I    🔗

לפעמים תזרח השמש משמים בהירים

או תבקיע היקומה מתוך עננים:

כל השדות עוטים אז אור,

רוב ההרים לובשים צללים

והטבע צוחקה.

לפעמים ירעם הרעם והברק יבריק,

ומשחור הרקיע יֵרדו גשמים:

עגומים אז השדות במימיהם,

שוממים אז ההרים בערפלם

והטבע בוכיה.

II    🔗

לפעמים יעבר קו־שמש תוך לבבי

ועיני נערה תציתוני לפידות:

החיים יפים אז לפני,

וחלומַי עפים אז לשַמי

ואנכי צוחק…

לפעמים יִרחף המות על ראשי

ומכתב פתאמי יבשרני “נגמר”:

ארורים אז החיים בעורקי,

שחורים אז חלומַי בעיני

ואנכי בוכה.

III    🔗

צחקנות ובכינות – היא הבריה,

פעמים הראשונה, פעמים האחרונה

והיוצר ימשל בהן.

בכינות וצחקנות – גם החיים

על פי רוב הראשונה, לפעמים האחרונה

והאדם משחק להן.