רקע
יצחק ליבוש פרץ
חוֹיזיק
יצחק ליבוש פרץ
תרגום: שמשון מלצר (מיידיש)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: יידיש
פרטי מהדורת מקור: דביר; תשכ"א

(שיחה)

– אתם מכירים את חוֹיזיק?

– בוַדאי!

– היכן הוא נמצא?

– והיכן אינו נמצא? ברחוב, בבתים, בבית-הכנסת, בבית-המדרש, ותכופות הוא יושב בבית-הסוהר!

– בריאה נאה!

– וכי עתיד הוא למות על משכבו?

– מה מראהו?

– כמראֵה חוֹיזיק! עור ועצמות; עור של קלף עם יבלות וצלקות ופגימות צוחקניות-בוכיות; עינַים יש לו משונות; מבט-עין שלו אין בכוחו של אדם בעל-ביתי לשׂאתו. שׂפתים יש לו מצורבות, דקות, מהודקות. דומה שאין הוא פותח אותן, ואף-על-פי-כן נשפכות מחטין-מחטין מתוך פיו, והן דוקרות לכל אדם ואדם בכל האֵברים.

– ומה לבושו?

– קריעה-בלאה! ומה סבור אתה? תריסר של בגדים לו, אבל הכול נקבים-נקבים, וחוֹיזיק בולט ונשקף מתוך כולם…

– מהיכן ירק זה חי?

– מצרות, מכאב-שינַים ומחלי-מעים וממחוּש-הכבד ומחולשת-הלב! מהיכן יהא חי? כשאדם הוא אדם לא-יוצלח! אמת שהוא בקי באותיות הזעירות, אך מסוגל – אינו מסוגל לשום דבר. קודם שעמדו על טיבו עוד היו מרחמים עליו, הרי הוא תלמיד-חכם, ומשום מה לא! ועשׂו אותו מגיד-מישרים. מה עושׂה הקדוש ברוך הוא, הולך ונפטר לעולמו ראש-הקהל, יהודי גביר, איש-המעשׂה ואיש-הגדוּלה, ובא הלה ומספיד אותו הספד כזה, שכל הקהל כולו כמעט נתפקע מרוב צחוק; עזרת-הנשים צחקה, אתה מבין?! אם כך, חסל סדר מגידות! עושׂים אותו בדחן; ומתארע שוב שמזדמנת חתונה של גבירים, שי"ן אלף רוּבּל-כסף נדוניה… והוא משׂמח חתן וכלה כך, שכל האורחים מתמוגגים מרוב בכיה! וההספד היה דוקא מסוגל לעורר לבכי, והבדחנות היתה עשׂויה לעורר לצחוק, אך פרצוף-הפנים, העוָיות מוציאות את האדם מן הכלים! כשאומרים פה אחד לא יוצלח! אדם שקללת אלהים רובצת עליו!

– קללת אלהים?

– אמנם כן, קללת אלהים, כל מקום שהוא נכנס לשם המאֵרה נכנסת עמו! יין שבמרתף מחמיץ, חלב שבבית מחמיץ, בתולות יפות ונשים חינניות שלאחר חתונתן מאבדות את חנן וחסדן ונמאסות על רואיהן; בעלי-צדקה נעשׂים רמאים, גדולי הבעלי-בּתים – חדלי אישים! וגבאיות של צדקה – רחמנא ליצלן, למה הללו הופכות ונעשׂות! למשל – עושׂים חשבון של מעוֹת-צדקה, מתן-בסתר, קופת מאיר בעל-הנס, וסתם חברה, בידוע שצריך להיות עודף ויותרת! הקופה יש לה מנעול, הגבאים בידוע שהם נקיי-כפּים, ההוצאות קטנות, ההכנסות – גדולות ובשפע. חוֹיזיק נכנס – מיד חסרות שלוש רביעיות מן הכספים! ממש מתחת לאצבעות נעלם מה שנעלם! וכשהוא רוצה, הוא מוסיף ומראה עוד את מעשׂי-הכשפים שלו ואחיזות-העינים ומוצא את הכסף אצל הרב או אצל הגבאי בתוך המגף! כשהוא מצוי במקום מן המקומות, הולכים שם לאבּוּד אפילו כספים שלא נספרו עוד כלל! כל מקום שהוא תוקע לשם חוטמו, חסל סדר אמונה, סדר בטחון וסדר אשראי!

– כיצד מניחים לו לשכזה לבוא ולהכּנס לתוך ביתו של יהודי?

– באמת אין מניחין, אבל הוא מתגנב אף-על-פי-כן לכל מקום ונכנס… מה סבור אתה, נזהרים ונשמרים מפניו כמפני האש. הרב בורח כמטחוי קשת, דיינים בורחים בבהלה, כרסיהם של בעלי-בתים מרעידות מפניו כמתוך הקדחת, גדולי המשׂכילים לשונם נאלמת בפיהם, בעלי-צדקה משפילים עיניהם כגנבים גמורים, ונשים – רחמנא ליצלן – מפילות ולדותיהן מפּחד! ואפילו בתולות…

– מהיכן הגיעה אליכם מציאה זו?

– הקדוש ברוך הוא לבדו יודע! כל מקום שאין מזריע, הוא עולה שם ומופיע! כאן הוא עולה וצומח מתחת לקרקע, כאן הוא יורד ונופל כמן הרקיע, כאן השד נושׂאו בכנפיו ומביאו מארבע הרוחות… הוא עצמו אינו יודע, מהיכן תחילתו וראשיתו.

– והוא יחיד ובודד?

– בודד כמו אבן! לא קרוב ולא גואל… ואין פלא בדבר; שם בריה אינה רוצה להודות בקרבתה אליו, והוא עצמו וַדאי שלא היה מכיר אפילו את אביו-מולידו…

– מין כשוּף?

– מין כשוּף!

המלצות קוראים
תגיות