁאֶסְלַח לְךָ, הוֹדִיעֵנִי חַטָּאתִי שֶׁעוֹרְרָה חֲמָתְךָ עָלַי עַד כְּדֵי זֶה שֶׁצִּוִּיתָ לְהָרְגֵנִי”. אָמַר לוֹ: “חֵי־אֱלֹהִים, בָּרִי לִי שֶׁנָּקִי אַתָּה, וְאֵין בְּךָ חֵטְא כְּלָל וּכְלָל, אַחֲרֵי שֶׁעָשִׂיתָ הַחֶסֶד הַזֶּה. וְאוּלָם הַצַּבָּע אָמַר לִי כָךְ וְכָךְ”. וְהִגִּיד לוֹ מַה שֶׁאָמַר הַצַּבָּע. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, אֲנִי אֵינִי מַכִּיר אֶת מֶלֶךְ הַנּוֹצְרִים, וּמִיָּמַי לֹא הָלַכְתִּי אֶל אֶרֶץ הַנּוֹצְרִים, וְלֹא עָלָה בְדַעְתִּי לְהָרְגֶךָ. וְאוּלָם צַבָּע זֶה הָיָה בֶן־לִוְיָתִי וּשְׁכֵנִי בִמְדִינַת אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה. וְהָיְתָה פַרְנָסָתֵנוּ בְמָצוֹק שָׁם. וְיָצָאנוּ מִן הַמָּקוֹם, אַחֲרֵי שֶׁקָּרָאנוּ אֶת פָּרָשַׁת הַפְּתִיחָה וְהִתְנֵינוּ עָלֶיהָ, שֶׁכָּל מִי מֵאִתָּנוּ שֶׁיִּמְצָא עֲבוֹדָה, יְהֵא מְפַרְנֵס אֶת חֲבֵרוֹ. וְאוּלָם אֵרַע לִי עִמּוֹ כָךְ וְכָךְ”. סִפֵּר לַמֶּלֶךְ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַצַּבָּע אַבּוּ־קִיר, כֵּיצַד נָטַל אֶת מָמוֹנוֹ וְעֲזָבוּ חוֹלֶה בַחֲדַר הָאַכְסַנְיָה, וְכֵיצַד טִפֵּל בּוֹ שׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה בְמֶשְֶׁך זְמַן מַחֲלָתוֹ, עַד שֶׁרִפְּאוֹ אֱלֹהִים, וְכֵיצַד יָצָא בִכְלֵי אֻמָּנוּתו וְשׁוֹטֵט בָּעִיר כְּמִנְהָגוֹ. וְכֵיצַד רָאָה פִּתְאֹם מִצְבָּעָה בְדַרְכּוֹ, שֶׁהָיוּ בְנֵי־אָדָם עוֹמְדִים צְפוּפִים עָלֶיהָ. וּכְשֶׁהִתְבּוֹנֵן בְפֶתַח הַמִּצְבָּעָה, רָאָה אֶת אַבּוּ־קִיר יושֵׁב עַל סַפְסָל, וְכֵיצַד נִכְנַס, לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל יְדִידוֹ, וְכֵיצַד עָלוּ בְחֶלְקוֹ מַכּוֹת וְקָלוֹן מֵאֵת זֶה, בְּטָעֲנוֹ שֶׁגַּנָּב הוּא וְהִכָּהוּ מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת. סִפֵּר לַמֶּלֶךְ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ, וְאָמַר: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, הוּא הוּא זֶה שֶׁאָמַר לי: ‘עֲשֵׂה אֶת הַסַּם וְהַגִּישֵׁהוּ לַמֶּלֶךְ, שֶׁכֵּן בֵּית־הַמֶּרְחָץ שָׁלֵם בַּכֹּל מִלְּבַד שֶׁחֲסֵרָה בּוֹ תְרוּפָה זוֹ’. וְדַע, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁסַּם זֶה אֵינוֹ מַזִּיק, וְאָנוּ עוֹשִׂים אוֹתוֹ בְאַרְצֵנוּ, וְהוּא מִצָּרְכֵי בֵית־הַמֶּרְחָץ, וַאֲנִי שְׁכַחְתִִּיו, וּכְשֶׁבָּא אֵלַי הַצַּבָּע וְכִבַּדְתִּיו הִזְכִּירַנִי בוֹ. שְׁלַח נָא מֶלֶךְ הַזְּמַן אֶל שׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה וְאֶל פּוֹעֲלֵי הַמִּצְבָּעָה וְיָבוֹאוּ וּשְׁאַל אוֹתָם עַל דְּבַר מַה שֶּׁסִּפַּרְתִּי לְךָ”. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶל שׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה וְאֶל פּוֹעֲלֵי הַמִּצְבָּעָה. וּכְשֶׁבָּאוּ לְפָנָיו כֻלָּם, שָׁאַל אוֹתָם, וְהִגִּידוּ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע. שָׁלַח אֶל הַצַּבָּע לְהָבִיאוֹ וְאָמַר: “הֲבִיאוּהוּ יָחֵף וַחֲשׂוּף רֹאשׁ וְכָפוּת”. וְהָיָה הַצַּבָּע יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ, שָׂמֵחַ בַּהֲרִיגַת אַבּוּ־צִיר. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, עַד שֶׁהִתְנַפְּלוּ עָלָיו שׁוֹמְרֵי־רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ וְהִכּוּהוּ עַל עָרְפּוֹ וּכְפָתוּהוּ וְהֵבִיאּו אוֹתוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. רָאָה אֶת אַבּוּ־צִיר יוֹשֵׁב לְצַד הַמֶּלֶךְ וְאֶת שׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה וְאֶת פּוֹעֲלֵי הַמִּצְבָּעָה עוֹמְדִים מוּל הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ שׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה: “כְּלוּם אֵין זֶה בֶן־לִוְיָתְךָ שֶׁגָּנַבְתָּ אֶת אֲדַרְכְּמוֹנָיו, וַעֲזַבְתּוֹ אֶצְלִי בַחֶדֶר חוֹלֶה, וְעָשִׂיתָ לוֹ כָזֹאת וְכָזֹאת?” וְאָמְרוּ לוֹ פוֹעֲלֵי הַמִּצְבָּעָה: “כְּלוּם אֵין הוּא זֶה שֶׁצִּוִּית עָלֵינוּ לְתָפְסוֹ, וְהִכִּינוּהוּ?” נִתְבָּרֵר לַמֶּלֶךְ כִּעוּרוֹ שֶׁל אַבּוּ־קִיר, וְשֶׁרָאוּי הוּא לְעֹנֶשׁ קָשֶׁה מֵעָנְשָׁם שֶׁל מֻנְכַּר וְנַכִּיר² וְאָמַר הַמֶּלֶךְ: “תִּפְסוּהוּ וְהַעֲבִירוּ אוֹתוֹ בָעִיר וּבַשׁוּק”… הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבַּעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשַָּׁמע אוֹתוֹ מֶלֶךְ אֶת דִּבְרֵי שׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה וּפוֹעֲלֵי הַמִּצְבָּעָה נִתְבָּרֵר לוֹ רֹעַ־לִבּוֹ שֶׁל אַבּוּ־קִיר, וְהֶרְאָה אֶת תֵּעוּבוֹ שֶׁהוּא מְתָעֲבוֹ וְאָמַר לְשׁוֹמְרֵי־רֹאשׁוֹ: “תִּפְסוּהוּ וְהַעֲבִירוּ אוֹתוֹ בָעִיר, וְאַחַר־כָּךְ שִׂימוּ אוֹתוֹ בְתוֹךְ שַׂק וְהָטִילוּ אוֹתוֹ לַיָּם”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, קַבֵּל עֲתִירָתִי בַעֲדוֹ, שֵֶּׁכן סָלַחְתִּי לוֹ לְכָל מַה שֶּׁעָשָׂה בִי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, אִם אַתָּה סָלַחְתָּ לוֹ בַאֲשֶׁר חָטָא לְךָ, הִנֵּה אֲנִי לֹא אוּכַל לִסְלֹחַ לוֹ בַּאֲשֶׁר חָטָא לִי”. קָרָא וְאָמַר: “תִּפְסוּהוּ”. תְּפָסוּהוּ וְסוֹבְבוּ עִמּוֹ בְכָל הַמְּקוֹמוֹת, וְאַחֲרֵי כֵן שָׂמוּ אוֹתוֹ בְשַׂק וְשָׂמוּ עִמּוֹ סִיד וְהִטִּילוּ אוֹתוֹ לַיָּם וּמֵת בִּטְבִיעָה וּבִשְׂרֵפָה. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אַבּוּ־צִיר, בַּקֵּשׁ מִמֶּנִּי טוֹבָה וְתִנָּתַן לְךָ”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁיְּהֵא מִחַסְדֶּךָ שֶׁתְּשַׁלְּחֵנִי לְאַרְצִי, שֶׁאֵין לִי עוֹד חֵפֶץ בִּישִׁיבָתִי כָאן”. נָתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ מַשֶּׁהוּ רַב יֶתֶר עַל הוֹנוֹ וְקִנְיָנוֹ וּרְכוּשׁוֹ שֶׁהָיָה לוֹ, וְהֶעֱנִיק לוֹ סְפִינָה טְעוּנָה כָל טוּב, וְהָיוּ מַלָּחֶיהָ מַמְלוּכִּים. נָתַן לוֹ גַם אוֹתָם בְּמַתָּנָה, אַחֲרֵי הַצִּיעוֹ לְפָנָיו לְשִׁיתוֹ לוֹ לְמִשְׁנֶה, וְלֹא נִתְרַצָּה. נִפְרַד מִן הַמֶּלֶךְ וְנָסַע הוּא, וְכָל אֲשֶׁר בַּסְּפִינָה רְכוּשׁוֹ, עַד גַּם מוֹשִׁיטֵי הַסְּפִינָה וְהַמַּמְלוּכִּים שֶׁלָּהּ. וְלֹא פָסַק לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאֶרֶץ אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה, עָגְנוּ לְצַד אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה וְיָצְאוּּ לַיַּבָּשָׁה. רָאָה אֶחָד הַמַּמְלוּכִּים שַׂק לְיַד הַיַּבָּשָׁה וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִנֵּה שַׂק כָּבֵד עַל שְׂפַת הַיָּם, וּפִיו קָשׁוּר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה בְּתוֹכוֹ”. נִגַּשׁ אַבּוּ־צִיר וּפְתָחוֹ וְרָאָה בְתוֹכוֹ אֶת אַבּוּ־קִיר, שֶׁהֲדָפוֹ הַיָּם לְעֵבֶר אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה. הוֹצִיאוּ וּקְבָרוֹ בְקִרְבַת אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה וּבָנָה עָלָיו צִיּוּן קֶבֶר, בִּנְיָן לְהִשְׁתַּטֵּחַ עָלָיו, וְהִקְדִּישׁ הֶקְדֵּשׁוֹת לְהַחֲזָקָתוֹ וְכָתַב

עַל שַׁעַר בִּנְיַן הַקֶּבֶר בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הָאִישׁ יִוָּדַע בֵּין אֲנָשִׁים עַל פִּי פָעֳלוֹ,

וּמַעֲשֵׂי בֶן־חוֹרִין, נָדִיב, כְּשָׁרְשׁוֹ מְשָׁלוֹ.

אַל תֵּלֵךְ רָכִיל פֶּן יֵלְכוּ בְךָ, כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר

יֹאמַר אוֹמֵר דָּבָר כָּמוֹהוּ עָלָיו יֵאָמֵר.

הַרְחֵק מִתּוֹעֵבָה אַל תַּעֲלֶנָּה עַל שְׂפָתֶךָ,

אִם רְצִינִי וְאִם מַהֲתַלּוֹת יִהְיוּ דְבָרֶיךָ.

וְכֶלֶב יִרְכֹּשׁ חִבָּה אִם אֲצִילוּת שָׁמָר

וַאֲרִי בְּשַׁלְשֶׁלֶת עֵת נִבְעָר אֻסָּר

וּפֶגֶר נָטוּשׁ יָצוּף עַל הַיָּם מֵעַל לוֹ

אַךְ הַפְּנִינָה סְפוּנָה בְתַחְתִּיּוֹת חוֹלוֹ.

צִפּוֹר מִתְחַרָה בְנֵץ עוֹד לֹא הָיְתָה,

אִם לֹא כִי פוֹחֶזֶת וְקַלָּה דַעְתָּהּ.

בָאֲוִיר עַל לוּחוֹת רוּחוֹת נִרְשָׁם:

אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹבָה כְּמוֹתָהּ יְשֻׁלָּם

הִשָּׁמֶר לְךָ מִסֻּכָּר מֵחַמְדָּל לֶאֱרוֹת אָרֹה,

שֶׁכָּל דָּבָר בְּטַעֲמוֹ יַחֲזֹר אֶל עִקָּרוֹ.

נִשְׁאַר אַבּוּ־צִיר בַּחַיִּים מֶשֶׁךְ זְמַן וְאָסַף אוֹתוֹ אֱלֹהִים וּקְבָרוּהוּ לְצַד בֶּן־לִוְיָתוֹ אַבּוּ־קִיר. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא מָקוֹם זֶה בְּשֵׁם אַבּוּ־קִיר וְאַבּוּ־צִיר. וּמְפֻרְסָם הוּא הַיּוֹם בְּשֵׁם אַבּוּ־קִיר. וְזֶהוּ מַה שֶׁהִגִּיעַ לְאָזְנֵנוּ מִסִּפּוּרָם. יִשְׁתַּבַּח הַקַּיָּם לְעוֹלָמִים וּבִרְצוֹנוֹ חֲלִיפוֹת הַלֵּילוֹת וְהַיָּמִים.
וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר