סִפְּרוּ שֶׁהָארוּן אַלרְרַשִּׁיד נָדְדָה שְׁנָתוֹ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה עַד מְאֹד, וְהִטְרִידוּהוּ הִרְהוּרִים קָשִׁים. קָם וְהִתְהַלֵּךְ בַּאֲגַפֵּי אַרְמוֹנוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְתָא שֶׁעָלָיו וִילוֹן. הֵרִים אֶת הַוִּילוֹן וְרָאָה בְּרֹאשׁ הַתָּא מִטָּה, וְעַל אוֹתָהּ מִטָּה מַשֶּׁהוּ שָׁחֹר, כְּאִלּוּ הוּא אָדָם יָשֵׁן, וְלִימִינוֹ נֵר דּוֹנַג וְלִשְׂמֹאלוֹ נֵר. וַעֲדַיִן הוּא מִסְתַכֵּל לָזֹאת וְתָמֵהַּ עָלָיו, וְהִנֵּה קַנְקַן מָלֵא יַיִן מֻבְחָר וְהַכּוֹס עָלָיו. כְּשֶׁרָאָה זֹאת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, תָּמַהּ בְּלִבּוֹ וְאָמַר: “כְּלוּם תְּהֵא חֶבְרָה זוֹ לְשָׁחֹר מֵעֵין זֶה?” קָרַב לַמִּטָּה, וְרָאָה שֶׁמַַּה שֶּׁעָלֶיהָ נַעֲרָה יְשֵׁנָה, וְהָיְתָה עֲטוּפָה בְּשֶׁפַע שְׂעָרָהּ. גִּלָּה אֶת פָּנֶיהָ וְרָאָה אוֹתָהּ דּוֹמָה לְאַגַּן הַסַּהַר בְּלֵיל שְׁלֵמוּתוֹ. מִלֵּא הַכַּלִיף אֶת הַכּוֹס מִן הַיַּיִן וְשָׁתָה אוֹתוֹ לִכְבוֹד וֶרֶד לֶחְיָהּ, וְנָטְתָה נַפְשׁוֹ אֵלֶיהָ וְנִשֵּׁק סִימָן שֶׁהָיָה בְּפָנֶיהָ. הֵקִיצָה מִשְּׁנָתָהּ, כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת:

“הוֹי נֶאֱמַן אֱלֹהִים, מַה זֶּה הַדָּבָר?”

אָמַר לְעֻמָּתָהּ:

"אוֹרֵחַ עַל שְׁכוּנְכֶם עָבַר עָבוֹר

לְמַעַן תְּאָרְחוּהוּ עַד הַבֹּקֶר אוֹר".

אָמְרָה:

“עֵינִי וְאָזְנִי תְבָרֵךְ אֵת אֲשֶׁר אֵלֵינוּ סָר”.

הִגִּישָׁה אֶת הַמַּשְׁקֶה וְשָׁתוּ יַחַד. אַחַר־כָּךְ נָטְלָה אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, וְתִקְּנָה מֵיתָרָיו, וּפָרְטָה עָלָיו עֶשְׂרִים וְאַחַת נְעִימוֹת וְחָזְרָה אֶל הָאֹפֶן הָרִאשׁוֹן וְהִנְעִימָה זְמִירֹות וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

לְשׁוֹן אַהֲבָה בְּתוֹךְ נִשְׁמָתִי לָךְ יַבִּיעַ,

כִּי אוֹתָךְ אֲנִי אוֹהֵב, לָךְ יַשְׁמִיעַ.

וְעַל חֳלִי כִּי רָב יַגִּיד עֵד לִי קָם,

וְלֵב פָּצוּעַ מִפֵּרוּדֵךְ יַהֲלֹם, נִפְעָם. וְעַד מָה אַעֲלִים אַהֲבָה אֲשֶׁר תַּמְסֵנִי,

וְצַעֲרִי הוֹלֵךְ וָרָב, וְדֶמַע תַּזִּיל עֵינִי.

לֹא יָדַעְתִּי לִפְנֵי אַהֲבָתֵךְ מָה אַהֲבָה, כְּלוּם.

וְאוּלָם אֲשֶׁר חָרַץ אֱלֹהִים עַל הַבְּרִיאָה, יָקוּם.

כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ אָמְרָה: “עֲשׁוּקָה אֲנִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁלֹשִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשִּׁפְחָה אָמְרָה: “עֲשׁוּקָה אֲנִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לָהּ: “לָמָּה זֶּה? וּמִי הוּא שֶׁעֲשָׁקָךְ?” אָמְרָה לוֹ: “בִּנְךָ קָנָה אוֹתִי בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים, וּבִקֵּשׁ לָתֵת אוֹתִי לְךָ. שָׁלְחָה לוֹ בַּת דּוֹדְךָ אֲחִי אָבִיךָ¹ אֶת הַמְּחִיר, וְצִוְּתָה עָלָיו שֶׁיַּסְתִּירֵנִי מִפָּנֶיךָ בְּתָא זֶה”. אָמַר לָהּ: “שַׁאֲלִי מֵאִתִּי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלִי”. אָמְרָה לוֹ: “שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי מֵאִתְּךָ, שֶׁתִּהְיֶה לֵיל מָחָר אֶצְלִי”. אָמַר לָהּ: “אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. עָזַב אוֹתָהּ וְהָלַךְ לוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, פָּנָה וּבָא אֶל מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ וְשָׁלַח אֶל אַבּוּ נֻוָאס, וְלֹא מְצָאוּהוּ. שָׁלַח אֶת שׁוֹמֵר־הַסַּף לִשְׁאֹל עָלָיו, וְרָאָה אוֹתוֹ מֻחְזָק כְּעֵרָבוֹן בְּאַחַד בָּתֵּי הַמַּרְזֵחַ בִּגְלַל אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים, שֶׁהוֹצִיא אוֹתָם עַל אַחַד הַצְּעִירִים שֶׁטֶּרֶם צָמַח זְקָנוֹ. שָׁאַל אוֹתוֹ שׁוֹמֵר־הַסַּף לְמַצָּבוֹ. סִפֵּר לוֹ עִנְיָנוֹ וּמַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם צָעִיר וְיָפֶה שֶׁהוֹצִיא עָלָיו אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים. אָמַר לוֹ: “הַרְאֵנִי אוֹתוֹ, וְאִם רָאוּי הוּא לְכָךְ מָחוּל לְךָ”. אָמַר לוֹ: “הַמְתֵּן וְתִרְאֶה אוֹתוֹ עַכְשָׁו”. וַעֲדַיִן הֵם בַּשִּׂיחָה כְּשֶׁהַצָּעִיר קָרַב וּבָא. נִכְנַס עֲלֵיהֶם וְעָלָיו בֶּגֶד לָבָן וּמִתַּחַת לוֹ בֶּגֶד אָדֹם וּמִתַּחְתָּיו בֶּגֶד שָׁחֹר. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אַבּוּ־נֻוָאס עָלוּ אַנְחוֹתָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

נִגְלָה בִּלְבוּש־לָבָן הִגָּלוֹת,

בְּעֵינַיִם וְעַפְעַפַּיִם כְּמֵהוֹת כָּלוֹת.

אָמַרְתִּי: "עָבַרְתָּ וְשָׁלוֹם לֹא נָתַתָּ נָתוֹן,

בְּעוֹד אֲנִי בְּשָׁלוֹם מִמְּךָ אֶשְׂבַּע רָצוֹן?

יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר הֶעֱטָה לֶחְיְךָ וֶרֶד, לָבֵשׁ.

וְיִצֹּר בְּאֵין מַעֲצוֹר כָּל אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ".

אָמַר: "חֲדַל מֵהִתְוַכֵּחַ כִּי אֱלֹהַי אָדוֹן,

נִפְלָא בְּאוּמָנוּת מִבְּלִי כָּל גֵּרָעוֹן.

כִּי בִגְדִי כְפָנַי כְּגוֹרָלִי, לִי נִתָּן,

לָבָן בְּלָבָן הוּא, בְּתוֹךְ לָבָן".

כְּשֶׁשָּׁמַע הַצָּעִיר דְּבָרִים אֵלֶּה, קָרַע אֶת הַבֶּגֶד הַלָּבָן מֵעַל הַבֶּגֶד הָאָדֹם. כְּשֶׁרָאָהוּ אַבּוּ־נֻוָאס נִתְרַבְּתָה הִתְפַּלְּאוּתוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹפִיעַ בִּלְבוּשׁ כַּלָּנִית לִי אוֹיֵב,

הַמְכַנֶּה אֶת עַצְמוֹ אוֹהֵב.

וָאֹמַר מִתְפַּלֵּא: אַתָּה אַגַּן סַהַר,

וּבָאתָ בְמַרְאֶה זֶה נִפְלָא וּמוּזָר.

הָאֹדֶם² לְחָיֶיךָ זֶה אוֹתְךָ הֶעֱטָה,

אִם בְּדַם־הַלֵּב אוֹתוֹ צִבַּעְתָּ?

וַיֹּאמַר: הַשֶּׁמֶשׁ לִי לְבוּשׁ זֶה נָתַן,

מִדִּמְדּוּמֵי־הַשְּׁקִיעָה זֶה לֹא מִזְּמָן.

וַהֲרֵי בִּגְדִי וְהַיַּיִן וְלֶחְיִי,

פֶּלֶא בְּפֶלֶא בְּתוֹךְ פֶּלֶא פִלְאִי.

כְּשֶׁגָּמַר אַבּוּ־נֻוָאס אֶת שִׁירוֹ פָּשַׁט הַצָּעִיר אֶת הַבֶּגֶד הָאָדֹם וְנִשְׁאַר בַּבֶּגֶד הַשָּׁחֹר. כְּשֶׁרָאָהוּ אַבּוּ־נֻוָאס הִרְבָּה לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּכִסּוּפִים וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹפִיעַ בִּלְבוּשׁ שָחֹר, נִגְלָה

בְּתוֹךְ אֲפֵלָה לִבְנֵי־אָדָם הִתְגַּלָּה.

אָמַרְתִּי לוֹ: עָבַרְתָּ וְשָׁלוֹם לֹא נָתַתָּ לִי,

וַתְּשַׂמַּח לֵב מְקַנְּאִים וְאוֹיְבִים לְאֵידִי.

בִּגְדְךָ כְּשַׂעַרְךָ³ כְּמַזָּלִי הָיוּ,

שָׁחֹר בְּשָׁחֹר בְּתוֹךְ שָׁחֹר הוּא.

כְּשֶׁרָאָה זֹאת שׁוֹמֵר־הַסַּף, יָדַע אֶת מַצָּבוֹ שֶׁל אַבּוּ־נֻוָאס וְעֹז חִשְׁקוֹ, וְחָזַר אֶל הַכַּלִיף וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל דְּבַר מַצָּבוֹ. צִוָּה הַכַּלִיף לְהָבִיא אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים וְצִוָּה אֶת שׁוֹמֵר־הַסַּף לִטְּלָם וְלַחֲזֹר בָּהֶם אֶל אַבּוּ נֻוָאס וּלְסַלְּקָם בַּעֲדוֹ וּלְפַטְּרוֹ מִן הָעֲרֵבוּת. חָזַר בָּהֶם שׁוֹמֵר־הַסַּף וּפִטְּרוֹ, וּפָנָה עִמּוֹ וְהוֹלִיכוֹ אֶל הַכַּלִיף. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו, אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: "שָׂא בְאָזְנַי שִׁיר שֶׁיְּהֵא בוֹ: “הוֹי נֶאֱמַן הָאֱלֹהִים, מָה הָעִנְיָן הַזֶּה?”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ־נֻוָאס אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”, וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אָרַךְ לֵילִי בִּנְדוּדֵי שֵׁנָה וּפֻרְעָנִיּוֹת,

וְגֵוִי תָשַׁשׁ וְרַבּוּ הָרַעְיוֹנוֹת.

וָאָקוּם פַּעַם אֶתְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם מְגוּרַי,

וּפַעַם בְּתוֹךְ תָּאֵי חֲדָרַי.

וַתִּרְאֶינָה עֵינַי דְּמוּת שְׁחוֹר שָׁחֲרָה,

וְהִיא לְבָנָה הִתְכַּסְּתָה בִשְׂעָרָהּ.

אַךְ אַגַּן סַהַר מָלֵא קוֹרֵן הוּא

כִּקְנֵה עֲרָבָה, בֹּשֶת־פָּנִים מַעֲטֵהוּ.

וָאֵשְׁתְּ הַכּוֹס אֶגְמַע מִיָּדָהּ,

וָאֶגַּשׁ וָאֶשַּׁק הָאוֹת עַל לֶחְיָהּ,

וַתִּתְעוֹרֵר וְהִיא מִתְעַלְּפָה,

כְּעָנָף בְּעֵת מָטָר נִכְפְּפָה.

אַחַר קָמָה אֵלַי וַתֹּאמַר: “נֶאֱמָן עִם אֵל וּמָה הַדָּבָר?”. וְאָמַר: “אוֹרֵחַ דּוֹפֵק עַל שְׁכוּנְכֶם מְצַפֶּה לְמִקְלָט עַד שַׁחַר אִתְּכֶם”. וַתַּעַן וַתֹּאמַר: “בְּשִׂמְחָה אֲדוֹנִי, אֲכַבֵּד אוֹרֵחַ בְּאָזְנִי וְעֵינִי”.

אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “יַהֲרָגְךָ אֱלֹהִים, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיִיתָ נִמְצָא אִתָּנוּ”. תְּפָסוֹ הַכַּלִיף בְּיָדוֹ וּפָנָה וְהָלַךְ עִמּוֹ אֶל הַנַּעֲרָה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אַבּוּ־נֻוָאס, וְהָיְתָה עָלֶיהָ חֲלִיפַת בְּגָדִים תְּכֻלָּה וְצָעִיף תָּכֹל, רָבְתְה הִתְפַּלְּאוּתוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֱמֹר לַנָּאוָה צְעִיף תְּכֵלֶת לָהּ:

פָּנַיִךְ אֲחַלֶּה עָלַי לְחֶמְלָה.

כִּי הָאוֹהֵב בְּהִתְעַמֵּר בּוֹ אֲהוּבוֹ,

אַנְחוֹת כָּל תְּשׁוּקָה תִּסָּעַרְנָה בוֹ,

חֵי חִנֵּךְ לֹבֶן יְיַפֶּנּוּ,

הֲלֹא תִסְפְּדִי לְלֵב, חֵשֶׁק יִשְׂרְפֶנּוּ.

חוּסִי עָלָיו וּבָאַהֲבָה סַיְּעִי,

וְדִבְרֵי אֱוִיל בּוֹ יְדַבֵּר אַל תִּשְׁמְעִי.

כְּשֶׁגָּמַר אַבּוּ־נֻוָאס אֶת שִׁירוֹ, הִגִּישָׁה הַנַּעֲרָה אֶת הַמַּשְׁקֶה לַכַּלִיף. אַחַר־כָּךְ נָטְלָה אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, אֶת הָעוּד, בְּיָדָהּ וְהִנְעִימָה זֶמֶר, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

הַאִם עִם זוּלָתִי בְּאַהֲבָתְךָ בְּצֶדֶק תִּנְהַג,

וְאוֹתִי תַעֲשֹׁק וְתַרְחִיק, וְאַחֵר עָלֶיךָ יִתְעַנָּג?

וְאִלּוּ הָיָה לָאוֹהֲבִים שׁוֹפֵט, תְּבַעְתִּיכֶם לְפָנָיו.

אוּלַי הוּא בְּצֶדֶק יִשְׁפֹּט מִשְׁפָּטָיו.

וְאִם תִּמְנְעוּנִי מֵעֲבֹר עַל דַּלְתְּכֶם,

הִנֵּה מֵרָחוֹק אֶקְרָא שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם.

צִוָּה הַכַּלִיף לְהַרְבּוֹת בִּשְׁתִיָּה לְאַבּוּ־נֻוָאס עַד שֶׁיָּצָא מִדַּעְתּוֹ. אַחַר־כָּךְ הוֹשִׁיט לוֹ גָבִיעַ, שָׁתָה מִמֶּנּוּ גְמִיעָה וְהִשְׁאִיר אוֹתוֹ בְיָדוֹ. צִוָּה אוֹתָהּ הַכַּלִיף שֶׁתִּטֹּל הַגָּבִיעַ מִיָּדוֹ וְתַחְבִּיאוֹ. נָטְלָה אֶת הַגָּבִיעַ מִיָּדוֹ וְהֶחְבִּיאָה אוֹתוֹ תַּחַת בִּגְדָהּ. שָׁלַף הַכַּלִיף אֶת חַרְבּוֹ בְּיָדוֹ וְעָמַד לִמְרַאֲשׁוֹתֵי אַבּוּ־נֻוָאס וְדִרְבֵּן אוֹתוֹ בַחֶרֶב. הִתְעוֹרֵר וּמָצָא אֶת הַחֶרֶב שְׁלוּפָה בְּיַד הַכַּלִיף וּפָג הַשִּׁכָּרוֹן מֵרֹאשׁוֹ. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “שָׂא נָא בְאָזְנַי שִׁיר וְסַפֵּר לִי בוֹ עַל דְּבַר גְּבִיעֲךָ, וְאִם לָאו הֲרֵינִי מַתִּיז רֹאשְׁךָ”. נָשָׂא קוֹלוֹ וְאָמַר:

מַעֲשִׂיָּתִי בַּמַּעֲשִׂיּוֹת הָרַבָּה

הָיְתָה הַצְּבִיָּה לְגַנָּבָה.

כּוֹס יֵינִי גָנָבָה,

בְּעוֹד לְגִימָה לִי בָהּ.

הִסְתִּירַתּוּ בְמָקוֹם

לִי מַחֲנָק יִגְרֹם.

אַךְ בִּשְׁמָהּ לֹא אֲכַנָּהּ,

כִּי לַכַּלִיף הִנָּה.

אָמַר לוֹ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים: “יַהֲרָגְךָ אֱלֹהִים, מִנַּיִן יָדַעְתָּ זֶה, וְאוּלָם כְּבָר קִבַּלְנוּ מַה שֶּׁאָמַרְתָּ”, וְצִוָּה לָתֵת לוֹ בֶּגֶד־פְּאֵר וְאֶלֶף דִּינָר, וְנִפַטר לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר הוּא: