הָיָה בִזְמַנִּים שֶׁקָּדְמוּ וּבְדוֹרוֹת וְעִתִּים שֶׁחָלְפוּ מֶלֶךְ בְּאֶרֶץ הֹדּוּ. וְהָיָה מֶלֶךְ אַדִּיר, גְּבַהּ־הַקּוֹמָה וִיפֵה־הַמַּרְאֶה, מִדּוֹתָיו נָאוֹת וּתְכוּנוֹתָיו יָפוֹת, מֵיטִיב לָעֲנִיִּים וְאוֹהֵב אֶת נְתִינָיו וְאֶת כָּל בְּנֵי מַמְלַכְתּוֹ. וְהָיָה שְׁמוֹ גַ’לִיעָאד. וְהָיוּ תַחַת יָדוֹ בְמַמְלַכְתּוֹ שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים מְלָכִים, וּלְאַרְצוֹתָיו שְׁלֹש מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים קָאצִ’י. וְהָיוּ לוֹ שִׁבְעִים מִשְׁנֶה, וְהִפְקִיד עַל כָּל עֲשָׂרָה מֵאַנְשֵׁי צְבָאוֹ רֹאשׁ. וְהָיָה רֹאשׁ מִשְׁנָיו אָדָם, שִׁמָאס שְׁמוֹ. וְהָיָה בֶן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. וְהָיָה נָאֶה בְמִדּוֹתָיו וּתְכוּנוֹתָיו, נָעִים בְּדַבְּרוֹ וְנָבוֹן בְּמַעֲנֵהוּ, מֻמְחֶה בְכָל עִנְיָנָיו, חָכָם וּנְבוֹן עֵצָה, מַנְהִיג לַמְרוֹת הֱיוֹתוֹ צָעִיר לְיָמִים, בָּקִי בְכָל מַדָּע וְתַרְבּוּת. הָיָה הַמֶּלֶךְ אוֹהֲבוֹ אַהֲבָה עֲצוּמָה וְנוֹטֶה אֵלָיו בִּגְלַל יְדִיעָתוֹ בְצַחוּת הַלָּשׁוֹן וְהַמְּלִיצָה וְתַכְסִיסֵי הַמְּדִינָה, וּבַאֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ רַחֲמִים לַנְּתִינִים וְחֶסֶד לַתּוֹשָׁבִים. וְהָיָה אוֹתוֹ מֶלֶךְ נוֹהֵג בְּצֶדֶק בְּמַמְלַכְתּוֹ וְשׁוֹמֵר עַל נְתִינָיו, מֵיטִיב לִגְדוֹלָם וְלִקְטַנָּם כְּאֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמַּתְאִים לָהֶם, מַחֲסֶה לָהֶם וְנוֹתֵן לָהֶם מַתּוֹת, מִשְׂגָּב וּמִבְטָח, וּמֵקֵל אֶת הַמִּסִּים מֵעַל כָּל נְתִינָיו. אוֹהֵב אוֹתָם כַּגָּדוֹל כַּקָּטֹן, וְנוֹהֵג עִמָּם בְּטוֹבָה לָהֶם וּבְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם, וְהִגִּיעַ בְּמִנְהָגוֹ הַיָּפָה אִתָּם לְמַה שֶּׁלֹּא הִגִּיעַ לְפָנָיו אַף אֶחָד. וְאוּלָם לַמְרוֹת כָּל זֶה כֻלּוֹ לֹא חוֹנֵן אוֹתוֹ אֱלֹהִים וָלָד. הָיָה דָבָר זֶה קָשֶׁה עָלָיו וְעַל תּוֹשָׁבֵי מַמְלַכְתּוֹ. אֵרַע שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ בְּאַחַד הַלֵּילוֹת שׁוֹכֵב עַל מִשְׁכָּבוֹ כְּשֶׁדַּעְתּוֹ דְאוּגָה לְמַה שֶּׁיִּהְיֶה בְאַחֲרִית מַמְלַכְתּוֹ. תָּקְפָה אוֹתוֹ שֵׁנָה וְרָאָה בַחֲלוֹמוֹ, כְּאִלּוּ הוּא יוֹצֵק מַיִם עַל שָֹרְשׁוֹ שֶׁל אִילָן, וּמִסָּבִיב לְאוֹתוֹ אִילָן אִילָנוֹת רַבִּים. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ גַ’לִיעָאד רָאָה בַחֲלוֹם, כְּאִלּוּ הוּא יוֹצֵק מַיִם עַל שָׁרְשׁוֹ שֶׁל אִילָן, וּמִסָּבִיב לְאוֹתוֹ אִילָן אִילָנוֹת רַבִּים. וְהִנֵּה אֵשׁ יָצְאָה מֵאוֹתוֹ אִילָן וְשָׂרְפָה כָל מַה שֶּׁהָיָה מִסָּבִיב לוֹ מִן הָאִילָנוֹת. בְּאוֹתָה שָׁעָה הִתְעוֹרֵר הַמֶּלֶךְ מִשְּׁנָתוֹ, נִרְעָשׁ וְנִפְחָד. קָרֹא לְאַחַד נְעָרָיו וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ מַהֵר וְהָבֵא אֵלַי אֶת שִׁמָאס הַמִּשְׁנֶה חִישׁ”. הָלַךְ הַנַּעַר אֶל שִׁמָאס וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ קוֹרֵא לְךָ לָבוֹא אֵלָיו תֵּכֶף וּמִיָּד, שֶׁכֵּן הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ נִבְהָל, וְשָׁלַח אוֹתִי אֵלֶיךָ שֶׁתַּעֲמֹד לְפָנָיו חִישׁ מַהֵר”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דִּבְרֵי הַנַּעַר, קָם תֵּכֶף וּמִיָּד וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל הַמֶּלֶךְ. נִכְנַס אֵלָיו וְרָאָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל יְצוּעוֹ. הִשְׁתַּחֲוָה לְפָנָיו וּבֵרְכוֹ בְקִיּוּם עֻזּוֹ וְטוּבוֹ לָעַד, וְאָמַר לוֹ: “אַל יַעֲצִיבְךָ אֱלֹהִים, הַמֶּלֶךְ, מַה הוּא אֲשֶׁר הֶחֱרִיד אוֹתְךָ מִמְּנוּחָתְךָ הַלַּיְלָה, וּמַה הַסִּבָּה שֶׁדָּרַשְׁתָּ אוֹתִי לָבוֹא חִישׁ?” נָתַן לוֹ רְשׁוּת לָשֶׁבֶת, וְיָשָׁב. הִתְחִיל הַמֶּלֶךְ מְסַפֵּר לוֹ מַה שֶּׁחָלַם, וְאָמַר: “רָאִיתִי הַלַּיְלָה חֲלוֹם שֶׁהִבְהִילָנִי. דּוֹמֶה הָיִיתִי כְּאִלּוּ אֲנִי יוֹצֵק מַיִם עַל שָׁרְשׁוֹ שֶׁל אִילָן שֶׁהָיָה מֻקָּף אִילָנוֹת רַבִּים וּבְעוֹד אֲנִי עוֹשֶׂה כָךְ, יָצְאָה אֵשׁ מִשָּׁרְשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אִילָן וְשָׂרְפָה אֶת כָּל הָאִילָנוֹת מִסָּבִיב. נִרְעַשְׁתִּי וְנִפְחַדְתִּי וֶהֶקִיצוֹתִי מִיָּד. וְשָׁלַחְתִּי אַחֲרֶיךָ אַחֲרֵי אֲשֶׁר יְדִיעוֹתֶיךָ רַבּוֹת וְתֵדַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אוֹתוֹ, שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיְּדִיעוֹתֶיךָ רְחָבוֹת וּתְבוּנָתְךָ רַבָּה”. הִרְכִּין שִׁמָאס שָׁעָה אַחַת אֶת רֹאשׁוֹ וְחִיֵּךְ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מַה הוּא שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, שִׁמָאס? אֱמֹר לִי הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ, וְאַל תַּעֲלִים מִמֶּנִּי דָבָר”. עָנָה אוֹתוֹ שִׁמָאס וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֶּךָ וְנוֹתֵן לְךָ נַחַת. וְעִנְיָנוֹ שֶׁל חֲלוֹם זֶה, פִּתְרוֹנוֹ, כָּל טוֹב, הַיְנוּ שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יָחֹן אוֹתְךָ בֵּן זָכָר, שֶׁיִּירַשׁ הַמַּלְכוּת מִמְּךָ אַחֲרֵי אֲרִיכוּת יָמֶיךָ, אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה בוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵין אֲנִי רוֹצֶה לְפָרְשׁוֹ לְעֵת־עַתָּה, מִשּׁוּם שֶׁאֵין הַשָּעָה כְשֵׁרָה לְכָךְ”. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ בְּכָךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהִתּוֹסֵף שְׂשׁוֹנוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו בֶּהָלָתוֹ וְנָחָה רוּחוֹ וְאָמַר: “אִם פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם הוּא עַד כְּדֵי כָךְ לְטוֹבָה, הַשְׁלֵם לִי פִתְרוֹנוֹ כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה הַכְּשֵׁרָה לְפִתְרוֹנוֹ, שֶׁמַּה שֶּׁאֵין צָרִיךְ לְפָתְרוֹ עַכְשָׁו, יִהְיֶה צֹרֶךְ ֶׁשֶׁתִּפְתְּרֶנּוּ לִי בִזְמַן מִן הַזְּמַנִּים, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא שִׂמְחָתִי שְׁלֵמָה, שֶׁכֵּן אֵינִי מְבַקֵּשׁ בָּזֶה אֶלָּא לְהָפִיק רָצוֹן מֵאֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה”. כְּשֶׁרָאָה הַמִּשְׁנֶה שִׁמָאס בַּמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתֹקֶף לָדַעַת פֵּשֶׁר הַחֲלוֹם בִּשְׁלֵמוּתוֹ, בִּקֵּשׁ לוֹ תוֹאֲנָה לְעַכְּבוֹ מִזֶּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא לָאִצְטַגְנִינִים וּלְפוֹתְרֵי הַחֲלוֹמוֹת שֶׁבְּמַמְלַכְתּוֹ. בָּאוּ כֻלָּם לְפָנָיו. סִפֵּר לָהֶם אוֹתוֹ חֲלוֹם וְאָמַר לָהֶם: “רְצוֹנִי מִכֶּם שֶׁתַּגִּידוּ לִי אֲמִתּוּת פִּתְרוֹנוֹ”. נִגַּשׁ אֶחָד מֵהֶם וּבִקֵּשׁ מִן הַמֶּלֶךְ רְשוּת לְדַבֵּר. כְּשֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת אָמַר: “דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁמִּשְׁנְךָ שִׁמָאס, לֹא קָצְרָה בִינָתוֹ מִפְּתֹר זֶה, אֶלָּא שֶׁחוֹשֵׁשׁ הוּא לְךָ וּמְבַקֵּשׁ לְהָנִיחַ פַּחְדְּךָ, וְלֹא גִלָּה לְךָ אֶת כָּל הַפִּתְרוֹן כֻּלּוֹ. וְאו ּלָם אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי רְשוּת לְדַבֵּר, אֲדַבֵּר”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “דַּבֵּר, הַפּוֹתֵר, מִבְּלִי לַחֲשֹשׁ, וִיהִי דְבָרְךָ אֱמֶת”. אָמַר לוֹ פּוֹתֵר הַחֲלוֹמוֹת: “דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁיֵּצֵא מִמְּךָ בֵּן, שֶׁיִּירַשׁ הַמַּלְכוּת אַחֲרֵי אֲרִיכוּת־חַיֶּיךָ. וְאוּלָם הוּא לֹא יִנְהַג בַּנְּתִינִים מִנְהָגְךָ, וְלֹא זוֹ בִלְבָד אֶלָּא גַם יַמְרֶה אֶת אֲשֶׁר צִוִּיתָ, וְיַעֲרֹץ אֶת נְתִינֶיךָ, וְיִמְצָא אוֹתוֹ מַה שֶּׁמָּצָא אֶת הָעַכְבָּר עִם הֶחָתוּל, וְשָׂם אֲנִי מַחֲסִי בֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה הוּא סִפּוּרוֹ שֶׁל הֶחָתוּל וְהָעַכְבָּר?” אָמַר פּוֹתֵר הַחֲלוֹמוֹת: “יַאֲרִיךְ אֱלֹהִים אֶת חַיֵּי הַמֶּלֶךְ, הַקְשֵׁב וּשְׁמַע”
"דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה חָסִיד אֵצֶל נִכְבָּד מִנִּכְבְּדֵי אַחַת הַמְּדִינוֹת, וְהָיָה לֶחָסִיד קִצְבָּה בְכָל יוֹם, מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ אוֹתוֹ נִכְבָּד. וְהִיא: שָׁלֹשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם עִם מִקְצַת מִן הַחֶמְאָה הַמּוּמַסָּה וּמִן הַדְּבַשׁ. וְהָיְתָה הַחֶמְאָה הַמּוּמַסָּה בְּיֹקֶר בְּאוֹתָהּ עִיר. וְהָיָה הֶחָסִיד אוֹגֵר מַה שֶּׁהִגִּיעַ לוֹ מִמֶּנָּה בְתוֹךְ כַּד שֶׁאֶצְלוֹ עַד שֶׁמִּלֵּא אוֹתוֹ וּתְלָאוֹ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, מִדְּאָגָה וְלִשְׁמִירָה. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּאוֹתוֹ לַיְלָה עַל יְצוּעוֹ, וּמַקְלוֹ בְיָדוֹ, עָלָה בְדַעְתּוֹ רַעְיוֹן בְּעִנְיַן הַחֶמְאָה הַמּוּמַסָּה וְיֹקֶר־מְחִירָהּ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “צָרִיךְ שֶׁאֶמְכֹּר חֶמְאָה מוּמַסָּה זוֹ שֶׁאֶצְלִי כֻלָּהּ, וְשֶׁאֶקְנֶה בִמְחִירָה עֵז, וַאֲשַׁתֵּף בָּה אַחַד־הָאִכָּרִים, וְהִיא יוֹלֶדֶת שָׁנָה רִאשׁוֹנָה זָכָר וּנְקֵבָה וְשָׁנָה שְׁנִיָּה נְקֵבָה וְזָכָר. וְאֵין צֹאן זוֹ פּוֹסֶקֶת מִלֶּדֶת זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַשֶּׁהוּ רַב, וַאֲנִי נוֹטֵל חֶלְקִי אַחֲרֵי זֶה, וּמוֹכֵר מִמֶּנּוּ מַה שֶָׁאֲנִי חָפֵץ וְקוֹנֶה קַרְקַע פְּלוֹנִי, וּמְגַדֵּל בּוֹ גַּן וּבוֹנֶה אַרְמוֹן עָצוּם, וְקוֹנֶה לִי בְּגָדִים וּמַלְבּוּשִׁים וְקוֹנֶה לִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וְנוֹשֵׂא לִי לְאִשָּׁה אֶת בִּתּוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר פְּלוֹנִי וּמְסַדֵּר חֲתוּנָה שֶׁלֹא הָיְתָה כְמוֹתָה וְטוֹבֵח טֶבַח, וְעוֹשֶׂה מַטְעַמִּים מְשֻׁבָּחִים וּמִינֵי מְתִיקוֹת וּמִגְדָּנוֹת וְזוּלַת זֶה. וַאֲנִי מְכַנֵּס כָּל בַּעֲלֵי־הַמִּשְׂחָקִים וְהָאֳמָנִים וּכְלֵי־הַזֶּמֶר, וּמֵכִין פְּרָחִים וּצְמָחִים רֵיחָנִּיים וְכָל מִינֵי בְשָׂמִים, וְאַזְמִין עֲשִׁירִים וַעֲנִיִּים וּמְלֻמָּדִים וְרָאשִׁים וְרַבֵּי־הַמַּלְכוּת. וְכָל מִי שֶׁמְבַקֵּשׁ מַשֶּׁהוּ, אֲנִי מְבִיאוֹ לוֹ, וְאָכִין מִינֵי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וְאוֹצִיא כָרוֹז שֶׁיַּכְרִיז: ‘כָּל הַמְבַקֵּשׁ מַשֶּׁהוּ יַשִּׂיגֶנּוּ’. וְאַחַר־כָּךְ אֶכָּנֵס אֶל אֲרוּסָתִי, אַחֲרֵי שֶׁיּוּסַר הַצָּעִיף מֵעָלֶיהָ וְאֶתְעַנֵּג עַל יָפְיָהּ וְחִנָּהּ, וְאֹכַל וְאֶשְׁתֶּה וְאָגִיל וְאֹמַר בְּלִבִּי: “כְּבָר הִשַּׂגְתָּ מְבֻקָּשְׁךָ”, וְיָנוּחַ לִי מִן הַחֲסִידוּת וַעֲבוֹדַת־הַבּוֹרֵא. וְאַחַר־כָּךְ תַּהַר אִשְׁתִּי וְתֵלֵד בֶּן־זָכָר, וְאֶשְׂמַח בּוֹ, וְאֶעֱשֶׂה לוֹ מִשְׁתֶּה וַאֲגַדֵּל אוֹתוֹ בְּפִנּוּק, וַאֲלַמְּדוֹ חָכְמָה וְתַרְבּוּת וְחֶשְׁבּוֹן, וְאָשִׂים שְׁמוֹ מְפֻרְסָם בֵּין בְּנֵי־הָאָדָם וְאֶתְפָּאֵר בּוֹ אֵצֶל רַבֵּי מוֹשָׁבֵי־הַחֲכָמִים, וַאֲצַו אוֹתוֹ עַל הַטּוֹב, וְהוּא לֹא יַמְרֶה אֶת פִּי, וְאֶאֱסֹר עָלָיו כָּל תּוֹעֵבָה וּמַעֲשֶׂה מְגֻנֶּה, וַאֲצַו עָלָיו לְיִרְאָה אֶת אֱלֹהִים וְלַעֲשׂוֹת טוֹב, וְאֶתֵּן לוֹ מַתָּנוֹת יָפוֹת וִיקָרוֹת. וְאִם אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ דָבֵק לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלִי, אֲנִי מוֹסִיף לוֹ מַתָּנוֹת הֲגוּנוֹת. וְאוּלָם אִם אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ נוֹטֶה לְמֶרִי, הֲרֵינִי מַנְחִית עָלָיו מַקֵּל זֶה”. הֵרִים אוֹתוֹ לְהַכּוֹת בּוֹ אֶת בְּנוֹ, וּפָגַע בְּכַד הַחֶמְאָה הַמּוּמַסָּה שֶׁמֵּעַל לְרֹאשׁוֹ, וּשְׁבָרוֹ. בְּאוֹתָה שָׁעָה נָפְלוּ חֲרָסָיו עָלָיו, וְנָזְלָה הַחֶמְאָה עַל רֹאשׁוֹ וְעַל בְּגָדָיו וְעַל זְקָנוֹ, וְהָיָה לְמָשָל וּלְמוּסָר. “וּמִשּׁוּם כָּךְ, הַמֶּלֶךְ, לֹא יֵאוֹת לָאָדָם שֶׁיְּדַבֵּר עַל דָּבָר לִפְנֵי הֱיוֹתוֹ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ בְמַה שֶּׁאָמַרְתָּ. וְהַיָּפֶה בַמִּשְׁנִים אַתָּה, בִּהְיוֹתְךָ מְדַבֵּר בָּאֱמֶת וּמְיָעֵץ טוֹב. וּכְבָר נֶעֶשְׂתָה מַעֲלָתְךָ אֶצְלִי כְכָל מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ, וְלֹא תֶחְדַּל לְעוֹלָם לִהְיוֹת מְקֻבָּל עָלַי”. הִשְׁתַּחֲוָה שִׁמָאס לֵאלֹהִים וְלַמֶּלֶךְ, וּבֵרַךְ אוֹתוֹ בְקִיּוּם טוּבוֹ, וְאָמַר לוֹ: “יַאֲרִיךְ אֱלֹהִים יָמֶיךָ וְיָרִים מַעֲלָתֶךָ. וְדַע שֶׁאֵין אֲנִי מַעֲלִים מִמְּךָ דָּבָר לֹא בַסֵּתֶר וְלֹא בַגָּלוּי, וּרְצוֹנְךָ רְצוֹנִי וְכַעַסְךָ כַּעֲסִי, וְאֵין לִי שִׂמְחָה אֶלָּא בְשִׂמְחָתְךָ, וְאִי אֶפְשָׁר לִי לָלוּן לַיְלָה כְּשֶׁאַתָּה כוֹעֵס עָלַי, מִשׁוּם שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה חָנַנִּי כָל טוּב עַל־יְדֵי הֵיטִיבְךָ עִמִּי. וְשׁוֹאֵל אֲנִי מְאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְשָׁמְרֶךָ עַל־יְדֵי מַלְאָכָיו, וְיֵיטִיב שְׂכָרֶךָ בְּעֵת תִּפְגֹּש אוֹתוֹ”. בְּשָׁעָה זוֹ עָלַץ הַמֶּלֶךְ, וְקָם שִֹמָאס וְנִפְטַר וְיָצָא מֵעִם פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. אַחֲרֵי זְמַן יָלְדָה אֵשֶׁת הַמֶּלֶך בֶּן זָכָר, הִזְדָּרְזוּ הַמְבַשְּׂרִים אֶל הַמֶּלֶךְ וּבִשְּׂרוּהוּ בְהֻלֶּדֶת בְּנוֹ, וְשָׂמַח בְּכָךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְהוֹדָה לֵאלֹהִים רַב־תּוֹדוֹת וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר חַנַּנִי בֵן לְאַחֲרֵי יֵאוּשׁ וְהוּא הַחוֹנֵן וְהַמֵּיטִיב עִם עוֹבְדָיו”. כָּתַב הַמֶּלֶךְ אֶל כָּל תּוֹשָׁבֵי־מַמְלַכְתּוֹ לְהוֹדִיעָם הַדָּבָר וּלְהַזְמִינָם אֶל מְעוֹנוֹ. בָּאוּ לְפָנָיו הָאֶמִירִים וְהָרָאשִׁים וְהַמְלֻמָּדִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה שֶׁתַּחַת פְּקֻדָּתוֹ. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן הַמֶּלֶךְ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִבְנוֹ, הִנֵּה הִכּוּ לִכְבוֹדוֹ הַמְבַשְּׂרִים בְּתֻפִּים בִּשְׂמָחוֹת בְּכָל רַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה. וְהִתְחִילוּ תוֹשָׁבֶיהָ לָבוֹא מִכָּל הַגְּלִילוֹת, וּבָאוּ אַנְשֵׁי־הַמַּדָּע וְהַפַּלְסָפָה, וְאַנְשֵׁי־הַתַּרְבּוּת וְהַחֲכָמִים. נִכְנְסוּ כֻלָּם אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, וְהֶעֱנִיק מַתָּת לְכָל אֶחָד מֵהֶם לְפִי מַעֲלָתוֹ. אַחַר־כָּךְ רָמַז לְשִׁבְעַת הַמִּשְׁנִים, שֶׁרֹאשׁ לָהֶם שִׁמָאס, שֶׁיְּדַבֵּר כָּל אֶחָד מֵהֶם, כְּפִי יְכָלְתּוֹ מִן הֶחָכְמָה, בְּעִנְיָן שֶׁהוּא לְפִי רוּחוֹ. פָּתַח הָרֹאשׁ לָהֶם הַמִּשְׁנֶה שִׁמָאס, וּבִקֵּשׁ מִן הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְדַבֵּר, וְנָתַן לוֹ רְשׁוּת. אָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר הֵקִים אוֹתָנוּ מִן הָאַיִן אֶל הַמְּצִיאוּת, וְהַמֵּיטִיב לְעוֹבְדָיו, הַמְּלָכִים אַנְשֵׁי־הַיָּשָׁר וְהַצֶּדֶק, בָּזֶה שֶׁהִשְׁלִיטָם לִמְלֹךְ וְלַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר, וּבְמַה שֶּׁקָּצַב עַל יָדָם לַנְּתִינִים אֶת צָרְכֵיהֶם, וּבִפְרַט מַלְכֵּנוּ אֲשֶׁר הֶחֱיָה עַל יָדוֹ אֶת מֵתֵי אַרְצֵנוּ, בָּזֶה שֶׁהִשְׁפִּיעַ אֱלֹהִים עָלֵינוּ מִן הַחֶסֶד, וְחָנַן אוֹתוֹ שְׁלוֹמוֹ, בְּפַרְנָסָה מְרֻוָּחָה וּבִטְחוֹן הַחַיִּים וְהַמִּשְׁפָּט. שֶׁכֵּן אֵיזֶה מֶלֶךְ יַעֲשֶׂה בְּתוֹשָׁבֵי־מַמְלַכְתּוֹ, מַה שֶּׁעָשָׂה הַמֶּלֶךְ הַזֶּה עִמָּנוּ, מִן הַדְּאָגָה לְתַקָּנָתֵנוּ וּמִמַּלֵּא אֶת זְכֻיּוֹתֵינוּ כְּפִי שֶׁמַּגִּיעַ לָנוּ וּמִשָּׁפְטֵנוּ בְצֶדֶק אִישׁ מִיַּד רֵעֵהוּ, וּמִמִּעוּט הֶסַּח־הַדַּעַת מֵאִתָּנוּ, וּמֵהָסִיר מֵעָלֵינוּ עוֹשְׁקֵנוּ? וַהֲרֵי מֵחֶסֶד אֱלֹהִים עַל בְּנֵי־אָדָם הוּא, שֶׁיְּהֵא מַלְכָּם שׁוֹקֵד עַל תַּקָּנָתָם וְשׁוֹמְרָם מֵאוֹיְבָם. שֶׁכֵּן הָאוֹיֵב תַּכְלִית מַטָּרָתוֹ הוּא לִגְבֹּר עַל אוֹיְבוֹ וּלְכָבְשׁוֹ תַּחַת יָדוֹ. וַהֲרֵי רַבִּים מִבְּנֵי הָאָדָם מַגִּישִׁים אֶת בְּנֵיהֶם לַמְּלָכִים לְשַׁמְּשָׁם, וְיֵעָשׂוּ אֶצְלָם בְּדַרְגַּת הָעֲבָדִים, כְּדֵי לְהָגֵן עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים. וְאוּלָם אָנוּ, לֹא דָרְכָה רֶגֶל אוֹיֵב בְּאַרְצֵנוּ בִּזְמַן מַלְכֵּנוּ, הֲרֵי זֶהוּ בִּגְלַל הַטּוּב הָרַב וְהָאֹשֶר הֶעָצוּם אֲשֶׁר לֹא יַעַצְרוּ הַמְתָאֲרִים כֹּחַ לְתָאֳרָם, וְנַעֲלִים הֵם מִכֵּן. וְאַתָּה הַמֶּלֶךְ זַכַּאי לְכָךְ, שֶׁרָאוּי אַתָּה לְטוֹבָה עֲצוּמָה זוֹ, וְאָנוּ תַחַת חָסוּתְךָ וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ. יְשַׁלֵּם אֱלֹהִים בְּטוֹב שְׂכָרֶךָ וּלְאֹרֶךְ יָמִים יַשְׁאִירֶךָ, שֶׁכֵּן הָיִינוּ עוֹד לִפְנֵי כֵן שׁוֹקְדִים עַל בַּקָּשָׁתֵנוּ מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁיִּתֵּן חַסְדּוֹ לָנוּ וְיֵעָנֶה לָנוּ וְיַשְׁאִירְךָ לָנוּ, וְיִתֵּן לְךָ בֵן עוֹשֵׂה־הַיָּשָׁר, שֶׁיְּהֵא לְךָ בוֹ נַחַת רוּחַ. וֵאלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה כְּבָר קִבֵּל תְּפִלָּתֵנוּ וְנַעֲנָה לִקְרִיאָתֵנוּ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה שִׁמָאס אָמַר לַמֶּלֶךְ: “אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה קִבֵּל תְּפִלָּתֵנוּ וְנַעֲנָה לִקְרִיאָתֵנוּ, וְנָתָן לָנוּ רְוָחָה בְּקָרוֹב כְּשֵׁם שֶׁנָּתַן לַאֲחָדִים מִן הַדָּגִים בְּפֶלֶג־הַמַּים”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה סִּפּוּר הַדָּגִים? וְכֵיצַד הָיָה הַדָּבָר?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס:
הָיָה הֶחָתוּל מְשׁוֹטֵט בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת לִמְצֹא מַשֶּׁהוּ לִטְרֹף בְּאַחַד הַשָּׂדוֹת, וְלֹא מָצָא כְלוּם. נֶחֱלַשׁ מֵעָצְמַת הַקֹּר וְהַמָּטָר שֶׁהָיוּ בְאוֹתוֹ לַיְלָה. הִתְחִיל מְחַפֵּשׂ לוֹ תַחְבּוּלָה לְהַשִּׂיג מַשֶּׁהוּ. וּבְעוֹד הוּא מִסְתּוֹבֵב בְּמַצָּב זֶה, רָאָה חוֹר בְּשִׁפּוּלֵי אִילָן. קָרַב אֵלָיו וְהִתְחִיל לִשְׁאֹף וְלִנְשֹׁם עַד שֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁעַכְבָּר בְּתוֹךְ הַחוֹר, וְשָׁקַד לְהִכָּנֵס אֵלָיו לְתָפְשׂוֹ. כְּשֶׁהִרְגִּישׁ בּוֹ הָעַכְבָּר, הָפַךְ לוֹ עֹרֶף וְהִתְחִיל חוֹתֵר בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו לִסְתֹּם בְּפָנָיו אֶת פֶּתַח הַחוֹר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל הֶחָתוּל נוֹתֵן קוֹלוֹ קוֹל חַלָּשׁ וְאָמַר לוֹ: “עַל שׁוּם מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כֵן, אָחִי? הֲרֵי אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִפְלָט אֶצְלְךָ שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וַאֲבַלֶּה בְצֵל קוֹרַת חוֹרְךָ הַלַּיְלָה, שֶׁחַלָּשׁ אֲנִי מֵרֹב שָׁנִים וְתַשׁ כֹּחִי וְאֵינִי יָכֹל לָנוּעַ. וּכְבָר הִפְלַגְתִּי בְגַן זֶה הַלַּיְלָה, וְכַמָּה זֶה שָׁאַלְתִּי נַפְשִׁי לָמוּת לְמַעַן יָנוּחַ לִי. וַהֲרֵי אֲנִי עַל דַּלְתְּךָ רוֹעֵד מִקֹּר וּמָטָר, וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיְּהֵא זֶה מִידִידוּתְךָ שֶׁתַּחֲזִיק בְּיָדִי וְתַכְנִיסֵנִי אֶצְלְךָ, וְתִתֵּן לִי מַחֲסֶה בִּפְרוֹזְדוֹר חוֹרְךָ שֶׁנָּכְרִי וּמִסְכֵּן אָנִי. וּכְבָר אָמְרוּ: ‘כָּל הָמַּשְׁכִּין בְּבֵיתוֹ נָכְרִי וּמִסְכֵּן, גַּן־עֵדֶן מִשְׁכָּנוֹ בְיוֹם הַדִּין’. וְאַתָּה אָחִי זַכַּאי לְכָךְ שֶׁתִּזְכֶּה לְשָׂכָר בִּגְלָלִי, בְּתִתְּךָ לִי רְשׁוּת לָלוּן אֶצְלְךָ הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְאֵלֵךְ לִי לְדַרְכִּי”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהֶחָתוּל אָמַר לָעַכְבָּר: “תֵּן לִי רְשׁוּת לָלוּן אֶצְלְךָ הַלַּיְלָה, וְאַשְׁכִּים וְאֵלֵךְ לְדַרְכִּי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הָעַכְבָּר אֶת דִּבְרֵי הֶחָתוּל, אָמַר לוֹ: "כֵּיצַד זֶה תִכָּנֵס אֶל חוֹרִי, בְּעוֹד שָׁאַתָּה אוֹיֵב מִטֶּבַע וּמְזוֹנְךָ מִבְּשָׂרִי? מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁתִּבְגֹּד בִּי, שֶׁזֶּהוּ מֵאָפְיְךָ, שֶׁכֵּן אֵין אַתָּה מְקַיֵּם בְּרִית. וּכְבָר אָמְרוּ: ‘אֵין לְהַאֲמִין לְזַנַּאי עַל אִשָּׁה יָפָה, וְלֹא לֶעָנִי וָרָש עַל מָמוֹן וְלֹא לְאֵשׁ עַל עֲצֵי־דֶלֶק’. וְאֵין זֶה מִן הַמַּתְאִים שֶׁאַאֲמִין לְךָ עָלַי. וּכְבָר אָמְרוּ: ‘שׂנְאָה מִן הַטֶּבַע, כְּכָל אֲשֶׁר יֶחֱלַשׁ בְּעָלֶיהָ כֵּן תִּגְבַּר’. עָנָה לוֹ הֶחָתוּל, מְדַבֵּר בְּקוֹל דוֹעֵךְ וְהוֹלֵךְ לָמוּת: “כָּל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ מִן הַהַזְהָרָה אֱמֶת הִיא, וְאֵינִי בָא לְהַכְחִישׁוֹ בְפָנֶיךָ. וְאוּלָם מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ לִמְחֹל לִי עַל מַה שֶּׁהָיָה בֶּעָבָר מִן הַשִּׂנְאָה הַטִּבְעִית בֵּינִי וּבֵינְךָ, שֶׁכֵּן אָמְרוּ: ‘כָּל הַסּוֹלֵחַ לִבְרִיָּה שֶׁכְּמוֹתוֹ, סוֹלֵחַ לוֹ בּוֹרְאוֹ’. וּכְבָר הָיִיתִי קוֹדֵם לָכֵן אוֹיֵב לְךָ, וְאוּלָם כַּיּוֹם אֲנִי מְבַקֵּשׁ יְדִידוּתְךָ. וּכְבָר אָמְרוּ: אִם רוֹצֶה אַתָּה שֶׁאוֹיבְךָ יִהְיֶה לִידִיד לְךָ, עֲשֵׂה עִמּוֹ טוֹבָה. וַהֲרֵינִי, אָחִי, מַבְטִיחֲךָ בִּפְנֵי אְלֹהִים וּבִשְׁבוּעָה בוֹ, שֶׁלֹּא אַזִּיק לְךָ לְעוֹלָם. וְחוּץ מִזֶּה הֲרֵי אֵין לִי כֹחַ לְכָךְ. בְּטַח אֵפוֹא בֵּאלֹהִים וַעֲשֵׂה טוֹב, וְקַבֵּל הַבְטָחָתִי וּשְׁבוּעָתִי”. אָמַר לוֹ הָעַכְבָּר: "כֵּיצַד זֶה אֲקַבֵּל הַבְטָחָה מִזֶּה שֶׁהָאֵיבָה בֵינִי וּבֵינוֹ מוּסָדָה, וּמִמִּנְהָגוֹ לִבְגֹּד בִּי? וְאִלּוּ הָיְתָה הַשִּׂנְאָה בֵינֵינוּ עַל מַשֶּׁהוּ לֹא שִׂנְאַת־דָּמִים, הָיָה קַל עָלַי הַדָּבָר. וְאוּלָם שִׂנְאָה טִבְעִית הִיא בֵין נַפְשׁוֹתֵינוּ. וּכְבָר אָמְרוּ: ‘הַמַּאֲמִין לָאוֹיֵב עַל נַפְשׁוֹ כְּאִלּוּ הִכְנִיס יָדוֹ בְפִי אֶפְעֶה’. אָמַר לֹו הֶחָתוּל כְּשֶׁהוּא מָלֵא זַעַם: “כְּבָר צַר לְחָזִי וְחָלְשָׁה נַפְשִׁי, וְנִשְׁמָתִי יוֹצֵאת וְעוֹד מְעַט אֲנִי מֵת עַל פִּתְחֲךָ וְנָשָׂאתָ עֲוֹנִי עָלֶיךָ, שֶׁכֵּן בְּיָדְךָ לְהַצִּילֵנִי מִמַּה שֶּׁאֲנִי בוֹ. וְזֶה סוֹף דְּבָרַי עִמְּךָ”. נִכְנְסָה בָעַכְבָּר יִרְאַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְיָרְדוּ אֶל לִבּוֹ רַחֲמִים וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “הָרוֹצֶה בְעֶזְרַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל אוֹיְבוֹ, יְרַחֵם עָלָיו וְיַעֲשֶׂה עִמּוֹ טוֹב. וַאֲנִי סוֹמֵך עַל אֱלֹהִים בְּעִנְיָן זֶה, וּמַצִּיל חָתוּל זֶה מִכִּלָּיוֹן זֶה, שֶׁאֶזְכֶּה לְשָׂכָר בִּגְלָלוֹ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא הָעַכְבָּר אֶל הֶחָתוּל וְהִכְנִיסוֹ לְתוֹךְ חוֹרוֹ, נִשְׁאַר אֶצְלוֹ עַד שֶׁנִּתְחַזֵּק וְנָח וְשָׁב קְצַת לְאֵיתָנוֹ, וְהִתְחִיל מִתְאוֹנֵן עַל חֻלְשָׁתוֹ וַאֲפִיסוּת כֹּחוֹ וּמִעוּט יְדִידָיו. נִכְמְרוּ עָלָיו רַחֲמֵי הָעַכְבָּר וְנִחֵם אוֹתוֹ וְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְהִשְׁתַּדֵּל עִמּוֹ. וְאוּלָם הֶחָתוּל זָחַל בַּחוֹר עַד שֶׁכָּבַשׁ אֶת הַמּוֹצָא, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹא יֵצֵא דַרְכּוֹ הָעַכְבָּר. כְּשֶׁבִּקֵּש לָצֵאת הִתְקָרֵב אֵלָיו הֶחָתוֹל כְּדַרְכּוֹ. כְּשֶׁהָיָה קָרוֹב אֵלָיו, תְּפָסוֹ וּנְטָלוֹ בֵּין צִפָּרְנָיו. הִתְחִיל נוֹשְׁכוֹ וּמְטַלְטְלוֹ וְנוֹטְלוֹ בְפִיו וּמְרִימוֹ מֵעַל הָאָרֶץ וּמַשְׁלִיכוֹ וְרָץ אַחֲרָיו מְרַטְּטוֹ וּמְעַנּוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הָעַכְבָּר לְעֶזְרָה וּבִקֵּשׁ הַצָּלָה מֵאֵת אֱלֹהִים. הָיָה מוֹכִיחַ אֶת הֶחָתוּל וְאוֹמֵר לוֹ: “הֵיכָן הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתַּנִי? וְהֵיכָן שְׁבוּעוֹתֶיךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ? כְּלוּם זֶהוּ גְמוּלִי מִמְּךָ? וַהֲרֵי הִכְנַסְתִּיךָ לְתוֹךְ קִנִּי, וְהֶאֱמַנְתִּי לְךָ עַל נַפְשִׁי. וְאוּלָם אֱמֶת דִּבֵּר מִי שֶׁאָמַר: ‘הַמְקַבֵּל שְׁבוּעָה מֵאוֹיְבוֹ, אַל יְבַקֵשׁ הַצָּלָה לְנַפְשׁוֹ’ וּמִי שֶׁאָמַר: ‘כָּל הַמּוֹסֵר עַצְמוֹ בְיַד אוֹיְבוֹ, מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ’. וְאוּלָם בּוֹטֵחַ אֲנִי בְבוֹרְאִי שֶׁיַּצִּילֵנִי מִמְּךָ”. וַעֲדַיִן הוּא בְמַצָּב זֶה עִם הֶחָתוּל, כְּשֶׁזֶּה מְבַקֵּשׁ לְהִתְנַפֵּל עָלָיו וּלְטָרְפוֹ, וְהִנֵּה בָא אָדָם, צַיָּד וְעִמּוֹ כַלְבֵּי צַיִד, מְאֻמָּנִים לָצוּד. עָבָר כֶּלֶב מֵהֶם עַל פְּנֵי פֶּתַח הַחוֹר, וְשָׁמַע בְּתוֹכוֹ צְעָקָה גְדוֹלָה. דָּמָה שֶׁשּׁוּעָל בְּתוֹכוֹ הַטּוֹרֵף מַשֶּׁהוּ. נִדְחַף הַכֶּלֶב חוֹדֵר פְּנִימָה לְצוּדוֹ. פָּגַע בֶּחָתוּל וּמְשָׁכוֹ אֵלָיו. כְּשֶׁנָּפַל הֶחָתוּל בְּיַד הַכֶּלֶב, נִטְרַד בְּעַצְמוֹ, וְעָזַב אֶת הָעַכְבָּר חַי, בְּאֵין בּוֹ פֶּצַע. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לוֹ, הִנֵּה הוֹצִיא אוֹתוֹ כֶּלֶב הַצַּיִד אַחֲרֵי שֶׁרִצֵּץ אֶת מִפְרַקְתּוֹ וְהֵטִיל אוֹתוֹ מֵת. וְנִתְקַיֵּם בָּהֶם דִּבְרֵי זֶה שֶׁאָמַר: “הַמְרַחֵם בְּסוֹפוֹ יְרֻחָם, וְהָעוֹשֵׁק יֵעָשֵׁק מְהֵרָה יֻקַּם”.
“זֶהוּ מַה שֶּׁאֵרַע לִשְׁנֵי אֵלֶּה, הַמֶּלֶךְ, וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ אָדָם לֹא לְהָפֵר בְּרִית אֶת זֶה שֶׁהֶאֱמִין בּוֹ, וּמִי שֶׁבָּגַד וּמָעַל יַגִּיעַ לוֹ כְּמוֹ שֶׁהִגִּיעַ לֶחָתוּל, מִשּׁוּם שֶׁאָדָם כְּפִי שֶׁהוּא דָן כָּךְ הוּא נָדוֹן, וּמִי שֶׁשּוֹקֵד עַל הַטּוֹב יַשִּׂיג גְּמוּל טוֹב. וְאוּלָם אַל תִּצְטָעֵר, הַמֶּלֶךְ, וְלֹא יִהְיֶה קָשֶׁה בְעֵינֵיךָ, מִשּׁוּם שֶׁבִּנְךָ אַחֲרֵי פָשְׁעוֹ וְעָשְׁקוֹ קָרוֹב מְאֹד הַדָּבָר שֶׁיַּחֲזֹר לְדַרְכְּךָ הַטּוֹבָה. וְחָכָם זֶה שֶׁהוּא מִשְׁנְךָ שִׁמָאס מוּטָב הָיָה אִלּוּ לֹא הָיָה מַעֲלִים מִמְּךָ כְלוּם, בְּמַה שֶׁפָּתַר לְךָ, וְהָיָה זֶה הַנְּכוֹחָה מֵאִתּוֹ, שֶׁכֵּן אָמְרוּ: בְּנֵי־אָדָם הַמְפַחֲדִים בְּיוֹתֵר, הֵם אֵלֶּה הַרְחָבִים בָּהֶם לִידִיעוֹת וְהַשָּׂשִׂים בָּהֶם לַעֲשׂוֹת טוֹב”. קִבֵּל הַמֶּלֶךְ דִּבְרֵיהֶם וּפָקַד לְהַעֲנִיק לָאִצְטַגְנִינִים מַתָּנוֹת יְקָרוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה סָר הַמֶּלֶךְ אֶל אַחַת נְשׁוֹתָיו אֶל זוֹ הַיְקָרָה לוֹ וְהָאֲהוּבָה עָלָיו בְּכֻלָן, וּבָא אֵלֶיהָ. אַחֲרֵי עֲבֹר אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים בְּעֶרֶךְ נָע הָעֻבָּר בְּבִטְנָהּ. שָׂמְחָה בְכָךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהוֹדִיעָה אֶת הַדָּבָר לַמֶּלֶךְ. אָמַר: “אֱמֶת הָיָה חֲלוֹמִי, וְאֶל אֱלֹהִים אֶקְרָא לְעֶזְרָה”. הִשְׁכִּין אוֹתָה בַּטּוֹב שֶׁבַּמִּשְׁכָּנוֹת, וְהוֹקִיר אוֹתָהּ תַּכְלִית הוֹקָרָה, וְהִשְׁפִּיעַ עָלֶיהָ שֶׁפַע טוֹב, וְהֶעֱנִיק לָהּ מַתּוֹת לָרֹב. קָרָא לְאַחַד נְעָרָיו וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת שִׁמָאס. כְּשֶׁבָּא אֵלָיו סִפֵּר לוֹ הַמֶּלֶךְ מַה שֶּׁהָיָה בְעִנְיַן הֶרְיוֹן אִשְׁתּוֹ, כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ וְאוֹמֵר: “אֱמֶת דִּבֵּר אֵלַי חֲלוֹמִי, וְנִתְמַלְּאָה בַקָּשָׁתִי, וְאֶפְשָׁר יִהְיֶה עֻבָּר זֶה בֵן זָכָר יוֹרֵשׁ מַלְכוּתִי. וּמָה אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ, שִׁמָאס?” שָׁתַק שִׁמָאס וְלֹא הֵשִׁיב תְּשׁוּבָה. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ שֶׁאֵינְךָ שָׂמֵחַ בְּשִׂמְחָתִי וְאֵינְךָ משִׁיב לִי תְשׁוּבָה? כְּלוּם אֵין זֶה נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׁמָאס?” נָפַל הַמִּשְׁנֶה לְרַגְלָיו וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ יַאֲרִיךְ אַללָּה יָמֶיךָ, מַה תּוֹעֶלֶת לַחוֹסֶה בְצֵל אִילָן, אִם אֵשׁ תֵּצֵא מִמֶּנּוּּ? וּמַה תַּעֲנוּג לְשׁוֹתֶה יַיִן צָלוּל, אִם יַגִּיעַ לוֹ מַחֲנָק מִמֶּנּוּ? וּמַה תּוֹעֶלֶת לַמְּרַוֶּה צִמְאוֹנוֹ בְמַיִם חַיִּים קָרִים, אִם הוּא טוֹבֵעַ בָּהֶם? אֲנִי הִנְנִי רַק עֶבֶד אֱלֹהִים וּלְךָ הַמֶּלֶךְ. וְאוּלָם כְּבָר אָמְרוּ: שְֹלֹשָׁה דְבָרִים הֵם שֶׁמַּתְאִים לוֹ לְבַעַל־שֵׂכֶל שֶׁלּאֹ לְדַבֵּר בָּהֶם אֶלָּא אַחֲרֵי גְמִירָתָם: הַנּוֹסֵעַ עַד שֶׁיַּחֲזֹר מִנְּסִיעָתוֹ, וְזֶה שֶׁבְּמִלְחָמָה עַד שֶׁיִּגְבַּר עַל אוֹיְבוֹ, וְהָאִשָּׁה הֶהָרָה עַד שֶׁתָּטִיל אֶת עֻבָּרָה”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה שִׁמָאס, כְּשֶׁאָמַר לַמֶּלֶךְ אֶת שְׁלשֶׁת הַדְּבָרִים, שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לְבַעַל־שֵׂכֶל שֶׁלֹּא לְדַבֵּר בָּהֶם, אֶלָא אַחֲרֵי גְמִירָתָם, הוֹסִיף וְאָמַר: “וְדַע הַמֶּלֶךְ, שֶׁהַמְְדַבֵּר בְּדָבָר שֶׁלֹא נִגְמַר דּוֹמֶה הוּא לֶחָסִיד שֶׁנִּשְׁפְּכָה עַל רֹאשׁוֹ חֶמְאָה מוּמַסָּה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הוּא סִפּוּר הֶחָסִיד? וּמַה הוּא שֶׁאֵרַע לוֹ?” אָמַר לוֹ:
"דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת פֶּלֶג־מַיִם. וְהָיוּ בוֹ מִקְצַת דָּגִים. וְקָרָה לוֹ לְאוֹתוֹ פֶלֶג שֶׁדָּלְלוּ מֵימָיו, וְהָיָה הוֹלְכִים וַחֲרֵבִים, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ מִן הַמַּיִם מַה שֶּׁיַּסְפִּיק לָהֶם, וְקָרְבוּ לָמוּת. אָמְרוּ: “מַה הוּא שֶׁיִּהְיֶה מֵעִנְיָנֵינוּ? וְכֵיצַד נְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלָה? וּמִי הוּא שֶׁנִּשְׁאַל בַּעֲצָתוֹ לְהַצָּלָתֵנוּ?” קָם דָּג מֵהֶם, וְהָיָה הַגָּדוֹל בָּהֶם לְבִינָה וּלְשָׁנִים, וְאָמַר: “אֵין לָנוּ תַחְבּוּלָה לְהַצָּלָתֵנוּ אֶלָּא בְבַקָּשָׁתֵנוּ מֵאֱלֹהִים. וְאוּלָם נִשְׁאַל עֵצָה מִן הַסַּרְטָן, שֶׁהוּא הַגָּדוֹל בְּתוֹכֵנוּ. הָבוּ אֵפוֹא נִפְנֶה אֵלָיו, שֶׁנִּרְאֶה מַה תִּהְיֶה עֲצָתוֹ, שֶׁהוּא הָרַב בָּנוּ לִידִיעָה בַדְּבָרִים לַאֲמִתָּם”. מָצְאָה עֲצָתוֹ חֵן בְּעֵינֵיהֶם וּבָאוּ אֶל הַסַּרְטָן וּמְצָאוּהוּ רוֹבֵץ בִּמְנוּחָה בְּחוֹרוֹ, מִבְּלִי לָדַעַת מַה שֶּׁהֵם שְׁרוּיִים בּוֹ. נָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ, כְּלוּם אֵין עִנְיָנֵנוּ מַעֲסִיק אוֹתְךָ, בְּעוֹד אַתָּה הֶחָכָם בְּתוֹכֵנוּ וְהָרֹאשׁ לָנוּ?” אָמַר לָהֶם הַסַּרְטָן לֵאמֹר: “וַעֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם. מַה הוּא אֲשֶׁר בָּא עֲלֵיכֶם, וּמָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים?” סִפְּרוּ לוֹ סִפּוּרָם וּמַה פֻּרְעָנוּת בָּאָה עֲלֵיהֶם מֵעִנְיַן הַמַּיִם שֶׁדָּלְלוּ, וְשֶׁאִם יֶחֶרְבוּ תָּבוֹא עֲלֵיהֶם כְּלָיָה. הוֹסִיפוּ וְאָמְרוּ לוֹ: “וּבָאנוּ אֵלֶיךָ מְצַפִּים לַעֲצָתֶךָ, וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה בוֹ הַצָּלָה לָנוּ, שֶׁהֲרֵי אַתָּה הַגָּדוֹל בָּנוּ וּנְבוֹן־הַדַּעַת בְּכֻלָּנוּ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִרְכִּין רֹאשׁוֹ זְמַן מְמֻשָּׁךְ, אַחַר־כָּךְ אָמַר: “אֵין סָפֵק שֶׁחַסְרֵי שֵׂכֶל אַתֶּם בְּהִתְיָאַשְׁכֶם מֵרַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְאַחֲרָיוּתוֹ לִמְזוֹנוֹת בְּרוּאָיו כֻּלָּם. כְּלוּם אִי־אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁאֱלֹהִים זָן וּמְפַרְנֵס אֶת עוֹבְדָיו בְּלִי חֶשְׁבּוֹן, וְקָצַב מְזוֹנוֹתֵיהֶם לִפְנֵי שֶׁבָּרָא דָבָר מִן הַדְּבָרִים, וְשָׁת אֶת זְמַן חַיֶּיהָ לְכָל בְּרִיָּה קָצוּב, וּמְנַת מְזוֹנָהּ. וְכֵיצַד זֶה נִטֹּל עַל עַצְמֵנוּ דָּבָר שֶׁהוּא רָשׁוּם בַּתַּעֲלוּמָה? עֲצָתִי הִיא אֵפוֹא שֶׁאֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר לְבַקֵּשׁ מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְצָרִיךְ שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יְשַׁפֵּר קְרָבָיו עִם אֱלֹהָיו בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי וְיִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים שֶׁיְּחַלְּצַנוּ וְיַצִּילֵנוּ מִן הָרָעוֹת, שֶׁאֵין אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מַכְזִיב תִּקְוַת הַנִּשְׁעָן עָלָיו, וְאֵינוֹ מֵשִׁיב בַּקָּשַׁת הַמַּעְתִּיר לוֹ. וּכְשֶׁאָנוּ מְתַקְּנִים דְּרָכֵינוּ, יִהְיֶה נָכוֹן מַצָּבֵנוּ וְיַגִּיעַ לָנוּ טוֹב וָחֶסֶד. וּכְשֶׁיָּבוֹא הַחֹרֶף וְתוּצַף אַרְצֵנוּ עַל־יְדֵי תְפִלַּת הַכָּשֵׁר שֶׁבָּנוּ, לֹא יַהֲרֹס עוֹד אֶת הַטּוֹב זֶה אֲשֶׁר בָּנָה אוֹתוֹ. עֲצָתִי הִיא אֵפוֹא שֶׁנַּאֲרִיךְ רוּחֵנוּ וּנְצַפֶּה לַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂנּוּ אֱלֹהִים אִתָּנוּ. וְאִם יַגִּיעַ אֵלֵינוּ הַמָּוֶת כַּנָּהוּג, הִנֵּה יָנוּחַ לָנוּ. וְאִם יַגִּיעַ לָנוּ מַה שֶּׁמַּצְרִיךְ לִבְרֹחַ, נִבְרַח וְנִסַּע מֵאַרְצֵנוּ אֶל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹהִים”. עָנוּ כָל הַדָּגִים פֶּה אֶחָד: “אֶמֶת דִּבַּרְתָּ, אֲדוֹנֵנוּ, יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים טוֹב בַּעֲדֵנוּ”. פָּנוּ וְהָלְכוּ כָל אֶחָד לִמְקוֹמוֹ. לֹא עָבְרוּ אֶלָּא יָמִים מוּעָטִים, עַד שֶׁהֵבִיא לָהֶם אֱלֹהִים מָטָר חָזָק עַד שֶׁנִּמְלָא חֲלַל הַפֶּלֶג יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה בָרִאשׁוֹנָה. “וְכָזֹאת אֲנַחְנוּ, הַמֶּלֶךְ, מִתְיָאֲשִׁים הָיִינוּ מִזֶּה שֶׁיִּהְיֶה לְךָ וָלָד. וּמֵאַחַר שֶׁעָשָׂה אֱלֹהִים חֶסֶד עִמָּנוּ וְעִמְךָ בְּיֶלֶד מְבֹרָךְ זֶה, הֲרֵי נִשְׁאַל מֵאֵת אֱלֹהִים שֶׁיָּשִׁית אוֹתוֹ יֶלֶד מְבֹרָךְ, וְשֶׁתִּרְאֶה בוֹ נַחַת־רוּחַ, וִישִׁיתֵהוּ מוֹשֵׁל תַּחְתֶּיךָ, עוֹשֶׂה־הַיָּשָׁר, וִיחוֹנֵן אוֹתָנוּ מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁחוֹנֵן אוֹתָנוּ מִמְּךָ. שֶׁאֵין אֱלֹהִים שָׂם לְאַל תִּקְוַת הַפּוֹנִים אֵלָיו. וְלֹא יֵאוֹת לְשׁוּם אָדָם לְהִתְיָאֵשׁ מֵרַחֲמֵי אֱלֹהִים”. קָם הַמִּשְֹנֶה הַשֵּׁנִי וְנָתַן שָׁלוֹם לַמֶּלֶךְ, וְהֶחֱזִיר לוֹ הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: “וַעֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם”. אָמַר אוֹתוֹ מִשְׁנֶה: “אֵין הַמֶּלֶךְ נִקְרָא בְשֵׁם מֶלֶךְ, אֶלָּא בְתִתּוֹ מַתּוֹת וּבַעֲשׂוֹתוֹ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וְנָהַג בִּנְדִיבוּת וּבְטוֹבָה עִם נְתִינָיו בַּהֲקִימוֹ אֶת הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר כּוֹנְנוּ בֵין בְּנֵי־הָאָדָם, וּבְשָׁפְטוֹ אוֹתָם בְּצֶדֶק אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְאֵינוֹ שׁוֹפֵךְ דְּמֵיהֶם, וּמֵסִיר נֵזֶק מֵעֲלֵיהֶם, וְשֶׁיִּהְיֶה מְתֹאָר כְּאָדָם שֶׁאֵינוֹ מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִן הָעֲנִיִּים שֶׁבָּהֶם וְעוֹזֵר לָרָמִים בָּהֶם וְלַשְּׁפָלִים, וְנוֹתֵן לָהֶם אֶת הַמַּגִּיעַ לָהֶם. עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם מְבָרְכִים אוֹתוֹ וּמְצַיְּתִים לִפְקֻדָּתוֹ. וַהֲרֵי אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁמֶּלֶךְ שֶׁזֶּה תָאֳרוֹ, אָהוּב עַל הַנְּתִינִים וְזוֹכֶה בָעוֹלָם הַזֶּה לְמַּעֲלָה הָרָמָה שֶׁבָּהּ, וּלְכָבוֹד שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא וְלִרְצוֹנוֹ שֶׁל בּוֹרְאוֹ. וַהֲרֵי אָנוּ, חֲבוּרַת עֲבָדֶיךָ מוֹדִים בַּדָּבָר, הַמֶּלֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁתֵּאַרְנוּ נִמְצָא בְךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: ‘הַטּוֹב בַּדְּבָרִים הוּא שֶׁיְּהֵא מֶלֶךְ מוֹשֵׁל בִּנְתִינִים נוֹהֵג בְּיֹשֶר, וְרוֹפְאוֹ מֻמְחֶה וְהַמִּשְׁנֶה שֶׁלּוֹ בָּקִי וְנוֹהֵג לְפִי יְדִיעָתוֹ’. וְאָנוּ עַכְשָׁו נֶהֱנִים מִן הָאֹשֶר הַזֶּה. וְאוּלָם לִפְנֵי כֵן נָפַלְנוּ לְתוֹךְ יֵאוּשׁ, שֶׁלֹּא נִמְצָא בֵן לְךָ אֲשֶׁר יִירַשׁ מַלְכוּתְךָ. אַךְ אֱלֹהִים יְרוֹמַם שְׁמוֹ, לֹא הִכְזִיב תִּקְוָתְךָ וְקִבֵּל תְּפִלָּתְךָ בִּגְלַל מַחֲשַׁבְתְּךָ הַטּוֹבָה עָלָיו וְהַשְׁלִיכְךָ יְהָבְךָ עָלָיו, וְהָיְתָה תִקְוָתְךָ הַיָּפָה בַתִּקְווֹת. וּכְבָר נַעֲשָׂה עִמְּךָ מַה שֶּׁהָיָה עִם הָעוֹרֵב וְהַנָּחָשׁ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה הוּא סִפּוּר הָעוֹרֵב וְהַנָּחָשׁ?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה:
"דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה עוֹרֵב שׁוֹכֵן עַל אִילָן הוּא וְאִשְׁתּוֹ בַּתַּעֲנוּגוֹת שֶׁבַּחַיִּים, עַד שֶׁהִגִּיעַ זְמַן דָּגְרָם עַל בֵּיצֵיהֶם, וְהָיָה זֶה בִּזְמַן הַקַּיִץ. יָצָא נָחָשׁ מִמְאוּרָתוֹ וְשָׂם פָּנָיו אֶל אוֹתוֹ אִילָן וְנִתְלָה בַעֲנָפָיו עַד שֶׁעָלָה אֶל קִנּוֹ שֶׁל הָעוֹרֵב וְרָבַץ בְּתוֹכוֹ וְשָׁהָה בְמֶשֶׁךְ יְמֵי הַקַּיִץ. וְהָיָה הָעוֹרֵב נִטְרָד מִבְּלִי לִמְצֹא לוֹ לֹא הִזְדַּמְּנוּת וְלֹא מָקוֹם לִשְׁכַּב בּוֹ. כְּשֶׁכָּלוּ יְמֵי הַקַּיִץ, חָזַר הַנָּחָש לִמְקוֹמוֹ. אָמַר הָעוֹרֵב לְאִשְׁתּוֹ: “נוֹדֶה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁהִצִּילָנוּ וּמִלְּטָנוּ מִן הָאֶפְעֶה הַזֶּה, אַף־עַל־פִּי שֶׁנֶּעְכְרוּ חַיֵּינוּ שָׁנָה זוֹ, שֶׁכֵּן אֵין אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שָׂם לְאַל אֶת תִּקְוָתֵנוּ. נוֹדֶה לוֹ אֵפוֹא עַל הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה בְּתִתּוֹ לָנוּ שָׁלוֹם וּבְרִיאוּת־גּוּפֵנוּ. וְאֵין לָנוּ לִסְמֹךְ אֶלָּא עָלָיו. וְאִם יִרְצֶה אֱלֹהִים וְנִחְיֶה עַד לַשָּׁנָה הַבָּאָה, יִתֵּן לָנוּ תְמוּרָה לְצֶאֱצָאֵינוּ”. כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן דָּגְרָם עַל בֵּיצֵיהֶם יָצָא הַנָּחָשׁ מִמְּקוֹמוֹ וְשָׂם פָּנָיו אֶל הַאִילָן. וּבְעוֹד הוּא נִתְלֶה בְּאַחַד עֲנָפָיו, וּמְגַמַּת פָּנָיו אֶל קַן הָעוֹרֵב כְּמִנְהָגוֹ, וְהִנֵּה עָטָה עָלָיו דָּאָה וְהִכְּתָה אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ בְּצִפָּרְנֶיהָ וְרוֹצְצָה אוֹתוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָפַל הַנָּחָשׁ מִתְעַלֵּף לָאָרֶץ. עָלוּ עָלָיו נְמָלִים וְאָכְלוּ אוֹתוֹ. וְהָיוּ הָעוֹרֵב עִם אִשְׁתּוֹ בְּשָׁלוֹם וּבְשָׁלְוָה וְדָגְרוּ יְלָדִים רַבִּים וְהוֹדוּ לֵאלֹהִים עַל שֶׁיָּצְאוּ בְשָׁלוֹם וְעַל שֶׁהִגִּיעוּ לָהֶם יְלָדִים. וְאָנוּ, הַמֶּלֶךְ, חוֹבָה עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים עַל הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמְּךָ וְעִמָּנוּ בְנוֹלָד זֶה הַמְבֹרָךְ וְהַמְאֻשָּׁר, לְאַחֲרֵי יֵאוּשׁ וַאֲפִיסַת הַתִּקְוָה. יֵיטִיב אֱלֹהִים אֶת שְׂכָרְךָ בָּעוֹלָם הַבָּא וְאֶת אַחֲרִית עִנְיָנְךָ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁגָּמַר הַמִּשְׁנֶה הַשֵּׁנִי אֶת דְּבָרָיו בְּאָמְרוֹ: “יֵיטִיב אֱלֹהִים אֶת שְׂכָרְךָ בָּעוֹלָם־הַבָּא וְאֶת אַחֲרִית עִנְיָנְךָ” קָם הַמִּשְׁנֶה הַשְּׁלִישִׁי וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ הַנּוֹהֵג בְּצֶדֶק, שְׂמַח בַּטּוֹבָה הַמְמַהֶרֶת לָבוֹא וּבַשָּׂכָר לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לְךָ, שֶׁכֵּן כָּל מִי שֶׁתּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ, אוֹהֲבִים אוֹתוֹ תוֹשָׁבֵי הַשָּׁמַיִם. וֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה חָלַק לְךָ אֶת הָאַהֲבָה וְשָׂם אוֹתָה בְּלֵב תּוֹשָׁבֵי־מַמְלַכְתְּךָ, וְלוֹ הַתּוֹדָה וְלוֹ הַתְּהִלָּה מֵאִתָּנוּ וּמֵאִתְּךָ לְמַעַן יוֹסִיף מֵחַסְדּוֹ עָלֶיךָ וְעָלֵינוּ עַל יָדְךָ. וְדַע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁבֶּן הָאָדָם אֵין בְּכֹחוֹ כְלוּם אֶלָּא בִפְקֻדַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהוּא הוּא הַנּוֹתֵן, וְכָל טוּב שֶׁיֵּשׁ לִבְרִיָּה מֵאִתּוֹ הִיא. הוּא מְחַלֵּק אֶת חַסְדּוֹ לַעֲבָדָיו כְּחֶפְצוֹ. וּבָהֶם יֵשׁ מִי שֶׁנָּתַן לוֹ מַתּוֹת רַבּוֹת, וּבָהֶם מִי שֶׁהִטְרִידוֹ לְהַשִּׂיג מְזוֹנוֹ, וּבָהֶם מִי שֶׁשָּׂם אוֹתוֹ לְרֹאשׁ, וּבָהֶם מִי שֶׁשָּׁת אוֹתוֹ מִסְתַּגֵּף בָּעוֹלָם הַזֶּה, שׁוֹאֵף אֵלָיו, שֶׁכֵּן הוּא הוּא שֶׁאָמַר: ‘אֲנִי הַמַּזִּיק וְהַמּוֹעִיל, הַמְרַפֵּא וְהַמַּחֲלִים, אַעֲשִׁיר וְאַעֲנִי, אָמִית וַאֲחַיֶּה, וּבְיָדִי כָל דָּבָר וְאֵלַי יָשׁוּב כֹּל’. הַחוֹבָה הִיא אֵפוֹא עַל כָּל בְּנֵי־הָאָדָם לְהוֹדוֹת לוֹ. וְאַתָּה, הַמֶּלֶךְ, מִן הַמְאֻשָּׁרִים וּבָרִי־הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: ‘הַמְאֻשָּׁר בְּבָרֵי־הַלֵּב הוּא זֶה שֶׁחָלַק לוֹ אֱלֹהִים שְׁתֵּי הַטּוֹבוֹת גַּם יַחַד טוּב הָעוֹלָם הַזֶּה וְטוּב הָעוֹלָם הַבָּא, וְהוּא מִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶּׁחָלַק לוֹ אֱלֹהִים וּמוֹדֶה לוֹ עַל מַה שֶּׁשָּׁת לוֹ’. וּמִי שֶׁעוֹבֵר גְּבוּל וּמְבַקֵּשׁ זוּלַת מַה שֶּׁקָּצַב לוֹ אֱלֹהִים, דּוֹמֶה הוּא לַחֲמוֹר הַפֶּרֶא וְהַשּׁוּעָל”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה סִּפּוּרָם?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה:
“דַּע, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה בְּאַחַת הָעֲרָבוֹת עֵמֶק רְחַב־יָדַיִם. וְהָיוּ בוֹ נְהָרוֹת וְאִילָנוֹת, וּבְתוֹכוֹ עוֹפוֹת מְשַׁבְּחִים לָאֱלֹהִים הָאֶחָד וְהָאַדִּיר בּוֹרֵא לַיְלָה וָיוֹם. וְהָיוּ בְתוֹךְ כְּלַל הָעוֹפוֹת עוֹרְבִים, וְהָיוּ בַנְעִימִים בַּחַיִּים. וְהָיָה רֹאשׁ עֲלֵיהֶם וּמוֹשֵׁל בֵּינֵיהֶם עוֹרֵב, נוֹהֵג בָּהֶם בְּטוֹבָה וּמְרַחֵם אוֹתָם. חָיוּ עִמּוֹ בְּבִטָּחוֹן וְשַׁלְוָה. וּמִטּוּב הַנְהָגָתָם בֵּין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, לֹא הָיָה גַם אֶחָד מִן הָעוֹפוֹת יָכֹל לָהֶם. קָרָה שֶׁהָרֹאשׁ לָהֶם נִפְטַר לְבֵית־עוֹלָמוֹ, וּבָאָה עָלָיו הַפְּקֻדָּה שֶׁנִּגְזְרָה עַל כָּל הַבְּרוּאִים. הִתְאַבְּלוּ עָלָיו אֵבֶל כָּבֵד. וּלְהוֹסִיף אֶבְלָם לֹא נִמְצָא בָהֶם אֶחָד כָּמוֹהוּ אֲשֶׁר יָקוּם תַּחְתָּיו. נִתְאַסְפוּ כֻלָּם וְנוֹעֲצוּ בֵּינֵיהֶם בִּדְבַר מִי יָקוּם עֲלֵיהֶם שֶׁיְּהֵא עוֹשֶׂה הַיָּשָׁר. בָּחֲרָה עֵדָה מֵהֶם בְּעוֹרֵב וְאָמְרָה: “הִנֵּה זֶה יִצְלַח לִמְלֹךְ עָלֵינוּ”. וַאֲחֵרִים נֶחְלְקוּ עָלָיו וְלֹא חָפְצוּ בוֹ. פָּרַץ בֵּינֵיהֶם פֵּרוּד וְדִין וּדְבָרִים, וְחָזְקָה מִלְחֶמֶת־הָאֶזְרָחִים בֵּינֵיהֶם. אַחַר־כָּךְ בָּאוּ לִידֵי הֶסְכֵּם וְעָשׂוּ חוֹזֶה בֵינֵיהֶם לִישֹׁן בַּלַּיְלָה, וְשֶׁלֹּא יַשְׁכִּים אֶחָד מָחָר לָצֵאת לְחַפֵּשׂ מְזוֹנוֹ אֶלָּא יַמְתִּינוּ עַד לַבֹּקֶר. וּכְשֶׁיַּעֲלֶה הַשַּׁחַר יִתְאַסְּפוּ בְמָקוֹם אֶחָד, וִיצַפּוּ לְכָל עוֹף אֲשֶׁר יַקְדִּים לָעוּף עַל פְּנֵיהֶם. שֶׁאָמְרוּ: “זֶהוּ שֶׁבָּחַר בּוֹ אֱלֹהִים לִמְשֹׁל בָּנוּ, וְנָשִׂים אוֹתוֹ מֶלֶךְ עָלֵינוּ וְנִמְסֹר לְיָדוֹ עִנְיָנֵנוּ”. נִתְרַצּוּ כֻלָּם בְּכָךְ וְכָרְתוּ בְרִית זֶה עִם זֶה וְהִסְכִּימוּ עַל בְּרִית זוֹ. וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ עָלָה בַז. אָמְרוּ לוֹ: “הוֹי אֲבִי־טוֹב, אָנוּ בָחַרְנוּ בְךָ לְמוֹשֵׁל עָלֵינוּ, שֶׁתְּפַקַּח עַל עִנְיָנֵנוֹ”. הִסְכִּים הַבַּז לְמַה שֶּׁאָמְרוּ וְאָמַר לָהֶם: “אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעָלֶּה תִּהְיֶה לָכֶם מֵאִתִּי טוֹבָה רַבָּה”. אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁלִיטוּ אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם, הָיָה בְּכָל יוֹם, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְשׁוֹטֵט וְשׁוֹטְטוּ הָעוֹרְבִים, פּוֹרֵשׁ הַצִּדָּה עִם אֶחָד מֵהֶם וּמַכֵּהוּ וְאוֹכֵל מֹחוֹ וְעֵינָיו וְעוֹזֵב אֶת הַשְּׁאָר. לֹא פָסַק מִלַּעֲשׂוֹת כֵּן עִמָּם עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ אֶת הַדָּבָר, וְרָאוּ שֶׁרֻבָּם אָבְדוּ, וְהָיָה בָרוּר לָהֶם שֶׁהֵם אוֹבְדִים. אָמַר זֶה לָזֶה: “כֵּיצַד נַעֲשֶׂה? הֲרֵי רֻבֵּנוּ כְּבָר אָבַדְנוּ, וְלֹא הִתְעוֹרַרְנוּ עַד אֲשֶׁר אָבְדוּ הַגְּדוֹלִים מֵאִתָּנוּ. צָרִיךְ שֶׁנִּשָּׁאֵר לְנַפְשׁוֹתֵינוּ”. כַּאֲשֶׁר הִשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר נָסוּ מִפָּנָיו וְנָפוֹצוּ מֵעָלָיו”. “וְאַף אָנוּ הָיִינוּ חוֹשְׁשִׁים שֶׁלֹּא יִקְרֶה אוֹתָנוּ כָּזֹאת, וְשֶׁיִּהְיֶה עָלֵינוּ מֶלֶךְ זוּלָתֶךָ. וְאוּלָם אֱלֹהִים עָשָׂה עִמָּנוּ חֶסֶד זֶה, וְהִפְנָה פָנֶיךָ אֵלֵינוּ, וְאָנוּ עַכְשָׁו בְּטוּחִים בְּהַצְלָחָתֵנוּ וּבְאַחְדוּתֵנוּ וּבַבִּטְחָה וּבַשַּׁלְוָה וּבַשָּׁלוֹם בְּמוֹלַדְתֵּנוּ. יִתְבָּרַךְ אֱלֹהִים הָאַדִּיר וְלוֹ הַתְּהִלָּה וְהַתּוֹדָה וְהַשֶּׁבַח הַיָּפֶה. וִיבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶת הַמֶּלֶךְ וְאוֹתָנוּ עֲדַת הַנְּתִינִים וְהֶאֱצִיל אשֶׁר רַב לָנוּ וְלוֹ, וְיָשִׁית זְמַן מַלְכוּתוֹ מָלֵא אשֶׁר וּפְעֻלָּתוֹ הַצְלָחָה”. קָם הַמִּשְׁנֶה הַשִּׁשִּׁי וְאָמַר: “יְבָרֶכְךָ אֱלֹהִים, הַמֶּלֶךְ, בְּמַזָּל הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וּכְבָר נִמְסַר לָנוּ מִדִּבְרֵי הַקַּדְמוֹנִים שֶׁכָּל מִי שֶמִּתְפַּלֵּל וְצָם וּמְמַלֵּא חוֹבוֹתָיו כְּלַפֵּי הַהוֹרִים וְעוֹשֶׂה הַיָּשָׁר בְּשִׁלְטוֹנוֹ, יִפְגּשׁ אֶת אֱלֹהָיו בְּיוֹם הַדִּין כְּשֶׁהוּא מְרֻצֶּה בוֹ. וַהֲרֵי מָשַׁלְתָּ בָנוּ וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהָיָה בָזֶה אשֶׁר בְּכָל אֲשֶׁר פָּנִיתָ. וְאָנוּ שׁוֹאֲלִים מֵאֱלֹהִים, שֶׁיִּתֵּן לְךָ גְּמוּל יָקָר וְיִתֵּן לְךָ שָׂכָר עַל הֲטִיבְךָ. וּכְבָר שָׁמַעְתִּי מַה שֶּׁאָמַר אוֹתוֹ חָכָם בְּעִנְיַן מַה שֶּׁאָנוּ חוֹשְׁשִׁים לוֹ מֵאָבְדַן מַזָּלֵנוּ הַטּוֹב בְּהִפָּקֵד מֵאִתָּנוּ הַמֶּלֶךְ וּבְהִמָּצֵא מֶלֶךְ אַחֵר שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְמוֹתוֹ, וְעַל דְּבַר הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁתָּקוּם בְּתוֹכֵנוּ אַחֲרָיו, וְהַצָּרָה שֶׁתָּבוֹא עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת. וְאִם אָמְנָם כֵּן הוּא הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, הֲרֵי חוֹבָה עָלֵינוּ שֶׁנַּעְתִּיר נִכְנָעִים אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וּנְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ, שֶׁיִּתֵּן לַמֶּלֶךְ בֵּן מְאֻשָּׁר וִישִׁיתֵהוּ יוֹרֵשׁ אֶת הַמַּלְכוּת אַחֲרָיו. וְאוּלָם אַחֲרֵי כָל זֶה הֲרֵי יֵשׁ הַרְבֵּה אֲשֶׁר כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִשְׁתּוֹקֵק אֵלָיו, תּוֹצְאוֹתָיו הֵן בִּלְתִּי יְדוּעוֹת. וְאִם כָּךְ הוּא, אֵין לוֹ לְאָדָם לְבַקֵּשׁ מֵאֵת אֱלֹהָיו דָּבָר שֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה בְאַחֲרִיתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁיִּתָּכֵן מְאֹד שֶׁנִּזְקוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה קָרוֹב אֵלָיו יוֹתֵר מִתּוֹעַלְתּוֹ, וְהָיָה אָבְדָנוֹ בְמַה שֶּׁהוּא מְבַקְּשׁוֹ, וְיִמְצָא אוֹתוֹ מַה שֶּׁמָּצָא אֶת הַמְלַחֵשׁ עַל הַנְּחָשִׁים וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת יְלָדָיו”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה הַשִּׁשִּׁי אָמַר לַמֶּלֶךְ: “אֵין לוֹ לְאָדָם לְבַקֵּשׁ מֵאֵת אֱלֹהָיו דָּבָר שֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה בְאַחֲרִיתוֹ. מִשּׁוּם שֶׁיִּתָּכֵן מְאֹד שֶׁנִּזְקוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה קָרוֹב אֵלָיו יוֹתֵר מִתּוֹעַלְתּוֹ, וְהָיָה אָבְדָנוֹ בְמַה שֶּׁהוּא מְבַקְּשׁוֹ, וְיִמְצָא אוֹתוֹ מַה שֶּׁמָּצָא אֶת הַמְלַחֵשׁ עַל הַנְּחָשִׁים וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת יְלָדָיו”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה סִּפּוּרוֹ שֶׁל הַמְלַחֵשׁ עַל הַנְּחָשִׁים וִילָדָיו וְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי־בֵיתוֹ?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה:
“דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה אָדָם מְלַחֵשׁ עַל הַנְּחָשִׁים וּמַשְׁבִּיעָם, וְהָיָה מְגַדֵּל נְחָשִׁים, וְהָיְתָה אֻמָּנוּתוֹ בְכָךְ. וְהָיָה אֶצְלוֹ סַל גָּדוֹל, וּבוֹ שְׁלשָׁה נְחָשִׁים, שֶׁלֹּא יָדְעוּ בְנֵי־בֵיתוֹ עַל אוֹדוֹתָם. הָיָה יוֹצֵא בְכָל יוֹם וּמְסוֹבֵב אִתָּם בָּעִיר, וּמַשִּׂיג עַל־יְדֵי כָךְ פַּרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְחוֹזֵר בָּעֶרֶב לְבֵיתוֹ וּמַנִּיחַ אֶת הַנְּחָשִׁים בַּסַּל, בְּסוֹד, וּבַבֹּקֶר נוֹטֵל אוֹתָם וּמְסוֹבֵב בָּהֶם בָּעִיר. וְהָיְתָה זוֹ דַרְכּוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן רַב, מִבְּלִי שֶׁיָּדְעוּ בְנֵי־בֵיתוֹ מַה נִּמְצָא בַסַּל. קָרָה מִקְרֶה שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁחָזַר הַמְלַחֵשׁ לְבֵיתוֹ כְּמִנְהָגוֹ, שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “מַה הוּא בְסַל זֶה?” אָמַר לָהּ הַמְלַחֵשׁ: “וּמָה עִסְקֵךְ בָּזֶה. כְּלוּם אֵין פַּרְנָסָתֵךְ בְּשֶׁפַע? הִסְתַּפְּקִי בְמַה שֶּׁחָלַק לָךְ אֱלֹהִים, וְאַל תִּשְׁאֲלִי לְזוּלַת זֶה”. שָׁתְקָה הָאִשָּׁה וְלֹא דִבְּרָה דָבָר, וְאָמְרָה בְלִבָּה: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי בוֹדֶקֶת סַל זֶה וְיוֹדַעַת מַה בְּתוֹכוֹ”. שָׁמְרָה הַדָּבָר בְּלִבָּה וְהוֹדִיעָה לִילָדֶיהָ וְעָמְדָה אִתָּם עַל זֶה שֶׁיִּשְׁאֲלוּ אֶת אֲבִיהֶם עַל דְּבַר הַסַּל, וְלֹא יַרְפּוּ מִמֶּנוּ בִשְׁאֵלוֹתֵיהֶם, שֶׁיַּגִּיד לָהֶם”. בְּאוֹתָה שָׁעָה נִכְנַס בְּדַעַת הַיְלָדִים שֶׁבְּתוֹכוֹ דְבַר־מָה הַנֶּאֱכָל. הָיוּ הַיְלָדִים מְבַקְשִׁים יוֹם יוֹם מֵאֵת אֲבִיהֶם שֶׁיַּרְאֶה לָהֶם מַה הוּא בַסַּל. וְהָיָה אֲבִיהֶם דּוֹחָם וּמְפַיְּסָם וּמֵנִיא אוֹתָם מִשְּׁאֹל. עָבַר עֲלֵיהֶם מֶשֶׁךְ זְמַן, כְּשֶׁהֵם בְּמַצָּב זֶה, וְאִמָּם מְעוֹרֶרֶת אוֹתָם לְכָךְ. הִסְכִּימוּ עִמָּהּ שֶׁלֹּא יִטְעֲמוּ אֹכֶל וְלֹא יִשְׁתּוּ מַשְׁקֶה עִם אֲבִיהֶם, עַד שֶׁיְּמַלֵּא בַקָּשָׁתָם וְיִפְתַּח לָהֶם אֶת הַסַּל. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ כָךְ בְּאַחַד הַלֵּילוֹת, בָּא הַמְלַחֵשׁ וְעִמּוֹ מַשֶּׁהוּ רַב מִן הַמַּאֲכָל והַמַּשְׁקֶה. יָשַׁב וְקָרָא לָהֶם לֶאֱכֹל עִמּוֹ. סֵרְבוּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו, וְהֶרְאוּ לוֹ זַעְפָּם. הִתְחִיל מְפַיְּסָם בִּדְבָרִים יָפִים וְאוֹמֵר לָהֶם: “רְאוּ מַה שֶּׁאַתֶּם חֲפֵצִים וַאֲנִי מְבִיאוֹ לָכֶם, מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה אוֹ מַלְבּוּשׁ”. אָמְרוּ לוֹ: “אָבִינוּ, אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ אֶלָּא שֶׁתִּפְתַּח סַל זֶה שֶׁנִּרְאֶה מַה בְּתוֹכוֹ, וְאִם לָאו הֲרֵי אָנוּ מְמִיתִים אֶת עַצְמֵנוּ”. אָמַר לָהֶם: “יְלָדַי, אֵין טוֹב הוּא לָכֶם, וְאֵין בִּפְתִיחָתוֹ אֶלָּא נֵזֶק לָכֶם”. נִתְרַבָּה זַעַף הַיְלָדִים עוֹד יוֹתֵר. כְּשֶׁרָאָם בְּכָךְ הִתְחִיל מְאַיֵּם עֲלֵיהֶם וּמַזְהִירָם בְּמַכּוֹת, אִם אֵינָם חוֹזְרִים בָּהֶם. אַךְ הֵם לֹא הוֹסִיפוּ אֶלָּא זַעַף עַל זַעְפָּם וְלִדְחֹק בִּשְׁאֵלָתָם. בְּאוֹתָה שָׁעָה כָּעַס עֲלֵיהֶם וְנָטַל מַקֵל לְהַכּוֹתָם בּוֹ. בָּרְחוּ מִלְּפָנָיו אֶל הֶחָצֵר. וְהָיָה הַסַּל שָׁם, שֶׁלֹּא הִסְתִּירוֹ הַמְלַחֵשׁ בְּשׁוּם מָקוֹם. הִנִּיחָה הָאִשָּׁה אֶת הָאִישׁ טָרוּד בַּיְלָדִים, וּפָתְחָה חִישׁ מַהֵר אֶת הַסַּל, לִרְאוֹת מַה בְּתוֹכוֹ. יָצְאוּ הַנְּחָשִׁים מִתּוֹךְ הַסַּל וְנָשְׁכוּ אֶת הָאִשָּׁה וְהָרְגוּ רֵאשִׁית כֹּל אוֹתָהּ. אַחַר־כָּךְ שׁוֹטְטוּ בֶחָצֵר וְהָרְגוּ גָדוֹל וְקָטָן מִלְּבַד אֶת הַמְלַחֵשׁ עַל הַנְּחָשִׁים. עָזַב הַמְלַחֵשׁ אֶת הֶחָצֵר וְיָצָא“. וְאִם אַתָּה מִתְבּוֹנֵן לַאֲמִתּוּת, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, תֵּדַע שֶׁאַל לוֹ לְאָדָם לְאַחֵל לְעַצְמוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵין אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה חָפֵץ, אֶלָּא יְהֵא מְרֻצֶּה בְּמַה שֶּׁקָּצַב אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְחָפֵץ. וַהֲרֵי אַתָּה הַמֶּלֶךְ עִם שֶׁפַע יְדִיעָתְךָ וְטִיב בִּינָתְךָ, נָתַן לְךָ אֱלֹהִים נַחַת־רוּחַ בְּהִוָּלֵד בֵּן לְךָ לְאַחֲרֵי יֵאוּשׁ וְשִׂמַּח אֶת לִבְּךָ. וְאָנוּ שׁוֹאֲלִים מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיָּשִׁית אוֹתוֹ מִן הַמּוֹשְׁלִים הָעוֹשִׂים צֶדֶק הָרְצוּיִים לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה וְלַנְּתִינִים”. קָם הַמִּשְׁנֶה הַשְּׁבִיעִי וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, כְּבָר יָדַעְתָּ וְהִתְבּוֹנַנְתָּ לַאֲמִתּוּת שֶׁהִזְכִּירוּ אַחַי הַמִּשְׁנִים הָאֵלֶּה, הַמְלֻמָּדִים וְהַחֲכָמִים וּמַה שֶׁדִּבְּרוּ בוֹ לִפְנֵי כְבוֹדְךָ הַמֶּלֶךְ, וּמַה שֶׁתֵּאֲרוּ מִיָּשְׁרְךָ וּמִנְהָגְךָ הַיָּפֶה, בְּמַה שֶׁנִּבְדַּלְתָּ בּוֹ מִזּוּלָתְךָ מִן הַמְּלָכִים, וּמַה שֶּׁנָּתַן לְךָ יִתְרוֹן מַעֲלָה עֲלֵיהֶם. וְזֶהוּ גַם מִן הַמֻּטָּל עָלֵינוּ, הַמֶּלֶךְ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הֲרֵי אֹמַר: הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר הִפְלָה לְךָ חַסְדּוֹ וְנָתַן לְךָ הַצְלָחָה בַמַּלְכוּת בְּרַחֲמָיו, וְעָזַר לָנוּ וּלְךָ בְּמַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים לְהוֹדוֹת עָלָיו. וְאֵין כָּל זֶה אֶלָּא עַל־יְדֵי מְצִיאוּתְךָ. וְכָל עוֹד אַתָּה קַיָּם בְּתוֹכֵנוּ אֵין אָנוּ מְפַחֲדִים מִפְּנֵי עָרִיצוּת, וְאֵין אָנוּ חוֹשְׁשִׁים מִפְּנֵי עֹשֶׁק, וְלֹא יוּכַל אַף אֶחָד לְהִתְעַמֵּר בָּנוּ גַּם אִם חַלָּשִׁים הִנֵּנוּ. וּכְבָר אָמְרוּ: הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לַנְּתִינִים הוּא שֶׁיִּהְיֶה מַלְכָּם עוֹשֶׂה־הַצֶּדֶק, וְהָרָע בְּיוֹתֵר לָהֶם הוּא כְּשֶׁמַּלְכָּם עָרִיץ. וְאָמְרוּ עוֹד: בִּכְפִיפָה אַחַת עִם אֲרָיוֹת טוֹרְפִים וְלֹא בִכְפִיפָה אַחַת עִם הַמּוֹשֵׁל הֶעָרִיץ. וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל כָּךְ תְּפִלָּה תָמִיד בַּאֲשֶׁר עָשָׂה חֶסֶד עִמָּנוּ בִמְצִיאוּתְךָ, וְחוֹנֵן אוֹתְךָ בֵן זֶה מְבֹרָךְ, לְאַחֲרֵי יֵאוּשׁ וְאַחֲרֵי בּוֹאֲךָ בַּיָּמִים, שֶׁכֵּן הַמַּתָּנָה הַנַּעֲלָה בְיוֹתֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא בֵן עוֹשֶׂה־הַיָּשָׁר. וּכְבָר אָמְרוּ: מִי שֶׁאֵין לוֹ וָלָד אֵין לוֹ שְׁאֵרִית וְלֹא זֵכֶר. וְאַתָּה בְיֹשֶׁר צִדְקְךָ וּמַחֲשַׁבְתְּךָ הַטּוֹבָה עַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, נִתַּן לְךָ בֵּן מְאֻשָּׁר זֶה. וּבָא אֵלֶיךָ בֵן מְבֹרָךְ זֶה מַתַּת־חֶסֶד מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לָנוּ וּלְךָ בִגְלַל טוּב־מִנְהָגְךָ וִיפִי שִׂבְרְךָ, שֶׁהָיִיתָ בָהֶם לְמוֹפֵת וּלְמָשָׁל, כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ לְמָשָׁל הָעַכָּבִישׁ וְהָרוּחַ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה סִּפּוּר הָעַכָּבִישׁ וְהָרוּחַ?”
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאוֹתוֹ מֶלֶךְ אָמַר לוּ: “וּמַה סִּפּוּר הָעַכָּבִישׁ וְהָרוּחַ?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה:
“דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה בְאַרְצוֹת הַמַּעֲרָב מֶלֶךְ עָרִיץ בְּשִׁלְטוֹנוֹ, עוֹשֵׁק, מְקַפֵּחַ וְנוֹהֵג בְּאַלִּימוּת. אֵינוֹ נוֹתֵן דַּעְתּוֹ לֹא עַל נְתִינָיו וְלֹא עַל הַזָּרִים הַנִּכְנָסִים אֶל מַמְלַכְתּוֹ. וְלֹא הָיָה אָדָם נִכְנָס אֶל מַמְלַכְתּוֹ מִבְּלִי שֶׁיִּטֹּל מִמֶּנּוּ אַרְבַּע חֲמִשִּׁיּוֹת מֵהוֹנוֹ, וּמַשְׁאִיר לוֹ אֶת הַחֲמִשִּׁית לֹא זוּלַת זֶה. וְעַל פִּי מַה שֶּׁחָרַץ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הָיָה לוֹ בֵּן מֻצְלָח וְרָצוּי לָאֵל. כְּשֶׁרָאָה אֶת עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאֵין לָהֶם קִיוּם, עָזַב אוֹתָם וְיָצָא לָנוּד, עוֹבֵד אֶת אֱלֹהִים מִקַּטְנוּתוֹ. דָּחָה אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ וְיָצָא מְצַיֵּת לְמִצְוַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, נוֹדֵד בַּמִּדְבָּרוֹת וּבַצִּיּוֹת וְנִכְנָס אֶל הֶעָרִים. בְּאַחַד הַיָּמִים נִכְנַס לְאוֹתָהּ עִיר. כְּשֶׁעָמַד לִפְנֵי הַשּׁוֹמְרִים, תְּפָשׂוּהוּ וְחִפְּשׂוּ אֶצְלוֹ, וְלֹא רָאוּ עִמּוֹ כְלוּם מִלְּבַד שְׁנֵי בְגָדִים, אֶחָד מֵהֶם חָדָשׁ וְהַשֵּׁנִי יָשָׁן. הֵסִירוּ מֵעָלָיו אֶת הֶחָדָשׁ וְעָזְבוּ לוֹ אֶת הַיָּשָׁן, אַחֲרֵי שֶׁהִלְקוּ אוֹתוֹ וּבִזּוּהוּ. הִתְחִיל מִתְאוֹנֵן וְאוֹמֵר: “הוֹי לָכֶם, עוֹשְׁקִים, הֲרֵי אֲנִי אָדָם עָנִי וְנוֹדֵד. וְלוּ יָדַעְתִּי מַה תּוֹעֶלֶת תִּמְצְאוּ בְּבֶגֶד זֶה. וְאִם אֵין אַתֶּם נוֹתְנִים אוֹתוֹ לִי חֲזָרָה, הֲרֵינִי הוֹלֵךְ אֶל הַמֶּלֶךְ וּמִתְאוֹנֵן עֲלֵיכֶם לְפָנָיו”. עָנוּ לוֹ וְאָמְרוּ: “אָנוּ עָשִׂינוּ זֹאת בִּפְקֻדַּת הַמֶּלֶךְ. וּמַה שֶׁנִּרְאֶה לְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ, עֲשֵׂה”. הִתְחִיל הַנּוֹדֵד מְהַלֵּךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וּבִקֵּשׁ לְהִכָּנֵס. עִכְּבוּ אוֹתוֹ שׁוֹמְרֵי הַסַּף. חָזַר וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְצַפֶּה לוֹ עַד שֶׁיֵּצֵא וְאֶתְאוֹנֵן לְפָנָיו עַל צָרָתִי וְעַל מַה שֶּׁמָּצָא אוֹתִי”. וַעֲדַיִן הוּא בְאוֹתוֹ מַצָּב, מְצַפֶּה לְצֵאתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת אַחַד הַחַיָּלִים מוֹדִיעַ עָלָיו שֶׁהוּא בָּא. הִתְחִיל נִגָּשׁ לְאַט לְאַט עַד שֶׁעָמַד מוּל הַשַׁעַר. וּבְטֶרֶם הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר יָצָא הַמֶּלֶךְ. עָמַד הַנּוֹדֵד בְּדַרְכּוֹ, אֵחֵל לוֹ בְרָכָה וְהַצְלָחָה, וְסִפֵּר לוֹ אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ בוֹ שׁוֹמְרֵי הַסַּף. תִּנָּה אֶת צַעֲרוֹ אַף הִגִּיד לוֹ שֶׁהוּא אֶחָד מֵעֲדַת אֵל, וְנִעֵר מֵעַל־עַצְמוֹ, וְיָצָא נוֹדֵד מְבַקֵּשׁ לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אַללָּה יִתְעַלֶּה. הוּא נוֹדֵד כָּאן עֲלֵי אֲדָמוֹת וְכָל מוֹצְאוֹ מֵיטִיב עִמּוֹ לְפִי יְכָלְתּוֹ, וּבְכָךְ הוּא עוֹבֵר בְּכָל עִיר וּבְכָל כְּפָר. לִבְסוֹף אָמַר: “כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לְעִיר זוֹ, צִפִּיתִי שֶׁיִּנְהֲגוּ בִי תוֹשָׁבֶיהָ כְּפִי שֶׁנוֹהֲגִים בְּזוּלָתִי מִן הַנּוֹדְדִים. וְאוּלָם נְתִינֶיךָ קָמוּ עָלַי וְהֵסִירוּ מֵעָלַי אַחַד בְּגָדַי וְהִכְאִיבוּ לִי בְהַכּוֹתָם אוֹתִי. עַיֵּן אֵפוֹא בְדִינִי וְהַחֲזֵק בְּיָדִי וְהַצֵל לִי בִגְדִי, וְאֵינִי עוֹמֵד בִּמְדִינָה זוֹ עוֹד אֲפִלוּ שָׁעָה אֶחָת”. עָנָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ הָעוֹשֵׁק לֵאמֹר: “מִי הוּא שֶׁיָּעַץ אוֹתְךָ לָבוֹא לְעִיר זוֹ מִבְּלִי לָדַעַת, מַה מִּנְהָג נוֹהֵג מַלְכָּהּ?” אָמַר לוֹ: “אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי נוֹטֵל בִּגְדִי, עֲשֵׂה בִּי כְּחֶפְצֶךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ הַעוֹשֵׁק מִפִּי הַנּוֹדֵד דְּבָרִים אֵלֶּה, נֶעְכְּרָה רוּחוֹ וְאָמַר לוֹ: “טִפֵּשׁ, הֵסַרְנוּ מֵעָלֶיךָ בִּגְדְּךָ לְמַעַן תִּשְׁפַּל, וּבִהְיוֹת שֶׁבָּאָה מֵאִתְּךָ צְעָקָה כָזֹאת לְפָנַי, אֲנִי מוֹצִיא נִשְׁמָתְךָ מִקִּרְבֶּךָ”. צִוָּה לְחָבְשׁוֹ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. כְּשֶׁנִּכְנַס לְבֵית־הָאֲסוּרִים, הָיָה מִתְחָרֵט עַל הַתְּשׁוּבָה שֶׁיָּצְאָה מֵאִתּוֹ, וְהוֹכִיחַ אֶת עַצְמוֹ עַל שֶׁלֹא הִנִּיחַ אוֹתָה לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה, קָם וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה אֲרֻכָּה וְאָמַר: “אֱלֹהִים, אַתָּה הַשּׁוֹפֵט צֶדֶק יוֹדֵעַ אֶת מַצָּבִי וּמַה שֶּׁצָּפוּן לִי עִם הַמֶּלֶךְ הֶעָרִיץ הַזֶּה. וַאֲנִי עַבְדְּךָ הֶעָשׁוּק שׁוֹאֵל מִשֶּׁפַע רַחֲמֶיךָ שֶׁתַּצִּילֵנִי מִיַּד הַמֶּלֶךְ הָעוֹשֵׁק הַזֶּה, וְתָחוּל עָלָיו נִקְמָתְךָ הַלַּיְלָה הַזֶּה, שֶׁאֵין אַתָּה מַסִּיחַ דַּעְתְּךָ מֵעָשְׁקוֹ שֶׁל כָּל עוֹשֵׁק. וְאִם יָדַעְתָּ שֶׁעֲשָׁקַנִי הָבֵא נִקְמָתְךָ עָלָיו הַלַּיְלָה הַזֶּה, וְהַנְחֵת עָלָיו עָנְשְׁךָ, כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטְךָ וְאַתָּה עוֹזֵר כָּל דַּכָּא, הוֹי זֶה אֲשֶׁר לוֹ הַכֹּחַ וְהֶעָצְמָה עַד אַחֲרִית הַיָּמִים”. כְּשֶׁשָּׁמַע פְּקִיד בֵּית־הָאֲסוּרִים אֶת תְּפִלַּת הַמִּסְכֵּן הַזֶּה, הִתְחִיל כָּל מַה שֶׁבּוֹ מִן הָאֲבָרִים לְהִתְחַלְחֵל. וַעֲדַיִן הוּא בְּכָךְ כְּשֶׁהִתְלַקְּחָה אֵשׁ בְּתוֹךְ הָאַרְמוֹן שֶׁהַמֶּלֶךְ בְּתוֹכוֹ וְשָׂרְפָה כָל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ עַד שַׁעַר בֵּית־הַסֹּהַר, וְלֹא נִצְּלוּ מִלְּבַד פְּקִיד בֵּית־הָאֲסוּרִים וְהַנּוֹדֵד. יָצָא לַחָפְשִׁי הַנּוֹדֵד וְנָסַע הוּא וּפְקִיד בֵּית־הָאֲסוּרִים, וְלֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל עִיר אַחֶרֶת. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעִיר הַמֶּלֶךְ הָעוֹשֵׁק הִנֵּה נִשְׂרְפָה עַד קִצָּהּ בִּגְלַל עָרִיצוּת מַלְכָּהּ”. וְאוּלָם אָנוּ, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, אֵין אָנוּ מַעֲרִיבִים וּמַשְׁכִּימִים, אֶלָּא מִתְפַּלְלִים בַּעַדְּךָ וּמוֹדִים לָאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל חַסְדּוֹ אִתָּנוּ בִמְצִיאוּתְךָ, בְּטוּחִים בְּצִדְקָתְךָ וְהַנְהָגְתְךָ הַטּוֹבָה. וּכְבָר הָיָה צַעֲרֵנוּ רַב עַל שֶׁאֵין בֵּן לְךָ אֲשֶׁר יִירַשׁ מַלְכוּתְךָ, בְּחָשְׁשֵׁנוּ שֶׁיָּקוּם עָלֵינוּ מֶלֶךְ זוּלָתְךָ אַחֲרֶיךָ. וְעַכְשָׁו הֵיטִיב אֱלֹהִים לָנוּ בְּחַסְדוֹ, וְהֵסִיר צַעֲרֵנוּ מֵעָלֵינוּ וְנָתַן לָנוּ שִׂמְחָה בִּמְצִיאוּת הַנַּעַר הַמְבֹרָךְ הַזֶּה. נִשְׁאַל אֵפוֹא מֵאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיָּשִׁית אוֹתוֹ אַחֲרֶיךָ מוֹשֵׁל עוֹשֵׂה־הַיָּשָׁר וְיָחֹן אוֹתוֹ תִּפְאֶרֶת וְעשֶׁר קַיָּמִים וְטוּב תָּמִיד". קָם הַמִּשְׁנֶה הַחֲמישִּׁי וְאָמַר: “יִתְבָּרַךְ אֱלֹהִים הָאַדִּיר”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה הַחֲמִשִּׁי קָם וְאָמַר: “יִתְבָּרַךְ אֱלֹהִים הָאַדִּיר הַמַּעֲנִיק הַמַּתּוֹת הַטּוֹבוֹת וְהַמַּתָּנוֹת הַיְּקָרוֹת. וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה, הֲרֵי נִתְבָּרֵר לָנוּ כִּי אֱלֹהִים נוֹתֵן חַסְדּוֹ לְזֶה הַמּוֹדֶה לוֹ וְשׁוֹמֵר דָּתוֹ. וְאַתָּה הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר הַמְתֹאָר בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת אֵלּוּ הַנְּעָלוֹת וּבְישֶׁר וּמִשְׁפַּט־צֶדֶק בֵּין נְתִינֶיךָ כְּפִי שֶׁיִּרְצֶנוּ אֱלֹהִים יִתְעָלֶה, הֲרֵי בִגְלַל זֶה הֶעֱלָה אֱלֹהִים מַעֲלָתְךָ, וְהֶאֱשִׁיר אֶת יָמֶיךָ וְנָתַן לְךָ מַתָּנָה טוֹבָה זוֹ, שֶהִיא יֶלֶד זֶה, לְאַחֲרֵי יֵאוּשׁ. וְהִגִּיעוּ לָנוּ בְכָךְ שִׂמְחַת־עוֹלָם וְשָׂשׂוֹן אֲשֶׁר לֹא יִפָּסֵק. שֶׁכֵּן הָיִינוּ לִפְנֵי כֵן בִּדְאָגָה קָשָׁה וְצַעַר הוֹלֵךְ וָרָב בְּסִבַּת חֹסֶר־בֵּן לְךָ, וּבְמַחְשְׁבוֹת עֶצֶב עַל זֶה שֶׁאַתָּה צוֹפֵן בְּקִרְבְּךָ מִיָּשְׁרְךָ וּמֵרַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, חוֹשְׁשִׁים שֶׁלֹּא יִגְזֹר עָלֶיךָ אֱלֹהִים אֶת הַמָּוֶת בְּאֵין מִי שֶׁיִּמְשֹׁל תַּחְתֶּיךָ וְיִירַשׁ הַמְּלוּכָה אַחֲרֶיךָ, וְתִהְיֶינָה הַדֵּעוֹת מְחֻלָּקוֹת וְיִפֹּל פֵּרוּד בֵּינֵינוּ, וְיִקְרֶה לָנוּ מַה שֶׁקָּרָה לָעוֹרֵב”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה סִפּוּר הָעוֹרֵב?” עָנָה אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה לֵאמֹר:
"דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁשׁוּעָל הָיָה יוֹצֵא בְּכָל יוֹם מִמְּאוּרָתוֹ שׁוֹקֵד עַל מְזוֹנוֹ. וּבִזְמָן שֶׁהָיָה בְאוֹתוֹ יוֹם בְּאַחַד הֶהָרִים הִנֵּה כָלָה הַיּוֹם. הָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲזֹֹר. וְנִפְגַּשׁ בְּשׁוּעָל שֵׁנִי שֶׁרָאָהוּ מְהַלֵּךְ. הָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם שָׂח לַחֲבֵרוֹ סִפּוּרוֹ וּמַה שֶּׁטָּרַף. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “אֲנִי נִקְרָה לְפָנַי זֶה לֹא כְבָר חֲמוֹר־פֶּרֶא, וְהָיִיתִי רָעֵב, מֵאַחַר שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי שְׁלשָׁה יָמִים. שָׂמַחְתִּי בְכָךְ וְהוֹדֵיתִי לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל אֲשֶׁר כָּפָה אוֹתוֹ לִי. כִּוַּנְתִּי אֶל לִבּוֹ וְאָכַלְתִּי אוֹתוֹ וְשָׂבַעְתִּי. חָזַרְתִּי אֶל מְאוּרָתִי, וְעָבְרוּ עָלַי שְׁלשָׁה יָמִים, מִבְּלִי שֶׁאֶמְצָא מַשֶּׁהוּ שֶׁאֹכְלֶנוּ. וְעִם זֶה שָׂבֵעַ אֲנִי עַד עַכְשָׁו”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַשּׁוּעָל הַשֵּׁנִי אֶת סִפּוּרוֹ קִנֵּא בוֹ עַל שָׂבְעוֹ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: "אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לִבּוֹ שֶׁל חֲמוֹר־פֶּרֶא. נִמְנַע מִלֶּאֱכֹל יָמִים עַד שֶׁנִּרְזָה וְהָיָה צָפוּי לָמוּת. קָצְרוּ מִרְצוֹ וּשְׁקִידָתוֹ, וְרָבַץ בִּמְקוֹם מְאוּרָתוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה רוֹבֵץ בִּמְקוֹמוֹ בְיוֹם מִן הַיָּמִים, וְהִנֵּה שְׁנֵי צַיָּדִים מְבַקְּשִׁים לָצוּד, וְנִקְרָה לָהֶם חֲמוֹר־פֶּרֶא. עָסְקוּ כָל הַיּוֹם כֻּלוֹ עוֹקְבִים אַחֲרָיו וְרוֹדְפִים. יָרָה בוֹ אֶחָד מֵהֶם חֵץ פִּיפִיּוֹת וּפָגַע בּוֹ. וְנִכְנַס הַחֵץ שֶׁפָּגַע בּוֹ בְּלִבּוֹ, וְלֹא יָצָא אֶלָּא הַנִּצָּב וְנִשְׁאַר הַחֵץ תָּקוּעַ בְּפִיפִיּוֹתָיו בְּתוֹךְ בֶּטֶן חֲמוֹר־הַפֶּרֶא. כְּשֶׁבָּא הָעֶרֶב יָצָא הַשּׁוּעָל מִמְּאוּרָתוֹ, נֶאֱנַק מֵחֻלְשָׁה וְרָעָב. רָאָה אֶת חֲמוֹר־הַפֶּרֶא מוּטָל עַל פִּתְחוֹ. שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה עַד שֶׁעָף כִּמְעַט מִשִּׂמְחָה. אָמַר: "הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן לִי תַאֲוָתִי עַל נְקַלָּה בְּלִי יְגִיעָה. שֶׁכֵּן לֹא קִוִּיתִי לְהַשִּׂיג לֹא חֲמוֹר־פֶּרֶא וְלֹא דָבָר זוּלָתוֹ. אֶפְשָׁר שֶׁאֱלֹהִים הוּא שֶׁהִקְרָה אוֹתוֹ לְפָנַי וְהוֹבִיל אוֹתוֹ אֵלַי אֶל מְאוּרָתִי. זִנֵּק עָלָיו וּבָקַע בִּטְנוֹ וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְהִתְחִיל מְשׁוֹטֵט בְּפִיו בְּתוֹךְ מֵעָיו עַד שֶׁמָּצָא לִבּוֹ. מִלֵּא פִּיו מְלֹא לוּגְמָיו מִמֶּנּוּ וּבְלָעוֹ. כְּשֶׁהָיָה בְתוֹךְ לוֹעוֹ, נִסְתַּבְּכוּ פִיפִיּוֹת הַחֵץ בִּגְרוֹנוֹ, וְלֹא יָכֹל לְהַכְנִיסוֹ לְתוֹךְ בִּטְנוֹ וְלֹא לְהוֹצִיאוֹ מִלּוֹעוֹ. הָיָה בָרִי לוֹ שֶׁהוּא מֵת וְאָמַר: “אָכֵן אֵין לָהּ לִבְרִיָּה לַחְפֹּץ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁחָלַק לָהּ אֱלֹהִים. אִלוּ הָיִיתִי מְרֻצֶּה בְמַה שֶּׁחָלַק לִי אֱלֹהִים, לֹא הָיִיתִי בָא לִידֵי כְלָיָה”. “מִשּׁוּם כָּךְ, הַמֶּלֶךְ, צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת מְרֻצֶּה בְמַה שֶׁחִלֵּק לוֹֹ אֱלֹהִים וּלְהוֹדוֹת לוֹ עַל חַסְדּוֹ עִמּוֹ, וְלֹא לְאַבֵּד תִּקְוָתוֹ מֵאֱלֹהָיו. וַהֲרֵי אַתָּה, הַמֶּלֶךְ, בִּגְלַל כַּוָּנָתְךָ הַטּוֹבָה וּמַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים, חָנַן אוֹתְךָ אֱלֹהִים בֵּן אַחֲרֵי שֶׁנּוֹאַשְׁתָּ. נִשְׁאַל אֵפוֹא מֵאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְחוֹנֵן אוֹתוֹ חַיִּים אֲרֻכִּים וְאֹשֶׁר תָּמִיד, וְיָשִׂים אוֹתוֹ תַּחְתֶּיךָ, מְבֹרָךְ, נֶאֱמָן בִּבְרִיתְךָ אַחֲרֵי אֲרִיכוּת יָמֶיךָ”. קָם הַמִּשְׁנֶה הָרְבִיעִי וְאָמַר: “אִם נָבוֹן הוּא הַמֶּלֶךְ, וְיוֹדֵעַ בְּשַׁעֲרֵי־הַחָכְמָה” –
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה הָרְבִיעִי אָמַר לַמֶּלֶךְ: “אִם נָבוֹן הוּא הַמֶּלֶךְ, וְיוֹדֵעַ בְּשַׁעֲרֵי־הַחָכְמָה וְהַמִּשְׁפָּט וְהַנְהָגַת־הַמְּדִינָה וְעִם זֶה כַוָּנָתוֹ טְהוֹרָה וְהוּא נוֹהֵג בְּישֶׁר עִם הַנְּתִינִים וּמְכַבֵּד אֶת הָרָאוּי לְכַבְּדוֹ וּמוֹקִיר אֶת הַזַּכַּאי לְהוֹקָרָה, וְסוֹלֵחַ בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּחַ בְּיָדוֹ, בְּמַה שֶּׁצָּרִיךְ לִסְלֹחַ, וְנוֹתֵן דַּעְתּוֹ עַל רָאשִׁים וְעַל אֵלֶּה שֶׁהֵם רָאשִׁים עֲלֵיהֶם, וּמֵקֵל מֵעֲלֵיהֶם הַמַּשָּׂא וּמֵיטִיב אִתָּם, וּמְכַסֶּה עֶרְיָתָם וְנֶאֱמָן בִּבְרִיתָם, זַכַּאי הוּא לְאֹשֶר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁכֵּן כָּל זֶה מֵגֵן עָלָיו וְעוֹזֵר לְמַלְכוּתוֹ שֶׁתְּהֵא נְכוֹנָה וְנוֹתֵן לוֹ תְּשׁוּעָה עַל אוֹיְבָיו וּלְהַשִּׂיג מַה שֶּׁהוּא מְקַוֶּה לוֹ עַל־יְדֵי שֶׁפַע חֶסֶד אֱלֹהִים עָלָיו וְהַצְלָחָתוֹ אֶת דְּרָכָיו, עַל שֶׁהוּא מוֹדֶה לוֹ, וְנִצָּחוֹן עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחַת אֱלֹהִים עָלָיו. וְאוּלָם אִם הַמֶּלֶךְ הוּא הַהֶפֶךְ מִזֶּה, לֹא יֶחְדַּל מִהְיוֹת בְּצָרוֹת וּפְגָעִים הוּא וּבְנֵי־מַמְלַכְתּוֹ בִּהְיוֹת עָרִיצוּתוֹ עַל הַנָּכְרִי וְהַקָּרוֹב. וְיִהְיֶה בוֹ מַה שֶּׁהָיָה בְבֶן־הַמֶּלֶךְ הַנּוֹדֵד”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה זֶה?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה:
“דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁעַכָּבִישׁ נִתְלָה בְשַׁעַר גָּבוֹהַּ עוֹמֵד מִן הַצַּד וְעָשָׂה לוֹ בַיִת וְגָר בּוֹ בְשַׁלְוָה. הָיָה מוֹדֶה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל שֶׁהֵכִין לוֹ מָקוֹם זֶה, וְנָתַן לוֹ בִטָּחוֹן מִפַּחֲדוֹ מִפְּנֵי הָרְמָשִׂים. שָׁהָה בְמַצָּב זֶה מֶשֶךְ זְמַן, מוֹדֶה לֵאלֹהִים עַל מְנוּחָתוֹ וְעַל מְזוֹנוֹ שֶׁאֵינוֹ נִפְסָק. נִסָּה אוֹתוֹ בּוֹרְאוֹ בְהוֹצִיאוֹ אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, לִרְאוֹת אֶת תּוֹדָתוֹ וְשִׂבְרוֹ. שָׁלַח עָלָיו רוּחַ קָדִים1 סוֹעֵר, וְנָשָׂא אוֹתוֹ עַל בֵּיתוֹ וְהֵטִיל אוֹתוֹ לַיָּם, וּסְחָפוּהוּ הַגַּלִּים לַיַּבָּשָׁה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹדָה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל שֶׁהוֹצִיאוֹ בְשָׁלוֹם, וְהִתְחִיל מוֹכִיחַ אֶת הָרוּחַ לֵאמֹר: “מִשּׁוּם מֶה עָשִׂיתָ בִי כָךְ? וּמַה טּוֹבָה הִגִּיעָה לְךָ בְהַעְתִּיקְךָ אוֹתִי מִמְּקוֹמִי לְכָאן, אַחֲרֵי הֱיוֹתִי שָׁלֵו וְשָׁקֵט בְּבֵיתִי עַל אוֹתוֹ שַׁעַר?” אָמַר לוֹ הָרוּחַ: “שִׂים קֵץ לְתוֹכַחְתְּךָ, שֶׁאֲנִי מַחֲזִירְךָ וּמוֹבִילְךָ לִמְקוֹמְךָ כְּמוֹ שֶׁהָיִיתָ בָרִאשׁוֹנָה”. שָׁהָה הָעַכָּבִישׁ מְצַפֶּה לְכָךְ בְּתִקְוָה לַחֲזֹר אֶל מְקוֹמוֹ, עַד שֶׁפָּסְקָה רוּחַ צְפוֹנִית שֶׁלֹּא יָכְלָה לְהֲשִׁיבוֹ, וְנָשְׁבָה רוּחַ־דְּרוֹמִית וְעָבְרָה עָלָיו וּתְפָסָתוֹ וְטָסָה עִמּוֹ לְעֵבֶר אוֹתוֹ בַיִת. כְּשֶׁעָבַר עָלָיו הִכִּירוֹ וְנִתְלָה בוֹ”. וְאָנוּ שׁוֹאֲלִים אַף אָנוּ מְאֵת אֱלֹהִים אֲשֶׁר גָּמַל טוֹב לַמֶּלֶךְ עַל שִׁבְרוֹ בִבְדִידוּתוֹ וְחָנַן אוֹתוֹ בֵן זֶה אַחֲרֵי שֶׁנִּתְיָאֵשׁ וּבָא בַיָּמִים, וְלֹא הוֹצִיאוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה עַד שֶׁחָנַן אוֹתוֹ נַחַת־רוּחַ וְנָתַן לוֹ מַה שֶׁנָּתַן מִן הַמַּלְכוּת וְהַשִּׁלְטוֹן, שֶׁיְּרַחֵם עַל נְתִינָיו וְאָצַל לָהֶם חַסְדּוֹ". אָמַר הַמֶּלֶךְ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל כָּל תְּהִלָּה, וְהַתּוֹדָה ל עַל כָּל תּוֹדָה. אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתּוֹ, בּוֹרֵא כָל דָּבָר שֶׁאָנוּ מַכִּירִים עַל־פִּי אוֹר אוֹתוֹתָיו וְרוּם עֻזּוֹ. נוֹתֵן הַמַּלְכוּת וְהַשִּׁלְטוֹן לַאֲשֶׁר חָפֵץ מֵעֲבָדָיו בְּאַרְצוֹ, שֶׁכֵּן בּוֹחֵר הוּא מֵהֶם אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ לָשִׁית אוֹתוֹ מוֹשֵׁל בִּשְׁמוֹ וּמָפְקָד עַל בְּרִיוֹתָיו. וְהוּא מְצַוֶּה אוֹתוֹ לִנְהֹג בָּהֶם בְּישֶׁר וּבְמִשְׁפַּט צֶדֶק וּלְמַלֵּא אֶת הַחֻקִּים וְהַמָּסוֹרוֹת, וְלַעֲשׂוֹת הַנָּכוֹן, וְלִשְׁקֹד עַל עִנְיְנֵיהֶם כַּאֲשֶׁר אָהֵב אֱלֹהִים וְכַאֲשֶׁר אָהֲבוּ. וְכָל מִי מֵהֶם הָעוֹשֶׂה מַה שֶּׁצִּוָּה אֱלֹהִים, מַשִּׂיג מַטָּרָתוֹ וְשׁוֹמֵעַ לְמִצְוַת אֱלֹהָיו, וְהוּא יֶחֱסֶה עָלָיו מִפְּנֵי בַּלָּהוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְיֵיטִיב גְּמוּלוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאֵין הוּא מְאַבֵּד אֶת שְׂכַר הָעוֹשִׂים טוֹב2 אַךְ הָעוֹשֶׂה מֵהֶם אַחֶרֶת מִמַּה שֶּׁצִּוָּה אֱלֹהִים, הִנֵּה חָטָא חֲטָאָה קָשָׁה וְהִמְרָה אֶת אֱלֹהָיו וּבִכֵּר אֶת עוֹלָמוֹ בָזֶה עַל עוֹלָמוֹ בַבָּא, וְאֵין לוֹ מַעֲשֶׂה הָרָאוּי לְשֶׁבַח בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים מַרְוִיחַ הַזְּמַן לְכָל נוֹהֵג בְּעָרִיצוּת וּלְכָל מַשְׁחִית דַּרְכּוֹ, אַךְ לֹא יַזְנִיחַ גַּם אֶחָד מֵעֲבָדָיו. וּכְבָר הִזְכִּירוּ אֵלֶּה הַמִּשְׁנִים שֶׁלָּנוּ, כִּי בִגְלַל יָשְׁרֵנוּ בֵינֵיהֶם וִיפִי דַרְכֵּנוּ אִתָּם הֵיטִיב אֱלֹהִים לָנוּ וְלָהֶם בְּחַסְדּוֹ, בַּאֲשֶׁר אָנוּ מוֹדִים לוֹ כַּחוֹבָה עָלֵינוּ עַל רֹב חֲסָדָיו. וְכָל אֶחָד מֵהֶם אָמַר אֶת אֲשֶׁר הִשְׁרָה עָלָיו אֱלֹהִים בְּעִנְיָן זֶה וְהִפְלִיגוּ בְּתוֹדָתָם לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה וּלְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ. וְאַף אֲנִי מוֹדֶה לֵאלֹהִים, שֶׁכֵּן אֵינִי אֶלָּא עֶבֶד מְצֻוֶּה, וְלִבִּי בְיָדוֹ וּלְשׁוֹנִי כְפוּפָה לוֹ, מְרֻצֶּה בְמַה שֶּׁחָרַץ עָלַי וְעֲלֵיהֶם בְּכָל אֲשֶׁר יִהְיֶה. וּכְבָר אָמַר כָּל אֶחָד מֵהֶם מַה שֶּׁעָלָה בְּדַעְתּוֹ בְּעִנְיַן נַעַר זֶה, וְהִזְכִּירוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵהִתְחַדְּשׁוּת הַחֶסֶד עָלֵינוּ, כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְשָׁנִים עַד לִגְבוּל שֶׁהַיֵּאוּשׁ מִתְגַּבֵּר בּוֹ וְהַבִּטָּחוֹן נֶחֱלָשׁ. הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר הִמְלִיטָנוּ מִן מַפַּח נֶפֶשׁ וּמִמּוֹשְׁלִים בָּאִים זֶה אַחֲרֵי זֶה כַּחֲלִיפוֹת הַלַּיְלָה וְהַיּוֹם. וּכְבָר הָיָה זֶה חֶסֶד עָצוּם עָלֵינוּ וַעֲלֵיהֶם. נְהַלֵּל אֵפוֹא לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה אֲשֶׁר חוֹנֵן אוֹתָנוּ נַעַר זֶה בְּשָׁמְעוֹ תְפִלָּתֵנוּ וּבְהֵעָתְרוֹ לָנוּ וְשָׁת אוֹתוֹ יוֹרֵשׁ לִמְשֹׁל תַּחְתֵּינוּ בְּמַעֲלָה רָמָה. נִשְׁאַל מִנְּדִיבוּתוֹ וְחֶמְלָתוֹ שֶׁיָּשִׂים אוֹתוֹ מְאֻשָּׁר בַּאֲשֶׁר יִפְנֶה וּמוּכָן לְמַעֲשִׂים טוֹבִים עַד שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ וְשַׁלִּיט עַל נְתִינָיו בְּישֶׁר וּבְמִשְׁפַּט־צֶדֶק, שׁוֹמְרָם מֵהִשָּׁמֵד בְּעָרִיצוּת, בְּחַסְדּוֹ וּנְדִיבוּתוֹ וְטוּבוֹ”. כְּשֶׁגָּמַר הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרָיו קָמוּ הַחֲכָמִים וְהַמְלֻמָּדִים וְהִשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים וְהוֹדוּ לַמֶּלֶךְ וְנָשְׁקוּ אֶת יָדָיו, וְהָלַךְ לוֹ כָל אֶחָד מֵהֶם לְבֵיתוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנַס הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ, הִסְתַּכֵּל בַּנַּעַר וּבֵרַךְ אוֹתוֹ וְקָרָא שְׁמוֹ וִרְד כָ’אן. כְּשֶׁנִּמְלְאוּ לוֹ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֶה שָׁנָה, בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לְלַמְּדוֹ אֶת הַמַּדָּעִים. בָּנָה לוֹ אַרְמוֹן בְּאֶמְצַע הָעִיר בַּתָּוֶךְ, וּבָנָה בְתוֹכוֹ שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים חֶדֶר. שָׂם אֶת הַנַּעַר בְּתוֹכוֹ וּמִנָּה לוֹ שְׁלשָׁה מִן הַחֲכָמִים וְהַמְלֻמָּדִים וְצִוָּה אוֹתָם שֶׁלֹּא יַסִּיחוּ דַעְתָּם מֵהוֹרוֹת אוֹתוֹ לֹא בַלַּיְלָה וְלֹא בַיּוֹם, וְשֶׁיֵּשְׁבוּ עִמּוֹ בְכָל חֶדֶר יוֹם אֶחָד, וְשֶׁיִּשְׁקְדוּ שֶׁלֹּא יְהֵא מַדָּע אֲשֶׁר לֹא יְלַמְּדוּ אוֹתוֹ עַד שֶׁיְּהֵא בָקִי בְכָל הַלִּמּוּדִים, וְשֶׁיִּכְתְּבוּ עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל כָּל חֶדֶר מַה שֶּׁיְלַמְּדוּ אוֹתוֹ בוֹ מִמִּקְצוֹעוֹת הַמַּדָּע, וְשֶׁיָּבִיאוּ לְפָנָיו אַחַת לְשִׁבְעָה יָמִים מַה הוּא יוֹדֵעַ מִן הַמַּדָּעִים. בָּאוּ הַמְלֻמָּדִים אֶל הַנַּעַר וְלֹא הָיוּ מַפְסִיקִים מִלַּמְּדוֹ לֹא בַלַּיְלָה וְלֹא בַיּוֹם, וְלֹא הָיוּ מוֹנְעִים מִמֶּנּוּ שׁוּם דָּבָר מִמַּה שֶּׁאֶצְלָם מִן הַמַּדָּעִים. נִתְגַּלּוּ בַנַּעַר שֵׂכֶל זַךְ וַהֲבָנָה מְשֻׁבָּחָה וְכִשְׁרוֹן לְקַבֵּל הַמַּדָּעִים, מַה שֶּׁלֹּא נִרְאָה בְאָדָם לְפָנָיו. הָיוּ מְבִיאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכָל שָׁבוּעַ וְעוֹרְכִים מַה שֶּׁלָּמַד בְּנוֹ וְתָפַס הֵיטֵב, וְקָנָה גַם הַמֶּלֶךְ בְּכָךְ מַדָּע יָפֶה וְתַרְבּוּת נָאָה. אָמְרוּ לוֹ הַמְלֻמָּדִים: “לֹא רָאִינוּ מֵעוֹלָם מִי שֶׁנִּתְּנָה לוֹ בִינָה כְּפִי שֶׁנִתְּנָה לְיֶלֶד זֶה. יִשְׁלַח לְךָ אֱלֹהִים בְּרָכָה בוֹ, וְנָתַן לְךָ עֹנֶג בְּחַיָּיו”. כְּשֶׁגָּמַר הַנַּעַר אֶת שְׁנָתוֹ הַשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה הָיָה בָקִי מִכָּל מַדָּע בַּמֵּיטָב שֶׁבּוֹ, וְעָלָה עַל כָּל הַמְלֻמָּדִים וְהַחֲכָמִים שֶׁבְּדוֹרוֹ. הֵבִיאוּ אוֹתוֹ הַמְלֻמָּדִים אֶל הַמֶּלֶךְ אָבִיו, וְאָמְרוּ לוֹ: “יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים נַחַת־רוּחַ, הַמֶּלֶךְ, בְּנַעַר מְאֻשָּׁר זֶה. וַהֲרֵי אָנוּ מְבִיאִים אוֹתוֹ אֵלֶיךָ, אַחֲרֵי שֶׁלָּמַד כָּל מַדָּע, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁאֵין גַּם אֶחָד בִּמְלֻמְּדֵי הַדּוֹר וַחֲכָמָיו שֶׁהִשִּׂיג מַה שֶּׁהִשִּׂיג הוּא”. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ בְּכָךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהוֹסִיף לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה עוֹד, וְנָפַל עַל פָּנָיו מִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה, וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל חֲסָדָיו אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ מֵרֹב”. אַחַר־כָּךְ קָרָא לְשִׁמָאס הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “דַּע, שִׁמָאס, שֶׁהַמְלֻמָּדִים בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לִי, שֶׁבְּנִי זֶה כְבָר לָמַד כָּל מַדָּע וְלֹא נוֹתַר מִן הַמַּדָּעִים מַדָּע שֶׁלֹּא לִמְּדוּהוּ אוֹתוֹ, עַד שֶׁעָלָה עַל כָּל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ לְפָנָיו בָּזֶה. מַה תֹּאמַר אֵפוֹא אַתָּה, שִׁמָאס?” בְּאוֹתָה שָׁעָה הִשְׁתַּחֲוָה לֵאלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְנָשַׁק אֶת יְדֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: “אֵין הָאֹדֶם, וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה בָהָר בְּחַלְמִישׁ צוּר, חָפֵץ, אֶלָּא לְהָאִיר כַּנֵּר. וּבִנְךָ זֶה הֲרֵי הוּא אֶבֶן יְקָרָה, וְאֵין זֶה שֶׁהוּא צָעִיר לְיָמִים מְעַכֵּב עַל יָדוֹ שֶׁיִּהְיֶה חָכָם. וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל מַה שֶּׁהֶאֱצִיל לוֹ. לְמָחָר, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים, אֲנִי שׁוֹאֲלוֹ וּבוֹחֲנוֹ בְמַה שֶּׁאִתּוֹ בַאֲסֵפָה, שֶׁאֶאֱסֹף לוֹ מִן הַמְיֻחָדִים שֶׁבַּמְלֻמָּדִים וְהָאֶמִירִים”
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ גַ’לִיעָאד אֶת דִּבְרֵי מִשְׁנֵהוּ שִׁמָאס, צִוָּה שֶׁיִּתְאַסְּפוּ לְמָחָר לַאֲסֵפָה אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ הַחֲרִיפִים בַּמְּלֻמָּדִים וְהַנְּבוֹנִים בְּאַנְשֵׁי־הַמַּדָּע. כְּשֶּׁנִּתְאַסְּפוּ עַל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ צִוָּה לְהַכְנִיסָם. בָּא שִׁמָאס הַמִּשְׁנֶה וְנָשַׁק אֶת יְדֵי בֶן־הַמֶּלֶךְ. קָם בֶּן־הַמֶּלֶךְ וְהִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי שִׁמָאס. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “אַל לְגוּר אֲרָיוֹת לְהִשְׁתַּחֲווֹת לִפְנֵי אַחַת חַיּוֹת־הַבָּר, וְלֹא לָאוֹר לְהִתְחָרוֹת בַּחשֶׁךְ”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “כְּשֶׁרָאָה גוּר־הָאֲרָיוֹת אֶת מִשְׁנֵה־הַמֶּלֶךְ הִשְׁתַּחֲוָה לְפָנָיו”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר שִׁמָאס: “הַגֵּד לִי מַה הוּא הַנִּצְחִי, הַמֻּחְלָט? מָה הֵן שְׁתֵּי צוּרוֹת הוֹפָעוֹתָיו וּמַה הֲוָיוֹתָיו? וְאֵיזוֹ מִשְּׁתֵּיהֶן הִיא הַקַּיֶּמֶת?” אָמַר לוֹ הָעֶלֶם: “בַּאֲשֶׁר לַנִּצְחִי, לַמֻּחְלָט, הִנֵּה אֱלֹהִים הוּא יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא רִאשׁוֹן בְּלִי הַתְחָלָה וְאַחֲרוֹן בְּלִי סוֹף. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִשְׁתֵּי הוֹפָעוֹת הֲוָיוֹתָיו, הֲרֵי הֵם הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. וְאוּלָם הַקַּיָּם בִּשְׁתֵּי הֲוָיוֹתָיו הוּא נֹעַם הָעוֹלָם־הַבָּא”. אָמַר שִׁמָאס: “צָדַקְתָּ בְּמַה שֶּׁאָמַרְתָּ, וּמְקַבֵּל אֲנִי אוֹתוֹ מִמְּךָ, אֶלָּא שֶׁרְצוֹנִי שֶׁתַּגִּיד לִי, מִנַּיִן יָדַעְתָּ שֶׁאַחַת שְׁתֵּי הוֹפָעוֹת הֲוָיָתוֹ הִיא הָעוֹלָם הַזֶּה וְהַשֵּׁנִית לָהּ הִיא הָעוֹלָם הַבָּא?” אָמַר הַנַּעַר: “מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא יֵשׁ מֵאַיִן, וּמִשּׁוּם כָּךְ יִהְיֶה עִנְיָנוֹ יְסוֹד הוֹפָעַת הַהֲוָיָה הָרִאשׁוֹנָה, אֶלָּא שֶׁהִיא צְפוּיָה לַחֲלֹף מַהֵר, וּמְחַיֶּבֶת שָׂכָר לְפִי הַמַּעֲשִׂים. וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִדְרָשׁ לְהַחֲזִיר אֶת הַכָּלֶה לִמְצִיאוּת, וְהָעוֹלָם הַבָּא הוּא הוֹפָעַת הַהֲוָיָה הַשֵּׁנִית”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “צָדַקְתָּ בְּמַה שֶׁאָמַרְתָּ וּמַסְכִּים אֲנִי לְךָ בּוֹ, אֶלָּא שֶׁרְצוֹנִי שֶׁתַּגִּיד לִי מִנַּיִן לְךָ שֶׁנֹּעַם הָעוֹלָם הַבָּא הוּא הַקַּיָּם בִּשְׁתֵּי הוֹפָעוֹת הַהֲוָיָה!” אָמַר הַנַּעַר: “יָדַעְתִּי זֹאת מִתּוֹךְ שֶׁהוּא מְעוֹן הַגְּמוּל עַל הַמַּעֲשִׂים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁקָּבַע אוֹתוֹ הַקַּיָּם לָעַד בְּלִי חֲדֹל”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “הַגֵּד לִי מִי מִבְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם הַמְהֻלָּלִים בְּיוֹתֵר בְּמַעֲשִׂים?” אָמַר הַנַּעַר: “הַמְּבַכְּרִים אֶת עוֹלָמָם בַּבָּא עַל פְּנֵי עוֹלָמָם בָּזֶה”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “וּמִי הוּא הַמְבַכֵּר אֶת עוֹלָמוֹ בַבָּא עַל עוֹלָמוֹ בָזֶה?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הַיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא בְמָעוֹן שֶׁסוֹפוֹ לְהִפָּסֵק וְשֶׁלֹּא נִבְרָא אֶלָּא לִפְגּשׁ אֶת אֱלֹהָיו, וְשֶׁאַחֲרֵי פָגְשׁוֹ אֶת אֱלֹהָיו יַעֲשׂוּ עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן, וְהַמַּכִּיר שֶׁאִלּוּ אַף הָיָה נִצְחִי בָעוֹלָם הַזֶּה, לֹא יְבַכֵּר אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה עַל פְּנֵי הָעוֹלָם הַבָּא”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “הַגֵּד לִי, כְּלוּם יִהְיֶה מְתֻקָּן הָעוֹלָם הַבָּא מִבְּלִי הָעוֹלָם הַזֶּה?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “מִי שֶׁאֵין לוֹ עוׁלָם־זֶה אֵין לוֹ עוֹלָם־בָּא. וְאוּלָם רוֹאֶה אֲנִי אֶת הָעוֹלָם־הַזֶּה וְתוֹשָׁבָיו וְהַמָּקוֹם שֶׁאֵלָיו הֵם הוֹלְכִים, דּוֹמִים לְתוֹשָׁבֵי אוֹתָם כְּפָרִים שֶׁבָּנָה לָהֶם אֶמִיר בִּנְיָן צַר וְהִכְנִיסָם לְתוֹכוֹ וְצִוָּם לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָה, וְקָבַע לְכָל אֶחָד מֵהֶם זְמַן קָצוּב, וְהִפְקִיד עֲלֵיהֶם מַשְׁגִיחַ. וּמִי שֶׁיַּעֲשֶׂה מֵהֶם מַה שֶּׁצֻּוָּה עָלָיו, יוֹצִיאוֹ הַמַּשְׁגִּיחַ הַמֻּפְקָד עָלָיו מֵאוֹתוֹ מֵצַר, וְזֶה שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁצֻוָּה עָלָיו, וְכָלָה הַמּוֹעֵד הַקָּבוּעַ לוֹ, יֵעָנֵשׁ. וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ הִסְתַּנֵּן לָהֶם דֶּרֶךְ בְּקִיעֵי הַבִּנְיָן דְּבַשׁ. כְּשֶׁאָכְלוּ מִן הַדְּבַשׁ וְטָעֲמוּ טַעְמוֹ וּמְתִיקוּתוֹ, הִתְרַשְּׁלוּ בַּעֲבוֹדָה שֶׁצֻּוּוּ עָלֶיהָ וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתָה אַחֲרֵי גֵוָם, וְנָשְׂאוּ בְסַבְלָנוּת מַה שֶּׁהֵם בָּהּ מִן הַמְּצוּקָה וְהַצַּעַר, אַף־עַל־פִּי שֶׁיָּדְעוּ אֶת הָעֹנֶשׁ שֶׁהֵם הוֹלְכִים אֵלָיו, וְהִסְתַּפְּקוּ בְּאוֹתָהּ מְתִיקוּת קַלָּה. וְלֹא הִנִּיחַ הַמַּשְׁגִּיחַ הַמְמֻנֶּה עֲלֵיהֶם גַּם אֶחָד בְּבוֹא שַׁעְתּוֹ הַקְּבוּעָה, שֶׁלֹּא הוֹצִיאוֹ מֵאוֹתוֹ בִנְיָן. וַהֲרֵי יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא מָעוֹן שֶׁהַמֶּבָּטִים נַעֲשִׂים נְבוֹכִים בּוֹ, וְנִקְבְּעוּ לְתוֹשָׁבֶיהָ בּוֹ זְמַנִּים קְצוּבִים, וְזֶה שֶׁמּוֹצֵא אֶת הַמְּתִיקוּת הַמְעַטָּה שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה וְהֶעֱסִיק עַצְמוֹ בָהּ, מִן הָאוֹבְדִים הוּא, בַּאֲשֶׁר בִּכֵּר אֶת עִנְיַן עוֹלָמוֹ בָזֶה עַל פְּנֵי עוֹלָמוֹ בַבָּא. וְאוּלָם זֶה הַמְבַכֵּר אֶת עוֹלָמוֹ בַבָּא עַל עוֹלָמוֹ בָזֶה, וְלֹא יִשְׁעֶה אֶל אוֹתָהּ מְתִיקוּת מוּעָטָה, הוּא מִן הַנִּצָּלִים”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “כְּבָר שָׁמַעְתִּי מַה שֶּׁאָמַרְתָּ בִּדְבַר הׂעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא וּמְקַבֵּל אֲנִי זֹאת מִמְּךָ. וְאוּלָם רוֹאֶה אֲנִי אֶת שְׁנֵיהֶם שׁוֹלְטִים בָּאָדָם. וְאֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא לְרַצּוֹת אֶת שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם הֲפָכִים זֶה לָזֶה. וְאִם פּוֹנֶה הָאָדָם לְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָתוֹ, הֲרֵי זֶה נֵזֶק לְנַפְשׁוֹ בְּאַחֲרִיתוֹ וְאִם הוּא פּוֹנֶה אֶל הָעוֹלָם־הַבָּא, הֲרֵי זֶה נֵזֶק לְגוּפוֹ, וְאֵין לוֹ דֶרֶךְ לְרַצּוֹת אֶת שְׁנֵי הַהֲפָכִים גַּם יַחַד”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: "זֶה שֶׁמַּשִּׂיג אֶת פַּרְנָסָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הִיא מְחַזֶּקֶת אוֹתוֹ לָעוֹלָם־הַבָּא. שֶׁכֵּן רוֹאֶה אֲנִי אֶת עִנְיַן הָעוֹלָם־הַזֶּה וְהָעוֹלָם־הַבָּא כְּמוֹ שְׁנֵי מְלָכִים, עוֹשֶׂה־הַיָּשָׁר וְעָרִיץ.
וְהָיְתָה אַרְצוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הֶעָרִיץ מֻשְׁפָּעָה בְאִילָנוֹת רַבִּים וּפֵרוֹת וּצְמָחִים. וְלֹא הָיָה אוֹתוֹ מֶלֶךְ מַנִּיחַ גַּם אֶחָד מִן הַסּוֹחֲרִים, שֶׁלֹּא נָטַל מָמוֹנוֹ וּסְחוֹרָתוֹ, כְּשֶׁהֵם מַאֲרִיכִים רוּחָם לַמְרוֹת זֹאת, בִּגְלַל מַה שֶּׁהָיוּ מַשִּׂיגִים בִּגְלַל פּוֹרִיּוּתָהּ שֶׁל אוֹתָה אֶרֶץ מִן הַפַּרְנָסָה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה־הַיָּשָׁר הִנֵּה שָׁלַח אָדָם מִתּוֹשָׁבֵי אַרְצוֹ, וְנָתַן לוֹ הוֹן רַב וְצִוָּה עָלָיו לָלֶכֶת אֶל אַרְצוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הֶעָרִיץ לִקְנוֹת בּוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת בָּה. הָלַךְ אוֹתוֹ הָאִישׁ עִם הַמָּמוֹן, עַד שֶׁנִּכְנַס לְאוֹתָה אָרֶץ. אָמְרוּ לַמֶּלֶךְ: “הִנֵּה הִגִּיעַ לְאַרְצְךָ אָדָם סוֹחֵר, וְעִמּוֹ הוֹן רַב, וּרְצוֹנוֹ לִקְנוֹת בּוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת בָּהּ”. שָׁלַח אֵלָיו וְהֵבִיא אוֹתוֹ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: “מִי אַתָּה? וּמֵאַיִן בָּאתָ? וּמַה הוּא שֶׁהֱבִיאֲךָ לְאַרְצִי? וּמַה חֶפְצֶךָ?” אָמַר לוֹ: “מֵאֶרֶץ זוֹ וְזוֹ אֲנִי, וְנָתַן לִי מֶלֶךְ אוֹתָהּ אֶרֶץ הוֹן רַב וְצִוַּנִי שֶׁאֶקְנֶה לוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת בְּאֶרֶץ זוֹ. מִלֵּאתִי אֶת מִצְוָתוֹ וּבָאתִי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אוֹי לְךָ, כְּלוּם אִי־אַתָּה יוֹדֵעַ מַעֲשַׂי בְּתוֹשָׁבֵי אַרְצִי, הַיְנוּ שֶׁאֲנִי נוֹטֵל מָמוֹנָם בְּכָל יוֹם? וְכֵיצַד זֶה אַתָּה בָא אֵלַי עִם מָמוֹנְךָ? וַהֲרֵי אַתָּה שׁוֹהֶה בְּאַרְצִי מִזְּמַן כָּךְ וְכָךְ”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “הַמָּמוֹן הַזֶּה אֵין בּוֹ כְלוּם מִשֶּׁלִּי, וְרַק פִּקָּדוֹן הוּא בְיָדִי עַד שֶׁאֶמְסְרֶנּוּ לִבְעָלָיו”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אֵינִי עוֹזֵב אוֹתְךָ שֶׁתִּקַּח פַּרְנָסָתְךָ מֵאַרְצִי, עַד שֶׁאַתָּה פוֹדֶה עַצְמְךָ בְּמָמוֹן זֶה כֻלּוֹ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ הֶעָרִיץ אָמַר לַסּוֹחֵר, שֶׁבִּקֵּשׁ לִקְנוֹת אֲבָנִים טוֹבוֹת בְּאַרְצוֹ: “אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּטֹּל פַּרְנָסָתְךָ מֵאַרְצִי, עַד שֶׁאַתָּה פוֹדֶה עַצְמְךָ בְמָמוֹן זֶה. וְאִם לָאו מֵת אַתָּה”. אָמַר הָאִישׁ בְּלִבּוֹ: “כְּבָר נָפַלְתִּי בֵין שְׁנֵי מְלָכִים, וְיָדַעְתִּי שֶׁעָרִיצוּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ זֶה כּוֹלֶלֶת בְּתוֹכָהּ אֶת כָּל הָעוֹמֵד בְּאַרְצוֹ. וְאִם אֵינִי מְפַצֶּה אוֹתוֹ, הֲרֵינִי אוֹבֵד וְהַמָּמוֹן הוֹלֵךְ בְּלִי כָל סָפֵק, וְאֵינִי מַשִּׂיג חֶפְצִי. וְאִם אֲנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת כָּל הַמָּמוֹן, תְּהֵא מִיתָתִי בִידֵי הַמֶּלֶךְ בַּעַל הַמָּמוֹן בְּלִי סָפֵק. אֵין לִי תַחְבּוּלָה מִלְּבַד זוֹ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לוֹ מִן הַמָּמוֹן הֶזֶּה חֵלֶק מוּעָט וּמְרַצֵּהוּ בְכָךְ, וּמֵגֵן בָּזֶה עַל עַצְמִי וְעַל הַמָּמוֹן הַזֶּה מֵאֲבַדּוֹן, וּמַשִּׂיג מִפּוֹרִיּוּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ זוֹ מְזוֹנוֹתַי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לָהֶם עַד שֶׁאֲנִי קוֹנֶה מַה שֶּׁאֲנִי חָפֵץ מִן הַאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. וּבָזֶה אֶהְיֶה מְרַצֶה אוֹתוֹ בְמַה שֶּׁנָּתַתִּי לוֹ, וְנוֹטֵל חֶלְקִי מֵאַרְצוֹ זֹאת. וּפוֹנֶה לְדַרְכִּי וּמוֹלִיךְ לְבַעַל הַמָּמוֹן מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ, שֶׁכֵּן מְצַפֶּה אֲנִי מִיָּשְׁרוֹ וּמֵעָבְרוֹ עַל פֶּשַׁע, מַה שֶּׁאֵין לִי לַחֲשׁשׁ עִם זֶה לְעֹנֶשׁ בִּגְלַל מַה שֶּׁנָּטַל מֶלֶךְ זֶה מִן הַמָּמוֹן, וּבִפְרַט שֶׁהוּא רַק מְעָט”. בֵּרֵךְ הַסּוֹחֵר אֶת הַמֶּלֶך וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶך, פּוֹדֶה אֲנִי עַצְמִי וְאֶת הַמָּמוֹן הַזֶּה בְּחֵלֶק קָטָן מִמֶּנּוּ בְּעַד הַזְּמַן מֵאָז נִכְנַסְתִּי לְאַרְצְךָ עַד שֶׁאֵצֵא מִתּוֹכָהּ”. הִסְכִּים לוֹ הַמֶּלֶךְ לְכָךְ וּפִטְּרוֹ לְדַרְכּוֹ. קָנָה הַאִישׁ בְּכָל מָמוֹנוׁ שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת וְחָזַר אֶל אֲדוֹנָיו“. וַהֲרֵי הַמֶּלֶךְ הַיָּשָׁר מָשָׁל הוּא לָעוֹלָם הַבָּא. וְהַאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁבְּאַרְצוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הֶעָרִיץ מָשָׁל הֵן לַצְּדָקָה וְלַמַּעֲשִׂים־הַטּוֹבִים. וְהָאִישׁ שֶׁהַמָּמוֹן בְּיָדוֹ מָשָׁל הוּא לָזֶה שֶׁמְבַקֵשׁ אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה. וְהַהוֹן שֶׁבְּיָדוֹ מָשָׁל הוּא לְחַיֵּי הָאָדָם. וּכְשֶׁאַתָּה מִתְבּוֹנֵן לָזֶה, תֵּדַע שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לָזֶה שֶׁמְבַקֶּשׁ פַּרְנָסָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד מִבַּקֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם־הָבָּא. וּבָזֶה יְהֵא מְרַצֶּה אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה מֵעֹדֶף הַפּוֹרִיּוּת שֶׁל הָאָרֶץ, שֶׁהִשִּׂיג לוֹ, וִירַצֶּה אֶת הָעוֹלָם־הַבָּא בָּזֶה שֶׁיּוֹצִיא מֵחַיָּיו לְבַקְּשׁוֹ”.אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “הַגֵּד לִי אֵפוֹא, כְּלוּם הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שָׁוִים הֵם לְשָׂכָר וָעֹנֶשׁ, אוֹ מְיֻחָד הוּא הָעֹנֶשׁ לְבַעַל־הַתַּאֲווֹת וְעוֹשֵׂה־הַחֲטָאִים?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: "יֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁהַנְּטִיָּה לְתַאֲווֹת וְלַחֲטָאִים תִּהְיֶה גוֹרֵם לְשָׂכָר, כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ עוֹצֶרֶת בַּעֲדָם וּמְעוֹרֶרֶת לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה מֵהֶם. וְהָעִנְיָן הוּא בְיַד זֶה הָעוֹשֶׂה אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ. וּבְהִפּוּכָם נִבְדָּלִים הָעִנְיָנִים זֶה מִזֶּה. וַהֲרֵי הַפַּרְנָסָה אֵין לַגּוּף מִפְלָט מִמֶּנָּה. וְאוּלָם אֵין גּוּף בְּלִי נֶפֶשׁ, וְטָהֳרַת הַנֶּפֶשׁ תְּלוּיָה בַכַּוָּנָה הַזַּכָּה בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, וּבְשִׂימַת הַלֵּב לְמַה שֶּׁיּוֹעִיל בָּעוֹלָם הַבָּא. וּשְׁנֵיהֶם, הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ שְׁנֵי סוּסִים מִתְחָרִים הֵם, וְאַחִים יוֹנְקֵי חֲלֵב אֵם אַחַת, וְשֻׁתָּפִים בְּעֵסֶק. וּלְפִי עֵרֶך הַכַּוָּנָה יֵשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין הַפְּרָטִים בַּכְּלָל. לְפִי זֶה הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ שֻׁתָּפִים הֵם בַּמַּעֲשִׂים וּבַשָּׂכָר וּבָעֹנֶשׁ. וְדוֹמֶה הַדָּבָר לִמְשַׁל הָעִוֵּר וּנְכֵה הָרַגְלַיִם
אָדָם אֶחָד בַּעַל־גַּן לָקַח אֶת שְׁנֵיהֶם וְהִכְנִיסָם לְתוֹךְ גַּנּוֹ, וְצִוָּה אוֹתָם שֶׁלֹא לְקַלְקֵל בּוֹ, וְשֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בּוֹ דָבָר שֶׁיַּזִּיק לוֹ. כְּשֶׁנִּמְצְאוּ פֵרוֹת הַגַּן נְעִימִים, אָמַר נְכֵה הָרַגְלַיִם לָעִוֵּר: “אוֹי לְךָ, רוֹאֶה אֲנִי פֵרוֹת טְעִימִים, וּמִתְאַוֶּה אֲנִי לָהֶם, אַךְ אֵין אֲנִי יָכֹל לָקוּם אֲלֵיהֶם לֶאֱכֹל מֵהֶם. קוּם אֵפוֹא אַתָּה שֶׁבָּרִיא אַתָּה בְרַגְלֶיךָ וְהָבֵא לָנוּ מֵהֶם מַה שֶּׁנֹּאכַל”. אָמַר לוֹ הָעִוֵּר: “אוֹי לְךָ, רַק עַכְשָׁו הֶעֱלֵיתָ הַדָּבָר בְּדַעְתִּי, לֹא שַׂמְתִּי לִבִּי לְכָךְ לִפְנֵי כֵן. וְאוּלָם אֵין אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת, שֶׁאֵינִי רוֹאֶה אוֹתָם. מָה עֵצָה יֵשׁ אֵפוֹא לְהַשִּׂיג זֹאת?” וַעֲדַיִן הֵם בְכָךְ, כְּשֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הַמַּשְׁגִּיחַ עַל הַגַּן, וְהָיָה אָדָם פִּקֵּח. אָמַר לוֹ נְכֵה הָרַגְלַיִם: "אוֹי לְךָ, מַשְׁגִּיחַ, כְּבָר הִתְאַוֵּיתִי לְמַשֶּׁהוּ מִפֵּרוֹת אֵלּוּ, וְאוּלָם אָנוּ כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה: אֲנִי מְשֹֻתָּק וַחֲבֵרִי זֶה עִוֵּר אֵינוֹ רוֹאֶה כְלוּם. מַה הַתַּחְבּוּלָה אֵפוֹא? אָמַר לָהֶם הַמְפַקֵּחַ: “אוֹי לָכֶם, כְּלוּם אִי־אַתֶּם יוֹדְעִים מַה שֶׁהִבְטַחְתֶּם לְבַעַל הַגַּן שֶׁלֹּא תִתְעַרְבוּ בְעִנְיָן שֶׁיָּכֹל לִגְרֹם לְנֶזֶק? הִמָּנְעוּ אֵפוֹא וְאַל תַּעֲשׂוּ זֹאת”. אָמְרוּ לוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאָנוּ מַשִּׂיגִים מִפֵּרוֹת אֵלּוּ מַה שֶּׁנֹּאכַל. הַגֵּד לָנוּ אֵפוֹא מַה תַּחְבּוּלָה אֶצְלְךָ לְכָךְ. כְּשֶׁרָאָה שֶׁאֵין הֵם מַרְפִּים מִמַּחְשַׁבְתָּם, אָמַר לָהֶם: “הָעֵצָה לְכָךְ הִיא שֶׁיָּקוּם הָעִוֵּר וְיִשָּׂא אוֹתְךָ נְכֵה הָרַגְלַיִם עַל גַּבּוֹ וְיוֹבִילְךָ אֶל הָאִילָן שֶׁפֵּרוֹתָיו מוֹצְאִים חֵן בְּעֵינֶיךָ, עַד שֶׁיְּבִיאֲךָ קָרוֹב לוֹ, וְתֶאֱסֹף אַתָּה מַה שֶּׁאַתָּה מַשִּׂיג מִן הַפֵּרוֹת”. קָם הָעִוֵּר וְנָשָׂא אֶת נְכֵה הָרַגְלַיִם, וְהָיָה נְכֵה הָרַגְלַיִם מַדְרִיךְ אוֹתוֹ בַדֶּרֶךְ עַד שֶׁהֱבִיאוֹ קָרוֹב לָאִילָן. הִתְחִיל נְכֵה הָרַגְלַיִם נוֹטֵל מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁחָפֵץ. לֹא פָסְקוּ מִדַּרְכָּם זוֹ עַד שֶׁקִּלְקְלוּ כָל מַה שֶׁבַּגָּן מִן הָאִילָנוֹת, וְהִנֵּה בַּעַל הַגָּן בָּא. אָמַר לָהֶם: “אוֹי לָכֶם, מָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה? כְּלוּם לֹא דָרַשְׁתִּי מִכֶּם לְהַבְטִיחֵנִי שֶׁלֹּא תְקַלְקְלוּ גַן זֶה?” אָמְרוּ לוֹ: “הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁאֵין אָנוּ יְכֹלִים לְהַגִּיעַ לְשׁוּם דָּבָר מִן הַדְּבָרִים, שֶׁכֵּן הָאֶחָד מֵאִתָּנוּ נְכֵה־רַגְלַיִם לֹא יוּכַל לָקוּם וְהַשֵּׁנִי עִוֵּר אֵינוֹ רוׁאֶה מַה שֶּׁלְּפָנָיו. מַה חֶטְאֵנוּ?” אָמַר לָהֶם בַּעַל־הַגָּן: “אֶפְשָׁר מְדַמִּים אַתֶּם שֶׁאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ, כֵּיצַד עֲשִׂיתֶם וְכֵיצַד קִלְקַלְתֶּם מַה שֶּׁבְּגַנִּי? דּוֹמֶה כְאִלּוּ אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ הָעִוֵּר שֶׁקַּמְתָּ וְנָשָׂאתָ אֶת הַנֵּכֶה עַל גַּבְּךָ וְהוּא מוֹלִיכְךָ בַּדֶּרֶךְ עַד שֶׁהֵבֵאתָ אוֹתוֹ אֶל הָאִילָן”. נָטַל אֶת שְׁנֵיהֶם וְהֶעֱנִישׁ אוֹתָם עֹנֶשׁ קָשֶׁה וְהוֹצִיא אוֹתָם מִן הַגַּן. וְהָעִוֵּר מְשַׁל הַגּוּף הוּא שֶׁכֵּן אֵינוֹ רוֹאֶה אֶלָּא עַל־יְדֵי הַנֶּפֶשׁ. וּנְכֵה־הָרַגְלַיִם מָשָׁל הוּא לַנֶּפֶשׁ, שֶׁאֵינָהּ בַּת־תְּנוּעָה אֶלָּא עַל־יְדֵי הַגּוּף. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַגָּן, מָשָׁל הוּא לַמַּעֲשִׂים שֶׁעֲלֵיהֶם יְקַבֵּל הָאָדָם שָׂכָר. וְהַמַּשְׁגִּיחַ מָשָׁל הוּא לַשֵּׂכֶל הַמְצַוֶּה עַל הַטּוֹב וּמֵנִיא מִן הָרָע. וְהַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ שֻׁתָּפִים הֵם בִּשְׂכַר וָעֹנֶשׁ”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: "אֱמֶת דִּבַּרְתָּ וּמְקַבֵּל אֲנִי אֶת דְּבָרֶיךָ אֵלֶּה. הַגֵּד לִי מֵעַתָּה, “מִי מִן הַמְלֻמָּדִים הוּא הַמְשֻׁבָּח בְּעֵינֵיךָ?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “זֶה אֲשֶׁר דַּעַת אֱלֹהִים עִמּוֹ וְהַדַּעַת מוֹעִילָה לוֹ”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “וּמִי הוּא זֶה?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “זֶה הַמְבַקֵּשׁ לְהָפִיק רָצוֹן מֵאֱלֹהָיו, וְסָר מֵעוֹרֵר כַּעֲסוֹ”. אָמַר לוֹ: “וּמִי מֵהֶם הוּא הַמְעֻלֶּה בְיוֹתֵר?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “זֶה הַיּוֹדֵעַ יוֹתֵר מִכֻּלָּם דַּעַת אֱלֹהִים”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “וּמִי הוּא הַמֻּבְחָר בְּכֻלָּם?” אָמַר לוֹ: “זֶה שֶׁמַּעֲשָׂיו לְפִי הַדַּעַת בְּאֹרֶךְ־רוּחַ”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “הַגֵּד לִי, מִי הוּא הַזַּךְ בָּהֶם לְלֵב?” אָמַר לָהֶם: “זֶה הַמִּתְכּוֹנֵן בָּהֶם לַמָּוֶת וְזוֹכֵר אֶת אֱלֹהִים, וְהַמְמַעֵט בָּהֶם לְקַוּוֹת, שֶׁכֵּן זֶה הַמַּחְדִּיר לְתוֹךְ נַפְשׁוֹ אֶת צָרוֹת הַמָּוֶת, דּוֹמֶה לָרוֹאֶה בְּתוֹךְ אַסְפַּקְלַרְיָה הַבְּהִירָה, וְהוּא מַכִּיר אֶת הָאֱמֶת וְאֵין הַמַּרְאָה מוֹסִיפָה אֶלָּא בְּהִירוּת וְזֹהַר”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “אֵיזֶה אוֹצָרוֹת הֵם הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר?” אָמַר לוֹ: “אוֹצְרוֹת הַשָּׁמַיִם”. אָמַר לוֹ: “אֵיזֶה מֵאוֹצְרוֹת הַשָּׁמַיִם הוּא הַטּוֹב בְּיוֹתֵר?” אָמַר לוֹ: “הַעֲרָצַת אֱלֹהִים וְתִשְׁבַּחְתּוֹ”. אָמַר לוֹ: “וְאֵיזֶה מֵאוֹצְרוֹת הָאָרֶץ הוּא הַמְעֻלֶּה בְיוֹתֵר?” אָמַר לוֹ: “מַעֲשֵׂה הַחֶסֶד”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְאַחַד־עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁאַל הַמִּשְׁנֶה שִׁמָאס אֶת בֶּן־הַמֶּלֶךְ: “אֵיזֶה מֵאוֹצְרוֹת הָאָרֶץ הוּא הַמְעֻלֶּה בְיוֹתֵר?” אָמַר לוֹ: “מַעֲשֵׂה הַחֶסֶד”. אָמַר לוֹ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, וּמְקַבֵּל אֲנִי אֶת דְּבָרֶיךָ אֵלֶּה. אֱמֹר לִי מֵעַתָּה עַל־דְּבָר הַשְּׁלשָׁה הַשּׁוֹנִים זֶה מִזֶּה: הַדַּעַת, הַשִּׁפּוּט וְהַתְּבוּנָה, וְעַל הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם?” אָמַר הַנַּעַר: “הַדַּעַת בָּאָה רַק מִתּוֹךְ לִמּוּד, וְאוּלָם הַשִּׁפּוּט נִרְכָּשׁ מִן הַנִּסָּיוֹן. אַךְ הַתְּבוּנָה בָּאָה מִתּוֹךְ הַמַּחֲשָׁבָה. וְכֻלָּם מְיֻסָּדִים עַל הַשֵּׂכֶל. וְנִפְגָּשִׁים יַחְדָּו בּוֹ. וּמִי שֶֹמְאֻחָדִים בּוֹ אֵלֶּה שָׁלשׁ הַתְּכוּנוֹת הוּא שָׁלֵם. וּמִי שֶׁצֵּרֵף אֲלֵיהֶן יִרְאַת־אֱלֹהִים הִשִּׂיג אֶת הַתַּכְלִית”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, וּכְבָר קִבַּלְתִּי זֹאת מֵאִתְּךָ. אֱמֹר לִי מֵעַתָּה עַל דְּבַר הַמְלֻמָּד הַיּוֹדֵעַ, בַּעַל הָשִּׁפּוּט הַנָּכוֹן וְהַבִּינָה הַבְּהִירָה וְהַמַּחֲשָׁבָה הָעֶלְיוֹנָה הַנַּעֲלָה. כְּלוּם מְשַׁנִּים אוֹתָם הַיֵּצֶר וְהַתַּאֲוָה מִן הַמַּצָּבִים הַאֵלֶּה שֶׁהִזְכַּרְתִּי”. אָמַר לוֹ הָעֶלֶם: “שְׁתֵּי הַתְּכוּנוֹת הָאֵלֶּה כְּשֶׁהֵן נִכְנָסוֹת בָּאָדָם הֵן מְשַׁנּוֹת דַּעְתּוֹ וְהַכָּרָתוֹ, וּתְבוּנָתוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, וְהוּא נַעֲשָׂה כְּמוֹ הַנֶּשֶׁר הַטּוֹרֵף אֲשֶׁר בְּהִזָּהֲרוֹ מִן הַצַּיָּדִים יַעֲמֹד בַּאֲוִיר הָרָקִיעַ בְּפִקְחוּתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת. וּבְעוֹד הוּא בְכָךְ רָאָה אָדָם צַיָּד שֶׁהִצִּיב אֶת פַּחוֹ. כְּשֶׁגָּמַר הַצַּיָּד לְהַצִּיב אֶת הַפַּח, שָׂם בְּתוֹכוֹ חֲתִיכַת בָּשָׂר. בְּאוֹתָה שָׁעָה רָאָה הַנֶּשֶׁר אֶת חֲתִיכַת הַבָּשָׂר. גָּבְרוּ עָלָיו יִצְרוֹ וְתַאֲוָתוֹ, עַד שֶׁשָּׁכַח מַה שֶּׁרָאָה מִן הַפַּח וּמֵרֹעַ הַמַּצָּב לְכָל מִי שֶׁנָּפַל בּוֹ מִן הָעוֹף. עָט מֵאֲוִיר הַשָּׁמַים עַד שֶׁנָּפַל עַל חֲתִיכַת הָבָּשָׂר וְנוֹקַשׁ בַּפַּח. כְּשֶׁבָּא הַצַּיָּד רָאָה אֶת הַנֶּשֶׁר בְּתוֹךְ הַפַּח. תָּמַהּ תְּמִיהָה רַבָּה וְאָמַר: “הִצַּבְתִּי פַּחִי שֶׁתִּפֹּל בְּתוֹכוֹ יוֹנָה וְכַדּוֹמֶה לָהּ מִן הַעוֹפוֹת הַחַלָּשִׁים, וְכֵיצַד זֶה נָפַל בְּתוֹכוֹ נֶשֶׁר זֶה?” וּכְבָר אָמְרוּ שֶׁהָאִישׁ הַנָּבוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהַיֵּצֶר וְהַתַּאֲוָה מְעוֹרְרִים אוֹתוׁ לְאֵיזֶה עִנְיָן, שׁוֹקֵל תּוֹצָאוֹת אוֹתוֹ עִנְיָן בְּשִׂכְלוֹ, וְיִמַָּנַע מִמֶּנּוּ עַד כַּמָּה שֶׁיִּהְיֶה יָפֶה וּמִתְגַּבֵּר בְּשִׂכְלוֹ עַל תַּאֲוָתוֹ וְיִצְרוֹ. וּכְשֶׁיִּצְרוֹ וְתַאֲוָתוֹ מְעוֹרְרִים אוֹתוֹ לְאֵיזֶה עִנְיָן, צָרִיךְ שֶׁיָּשִׂים אֶת שִׂכְלוֹ כַּפָּרָשׁ הַמֻּמְחֶה בְפָרָשִׁיּוּתוֹ כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב עַל הַסּוּס קַל־הַדַּעַת, שֶׁהוּא מוֹשְׁכוֹ בְרִסְנוֹ מָשֹׁךְ הֵיטֵב, עַד שֶׁיִּנְהַג כְּסֵדֶר וְיֵלֵךְ עִמּוֹ כְּפִי חֶפְצוֹ. וְאוּלָם מִי שֶׁהוּא שׁוֹטֶה וְאֵין לוֹ דַעַת וְלֹא תְבוּנָה בוֹ וְהָעִנְיָנִים מְטֻשְׁטָשִׁים אֶצְלוֹ וְהַיֵּצֶר וְהַתַּאֲוָה שַׁלִּיטִים עָלָיו, יַעֲשֶׂה לְפִי תַאֲוָתוֹ וְיִצְרוֹ, וְיִהְיֶה מִן הָאוֹבְדִים. וְאֵין בִּבְנֵי־אָדָם מִי שֶׁהוּא בְמַצָּב גָּרוּעַ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “צָדַקְתָּ בְּמַה שֶּׁאָמַרְתָּ, וּכְבָר קִבַּלְתִּי זֹאת מִמְּךָ, אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, מָתַי תְּהֵא הַדַּעַת מוֹעִילָה וִיהֵא הַשֵּׂכֶל מֵסִיר אֶת פִּגְעֵי הַיֵּצֶר וְהַתַּאֲוָה?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “כְּשֶׁבַּעֲלֵיהֶם מוֹצִיאִים אוֹתָם לְבַקֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם הָבָּא, שֶׁכֵּן הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת גַּם שְׁנֵיהֶם מוֹעִילִים, וְאוּלָם אֵין לוֹ לְאָדָם לְהוֹצִיאָם בְּבַקָּשַׁת הָעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא בְמַצָּב שֶׁיַּשִּׂיג בָּהּ אֶת מְזוֹנוֹ עַל־הָאֲדָמָה, וְיִדְחֶה מֵעָלָיו רָעַת הָעוֹלָם־הַזֶּה, וְיוֹצִיאֵם לְמַעֲשִׂים לָעוֹלָם הַבָּא”. אָמַר לוֹ: “אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, מַה הוּא הָרָאוּי בְּיוֹתֵר שֶׁיִּדְבַּק בּוֹ הָאָדָם וְיַעֲסִיק אֶת לִבּוֹ בוֹ?” אָמַר לוֹ: “הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים”, אָמַר לוֹ: “הֲרֵי כְּשֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם אֵלֶּה הֵם מַטְרִידִים אוֹתוֹ מִלְּהַשִּׂיג אֶת פַּרְנָסָתוֹ. וְכֵיצַד יַעֲשֶׂה לְפַרְנָסָתוֹ שֶׁאֵין מָנוֹס מִמֶּנָּה?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “יוֹמוֹ שֶׁל אָדָם עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת, וְצָרִיךְ שֶׁיָּשִׂים מֵהֶם חֵלֶק אֶחָד לְבַקֵּשׁ הַפַּרְנָסָה, וְחֵלֶק אֶחָד לְנֹפֶשׁ וּמְנוּחָה וְיוֹצִיא אֶת הַשְּׁאָר לְבַקֵּשׁ דַּעַת, מִשּׁוּם שֶׁהָאָדָם, כְּשֶׁהוּא בַּר־שֵׂכֶל וְאֵין אֶצְלוֹ דַּעַת, דּוֹמֶה הוּא כַּאֲדָמָה צְחִיחָה שֶׁאֵין בָּה מָקוֹם לַחֲרִישָׁה וְלִנְטִיעָה וְלִצְמָחִים. וְאִם לֹא יַכְשִׁירוּ אוֹתָה לַחֲרִישָׁה וְלַנְּטִיעָה לֹא תִשָּׂא פֶרִי. אַךְ אִם יַכְשִׁירוּ אוֹתָה לַחֲרִישָׁה וְלִנְטִיעָה, תַּצְמִיחַ פְּרִי יָפֶה. כָּזֹאת הוּא הָאָדָם בְּלִי דַעַת, אֵין בּוֹ מוֹעִיל עַד שֶׁלֹּא יִטְּעוּ בוֹ דַעַת, וּכְשֶׁיִּטְּעוּ בוֹ דַעַת יִתֵּן פֶּרִי”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “הַגֵּד לִי מֵעַתָּה, דַּעַת בְּלִי שֵׂכֶל מָה עִנְיָנָהּ?” אָמַר לוֹ: “כְּדַעַת הַבְּהֵמָה שֶׁלָּמְדָה עִתּוֹת מַאֲכָלָהּ וּמַשְׁקָהּ וְעִתּוֹת הִתְעוֹרְרָהּ, וְאֵין לָה שֵׂכֶל”. אָמַר שִׁמָאס: “קִצַּרְתָּ בִּתְשׁוּבָתְךָ עַל זֶה. וְאוּלָם מְקַבֵּל אֲנִי מִמְּךָ זֶה. הַגֵּד לִי מֵעַתָּה כֵּיצַד עָלַי לְהִזָּהֵר מִפְּנֵי הַשֻּׂלְטָאן?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אַל תִּתֵּן לוֹ לִמְצֹא תוֹאֲנוֹת עָלֶיךָ”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה אוּכַל שֶׁלֹּא לָתֵת לוֹ לִמְצֹא תוֹאֲנוֹת עָלַי. אַחֲרֵי שֶׁהוּא שׁוֹלֵט עָלַי וְרֶסֶן עִנְיָנִי בְיָדוֹ?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אֵין שִׁלְטוֹנוֹ עָלֶיךָ אֶלָּא בִזְּכֻיּוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָלֶיךָ. וְאִם אַתָּה נוֹתֵן לוֹ אֶת הַמַּגִּיעַ לוֹ, אֵין לוֹ שִׁלְטוֹן עָלֶיךָ”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “וּמַה הִיא זְכוּת הַמֶּלֶךְ עַל הַמִּשְׁנֶה?” אָמַר לוֹ: “לְיָעֵץ אוֹתוֹ טוֹב וְלִשְׁקֹד עַל עֲבוֹדָתוֹ בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי, לִשְׁפֹּט נָכוֹן וּלְהַסְתִּיר סוֹדוֹ, וְשֶׁלֹּא יַעֲלִים מִמֶּנּוּ דָּבָר מִמַּה שֶּׁרָאוּי לוֹ שֶׁיֵּדָעֶנּוּ, וְשֶׁלֹּא יְזַלְזֵל מִבַּצֵּעַ אֶת חֶפְצוֹ אֲשֶׁר מָסַר לוֹ לְמַלְּאוֹ וּלְבַקֵּשׁ רְצוֹנוֹ בְּכָל פָּנִים וּלְהִתְרַחֵק מֵעוֹרֵר כַּעֲסוֹ עָלָיו”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “מַה הוּא שֶׁיִּנְהַג בּוֹ הַמִּשְׁנֶה עִם הַמֶּלֶךְ?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: "אִם מִשְׁנֶה אַתָּה לַמֶּלֶךְ וּמְבַקֵּשׁ לָצֵאת מִמֶּנּוּ בְשָׁלוֹם, יְהֵא שָׁמְעֲךָ לוֹ וּדְבָרֶיךָ אֵלָיו לְמַעְלָה מִמַּה שֶׁהוּא מְצַפֶּה מֵאִתְּךָ. וְאוּלָם דְּרִישָׁתְךָ מֵאִתּוֹ לְפִי עֶרֶךְ מַדְרְגָתְךָ אֶצְלוֹ. וְהִזָּהֵר שֶׁלֹא לְהַעֲמִיד עַצְמְךָ בְּמַעֲלָה שֶׁאֵין הוּא רוֹאֶה אוֹתְךָ רָאוּי לָהּ, וְתִהְיֶה זֹאת מֵאִתְּךָ כְּעַזּוּת נֶגְדּוֹ. וּכְשֶׁאַתָּה נִפְתָּה עַל־יְדֵי אֹרֶךְ־רוּחוֹ וְשָׂם עַצְמְךָ בְּמַדְרֵגָה שֶׁאֵין הוּא מוֹצֵא אוֹתְךָ רָאוּי לָהּ, תְּהֵא כַצַּיָּד שֶׁצָּד אֶת חַיּוֹת־הַבָּר לִפְשֹׁט אֶת עוֹרָן לְצָרְכּוֹ וּמַשְׁלִיךְ אֶת בְּשָׂרָן. וְהָיָה הָאַרְיֵה רָגִיל לָבוֹא לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְאוֹכֵל מֵאוֹתָן נְבֵלוֹת. וּכְשֶׁנִּתְרַבְּתָה הֲלִיכָתוֹ וַחֲזָרָתוֹ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, נַעֲשָׂה חָבֵר לַצַּיָּד וְיָדִיד. הָיָה הַצַּיָּד בָּא לִקְרָאתוֹ וּמַשְׁלִיךְ לוֹ בָשָׂר וּמַחֲלִיק בְּיָדוֹ עַל גַּבּוֹ, וְהוּא מְכַשְׁכֵּש בִּזְנָבוֹ. כְּשֶׁרָאָה הַצַּיָּד אֶת הָאַרְיֵה נוֹחַ לוֹ וְרֵעַ לוֹ וְצַיְּתָן לוֹ, אָמַר בְּלִבּוֹ: "הֲרֵי אַרְיֵה זֶה נִכְנָע לְפָנַי וּמוֹשֵׁל אֲנִי בוֹ, וְאֵינִי רוֹאֶה אֶלָּא שֶׁאֶעֱלֶה עָלָיו וְאֶפְשֹׁט אֶת עוֹרוֹ, כְּעוֹר זוּלָתוֹ מִחַיּוֹת הַבָּר. הֵעִיז הַצַּיָּד וְזִנֵּק עַל גַּבּוֹ שֶׁל הָאַרְיֵה וְשָׁאַף לְכָבְשׁוֹ. כְּשֶׁרָאָה הָאַרְיֵה מַה שֶּׁעָשָׂה הַצַּיָּד, כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל. הֵרִים כַּפּוֹ וְהִכָּה אֶת הַצַּיָּד, וְנִכְנְסוּ צִפָּרְנָיו לְתוֹךְ מֵעָיו. אַחַר־כָּךְ הֱטִילוֹ תַּחַת פַּרְסוֹת רַגְלָיו וְקָרַע אוֹתוֹ לִגְזָרִים. מִכָּאן נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לַמִּשְׁנֶה שֶׁיִּהְיֶה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְפִי מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה אֶת מַצָּבוֹ וְלֹא יָעִיז נֶגְדּוֹ בְהִתְיַמְּרוֹ בְּדַעְתּוֹ, שֶׁלֹא יְעוֹרֵר אֶת זַעַם הַמֶּלֶךְ עָלָיו.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁנֵים־עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעַר בֶּן־הַמֶּלֶךְ גַ’לִיעָאד אָמַר לַמִּשְׁנֶה שִׁמָאס: “צָרִיךְ לוֹ לַמִּשְׁנֶה, שֶׁיִּהְיֶה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְפִי מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה אֶת מַצָּבוֹ, וְלֹא יָעִיז נֶגְדּוֹ בְּהֵתְיַמְּרוֹ בְדַעְתּוֹ, שֶׁלֹא יְעוֹרֵר אֶת זַעַם הַמֶּלֶךְ עָלָיו”. אָמַר לוֹ שִׁמָּאס: “אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, מַה הוּא שֶׁיִּתְהַדֵּר בּוֹ הַמִּשְׁנֶה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “בְּמַלְּאוֹתוֹ בֶאֱמוּנָה אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁמָּסַר לוֹ הַמֶּלֶךְ מִן הַעֵצָה הַטּוֹבָה וְהַשִּׁפּוּט הַיָּשָׁר וּבְבַצְּעוֹ אֶת פְּקֻדּוֹתָיו”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “אָכֵן מַה שֶׁהִזְכַּרְתָּ מִן הַזְּכוּת שֶׁלַּמֶּלֶךְ עַל הַמִּשְׁנֶה, שֶׁיִּרְחַק מֵעוֹרֵר עָלָיו כַּעְסוֹ, וְשֶׁיַּעֲשֶׂה מַה שֶּׁיָּפִיק מִמֶּנּוּ רָצוֹן, וְשֶׁיִּתֵּן דַּעְתּוֹ לְמַה שֶּׁהוּא מַטִּיל עָלָיו, הֲרֵי זוֹ חוֹבָה עָלָיו. וְאוּלָם הַגֵּד לִי, מַה הַתַּחְבּוּלָה כְשֶׁהַמֶּלֶךְ מוֹצֵא רָצוֹן רַק בַּעֲרִיצוּת וּבְמַעֲשֵׂה עֹשֶק וּשְׁרִירוּת־הַלֵּב? מַה תַּחְבּוּלָה לַמִּשְׁנֶה כְּשֶׁנִּתְיַסֵּר לִהְיוֹת בְּרֵעוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מֶלֶךְ עַוָּל? הֲרֵי אִם יְבַקֵּשׁ לַהֲסִירוֹ מִיִּצְרוֹ וְתַאֲוָתוֹ וְשִׁפּוּטוֹ, לֹא יַעֲלֶה בְיָדוֹ, וְאִם יֵלֵך אַחֲרָיו לְפִי יִצְרוֹ, וְאוֹמֵר טוֹב לְשִׁפּוּטוֹ, הֲרֵי יִשָּׂא הוּא אֶת הָאַחֲרָיוּת לְכָךְ וְיִהְיֶה אוֹיֵב לַנְּתִינִים, מַה תֹּאמַר לְכָךְ?” עָנָה לוֹ הַנַּעַר לֵאמֹר: “מַה שֶּׁהִזְכַּרְתָּ, הַמִּשְׁנֶה בִּדְבַר הָאַחֲרָיוּת וְהַחֵטְא, אֵין הֵם עָלָיו, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ אַחֲרָיו בְּמַעֲשֶׂה הַחֵטְא. וְאוּלָם מֻטָּל הוּא עַל הַמִּשְׁנֶה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִּוָּעֵץ בּוֹ הַמֶּלֶךְ בִּכְגוֹן זֶה, שֶׁיְּבָרֵר לוֹ אֶת דֶּרֶךְ־הַיָּשָׁר וּמִשְׁפַּט־הַצֶּדֶק וְיַזְהִיר אוֹתוֹ מִפְּנֵי הֶעָוֶל וְהַקִּפּוּחַ, וְיוֹדִיעַ לוֹ אֶת הָאֹרַח שֶׁעָלָיו לָלֶכֶת בּוֹ עִם הַנְּתִינִים, וִיעוֹרֵר תְּשׁוּקָתוֹ לַשָּׂכָר בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּמְצָא בְכָךְ, וְיַזְהִירוֹ מִפְּנֵי הָעֹנֶשׁ שֶׁיִּתְחַיֵּב בּוֹ. וְאִם הוּא נוֹטֶה וְסָר לְקַבֵּל אֶת דְּבָרָיו, הֲרֵי הִשִּׂיג אֶת חֶפְצוֹ, וְאִם לָאו אֵין עֵצָה לוֹ אֶלָּא לִפְרֹש מִמֶּנּוּ בְּדֶרֶךְ נֹעַם, שֶׁבַּפְּרִישָׁה יִמְצָא כָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם רְוָחָה”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, מַה זְכוּת יֵשׁ לוֹ לַמֶּלֶךְ עַל נְתִינָיו וּמַה זְּכוּת לַנְּתִינִים עַל הַמֶּלֶךְ?” אָמַר לוֹ: “שֶׁמַּה שֶׁיְּצַוֶּה עֲלֵיהֶם יַעֲשׂוּהוּ בְכַוָּנָה טְהוֹרָה, וִיצַיְּתוּ לוֹ בְמַה שֶּׁיִּהְיֶה רְצוֹנוֹ וּרְצוֹן אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ. וּזְכוּת הַנְּתִינִים עַל הַמֶּלֶךְ הִיא שֶׁיִּשְׁמֹר עַל רְכוּשָׁם וְיָגֵן עַל חֵרוּתָם, כְּשֵׁם שֶׁלַּמֶּלֶךְ הַזְּכוּת עַל נְתִינָיו שֶׁיִּשְׁמְעוּ לוֹ וִיצַיְּתוּ לִפְקֻדָּתוֹ וְלָתֵת נַפְשָׁם עָלָיו וְלָתֵת מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לוֹ כַּחוֹבָה וּלְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ עַל נָהֲגוֹ אִתָּם בְּיֹשֶׁר וְעַל הֲטִיבוֹ לָהֶם”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “כְּבָר בֵּאַרְתָּ לִי מַה שֶּׁשְּׁאַלְתִּיךָ עָלָיו בִּדְבַר זְכוּת הַמֶּלֶךְ וְהַנְּתִינִים, אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, כְּלוּם נִשְׁאַר עוֹד לַנְּתִינִים מַשֶּׁהוּ עַל הַמֶּלֶךְ, מִלְּבַד מַה שֶּׁאֲמַרְתּוֹ?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הֵן. זְכוּת הַנְּתִינִים עַל הַמֶּלֶךְ חוֹבָה יֶתֶר עַל זְכוּת הַמֶּלֶךְ עַל הַנְּתִינִים, וְהוּא מִשּׁוּם שֶׁאָבְדַן זְכוּתוֹ עֲלֵיהֶם מַזִּיק יוֹתֵר מֵאָבְדַן זְכוּתָם עָלָיו, שֶׁכֵּן אֵין אָבְדַן הַמֶּלֶךְ וְחִדְלוֹן מַלְכוּתוֹ אֵינָם אֶלָּא בְּאָבְדַן זְכוּת הַנְּתִינִים. וּמִי שֶׁנִּתְּנָה לוֹ מַלְכוּת, צָרִיךְ לִשְׁקֹד עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים, וְהֵם: תַּקָּנַת הַדָּת, וְתַקָּנַת הַנְּתִינִים וְתַקָּנַת הַמְּדִינָה. וּבְשָׁקְדוֹ עַל שְׁלֹש־אֵלֶּה, תַּעֲמֹד מַלְכוּתוֹ לְאֹרֶךְ יָמִים”. אָמַר לוֹ: “אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, כֵּיצַד עָלָיו לְטַפֵּל בְֹתַקָּנַת הַנְּתִינִים?” אָמַר לוֹ: “לָתֵת לָהֶם אֶת הַמַּגִּיעַ לָהֶם וּלְהָקִים חֻקּוֹתָם וֹמִשְׁפְּטֵיהֶם וּלְמַנּוֹת מְלֻמָּדִים וַחֲכָמִים לְלַמְּדָם, וְלִשְׁפֹּט בְּצֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ, וְלָחוּס עַל דָּמָם וּלְהָגֵן עַל הוֹנָם, וּלְהָקֵל הַמַּשָּׂא מֵעֲלֵיהֶם וּלְחַזֵּק צִבְאוֹתֵיהֶם”. אָמַר לוֹ: “אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, מַה הַזְּכוּת שֶׁלַּמִּשְׁנֶה עַל הַמֶּלֶךְ?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אֵין עַל הַמֶּלֶךְ זְכוּת לְשׁוּם אָדָם הַמְחַיֶּבֶת אוֹתוֹ יוֹתֵר מִן הַזְּכוּת לַמִּשְׁנֶה הַמֻּטֶּלֶת חוֹבָה עַל הַמֶּלֶךְ. מִשְּׁלֹשָׁה טְעָמִים: הָרִאשׁוֹן, מִשּׁוּם זֶה שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ בַמִּשְׁנֶה כְּשֶׁהוּא מַחֲטִיא בְּשִׁפּוּטוֹ, וּמִשּׁוּם הַתּוֹעֶלֶת הַכְּלָלִית שֶׁהוּא מוֹעִיל לַמֶּלֶךְ וְלַנְּתִינִים בְּיָעֲצוֹ נְכוֹנָה. וְהַשֵּׁנִי, כְּדֵי שֶֹיֵּדְעוּ בְּנֵי־הָאָדָם טוּב מַעֲלַת הַמִּשְׁנֶה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, וְיַבִּיטוּ אֵלָיו הַנְּתִינִים בְּעַיִן שֶׁל כָּבוֹד וְהוֹקָרָה וְיִהְיוּ כְפוּפִים לוֹ. וְהַשְּׁלִישִׁי, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַמִּשְׁנֶה רוֹאֶה כָךְ מִצַּד הַמֶּלֶךְ וְהַנְּתִינִים, הוּא מֵסִיר מֵעֲלֵיהֶם מַה שֶּׁאֵינוֹ לְרָצוֹן לָהֶם וּמְמַלֵּא לָהֶם מַה שֶׁהֵם רוֹצִים בּוֹ”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “כְּבָר שָׁמַעְתִּי מִפִּיךָ כָּל מַה שֶּׁאָמַרְתָ לִי מִתְּכוּנוֹת הַמֶּלֶךְ וְהַמִּשְׁנֶה וְהַנְּתִינִים, וְקִבַּלְתִּי מִמְּךָ. אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, מַה הוּא שֶׁיֵּשׁ לִשְׁמֹר אֶת הַלָּשׁוֹן מִן הַשֶּׁקֶר וְהַשְּׁטוּת וּמֵהוֹצָאַת שֵׁם רַע וּמִן הַהַגְזָמָה בְדִבּוּר?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: "צָרִיךְ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא יְדַבֵּר אֶלָּא בַטוֹב וּבַיָּפֶה, וְשֶׁלֹּא יָשִׂיחַ בְּעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ לוֹ, וְיַעֲזֹב אֶת הַרְכִילוּת, וְשֶׁלֹּא יִמְסֹר בְּשֵׁם אָדָם דָּבָר שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו, לְאוֹיְבוֹ, וְשֶׁלֹּא יְבַקֵּשׁ לְהַזִּיק לֹא לִידִידוֹ וְלֹא לְאוֹיְבוֹ לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן, וְשֶׁלֹא יִתֵּן דַּעְתּוֹ עַל זֶה שֶׁהוּא מְצַפֶּה מִמֶּנּוּ טוֹבָה וְלֹא עַל זֶה שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ שֶׁיֵּרַע לוֹ, אֶלָּא עַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הוּא הַמַּזִּיק וְהַמוֹעִיל בָּאֱמֶת, וְלֹא יְדַבֵּר בִּגְנוּת שׁוּם אָדָם וְלֹא שְׁטוּת, שֶׁלֹּא יִשָּׂא עַל כָּךְ מַשָּׂא עָוֹן לִפְנֵי אֱלֹהִים וְשִׂנְאָה מֵאֵת בְּנֵי אָדָם. וְדַע שֶׁהַדִּבּוּר הוּא כַחֵץ, אַחֲרֵי שֶׁשֻּׁלַּח לֹא יוּכַל מִי שֶׁהוּא לַהֲשִׁיבוֹ חֲזָרָה. וְיִזָּהֵר שֶׁלֹא לְהַפְקִיד סוֹדוֹ בִידֵי זֶה שֶׁיְּפַרְסְמוֹ, שֶׁהַרְבֵּה יֵשׁ שֶׁיִּפֹּל בְּתוֹךְ נֵזֶק אַחֲרֵי פִּרְסוּם מַה שֶּׁהִסְתִּירוֹ. וִיהֵא מַסְתִּיר סוֹדוֹ מִידִידוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא מַסְתִּירוֹ מֵאוֹיְבוֹ, שֶׁכֵּן הַסְתָּרַת הַסּוֹד מִכָּל הָאֲנָשִׁים הִיא שְׁמִירָתוֹ. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, מָה הַמִּנְהָג הַיָּפֶה שֶׁיִּנְהַג אָדָם כְּלַפֵּי בְנֵי־בֵיתוֹ וּקְרוֹבָיו?”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אֵין מְנוּחָה לִבְנֵי־אָדָם אֶלָּא עַל־יְדֵי מִנְהָגָם הַיָּפֶה כְּלַפֵּי אֲחֵרִים. מִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ לוֹ לְאָדָם לָתֵת לִבְנֵי־בֵיתוֹ מַה שֶּׁהֵם זַכָּאִים לוֹ, וּלְאֶחָיו כָּרָאוּי לָהֶם”. אָמַר לוֹ: “אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, מַה הוּא שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהוֹצִיא עַל בְּנֵי־בֵיתוֹ?” אָמַר לוֹ: “בַּאֲשֶׁר לְזֶה שֶׁיִּתֵּן לְהוֹרָיו, הִנֵּה הוּא הֱיוֹתוֹ כָפוּף לָהֶם, לְשׁוֹנוֹ מְתוּקָה אִתָּם וְרַךְ כְּלַפָּם מְכַבְּדָם וּמוֹקִירָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאֶחָיו, הִנֵּה לְיָעֵץ אוֹתָם טוֹב וּלְבַזְבֵּז עֲלֵיהָם מֵהוֹנוֹ וִיהֵא עוֹזֵר לָהֶם בְּדַרְכֵיהֶם, וְיִשְׂמַח בְּשִׂמְחָתָם, וְיַעְלִים עַיִן מִשִּׁגְגוֹתֵיהֶם. וּכְשֶׁהֵם מַכִּירִים זֹאת מִצִּדּוֹ יְקַדְּמוּהוּ בָּעֵצָה הַטּוֹבָה בְיוֹתֵר שֶׁאִתָּם וְיִתְּנוּ נַפְשָׁם עָלָיו. וְאִם בָּטוּח אַתָּה בְאָחִיךָ, פַּזֵּר לוֹ אַהֲבָתְךָ וֶהֱיֵה עוֹזֵר לוֹ בְכָל עִנְיָנָיו”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשָׁה־עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁאַל הַמִּשְׁנֶה שִׁמָאס אֶת בֶּן־הַמֶּלֶךְ גַ’לִיעָאד אֶת הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁהִזְכַּרְנוּ, עָנָה לוֹ עֲלֵיהֶן. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה שִׁמָאס: “רוֹאֶה אֲנִי אֶת הָאַחִים שְׁנֵי סוּגִים, אַחִים נֶאֱמָנִים וְאַחִים לְחֶבְרָה וָרֵעוּת. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַחִים נֶאֱמָנִים, הִנֵּה מַגִּיעַ לָהֶם מַה שֶּׁתֵּאַרְתָּ. וַהֲרֵי אֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתְךָ בִּדְבָר זוּלָתָם מִן הָאַחִים לְחֶבְרָה וָרֵעוּת”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אָמְנָם בַּאֲשֶׁר לְאַחִים לְחֶבְרָה וָרֵעוּת, הִנֵּה תַשִּׂיג מֵהֶם תַּעֲנוּג, סֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, מְתִיקוּת הַדִּבּוּר וְרֵעוּת נָאָה, וְאַל תַּפְסִיק מֵהֶם שַׁעֲשׁוּעֶיךָ, אֶלָּא פַזֵּר לָהֶם כְּשֵׁם שֶׁהֵם מְפַזְּרִים לְךָ וּנְהַג בָּהֶם כְּפִי שֶׁהֵם נוֹהֲגִים בְּךָ בְּסֵבֶר פָּנִים וּמְתִיקוּת הַלָּשׁוֹן, וְיִהְיוּ חַיֶּיךָ נְעִימִים וּדְבָרֶיךָ מְקֻבָּלִים עֲלֵיהֶם”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “כְּבָר יָדַעְנוּ עִנְיָנִים אֵלֶּה כֻלָּם. הַגֵּד לִי מֵעַתָּה בִּדְבָר הַפַּרְנָסָה הַקְּצוּבָה לַבְּרִיָּה מֵאֵת הַבּוֹרֵא. כְּלוּם הִיא קְצוּבָה בֵין הָאֲנָשִׁים וְהַחַיּוֹת לְכָל אֶחָד עַד עֵת קִצּוֹ? וְאִם כָּךְ הוּא הָעִנְיָן, מַה הוּא הַמֵּנִיעַ לְחַפֵּשׂ פַּרְנָסָה, לָשֵׂאת עָמָל בְּבַקָּשַׁת דָּבָר שֶׁיָּדוּעַ שֶׁהוּא קָבוּעַ מֵרֹאשׁ, וְאֵין סָפֵק שֶׁיֻּשַּׂג, גַּם אִם לֹא יִשָּׂא עָמָל וָטֹרַח, וְאִם אֵינָהּ קְצוּבָה לוֹ, הֲרֵי לֹא תַגִּיעַ אֵלָיו אֲפִלּוּ אִם הוּא טוֹרֵחַ בָּהּ תַּכְלִית הַטִּרְחָה? כְּלוּם יָנִיחַ הַטִּרְחָה וְיִסְמֹךְ עַל אֱלֹהָיו, וְיִמְצָא רְוָחָה לְגוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אָכֵן רָאִינוּ שֶׁלְּכָל אֶחָד מְזוֹנוֹתָיו קְצוּבִים וְעֵת קִצּוֹ קְבוּעָה. וְאוּלָם לְכָל פַּרְנָסָה אֹפֶן וּדְרָכִים. וְזֶה הַמְבַקֵּשׁ יוּכַל לְהַשִּׂיג בְּבַקְּשׁוֹ מְנוּחָה וּבְחָדְלוֹ לְבַקֵּשׁ. וְעִם זֶה אֵין סָפֵק שֶׁיֵּשׁ לְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה. אֶלָּא שֶׁהַמְבַקֵּשׁ שְׁתֵּי דְרָכִים לְפָנָיו, אוֹ שֶׁהוּא מַשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ, אוֹ שֶׁהוּא נִמְנַע מֵאִתּוֹ. וְעֹנֶג הַמַּשִּׂיג הִיא בִשְׁתַּיִם: הַשָּׂגַת־פַּרְנָסָתוֹ וֶהֱיוֹת אַחֲרִית בַּקָּשָׁתוֹ לִבְרָכָה. אַךְ זֶה שֶׁנִּמְנְעָה מֵאִתּוֹ שִׂמְחָתוֹ בִּשְׁלשָׁה: הֱיוֹתוֹ מוּכָן לְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָתוֹ, וְהִמָּנְעוֹ מִהְיוֹת סוֹמֵךְ עַל בְּנֵי־אָדָם, וְזֶה שֶׁהוּא נִפְטַר מִן הַתְּלוּנָה נֶגְדּוֹ”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “הַגֵּד לִי מֵעַתָּה בִּדְבַר הַדֶּרֶךְ לְבַקֵּשׁ הַפַּרְנָסָה”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “שֶׁיִּרְאֶה הָאָדָם כַּמֻּתָּר מַה שֶּׁהִתִּירוֹ אֱלֹהִים, וְשֶׁיִּרְאֶה בְעַצְמוֹ כְּאָסוּר מַה שֶׁאֲסָרוֹ אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה”. פָּסְקוּ בֵינֵיהֶם הַדְּבָרִים כְּשֶׁהִגִּיעוּ עַד כָּאן. קָם שִׁמָאס הוּא וְאֵלֶּה שֶׁהָיוּ בְאוֹתוֹ מַעֲמָד מִן הַמְלֻמָּדִים וְהִשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי הַנַּעַר וְהֶעֱרִיצוּהוּ וְשִׁבְּחוּהוּ. אִמֵּץ אוֹתוֹ אָבִיו אֶל חָזֵהוּ, וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר חַנַּנִי בֵּן, שֶׁנַּחַת־רוּחַ הוּא לִי בְחַיַּי”. אָמַר הַנַּעַר לְשִׁמָאס וּלְאֵלֶּה שֶׁבְּאוֹתוֹ מַעֲמָד מִן הַמְלֻמָּדִים: “הוֹי הַמִּשְׁנֶה, בַּעַל הַבְּעָיוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹא פָתַח אֱלֹהִים לְפָנַי אֶלָּא מַשֶּׁהוּ מֻעַט, הֲבִינוֹתִי כַּוָּנָתְךָ כְּשֶׁקִּבַּלְתָּ דְּבָרִי שֶׁנָּתַתִּי תְּשׁוּבָה לְמָה שֶּׁשָּׁאַלְתָּ אוֹתִי, אַחַת הִיא אִם אָמַרְתִּי הַנְּכוֹחָה וְאִם שָׁגִיתִי, וְאֶפְשָׁר גַּם מָחַלְתָּ לִמְשׁוּגָתִי. וַהֲרֵינִי חָפֵץ לִשְׁאֹל מִמְּךָ בְּדָבָר שֶׁחַלָּשָׁה בוֹ בִינָתִי וְקָצַר שִׂכְלִי, וְנִלְאָה לְשׁוֹנִי לְתָאֳרוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא בִלְתִּי בָרוּר לְפָנַי כַּמַּיִם הַצְּלוּלִים בְּתוֹךְ כְּלִי שָׁחוֹר. וְחָפֵץ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתְּבָאֵר אוֹתוֹ לִי, עַד שֶׁלֹּא יְהֵא כְלוּם מִמֶּנּוּ סָתוּם בִּפְנֵי שֶׁכְּמוֹתִי בֶּעָתִיד כְּפִי שֶׁהָיָה סָתוּם בְּפָנַי בֶּעָבָר. שֶׁכֵּן כְּשֵׁם שֶׁשָּׁת אֱלֹהִים אֶת הַחַיִּים עַל־יְדֵי טִפָּה וְאֶת הַכֹּחַ עַל־יְדֵי הָאֹכֶל, וְאֶת הָרְפוּאָה לַחוֹלֶה עַל־יְדֵי רִפּוּיוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא, שָׁת אֶת הָרִפְאוּת מִן הַבַּעֲרוּת עַל־יְדֵי דַעַת הַמְלֻמָּד. הַקְשֵׁב אֵפוֹא לִדְבָרַי”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “הוֹי, אַתָּה הַמֵּאִיר בְּשֵׂכֶל, בַּעַל־הַבְּעָיוֹת הַנְּכוֹחוֹת, וַאֲשֶׁר יִרְאוּ אוֹתוֹ הַמְלֻמָּדִים כֻּלָּם נַעֲלֶה עַל כֹּל, בִּגְלַל נַתַּחֲךָ אֶת הַדְּבָרִים וְחַלֶּקְךָ אוֹתָם וְטוּב קָלְעֲךָ אֶל הַמַּטָּרָה בְּמַה שֶּׁעָנִיתָ עַל מַה שֶּׁשְּׁאַלְתִּיךָ עָלָיו, הֲרֵי יוֹדֵע אַתָּה שֶׁלֹּא תִשְׁאַל אוֹתִי עַל דָּבָר אֲשֶׁר אֵין עִמְּךָ פִּתְרוֹנוֹ בְבִינָה נְכוֹחָה יוֹתֵר וּדְבָרִים אֲמִתִּיִּים יוֹתֵר; נָתַן לְךָ אֱלֹהִים מִן הַדַּעַת מַה שֶּׁלֹּא נָתַן גַּם לְאֶחָד מִן הָאֲנָשִׁים. הַגֵּד לִי אֵפוֹא אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לִשְׁאֹל אוֹתִי עַל אוֹדוֹתָם”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הַגֵּד לִי עַל דְּבַר הַבּוֹרֵא יְרוֹמַם עֻזּוֹ, מֵאֵיזֶה דְּבָרִים בָּרָא אֶת הַבְּרִיאָה, בְּעוֹד שֶׁלֹּא הָיָה לִפְנֵי כֵן כְּלוּם, מֵאַחֲרֵי שֶׁאֵין רוֹאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא דָבָר הַנִּבְרָא מִדָּבָר. אָמְנָם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ וְיִתְעַלֶּה יָכֹל לִבְרֹא דְבָרִים מֵאַיִן. וְאוּלָם רְצוֹנוֹ גָזַר אֲשֶׁר לַמְרוֹת שְׁלֵמוּת יְכָלְתּוֹ וְעָצְמוֹ, שֶׁלֹּא יִבָּרֵא אֶלָּא דָבָר מִדָּבָר”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה שִׁמָאס: “אוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמַעֲשֵׂה הַכֵּלִים מֵחֹמֶר־הַיּוֹצְרִים וְזוּלָתָם מֵאֵלֶּה שֶׁהָאֻמָּנִים עוֹשִׂים לֹא יוּכְלוּ ליִצֹר דָּבָר חָדָשׁ אֶלָּא מִדָּבָר בִּהְיוֹת שֶׁהֵם בְּעַצְמָם נִבְרָאִים הֵם מִדָּבָר. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַבּוֹרֵא אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הָעוֹלָם בְּאֻמָּנוּת נִפְלָאָה זוֹ, הֲרֵי אִם רְצוֹנְךָ לְהַכִּיר כֹּחַ־יְכָלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה בְּהַמְצָאַת הַדְּבָרִים, הַרְחֵב אֶת מַחֲשַׁבְתְּךָ עַל כָּל סוּגֵי הַבְּרִיאָה, וְתִמְצָא אוֹתוֹת וְסִימָנִים הַמַּרְאִים עַל שְׁלֵמוּת יְכָלְתּוֹ, וְשֶׁהוּא יָכוֹל לִבְרֹא אֶת הַדְּבָרִים מִלֹּא דָּבָר, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁהוּא הִמְצִיאָם אַחֲרֵי שֶׁלֹּא הָיוּ בִמְצִיאוּת בְּהֶחְלֵט, שֶׁכֵּן הַיְסוֹדוֹת שֶׁהֵם חֹמֶר הַדְּבָרִים הָיוּ בִּלְתִּי נִמְצָאִים בְּהֶחְלֵט. וּכְבָר הִבְהַרְתִּי לְךָ זֹאת, עַד שֶׁלֹּא תְּהֵא בְסָפֵק בָּזֶה. וִיבָאֵר לְךָ זֹאת אוֹת הַלַּיְלָה וְהַיּוֹם הַבָּאִים בָּזֶה אַחֲרֵי זֶה, עַד אֲשֶׁר בַּעֲבֹר הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה, נֶעֱלַם מִפָּנֵינוּ הַיּוֹם וְלֹא נֵדַע מְקוֹמוֹ הֵיכָן הוּא. וּבַעֲבֹר הַלַּיְלָה עִם חֶשְׁכָּתוֹ וְאֵימָתוֹ, יָבוֹא הַיּוֹם וְלֹא נֵדַע מְקוֹם הַלַּיְלָה. וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת עָלֵינוּ לֹא נֵדַע הֵיכָן הָיָה אוֹרָהּ מְקֻפָּל, וּכְשֶׁהִיא שׁוֹקַעַת לֹא נֵדַע מְקוֹם הֵעָלְמָהּ בוֹ, וּמֵעֵין זֶה מִמַּעֲשֵׂי הַבּוֹרֵא יְרוֹמַם שְׁמוּ וְיִתְעַלֶּה עֻזּוֹ, רַבִּים הַמְּבִיאִים בִּמְבוּכָה אֶת מַחְשְׁבוֹת הַחֲרִיפִים מִן הַבְּרוּאִים”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הַמִּשְׁנֶה, הִנֵּה הוֹדַעְתָּ אוֹתִי מִיכֹלֶת הַבּוֹרֵא מַה שֶּׁאֵין לְהַכְחִישׁוֹ, וְאוּלָם הַגֵּד לִי כֵּיצַד הוּא מַמְצִיא אֶת בְּרִיאָתוֹ?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “הַבְּרִיאָה לֹא נִבְרְאָה אֶלָּא בְמַאֲמָר, שֶׁהָיָה נִמְצָא לִפְנֵי הַזְּמַן וּבוֹ בָרָא אֶת כָּל הַדְּבָרִים”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אִם כָּךְ הֲרֵי אֱלֹהִים יִתְאַדַּר שְׁמוֹ וְיָרוּם עֻזּוֹ, חָפֵץ לְהַמְצִיא אֶת הַדְּבָרִים לִפְנֵי מְצִיאוּתָם”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “וּבְחֶפְצוֹ בָרָא אוֹתָם בְּמַאֲמָרוֹ. וְאִלּוּלֵא שֶׁהָגָה אוֹתוֹ וְגִלָּה מַאֲמָרוֹ, לֹא הָיְתָה הַבְּרִיאָה בִּמְצִיאוּת”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה־עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁאַל הַנַּעַר מֵאֵת שִׁמָאס אֶת הַשְּׁאֵלוֹת הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל, עָנָה לוֹ עֲלֵיהֶן. אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ: “שׁוּם אָדָם לֹא יַגִּיד לְךָ אַחֶרֶת מִמַּה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ, אֶלָּא אִם כֵּן יְסַלֵף אֶת הַדְּבָרִים שֶׁבָּאוּ בְסִפְרֵי־הַדָּת מֵעִקָּרָם, וִיגַלֶּה בָהֶם פָּנִים שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה, וּמִזֶּה הוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ, שֶׁהַמַּאֲמָר כֹּחַ בּוֹ. יִשְׁמְרֵנִי אֱלֹהִים מֵאֱמוּנָה כָזֹאת. לֹא כִי דְבָרֵינוּ בַּאֲשֶׁר לֵאלֹהִים יְרוֹמֵם וְיִתְעַלֶּה, שֶׁהוּא בָרָא אֶת הַבְּרִיאָה בְמַאֲמָרוֹ, פֵּרוּשׁוֹ שֶׁהוּא יִתְעַלֶּה אֶחָד בְּעַצְמִיּוּתוֹ וּבְתוֹאֲרָיו, וְאֵין הַפֵּרוּשׁ שֶׁמַּאֲמַר אֱלֹהִים יֵשׁ בּוֹ יְכֹלֶת. לֹא כִי הַיְכֹלֶת תֹּאַר הִיא לֵאלֹהִים, כְּמוֹ הַמַּאֲמָר וְזוּלָתוֹ מִתָּאֳרֵי הַשְּׁלֵמוּת הֵם תָּאֳרֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְיָרוּם שִׁלְטוֹנוֹ. וְלֹא יְתֹאַר הוּא מִבְּלִי מַאֲמָרוֹ. וְלֹא יְתֹאַר מַאֲמָרוֹ מִבַּלְעָדָיו. וֵאלֹהִים תְּרוֹמַם תְּהִלָּתוֹ בָּרָא בְמַאֲמָרוֹ כָל בְּרִיאָתוֹ, וּמִבְּלִי מַאֲמָרוֹ לֹא יִבָּרֵא דָבָר. וְאוּלָם בָּרָא אֶת הַדְּבָרִים בְּמַאֲמָר הָאֱמֶת, וּבָאֱמֶת אָנוּ נִבְרָאִים”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “כְּבָר הֲבִינוֹתִי מֵעִנְיַן הַבּוֹרֵא וּמַעֲלַת מַאֲמָרוֹ מַה שֶּׁאָמַרְתָּ וְקִבָּלְתִּי זֹאת מִמְּךָ מִתוֹךְ הֲבָנָה. וְאוּלָם שְׁמַעְתִּיךָ אוֹמֵר, שֶׁבְּרִיאַת הַבְּרִיאָה הִיא רַק בְּמַאֲמָר הָאֱמֶת, וַהֲרֵי הָאֱמֶת הִיא הַהֶפֶךְ מִן הַשֶּׁקֶר. מִנַּיִן אֵפוֹא הוֹפִיעַ הַשֶּׁקֶר, וְכֵיצַד אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הָאֱמֶת, עַד שֶּׁנִּרְאֶה דּוֹמֶה לָהּ, וְיִהְיוּ הַבְּרוּאִים מְפַקְפְּקִים בּוֹ וְיִהְיוּ זְקוּקִים לְהַבְחָנָה בֵּין שְׁנֵיהֶם. וּכְלוּם הַבּוֹרֵא יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה אוֹהֵב שֶׁקֶר זֶה אוֹ מְתָעֵב אוֹתוֹ? וְאִם אָמַרְתָּ שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת הָאֱמֶת וּבָהּ בָּרָא אֶת בְּרִיאָתוֹ וּמְתָעֵב אֶת הַשֶּׁקֶר, כֵּיצַד זֶה נִכְנַס זֶה שֶׁהַבּוֹרֵא מְתָעֲבוֹ אֶל תּוֹךְ זֶה שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ, הַיְנוּ הָאֱמֶת?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “כְּשֶׁבָּרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בָּאֱמֶת לֹא הָיָה הָאָדָם זָקוּק לִתְשוּבָה עַד שֶׁנִּכְנַס הַשֶּׁקֶר אֶל תּוֹךְ הָאֱמֶת, שֶׁנִּבְרָא עַל יָדָהּ בִּגְלַל זֶה שֶׁשָּׂם אֱלֹהִים בָּאָדָם אֶת הַיְכֹלֶת, הַיְנוּ הָרָצוֹן וְהַנְּטִיָּה, הַנִּקְרָא בַּקָּשַׁת הָרֶוַח. וּכְשֶׁנִכְנַס הַשֶׁקֶר לְתוֹךְ הָאֱמֶת בִּבְחִינָה זוֹ, נִתְעַרְבֵּב הַשֶּׁקֶר בָּאֱמֶת בְּסִבַּת רְצוֹנוֹ שֶׁל הָאָדָם וִיכָלְתּוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ אֶת הָרֶוַח, שֶׁהִיא עַל פִּי בְחִירָתוֹ הַחָפְשִׁית עִם חֻלְשַׁת טֶבַע הָאָדָם. אֱלֹהִים בָּרָא אֵפוֹא אֶת הַתְּשׁוּבָה. לְהַעֲבִיר מֵעָלָיו אוֹתוֹ הַשֶּׁקֶר וּלְכוֹנֵן אוֹתוֹ עַל הָאֶמֶת. וּבָרָא אֱלֹהִים לוֹ אֶת הָעֹנֶשׁ, כְּשֶׁהוּא נִשְׁאָר בַּמְּסִבּוֹת שֶׁל הַשֶּׁקֶר?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “מַה סִּבַּת הִתְנַגְּדוּת זוֹ שֶׁל הַשֶּׁקֶר לָאֱמֶת עַד כְּדֵי זֶה שֶׁנִּתְחַלֵּף בּוֹ? וְכֵיצַד זֶה נַעֲשָׂה הַעֹנֶשׁ הֶכְרֵחִי לָאָדָם עַד שֶׁנִּהְיָה זָקוּק לִתְשׁוּבָה?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “כְּשֶֹבָּרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בָּאֱמֶת, עָשָׂה אוֹתוֹ אוֹהֵב אוֹתָהּ, וְלֹא לוֹ לֹא עֹנֶשׁ וְלֹא תְשׁוּבָה, וְנִשְׁאַר בְּכָךְ עַד אֲשֶׁר הִרְכִּיב בְּתוֹכוֹ אֱלֹהִים אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא מִשְּׁלֵמוּת הָאֱנוֹשִׁיּוּת, עִם זֶה שֶׁהִיא מִטִּבְעָהּ נוֹטָה לְתַאֲווֹת. וְצָמַח מִתּוֹךְ זֶה הִתְנַגְּדוּת הַשֶּׁקֶר וְהִתְעַרְבְּבוּ בָאֱמֶת שֶׁבָּהּ נִבְרָא הָאָדָם וְהָטְבַּע עַל אַהֲבָתָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הָאָדָם עַד כְּדֵי כָךְ, שָׂטָה מִן הָאֱמֶת עַל־יְדֵי הַמֶּרִי. וּמִי שֶׁשּׂוֹטֶה מִן הָאֱמֶת, הֲרֵי הוּא נוֹפֵל רַק לְתוֹךְ הַשֶּׁקֶר”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אִם כָּךְ לֹא נִכְנַס הַשֶּׁקֶר לְתוֹךְ הָאֱמֶת אֶלָּא עַל־יְדֵי הַמֶּרִי וְהָעֲבֵרָה”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “כָּךְ הוּא, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים אוֹהֵב אֶת הָאָדָם, וּמֵרֹב אַהֲבָתוֹ לוֹ בָּרָא אֶת הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה זָקוּק לוֹ. וְזוֹהִי הָאֱמֶת בְּעֵינָהּ. וְאוּלָם הַרְבֵּה יֵשׁ שֶׁהָאָדָם זִלְזֵל בָּזֶה בְּסִבַּת נְטִיַּת הַנֶּפֶשׁ לְתַּאֲווֹת וְנָטָה לְהַפֵר דְּבָרוֹ, וְהִגִּיעַ עַל יְדֵי כָךְ לַשֶּׁקֶר עַל־יְדֵי מִרְיוֹ, שֶׁהִמְרָה אֶת אֱלֹהָיו וְנִתְחַיֵּב עֹנֶשׁ. וְאוּלָם עַל־יְדֵי סַלְּקוֹ אֶת הַשֶּׁקֶר מֵעָלָיו בִּתְשׁוּבָתוֹ וַחֲזָרָתוֹ לְאַהֲבַת אֱמֶת, זָכָה בַשָּׂכָר”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הַגֵּד לִי בִּדְבַר תְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַמֶּרִי, עִם זֶה שֶׁכָּל הַבְּרִיּוֹת כֻּלָּם מוֹצָאָם מַגִּיעַ עַד אָדָם הַרִאשׁוֹן, וְאוֹתוֹ הֵן בָּרָא אֱלֹהִים בָּאֱמֶת. כֵּיצַד זֶה הֵבִיא לְעַצְמוֹ אֶת הַמֶּרִי, וְנִתְקַשֵּׁר מִרְיוֹ בִתְשׁוּבָה אַחַר־כָּךְ, אַחֲרֵי שֶׁהָרְכְּבָה בוֹ הַנֶּפֶשׁ, וְהִגִּיעַ בְּסוֹפוֹ לִשְׂכַר אוֹ לְעֹנֶשׁ? הֲרֵי אָנוּ רוֹאִים בְּנֵי־הָאָדָם מִקְצָתָם עוֹמְדִים בְּמִרְיָם, נוֹטִים לְמַה שֶּׁאֵין אֱלֹהִים אוֹהֵב, בְּנִגּוּד לְמַה שֶּׁדּוֹרֵשׁ עִקָּר בְּרִיאָתָם בִּדְבַר אַהֲבַת הָאֱמֶת, מְחַיְּבִים אֶת כַּעַס רִבּוֹנָם עֲלֵיהֶם, וְרוֹאִים מִקְצָתָם עוֹמְדִים לְמַלֵּא רְצוֹן בּוֹרְאָם וְשׁוֹמְעִים לְמִצְוָתוֹ, זַכָּאִים לְרַחֲמִים וְשָׂכָר. מַה סִּבַּת הַהֶבְדֵּל הַנִּמְצָא בֵינֵיהֶם?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “אָכֵן תְּחִלַּת הוֹפָעַת מֶרִי זֶה, לֹא הָיָה אֶלָּא בְסִבַּת אִבְּלִיס, הוּא הַשָּׂטָן, שֶׁהָיָה הַנִּכְבָּד בְּמַה שֶׁבָּרָא אֱלֹהִים יְרוֹמַם שְׁמוֹ, מִן הַמַּלְאָכִים וְהָאָדָם וְהַשֵּׁדִים. וּמִטִּבְעוֹ נִבְרָא לְאַהֲבָה וְלֹא יָדַע זוּלָתָהּ. וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר הָיָה מְיֻחָד לְעִנְיָן זֶה, נִכְנְסָה בּוֹ יְהִירוּת וְגָאוֹן וְהִתְגַּדְּלוּת וְהִתְנַשְּׂאוּת עַל הָאֱמוּנָה וְהַצִּיּוּת לִפְקֻדַּת בּוֹרְאוֹ, וְשָׁת אוֹתוֹ אֱלֹהִים לְמַטָּה מִכָּל הַבְּרוּאִים כֻּלָּם וְהוֹצִיאוֹ מִן הָאַהֲבָה, וְשָׂם לְעַצְמוֹ מָדוֹר בַּמֶּרִי. וּכְשֶׁיָּדַע שֶׁאֱלֹהִים יְרוֹמַם שְׁמוֹ אֵינוֹ אוֹהֵב אֶת הַמֶּרִי, וְרָאָה אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא בְאוֹתָה אֱמֶת וְאַהֲבָה וְצִיּוּת לְבוֹרְאוֹ, נִכְנְסָה בוֹ קִנְאָה, וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְזִמָּה לְהָסִיר אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן מִן הָאֱמֶת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שֻׁתָּף לוֹ בַּשֶּׁקֶר. וְנִתְחַיֵּב אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּעֹנֶשׁ בִּגְלַל נְטִיָּתוֹ לַמֶּרִי, שֶׁיִּפָּה אוֹתוֹ אוֹיְבוֹ בְעֵינָיו וּבִגְלַל לֶכְתוֹ אַחֲרֵי תַאֲוָתוֹ, עַד כְּדֵי לַמְרוֹת מִצְוַת אֱלֹהָיו בְּסִבַּת הִתְקוֹמְמוּת הַשֶּׁקֶר. וּכְשֶׁיָּדַע הַבּוֹרֵא, תְּרוֹמַם תִּשְׁבַּחְתּוֹ וְיִתְקַדְּשׁוּ שְׁמוֹתָיו, אֶת חֻלְשַׁת הָאָדָם, וּמְהִירוּת נְטִיָּתוֹ אֶל אוֹיְבוֹ, וַעֲזִיבָתוֹ אֶת הָאֱמֶת, שָׁת לוֹ הַבּוֹרֵא בְּרַחֲמָיו אֶת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁיַּעֲלֶה עַל יָדוֹ מִתְּהוֹם הַנְּטִיָּה אֶל הַמֶּרִי, וְלִהְיוֹת מְסֻגָּל לִתְשׁוּבָה, שֶׁבָּהּ יִתְגַּבֵּר עַל אוֹיְבוֹ אִבְּלִיס וּגְדוּדָיו וְלָשׁוּב אֶל הָאֱמֶת שֶׁהוּא טָבוּעַ עָלֶיהָ. וּכְשֶׁרָאָה אִבְּלִיס, שֶׁאֱלֹהִים תְּרוֹמַם תִּשְׁבַּחְתּוֹ וְְיִתְקַדְּשׁוּ שְׁמוֹתָיו, שֶׁאֱלֹהִים שָׁת לוֹ גְּבוּל, נִזְדָּרֵז אֶל הָאָדָם לְהִלָּחֵם בּוֹ וְנִכְנַס אֵלָיו בִּמְזִמּוֹת לְהוֹצִיאוֹ מִחֶסֶַד רִבּוֹנוֹ וְלַעֲשׂוֹתוֹ שֻׁתָּף לוֹ בַּכַּעַס שֶׁנִּתְחַיְּבוּ בוֹ הוּא וּגְדוּדָיו. וְשָׁת אֱלֹהִים תְּרוֹמַם תִּשְׁבַּחְתּוֹ לָאָדָם אֶת הַיְכֹלֶת לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְצִוָּהוּ לִדְבַּק בָּאֱמֶת וְלִשְׁקֹד עָלֶיהָ תָּמִיד וְאָסַר עָלָיו אֶת הַמֶּרִי וְאֶת הַהִתְנַגְּדוּת, וְגִלָּה לוֹ שֶׁאוֹיֵב לוֹ עַל הָאָרֶץ, הַנִּלְחָם בּוֹ וְאֵינוֹ מַרְפֶּה מִמֶּנּוּ לֹא בַלַּיְלָה וְלֹא בַיּוֹם. וְעַל־יְדֵי כָךְ נַעֲשָׂה הָאָדָם זַכַּאי לְשָׂכָר כְּשֶׁיִּדְבַּק בָּאֱמֶת אֲשֶׁר עָלֶיהָ קֹרַץ מִטִּבְעוֹ, לֶאֱהֹב אוֹתָהּ, וְרָאוּי לְעֹנֶשׁ אִם תִּתְגַּבֵּר עָלָיו נַפְשׁוֹ וְתַטֶּה אוֹתוֹ אֶל הַתַּאֲווֹת.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁשָּׁאַל בֶּן־הַמֶּלֶךְ אֶת שִׁמָאס אֶת הַשְּׁאֵלוֹת הַנִּזְכָּרוֹת אָמַר לוֹ: “אִם כֵּן: אֱמֹר לִי אֵפוֹא, בְּאֵיזֶה כֹחַ יְכֹלִים הַבְּרוּאִים לְהִתְנַגֵּד לְבוֹרְאָם, מֵאַחַר שֶׁהוּא בְתַכְלִית הָעֹז, כְּפִי שֶׁתֵּאַרְתָּ, בְּשָׁעָה שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו וְאֵינוֹ יָכֹל לַחֲרֹג מִרְצוֹנוֹ. הֲלֹא תָשִׂים אֶל לִבְּךָ שֶׁהוּא יָכֹל לְהָסִיר אֶת בְּרִיּוֹתָיו מִן הַמֶּרִי הַזֶּה, וְלַעֲשׂוֹת אוֹתָם דְּבֵקִים בְּאַהֲבָתוֹ תָּמִיד?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “אָכֵן אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יְרוֹמַם שְׁמוֹ נוֹהֵג בְּיֹשֶׁר וְשׁוֹפֵט בְּצֶדֶק וְחַנּוּן לְאַנְשֵׁי אַהֲבָתוֹ. בֵּרֵר לָהֶם אֶת דֶּרֶךְ הַטּוֹב וְנָתַן לָהֶם אֶת הַיְכֹלֶת וְאֶת הַכֹּחַ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהֵם רוֹצִים מִן הַטּוֹב. וּכְשֶׁהֵם עוֹשִׂים הַהֶפֶךְ מִזֶּה הֵם בָּאִים לִידֵי אֲבַדּוֹן וָמֶרִי”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אִם כָךְ הוּא שֶׁהַבּוֹרֵא הוּא שֶׁנָּתַן לָהֶם אֶת הַיְכֹלֶת, וְהֵם יְכֹלִים עַל־יְדֵי כָךְ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהֵם רוֹצִים, מִשּׁוּם מַה אֵין הוּא עוֹמֵד בֵּינֵיהֶם וּבֵין מַה שֶּׁהֵם רוֹצִים בּוֹ מִן הַשֶּׁקֶר, לְהַחֲזִירָם אֶל הָאֱמֶת?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “זֶהוּ בִגְלַל עָצְמַת רַחֲמָיו וְחָכְמָתוֹ הַמַּזְהִירָה. שֶׁכֵּן, כְּפִי שֶׁיָּצָא מֵאִתּוֹ הַכַּעַס עַל אִבְּלִיס וְאֵינוֹ מְרַחֵם עָלָיו, כֵּן יָצְאוּ מֵאִתּוֹ הָרַחֲמִים לְאָדָם הָרִאשׁוֹן עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה. וְרָצָה אוֹתוֹ אַחֲרֵי שֶׁכָּעַס עָלָיו”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “זוֹהִי הָאֱמֶת בְּעֵינָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא גוֹמֵל לְכָל אֶחָד עַל פָּעֳלוֹ, וְאֵין בּוֹרֵא מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים, לוֹ הַיְכֹלֶת בְּכָל דָּבָר”. הוֹסִיף הַנַּעַר וְאָמַר: “כְּלוּם בָּרָא אֱלֹהִים מַה שֶּׁהוּא אוֹהֵב וּמַה שֶּׁאֵינוֹ אוֹהֵב, אוֹ בָרָא רַק מַה שֶּׁהוּא אוֹהֵב וְלֹא זוּלַת זֶה?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “בָּרָא אֱלֹהִים כָּל דָּבָר, וְאוּלָם אֵינוֹ רוֹצֶה אֶלָּא בְמַה שֶּׁהוּא אוֹהֵב”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “מַה בְּעִנְיַן שְׁנֵי הַדְּבָרִים שֶׁבָּאֶחָד מֵהֶם רוֹצֶה אֱלֹהִים וְהוּא מְזַכֶּה אֶת בְּעָלָיו לְשָׂכָר, וְהַשֵּׁנִי מַכְעִיס אֶת הָאֱלֹהִים, וְיָחוּל עֹנֶשׁ עַל בְּעָלָיו?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “בָּרֵר לִי אֶת שְׁנֵי הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה וַהֲבִינֵנִי אוֹתָם, שֶׁאֲדַבֵּר עַל אוֹדוֹתָם”. אַָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הֵם הַטּוֹב וְהָרָע הַמָּרְכָּבִים בַּגּוּף וּבַנֶּפֶשׁ”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “הוֹי נַעַר מֵבִין, חוֹשֵׁב אֲנִי שֶׁכְּבָר יָדַעְתָּ שֶׁהַטּוֹב וְהָרָע הֵם מִן הַמַּעֲשִׂים שֶׁיַּעֲשׂוּם הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ. וְנִקְרָא הַטּוֹב בָּהֶם טוֹב, לִהְיוֹתוֹ רָצוּי לֵאלֹהִים, וְנִקְרָא הָרָע רָע, לִהְיוֹת בּוֹ מַה שֶׁמְּעוֹרֵר כַּעַס אֱלֹהִים. וְחוֹבָה עָלֶיךָ שֶׁתֵּדַע אֶת אֱלֹהִים, וְתָפֵק רָצוֹן מִמֶּנּוּ בְּמַעֲשֶׂה הַטּוֹב, שֶׁכֵּן צִוָּנוּ עַל כָּךְ, וְאָסַר עָלֵינוּ אֶת מַעֲשֵׂה הָרָע”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “חוֹשֵׁב אֲנִי, שֶׁאֶת שְׁנֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַיְנוּ אֶת הַטּוֹב וְאֶת הָרָע, אֵין עוֹשִׂים אֶלָּא חֲמֵשֶׁת הַחוּשִׁים הַיְדוּעִים בְּגוּף הָאָדָם מְקוֹמוֹת הַטַּעַם שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצֵא הַדִּבֵּר וְהַשֵּׁמַע וְהָרְאוּת וְהָרֵיחַ וְהַמִּשּׁוּשׁ. וּמֵעַתָּה רְצוֹנִי שֶׁתַּגִּיד לִי: כְּלוּם חֲמֵשֶׁת חוּשִׁים אֵלֶּה כֻּלָּם נוֹצְרוּ לַטּוֹב אוֹ לָרַע?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “הָבֵן, בֶּן־אָדָם, בֵּאוּר מַה שֶּׁשָּׁאַלְתָּ עָלָיו, וְהִיא הוֹכָחָה בְּרוּרָה, וְשִׂים אוֹתָהּ בְּדַעְתְּךָ, וְהַשְׁקֵה אוֹתָהּ אֶת לִבְּךָ, הַיְנוּ שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה בָּרָא אֶת הָאָדָם בָּאֱמֶת, וְשָׂם בְּטִבְעוֹ לֶאֱהֹב אוֹתָהּ, וְאֵין בְּרִיָּה יוֹצֵאת מִמֶּנָּה, אֶלָּא עַל־יְדֵי כֹחַ הָעֶלְיוֹן הַמַּשְׁפִּיעַ עַל כָּל מִקְרֶה. וְאֵין לְכַנּוֹת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה אֶלָּא הַשּׁוֹפֵט בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְטוֹבָה. וּכְבָר בָּרָא אֶת הָאָדָם לֶאֱהֹב אוֹתוֹ וְהִרְכִּיב בּוֹ אֶת הַנֶּפֶשׁ הַטְּבוּעָה עַל הַנְּטִיָּה לַתְּאֲווֹת, וְשָׁת לוֹ אֶת הַיְכֹלֶת, וְשָׁת לוֹ אֶת אֵלֶּה חֲמֵשֶׁת הַחוּשִׁים, הַמּוֹלִיכִים אוֹתוֹ לְגַן־עֵדֶן אוֹ לְגֵיהִנֹּם”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “וְכֵיצָד זֶה?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “הִנֵּה בָרָא אֶת הַלָּשׁוֹן לְדַבֵּר וְאֶת הַיָּדַיִם לַעֲשׂוֹת וְאֶת הָרַגְלַיִם לָלֶכֶת וְאֶת הַעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאֶת הָאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, וְנָתַן לְכָל אֶחָד מֵאֵלֶּה הַחוּשִׁים אֶת הַיְכֹלֶת וְעוֹרֵר אוֹתָם לְמַעֲשֶׂה וְלִתְנוּעָה וְצִוָּה עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת אֶלָּא הָרָצוּי לוֹ. וּמַה שֶּׁמֵּפִיק רָצוֹן מִמֶּנּוּ מִן הַדִּבּוּר הוּא הָאֱמֶת וַעֲזִיבַת מַה שֶּׁהוּא בְהֶפֶךְ מִמֶּנּוּ, הַיְנוּ הַשֶּׁקֶר. וּמִמַּה שֶּׁמֵּפִיק רָצוֹן מִמֶּנּוּ מִן הָרְאִיָּה, הוּא לְהַטּוֹת אֶת הָרְאִיָּה אֶל מַה שֶּׁהוּא אוֹהֲבוֹ וְלַעֲזֹב אֶת הַהֶפֶךְ מִמֶּנּוּ, הַיְנוּ לְהַטּוֹת אֶת הַרְאִיָּה אֶל מַה שֶּׁאֱלֹהִים מְתָעֲבוֹ, כְּגוֹן הָרְאִיָּה אֶל הַתַּאֲווֹת. וּמִמַּה שֶּׁרָצוּי לוֹ מִן הַשְּׁמִיעָה, הוּא לְהַאֲזִין רַק לָאֱמֶת כְּגוֹן הַהַזְהָרָה וּמַה שֶּׁבְּסִפְרֵי אֱלֹהִים וְלָעֲזֹב הִפּוּכוֹ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִשְׁמַע מַה שֶּׁמֵּבִיא לִידֵי כַעַס אֱלֹהִים. וּמִמַּה שֶּׁמֵּפִיק רָצוֹן מֵאֱלֹהִים מִן הַיָּדַיִם, הוּא שֶׁלֹּא תְקַמֵּצְנָה בְּמַה שֶּׁאָצַל לָהֶן, אֶלָּא יוֹצִיאוֹ אוֹתוֹ בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לְרָצוֹן לוֹ, וְלַעֲזֹב הִפּוּכוֹ הַיְנוּ לִקְפֹּץ אוֹתָן אוֹ לְהוֹצִיא מַה שֶּׁאָצַל לָהֵן אֱלֹהִים בְּמַה שֶּׁהוּא לְמוֹרַת לוֹ. וּמַה שֶּׁמֵּפִיק רָצוֹן מִמֶּנּוּ מִן הָרַגְלַיִם, הוּא שֶׁתִּהְיֶינָה אָצוֹת לְטוֹב, כְּגוֹן לְמַטְּרַת הַלִּמּוּד, וְתַעֲזֹבְנָה אֶת הִפּוּכוֹ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא תֵלַכְנָה שֶׁלֹּא בְדֶרֶךְ אֱלֹהִים. וּבְנוֹגֵעַ לְזוּלַת זֶה מִן הַתַּאֲווֹת, שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָן הָאָדָם, הִנֵּה מוֹצָאָׂן מִן הַגּוּף בִּפְקֻדַּת הַנֶּפֶשׁ. וְהַתַּאֲוָה הַיּוֹצֵאת מִן הַגּוּף שְׁנֵי סוּגִים הִיא, תַּאֲוַת הַמִּין, וְתַאֲוַת הַבֶּטֶן. וּמַה שֶּׁמֵּפִיק רָצוֹן מֵאלֹהִים מִתַּאֲוַת הַמִּין, הוּא שֶׁלֹּא תִהְיֶה אֶלָּא בַמֻתָּר. וְכַעֲסוֹ מִתְעוֹרֵר כְּשֶׁהִיא בְאִסּוּר. וְתַאֲוַת הַבֶּטֶן, הַיְנוּ בְמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, מַה שֶּׁרָצוּי לֵאלֹהִים הוּא, שֶׁלֹּא יִקַּח לוֹ מֵהֶם כָּל אֶחָד אֶלָּא מַה שֶׁהִתִּירוֹ אֱלֹהִים לוֹ אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה וִיהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים וְיוֹדֶה לו, וּמַה שֶּׁמַּכְעִיס אֶת אֱלֹהִים מִמֶּנּוּ אַל יַגִּישׁ אֶל פִּיו וְכֵן מַה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ בְצֶדֶק, וּמַה שֶּׁהוּא זוּלַת זֶה מִן הַדֵּעוֹת שֶׁקֶר הוּא. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁאֱלֹהִים בָּרָא כָּל דָּבָר וְאֵינוֹ רוֹצֶה אֶלָּא בַטּוֹב, וְצִוָּה עַל כָּל אֵבָר מֵאֵבְרֵי הַגּוּף לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהִטִּיל עָלָיו, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הַיּוֹדֵעַ וְהֶחָכָם”. אָמַר הַנַּעַר: “הַגֵּד לִי מֵעַתָּה, כְּלוּם הָיָה לִפְנֵי שֶׁקָּרָה הַדָּבָר בִּידִיעַת אֱלֹהִים יְרוֹמַם כֹּחוֹ, שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן יֹאכַל מִן הָעֵץ שֶׁאֲסָרוֹ אֱלֹהִים עָלָיו, עַד שֶׁקָּרָה עִמּוֹ מַה שֶׁקָּרָה, וְיָצָא בָּזֶה מִן הַצִּיוּת אֶל הַמֶּרִי?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “כֵּן, הָעֶלֶם הַמְלֻמָּד, כְּבָר הָיָה זֶה בִידִיעַת אֱלֹהִים לִפְנֵי כֵן, לִפְנֵי שֶׁבָּרָא אֶת אָדָם הַרִאשׁוֹן. וְהוֹכָחָה וְסִימָן לְכָךְ הוּא מַה שֶּׁהִקְדִּים לוֹ מִן הַהַזְהָרָה שֶׁלֹּא יֹאכַל, וְהוֹדִיעוֹ שֶׁאִם יֹאכַל מִמֶּנּוּ יִהְיֶה מַמְרֶה. וְזֶהוּ מִדֶּרֶךְ הַצֶּדֶק וְהַמִּשְׁפָּט, שֶׁלֹּא תִהְיֶינָה טַעֲנוֹת לְאָדָם לִטְעֹן נֶגֶד רִבּוֹנוֹ. וּכְשֶׁנָּפַל בְּפַח הַחֵטְא וְהָעֲבֵרָה, וְרָבְתָה עָלָיו הַבּוּשָׁה וְהַתּוֹכֵחָה קָרָה זֶה בְּצֶאֱצָאָיו אַחֲרָיו, וְשָׁלַח אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת הַשְּׁלִיחִים וְנָתַן לָהֶם סְפָרִים, וְלִמְּדוּנוּ אֶת חֻקּוֹת אֱלֹהִים וּבֵאֲרוּ לָנוּ מַה שֶּׁבְּתוֹכָם מִן הַהַזְהָרָה וְהַמִּשְׁפָּטִים וּפֵרְטוּ לָנוּ וְהֶרְאוּ לָנוּ בָרוּר אֶת הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה לַמַּטָּרָה, וּבֵאֲרוּ לָנוּ מַה הוּא הַמֻטָּל עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹתוֹ וּמַה הוּא הַמֻטָּל עָלֵינוּ לְעָזְבוֹ. וְאָנוּ הַשּׁוֹלְטִים בָּרָצוֹן חָפְשִׁים. וּמִי שֶׁנָּהַג לְפִי חֻקּוֹת אֵלּוּ, הִנֵּה הִשִּׂיג הַמַּטָּרָה וְהִרְוִיחַ, וּמִי שֶׁהִמְרָה, אָבַד בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת. זֶהוּ דֶּרֶךְ הַטּוֹב וְדֶּרֶךְ הָרָע. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁאֱלֹהִים הַכֹּל יָכֹל וְלֹא בָרָא אֶת הַתַּאֲווֹת לָנוּ אֶלָּא בִרְצוֹנוֹ וּבְחֶפְצוֹ, וְצִוָּנוּ שֶׁנַּחֲזִיק בְּדֶרֶךְ הַמֻּתָּר, שֶׁיִּהְיֶה טוֹב לָנוּ. וּכְשֶׁאָנוּ נוֹהֲגִים בְּדֶרֶךְ הָאָסוּר, יִהְיֶה רָע לָנוּ. וּמַה שֶׁאָנוּ מַשִּׂיגִים מִן הַטּוֹבָה, מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הוּא, אַךְ מַה שֶּׁפּוֹגֵעַ בָּנוּ מִן הָרָע מֵעַצְמֵנוּ הוּא לָנוּ, אָנוּ מִשְׁפְּחוֹת הַבְּרוּאִים, לֹא מֵאֵת הַבּוֹרֵא, יִתְעַלֶּה אֱלֹהִים עַל זֶה מַעֲלָה רַבָּה”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה־עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעַר בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ גַ’לִיעָאד, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁאַל אֶת הַמִּשְׁנֶה שִׁמָאס שְׁאֵלוֹת אֵלֶּה, וְעָנָה לוֹ עֲלֵיהֶן, הוֹסִיף וְאָמַר: “קִבַּלְתִּי מַה שֶּׁתֵּאַרְתָּ לְפָנַי בְּעִנְיַן אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהֵבַנְתִּי מַה שֶּׁיֵּשׁ לְיַחֵס לִבְרוּאָיו. הַגֵּד לִי מֵעַתָּה בְּעִנְיָן שֶׁנָּבוֹךְ בּוֹ שִׂכְלִי בִתְמִיהָה עֲצוּמָה, שֶׁחָס אֲנִי עַל בְּנֵי־הָאָדָם, עַל הַסָּחַת דַּעְתָּם מִן הָעוֹלָם הַבָּא וְהַזְנָחָתָם מִלַּהֲגוֹת בּוֹ וְאַהֲבָתָם אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, אַחֲרֵי שֶׁהֵם יוֹדְעִים שֶׁיַּעַזְבוּ אוֹתוֹ וְיֵצְאוּ מִמֶּנּוּ עֲלוּבִים”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “אָמְנָם כֵּן. וּכְשֶֹאַתָּה רוֹאֶה אוֹתוֹ בְתַהְפּוּכוֹתָיו וּבְגִידָתוֹ בְתוֹשָׁבָיו, הוֹכָחָה לְךָ שֶׁאֵין הוּא הַטּוֹב נִצְחִי לִבְעָלָיו, וְכֵן לֹא הָרָעָה לִבְעָלֶיה. וְאֵין בִּטָּחוֹן מִפְּנֵי תַהְפּוּכוֹתָיו. וַאֲפִילוּ אִם יָכוֹל הוּא לוֹ וּשְׂבַע רָצוֹן בּוֹ, אֵין מָנוֹס מִשִּׁנּוּי מַצָּבוֹ, וְחִישׁ מַהֵר תַּגִּיעַ הַעֲבָרָתוֹ מִמֶּנּוּ לָאָדָם. וְאֵין לָאָדָם בִּטָּחוֹן מִכָּךְ, וְלֹא יוֹעִיל לוֹ מַה שֶּׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ מִיָפְיָפוּתוֹ. וּכְשֶׁאָנוּ מַכִּירִים זֹאת יוֹדְעִים אָנוּ, שֶׁהַגָּרוּעַ בִּבְנֵי אָדָם לְמַצָּב, הוּא הַנִּפְתֶּה אַחֲרָיו וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִן הָעוֹלָם הַבָּא, וְשֶׁאוֹתוֹ הַטוּב שֶׁהִגִּיעַ לוֹ לֹא יִשָּׁקֵל לְעֻמַּת אוֹתוֹ הַפַּחַד וְהַמְּצוּקָה וְהַבַּלָּהוֹת שֶׁיַּשִּׂיגוּ אוֹתוֹ אַחֲרֵי הַעֲבָרָתוֹ מִתּוֹכוֹ. וְיוֹדְעִים אָנוּ שֶׁאִלּוּ הָיָה הָאָדָם יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיַּגִּיעַ אֵלָיו בְּבוֹא הַמָּוֶת וּבִפְרִידָתוֹ מִן הַתַּעֲנוּגוֹת שֶׁהוּא שָׁרוּי בָּהֶם וְהַטּוּב, הָיָה דוֹחֶה מֵעַל פָּנָיו אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ, וְהָיָה נַעֲשֶׂה וַדַּאי לָנוּ שֶׁהָעוֹלָם הַבָּא טוֹב יוֹתֵר לָנוּ וּמוֹעִיל יוֹתֵר”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הַמִּשְׁנֶה, כְּבָר פָּסְקָה הַחֲשֵׁכָה שֶׁהָיָה לִבִּי בָּה בְּחֶבְרָתְךָ הַמְּאִירָה, וְהִדְרַכְתָּ אוֹתִי מֵישָׁרִים אֶל הַדֶּרֶךְ שֶׁעָלַי לָלֶכֶת בָּהּ, לָלֶכֶת אַחֲרֵי הָאֱמֶת, וְנָתַתָּ לִי נֵר לִרְאוֹת לְאוֹרוֹ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם אַחַד הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ בְאוֹתוֹ מַעֲמָד וְאָמַר: כְּשֶׁמַּגִּיעַ זְמַן הָאָבִיב, אֵין לְהִמָּלֵט מִזֶּה שֶׁיְּבַקְּשׁוּ לָהֶם מִרְעֶה כָּאַרְנֶבֶת כַּפִּיל. וּכְבָר שָׁמַעְתִּי מִפִּיכֶם מִן הַשְּׁאֵלוֹת וְהַבֵּאוּרִים מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מִיָּמַי, וְזֶה עוֹרֵר אוֹתִי שֶׁאֶשְׁאַל מִפִּיכֶם דָּבָר. הַגִּידוּ לִי, מַה הוּא הַטּוֹב בְּמַתּוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “בְּרִיאוּת הַגּוּף וּפַרְנָסָה בְהַתֵּר וּבָנִים יְשָׁרִים”. אָמַר לוֹ: “הַגִּידוּ לִי מֵעַתָּה, מַה הוּא הַגָּדוֹל בַּכֹּל, וּמַה הוּא הַקָּטָן מִכֹּל?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הַגָּדוֹל בַּכֹּל הוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֹרֶךְ־רוּחַ עִם קָטָן מִמֶּנּוּ. וְהַקָּטָן מִכֹּל כְּשֶׁאֵין לוֹ אֹרֶךְ־רוּחַ עִם הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ”. אָמַר לוֹ: “אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, מַה הֵם אַרְבַּעַת הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁוִים בָּהֶם כָּל הַבְּרוּאִים?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “שָׁוִים הֵם כָּל הַבְּרוּאִים בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וְעֹנֶג־הַשֵּׁנָה וְתַאֲוַת־הַנָּשִׁים וּבְהִתְאַבְּקוּת בַּמָּוֶת”. אָמַר לוֹ: “וּמַה הֵם הַשְּׁלשָׁה שֶׁאֵין גַּם אֶחָד יָכֹל לְהָסִיר כִּעוּרָם מֵעַל עַצְמוֹ?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הַטִּפְּשׁוּת וְגַסּוּת הָרוּחַ וְהַטֶּבַע לְשַׁקֵּר”. אָמַר לוֹ: “וְאֵיזֶה הוּא הַשֶּׁקֶר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, עִם זֶה שֶׁהַשֶּׁקֶר כֻּלוֹ מְכֹעָר?” אָמַר לוֹ: “הַשֶּׁקֶר הַמַּעֲבִיר נֵזֶק מֵעַל בְּעָלָיו וּמֵבִיא לוֹ תוֹעֶלֶת”. אָמַר לוֹ: “וְאֵיזוּ אֱמֶת מְכֹעֶרֶת, עִם זֶה שֶׁהָאֱמֶת יָפָה?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “גַּאֲוַת הָאָדָם בְּמַה שֶׁבּוֹ, וְהִתְהַדְּרוֹ עָלֶיהָ”. אָמַר לוֹ: “וּמַה הוּא הַמְכֹעָר שֶׁבַּמְכֹעָר?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “כְּשֶׁאָדָם מִתְהַדֵּר בְּמַה שֶּׁאֵין בּוֹ”. אָמַר לוֹ: “וְאֵיזֶה בָאֲנָשִׁים הוּא הַטִּפֵּשׁ בְּכֻלָּם?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “זֶה שֶׁאֵין לוֹ מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר בְּמַה שֶׁהוּא שָׂם בְּבִטְנוֹ”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “הַמֶּלֶךְ, אַתָּה מַלְכֵּנוּ, וְאוּלָם מְבַקְּשִׁים אֲנַחְנוּ שֶׁתּוֹרִישׁ אֶת הַמַּלְכוּת לְבִנְךָ אַחֲרֵיךָ, וְאָנוּ הַמְשָׁרְתִים וְהַנְּתִינִים”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עוֹרֵר הַמֶּלֶךְ אֶת אֵלֶּה מִן הַמְלֻמָּדִים וְהָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בְאוֹתוֹ מַעֲמָד שֶׁיִּשְׁמְרוּ מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ מִמֶּנּוּ בְדַעְתָּם וְיִנְהֲגוּ עַל פִּיו, וְצִוָּם לִשְׁמֹעַ אֵלָיו לְכָל אֲשֶׁר יְצַוֵּם בְּנוֹ, שֶׁכֵּן מִנָּה אוֹתוֹ לְיוֹרֵשׁ כִּסְאוֹ אַחֲרָיו, שֶׁיִּהְיֶה תַּחְתָּיו עַל מַלְכוּת אָבִיו, וְהִשְׁבִּיעַ אֶת כָּל תּוֹשָׁבֵי מַמְלַכְתּוֹ הַמְלֻמָּדִים וְאַנְשֵׁי־הַמִּלְחָמָה, אֶת הַצְּעִירִים וְאֶת הַזְּקֵנִים וּשְׁאָר בְּנֵי־הָאָדָם שֶׁלֹּא יַמְרוּ אֶת פִּיו וְלֹא יָפֵרוּ אֶת פְּקֻדָּתוֹ לְכָל אֲשֶׁר יְצַוֵּם. כְּשֶׁנִּמְלְאוּ לְבֶן־הַמֶּלֶךְ שְׁבַע־עֶשְׂרֶה שָׁנָה, חָלָה הַמֶּלֶךְ מַחֲלָה קָשָׁה, עַד שֶׁהָיָה קָרוֹב לָמוּת. כְּשֶׁהָיָה בָרוּר לוֹ שֶׁהַמָּוֶת כְּבָר יָרַד עָלָיו, אָמַר לְאֲנָשָׁיו: “חֳלִי הַמָּוֶת הוּא שֶׁיָּרַד עָלַי. קִרְאוּ אֵלַי אֵפוֹא אֶת קְרוֹבַי וְאֶת בְּנִי, וְאִסְפוּ אֵלַי אֶת בְּנֵי־מַמְלַכְתִּי, עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מֵהֶם אֶחָד שֶׁלֹּא יָבוֹא”. יָצְאוּ וְקָרְאוּ לִבְנֵי הָאָדָם הַקְּרוֹבִים, וּפִרְסְמוּ עַל־יְדֵי קוֹלוֹת־קוֹרְאִים בֵּין הָרְחוֹקִים עַד שֶׁבָּאוּ כֻּלָּם וְנִכְנְסוּ אֶל הַמֶּלֶךְ. אָמְרוּ לוֹ: “כֵּיצַד שְׁלוֹמְךָ הַמֶּלֶךְ? וּמַה דַּעְתְּךָ בִּדְבַר מַחֲלָתְךָ זוֹ?” אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “מַחֲלָתִי זוֹ הִיא שֶׁהַסּוֹף בָּהּ, וּכְבָר בִּצַּע הַחֵץ אֶת אֲשֶׁר חָרַץ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עָלַי. וַאֲנִי עַכְשָׁו בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לָעוֹלָם הַבָּא”. אַחַר־כָּךְ אָמַר לִבְנוֹ: “קְרַב אֵלַי”, קָרַב אֵלָיו הַנַּעַר כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה בְכִי מַר, עַד שֶׁכִּמְעַט הִרְטִיב מִטָּתוֹ. וְאַף הַמֶּלֶךְ דָּמְעוּ עֵינָיו, וּבָכוּ כָל מִי שֶׁהָיוּ בְאוֹתוֹ מַעֲמָד. אָמַר הַמֶּלֶךְ לִבְנוֹ: “אַל תֵּבְךְּ, בְּנִי, שֶׁאֵין אֲנִי הָרִאשׁוֹן שֶׁמָצָא אוֹתוֹ זֶה שֶׁאֵין לְהִמָּנַע מִמֶּנּוּ, מוֹצֵא הוּא אֶת כָּל מִי שֶׁבְּרָאוֹ אֱלֹהִים. יְרָא אֶת אֱלֹהִים וַעֲשֵׂה טוֹב, וְהֵבִיא אוֹתְךָ אֱלֹהִים עַד מְהֵרָה אֶל מְגַמַּת חֵפֶץ כָּל הַבְּרוּאִים, וְאַל תֵּלֵךְ אַחֲרֵי הַתַּאֲוָה, וְהַעֲסֵק נַפְשְׁךָ בְּזֵכֶר אֱלֹהִים בְּקוּמְךָ וּבְשִׁבְתְּךָ וּבְהֲקִיצְךָ וּבִשְׁנָתְךָ, וְשַׁוֵּה אֶת הָאֱמֶת לְנֶגֶד עֵינֶיךָ. וְאֵלֶּה הֵם דְּבָרַי הָאַחֲרוֹנִים עִמְךָ וְשָׁלוֹם”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהִזְהִיר הַמֶּלֶךְ גַלִיעָאד אֶת בְּנוֹ וּמָסַר לְיָדוֹ אֶת הַמַּלְכוּת לְאַחֲרֵי פְּטִירָתוֹ, אָמַר הַנַּעַר לְאָבִיו: “כְּבָר יָדַעְתָּ, אָבִי, שֶׁלֹא פָסַקְתִּי מִשְּׁמֹעַ בְּקוֹלְךָ וּמִשְּׁמֹר מִצְוָתְךָ וּמִלְּמַלֵּא פְּקֻדָּתְךָ וּמִבַּקֵּשׁ רְצוֹנְךָ, וַהֲרֵי הָיִיתָ לִי הָאָב הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, וְכֵיצָד זֶה אֵצֵא אַחֲרֵי מוֹתְךָ לְמַה שֶׁאֵינוֹ לְרָצוֹן לְךָ? הִנֵּה אַחֲרֵי הַחִנּוּךְ הַטּוֹב שֶׁחִנַּכְתָּ אוֹתִי, הִנְךָ עוֹזֵב אוֹתִי וְאֵין בִּיכָלְתִּי לְהַחֲזִירְךָ אֵלַי וּכְשֶׁאֶשְׁמֹר מִצְוָתְךָ אֶהְיֶה מְאֻשָּׁר בְּכָךְ, וְיִהְיֶה גוֹרָלִי הַמְעֻלֶּה בְיוֹתֵר”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁהוּא שׁוֹקֵעַ בְּתַכְלִית בִּמְצוּקַת־הַמָּוֶת: “בְּנִי, דְּבַק בְּעֶשֶׂר מִדּוֹת שֶׁיִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים תּוֹעֶלֶת בָּהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵן: כְּשֶׁאַתָּה בָּא לִידֵי כַעַס, כְּבֹש כַּעַסְךָ. וּכְשֶׁאַתָּה מִתְנַסֶּה בְצָרָה, הִתְאַזֵּר בְּאֹרֶךְ־רוּחַ. וּכְשֶׁאַתָּה מְדַבֵּר, דַּבֵּר אֱמֶת. וּכְשֶׁהִבְטַחְתָּ הַבְטָחָה, מַלֵּא אוֹתָה. וּכְשֶׁאַתָּה שׁוֹפֵט, שְׁפֹט בְּצֶדֶק. וּכְשֶׁהַכֹּחַ בְּיָדְךָ, וַתֵּר. נְהַג נְדִיבוּת בִּפְקִידֶיךָ וּסְלַח לְאוֹיְבֶיךָ, וּפַזֵר בְּיַד נְדִיבָה חַסְדְּךָ לְשׂוֹנְאֲךָ וְהִמָּנַע מֵהַזִּיק לוֹ וּדְבַק בְעוֹד עֶשֶׂר מִדּוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים לְמוֹעִיל בָּהֶן בְּתוֹךְ אַנְשֵׁי־מַמְלַכְתְּךָ. וְהֵן: כְּשֶׁאַתָּה מְחַלֵּק, חַלֵּק בְּיֹשֶר. וּכְשֶׁאַתָּה מַעֲנִישׁ, הַעֲנֵשׁ בְּצֶדֶק וְאַל תִּתְאַכְזָר. וּכְשֶׁאַתָּה מַבְטִיחַ, קַיֵּם הַבְטָחָתְךָ. וְקַבֵּל עֵצָה טוֹבָה, וְהֶרֶף מֵעַקְשָׁנוּת, וְהַטֶּל עַל נְתִינֶיךָ לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת הָאֱלֹהִים וּבַמָּסֹרֶת הַמְשֻׁבָּחָה, וֶהֱוֵה שׁוֹפֵט בְּיֹשֶׁר בֵּין בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁיֹּאהֲבוּ אוֹתְךָ גְּדוֹלָם וּקְטַנָּם, וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ הַשַּׁחְצָנִים בָּהֶם וְהַמָּשְׁחָתִים”. אַחַר כָּךְ אָמַר לַנִּמְצָאִים מִן הַמְלֻמָּדִים וְהָאֶמִירִים בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד, בְּמָסְרוֹ אֶת הַמַּלְכוּת לִבְנוֹ אַחֲרָיו: “הִשָּׁמְרוּ לָכֶם לִבְלִי הַמְרוֹת מִצְוַת מַלְכְּכֶם, וּמֵעֲזֹב לִבְלִי שְׁמֹעַ בְּקוֹל גְּדוֹלֵיכֶם, שֶׁאֲבַדּוֹן בְּכַךְ לְאַרְצְכֶם וּפֵרוּד לַחֲבִילַתְכֶם וָנֵזֶק לְגוּפְכֶם וְכִלָּיוֹן לְהוֹנְכֶם, לְשִׂמְחַת אוֹיבֵיכֶם עֲלֵיכֶם. וְהִנֵּה אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת בְּרִיתְכֶם עִמִּי, וְהָיָה כֵן בְּרִיתְכֶם עִם הַנַּעַר הַזֶּה, וְהָאֲמָנָה שֶׁבֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, תִּהְיֶה גַם בֵּינֵיכֶם וּבֵינוֹ; וַעֲלֵיכֶם לִשְׁמֹעַ וּלְמַלֵּא מִצְוָתוֹ, שֶׁכֵּן תִּקּוּן מַצַּבְכֶם הוּא בָזֶה. וֶהֲיוּ נְכוֹנִים עִמּוֹ כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶם עִמָּדִי, וְיִכּוֹנוּ עִנְיְנֵיכֶם וְיִיטַב מַצַּבְכֶם. וְהִנֵּה הוּא זֶה מַלְכְּכֶם וַאֲשֶׁר בְּיָדוֹ נִתַּן טוּבְכֶם, וְשָׁלוֹם”. גָּבְרוּ עָלָיו מְצוּקוֹת הַמָּוֶת וְדָבְקָה לְשׁוֹנוׁ. אִמֵּץ אֶת בְּנוֹ אֵלָיו וּנְשָׁקוֹ וְהוֹדָה לָאֵל, וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ. נֶאֶנְחוּ עָלָיו כָּל נְתִינָיו וְאַנְשֵׁי־מַמְלַכְתּוֹ. עָטְפוּ אוֹתוֹ בְתַכְרִיכִים וּקְבָרוּהוּ בְכָבוֹד וּפְאֵר וּגְדֻלָּה. חָזְרוּ וְהַנַּעַר אִתָּם. הִלְבִּישׁוּהוּ בֶּגֶד מַלְכוּת וְהִכְתִּירוּהוּ כֶתֶר אָבִיו, וְשָׂמוּ אֶת טַבַּעַת חוֹתַם אָבִיו בְּאֶצְבָּעוֹ וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל כִּסֵּא־הַמַּלְכוּת. הָיָה נוֹהֵג הַנַּעַר בְּתוֹכָם מִנְהַג אָבִיו בְּמִשְׁפָּט וּבְיֹשֶר וּבְטוּב זְמַן מֻעָט. אַחַר כָּךְ עָמַד לוֹ לְמִפְגָּע הָעוֹלָם הַזֶּה וּמָשַׁךְ אוֹתוֹ בְּתַאֲווֹתָיו, וְהִתְמַכֵּר לְתַעֲנוּגוֹתָיו, וּפָנָה אֶל תִּפְאֶרֶת עִנְיָנָיו וְעָזַב מַה שֶּׁהִטִּיל עָלָיו אָבִיו מִן הַחוֹבוֹת, וְהִזְנִיחַ וְלֹא שָׁמַר אֶת מִצְוַת אָבִיו, וְהִתְרַשֵּׁל בְּמַמְְלַכְתּוֹ, וְהָלַךְ בְּדֶרֶךְ שֶׁאֲבַדּוֹן בָּהּ. וְגָבְרָה עָלָיו הָאַהֲבָה לְנָשִׁים, עַד שֶׁלֹּא הָיָה שׁוֹמֵעַ עַל דְּבַר אִשָּׁה יָפָה, מִבְּלִי שְׁיִּשְׁלַח אֵלֶיהָ וְיִקָּחֵנָּה לוֹ לְאִשָּׁה. אָסַף מִן הַנָּשִׁים יוֹתֵר מִמַּה שֶׁאָסַף שְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.1 וְהָיָה מִתְיַחֵד כָּל יוֹם עִם מִסְפָּר מֵהֶן, וְנִשְׁאַר עִם אֵלּוּ שֶׁהָיָה מִתְיַחֵד אִתָּן חֹדֶשׁ תָּמִים, וְאֵינוֹ יוֹצֵא מֵאֶצְלָן, לֹא שׁוֹאֵל עַל מַלְכוּתוֹ וְלֹא עַל מֶמְשַׁלְתּוֹ, וְאֵינוֹ נוֹתֵן דַּעְתּוֹ לְעֹשֶק שֶׁהִתְאוֹנְנוּ עָלָיו נְתִינָיו, וּכְשֶׁהָיוּ פוֹנִים אֵלָיו בִּכְתָב לֹא הָיָה עוֹנֶה תְשׁוּבָה. וּכְשֶׁרָאוּ מֵאִתּוֹ כָךְ וּבָחֲנוּ מַה שֶׁהוּא נִצְנַף בּוֹ מֵהַזְנָחַת הָעִיּוּן בְּעִנְיְנֵיהֶם וּמְהַהִתְרַשְּׁלוּת בְּעִנְיְנֵי מַלְכוּתוֹ וּנְתִינָיו, נִתְבָּרֵר לָהֶם שֶׁאַחֲרֵי מְעַט מִזְעָר תָּחוּל עֲלֵיהֶם צָרָה. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה עֲלֵיהֶם, וּפָנוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִתְלוֹנְנִים. אָמַר אִישׁ אֶל אָחִיו: “הָבוּ נֵלֵךְ אֶל שִׁמָאס הַגָּדוֹל בְּמִשְׁנָיו וּנְסַפֵּר לוֹ עִנְיָנֵנוּ וְנוֹדִיעַ לוֹ עַל מִנְהַג מֶלֶךְ זֶה, שֶׁיַשִּׂיא אוֹתוֹ עֵצָה, שֶׁאִם לֹא כֵן, הִנֵּה בְעוֹד מְעַט יָבֹא עָלֵינוּ אָסוֹן, שֶׁכֵּן הִדְהִים הָעוֹלָם הַזֶּה עִם תַּעֲנוּגוֹתָיו אֶת הַמֶּלֶךְ הַזֶּה וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ הַשְּׂטָנִים בַּחֲבָלָיו”. קָמוּ וּבָאוּ אֶל שִׁמָאס וְאָמְרוּ לוֹ: “הַמְלֻמָד וְהֶחָכָם, הִנֵּה הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הִדְהִימָהוּ עוֹלָם זֶה בְּתַעֲנוּגוֹתָיו וּמְשָׁכוּהוּ הַשְּׂטָנִים בַּחֲבָלָיו וּפָנָה לַשָּׁוְא, וְאָץ לְהַשְׁחִית מַמְלַכְתּוֹ. וּבְהַשְׁחָתַת מַמְלַכְתּוֹ יִשָּׁחֵת הַכְּלָל, וְהָיָה עִנְיָנֵנוּ לִכְלָיָה. וְהַגּוֹרֵם לְכָךְ הוּא זֶה שֶׁאָנוּ שׁוֹהִים חֳדָשִׁים וְיָמִים מִבְּלִי שֶׁנִּרְאֶה אוֹתוֹ, וְאֵין פְּקֻדָּה מֵאִתּוֹ יוֹצֵאת לָנוּ וְלֹא לַמִּשְׁנֶה וְלֹא לְזוּלָתוֹ. אִי אֶפְשָׁר אֵפוֹא לְהָבִיא לְפָנָיו דָּבָר, וְאֵין הוּא נוֹתֵן דַּעְתּוֹ לִשְׁפֹּט, וְאֵינוֹ דוֹאֵג לְמַצָּבוֹ שֶׁל אָדָם מִנְּתִינָיו, שֶׁדַּעְתּוֹ מֻסָּחָה מֵהֶם. וַהֲרֵי בָאנוּ אֵלֶיךָ לְהוֹדִיעַ אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה הַגָּדוֹל בְּקִרְבֵּנוּ וְשָׁלֵם יוֹתֵר מֵאִתָּנוּ, וְלֹא יֵאוֹת שֶׁיָּבוֹא אָסוֹן עַל אֶרֶץ שֶׁאַתָּה שׁוֹרֶה בְּתוֹכָהּ, שֶׁכֵּן אַתָּה הִנְּךָ הַיָּכוֹל בְּיוֹתֵר בְּכָל הָאֲנָשִׁים לְהַחֲזִיר לַמּוּטָב אֶת הַמֶּלְֶך הַזֶּה. לֵךְ אֵפוֹא וְדַבֵּר אֵלָיו, אֶפְשָׁר יְקַבֵּל דְּבָרֶיךָ וְיָשׁוּב אֶל אֱלֹהִים”. קָם שִׁמָאס וְהָלַךְ לַמָּקוֹם שֶׁנִּפְגַּשׁ עִם מִי שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהַגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ, וְאָמַר לוֹ: “נַעַר טוֹב, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתְּבַקֵּשׁ לִי רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ, שֶׁעִנְיָן לִי וַאֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו וּלְהוֹדִיעוֹ מַשֶּׁהוּ וְלִשְׁמֹע מַה שֶּׁיְּשִׁיבֵנִי דָבָר”. עָנָה לוֹ הַנַּעַר לֵאמֹר: “אֲדוֹנִי, מִזֶּה חֹדֶשׁ אֵין הוּא מַרְשֶׁה לְשׁוּם אָדָם לְהִכָּנֵס אֵלָיו וְאַף לֹא לִי. וְכָל הַזְּמַן הַזֶּה לֹא רָאִיתִי פָנָיו. וְאוּלָם מוֹבִיל אֲנִי אוֹתְךָ אֶל מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ לְךָ רְשׁוּת מִמֶּנּוּ, וְהוּא שֶׁתָּבוֹא בִקְשָׁרִים עִם נַעַר פְּלוֹנִי הַנִּצָּב לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וּמֵבִיא לוֹ הַמַּאֲכָל מִן הַמִּטְבָּח. וּכְשֶׁיֵּצֵא אֶל הַמִּטְבָּח לִטֹּל אֶת הַמַּאֲכָל, שְׁאַל אוֹתוֹ כַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בִּשְׁבִילְךָ כָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ”. הָלַךְ שִׁמָאס אֶל דֶּלֶת הַמִּטְבָּח וְיָשַׁב זְמַן מֻעָט, וְהִנֵּה הַנַּעַר בָּא וּבִקֵּשׁ לְהִכָּנֵס אֶל הַמִּטְבָּח. דִּבֵּר אֵלָיו שִׁמָאס וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, רְצוֹנִי לְהִפָּגֵשׁ עִם הַמֶּלֶךְ וּלְהוֹדִיעוֹ דָּבָר הַנּוֹגֵעַ אֵלָיו. וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵחַסְדְּךָ, שֶׁכְּשֶׁיִּגְמֹר אֶת אֲרוּחַת־הַצָּהֳרַיִם שֶׁלּוֹ וְיִיטַב לִבּוֹ תְּדַבֵּר לִי אֵלָיו וְתִקַּח לִי רְשׁוּת מֵאִתּוֹ לְהִכָּנֵס אֵלָיו, שֶׁאֲדַבֵּר אֵלָיו מַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לוֹ”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבָרְךָ אֶעֱשֶׂה”. כְּשֶׁנָּטַל הַנַּעַר אֶת הַמַּאֲכָל וֶהֱבִיאוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְאָכַל מִמֶּנּוּ וְהֵיטִיב לִבּוֹ, אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הִנֵּה שִׁמָאס עוֹמֵד עַל הַדֶּלֶת וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֵלֶיךָ לְהוֹדִיעֲךָ דְבָרִים הַנּוֹגְעִים אֵלֶיךָ”. נִבְהַל הַמֶּלֶךְ וְחָרַד מִזֶּה, וְצִוָּה עַל הַנַּעַר לְהַכְנִיס אֶת הַמִּשְׁנֶה אֵלָיו.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁצִּוָּה הַמֶּלֶךְ עַל הַנַּעַר לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת שִׁמָאס, יָצָא הַנַּעַר וְקָרָא לַמִּשְׁנֶה לְהִכָּנֵס, כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל פָּנָיו מִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשַׁק אֶת יְדֵי הַמֶּלֶךְ וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ: “מַה הִשִּׂיגְךָ, שִׁמָאס, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁבִּקַּשְׁתָּ לְהִכָּנֵס אֵלַי?” אָמַר לוֹ: “זֶה לִי זְמַן שֶׁלֹּא רָאִיתִי אֶת פְּנֵי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, וּכְבַר נִכְסַפְתִּי אֵלֶיךָ הַרְבֵּה. וְהֲרֵינִי רוֹאֶה מַרְאֶיךָ וּבָאתִי אֵלֶיךָ בְעִנְיָן שֶׁאֲנִי מַגִּידוֹ לְךָ הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר בְּכָל טוֹב”. אָמַר לוֹ: “דַבֵּר כַּטּוֹב בְּעֵינֵיךָ”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה חָנַן אוֹתְךָ מִן הַדַּעַת וְהֶחָכְמָה לַמְרוֹת הֱיוֹתְךָ צָעִיר לְיָמִים, מַה שֶּׁלֹּא חָנַן אוֹתוֹ גַּם אֶחָד מִן הַמְּלָכִים לְפָנֶיךָ, וֵאלֹהִים הֵרִיק עָלֶיךָ כָּל חַסְדּוֹ, הַמֶּלֶךְ. וְאוּלָם חָפֵץ הוּא אֱלֹהִים, שֶׁלֹּא תוֹצִיא מַה שֶּׁאָצַל לְךָ מֵחַסְדּוֹ לְמַה שֶׁהוּא אַחֵר לַמְרוֹת פִּיו. אַל תִּתְקוֹמֵם לוֹ אֵפוֹא בְּהִשָּׁעֶנְךָ עַל אוֹצְרוֹתֶיךָ. לֹא כִי צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא שׁוֹמֵר מִצְווֹתָיו וְשׁוֹמֵעַ לִפְקֻדּוֹתָיו. וְהִנֵּה רְאִיתִיךָ מִזֶּה יָמִים מִסְפָּר שׁוֹכֵחַ אֶת אָבִיךָ וְהַזְהָרָתוֹ אוֹתְךָ, מֵפֵר אֶת צַוָּאָתוֹ מְחַלֵּל בְּרִיתוֹ, מְאַבֵּד אֶת עֲצָתוֹ הַטּוֹבָה וְאֶת דְּבָרָיו וּפוֹרֵשׁ מִיָּשְׁרוֹ וּמִדַּרְכֵי־שִׁלְטוֹנוֹ, וְאֵין אַתָּה זוֹכֵר אֶת הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה אֱלֹהִים אִתְּךָ וְלֹא אַסִּיר תּוֹדָה לוֹ עַל כָּךְ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד זֶה? וּמַה פֵּשֶׁר זֶה?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “פִּשְׁרוֹ שֶׁהִזְנַחְתָּ אֶת הַטִּפּוּל בְּעִנְיְנֵי מַמְלַכְתְּךָ וּמַה שֶׁהִטִּיל אֱלֹהִים עָלֶיךָ מְעִנְיְנֵי נְתִינֶיךָ, וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי נַפְשְׁךָ בְּמַה שֶׁיִּפְּתָה בְעֵינֶיךָ מִפְּחוּתֵי תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. וּכְבָר אָמְרוּ שֶׁתַּקָּנַת הַמַּלְכוּת וְהַדָּת וְהַנְּתִינִים הִיא הַיָּאָה לַמֶּלֶךְ שֶׁיִּשְׁמֹר עָלֶיהָ. וְעֲצָתִי הִיא, הַמֶּלֶךְ, שֶׁתְּעַיֵּן יָפֶה בְּאַחֲרִיתְךָ, שֶׁאָז תִּמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ הַבְּהִירָה שֶׁהַצָּלָה בָהּ, וְאַל תִּפְנֶה לַתַּעֲנוּג הַקַּל, הַעוֹבֵר וּבָטֵל וְהַמּוֹבִיל אֶל תְּהֹם הַכִּלָּיוֹן, שֶׁלֹּא יִקְרְךָ כְּמִקְרֵה הַדַּיָּג”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצָד הָיָה זֶה?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: "שָׁמַעְתִּי
-
מלכים א פרק יא, ג. היו לו שבע מאות נשים ושלש מאות פלגשים שהטו את לבבו. ↩
צַיָּד בָּא אֶל נָהָר לָדוּג בּוֹ כְּמִנְהָגוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל הַנָּהָר וְהָלַךְ עַל הַגֶּשֶׁר, רָאָה דָג גָּדוֹל, אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין לִי צֹרֶךְ לַעֲמֹד כָּאן. הוֹלֵךְ אֲנִי אַחֲרֵי הַדָּג אֶל אֲשֶׁר יֵלֵךְ עַד שֶׁאֲנִי תוֹפְסוֹ, וּפָטוּר אֲנִי מִלָּדוּג בְּמֶשֶׁךְ יָמִים”. פָּשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְיָרַד אַחֲרֵי הַדָּג. סָחַף אוֹתוֹ זֶרֶם הַנָּהָר עַד שֶׁעָלָה בְיָדוֹ לִתְפֹּס אֶת הַדָּג וּתְפָסוֹ. פָּנָה כֹה וָכֹה וּמָצָא אֶת עַצְמוֹ רָחוֹק מִן הַחוֹף. כְּשֶׁרָאָה מַה שֶּׁעָשָׂה בוֹ זֶרֶם הַמַּיִם, לֹא עָזַב אֶת הַדָּג וְלֹא חָזַר אֶלָּא סִכֵּן עַצְמוֹ וְהֶחֱזִיק בַּדָּג בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וְעָזַב אֶת גּוּפוֹ שׂוֹחֶה עִם זֶרֶם הַמַּיִם. לֹא פָסְקוּ הַמַּיִם לְסָחֲפוֹ עַד שֶׁהֱטִילוּהוּ לְתוֹךְ אֶמְצָעִיתָהּ שֶׁל שִׁבֹּלֶת מַיִם, שֶׁאֵין אֶחָד נִכְנָס לְתוֹכָה וְנִצָּל מִמֶּנָּה. הִתְחִיל צוֹעֵק וְאוֹמֵר: “הַצִּילוּ אֶת הַטּוֹבֵעַ”. בָּאוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים מִן הַמְפַקְּחִים עַל הַנָּהָר וְאָמְרוּ לוֹ: “מָה עִנְיָנְךָ? וּמָה עָבַר עָלֶיךָ עַד שֶׁהֵטַלְתָּ עַצְמְךָ לְתוֹךְ סַכָּנָה עֲצוּמָה זוֹ?” אָמַר לָהֶם: “אֲנִי הוּא זֶה שֶׁעָזַבְתִּי אֶת הַדֶּרֶךְ הַבְּהִירָה שֶׁהַצְלָחָה בָהּ וְשָׁעִיתִי לַתַּאֲוָה וְלָאֲבַדּוֹן”. אָמְרוּ לוֹ: “הוֹי פְּלוֹנִי, כֵּיצַד זֶה עָזַבְתָּ אֶת הַדֶּרֶךְ הַבְּהִירָה וְהִכְנַסְתָּ עַצְמְךָ בַּאֲבַדּוֹן זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁמֵּאָז מֵעוֹלָם לֹא נִכְנַס אָדָם לְכָאן וְיָצָא בְשָׁלוֹם? וּמַה הוּא שֶׁמְּנָעֲךָ לְהַשְׁלִיךְ דָּג זֶה שֶׁבְּיָדְךָ וּלְמַלֵּט אֶת נַפְשֶׁךָ? אָז הֵן הָיִיתָ מַצִּיל אֶת נַפְשֶׁךָ וְלֹא הָיִיתָ נוֹפֵל בַּאֲבַדּוֹן זֶה שֶׁאֵין הַצָּלָה מִמֶּנּוּ. וְעַכְשָׁו אֵין גַּם אֶחָד מֵאִתָּנוּ אֲשֶׁר יוּכַל לְהַצִּילְךָ מֵאֲבַדּוֹן זֶה”. נִכְרְתָה תִקְוַת אָדָם זֶה מֵחַיָּיו, וְאִבֵּד מַה שֶּׁהָיָה בְיָדוֹ מִמַּה שֶּׁנָּשָׂא נַפְשׁוֹ אֵלָיו וּמֵת מָוֶת קָשֶׁה". “וְלֹא מָשַׁלְתִּי לְךָ, הַמֶּלֶךְ, מָשָׁל זֶה, אֶלָּא כְדֵי שֶׁתַּנִּיחַ עִנְיָן מְכֹעָר זֶה, שֶׁהַסָּחַת דַּעַת בּוֹ מִמִּלּוּי הַחוֹבָה בְּעִנְיָנֶיךָ, וְתִתֵּן דַעְתְּךָ עַל מַה שֶּׁמֻּטָּל עָלֶיךָ מֵהַנְהָגַת מְדִינַת נְתִינֶיךָ וּתְטַפֵּל בְּסִדְרֵי מַלְכוּתְךָ, עַד שֶׁלֹּא יִמְצָא בְךָ אָדָם מוּם”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "וּמַה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה מְצַוֶּה אוֹתִי עָלָיו? אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “לְמָחָר כְּשֶׁתִּהְיֶה בְטוֹב וּבִבְרִיאוּת, תֵּן לִבְנֵי־אָדָם רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֵלֶיךָ. וְעַיֵּן בְּעִנְיְנֵיהֶם וְהִצְטַדֵּק לִפְנֵיהֶם, וְהַבְטַח אוֹתָם מֵעַצְמְךָ טוֹבָה וְאֹרַח־חַיִּים נָאֶה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “שִׁמָאס, נְכוֹחָה דִּבַּרְתָּ, וַהֲרֵינִי עוֹשֶׂה מַה שֶּׁיָעַצְתָּ אוֹתִי לְמָחָר, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. יָצָא שִׁמָאס מֵאֶצְלוֹ וְהוֹדִיעַ לַאֲנָשִׁים כָּל מַה שֶּׁאָמַר לוֹ. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר יָצָא הַמֶּלֶךְ מִמְּקוֹם מִסְתָּרָיו וְנָתַן רְשׁוּת לִבְנֵי־אָדָם לְהִכָּנֵס אֵלָיו. הָיָה מִצְטַדֵּק בִּפְנֵיהֶם וְהִבְטִיחָם שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהֶם מַה שֶׁהֵם רוֹצִים. הָיוּ מְרֻצִּים בְּכָךְ וְנִפְטְרוּ מֵעָלָיו וְהָלַךְ כָּל אֶחָד לְבֵיתוֹ. אַחֲרֵי זֶה נִכְנְסָה אֶל הַמֶּלֶךְ אַחַת נָשָׁיו, וְהָיְתָה הָאֲהוּבָה עָלָיו בְּכֻלָּן וְהַנִּכְבָּדָה בָהֶן בְּעֵינָיו. רָאֲתָה אוֹתוֹ שֶׁמַּרְאֵהוּ נִשְׁתַּנָּה וְהוּא מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנָיו, בְּסִבַּת מַה שֶּׁשְּׁמָעוֹ מִפִּי הַגָּדוֹל בְּמִשְׁנָיו. אָמְרָה לוֹ: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ, הַמֶּלֶךְ, נַפְשְׁךָ מֻדְאֶגֶת? כְּלוּם סוֹבֵל אַתָּה מַשֶּׁהוּ?” אָמַר לָהּ: “לָאו. אֶלָּא שֶׁהַתַּעֲנוּגוֹת שִׁקְּעוּנִי מִשִּׂים לִבִּי לְעִנְיָנַי. וּבְאֵיזוֹ רְשׁוּת יָכֹל אֲנִי לְהַסִּיחַ דַּעְתִּי מֵעִנְיָנַי וּמְעִנְיְנֵי נְתִינַי? וְאִם אֲנִי מַמְשִׁיךְ בְּכָךְ, הֲרֵי אַחֲרֵי זְמַן מוּעָט תֵּצֵא מַלְכוּתִי מִיָּדִי”. עָנְתָה לוֹ וְאָמְרָה: “רוֹאָה אֲנִי אוֹתְךָ, הַמֶּלֶךְ, מְרֻמֶּה עַל־יְדֵי נְצִיבֶיךָ וּמִשְׁנֶיךָ. אֵין בִּרְצוֹנָם אֶלָּא לְקַנְטְרְךָ וּלְהַעֲרִים עָלֶיךָ, שֶׁלֹּא יַגִּיעַ אֵלֶיךָ מִמַּלְכוּתְךָ תַּעֲנוּג זֶה, וְשֶׁלֹּא תִּמְצָא לְךָ לֹא עֹנֶג וְלֹא מְנוּחָה. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים הֵם שֶׁתְּבַלֶּה יְמֵי חַיֶּיךָ בַּהֲסָרַת הַתְּלָאָה מֵעֲלֵיהֶם, עַד שֶׁיִּכְלוּ יָמֶיךָ בִיגִיעָה וְעָמָל, וְתִהְיֶה כָזֶה שֶׁהֵמִית עַצְמוֹ לְתַקָּנַת זוּלָתוֹ, אוֹ שֶׁתְּהֵא כַנַּעַר וְהַגַּנָּבִים”. אָמַר לָהּ הַמֶּלַךְ: “וְכֵיצַד הָיָה זֶה?” אָמְרָה לוֹ:
סִפְּרוּ שֶׁשִּׁבְעָה מִן הַגַּנָּבִים יָצְאוּ בְאוֹתוֹ יוֹם לִגְנֹב כְּמִנְהָגָם. עָבְרוּ עַל פְּנֵי גַן שֶׁאֱגוֹזֵי פֶרֶךְ טְרִיִּים בּוֹ. נִכְנְסוּ לְאוֹתוֹ גַן, וְהִנֵּה לִפְנֵיהֶם נַעַר קָטָן עוֹמֵד בֵּינֵיהֶם. אָמְרוּ לוֹ: “הַנַּעַר, רְצוֹנְךָ שֶׁתִּכָּנֵס עִמָּנוּ לְגַן זֶה וְתַעֲלֶה עַל עֵץ זֶה שֶׁתֹּאכַל מֵאֱגוֹזָיו כַּאֲוַת נַפְשֶׁךָ וְתַשִּׁיל לָנוּ מִמֶּנּוּ אֱגוֹזִים?” נַעֲנָה לָהֶם הַנַּעַר לְכָךְ וְנִכְנַס עִמָּהֶם. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעַר הִסְכִּים עִמָּם וְנִכְנַס אִתָּם. אָמְרוּ זֶה לֶָזה: “רְאוּ מִי הוּא הַקַּל בָּנוּ וְהַקָּטָן, שֶׁיְּטַפֵּס עַל הָעֵץ”. הוֹסִיפוּ וְאָמְרוּ: “אֵין אָנוּ מוֹצְאִים בְּתוֹכֵנוּ צָנוּם יוֹתֵר מִנַּעַר זֶה”. אַחֲרֵי שֶׁהֶעֱלוּ אוֹתוֹ עַל הָעֵץ אָמְרוּ לוֹ: “אַל תִּגַּע בִּמְאוּמָה מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹּא יִרְאֶה אוֹתְךָ אָדָם וְיַזִּיקְךָ”. אָמַר לָהֶם הַנַּעַר: “וְכֵיצַד אֶעֱשֶׂה?” אָמְרוּ לוֹ: “שֵׁב בְּאֶמְצָעוֹ וְטַלְטֵל כָּל עָנָף מִמֶּנּוּ טַלְטֵלָה חֲזָקָה, עַד שֶׁיִּשֹּׁר מַה שֶּׁעָלָיו וְנִלְקְטֶנּוּ. וּכְשֶׁיִּכְלֶה מַה שֶּׁעָלָיו וְתֵרֵד אֵלֵינוּ, קַח חֶלְקְךָ מִמַּה שֶּׁאָסַפְנוּ”. הִתְחִיל הַנַּעַר, שֶׁטִּפֵּס עַל הָעֵץ מְטַלְטֵל כָּל עָנָף בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהָאֱגוֹזִים נוֹשְׁרִים, וְהַגַּנָּבִים מְאַסְפִים אוֹתָם. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ כְּשֶׁבַּעַל הַגַּן עוֹמֵד אֶצְלָם כְּשֶׁהֵם בְּאוֹתוֹ מַצָּב. אָמַר לָהֶם: “מַה לָּכֶם וּלְאִילָן זֶה?” אָמְרוּ לוֹ: “לֹא נָטַלְנוּ כְלוּם מִמֶּנּוּ, אֶלָּא שֶׁעָבַרְנוּ עָלָיו וְרָאִינוּ נַעַר זֶה עָלָיו, וְהֶאֱמַנּוּ שֶׁהוּא בְעָלָיו, וּבִקַּשְׁנוּ מֵאִתּוֹ לְהַאֲכִילוֹ מִמֶּנּוּ. טִלְטֵל אַחַד הָעֲנָפִים עַד שֶׁנָּשְׁרוּ מֵעָלָיו הָאֱגוֹזִים, וְאֵין כָּל עָוֹן בָּנוּ”. אָמַר בַּעַל־הָעֵץ לַנַּעַר: “וּמָה אַתָּה אוֹמֵר?” אָמַר לוֹ: “שֶׁקֶר דִּבְּרוּ אֵלֶּה. וְאוּלָם אֲנִי מַגִּיד לְךָ אֶת הָאֱמֶת, וְהִיא שֶׁבָּאנוּ יַחְדָּו לְכָאן, וְצִוּוּ עָלַי לְטַפֵּס עַל עֵץ זֶה שֶׁאֲטַלְטֵל אֶת הָעֲנָפִים שֶׁיִּשְׁרוּ מֵעֲלֵיהֶם הָאֱגוֹזִים, וּמִלֵּאתִי אַחֲרֵי דִבְרֵיהֶם”. אָמַר לוֹ בַּעַל־הָעֵץ: “כְּבָר הִפַּלְתָּ עַצְמְךָ לְתוֹךְ צָרָה גְדוֹלָה, וּכְלוּם הָיְתָה לְךָ תּוֹעֶלֶת מַשֶּׁהוּ מִזֶה?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “לֹא אָכַלְתִּי מֵהֶם כְּלוּם”. אָמַר לוֹ בַּעַל־הָעֵץ: “מֵעַכְשָׁו יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת טִפְּשׁוּתְךָ וּבַעֲרוּתְךָ, הַיְנוּ שֶׁאַצְתָּ לְהַשְׁמִיד עַצְמְךָ לְתַקָּנַת זוּלָתְךָ”. אָמַר לָהֶם לַגַּנָּבִים: “אֵין לִי דֶרֶךְ לְהַאֲשִׁימְכֶם, לְכוּ לְדַרְכְּכֶם”. וְתָפַס אֶת הַנַּעַר וְהֶעֱנִישׁוֹ". “וְכָךְ הֵם מִשְׁנֶיךָ וְאַנְשֵׁי מֶמְשַׁלְתְּךָ, מְבַקְּשִׁים הֵם לְהַשְׁמִידְךָ לְתַקָּנַת עִנְיָנָם, וְעוֹשִׂים בְּךָ כְּשֵׁם שֶׁעָשׂוּ הַגַּנָּבִים בַּנַּעַר”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁאָמַרְתְּ, וְצָדַקְתְּ בִּדְבָרַיִךְ. וַהֲרֵי אֵין אֲנִי יוֹצֵא אֲלֵיהֶם וְאֵינִי מַנִּיחַ תַּעֲנוּגוֹתַי”. לָן עִם אִשְׁתּוֹ בַּתַּעֲנוּגוֹת שֶׁבַּחַיִּים. כְּשֶּׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר. קָם הַמִּשְׁנֶה וְאָסַף אֶת רַבֵּי הַמֶּמְשָׁלָה יַחַד עִם כָּל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ אִתָּם מִן הַנְּתִינִים. בָּאוּ אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים. אַךְ הַשַּׁעַר לֹא נִפְתַּח לִפְנֵיהֶם וְלֹא יָצָא אֲלֵיהֶם, וְלֹא נָתַן לָהֶם רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֵלָיו. כְּשֶׁהִתְיָאֲשׁוּ מִזֶּה אָמְרוּ לְשִׁמָאס: “הַמִשְׁנֶּה הַנַּעֲלֶה וְהֶחָכָם הַשָּׁלֵם, כְּלוּם אִי אַתָּה רוֹאֶה מַצָּבוֹ שֶׁל נַעַר זֶה הַצָּעִיר לְשָׁנִים וּמְעוּט הַשֵׂכֶל שֶׁהוֹסִיף עַל חֲטָאָיו גַּם אֶת הַשֶּׁקֶר. רְאֵה כֵּיצַד הֵפֵר מַה שֶּׁהִבְטִיחַ לְךָ, וְלֹא קִיֵּם הַבְטָחָתוֹ. וְיֵשׁ לְצָרֵף חֵטְא זֶה לְחֲטָאָיו. וְאוּלָם מְבַקְּשִׁים אָנוּ שֶׁתִּכָּנֵס אֵלָיו שֵׁנִית, וְתִרְאֶה מַה הַסִּבָּה לִדְחִיָּתוֹ וְהִמָּנְעוֹ מִצֵּאת. אָכֵן לֹא בִלְתִּי מַכִּירִים אָנוּ אֶת תְּכוּנָתוֹ הַמְגֻנָּה בְּהַנְהָגָה מֵעֵין זוֹ. הֲרֵי הִגִּיעַ לְתַכְלִית הַקְּשִׁיחוּת”. שָׂם שִׁמָאס פָּנָיו וְנִכְנַס אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ, הַמֶּלֶךְ. מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ פוֹנֶה אֶל דָבָר פָּעוּט מִן הַתַּעֲנוּג וְעוֹזֵב אֶת הָעִנְיָן הַגָּדוֹל, שֶׁיָּאֶה לְךָ לַעֲסֹק בּוֹ? הֲרֵי דוֹמֶה אַתָּה לְזֶה שֵׁיֵּשׁ לוֹ גְמַלָּה, וְהוּא לָהוּט אַחֲרֵי חֲלָבָהּ וְהִשִּׂיאוֹ מְתִיקוּת חֲלָבָהּ מִלְּהַחֲזִיק בְּאַפְסָרָהּ. יוֹם אֶחָד נִגַּשׁ לְחָלְבָהּ וְלֹא נָתַן דַּעְתוֹ עַל אַפְסָרָהּ. כְּשֶׁהִרְגִּישָׁה הַגְּמַלָּה שֶׁעָזְבוּ אֶת הָאַפְסָר, מָשְׁכָה עַצְמָהּ וּבִקְשָׁה לָהּ אֶת הַמֶּרְחָב, וְאִבֵּד הָאִישׁ אֶת הֶחָלָב וְאֶת הַגְּמַלָּה. וְהָיָה הַנֵּזֶק שֶׁמָּצָא רַב מִן הַתּוֹעֶלֶת. הִתְבּוֹנֵן אֵפוֹא הַמֶּלֶךְ לְמַה שֶּׁהוּא תַקָּנַת עַצְמְךָ וּנְתִינֶיךָ, שֶׁכֵּן לֹא יֵאוֹת לְאָדָם שֶׁיְּהֵא נִשְׁאָר יוֹשֵׁב תָּמִיד עַל דֶּלֶת הַמִּטְבָּח, מִהְיוֹתוֹ זָקוּק לְמַאֲכָל. וְלֹא יֵאוֹת לוֹ שֶׁיְּהֵא מַרְבֶּה יְשִׁיבָה עִם הַנָּשִׁים בִּגְלַל נְטִיָּתוֹ אֲלֵיהֶן. וּכְשֵׁם שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לוֹ מִן הַמַּאֲכָל מַה שֶׁיָּסִיר מֵעָלָיו צַעַר הָרָעָב וּמִן הַמַּשְׁקֶה מַה שֶׁיָּסִיר מֵעָלָיו צַעַר הַצָּמָא, כָּךְ צָרִיךְ לוֹ לְאָדָם בַּר־שֵׂכֶל שֶׁיִּסְתַּפֵּק מֵאֵלֶּה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע הַשָּׁעוֹת בִּשְׁעָתַיִם עִם הַנָּשִׁים בְּכָל יוֹם, וְיוֹצִיא אֶת הַשְּׁאָר לְתַקָּנַת עַצְמוֹ וּלְתַקָּנַת נְתִינָיו, וְלֹא יַאֲרִיךְ שְׁהִיָּתוֹ עִם הַנָּשִׁים וְלֹא יִחוּדוֹ אִתָּן יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי שָׁעוֹת, שֶׁכֵּן נֵזֶק בָּזֶה לְשִׂכְלוֹ וּלְגוּפוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאֵין הֵן מְצַוּוֹת עַל הַטּוֹב, וְאֵין הֵן מַדְרִיכוֹת בְּדֶרֶךְ־הַיָּשָׁר. וְלֹא צָרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּל מֵהֶן לֹא דְבָרִים וְלֹא מַעֲשִׂים. וּכְבָר שָׁמַעְתִּי שֶׁאֲנָשִׁים רַבִּים נִשְׁמְדוּ בִּגְלַל נְשֵׁיהֶם, וּבְתוֹכָם אָדָם שֶׁאָבַד עֵקֶב חֶבְרָתוֹ עִם אִשְׁתּוֹ, בִּהְיוֹתוֹ מְצַיֵּת לָהּ בְּכָל מַה שֶׁצִּוְּתָה אוֹתוֹ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה זֶה?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס:
סִפְּרוּ, שֶׁאָדָם הָיְתָה לוֹ אִשָּׁה, וְהָיָה אוֹהֲבָהּ, וְהָיְתָה מְכֻבֶּדֶת בְּעֵינָיו, וְהָיָה שׁוֹמֵעַ לִדְבָרֶיהָ וְעוֹשֶׂה לְפִי עֲצָתָהּ. וְהָיָה לוֹ גַן שֶׁנְּטָעוֹ בְיָדָיו, חָדָשׁ. הָיָה בָא כָל יוֹם לְטַפֵּל בּוֹ וּלְהַשְׁקוֹתוֹ. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים: “אֵיזֶה דָבָר הוּא שֶׁנָּטַעְתָּ בְּגַנְּךָ?” אָמַר לָהּ: “כָּל מַה שֶּׁאַתְּ מִתְאַוָּה לוֹ וְרוֹצָה. וַהֲרֵי אֲנִי שׁוֹקֵד עַל תַּקָּנָתוֹ וְהַשְׁקָאָתוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם מַסְכִּים אַתָּה לְקַחְתֵּנִי וּלְטַיְּלֵנִי בוֹ שֶׁאֶרְאֶנּוּ, שֶׁאֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ תְּפִלַּת כְּשֵׁרִים, שֶׁכֵּן תְּפִלָּתִי מִתְקַבֶּלֶת”. אָמַר לָהּ: “מוּטָב. הַמְתִּינִי לִי עַד שֶׁאֲנִי בָא אֵלַיִךְ מָחָר וְנוֹטְלֵךְ”. כְּשֶׁקָּם הָאִישׁ בַּבֹּקֶר נָטַל אֶת אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ וְשָׂם פָּנָיו אֶל הַגַּן עִמָּהּ. נִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם אֵלָיו. וּמִיָּד בְּהִכָּנְסָם אֵלָיו הִסְתַּכְּלוּ בָהּ שְׁנַיִם מִן הַבַּחוּרִים מֵרָחוֹק. אָמַר אֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵרוֹ: “אָדָם זֶה זַנַּאי הוּא וְאִשָּׁה זוֹ זַנָּאִית, וְלֹא נִכְנְסוּ לְגַן זֶה אֶלָּא לִזְנוֹת בּוֹ. עָקְבוּ אַחֲרֵי שְׁנֵיהֶם לִרְאוֹת מַה יִּהְיֶה מֵעִנְיָנָם, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִשְׁנֵי הַבַּחוּרִים, הִנֵּה עָמְדוּ לְצַד הַגַּן. אַךְ בַּאֲשֶׁר לָאִישׁ וּלְאִשְׁתּוֹ, הִנֵּה נִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַגַּן, וְיָשְׁבוּ בוֹ הָכֵן. אָמַר לָהּ הָאִישׁ לְאִשְׁתּוֹ: “הִתְפַּלְּלִי עָלַי הַתְּפִלָּה שֶׁהִבְטַחְתִּינִי”. אָמְרָה לוֹ: “אֵינִי מִתְפַּלֶּלֶת לְךָ עַד שֶׁתְּמַלֵּא צָרְכִּי זֶה שֶׁהַנָּשִׁים מְבַקְּשׁוֹת מִן הַגְּבָרִים”. אָמַר לָהּ: “אוֹי לָךְ אִשָּׁה, כְּלוּם לֹא הָיָה מֵאִתִּי דַי בַּבַּיִת. וַהֲרֵי כָאן חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְעַצְמִי מִהְיוֹת לְשִׁמְצָה. וְאַף יִתָּכֵן שֶׁזֶּה יַטְרִידֵנִי מֵעִסְקִי. וּכְלוּם אִי־אַתְּ חוֹשֶׁשֶׁת שֶֹיִּרְאֵנוּ אָדָם?” אָמְרָה לוֹ: “לֹא נָשִׂים לֵב לְכָךְ, שֶׁהֲרֵי אֵין אָנוּ עוֹשִׂים תּוֹעֵבָה וְלֹא דָבָר הָאָסוּר. וּבַאֲשֶׁר לְהַשְקָאַת גַּן זֶה, הֲרֵי שָׁהוּת לְכָךְ, וְיָכֹל אַתָּה לְהַשְׁקוֹתוֹ בְאֵיזֶה זְמַן שֶׁאַתָּה רוֹצֶה”. לֹא קִבְּלָה מִמֶּנּוּ כָל אֲמַתְלָא וְטַעֲנָה, וְהִפְצִירָה בוֹ. בְּאוֹתָה שָֹעָה קָם וְיָשֵׁן עִמָּהּ. וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתָם שְׁנֵי הַבַּחוּרִים הַנִּזְכָּרִים, תָּקְפוּ אוֹתָם וּתְפָשׂוּם וְאָמְרוּ לָהֶם: “אֵין אָנוּ מְשַׁחְרְרִים אֶתְכֶם שֶׁמִּן הַזּוֹנִים אַתֶּם. וְאִם אֵין אָנוּ בָאִים אֶל הָאִשָּׁה, הֲרֵינוּ מוֹסְרִים דִּינְכֶם לַשּׁוֹפֵט”. אָמַר לָהֶם: “אוֹי לָכֶם, הֲרֵי אִשְׁתִּי הִיא זוֹ, וַאֲנִי בַעַל הַגָּן”. לֹא שָׁמְעוּ כְלָל וּכְלָל לְדִבְרֵיהֶם. וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁקָּמוּ עַל הָאִשָּׁה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צָעֲקָה וְקָרְאָה אֶת בַּעְלָהּ לְעֶזְרָה, לֵאמֹר: “אַל תַּנִּיחַ אֶת הָאֲנָשִׁים לְפָרְעֵנִי לְשִׁמְצָה”. פָּנָה לְעֶבְרָה כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא לְעֶזְרָה. חָזַר אֵלָיו אֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם וְהִכָּהוּ בְאֶבֶן וַהֲרָגוֹ וְחִלְּלוּ אֶת כְּבוֹד הָאִשָּׁה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשְּׁנֵי הַבַּחוּרִים, חִלְּלוּ אֶת כְּבוֹד הָאִשָּׁה, אַחֲרֵי שֶׁהָרְגוּ אֶת בַּעְלָה. וְלֹא אָמַרְנוּ לְךָ זֶה, הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא כְדֵי שֶׁתֵּדַע שֶׁלֹּא יָאֶה לְאָדָם לִשְׁמֹעַ אֶל דִּבְרֵי אִשְׁתּוּ וְלֹא לְצַיֵּת לָהּ בְּשׁוּם עִנְיָן וְלֹא לְקַבֵּל דַּעְתָּהּ בְּעֵצָה. וְהִשָּׁמֵר לְךָ שֶׁלֹּא לִלְבֹּש בֶּגֶד הַבַּעֲרוּת אַחֲרֵי שֶׁלָּבַשְׁתָּ בֶּגֶד הֶחָכְמָה וְהַיֹּשֶר, אוֹ לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַדֵּעָה הַנִּפְסֶדֶת אַחֲרֵי לֶכְתְּךָ אַחֲרֵי הַדֵּעָה הַיְשָׁרָה הַמּוֹעִילָה. וְאַל תֵּלֵךְ אַחֲרֵי תַעֲנוּג פָּעוּט שֶׁדַּרְכּוֹ מוֹבִילָה אֶל הַקַּלְקָלָה וְסוֹפוֹ לַאֲבַדּוֹן יֶתֶר וְקָשֶׁה”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ זֹאת מִפִּי שִׁמָאס אָמַר לוֹ: “לְמָחָר אֲנִי יוֹצֵא אֲלֵיהֶם, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים”. יָצָא שִׁמָאס אֶל הַנִּמְצָאִים שָׁם מִגְּדוֹלֵי הַמַּמְלָכָה וּמָסַר לָהֶם אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ. הִגִּיעוּ דְבְרָיו גַּם לְאָזְנֶיהָ שֶׁל אֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ. נִכְנְסָה אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמְרָה לוֹ: “אֵין הַנְּתִינִים אֶלָּא עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ. וְאוּלָם מֵעַתָּה רוֹאֶה אֲנִי שֶׁאַתָּה הַמֶּלֶךְ לֹא נַעֲשֵׂיתָ אֶלָּא עֶבֶד לִנְתִינֶיךָ מְפַחֵד וְחוֹשֵׁשׁ מִדַּעְתָּם. רְצוֹנָם לִבְחוֹן אֶת אֲשֶׁר בְּנַפְשְׁךָ, וְאִם יִמְצְאוּךָ חַלָּשׁ יִבְזוּ לְךָ. אַךְ אִם יִמְצְאוּ שֶׁחָזָק אַתָּה יִירָאוּךָ. כָּךָ מִנְהָגָם שֶׁל מִשְׁנִים רָעִים בְּמַלְכָּם, שֶׁכֵּן עָרְמָתָם רַבָּה. וּכְבָר הֶרְאֵיתִי לְךָ בָּהִיר אֶת אֲמִיתּוּת מְזִמָּתָם. וְאִם אַתָּה מַסְכִּים לָהֶם לְמַה שֶּׁהֵם מְבַקְּשִׁים, מוֹצִיאִים הֵם אוֹתְךָ מִדַּרְכְּךָ לְמַה שֶּׁהֵם רוֹצִים, וְאֵינָם פּוֹסְקִים מֵהַעֲבִיר אוֹתְךָ מֵעִנְיָן אֶל עִנְיָן עַד שֶׁהֵם מַפִּילִים אוֹתְךָ בְּתוֹךְ הָאֲבַדּוֹן. וְיִהְיֶה כָמוֹךָ כְּמוֹ הַסּוֹחֵר וְהַגַּנָּבִים”. אָמַר לָה הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה זֶה?” אָמְרָה לוֹ:
סִפְּרוּ שֶׁעֲדַת שׁוּעָלִים יָצְאָה בְּאוֹתוֹ יוֹם, לְבַקֵּשׁ מַה לֶּאֱכֹל. וַעֲדַיִן הֵם מְשׁוֹטְטִים בְּחִפּוּשָׂם אַחֲרֵי זֶה, כְּשֶׁמָּצְאוּ לִפְנֵיהֶם גָּמָל מֵת. אָמְרוּ לְעַצְמָם: “כְּבָר מָצָאנוּ מַה שֶּׁנִתְפַּרְנֵס בּוֹ זְמַן אָרֹךְ. וְאוּלָם חוֹשְׁשִׁים אָנוּ שֶׁלֹּא יְקַפְּחוּ מִקְצָתֵנוּ אֶת מִקְצָתֵנוּ, וּפָנָה הֶחָזָק בְּכֹחוֹ נֶגֶד הַחַלָּשׁ וְאָבַד הַחַלָּשׁ מֵאִתָּנוּ. מִן הָרָאוּי הוּא אֵפוֹא שֶׁנְּבַקֵּשׁ לָנוּ שׁוֹפֵט שֶׁיִּשְׁפֹּט בֵּינֵינוּ, וְנִקְצֹב לוֹ חֵלֶק, וְלֹא תְהֵא לֶחָזָק שְׁלִיטָה עַל הַחַלָּשׁ”. וַעֲדַיִן הֵם נוֹעָצִים בְּעִנְיָן זֶה, כְּשֶׁזְּאֵב קָרַב וּבָא אֲלֵיהֶם. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: “אִם נְכוֹחָה דַעְתֵּנוּ, הָבוּ נָשִׂים אֶת הַזְּאֵב הַזֶּה לְשׁוֹפֵט בֵּינֵינוּ, שֶׁכֵּן הוּא הֶחָזָק בַּכֹּל, וְאָבִיו הָיָה לְפָנִים מוֹשֵׁל בָּנוּ. וּמְקַוִּים אָנוּ לאל, שֶׁיִּשְׁפֹּט בֵּינֵינוּ בְמֵישָׁרִים”. פָּנוּ אֵלָיו וְהוֹדִיעוּהוּ מַה שֶּׁהִסְכִּימוּ בְּדַעְתָּם וְאָמְרוּ לוֹ: “הִנֵּה בָחַרְנוּ בְךָ לְשׁוֹפֵט בֵּינֵינוּ שֶׁתִּתֵּן לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מְזוֹן יוֹמוֹ וּלְפִי מִדַּת צָרְכּוֹ, שֶׁלֹּא יְקַפַּח הֶחָזָק בָּנוּ אֶת הַחַלָּשׁ, וְשֶׁלֹּא נַשְׁמִיד זֶה אֶת זֶה”. נַעֲנָה לָהֶם הַזְּאֵב וְקִבֵּל עִנְיָנָם לְיָדָיו וְחִלֵּק בֵּינֵיהֶם בְּאוֹתוֹ יוֹם דֵּי־צָרְכָּם. לְמָחֲרַת הַיּוֹם אָמַר הַזְּאֵב לְעַצְמוֹ: “הֲרֵי בַחֲלֻקַּת גָּמָל זֶה בֵּין אֵלֶּה חַסְרֵי־הָאוֹנִים, אֵינוֹ מַגִּיעַ לִי מִמֶּנּוּ כְּלוּם מִלְּבַד הַחֵלֶק שֶׁקָּצְבוּ לִי, וְאִם אֲנִי אוֹכְלוֹ לְבַדִּי לֹא יוּכְלוּ לְהַזִּיק לִי, הֲרֵי הֵם שָׁלָל לִי וּלִבְנֵי־בֵיתִי, וּמִי זֶה יַעֲצֹר בַּעֲדִי מִקַּחַת זֶה לְעַצְמִי? אֶפְשָׁר שֶׁאֱלֹהִים מִנָּה אוֹתוֹ לִי, וְאֵין עָלַי לְהַחֲזִיק טוֹבָה לָהֶם. מוּטָב לִי אִם יִהְיֶה זֶה לִי מִבַּלְעֲדֵיהֶם, וּמִשָּׁעָה זוֹ אֵינִי נוֹתֵן לָהֶם כְּלוּם”. כְּשֶׁקָּמוּ הַשּׁוּעָלִים בַּבֹּקֶר בָּאוּ אֵלָיו כַּנָּהוּג לְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ מְזוֹנָם. אָמְרוּ לוֹ: “אַבּוּ־סִרְחָאן1, הָבָה לָנוּ מְזוֹן יוֹמֵנוּ זֶה”. עָנָה אוֹתָם וְאָמַר: “לֹא נוֹתַר אֶצְלִי כְּלוּם שֶׁאֶתְּנֶנּוּ לָכֶם”. הָלְכוּ מֵאֶצְלוֹ בָּרָע שֶׁבַּמַּצָּב וְאָמְרוּ: “אָכֵן הִפִּיל אוֹתָנוּ אֱלֹהִים בְּתוֹךְ דְּאָגָה רַבָּה עִם מוֹעֵל נִתְעָב זֶה שֶׁאֵינוֹ יָרֵא אֶת אֱלֹהִים וְאֵינוֹ מְפַחֵד מִפָּנָיו, אַךְ אֵין לוֹ לֹא חַיִל וְלֹא כֹחַ”. אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: “לֹא הֵבִיאָה אוֹתוֹ לִיְדֵי כָךְ אֶלָּא מְצוּקַת־הָרָעָב, נַנִּיחַ לוֹ הַיּוֹם אֵפוֹא, שֶׁיֹּאכַל עַד שֶׁיִּשְׂבַּע, וּלְמָחָר אָנוּ הוֹלְכִים אֵלָיו”. כְּשֶׁהִשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר פָּנוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ לוֹ: “אַבּוּ־סִרְחָאן. לֹא הִמְשַׁלְנוּ אוֹתְךָ בָּנוּ אֶלָּא כְדֵי שֶׁתִּמְסֹר לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מְזוֹנוֹ, וְתִשְׁפֹּט מִשְׁפַּט הַחַלָּשׁ מִיַּד הַתַּקִּיף, וְשֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִּכְלֶה הַמָּזוֹן תִּשְׁקֹד לְהַשִּׂיג לָנוּ זוּלָתוֹ, וְנִהְיֶה תָמִיד תַּחַת כְּנָפֶיךָ וְהַשְׁגָּחָתְךָ. וּכְבָר נָגַע אֵלֵינוּ הָרָעָב. וַהֲרֵי זֶה לָנוּ שְֹנֵי יָמִים שֶׁלֹּא אָכַלְנוּ, תֵּן לָנוּ אֵפוֹא אַסְפָּקָתֵנוּ וְאָנוּ מַתִּירִים לְךָ לִנְהֹג בְּזוּלַת זֶה כְּכָל מַה שֶּׁתִּנְהַג בּוֹ”. לֹא הֵשִׁיב לָהֶם תְּשׁוּבָה, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁהוֹסִיף קְשִׁיחוּת־לִבּוֹ יוֹתֵר. פָּנוּ אֵלָיו שׁוּב וְלֹא חָזַר בּוֹ. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: “אֵין לָנוּ תַּחְבּוּלָה, אֶלָּא שֶׁנֵּלֵךְ אֶל הָאַרְיֵה, וְנַשְׁלִיךְ יְהָבֵנוּ עָלָיו, וְנִמְסֹר לוֹ אֶת הַגָּמָל. וְאִם הוּא מַאֲצִיל לָנוּ בְּטוּבוֹ מַשֶּׁהוּ מִמֶּנּוּ יְהֵא זֶה מֵחַסְדּוֹ, וְאִם לָאו, הֲרֵי הוּא רָאוּי לָזֶה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מְתֹעָב זֶה”. הָלְכוּ אֶל הָאַרְיֵה וְהִגִּידוּ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם מִן הַזְּאֵב, וְאָמְרוּ לוֹ: “אָנוּ עֲבָדֶיךָ, וּבָאנוּ אֵלֶיךָ לְבַקֵּשׁ חֲסוּתְךָ שֶׁתַּצִּילֵנוּ מִזְּאֵב זֶה, וְהָיִינוּ לְךָ לַעֲבָדִים”. כְּשֶׁשָּׁמַע הָאַרְיֵה אֶת דִּבְרֵי הַשּׁוּעָלִים, בָּעֲרָה קִנְאָתוֹ שֶׁקִּנֵּא לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהָלַךְ אִתָּם אֶל הַזְּאֵב. כְּשֶׁרָאָה הַזְּאֵב אֶת הָאַרְיֵה קָרֵב וּבָא, בִּקֵּשׁ לִבְרֹחַ מִפָּנָיו. רָץ הָאֲרִי אַחֲרָיו וּתְפָסוֹ וּקְרָעוֹ לִגְזָרִים, וּמָסַר לַשּׁוּעָלִים טַרְפָּם". “מִכָּאן לוֹמְדִים אָנוּ, שֶׁלֹּא יָאֶה לְשׁוּם מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים לְהָקֵל בְּעִנְיְנֵי נְתִינָיו. קַבֵּל אֵפוֹא עֲצָתִי, וְהַאֲמֵן לַדְּבָרִים שֶׁאֲמַרְתִּים לְךָ. וְדַע, שֶׁאָבִיךָ לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ צִוְּךָ לְקַבֵּל עֵצָה טוֹבָה. וְאֵלֶּה הֵם דְּבָרַי הָאַחֲרוֹנִים עִמְּךָ, וְשָׁלוֹם”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “שׁוֹמֵעַ אֲנִי לְקוֹלְךָ, וּלְמָחָר אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֲנִי יוֹצֵא אֲלֵיהֶם”. יָצָא שִׁמָאס מֵאֶצְלוֹ וְהוֹדִיעַ לָהֶם, שֶׁהַמֶּלֶךְ קִבֵּל אֶת עֲצָתוֹ וְהִבְטִיחוֹ שֶׁלְּמָחָר הוּא יוֹצֵא אֲלֵיהֶם. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁהֶעֱבִירוּ לָהּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל שִׁמָאס, וְהָיָה בָרוּר לָהּ, שֶׁאֵין הִיא אֶלָּא שֶׁהַמֶּלֶךְ יֵצֶא אֶל הַנְּתִינִים, בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ מְמַהֶרֶת וְאָמְרָה לוֹ: “מָה רַבָּה תְמִיהָתִי עַל כְּנִיעָתְךָ וְצִיּוּתְךָ לַעֲבָדֶיךָ, כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁמִּשְׁנֶיךָ אֵלֶּה עֲבָדֶיךָ הֵם, וּמִשּׁוּם מָה הֶעֱלֵיתָ אוֹתָם לְמַעֲלָה עֲצוּמָה זוֹ, עַד שֶׁשַּׂמְתָּ בְּדַעְתָּם, שֶׁהֵם הֵם שֶׁנָּתְנוּ לְךָ מַלְכוּת זוֹ וְהֶעֱלוּ אוֹתְךָ לְמַעֲלָה זוֹ, וְשֶׁהֵם הֵם שֶׁנָּתְנוּ לְךָ מַתָּנוֹת אֵלּוּ, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין בְּכֹחָם לַעֲשׂוֹת עִמְּךָ הַקַּלָּה שֶׁבָּרָעוֹת? וּמִזְכוּתְךָ הִיא שֶׁלֹּא לְהִכָּנַע בִּפְנֵיהֶם, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁמֵּחוֹבָתָם הִיא לְהִכָּנַע לְפָנֶיךָ וּלְמַלֵּא פְקֻדּוֹתֶיךָ. וְכֵיצַד זֶה תְהֵא נִבְהָל מִפְּנֵיהֶם בֶּהָלָה עֲצוּמָה זוֹ? וּכְבָר אָמְרוּ: ‘אִם אֵין לִבְּךָ כְּבַרְזֶל, לֹא תִצְלַח לִהְיוֹת מֶלֶךְ’. וְהַלָּלוּ הִתְעָה אוֹתָם אֹרֶךְ־רוּחֲךָ עַד שֶׁהֵעֵזּוּ בְפָנֶיךָ וְהִשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיהֶם מִשְׁמַעְתְּךָ, עִם זֶה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לִהְיוֹת כְּפוּפִים לְמִשְׁמַעְתְּךָ וְחַיָּבִים הֵם לִהְיוֹת נִכְנָעִים לְפָנֶיךָ. וְאִם אַתָּה מְמַהֵר לְקַבֵּל דִּבְרֵיהֶם וּמַנִּיחָם בַּאֲשֶׁר הֵם בּוֹ וּמְמַלֵּא לָהֶם הַקַּל שֶׁבְּחֶפְצָם נֶגֶד רְצוֹנְךָ, הֵם מַכְבִּידִים עָלֶיךָ וְצוֹחֲקִים וְתִהְיֶה לָהֶם זֹאת לְהֶרְגֵּל. אִם לְקוֹלִי אַתָּה שׁוֹמֵעַ, אַל תָּעֲלֶה אִישׁ מֵהֶם לְשׁוּם מַעֲלָה, וְלֹא תְקַבֵּל דִּבְרֵי אִישׁ מֵהֶם, וְאַל תְּעוֹרֵר בָּהֶם הַשְּׁאִיפָה לְהָעֵז נֶגְדֶּךָ, שֶׁלֹּא תִהְיֶה כְּמוֹ הָרוֹעֶה וְהַגַּנָּב”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה זֶה?” אָמְרָה לוֹ:
-
כינוי לזאב. ↩
שָׁמַעְתִּי, שֶׁהָיָה סוֹחֵר וְלוֹ הוֹן רַב. יָצָא בִסְחוֹרָתוֹ לְמָכְרָהּ בַּמְּדִינוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינָה אַחַת, שָׂכַר לוֹ בָהּ דִירָה וְשָֹכַן בָּהּ. רָאוּ אוֹתוֹ גַנָּבִים שֶׁהָיוּ עוֹקְבִים אַחֲרֵי הַסּוֹחֲרִים לִגְנֹב חֶפְצֵיהֶם. הִזְדָּרְזוּ אֶל מְעוֹנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר וּבִקְּשׁוּ תַחְבּוּלָה לְהִכָּנֵס לְתוֹכוֹ, וְלֹא מָצְאוּ לָהֶם דֶּרֶךְ לְכָךְ. אָמַר לָהֶם הָרֹאשׁ שֶׁלָּהֶם: “חוֹסֵךְ אֲנִי מִכֶּם אֶת הַטִּרְחָה בוֹ”. הָלַךְ לוֹ וְלָבַשׁ בִּגְדֵי רוֹפְאִים וְשָׂם לוֹ עַל כְּתֵפוֹ תַּרְמִיל שֶׁבּוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַרְפוּאוֹת וְהִתְחִיל מַכְרִיז: “מִי זָקוּק לְרוֹפֵא?” עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר. רָאָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב לַאֲרוּחַת־הַצָּהֱרַיִם שֶׁלּוֹ. אָמַר לוֹ: “רְצוֹנְךָ בְּרוֹפֵא?” אָמַר לוֹ: “אֵינִי זָקוּק לְרוֹפֵא. וְאוּלָם שֵׁב וּסְעַד עִמִּי”. יָשַׁב הַגַּנָּב לְמוּלוֹ וְהִתְחִיל סוֹעֵד עִמּוֹ. וְאוֹתוֹ סוֹחֵר הָיָה לָהוּט בַּאֲכִילָה. אָמַר הַגַּנָּב בְּלִבּוֹ: “כְּבָר מָצָאתִי שְׁעַת־הַכֹּשֶר לִי”. פָּנָה אֶל הַסּוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: “רוֹאֶה אֲנִי מֵחוֹבָתִי לְיָעֵץ אוֹתְךָ, עַל הַטּוֹבָה שֶׁהִגִּיעָה לִי מֵאִתְּךָ, וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁאַסְתִּיר מִמְּךָ הָעֵצָה. הַיְנוּ רוֹאֶה אֲנִי אוֹתְךָ אָדָם הַמַּרְבֶּה בַאֲכִילָתוֹ, וְזוֹהִי הַסִּבָּה לְמַחֲלָה בְקֵבָתְךָ וְאִם אֵין אַתָּה מַקְדִּים לְהִזְדָּרֵז לְהִתְרַפֵּא וְלִדְאֹג לְכָךְ, סוֹפְךָ לְבֶהָלָה”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “הֲרֵי גוּפִי בָרִיא וְקֵבָתִי מְהִירָה לְעַכֵּל, וְאִם מַרְבֶּה אֲנִי בַּאֲכִילָה, הִנֵּה אֵין בְּגוּפִי כָּל מַחֲלָה, תְּהִלָּה לָאֵל וְתוֹדָה לוֹ”. אָמַר לוֹ הַגַּנָּב: “אֵין הוּא אֶלָּא כְפִי מַה שֶּׁנִּרְאֶה לְךָ. וְאוּלָם אֲנִי כְּבָר הִכַּרְתִּי שֶׁחֹלִי בִּקְרָבֶיךָ, נִסְתָּר. וְאִם לְקוֹלִי אַתָּה שׁוֹמֵעַ, רַפֵּא עַצְמְךָ”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “וְהֵיכָן אֲנִי מוֹצֵא מִי שֶׁיּוֹדֵעַ רְפוּאָתִי?”. אָמַר לוֹ הַגַּנָּב: “אֵין מְרַפֵּא אֶלָּא אֶחָד, הַיְנוּ אֱלֹהִים. וְאוּלָם רוֹפֵא כְדוּגְמָתִי מְטַפֵּל בַּחוֹלֶה לְפִי מַה שֶׁבְּכֹחוֹ”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “מֵעַתָּה הַרְאֵה לִי תְרוּפָתִי, וְתֵן לִי מַשֶּׁהוּ מִמֶּנָּה”. נָתַן לוֹ אַבְקַת־רְפוּאָה שֶׁהַרְבֵּה אֲהָלִים בְּתוֹכָהּ, וְאָמַר לוֹ: “הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּזֶה הַלַּיְלָה”. נְטָלָהּ מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה לָקַח לוֹ מַשֶּׁהוּ מִמֶּנָּה וּמָצָא אוֹתָה אֲהָלִים שֶׁטַּעֲמָם מְעוֹרֵר בְּחִילָה, וְלֹא מָצָא בָזֶה כָל דָּבָר מוּזָר. אַחֲרֵי שֶׁנָּטַל מִמֶּנָּה מָצָא הֲקָלָה קְצַת עַל יָדָהּ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי בָּא הַגַּנָּב וְעִמּוֹ תְרוּפָה שֶׁאֲהָלִים בָּהּ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁבָּרִאשׁוֹנָה, וְנָתַן לוֹ מִמֶּנָּה מַשֶּׁהוּ. וּכְשֶׁנָּטַל אוֹתָהּ הֵסֵבָּה לוֹ שִׁלְשׁוּל בְּאוֹתוֹ לַיְלָה. וְאוּלָם הוּא הֶאֱרִיךְ אֶת רוּחוֹ בְכָךְ וְלֹא חָשַׁד בּוֹ. כְּשֶׁרָאָה הַגַּנָּב שֶׁהַסּוֹחֵר שָׂם לִבּוֹ לִדְבָרָיו וּבוֹטֵחַ בּוֹ עַל נַפְשׁוֹ, וְנַעֲשָׂה בָרוּר לוֹ שֶׁלֹּא יַמְרֶה אֶת דְּבָרָיו, הָלַךְ לוֹ וְהֵבִיא לוֹ סַם הַמֵּמִית וּנְתָנוֹ לוֹ. נְטָלוֹ הַסּוֹחֵר מִיָּדוֹ וְשָׁתָה אוֹתוֹ. כְּשֶׁשָּׁתָה אוֹתוֹ סַם, נָזַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְּבִטְנוֹ וְנִכְרְתוּ מֵעָיו וְהִשְׁכִּים מֵת. קָמוּ הַגַּנָּבִים וְלָקְחוּ כָל מַה שֶׁהָיָה לוֹ לַסּוֹחֵר. וְלֹא אָמַרְתִּי לְךָ, הַמֶּלֶךְ, זֹאת אֶלָּא כְדֵי שֶׁלֹּא תְקַבֵּל מֵרַמַּאי זֶה דְבָרָיו, שֶׁלֹּא יַדְבִּיקוּךָ עִנְיָנִים שֶׁתָּמוּת בָּהֶם". אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “אֱמֶת דִּבַּרְתְּ, אֵין אֲנִי יוֹצֵא אֲלֵיהֶם”. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר הִתְאַסְּפוּ הַאֲנָשִׁים וּבָאוּ אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְיָשְׁבוּ רֻבּוֹ שֶׁל הַיּוֹם עַד שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִיצִיאָתוֹ. חָזְרוּ אֶל שִׁמָאס וְאָמְרוּ לוֹ: “הַפִּילוֹסוֹף וְהֶחָכָם הַמֻּמְחֶה, כְּלוּם אִי־אַתָּה רוֹאֶה יֶלֶד בַּעַר זֶה, שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף אֶלָּא לְשַׁקֵּר לָנוּ. וְאָכֵן הַנְּכוֹחָה הִיא לְהוֹצִיא הַמַּלְכוּת מִיָּדוֹ וְלַהֲמִירוֹ בְאַחֵר. וְיִסְתַּדְּרוּ בָזֶה מַצָּבֵינוּ וְיִכּוֹנוּ עִנְיָנֵינוּ. וְאוּלָם הִכָּנֵס אֵלָיו פַּעַם שְׁלִישִׁית וְהוֹדִיעוֹ שֶׁאֵין מוֹנֵעַ אוֹתָנוּ מֵהִתְקוֹמֵם לוֹ וְלִקְרֹעַ הַמְּלוּכָה מִיָּדוֹ אֶלָּא הַטּוֹב שֶׁעָשָׂה אָבִיו עִמָּנוּ, וְזֶה שֶׁהֶעֱבִירָנוּ בִבְרִית וּבְאָלָה. וְאָנוּ מִתְאַסְּפִים מָחָר עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּנוּ עִם נִשְׁקֵנוּ, וְנַהֲרֹס אֶת שַׁעַר הַמִּבְצָר. וְאִם הוּא יוֹצֵא אֵלֵינוּ וְעוֹשֶׂה רְצוֹנֵנוּ, אֵין כָּל רָעָה עָלָיו, וְאִם לָאו אָנוּ נִכְנָסִים אֵלָיו וְהוֹרְגִים אוֹתוֹ, וּמוֹסְרִים הַמַּלְכוּת לְיַד זוּלָתוֹ”. נִפְטַר מֵהֶם הַמִּשְׁנֶה שִׁמָאס וְנִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ הַשָּׁקוּעַ בְּתַאֲווֹתָיו וְשָׁעֲשׁוּעָיו. מַה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לְעַצְמְךָ? וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מִי הוּא זֶה הַמַּדִּיחֲךָ לְכָךְ. וְאִם אַתָּה הוּא הַפּוֹשֵׁעַ בְּעַצְמְךָ, הֲרֵי קֵץ לְמַה שֶׁיָּדַעְנוּ מֵאִתְּךָ מִן הַיָּשָׁר וְהֶחָכְמָה וְהַזֹּךְ. וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מִי הוּא זֶה שֶׁהֵסִיר אוֹתְךָ וְהֶעֱבִירְךָ מִן הַדַּעַת אֶל הַבַּעֲרוּת וּמִן הַנֶּאֱמָנוּת אֶל הַבְּגִידָה וּמִן הָרַכּוּת אֶל הַגַּסּוּת, וּמֵהַסְבִּירְךָ פָּנִים לִי אֶל סוּרְךָ מֵעָלַי. וְכֵיצַד זֶה אֲנִי מְיָעֶצְךָ זֶה שָׁלֹש פְּעָמִים וְאֵין אַתָּה מְקַבֵּל עֲצָתִי, וַאֲנִי מַרְאֶה לְךָ אֶת הַנְּכוֹחָה וְאַתָּה מֵפֵר עֲצָתִי? הַגֵּד לִי אֵפוֹא מַה הִיא קַלּוּת־דַּעַת זוֹ, וּמָה הֵם תַּעֲלוּלִים אֵלּוּ? וּמִי הוּא שֶׁהִדִּיחֲךָ אֲלֵיהֶם? דַּע שֶׁבְּנֵי־מַמְלַכְתְּךָ כְּבָר נוֹעֲדוּ עַל כָּךְ שֶׁיִּכָּנְסוּ אֵלֶיךָ וְיַהַרְגוּךָ וְיִתְּנוּ אֶת מַלְכוּתְךָ לְזוּלָתְךָ. וּכְלוּם כֹּחַ בְּיָדְךָ לַעֲמֹד בִּפְנֵי כֻלָּם וּלְהִמָּלֵט מִיָּדָם? אוֹ כְלוּם יָכֹל אַתָּה לְהַחֲיוֹת עַצְמְךָ אַחֲרֵי שֶׁתֵּהָרֵג? הֲרֵי רַק אִם נִתַּן לְךָ כָּל זֶה כֻלּוֹ, בָּטוּחַ אַתָּה מִזֶּה, וְאֵין לְךָ חֵפֶץ בִּדְבָרַי. וְאוּלָם אִם זָקוּק אַתָּה לְחַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלַמַּלְכוּת, הִתְעוֹרֵר נָא וְהַחֲזֵק בְּמָלְכוּתְךָ וְהַרְאֵה לִבְנֵי־אָדָם כֹּחַ עֻזְּךָ וְהִצְטַדֵּק לִפְנֵיהֶם, שֶׁכֵּן רְצוֹנָם לִקְרֹעַ מֵעָלֶיךָ מַה שֶּׁבְּיָדְךָ וּלְמָסְרוֹ לְזוּלָתֶךָ, וּכְבָר הֶחֱלִיטוּ לִמְרֹד בְּךָ וּלְהִתְקוֹמֵם לְךָ. וְגוֹרֵם לְכָךְ מַה שֶּׁהֵם יוֹדְעִים שֶׁצָּעִיר לְיָמִים אַתָּה וּמִתְמַכֵּר לְתַעֲנוּגוֹת וְתַאֲווֹת. וַהֲרֵי אֲבָנִים כְּשֶׁהֵן שׁוֹהוֹת זְמַן אָרֹךְ בַּמַּיִם. כְּשֶׁהֵן מוּצָאוֹת מִתּוֹכָם וְנִקְּשׁוֹת זוֹ בְזוֹ, תִּקְדַּחְנָה אֵשׁ. וְעַכְשָׁו הֲרֵי נְתִינֶיךָ עַם רַב הֵם, וְהֵם קוֹשְׁרִים עָלֶיךָ קֶשֶׁר וּמְבַקְּשִׁים לְהַעֲבִיר אֶת הַמַּלְכוּת מִמְּךָ אֶל זוּלָתְךָ, וְיַשִּׂיגוּ מְבֻקָּשָׁם לְהַשְׁמִידְךָ, וְהָיָה זֶה כְּמוֹ הַשּׁוּעָל וְהַזְּאֵב”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה שִׁמָאס אָמַר לַמֶּלֶךְ: “הֵם יַשִּׂיגוּ מְבֻקָּשָׁם לְהַשְׁמִידְךָ, וְהָיָה זֶה כְּמוֹ הַשּׁוּעָל וְהַזְּאֵב”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה זֶה?” אָמַר לוֹ:
סִפְּרוּ שֶׁהָיָה אָדָם רוֹעֶה צֹאן, וְהָיָה שׁוֹמֵר עַל צֹאן מַרְעִיתֹו בָּעֲרָבָה. בָּא אֵלָיו גַּנָּב בְּאוֹתוֹ לַיְלָה מְבַקֵּשׁ לִגְנֹב מַשֶּׁהוּ מִצֹּאנוֹ. רָאָה אוֹתוֹ שׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם, אֵינוֹ יָשֵׁן בַּלַּיְלָה וְלֹא מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם בַּיּוֹם. הִתְחִיל מִסְתּוֹבֵב סְבִיבֹו כָּל הַלַּיְלָה וְלֹא הִצְלִיחַ לָקַחַת מֵאִתּוֹ כְלוּם. כְּשֶׁנִּלְאָה בְתַחְבּוּלָתוֹ הָלַךְ לוֹ אֶל הָעֲרָבָה וְצָד אַריֵה וּפָשַׁט עוֹרוֹ מֵעָלָיו וּמִלֵּא אֶת הָעוֹר תֶּבֶן וְהִצִּיב אוֹתוֹ בְמָקוֹם גָּבוֹהַּ בָּעֲרָבָה, בְּמָקוֹם שֶׁיִּרְאֶנּוּ הָרוֹעֶה, וִיהִי בָרוּר לוֹ שֶׁאַריֵה הוּא. אַחַר־כָּךְ בָּא הַגַּנָּב אֶל הָרוֹעֶה וְאָמַר לוֹ: “אַריֵה זֶה שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ, מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֶת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב שֶׁלּוֹ מִן הַצֹּאן”. אָמַר לוֹ הרוֹעֶה: “וְהֵיכָן הוּא הָאַרְיֵה?” אָמַר לוֹ הַגַּנָּב: “שָׂא עֵינֶיךָ; הֲרֵי הוּא עוֹמֵד”. הֵרִים הָרוֹעֶה אֶת רֹאשׁוֹ וְרָאָה צוּרַת הָאַרְיֵה. כְּשֶׁרָאָהוּ, דִּמָּה שֶׁאַרְיֵה הוּא בֶּאֱמֶת. נִבְעַת מִפָּנָיו בְּעָתָה רַבָּה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְעֶשׂרִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאָה הָרוֹעֶה אֶת צוּרַת הָאַרְיֵה, נִבְעַת מִפָּנָיו בְּעָתָה רַבָּה, אָמַר לוֹ לַגַּנָּב: “אָחִי, טֹל מַה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה. אֵין לִי כָּל הִתְנַגְּדוּת”. נָטַל הַגַּנָּב מִן הַצֹּאן כְּחֶפְצוֹ נִתּוֹסְּפָה תַאֲוָתוֹ לָקַחַת מִן הָרוֹעֶה, בִּגְלַל עָצְמַת פַּחֲדוֹ. וְהָיָה בָא אַחֲרֵי כָּל זְמַן מוּעָט אֵלָיו וּמַבְהִילוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: “הִנֵּה הָאַרְיֵה צָרִיךְ לְכָזֹאת, וְכַוָּנָתוֹ לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת”, וְנוֹטֵל מִן הַצֹּאן דַּיּוֹ. וְלֹא פָסַק הַגַּנָּב עִם הָרוֹעֶה בְּמַצָּב זֶה, עַד שֶׁכִּלָּה אֶת מַרְבִּית הַצֹּאן“. וְלֹא אָמַרְתִּי לְךָ דְּבָרִים אֵלֶּה, הַמֶּלֶךְ, אֶלָֹּא כְדֵי, שֶׁלֹּא יַתְעוּ עַצְמָם רַבֵּי־מֶמְשַׁלְתְּךָ אֵלֶּה עַל־יְדֵי אֹרֶךְ־רוּחֲךָ וְרֹךְ נְטִיָּתְךָ, וְיִשְׁאֲפוּ לְהַשִּׂיג מִמְּךָ חֶפְצָם. וְהָעֵצָה הַנְּכוֹנָה הִיא שֶׁיְּהֵא מוֹתָם קָרוֹב יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהֵם עוֹשִׂים בְּך זֹאת”. קִבֵּל הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “מְקַבֵּל אֲנִי מֵאִתָּךְ עֵצָה טוֹבָה זוֹ וְאֵינִי שׁוֹמֵעַ לְהַזְהָרָתָם וְלֹא יוֹצֵא אֲלֵיהֶם”. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר הִתְאַסְּפוּ הַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי־הַמֶּמְשָׁלָה וּנְשׂוּאֵי־הַפָּנִים שֶׁבָּאֲנָשִׁים, וְנָשָׂא כָל אֶחָד מֵהֶם כְּלֵי זֵינוֹ עִמּוֹ וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל בֵּית־הַמֶּלֶךְ לִתְקֹֹף אוֹתוֹ וּלְהָרְגוֹ וּלְהַשְׁלִיט זוּלָתוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל בֵּית־הַמֶּלֶךְ שָׁאֲלוּ מֵאֵת הַשּׁוֹעֵר, שֶׁיִּפְתַּח לָהֶם אֶת הַשַּׁעַר, וְלֹא פָתַח. שָׁלְחוּ לְהָבִיא אֵשׁ לִשְׂרֹף בָּהּ אֶת הַשְּׁעָרִים, שֶׁיִּכָּנְסוּ. שָׁמַע הַשׁוֹעֵר מִפִּיהֶם דָּבָר זֶה, הָלַךְ מְהֵרָה וְהוֹדִיעַ לַמֶלֶךְ שֶׁהַבְּרִיּוֹת נִקְהָלִים עַל הַשַַּׁער, וְאָמַר לוֹ: “שָׁאֲלוּ מֵאִתִּי שֶׁאֶפְתַּח לָהֶם, וְסֵרַבְתִּי, וְשָׁלְחוּ לְהָבִיא אֵשׁ לִשְׁרֹף בָּהּ אֶת הַשְּׁעָרִים. אַחַר־כָּךְ יִכָּנְסוּ אֵלֶיךָ וְיַהַרְגוּךָ. מַה אַתָּה מְצַוֶּה, אֵפוֹא?” אָמַר הַמֶּלֶךְ בְּלִבּוֹ: “הִנֵּה נָפַלְתִּי בְּסַכָּנָה עֲצוּמָה”. שָׁלַח אַחֲרֵי הָאִשָּׁה, וּבָאָה. אָמַר לָהּ: “הִנֵּה שִׁמָאס לֹא הִגִּיד לִי מֵעוֹלָם דָּבָר שֶׁלֹּא מְצָאתִיו אֱמֶת. וְהֲרֵי כְבָר בָּאוּ הַנִּכְבָּדִים וַהֲמוֹֹן הָעָם מִבְּנֵי־הָאָדָם מְבַקְשִׁים לְהָרְגֵנִי וּלְהָרְגְכֶם. וּכְשֶׁלֹּא פָתַח לָהֶם הַשּׁוֹעֵר, שָׁלְחוּ לְהָבִיא אֵשׁ לִשְׂרֹף אֶת הַשְּׁעָרִים, וְיִּשָּׂרֵף הַבַּיִת וְאָנוּ בְּתוֹכוֹ. מַה אַתְּ מְיָעֶצֶת אֵפוֹא לָנוּ?” אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: “אֵין כָּל פַּחַד עָלֶיךָ, וְאַל יַבְעִית אוֹתְךָ עִנְיָנָם. זְמַן הוּא זֶה שֶׁהַטִּפְּשִׁים קָמִים עַל מַלְכֵיהֶם”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “וְאוּלָם מַה עֵצָה אַתְּ מְיָעֶצֶת אוֹתִי שֶׁאֶעֱשֶּׂנָּה, וּמָה הַתַּחְבּוּלָה בְעִנְיָן זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “עֲצָתִי הִיא שֶׁתַּחֲבשׁ רֹאשְׁךָ בְּתַחְבּשֶׁת וְתַרְאֶה עַצְמְךָ חוֹלֶה. אַחַר־כָּךְ תִּשְׁלַח אֶל הַמִּשְׁנֶה שִׁמָאס שֶׁיָּבוֹא אֵלֶיךָ וְיִרְאֶה מַצָּבְךָ שֶׁאַתָּה בוֹ, וּכְשֶׁיָּבוֹא, אֱמֹר לוֹ: ‘כְּבָר חָפַצְתִּי לָצֵאת אֶל הָאֲנָשִׁים הַיּוֹם, וּמְנָעַתְנִי מִזֶה מַחֲלָה זוֹ. צֵא אֵפוֹא אֶל הָאֲנָשִׁים וְהַגֵּד לָהֶם עַל הַמַּצָּב שֶׁאֲנִי שָׁרוּי בוֹ, וְהוֹדַע אוֹתָם שֶׁלְּמָחָר אֲנִי יוֹצֵא אֲלֵיהֶם וּמְמַלֵּא חֶפְצָם וַאֲעַיֵּן בּמַצָּבַם שֶׁיִּשְׁקְטוּ וְתָשֹׁך חֲמָתָם’. וּכְשֶׁאַתָּה מַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר, קְרָא לַעֲשָׂרָה מֵעַבְדֵי אָבִיךָ, שֶׁהֵם אַנְשֵׁי־חַיִל וְכֹחַ שֶׁאַתָּה בוֹטֵחַ בָּהֶם וְהֵם שׁוֹמְעִים לְקוֹלְךָ וְסָרִים לְמִשְׁמַעְתְּךָ, מַסְתִּירִים סוֹדְךָ וְשׁוֹמְרִים לְךָ יְדִידוּת, וְהַעֲמֵד אוֹתָם לְרֹאשְׁךָ, וְצַוֵּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִתְּנוּ לְאָדָם אֶפְשָׁרוּת לְהִכָּנֵס אֵלֶיךָ אֶלָּא אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד, וּכְשֶׁיִּכָּנֵס אֶחָד, אֱמֹר אֲלֵיהֶם: ‘תִּפְסוּהוּ וְהִרְגוּהוּ’. וּכְשֶׁהֵם מַסְכִּימִים עִמְּךָ לְכָךְ, הַשְׁכֵּם וְהַצֵּב אֶת כִּסֵּא מַלְכוּתךָ בְתוֹךְ מְקוֹם מוֹשַׁב־הַמְּלוּכָה שֶׁלְּךָ וּפְתַח שַׁעַרְךָ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵם רוֹאִים אוֹתְךָ שֶׁפָּתַחְתָּ אֶת הַשַּׁער תִּרְגַע רוּחָם וְיָבוֹאוּ אֵלֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם, וְיִטְּלוּ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֵלֶיךָ. וְאַתָּה תִתֵּן לָהֶם רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד, כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ וַעֲשֵׂה בָהֶם כִּרְצוֹנְךָ. וְאוּלָם צָרִיךְ שֶׁתָּחֵל בַּהֲרִיגַת הַגָּדוֹל הָרִאשׁוֹן לָהֶם, שֶׁהוּא הַמִּשְׁנֶה הָאַדִּיר וְהוּא בַעַל־הַדָּבָר. הָרְגֵהוּ אֵפוֹא תְּחִלָּה וְאַחַר הֲרֹג אֶת כֻּלָּם אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד, וְאַל תַּשְׁאֵר מֵהֶם אֶת זֶה שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיָּפֵר בְּרִית עִמְּךָ, וּכְמוֹ כֵן כָּל מִי שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁשׁ מִפְּנֵי כֹחֹו וְתַקִּיפוּתוֹ, וְאִם כָּךְ אַתָּה עוֹשֶׂה בָהֶם לֹא יִשָּׁאֵר בָּהֶם כֹּחַ נֶגְדֶּךָ, וְיָנוּחַ לְךָ מֵהֶם מְנוּחָה גְמוּרָה וְתִנְעַם לְךָ הַמַלְכוּת וְתַעֲשֶׂה מַה שֶׁתַּחְפּוֹץ. וְדַע שֶׁאֵין לְךָ תַּחְבּוּלָה מוֹעִילָה יוֹתֵר מִתַּחְבּוּלָה זוֹ”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “עֲצָתֵך יְשָָׁרָה וּדְבָרַיִךְ נְכוֹחִים, וְאִין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה מַה שֶּׁאָָמַרְתְּ”. צִוָּה לְהָבִיא לוֹ תַחְבּשֶׁת וְקָשַׁר בָּה אֶת רֹאשׁוֹ, וְהִתְחַלָּה וְשָׁלַח אֶל שִׁמָאס. כְְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו, אָמַר לוֹ: “שִׁמָאס, זֶה כְּבָר יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי אוֹהַבְךָ וְשׁוֹמֵעַ לַעֲצָתְךָ, וְאַתָּה כְאָח לִי וּכְאָב מִכָּל אָדָם זוּלָתְךָ. וְיוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁמְּקַבֵּל אֲנִי כָל מַה שֶׁאַתָּה מְצַוֵּנִי. וּכְבָר צִוִּיתַנִי לָצֵאת אֶל הַנְּתִינִים וְלָשֶׁבֶת לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּטָם. וּבָרוּר הָיָה לִי שֶׁעֵצָה טוֹבָה הִיא לָנוּ מֵאִתְּךָ, וּכְבָר בִּקַּשְׁתִּי לָצֵאת אֲלֵיהֶם תְּמוֹל, וְתָקְפָה אוֹתִי מַחֲלָה זוֹ, וְאֵינִי יָכֹל לָשֶׁבֶת. וּכְבָר הִגִּיעָה אֵלַי הַשְּׁמוּעָה שֶׁבְּנֵי־הַמַּמְלָכָה רוֹגְזִים עַל שֶׁלֹא יָצָאתִי אֲלֵיהֶם וְחוֹרְשִׁים לַעֲשׂוֹת בִּי מַה שֶּׁאֵינוֹ יָאֶה מֵרָעָתָם, שֶׁכֵּן אֵין הֵם יוֹדְעִים עַל הַמַּחֲלָה שֶּׁאֲנִי בָהּ. צַא אֵפוֹא אֲלֵיהֶם וְהוֹדַע לָהֶם בִּדְבַר מַצָּבִי וּבְמַה שֶּׁאֲנִי שָׁרוּי בוֹ, וְהִצְטַדֵּק בִּפְנֵיהֶם בִּשְׁמִי, שֶׁכֵּן מְמַלֵּא אֲנִי מַה שֶׁהֵם אוֹמְרִים וְעוֹשֶׂה מַה שֶּׁהֵם רוֹצִים. וְסַדֵּר לָהֶם אֶת הָעִנְיָן הַזֶה וְקַבֵּל עָלֶיךָ אַחֲרָיוּת לָהֶם בִּשְׁבִילִי בָזֶה, שֶׁהֲרֵי יוֹעֵץ טוֹב אַתָּה לִי וּלְאָבִי לְפָנַי, וְדַרְכְּךָ לְהַשְׁרוֹת שָׁלוֹם בֵּין בְּנֵי־אָדָם. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, לְמָחָר אֲנִי יוֹצֵא אֲלֵיהֶם. וְאֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁמַּחֲלָתִי תַּעֲבֹר מֵעָלַי הַלַּיְלָה הַזֶה בְּבִרְכַּת כַּוָּנָתִי הַכְּשֵׁרָה וּבַאֲשֶׁר אֲנִי צוֹפֵן בְּלִבִּי לָהֶם טוֹב”. הִשְׁתַּחֲוָה שִׁמָאס לֵֹאֱלֹהִים וּבֵרֵךְ אֶת הַמֶּלֶךְ וְנָשַׁק אֶת יָדָיו וְשָׂמַח בְּכָךְ. יָצָא אֶל הָאֲנָשִׁים וְהִגִּיד לָהֶם מַה שֶׁשְּׁמָעוֹ מִפִּי הַמֶּלֶךְ, וֶהֱנִיאָם מִזֶה שֶׁהָיָה בִרְצוֹנָם, וְהוֹדִיעָם אֶת הַהִצְטַדְּקוּת וְסִבַּת הִמָּנַע הַמֶּלֶךְ מִלָּצֵאת, וְהִגִּיד לָהֶם שֶׁהִבְטִיחוֹ לָצֵאת אֲלֵיהֶם מָחָר וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם מַה שֶּׁהֵם מְבַקְּשׁים. אָז נִסְתַּלְקוּ הָאֲנָשִׁים לְבָתֵּיהֶם. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְעִֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁשִּׁמָאס יָצָא אֶל רַבֵּי־הַמֶּמְשָׁלָה ואָמַר לָהֶם: “לְמָחָר הַמֶּלֶךְ יוֹצֵא אֲלֵיכֶם וְעושֶׂה לָכֶם מַה שֶּׁאַתֶּם מְבַקְּשִׁים”, וְשֶׁאָז הִסְתַּלְּקוּ הָאֲנָשִׁים לְבָתֵּיהֶם. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמֶלֶךְ, הִנֵּה שָׁלַח אֶל עֲשֶׂרֶת הָעֲבָדִים שֶׁבָּחַר אוֹתָם מִגִּבּוֹרי אָבִיו, וְהָיוּ בַעֲלֵי הַחְלָטָה נְחוּשָׁה וְכֹחַ עָצוּם, וְאָמַר לָהֶם: “כְּבָר יְדַעְתֶּם מַה שֶּׁהָיָה לָכֶם אֵצֶל אָבִי מִן הַכָּבוֹד וְרוּם הַמַּעֲלָה, וַאֲשֶׁר הֵיטִיב לָכֶם מֵחִבָּתוֹ לָכֶם וְכַבְּדוּ אֶתְכֶם. וַהֲרֵי אֲנִי שָׂם אֶתְכֶם אַחֲרָיו בְּמַדְרֵגָה רָמָה יוֹתֵר מֵאוֹתָהּ מַדְרֵגָה, וְעוֹד אַגִּיד לָכֶם סִבַּת הַדָּבָר. מֵעַתָּה הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם חָסוּת־אֱלֹהִים מֵאִתִּי וְשׁוֹאֵל מִכֶּם שְׁאֵלָה. כְּלוּם תִּהְיוּ עִמִּי בָהּ, שׁוֹמְעִים לִפְקֻדָּתִי בְמַה שֶׁאֹמַר לָכֶם וּמַסְתִּירִים סוֹדִי מִכּל הָאֲנָשִׁים? הִנֵּה אָז תִּהְיֶה לָכֶם מֵאִתִּי טוֹבָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאַתֶּם מְבַקְּשִׁים בְּמַלַּאֲכֶם אַחֲרֵי פְקֻדָּתִי”. עָנוּ אוֹתוֹ הָעֲשָׂרָה פֶה אֶחָד וּדְבָרִים אֲחָדִים לֵאמֹר: “כָּל מַה שֶּׁאַתָּה מְצַוֶּה עָלֵינוּ, אֲדוֹנֵנוּ, אָנוּ עוֹשִׂים אוֹתוֹ, וְאֵין אָנוּ סָרִים מִמַּה שֶּׁאַתָּה פוֹקֵד עָלֵינוּ בִכְלוּם. וּבְיָדְךָ נִתַּן לִפְקוֹד עָלֵינוּ”. אָמַר לָהֶם: “יֵיטִיב אֱלֹהִים לָכֶם. עַתָּה אֲנִי מוֹדִיע אֶתְכֶם אֶת הַסִּבָּה שֶׁיִּחַדְתִּיכֶם לָהּ בִּגְלַל רֹב כְּבוֹדְכֶם אֶצְלִי, וְהִיא: כְּבַר יְדַעְתֶּם מַה שֶּׁהָיָה אָבִי נוֹהֵג בִּבְנֵי־מַלְכוּתוֹ מִן הַכָּבוֹד וַאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעָם עָלָיו מֵעִנְיָנִי וַאֲשֶׁר אִשְּׁרוּ וְקִבְּלוּ אוֹתָהּ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יָפֵרוּ הַבְּרִית אִתִּי וְלֹא יַמְרוּ מִצְוָתִי. וְהִנֵּה רְאִיתֶם מַה שֶּׁעָשׂוּ תְמוֹל בְּהִקָּהֲלָם כֻּלָּם עָלַי מְבַקְּשִׁים לְהֲמִיתִי. וְחָפֵץ אֲנִי לַעֲשׂוֹת בָּהֶם דָּבָר, וְהוּא: אַחֲרֵי הִתְבּוֹנְנִי מַה שֶּׁעָשׂוּ תְמוֹל, רוֹאֶה אֲנִי שֶׁלֹּא יְעַכְּבֵם דָּבָר לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ זֶה אֶלָֹּא עֹנֶשׁ לְמוֹפֵת. וְאֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא לְהַטִּיל עֲלֵיכֶם לְהָמִית אֶת כָּל מִי שֶׁאֶרְמֹז לָכֶם לְהָרְגוֹ, בַּסֵּתֶר, לָגֹל אֶת הָרָעָה וְהַצָּרָה מֵעַל אַרְצִי בַּהֲרִיגַת גְּדוֹלֵיהֶם וְרָאשֵׁיהֶם. וְהַדֶּרֶךְ לְכָךְ הִיא, שֶׁאֲנִי אֵשֵׁב בְּמוֹשַׁב זֶה בְּחֶדֶר זֶה, מָחָר, וְאֶתֵּן לָהֶם רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֵלַי אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד. וּכְשֶׁיִּכָּנְסוּ מִדֶּלֶת וְיֵצְאוּ מִשֵּׁנִית, עִמְדוּ אַתֶּם הָעֲשָׂרָה לְפָנַי, מִתְבּוֹנְנִים לָרֶמֶז שֶׁלִּי, וּבְכָל פַּעַם שֶׁיִּכָּנֵס אֶחָד, תִּפְסוּהוּ וְהַכְנִיסוּהוּ לְבַיִת זֶה וְהִרְגוּ אוֹתוֹ, וְטִמְנוּ אֶת גּוּפָתוֹ”. אָמְרוּ לוֹ: “שׁוֹמְעִים אָנוּ בְקוֹלְךָ וּמְצַיְּתִים לִפְקֻדָּתְךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵיטִיב לָהֶם וְשִׁלְּחָם מֵאִתּוֹ, וְלָן בַּלַּיְלָה הַהוּא. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר בִּקְּשָׁם לָבוֹא וְצִוָּה לְהַצִּיב אֶת כִּסֵּא הַמַּלְכוּת. לָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי־הַמַּלְכוּת וְנָטַל לְיָדָיו אֶת סֵפֶר הַחֻקִּים וְצִוָּה לִפְתֹּחַ אֶת הַשַּׁעַר, וּפְתָחוּהוּ, הִצִּיב אֶת הָעֲשָׂרָה לְפָנָיו וְהִכְרִיז הַכָּרוֹז: “כָּל מִי שֶׁמִּשׂרָה עָלָיו יִקְרַב אֶל שְׁטִיחַ הַמֶּלֶךְ”. בָּאוּ הַמִּשְׁנִים וּמְפַקְדֵי־הַצָּבָא וְשׁוֹמְרֵי הַסַּף, עָמַד כָּל אֶחָד לְפִי מַעֲלָתוֹ. אַחַר־כָּךְ צִוָּה שֶׁיִּכָּנֵס אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד. נִכְנָס שִׁמָאס הַמִּשְׁנֶה רִאשׁוֹן כְּפִי שֶׁהוּא מִנְהַג הַמִּשְׁנֶה הַגָּדוֹל. כְּשֶׁנִכְנַס וְעָמַד נָכוֹן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, עוֹד בְּטֶרֶם הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, וְהִנֵּה עֲשֶׂרֶת הָעֲבָדִים מַקִיפִים אוֹתוֹ, תְּפָסוּהוּ וְהִכְנִיסוּהוּ אֶל הַבַּיִת וְהֵמִיתוּ אוֹתוֹ. וּפָנוּ אֶל שְׁאָר הַמִּשְׁנִים וְאַחֲרֵיהֶם אֶל הַנִּכְבָּדִים. וְהָיוּ הוֹרְגִים אוֹתָם אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד, עַד שֶׁכִּלּוֹ אֶת כֻּלָּם. אַחַר־כָּךְ קָרָא לַתַּלְיָנִים וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לְהַכּוֹת לְפִי חֶרֶב אֶת כָּל מִי שֶׁנּוֹתַר מִן הָאֲנָשִׁים אַמִּיצֵי הַלֵּב וְגִבּוֹרֵי־הַכֹּחַ, וְלֹא הִנִּיחוּ אִישׁ מֵאֵלֶּה שֶׁיָּדְעוּ שֶׁמֶּרֶץ בְּקִרְבָּם, שֶׁלֹא הֲרַגוּהוּ. וְלֹא עָזְבוּ בִלְתִּי אִם אֶת פְּשׁוּטֵי הָעָם וְאֶת הָאֲסַפְסוּף בָּהֶם, גֵּרְשׁוּ אוֹתָם וְהָלְכוּ אִישׁ אֶל בֵּיתוֹ. אַחֲרֵי זֶה פָּרַשׁ הַמֶּלֶךְ אֶל תַּעֲנוּגוֹתָיו וְהִתְמַכֵּר לְתַאֲווֹתָיו וְהָלַךְ אַחֲרֵי הָעָוֶל וְהַמְרֻצָּה וְהָעשֶׁק, עַד שֶׁעָבַר בָּזֶה אֶת כָּל מִי שֶׁקָּדַם לוֹ מֵאַנְשֵׁי הָרֶשַׁע. וְהָיְתָה אַרְצוֹ שֶׁל מֶלֶךְ זֶה מִכְרֶה שֶׁל זָהָב וָכֶסֶף וְאַבְנֵי־חֵן וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְכָל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִסָּבִיב לוֹ מְקַנְּאִים בּוֹ עַל כָּךְ, וּמְצַפִּים לְהָמִיט עָלָיו שׁוֹאָה. אָמַר אַחַד הַמְּלָכִים הַסְּמוּכִים לוֹ בְלִבּוֹ: “הִנֵּה עוֹלֶה בְיָדִי מַה שֶּׁהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ, לָקַחַת מַמְלָכָה זוֹ מִידֵי הַנַּעַר הַנִּבְעָר הַזֶּה, בַּעֲקֵב מַה שֶּׁהִגִּיעַ לוֹ מֵהֲרִיגַת רַבֵּי־מֶמְשַׁלְתּוֹ וְהַגִּבּוֹרִים וְהַחַיָּלִים שֶׁהָיוּ בְאַרְצוֹ. וְהֲרֵי זוֹ הִיא שְׁעַת הַכּשֶׁר לִקְרֹעַ מַה שֶּׁבְּיָדוֹ, בִּהְיוֹתוֹ צָעִיר לְיָמִים וְלֹא דַעַת לוֹ בְמִלְחָמָה וְלֹא עֵצָה לוֹ, וְלֹא נִשְׁאַר אֶצְלוֹ מִי שֶׁיַּנְחֶנּוּ וְלֹא מִי שֶׁיְּחַזְּקֶנּוּ. הֲרֵינִי הַיּוֹם פּוֹתֵחַ אֶת שַׁעַר הָרָע עִמּוֹ, הַיְנוּ שֶׁאֲנִי כוֹתֵב אֵלָיו מִכְתָּב שֶׁאֲנִי מִתְקַלֵּס בּוֹ, וְנוֹזֵף בּוֹ עַל מַה שֶּׁעָשָׂה, וְאֶרְאֶה מַה תְּהֵא תְשׁוּבָתוֹ”. כָּתַב לוֹ מִכְתָּב: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם. וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה הִנֵּה הִגִּיעָה אֵלַי הַשְּׁמוּעָה מַה שֶׁפָּעַלְתָּ בְמִשְׁנֶיךָ וּמְלֻמָּדֶיךָ וְגִבּוֹרֶיךָ, וּמַה שֶּׁהִפַּלְתָּ עַצְמְךָ בָּהּ מִן הַצָּרָה, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ לְךָ לֹא יְכֹלֶת וְלֹא כֹחַ לַהֲדֹף אֶת זֶה שֶׁיִּתְקֹף אוֹתְךָ, בִּזְמַן שֶׁאַתָּה נוֹהֵג בְּאַכְזְרִיּוּת וְקִלְקַלְתָּ מַעֲשֶׂיךָ. וְהִנֵּה נָתַן לִי אֱלֹהִים אֶת הַתְּשׁוּעָה עָלֶיךָ וְהִגְבִּירַנִי עָלֶיךָ. שְׁמַע אֵפוֹא לִדְבָרַי וּמַלֵּא אֶת פְקֻדָּתִי וּבְנֵה לִי אַרְמוֹן מְבֻצָּר בְּלֵב הַיָּם. וְאִם אִי־אַתָּה יָכֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת, כִּי אָז צֵא מֵאַרְצְךָ וְהִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ, שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ אֵלֶיךָ מִקַּצְוֵי הֹדּוּ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה פְלֻגּוֹת פָּרָשִׁים, כָּל פְּלֻגָּה שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף לוֹחֲמִים, וְיִכָּנְסוּ לְאַרְצְךָ וְיָבֹזּוּ אֶת רְכוּשְׁךָ וְיַהַרְגוּ אֶת אֲנָשֶׁיךָ וְיִקְחוּ בַשֶּׁבִי אֶת אֲנָשֶׁיךָ, וַאֲנִי שָׁת לִמְפַקְּדָם אֶת בַּדִיע מִשְׁנִי, וּמְצַוֵּהוּ לָשִׂים עַל עִירְךָ מָצוֹר עַד שֶׁיִּכְבְּשֶׁנָּה. וּכְבָר צִוִּיתִי אֶת הַנַּעַר הַזֶה הַמֵּבִיא אֶת הָאִגֶּרֶת אֵלֶיךָ, שֶׁלֹא יִשְׁהֶה אֶצְלְךָ אֶלָּא שְׁלשָׁה יָמִים. וְאִם אַתָּה מְמַלֵּא פְקֻדָּתִי, אַתָּה נִצָּל, וְאִם לָאו הֲרֵינִי שׁוֹלֵחַ אֵלֶיךָ מַה שֶּׁהִזְכַּרְתִּיו לְךָ”. חָתַם אֶת הַמִּכְתָב וּמְסָרוֹ לַשָּׁלִיחַ, וְנָסַע עִמּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתָהּ מְדִינָה וְנִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ וּמָסַר לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב. כְּשֶׁקָּרָא אוֹתוֹ, תָּשׁ כֹּחוֹ וְצַר חָזֵהוּ וְנָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, וְנַעֲשָׂה בָרִי לוֹ שֶׁהוּא נִשְׁמָד, וְלֹא מָצָא מִי שֶׁיִּוָּעֵץ אִתּוֹ וְלֹא מִי שֶׁיֵּעָזֵר בּוֹ וְלֹא מִי שֶׁיַּעֲמֹד לוֹ נֶגֶד אוֹיְבוֹ. נִכְנַס אֶל אִשְׁתּוֹ, כְּשֶׁמַּרְאֵהוּ נִשְׁתַּנָּה. אָמַרה לוֹ: “מָה עִנְיָנְךָ, הַמֶּלֶךְ?” אָמַר לָהּ: “אֵין אֲנִי הַיּוֹם מֶלֶךְ, וְרַק עֶבֶד לַמֶלֶךְ אָנִי”. פָּתַח אֶת הַמִּכְתָּב וּקְרָאוֹ לְפָנֶיהָ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אוֹתוֹ, הִתְחִילָה בוֹכָה וְנֶאֱנַחַת, וְקָרְעָה אֶת בְּגָדֶיהָ. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “כְּלוּם אִתָּךְ מַשֶּׁהוּ מִן הָעֵצָה וְהַתַּחְבּוּלָה בְּעִנְיָן קָשֶׁה זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “וּמַה תַּחְבּוּלָה אֵצֶל הַנָּשִׁים בְּמִלְחָמוֹת, אַחֲרֵי שֶׁהַנָּשִׁים אֵין כֹּחַ לָהֶן וְלֹא עֵצָה לָהֶן. וְאֵין הַכֹּחַ הָעֵצָה בִמְעֵין אֵלֶּה אֶלָֹּא לָגְּבָרִים”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּיהָ, הִגִּיעוּ לוֹ תַּכְלִית הַחֲרָטָה וְהַצַּעַר וְהַכְּאֵב עַל מַה שֶׁזִּלְזֵל בּוֹ בִזְכֻיּוֹת עַמּוֹ וּמִשְׁנֵי מֶמְשַׁׁלְתּוֹ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁׁע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ מֶלֶךְ אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ, הִגִּיעוּ לוֹ תַכְלִית הַחֲרָטָה וְהַצַּעַר עַל חֶטְאוֹ שֶׁחָטָא בַּהֲרִיגַת מִשְׁׁנָיו וְנִכְבַּדֵּי נְתִינָיו, וּבִקֵּשׁ לָמוּת לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו יְדִיעָה נוֹרָאָה זוֹ. אָמַר לָהֶן לַנָּשִׁים: “כְּבָר אֵרַע לִי מַה שֵּׁאֵרַע לַקּוֹרֵא עִם הַצַבִּים”. אָמְרוּ לוֹ: “וְכֵיצַד הָיָה זֶה”? אָמַר לָהֶן:
סִפְּרוּ שֶׁצַבִּים הָיוּ בְאִי מִן הָאִיִּים. וְהָיָה אוֹתוֹ אִי מֻשְׁפָּע בְּאִילָנוֹת וּבְפֵרוֹת וּנְהָרוֹת. קָרָה מִקְרֶה שֶׁקּוֹרֵא עָבַר עָלָיו יוֹם אֶחָד, וּכְבָר פְּגָעוּהוּ הַחֹם וְהָעֲיֵפוּת. כְּשֶׁהֵצִיק לוֹ זֶה נָפַל בְּאוֹתוֹ אִי שֶׁבּוֹ אוֹתָם צַבִּים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם בִּקֵּשׁ מִפְלָט אִתָּן וְחָנָה אֶצְלָם. וְהָיוּ רוֹעִים בִּסְבִיבוֹת הָאִי וְחוֹזְרִים לִמְקוֹמָם. כְּשֶׁחָזְרוּ מִמַּרְעִיתָם לִמְקוֹמָם וְרָאוּ אֶת הַקּוֹרֵא בוֹ, נָשָׂא חֵן אֶצְלָם וְיִפָּה אוֹתוֹ אֱלֹהִים בְּעֵינֵיהֶם. שִׁבְּחוּ לְבוֹרְאָם וְאָהֲבוּ קוֹרֵא זֶה אַהֲבָה רַבָּה. וְשָׂמְחוּ בוֹ. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: “אֵין סָפֵק שֶׁזֶּהוּ מִן הַיָּפִים שֶׁבָּעוֹפוֹת”. הָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם נוֹהֵג בּוֹ רַכּוֹת וְנוֹטֶה אֵלָיו. כְּשֶׁרָאָה מֵהֶן מֵיטַב הָאַהֲבָה, נָטָה אַחֲרֵיהֶם וְהִשְׁתַּעֲשַׁע בְּחֶבְרָתָם, הָיָה עָף לְכָל עֵבֵר שֶׁרָצָה, וּלְעֵת עֶרֶב חוֹזֵר לָלוּן אֶצְלָם, וְעָף כְּשֶׁהֵעִיר הַבֹּקֶר לְמָקוֹם שֶׁבִּקֵּשׁ. נַעֲשָׂה זֶה מִנְהָגוֹ וְהִמְשִׁיךְ בְּכָךְ מֶשֶׁךְ זְמַן. כְּשֶׁרָאוּּ הַצַּבִּים שֶׁהֵעָדְרוֹ מֵהֶם מְשׁוֹמֵם אוֹתָם, וְנִתְבָּרֵר לָהֶם שֶׁלֹּא יִרְאוּהוּ אֶלָּא בַלַּיְלָה, וְשֶׁכְּשֶׁהוּא קָם בַּבֹּקֶר הוּא מִזְדָּרֵז לָעוּף בְּטֶרֶם יַרְגִּישׁוּ בוֹ לַמְרוֹת רֹב אַהֲבָתָם לוֹ, אָמְרוּ זֶה לַזֶה: “הִנֵּה קוֹרֵא זֶה אָנוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ, וְהָיָה לָנוּ לְיָדִיד, וְאֵין לָנוּ כֹחַ לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ. מַה אֵפוֹא הַתַּחְבּוּלָה שֶׁיַּמְשִׁיךְ לַעֲמֹד אִתָּנוּ תָּמִיד, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁהוּא עָף הוּא נִפְקַד מֵאִתָּנוּ כָל הַיּוֹם וְאֵין אָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ אֶלָֹּא בַלַּיְלָה”. יָעַץ אוֹתָם אֶחָד מֵהֶם לֵאמֹר: “הֵרָגְעוּ, אַחַי, וַאֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יַעַזְבֵנוּ גַם כְּהֶרֶף־עַיִן אֶחָד”. אָמְרוּ לוֹ כֻלָּם: “אִם כָּךְ אַתָּה עוֹשֶׂה, נִהְיֶה לְךָ כֻלָּנוּ לַעֲבָדִים”. כְּשֶׁבָּא הַקּוֹרֵא מִמַּרְעִיתוֹ וְיָשַׁב בֵּינֵיהֶם, קָרַב אֵלָיו הַצָּב הֶעָרוּם, וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ וְאֵחֵל לוֹ שָׁלוֹם לְשׁוּבוֹ הַבַּיְתָה וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, דַּע שֶׁאלֹהִים חֲנָנְךָ מֵאִתָּנוּ אַהֲבָה, וְכָזֹאת נָטַע בְּלִבְּךָ אַהֲבָה לָנוּ, וְהָיִיתָ לָנוּ בִשְׁמָמָה זוֹ לְרֵעַ־שַׁעֲשׁוּעִים. וְהַזְּמַן הַיָּפֶה בְיוֹתֵר לַאֲהוּבִים הוּא בִּהְיוֹתָם יַחְדָּו, וְהַצָּרָה הַקָּשָׁה בְיוֹתֵר הִיא הָרִחוּק וְהַפֵּרוּד. וְאוּלָם אַתָּה עוֹזֵב אוֹתָנוּ עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, וְאֵין אַתָּה חוֹזֵר אֵלֵינוּ אֶלָּא בִשְׁעַת שְׁקִיעַת־הַחַמָּה. וְאָנוּ בִבְדִידוּת שׁוֹמְמִים עַד מְאֹד, וּכְבָר הָיִינוּ מְצֵרִים עַל זֶה הַרְבֵּה וְצַעֲרֵנוּ עָצוּם בִּגְלַל זֶה”. אָמַר לוֹ הַקּוֹרֵא: “אָמְנָם כֵּן, אֲנִי אַהֲבָה בִי לָכֶם וּתְשׁוּקָתִי רַבָּה אֲלֵיכֶם יוֹתֵר מִזּוֹ שֶׁלָּכֶם וְאֵין פְּרִידַתְכֶם קַלָּה עָלַי. וְאוּלָם אֵין בְּיָדִי תַּחְבּוּלָה נֶגֶד זֶה, בִּהְיוֹתִי עוֹף בַּעַל־כְּנָפַיִם, וְאִי־אֶפְשָׁר לִי לַעֲמֹד אִתְּכֶם תָּמִיד. אֵין זֶה מִטִּבְעִי. שֶׁכֵּן הָעוֹף בַּעַל הַכְּנָפַיִם אֵין לוֹ מָקוֹם קָבוּעַ אֶלָּא בַלַּיְלָה לְשֵׁם שֵׁנָה. וּכְשֶׁהַבֹּקֶר מֵאִיר הוּא עָף וְרוֹעֶה בְכָל מָקוֹם הַמּוֹצֵא חֵן בְּעֵינָיו”. אָמַר לוֹ הַצָּב: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, וְאוּלָם בַּעַל הַכְּנָפַיִם בְּרֹב הַזְּמַנִּים אֵין כָּל מְנוּחָה לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאֵין מַגִּיעַ לוֹ מִן הַטּוֹבָה גַּם הָרֶבַע מִן הֶעָמָל שֶׁהוּא מוֹצֵא, וְתַכְלִית הַמְבֻקָּשׁ לִבְּרִיָּה הִיא הָרְוָחָה וְהַמְּנוּחָה. וַהֲרֵי אָנוּ כְּבָר שָׁת אֱלֹהִים בֵּינֵינוּ וּבֵינְךָ אַהֲבָה וְרֵעוּת וְחוֹשְׁשִׁים אָנוּ לְךָ מִפְּנֵי מִי שֶׁיָּצוּד אוֹתְךָ מֵאוֹיְבֶיךָ וְתֹאבַד וְיִמָּנַע מֵאִתָּנוּ רְאוֹת פָּנֶיךָ”. עָנָה לוֹ הַקּוֹרֵא לֵאמֹר: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ. וְאוּלָם מַה אִתְּךָ מִן הָעֵצָה וְהַתַּחְבּוּלָה בְעִנְיָנִי?” אָמַר לוֹ הַצָּב: “שֶׁתִּמְרֹט אֶת נוֹצוֹת כְּנָפֶיךָ, הַמְמַהֲרִים לַהֲעִיפְךָ וְתֵשֵׁב אֶצְלֵנוּ בְּשַׁלְוָה וְתֹאכַל מִצֵּידֵנוּ וְתִשְׁתֶּה מִמַּשְׁקֵנוּ בִמְקוֹם מִרְעֶה זֶה מְרֻבֶּה הָעֵצִים וְהַפֵּרוֹת הַבְּשֵׁלִים, וְנַעֲמֹד אֲנַחְנוּ וְאַתָּה בְמָקוֹם פּוֹרֶה זֶה, וְיִתְעַנֵּג כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ עַל חֲבֵרוֹ”. נָטָה הַקּוֹרֵא לִדְבָרָיו שֶׁכֵּן בִּקֵּשׁ מְנוּחָה לְעַצְמוֹ. מָרַט אֶת נוֹצוֹתָיו אַחַת אַחַת, לְפִי שֶׁמָּצָא לְטוֹב עַל־כִּי עֲצַת הַצַּבִּים. יָשַׁב נָכוֹן אֶצְלָם חַי אִתָּם וּמְרֻצֶּה בַּתַּעֲנוּג הַפָּעוּט וְהַשִׂמְחָה הָעוֹבֶרֶת וּפוֹסֶקֶת. וַעֲדַיִן הוּא בְּמַצָּב זֶה כְּשֶׁחֻלְדַּת־הַסְּנָאִים עוֹבֶרֶת עָלָיו, הֵעִיפָה עָלָיו עַיִן וְהִתְבּוֹנְנָה בוֹ וּמְצָאַתּוּ קְצוּץ־כְּנָפַיִם, אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְרוֹמֵם. כְּשֶׁרָאַתְהוּ בְמַצָּב זֶה שָׂמְחָה עָלָיו שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְאָמְרָה בְּלִבָּהּ: “הֲרֵי קוֹרֵא זֶה בְרִיא־בָשָׂר מְעוּט־הַנּוֹצָה”. קָרְבָה אֵלָיו חֻלְדַּת־הַסְּנָאִים וְטָרְפָה אוֹתוֹ. צָרַח הַקּוֹרֵא וּבִקֵּשׁ עֶזְרָה מִן הַצַּבִּים. וְלֹא זוֹ בִלְבַד שֶׁלֹא בָאוּ לְעֶזְרָתוֹ, אֶלָֹּא גַם הִתְרַחֲקוּ מֵעָלָיו וְהִתְכַּנְּסוּ יַחְדָּו כְּשֶׁרָאוּ אֶת חֻלְדַּת־הַסְּנָאִים תוֹפֶסֶת אוֹתוֹ. וּכְשֶׁרָאוּ אֶת חֻלְדַּת־הַסְּנָאִים מְעַנָּה אוֹתוֹ הֶחֱנִיקָם הַבְּכִי עָלָיו. אָמַר לָהֶם הַקּוֹרֵא: “כְּלוּם יֵשׁ אִתְּכֶם מַשֶּׁהוּ זוּלַת הַבְּכִי?” אָמְרוּ לוֹ: “אָחִינוּ, אֵין לָנוּ לֹא כֹחַ וְלֹא יְכֹלֶת וְלֹא תַּחְבּוּלָה בְּעִנְיַן חֻלְדַּת־הַסְּנָאִים”. בְּאוֹתָה שָׁעָה נִתְעַצֵּב הַקּוֹרֵא וְנִכְרְתָה תִקְוָתוֹ מֵחַיָּיו, וְאָמַר לָהֶם: “אֵין בָּכֶם הָאֲשְׁמָה. אֵין הָאַשְׁמָה אֶלָּא בִי, בַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְקוֹלְכֶם וּמָרַטְתִּי נוֹצוֹתַי שֶׁאֲנִי עָף בָּהֶן. וְרָאוּי אֲנִי לֶאֱבֹד עַל שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּקוֹלְכֶם, וְאֵין לִי תְלֻנָּה עֲלֵיכֶם”. “וְאַף אֲנִי לֹא אֶתְלוֹנֵן עֲלֵיכֶן, הַנָּשִׁים, כִּי עָלַי תְלֻנָּתִי וְאוֹכִיחַ אֶת נַפְשִׁי בַּאֲשֶׁר לֹא שָׂמָה דַּעְתִּי, שֶׁאַתֶּן הַסִּבָּה לַעֲבֵרָה שֶׁעָבַר אָבִינוּ אָדָם וְשֶׁבִּגְלָלָה יָצָא מִגַּן־עֵדֶן, וְשָׁכַחְתִּי שֶׁאַתֶּן שֹׁרֶשׁ כָּל רָע, וְשָׁמַעְתִּי בְקוֹלְכֶן בְּבַעֲרוּתִי וְשִׁגְיוֹן דַּעְתִּי וְרֹעַ תַּכְסִיסִי וְהָרַגְתִּי אֶת מִשְׁנֵי וּמוֹשְׁלֵי מַמְלַכְתִּי, שֶׁהָיוּ יוֹעֲצִים טוֹב לִי בְכָל הָעִנְיָנִים, וְהָיוּ חֵילִי וֶאֱיָלוּתִי בְכָל עִנְיָן שֶׁהִדְאִיגַנִי. וּמֵעַתָּה אֵינִי מוֹצֵא תְמוּרָה לָהֶם, וְלֹא אֶחָד שֶׁיְּמַלֵא מְקוֹמָם, וּכְבָר נָפַלְתִּי בַאֲבַדּוֹן עָצוּם”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאוֹתוֹ מֶלֶךְ הוֹכִיחַ עַצְמוֹ וְאָמַר: “בְבַעֲרוּתִי שָׁמַעְתִּי בְקוֹלְכֶן וְהָרַגְתִּי אֶת מִשְׁנַי. וּמֵעַתָּה אֵינִי מוֹצֵא תְמוּרָה לָהֶם, וְאִם אֵין אֱלֹהִים מַרְאֶה לִי מוֹצָא עַל־יְדֵי מִי שֶׁהוּא שֶׁעֲצָתוֹ תוֹבִילֵנִי לְמַה שֶּׁהַצָּלָה לִי בוֹ, הֲרֵי נָפַלְתִּי בַאֲבַדּוֹן עָצוּם”. קָם לַחֲדַר מִשְׁכָּבוֹ, אַחֲרֵי שֶׁקּוֹנֵן עַל הַמִּשְׁנִים וְהַחֲכָמִִים לֵאמֹר: “מִי יִתֵּן וְהָיוּ אֲרָיוֹת אֵלֶּה אֶצְלִי כָּעֵת וְלוֹ רַק שָׁעָה אַחַת, שֶׁאֶצְטַדֵּק לִפְנֵיהֶם וְאֶרְאֶה אוֹתָם וַאֲתַנֶּה לִפְנֵיהֶם עִנְיָנִי, וּמַה שֶּׁחָל בִי אַחֲרֵיהֶם”. וְלֹא פָסַק לִשְׁקֹעַ בְּיָם הַדְּאָגָה כָּל יוֹמוֹ, אֵינוֹ אוֹכֵל וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה. כְּשֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַלַּיְלָה, קָם וְשִׁנָּה בְגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים בָּלִים וְהִתְחַפֵּשׂ וְיָצָא לְשׁוטֵט בָּעִיר, שֶׁמָּא יִשְׁמַע מִפִּי אִישׁ מִלָּה שֶׁתַּרְגִּיעַ אוֹתוֹ. וַעֲדַיִן הוּא מְשׁוֹטֵט בָּרְחוֹבוֹת, וְהִנֵּה לְפָנָיו שְׁנֵי נְעָרִים בּוֹדְדִים לְנַפְשָׁם יוֹשְׁבִים לְיַד קִיר, שָׁוִים בְּגִילָם, כָּל אֶחָד מֵהֶם בֶּן שְׁתֵּים־עֶשְׂרֶה שָׁנָה. שָׁמַע אוֹתָם מְשׂוֹחֲחִים בֵּינֵיהֶם. הִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם עַד כְּדֵי לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵיהֶם וְלַהֲבִינָם. שָׁמַע אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר לַשֵּׁנִי: “שְׁמַע, אָחִי, מַה שֶׁסִּפֵּר לִי אָבִי לֵיל אֶמֶשׁ בְּעִנְיָן שֶׁנָּפַל בִּזְרִיעָתוֹ לִזְמַנָּיו וְיִבֵּשׁ אוֹתָהּ קוֹדֵם זְמַנָּהּ בְּסִבַּת חֹסֶר הַגְּשָׁמִים וְהַצָּרָה הָרַבָּה שֶׁבָּאָה עַל עִיר זוֹ”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁנִי: “כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה, מַה הַסִּבָּה לְצָרָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “לָאו. אַךְ אִם אַתָּה יוֹדֵעַ אוֹתָהּ, הַגֵּד לִי אוֹתָהּ”. עָנָה אוֹתוֹ לֵאמֹר: “הֵן, יוֹדֵע אֲנִי אוֹתָהּ, וַאֲנִי מַגִּידָּה לְךָ. דַּע, שֶׁאֶחָד יְדִידֵי אָבִי אָמַר לִי. שֶׁמַּלְכֵּנוּ הָרַג אֶת מִשְׁנָיו וְאֶת שָׂרָיו גְדוֹלֵי־מַמְלַכְתּוֹ, מִבְּלִי חֵטְא שֶׁחָטְאוּ וְרַק מִתּוֹךְ אַהְבָתוֹ לְנָשָׁיו וּנְטוֹתוֹ אֲלֵיהֶן, וְשֶׁהַמִּשְׁנִים הֱנִיאוּהוּ מִזֶּה, וְלֹא חָזַר בּוֹ, וְצִוָּה לְהָרְגָם, בְּשָׁמְעוֹ בְקוֹל נָשָׁיו, עַד שֶׁהָרַג גַּם אֶת שִׁמָאס אָבִי, מִשְׁנֵהוּ וּמִשְׁנֵה אָבִיו לְפָנָיו, שֶׁהָיָה אִישׁ עֲצָתוֹ, וְאוּלָם עוֹד תִּרְאֶה אֵת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בוֹ אֱלֹהִים בִּגְלַל חֲטָאָיו אֲשֶׁר חָטָא בָהֶם וְיִנְקֹם נִקְמָתָם מִמֶּנּוּ”. אָמַר הַנַּעַר: “וּמַה הוּא שֶׁיֵּשׁ לְצַפּוֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה אֱלֹהִים בּוֹ אַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁמְדוּ?” אָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁמֶּלֶךְ קַצְוֵי הֹדּוּ כְּבָר זִלְזֵל בְּמַלְכֵּנוּ וְשָׁלַח אֵלָיו אִגֶּרֶת, שֶׁהוּא נוֹזֵף בּוֹ בְתוֹכָהּ וְאוֹמֵר לוֹ: “בְּנֵה לִי אַרְמוֹן בְּלֵב הַיָּם, וְאִם אִי־אַתָּה עוֹשֶׂה זֹאת, אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֵלֶיךָ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה פְלֻגּוֹת פָּרָשִׁים שֶׁכָּל פְּלֻגָּה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לוֹחֲמִים בָּהּ, וְשָׁת לִמְפַקֵּד צָבָא זֶה אֶת בַּדִיע מִשְׁנִי, וְהוּא נוֹטֵל מַלְכוּתְךָ וְהוֹרֵג אֲנָשֶׁיךָ, וְלוֹקֵחַ אוֹתְךָ בַּשְּׁבִי עִם נָשֶׁיךָ”. וּכְשֶׁבָּא אֵלָיו שְׁלִיחַ קַצְוֵי הֹדּוּ עִם מִכְתָּב זֶה, נָתַן לוֹ שָׁהוּת שְׁלשָׁה יָמִים. וְדַע, אָחִי, שֶׁאוֹתוֹ מֶלֶךְ עֲנָק קְשֵׁה־עֹרֶף הוּא, בַּעַל כֹּחַ וֶאֱיָל רַב, וּבְמַלְכוּתוֹ עַם רַב, וְאִם אֵין מַלְכֵּנוּ מוֹצֵא תַּחְבּוּלָה לַעֲצֹר בַּעֲדוֹ מִפְּגֹעַ בּוֹ, הוּא נוֹפֵל לַֹאֲבַדּוֹן. וְאַחֲרֵי שֶׁיֹּאבַד מַלְכֵּנוּ יִקַּח מֶלֶךְ זֶה אֶת רְכוּשֵׁנוּ וְיַהֲרֹג אֶת אֲנָשֵׁינוּ וְיוֹלִיךְ בַּשֶּׁבִי אֶת נָשֵׁינוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, נִתּוֹסְפָה חֶרְדָּתוֹ. נָטָה אֶל שְׁנֵי אֵלֶּה וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “נַעַר זֶה חָכָם הוּא, שֶׁהֲרֵי הוּא יוֹדֵעַ דָבָר שֶׁלֹא שָׁמַע אוֹתוֹ מִמֶּנִּי. שֶׁכֵּן הָאִגֶּרֶת שֶׁבָּאָה מֵאֵת מֶלֶךְ קַצְוֵי הֹדוּ אֶצְלִי הִיא וְסוֹד הוּא עִמִּי, וְלֹא נוֹדַע הַדָּבָר לְאַף אֶחָד זוּלָתִי. כֵּיצַד זֶה נוֹדַע אֵפוֹא לְנַעַר זֶה הַדָּבָר? אָכֵן מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִי מִפְלָט אֶצְלוֹ, מְדַבֵּר אֵלָיו וְשׁוֹאֵל מֵאֱלֹהִים, שֶׁאֶמְצָא לִי מִפְלָט עִמּוֹ”. קָרַב הַמֶּלֶךְ אֶל הַנַּעַר בַּעֲדִינוּת וְאָמַר לוֹ: “יֶלֶד חָבִיב, מַה הוּא זֶה שֶׁסִּפַּרְתּוֹ בִדְבַר מַלְכֵּנוּ, שֶׁהֵרַע אֶת כָּל הָרָעָה בַהֲרִיגַת מִשְׁנָיו וְרַבֵּי־מֶמְשַׁלְתּוֹ? אָכֵן נָכוֹן אֱמֶת הִיא שֶׁהֵרַע לְעַצְמוֹ וְלִנְתִינָיו, וְצָדַקְתָּ בְּמַה שֶׁאָמַרְתָּ, וְאוּלָם הַגֵד לִי, הַיֶּלֶד, מִנַּיִן יָדַעְתָּ שֶׁמֶלֶךְ קַצְוֵי הֹדּוּ כָּתַב אִגֶּרֶת אֶל מַלְכֵּתנוּ, וְנָזַף בּוֹ בְתוֹכָהּ וְאָמַר לוֹ כַּדְּבָרִים הַקָּשִׁים הָאֵלֶּה שֶׁאָמַרְתָּ?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “כְּבָר יָדַעְתִּי זֹאת מִדִּבְרֵי הַקַּדְמוֹנִים, שֶׁלֹּא יִסָּתֵר מֵאֱלֹהִים שׁוּם דָּבָר, וְזַרְעוֹ שֶׁל אָדָם בְּתוֹכָם רוּחָנִיּוּת, הַמְגַלָּה לָהֶם אֶת הַסּוֹדוֹת הַנִּסְתָּרִים”. אָמַר לוֹ: “צָדַקְתָּ, בְּנִי. וְאוּלָם כְּלוּם יֵשׁ לְמַלְכֵּנוּ תַּחְבּוּלָה וְתַכְסִיס לַהֲדֹף מֵעַל עַצְמוֹ וּמֵעַל מַמְלַכְתוֹ אֶת הַצָּרָה הַקָּשָׁה הַזֹאת?” עָנָה הַנַּעַר לֵאמֹר: “הֵן. כְּשֶׁיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אֵלַי וְיִשְׁאַל פִּי מַה הוּא שֶׁיַעֲשֶׂנּוּ לַהֲדֹף בּוֹ אֶת אוֹיְבוֹ וְיִנָּצֵל מִמְּזִמָּתוֹ, אֲנִי מַגִּיד לוֹ מַה הוּא שֶׁהַצָּלָה בוֹ בְכֹחַ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמִי הוּא זֶה שֶׁיּוֹדִיעַ אֶת זֹאת אֶת הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁיִּשְׁלַח אֵלֶיךָ וְיַזְמִינְךָ?” עָנָה אוֹתוֹ לֵאמֹר: "הִנֵּה שָׁמַעְתִּי עָלָיו שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ אֲנָשִׁים יוֹדְעֵי דָבָר וְעֵצָה נְכוֹחָה. וּכְשֶׁהוּא שׁוֹלֵחַ אֵלַי, הוֹלֵךְ אֲנִי עִמָּהֶם אֵלָיו, וּמַגִּיד לוֹ מַה הוּא שׁתַּקָּנָה בוֹ לַהֲסָרַת הַצָּרָה מֵעָלָיו. אַךְ אִם הוּא מַזְנִיחַ עִנְיָן קָשֶׁה זֶה וּמִתְעַסֵּק בְּשַׁעֲשׁוּעָיו עִם נָשָׁיו, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהוֹדִיעוֹ אֶת הַדָּבָר שֶׁהַצָּלָתוֹ בוֹ וּפוֹנֶה אֵלָיו מֵעַצְמִי, הוּא מְצַוֶּה לְהָרְגֵנִי כְּמוֹ אוֹתָם הַמִּשְׁנִים, וּתְהִי יְדִידוּתִי לוֹ סִבָּה לְהַשְׁמָדָתִִי, וִיזַלְזְלוּ בִי בְנֵי אָדָם וְיַחְשְׁבוּנִי לַחֲסַר תְּבוּנָה, וְאֶהְיֶה כָלוּל בְּתוֹךְ אֵלֶּה שֶׁעֲלֵיהֶם אָמְרוּ: ‘מִי שֶׁיְּדִיעָתוֹ מְרֻבֶּה מִשִּׂכְלוֹֹ – הֲרֵי אָבָד חָכָם זֶה בְּטִפְּשׁוּתוֹ’. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי הַנַּעַר, עָמַד עַל אֲמִתּוּת חָכְמָתוֹֹ וְנִתְבָּרֵר לוֹ יִתְרוֹנוֹ, וְהָיָה בָרִי לוֹ שֶׁהַהַצָּלָה תַגִּיעַ לוֹ וְלִנְתִינָיו עַל יָדוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּנָה אֵלָיו הַמֶּלֶךְ שׁוּב בִּדְבָרִים וְאָמַר לוֹ: “מֵאַיִן אַתָּה, וְהֵיכָן בֵּיתְךָ?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הִנֵּה קִיר זֶה גוֹבֵל עִם בֵּיתֵנוּ”. נָתַן הַמֶּלֶךְ דַּעְתּוֹ עַל אוֹתוֹ מָקוֹם, וְנִפְרַד מִן הַנַּעַר וְחָזַר לְאַרְמוֹנוֹ שָׂמֵחַ. כְּשֶׁיָּשַׁב נָכוֹן בְּבֵיתוֹ לָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו וְצִוָּה לְהָבִיא לוֹ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וּמָנַע אֶת הַנָּשִׁים מִבּוֹא לְפָנָיו, וְאָכַל וְשָָׁתָה וְהוֹדָה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַצָּלָה וְעֶזְרָה וּסְלִיחָה וּמְחִילָה עַל זֶה שֶׁעָשָׂה בִמְלֻמְּדֵי מַמְלַכְתּוֹ וּבְרָאשֶׁיהָ. שָׁב אֶל אֱלֹהִים בִּתְשׁוּבָה גְמוּרָה, וְנָטַל עַל עַצְמוֹ צוֹם וּתְפִלָּה וְהִרְבָּה בִנְדָרִים. קָרָא לְאַחַד נְעָרָיו מִבְּנֵי הַפָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ, וְתֵאֵר לוֹ אֶת מְקוֹם הַנַּעַר וְצִוָּהוּ לָלֶכֶת אֵלָיו וּלְהָבִיא אוֹתוֹ לְפָנָיו בַּעֲדִינוּת. הָלַךְ אוֹתוֹ עֶבֶד אֶל הַנַַּער וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ קוֹרֵא אוֹתְךָ לְטוֹבָה שֶׁתַּגִּיעַ לְךָ מֵאִתּוֹ, וְלִשְׁאֹל מִמְּךָ שְׁאֵלָה, וְאַחֲרֵי זֶה תַחֲזֹר בְּטוֹבָה אֶל מְעוֹנְךָ”. עָנָה לוֹ הָעֶלֶם: “וּמַה חֵפֶץ הַמֶּלֶךְ שִׁבִּגְלָלוֹ קְרָאָנִי?” אָמַר לוֹ הַמְשָׁרֵת: “הָעִנְיָן שֶׁקְּרָאֲךָ אֲדוֹנִי בִגְלָלוֹ, שְׁאֵלָה וּתְשׁוּבָה הוּא”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אֶלֶף שׁוֹמֵעַ אֲנִי לוֹ וְאֶלֶף אֲנִי מְצַיֵּת לִפְקֻדַּת הַמֶּלֶךְ”. הָלַךְ עִמּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁנִּמְצָא לְפָנָיו הִשְׁתַּחֲוָה לֵאלֹהִים וְהִתְפַּלֵּל לַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לוֹ שָׁלוֹם. הֶחֱזִיר לוֹ הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם וְצִוָּה עָלָיו לָשֶׁבֶת, וְיָשַׁב. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַנַּעַר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ נָתַן לוֹ שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִיר לוֹ הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם וְצִוָּהוּ לָשֶׁבֶת, וְיָשַׁב. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה, מִי הוּא זֶה שֶׁדִּבֵּר עִמְךָ אֶמֶשׁ?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “וְהֵיכָן הוּא?” עָנָה לוֹ: “הוּא זֶה הַמְדַבֵּר אֵלַי בְּשָׁעָה זוֹ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, חֲבִיבִי”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לָשִׂים כִּסֵּא לְצַד כִּסְאוֹ וְהושִׁיבוֹ עָלָיו, וְצִוָּה לְהָבִיא מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה. נִכְנְסוּ בְשִׂיחָה עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ לַנַּעַר: “אַתָּה הַמִּשְׁנֶה, שׂוֹחַחְתָּ עִמִּי אֶמֶשׁ שִׂיחָה, וְאָמַרְתָּ בָהּ, שֶׁתַּחְבּוּלָה עִמְּךָ לְבַטֵּל עַל יָדָהּ אֶת מְזִמַּת מֶלֶךְ הֹדּוּ. מַה הִיא אֵפוֹא תַּחְבּוּלָה זוֹ? וְכֵיצַד הַתַּכְסִיס לְהַעֲבִיר רָעָתוֹ מֵעָלֵינוּ? הַגֵּד לִי, שֶׁאָשִׁית אוֹתְךָ רִאשׁוֹן לַמְדַבְּרִים עִמִּי בַּמַּלְכוּת, וְשֶׁאֶבְחַר אוֹתְךָ לְמִשְׁנֶה לִי, וְאֶהְיֶה הוֹלֵךְ אַחֲרֵי עֲצָתְךָ בְּכָל מַה שֶּׁתְּיָעֵץ אוֹתִי, וְשֶׁאֶגְמֶָלְךָ גְּמוּל יָקָר”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “יְהִי גְמוּלְךָ לְךָ, הַמֶּלֶךְ, וְהָעֵצָה וְהַתַּכְסִיס הֵם אֵצֶל נָשֶׁיךָ, שֶׁיָּעֲצוּ אוֹתְךָ עַל הֲרִיגַת אָבִי שִׁמָאס עִם שְׁאָר הַמִּשְׁנִים”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ זֹאת, הִתְבַּיֵּשׁ וְנֶאֱנַח וְאָמַר: “נַעַר חָבִיב, כְּלוּם שִׁמָאס אָבִיךָ הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ?” עָנָה אוֹתוֹ הַנַּעַר לֵאמֹר: “אָכֵן שִׁמָאס אָבִי הוּא בֶאֱמֶת, וַאֲנִי אָמְנָם בְּנוֹ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלֵֹּא הַמֶּלֶךְ הַכְנָעָה וְדָמְעוּ עֵינָיו וְהִתְפַּלֵּל לִסְלִיחַת אֱלֹהִים וְאָמַר: “עֶלֶם, אָכֵן פָּעַלְתִּי זֹאת בְּבַעֲרוּתִי וַעֲצָתָן הָרָעָה שֶׁל הַנָּשִׁים, כִּי רַבָּה מְזִמָּתָן1 וְאוּלָם מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, שֶׁתְּהֵא סוֹלֵחַ לִי, וַאֲנִי שָׂם אוֹתְךָ בִמְקוֹם אָבִיךָ וּבְמַדְרֵגָה נַעֲלָה יוֹתֵר מִמַּעֲלָתוֹ. וּכְשֶׁיָּבוֹא קֵץ לְפֻרְעָנוּת זוֹ שֶׁיָּרְדָה עָלֵינוּ, אֲנִי שָׂם לְךָ רְבִיד זָהָב בְּצַוָּארְךָ וּמַרְכִּיבְךָ בַּמִּרְכֶּבֶת הַכְּבוּדָה בְּיוֹתֵר וּמְצַוֶּה לַמַּכְרִיז לְהַכְרִיז לְפָנֶיךָ לֵאמֹר: “נַעַר יָקָר זֶה הוּא בַעַל הַכִּסֵּא הַשֵּׁנִי אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְזֶה שֶׁהִזְכַּרְתָּ מֵעִנְיַן הַנָּשִׁים, הִנֵּה כְבָר נוֹטֵר אֲנִי בְלִבִּי נָקָם מֵהֶן, וְעושֶׂה זֹאת בַּשָּׁעָה שֶׁיִּרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. מֵעַתָּה אֱמֹר לִי אֵפוֹא מַה שֶּׁעִמְּךָ מִן הַתַּכְסִיס, שֶׁיֵּרָגַע לְבָבִי”. עָנָה אוֹתוֹ הַנַּעַר לֵאמֹר: “הִשָּׁבַע לִי שְׁבוּעָה, שֶׁאֵין אַתָּה מֵפֵר עֲצָתִי בְמַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ, וְשֶׁאֶהְיֶה בָטוּחַ מִמַּה שֶּׁאֲנִי חושֵׁשׁ לוֹ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “שְׁבוּעַת אֱלֹהִים הִיא זוֹ בֵּינִי וּבֵינְךָ, שֶּׁאֵינִי סָר מִדְּבָרֶיךָ, וְשֶׁאַתָּה אֶצְלִי בַּעַל־הָעֵצָה, וְשֶׁכָּל מַה שֶּׁאַתָּה מְצַוֵּנִי אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתוֹ. וְהָעֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ עַל זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, הוּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָחַב לֵב הַנַּעַר וְרָוַח אֶצְלוֹ תְּחוּם הַדִּבֵּר וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, הַתַּכְסִיס וְהַתַּחְבּוּלָה אֶצְלִי, הִיא, שֶׁתַּמְתִּין לַשָּׁעָה שֶׁיָּבוֹא אֵלֶיךָ הָרָץ לְבַקֵּשׁ הַתְּשׁוּבָה, אַחֲרֵי רֶוַח־הַזְּמָן שֶׁנִּתַּן לְךָ. וּכְשֶׁיָּבוֹא לְפָנֶיךָ דוֹרֵשׁ תְּשׁוּבָה אַחֲרֵי הָאַרְכָּה, דְּחֵה אוֹתוֹ וּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָתֵת לְךָ אַרְכָּה עַד לְיוֹם אַחֵר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יִתְנַצֵּל לְפָנֶיךָ בָּזֶה שֶׁמַּלְכּוֹ הִגְבִּיל לוֹ יָמִים קְבוּעִים, וְיַפְצִיר בְּךָ לְהָשִׁיב לוֹ תְשׁוּבָה. גָּרֵשׁ אוֹתוֹ וְהַרְוַח הַזְּמַן לְיוֹם אַחֵר. וְאַל תִּקְבַּע לוֹ אוֹתוֹ יוֹם. הוּא יֵצֵא אֵפוֹא מִלְּפָנֶיךָ כּוֹעֵס, וְיָשִׂים פָּנָיו אֶל אֶמְצַע הָעִיר וִידַבֵּר בְּפֻמְבִּי בֵּין בְּנֵי־הָאָדָם וְיֹאמַר: ‘בְּנֵי־הַמְּדִינָה, אֲנִי שְׁלִיחַ מֶלֶךְ קַצְוֵי הֹדּוּ אֲנִי, וְהוּא בַעַל עֹז רַב וָתֹקֶף, הַמְכוֹפֵף בַּרְזֶל. וּכְבָר שְׁלָחַנִי עִם אִגֶּרֶת אֶל מֶלֶךְ מְדִינָה זוֹ, וְהִגְבִּיל לִי הַיָּמִים’ וְאָמַר לִי: ‘אִם אֵין אַתָּה בָא לְפָנַי כְּתֹם הַיָּמִים שֶׁהִגְבַּלְתִּים, תָּחוּל נִקְמָתִי עָלֶיךָ’. וְהִנֵּה בָאתִי אֶל מֶלֶךְ מְדִינָה זוֹ וּמָסַרְתִי לוֹ אֶת הָאִגֶּרֶת. וּכְשֶׁקָרָא אוֹתָהּ בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לָתֵת לוֹ אַרְכָּה שְׁלשָׁה יָמִים, וְאַחַר־כָּךְ יִתֵּן לִי תְשׁוּבָה לְֹאוֹתוֹ מִכְתָּב, וְנַעֲנֵיתִי לוֹ לְכָךְ מִנִּמּוּס כְּלַפָּיו וּכְדֵי לַעֲשׂׂוֹת רְצוֹנוֹ. וּכְבָר עָבְרוּ שְׁלשֶׁת הַיָּמִים וּבָאתִי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ תְשׁוּבָה. דָּחָה אוֹתִי לְיוֹם אַחֵר, וַאֲנִי אֵין בְּיָדִי לְהַמְתִּין, וַהֲרֵינִי הוֹלֵךְ אֶל אֲדוֹנִי מֶלֶךְ קַצְוֵי הֹדּוּ, וּמַגִּיד לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִי. ‘וְאַתֶּם, הָעָם, עֵדִִים בֵּינִי וּבֵינוֹ’. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יִמְסְרוּ לְךָ דְּבָרָיו, וְשָׁלַחְתָּ אֵלָיו וְתָבִיא אוֹתוֹ לְפָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו בְכָל הַנִּמּוּס וְאָמַרְתָּ לוֹ: ‘הָרָץ, הָחָשׁ לְהַשְׁמִיד אֶת עַצְמוֹ, מַה הוּא אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ לְגַנּוֹת אוֹתָנוּ בֵין נְתִינֵינוּ?’ כְּבָר נִתְחַיַּבְתָּ שֶׁנַּשְׁמִיד אוֹתְךָ מַהֵר. וְאוּלָם הַקַּדְמוֹנִים אָמְרוּ: ‘הַסְּלִיחָה מִטֶּבַע הָאֲצִילִים הִיא’. וְדַע שֶׁאֵחוּר הַתְּשׁוּבָה מֵאִתָּנוּ לְךָ לֹא הָיְתָה מִפְּנֵי הַחֻלְשָׁׁה, וְלֹֹא הָיְתָה אֶלָֹּא מֵרֹב הֱיוֹתֵנוּ עֲסוּקִים וּמִעוּט הִפָּנוֹתֵנוּ לִכְתֹּב תְּשׁוּבָה לְמַלְכְּכֶם”. אַחַר־כָּךְ בַּקֵּשׁ אֶת הַמִּכְתָּב וּקְרָא אוֹתוֹ שֵׁנִית. וּכְשֶׁתִּגְמֹר קְרִיאָתוֹ, הַרְבֵּה בִצְחוֹק וֶאֱמֹר לוֹ: ‘כְּלוּם יֵשׁ אִתְּךָ עוֹד מִכְתָּב זוּלַת מִִכְתָּב זֶה, שֶׁנִּכְתֹּב לוֹ תְשׁוּבָה גַם לוֹ?’ וְיֹאמַר לְךָ: ‘אֵין עִמִּי זוּלַת מִכְתָּב זֶה’. וְתַחֲזֹר דְבָרֶיךָ אֵלָיו פַּעַם שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, וְיֹאמַר לְךָ: ‘אֵין לִי זוּלָתוֹ כְלָל וּכְלָל’. וְאָז תֹּאמַר לוֹ: ‘הֲרֵי מַלְכְּכֶם זֶה חֲסַר־שֵׂכֶל הוּא, כְּשֶׁהוּא מַזְכִּיר בְּמִכְתָּב זֶה דְּבָרִים שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְגָרוֹת אוֹתָנוּ כְּדֵי שֶׁנֵצֵא נֶגְדּוֹ עִם צִבְאוֹתֵינוּ וְנִפְשֹׁט עַל אַרְצוֹ וְנִקַּח מַמְלַכְתּוֹ. וְאוּלָם לֹא נַעֲנִישֶׁנוּ הַפַּעַם עַל רֹעַ נִמּוּסוֹ בְאִגֶּרֶת זוֹ, שֶׁקְּצַר־שֵׁכֶל הוּא וְחַלָּשׁ בַּהֲבָנָתוֹ, וּמִן הַמַּתְאִים לְעֶרְכֵּנוּ שֶׁנַּתְרֶה בוֹ תְחִלָּה. וְנַזְהִיר אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יַחֲזֹר לַהֲזָיוֹת מֵעֵין אֵלֶּה, וְאִם הוּא מְסַכֵּן עַצְמוֹ וְחוֹזֵר לִכְגוֹן אֵלֶּה, רָאוּי הוּא לְֹאָסוֹן עַד מְהֵרָה. וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁזֶּה שֶׁשַָּׁלח אוֹתְךָ בַּעַר וְטִפֵּשׁ הוּא שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁב אֶת הַתּוֹצָאוֹת, וְאֵין לוֹ מִשְׁנֶה בַּר־שֵׂכֶל, יוֹעֵץ נְכוֹחָה שֶׁיִּוָּעֵץ בּוֹ, וְאִלּוּ בַר־דַּעַת הָיָה, הָיָה נוֹעָץ בְּמִשְׁנֶה לִפְנֵי שָׁלְחוֹ אֵלֵינוּ כְּדִבְרֵי הַמַּהֲתַלּוֹת הָאֵלֶּה. וְאוּלָם תְּשׁוּבָה לוֹ אֶצְלִי כְמִכְתָּבוֹ וְיוֹתֵר מִכֵּן, וַאֲנִי מוֹסֵר מִכְתָּבוֹ לְאֶחָד נַעֲרֵי הַמִּשְׂרָד שֶׁיָּשִׁיב לוֹ תְשׁוּבָה’. אַחֲרֵי זֶה שְׁלַח אֵלַי וּבַקְּשֵׁנִי, וּכְשֶׁאֲנִי בָא לְפָנֶיךָ, תֵּן לִי רְשׁוּת לִקְרֹא אֶת הָאִגֶּרֶת וּלְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה עָלֶיהָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָחַב חֲזֶה הַמֶּלֶךְ וְהָיְתָה טוֹבָה בְעֵינָיו עֲצַת הַנַּעַר, וּמָצְאָה תַחְבּוּלָתוֹ חֵן בְּעֵינָיו. הֵיטִיב עִמּוֹ וּמַָסַר לְיָדוֹ מִשׂרַת אָבִיו, וּפִטֵּר אוֹתוֹ מִלְּפָנָיו שָׂמֵחַ. כְּשֶׁכָּלוֹ שְׁלשֶׁת הַיָּמִים שֶׁקָּבַע אוֹתָם אַרְכָּה לָרַץ, בָּא הָרַץ וְנִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ וּבִקֵּשׁ תְּשׁוּבָה . דָּחָה אוֹתוֹ לְיוֹם אַחֵר. יָצָא הָרָץ אֶל קְצֵה הַשָּׁטִיחַ ודִבֵּר דְּבָרִים בִּלְתִּי מַתְאִימִים, כְּפִי שֶׁאָמַר הַנַּעַר. אַחַר־כָּךְ הָלַךְ אֶל הַשּׁוּק וְאָמַר: “הוֹי בְּנֵי־הָעִיר, הִנֵּה אֲנִי שְׁלִיחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ קַצְוֵי הֹדּוּ אֶל מַלְכְּכֶם, בָּאתִי אֵלָיו עִם אִגֶּרֶת וְהוּא דוֹחֶה אוֹתִי בְלֵךְ וָשׁוּב בִתְשׁוּבָתוֹ. וּכְבָר נִגְמַר הַזְּמַן שֶׁקָּבַע לִי מַלְכֵּנוּ, וְלֹא נִשְׁאֲרָה עוֹד לְמַלְכְּכֶם הִצְטַדְּקוּת. אַתֶּם תִּהְיוּ עֵדִים עַל כָּךְ”. כְּשֶׁהִגִּיעוּ דְבָרִים אֵלֶּה אֶל הַמֶּלֶךְ, שָׁלַח אֶל אוֹתוֹ רָץ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: “הָרָץ, הָאָץ לְאַבֵּד נַפְשׁוֹ. כְּלוּם אֵין אַתָּה מַעֲבִיר מִכְתָּב מִמֶּלֶךְ אֶל מֶלֶךְ, וְסוֹדוֹת בֵּין שְׁנֵיהֶם? כֵּיצַד זֶה אַתָּה יוֹצֵא בֵין בְּנֵי־אָדָם וּמְגַלֶּה סוֹדוֹת הַמְּלָכִים לַהֲמוֹן הָעָם. אָכֵן נִתְחַיַּבְתָּ עֹנֶשׁ מֵאִתָּנוּ. וְאוּלָם נִשָּׂא לְךָ אֶת זֶה, כְּדֵי שֶׁתַּחֲזִיר תְּשׁוּבָתְךָ לְמֶלֶךְ טִפֵּשׁ זֶה. וְהַמַּתְאִים בְּיוֹתֵר הוּא שֶׁלֹא יָשִׁיב לוֹ תְשׁוּבָה בִשְׁמֵנוּ, אֶלָּא אֶחָד הַפְּחוּתִים שֶׁבְּנַעֲרֵי הַמִּשְׂרָד”. קָרָא לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַנַּעַר, וּבָא לְפָנָיו, כְּשִֶׁנִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ וְהָרָץ, הִשְׁתַּחֲוָה לֵאלֹהִים וּבֵרֵךְ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּקִיוּּם עֻזּוֹ וְהַשְׁאָרָתוֹ לָעַד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵטִיל הַמֶּלֶךְ אֶת הַמִּכְתָּב אֶל הַנַּעַר וְאָמַר לוֹ: “קְרָא מִכְתָּב זֶה וּכְתֹב תְּשׁוּבָה חִישׁ־מַהֵר”. נָטַל הַנַּעַר אֶת הַמִּכְתָּב וּקְרָאוֹ, וְחִיֵּך מְצַחֵק וְאָמַר לַמֶּלֶךְ: “כְּלוּם הָיְתָה שְׁלִיחוּתְךָ אַחֲרַי, כְּדֵי שֶׁאָשִׁיב תְּשׁוּבָה לְמִכְתָּב זֶה?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. הֵשִׁיב שֶׁיַּרבֶּה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַמֶּלֶךְ עַד מְאֹד וִימַלֵא פְקֻדָּתוֹ. הוֹצִיא קֶסֶת וּנְיָר וְכָתַב. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁנָּטַל הַנַּעַר אֶת הַמִּכְתָּב וּקְרָאוֹ. הוֹצִיא קֶסֶת וּנְיָר וְכָתַב: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם. הַשָּׁלוֹם לְזֶה אֲשֶׁר זָכָה לְבִטָּחוֹן וְרַחֲמִים מֵאֵת הָרַחֲמָן. וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה, הֲרֵינִי מוֹדִיעֲךָ, אַתָּה הַמִּתְיַמֵּר לִהְיוֹת מֶלֶךְ גָּדוֹל לְשֵׁם, אַךְ לֹא לְמַעֲשֶׂה. הִגִּיעָנוּ מִכְתָּבְךָ וְקָרָאנוּ אוֹתוֹ, וַהֲבִינוֹנוּ מַה שְֶּׁבְּתוֹכוֹ מִן הַשְּׁטֻיּוֹת וְהַהֲזָיוֹת הַמּוּזָרוֹת, וְנִתְבָּרְרוּ לָנוּ בַּעֲרוּתְךָ וְעַוְלָתְךָ לָנוּ. וּכְבָר שָׁלַחְתָּ יָדְךָ אֶל אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לוֹ. וְאִלְמָלֵא שֶׁחָסִים אָנוּ עַל בְּרִיּוֹת אֱלֹהִים וְעַל הַנְּתִינִים לֹא הָיִינוּ מִתְעַכְּבִים מִפְּגֹעַ בְּךָ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִשְׁלִיחֲךָ, הִנֵּה יָצָא לַשּׁוּק וּפִרְסֵם עִנְיָנְךָ בֵּין כָּל הָעָם לְכָל שְׁדֵרוֹתָיו, וְרָאוּי הָיָה לְעֹנֶשׁ מֵאִתָּנוּ. וְאוּלָם עֲזַבְנוּהוּ מֵרַחֲמִים מֵאִתָּנוּ עָלָיו, לִהְיוֹתוֹ לוֹ הִצְטַדְּקוּת, שֶׁמֵּאִתְּךָ הָיְתָה זֹאת. וְלֹא מִתּוֹךְ כָּבוֹד לְךָ הִנַּחְנוּ מֵהַעֲנִישׁוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְזֶה שֶׁהִזְכַּרְתָּ בְּאִגַּרְתְּךָ עִנְיַן הֲרִיגָתִי אֶת מִשְׁנַי וּמְלֻמָּדַי וְרַבֵּי־מַלְכוּתִי, הִנֵּה אֱמֶת הִיא, וְאוּלָם בִּגְלַל סִבָּהּ שֶׁהָיְתָה אֶצְלִי. וְלֹא הָרַגְתִּי מִמְּלֻמָּדַי אֶחָד, אֲשֶׁר אֵין אֶצְלִי מִסּוּגוֹ אֶלֶף מְלֻמָּדִים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ וּמְבִינִים יוֹתֵר וּפִקְחִים יוֹתֵר. וְאֵין אֶצְלִי תִינוֹק שֶׁאֵין הוּא מָלֵא מִן הַמַּדָּעִים. וְאֶצְלִי תְמוּרָה לְכָל אֶחָד מִן הַנֶּהֱרָגִים מִן הַמְּעֻלִּים שֶׁבְּמִינוֹ, מַה שֶּׁלֹא אוּכַל לִמְנוֹתוֹ לְךָ. וְכָל אֶחָד מֵאַנְשֵׁׁי צְבָאִי יָכֹל לַעֲמֹד בִפְנֵי פְלֻגַּת פָּרָשִׁים מִצְּבָאֲךָ. וּבְמַה שֶׁנוֹגֵעַ לְהוֹן, הֲרֵי אֶצְלִי בֵית־חֲרשֶׁת לְזָהָב וּלְכֶסֶף. וּבַאֲשֶׁר לַאֲבָנִים טוֹבוֹת, הֲרֵי הֵן אֶצְלִי כַּחֲצַץ־אֲבָנִים. וּבַאֲשֶׁר לְתוֹשָׁבֵי מַמְלַכְתִִּי, הִנֵּה אֵין בְּכֹחִי לְתָאֵר לְךָ יָפְיָם וְחִנָּם וְעָשְׁרָם. כֵּיצַד זֶה תָהִין לְהִתְחַצֵּף נֶגְדֵּנוּ וְלוֹמַר לָנוּ: ‘בְּנֵה לִי אַרְמוֹן בְּלֵב הַיָּם?’ הֲרֵי דָבָר מַתְמִיהַּ הוּא. וְאֶפְשָׁר שֶׁצָּמַח מִתּוֹךְ לְקִיּוּת שִׂכְלְךָ, שֶׁאִלּוּ הָיָה לְךָ שֵׂכֶל, הָיִיתָ חוֹקֵר בִּדְבַר דָּכְיֵי־הַגַּלִּים וּמַשַּׁב הָרוּחוֹת שָׁם, בַּמָּקוֹם שֶׁאֶבְנֶה לְךָ אֶת הָאַרְמוֹן. וְאוּלם הִתְיַמֶּרְךָ שֶׁאַתָּה מְנַצֵּחַ, חָלִילָה לֵאלֹהִים מִזֶּה. כֵּיצַד יַעֲשׁׂק אוֹתָנוּ וְיִשְׁלֹט בְּאַרְצֵנוּ שֶׁכְּמוֹתְךָ? לֹא כִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יִתֵּן לִי נִצָּחוֹן עָלֶיךָ בַּאֲשֶׁר תּוֹקְפָן אַתָּה וְעושֶׂה לִי רָעָה בְּלִי מִשְׁפָּט. דַּע אֵפוֹא שֶׁאַתָּה כְבָר נִתְחַיַּבְתָּ בְעֹנֶשׁ מֵאֵת אֱלֹהִים וּמֵאִתִּי, וְאוּלָם יָרֵא אֲנִי אֶת אֱלֹהִים מִנְּגֹעַ בְּךָ וּבִנְתִינֶיךָ וְלֹא אֶעֱלֶה עָלֶיךָ בְּפָרָשַׁי אֶלָּא אַחֲרֵי הַהַזְהָרָה. וְאִם אֶת אֱלֹהִים אַתָּה יָרֵא, הִזְדָּרֵז לִשְׁלֹחַ אֵלַי אֶת מַס הַשָּׁנָה הַזֹּאת, וְאִם לָאו אֵינִי חוֹזֵר בִּי מֵעֲלוֹת עָלֶיךָ בְּפָרָשַׁי וְעִמִּי אֶלֶף־אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף לוֹחֲמִים כֻּלָּם גִּבּוֹרִים עַל גַּבֵּי פִילִים. וַאֲנִי עוֹרֵךְ מַעַרְכוֹתֵיהֶם מִסָּבִיב לַמִּשְׁנֶה שֶׁלָּנוּ וּמְצַוֶּה עָלָיו לָשִׂים עָלֶיךָ מָצוֹר שָׁלשׁ שָׁנִים, כְּמִסְפַּר הַיָּמִים שֶׁנָּתִּתִי אַרְכָּה לִשְׁלִיחֲךָ. וַאֲנִי כוֹבֵשׁ מַמְלַכְתְּךָ בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא אֶהֱרֹג גַּם אֶחָד מִמֶּנָּה, מִבַּלְעָדֶיךָ אָתָּה, וְלֹא אֶקַּח בַּשְּׁבִי מֵהֶם זוּלַת נָשֶׁיךָ”. אַחֲרֵי זֶה צִיֵּר הַנַּעַר בַּמִכְתָּב צוּרָה וְכָתַב לְצִדָּה: “תְּשׁוּבָה זוֹ כְּתָבָהּ אַחַד קְטַנֵּי יַלְדֵי בֵּית־הַסֵּפֶר”. חָתַם אֶת הַמִּכְתָּב וּמְסָרוֹ לַמֶּלֶךְ, וְנָתַן אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ לָרָץ. נְטָלוֹ הָרָץ וְנָשַׁק אֶת יְדֵי הַמֶּלֶךְ וְהָלַךְ מֵאֶצְלוֹ כְּשֶׁהוּא מוֹדֶה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה וְלַמֶּלֶךְ עַל אֶרֶךְ־אַפָּיו לוֹ. הִסְתַּלֵּק כְּשֶׁהוּא מִתְפַּלֵא עַל מַה שֶּׁרָאָה מִפִּקְּחוּת הַנַּעַר. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל מַלְכּוֹ, וְהָיְתָה כְנִיסָתוֹ אֶצְלוֹ בַיּוֹם הַשְִּׁלישִׁי אַחֲרֵי שְׁלשֶׁת הַיָּמִים, שֶׁנִּקְבְּעוּ לוֹ, הָיָה הַמֶּלֶךְ מְכַנֵס בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מוֹעֶצֶת־הַמַּלְכוּת בְּסִבַּת הִתְמַהְמֵהַּ הָרָץ מִן הַמּוֹעֵד שֶׁנִּקְבַּע לוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו הִשְׁתַּחֲוָה לְפָנָיו וּמָסַר לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב. נְטָלוֹ וְשָׁאַל אֶת הָרָץ לְסִבַּת הִתְמַהְמְהוֹ וְעַל מַצָּבֵי הַמֶּלֶךְ וִרְדְכָ’אן. סִפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר וְסָח לוֹ כָל מַה שֶׁרָאָה בְעֵינָיו וְשַָׁמע בְּאָזְנָיו. נָבוֹכָה דַעַת הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לָרָץ: “אוֹי לְךָ, מַה הַיְדִיעוֹת הָאֵלֶּה שֶׁאַתָּה מוֹדִיעֵנִי אוֹתָם בִּדְבַר מֶלֶךְ שֶׁכָּזֶה?” עָנָה אוֹתוֹ הָרָץ וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ. פְּתַח נָא אֶת הַמִּכְתָּב וּקְרָא אוֹתוֹ וְיִּגָּלֶה לְפָנֶיךָ בֵּין הָאֱמֶת וּבֵין הַשֶּׁקֶר”. בְּאוֹֹתָהּ שָׁעָה פָתַח הַמֶּלֶךְ אֶת הַמִּכְתָּב וְקָרָא אוֹתוֹ, וְרָאָה בְתוֹכוֹ אֶת תְּמוּנַת הַנַּעַר שֶׁכְּתָבוֹ, וְהָיָה בָרִי לוֹ שֶׁמַּלְכוּתוֹ פוֹסֶקֶת, וְנָבוֹךְ בְּמַה שֶּׁיִּהְיֶה מֵעִנְיָנוֹ. פָּנָה אֶל מִשְָׁניו וְאַדִּירֵי־מַלְכוּתוֹ וְהוֹדִיעַ לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע, וְקָרָא לִפְנֵיהֶם אֶת הַמִּכְתָּב. נִבְהֲלוּ מִזֶּה וּפָחֲדוּ פַחַד רַב. הִתְחִילוֹ לְהַרְגִּיעַ אֶת פַּחַד הַמֶּלֶךְ בִּדְבָרִים מִן הַפֶּה וּלְחוּץ כְּשֶׁלִבָּם נִקְרַע לִגְזָרִים מִפָּעֳלוֹ. אָמַר בַּדִיע הַמִּשְׁנֶה הַגָּדוֹל: “דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁזֶּה שֶׁאַחַי הַמִּשְׁנִים אוֹמְרִים אֵין תּוֹעֶלֶת בּוֹ, וַעֲצָתִי הִיא שֶׁתִּכְתֹּב אֶל הַמֶּלֶךְ הַזֶּה מִכְתָּב, וְתִצְטַדֵּק בּוֹ לְפָנָיו וְתֹאמַר לוֹ: ‘אֲנִי יְדִיד אֲנִי לְךָ וּלְאָבִיךָ לְפָנֶיךָ, וְלֹא שָׁלַחְנוּּ אֶת הָרָץ אֵלֶיךָ בְּאוֹתוֹ מִכְתָּב, אֶלָּא עַל דֶּרֶךְ הַבְּחִינָה, לְמַעַן נִרְאֶה תָקְפְּךָ וּמַה שֶּׁעִמְּךָ מֵאֹמֶץ־הַלֵּב וּמִן הָעִנְיָנִים שֶׁבְּמַדָּע וְשֶׁבְּמַעֲשֶׂה וּבִרְמָזִים הַנִּסְתָּרִים, וּמַה שֶּׁאַתָּה כּוֹלֵל אוֹתוֹ מִן הַשְּׁלֵמֻיּוֹת כֻּלָּן. וּמִתְפַּלְּלִים אֲנַחְנוּ לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתְךָ בְּמַלְכוּתְךָ וִיחַזֵּק מִבְצְרֵי מְדִינָתְךָ וְיוֹסִיף לְךָ שִׁלְטוֹן עַל שִׁלְטוֹנְךָ, מֵאַחֲרֵי שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵר עַל עַצְמְךָ, וְעוֹשֶׂה בִשְׁלֵמוּת עִנְיְנֵי נְתִינֶיךָ’. וְתִשְׁלַח אוֹתוֹ אֵלָיו בְּיַד רָץ אַחֵר”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אָכֵן פֶּלֶא עָצוּם הוּא זֶה. כֵּיצַד יִהְיֶה זֶה מֶלֶךְ עָצוּם נָכוֹן לַמִּלְחָמָה אַחֲרֵי שֶׁהָרַג אֶת מְלֻמְּדֵי מַמְלַכְתּוֹ וְאַנְשֵׁי־עֲצָתוֹ וְרָאשֵׁי־צְבָאוֹ, כֵּיצַד תְּהֵא מַמְלַכְתּוֹ מְיֻשֶׁבֶת וּמְאֻכְלֶסֶת אַחֲרֵי כָל זֶה, וְיֵצֵא מִתּוֹכָה כֹּחַ עָצוּם זֶה? וּמַפְלִיא מִכָּל זֶה הוּא שֶׁתִּינוֹקוֹת בָּתֵי־סִפְרָהּ עוֹנִים בְּשֵׁם מַלְכָּהּ, מֵעֵין תְּשׁוּבָה זוֹ. אָכֵן אֲנִי בְּרֹעַ תַּאֲוַת בִּצְעִי הִצַּתִּי אֵשׁ זוֹ עָלַי וְעַל בְּנֵי־מַמְלַכְתִּי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי יְכַבֶּנָה, אִם לֹא זוֹ עֲצַת מִשְׁנִי זֶה”. הֵכִין מַתָּנָה יִקְרַת־הָעֵרֶךְ וּמְשָׁרְתִים וַעֲבָדִִים רַבִּים וְכָתַב מִכְתָּב, וּבְתוֹכוֹ לֵאמֹר: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם. וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה, הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר וִרְדְכָ’אן בֶּן הָאָח הַיָּקָר גַ’לִיעָאד יְרַחֲמֶנּוּ אֱלֹהִים וְיַשְׁאִירְךָ בַּחַיִּים. הִנֵּה בַָאָה לְפָנֵינוּ תְשׁוּבַת מִכְתָּבֵנוּ וְקָרָאנוּ וַהֲבִינוֹנוּ מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, וְרָאִינוּ מַה שֶּׁמְּשַׂמֵּחַ אוֹתָנוּ, וְזוֹ הִיא תַכְלִית בַּקָּשָׁׁתֵנוּ מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וּמִתְפַּלְּלִים אָנוּ אֵלָיו שֶׁיַּעֲלֵֶה מַעֲלָתְךָ וִיחַזֵּק יִתְדוֹת מַמְלַכְתּךָ וְיַגְבִּיר אוֹתְךָ עַל אוֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר יְבַקְּשׁוּ לְהָרַע לְךָ. וְדַע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁאָבִיךָ אַח הָיָה לִי וּבֵינִי וּבֵינוֹ בְרִית וּקְשָׁרִים אַמִּיצִים בְּמֶשֶׁךְ חַיָּיו. וְלֹא רָאָה מֵאִתָּנוּ בִלְתִּי אִם טוֹבָה, וְאַף אָנוּ לֹא רָאִינוֹ מִמֶּנּוּ אֶלָּא טוֹבָה. וּכְשֶׁנִפְטַר לְבֵית עוֹלָמוֹ וְיָשַׁבְתָּ אַתָּה עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ, הָיְתָה אֶצְלֵנוּ תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה וְהַשָּׂשׂוֹן. וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה אֵלֵינוּ הַשְּׁׁמוּעָה מַה שֶׁעָשִׂיתָ בְמִשְׁׁנֶיךָ וְרַבֵּי־מֶמְשַַׁלְתְּךָ, חָשַׁשְׁנוּ שֶׁלֹּא תַגִּיעַ שְׁמוּעַת זֹאת אֶל מֶלֶךְ זוּלָתֵנוּ, וְיִשְׁאַף לָקוּם עָלֶיךָ. הָיִינוּ מְדַמִּים שֶׁאַתָּה מַסִּיחַ דַּעְתְּךָ מִתַּקָּנָתְךָ וּמִשְּׁמִירַת מִבְצָרֶיךָ, וּמַזְנִיחַ אֶת עִנְיְנֵי מַמְלַכְתְּךָ. וּבָאנוּ אִתְּךָ בְקֶשֶׁר מִכְתָּב לְעוֹרֵר אוֹתְךָ עַל כָּךְ. וּכְשֶָׁראִינוֹּ שֶׁעָנִיתָ לָנוּ כַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת, בָּטַח וְשַָׁקַט לִבֵּנוּ, עָלֶיךָ. יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים עֹנֶג בְּמַמְלַכְתְּךָ וִישִׁיתְךָ שׁוֹקֵד עַל מַעֲלָתְךָ, וְשָׁלוֹם”. הֵכִין לוֹ הַמַּתָּנָה וְשָׁלַח אוֹתָהּ בְּיַד מֵאָה פָרָשׁ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁמֶלֶךְ קַצְוֵי הֹדּוּ, אַחֲרֵי שֶׁהֵכִין הַמַּתָּנָה לַמֶּלֶךְ וִרְדְכָ’אן, שְׁלָחָהּ אֵלָיו בְּיַד מֵאָה פָרָשׁ. נָסְעוּ עַד שֶׁבָּאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וִרְדְכָ’אן. נָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וּמָסְרוּ לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב. קְרָאוֹ וְהֵבִין תָּכְנוֹ. אִכְסֵן אֶת ראשׁ הַמֵּאָה בְּמָקוֹם הַמַּתְאִים לוֹ וְכִבְּדוֹ וְקִבֵּל אֶת הַמַּתָּנָה מִמֶּנּוּ. נִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בֵּין בְּנֵי־הָאָדָם, וְשָׂמַח הַמֶּלֶךְ שִׂמְחָה רַבָּה. שָׁלַח אֶל הַנַּעַר, בְּנוֹ שֶׁל שִׁמָאס, וֶהֱבִיאוֹ לְפָנָיו וְכִבְּדוֹ וְשַָׁלַח אֶל רֹאשׁ־הַמֵּאָה. בִּקֵּשׁ אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁהֱבִיאוֹ מֵאֵת מַלְכּוֹ וּמְסָרוֹ לַנַּעַר. פְּתָחוֹ וּקְרָאוֹ, וְשָׂמַח הַמֶּלֶךְ בָּזֶה שִׂמְחָה גְדוֹלָה. הִתְחִיל מוֹכִיחַ אֶת רֹאשׁ הַמֵּאָה, כְּשֶׁזֶּה מְנַשֵּׁק יָדָיו וּמִצְטַדֵּק לְפָנָיו וּמְבָרְכוֹ שֶׁיָקוּם לָעַד, וּבְאשֶׁר נְצָחִים. הוֹדָה לוֹ הַמֶּלֶךְ עַל כָּךְ וְכִבְּדוֹ יֶתֶר כָּבוֹד וְנָתַן לוֹ מַתָּת וְנָתַן מַתּוֹת לְכָל מִי שֶׁעִמּוֹ, מַה שֶׁמַתְאִים לָהֶם. הֵכִין בְּיָדָם מַתָּנוֹת וְצִוָּה לַנַּעַר לִכְתֹּב תְּשׁוּבָה לַמִּכְתָּב. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּתַב הַנַּעַר אֶת הַתְּשׁוּבָה וְהֵיטִיב אֶת הַדְּבָרִים וְקִצֵּר בְּשַׁעָר הַשָּׁלוֹם וּמִצָּה אֶת הַדְּבָרִים וְהִזְכִּיר אֶת נִמּוּסוֹ הַיָּפֶה שֶׁל הַשָּׁלִיחַ וְשֶׁל אֵלֶה שֶׁעִמּוֹ מִן הַפָּרָשִׁים. כְּשֶׁגָּמַר אֶת הַמִּכְתָּב, הִצִּיעוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “קְרָא אוֹתוֹ בֵּן יַקִּיר, כְּדֵי שֶׁנֵּדַע מַה שֶּׁנִכְתַּב בּוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא אוֹתוֹ הַנַּעַר בְּמַעֲמַד מְאַת הַפָּרָשִׁים. מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וּבְעֵינֵי כָל הַנִּמְצָאִים סִדּוּרוֹ וְתָכְנוֹ. חָתַם אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ וּמְסָרוֹ לְיַד רֹאשׁ הַמֵּאָה וּפִטְּרוֹ וְשָׁלַח עִמּוֹ מִצְבָאוֹ פְּלֻגָּה שֶׁתְּלַוֵּם עַד קְצֵה אַרְצָם. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ וְהַנַּעַר. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְרֹאשׁ הַמֵּאָה, הִנֵּה נָבוֹךְ בְּדַעְתּוֹ מִמַּה שֶּׁרָאָהוּ מֵעִנְיַן הַנַּעַר וִידִיעָתוֹ, הוֹדָה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל שֶׁבִּצַּע מַעֲשֵׁׂהוּ בִמְהֵרָה וְעַל קַבָּלַת הַשָּׁלוֹם. נָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל מֶלֶךְ קַצְוֵי־הֹדּוּ, וְהִגִּישׁ לוֹ אֶת הַמַּתָּנָה וְאֶת סְגֻלּוֹת הַחֶמְדָּה. מָסַר לְיָדוֹ אֶת הַמַּתָּנוֹת וְהוֹשִׁיט לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב וְהִגִּיד לוֹ מַה שֶּׁרָאָה. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ בְּכָךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְהוֹדָה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה וְכִבֵּד אֶת רֹאשׁ הַמֵּאָה וְהִלֵּל אֶת שְׁקִידָתוֹ עַל פָּעֳלוֹ וְהֵרִים מַדְרֵגָתוֹ, הָיָה מֵאוֹתוֹ זְמַן בְּבִטָּחוֹן וּבְשָׁלוֹם וּבְשַׁלְוָה וְתוֹסֶפֶת רַחֲבוּת־הַלֵּב. זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן מֶלֶךְ קַצְוֵי הֹדּוּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ וִרְדְכָ’אן הִנֵּה הָיָה יָשָׁר עִם אֱלֹהִים וְשָׁב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה גְמוּרָה אֶל אֱלֹהִים מִמַּה שֶּׁהָיָה בוֹ וְעָזַב אֶת הַנָּשִׁים לְגַמְרֵי. וּפָנָה כֻלּוֹ לְתִקּוּן מַמְלַכְתּוֹ וְלָשִׂים דַּעְתּוֹ לְיִרְאַת אֱלֹהִים בְּמִנְהָגוֹ עִם נְתִינָיו וְשָׂם אֶת בֶּן שִׁמָאס תַּחַת אָבִיו וּלְאִישׁ עֲצָתוֹ וּלְשׁוֹמֵר סוֹדוֹ. צִוָּה לְפָאֵר אֶת עִירוֹ שִׁבְעָה יָמִים וְכֵן בִּשְׁאָר הֶעָרִים, וְשָׂמְחוּ הַנְּתִינים בְּכָךְ וּפָסְקוּ מֵהֶם יִרְאָה וָפַחַד, וְשָׂמְחוּ בַיּשֶׁר וּבְמִשְׁׁפַט הַצֶּדֶק. הֶעְתִּירוּ בִתְפִלָּתָם לַמֶּלֶךְ וְלַמִּשְׁנֶה שֶׁהֵסִיר מֵעָלָיו וּמֵעֲלֵיהֶם אֶת הַצַּעַר. אַחַר־כָּךְ אָמַר הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁנֶה: מַה עֵצָה אִתְּךָ לְכוֹנֵן אֶת הַמַּמְלָכָה וּלְתַקָּנַת הַנְּתִינִים, וּלְהַחֲזִיר אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה בָרִאשׁוֹנָה בִּמְצִיאוּת רָאשִׁים וְיוֹעֲצִים?” בְּאוֹתָה שָׁעָה עָנָה אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר בְּמַעֲלָתוֹ, עֲצָתִי הִיא שֶׁקֹּדֶם לְכָל דָּבָר תַּתְחִיל לְהַכְרִית אֶת עִנְיַן הַמֶּרִי מִלִּבְּךָ וְתָעֲזֹב מַה שֶּׁהָיִיתָ אוֹחֵז בּוֹ מִן הַתַּעֲנוּגוֹת וּמִן הָעשֶׁק וּמֵהַהִתְעַסְּקוּת בַּנָּשִׁים, שֶׁכֵּן אִם אַתָּה חוֹזֵר אֶל שֹׁרֶשׁ הַמֶּרִי תְּהֵא הַתְּעִיָּה הַשְּׁנִיָּה קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה הוּא שֹׁרֶשׁ הַמֶּרִי שֶׁצָּרִיךְ אֲנִי לְהִנָּתֵק מִמֶּנּוּ?” עָנָה אוֹתוֹ מִשְׁנֶה הַצָּעִיר לְיָמִים וְהָרַב לְשֵׂכֶל וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, דַּע שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַמֶּרִי הוּא הַהֲלִיכָה אַחֲרֵי אַהֲבַת הַנָּשִׁים וְהַנְּטִיָּה אֲלֵיהֶן וְקַבָּלַת עֲצָתָן וְתַכְסִיסֵיהֶן, שֶׁכַּן אַהֲבָתָן מְִשַׁנָּה אֶת הַשֵּׂכֶל הַזַּךְ וּמַפְסִידָה אֶת הַטֶּבַע הַשָּׁלֵם. וְהַמֵּעִיד עַל דְּבָרַי הוֹכָחוֹת בְּרוּרוֹת. וּכְשֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב עֲלֵיהֶן וְהוֹלֵךְ אַחֲרֵי הָעֻבְדּוֹת שֶׁלָּהֶן וּמַעֲמִיק חֵקֶר בָּהֶן, תִּמְצָא לְךָ יוֹעֵץ טוֹב בְּנַפְשֶׁךָ וְלֹא תִהְיֶה זָקוּק לִדְבָרַי כָל עִקָּר. אַל תַּעֲסֵק אֵפוֹא אֶת לִבְּךָ בַּנָּשִׁים, וְהַכְרֵת מִמַּחְשַׁבְתְּךָ רָשְׁמָן, שֶׁכֵּן אָסַר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְהַרְבּוֹת מֵהֶן עַל יְדֵי נְבִיאוֹ משֶׁה2. וְאָמַר אֶחָד הַמְּלָכִים מִן הַחֲכָמִים לִבְנוֹ: ‘בְּנִי, כְּשֶׁתִּכּוֹן הַמַּמְלָכָה בְיָדְךָ אַחֲרַי, אַל תַּרְבֶּה בְנָשִׁים שֶׁלֹּא יַתְעוּ לִבְּךָ וְיַפְסִידוּ דַּעְתְּךָ’. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר הַחֲזָרָה אַחֲרֵיהן מְבִיאָה לִידֵי אַהֲבָתַן וְאַהֲבָתָן סוֹפָה קִלְקוּל הַדַּעַת. וְהוֹכָחָה לְכָךְ מַה שֶּׁאֵרַע לְאֲדוֹנֵנוּ שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהִפְלָה אוֹתוֹ אֱלֹהִים בְּדַעַת וּבְחָכְמָה וּבְמַלְכוּת אַדִּירָה, וְלֹא נָתַן גַּם לְאֶחָד מִן הַמְּלָכִים שֶׁקָּדְמוּ, מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ, וְהָיוּ הַנָּשִׁים סִבָּה לְכִשְׁלוֹנוֹ. וּכְגוֹן זֶה יֵשׁ הַרְבֵּה, הַמֶּלֶךְ, וְלֹא הִזְכַּרְתִי לְךָ אֶלָּא אֶת שְׁלֹמֹה, שֶׁלֹּא עָלָה בְיַד גַּם אֶחָד מִן הַמְּלָכִים לְהַשִּׂיג מַה שֶּׁהִשִׂיג הוּא, עַד אֲשֶׁר סָרוּ לְמִשְׁמַעְתּוֹ כָל מַלְכֵי אֶרֶץ. וְדַע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁאַהֲבָת הַנָּשִׁים הִיא שֹׁרֶשׁ כָּל רָע. וְאֵין גַּם לְאַחַת מֵהֶן דֵּעָה. וְצָרִיךְ הוּא הָאָדָם לְהִצְטַמְצֵם בָּהֶן רַק לְפִי מִדַּת הַהֶכְרֵחַ, וְלֹא יֵט אֲלֵיהֶן כָּל הַנְּטִיָּה כֻלָּה, שֶׁכֵּן זֶה מַפִּילוֹ לְתוֹךְ קַלְקָלָה וַאֲבַדּוֹן. וּכְשֶׁאַתָּה מְצַיֵת לְמַה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ הַמֶּלֶךְ, יִכּוֹנוּ לְךָ כָּל עִנְיָנֶיךָ. אַךְ אִם אַתָּה עוֹזבוֹ, תִּתְחָרֵט בַּאֲשֶׁר לֹא תוֹעִיל לְךָ הַחֲרָטָה”. עָנָה לוֹ הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: “כְּבָר עָזַבְתִּי מַה שֶּׁהָיִיתִי בוֹ מֵהַהַפְרָזָה בַנְּטִיָּה אֲלֵיהֶן”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ וִרְדְכָ’אן אָמַר לַמִּשְׁנֶה שֶׁלּוֹ: “כְּבָר עָזַבְתִּי מַה שֶׁהָיִיתִי בוֹ מֵהַהַפְרָזָה בַנְטִיָּה אֲלֵיהֶן, וְהִנְנִי סָר מֵהִתְעַסֵּק בָּהֶן לְגַמְרֵי. וְאוּלָם מַה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה בָהֶן גְּמוּל עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ? שֶׁכֵּן הָיְתָה הֲרִיגָתוֹ שֶׁל שִׁמָאס אָבִיךָ מִמְּזִמָּתָן, וְלֹא הָיָה זֶה מֵרְצוֹנִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ, כֵּיצַד אֵרַע לִי בְשִׂכְלִי, שֶׁהִסְכַּמְתִּי לָהֶן עַל הֲרִיגָתוֹ”. הִתְחִיל תּוֹהֶה וְצוֹעֵק וְאוֹמֵר: “חֲבַל עַל אָבְדַן מִשְׁנִי וְישֶׁר עֲצָתוֹ וְטוּב הַדְרָכָתוֹֹ וְעַל אָבְדַן הַדּוֹמִים לוֹ מִן הַמִּשְׁנִים וְרָאשֵׁי־הַמַּמְלָכָה וְטוּב עֲצוֹתֵיהֶם הַנְּכוֹחוֹת”. עָנָה אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר: “דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁאֵין הָאַשְׁׁמָה אַךְ בַּנָּשִׁים בִּלְבָד, שֶׁכֵּן הֵן כַּסְּחוֹרָה הַנָּאָה, שֶׁנּוֹטָה אֵלֶיהָ תַאֲוַת הָרוֹאִים. וּמִי שֶׁחוֹמְדָהּ וְקוֹנָהּ מוֹכְרִים אוֹתָהּ לוֹ, וּמִי שֶׁאֵינוֹ קוֹנֶה אוֹתָהּ אֵין מִי שֶׁיַּכְרִיחֶנּוּ לִקְנוֹתָהּ. וְאוּלָם הָאַשְׁמָה הִיא בְזֶה שֶׁקָּנָה, וּבִפְרָט כְּשֶׁהוּא מַכִּיר בְּנִזְקָהּ שֶׁל אוֹתָה סְחוֹרָה. וּכְבָר הִזְהַרְתִּיךָ, וְכֵן הָיָה אָבִי לְפָנַי מַזְהִירְךָ, וְלֹא קִבַּלְתָּ מִמֶּנּוּ עֵצָה טוֹבָה”. עָנָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ: “אָכֵן הִטַּלְתִּי עַל עַצְמִי חֵטְא כְּפִי שֶׁאָמַרְתָּ, הַמִּשְׁנֶה. וְאֵין לִי כָל הִצְטַדְּקוּת אִם לֹא שֶׁהַגְּזֵרָה הָאֱלֹהִית הָיְתָה בָזֶה”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְרָאָנוּ וּבָרָא לָנוּ אֶת הַיְכֹלֶת, וְשָׁת לָנוּ רָצוֹן וּבְחִירָה. וְאִם אָנוּ רוֹצִים אָנוּ עוֹשִׂים וְאִם אָנוּ רוֹצִים אֵין אָנוּ עוֹשִׂים. וְאֵין אֱלֹהִים מְצַוֵּנוּ לַעֲשׂוֹת רָעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִדְבַּק בָּנוּ חֵטְא. וּמִשּׁוּם כָּךְ חוֹבָה עָלֵינוּ לַחֲשֹׁב, מַה הוּא הַנְּכוֹחָה לַעֲשׂוֹתוֹ, שֶׁכֵּן הוּא יִתְעַלֶּה אֵינוֹ מְצַוֶּה אוֹתָנוּ אֶלָּא עַל הַטּוֹב בְּכָל הַמַּצָּבִים שֶׁהֵם, וְאֵינוֹ אוֹסֵר עָלֵינוּ אֶלָּא אֶת הָרָע. וְאוּלָם אֲנַחְנוּ בִרְצוֹנֵנוּ עוֹשִׂים מַה שֶּׁאָנוּ עוֹשִׂים אִם נְכוֹחָה אוֹ מִשְׁגֶה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, וְלֹא הָיָה חֶטְאִי אֶלּא בִגְלַל נְטִיָּתִי לַתַּאֲווֹת. וּכְבָר הִזְהַרְתִּי אֶת עַצְמִי מִפְּנֵי זֶה פְעָמִים רַבּוֹת, וְהִזְהִירַנִי אָבִיךָ שִׁמָאס הַרְבֵּה פְּעָמִים. וְאוּלָם נַפְשִׁי נִצְּחָה אֶת שִׂכְלִי. כְּלוּם יֵשׁ עִמְּךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁיְּעַכְּבֵנִי מֵחֲטֹא חֵטְא זֶה, שֶׁיְּהֵא שִׂכְלִי גוֹבֵר עַל תַּאֲווֹת נַפְשִׁי?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “הֵן. רוֹאֶה אֲנִי מַשֶּׁהוּ שֶׁיְּעַכֶּבְךָ מֵעֲשׂוֹת חֵטְא זֶה, וְהוּא שֶׁתִּפְשֹׁט מֵעָלֶיךָ לְבוּשׁ הַבַּעֲרוּת וְתִלְבַּשׁ אֶת לְבוּשׁ הַיָּשָׁר, וְתַמְרֶה אֶת תַּאֲוָתְךָ וְתִשְׁמַע בְקוֹל אֲדוֹנֶךָ וְתַחֲזֹר לְאֹרַח חַיָּיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַיָּשָׁר אָבִיךָ, וְתַעֲשֶׂה מַה שֶּׁמֻּטָּל עָלֶיךָ מִן הַחוֹבוֹת הַמֻּטָּלוֹת עָלֶיךָ כְּלַפֵּי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וּמִן הַחוֹבוֹת כְּלַפֵּי נְתִינֶיךָ, וְתִשְׁמֹר עַל דָּתְךָ וְעַל נְתִינֶיךָ וְעַל דַּרְכְּךָ אַתָּה, וּלְבִלְתִּי הֲרֹג אֶת נְתִינֶיךָ, וְתִתְבּוֹנֵן לְאַחֲרִית הַדְּבָרִים וְתָסוּר מִן הָעשֶׁק וְהָעֲרִיצוּת וְהָעָוֶל וְהַקַּלְקָלָה וְתִשְׁתַּמֵּשׁ בַּיָּשָׁר וּבְמִשְׁפַּט־צֶדֶק וְתִנְהַג בַּעֲנָוָה וּתְשַׁוֶּה לְנֶגְדְּךָ אֶת מִצְווֹת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְתִדְבַּק בְּרַחֲמִים עַל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר הִמְשִׁילְךָ עֲלֵיהֶם תַּחְתָּיו, וְתִשְׁקֹד עַל מַה שֶּׁמֵבִיא לִידֵי זֶה שֶׁיְּבָרְכוּךָ, שֶׁאִם מַתְמִיד אַתָּה בְכָךְ, תִּהְיֶינָה עִתּוֹתֶיךָ צַחוֹת וְסָלַח לְךָ אֱלֹהִיךּ בְּרַחֲמָיו, וְשָׁת אוֹתְךָ נוֹרָא עַל כָּל מִי שֶׁיִּרְאֶךָ. וְנָמוֹגוּ אוֹיְבֶיךָ וְיַהֲדֹף אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה צִבְאוֹתֵיהֶם, וּתְהֵא מְקֻבָּל עַל אֱלֹהִים וְעַל בְּרִיּוֹתָיו, נוֹרָא וְאָהוּב”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “כְּבָר הֶחֱיֵיתָ קְרָבַי וְהֵאַרְתָּ לְבָבִי בִּדְבָרֶיךָ הַנְּעִימִים, וְגִלִּיתָ עֵינֵי רוֹאִי אַחֲרֵי הָעִוָּרוֹן. וָהֲרֵינִי גוֹמֵר בְּלִבִּי לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לִי בְעֶזְרַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְעוֹזֵב כָּל מַה שֶּׁהָיִיתִי בוֹ מִן הֶעָוֶל וְהַתַּאֲווֹת וְאוֹצִיא נַפְשִׁי מִמְּצוּקָה לִרְוָחָה וּמִפַּחַד לְבִטָּחוֹן. וְצָרִיךְ שֶׁתְּהֵא שָׂמֵחַ בְּכָךְ וְשָׂשׂ שֶׁבֵּן הָיִיתִי לְךָ עם הֱיוֹתִי רַב לְשִָׁנים, וְאַתָּה הָיִיתָ לִי לְאָב חָבִיב לַמְרוֹת הֱיוֹתְךָ צָעִיר לְיָמִים. וְהַחוֹבָה עָלַי לְהוֹצִיא אֶת כָּל מַאֲמַצַּי בְּכָל אֲשֶׁר תְּצַוֵּנִי. וּמוֹדֶה אֲנִי עַל חֶסֶד אֱלֹהִים וְחַסְדֶּךָ, שׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הוּא אֲשֶׁר אָצַל לִי עַל יָדְךָ אֶת הַטּוּב וְהַמַּתָּנָה הַטּוֹבָה וְהָעֵצָה הַנְּכוֹנָה, מַה שֶּׁהֵסִיר אֶת דַּאֲגָתִִי וְצַעֲרִִי. וּכְבָר הִגִּיעַ הַשָּׁלוֹם לִנְתִינָי עַל יָדְךָ עַל־יְדֵי רוּם־מַעֲלַת יְדִיעָתְךָ וְטוּב עֲצָתְךָ. מֵעֲכְשָׁו הִנְּךָ אַתָּה מְנַהֵל וּמְכַלְכֵּל עִנְיְנֵי מַלְכוּתִי. לֹא אֵרוֹם מִמְּךָ בְּמַעֲלָה אֶלָּא בַיְשִׁיבָה עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת. וְכָל מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂנּוּ חֹק הוּא עָלַי וְלֹא יְהֵא מֵשִׁיב עַל דְּבָרֶיךָ. וְאִם צָעִיר לְיָמִים הִנְּךָ הֲרֵי גָדוֹל אַתָּה לִתְבוּנָה וְרַב לְדַעַת. וּמוֹדֶה אֲנִי לֵאלֹהִים אֲשֶׁר הִצְלִיחַ אוֹתִי עַל יָדְךָ עַד אֲשֶׁר נָחִיתָ אוֹתִי אֶל הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה אַחֲרֵי הַהֲדוּרִים הַמּוֹבִילִים לַאֲבָדּוֹן”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, דַּע, שֶׁאֵין אַתָּה חַיָּב לְהַכִּיר לִי טוֹבָה עַל שָׁקְדִי לְיָעֶצְךָ טוֹב, שֶׁכֵּן דְּבָרַי וּמַעֲשַׂי הֵם רַק מִן הַמִּקְצָת מִמַּה שֶּׁמֻּטָּל עָלַי, אַחֲרֵי הֱיוֹתִי מַטַּע־נַעֲמָנֶיךָ. וְאֵין רַק אֲנִי לְבַדִּי כָךְ אֶלָּא גַם אָבִי לְפָנַי הָיָה שׁוֹקֵעַ בְּשֶׁפַע חַסְדְּךָ. וְאָנוּ כֻלָּנוּ מוֹדִים בְּטוּבְךָ וּבְחַסְדְּךָ. וְכֵיצַד זֶה לֹא נוֹדֶה בָזֶה, מֵאַחֲרֵי שֶׁאַתָּה הַמֶּלֶךְ רוֹעֵנוּּ וּמוֹשְׁלֵנוּ וְנִלְחַם בַּעֲדֵנוּ בְאוֹיְבֵינוּ, וּבְיָדְךָ שְׁמִירָתֵנוּ, וְאַתָּה נוֹטְרֵנוּ וְשׁוֹקֵד בְּכָל מַאֲמַצֶּיךָ עַל שְׁלוֹמֵנוּ. וַהֲרֵי אִלּוּ גַם הָיִינוּ נוֹתְנִים נַפְשׁוֹתֵינוּ בִשְׁמִיעָה בְקוֹלְךָ, לֹא נְמַלֵּא אֶת חוֹבַת תּוֹדָתֵנוּ לְךָ. וְאוּלָם מַעְתִּירִים אָנוּ לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה אֲשֶׁר הִמְשִׁילְךָ עָלֵינוּ וְהִשְׁלִיטְךָ בָּנוּ, וְשׁוֹאֲלִים מֵאִתּוֹ, שֶׁיִּתֵּן לְךָ חַיִּים אֲרֻכִּים וְיַעֲנִיק לְךָ הַצְלָחָה בְכָל מַעֲשֶׂיךָ ושֶׁלֹּא יְנַסְּךָ בְמַסָּה בְּיָמֶיךָ וִימַלֵֹּא מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ וְיָשִׁית אוֹתְךָ נַעֲרָץ עַד עֵת מוֹתְךָ וְיַרְחִיב בִּנְדִיבוּת זְרוֹעוֹתֶיךָ עַד שֶׁתְּהֵא מַנְהִיג כָּל מְלֻמָּד וְתִגְבַּר עַל כָּל מִתְקוֹמֵם, שֶׁיִּמָּצֵא בְמַמְלַכְתְּךָ כָּל מְלֻמָּד וְגִבּוֹר אַמִּיץ, וְיָסוּר מִתּוֹכָה כָּל בַּעַר וּמוּג לֵב וְיַעֲבִיר מִנְּתִינֶיךָ יֹקֶר־הַחַיִּים וּפֶגַע רַע, וְיִזְרַע בֵּינֵיהֶם רֵעוּת וְאַהֲבָה, וְהֶאֱצִיל לְךָ מִן הָעוֹלָם־הַזֶּה אָשְׁרוֹ וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא בִרְכָתוֹ בְחַסְדּוֹֹ וּנְדִיבוּתוֹ וְטוּבוֹ הַנֶּעֱלָם. אָמֵן. שֶׁהוּא הַכֹּל יָכֹל, וְאֵין דָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִמֶּנּוּ וְאֵלָיו יָשׁוּב הַכֹּל וְיֵלֵךְ”. כְּשֶׁשַָּׁמע הַמֶּלֶךְ מִפִּיו תְּפִלָּה זוֹ, עָבְרָה אוֹתוֹ תַכְלִית הַשִּׂמְחָה, וְנָטָה אֵלָיו כָּל נְטִיָּה, וְאָמַר לוֹ: “דַּע הַמִּשְׁנֶה, שֶׁנַּעֲשֵׂיתָ אֶצְלִי בְֹמַעֲלַת אָח וּבֵן וָאָב. וְלֹא יַפְרִידֵנִי מֵעָלֶיךָ כְּלוּם, וְכָל אֲשֶׁר תַשִּׂיג אוֹתוֹ יָדִי, תּוֹצִיא אוֹתוֹ כְּחֶפְצֶךָ. וְאִם לֹא יִהְיֶה לִי יוֹרֵשׁ אַחֲרַי תֵּשֵׁב אַתָּה עַל כִּסֵּא מַלְכוּתִי תַּחְתִַּי שֶׁאַתָּה הַנַּעֲלֶה מִכָּל בְּנֵי מַמְלַכְתִּי. וַאֲנִי שָׂם אוֹתְךָ לְיוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר אַחֲרַי, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ וִרְדְכָ’אן אָמַר לִבְנוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה שִׁמָאס: “רְצוֹנִי לְשִׁיתְךָ לְמוֹשֵׁל מַמְלַכְתִּי אַחֲרַי וְלָשִׂים אוֹתְךָ לְיוֹרשֵׁ־הָעֶצֶר, וְרַבֵּי מַלְכוּתִי אֲנִי מֵעִיד עַל כָּךְ, בְּעֶזְרַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. קָרָא לְסוֹפְרוֹ, וּכְשֶׁעָמַד לְפָנָיו, צִוָּה עָלָיו שֶׁיִּכְתֹּב אֶל כָּל גְּדוֹלֵי־מַלְכוּתו לָבוֹא לְפָנָיו. וּפִרְסֵם עַל־יְדֵי כָרוֹזִים בְּעִירֹו, לַנִּמְצָאִים בָּהּ, הַצִּבּוּר לְכָל שִׁדְרוֹתָיו. וְצִוָּה שֶׁיִּתְאַסְּפוּ הָאֶמִירִים וּמְפַקְּדֵי־הַצָּבָא וְשׁוֹמְרֵי־הַסַּף וּשְׁאָר רַבֵּי־הַפְּקִידוּת לַעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וּכְמוֹ כֵן לַמְלֻמָּדִִים וְלַחֲכָמִִים. סִדֵּר הַמֶּלֶךְ מוֹשַׁב־מַלְכוּת עָצוּם וְעָרַךְ שֻׁלְחָן שֶׁלֹא נֶעֱרַךְ כָּמוֹהוּ מֵעוֹלָם. וְהִזְמִין אֶת כָּל בְּנֵי־הָאָדָם מִן הַנִּכְבָּדִים וּפְשׁוּטֵי־הָעָם. הִתְאַסְּפוּ כֻלָּם לְשִׂמְחָה וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ מֶשֶׁךְ זְמַן חֹדֶשׁ. וְאַחַר־כָּךְ נָתַן בְּגָדִים לְכָל מְשָׁרְתָיו וַעֲנִיֵּי מַמְלַכְתּוֹ, וְנָתַן לַמְלֻמָּדִים מַתָּנוֹת יִקְרוֹת־הָעֵרֶךְ, אַחַר־כָּךְ בָּחַר חֶבֶר מִן הַמְלֻמָּדִים וְהַחֲכָמִים, שֶׁהָיָה בֶּן שִׁמָאס מַכִּיר בָּהֶם וְהִכְנִיסָם אֵלָיו וְצִוָּה עָלָיו לִבְחֹר מֵהֶם שִׁבְעָה, שֶׁיְּמַנֵּם לְמִשְׁנִים סָרִים לִדְבָרָיו, וְשֶׁיִּהְיֶה הוּא הָרֹאשׁ עֲלֵיהֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָחַר הַנַּעַר בֶּן־שִׁמָאס מֵהֶם אֶת הַגְּדוֹלִים מֵהֶם בְּשָׁנִים וְהַשְּׁלֵמִים בָּהֶם לְשֵׂכֶל וְהַמְרֻבִּים בָּהֶם לִתְבוּנָה וְהַזְּרִיזִים בָּהֶם לְמִשְׁמָר, וּמָצָא בִתְכוּנוֹת אֵלֶּה שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים. הִקְרִיבָם אֶל הַמֶּלֶךְ וְהִלְבִּישָׁם זֶה לְבוּשׁ־הַמִּשְׁנִים, וְדִבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר: “אַתֶּם תִּהְיוּ מִשְׁנִים לִי תַּחַת פְּקֻדַּת בֶן־שִׁמָאס, וְכָל מַה שֶּׁאוֹמְרוֹ לָכֶם אוֹ מְצַוֶּה אֶתְכֶם עָלָיו הַמִּשְׁנֶה שֶׁלִי בֶּן־שִׁמָאס, לֹא תָסוּרוּ מִמֶּנּוּ וּכְּלָל וְאַף־עַל־פִּי שֶׁצָּעִיר הוּא מִכֶּם לְיָמִִים, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הַגָּדוֹל בָּכֶם לְשֵׂכֶל”. הוֹשִׁיב אוֹתָם הַמֶּלֶךְ עַל כִּסְאוֹת מְרֻקָּמִים בְּזָהָב כְּמִנְהַג הַמִּשְׁנִים, וְקָצַב לָהֶם מַשְׂכּוֹרוֹת וּלְהוֹצָאוֹתֵיהֶם. אַחַר־כָּךְ צִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁיִּבְחֲרוּ מֵרַבֵּי־הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁהִתְאַסְּפוּ אֶצְלוֹ לַסְּעוּדָה, אֶת אֲשֶׁר יִכְשַׁר לְשֵׁרוּת הַמַּמְלָכָה בַּצָּבָא, שֶׁיְּמַנֶּה מֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי עֲשָׂרוֹת, וְקָבַע לָהֶם דַּרְגוֹתֵיהֶם וְקָצַב לָהֶם מַשְׂכּוֹרוֹת כְּמִנְהַג הַגְּדוֹלִים וְנַעֲשָׂה הַדָּבָר בַּזְּמַן הַמָּהִיר בְּיוֹתֵר. צִוָּם גַּם כֵּן לְהֵיטִיב עִם כָּל הַנִּמְצָאִים בְּמַתּוֹת יְקָרוֹת, וְשֶׁיְּשַׁלְּחוּ כָל אֶחָד לְאַרְצוֹ בְּכָבוֹד וִיקָר. פָּקַד עַל נְצִיבָיו לִנְהֹג בְּצֶדֶק עִם הַנְּתִינִים, וְצִוָּה לִדְאֹג לָעֲנִיִּים וְלָעֲשִׁירִים וּפָקַד עֲלֵיהֶם לִתְמֹךְ בָּהֶם מֵאֹוצַר הַמַּמְלָכָה לְפִי מַדְרֵגוֹתֵיהֶם. בֵּרְכוּ אוֹתוֹ הַמִּשְׁנִים שֶׁעֻזּוֹ יִתְקַיֵּם וּבַאֲרִיכוּת יָמִים. אַחַר כָּךְ צִוָּה לְפָאֵר אֶת הָעִיר שְׁלשָׁה יָמִים, אוֹת תּוֹדָה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל מַה שֶּׁאָצַל לוֹ מִן הַהַצְלָחָה. זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ וּמִשְׁנֵהוּ בֶּן־שִׁמָאס בְּסִדּוּר הַמַּמְלָכָה וְאֶמִירֶיהָ וּנְצִיבֶיהָ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַנָּשִׁים הַחֲבִיבוֹת עָלָיו מִן הַפִּלַגְשִׁים וְזוּלָתָן שֶׁהָיוּ הַסִּבָּה לַהֲרִיגַת הַמִּשְׁנִים וְקַלְקָלַת הַמַּמְלָכָה בִּמְזִמָּתָן וְעָרְמָתָן, הִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁהָלְכוּ לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם כָּל מִי שֶׁהָיוּ בְּמוֹשַׁב־הַמַּלְכוּת, מִן הָעִיר וְהַכְּפָרִִים וְנָכוֹנוּ עִנְיָנֵיהֶם, צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֶת הַמִּשְׁנֶה הַצָּעִיר לְיָמִים וְהַגָּדוֹל לְשֵׂכֶל, הַיְנוּ בֶּן־שִׁמָאס שֶׁיָּבִיא לְפָנָיו אֶת שְׁאָר הַמִּשְׁנִים. כְּשֶׁעָמְדוּ כֻלָּם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, פָּרַשׁ אִתָּם לְבַדָּם וְאָמַר לָהֶם: “דְּעוּ הַמִּשְׁנִים שֶׁהָיִיתִי סוֹטֶה מִן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, שׁוֹקֵעַ בְּבַעֲרוּת, סָר מִן הָעֵצָה הַטּוֹבָה, מֵפֵר הַבְּרִית וְהַשְּׁבוּעָה, וּמַמְרֶה אֶת אַנְשֵׁי־הָעֵצָה. וְסִבַּת כָּל זֶה תַּעֲתּוּעֵי־נָשִׁים אֵלֶּה וְעָקְבָן אוֹתִי וְדִבּוּרֵיהֶן הַיָּפִים וְכָזְבָן לִי. וְקִבַּלְתִִּי כָל זֶה מִשּׁוּם שֶׁהָיִיתִי דוֹמֶה שֶׁדִּבְרֵיהֶן עֵצָה טוֹבָה בִּגְלַל מְתִיקוּתָן וְרַכּוּתָן, וְהֲרֵי סַם מֵמִית הוּא. וְעַכְשָׁו כְּבָר נוֹכַחְתִּי שֶׁלֹּא בִקְּשׁוּ לִי אֶלָּא אֶת הַמָּוֶת וְהָאֲבַדוֹן. וְחַיָּבוֹת הֵן לְהֵעָנֵשׁ מִפְּאַת הַצֶּדֶק, כְּדֵי שֶׁאֲשׂימֵן מוּסָר לְמִי שֶׁיִּקַּח מוּסָר. וְאוּלם מָה הָעֵצָה הַנְּכוֹנָה בְּמִיָתָתן?” עָנָה אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה בֶּן־שִׁמָאס וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר בְּעֻזּוֹֹ, כְְבָר אָמַרְתִּי לְךָ בַתְּחִלָה, שֶׁאֵין הַחֵטְא מְיֻחָד רַק בַּנָּשִׁים לְבַדָּן, אֶלָּא שֶׁבְּשֻׁתָּפוּת הוּא בֵינֵיהֶן וּבֵין הַגְּבָרִִים הַמְחַמְּדִים אוֹתָן. וְאוּלָם הַנָּשִׁים רְאוּיוֹת לְעֹנֶשׁ עַל כָּל פָּנִים בִּגְלל שְׁנֵי דְבָרִים. הָרִאשׁוֹן כְּדֵי לְמַלֵֹּא מִצְוָתְךָ בִּהְיוֹתְךָ הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר. וְהַשִֵּׁני בִּגְלַל הַרְהִִיבָן עֹז נֶגְדֶּךָ וְעָקְבָּן אוֹתְךָ וְהִכָּנְסָן בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנָן וּבְמַה שֶּׁאֵינוֹ מַתְאִים לָהֶן לְדַבֵּר בּוֹ. רְאוּיוֹת הֵן אֵפוֹא לְמִיתָה. וְאוּלָם דַּי לָהֶן בְּמַה שֶּׁיָּרַד עֲלֵיהֶן. וּמֵעֲכְשָׁו שִׂים אוֹתָן בְּדַרְגַּת מְשָׁרְתוֹת. אַךְ הַפְּקֻדָּה הִיא בְיָדְךָ בָזֶה וּבְזוּלַת זֶה”. יָעַץ אַחַד הַמִּשְׁנִים אֶת הַמֶּלֶךְ כְּדִבְרֵי בֶן־שִׁמָאס. וְאֶחָד הַמִּשְׁנִים נִגַּשׁ אֶל הַמֶּלֶךְ, הִשְׁתַּחֲוָה לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “יַאֲרִיךְ אֱלֹהִים אֶת חַיֵּי הַמֶּלֶךְ, אִם אֵין דֶּרֶךְ שֶׁתַּעֲשֶׂה בָהֶן, אֶלָּא מַעֲשֶׂה לַהֲמִיתָן, הִנֵּה עֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר אֹמַר לְךָ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה הוּא זֶה שֶׁתֹּאמַר לִי?” אָמַר לוֹ: "הַטּוֹב מִכֹּל הוּא שֶׁתְּצַוֶּה אַחַת שִׁפְחוֹתֶיךָ הַנֶּאֱמָנוֹת לְךָ בְּיוֹתֵר, שֶׁתִּקַּח אֶת הַנָּשִׁים אֲשֶׁר עָקְבוּ אוֹתְךָ וְתַכְנִיס אוֹתָן לַבַּיִת שֶׁבּוֹ בֻצַע הֶרֶג הַמִּשְׁנִים וְהַחֲכָמִים, וְתָחֲבשׁ אוֹתָן שָׁם, וּתְצַוֶּה שֶׁיִּנָּתֵן לָהֶן מְעַט מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה, בְמִדָּה כְּדֵי לְהַחֲזִיק גוּפָן, וְלֹא תִּנָּתֵן לָהֶן רְשׁוּת לָצֵאת מֵאוֹתוֹ מָקוֹם כָּל עִקָר, וְכָל מִי שֶׁתָּמוּת מֵעַצְמָהּ תִּשָּׁאֵר בֵּינֵיהֶן כְמוֹת שֶׁהִיא, עַד שֶׁתָּמֹתְנָה עַד לָאַחֲרוֹנָה שֶׁבָּהֶן. וְזֶהוּ הַפָּחוֹת בְּעָנְשָׁן, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ סִבָּה לְאוֹתוֹ אָסוֹן עָצוּם, לֹא כִי לְכּל הַמַּסָּה וְהַמַּדּוּחִים מֵעִקָּרָם שֶׁאֵרְעוּ בִזְמַן זֶה. וְאֱמֶת הֵם עֲלֵיהֶן דִבְרֵי הָאוֹמֵר: “הַכּוֹרֶה בוֹר לְאָחִיו יִפֹּל הוּא לְתוֹכוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם יֶאֱרַךְ שׁלוֹמוֹ”. קִבֵּל הַמֶּלֶךְ עֲצָתוֹ וְעָשָׂה כַאֲשֶׁר אָמַר לוֹ. שָׁלַח אַחֲרֵי אַרְבַּע פִּלַגְשִׁים גִּבּוֹרוֹת כֹּחַ, וּמָסַר לְיָדָן אֶת הַנָּשִׁים וְצִוָּה עֲלֵיהֶן שֶׁתַּכְנֵסְנָה אוֹתָן אֶל מְקוֹם הַהֲרוּגִים וְתַחְבּשְׁנָה אוֹתָן בְּתוֹכוֹ, וְקָבַע לָהֶן מַאֲכָל גַּס וּמֻעָט וּמַשְׁקֶה גָרוּעַ וּמֻעָט. וְהָיָה מֵעִנְיָנָן שֶׁנִצְטַעֲרוּ צַעַר עָצוּם וְהִתְחָרְטוּ עַל מֶה שֶׁחָטְאוּ וְהִתְאַבְּלוֹּ אֵבֶל רַב. שִׁלֵּם לָהֶן אֱלֹהִים כִּגְמוּלָן בָּעוֹלָם הַזֶּה מִן הַקָּלוֹן וְהֵכִין לָהֶן יִסּוּרִים בָּעוֹלָם הַבָּא, נִשְׁאֲרוּ בְאוֹתֹו מָקוֹם חָשׁוּךְ וּמַסְרִיחַ הָרֵיחַ, כְּשֶׁבְּכָל יוֹם מֵתוּ מֵהֶן עַד שֶׁכָּלוּ עַד לָאַחֲרוֹנָה שֶׁבָּהֶן. נִתְפַּרְסֵם עִנְיַן מְאֹרָע זֶה בְכָל הָאָרֶץ וְהַגְּלִילוֹת. וְזֶהוּ מַה שֶּׁנִּגְמַר בּוֹ עִנְיַן הַמֶּלֶךְ וּמִשְׁנָיו וּנְתִינָיו. וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים מְכַלֵּה הָאֻמּוֹת וּמְחַיֵּה הָעֲצָמוֹת הַבָּלוֹת. וְהוּא שֶׁלּוֹ רָאוּי לְרוֹמֵם וּלְהַדֵּר וּלְקַדֵּשׁ עַד עוֹלָם.
וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר
סִפְּרוּ שֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בִמְדִינַת אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה. וְהָיָה אֶחָד מֵהֶם צַבָּע וּשְׁמוֹ אַבּוּ־קִיר, וְהָיָה הַשֵּׁנִי סַפָּר וּשְׁמוֹ אַבּוּ־צִיר. הָיוּ שְׁכֵנִים זֶה לָזֶה בַשּׁוּק. וְהָיְתָה חֲנוּתוֹ שֶׁל הַסַּפָּר לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל הַצַּבָּע. וְהָיָה הַצַּבָּע נוֹכֵל וְשְַׁקָרן, סוּרוֹ רַע וְקָשֶׁה, כְּאִלּוּ נֻקְּרָה רַקָּתוֹ מִצּוּר סֶלַע אוֹ גָזוּר מִמִּפְתַּן בֵּית־כְּנִסְתָּם שֶׁל הַיְּהוּדִים. אֵינוֹ בוֹשׁ מִן הַמַּעֲשִׂים הַמְגֻנִּים שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה בֵין בְּנֵי־הָאָדָם. וְהָיָה מִמִּנְהָגוֹ, כְּשֶׁהָיָה אָדָם נוֹתֵן לוֹ אָרִיג לְצָבְעוֹ, הָיָה דוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ אֶת הַשָּׂכָר תְּחִלָּה וּמַטְעֶה אוֹתוֹ שֶׁיִּקְנֶה בָזֶה חֳמָרִִים לִצְבֹּעַ בֶָּהֶם. הָיָה זֶה נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ לְמַפְרֵעַ. וּכְשֶׁהָיָה נוֹטְלוֹ מִמֶּנּוּ הָיָה מוֹצִיאוֹ לְמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, וּמוֹכֵר אֶת הָאָרִיג שֶׁנְּטָלוֹ, אַחֲרֵי שֶׁהָלְכוּ בְעָלָיו, וּמוֹצִיא מְחִירוֹ לְמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וְזוּלַת זֶה. וְלֹא הָיָה אוֹכֵל אֶלָּא מַטְעַמִּים מִן הַמְּשֻׁבָּח שֶׁבַּמַּאֲכָל, וְלֹא הָיָה שׁוֹתֶה אֶלָּא מִן הַמֻּבְחָר, מַה שֶּׁנוֹטֵל אֶת הַדַּעַת. וּכְשֶׁהָיָה בָא אֵלָיו בַּעַל הָאָרִיג, הָיָה אוֹמֵר לוֹ: “לְמָחָר בֹּא אֵלַי לִפְנוֹת עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ וְתִמְצָא חֶפְצְךָ צָבוּעַ”. וְהָיָה הוֹלֵךְ לוֹ בַּעַל־הַחֵפֶץ וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “יוֹם קָרוֹב לְיוֹם”. אַחַר־כָּךְ הָיָה בָא אֵלָיו בַיּוֹם הַשֵּׁנִי לַמּוֹעֵד, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: “בֹּא לְמָחָר עָסוּק הָיִיתִי אֶתְמוֹל, שֶׁאוֹרְחִים הָיוּ אֶצְלִִי וְעָסַקְתִִּי בְכִבּוּדָם עַד שֶׁהָלְכוּ. לְמָחָר לִפְנֵי עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ בּוֹא וְטֹל אֲרִיגְךָ צָבוּעַ”. הָיָה הוֹלֵךְ וּבָא בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: “אָמְנָם יֵשׁ לִי הַצְדָּקָה בַאֲשֶׁר לְאֶמֶשׁ, שֶׁכֵּן יָלְדָה אִשְׁתִּי בַלַּיְלָה, וְכָל הַיּוֹם כֻּלּוֹ הָיִיתִי מְבַלֶּה בְשֵׁרוּתִים. וְאוּלָם לְמָחָר, בְּלִי כָל סָפֵק, בּוֹא וְקַח חֶפְצְךָ צָבוּעַ”. הָיָה בָא אֵלָיו לַמּוֹעֵד, וּמַעֲלֶה אֲמַתְלָה אַחֶרֶת מֵאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁהוּא, וְנִשְׁבָּע לוֹ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁהָיָה בַעַל הַחֵפֶץ בָא אֵלָיו, הָיָה אוֹתוֹ צַבָּע מְקַדְּמוֹ תָּמִיד בַּאֲמַתְלָה אַחֶרֶת, אֵיזֹו שֶׁהִיא וְנִשְׁבָּע לוֹ. לֹא הָיָה פוֹסֵק מִלְּהַבְטִיחַ וּלְהִשָּׁבַע, כְּשֶׁהָיָה בָא אֵלָיו, עַד שֶׁהָיָה הַזַבִּין מִתְרַגֵּז וְאוֹמֵר לוֹ: “עַד כַּמָּה תֹאמַר לִי ‘לְמָחָר’, תֵּן לִי חֶפְצִי. אֵינִי חָפֵץ לִצְבֹּעַ”. וְהָיָה הוּא אוֹמֵר לוֹ: “אָחִי, מִתְבַּיֵּשׁ אֲנִי בְּפָנֶיךָ וְאוּלָם אַגִּיד לְךָ אֶת הָאֱמֶת. אֱלֹהִים יְקַלְקֵל אֶת חֶפְצֵיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁקִּלְקְלוּ חֶפְצֵי זוּלָתָם”. וְהָיָה זֶה אוֹמֵר לוֹ: “הַגֵּד לִי מַה קָּרָה?” וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ: “בַּאֲשֶׁר לַחֵפֶץ שֶׁלְּךָ, הִנֵּה צְבַעְתִִּיו צֶבַע שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ וּפְרַשְׂתִּיו עַל הַחֶבֶל וְנִגְנָב. וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי גְנָבוֹ”, וּכְשֶׁהָיָה בַעַל הַחֵפֶץ מִן הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים, הָיָה אוֹמֵר לוֹ: “אֱלֹהִים יִתֵּן לִי תְמוּרָתוֹ”. וְאִם מִן הָאֲנָשִׁים הָרָעִים הָיָה, הָיָה מַמְשִׁיךְ עִמּוֹ בְּשַׁעֲרוּרִיָּה וּבִצְעָקוֹת, אַךְ לֹא הִשִּׂיג מִמֶּנּוּ כְלוּם, וְאֲפִלּוּ כְשֶׁהָיָה תוֹבֵעַ אוֹתוֹ לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט. לֹא פָסַק מֵעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים אֵלֶּה, עַד שֶׁנִּתְפַּרְסְמָה שְׁמוּעָתוֹ בֵּין בְּנֵי־אָדָם, וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים מַזְהִירִים זֶה אֶת זֶה מִפְּנֵי אַבּוּ־קִיר, וְנַעֲשָׂה לְמָשָׁל וּמָנְעוּ עַצְמָם כֻלָּם מִמֶּנּוּ, וְלֹא הָיָה נוֹפֵל בְיָדוֹ אֶלָּא זֶה שֶׁלֹא יָדַע אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא. וְעִם זֶה לֹא נִמְלַט גַּם יוֹם מִשְִּׁמָצה וְשַׁעֲרוּרִיָּה עִם בְּרוּאֵי אֱלֹהִים. בָּא לוֹ קִפָּאוֹן וָשֵֶׁפל בְּעִסְקוֹ בִּגְלַל זֶה, וְהָיָה בָא אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל שְׁכֵנוֹ הַסַּפָּר אַבּוּ־צִיר, יוֹשֵׁב בְּתוֹכָהּ לְמוּל הַמִּצְבָּעָה וּמִסְתַּכֵּל אֶל דֶּלֶת הַמִּצְבָּעָה. וּכְשֶׁרָאָה אֶחָד שֶׁלֹּא יָדַע אוֹתוֹ עוֹמֵד עַל פֶּתַח הַמִּצְבָּעָה, וְעִמּוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְצָבְעוֹ הָיָה קָם מֵחֲנוּּת הַסַּפָּר וְאוֹֹמֵר לוֹ: “מַה לְּךָ, פְּלוֹנִי?” וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ זֶה: “טֹל וַעֲשֵׂה לִי דָבָר זֶה”. הָיָה אוֹמֵר לוֹ: “אֵיזֶה צֶבַע אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” שֶׁכֵּן עִם תְּכוּנָתוֹ הַנּוֹכֶלֶת, הָיָה בְכֹחוֹ לִצְבֹּעַ כָּל הַצְּבָעִים, אֶלָּא שֶׁלֹּא נָהַג בְּכֵנוּת עִם אָדָם, וְאָכַף עָלָיו הַדְּחָק. הָיָה נוֹטֵל אֶת הַחֵפֶץ מִמֶּנּוּ וְאוֹמֵר לוֹ: “תֵּן הַשָּׂכָר, וּלְמָחָר בֹּא וְקָחֶנּוּ”. וְהָיָה זֶה נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשָּׂכָר וְהוֹלֵךְ לוֹ. וְאַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ בַּעַל־הַחֵפֶץ לְדַרְכּוֹ, הָיָה נוֹטֵל חֵפֶץ זֶה וְהוֹלֵךְ לַשּׁוּק וּמוֹכְרוֹ וְקוֹנֶה בִמְחִירוֹ בָשָׂר וִירָקוֹת, טַבַּק וּפֵרוֹת וְכָל מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ. וּכְשֶׁרָאָה אָדָם עוֹמֵד לְיַד הַחֲנוּת, מֵאֵלֶּה שֶׁנָּתְנוּ לוֹ חֵפֶץ לְצָבְעוֹ, לֹא הָיָה מוֹפִיעַ לְפָנָיו וְלֹא מַרְאֶה עַצְמוֹ לוֹ. וְהִמְשִׁיךְ בְּעָרְמָה זוֹ שָׁנִים. אֵרַע לוֹ בְיוֹם מִן הַיָּמִים, שֶׁנָּטַל חֵפֶץ מֵאָדָם תַּקִּיף וּמְכָרוֹ. וְהוֹצִיא מְחִירוֹ. הָיָה בָא אֵלָיו בְּעָלָיו כָּל יוֹם, וְאֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתוֹ בַחֲנוּת, מִשּׁוּם שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאָה אָדָם שֶׁחֵפֶץ לוֹ בְיָדוֹ, הָיָה בוֹרֵחַ מִפָּנָיו אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַסַּפָּר אַבּוּ־צִיר. כְּשֶׁלֹּא מָצָא אוֹתוֹ, אָדָם תַּקִּיף זֶה בַּחֲנוּתוֹ, וְהֶלְאָהוּ הַדָּבָר, הָלַךְ אֶל הַקָּאצִ’י, וְהֵבִיא שָׁלִיחַ מִצִּדּוֹ, וְסָגַר בְּמַסְמְרִים אֶת דֶּלֶת הַחֲנוּת בְּמַעֲמַד חֲבוּרָה מִן הַמֻּסְלִמִים וְחָתַם אוֹתָהּ, מִשּׁוּם שֶׁלֹא הָיוּ בְתוֹכָהּ אֶלָּא כְלֵי חֶרֶס אֲחָדִִים שְׁבוּרִים, וְלֹא מָצָא בָהּ כְּלוּם שֶׁיִּהְיֶה תְמוּרָה לְחֶפְצוֹ. נָטַל הַשָּׁלִיחַ אֶת הַמַּפְתֵּחַ וְאָמַר לַשְּׁכֵנִים: “אִמְרוּ לוֹ שֶׁיָּבִיא אֶת חֶפְצוֹ שֶׁל אָדָם זֶה וְיָבֹא לָקַחַת אֶת מַפְתֵּחַ חֲנוּתוֹ”. וְהָלְכוּ לָהֶם הָאִישׁ וְהַשָּׁלִיחַ לְדַרְכָּם. אָמַר לוֹ אַבּו־צִיר לאַבּוּ־קִיר: “מָה הַפֻּרְעָנוּת אִתְּךָ? הֲרֵי כָל מִי שֶׁמֵּבִיא לְךָ חֵפֶץ אַתָּה שׁוֹלְלוֹ מִמֶּנּוּ. לְאָן הָלַךְ חֶפְצוֹ שֶׁל אָדָם תַּקִּיף זֶה?” אָמַר לוֹ: “שְׁכֵנִי, נִגְנַב מֵאִתִּי”. אָמַר לוֹ אַבּו־צִיר: “אֶתְמְהָה, כָּל פַּעַם שֶׁמוֹסֵר לְךָ מִי שׁהוּא חֵפֶץ, גּוֹנֵב אוֹתוֹ מִמְּךָ גַּנָּב. כְּלוּם אַתָּה בֵית־מוֹעֵד לְכָל הַגַּנָּבִים? וְאוּלָם דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁמְּשַׁקֵּר אַתָּה. הַגֵּד לִי סִפּוּרְךָ לַאֲמִתּוֹ”. אָמַר לוֹ: “שְׁכֵנִי, שׁוּם אָדָם לֹא גָנַב מֵאִתִּי”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה בְחֶפְצֵי בְנֵי־הָאָדָם?” אָמַר לוֹ: “כָּל מִי שֶׁנוֹתֵן לִי חֵפֶץ, אֲנִי מוֹכְרוֹ וּמוֹצִיא מְחִירוֹ לְהוֹצָאוֹתַי”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “כְּלוּם מֻתָּר לְךָ זֶה מֵאֱלֹהִים?” אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר: “עוֹשֶׂה אֲנִי זֹאת מִפְּנֵי הַדַּלּוֹת, שֶׁאֻמָּנוּתִי בְּקִפָּאוֹן וָשֵׁפֶל, וְעָנִי אֲנִי, וּכְלוּם אֵין לִי”. הִתְחִיל מְסַפֵּר לוֹ עַל הַקִּפָּאוֹן וְהַשֵּׁפֶל וּמִעוּט הָאֶמְצָעִים, וְהִתְחִיל אַבּוּ־צִיר מְתַנֶּה לְפָנָיו קִפָּאוֹן וְשֵׁפֶל אֻמָּנוּתוֹ אַף הוּא וְאוֹמֵר: “אֲנִי אֵין מָשְׁלִי בְעִיר זוֹ וְלֹא יוֹפִיעַ אֶצְלִי אָדָם, מִהְיוֹתִי אָדָם עָנִי. וּכְבָר מָאֲסְתִּי בְאֻמָּנוּת זוֹ, אָחִי”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר הַצַּבָּע: “וְאַף אֲנִי מָאַסְתִּי בְאֻמָּנוּתִי מִפְּנֵי הַקִּפָּאוֹן וְהַשֵּׁפֶל. וְאוּלָם, אָחִי, מַה הַקּוֹרֵא אוֹתָנוּ לָגוּר בְּעִיר זוֹ? הֲרֵי נִסַּע מִתּוֹכָהּ אַתָּה וַאֲנִי, וְנִתבּוֹנֵן בְּאַרְצוֹת בְּנֵי־הָאָדָם, וְאֻמָּנוּתֵנוּ בְּיָדֵנוּ, מַהֲלָכִים לָהּ בְּכָל הָאֲרָצוֹת. וּכְשֶׁאָנוּ נוֹסְעִים נִשְׁאַף לִרְוָחָה וְיָנוּחַ לָנוּ מִדְּאָגָה קָשָׁה זוֹ”. וְלֹא פָסַק אַבּוּ־קִיר לְשֵַׁבַּחַ אֶת הַנְּסִיעָה בְּעֵינֵי אַבּוּ־צִיר, עַד שֶׁעוֹרֵר תְּשׁוּקָתוֹ לַנְּסִיעָה. וְהִסְכִִּימוּ בֵינֵיהֶם עַל הַנְּסִיעָה. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ־קִיר הִמְשִׁיךְ לְשַׁבֵּחַ אֶת הַנְּסִיעָה בְּעֵינֵי אַבּוּ־צִיר, עַד שֶׁעוֹרֵר אֶת תְּשׁוּקָתוֹ לְכָךְ, וְהִסְכִּימוּ בֵינֵיהֶם עַל הַנְּסִיעָה. שָׂמַח אַבּוּ־קִיר עַל זֶה שֶׁעוֹרֵר חִשְׁקוֹ שֶׁל אַבּוּ־צִיר לִנְסִיעָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְדִבְרֵי הַמּשׁוֹרֵר: צֵא לַנֵּכָר מִן הַמּוֹלֶדֶת וּשְׁאַף עָל לַעֲלוֹֹת וְסַע, שֶׁכֵּן לַנְּסִיעָה חָמֵשׁ תּוֹעֲלִיּוֹת: תָּסִיר דְּאָגָה וּמִחְיָה בְיָדָהּ. וְדַעַת וְתַרְבּוּת וְחֶבְרָה נִכְבָּדָה. וּבְהֵאָמֵר: בַּנְּסִִיעוֹת צַעַר וְיָגוֹן, וּפִזוּר קִבּוּצִים וְסֵבֶל אָסוֹן, הִנֵּה מוֹת הָאָדָם טוֹב לוֹ מֵחַיָּיו בִּמְעוֹן קָלוֹן בֵּין מְשַׂנְּאָיו וּמְקַנְּאָיו.
וּכְשֶׁהֶחֱלִיטוּ לִנְסֹעַ אָמַר אַבּוּ־קִיר לאַבּוּ־צִיר: “שְׁכֵנִי, הֲרֵי נַעֲשֵׂינוּ אַחִים וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּינֵינוּ, נִקְרָא אֵפוֹא אֶת פָּרָשַׁת הַפְּתִיחָה1 וְנִגְמֹר בֵּינֵינוּ, שֶׁזֶּה שֶׁיַּעֲסֹק בַּעֲבוֹדָה וְיַרְוִיחַ בָּהּ יְפַרְנֵס אֶת הַבָּטֵל מֵעֲבוֹדָה, וְכָל מַה שֶּׁיִּהְיֶה עֹדֶף, נַנִּיחַ בְּתוֹךְ תֵּבָה, וּכְשֶׁאָנוּ חוֹזְרִים אֶל אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה, אָנוּ מְחַלְּקִים אוֹתוֹ בֵינֵינוּ בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “וְכֵן יִהְיֶה”. קָרְאוּ אֶת פָּרָשַׁת־הַפְּתִיחָה וְהִתְנוּ בֵינֵיהֶם, שֶׁזֶּה שֶׁיַּעֲסֹק בַּעֲבוֹדָה יְפַרְנֵס אֶת הַבָּטֵל מִמֶּנָּה. נָעַל אַבּוּ־צִיר אֶת הַחֲנוּת וְנָתַן אֶת הַמַּפְתֵחַ לִבְעָלֶיהָ, וְאַבּוּ־קִיר עָזַב אֶת הַמַּפְתֵחַ אֵצֶל שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַקָּאצִ’י וְעָזַב אֶת הַחֲנוּת נְעוּלָה וַחֲתוּמָה. לָקְחוּ לָהֶם אֶת צְרָכֵיהֶם וְקָמוּ וְנָסְעוּ וְחָנוּ בִסְפִינַת מִלְחָמָה לְיַד הַיָּם הַמָּלוּחַ. נָסְעוּ מִשָּׁם עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם בָּאֳנִיּה וְהָיָה טוֹב גּוֹרָלָם. וּלְהַשְׁלִים אֶת אָשְׁרוֹ שֶׁל הַסַּפָּר לֹא הָיָה בְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּמְצְאוּ עַל סְפִינַת הַמִּלְחָמָה גַּם סַפָּר אֶחָד. וְהָיוּ שָׁם מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֲנָשִׁים מִלְּבַד רַב־הַחוֹבֵל וְהַמַּלָּחִים. וּכְשֶׁפָּרְשׂוּ מִפְרְשֵׂי הָאֳנִיה לְהַפְלִיג, קָם הַסַּפָּר וְאָמַר לַצַּבָּע: “אָחִי, יָם הוּא שֶׁנִּהְיֶה זְקוּקִים בּוֹ לְמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, וְאֵין אִתָּנוּ אֶלָּא צֵידָה מוּעָטָה, וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁיֹּאמַר לִי אָדָם ‘בֹּא, סַפָּר, וּגְזֹז שַׂעֲרוֹתַי’. וְאֶגְזֹז שְׂעָרוֹ בְּכִכַּר לֶחֶם אוֹ חֲצִי פְרוּטַת כֶּסֶף אוֹ מַשְׁקֶה, וְאֶמְצָא בָזֶה תוֹעֶלֶת אֲנִי וָאָתָּה”. אָמַר לוֹ הַצַּבָּע: “אֵין רַע בָּזֶה”. וְהִנִּיחַ רֹאשׁוֹ וְיָשֵׁן. קָם הַסַּפָּר וְנָטַל כֵּלָיו וְאֶת הַסֵּפֶל וְשָׂם עַל כְּתֵפוֹ סְמַרְטוּט שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ לוֹ מַגֶּבֶת, שֶׁעָנִי הָיָה. וְחָצָה וְעָבַר בֵּין הַנּוֹסְעִים. אָמַר לוֹ אֶחָד: “אֻמָּן, בֹּא וּגְזֹז שְׂעָרִי”. גָּזָז שְׂעָרוֹ. כְּשֶׁגָּזַז שְׂעָרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם, נָתַן לוֹ חֲצִי פְרוּטַת כֶּסֶף. אָמַר לוֹ הַסַּפָּר: “אָחִי, אֵין לִי חֵפֶץ בַּחֲצִי פְרוּטַת־כֶּסֶף זוֹ. וְאִלּוּ הָיִיתָ נוֹתֵן לִי כִּכַּר לֶחֶם הָיָה לִי לִבְרָכָה יוֹתֵר בְּיָם זֶה, שֶׁבֶּן לְוָיָה לִי וְצֵידָתֵנוּ מֻעָטָה”. נָתַן לוֹ כִכַּר לֶחֶם וְחֲתִיכַת גְּבִינָה וּמִלֵּא לוֹ אֶת הַסֵּפֶל מַיִם מְתוּקִים. נָטַל כָּל זֶה וּבָא אֶל אַבּוּ־קִיר וְאָמַר לוֹ: “טֹל כִּכַּר לֶחֶם זֶה וֶאֱכֹל אוֹתוֹ עִם הַגְּבִינָה וּשְׁתֵה מַה שֶׁבַּסֵּפֶל”. נָטַל זֹאת מִמֶּנּוּ וְאָכַל וְשָׁתָה. טָעַן אַחֲרֵי זֶה אַבּוּ־צִיר הַסַּפָּר שׁוּב אֶת כֵּלָיו, וְלָקַח הַמַּטְלִית עַל כְּתֵפוֹ וְהַסֵּפֶל בְיָדוֹ וְחָצָה וְעָבַר בִּסְפִינָה בֵּין הַנּוֹסְעִים, וְגָזַז שַׂעֲרוֹת בֶּן־אָדָם בִּשְׁתֵּי כִכְּרוֹת לֶחֶם וְאֶת הַשֵּׁנִי בַּחֲתִיכַת גְּבִינָה, וְהָיָה בִקּוּשׁ לוֹ, וְכָל מִי שֶׁאוֹמֵר לוֹ: “גְּזֹז שְׂעָרִי”, הָיָה מַתְנֶה עִמּוֹ בִשְׁתִּי כִכְּרוֹת לֶחֶם וַחֲצִי פְרוּטַת־כֶּסֶף, שֶׁאֵין בַּסְּפִינָה סַפָּר זוּלָתוֹ. וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה שְׁעַת שְׁקִיעַת הַחַמָּה, עַד שֶׁאָסַף שְׁלשִׁים כִּכַּר לֶחֶם וּשְׁלשִׁים חֲצָאֵי פְרוּטוֹת־כֶּסֶף. וְהָיוּ עִמּוֹ גְּבִינָה וְזֵיתִים וּבֵיצֵי־דָג. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ דָּבָר, הָיוּ נוֹתְנִים לוֹ עַד שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ מַשֶּׁהוּ רָב. סִפֵּר אֶת שַׂעֲרוֹת רַב־הַחוֹבֵל וְהִתְאוֹנֵן לְפָנָיו עַל מִעוּט הַצֵּידָה לַנְּסִיעָה. אָמַר לוֹ רַב־הַחוֹבֵל: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, בּוֹא אֵלַי וְהָבֵא עִמְּךָ אֶת בֶּן־לִוְיָתְךָ בְּכָל לַיְלָה וְסַעֲדוּ סְעוּדַת־הָעֶרֶב אֶצְלִי, וְאַל תִּדְאַג, כָּל הַזְּמָן שֶׁאַתֶּם נוֹסְעִים אִתָּנוּ”. חָזַר אֶל הַצַּבָּע וְרָאָהוּ יָשֵׁן עֲדַיִן, וְעוֹרֵר אוֹתוֹ. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר אַבּוּ־קִיר רָאָה לִמְרַאֲשׁוֹתָיו מַשֶּׁהוּ רַב מִפַּת וּמִגְּבִינָה וּמִזֵּיתִים וּמִבֵּיצֵי־דָגִים. אָמַר לוֹ: “מִנַּיִן לְךָ זֶה?” אָמַר לוֹ: “מִשֶּׁפַע אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. בִּקֵּשׁ לֶאֱכֹל, אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: "אַל תֹּאכַל מִזֶּה, אָחִי. הַנִּיחֵנוּ שֶׁיּוֹעִיל לָנוּ בִזְמַן אַחֵר. וְדַע שֶׁסִּפַּרְתִּי שְׂעָרוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל וְהִתְאוֹנַנְתִּי לְפָנָיו עַל מִעוּט־הַצֵּידָה, וְאָמַר לִי: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ וְהָבֵא עִמְּךָ אֶת בֶּן לִוְיָתְךָ בְּכָל לַיְלָה וְתִסְעַד סְעוּדַת־הָעֶרֶב אֶצְלִי. וּסְעוּדַת הָעֶרֶב שֶׁלָּנוּ הָרִאשׁוֹנָה אֵצֶל רַב־הַחוֹבֵל הִיא הַלַּיְלָה”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר: “סְחַרְחֹרֶת הַיָּם תְּקָפַתְנִי וְלֹא אוּכַל לָקוּם מִמְּקוֹמִי. הַנַח לִי אֵפוֹא שֶׁאֶסְעַד סְעוּדַת־הָעֶרֶב מִזֶּה, וְלֵךְ אַתָּה לְבַדְךָ אֶל רַב־הַחוֹבֵל”. אָמַר לוֹ: “אֵין דָּבָר בְּכָךְ”. יָשַׁב מִסְתַּכֵּל בּוֹ כְּשֶׁהוּא אוֹכֵל, וְרָאָה אוֹתוֹ חוֹתֵךְ הַלְּגִימָה כְּמוֹ שֶׁקוֹטְעִים גִּזְרַת אֶבֶן מִן הָהָר, וּבוֹלְעָהּ כִּבְלוֹעַ הַפִּיל, שֶׁיָּמִים רַבִּים לוֹ שֶׁלֹּא אַָכל, וּמַלְעִיט עַצְמוֹ לְגִימָה לִפְנֵי שֶׁבָּלַע זוֹ שֶׁלְּפָנֶיהָ. וְהָיָה נוֹעֵץ עֵינָיו בְּמַה שֶּׁלְּפָנָיו כִּנְעֹץ הַשֵּׁד אֶת עֵינָיו וְנוֹשֵׁף וְנוֹשֵׁם כַּשּׁוֹר הָרָעֵב עַל הַתֶּבֶן וְהַפּוֹל, וְהִנֵּה סַפָּן בָּא וְאָמַר: "אֻמָּן, רַב־הַחוֹבֵל אוֹמֵר לְךָ: ‘קַח אֶת בֶּן־לִוְיָתְךָ וּבֹא לִסְעוּדַת־הָעֶרֶב’. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר לְאַבּוּ־קִיר: “כְּלוּם תָּקוּם וְתָבֹא עִמָּנוּ?” אָמַר לוֹ: “אֵינִי יָכֹל לָלֶכֶת”. הָלַךְ הַסַּפָּר לְבַדּוֹ וְרָאָה אֶת רַב־הַחוֹבֵל יוֹשֵׁב וּלְפָנָיו שֻׁלְחָן שֶׁעָלַיו עֶשְׂרִים מִין אוֹ רַב מִזֶּה, וְהוּא וּבְנֵי חֲבוּרָתוֹ מְחַכִּים לַסַּפָּר וּלְבֶן־לִוְיָתוֹ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ רַב־הַחוֹבֵל אָמַר לוֹ: “הֵיכָן בֶּן־לִוְיָתְךָ?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, תְּקָפַתְהוּ סְחַרְחֹרֶת מִן הַיָּם”. אָמַר לוֹ רַב־הַחוֹבֵל: “אַל יֵדַע רַע. זֶה יַעֲבֹר מִמֶּנּוּ. בֹּא אַתָּה וּסְעַד עִמָּנוּ, שֶׁמְּצַפֶּה הָיִיתִי לְךָ”. הִפְרִישׁ רַב־הַחוֹבֵל צַלַּחַת וְשָׂם בְּתוֹכָה מִכָּל מִין מַה שֶּׁהָיָה מַסְפִּיק לַעֲשָׂרָה. וְאַחֲרֵי שֶׁסָּעַד הַסַּפָּר אֶת סְעוּדַת־הָעֶרֶב אָמַר לוֹ רַב־הַחוֹבֵל: “טֹל צַלַּחַת זוֹ עִמְּךָ לְבֵן־לִוְיָתְךָ”. נְטָלוֹ אַבּוּ־צִיר וּבָא אֶל אַבּוּ־קִיר. רָאָהוּ טוֹחֵן בְּמַלְתְּעוֹתָיו מַה שֶּׁאֶצְלוֹ מִן הָאֹכֶל כַּגָּמָל שֶׁמַּגִּיעַ לְגִימָה בִלְגִימָה בִמְהִירוּת. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁלֹּא תֹאכַל? הֲרֵי רַב־החוֹבֵל טוּבוֹ רַב. רְאֵה נָא מַה הוּא שֶׁשָּׁלַח אֵלֶיךָ, כְּשֶׁהִגַּדְתִּי לוֹ שֶׁבִּסְחַרְחֹרֶת אַתָּה”. אָמַר לוֹ: “הַגֵּשׁ לִי”. הִגִּישׁ לוֹ אֶת הצַַּלַּחַת. נְטָלָהּ מִיָּדוֹ, כְּשֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצֵאת אֵלֶיהָ וְאֶל זוּלָתָהּ מִן הַמַּאֲכָל כַּכֶּלֶב הַחוֹשֵׂף אֶת שִׁנָּיו אוֹ הָאַרְיֵה הַטּוֹרֵף אוֹ כָּעַיִט הָעָט עַל הַיּוֹנָה אוֹ כַהוֹלֵךְ לָמוּת מֵרָעָב, שֶׁרָאָה מַשֶּׁהוּ מִן הָאֹכֶל. הִתְחִיל אוֹכֵל מִמֶּנּוּ. עָזַב אוֹתוֹ אַבּוּ־צִיר וְהָלַךְ לוֹ אֶל רַב־הַחוֹבֵל וְשָׁתָה קָפֶה שָׁם, וְחָזַר אֶל אַבּוּ־קִיר, וּמְצָאוֹ שֶׁכְּבָר אָכַל כָּל מַה שֶּׁבַּצַּלַּחַת וְהִשְׁלִיכָה מְרוֹקֶנֶת. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁחָזַר אַבּוּ־צִיר אֶל אַבּוּ־קִיר, רָאָה אוֹתוֹ, שֶׁכְּבָר אָכַל כָּל מַה שֶּׁבַּצַּלַּחַת וְהִשְׁלִיכָהּ מְרוּקֶנֶת. נְטָלָהּ וְהוֹלִיכָהּ אֶל אַחַד מְשְָׁרְתֵי רַב־הַחוֹבֵל וְחָזַר אֶל אַבּוּ־קִיר וְיָשֵׁן עַד הַבֹּקֶר. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַשֵּׁנִי, הָיָה אַבּוּ־צִיר גּוֹזֵז שְׂעָרָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם, וְכָל מַה שֶׁבָּא לְיָדוֹ הָיָה נוֹתְנוֹ לְאַבּוּ־קִיר, וְאַבּוּ־קִיר אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב, וְאֵינוֹ קָם אֶלָּא לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו. וּבְכָל לַיְלָה הָיָה אַבּוּ־צִיר מֵבִיא לוֹ צַלַּחַת מְלֵאָה מֵאֵצֶל רַב־הַחוֹבֵל, וְהִמְשִׁיכוּ בְכָךְ עֶשְׂרִים יוֹם עַד שֶׁעָגְנָה הַסְּפִינָה בִנְמֵלָהּ שֶׁל עִיר. עָלוּ שְׁנֵיהֶם מִן הַסְּפִינָה וְנִכְנְסוּ לְאוֹתָהּ עִיר, וְלָקְחוּ לָהֶם חֶדֶר בְּאַכְסַנְיָה. רִפְּדוּ אַבּוּ־צִיר וְקָנָה כָל מַה שֶּׁהֵם זְקוּקִים לוֹ, וְהֵבִיא בָשָׂר וּבִשְּׁלוֹ, וְאַבּוּ־קִיר יָשֵׁן מִן הַשָּׁעָה שֶׁנִּכְנַס לַחֶדֶר, וְלֹא נִתְעוֹרֵר אֶלָּא כְשֶׁעוֹרֵר אוֹתוֹ אַבּוּ־צִיר. הִמְשִׁיכוּ בְמַצָּב זֶה אַרְבָּעִים יוֹם, כְּשֶׁהַסַּפָּר טוֹעֵן עַל עַצְמוֹ בְכָל יוֹם אֶת כֵּלָיו וּמְשׁוֹטֵט בָּעִיר, וְעוֹשֶׂה מַה שֶּׁנִּזְדַּמֵן לְיָדוֹ וְחוֹזֵר וּמוֹצֵא אֶת אַבּוּ־קִיר יָשֵׁן, וְהָיָה מְעוֹרֵר אוֹתוֹ. וּכְשֶׁהָיָה מִתְעוֹרֵר הָיָה פוֹנֶה אֶל הָאֹכֶל כְּזוֹלֵל וְאוֹכֵל כֶּאֱכֹל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שָׂבְעָה וְאֵינוֹ מִסְתַּפֵּק, וְאַחֲרֵי זֶה יָשֵׁן. לֹא פָסַק מִכָּךְ זְמַן אַרְבָּעִים יוֹם אֲחֵרִים. וּבְכָל פַּעַם אַבּוּ־צִיר אוֹמֵר לוֹ: “שֵׁב הָכֵן לִרְוָחָה וְקוּם צֵא וְהִתְהַלֵּךְ לִרְוָחָה בְּתוֹךְ הָעִיר, שֶׁנָּאָה הִיא לְמַרְאֶה וְעַלִּיזָה, וְאֵין דּוֹמָה לָהּ בֶּעָרִים”. הָיָה אַבּוּ־קִיר הַצַּבָּע אוֹמֵר: “אַל נָא תַּקְפִּיד עָלַי שֶׁבְּתוֹךְ סְחַרְחֹרֶת אֲנִי”. וְלֹא הָיָה חֵפֶץ אַבּוּ־צִיר לְהַכְהוֹת רוּחוֹ, וְלֹא הָיָה מַשְׁמִיעוֹ דְּבָרִים שֶׁיְּצַעֲרוּהוּ. וְאוּלָם בַּיּוֹם הָאַרְבָּעִים וְאֶחָד חָלָה הַסַּפָּר וְלֹא יָכֹל לָצֵאת. וּלְהִתְהַלֵּךְ. נִצֵּל אֶת שׁוֹעֵר הָאֲכְסַנְיָה לִדְאֹג לְצָרְכֵיהֶם וְהֵבִיא לָהֶם מַה שֶׁיֹּאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁאַבּוּ־קִיר אוֹכֵל וְיָשֵׁן. לֹא פָסַק הַסַּפָּר מֵהַפְצִיר בְּשׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה לִדְאֹג לְצָרְכֵיהֶם בְּמֶשְֶׁךְ אַרְבָּעַָה יָמִים. אַחֲרֵי זֶה גָּבְרָה הַמַּחֲלָה עַל הַסַּפָּר עַד שֶׁלֹּא הָיָה עוֹד בְּהַכָּרָה מִקְּשִׁי מַחֲלָתוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַבּוּ־קִיר, הִנֵּה שָׂרַף אוֹתוֹ הָרָעָב. קָם וְחִפֵּשׂ בְּכִיסֵי אַבּוּ־צִיר וּמָצָא עִמּוֹ סְכוּם שֶׁל אֲדַרְכְּמוֹנִים. נְטָלָם וְנָעַל דֶּלֶת הַחֶדֶר עַל אַבּוּ־צִיר מִבְּלִי שֶׁיָּדַע אָדָם. וְהָיָה הַשּׁוֹעֵר בַּשּׁוּק וְלֹא רָאָה אוֹתוֹ בִשְׁעַת יְצִיאָתוֹ. שָׂם אַבּוּ־קִיר פָּנָיו אֶל הַשּׁוּק וְלָבַשׁ בְּגָדִים יִקְרֵי־הַמְחִיר וְהָיָה מְשׁוֹטֵט בָּעִיר וּמְטַיֵּל. רָאָה אוֹתָהּ עִיר שֶׁלֹּא מָצָא כְמוֹתָה בֶּעָרִים, וְכָל לְבוּשֶׁיָה לְבָנִים וּתְכֻלִּים מִבְּלִי כָל צֶבַע אַחֵר. בָּא אֶל הַצַּבָּע וְרָאָה שֶׁכָּל מַה שֶּׁבַּחֲנוּתוֹ תָּכֹל. הוֹצִיא לוֹ מִטְפַּחַת וְאָמַר לוֹ: “אֻמָּן, טֹל מִטְפַּחַת זוֹ וְצַבְּעֶנָּה וְקַח שְׂכָרְךָ”. אָמַר לוֹ: “שְׂכַר צְבִיעָתָה שֶׁל זוֹ עֶשְׂרִים אֲדַרְכְּמוֹן”. אָמַר לוֹ: “אָנוּ צוֹבְעִים זֹאת בְּאַרְצֵנוּ בִשְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים”. אָמַר לוֹ: “לֵךְ אֵפוֹא וְצַבְּעֶנָּה בְאַרְצְכֶם. בַּאֲשֶׁר לִי, הֲרֵי אֵינִי צוֹבְעָהּ אֶלָּא בְעֶשְׂרִים אֲדַרְכְּמוֹן, וְלֹא בְפָחוֹת מִסְּכוּם זֶה בִּכְלוּם”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר: “אֵיזֶה צֶבַע אַתָּה חָפֵץ לְצָבְעָהּ?” אָמַר לוֹ הַצַּבָּע: “תְּכֵלֶת”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר: “אֲנִי, רְצוֹנִי שֶׁתִּצְבְּעֶנָּה לִי אֲדֻמָּה”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי יוֹדֵעַ לִצְבֹּעַ אָדֹם”. אָמַר לוֹ: “יְרֻקָּה”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי יוֹדֵעַ לִצְבֹּעַ יָרֹק” אָמַר לוֹ: “צָהֹב”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי יוֹדֵעַ לִצְבֹּעַ צָהֹב”. הָיָה אַבּוּ־קִיר מוֹנֶה לוֹ אֶת הַצְּבָעִים. צֶבַע אַחֲרֵי צֶבַע. אָמַר לוֹ הַצַּבָּע: “אָנוּ בְאַרְצֵנוּ אַרְבָּעִים אֻמָּן, לֹא יוֹתֵר גַּם אֶחָד וְלֹא פָחוֹת אֶחָד, וּכְשֶׁיָּמוּת אֶחָד מֵהֶם אָנוּ מְלַמְּדִים אֶת בְּנוֹ אֻמָּנוּת זוֹ. וְאִם אֵין לוֹ בֵן, חָסֵר לָנוּ אֶחָד. וְאִם שְׁנֵי בָנִים לוֹ אָנוּ מְלַמְּדִים אֶת האֶחָד. וּכְשֶׁהוּא מֵת אָנוּ מְלַמְּדִים אֶת אָחִיו, וְאֻמָּנוּתֵנוּ זוֹ מְסֻדֶּרֶת הִיא, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים לִצְבֹּעַ אֶלָּא תָּכֹל וְלֹא יוֹתֵר מִכֵּן”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר הַצַּבָּע: “דַּע שֶׁאֲנִי צַבָּע הִנֵּנִי וְיוֹדֵעַ לִצְבֹּעַ אֶת כָּל הַצְּבָעִים, וּרְצוֹנִי שֶׁתִּקָּחֵנִי לַעֲבֹד אֶצְלְךָ בְּשָׂכָר, וַאֲנִי מְלַמֶּדְךָ אֶת כָּל הַצְּבָעִים, שֶׁתְּהֵא תִפְאַרְתְּךָ בָּזֶה עַל כָּל עֲדַת הַצַּבָּעִים”. אָמַר לוֹ: “אֵין אָנוּ מְקַבְּלִים נָכְרִי שֶׁיִּכָּנֵס בְּאֻמָּנוּתֵנוּ, לְעוֹלָם”. אָמַר לוֹ: “וְאִם אֲנִי פוֹתֵחַ לִי מִצְבָּעָה לְעַצְמִי?” אָמַר לוֹ: “אִי־אֶפְשָׁרִי יִהְיֶה לְךָ לְעוֹלָם”. הִנִיּחוֹ וּפָנָה אֶל הַשֵּׁנִי, וְאָמַר לוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הָרִאשׁוֹן. לֹא פָסַק לַעֲבֹר מִצַּבָּע אֶל צַבָּע עַד שֶׁחָזַר עַל אַרְבָּעִים הָאֻמָּן, וְשָׂם פָּנָיו אֶל ראשׁ־הַצַּבָּעִים, וְהִגִּיד לוֹ וְאָמַר: “אֵין אָנוּ מְקַבְּלִים נָכְרִי שֶׁיִּכָּנֵס בְּאֻמָּנוּתֵנוּ”. כָּעַס אַבּוּ־קִיר כַּעַס רַב וְעָלָה לְהִתְאוֹֹנֵן לִפְנֵי מַלְכָּה שֶׁל אוֹתָה מְדִינָה וְאָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, אֲנִי נָכְרִי וְאֻמָּנוּתִי הַצַּבָּעוּת, וְקָרָה לִי עִם הַצַּבָּעִים כָּזֹאת וְכָזֹאת. וַאֲנִי צוֹבֵעַ אֶת הָאָדֹם בִּגְוָנִִים שׁוֹנִים, כְּגוֹן וַרְדִּי וְעִנְבִּי, וְהַיָּרֹק בִּגְוָנִים שׁוֹנִים, כְּגוֹן עִשְׂבִּי וּבָטְנִי וְזֵיתִי וְתֻכִּיִּי, וְאֶת הַשָּׁחוֹר בִּגְוָנִים שׁוֹנִים, כְּגוֹן הַפַּחֲמִי וְהַפּוּךְ, וְאֶת הַצָּהֹב בִּגְוָנִים שׁוֹנִים, כְּגוֹן צֶבַע תַּפּוּחַ־הַזָּהָב וְהַלִּימוֹן”. הָיָה מוֹנֶה לְפָנָיו אֶת כָּל הַצְּבָעִים, וְאָמַר: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, כָּל הַצַּבָּעִים שֶׁבִּמְדִינָתְךָ לֹא יַעֲלֶה בְיָדָם לִצְבֹּעַ כְּלוּם מִגְּוָנִים אֵלֶּה, וְאֵין הֵם יוֹדְעִים אֶלָּא אֶת צֶבַע הַתְּכֵלֶת, וְאֵין הֵם מַסְכִּימִים שֶׁאֶהְיֶה אֻמָּן אֶצְלָם וְאַף לֹא פוֹעֵל־שָׁכִיר”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אָמְנָם צָדַקְתָּ בָּזֶה. וְאוּלָם אֲנִי פוֹתֵחַ לְך מִצְבָּעָה וְנוֹתֵן לְךָ קֶרֶן שֶׁל מָמוֹן, וְאַל תָּשִׂים לֵב לָהֶם, וְכָל מִי שֶׁיָּקוּם עָלֶיךָ, אֲנִי תּוֹלֶה אוֹתוֹ עַל דֶּלֶת חֲנוּתוֹ”. צִוָּה אֶת הַבַּנָּאִים וְאָמַר לָהֶם: “לְכוּ עִם אֻמָּן זֶה וְעִבְרוּ בָעִיר, וְכָל מָקוֹם שֶׁמּוֹצֵא חֵן בְּעֵינָיו הוֹצִיאוּ אֶת בְּעָלָיו מִתּוֹכוֹ, אַחַת הִיא אִם חֲנוּת הִיא אוֹ כָ’אן אוֹ זוּלַת זֶה, וּבְנוּ לוֹ מִצְבָּעָה כְּפִי רְצוֹנוֹ, וְכָל מַה שֶּׁהוּא מְצַוֶּה אֶתְכֶם, עֲשׂוּ וְאַל תַּמְרוּ אֶת פִּיו לְכָל אֲשֶׁר יֹאמַר אֲלֵיכֶם”. הִלְבִּישׁוֹ הַמֶּלֶךְ לְבוּשׁ נָאֶה וְנָתַן לוֹ אֶלֶף דִּינָר וְאָמַר לוֹ: “הוֹצִיאֵם עַל עַצְמְךָ, עַד שֶׁיִּשְׁלַם הַבִּנְיָן”. וְנָתַן לוֹ שְׁנֵי מַמְלוּכִּים לְשַׁמְּשׁוֹ, וְסוּס עַל כֵּלָיו מְרֻקָּמִים בְּזָהָב. לָבַשׁ אֶת הַלְּבוּשׁ וְרָכַב עַל הַסּוּס, וְהָיָה כְאִלּוּ אֶמִיר הוּא, וְהִקְצָה לוֹ הַמֶּלֶךְ בַּיִת וְצִוָּה לְרַהֲטוֹ, וְרִהֲטוּהוּ לוֹ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאוֹתוֹ מֶלֶךְ צִוָּה לוֹ לְאַבּוּ־קִיר בַּיִת וְצִוָּה לְרַהֲטוֹ וְרִהֲטוּהוּ, שֶׁיִּשְׁכּוֹן בְּתוֹכוֹ. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי רָכַב וְחָצָה וְעָבַר בָּעִיר, וְהַמְהַנְדְּסִים לְפָנָיו. לֹא פָסַק לְהִתְבּוֹנֵן, עַד שֶׁמָצָא מָקוֹם אֶחָד חֵן בְּעֵינָיו וְאָמַר: “זֶה הַמָּקוֹם טוֹב”. הוֹצִיאוּ אֶת בְּעָלָיו מִתּוֹכוֹ וֶהֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: “נָתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ מְחִיר מְקוֹמוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה מִתְרַצֶּה בוֹ. הִתְנַהֲלָה בוֹ עֲבוֹדַת הַבִּנְיָן, וְהָיָה אַבּוּ־קִיר אוֹמֵר לַבַּנָּאִים: “בְּנוּ כָךְ וְכָךְ וַעֲשׂוּ כָךְ וְכָךְ”, עָד שֶׁבָּנוּ לוֹ מִצְבָּעָה שֶׁאֵין דּוֹמּה לָהּ. בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהַמִּצְבָּעָה נִשְׁלַם בִּנְיָנָהּ, וְאֵין הִיא זְקוּקָה אֶלָּא לִמְחִיר הַצֶּבַע, כְּדֵי לְנַהֵל אוֹתָהּ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “טֹל אַרְבַּעַת אַלְפֵי דִינָר אֵלֶּה וְשִׂים אוֹתָם קֶרֶן, וְהַרְאֵה לִי פְרִי מִצְבַּעְתֶּךָ”. נָטַל אוֹתָם וְהָלַך לַשּׁוּק וְרָאָה אֶת חֹמֶר הַצְּבִיעָה מְרֻבֶּה וְזוֹל, אֵין לוֹ כָל מֵחִיר. קָנָה כָל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ מִצָּרְכֵי הַצֶּבַע. אַחַר כָּך שָׁלַח אֵלָיו הַמֶּלֶךְ חֲמֵשׁ־מֵאוֹת גְּזָרוֹת שֶׁל מֶשִׁי, וְצָבַע אוֹתָם בְּכָל הַגְּוָנִִים וּפָרַשׂ אוֹתָם לִפְנֵי דֶלֶת הַמִּצְבָּעָה. וּכְשֶׁעָבְרוּ בְנֵי־אָדָם עֲלֵיהֶם, רָאוּ אוֹתָם מַשֶּׁהוּ נִפְלָא, שֶׁבְּכֹל יְמֵי חַיֵּיהֶם לֹא רָאוּ כָמוֹהוּ. נִצְטוֹפְפוּ הַבְּרִיּוֹת עַל דֶּלֶת הַמִּצְבָּעָה וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים וְשׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ: “אֻמָּן, מַה שְּׁמָם שֶׁל גְּוָנִים אֵלֶּה?” וְהָיָה אוֹמֵר לָהֶם: “זֶה אָדֹם, וְזֶה צָהֹב”, וּמוֹנֶה לָהֶם שֵׁמוֹת הַגְּוָּנִים. הִתְחִילוֹ מְבִיאִים לוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הָאָרִיג וְאוֹמְרִים לוֹ: “צְבַע כְּעֵין זֶה וָזֶה וטֹל מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ”. וּכְשֶׁגָּמַר לִצְבֹּעַ אֶת אֲרִיג הַמֶּלֶךְ, נְטָלוֹ וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ אֶל מְקוֹם מוֹשַׁב־הַמַּלְכוּת. כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ אוֹתָה צְבִיעָה, שָׂמַח בּוֹ וְהֵיטִיב לוֹ הֵיטֵב בְּיוֹתֵר. הָיוּ כָל אַנְשֵׁי־הַצָבָא מְבִיאִים לוֹ אֲרִיגִים וְאוֹמְרִים לוֹ: “צְבַע לָנוּ כָךְ”, וְהָיָה צוֹבֵעַ לָהֶם כְּחֶפְצָם, וְהֵם מַשְׁפִּיעִים עָלָיו זָהָב וָכֶסֶף. נִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ, וְנִקְרְאָה מִצְבַּעְתּוֹ בְּשֵׁם: “מִצְבַּעַת הַשֻּׂלְטָאן”. וְנִכְנְסָה אֵלָיו טוֹבָה מִכָּל שַׁעַר, וּמִכָּל הַצַּבָּעִים לֹא הָיָה יָכוֹל אִישׁ לְדַבֵּר נֶגְדּוֹ, אֶלָּא הָיוּ בָאִים אֶלָיו וּמְנַשְּׁקִים אֶת יָדָיו, וּמִצְטַדְּקִים לְפָנָיו עַל מַה שֶּׁפָּגְעוּ בוֹ לִפְנֵי כֵן, וּמַצִּיעִים עַצְמָם לְפָנָיו וְאוֹמְרִים לוֹ: “שִׁית אוֹתָנוּ לִמְשְָׁרְתִים אֶצְלְךָ”. וְלֹא הָיָה מִתְרַצֶּה לְקַבֵּל גַּם אֶחָד מֵהֶם. הָיוּ אֶצְלוֹ עֲבָדִִים וּשְָׁפחוֹת, וְצָבַר מָמוֹן רַב. זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן אַבּוּ־קִיר. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַבּו־צִיר, הִנֵּה כְשֶׁנָּעַל עָלָיו אַבּוּ־קִיר אֶת דֶּלֶת החֶדֶר, אַחֲרֵי שֶׁנָּטַל פְּרוּטוֹתָיו, הָלַךְ לוֹ וְעָזַב אוֹתוֹ כְשֶׁהוּא חוֹלֶה מִבְּלִי הַכָּרָה. הָיָה מוּטָל בְּאוֹתוֹ חֶדֶר וְהַדֶּלֶת נְעוּלָה עָלָיו, וְנִשְׁאַר בְּכָךְ שְׁלשָׁה יָמִים. פָּנָה שׁוֹעֵר הָאֲכְסַנְיָה אֶל דֶלֶת הַחֶדֶר וּמָצָא אוֹתָהּ סְגוּרָה, וְלֹא רָאָה אַף אֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם עַד שְׁקִיעַת־הַחַמָּה, וְלֹא נוֹדַע לוֹ עַל אוֹדוֹתֵיהֶם דָּבָר. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר נָסְעוּ וְלֹא שִׁלְּמוּ שְׂכַר הַחֶדֶר, אוֹ מֵתוּ. מָה עִנְיָָנם?” בָּא אֶל דֶּלֶת הַחֶדֶר וְרָאָה אוֹתָהּ נְעוּלָה, וְשָׁמַע אַנְחַת הַסַּפָּר מִבִּפְנִים, וְרָאָה אֶת הַמַּפְתֵחַ בַּמַּנְעוּל. פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנַס וְרָאָה אֶת הַסַּפָּר נֶאֱנָח. אָמַר לוֹ: “אַל תֵּדַע רָע. הֵיכָן בֶּן־לִוְיָתְךָ?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי לֹא הִתְעוֹרַרְתִּי, חֵי־אֱלֹהִים, מִמַּחֲלָתִי בִּלְתִּי הַיּוֹם. הָיִיתִי קוֹרֵא וְאֵין אִישׁ עוֹנֶה לִי תְשׁוּבָה. בֵּאלֹהִים הִשְׁבַּעְתִּיךָ, אָחִי, שֶׁתִּרְאֶה אֶת הַכִּיס שֶׁמִּתַּחַת לְרֹאשִׁי וְתִטֹּל מִתּוֹכוֹ חֲמִשָּׁה חֲצָאֵי פְּרוּטוֹת כֶּסֶף וְתִקְנֶה לִי בָהֶם מַשֶּׁהוּ, שֶׁאֶהְיֶה נִזּוֹן בּוֹ, שֶׁבְּתַכְלִית הָרָעָב אֲנִי”. הוֹשִׁיט יָדוֹ וְנָטַל אֶת הַכִּיס וּמְצָאוֹ רֵיק. אָמַר לַסַּפָּר: “הֲרֵי הַכִּיס רֵיק, אֵין בּוֹ כְלוּם”. הֵבִין אַבּו־צִיר הַסַּפָּר, שֶׁאַבּוּ־קִיר נָטַל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ ובָרַח. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם לֹא רָאִיתָ אֶת בֶּן לִוְיָתִי?” אָמַר לוֹ: “מִזֶּה שְׁלשָׁה יָמִים לֹא רְאִיתִיו, וְלֹא הָיִיתִי חוֹשֵׁב, אֶלָּא שֶׁנָּסַעְתָּ אַתָּה וְהוּא”. אָמַר לוֹ הַסַּפָּר: “לֹא נָסַעְנוּ, אֶלָּא שֶׁהוּא חָמַד מָמוֹנִי וּנְטָלוֹ וּבָרַח כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי חוֹלֶה”. בָּכָה וְנֶאֱנַח. אָמַר לוֹ שׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה: “אַל תִּדְאַג. הוּא יִמְצָא גְמוּלוֹ מֵאֵֵת אֱלֹהִים”. הָלַךְ שׁוֹעַר הָאַכְסַנְיָה וּבִשֵּׁל לוֹ דַיְסָה, וְשָׁאַב לוֹ בְתַרְוָד מְלֹא הַצַּלַּחַת וְנָתַן אוֹתָהּ לוֹ. וְלֹא פָסַק מִטַּפֵּל בּוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל שְׁנֵי חֳדָשִׁים, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא בְּהוֹצָאוֹתָיו מִכִּיסוֹ, עַד שֶׁהִזִּיעַ וְרִפְּאוֹ אֱלֹהִים מִמַּחֲלָתוֹ שֶׁהָיְתָה בוֹ. קָם עַל רַגְלָיו וְאָמַר לְשׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה: “אִם יִתֵּן בְּיָדִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֲנִי גוֹמֵל לְךָ טוֹבָה עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ עִמִּי מִן הַטּוֹב. וְאוּלָם אֵין גּוֹמֵל טוֹב אֶלָּא אֱלֹהִים בְּחַסְדּוֹ”. אָמַר לוֹ שׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל הַבְּרִיאוּת. אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי עִמְּךָ זֹאת, אֶלָּא מְבַקֵּשׁ פְּנֵי אֱלֹהִים הַנָּדִיב”. יָצָא הַסַּפָּר מִן הָאַכְסַנְיָה וְחָצָה וְעָבַר בַּשְּׁוָקִים, וְהוֹבִיל אוֹתוֹ הַגּוֹרָל אֶל הַשּׁוּק שֶׁמִצְבַּעַת אַבּוּ־קִיר בּוֹ. רָאָה אֶת הָאֲרִיגִים מְגֻוָּנִים בִּצְבָעִים פְּרוּשִׂים עַל דֶלֶת הַמִּצְבָּעָה, וְהַבְּרִיּוֹת נִדְחָקוֹֹת מִסְתַּכְּלוֹת בָּהֶם. שָׁאַל מִפִּי אָדָם אֶחָד מִתּושָׁבֵי הָעִיר וְאָמַר לוֹ: “מַה הוּא מָקוֹם זֶה? וּמַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְנֵי־אָדָם נִדְחָקִים?” אָמַר לוֹ זֶה שֶׁשַָּׁאַל אוֹתוֹ: “מִצְבַּעַת הַשֻּׂלְטָאן הִיא, שֶׁהֱקִימָהּ אָדָם נָכְרִי, אַבּוּ־קִיר שְׁמוֹ. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהוּא צוֹבֵעַ בֶּגֶד, אָנוּ נִקְהָלִים וּמִסְתַּכְּלִים בִּצְבִיעָתוֹ, שֶׁכֵּן עִירֵנוּ אֵין בָּהּ צַבָּעִים הַיּוֹדְעִים לִצְבֹּעַ גְּוָנִים אֵלֶּה. וְאֵרַע לוֹ עִם הַצַּבָּעִים שֶׁבָּעִיר מַה שֶּׁאֵרַע”. סִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע בֵּין אַבּוּ־קִיר וּבֵין הַצַּבָּעִים, וְשֶׁהוּא הִתְלוֹנֵן עֲלֵיהֶם לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן, וְהֶחֱזִיק בְּיָדוֹ וּבָנָה לוֹ מִצְבָּעָה זוֹ וְנָתַן לוֹ כָךְ וְכָךְ. סִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע. שָׂמַח אַבּו־צִיר וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁפָּתַח לוֹ פֶתַח וְנַעֲשָׂה אֻמָּן. וְיֵשׁ לִמְצֹא הַצְדָּקָה לָאִישׁ, אֶפְשָׁר הֻסְּחָה דַעְתּוֹ מִמְּךָ בִּגְלַל אֻמָּנוּתוֹ וְשַָׁכַח אוֹתְךָ. וְאוּלָם אַתָּה הֲרֵי עָשִׂיתָ עִמּוֹ חֶסֶד וְכִבַּדְתּוֹ, כְּשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בָּטֵל. וּכְשֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתְךָ יִשְׂמַח בְּךָ וִיכַבֶּדְךָ, בְּדוֹמֶה לְזֶה שֶׁכִּבַּדְתּוֹ”. נִגַּשׁ לְעֵבֶר דַּלְתָּה שֶׁל הַמִּצְבָּעָה, וְרָאָה אֶת אַבּוּ־קִיר יוֹשֵׁב עַל סַפְסָל מְרֻפָּד גָּבוֹהָּ שֶׁעַל גַּבֵּי אִצְטַבָּה שֶׁל אֶבֶן בְּפֶתַח הַמִּצְבָּעָה, וְעָלָיו חֲלִיפָה מִמַּלְבּוּשֵׁׁי־הַמְּלָכִים וּלְפָנָיו אַרְבָּעָה עֲבָדִים כּוּשִׁים וְאֲרְבָּעָה מַמְלוּכִּים לְבָנִים לוֹבְשׁים הַמְפֹאָרִים שֶׁבַּמַּלְבּוּשִׁים, וְרָאָה אֶת הַפּוֹעֲלִים עֲשָׂרָה עֲבָדִים עוֹמְדִים וְעוֹשִׂים בִּמְלַאכְתָּם, שֶׁכֵּן לִמְּדָם אֻמָּנוּת הַצְּבִיעָה בְשָׁעָה שֶׁקָּנָה אוֹתָם. וְיָשַׁב הוּא בֵּין הַכָּרִים כְּאִלּוּ הוּא מִשְׁנֶה־לְמֶלֶךְ אַדִּיר אוֹ מֶלֶךְ מְרוֹמָם, מִבְּלִי לַעֲבֹד בְּעֶצֶם יָדָיו כְּלָל, אֶלָּא אוֹמֵר לָהֶם: “עֲשׂוּ כָךְ וְכָךְ”. עָמַד אַבּו־צִיר לְמוּלוֹ, מְדַמֶּה שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִּרְאֶה אוֹתוֹ יִשְׂמַח בּוֹ וְיִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם וִיכַבְּדֶנּוּ וִיקַדְּמֶנּוּ בְרָצוֹן. כְּשֶׁנָּפְלָה עַיִן עַל עַיִן אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר: “מָאוּס, כַּמָּה פְעָמִים אָמַרְתִִי לְךָ שֶׁלֹא תַעֲמֹד בִּכְנִיסַת בֵּית־מְלָאכָה זֶה. כְּלוֹם רְצוֹנְךָ לְפָרְעֵנִי לְשִׁמְצָה בֵּין בְּנֵי־אָדָם, גַּנָּב? תִּפְסוּהוּ”. רָצוּ אַחֲרָיו הָעֲבָדִים וְתָפְסוּ אוֹתוֹ. קָם אַבּוּ־קִיר וְעָמַד וְלָקַח מַקֵּל וְאָמַר: “הַפִּילוּהוּ”. הִפִּילוֹ אוֹתוֹ, וְהִכָּה אוֹתוֹ עַל גַּבּוֹ מֵאָה. אַחַר־כָּךְ הֲפָכוּהוּ וְהִכָּה אוֹתוֹ עַל בִּטְנוֹ מֵאָה, וְאָמַר: “מָאוּס, בּוֹגֵד, אִם אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ אַחֲרֵי הַיּוֹם הַזֶּה עוֹמֵד בְּפֶתַח מִצְבָּעָה זוֹ, אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ מיד אֶל הַמֶּלֶךְ, והוּא מוֹסֵר אוֹתְךָ בְּיַד הַשּׁוֹטֵר שֶׁיַּתִּיז רֹאשְׁךָ. לֶךְ־לְךָ, אַל יְבָרֵךְ אֱלֹהִים אוֹתְךָ”. הָלַךְ מֵאֶצְלוֹ שְׁבוּר־רוּחַ בְּסִבַּת מַה שֶׁהִגִּיע לוֹ מִן הַמַּכָּה וְהַחֶרְפָּה. אָמְרוּ הַנִּמְצָאִים בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד לְאַבּוּ־קִיר: “מַה הוּא שֶׁעָשָׂה אָדָם זֶה”. אָמַר לָהֶם: “גַּנָּב הוּא הַגּוֹנֵב אֲרִיגֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם.” הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ־קִיר הִכָּה אֶת אַבּוּ־צִיר וְגֵרֵשׁ אוֹתוֹ וְאָמַר לִבְנֵי־הָאָדָם: “גַּנָּב הוּא הַגּוֹנֵב אֲרִיגֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם, שֶׁכֵּן גָּנַב מִמֶּנִּי הַרְבֵּה פְעָמִים מִן הָאֲרִיגִים, וַאֲנִי אוֹמֵר לְעַצְמִי: ‘יִסְלַח לוֹ אֱלֹהִים, שֶׁאָדָם עָנִי הוּא’, וְלֹא רָצִיתִי לַהֲבִיאוֹ בִמְבוּכָה וְהָיִיתִי נוֹתֵן לִבְנֵי־הָאָדָם אֶת מְחִיר אֲרִיגֵיהֶם, וְאוֹסֵר עָלָיו בְּרַכּוּת, וְלֹא קִבֵּל. וַהֲרֵי אִם הוּא חוֹזֵר פַּעַם מִלְּבַד הַפַּעַם הַזֹּאת, אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוּא הוֹרְגוֹ וְיָנוּחַ לִבְנֵי־אָדָם מִנִּזְקוֹ”. וְהָיוּ בְנֵי־אָדָם מְחָרְפִים אוֹתוֹ אַחֲרֵי לֶכְתּוֹ. זֶהו מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל אַבּוּ־קִיר. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַבּוּ־צִיר, הִנֵּה חָזַר אֶל הָאַכְסַנְיָה וְיָשַׁב מְהַרְהֵר בְּמַה שֶּׁעָשָׂה בוֹ אַבּוּ־קִיר, וְלֹא פָסַק לָשֶׁבֶת עַד שֶׁשָּׁכַךְ כְּאֵב הַמַּכּוֹת שֶׁהֻכָּה. אַחַר־כָּךְ יָצָא וְחָצָה וְעָבַר בְּשׁוּקֵי־הָעִיר, עָלָה בְמַחְשַׁבְתּוֹ לְהִכָּנֵס לְבֵית־הַמֶּרְחָץ. שָׁאַל אָדָם מִתּושָׁבֵי הָעִיר וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, הֵיכָן הַדֶּרֶךְ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ?” אָמַר לוֹ: “וּמַה הוּא זֶה בֵית־הַמֶּרְחָץ?” אָמַר לוֹ: “מָקוֹם שֶׁבְּנֵי־אָדָם מִתְרַחֲצִים בּוֹ, וּפוֹסֵק מַה שֶּׁעֲלֵיהֶם מִן הַזֻּהֲמָה, וְהוּא מִן הַנָּעִים בְּתַעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה”. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “עָלֶיךָ לָלֶכֶת אֶל הַיָּם”. אָמַר לוֹ: “אֲנִי מְבַקֵּשׁ בֵּית־מֶרְחָץ”. אָמַר לוֹ: “אָנוּ, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים, בֵּית־הַמֶּרְחָץ כֵּיצַד הוּא, שֶׁכֵּן כֻּלָּנוּ הוֹלְכִים אֶל הַיָּם, וַאֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְהִתְרַחֵץ הוּא הוֹלֵךְ אֶל הַיָּם”. כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ לְאַבּוּ־צִיר שֶׁהָעִיר אֵין בָּהּ מֶרְחָץ וְתושָׁבֶיהָ אֵינָם יוֹדְעִים מֶרְחָץ מַהוּ וְלֹא אֵיכוּתוֹ, הָלַךְ אֶל מְקוֹם מוֹעֲצַת הַמֶּלֶךְ. נִכְנַס אֵלָיו וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: “אִישׁ מֵאֶרֶץ נָכְרִיָּה אֲנִי, וְאֻמָּנוּתִי בַּלָּן. נִכְנַסְתִּי לִמְדִינָתְךָ וּבִקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, וְלֹא רָאִיתִי בָהּ מֶרְחָץ. וְעִיר שֶׁהִיא בְתֹאַר יָפֶה זֶה, כֵּיצַד תְּהֵא בְלִי בֵית־מֶרְחָץ, בְּעוֹד שֶׁהוּא מִן הַטּוֹבִים בְּתַעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה?” אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה הוּא זֶה בֵית־מֶרְחָץ?” הִתְחִיל מְסַפֵּר לוֹ עַל סְגֻלּוֹת בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְאָמַר לוֹ: “מְדִינָתְךָ לֹא תְהֵא מְדִינָה שְׁלֵמָה בַכֹּל, אֶלָּא כְשֶׁיְּהֵא בָהּ בֵּית־מֶרְחָץ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “בָּרוּךְ בּוֹאֶךָ”. וְהִלְבִּישׁוֹ לְבוּשׁ שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ וְנָתַן לוֹ סוּס וּשְׁנֵי עֲבָדִים. אַחַר־כָּךְ הֵיטִיב עִמּוֹ וְנָתַן לוֹ אַרְבַּע שְׁפָחוֹת וּשְׁנֵי מַמְלוּכִּים. וְהֵכִין לוֹ מָעוֹן מוּצָע וְכִבְּדוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת הַצַּבָּע, וְשַָׁלַח עִמּוֹ אֶת הַבַּנָּאִים וְאָמַר לָהֶם: “הַמָּקוֹם שֶׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, בְּנוּ לוֹ בוֹ בֵית־מֶרְחָץ”. לְקָחָם וְחָצָה וְעָבַר עִמָּם בְּתוֹךְ העִיר, עַד שֶׁמָּצָא מָקוֹם חֵן בְּעֵינָיו, וְהֶרְאָה לָהֶם אוֹתוֹ, וְהִתְחִילוּ בַבִּנְיָן. הָיָה מַדְרִיךְ אוֹתָם כֵּיצַד לִבְנוֹת עַד שֶׁבָּנוּ לוֹ בֵית־מֶרְחָץ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. צִוָּה אוֹתָם לְפַתֵּחַ בּוֹ פִּתּוּחִים נִפְלָאִים, עַד שֶׁהָיָה גִיל לָרוֹאִים. אַחַר־כָּךְ עָלָה אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעוּ בִדְבַר גֶּמֶר הַבִּנְיָן וּפִתּוּחָיו, וְאָמַר לוֹ: “אֵין הוּא חָסֵר אֶלָּא רִפּוּד”. נָתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר. נְטָלָם וְרִפֵּד אֶת בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְסִדֵּר בּוֹ אֶת הָאֲלוּנְטִיּוֹת עַל גַּבֵּי הַחֲבָלִים. וְהָיָה כָל מִי שֶׁעָבַר עַל פְּנֵי בֵית־הַמֶּרְחָץ נוֹעֵץ בּוֹ מַבָּטוֹ, וּמִשְׁתָּאֶה לְפִתוּחָיו. נִצְטוֹפְפוּ בְנֵי־הָאָדָם אֶל דָּבָר זֶה שֶׁלֹּא רָאוּ כְדֻגְמָתוֹ מִימֵיהֶם, וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים בּוֹ וְאוֹמְרִים: “מַה הוּא זֶה?” וְהָיָה אַבּו־צִיר אוֹמֵר לָהֶם: “זֶהוּ בֵית־מֶרְחָץ”, וְהָיוּ מִתְפַּלְּאִים עָלָיו. חִמֵּם מַיִם וְהִפְעִיל אֶת בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְעָשָׂה מִזְרָקָה בְתוֹךְ בְּרֵכָה, הַמּוֹצִיאָה מִדַּעְתּוֹ אֶת כָּל מִי שֶׁרָאָה אוֹתָהּ מֵאַנְשֵׁי הָעִיר. בִּקֵּשׁ מִן הַמֶּלֶךְ עֲשָׂרָה מַמְלוּכִּים שֶׁטֶּרֶם הִגִּיעוּ לְבַגְרוּת, וְנָתַן לוֹ עֲשָׂרָה מַמְלוּכִּים יָפִים כַּלְּבָנָה. הָיָה מְעַסֶּה גוּפָם וְאוֹמֵר לָהֶם: “עֲשׂוּ עִם הַזְּבִינִים כָּךְ”. הִצִּית לְבוֹנָה וְשָׁלַח כָּרוּז, שֶׁיַּכְרִיז בָּעִיר וְיֹאמַר: “בְּרוּאֵי אֱלֹהִים, בֹּאוּ אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ, שֶׁשְּׁמוֹ בֵּית־מֶרְחַץ הַמֶּלֶךְ”. בָּאוּ אֵלָיו בּנֵי־אָדָם. וְהָיָה מְצַוֶּה אֶת הַמַּמְלוּכִּים לִרְחֹץ אֶת גּוּפוֹת בְּנֵי־הָאָדָם. הָיוּ בְנֵי־אָדָם יוֹרְדִים אֶל מִקְוֵה הַמַּיִם לִטְבֹּל וְעוֹלִים, וְאַחֲרֵי עֲלוֹתָם יוֹשְׁבִים בַּחֵלֶק הַמּוּרָם בַּטְּרַקְלִין, וְהַמַּמְלוּכִּים מְעַסִּים אֶת גּוּפָם כְּפִי שֶׁהוֹרָם אַבּו־צִיר. הִמְשִׁיכוּ הָאֲנָשִׁים לְהִכָּנֵס אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ וּמְמַלְּאִים בּוֹ חֶפְצָם וְיוֹצְאִים מִתּוֹכוֹ בְלִי שָׂכָר בְּמֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה יָמִים. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי הִזְמִין אֶת הַמֶּלֶךְ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ. רָכְבוּ הוּא וְרַבֵּי־מֶמְשְַׁלתּוֹ וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ. נִכְנַס אַבּו־צִיר וְעִסָּה אֶת גּוּף הַמֶּלֶךְ, וְהוֹצִיא מִתּוֹךְ גּוּפוֹ אֶת הַלִכְלוּךְ כִּפְתִילוֹת וּמַרְאֶה אוֹתָם לוֹ. וְשָׂמַח הַמֶּלֶךְ. וְהָיָה נִשְׁמָע בְּשִׂימַת יָדוֹ עַל בִּטְנוֹ צְליל שֶׁל רֹךְ וּנְקִיּוּת. וְאַחֲרֵי שֶׁרָחַץ אֶת גּוּפוֹ מָסַךְ מֵי־וְרָדִין בְּמֵי מִקְוֵה־הַמַּיִם. יָרַד הַמֶּלֶךְ לַמִּקְוֶה, וְיָצָא כְשֶׁגּוּפוֹ רַעֲנָן, וְהִרְגִּישׁ רוּחַ־חַיִּים וְקֹרַת־רוּחַ שֶׁמִּיָּמָיו לֹא רָאָה. אַחַר־כָּךְ הוֹשִׁיבָהוּ בַמָּקוֹם הַמּוּרָם בַּטְּרַקְלִין וְהָיוּ הַמַּמְלוּכִּים מְעַסִּים אוֹתוֹ וּמַחְתּוֹת הַקְּטֹֹרֶת מְפִיחִים רֵיחַ עֲצֵי אָהָל וְעַנְבָּר. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אֻמָּן, הַאִם זֶה הוּא בֵית־הַמֶּרְחָץ?” אָמַר לוֹ: “הֵן.” אָמַר לוֹ: “חֵי רֹאשִׁי, שֶׁמְּדִינָתִי לֹא הָיְתָה לִמְדִינָה אֶלָּא עַל־יְדֵי בֵית־מֶרְחָץ זֶה”. הוֹסִיף וְאָמַר לוֹ: כַּמָּה אַתָּה נוֹטֵל לְכָל גֻּלְגֹֻלֶת מִן הַשָּׂכָר?” אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “מַה שֶׁאַתָּה תְצַוֶּה עָלַי אֶטְּלֶנּוּ”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לָתֵת לוֹ אֶלֶף דִּינָר וְאָמַר לוֹ: “כָּל מִי שֶׁיִּתְרַחֵץ אֶצְלְךָ, טֹל מִמֶּנּוּ אֶלֶף דִּינָר”. אָמַר לוֹ: “אִתְּךָ הַסְּלִיחָה, מֶלֶךְ הַזְּמָן, אֵין בְּנֵי־הָאָדָם שָׁוִים הֵם, יֵשׁ עֲשִׁירִים וְיֵשׁ עֲנִיּים. וּכְשֶׁאַתָּה נוֹטֵל מִכָּל אֶחָד אֶלֶף דִּינָר, בֵּית־הַמֶּרְחָץ מִתְבַּטֵּל, שֶׁאֵין בְּיַד הֶעָנִי לְשַׁלֵּם אֶלֶף דִינָר”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד תִּנְהַג בְּעִנְיַן הַשָּׂכָר?” אָמַר לוֹ: “קוֹבֵעַ אֲנִי אֶת הַשָּׂכָר לְפִי נְדִיבוּת־הָרוּחַ. וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ וְנַפְשׁוֹ וַתְּרָנִית, נוֹתְנוֹ, וְנִקַּח מִכָּל אָדָם לְפִי עֵרֶךְ מַצָּבוֹ, שֶׁאִם יִהְיֶה הָעִנְיָן כָּךְ, הַבְּרִיּוֹת בָּאוֹת, וְזֶה שֶׁעָשִׁיר הוּא נוֹתֵן לְפִי עֶרֶךְ מַעֲלָתוֹ, וְהֶעָנִי נוֹתֵן כְפִי נִדְבַת רוּחוֹ. וְאִם הָעִנְיָן כָּךְ הוּא, בֵּית־הַמֶּרְחָץ פּוֹעֵל, וִישַׂגְשֵׂג עַד מְאֹד. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאֶלֶף הַדִּינָר, הֲרֵי הֵם מַתַּת הַמֶּלֶךְ, וְלֹא יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּיָדָיו שֶׁל שׁוּם אָדָם”. נָתְנוּ רַבֵּי־הַמֶּמְשָׁלָה צֶדֶק לִדְבָרָיו וְאָמְרוּ: “הָאֱמֶת הִיא זוֹ, מֶלֶךְ הַזְּמַן. כְּלוּם מְדַמֶּה אַתָּה, שֶׁבְּנֵי־הָאָדָם כֻּלָם כָּמוֹךָ הֵם, הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר?” אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אָמְנָם נְכוֹנִים דִּבְרֵיכֶם, וְאוּלם אָדָם זֶה נָכְרִי הוּא וְעָנִי, וְחוֹבָה עָלֵינוּ לְכַבְּדוֹ, שֶׁכֵּן הֵקִים בְּעִירֵנוּ בֵית־מֶרְחָץ, שֶׁמִּיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוֹ כְמוֹתוֹ, וְלֹא נִתְקַשְּׁטָה עִירֵנוּ וְנֶעֶשְׂתָה נִכְבָּדָה אֶלָּא עַל יָדוֹ. וְאִם גַּם מְכַבְּדִים אָנוּ אוֹתוֹ בִּשְׂכָר יֶתֶר, אֵין זֶה הַרְבֵּה”. אָמְרוּ לוֹ: “אִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְכַבְּדוֹ, כַּבְּדוֹ מֵהוֹנְךָ. וְהָיָה חֶסֶד מֵאֵת הַמֶּלֶךְ לֶעָנִי שֶׁיְּשַׁלֵּם שָׂכָר מֻעָט, יִהְיֶה לְךָ לִבְרָכָה שֶׁיְּבָרְכוּ אוֹתְךָ הַנְּתִינים. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאֶלֶף הַדִּינָר, הֲרֵי אָנוּ רַבֵּי־הַמֶּמְשָׁלָה אֵין נַפְשֵׁׁנוּ מַרְשָׁה לָנוּ לְתִתָּם, וְכֵיצַד תַּרְשֶׁה זֹאת נֶפֶשׁ הָעֲנִיִּים?” אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “רַבֵּי־מֶמְשַׁלְתִּי, כָּל אֶחָד מִכֶּם יִתֵּן לוֹ הַפַּעַם הַזֹּאת מֵאָה דִינָר וּמַמְלוּךּ וְשִׁפְחָה וְעֶבֶד”. אָמְרוּ לוֹ: “מוּטָב. נוֹתְנִים אָנוּ לוֹ זֹאת. וְאוּלָם אַחֲרֵי יוֹם זֶה, הֲרֵי מִי שֶׁנִּכְנַס אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶלָּא כְנִדְבַת־רוּחוֹ”. אָמַר לָהֶם: “יְהִי כָךְ”. נָתַן לוֹ כָל אֶחָד מֵרַבֵּי־הַמֶּמְשָׁלָה מֵאָה דִינָר וְשִׁפְחָה וּמַמְלוּךּ וְעֶבֶד, וְהָיָה מִסְפָּרָם שֶׁל רַבֵּי־הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁהִתְרַחֲצוּ עִם הַמֶּלֶךְ בְּאוֹתוֹ יוֹם אַרְבַּע מֵאוֹת נֶפֶשׁ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁמִּסְפָּרָם שֶׁל רַבֵּי־הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁהִתְרַחֲצוּ עִם הַמֶּלֶךְ בְּאוֹתוֹ יוֹם הָיָה אַרְבַּע מֵאוֹת, וְהָיָה סַךְ־כָּל מַה שֶּׁנָּתְנוּ לוֹ מִן הַדִּינָרִים אַרְבָּעִים אֶלֶף דִּינָר, וּמִן הַמַּמְלוּכִּים אַרְבַּע מֵאוֹת מַמְלוּךּ וּמִן העֲבָדִים אַרְבַּע מֵאוֹת עבר ומן השׁפחות אַרְבַּע מֵאוֹת שִׁפְחָה. וַהֲרֵי דַי וְהוֹתֵר לוֹ בְמַתָּנָה זוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁהַמֶּלֶךְ נָתַן לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר וַעֲשָׂרָה מַמְלוּכִּים וְעֶשֶׂר שְׁפָחוֹת וַעֲשָׂרָה עֲבָדִים. נִגַּשׁ אַבּוּ־צִיר וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, בַּעַל הַּמַחֲשָׁבָה הַנְּכוֹחָה, אֵיזֶה מָקוֹם יְכִילֵנִי עִם אֵלֶּה הַמַּמְלוּכִּים וְהַשְּׁפָחוֹת וְהָעֲבָדִים?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי לֹא צִוִּיתִי אֶת אַנְשֵׁי־מֶמְשְַׁלְתִּי עַל כָּךְ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתֶּאֱסֹף לְךָ סְכוּם עָצוּם שֶׁל הוֹן. שֶׁכֵּן יִתָּכֵן שֶׁאַתָּה הוֹגֶה בְאַרְצְךָ וּבְנֵי־מִשְׁפַּחְתְּךָ וְנִכְסָף אֲלֵיהֶם וּמְבַקֵּשׁ לִנְסֹעַ אֶל מוֹלַדְתְּךָ, וְאָז תִּקַּח מֵאַרְצֵנוּ סְכוּם רַב שֶׁל מָמוֹן, שֶׁתּוּכַל לְהִסְתַּיֵּעַ בּוֹ כָּל יָמֶיךָ בְּאַרְצֶךָ”. אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים עֹז, הֲרֵי אֵלֶּה הַמַּמְלוּכִּים וְהַשְּׁפָחוֹת וְהָעֲבָדִים הַמְרֻבִּים, עִנְיָן הֵם לִמְלָכִים. וְאִלּוּ צִוִּיתָ לָתֵת לִי ממון, הָיָה טוֹב יוֹתר לִי מִן הַגְּדוּד הַזֶּה, שֶׁכֵּן יֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְיִלְבְּשׁוּ, וְכָל כַּמָּה שֶׁאֲנִי מַכְנִיס מִן הַמָּמוֹן לֹא יַסְפִּיק כְּדֵי מַה שֶּׁעָלַי לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶם”. צָחַק הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים אָכֵן צָדַקְתָּ, אָמְנָם הָיוּ לִגְדוּד עָצוּם, וְאֵין לְךָ יְכֹלֶת לְכַלְכֵּל אֶת הוֹצָאוֹתֵיהֶם. כְּלוּם תִּמְכֹּר לִי כָל אֶחָד מֵהֶם בְּמֵאָה דִינָר?” אָמַר לוֹ: “מְכַרְתִּים לְךָ בִּמְחִיר זֶה”. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶל סוֹכֵן אוֹצָרוֹ שֶׁיָּבִיא לוֹ אֶת הַמָּמוֹן וְהֵבִיא אוֹתוֹ לוֹ וְנָתַן לוֹ מְחִיר כֻּלָּם מָלֵא וּבִשְׁלֵמוּת. הֶחֱזִיר אוֹתָם הַמֶּלֶךְ בְּחַסְדוֹ לְבַעֲלֵיהֶם וְאָמַר: “כָּל הַמַּכִּיר אֶת עַבְדּוֹ וְאֶת שִׁפְחָתוֹ יָבוֹא וְיִטְּלֵם, שֶׁמַּתָּנָה הֵם מֵאִתִִּי לָכֶם”. מִלְּאוּ אֶת מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ וְנָטַל כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת הַשַּׁיָּךְ לוֹ. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים מְנוּחָה, מֶלֶךְ הַזְּמָן, כַּאֲשֶׁר נָתַתָּ לִי מְנוּחָה מִן הַשֵּׁדִים הָאֵלֶּה, שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַשְׂבִּיעָם אֶלָּא אֱלֹהִים”. צָחַק הַמֶּלֶךְ לִדְבָרָיו וְנָתַן צֶדֶק לִדְבָרָיו. אַחַר־כָּךְ לָקַח אֶת רַבֵּי־מֶמְשַׁלְתּוֹ וְהָלַך מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ אֶל הַפָּלָטִין שֶׁלוֹ. בִּלָּה אַבּוּ־צִיר אוֹתוֹ לַיְלָה כְּשֶׁהוּא מוֹנֶה אֶת הַזָּהָב וְשָׂם אוֹתוֹ בְשַׂקִּים וְחוֹתְמָם. וְהָיוּ אֶצְלוֹ עֶשְׂרִים עֶבֶד וְעֶשְׂרִים מַמְלוּךּ וְאַרְבַּע שְׁפָחוֹת לְשֵׁם שֵׁרוּת. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, פָּתַח אֶת־בֵּית־הַמֶּרְחָץ וְשָׁלַח כָּרוֹז שֶׁיַּכְרִיז וְיֹאמַר: “כָּל הַנִּכְנָס לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וּמִתְרַחֵץ בּוֹ, יִתֵּן כְּפִי אֲשֶׁר יִהְיֶה בְכֹחוֹ לָתֵת וּכְפִי נִדְבַת רוּחוֹ”. יָשַׁב אַבּוּ־צִיר לְיַד הַקֻּפָּה, וְנִדְחֲפוּ אֵלָיו בְּנֵי־הָאָדָם, וְהָיָה כָל הַיּוֹצֵא מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהָיָה קַל לוֹ לְשַׁלֵּם. וְלֹא הֶעֱרִיב הָעֶרֶב עַד שֶׁנִּתְמַלְּאָה קֻפָּתּוֹ מִטּוּב אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אַחֲרֵי זֶה בִקְּשָׁה הַמַּלְכָּה לְהִכָּנֵס לְבֵית־הַמֶּרְחָץ. כְּשֶׁהֻגַּד הַדָּבָר לְאַבּו־צִיר, חִלֵּק לְמַעֲנָה אֶת הַיּוֹם לִשְׁנֵי חֲלָקִים, וְקָבַע מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד לַצָּהֳרַיִם חֵלֶק לַגְּבָרִִים, וּמִן הַצָּהֳרַיִם עַד שְׁקִיעַת־הַחַמָּה חֵלֶק לַנָּשִׁים. וּכְשֶׁבָּאָה הַמַּלְכָּה הֶעֱמִיד נַעֲרָה מֵאֲחוֹרֵי הַקֻּפָּה. וּכְבָר הוֹרָה לְאַרְבַּע שְׁפָחוֹת אֶת מְלֶאכֶת הַבַּלָּנוּת, עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ בַלָּנִיּוֹת מֻמְחוֹת. כְּשֶׁמָּצָא הַדָּבָר חֵן בְּעֵינֵי־הַמַּלְכָּה וְרָחַב חָזֶהָ, שִׁלְּמָה אֶלֶף דִּינָר. נִתְפַּרְסְמָה שְׁמוּעָתוֹ בָעִיר, וְהָיָה כָל הַנִּכְנָס חוֹלֵק לוֹ כָבוֹד, כָּעָשִׁיר כֶּעָנִי, נִכְנְסָה אֵלָיו טוֹבָה מִכָּל פֶּתַח, וְנִתְוַדַּע לְשׁוֹמְרֵי־רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ וְנַעֲשׂוּ יְדִידִים לוֹ וְאוֹהֲבִים, הָיָה הַמֶּלֶךְ בָּא אֵלָיו בְּכָל שָׁבוּעַ יוֹם אֶחָד וְנוֹתֵן לוֹ אֶלֶף דִּינָר, וּשְָׁאר יְמֵי הַשָּׁבוּעַ הָיוּ לַנִּכְבָּדִים וְלָעֲנִיִּים. וְהָיָה אַבּו־צִיר מַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹנָם שֶׁל בְּנֵי־הָאָדָם וְנוֹהֵג בָּהֶם יְדִידוּת בְּתַכְלִית. אֵרַע שֶׁרַב־חוֹבְלוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ נִכְנַס אֵלָיו לְבֵית־הַמֶּרְחָץ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים. פָּשַׁט אַבּוּ־צִיר מֵעַל עַצְמוֹ אֶת בְּגָדָיו וְנִכְנַס עִמּוֹ, וְהָיָה מְעַסֶּה אוֹתוֹ וְנוֹהֵג בּוֹ בְנִימוּס יֶתֶר. כְּשֶׁיָּצָא מִן הָרַחֲצָה עָשָׂה לוֹ מַשְׁקָאוֹת וְקָפֶה. וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ לָתֵת לוֹ מַשֶּׁהוּ, נִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל מִמֶּנּוּ כְלוּם. הָיָה רַב־הַחוֹבֵל מַכִּיר לוֹ טוֹבָה, כְּשֶׁרָאָה אֶת הַנִּימוּס הַמְרֻבֶּה שֶׁנָּהַג בּוֹ וְאֶת הֲטָבָתוֹ עִמּוֹ, וְהָיָה נָבוֹךְ בְּדַעְתּוֹ מְהַרְהֵר, מַה הוּא שֶׁיַּגִּישׁ לוֹ מַתָּנָה לְבַעַל בֵּית־מֶרְחָץ זֶה כְּפִי הַנְּדִיבוּת שֶׁנָּהַג בּוֹ. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל אַבּוּ־צִיר, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַבּוּ־קִיר, הִנֵּה שָׁמַע אֶת כָּל הַבְּרִיּוֹת מְשׂוֹחֲחוֹת בְּעִנְיַן בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְכָל אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר: “בֵּית־מֶרְחָץ זֶה גַּן־עֵדֶן בָּעוֹלָם־הַזֶּה הוּא, בְּלִי כָל סָפֵק. פְּלוֹנִי, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם תִּכָּנֵס אִתָּנוּ מָחָר לְבֵית־מֶרְחָץ יְקַר־עֵרֶךְ זֶה”. אָמַר אַבּוּ־קִיר בְּלִבּוֹ: "אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ כְּמוֹ בְנֵי־הָאָדָם וְרוֹאֶה בֵית־מֶרְחָץ זֶה שֶׁתָּפַס בְּשִׂכְלָם שֶׁל בְּנֵי־הָאָדָם. לַָבַשׁ אֶת הַמְפֹאָר בְּמַה שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ מִן הַמַּלְבּוּשִׁים וְרָכַב עַל פִּרְדָּתוֹ וְלָקַח עִמּוֹ אַרְבָּעָה עֲבָדִים וְאַרְבַּעָה מַמְלוּכִּים מְהַלְּכִים מֵאַחֲרָיו וּמִלְּפָנָיו וְשָׂם פָּנָיו אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ. יָרַד לְיַד שַּׁעַר בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וּכְשֶׁהָיָה לְיַד הַשַַּׁער הֵרִיחַ אֶת רֵיחַ הָאָהָל וְהָעִנְבָּר וְרָאָה בְנֵי־אָדָם נִכְנָסִים וּבְנֵי־אָדָם יוֹצְאִים, וְרָאָה אֶת הַסַּפְסָלִים מְלֵאִים מִן הַנִּכְבָּדִים וּמִן הַפְּשׁוּטִים בִּבְנֵי־אָדָם. נִכְנַס לַפְּרוֹזְדוֹר. רָאָה אוֹתוֹ אַבּוּ־צִיר וְקָם לִקְרָאתוֹ וְשָׂמַח בּוֹ. אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר: “כְּלוּם כָּךְ מְמַלְּאִים אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִִים תְּנָאי שֶׁהִתְנוּ? הֲרֵי אֲנִי פָתַחְתִּי לִי מִצְבָּעָה וְנַעֲשֵׂיתִי אֻמַּן הָעִיר, וְנִתְוַדַּעְתִּי לַמֶּלֶךְ. וְהִגַּעְתִִּי לְאשֶׁר וּלְכָבוֹד, וְאֵין אַתָּה בָא אֶצְלִי וְלֹא שׁוֹאֵל עַל אוֹדוֹתַי, וְאֵינְךָ אוֹמֵר: ‘הֵיכָן בֶּן־לִוְיָתִי’. הֲרֵי אֲנִי נִלְאֵיתִי בְחַפְּשִׂי אַחֲרֶיךָ, וְשׁוֹלֵחַ אֶת עֲבָדַי וְאֶת הַמַּמְלוּכִּים שֶׁלִּי לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיךָ בָאַכְסַנְיוֹת וְכָל הַמְּקוֹמוֹת, וְלֹא נוֹדְעָה לָהֶם אָנָה הָלַכְתָּ, וְאֵין אִישׁ מַגִּיד לָהֶם דָּבָר אוֹדוֹתֶיךָ”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “כְּלוּם לֹא בָאתִי אֵלֶיךָ וְשַׂמְתָּ אוֹתִי גַנָּב וְהִכֵּיתָ אוֹתִי וְהִקְלֵיתָ אוֹתִי בֵּין בְּנֵי־אָדָם?” הֶעֱמִיד אַבּוּ־קִיר פָּנִים שֶׁל מִצְטָעֵר וְאָמַר: “מָה הֵם דִּבּוּרִים אֵלֶּה? כְּלוּם אַתָּה הוּא זֶה שֶׁהִכִּיתִיךָ?” אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “הֵן, אֲנִי הוּא”. נִשְׁבַּע לוֹ אַבּוּ־קִיר אֶלֶף שְׁבוּעוֹת שֶׁלֹּא הִכִּירוֹ, וְאָמַר לוֹ: “הֲרֵי הָיָה אֶחָד הַדּוֹמֶה לְךָ בָּא בְכָל יוֹם וְגוֹנֵב אֲרִיגֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי־הָאָדָם, וְדוֹמֶה הָיִיתִי שֶׁאַתָּה הוּא”. הִתְחִיל מַרְאֶה סִימָנֵי חֲרָטָה וּמַכֶּה כַף אֶל כַּף וְאוֹמֵר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר, אָכֵן הֲרֵעוֹתִי לְךָ. וְאוּלָם לוּ הָיִיתָ מוֹדִיעֵנִי מִי אַתָּה וְאוֹמֵר: ‘פְּלוֹנִי אֲנִי’. הֲרֵי בְךָ הָאַשְׁמָה, בַּאֲשֶׁר לֹא הוֹדַעְתַּנִי מִי אַתָּה. וּמַה גַּם שֶׁהָמוּם אֲנִי מֵרֹב עֲבוֹדָה”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “יִסְלַח לְךָ אֱלֹהִים. וְדָבָר זֶה נִגְזַר בַּתַּעֲלוּמָה, וְהַמְתַקֵּן כָּל שֶׁבֶר הוּא אֱלֹהִים. הִכָּנֵס וּפְשֹׁט אֶת בְּגָדֶיךָ וְהִתְרַחֵץ וְהִתְעַנֵּג”. אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁתִּסְלַח לִי, אָחִי”. אָמַר לוֹ: “יְנַקֶּה אוֹתְךָ אֱלֹהִים מִחוֹבָתְךָ וְסַָלַח לְךָ. הֲרֵי דָבָר הוּא שֶׁנִּגְּזַר עָלַי מִקַּדְמוּת עוֹלָם”. אַחֲרֵי זֶה אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר: “וּמִנַּיִן לְךָ מַעֲלָה רָמָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “מִי שֶׁהִצְלִיחַ דַּרְכְּךָ הִצְלִיחַ דַּרְכִּי, שֶׁכֵּן עָלִיתִי אֶל הַמֶּלֶךְ, וְהִגַּדְתִּי לוֹ בְעִנְיַן בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְצִוָּה לִבְנוֹתוֹ”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר: “הֲרֵי כְשֵׁם שֶׁלְּךָ הֶכֵּרוּת עִם הַמֶּלֶךְ אַף אֲנִי הֶכֵּרוּת לִי עִמּוֹ”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁבָּאוּ אַבּוּ־קִיר וְאַבּוּ־צִיר בִּתְלוּנוֹת זֶה נֶגֶד זֶה, אָמַר אַבּוּ־קִיר לְאַבּוּ־צִיר: “כְּשֵׁם שֶׁלְּךָ הֶכֵּרוּת עִם הַמֶּלֶךְ, אַף אֲנִי הֶכֵּרוּת לִי עִמּוֹ. וְאִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתוֹ שֶׁיֹּאהַב אוֹתְךָ וִיכַבֶּדְךָ יֶתֶר עַל כָּבוֹד זֶה לְמַעֲנִי, שֶׁכֵּן אֵין הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה בֶן־לִוְיָתִי, וַהֲרֵינִי מוֹדִיעוֹ שֶׁבֶּן־לִוְיָתִי אַתָּה וּמַמְלִיץ לְפָנָיו טוֹב עָלֶיךָ”. אָמַר לוֹ: “אֵין אֲנִי זָקוּק לְהַמְלָצָה, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים הַנּוֹתֵן חֵן וָחֶסֶד נִמְצָא. וּכְבָר אָהַב אוֹתִי הַמֶּלֶךְ וְכָל אַנְשֵׁי־מֶמְשַׁלְתּוֹ, וְנָתַן לִי כָךְ וְכָךְ”. וְסִפֵּר לוֹ אֶת הָעִנְיָן. אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ: “פְּשֹׁט אֶת בְּגָדֶיךָ מֵאֲחוֹרֵי הַקֻּפָּה וְהִכָּנֶס לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, וַאֲנִי נִכְנָס אַחֲרֶיךָ לְעַסּוֹתְךָ”. פָּשַׁט מַה שֶּׁהָיָה עָלָיו וְנִכְנַס לְבֵית־הַמֶּרְחָץ. נִכְנַס עִמּוֹ אַבּוּ־צִיר וְעִסָּה אוֹתוֹ וְסִבְּנוֹ בְסַבּוֹן וְהִלְבִּישׁוֹ וְהִתְעַסֵּק בּוֹ עַד שֶׁיָּצָא. כְּשֶׁיָּצָא, הֵבִיא לוֹ אֲרוּחַת־הַצָּהֳרַיִם וּמַשְׁקָאוֹת. וְהָיוּ בְנֵי־הָאָדָם תְּמֵהִים עַל הַרְבּוֹתוֹ בְכִבּוּדוֹ. בִּקֵּשׁ אַבּוּ־קִיר לָתֵת לוֹ מַשֶּׁהוּ, נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִטֹּל מִמֶּנּוּ כְלוּם, וְאָמַר לוֹ: “הִתְבַּיֵּשׁ לְךָ מִכָּךְ; הֲרֵי בֶן־לִוְיָתִי אַתָּה וְאֵין בֵּינֵינוּ הֶבְדֵּל”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר לְאַבּוּ־צִיר: “רֵעִי, הֲרֵי מֶרְחָץ זֶה, חֵי־אֱלֹהִים, עִנְיָן עָצוּם הוּא. וְאוּלָם יֵשׁ פְּגָם בְּאֻמָּנוּתְךָ”. אָמַר לוֹ: “מַה פְּגָם בָּהּ?” אָמַר לוֹ: “הַסַּמִּים שֶׁהֵן מֵהֶרְכֵּב מִִן הָאַרְסֶן וְהַגִּיר הַמַּשִּׁיר אֶת הַשֵּׂעָר בְּקַלּוּת. עֲשֵׂה סַם זֶה, וְּכְשֶׁהַמֶּלֶךְ בָּא, הַגִּישֵׁהוּ לוֹ וְהוֹרֵהוּ כֵּיצַד יַשִּׁיר בָּזֶה אֶת הַשֵּׂעָר, וְיֹאהַב אוֹתְךָ אַהֲבָה עַזָּה. וִיכַבְּדֶךָ”. אָמַר לוֹ: “צָדַקְתָּ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים, אֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת”. יָצָא אַבּוּ־קִיר וְרָכַב עַל פִּרְדָּתוֹ וְהָלַךְ אֶל הַמֶּלֶךְ. נִכְנַס אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “עֵצָה טוֹבָה לִי אֵלֶיךָ, מֶלֶךְ הַזְּמָן”. אָמַר לוֹ: “וּמַה עֲצָתְךָ?” אָמַר לוֹ: “הִגִּיעַתְנִי הַשְּׁמוּעָה וְהִיא שֶׁבָּנִיתָ בֵית־מֶרְחָץ”. אָמַר לוֹ: “הֵן; בָּא אֵלַי אָדָם נָכְרִי, וְהֵקַמְתִּי אוֹתוֹ לוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהֵקַמְתִִּי לְךָ מִצְבָּעָה זוֹ, וְהוּא בֵית־מֶרְחָץ נֶהְדָּר, וְנִתְקַשְּׁׁטָה בוֹ עִירי”. הִתְחִיל מוֹנֶה לוֹ סְגֻלוֹת בֵית־מֶרְחָץ זֶה. אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר: “כְּלוּם נִכְנַסְתָּ אֵלָיו?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “הַתְּהִלָּה לָאֵל שֶׁהִצִּיל אוֹתְךָ מֵרָעָתוֹ שֶׁל בֶּן־בְּלִיַּעַל זֶה, אוֹיֵב הַדָּת הַיְנוּ הַבַּלָּן”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמָה עִנְיָנוֹ?” אָמַר לוֹ אַבּוּ־קִיר: “דַּע, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁאִם אַתָּה נִכְנָס מֵהַיּוֹם וְהָלְאָה תָּמוּת”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מִשּׁוּם מה?” אָמַר לוֹ: “הַבַּלָּן אוֹיִבְךָ הוּא וְאוֹיֵב הַדָּת. וְלֹא הֱנִיעֲךָ לְהָקִים בֵּית־מֶרְחָץ זֶה אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁחֶפְצוֹ לְהַכְנִיס בְּךָ סַם בְּתוֹכוֹ, וּכְבָר הֵכִין לְךָ מַשֶּׁהוּ וּכְשֶׁאַתָּה נִכְנָס הוּא מְבִיאוֹ לְךָ וְאוֹמֵר לְךָ: ‘סַם זֶה כָּל הַמּוֹשֵׁחַ בּוֹ תַּחְתָּיו יִשֹּׁר הַשֵּׂעָר מִמֶּנּוּ בְקַלּוֹּת’. וְאֵין זוֹ תְרוּפָה, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁהִיא תְרוּפָה קָשָׁה וְסַם מֵמִית. וּבֶן־בְּלִיַּעַל זֶה כְּבָר הִבְטִיחַ אוֹתוֹ שֻׂלְטָאן הַנּוֹצְרִים, שֶׁאִם הוּא מֵמִית אוֹתְךָ, הוּא מְשַׁחְרֵר לוֹ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת יְלָדָיו מִן הַשְּׁבִי. שֶׁכֵּן אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו שְׁבוּיִים אֵצֶל שֻׂלְטָאן הַנּוֹצְרִים. וְהָיִיתִי שָׁבוּי עִמּוֹ בְאַרְצָם. וְאוּלם אֲנִי פָתַחְתִּי לָהֶם מִצְבָּעָה וְצָבַעְתִּי לָהֶם צִבְעוֹנִין, וְנָטָה אֵלַי לֵב הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לִי: ‘אֵיזֶה דָבָר אַתָּה מְבַקֵּשׁ?’ וּבִקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ לְשַַׁחְרְרֵנִי וְשִׁחְרְרַנִי, וּבָאתִי לְכָאן וְרָאִיתִי אוֹתוֹ בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ וְאָמַרְתִּי לוֹ: ‘כֵּיצַד הָיְתָה הַצָּלָתְךָ וְהַצָּלַת אִשְׁתְּךָ וִילָדֶיךָ?’ אָמַר לִי: “עֲדַיִן אֲנִי וְאִשְׁתִּי וִילָדַי שְׁבוּיִים הָיִינוּ‘, כְּשֶׁסִּדֵר מֶלֶךְ הַנּוֹצְרִים מוֹשַׁב־מַלְכוּת וְהָיִיתִי עוֹמֵד בְּתוֹךְ כָּל הָאֲנָשִׁים, וְשָׁמַעְתִּי אוֹתָם פּוֹתְחִים בְּשִׂיחָה עַל דְּבַר הַמְּלָכִים עַד שֶׁשׂוֹחֲחוּ בִדְבַר מֶלֶךְ מְדִינָה זוֹ. קָרָא מֶלֶךְ הַנּוֹצְרִים בְקוֹל וְאָמַר: ‘לֹא גָבַר עָלַי שׁוּם מֶלֶךְ בָּעוֹלָם אֶלָּא מֶלֶךְ מְדִינָה פְלוֹנִית, וְכָל מִי שֶׁמּוֹצֵא לִי תַּחְבּוּלָה לְהָרְגוֹ, אֲנִי נוֹתֵן לוֹ כָל מַה שֶׁהוּא שׁוֹאֵל מֵאִתִּי’. נִגַּשְׁתִּי אֲנִי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ: ‘אִם אֲנִי מוֹצֵא תַּחְבּוּלָה לְהָרְגוֹ, כְּלוּם אַתָּה מְשַׁחְרְרֵנִי אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת יְלָדַי?’ אָמַר לִי: ‘הֵן, מְשַׁחְרֵר אֲנִי אוֹתָם וְגַם נוֹתֵן לְךָ כָּל מַה שֶׁאַתָּה שׁוֹאֵל מֵאִתִּי’. הִסְכַּמְתִּי עִמּוֹ עַל כָּךְ וּשְׁלָחַנִי בִסְפִינַת מִלְחָמָה לִמְדִינָה זוֹ, וְנִכְנַסְתִּי אֶל מֶלֶךְ זֶה, וּבָנָה לִי בֵית־מֶרְחָץ זֶה, וְלֹא נִשְׁאַר לִי אֶלָּא לְהָרְגוֹ וְלָלֶכֶת אֶל מֶלֶךְ הַנּוֹצְרִים וְלִפְדוֹת אֶת יְלָדַי וְאִשְׁתִּי וּלְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ חַסְדּוֹ’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘וּמַה הִיא הַתַּחְבּוּלָה שִׁתִּכַּנְתָּ עַד כְּדֵי לְהָרְגוֹ?’ אָמַר לִי: ‘תַּחְבּוּלָה קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת הִיא זוֹ, הֲרֵי הוּא בָא לְבֵית־מֶרְחָץ זֶה וּכְבָר תִּכַּנְתִּי לוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁסַּם מָוֶת בּוֹ, וּכְשֶׁהוּא בָא אֲנִי אוֹמֵר לוֹ: ‘טֹל סַם זֶה וּמְשַׁח בּוֹ תַחְתֶּיךָ, שֶׁמַשִּׁיר הוּא אֶת הַשֵּׂעָר’ וְהוּא נוֹטְלוֹ וְיִמְשַׁח בּוֹ תַּחְתָּיו, וִיחַלְחֵל הַסַּם בְּקִרְבּוֹ יוֹם וָלַיְלָה עַד שֶׁיַּעֲבֹר אֶל לִבּוֹ וִימִיתֶנּוּ, וְשָׁלוֹם’. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, פָּחַדְתִּי עָלֶיךָ, שֶׁמַּכִּיר טוֹבָה אֲנִי לְךָ, וַהֲרֵי הִגַּדְתִּי לְךָ זֹאת”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה, כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְאָמַר לוֹ לַצַּבָּע: “הַסְתֵּר סוֹד זֶה”. אַחַר־כָּךְ בִּקֵּשׁ לָלֶכֶת אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ, לְהָסִיר אֶת הַסָּפֵק עַל־יְדֵי הַוַּדָּאי. כְּשֶׁנִּכְנַס הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ, פָּשַׁט אַבּוּ־צִיר אֶת בְּגָדָיו כְּפִי מִנְהָגוֹ וְטִפֵּל בַּמֶּלֶךְ וְעִסָּה גוּפוֹ, וְאַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמָן, הִנֵּה תִכַּנְתִּי תְרוּפָה לְנַקּוֹת הַשֵּׂעָר הַתַּחְתּוֹן”. אָמַר לוֹ: “הָבֵא אוֹתָהּ אֵלַי”. הֵבִיא אוֹתָה לְפָנָיו. רָאָה אֶת רֵיחָהּ מַבְאִישׁ, וְנִתְאַמֵּת לוֹ שֶׁסַּם מָוֶת הוּא. כָּעַס וְהִזְעִיק אֶת שׁוֹמְרֵי־רֹאשׁו וְאָמַר לָהֶם: “תִּפְסוּהוּ” תָּפְסוּ אוֹתוֹ שׁוֹמְרֵי־הָרֹאשׁ, וְיָצָא הַמֶּלֶךְ מָלֵא חֵמָה, וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ סִבַּת כַּעְסוֹ. וּמֵעָצְמַת כַּעְסוֹ שׁל הַמֶּלֶךְ לֹא הִגִּיד לְאָדָם דָּבָר, וְלֹא הִרְהִיב גַּם אֶחָד עֹז בְּנַפְשׁוֹ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ. לָבַשׁ בִּגְדֵי מַלְכוּתוֹ וְעָלָה אֶל בֵּית מוֹעֶצֶת הַמַּמְלָכָה. הֵבִיא לְפָנָיו אֶת אַבּוּ־צִיר כָּבוּל. אַחַר־כָּךְ בִּקֵּשׁ אֶת רַב־הַחוֹבֵל וּבָא לְפָנָיו. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “טֹל בֶּן־בְּלִיַּעַל זֶה וְשִׂים אוֹתוֹ בְתוֹךְ שַׂק, וְשִׂים בַּשַּׂק מִשְׁקַל שְׁתֵּי כִּכְּרוֹת סִיד שֶׁלֹא כֻבָּה, וּקְשֹׁר פִּי הַשַּׂק עָלָיו וְעַל הַסִּיד, וְשִׂים אוֹתוֹ בְתוֹךְ סִירָה וּבֹא מִתַּחַת לְאַרְמוֹנִי וְתִרְאֵנִי יוֹשֵׁב בַּחַלּוֹנִי, וְאָמַרְתָּ לִי: ‘כְּלוּם אַטִּיל אוֹתוֹ?’ וּכְשֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ: ‘הַטֵּל אוֹתוֹ’, תַּטִּיל אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם שֶׁיִכְבֶּה הַסִּיד עָלָיו, כְּדֵי שֶׁיָּמוּת בִּטְבִיעָה וּבִשְׂרֵפָה גַם יַחַד”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”. נְטָלוֹ מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶל אִי מוּל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “הוֹי פְּלוֹנִי, אֲנִי בָאתִי אֵלֶיךָ פַּעַם אַחַת אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ וְכִבַּדְתָּ אוֹתִי וְטִפַּלְתָּ בִּי, וְנֶהֱנֵיתִי מִמְּךָ הַרַבה, וְנִשְׁבַּעְתָּ שֶׁלֹּא תִקַּח מִמֶּנִּי שָׂכָר, וַאֲנִי כְּבָר אָז אֲהַבְתִּיךָ אַהֲבָה עַזָּה. הַגֵּד לִי אֵפוֹא, מַה מִשְׁפָּטְךָ עם הַמֶּלֶךְ, וּמַה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ עִמּוֹ מִן הַמְגֻנֶּה עַד שֶׁכָּעַס עָלֶיךָ וְצִוָּה עָלַי לַהֲמִיתְךָ מִיתָה רָעָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “חֵי אֱלֹהִים לֹא עָשִׂיתִי כְלוּם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כָּל חֵטְא בִּי שֶׁחָטָאתִי הַגּוֹרֵם לְכָךְ”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ־צִיר אָמַר לְרַב הַחוֹבֵל, בְּשָׁעָה שֶׁשַָּׁאַל אוֹתוֹ לְסִבַּת כַּעְסוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ: “חֵי־אֱלֹהִים אָחִי, שֶׁלֹּא חָטָאתִי כָּל חֵטְא, שֶׁיְּהֵא גוֹרֵם לְכָךְ”. אָמַר לוֹ רַב־החוֹבֵל: “הֲרֵי לְךָ עֶמְדָּה עֲצוּמָה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, שֶׁלֹּא הִשִּׂיגָהּ אָדָם לְפָנֶיךָ. וְכָל מִי שֶׁטּוֹב לוֹ מְקַנְּאִים בּוֹ. אֶפְשָׁר קִנֵּא בְךָ אָדָם בִּגְלַל הַטּוֹבָה הַזֹּאת. וְהָלַךְ רָכִיל בְּךָ בְמַשֶּׁהוּ מִן הַדִּבּוּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ כָּעַס עָלֶיךָ כַּעַס זֶה. וְאוּלָם בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ אֵלַי וְאַל תִּירָא רָע. הֲרֵי כְשֵׁם שֶׁכִּבַּדְתָּ אוֹתִי מִבְּלִי שֶׁהָיְתָה הַכָּרָה בֵינִי וּבֵינְךָ, כָּך אֲנִי מַצִּילְךָ. וְאוּלָם אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי מַצִּילְךָ תִּשָּׁאֵר אֶצְלִי בְּאִי זֶה עַד שֶׁתִּסַּע מֵעִיר זוֹ סְפִינָה לְעֵבֶר מוֹלַדְתְּךָ וְאֶשְׁלַח אוֹתְךָ בָּהּ”. נָשַׁק אַבּוּ־צִיר אֶת יָדוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל וְהוֹדָה לוֹ עַל כָּךְ. אַחַר־כָּךְ הֵבִיא אֶת הַסִּיד וְשָׂם אוֹתוֹ בְשַׂק וְשָׂם בְּתוֹכוֹ אֶבֶן גְדוֹלָה כְּמִדָּתוֹ שֶׁל אָדָם וְאָמַר: “בֵּאלֹהִים אֲנִי נִשְׁעָן”. נָתַן לוֹ רַב־הַחוֹבֵל לְאַבּוּ־צִיר רֶשֶׁת וְאָמַר לוֹ: “הַשְׁלֵךְ רֶשֶׁת זוֹ בַּיָּם אֶפְשָׁר תָּדוּג מַה שֶּׁהוּא מִן הַדָּגִים, שֶׁכֵּן הַדָּגִים שֶׁל מִטְבַּח הַמֶּלֶךְ בְּכָל יוֹם מֻטָּלִים עָלַי הֵם. וּכְבָר נִִטְרַדְתִּי מִן הַדִּיּוּג עַל יְדֵי צָרָה זוֹ שֶׁפָּגְעָה אוֹתְךָ, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁיָּבוֹאוּ נַעֲרֵי הַטַּבָּחִים לְבַקֵּשׁ דָּגִים וְלֹא יִמְצְאוּם. וּכְשֶׁאַתָּה דָג מַשֶּׁהוּ, יִמְצְאוּם מוּכָן, בְּעוֹד שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת תַּחְבּוּלָה תַּחַת הָאַרְמוֹן, וְעוֹשֶׂה כְאִלוּ הִשְׁלַכְתִּיךָ לַמַּיִם”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “לֵךְ אַתָּה, וֵאלֹהִים יַעֲזַרְךָ”. שָׂם אֶת הַשַּׂק בְּתוֹךְ הַסִּירָה, וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל תַּחַת הָאַרְמוֹן, וְרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בַּחַלּוֹן. אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמָן, כְּלוּם אַטִּיל אוֹתוֹ לַמַּיִם?” אָמַר לוֹ: “הַטֵּל אוֹתוֹ”, וְרָמַז בְּיָדוֹ. וְהִנֵּה הִבְרִיק מַשֶּׁהוּ וְנָפַל בְּתוֹךְ הַיָּם, וְהָיָה מַה שֶּׁנָפַל טַבַּעַת חוֹתָמוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. וְהָיוּ קְסָמִים בּוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁכָּעַס הַמֶּלֶךְ עַל אֶחָד וּבִקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, הָיָה מְרַמֵּז עָלָיו בְּיָדוֹ הַיְמָנִית שֶׁטַּבַּעַת־הַחוֹתָם בָּהּ, וְהָיָה יוֹצֵא מִן הַטַּבַּעַת מַשֶּׁהוּ מַבְרִיק וּפוֹגֵעַ בּוֹ בְזֶה שֶׁרָמַז עָלָיו, וְיִפֹּל רֹאשׁוֹ בֵין כְּתֵפָיו. וְלֹא נִשְׁמְעוּ לִפְקֻדָּתוֹ הַצָּבָא, וְלֹא כָבַשׁ תַּחְתָּיו אֶת הַגִּבּוֹרִים אֶלָּא בְּסִבַּת טַּבַּעַת־חוֹתָם זוֹ. וּכְשֶׁנָּפְלָה הַטַּבַּעַת מֵאֶצְבָּעוֹ, הִסְתִּיר עִנְיָנוֹ, שֶׁלֹא הָיָה מֵעֵז לְהַגִּיד: “טַּבַּעְתִּי נָפְלָה לַיָּם”. מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יָקוּמוּ עָלָיו אַנְשֵׁי־צְבָאוֹ וְיַהַרְגוּהוּ, וּמִשּּׁום כָּךְ שָׁתַק. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַבּוּ־צִיר, הִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ רַב־הַחוֹבֵל, לָקַח אֶת הָרֶשֶׁת וְהִשְׁלִיכָה לַיָּם, וּמְשָׁכָהּ. עָלְתָה מְלֵאָה דָגִים. הִשְׁלִיכָה שֵׁנִית וְעָלְתָה גַּם כֵּן מְלֵאָה דָגִים. לֹא פָסָק לְהַשְׁלִיכָהּ וְהִיא עוֹלָה מְלֵאָה דָגִים, עַד שֶׁהָיָה לְפָנָיו מַשֶּׁהוּ רַב מִן הַדָּגִים, אָמַר בְּלִבּוֹ: “זֶה לִי זְמַן רַב שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי מִן הַדָּג”. בָּחַר לוֹ דָג גָּדוֹל וְשֵָׁמן, וְאָמַר: “כְּשֶׁרַב־הַחוֹבֵל בָּא, אֲנִי אוֹמֵר לוֹ לִצְלוֹֹת, לְטַגֵּן לִי דָג זֶה, שֶׁאֶסְעַד בּוֹ בַצָּהֳרַיִם”. שְׁחָטוֹ בְסַכִּין שֶׁהָיְתָה וְנֶעֶצְרָה הַסַּכִּין בַּזִּימִים שֶׁל הַדָּג, וְרָאָה אֶת טַּבַּעַת הַמֶּלֶךְ בּוֹ, שֶׁכֵּן בְּלָעָהּ הַדָּג וְהוֹבִיל אוֹתוֹ הַגּוֹרָל אֶל אוֹתוֹ אִי וְנָפַל בְּתוֹךְ הָרֶשֶׁת. נָטַל אַבּוּ־צִיר אֶת הַטַּבַּעַת וְשָׂם אוֹתָהּ בַּזֶּרֶת שֶׁלּוֹ, כְּשֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהּ מִן הַסְּגֻלּוֹת. וְהִנֵּה שְׁנֵי נְעָרִים מִמְּשָׁרְתֵי הַטַּבָּח בָּאִים לְבַקֵּשׁ דָּגִים. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל אַבּוּ־צִיר אָמְרוּ לוֹ: “בֶּן־אָדָם, לְאָן הָלַךְ רַב־הַחוֹבֵל?” אָמַר לָהֶם: “אֵינִי יוֹדֵעַ”, וְרָמַז בְּיָדוֹ הַיְמָנִית. וְהִנֵּה רָאשֵׁי הַנְּעָרִִים נָפְלוּ מֵעַל כִּתְפֵיהֶם בְּשָׁעָה שֶׁרָמַז עֲלֵיהֶם וְאָמַר: “אֵינִי יוֹדֵעַ”. תָּמַהּ אַבּו־צִיר אוֹמֵר: “מִי יִתֵּן וְיַָדַעְתִּי, מִי הוּא שֶׁהֲרָגָם”. הָיָה מֵצַר עֲלֵיהֶם וּמְהַרְהֵר בְּכָךְ, כְּשֶׁרַב־הַחוֹבֵל בָּא וְרָאָה עֲרֵמָה שֶׁל דָּגִים, וְרָאָה אֶת הַשְּׁנַיִם הֲרוּגִים וְרָאָה אֶת הַטַּבַּעַת בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁל אַבּוּ־צִיר. אָמַר לוֹ: “אָחִי, אַל נָא תָנַע אֶת יָדְךָ שֶׁהַטַּבַּעַת כֹּחַ בָּהּ, שֶׁאִם אַתָּה מֵנִיעַ אוֹתָהּ, אַתָּה הוֹרֵג אוֹתִי”. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו רַב־הַחוֹבֵל, אָמַר לוֹ: “מִי הוּא שֶׁהָרַג אֶת שְׁנֵי הַנְּעָרִים הָאֵלֶּה?” אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “אֵינִי יוֹדֵעַ”. אָמַר לוֹ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ. וְאוּלָם הַגֵּד לִי בִדְבַר טַּבַּעַת זוֹ, מֵהֵיכָן הִגִּיעָה אֵלֶיךָ?” אָמַר לוֹ: “מְצָאתִיהָ בַזִּימִין שֶׁל דָּג זֶה”. אָמַר לוֹ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, שֶׁכֵּן רְאִיתִיהָ יוֹרֶדֶת מַבְרִיקָה מֵאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ עַד שֶׁנָּפְלָה לַיָּם, בְּשָׁעָה שֶׁרָמַז הַמֶּלֶךְ עָלֶיךָ וְאָמַר לִי: ‘הַטֵּל אוֹתוֹ’, שֶׁכֵּן כְּשֶׁרָמַז הִטַּלְתִִּי אֶת הַשַּׂק. וּכְבָר נִשְׁמְטָה מֵאֶצְבָּעוֹ, וְנָפְלָה לַיָּם, וּבָלַע אוֹתָהּ דָּג זֶה, וְהוֹבִילוֹ הַגּוֹרָל אֵלֶיךָ, עַד שֶׁדַּגְתָּ אוֹתוֹ, וּמַזָּלְךָ הוּא. וְאוּלָם כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה סְגֻלּוֹתֶיהָ שֶׁל טַבַּעַת זוֹ?” אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “אֵינִי יוֹדֵעַ סְגֻלּוֹת מְיֻחָדוֹת לָהּ”. אָמַר לוֹ רַב־הַחוֹבֵל: “דַּע, שֶׁצִּבְאוֹת מַלְכֵּנוּ לֹא נִשְׁמְעוּ לוֹ אֶלָּא מִפַּחַד מִפְּנֵי טַבַּעַת זוֹ, שֶׁקְּסָמִים בָּהּ, וּכְשֶׁהַמֶּלֶךְ כּוֹעֵס עַל מִישֶׁהוּ וּמְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, יִרְמֹז בָּהּ עָלָיו וְיִפֹּל רֹאשׁוֹ מִבֵּין כְּתֵפָיו, שֶׁבְּרָק יוֹצֵא מִטַּבַּעַת זוֹ וּמַגִּיעִים זַהֲרוּרָיו אֶל זֶה שֶׁהַמֶּלֶךְ כּוֹעֵס עָלָיו, וְהוּא מֵת מִיָּד”. כְּשֶׁשָּׁמַע אַבּוּ־צִיר דְּבָרִים אֵלֶּה, שָׂמַח שִׂמְחָה רַבָּה וְאָמַר לוֹ לְרַב־הַחוֹבֵל: “הַחֲזִירֵנִי לָעִיר”. אָמַר לוֹ רַב־הַחוֹבֵל: “מַחֲזִיר אֲנִי אוֹתְךָ, שֶׁאֵינִי מְפַחֵד יוֹתֵר עָלֶיךָ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁכֵּן אִם אַתָּה רוֹמֵז בְּיָדְךָ וְשָׂם בְּחֻבְּךָ לְהָרְגוֹ, רֹאשׁוֹ נוֹפֵל לְפָנֶיךָ. וְאִלּוּ הָיִיתָ מְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת כָּל הַצָּבָא, אַתָּה הוֹרֵג אוֹתָם מִבְּלִי מַעֲצוֹר”. הוֹרִידוֹ בַסִּירָה וְשָׂם עִמּוֹ פָנָיו אֶל הָעִיר. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁהוֹרִיד רַב־הַחוֹבֵל אֶת אַבּוּ־צִיר בַּסִּירָה, שָׂם פָּנָיו עִמּוֹ אֶל הָעִיר. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֵלֶיהָ, עָלָה אַבּוּ־צִיר אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. נִכְנַס לְבֵית־מוֹשַׁב הַמַּלְכוּת, וְרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב וְהַצָּבָא לְפָנָיו, וְהוּא בְצַעַר קָשֶׁה בִגְלַל הַטַּבַּעַת, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַפֵּר גַּם לְאֶחָד מִן הַצָּבָא בִּדְבַר אֲבֵדַת הַטַּבַּעַת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ אָמַר לוֹ: “כְּלוּם לֹא הֵטַלְנוּ אוֹתְךָ לַיָּם? כֵּיצַד עָשִׂיתָ כְּדֵי לָצֵאת מִתּוֹכוֹ?” אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמָן, כְּשֶׁצִּוִּיתָ לַהֲטִילֵנִי הַיָּמָּה, נְטָלַנִי רַב־הַחוֹבֵל שֶׁלְּךָ אֶל אִי, וְשַָׁאל אוֹתִי לְסִבַּת כַּעַסְךָ עָלַי וְאָמַר לִי: ‘מַה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ לַמֶּלֶךְ, עַד כְּדֵי שֶׁצִּוָּה לַהֲמִיתְךָ?’ אָמַרְתִּי לוֹ: ‘חֵי־אֱלֹהִים אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁעָשִׂיתִי כָּל שֶׁהוּא מְגֻנֶּה’. אָמַר לִי: ‘הֲרֵי עֶמְדָּתְךָ חֲשׁוּבָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אֶפְשָׁר נִתְקָנֵּא בְךָ אָדָם, וְהֵבִיא דִבָּתְךָ רָעָה אֶל הַמֶּלֶךְ עַד שֶׁכָּעַס עָלֶיךָ. בַּאֲשֶׁר לִי הֲרֵי נִכְנַסְתִּי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ שֶׁלְּךָ וְנָהַגְתָּ בִי כָבוֹד. וַהֲרֵינִי לִגְמֹל לְךָ טוֹבָה, כַּטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי בְבֵית־הַמֶּרְחָץ שֶׁלְּךָ, לְהַצִּילְךָ וּלְשַׁלֵּחַ אוֹתְךָ אֶל אַרְצְךָ’. לָקַח בִּמְקוֹמִי אֶבֶן בַּסִּירָה וֶהֱטִילָהּ לַיָּם. וְאוּלָם כְּשֶׁנָּתַתָּ לוֹ סִימָן בְּיָדְךָ עָלַי, נָפְלָה הַטַּבַּעַת מִיָּדְךָ לַיָּם, וּבָלַע אוֹתָהּ דָּג. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי בְאוֹתוֹ אִי וְדָג דָּגִים, עָלָה אוֹתוֹ דָג בְּתוֹךְ שְׁאָר דָּגִים אַחֲרִים בָּרֶשֶׁת. נְטַלְתִּיו וּבִקַּשְׁתִּי לִצְלוֹתוֹ, כְּשֶׁפָּתַחְתִּי אֶת בִּטְנוֹ מָצָאתִי אֶת הַטַּבַּעַת. נְטַלְתִּיהָ וְשַׂמְתִּיָה בְאֶצְבָּעִי. בָּאוּ שְׁנַיִם מִנַּעֲרֵי הַמִּטְבָּח אֵלַי וּבִקְּשׁוּ דָגִים. רָמַזְתִּי לָהֶם, מִבְּלִי דַעַת כֹּחָהּ שֶׁל הַטַּבַּעַת, וְנָפְלוּ רָאשֵׁיהֶם מֵעֲלֵיהֶם. לִבְסוֹף חָזַר רַב־הַחוֹבֵל, וּכְשֶׁהִכִּיר אֶת הַטַּבַּעַת שֶׁבְּאֶצְבָּעִי, סִפֵּר לִי עַל דְּבַר הַקֶּסֶם שֶׁבָּהּ. וַהֲרֵי הֵבֵאתִי אוֹתָהּ אֵלֶיךָ, מִשּּׁום שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי טוֹבָה. וְכִבַּדְתָּ אוֹתִי תַּכְלִית הַכָּבוֹד, וּבִגְלַל מַה שֶּׁעָשִׂית עִמִּי מִן הַחֶסֶד שֶׁאֵין הוּא אָבֵד אֶצְלִי. וַהֲרֵי טַבַּעְתְּךָ, טְלֶנָּה, וְאִם עָשִׂיתִי לְךָ מַעֲשֶׂה הַמְחַיֵּב מִיתָה, הַגֵּד לִי חֶטְאִי וַהֲמִיתֵנִי, וְדָמִי מֻתָּר לְךָ”. הֵסִיר אֶת הַטַּבַּעַת מֵעַל אֶצְבָּעוֹ וְהוֹשִׁיטָהּ לַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ מַה שֶּׁעָשָׂה אַבּוּ־צִיר מִן הַטּוֹב נָטַל אֶת טַבַּעַת־הַחוֹתָם וְשָׂם אוֹתָהּ בְאֶצְבָּעוֹ, וְשָׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ. קָם עַל רַגְלָיו וְחִבֵּק אֶת אַבּוּ־צִיר וְאָמַר לוֹ: “בֶּן־אָדָם אַתָּה מִן הַמְצֻיָּנִים שֶׁבִּבְנֵי־אָדָם כְּשֵׁרִים. אַל נָא תִשָּׂא טִינָה עָלַי וּסְלַח לִי עַל מַה שֶּׁיָּצָא מִמֶּנִּי מִן הָרָעָה לְךָ. שֶׁכֵּן אִלּוּ בָאָה טַבַּעַת זוֹ לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל אָדָם זוּלָתְךָ, לֹא הָיָה נוֹתֵן אוֹתָהּ לִי”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “מֶלֶךְ הַזְּמָן, אִם רְצוֹנְךָ שֶׁאֶסְלַח לְךָ, הוֹדִיעֵנִי חַטָּאתִי שֶׁעוֹרְרָה חֲמָתְךָ עָלַי עַד כְּדֵי זֶה שֶׁצִּוִּיתָ לְהָרְגֵנִי”. אָמַר לוֹ: “חֵי־אֱלֹהִים, בָּרִי לִי שֶׁנָּקִי אַתָּה, וְאֵין בְּךָ חֵטְא כְּלָל וּכְלָל, אַחֲרֵי שֶׁעָשִׂיתָ הַחֶסֶד הַזֶּה. וְאוּלָם הַצַּבָּע אָמַר לִי כָךְ וְכָךְ”. וְהִגִּיד לוֹ מַה שֶׁאָמַר הַצַּבָּע. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, אֲנִי אֵינִי מַכִּיר אֶת מֶלֶךְ הַנּוֹצְרִים, וּמִיָּמַי לֹא הָלַכְתִּי אֶל אֶרֶץ הַנּוֹצְרִים, וְלֹא עָלָה בְדַעְתִּי לְהָרְגֶךָ. וְאוּלָם צַבָּע זֶה הָיָה בֶן־לִוְיָתִי וּשְׁכֵנִי בִמְדִינַת אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה. וְהָיְתָה פַרְנָסָתֵנוּ בְמָצוֹק שָׁם. וְיָצָאנוּ מִן הַמָּקוֹם, אַחֲרֵי שֶׁקָּרָאנוּ אֶת פָּרָשַׁת הַפְּתִיחָה וְהִתְנֵינוּ עָלֶיהָ, שֶׁכָּל מִי מֵאִתָּנוּ שֶׁיִּמְצָא עֲבוֹדָה, יְהֵא מְפַרְנֵס אֶת חֲבֵרוֹ. וְאוּלָם אֵרַע לִי עִמּוֹ כָךְ וְכָךְ”. סִפֵּר לַמֶּלֶךְ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַצַּבָּע אַבּוּ־קִיר, כֵּיצַד נָטַל אֶת מָמוֹנוֹ וְעֲזָבוּ חוֹלֶה בַחֲדַר הָאַכְסַנְיָה, וְכֵיצַד טִפֵּל בּוֹ שׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה בְמֶשְֶׁך זְמַן מַחֲלָתוֹ, עַד שֶׁרִפְּאוֹ אֱלֹהִים, וְכֵיצַד יָצָא בִכְלֵי אֻמָּנוּתו וְשׁוֹטֵט בָּעִיר כְּמִנְהָגוֹ. וְכֵיצַד רָאָה פִּתְאֹם מִצְבָּעָה בְדַרְכּוֹ, שֶׁהָיוּ בְנֵי־אָדָם עוֹמְדִים צְפוּפִים עָלֶיהָ. וּכְשֶׁהִתְבּוֹנֵן בְפֶתַח הַמִּצְבָּעָה, רָאָה אֶת אַבּוּ־קִיר יושֵׁב עַל סַפְסָל, וְכֵיצַד נִכְנַס, לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל יְדִידוֹ, וְכֵיצַד עָלוּ בְחֶלְקוֹ מַכּוֹת וְקָלוֹן מֵאֵת זֶה, בְּטָעֲנוֹ שֶׁגַּנָּב הוּא וְהִכָּהוּ מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת. סִפֵּר לַמֶּלֶךְ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ, וְאָמַר: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, הוּא הוּא זֶה שֶׁאָמַר לי: ‘עֲשֵׂה אֶת הַסַּם וְהַגִּישֵׁהוּ לַמֶּלֶךְ, שֶׁכֵּן בֵּית־הַמֶּרְחָץ שָׁלֵם בַּכֹּל מִלְּבַד שֶׁחֲסֵרָה בּוֹ תְרוּפָה זוֹ’. וְדַע, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁסַּם זֶה אֵינוֹ מַזִּיק, וְאָנוּ עוֹשִׂים אוֹתוֹ בְאַרְצֵנוּ, וְהוּא מִצָּרְכֵי בֵית־הַמֶּרְחָץ, וַאֲנִי שְׁכַחְתִִּיו, וּכְשֶׁבָּא אֵלַי הַצַּבָּע וְכִבַּדְתִּיו הִזְכִּירַנִי בוֹ. שְׁלַח נָא מֶלֶךְ הַזְּמַן אֶל שׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה וְאֶל פּוֹעֲלֵי הַמִּצְבָּעָה וְיָבוֹאוּ וּשְׁאַל אוֹתָם עַל דְּבַר מַה שֶּׁסִּפַּרְתִּי לְךָ”. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶל שׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה וְאֶל פּוֹעֲלֵי הַמִּצְבָּעָה. וּכְשֶׁבָּאוּ לְפָנָיו כֻלָּם, שָׁאַל אוֹתָם, וְהִגִּידוּ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע. שָׁלַח אֶל הַצַּבָּע לְהָבִיאוֹ וְאָמַר: “הֲבִיאוּהוּ יָחֵף וַחֲשׂוּף רֹאשׁ וְכָפוּת”. וְהָיָה הַצַּבָּע יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ, שָׂמֵחַ בַּהֲרִיגַת אַבּוּ־צִיר. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, עַד שֶׁהִתְנַפְּלוּ עָלָיו שׁוֹמְרֵי־רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ וְהִכּוּהוּ עַל עָרְפּוֹ וּכְפָתוּהוּ וְהֵבִיאּו אוֹתוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. רָאָה אֶת אַבּוּ־צִיר יוֹשֵׁב לְצַד הַמֶּלֶךְ וְאֶת שׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה וְאֶת פּוֹעֲלֵי הַמִּצְבָּעָה עוֹמְדִים מוּל הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ שׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה: “כְּלוּם אֵין זֶה בֶן־לִוְיָתְךָ שֶׁגָּנַבְתָּ אֶת אֲדַרְכְּמוֹנָיו, וַעֲזַבְתּוֹ אֶצְלִי בַחֶדֶר חוֹלֶה, וְעָשִׂיתָ לוֹ כָזֹאת וְכָזֹאת?” וְאָמְרוּ לוֹ פוֹעֲלֵי הַמִּצְבָּעָה: “כְּלוּם אֵין הוּא זֶה שֶׁצִּוִּית עָלֵינוּ לְתָפְסוֹ, וְהִכִּינוּהוּ?” נִתְבָּרֵר לַמֶּלֶךְ כִּעוּרוֹ שֶׁל אַבּוּ־קִיר, וְשֶׁרָאוּי הוּא לְעֹנֶשׁ קָשֶׁה מֵעָנְשָׁם שֶׁל מֻנְכַּר וְנַכִּיר2 וְאָמַר הַמֶּלֶךְ: “תִּפְסוּהוּ וְהַעֲבִירוּ אוֹתוֹ בָעִיר וּבַשׁוּק”… הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבַּעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשַָּׁמע אוֹתוֹ מֶלֶךְ אֶת דִּבְרֵי שׁוֹעֵר הָאַכְסַנְיָה וּפוֹעֲלֵי הַמִּצְבָּעָה נִתְבָּרֵר לוֹ רֹעַ־לִבּוֹ שֶׁל אַבּוּ־קִיר, וְהֶרְאָה אֶת תֵּעוּבוֹ שֶׁהוּא מְתָעֲבוֹ וְאָמַר לְשׁוֹמְרֵי־רֹאשׁוֹ: “תִּפְסוּהוּ וְהַעֲבִירוּ אוֹתוֹ בָעִיר, וְאַחַר־כָּךְ שִׂימוּ אוֹתוֹ בְתוֹךְ שַׂק וְהָטִילוּ אוֹתוֹ לַיָּם”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, קַבֵּל עֲתִירָתִי בַעֲדוֹ, שֵֶּׁכן סָלַחְתִּי לוֹ לְכָל מַה שֶּׁעָשָׂה בִי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, אִם אַתָּה סָלַחְתָּ לוֹ בַאֲשֶׁר חָטָא לְךָ, הִנֵּה אֲנִי לֹא אוּכַל לִסְלֹחַ לוֹ בַּאֲשֶׁר חָטָא לִי”. קָרָא וְאָמַר: “תִּפְסוּהוּ”. תְּפָסוּהוּ וְסוֹבְבוּ עִמּוֹ בְכָל הַמְּקוֹמוֹת, וְאַחֲרֵי כֵן שָׂמוּ אוֹתוֹ בְשַׂק וְשָׂמוּ עִמּוֹ סִיד וְהִטִּילוּ אוֹתוֹ לַיָּם וּמֵת בִּטְבִיעָה וּבִשְׂרֵפָה. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אַבּוּ־צִיר, בַּקֵּשׁ מִמֶּנִּי טוֹבָה וְתִנָּתַן לְךָ”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־צִיר: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁיְּהֵא מִחַסְדֶּךָ שֶׁתְּשַׁלְּחֵנִי לְאַרְצִי, שֶׁאֵין לִי עוֹד חֵפֶץ בִּישִׁיבָתִי כָאן”. נָתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ מַשֶּׁהוּ רַב יֶתֶר עַל הוֹנוֹ וְקִנְיָנוֹ וּרְכוּשׁוֹ שֶׁהָיָה לוֹ, וְהֶעֱנִיק לוֹ סְפִינָה טְעוּנָה כָל טוּב, וְהָיוּ מַלָּחֶיהָ מַמְלוּכִּים. נָתַן לוֹ גַם אוֹתָם בְּמַתָּנָה, אַחֲרֵי הַצִּיעוֹ לְפָנָיו לְשִׁיתוֹ לוֹ לְמִשְׁנֶה, וְלֹא נִתְרַצָּה. נִפְרַד מִן הַמֶּלֶךְ וְנָסַע הוּא, וְכָל אֲשֶׁר בַּסְּפִינָה רְכוּשׁוֹ, עַד גַּם מוֹשִׁיטֵי הַסְּפִינָה וְהַמַּמְלוּכִּים שֶׁלָּהּ. וְלֹא פָסַק לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאֶרֶץ אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה, עָגְנוּ לְצַד אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה וְיָצְאוּּ לַיַּבָּשָׁה. רָאָה אֶחָד הַמַּמְלוּכִּים שַׂק לְיַד הַיַּבָּשָׁה וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִנֵּה שַׂק כָּבֵד עַל שְׂפַת הַיָּם, וּפִיו קָשׁוּר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה בְּתוֹכוֹ”. נִגַּשׁ אַבּוּ־צִיר וּפְתָחוֹ וְרָאָה בְתוֹכוֹ אֶת אַבּוּ־קִיר, שֶׁהֲדָפוֹ הַיָּם לְעֵבֶר אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה. הוֹצִיאוּ וּקְבָרוֹ בְקִרְבַת אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה וּבָנָה עָלָיו צִיּוּן קֶבֶר, בִּנְיָן לְהִשְׁתַּטֵּחַ עָלָיו, וְהִקְדִּישׁ הֶקְדֵּשׁוֹת לְהַחֲזָקָתוֹ וְכָתַב
עַל שַׁעַר בִּנְיַן הַקֶּבֶר בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הָאִישׁ יִוָּדַע בֵּין אֲנָשִׁים עַל פִּי פָעֳלוֹ,
וּמַעֲשֵׂי בֶן־חוֹרִין, נָדִיב, כְּשָׁרְשׁוֹ מְשָׁלוֹ.
אַל תֵּלֵךְ רָכִיל פֶּן יֵלְכוּ בְךָ, כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר
יֹאמַר אוֹמֵר דָּבָר כָּמוֹהוּ עָלָיו יֵאָמֵר.
הַרְחֵק מִתּוֹעֵבָה אַל תַּעֲלֶנָּה עַל שְׂפָתֶךָ,
אִם רְצִינִי וְאִם מַהֲתַלּוֹת יִהְיוּ דְבָרֶיךָ.
וְכֶלֶב יִרְכֹּשׁ חִבָּה אִם אֲצִילוּת שָׁמָר
וַאֲרִי בְּשַׁלְשֶׁלֶת עֵת נִבְעָר אֻסָּר
וּפֶגֶר נָטוּשׁ יָצוּף עַל הַיָּם מֵעַל לוֹ
אַךְ הַפְּנִינָה סְפוּנָה בְתַחְתִּיּוֹת חוֹלוֹ.
צִפּוֹר מִתְחַרָה בְנֵץ עוֹד לֹא הָיְתָה,
אִם לֹא כִי פוֹחֶזֶת וְקַלָּה דַעְתָּהּ.
בָאֲוִיר עַל לוּחוֹת רוּחוֹת נִרְשָׁם:
אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹבָה כְּמוֹתָהּ יְשֻׁלָּם
הִשָּׁמֶר לְךָ מִסֻּכָּר מֵחַמְדָּל לֶאֱרוֹת אָרֹה,
שֶׁכָּל דָּבָר בְּטַעֲמוֹ יַחֲזֹר אֶל עִקָּרוֹ.
נִשְׁאַר אַבּוּ־צִיר בַּחַיִּים מֶשֶׁךְ זְמַן וְאָסַף אוֹתוֹ אֱלֹהִים וּקְבָרוּהוּ לְצַד בֶּן־לִוְיָתוֹ אַבּוּ־קִיר. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא מָקוֹם זֶה בְּשֵׁם אַבּוּ־קִיר וְאַבּוּ־צִיר. וּמְפֻרְסָם הוּא הַיּוֹם בְּשֵׁם אַבּוּ־קִיר. וְזֶהוּ מַה שֶׁהִגִּיעַ לְאָזְנֵנוּ מִסִּפּוּרָם. יִשְׁתַּבַּח הַקַּיָּם לְעוֹלָמִים וּבִרְצוֹנוֹ חֲלִיפוֹת הַלֵּילוֹת וְהַיָּמִים.
וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר
אִישׁ־הַיָּם סִפְּרוּ שֶׁהָיָה אָדָם דַּיָּג, עַבְּדֻ־אללָּהּ שְׁמוֹ. וְהָיְתָה לוֹ מִשְׁפָּחָה גְדוֹלָה, שֶׁהָיוּ לוֹ תִשְׁעָה יְלָדִים וְאִמָּם. וְהָיָה עָנִי מְאֹד, אֵין לוֹ בִלְתִּי אִם הָרֶשֶׁת. הָיָה הֹולֵךְ בְּכָל יוֹם אֶל הַיָּם, וּכְשֶׁהָיָה דָג קְצָת, הָיָה מוֹכְרוֹ וּמוֹצִיאוֹ עַל יְלָדָיו כְּפִי מַה שֶּׁחֲנָנוֹ אֱלֹהִים. וּכְשֶׁהָָיָה דָג הַרְבֵּה הָיָה מְבַשֵּׁל תַּבְשִׁיל טוֹב וְקוֹנֶה פֵרוֹת, וְלֹא הָיָה פוֹסֵק מִלְּהוֹצִיא עַד שֶׁלֹּא נוֹתַר עִמּוֹ כְלוּם, שֶׁהָיָה אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “פּרְנָסַת מָחָר תָּבוֹא לְמָחָר”. כְּשֶׁיָּלְדָה אִשְׁתּוֹ שׁוּב נַעֲשׂוּ עֲשָׁרָה יְלָדִים, וְלֹא הָיָה בְיָדוֹ שֶׁל הָאִישׁ בְּאוֹתוֹ יוֹם כְּלוּם, לַחֲלוּטִין, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: “אֲדוֹנִי, רְאֵה מַה שֶּׁהוּא שֶׁאֱהִי נִזּוֹנָה בוֹ”. אָמַר לָהּ: “הֲרֵינִי יוֹצֵא בְבִרְכַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶל הַיָּם, הַיוֹם לְשֵׁם מַזָּלוֹ שֶׁל נוֹלָד חָדָשׁ זֶה, שֶׁנִּרְאֶה מַזָּלוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “הִשָּׁעֵן בֵּאלֹהִים”. נָטַל רֶשֶׁתוֹ וְשָׂם פָּנָיו אֶל הַיָּם. הִשְׁלִיךְ אֶת הָרֶשֶׁת לְשֵׁם מַזָּלוֹ שֶׁל אוֹתוֹ תִּינוֹק קָטָן וְאָמַר: “אֱלֹהִים שִׁית אֶת פַּרְנָסָתוֹ קַלָּה וְלֹא קָשָׁה, וְרַבָּה וְלא מְעַטָּה”. הִמְתִּין זְמַן וּמָשַׁךְ רִשִׁתּוֹ, וְיָצְאָה מְלֵאָה חוֹל וּצְרוֹרותֹ וְעֵשֶׂב, וְלֹא רָאָה בָהּ כְּלוּם מִן הַדָגִים לֹא רַב וְלֹא מְעַט. הִשְׁלִיכָה שֵׁנִית וְהִמְתִּין וְאַחַר־כָּךְ מְשָׁכָהּ, וְלֹא רָאָה דָּג. הִשְׁלִיכָה בַּשְּׁלִישִׁית וּבָרְבִיעִית וּבַחֲמִשִּׁית וְלֹא עָלָה בָהּ דָּג. עָבַר אֶל מָקוֹם שֵׁנִי וְהָיָה מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָתוֹ מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְלֹא פָסַק מִכָּךְ עַד סוֹף הַיוֹם, וְלֹא דָג. תָּמַהּ בְּלִבּוֹ וְאָמַר: “נוֹלָד זֶה כְּלוּם בְּרָאוֹ אֱלֹהִים מִבְּלִי מְזוֹנוֹת! הֲרֵי לֹא תְהֵא כָזֹאת לְעוֹלָם, שֶׁכֵּן זֶה שֶׁבִּקַּע זָוִיּוֹת הַפֶּה קִבֵּל עַל עַצְמוֹ מְזוֹנוֹתָיו. וֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה נָדִיב הוּא וּמְפַרְנֵס”. טָעַן עַל עַצְמוֹ אֶת הָרֶשֶׁת וְחָזַר שְׁבוּר הַדַּעַת, וְלִבּוֹ טָרוּד בִּבְנֵי־מִשְׁפַּחְתּוֹ, שֶׁכֵּן עֲזָבָם בְּלִי אֹכֶל, וּבִפְרַט בְּשָׁעָה שֶׁאִשְׁתּוֹ יוֹלֶדֶת. לֹא פָסַק לָלֶכֶת כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “כֵּיצַד יֵשׁ לַעֲשׂוֹת, וּמָה אֹמַר לַיְלָדִים הַלַּיְלָה”. הִגִּיעַ מוּל תַּנּוּר שֶׁל אוֹפֶה, וְרָאָה מִצְטוֹפְפִים עָלָיו. וְהָיְתָה הַשָּׁעָה שְׁעַת יֹקֶר, וּבְאוֹתָם הַיָּמִים לֹא הָיָה מָצוּי אֵצֶַל בְּנֵי־אָדָם מֵאֲגִירַת־הַמָּזוֹן אֶלָּא מְעָט. וְהָיוּ בְנֵי־הָאָדָם מַצִּיעִים אֶת הַמָּעוֹת לָאוֹפֶה, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הוּא שָׁת לִּבּוֹ גַּם לְאֶחָד מֵהֶם מֵרֹב הַצְּפִיפוּת. עָמַד מִסְתַּכֵּל וְנוֹשֵׁם לְתוֹכוֹ אֶת רֵיחַ הַפַּת הַחַמָּה. וְהָיְתָה נַפְשׁוֹ שׁוֹקְקָה בִגְלַל הָרָעָב. רָאָה אוֹתוֹ הָאוֹפֶה וְקָרָא לוֹ וְאָמַר: “קְרַב הֵנָּה, דַּיָּג”. קָרַב אֵלָיו. אָמַר לוֹ: “רְצוֹנְךָ בְּפַת?” שָׁתַק, אָמַר לוֹ: “דַּבֵּר, וְאַל תִּתְבַּיֵּשׁ, שֶׁאֱלֹהִים נָדִיב הוּא, וְאִם אֵין עִמְּךָ מָעוֹת, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ וּמַמְתִּין לְךָ עַד שֶׁתְּבוֹאֲךָ טוֹבָה”. אָמַר לו: “אֻמָּן, אֵין עִמִּי מָעוֹת. וְאוּלָם תֵּן לִי פַת דֵּי־מִשְׁפַּחְתִּי, וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ בְּמַשְׁכּוֹן רֶשֶׁת זוֹ עַד לְמָחָר”. אָמַר לוֹ: “מִסְכֵּן, הֲרֵי רֶשֶׁת זוֹ חֲנוּתְךָ הִיא וְשַׁעַר־פַּרְנָסָתְךָ, וּכְשֶׁאַתָּה מְמַשְׁכֵּן אוֹתָהּ, בַּמֶה תָּדוּג? הַגֵּד לִי אֵפוֹא הַמִּדָּה שֶׁתַּסְפִּיק לְךָ”. אָמַר לוֹ: “בַּעֲשֶׂרֶת חֲצָאֵי פְרוּטוֹת כֶסֶף”. נָתַן לוֹ לֶחֶם בַּעֲשָׂרָה חֲצָאֵי־פְרוּטוֹת כֶסֶף, וְנָתַן לוֹ גַם עֲשָׂרָה חֲצָאֵי־פְרוּטוֹת כֶסֶף וְאָמַר לוֹ: “טֹל עֲשֶׂרֶת חֲצָאֵי פְרוּטוֹת כֶּסֶף אֵלֶּה וּבַשֵּׁל לְךָ בָּהֶם תַּבְשִׁיל בָּשָׂר, וְהָיוּ לִי אֵפוֹא בְּיָדְךָ עֶשְׂרִים חֲצָאֵי־פְרוּטוֹת כֶּסֶף, שֶׁתָּבִיא לִי לְמָחָר בָּהֶם דָגִים, וְאִם לֹא יַעֲלֶה בְיָדְךָ כְּלוּם, בֹּא וְטֹל פִּתְךָ וַעֲשֶׂרֶת חֲצָאֵי פְרוּטוֹת־כֶּסֶף וַאֲנִי מַמְתִּין לְךָ, עַד שֶׁתְּבוֹאֲךָ טוֹבָה”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאוֹפֶה אָמַר לַדַּיָּג: “קַח מַה שֶּׁאַתָּה זָקוּק לוֹ, וַאֲנִי מַמְתִּין לְךָ עַד שֶׁתְּבוֹאֲךָ טוֹבָה, וְאַחַר־כָּךְ תָּבִיא לִי דָגִים תְּמוּרַת מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לִי מִמְּךָ”. אָמַר לוֹ: “יְשַׁלֵּם לְךָ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שְׂכָרְךָ וְיִגְמָלְךָ כָּל טוֹב בַּעֲדִי”. נָטַל אֶת הַפַּת וְאֶת עֲשֶׂרֶת חֲצָאֵי פְּרוּטוֹת־הַכֶּסֶף וְהָלַךְ שָׂמֵחַ וְקָנָה לוֹ מַה שֶּׁהִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִכְנַס אֶל אִשְׁתּוֹ. מְצָאָה יוֹשֶׁבֶת וּמַרְגִּיעָה אֶת יְלָדֶיהָ כְּשֶׁהֵם בּוֹכִים מִפְּנֵי הָרָעָב, וְאוֹמֶרֶת לָהֶם: “עַכְשָׁו מֵבִיא אֲבִיכֶם מַה שֶּׁתֹּאכְלוּ”. כְּשֶׁנִּכְנַס אֲלֵיהֶם, שָׂם לִפְנֵיהֶם אֶת הַפַּת וְאָכְלוּ, וְסִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ. אָמְרָה לוֹ: “אֱלֹהִים נָדִיב”, בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי נָשָׂא אֶת רִשְׁתּוֹ וְיָצָא מִבֵּיתוֹ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאִתּךָ, אֱלֹהִים, שֶּׁתְּפַרְנְסֵנִי הַיּוֹם בְּמַה שֶּׁיָּאִיר פָּנַי לִפְנֵי הָאוֹפֶה”. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַיָּם, הָיָה מַשְׁלִיךְ אֶת רִשְׁתּוֹ וּמוֹשְׁכָהּ, וְלֹא עָלוּ בָהּ דָּגִים. לֹא פָסַק מִכָּךְ עַד סוֹפוֹ שֶׁל יוֹם, וְלֹא עָלָה בְיָדוֹ כְלוּם. חָזַר כְּשֶׁהוּא בְצַעַר גָּדוֹל. וְהָיְתָה דֶרֶךְ בֵּיתוֹ עַל פְּנֵי חֲנוּתוֹ שֶׁל הָאוֹפֶה. אָמַר בְּלִבּוֹ: “מֵאַיִן אֵלֵךְ אֶל בֵּיתִי? וְאוּלָם מֵחִישׁ אֲנִי צְעָדַי שֶׁלֹא יִרְאֵנִי הָאוֹפֶה”. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל תַּנוּרוֹ שֶׁל הָאוֹפֶה, רָאָה אֶת הַהִצְטֹופְפוּת, וּמִהֵר מִפְּנֵי בוּשָׁתֹו בִפְנֵי הָאוֹפֶה שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ. וְהִנֵּה נָפַל מַבָּטוֹ שֶׁל הָאוֹפֶה עָלָיו, וְקָרָא וְאָמַר: “דַּיָּג, בּוֹא וְטֹל פִּתְּךָ וּפְרוּטוֹתֶיךָ, שֶׁשָּׁכַחְתָּ”. אָמַר לוֹ: “לֹא שָׁכַחְתִּי, חֵי־אֱלֹהִים, לֹא שָׁכַחְתִּי. וְאוּלָם בּוֹשׁ אֲנִי בְפָנֶיךָ, שֶׁכֵּן לֹא דַּגְתִּי גַם דָּג אֶחָד הַיּוֹם”. אָמַר לוֹ: "אַל תִּתְבַּיֵּשׁ. כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ: “לְאַט לְךָ עַד שֶׁתְּבוֹאֲךָ טוֹבָה?” נָתַן לוֹ פַּת וַעֲשֶׂרֶת חֲצָאֵי פְרוּטוֹת כֶּסֶף, הָלַךְ אֶל אִשְׁתּוֹ וְסִפֵּר לָהּ אֶת הַדָּבָר. אָמְרָה לו: “אֱלֹהִים נָדִיב. אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם תְּבוֹאֲךָ טוֹבָה, וּתְסַלֵּק לוֹ אֶת הַמַּגִּיעַ לוֹ”. לֹא פָסַק מִן הַמַּצָּב הַזֶּה מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל אַרְבָּעִים יוֹם, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּכָל יוֹם אֶל הַיָּם מִזְּרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ עַד שְׁקִיעָתָהּ, וְחוֹזֵר בְּלִי דָגִים וְנוֹטֵל פַּת וּפְרוּטוֹת מִן הָאוֹפֶה, וְאֵין הוּא מַזְכִּיר לוֹ עִנְיַן הַדָּגִים בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, וְאֵינֹו נוֹתֵן לוֹ לְהַמְתִּין כְּמוֹ בְנֵי־הָאָדָם, אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ עֶשֶׂר חֲצָאֵי־הַפְּרוּטוֹת וְהַפַּת. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ: “אָחִי, דַּי לִי”, הוּא אוֹמֵר לוֹ: “לֵךְ, אֵין זוֹ שָׁעָה לְחֶשְׁבּוֹן, עַד שֶׁתְּבוֹאֲךָ טוֹבָה וַאֲחַשֵּׁב עִמְּךָ”, וְהָיָה מְבָרְכוֹ וְהוֹלֵךְ מֵאֶצְלוֹ, מוֹדֶה לוֹ. וּבַיּוֹם הָאַרְבָּעִים וְאֶחָד אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: “רְצוֹנִי לְכַתֵּת רֶשֶׁת זוֹ לִמְכִתָּה וְיָנוּחַ לִי מִן הַחַיִּים הָאֵלֶּה”. אָמְרָה לוֹ: “מִשּׁוּם מָה?” אָמַר לָהּ: “פַּרְנָסָתִי מִן הַיָּם נִכְרְתָה, וְעַד מָתַי מַצָּב זֶה? נְקוּטוֹתִי מִבּוּשָׁה בִפְנֵי הָאוֹפֶה, וְאֵינִי הוֹלֵךְ שׁוּב אֶל הַיָּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶעֱבֹר עַל תַּנּוּרוֹ, שֶׁאֵין לִי דֶרֶךְ אֶלָּא עַל פְּנֵי תַנּוּרוֹ. וּבְכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי עֹובֵר עַל פָּנָיו, הוּא קוֹרֵא אוֹתִי וְנוֹתֵן לִי אֶת הַפַּת וְאֶת עֲשֶׂרֶת חֲצָאֵי הַפְּרוּטוֹת, וְעַד מָתַי אֶקַּח בְּחוֹב מִמֶּנּוּ?” אָמְרָה לוֹ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה אֲשֶׁר נָתַן חִנְּךָ בְּלֵב הָאִישׁ הַזֶּה, וְהוּא נוֹתֵן לְךָ הַמָּזוֹן. וּמַה הוּא שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיךָ בָּזֶה?” אָמַר לָהּ: “הֲרֵי סְכוּם גָּדוֹל שֶׁל מָמוֹן אֲנִי חַיָּב לוֹ, וְאֵין סָפֵק שֶׁהוּא תוֹבֵע אֶת הַמַּגִּיעַ לוֹ”. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: “כְּלוּם פָּגַע בְּךָ בִּדְבָרִים?” אָמַר לָהּ: “לָאו, וְאֵין הוּא רוֹצֶה לְחַשֵּׁב עִמִּי וְאוֹמֵר לִי: 'עַד שֶׁתְּבוֹאֲךָ טוֹבָה”. אָמְרָה לוֹ: “וְכַאֲשֶׁר יִתְבַּע מִמְּךָ, אֱמֹר לוֹ: 'עַד שֶׁתָּבוֹא הַטּוֹבָה שֶׁמְּצַפִּים אָנוּ לָהּ אֲנִי וָאָתָּה”. אָמַר לָהּ: “מָתַי תָּבוֹא הַטּוֹבָה שֶׁאָנוּ מְצַפִּים לָהּ?” אָמְרָה לוֹ: “אֱלֹהִים נָדִיב”. אָמַר לָהּ: “צָדַקְתְּ”. נָשָׂא אֶת רִשְׁתּוֹ וְשָׂם פָּנָיו אֶל הַיָּם, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “אֱלֹהִים, פַּרְנְסֵנִי, וְלוּ גַם בְּדָג אֶחָד, שֶׁאַגִּישׁ אוֹתוֹ מַתָּנָה לָאוֹפַה”. הִשְׁלִיךְ אֶת הָרֶשֶׁת בַּיָּם, וּמְשָׁכָה, וּמְצָאָהּ כְּבֵדָה. לֹא פָסַק מִטַּפֵּל בָהּ, עַד שֶׁנִּלְאָה לֵאוּת קָשָׁה. כְּשֶׁהוֹצִיא אוֹתָהּ מָצָא בָהּ חֲמוֹר מֵת נָפוּחַ וְרֵיחוֹ רָע. חָשׁ גֹּעַל בְּנַפְשׁוֹ, וְהִתִּיר אוֹתֹו מִן הָרֶשֶׁת וְאָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. כְּבָר נִלְאֵיתִי, וַאֲנִי אוֹמֵר לְאִשָּׁה זוֹ: ‘אֵין לִי עוֹד פַּרְנָסָה בַּיָּם, הַנִּיחִי לִי וְאֶעֱזֹב אֻמָּנוּת זוֹ,’ וְהִיא אוֹמֶרֶת לִי: ‘אֱלֹהִים נָדִיב. עוֹד תְּבוֹאֲךָ טוֹבָה’ כְּלוּם חֲמוֹר מֵת זֶה הוּא הַטּוֹבָה?” הִשִּׂיגוֹ צַעַר קָשֶׁה וּפָנָה לְמָקוֹם אַחֵר לְהִתְרַחֵק מֵרֵיחַ הַחֲמוֹר הַמֵּת, וְנָטַל אֶת הָרֶשֶׁת וְהִשְׁלִיכָהּ וְהִמְתִּין לָּה וּמְשָׁכָה. וְרָאָה אוֹתָה כְּבֵדָה. לֹא פָסַק מִטַּפֵּל בָּהּ עַד שֶׁיָּצָא דַם מִכַּף יָדוֹ. וְכַאֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת הָרֶשֶׁת רָאָה בְתוֹכּהָ אָדָם. דָמָה שֶׁשֵּׁד מִמִּשְׁפַּחַת הָעִפְרִיתּ הוּא, מִן הָעִפְרִיתִּים שֶׁל הָאָדוֹן שְׁלֹמֹה, שֶׁהָיָה חוֹבְשָׁם בְּקֻמְקוּמִים שֶׁל נְחשֶׁת וּמְטִילָם לַיָּם, וּכְשֶׁנִּשְׁבַּר הַקֻמְקוּם מֵאֹרֶךְ הַשָּׁנִים יָצָא מִמֶּנּוּ עִפְרִיתּ זֶה וְעָלָה בָרֶשֶׁת. בָּרַח מִפָּנָיו, וְהָיָה אוֹמֵר: “בִּטָּחוֹן, בִּטָּחוֹן, עִפְרִיתּ שְׁלֹמהֹ”. קָרָא לוֹ הָאָדָם מִתּוֹךְ הָרֶשֶׁת וְאָמַר: “בּוֹא צַיָּד, אַל תִּבְרַח מִפָּנַי, שֶׁאָדָם אֲנִי כְמוֹתְךָ, הַצֵּל אוֹתִי שֶׁתִּטֹּל שְׂכָרִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַדַּיָּג אֶת דְּבָרָיו נִרְגַּע לִבּוֹ וּבָא וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם אֵין אַתָּה עִפְרִיתּ מִן הָרוּחוֹת?” אָמַר לו: “אֵינִי אֶלָּא בֶן־אָדָם מַאֲמִין בֵּאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ”. אָמַר לוֹ: “וּמִי הֱטִילְךָ לַיָּם?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי מִבְּנֵי הַיָּם, וְהָיִיתִי מְשׁוֹטֵט, כְּשֶׁהִשְׁלַכְתָּ עָלַי אֶת הָרֶשֶׁת. וְאָנוּּ עָם שׁוֹמְעִים לְמִשְׁפְּטֵי אֱלֹהִים, וְחָסִים עַל בְּרוּאֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְאִלּוּ לֹא הָיִיתִי חוֹשֵׁש שֶׁלֹּא אֶהְיֶה מן הַמַּמְרִים, הָיִיתִי מְשַׁבֵּר רִשְׁתְּךָ, וְאוּלָם מְרֻצֶּה אֲנִי בַאֲשֶׁר גָּזַר אֱלֹהִים עָלַי, וְאַתָּה, אִם אַתָּה מַצִּילֵנִי תִּהְיֶה אָדוֹן לִי וַאֲנִי אֶהְֶיֶה הַשָּׁבוּי שֶׁלְּךָ. כְּלוּם רְצוֹנְךָ לְשַׁחְרְרֵנִי בְּבַקֶּשְׁךְ פְּנֵי אֱלֹהִים וְלִכְרֹת בְּרִית עִמִּי וְהָיִיתָ לִי יָדִיד? הִנֵּה אֲנִי אָבוֹא אֵלֶיךָ בְּכָל יוֹם לְמָקוֹם זֶה, וְאַתָּה תָבִיא לִי עִמְּךָ מַתָּנָה מִפְּרִי הַיַּבָּשָׁה, שֶׁכֵּן אֶצְלְכֶם עֲנָבִים וּתְאֵנִים וַאֲבַטִיחִים וּשְׁזִיפִים וְרִמּוֹנִים וְזוּלַת זֶה. וְכָל מַה שֶׁתָּבִיא עָלַי מְקֻבָּל מִמְּךָ. וַאֲנַחְנוּ אֶצְלֵנוּ אַלְמֻגִּים וּפְנִינִים וּזְמָרַגְדִּין וְאֲבְנֵי־חֵן וַאֲבָנִים־טוֹבוֹת, וַאֲנִי אֲמַלֵּא לְךָ אֶת הַסַּל שֶׁתָּבִיא לִי בוֹ אֶת הַפֵּרוֹת בְּאַבְנֵי־חֵן מִן הָאֲבָנִים הַטוֹבוֹת שֶׁל הַיָּם. וּמַה תֹּאמַר, אָחִי, לִדְבָרִים הָאֵלֶּה”. אָמַר לוֹ: “פָּרָשַׁת הַפְּתִיחָה הִיא בֵינִי וּבֵינְךָ עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה”. קָרָא כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם אֶת פָּרָשַׁת הַפְּתִיחָה, וְהוֹצֵיא אוֹתוֹ מִן הָרֶשֶׁת. אַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ הַדַּיָּג: “מַה שְּׁמֶךָ?” אָמַר לוֹ: “שְׁמִּי עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם. וּכְשֶׁאַתָּה בָא לְמָקוֹם זֶה וְאֵינְךָ רוֹאֶה אוֹתִי, קְרָא וֶאֱמֹר: “הֵיכָן אַתָּה עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם”, וַאֲנִי אֶהְיֶה אֶצְלְךָ מִיָּד”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם אָמַר לדַּיָּג: “כְּשֶׁאַתָּה בָא לְמָקוֹם זֶה וְאֵינְךָ רוֹאֶה אוֹתִי קְרָא וֶאֱמֹר: “הֵיכָן אַתָּה עַבְּדֻ־אללָּהּ, בֶּן־הַיָּם”. וַאֲנִי אֶהְיֶה אֶצְלְךָ מִיָּד. וְאַתָּה מַה שְּׁמֶךָ?” אָמַר לוֹ הַדַּיָּג: “שְׁמִי עַבְּדֻ־אללָּהּ”. אָמַר לוֹ: “אַתָּה עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה, וַאֲנִי עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם. עֲמֹד כָּאן עַד שֶׁאֵלֵך וְאָבִיא לְךָ מַתָּנָה”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֶךָ אֶעֱשֶׂה”. הָלַך עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם לַיָּם. וּבְאוֹתָה שָׁעָה הִתְחָרֵט עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה, עַל שֶׁהִצִּיל אוֹתוֹ מִן הָרֶשֶׁת וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “מִנַּיִן אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיַּחֲזֹר אֵלַי? רַק צָחַק לִי כְּדֵי שֶׁאֲשַׁחְרֵר אוֹתוֹ. וְאִלּוּ הִשְׁאַרְתִּיו, הָיִיתִי מַצִּיגוּ לְרַאֲוָה לִפְנֵי אַנְשֵׁי־הָעִיר, וְנוֹטֵל עַל זֶה מָמוֹן וְנִכְנָס עִמּוֹ לְבֵית הַנִּכְבָּדִים”. הָיָה מִתְחָרֵט עַל שֶׁהוֹצִיאוֹ לַחָפְשִׁי וְאוֹמֵר לְעַצְמוֹ: “הָלַךְ צֵידְךָ מִיָּדְךָ”. וַעֲדַיִן הוּא מִצְטָעֵר עַל שֶׁשִּׁחְרְרוֹ מִיָּדוֹ, וְהִנֵּה עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם כְּבָר חָזַר אֵלָיו וּשְׁתֵּי יָדָיו מְלֵאוֹת מִן הַפְּנִינִים וְהָאַלְמֻגִּים וּזְמָרַגְדִּין וְאַבְנֵי־חֵן וַאֲבָנִים טוֹבוֹת. וְאָמַר לוֹ: “טֹל אָחִי, וְאַל תַּקְפִּיד עָלַי שֶׁאֵין עִמִּי סַל שֶׁאֲמַלֵּא אוֹתוֹ לְךָ”. בְּאוֹתָה שָׁעָה שָׂמַח עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה, וְלָקַח מֵאִתּוֹ אֶת הָאֲבָנִים הַטוֹבוֹת. אָמַר לוֹ: “בְּכָל יוֹם תָּבוֹא לְכָאן לִפְנֵי זְרִיחַת־הַחַמָּה”. נִפְרַד מִמֶּנּוּ וְהָלַךְ לוֹ וְנִכְנַס לַיָּם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַדַּיָּג, הִנֵּה נִכְנַס לָעִיר, כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ, וְלֹא פָסַק לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל תַּנּוּרוֹ שֶׁל הָאוֹפֶה, וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, כְּבָר בָּאַתְנִי הַטּוֹבָה. חַשֵּׁב עִמִּי”. אָמַר לוֹ: “אֵין אָנוּ זְקוּקִים לְחֶשְׁבּוֹן. אִם יֵשׁ עִמְּךָ מַשֶּׁהוּ, תֵּן לִי. וְאִם אֵין לְךָ כְּלוּם, טֹל פִּתְּךָ וּפְרוּטוֹתֶיךָ וְלֵךְ עַד שֶׁתְּבוֹאֲךָ טוֹבָה”. אָמַר לוֹ: “יְדִידִי, כְּבָר בָּאָה אֵלַי הַטּוֹבָה מִשֶּׁפַע אֱלֹהִים. וּכְבָר יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי סְכוּם רַב. וְאוּלָם טֹל זֶה”. חָפַן לוֹ חֹפֶן שֶׁל פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים וְאַבְנֵי־חֵן וַאֲבָנִים טוֹבוֹת. וְהָיָה חֹפֶן זֶה הַחֵצִי מִמַּה שֶׁהָיָה עִמּוֹ. נְתָנוֹ לָאוֹפֶה, וְאָמַר לוֹ: “תֵּן לִי מַה שֶּׁהוּא מִן הַמַּטְבְּעוֹת, לְהוֹצָאוֹתַי הַיּוֹם, עַד שֶׁאֶמְכֹּר אַבְנֵי־יְקָר אֵלּוּ”. נָתַן לוֹ כָל מַה שֶּׁהָיָה תַחַת יָדוֹ מִן הַמָּמוֹן וְכָל מַה שֶּׁבַּסַל שֶׁהָיָה עִמּוֹ מִן הַלֶּחֶם. שָׂמַח הָאוֹפֶה עַל אַבְנֵי־יְקָר אֵלֶּה וְאָמַר לַדַּיָּג: “עַבְדְּךָ אֲנִי וּמְשָׁרְתֶךָ”. וְטָעַן אֶת כָּל הַפַּת שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וְהָלַךְ אַחֲרָיו לְבֵיתוֹ וְנָתַן אֶת הַפַּת לְאִשְׁתּוֹ וְלִילָדָיו. אַחַר־כָּךְ הָלַךְ לַשּׁוּק וְהֵבִיא בָשָׂר וִירָקוֹת וְכָל מִינֵי פֵּרוֹת. עָזַב אֶת הַתַּנּוּר וְעָמַד כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, עוֹסֵק בְּשֵׁרוּתוֹ שֶׁל עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה, וּמְמַלֵּא אֶת כָּל צְרָכָיו. אָמַר לוֹ הדַּיָּג: “אָחִי, נוֹתֵן אַתָּה עָמָל לְנַפְשֶׁךָ”. אָמַר לוֹ הָאוֹפֶה: “חוֹבָה הִיא עָלַי, שֶׁכֵּן נַעֲשֵׂיתִי מְשָׁרְתֶךָ, וְטוֹבָתְךָ שִׁקְּעָה אוֹתִי בְתוֹכָהּ”. אָמַר לוֹ: “אַתָּה בַּעַל־הַטּוֹבָה עִמִּי בַּצָּרָה וּבַיֹּקֶר”. בִּלָּה אִתּוֹ אוֹתוֹ לַיְלָה עַל כָּל טוּב. נַעֲשָׂה הָאוֹפֶה יְדִיד לַדַּיָּג. סִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ אֶת מְאֹרָעוֹתָיו עִם עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם, שָׂמְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “הַסְתֵּר סוֹדְךָ שֶׁלֹּא יִשְׁתַּלְּטוּ עָלֶיךָ הַשַּׁלִּיטִים”. אָמַר לָהּ: “אִם אֲנִי מַסְתִּיר סוֹדִי מִכָּל בְּנֵי־הָאָדָם, הֲרֵי אֵין אֲנִי מַסְתִּיר אוֹתוֹ מִפְּנֵי הָאוֹפֶה”. הִשְׁכִּים בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וּכְבָר מִלֵּא סַל בְּפֵרוֹת מִכָּל הַמִּינִים בָּעֶרֶב. טָעַן אוֹתוֹ לִפְנֵי זְרִיחַת־הַחַמָּה וְשָׂם פָּנָיו אֶל הַיָּם וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ לְיַד הַחוֹף וְאָמַר: “הֵיכָן אַתָּה, עַבְּדֻ־אללָּהּ, הוֹי בֶּן הַיָּם?” וְהִנֵּה הוּא אוֹמֵר: “לְשֵׁרוּתְךָ”. יָצָא אֵלָיו. הִגִּישׁ לוֹ אֶת הַפֵּרוֹת וּנְטָלָם וְיָרַד אִתָּם וְצָלַל בַּיָּם וְנֶעֱלַם שָׁעָה אַחַת. אַחַר כָּךְ יָצָא וְעִמּוֹ הַסַּל מָלֵא מִכָּל אַבְנֵי הַיְקָר וְהָאֲבָנִים הַטוֹבוֹת. טָעַן אוֹתָן עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה עַל רֹאשׁוֹ וְהָלַךְ אִתָּן. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל תַּנּוּרוֹ שֶׁל הָאוֹפֶה, אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, כְּבָר אָפִיתִי לְךָ אַרְבָּעִים כַּף עוּגוֹת סֹלֶת וּשְׁלַחְתִּין לְבֵיתְךָ. וְהֲרֵי אֲנִי אוֹפֶה אֶת הַפַּת הַמְיֻחֶדֶת, וּכְשֶׁאֲנִי גוֹמֵר, אֲנִי מְבִיאוֹ לַבַּיִת וְהוֹלֵךְ וּמֵבִיא לְךָ אֶת הַיְרָקוֹת וְהַבָּשָׂר”. חָפַן לוֹ מִן הַסַּל שְׁלשָׁה חָפְנַיִם וְנָתַן אוֹתָם לוֹ וּפָנָה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ וְהִנִּיחַ אֶת הַסַּל וְנָטַל מִכָּל סוּג מִסּוּגֵי הָאֲבָנִים הַטוֹבוֹת, אֶבֶן יִקְרַת־הָעֵרֶךְ. הָלַךְ לְשׁוּק הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְעָמַד לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל זַבַּן הַשּׁוּק וְאָמַר לוֹ: “קְנֵה מִמֶּנִּי אֲבָנִים טוֹבוֹת אֵלוּ”. אָמַר לוֹ: “הַרְאֵה אוֹתָן לִי”. הֶרְאָה אוֹתָן לוֹ. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם יֵשׁ אִתְּךָ זוּלַת זֶה?” אָמַר לוֹ: “אֶצְלִי סַל מָלֵא”. אָמַר לוֹ: “הֵיכָן בֵּיתְךָ?” אָמַר לוֹ: “בְּרֹֹבַע פְּלוֹנִי”. לָקַח מֵאִתּוֹ אֶת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְאָמַר לַסָּרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ: “תִּפְסוּהוּ, שֶׁגַּנָּב הוּא שֶׁגָּנַב אֶת חֶפְצֵי הַמַּלְכָּה אֵשֶׁת הַשֻּׂלְטָאן”. צִוָּה אוֹתָם לְהַכּוֹתוֹ וְהִכּוּהוּ וּכְפָתוּהוּ. קָם הַזָּקֵן הוּא וְכָל אַנְשֵׁי־שׁוּק הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וְהָיוּ אוֹמְרִים: “תָּפַסְנוּ אֶת הַגַּנָּב”. וְאֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר: “לֹא גָנַב אֶת חֲפָצָיו שֶׁל פְּלוֹנִי אֶלָּא בֶן־בְּלִיַּעַל זֶה”. וְאֶחָד אוֹמֵר: “לֹא גָנַב אֶת כָּל אֲשֶׁר בְּבֵית פְּלוֹנִי אֶלָּא הוּא”. וְאֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר כָּזֹאת, וְאֶחָד אוֹמֵר כָּזֹאת. וְהָיָה כָל זֶה, וְהוּא שׁוֹתֵק וְאֵינֹו מֵשִׁיב גַּם לְאֶחָד מֵהֶם תְּשׁוּבָה, וְאֵינוֹ נִכְנַס עִמּוֹ בִדְבָרִים עַד שֶׁהֶעֱמִידוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָמַר הַזָּקֵן: “מֶלֶךְ הַזְּמָן, כְּשֶׁגָּנְבוּ אֶת עֲנַק הַמַּלְכָּה שָׁלַחְתָּ וְהוֹדַעְתָּ אוֹתָנוּ, וּבִקַשְׁתָּ מֵאִתָּנוּ לְגַלּוֹת אֶת הַפּוֹשֵׁעַ. שָׁקַדְתִּי עַל כָּךְ יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי־הָאָדָם, וְגִלִּיתִי לְךָ אֶת הַפּוֹשֵׁעַ, וַהֲרֵי הוּא לְפָנֶיךָ. וְאֵלֶּה הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת הִצַּלְנוּ מִיָּדוֹ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ לַסָּרִיס: “קַח אַבְנֵי־חֵן אֵלּוֹ, וְהַכְנֵס אוֹתָן לִפְנֵי הַמַּלְכָּה, וֶאֱמֹר לָהּ: 'כְּלוּם זֶה הוּא חֶפְצֵךְ שֶׁאָבַד מִמֵּךְ”? נְטָלָן הַסָּרִיס וְהִכְנִיסָן לִפְנֵי הַמַּלְכָּה. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָן, הִשְׁתָּאֲתָה לָהֶן וְשָׁלְחָה לְהַגִּיד לַמֶּלֶךְ: “הֲרֵי מָצָאתִי אֶת עַנָקִי בִמְקוֹמוֹ. וְאֵין זֶה שֶׁלִּי. וְאוּלָם אֲבָנִים טוֹבוֹת אֵלּוּ יָפוֹת מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁל עֲנָקִי. אַל תַּעֲשֹׁק אֵפוֹא אֶת הָאִישׁ”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ שָׁלְחָה לְהַגִּיד לוֹ: “אֵין זֶה שֶׁלִּי. וְאוּלָם אֲבָנִים־טוֹבוֹת אֵלּוּ יָפוֹת מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁבַּעֲנָקִי. אַל תַּעֲשֹׁק אֵפוֹא אֶת הָאִישׁ, וְאִם מוֹכֵר הוּא אוֹתָן, קְנֵה אוֹתָן לְבִתְּךָ אֻמּ־אלסֻּעוּד, שתָּשִׂים אוֹתָן בַּעֲנָק”. כְּשֶׁחָזַר הַסָּרִִיס וְסִפֵּר לַמֶּלֶךְ מַה שֶּׁאָמְרָה הַמַּלְכָּה, קִלֵּל אֶת זְקַן־סוֹחֲרֵי הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אוֹתוֹ וְאֶת חֲבוּרָתוֹ בְּקִלְלַת עָאד וְתַמוּד. אָמְרוּ לוֹ: “מֶלֶךְ הזְּמַן, אָנוּ יוֹדְעִים הָיִינוּ, שֶׁאָדָם זֶה דַּיָּג עָנִי הוּא, וְחָשַׁבְנוּ שֶׁאֵלֶּה רַבִּים מִדַּי אֶצְלוֹ, וְדִמִּינוּ שֶׁגְּנָבָן”. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “מְכֹעָרִים שֶׁכְּמוֹתְכם, כְּלוּם תַּחְשְׁבוּ אֶת הַחֶסֶד שֶׁנִּתַּן לְמַאֲמִין לְיוֹתֵר מִדַּי? וּמִשּׁוּם מַה לֹּא שְׁאַלְתֶּם אוֹתוֹ? הֲרֵי יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁחָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אוֹתָן מִמָּקוֹם אֲשֶׁר לֹא צִפָּה. וְכֵיצַד זֶה תְּשִִׂימוּהוּ גַנָּב וְתִפְרְעוּהוּ לְשִׁמְצָה בֵּין הַבְּרִיּוֹֹת? צְאוּ מִכָּאן, אַל יְבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶתְכֶם”. יָצְאוּ כְּשֶׁהֵם מְפַחֲדִִים. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ, הִנֵּה אָמַר לוֹ: “בֶּן־אָדָם. יִשְׁלַח לְךָ אֱלֹהִים בְּרָכָה בְמַה שֶּׁהֶעֱנִיק לְךָ, וּבִטָּחוֹן לְךָ מֵאִתִּי. וְאוּלָם הַגֵּד לִי בֶּאֱמֶת, מִנַּיִן לְךָ אֲבָנִים טוֹבוֹת אֵלּוּ? הֲרֵי אֲנִי מֶלֶךְ וְאֵין לִי כְמוֹֹתָן”. אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, אֲנִי, סַל מָלֵא מֵהֶם אֶצְלִי, וְעֶצֶם הָעִנְיָן כָּךְ וְכָךְ הוּא”. סִפֵּר לוֹ עַל יְדִידוּתוֹ עִם עַבְּדֻ־אללָּהּ אִישׁ הַיָּם, וְאָמַר לוֹ: “הִנֵּה בְרִית בֵינִי וּבֵינוֹ, שֶׁבְּכֹל יוֹם אֲמַלֵּא לֹוֹ אֶת הַסַּל פֵּרוֹת, וְהוּא יְמַלְּאֶנּוּ מֵאֵלֶּה הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת”. אָמַר לוֹ: “בֶּן־אָדָם, מַזָּלְךָ הוּא זֶה. וְאוּלם הַהוֹן זָקוּק לְעֶמְדָּה. וַהֲרֵי כַּיּוֹם אֲנִי מֵגֵן עָלֶיךָ מִפְּנֵי הִשְׁתַּלְטוּת בְּנֵי־אָדָם עָלֶיךָ. וְאוּלָם יוּכַל הֱיוֹת שֶׁיּוֹרִידוּנִי מִכִּסְאִִי אוֹ שֶׁאָמוּת וְיִמְשֹׁל אַחֵר תַּחְתַּי, וַהֲרֵי הוּא הוֹרֵג אוֹתְךָ מֵחִשְׁקוֹ בְּטוּב הָעוֹלָם הַזֶּה וּבַבֶּצַע. רְצוֹנִי אֵפוֹא לְהַשִׂיא לְךָ אֶת בִּתִּי, וְאוֹרִישׁ לְךָ אֶת הַמְּלוּכָה אַחֲרַי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְנַקֵּשׁ לְךָ אָדָם אַחֲרֵי מוֹתִי”. אַחֲרֵי זה אָמַר המֶלֶךְ: “קְחוּ אָדָם זֶה וְהַכְנִיסוּהוּ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ”. נְטָלוּהוּ וְרָחֲצוּ אֶת גּוּפוֹ וְהִלְבִּישׁוּהוּ בְגָדִים מִבִּגְדֵי הַמְּלָכִים וְהוֹצִיאוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּמִנָּה אוֹתוֹ לְמִשְׁנֶה לוֹ, וְשָׁלַח אֶת הָרָצִים וְאֶת אַנְשֵׁי־הַמִּשְׁמָר וְאֶת כָּל נְשֵׁי הַנִּכְבָּדִים לְבֵיתוֹ שֶׁל עַבְּדֻ־אללָּהּ, וְהִלְבִּישׁוּ אֶת אִשְׁתּוֹ מַלְבּוּשֵׁי נְשֵׁי־מְלָכִים, אוֹתָהּ וְאֶת יְלָדֶיהָ וְהִרְכִּיבוּהָ בְאַפִּרְיוֹן, וְהָלְכוּ לְפָנֶיהָ כָל נְשֵׁי הַנִּכְבָּדִים וְהַצָּבָא וְהָרָצִים וְאַנְשֵׁי־הַמִּשְׁמָר, וְהֵבִיאוּ אוֹתָהּ אֶל בֵּית־הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁהַתִּינוֹק הַקָּטָן בְחֵיקָהּ, וְהִכְנִיסוּ אֶת יְלָדֶיהָ הַגְּדוֹלִים אֶל הַמֶּלֶךְ. כִּבֵּד אוֹתָם וּנְטָלָם לְחֵיקוֹ וְהוֹשִׁיבָם לְצִדּוֹ, וְהֵם תִּשְׁעָה בָּנִים זְכָרִים. וְהָיָה הָמֶּלֶךְ חֲשוּךְ בָּנִים, לֹא חוֹנַן בִּלְתִּי אוֹתָהּ בַּת שֶׁשְָּׁמּה אֻמֻּ־אלסֻּעוּד. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמַּלְכָּה, הִנֵּה כִבְּדָה אֶת אֵשֶׁת עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשׁה, וְהֵיטִיבָה עִמָּהּ וְשָׂמָה אוֹתָהּ לְמִשְׁנָה אֶצְלָהּ. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב שְׁטַר־נִשּׂוּאֵי עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה אֶת בִּתּוֹ. וְקָבַע אֶת מָהֳרָהּ כָּל מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלוֹ מִן הָאֲבָנִים־הַטוֹבוֹת וְאַבְנֵי־הַיְקָר. פָּתְחוּ אֶת שַׁעַר הַשִּׂמְחָה, וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהַכְרִיז שֶׁיְּפָאֲרוֹ אֶת הָעִיר בִּגְלַל נִשּׂוּאֵי בִתּוֹ. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי אַחֲרֵי שֶׁבָּא אֶל בַּת־הַמֶּלֶךְ, הִשְׁקִיף הַמֶּלֶךְ מִן הַחַלּוֹן וְרָאָה אֶת עַבְּדֻ־אללָּהּ נוֹשֵׂא עַל רֹאשׁוֹ סַל מְמֻלָּא בְּפֵרוֹת. אָמַר לוֹ: “מַה הוּא זֶה שֶׁעִמְּךָ, חֲתָנִי? וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?” אָמַר לוֹ: “אֶל יְדִידִי עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם”. אָמַר לוֹ: “חֲתָנִי, אֵין זוֹ שָׁעָה לָלֶכֶת אֶל יְדִידְךָ”. אָמַר לוֹ: חוֹשֵׁשׁ אָנֹכִי לְהָפֵר אֶת הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר לִי אִתּוֹ, שֶׁמָּא יַחֲשֹׁב אוֹתִי לְשַׁקְרָן וְיֹאמַר: ‘הִנֵּה עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הִסִּיחוּ דַעְתְּךָ מִמֶּנִִּי’. אָמַר לוֹ: “צָדַקְתָּ, לֵךְ אֶל יְדִיְדָך, וֵאלֹהִים יְהִי בְעֶזְרֶךָ”. הָיָה מְהַלֵּךְ בָּעִיר וּמְגַמַּת פָּנָיו אֶל יְדִידוֹ, וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים כְּבָר מַכִּירִים אוֹתוֹ. שָׁמַע בְּנֵי־אָדָם אוֹמְרִים: “זֶה חֲתַן־הַמֶּלֶךְ הוֹלֵךְ לְהָמִיר אֶת הַַפֵּרוֹת בַּאֲבָנִִים טוֹבוֹת”. וְאֵלֶּה שֶׁלֹּא יָדְעוּ אוֹתוֹ וְלֹא הִכִּירוּהוּ אוֹמְרִים: “בֶּן־אָדָם, בְּכַמָּה הָרֻטְל? בֹּא, מְכֹר לִי”, וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ: “הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֲנִי חוֹזֵר אֵלֶיךָ”, שֶׁלֹּא לְצָעֵר אָדָם. הָלַך וְנִפְגַּשׁ עם עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם, וְנָתַן לוֹ אֶת הַפֵּרוֹת וְהֵמִיר אוֹתָם לוֹ בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. וְלֹא פָסַק מִנְּהֹג כֵּן, וּבְכָל יוֹם הָיָה עוֹבֵר עַל פְּנֵי תַנּוּר הָאוֹפֶה וְרוֹאֶה אוֹתוֹ נָעוּל. הִמְשִׁיךְ בְּכָךְ עֲשָׂרָה יָמִים, וּכְשֶׁלֹּא רָאָה אֶת הָאוֹפֶה וְרָאָה אֶת תַּנּוּרוֹ נָעוּל, אָמַר בְּלִבּוֹ: “תָּמוּהַּ הוּא זֶה. לוֹ יָדַעְתִּי לְאָן הָלַך הָאוֹפֶה”. שָׁאַל אֶת שְׁכֵנוֹ וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, הֵיכָן שְׁכֵנְךָ? וּמֶה עָשָׂה אֱלֹהִים בּוֹ?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, חוֹלֶה הוּא וְאֵינוֹ יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ”. אָמַר לוֹ: “הֵיכָן בֵּיתוֹ?” אָמַר לוֹ: “בְּתוֹךְ רֹבַע פְּלוֹנִי”. פָּנָה לְשָׁם וְשָׁאַל עַל אוֹדוֹתָיו. כְּשֶׁדָּפַק הַדֶּלֶת, הִשְׁקִיף הָאוֹפֶה מִן הָאֶשְׁנָב וְרָאָה אֶת יְדִידוֹ הַדַּיָּג, וְעַל רֹאשׁוֹ סַל מָלֵא. יָרַד אֵלָיו וּפָתַח לוֹ הַדֶּלֶת. נִכְנַס עַבְּדֻ־אללָּהּ וְנָפַל עַל צַוָּארָיו וְחִבְּקוֹ וְאָמַר לוֹ: “כֵּיצַד מַצָּבְךָ, יְדִידִי? הֲרֵי בְכָל יוֹם אֲנִי עוֹבֵר עַל הַתַּנּוּר וְרוֹאֶה אוֹתוֹ נָעוּל. שָׁאַלְתִּי שְׁכֵנְךָ, וְהִגִּיד לִי שֶׁחוֹלֶה אַתָּה, שׁאַלְתִּי לְבֵיתְךָ כְּדֵי שֶׁאֶרְאֶה אוֹתְךָ”. אָמַר לוֹ: “יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים בַּעֲדִי כָל טוֹב. אֵין בִּי חֹלִי. וְאוּלָם הִגִּיעָה אֵלַי הַשְּׁמוּעָה שֶׁהַמֶּלֶךְ תָּפַס אוֹתְךָ, מִשּׁוּּם שֶׁאַחַד הָאֲנָשִׁים דִּבֵּר בְּךָ שֶׁקֶר וְטָעַן שֶׁגַּנָּב אַתָּה, וּפָחַדְתִּי אַף אֲנִי, וְנָעַלְתִּי תַּנּוּרִי וְהִתְחַבֵּאתִי”. אָמַר לוֹ: “אֱמֶת הִיא”. סִפֵּר לוֹ עִנְיָנוֹ, וּמַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַמֶּלֶךְ וְעִם זְקַן שׁוּק הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וְאָמַר לוֹ: “הִנֵֹה הַמֶּלֶךְ כְּבָר הִשִּׂיא לִי אֶת בִּתּוֹ וְשָׁת אוֹתִי מִשְׁנֶה לוֹ”. הוֹסִיף וְאָמַר לוֹ: “טֹל מַה שֶּׁבַּסַּל, חֶלְקְךָ הוּא, וְאַל תַּחֲשֹׁשׁ”. יָצָא מֵאֶצְלוֹ אַחֲרֵי שֶׁעָבַר מֵעָלָיו הַפַּחַד וְהָלַךְ אֶל הַמֶּלֶךְ בַּסַּל כְּשֶׁהוּא רֵיק. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “חֲתָנִי, דּוֹמֶה כְאִלּוּ לֹא נִפְגַּשְׁתָּ עִם יְדִידְךָ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם, הַיּוֹם”. אָמַר לוֹ: “הָלַכְתִּי אֵלָיו, וּמַה שֶּׁנָּתַן לִי נָתַּתִי לִידִידִי הָאוֹפֶה, שֶׁמַּכִּיר טוֹבָה אֲנִי לוֹ”. אָמַר לוֹ: “וּמִי הוּא אוֹפֶה זֶה?” אָמַר לוֹ: “הוא אָדָם בַּעַל־טוֹבָה וְאֵרַע לִי עִמּוֹ בִּימֵי הָעֹנִי כָזֹאת וְכָזֹאת, וְלֹא נְטָשַׁנִי גַם יוֹם אֶחָד, וְלֹא הֶחֱלִישׁ דַּעְתִּי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה שְּׁמוֹ?” אָמַר לוֹ חֲתָנוֹ: “שְׁמוֹ עַבְּדֻ־אללָּהּ הָאוֹפֶה, וַאֲנִי שְׁמִי עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה, וִידִידִי שְׁמוֹ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וְאַף אֲנִי עַבְּדֻ־אללָּהּ שְׁמִי, וְעַבְדֵי אֱלֹהִים כֻּלָּם אַחִים. שְׁלַח אֶל יְדִידְךָ הָאוֹפֶה וְיָבֹא, שֶׁנְּשִׁיתֵהוּ מִשְׁנֵה־שְׂמֹאלִי”. שָׁלַח אֵלָיו, וּכְשֶׁעָמַד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הִלְבִּישׁוֹ בֶגֶד־מִשְׁנֶה, וּמִנָּה אוֹתוֹ לְמִשְׁנֵה־שְׂמֹאלוֹ וְעַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה מִשְׁנֵה־יְמִינוֹ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאוֹתוֹ מֶלֶךְ מִנָּה אֶת חֲתָנוֹ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה לְמשְׁנֵה יְמִינוֹ, וְאֶת עַבְּדֻ־אללָּהּ הָאוֹפֶה לְמִשְׁנֵה שְׂמֹאלוֹ. הִמְשִׁיךְ עַבְּדֻ־אללָּהּ בְּמַצָּב זֶה שָׁנָה תְמִימָה, כְּשׁהוּא נוֹטֵל בְּכָל יוֹם אֶת הַסַּל מָלֵא פֵרוֹת וּמַחֲזִירוֹ מָלֵא אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאַבְנֵי־יְקָר. וּכְשֶׁכָּלוֹ הַפֵּרוֹת מִן הַגַּנִּים, הָיָה לוֹקֵחַ צִמּוּקִים וּשְׁקֵדֵים וֶאֱגוֹזֵי־לוֹג וֶאֱגוֹזִים וּתְאֵנִים וְזוּלַת זֶה. וְכָל מַה שֶּׁהָיָה מֵבִיא לוֹ הָיָה מְקַבֵּל מִיָּדוֹ וּמַחֲזִיר לוֹ אֶת הַסַּל מָלֵא אֲבָנִים יְקָרוֹת כְּמִנְהָגוֹ. אֵרַע יוֹם אֶחָד מִן הימים שֶׁלָּקַח אֶת הַסַּל מָלֵא פֵרוֹת יְבֵשִׁים כְּמִנְהָגוֹ. נְטָלוֹ מִמֶּנּוּ וְיָשַׁב עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה על שׂפַת הַיָּם וְיָשַׁב עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם בַּמַּיִם בְּקִרְבַת הַחוֹף, וְהָיוּ מְשׂוֹחֲחִים זֶה עִם זֶה, וּמַחֲלִיפִים דְּבָרִים בֵּינֵיהֶם, עַד שֶׁעָבְרוּ לְדַבֵּר עַל הַקְּבָרִים, וְאָמַר עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם: “אָחִי, אוֹמְרִים שֶׁהַנָּבִיא – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם – קָבוּר אֶצְלְכֶם בַּיַּבָּשָׁה. כְּלוּם, מַכִּיר אַתָּה אֶת קִבְרוֹ?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “בְּאֵיזֶה מָקוֹם הוּא?” אָמַר לוֹ: בְּעִיר שֶׁמְּכֻנָּה “טוֹבָה”1. אָמַר לוֹ: “מַה טּוֹב לָכֶם אֲנְשֵׁי־הַיַּבָּשָׁה בְּבִקּוּרוֹ שֶׁל נָבִיא אָצִיל זֶה הַטּוֹב וְהָרַחוּם, שֶׁמִּי שֶׁמְּבַקְּרוֹ זוֹכֶה שֶׁיַּעְתִּיר בַּעֲדוֹ. וּכְלוּם בִּקַּרְתָּ אוֹתוֹ אַתָּה, אָחִי?” אָמַר לוֹ: “לָאו, מִשּׁוּם שֶׁהָיִיתִי עָנִי, וְלֹא מָצְאָה יָדִי אֶת הַהוֹצָאוֹת לַדֶּרֶךְ, שֶׁכֵּן לֹא הִתְעַשַּׁרְתִּי אֶלָּא מִן הָעֵת שֶׁהִכַּרְתִּיךָ וְעָשִׂיתָ צְדָקָה עִמִּי בְטוּב זֶה. וְאוּלָם חוֹבָה עָלַי לְבַקְּרוֹ, אַחֲרֵי שֶׁאֱעֶלה לְרֶגֶל אֶל בֵּית־אֱלֹהִים הַקָּדוֹשׁ2. וְלֹא עִכְּבַתְנִי מִכָּךְ אֶלָּא הָאַהֲבָה אֵלֶיךָ, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִמְּךָ גַם יוֹם אֶחָד”. אָמַר לוֹ: “וּכְלוּם מְבַכֵּר אַתָּה אֶת אַהֲבָתְךָ אֵלַי עַל בִּקּוּר קֶבֶר מֻחַמָּד – יִתְפַּלֵּל עָלָיו אֱלֹהִים וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם, אֲשֶׁר יַעְתִּיר בַּעַדְךָ בַּיּוֹם אֲשֶׁר יֻצַּג כֹּל לִפְנֵי אֱלֹהִים, וְיַצִּיל אוֹתְךָ מִן הַגֵּיהִנֹּם וְיַכְנִיסְךָ לְגַן־עֵדֶן? וּכְלוּם תַּעֲזֹב בִּגְלַל אַהֲבָתְךָ לָעוֹלָם הַזֶּה אֶת בִּקּוּר נְבִיאֲךָ מֻחַמָּד – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם?” אָמַר לוֹ: “לָאו. בִּקּוּרוֹ קוֹדֵם אֶצְלִי לְכָל דָּבָר, וְאוּלָם מְבַקֵּשׁ אֲנִי רְשׁוּת מֵאִתְּךָ לְבַקְּרוֹ בְשָׁנָה זוֹ”. אָמַר לוֹ: "נוֹתֵן אֲנִי לְך רְשׁוּת לְבַקְּרוֹ, וּכְשֶׁאַתָּה עוֹמֵד עַל קִבְרוֹ, מְסֹר לוֹ שָׁלוֹם מֵאִתִּי. וְאִתִּי פִקָּדוֹן. הִכָּנֵס אֵפוֹא עִמִּי לַיָּם, שֶׁאֶקַּח אוֹתְךָ אֶל עִירִי וַאֲבִיאֲךָ לְתוֹךְ בֵּיתִי, וַאֲאָרֵח אוֹתְךָ בּוֹ וְאֶתֵּן לְךָ אֶת הַפִּקָּדוֹן שֶׁתַּנִּיחַ אוֹתוֹ עַל קִבְרוֹ שֶׁל הַנָּבִיא – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם. וֶאֱמֹר לוֹ: ‘שְׁלִיחַ־אֱלֹהִים, הִנֵּה עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם מוֹסֵר לְךָ שָׁלוֹם, וְשָׁלַח אֵלֶיךָ מַתָּנָה זוֹ, וְהוּא מְצַפֶּה מִמְּךָ שֶׁתַּעְתִּיר בַּעֲדוֹ שֶׁיִּנָּצֵל מִגֵּהִנֹּם’. אָמַר לוֹ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה: “אָחִי, אַתָּה נִבְרֵאתָ בַּמַּיִם וּמִשְׁכָּנְךָ בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וְאֵין הֵם מַזִּיקִים לְךָ. כְּלוּם כְּשֶׁאַתָּה יוֹצֵא מֵהֶם לַיַּבָּשָׁה, מַגִּיעַ לְךָ נֵזֶק?” אָמַר לוֹ: “הֵן. גוּפִי יִתְיַבֵּשׁ וְתִשֹּׁבְנָה עָלַי רוּחוֹת הַיָּבָּשָׁה וְאָמוּת”. אָמַר לוֹ: “וְאַף אֲנִי כֵן. נוֹצַרְתִּי בַיַּבָּשָׁה וּמִשְׁׁכָּנִי בַּיַּבָּשָׁה, וּכְשֶׁאֶכָּנֵס לְתוֹךְ הַיָּם יִכָּנְסוּ הַמַּיִם לְתוֹךְ חֲלַל גּוּפִי וִיחַנְּקוּנִי וְאָמוּת”. אָמַר לוֹ: “אַל תַּחֲשֹׁשׁ לְכָךְ, שֶׁאֲנִִי מֵבִיא לְךָ מִשְׁחָה שֶׁתִּמְשַׁׁח בָּה אֶת גּוּפְךָ וְלֹא יַזִּיקוּךָ הַמַּיִם, וַאֲפִלּוֹ אַתָּה נִשְׁאָר בָּהֶם שְׁאִרִית יְמֵי־חַיֶּיךָ, וּמְשׁוֹטֵט בַּיָּם וְיָשֵׁן וְקָם, כְּלוּם אֵינוֹ מַזִּיק לְךָ”. אָמַר לוֹ: “אִם כָּךְ הַדָּבָר, הֲרֵי אֵין כָּל רָעָה. הָבֵא לִי אֶת הַמִּשְׁחָה שֶׁאֲנַסֶּנָה”. אָמַר לוֹ: “וְכֵן יִהְיֶה”. נָטַל אֶת הַסַּל וְיָרַד עִמּוֹ לַיָּם וְנֶעֱלַם קְצָת וְחָזַר וְעִמּוֹ חֵלֶב, כַּחֵלֶב שֶׁל בָּקָר, צִבְעוֹ צָהּב כְּצֶבַע הַזָּהָב וְרֵיחוֹ חָזָק. אָמַר לוֹ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה: “מַה זֶּה אָחִי?” אָמַר לוֹ: “זֶהוּ חֶלְבּוֹ שֶׁל כָּבֵד שֶׁל מִין מִמִּינֵי הַדָּגִים הַנִּקְרָא בְשׁם דַּנְדָּאן. וְהוּא הַגָּדוֹל בְמִינֵי הַדָּגִים בִּבְרִיָּתוֹ וְהוּא הַקָּשֶׁׁה בְאוֹיְבֵינוּ עָלֵינוּ, וְצוּרָתוֹ צוּרָה גְדוֹלָה בְיוֹתֵר בְּכָל מַה שֶׁנִּמְצָא אֶצְלְכֶם מִחַיּוֹת הַיַּבָּשָׁה. וְאִלּוּ הָיָה רוֹאֶה גָמָל אוֹ פִיל, הָיָה בוֹלְעוֹ”. אָמַר לוֹ: “אָחִי, וּמַה אוֹכֶלֶת מִפְלֶצֶת זוֹ?” אָמַר לוֹ: "אוֹכֵל הוּא מִחַיּוֹת הַיָּם. כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ מַה שֶׁנֶּאֱמַר בַּמָּשָׁׁל: “כִּדְגֵי הַיָּם שֶׁהֶחָזָק אוֹכֵל אֶת הַחַלָּשׁ”. אָמַר לוֹ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ. וְאוּלָם כְּלוּם אֶצְלְכֶם רַבִּים בַּיָּם מִדַּנְדָּאן זֶה?” אָמַר לוֹ: “אֶצְלֵנוּ מֵהֶם מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא יִמְנֵהוּ אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַר לוֹ: “מִתְיָרֵא אֲנִי, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֵרֵד עִמְּךָ יִפְגֹּשׁ אוֹתִי מִן הַמִּין הַזֶּה וְיֹאכַל אוֹתִי”. אָמַר לוֹ: “אַל תִּירָא, שֶׁכְּשֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתְךָ, יַכִּיר שֶׁבֶּן־אָדָם אַתָּה וְיִפְחַד מִפָּנֶיךָ וְיִבְרַח, וְאֵין הוּא מְפַחֵד מִשּׁוּם בְּרִיָּה בַיָּם, כְּמוֹ שֶׁהוּא מְפַחֵד מִפְּנֵי בֶן־אָדָם. שֶׁכֵּן כְּשֶׁהוּא אוֹכֵל בֶּן־אָדָם, הוּא מֵת תֵּכֶף וּמִיָּד, שֶׁחֵלֶב בֶּן־הָאָדָם סַם מָוֶת הוּא לְמִין זֶה. וְאָנוּ אֵין אָנוּ מְאַסְּפִים חֵלֶב הַכָּבֵד שֶׁלּוֹ אֶלָּא בְאֶמְצָעוּת בֶּן־אָדָם. כְּשֶׁהוּא נוֹפֵל, טוֹבֵעַ בַיָּם, שֶׁאָז צוּרָתוֹ מִשְׁתַּנָּה וְהַרְבֵּה פְּעָמִים יִקָּרַע בְּשָׂרוֹ לִגְזָרִים, וְאוֹכֵל אוֹתוֹ הַדַּנְדָּאן, מְדַמֶּה שֶׁהוּא מִחַיּוֹת הַיָּם, וּמֵת. וְאָנוּ נִתְקָלִים בּוֹ כְּשֶׁהוּא מֵת וְנוֹטְלִים חֵלֶב כְּבֵדוֹ וּמוֹשְׁחִים בּוֹ אֶת גּוּפֵנוּ וּמְשׁוֹטְטִים בַּיָּם. וּבְכָל מָקוֹם, אֵיזֶה שֶׁהוּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֶּן־אָדָם, הֲרֵי אִם גַּם הָיוּ בוֹ מֵאָה אוֹ מָאתַיִם אוֹ אֶלֶף אוֹ גַּם יוֹתֵר מִזֶּה מִמִּין דָּג זֶה, כְּשֶׁהֵם שׁוֹמְעִים צַעֲקַת בֶּן־אָדָם, הֵם מֵתִים כֻּלָּם מִיָּד מִצַּעֲקָתוֹ בְּבַת אַחַת”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם אָמַר לעַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה: “אִם אֶלֶף אוֹ יוֹתֵר מִדָּגִים אֵלֶּה שׁוֹמְעִים רַק קוֹל צְעָקָה אַחַת שֶׁל בֶּן אָדָם, הֵם מֵתִים מִיָּד, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם יָכֹל לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ”. אָמַר לוֹ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה: “נִשְׁעָן אֲנִי עַל אֱלֹהִים”. הֵסִיר מַה שֶּׁהָיָה עָלָיו מִן הַמַּלְבּוּשִׁים, וְחָפַר בִּשְׂפַת הַיָּם וְטָמַן בְּגָדָיו. וְאַחֲרֵי זֶה מָשַׁח אֶת גּוּפוֹ מִקָּדְקָדוֹ וְעַד כַּפּוֹת רַגְלָיו בְּאוֹתָהּ מִשְׁחָה, וְיָרַד לַמַּיִם וְצָלַל וּפָתַח אֶת עֵינָיו, וְלֹא הִזִּיקוּ לוֹ הַמַּיִם. הִתְהַלֵּךְ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְהָיָה עוֹלֶה כְּשֶׁחָפֵץ, וּכְשֶׁׁחָפֵץ יוֹרֵד לְקַרְקַע הַיָּם, וְרָאָה אֶת מֵי הַיָּם נְטוּיִים עָלָיו כְּאֹהֶל. אָמַר לוֹ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם: “מָה אַתָּה רוֹאֶה, אָחִי?” אָמַר לוֹ: “רוֹאֶה אֲנִי אַךְ טוֹבָה, אָחִי, אָכֵן צָדַקְתָּ בְמַה שֶּׁאָמַרְתָּ, שֶׁכֵּן אֵין הַמַּיִם מַזִּיקִים לִי”. אָמַר לוֹ: “לֵךְ אַחֲרַי”. הָלַךְ אַחֲרָיו, וְלֹא פָסְקוּ לָלֶכֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה מִלְּפָנָיו וּמִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ הָרִים שֶׁל מַיִם. הָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהֶם וּבְמִינֵי הַדָּגִים, כְּשֶׁהֵם מְשַׂׂחֲקִִים בַּיָּם, מִקְצָתָם גְּדוֹלִים וּמִקְצָתָם קְטַנִּים, וּבָהֶם מַשֶּׁהוּ הַדּוֹמֶה לְכוֹי, וּמַשֶּׁהוּ הַדּוֹמֶה לַבָּקָר, וּמַשֶּׁׁהוּ הַדּוֹמֶה לִכְלָבִים וּמַשֶּׁהוּ הַדּוֹמֶה לִבְנֵי אָדָם. וְכָל מִין שֶׁקָּרְבוּ שְׁנֵיהֶם אֵלָיו בּוֹרֵחַ, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה. אָמַר לוֹ לְבֶן־הַיָּם: “אָחִי, מַה לִּי שֶׁאֲנִִי רוֹאֶה כָל מִין שֶׁאָנוּּ מִתְקָרְבִים אֵלָיו בּוֹרֵחַ מִפָּנֵינוּ?” אָמַר לוֹ: “מִפַּחַד מִפָּנֶיךָ, שֶׁכֵּן כָּל מַה שֶׁבְּרָאוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, מְפַחֵד מִפְּנֵי בֶן־הָאָדָם”. לֹא פָסַק מֵהִסְתַּכֵּל בְּמֻפְלְאוֹת הַיָּם עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַר גָּבוֹהַּ. הָלַךְ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה לְצַד אוֹתוֹ הַר. וּבְטֶרֶם הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר וְהִנֵּה צְעָקָה גְדוֹלָה. פָּנָה כֹה וָכֹה וְרָאָה מַשֶּׁהוּ שָׁחוֹר חוֹדֵר אֵלָיו מֵאוֹתוֹ הָהָר, וְהוּא כְגֹדֶל הַגָּמָל אוֹ גָּדוֹל מִזֶּה, וְהָיָה צוֹעֵק. אָמַר לִידִידוֹ: “מַה זֶּה, אָחִי?” אָמַר לוֹ: “זֶהוּ הַדַּנְדָּאן, וְיוֹרֵד הוּא לְתָפְשֵׂנִי וּמְבַקֵּשׁ לֶאֱכֹל אוֹתִי, צְעַק עָלָיו אֵפוֹא אָחִי, לִפְנֵי שֶׁיַּגִּיעַ אֵלֵינוּ וְיַחְטְפֵנִי וְיֹאכְלֵנִי”. צָעַק עָלָיו עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה וְהִנֵּה נָפַל מֵת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ מֵת אָמַר: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים וְיִתְהַלָּל. אֲנִי לֹא הִכִּיתִיו בְּחֶרֶב וְלֹא בְסַכִּין. כֵּיצַד זֶה שֶׁעִם כָּל הָעָצְמָה שֶׁבְּתוֹךְ בְּרִיָּה זוֹ, לֹא יָכְלָה שֵׂאת אֶת צַעֲקָתִי, אֶלָּא מֵתָה?” אָמַר לוֹ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם: “אַל תִּתְמַה, אָחִי, שֶׁגַּם לוּ הָיוּ מִמִּין זֶה אֶלֶף אוֹ אַלְפַּיִם, לֹא יָכְלוּ שֵׂאת צַעֲקַת בֶּן־אָדָם”. הָלְכוּ אֶל עִיר אַחַת וְרָאוּ שֶׁכָּל תּוֹשָׁבֶיהָ בָּנוֹת כֻּלָּן, וְאֵין בְּתוֹכָן זְכָרִים. אָמַר לוֹ: “אָחִי, מַה הִיא עִיר זוֹ? וּמַה הֵן אֵלּוּ הַנְּעָרוֹת?” אָמַר לוֹ: “זֹאת עִיר הַבָּנוֹת, שֶׁכֵּן תּוֹשָׁבֶיהָ מִבְּנוֹת הַיָּם”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם יֵשׁ בְּתוֹכָן זְכָרִים?” אָמַר לוֹ: “לָאו”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד תַּהֲרֶינָה וְתֵלַדְנָה מִבְּלִי זְכָרִים?” אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַיָּם מַגְלֶה אוֹתָן לְעִיר זוֹ, וְאֵינָן הָרוֹת וְאֵינָן יוֹלְדוֹת. וְאָכֵן כָּל אַחַת מֵהֶן שֶׁהוּא כוֹעֵס עָלֶיהָ, מִבְּנוֹת הַיָּם, הוּא מְשַׁלְּחָהּ לְעִיר זוֹ, וְאֵין הִיא יְכוֹלָה לָצֵאת מִתּוֹכָהּ, וּכְשֶׁהִיא יוֹצֵאת מִתּוֹכָהּ, כָּל מִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתָהּ מֵחַיּוֹת הַיָּם, אוֹכְלָהּ. וְאוּלָם בֶּעָרִים מִלְּבַד עִיר זוֹ, יֵשׁ בָּהֶן אֲנָשִׁׁים וְנָשִׁים”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם יֵשׁ בַּיָּם עָרִים מִחוּץ לְעִיר זוֹ?” אָמַר לוֹ: “הַרְבֵּה”. אָמַר לוֹ: “וּכְלוּם יֵשׁ עֲלֵיכֶם שֻׁלְטָאן בַּיָּם?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “אָחִי, רָאִיתִי בַיָּם הַרְבֵּה דְּבָרִים: בַּיָּם, מֻפְלְאוֹת רַבּוֹת”. אָמַר לוֹ: “וְאֵיזֶה דָבָר רָאִית מִן הַמֻּפְלָאוֹת. כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ אֶת הַפִּתְגָּם הָאוֹמֵר: מֻפְלְאוֹת הַיָּם מְרֻבּוֹת מִמֻּפְלְאוֹת הַיַּבָּשָׁה?” אָמַר לוֹ: “צָדַקְתָּ”. הָיָה מִסְתַּכֵּל בִּנְעָרוֹת אֵלֶּה, וְרָאָה שֶׁפָּנִים לָהֶן כַּלְּבָנָה וּשְׂעָרוֹת לָהֶן כְּשַׂעֲרוֹת הַנָּשִׁׁים שֶׁבִּבְנוֹת הַיַּבָּשָׁה, וְאוּלם יָדַיִם לָהֶן וְרַגְלַיִם עַל גַּבָּן וְלָהֶן זְנָבוֹת כְּזַנְבוֹת הַדָּגִים. הֶרְאָה לוֹ בֶן־הַיָּם אֶת תּוֹשָׁבֵי עִיר זוֹ, יָצָא אִתּוֹ וְהָלַךְ לְפָנָיו אֶל עִיר אַחֶרֶת, וְרָאָה אוֹתָהּ מְלֵאָה בְרִיּוֹת נְקֵבוֹת וּזְכָרִים, צוּרוֹתֵיהֶן כְּצוּרוֹת הַנְּעָרוֹת, וּזְנָבוֹת לָהֶן. וְאוּלָם אֵין לָהֶן לֹא מִקְנֶה וְלֹא קִנְיָן כְּדֶרֶךְ בְּנֵי־הַיַּבָּשָׁה. וְאֵין הֵם לְבוּשִׁים בְּגָדִים, אֶלָּא כֻלָּם עֲרֻמִּים וַחֲשׂוּפֵי־הָעֶרְוָה. אָמַר לוֹ: “אָחִי, רוֹאֶה אֲנִי אֶת הַזְּכָרִים וְאֶת הַנְּקֵבוֹת חֲשׂוּפֵי־עֶרְוָה”. אָמַר לוֹ: “מִשׁוּם שֶׁתּושָׁבֵי הַיָּם אֵין בַּדִים אֶצְלָם”. אָמַר לוֹ: “אָחִי, כֵּיצַד הֵם עוֹשִׂים כְּשֶׁהֵם נוֹשְׂאִים נָשִׁים?” אָמַר לוֹ: “אֵינָם נוֹשְׁאִים נָשִׁים, אֶלָּא כָל מִי שֶׁנְּקֵבָה מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינָיו, יְמַלֵּא חֶפְצוֹ בָהּ”. אָמַר לוֹ: “הֲרֵי דָבָר הָאָסוּר הוּא זֶה, וּמִשּׁוּם מַה אֵין הוּא מְאָרֵס אוֹתָה וּמוֹהֵר וּמְסַדֵּר לָהּ חֲתֻנָּה וְנוֹשְׂאָה כְּפִי רְצוֹן אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ?” אָמַר לוֹ: “אֵין כֻּלָּנוּ הוֹלְכִים בְּדָת אַחַת, שֶׁכֵּן בָּנוּ מֻסְלִמִים מְאַחֲדִים אֶת אֱלֹהִים וּבְתוֹכֵנוּ נוֹצְרִים וִיהוּדִים וְזוּלַת זֶה. וְאֵלֶּה מִתּוֹכֵנוּ הַנּוֹשְׂאִים נָשִׁים בְּיִחוּד הֵם הַמֻּסְלִמִים”. אָמַר לוֹ: “הֲרֵי אַתֶּם עֲרֻמִּים וְאֵין אֶצְלְכֶם לֹא מִקְנֶה וְלֹא קִנְיָן, וְאֵיזֶה דָּבָר הוּא מֹהַר נְשֵׁיכֶם? כְּלוּם תִּתְּנוּ לָהֶן אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאַבְנֵי־יְקָר?” אָמַר לוֹ: “הָאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת אֲבָנִים הֵן וְאֵין לָהֶן כָּל עֵרֶךְ אֶצְלֵנוּ. וְאוּלָם זֶה הַמְּבַקֵּשׁ לָשֵׂאת אִשָּׁה, מַטִּילִים עָלָיו מַשֶּׁהוּ קָבוּעַ מִן הַדָּגִים שֶׁעָלָיו לְדוּגָם, בְּעֵרֶךְ אֶלֶף אוֹ אַלְפַּיִם אוֹ יוֹתֵר אוֹ פָחוֹת, לְפִי מַה שֶׁבָּא עָלָיו הַהֶסְכֵּם בֵּינוֹ וּבֵין אֲבִי הָאִשָּׁה. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא מֵבִיא אֶת הַמְבֻקָּשׁ, מִתְאַסְּפִים מִשְׁפַּחַת הֶחָתָן וּמִשְׁׁפַּחַת הַכַּלָּה וְאוֹכְלִים הַסְּעוּדָה. וּמַכְנִיסִים אוֹתוֹ אֶל אִשְׁתּוֹ. אַחַר־כָּךְ הוּא דָג דָּגִים וּמַאֲכִיל אוֹתָהּ. וְכַאֲשֶׁר תִּקְצַר יָדוֹ, תָּדוּג הִיא וְתַאֲכִילֵהוּ”. אָמַר לוֹ: “וְאִם זָנָה אֶחָד עִם אַחַת, כֵּיצַד יִהְיֶה הַמַּצָּב?” אָמַר לוֹ: “מִי שֶׁמִּתְאַשֵּׁר עָלָיו דָּבָר זֶה, אִם אִשָּׁה הִיא מַגְלִים אוֹתָהּ לְעִיר הַנְּעָרוֹת. וְאִם הָרָה הִיא לִזְנוּנִים, מַנִּיחִים אוֹתָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד, וּכְשֶׁהִיא יוֹלֶדֶת בַּת מַגְלִים אוֹתָהּ עִמָּהּ, וְיִקְרְאוּ לָהּ זוֹנָה בַת זוֹנָה, וְהִיא נִשְׁאֶרֶת בִּבְתוּלֶיהָ עַד שֶׁתָּמוּת. וְאִם הַנּוֹלָד זָכָר הוּא, יִקְחוּ אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ, שֻׂלְטָאן הַיָּם, וְהוּא הוֹרְגוֹ”. תָּמַהּ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה עַל כָּךְ. אַחַר־כָּךְ נְטָלוֹ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם אֶל עִיר אַחֶרֶת וְאַחֲרֶיהָ לְאַחֶרֶת, וְלֹא פָסַק מִכָּךְ, מַרְאֶה לוֹ, עַד שֶׁהֶרְאָה לוֹ שְׁמוֹנִים עִיר. וּבְכָל עִיר הָיָה רוֹאֶה אֶת תּוֹשָׁבֶיהָ שֶׁאֵינָם דוֹמִים לְזוּלָתָהּ מִן הֶעָרִים. אָמַר לוֹ: “אָחִי, כְּלוּם יֵשׁ בַּיָּם עוֹד עָרִים?” אָמַר לוֹ: “וּמַה הוּא זֶה שֶׁרָאִיתָ מֵעָרֵי הַיָּם וּמִפְלאוֹתָיו. שְׁבוּעָה בַאֲמִתּוּת הַנָּבִיא הַנָּדִיב הָרַחוּם וְאֶרֶךְ־הָאַפַּיִם, שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי מַרְאֶה לְךָ אֶלֶף שָׁנִים, בְּכָל יוֹם אֶלֶף עָרִים וּבְכָל עִיר אֶלֶף פְּלָאוֹת, לֹא הָיִיתִי מַרְאֶה אוֹתְךָ קֹרֶט שֶׁל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּע קָרָטִים מֵעָרֵי הַיָּם וּמִפְלְאוֹתָיו. וְלֹא הֶרְאֵיתִי לְךָ אֶלָּא אֶת חַצְרוֹֹתֵינוּ וְאַרְצֵנוּ בִּלְבָד”. אָמַר לוֹ: “אָחִי, אִם כָּךְ הוּא הָעִנְיָן, הֲרֵי דַי לִי בְּמַה שֶּׁרָאִִיתִי שֶׁכְּבָר בָּחַלְתִּי בְמַאֲכָל הַדָּגִים, אַחֲרֵי שֶׁעָבְרוּ עָלַי שְׁמוֹנִים יוֹם בְּחֶבְרָתְךָ, כְּשֶׁאֵין אַתָּה מַאֲכִילֵנִי בֹּקֶר וָעֶרֶב אֶלָּא דָגִים נָא לֹא צְלוּיִים וְלֹא מְבֻשָּׁלִים”. אָמַר לוֹ: “וְאֵיזֶה דָּבָר הוּא הַמְּבֻשָּׁל וְהַצָּלוּי?” אָמַר לוֹ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה: “אָנוּ צוֹלִים אֶת הַדָּגִים בָּאֵשׁ וּמְבַשְּׁלִים אוֹתָם וְעוֹשִׂים אוֹתָם מִינִים מִינִים, וְעוֹשִׂים מֵהֶם מֵינֵי מַטְעַמִּים רַבִּים”. אָמַר לוֹ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם: “וּמֵהֵיכָן תָּבוֹא אֵלֵינוּ הָאֵשׁ? אֵין אָנוּ מַכִּירִים לֹא אֶת הַצָּלוּי וְלֹא אֶת הַמְבֻשָּׁל וְלֹא זוּלַת זֶה”. אָמַר לוֹ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה: “אָנוּ מְטַגְּנִים אוֹתָם בְּשֶׁמֶן־זַיִת וּבְשֶׁׁמֶן־שֻׁמְשְׁמִין”. אָמַר לוֹ בֶּן־הַיָּם: “וּמֵהֵיכָן שֶׁמֶן־הַזַּיִת וְשֶׁמֶן־הַשֻּׁמְשְׁמִין? הֲרֵי אָנוּ בְּיָם זֶה אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלוּם מִמַּה שֶּׁהִזְכַּרְתּוֹ”. אָמַר לוֹ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ. וְאוּלָם אָחִי, כְּבָר הֶרְאֵיתָ לִי עָרִים רַבּוֹת, וְלֹא הֶרְאֵיתָ לִי אֶת עִירְךָ”. אָמַר לוֹ: “בַּאֲשֶׁר לְעִירִי הִנֵּה כְבָר עָבַרְנוּ מֵאַחֲרֶיהָ שֶׁטַח רַב, וְהִיא קְרוֹבָה לַיַּבָּשָׁה שֶׁמִּמֶּנָּה בָאנוּ. וְלֹא עָזַבְתִּי אֶת עִירִי וְהֵבֵאתִי אוֹתְךָ לְכָאן, אֶלָּא מִתּוֹךְ כַּוָנָתִי לְהַרְאוֹת לְךָ אֶת עָרֵי הַיָּם”. אָמַר לוֹ: “מַסְפִּיק לִי מַה שֶּׁרָאִיתִי, וּרְצוֹנִי שֶׁתַּרְאֶה לִי אֶת עִירְךָ”. אָמַר לוֹ: “כֵּן יְהִי”. חָזַר עִמּוֹ אֶל עִירוֹ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ, אָמַר לוֹ: “זוֹ עִירִי”. רָאָה אוֹתָהּ עִיר קְטַנָּה מִן הֶעָרִים שֶׁרָאָן. נִכְנַס אֶל הָעִיר וְאִתּוֹ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם, עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל מְעָרָה. אָמַר לוֹ: “זֶה בֵיתִי. וְכָל בָתֵּי עִיר זוֹ כָּךְ הֵם, מְעָרוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת בֶּהָרִים. וְכָךְ הֵם כָּל עָרֵי הַיָּם בְתֹאַר זֶה. וְכָל מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בַּיִת, הוֹלֵךְ אֶל הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר לוֹ: “רְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת לִי בַיִת בְמָקוֹם פְּלוֹנִי”. וְהַמֶּלֶךְ שׁוֹלֵחַ עִמּוֹ קְבוּצָה מִן הַדָּגִים הַנִּקְרָאִִים בְּשֵׁם הַנּוֹקְרִים בְּחַרְטֻמֵּיהֶם, וְקוֹבֵעַ שְׁכָרָם מַשֶּׁהוּ קָבוּעַ מִן הַדָּגִים. וְלָהֶם מַקּוֹרִים הַמְפוֹרְרִים צוּר סֶלַע. וְהֵם בָּאִים אֶל הָהָר שֶׁבִּרְצוֹנוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת וְנוֹקְרִים בּוֹ אֶת הַבַּיִת, וּבַעַל הַבַּיִת דָּג לָהֶם מִן הַדָּגִים וּמַלְעִיטָם, עַד שֶׁתִּשְׁׁלַם הַמְּעָרָה, וְיֵלְכוּ לָהֶם, וּבַעַל־הַבַּיִת גָּר בְּתוֹכוֹ. וְכָל תּושָׁבֵי הַיָּם כָּךְ הֵם, אֵין הֵם עוֹסְקִים זֶה עִם זֶה וְאֵינָם מַעֲבִידִים זֶה אֶת זֶה אֶלָּא בִשְׂכַר דָּגִים, וְכֻלָּם דָּגִים הֵם”. אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ: “הִכָּנֵס”, וְנִכְנָס. קָרָא עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם: “בִּתִּי”, וְהִנֵּה קָרְבָה אֵלָיו בִּתּוֹ, וְלָהּ פָּנִִים מְעֻגָּלוֹת כַּיָּרֵחַ וְלָהּ שֵׂעָר אָרֹךְ וַעֲגָבוֹת כְּבֵדוֹת וְעֵינַיִם כְּחֻלּוֹת וּמֹתֶן דַק, אֶלָּא שֶׁהִיא עֲרֻמָּה וְזָנָב לָהּ. כְּשֶׁׁרָאֲתָה אֶת עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה עִם אָבִיהָ אָמַר לוֹ: “אָבִי, מַה הוּא זֶה חֲסַר־הַזָּנָב שֶׁהֵבֵאתָ עִמְּךָ?” אָמַר לָהּ: “בִּתִּי, זֶהוּ יְדִידִי בֶּן־הַיַּבָּשָׁה, שֶׁהָיִיתִי מֵבִיא לָךְ מֵאֶצְלוֹֹ אֶת פֵּרוֹת הַיַּבָּשָׁה. בּוֹאִי וּתְנִי לוֹ שָׁלוֹם”. נִגְּשָׁה אֵלָיו וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם בְּשָׂפָה בְרוּרָה וּבִדְבָרִים נִמְלָצִים. אָמַר לָהּ אָבִיהָ: “הָבִיאִי צֵידָה לְאוֹרְחֵנוֹ שֶׁבָּאָה בְרָכָה אֵלֵינוּ בְּבוֹאוֹ”. הֵבִיאָה לוֹ שְׁנֵי דָגִים גְּדוֹלִים. כָּל אֶחָד מֵהֶם כַּכֶּבֶשׁ. אָמַר לוֹ: “אֱכֹל”, וְאָכַל בְּעַל־כָּרְחוֹ מֵרָעָב, מִשּׁוּם שֶׁבָּחַל בַּאֲכִילַת הַדָּגִים, וְאֵין אֶצְלָם כְּלוּם מִלְּבַד הַדָּגִים. לֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה, וְהִנֵּה בָאָה אֵשֶׁת עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם, וְהִיא יְפַת־מַרְאֶה וְעִמָּה שְׁנֵי יְלָדִים, כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּיָדוֹ אֶפְרוֹחַ שֶׁל דָּגִים, שֶׁהָיָה מְכַרְסְמוֹ כְּמוֹ שֶׁאָדָם מְכַרְסֵם מְלַפְפוֹן. כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה עִם בַּעְלָהּ, אָמְרָה: “אֵיזֶה דָבָר הוּא חֲסַר־זָנָב זֶה?” נִגְּשׁוּ שְׁנֵי הַיְלָדִים וַאֲחוֹתָם וְאִמָּם, וְהִתחִילוּ מִסְתַּכְּלִים בְּגַבּוֹ שֶׁל עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה, וְאוֹמְרִים: “חֲסַר־זָנָב הוּא”, וּמְצַחֲקִים עָלָיו. אָמַר לוֹ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה: “אָחִי, כְּלוּם הֵבֵאתָ אוֹתִי לְשִׂימֵנִי לְקֶלֶס לִילָדֵיךָ וּלְאִשְׁׁתְּךָ?” הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה אָמַר לְעַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם: “כְּלוּם הֵבֵאתָ אוֹתִי לְכָאן לְשִׂימֵנִי לְקֶלֶס לִילָדֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ?” אָמַר לוֹ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם: “סְלַח נָא אָחִי, שֶׁכֵּן זֶה שֶׁאֵין לוֹ זָנָב אֵינוֹ בְנִמְצָא אֶצְלֵנוּ. וּכְשֶׁנִּמְצָא אֶחָד בְּלִי זָנָב נוֹטְלוֹ הַשֻּׂלְטָאן לִצְחֹק עָלָיו. וְאוּלָם אָחִי, אַל תִּשָּׂא טִינָה עַל יְלָדִים אֵלֶּה וְהָאִשָּׁה, שֶׁכֵּן שִׂכְלָם חָסֵר”. גָּעַר עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם בִּבְנֵי־מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “שִׁתְקוּ”. פָּחֲדוּ וְשָׁתְקוּ, וְהִתְחִיל מֵנִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ. וַעֲדַיִן הוּא מְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ, כְּשֶׁקָּרְבוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים וְגַסִּים וְאָמְרוּ: “עַבְּדֻ־אללָּהּ, הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לַמֶּלֶךְ שֶׁאֶצְלְךָ חֲסַר־זָנָב מֵחַסְרֵי־הַזָּנָב שֶׁל הַיַּבָּשָׁׁה”. אָמַר לָהֶם: “הֵן, וַהֲרֵי הוּא זֶה הָאִישׁ, שֶׁהוּא יְדִידִי וּבָא אֵלַי כְּאוֹרֵחַ, וּרְצוֹנִי לְהַחֲזִירוֹ לַיַּבָּשָּׁה”. אָמְרוּ לוֹ: “אָנוּ, אֵין אָנוּ יְכֹלִים לָלֶכֶת מִכָּאן אֶלָּא עִמּוֹ. וְאִם טְעָנוֹת לְךָ קוּם וּטְלֵהוּ וַהֲבִיאֵהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּמַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר לָנוּ, אֱמֹר אוֹתוֹ לַמֶּלֶךְ”. אָמַר לוֹ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם: “אָחִי, הִתְנַצְלּוּתִי בְרוּרָה, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לַמְרוֹת פִּי הַמֶּלֶךְ. וְאוּלָם בֹּא עִמִּי אֶל הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי אֶשְׁתַּדֵּל לְהַצִּילְךָ מִיָּדוֹ אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים. וְאַל תִּפְחַד, שֶׁכֵּן כְּשֶׁיִּרְאֶה אוֹתְךָ יַכִּיר שֶׁמִּבְּנֵי הַיַּבָּשָׁה אַתָּה. וּכְשֶׁיֵּדַע שֶׁבֶּן־יַבָּשָׁה אַתָּה אֵין סָפֵק שֶׁיְּכַבֶּדְךָ וְיַחֲזִירְךָ לַיַּבָּשָׁה”. אָמַר עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה: “הַדֵּעָה בְּיָדְךָ, וַאֲנִי נִשְׁעָן בֵּאלֹהִים וְהוֹלֵךְ עִמְּךָ”. נִטָלוֹ וְהָלַךְ עִמּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ צָחַק וְאָמַר: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, חֲסַר־זָנָב”. וְהָיוּ כָל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ מִסָּבִיב לַמֶּלֶךְ צוֹחֲקִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: “חֲסַר־זָנָב הוּא”. נִגַּשׁ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם לַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעַ לוֹ מְסִבּוֹתָיו וְאָמַר לוֹ: "זֶה מִבְּנֵי הַיַּבָּשָׁה הוּא וִידִידִי וְאֵין הוּא חַי בְּתוֹכֵנוּ, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב לֶאֱכֹל דָּגִים אֶלָּא מְטֻגָּנִים אוֹ מְבשָּׁלִים, וְהַבַּקָּשָׁה הִיא שֶׁתִּתֵּן לִי רְשׁוּת שֶׁאַחֲזִיר אוֹתוֹ אֶל הַיַּבָּשָׁה. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “בִּהְיוֹת שֶׁכָּךְ הוּא הָעִנְיָן, וְאֵין הוּא חַי אֶצְלֵנוּ, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ רְשׁוּת לְהַחֲזִירוֹ לִמְקוֹמוֹ אַחֲרֵי שֶׁנְּכַבְּדוֹ כִבּוּד אוֹרְחִים”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “הַגִּישׁוּ כִבּוּד”. הֵבִיאוּ לוֹ דָּגִים מִינִים וְסוּגִים, וְאָכַל כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ המֶלֶךְ: “בַּקֵּשׁ מִמֶּנִִּי טוֹבָה”. אָמַר לוֹ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁׁיְּהֵא מַחַסְדְּךָ לָתֵת לִי אֲבָנִים־טוֹבוֹת”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “קָחוּהוּ אֶל בֵּית הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וְהַנִּיחוּ לוֹ שֶׁיִּבְחַר לוֹ מַה שֶּׁהוּא חָפֵץ”. לְקָחוֹ יְדִידוֹ אֶל בֵּית הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וּבָחַר לוֹ כְפִי מַה שֶּׁרָצָה. אַחַר כָּךְ חָזַר עִמּוֹ לְעִירוֹ וְהוֹצִיא לוֹ צְרוֹר וְאָמַר לוֹ: “טֹל זֶה לְפִקָּדוֹן אִתְּךָ וְהוֹלֵךְ אוֹתוֹ אֶל קֶבֶר הַנָּבִיא – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם”. נְטָלוֹ כְּשֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה בְּתוֹכוֹ. יָצָא עִמּוֹ לְהוֹלִיכוֹ אֶל הַיַּבָּשָׁׁה, וְרָאָה בְדַרְכּוֹ זִמְרָה וְשִׂמְחָה וְשֻׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים דָּגִים, וַאֲנָשִׁׁים אוֹכְלִים וּמְזַמְּרִים וְהֵם שְׁרוּיִים בְּשִׂמְחָה רַבָּה. אָמַר לוֹ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה לעַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם: “מַה לְּאֵלֶּה הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵם בְּשִׂמְחָה רַבָּה? כְּלוּם חֲתֻנָּה אֶצְלָם”? אָמַר לוֹ בֶּן־הַיָּם: “אֵין אֶצְלָם חֲתֻנָּה, וְאוּלָם מֵת לָהֶם מֵת”. אָמַר לו: “כְּלוּם כְּשֶׁמֵּת אֶצְלְכֶם מֵת שְׂמֵחִים אַתֶּם וְשָׁרִים וְאוֹכְלִים?” אָמַר לוֹ: “הֵן. וְאַתֶּם אַנְשֵׁי־הַיַּבָּשָׁה, מָה אַתֶּם עוֹשִׂים?” אָמַר לוֹ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה: “כְּשֶׁמֵּת אֶצְלֵנוּ מֵת, נִתְאַבֵּל עָלָיו וְנִבְכֶּה, וְהַנָּשִׁים סוֹפְקוֹת עַל פְּנֵיהֶן וְקוֹרְעוֹת חָזָיּוֹת בִגְדֵיהֵן מֵאֵבֶל עַל זֶה שֶׁמֵּת”. נָעַץ בּוֹ עַבְּדֻ־אללָּהּ עֵינָיו בְּעַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה וְאָמַר לוֹ: “תֵּן לִי חֲזָרָה אֶת הַפִּקָּדוֹן”. נָתַן אוֹתוֹ לוֹ. אַחַר־כָּךְ הוֹצִיא אוֹתוֹ אֶל הַיַּבָּשָׁה וְאָמַר לוֹ: “כְּבָר הִפְסַקְתִּי יְדִידוּתִי עִמְּךָ וְחֶבְרָתִי. וּמֵהַיּוֹם וָהָלְאָה לֹא תִרְאֵנִי וְלֹא אֶרְאֶה אוֹתְךָ”. אָמַר לוֹ: “דְּבָרִים אֵלֶּה מִשּׁוּם מָה הֵם?” אָמַר לוֹ: “כְּלוּם אֵין אַתֶּם בְּנֵי־הַיַּבָּשָׁה פִּקְדוֹן אֱלֹהִים”? אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה לֹא תִשְׂמְחוּ כְּשֶׁאֱלֹהִים נוֹטֵל פִּקְדוֹנוֹ, אֶלָּא בּוֹכִים עָלָיו. וְכֵיצַד אֶמְסֹר לְיָדְךָ פִקְדוֹנוֹ שֶׁל הַנָּבִיא, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם, וְאַתֶּם כְּשֶׁנּוֹלָד לָכֶם וָלָד תִּשְׂמְחוּ בוֹ, עִם זֶה שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שָׂם בְּקִרְבּוֹ אֶת הַנְּשָׁמָה לְפִקָּדוֹן, וּכְשֶׁהוּא נוֹטְלוֹ יִקְשֶׁה עֲלֵיכֶם וְתִבְכּוּ וְתִתְאַבְּלוּ? אֵין לָנוּ חֵפֶץ בְּחֶבְרַתְכֶם”. עָזַב אוֹתוֹ וְהָלַךְ לַיָּם. לָבַשׁ עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיַּבָּשָׁה אֶת בְּגָדָיו וְלָקַח אֶת אֲבָנָיו הַטּוֹבוֹת, וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל הַמֶּלֶךְ. פָּגַשׁ אוֹתוֹ בְּכִסּוּפִים וְשָׂמַח בּוֹ וְאָמַר לוֹ: “כֵּיצַד שְׁלוֹמְךָ, חֲתָנִי? וּמַה סִּבַּת הֵעָדֶרְךָ מֵאִתִּי כָּל הַזְּמַן הַזֶּה?” סִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ, וּמַה שָּׁרָאָה מִן הַנִּפְלָאוֹת בַּיָּם. תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ עַל כָּךְ. אַחַר־כָּךְ הִגִּיד לוֹ מַה שֶּׁאָמַר עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם. אָמַר לוֹ: “אַתָּה שָׁגִיתָ כְּשֶׁהִגַּדְתָּ לוֹ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה”. הָיָה מַמְשִׁיךְ מֶשֶׁך זְמַן, הוֹלֵךְ אֶל שְׂפַת־הַיָּם וְקוֹרֵא לְעַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן־הַיָּם, וְלֹא עָנָהוּ וְלֹא בָא אֵלָיו וְנִכְרְתָה תִקְוָתוֹ מִמֶּנּוּ. הָיוּ שְׁרוּיִים הוּא וְהַמֶּלֶךְ חוֹתְנוֹ וּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם בַּמַּצָּב הַשָּׂמֵחַ בְּיוֹתֵר וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת וּמֵתוּ כֻלָּם. יִשְׁתַּבַּח הַחַי אֲשֶׁר לֹא יָמוּת, אֲדוֹן הַמְּלוּכָה וְהַמַּלְכוּת, וְהוּא כֹל יָכוֹל וְטוֹב לְעוֹבְדָיו וְיוֹדְעָיו.
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.