סִפְּרוּ שֶׁנְּשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים אַלְמַאֲמוּן יָשַׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בְּאַרְמוֹנוֹ, וְהֵבִיא אֵלָיו אֶת רָאשֵׁי מֶמְשַׁלְתּוֹ וּגְדוֹלֵי מַמְלַכְתּוֹ כֻלָּם, וְכֵן הֵבִיא לְפָנָיו אֶת הַמְשׁוֹרְרִים וְאֶת מֵרֵעָיו. וְהָיָה בְּתוֹךְ מֵרֵעָיו רֵעַ שֶׁהָיָה מְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתוֹ וּשְׁמוֹ מֻחַמָּד אַלְבַּצְרִי. פָּנָה אֵלָיו אַלְמַאֲמוּן וְאָמַר לוֹ: “מֻחַמָּד, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ הַלַּיְלָה הַזֶּה, שֶׁתְּסַפֵּר לִי מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא שְׁמַעְתִּיו מֵעוֹלָם”. אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, רְצוֹנְךָ שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְאָזְנַי אוֹ עִנְיָן שֶׁרָאִיתִי אוֹתוֹ בְעֵינַי?” אָמַר אַלְמַאֲמוּן: “סַפֵּר לִי, מֻחַמָּד, אֶת הַמֻּפְלָא שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם”. אָמַר: "דַּע, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁהָיָה בְיָמִים שֶׁעָבְרוּ אָדָם מֵעֲשִׁירֵי־הַנְּכָסִים, וְהָיְתָה מוֹלַדְתּוֹ בְתֵימָן. נָסַע מִתֵּימָן לִמְדִינַת בַּגְדָאד זֹאת, וְשָׁפְרָה עָלָיו שִׁבְתּוֹ בָהּ, וְהֶעֱבִיר אֶת נָשָׁיו וְהוֹנוֹ וּבָנָיו אֵלֶיהָ. וְהָיוּ לוֹ שֵׁשׁ נְעָרוֹת דּוֹמוֹת כְּאִלּוּ הֵן לְבָנוֹת, הָאַחַת לְבָנָה, וְהַשְּׁנִיָּה חוּמָה, וְהַשְּׁלִישִׁית שְׁמֵנָה, וְהָרְבִיעִית רָזָה וְהַחֲמִישִׁית צְהֻבָּה וְהַשִּׁשִּׁית שְׁחֹרָה. וְהָיוּ יְפוֹת־פָּנִים, שְׁלֵמוֹת הַתַּרְבּוּת, יוֹדְעוֹת אוּמָנוּת הַזִּמְרָה וּכְלֵי הַנִּגּוּן. אֵרַע שֶׁהֵבִיא נְעָרוֹת אֵלּוּ לְפָנָיו בְּיוֹם מִן הַיָּמִים וּבִקֵּשׁ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְשָׂמְחוּ. מִלֵּא אֶת הַכּוֹס וּנְטָלוֹ בְיָדוֹ וְרָמָז לַנַּעֲרָה הַלְּבָנָה וְאָמַר לָהּ: ‘הוֹי פְּנֵי הַיָּרֵחַ, הַשְׁמִיעִינִי מִן הֶעָרֵב שֶׁבַּמִּדְבָּר’. נָטְלָה אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, עוּד, וְתִקְּנָה אוֹתוֹ וְחָזְרָה עָלָיו עַל הַלְּחָנִים עַד שֶׁרָקַד הַמָּקוֹם. הִנְעִימָה זֶמֶר וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
לִי אָהוּב, דְּמוּתוֹ לְנֶגֶד עֵינַי,
וּשְׁמוֹ צָפוּן סָפוּן בִּצְפוּנַי.
בְּעֵת אֶזְכְּרֶנּוּ כֻּלִּי לֵבָב,
אוֹ כֻלִּי עַיִן בְּהִתְבּוֹנְנִי אֵלָיו.
אָמַר לִי מְחָרְפִי: ‘הֲלֹא אַהֲבָתוֹ תִּנְשֶׁה’,
אָמַרְתִּי: ‘אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה אֵיכָה יִהְיֶה?’
אָמַרְתִּי: 'מְחָרְפִי לֵךְ מִמֶּנִּי וַחֲדַל,
אַל נָא תָּקֵל בְּעֵינַי אֲשֶׁר לֹא יֵקַל'.
רָעַד אֲדוֹנָן בְּגִיל וְשָׁתָה כּוֹסוֹ וְהִשְׁקָה אֶת נַעֲרוֹתָיו. חָזַר וּמִלֵּא אֶת הַכּוֹס וּנְטָלוֹ בְיָדוֹ וְרָמַז לַנַּעֲרָה הַחוּמָה וְאָמַר לָהּ: ‘הוֹי אוֹר אֲשֶׁר מֵאוֹרָהּ יָאִירוּ אוֹרוֹת, והַנְּעִימָה בַנְּפָשׁוֹת, הַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ הַיָּפֶה אֲשֶׁר לְשִׁמְעוֹ יִתְפַּתּוּ’. נָטְלָה אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, וְחָזְרָה עָלָיו עַל הַלְּחָנִים עַד שֶׁעָלַץ הַמָּקוֹם, וְלָקְחָה שְׁבִי אֶת הַלְּבָבוֹת בְּמַבָּטֶיהָ, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
בְּחַיֵּי פָנֶיךָ, לֹא אֹהַב זוּלָתֶךָ,
עַד אָמוּת, וְלֹא אֶבְגֹּד בְּאַהֲבָתֶךָ.
הוֹי אַגַּן סַהַר מָלֵא חֵן, מְעֻלָּף,
כָּל יֹפִי תַּחַת דִּגְלְךָ יִסַּע וְחָלַף.
אַתָּה אֲשֶׁר נַעֲלֵיתָ עַל הַיֹּפִי בְּרֹךְ,
וֵאלֹהִים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים עָלֶיךָ יָסֹךְ.
רָעַד מִגִּיל בַּעֲלֵיהֶן וְשָׁתָה כּוֹסוֹ וְהִשְׁקָה אֶת הַנְּעָרוֹת. חָזַר וּמִלֵּא אֶת הַכּוֹס וּנְטָלוֹ בְיָדוֹ וְרָמַז אֶל הַנַּעֲרָה הַשְּׁמֵנָה וְצִוָּה אוֹתָהּ לְזַמֵּר וְלַהֲפֹךְ בְּשִׁירֵי חֵשֶׁק שׁוֹנִים. נָטְלָה אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, וּפָרְטָה עָלָיו פְּרִיטָה הַמְּסִירָה כָּל אֲנָחָה. נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
אִם רְצוֹנְךָ, הוֹי הַמְבֻקָּשׁ, יִכּוֹן יִשְׁלָם,
לֹא אָשִׁית לֵב כִּי יִכְעֲסוּ כָּל הָאָדָם.
וְאִם פָּנֶיךָ הַיָּפִים יָאִירוּ יַזְהִירוּ,
לֹא אֶשְׁעֶה לְכָל מַלְכֵי אֶרֶץ פָּנִים כִּי יַסְתִּירוּ.
מַטְּרָתִי רְצוֹנְךָ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ,
אַתָּה אֲשֶׁר כָּל יֹפִי מְיֻחָס לוֹ.
רָעַד בְּגִיל אֲדוֹנָן וְנָטַל אֶת הַכּוֹס וְהִשְׁקָה אֶת הַנְּעָרוֹת. חָזַר וּמִלֵּא אֶת הַכּוֹס וּנְטָלוֹ בְיָדוֹ וְרָמַז אֶל הַנַּעֲרָה הָרָזָה וְאָמַר: ‘הוֹי שְׁחֹרַת־עַיִן מִבְּנוֹת גַּן־עֵדֶן, הַשְׁמִיעִינוּ אֶת הַבִּטּוּיִים הַיָּפִים’. נָטְלָה אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, וְתִקְּנָה אוֹתוֹ וְחָזְרָה עָלָיו עַל הַלְּחָנִים וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הַאִם לֹא בְמִלְחֶמֶת־אֱלֹהִים מוֹתִי בָא לִי מִיָּדֶיךָ,
בִּרְחָקְךָ מִנִּי בְּעוֹד לֹא לִי אֹרֶךְ רוּחַ בִּלְעָדֶיךָ?
הַאִם אֵין שׁוֹפֵט בָּאַהֲבָה יִשְׁפֹּט בֵּינִי וּבֵינְךָ,
אֲשֶׁר יִדְרֹש מִשְׁפָּטִי וְיִפָּרַע לִי מִמְּךָ?
רָעַד אֲדוֹנָן מִגִּיל וְשָׁתָה אֶת הַכּוֹס וּנְטָלוֹ וְרָמַז אֶל הַנַּעֲרָה הַצְּהֻבָּה וְאָמַר: ‘הוֹי שֶׁמֶשׁ־הַיּוֹם, הַשְׁמִיעִינוּ מִן הַנָּעִים בַּשִּׁירִים’. נָטְלָה אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, וּפָרְטָה עָלָיו אֶת הַפְּרִיטוֹת הַנָּאוֹת בְּיוֹתֵר וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
לִי אָהוּב אֲשֶׁר בְּהוֹפִיעִי לְפָנָיו,
מִגַּלְגַּלֵּי עֵינָיו עָלַי חֶרֶב שָׁלַף.
יִדְרֹש אֱלֹהִים מִמֶּנּוּ אַךְ מִקְצָת מִשְׁפָּטִי,
כִּי נָהַג בִּי גַסּוּת וּבְיָדוֹ דַּם נִשְׁמָתִי.
כְּכָל אֲשֶׁר אֹמַר: ‘לִבִּי, סוּר מֵעָלָיו’,
לֹא יִטֶּה הַלֵּב אֶלָּא אֵלָיו.
הוּא שְׁאֵלָתִי בְּכָל הַבְּרִיּוֹת כֻּלָּן,
אַךְ בִּגְלָלוֹ בִי קִנְּאָה עֵין הַזְּמָן.
רָעַד אֲדוֹנָן בְּגִיל וְשָׁתָה וְהִשְׁקָה אֶת הַנְּעָרוֹת. חָזַר וּמִלֵּא אֶת הַכּוֹס וּנְטָלוֹ בְיָדוֹ וְרָמַז לַנַּעֲרָה הַשְּׁחֹרָה וְאָמַר: ‘הוֹי שְׁחֹרַת־הָעַיִן, הַשְׁמִיעִינוּ, וְלוּ לְפָחוֹת שְׁתֵּי־מִלִּים’. נָטְלָה אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, תִּקְּנָה אוֹתוֹ וְהִדְּקָה אֶת הַמֵּיתָרִים וּפָרְטָה מִסְפַּר נְעִימוֹת. חָזְרָה אֶל הַנְּעִימָה הָרִאשׁוֹנָה וְהִנְעִימָה זְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹי עַיִן הוֹרִידִי דֶמַע רַב,
כִּי בְצַעֲרִי קִיּוּמִי אָפֵס, וְנֶחֱרָב.
אֶסְבֹּל כָּל כְּאֵב בִּגְלַל אוֹהֵב, מֵעוֹדִי,
אֵלָיו הִסְכַּנְתִּי, וּמְקַנְּאִי יִשְׂמַח לְאֵידִי.
יַעַצְרֵנִי מִשּׁוֹשַׁן לֶחִי מְחָרֵף,
וְאוּלָם לִי לֵב אֶל שׁוֹשַׁנִּים יִכָּסֵף.
שָׁמָּה נָקְפוּ כּוֹסוֹת חָמֶר,
בִּשְׂמָחוֹת עִם נַגֵּן וָזָמֶר.
וֶאֱמוּנִים שָׁמַר לִי אוֹהֵב וָאֶעֱרֹג עָלָיו,
וַיִּזְרַח בְּנֶאֱמָנוּת אֹשֶר כּוֹכָב.
מִבְּלִי כָּל חֵטְא בִּי פָנָה וָסָר,
וּכְלוּם יֵשׁ דָּבָר מֵרִחוּק מָר?
וּבִלְחָיָיו שׁוֹשַׁן גָּמַל פָּרַח,
אֵיזֶה שׁוֹשַׁן לֶחִי, אֱלֹהִים יִתְבָּרָךְ.
וְאִלּוּ בַּדִּין הֻתַּר לְבִלְתִּי אַללָּה לִסְגֹּד,
כִּי אָז לוֹ הִשְׁתַּחֲוֵיתִי וְאוֹתוֹ אֶעֱבֹד.
אַחַר־כָּךְ קָמוּ הַנְּעָרוֹת וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי אֲדוֹנָן, וְאָמְרוּ לוֹ: ‘שְׁפֹט בֵּינֵינוּ בְּצֶדֶק אֲדוֹנִי’. הִסְתַכֵּל אֲדוֹנָן בְּיָפְיָן וְחִנָּן וַחֲלִיפוֹת צִבְעֵיהֶן, וְהִלֵּל אֱלֹהִים וְשִׁבַּח אוֹתוֹ וְאָמַר: ‘אֵין מִכֶּן אֲשֶׁר לֹא קָרְאָה קֻרְאָן וְלֹא לָמְדָה אֶת הַלְּחָנִים וַאֲשֶׁר אֵינָהּ יוֹדַעַת אֶת יְדִיעוֹת הַקַּדְמוֹנִים וְלֹא עִיְּנָה בְּדִבְרֵי יְמֵי הָאֻמּוֹת שֶׁחָלְפוּ, וַהֲרֵינִי מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁתָּקוּם כָּל אַחַת מִכֶּן וְתִרְמֹז בְּיָדָהּ עַל צָרָתָהּ, הַיְנוּ תִּרְמֹז הַלְּבָנָה עַל הַשְּׁחֹרָה וְהַשְּׁמֵנָה עַל הָרָזָה וְהַצְּהֻבָּה עַל הַחוּמָה, וּתְשַׁבַּח כָּל אַחַת מִכֶּן אֶת עַצְמָהּ וּתְגַנֶּה אֶת צָרָתָהּ. אַחַר־כָּךְ תָּקוּם צָרָתָהּ וְתַעֲשֶׂה כָמוֹהָ, וְאוּלָם שֶׁיְּהֵא זֶה בְּמַרְאֵה־מָקוֹם מִן הַקֻּרְאָן הַקָּדוֹשׁ וּמַשֶּׁהוּ מִן הַיְדִיעוֹת וְהַשִּׁירִים, כְּדֵי שֶׁנִּרְאֶה תַרְבּוּתְכֶן וִיפִי בִּטּוּיֵיכֶן’. אָמְרוּ לוֹ: ‘שָׁמַעְנוּ וְכִפְקֻדָּתְךָ נַעֲשֶׂה’.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁלֹשִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשְּׁפָחוֹת אָמְרוּ לָאִיש הַתֵּימָנִי: ‘שָׁמַעְנוּ וְכִפְקֻדָּתְךָ נַעֲשֶׂה’. קָמָה הָרִאשׁוֹנָה בָהֶן, וְהִיא הַלְּבָנָה וְרָמְזָה עַל הַשְּׁחֹרָה וְאָמְרָה לָהּ: 'אוֹי לָךְ שְׁחֹרָה, כְּבָר נֶאֱמַר שֶׁהַלָּבָן אָמַר: 'אֲנִי הָאוֹר הַמַּזְהִיר, אֲנִי הַיָּרֵחַ הָעוֹלֶה וּמֵאִיר. צִבְעִי בָּרוּר מַבְהִיק וּמִצְחִי מַזְהִיר, וְעַל יָפְיִי אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:
לְבָנָה חַלְקַת הַלְּחָיַיִם, עֲדִינָה,
כְּאִלּוּ הִיא בַיֹּפִי סְפוּנָה, פְּנִינָה.
אַלִיף זָקוּף גִּזְרָתָהּ, וְחִיּוּךְ לָהּ
כַּמִּים, וְנוּן1 גַּבָּתָהּ מֵעַל לָהּ.
כְּמוֹ חִצִּים מַבָּטֶיהָ, וְגַבָּתָהּ
קֶשֶׁת חָבְרָה לָהּ הַמָּוְתָה.
בִּלְחִי יְקוֹמָה: בְּהוֹפִיעַ לֶחְיָהּ הִנָּהּ
כְּוֶרֶד וַהֲדַס וַאֲפוּנָה רֵיחָנִית וְשׁוֹשַׁנָּה.
וְהֶעָנָף לַגַּן נִמְסַר מַטָּעוֹ,
אַךְ עֲנַף קוֹמָתֵךְ כַּמָּה גַנִּים בּוֹ.
צִבְעִי דוֹמֶה לַיּוֹם הַנָּעִים וְלַפֶּרַח הָרַעֲנָן, שֶׁזֶּה עַתָּה לֻקַּט, וְלַכּוֹכָב הַמַּבְרִיק. וּכְבָר אָמַר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְּסִפְרוֹ הַיָּקָר לִנְבִיאוֹ מֹשֶה עָלָיו הַשָּׁלוֹם: ‘וְהָבֵא יָדְךָ בְּחֵיקְךָ תֵּצֵא לְבָנָה מִבְּלִי כָּל רָעָה’2, וְאָמַר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה: ‘וְאוּלָם אֵלֶּה אֲשֶׁר לְבָנִים פְּנֵיהֶם, הִנֵּה הֵם בְּרַחֲמֵי אֱלֹהִים. יִהְיוּ בָהֶם עוֹלָמִים’3. וַהֲרֵי צִבְעִי אוֹת וּמוֹפֵת וְחִנִּי עַד לְתַכְלִית וְיָפְיִי כָּלִיל עַד לְאַחֲרִית. וְאוֹתִי יַהֲלֹם מַלְבּוּשׁ, וְאֵלַי תִּטֶּינָה הַנְּפָשׁוֹת. וּבַלֹּבֶן מַעֲלוֹת רַבּוֹת, מֵהֶן שֶׁהַשֶּׁלֶג יֵרֵד מִן הַשָּׁמַיִם לָבָן. וּכְבָר אָמְרוּ: הַיָּפֶה בַּגְּוָנִים הַלָּבָן. וְהַמֻּסְלִמִים מִתְהַדְּרִים בַּמִּצְנָפוֹת הַלְּבָנוֹת. וְאִלּוּ הָיִיתִי הוֹלֶכֶת וּמוֹנָה מַה שֶּׁיֶּשׁ בּוֹ מִן הַשֶּׁבַח, הָיָה הַבֵּאוּר אָרֹךְ. וְאוּלָם מַה שֶּׁהוּא מְעַט וּמַסְפִּיק, טוֹב מִמַּה שֶׁהוּא רַב וְאֵינוֹ מַסְפִּיק. וּלְבַסּוֹף אַתְחִיל בְּגִנּוּיֵךְ שְׁחֹרַת־הַצֶּבַע, גּוֹן הַדְּיוֹ וּפִיחַ הַנַּפָּח וּפְנֵי הָעוֹרֵב הַמַּפְרִיד בֵּין אוֹהֵב לְאוֹהֵב4. וּכְבָר אָמַר הַמְשׁוֹרֵר, מְשַׁבֵּחַ אֶת הַלָּבָן וּמְגַנֶּה אֶת הַשָּׁחֹר:
הֲלֹא תִרְאֶה הַפְּנִינָה בְּצִבְעָהּ תִּיקָר,
וּשְׁחוֹר הַפֶּחָם מִטְעָן בַּאֲדַרְכְּמוֹן נִמְכָּר.
וְהַפָּנִים הַלְּבָנוֹת לְגַן־עֵדֶן יוּבְאוּ,
וּבַפָּנִים הַשּׁחֹרוֹת גֵּיהִנֹּם יְמַלְּאוּ.
וּכְבָר נִזְכַּר בְּאַחַת מִן הַמָּסוֹרוֹת בְּשֵׁם הַטּוֹבִים, שֶׁנֹּחַ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה יָשֵׁן בְּאַחַד הַיָּמִים, וּשְׁנֵי בָנָיו שֵׁם וְחָם יוֹשְׁבִים לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, וּבָאָה רוּחַ וְהֵרִימָה בְגָדָיו וְנִתְגַּלְּתָה עֶרְוָתוֹ. הִבִּיט אֵלָיו חָם וְצָחַק וְלֹא כִסָּהוּ, קָם שֵׁם וְכִסָּהוּ, הֵקִיץ אֲבִיהֶם מִשְּׁנָתוֹ, וְיָדַע מַה שֶּׁאֵרַע מֵאֵת שְׁנֵי בָנָיו וּבֵרֵךְ אֶת שֵׁם וְקִלֵּל אֶת חָם5. וְנַעֲשׂוּ פְנֵי שֵׁם לְבָנִים, וְיָצְאוּ הַנְּבִיאִים וְהַכַּלִיפִים הַמְיַשְּׁרִים דֶּרֶךְ וְהַמְּלָכִים מִצֶּאֱצָאָיו. וְהִשְׁחִירוּ פְנֵי חָם, וְיָצָא בוֹרֵחַ אֶל אֶרֶץ כּוּשׁ, וְיָצְאוּ הַכּוּשִׁים מִזַּרְעוֹ. וּכְבָר הִסְכִּימוּ בְּנֵי הָאָדָם בִּדְבַר מִעוּט שִׂכְלָם שֶׁל הַכּוּשִׁים. וּבְמָשָׁל אוֹמֵר הָאוֹמֵר: ‘כֵּיצַד זֶה יִמָּצֵא כּוּשִׁי בַּעַל־שֵׂכֶל?’. אָמַר לָהּ אֲדוֹנָהּ: ‘שְׁבִי, שֶׁבְּהַעֲרָכָה זוֹ דַי, וּכְבָר הִפְרַזְתְּ’. רָמַז לַשְּׁחֹרָה וְקָמָה וְרָמְזָה בְיָדָהּ עַל הַלְּבָנָה וְאָמְרָה: 'כְּלוּם אִי אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁנֶּאֱמַר בַּקֻּרְאָן שֶׁהוּרַד לִנְבִיא אֱלֹהִים הַשָּׁלוּחַ, דְּבָרָיו יִתְעַלֶּה: ‘וְהַלַּיְלָה בְּכַסּוֹתוֹ וְהַיּוֹם בְּהִתְגַּלּוֹתוֹ’6. וְאִלּוּלֵא שֶׁהָיָה הַלַּיְלָה נִכְבָּד יוֹתֵר לֹא הָיָה אֱלֹהִים נִשְׁבָּע בּוֹ, וְלֹא הָיָה מַקְדִּימוֹ לַיּוֹם, וְכָךְ דַּעְתָּם שֶׁל בַּעֲלֵי הַבִּינָה וְהַמַּחֲשָׁבָה. כְּלוּם לֹא יָדַעַתְּ שֶׁהַשְּׁחוֹר הוּא עֲדִי הַבַּחֲרוּת, וּכְשֶׁהַשֵּׂיבָה יוֹרֶדֶת פּוֹסְקִים הַתַּעֲנוּגוֹת וְקָרְבָה עֵת מוֹת. וְאִלּוּלֵא הָיָה הַיָּקָר מִכֹּל, לֹא הָיָה אֱלֹהִים שָׁת אוֹתוֹ גַּרְעִין הַלֵּב וְהָעַיִן. וּמַה יָפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:
אֶת הַשְּׁחֹרִים לֹא אֹהַב, כִּי אִם בַּאֲשֶׁר כָּלְלוּ יַחְדָּו
צֶבַע הַנְּעוּרִים וּבָבַת־הָעַיִן וְתוֹךְ הַלֵּבָב.
וְלֹא בִשְׁגָגָה לִבְנַת לְבָנִים אַנִּיחַ אֶזְנַח,
כִּי אֲנִי מִשֵּׂיבָה וְתַכְרִיכִים בָּרוֹחַ אֶבְרַח.
וְאָמַר שֵׁנִי:
הַשְּׁחֹרִים מִבִּלְתִּי הַלְּבָנִים, הֵם
לְאַהֲבָה רִאשׁוֹנִים וּזְכוּת יֶתֶר לָהֶם.
הַשְּׁחֹרִים אֹדֶם שְׂפָתַיִם גּוֹנָם,
וְהַלְּבָנִים בְּצֶבַע הַצָּרַעַת הִנָּם.
וְאָמַר אַחֵר:
שְׁחֹרָה אַךְ לְבָנִים מַעֲשֶׂיהָ, הָיְתָה
כָעַיִן אֲשֶׁר לְהָאִיר סְגֻלָּתָהּ.
אֲנִי, אִם הִשְׁתַּגַּעְתִּי אַל תִּתְפַּלְּאוּ,
שֹׁרֶשׁ הַשִּׁגָּעוֹן בַּמָּרָה הַשְּׁחֹרָה הוּא.
צִבְעִי כְּמוֹ בְּלֵיל אֹפֶל עֲלָטָה,
אִלּוּלֵא הִיא אוֹר יָרֵחַ לֹא אָתָה.
וְעוֹד זֹאת: כְּלוּם יִיטַב דֶּבֶק הָאֲהוּבִים אִם לֹא בַּלַּיְלָה? וַהֲרֵי דַי לְךָ בְּמַעֲלָה זוֹ וְחֶסֶד זֶה. וּמַה הוּא לְמִסְתּוֹר לָאוֹהֲבִים מִן הַמּוֹצִיאִים לַעַז וְהַגִּנּוּי כְּמוֹ שְׁחוֹר הַחֹשֶךְ? וְאֵין הֵם מְפַחֲדִים מִגִּלּוּי סוֹדָם שֶׁנִּמְשַׁל לְלִבְנַת הַבֹּקֶר. הֲרֵי לַחֹשֶךְ כַּמָּה מַעֲלוֹת הָרְאוּיוֹת לְצַיְּנָן. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:
אֲבַקְּרָם וּשְׁחוֹר הַלַּיִל לְמָגֵן לִי
וִיעַדְּנֵנִי, אַךְ לְבֶן הַבֹּקֶר יִתְגָּרֶה בִּי.
וְאָמַר שֵׁנִי:
וְכַמָּה לֵילֹות בִּלָּה הָאָהוּב מְשַׁעַשְׁעֵנִי, בַּלּוֹת,
וְיִהְיוּ לָנוּ לְמִסְתּוֹר מֵאֲפֵלָתוֹ קְוֻצּוֹת
וְכַאֲשֶׁר הוֹפִיעַ אוֹר הַבֹּקֶר פַּחַד בִּי עוֹרֵר,
וְאָמַר לוֹ: אַמְגּוּשִׁים עוֹבְדֵי־אֵשׁ יְשַׁקְּרוּ שַׁקֵּר.
וְאָמַר אַחֵר:
וַיְבַקְּרֵנִי בִּכְסוּת לַיִל מִסְתַּתֵּר,
מֵחִישׁ צְעָדָיו מִפַּחַד וּמֵהִזָּהֵר.
וָאָקוּם פּוֹרֶשֶׂת לֶחְיִי עַל דַּרְכּוֹ לְפָנָיו
בְּהַכְנֵעַ, וְשׁוּלַי בְּעִקְּבוֹתַי אֶסְחַב.
וְאוֹר יָרֵחַ בְּרֵאשִׁיתוֹ, סוֹדֵנוּ כִּמְעַט יְגַל,
כְּגֶזֶר צִפֹּרֶן מֵעַל הַצִּפֹּרֶן נֻטַּל.
וַיְהִי אֲשֶׁר הָיָה מֵאֲשֶׁר לֹא אֶזְכְּרֶנּוּ, חֲשֹׁב אַךְ טוֹב וְאַל תִּשְׁאַל עַל עִנְיָנֵנוּ.
וְאַחֵר אָמַר:
לֹא אֹהַב אֶת הַנָּפוּחַ בְּשָׂרוֹ רֻטְפַּשׁ
וְאוּלָם אֹהַב אֶת הַשָּׁחֹר הַזָּרִיז, בְּשָׂרוֹ כָּחַשׁ. כִּי אֲנִי אִישׁ אֶרְכַּב עַל סְיָח דַּק הַגֵּו
בְּיוֹם מֵרוֹץ־סוּסִים, עֵת זוּלָתִי עַל פִּיל רוֹכֵב.
וְאַחֵר אָמַר:
עֵת לַיְלָה הָאָהוּב בִּקְּרַנִי,
וָאֲחַבְּקֶנּוּ וְחִבְּקַנִי.
אַחַר לַנּוּ וְהִנֵּה כְבָר
עָלָה שַׁחַר וּמָהַר.
אֶשְׁאַל אֱלֹהִים אֱלֹהַי,
יָשׁוּב יְקַבֵּץ קִבּוּצַי.
וְאֶת הַלַּיְלָה לָנוּ יַאֲרִיךְ,
כָּל עוֹד בְּרֵעוּת שְׁכַב אַמְשִׁיךְ.
וְאִלּוּ הָיִיתִי הוֹלֵךְ וּמוֹנֶה מַה שֶּׁבַּשָּׁחֹר מִן הַשֶּׁבַח, אָרְכוּ הַבֵּאוּרִים. וְאוּלָם מַה שֶּׁהוּא מְעַט וּמַסְפִּיק טוֹב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רַב וְאֵינוֹ דַי, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָךְ הַלְּבָנָה, הֲרֵי צֶבַע הַצָּרַעַת וְהַחַבּוּרָה צִבְעֵךְ גּוֹרֵם לְצַעַר. וּכְבָר נִזְכַּר בַּמָּסֹרֶת שֶׁהַקֹּר הַמַּקְפִּיא בְּגֵיהִנֹּם, עֹנֶשֹ לַמְגֻנִּים. וּמִמַּעֲלוֹת הַשָּׁחֹר הוּא זֶה שֶׁמִּמֶּנּוּ הַדְּיוֹ שֶׁכּוֹתְבִים בָּהּ אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים. וְאִלּוּלֵא שְׁחוֹר הַמֹּר וְהָעִנְבָּר לֹא הָיָה הַבֹּשֶׂם מוּבָל שַׁי לַמְּלָכִים וְלֹא הָיָה לוֹ זֵכֶר. וְכַמָּה תְהִלּוֹת לַשָּׁחֹר. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:
כְּלוּם לֹא תִרְאֶה כִּי הַמֹּר רַב הַמְּחִיר,
וּבַאֲדַרְכְּמוֹן מִטְעָן לִבְנַת גִּיר,
וְכִי לִבְנַת־הָעַיִן7 אֶת הָאִישׁ תַּכְעִיר,
אַךְ שְׁחוֹר הָעַיִן אֶת חִצָּיו יִיר?
אָמַר לָהּ אֲדוֹנָהּ: ‘שְׁבִי, שֶׁמִּדָּה זוֹ יֶשׁ בָּהּ מִן הַמַּסְפִּיק’. יָשְׁבָה. רָמַז לַשְּׁמֵנָה וְקָמָה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁלֹשִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַתֵּימָנִי אֲדוֹן הַשְּׁפָחוֹת רָמַז לַשְּׁמֵנָה וְקָמָה. רָמְזָה בְיָדָה לָרָזָה וְחָשְׂפָה אֶת פִּרְקֵי יָדָהּ. לָבְשָׁה כֻּתֹּנֶת דַּקָּה וְאָמְרָה: 'הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁבְּרָאַנִי וְיִפָּה צוּרָתִי, וְעָשַׂנִי שְׁמֵנָה וְהֵיטִיב שָׁמְנִי, וְהִשְׁוַנִי לְעַנְפֵי עֵץ רַעֲנַנִּים, וְהוֹסִיף עַל יָפְיִי וְנוֹיִי, וְלוֹ הַתְּהִלָּה עַל מַה שֶּׁבִּכְּרַנִי וְכִבְּדַנִי בְּמַה שֶּׁהִזְכִּיר בְּסִפְרוֹ הַיָּקָר וְאָמַר יִתְעַלֶּה: 'וְהֵבִיא עֵגֶל שָׁמֵן8 וְשָׂמַנִי כַּגַּן הַכּוֹלֵל בְּתוֹכוֹ שְׁזִיפִים וְרִמּוֹנִים, וַהֲרֵי בְּנֵי הַכְּרַכִּים מִתְאַוִּים לָעוֹפוֹת הַשְּׁמֵנִים וְאוֹכְלִים מֵהֶם, וְאֵינָם אוֹהֲבִים עוֹף רָזֶה, וּבְנֵי־אָדָם מִתְאַוִּים לְבָשָׂר שָׁמֵן, וְכַמָּה לִי מִן הַתְּהִלּוֹת. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:
הִפָּרֵד מֵאֲהוּבָתְךָ, כִּי הָרוֹכְבִים קָמִים לְמַסָּעָם,
וּכְלוּם תּוּכַל לְהִפָּרֵד אַתָּה בֶּן־אָדָם?
הָיְתָה הֲלִיכָתָהּ בְּבֵית שְׁכֶנְתָּהּ,
הֲלִיכַת הַשְּׁמֵנָה לֹא בְחִפָּזוֹן וְלֹא לְאִטָּהּ.
וְלֹא רָאִיתִי אָדָם עוֹמֵד עַל הַקַּצָּב, שֶׁלֹּא יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בָּשָׂר שָׁמֵן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָךְ הָרָזָה, הֲרֵי שׁוֹקַיִךְ כְּשׁוֹקֵי הַצִּפּוֹר וּכְשַׁפּוּד הַתַּנּוּר וְאַתְּ קֶרֶשׁ הַצָּלוּב וּבְשַׂר הֶעָלוּב וְאֵין בָּךְ דָּבָר אֲשֶׁר יְשַׂמַּח אֶת הַלֵּב וִיעוֹרֵר, וְלֹא חֵן שֶׁיִּמְשֹׁךְ אֶת הַמְשׁוֹרֵר:
יִשְׁמְרֵנִי הָאֵל מֵאֲשֶׁר אוֹתִי יָכֹף
לִשְׁכַּב עַל יָצוּעַ כְּחֶבֶל וּמָשׁוֹף
לְכָל אֵבֶר לָהּ קֶרֶן יִתָּקַע בִּי
בִּשְׁנָתִי, וְעִם שַׁחַר עָיֵף גֵּוִי.
אָמַר לָהּ אֲדוֹנָהּ: ‘שְׁבִי, שֶׁבְּמִדָּה זוֹ יַסְפִּיק’. יָשְׁבָה. רָמַז לָרָזָה, וְקָמָה כְּאִלּוּ הִיא עֲנַף עֲרָבָה אוֹ קְנֵה בַּמְבּוּק, אוֹ סְעִיף עֵץ הַבֹּשֶׂם, וְאָמְרָה: 'הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר בְּרָאַנִי וְשָׁת אֶת הַחִבּוּר אִתִּי תַּכְלִית הַמְבֻקָּשׁ, וְהִשְׁוַנִי לְעָנָף אֲשֶׁר יִטּוּ אֵלָיו הַלְּבָבוֹת. וּכְשֶׁאֲנִי קָמָה, אֲנִי קָמָה קַלָּה, וּכְשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת אֲנִי יוֹשֶׁבֶת בְּחֵן. וַאֲנִי קַלָּת הָרוּחַ בִּשְׁעַת הִשְׁתַּעְשְׁעוּת. שְׁלֵוַת הַנֶּפֶשׁ בִּשְׁעַת מְנוּחָה, וְלֹא רָאִיתִי אָדָם שֶׁתֵּאֵר אֶת אֲהוּבוֹ וְאָמַר: ‘חֲבִיבִי כְּמִדַּת הַפִּיל’ וְלֹא ‘כָּהָר הָרָחָב וְהָאָרֹךְ’ וְאוּלָם ‘חֲבִיבִי דַּק הַגִּזְרָה וּתְמִיר הַקּוֹמָה’. מִקְצָת מִן הָאֹכֶל מַסְפִּיק לִי וּמְעַט מִן הַמַּיִם יַרְוֵנִי. שַׂחֲקִי קַל וְשַׁעֲשׁוּעִי נָאֶה, וַאֲנִי זְרִיזָה יוֹתֵר מִן הַצִּפּוֹר וְקַלַּת תְּנוּעָה יוֹתֵר מִן הַזַּרְזִיר, וְקִרְבָתִי שְׁאִיפַת הַחוֹשֵׁק וְתַעֲנוּג הַמְבַקֵּשׁ, וַאֲנִי נְאַת הַגִּזְרָה, יְפַת הַחִנּוּךְ כְּאִלּוּ הָיִיתִי עָנָף אוֹ קְנֵה בַּמְבּוּק אוֹ סְעִיף עֵץ בֹּשֶׂם, וְאֵין בַּיֹּפִי מָשְׁלִי, כְּמָה שֶׁאָמַר עָלַי הָאוֹמֵר:
אֶת גִּזְרָתֵךְ לְקָנֶה דִמִּיתִי,
וּדְמוּתֵך מְנַת גּוֹרָלִי שִׁוִּיתִי.
אֵלֵךְ וְאָבוֹא אַחֲרַיִךְ, אֶבָּהֵל,
אֲפַחֵד עָלַיִךְ מִפְּנֵי מְרַגֵּל.
וְלַדּוֹמֶה לִי יַעֲרֹג הָאוֹהֵב וִיאַבֵּד עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו הַחוֹשֵׁק, וַהֲרֵי אַתְּ שְׁמֵנַת־הַגּוּף, וַאֲפִלּוּ אַתְּ אוֹכֶלֶת אָכְלוֹ שֶׁל פִּיל לֹא יַשְׂבִּיעֵךְ כָּלִיל, לֹא הַרְבֵּה וְלֹא מְעַט. וְהַמְבַלֶּה עִמָּךְ לַיְלָה, יִיעַף בְּלִי קֵץ, וְלֹא יִמְצָא לִמְנוּחָתוֹ אִתַּךְ9 דֶּרֶךְ. מַה הוּא מִן הַנָּאֶה בְּעָבְיֵךְ, וּמַה מִּן הַחֵן וְרַחֲבַת הַלֵּב בְּגַסּוּתֵךְ? וְאֵין מַתְאִים לַבָּשָׂר הַשָּׁמֵן אֶלָּא שְׁחִיטָה בִּלְבָד. וְאֵין בּוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַגּוֹרֵם לִתְהִלָּה. אִם יִתְבַּדַח עִמָּךְ אָדָם, אַתְּ כּוֹעֶסֶת, וְאִם יִשְׁתַּעֲשַׁע אִתָּךְ, תִּצְטַעֲרִי, וּכְשֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת תִּנְשְׁמִי בִכְבֵדוּת, וּכְשֶׁאַתְּ אוֹכֶלֶת לֹא תִשְׂבְּעִי, וּכְבֵדָה אַתְּ מִן הָהָר וּכְעוּרָה מִן הַמְטֹרָף וּמִן הַמְּאֵרָה. אֵין לָךְ תְּנוּעָה, וְאֵין בָּךְ בְּרָכָה וְאֵין לָךְ עִנְיָן, אֶלָּא לֶאֱכֹל וְלִישַׁן. וּכְאִלּוּ הָיִית נֹאד נָפוּחַ אוֹ פִיל מָשְׁחַת הַצּוּרָה. וְזֶהוּ תַּכְלִית הָעַצְלוּת וְדֻגְמַת הַטֵּרוּף. וּבְסַךְ הַכֹּל אֵין בָּךְ דָּבָר הָרָאוּי לִתְהִלָּה. וּכְבָר אָמַר עָלַיִךְ הַמְשׁוֹרֵר.
כְּבֵדָה, לְנֹאד וְהוּא מְנֻפָּח דּוֹמָה,
וִירֵיכוֹתֶיהָ כַּעֲרֵמוֹת הַר, נֶעְרְמוּ עֲרֵמָה.
בְּהִתְהַלְּכָהּ בְּאֶרֶץ הַמַּעֲרָב וַתִּצְעַד,
מִכָּבְדָהּ גַּם הַמִּזְרָח יִרְעַד.
אָמַר לָהּ אֲדוֹנָהּ: ‘שְׁבִי שֶׁנִּמְלְאָה הַסְּאָה’, וְיָשְׁבָה. רָמַז לַצְּהֻבָּה וְקָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְהִלְּלָה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְשִׁבְּחָה אוֹתוֹ, וּבֵרְכָה אֶת בְּחִיר יְצוּרָיו לְפָנָיו, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם10. אַחַר־כָּךְ רָמְזָה בְיָדָה אֶל הַחוּמָה וְאָמְרָה:
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁלֹשִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשִּׁפְחָה הַצְהֻבָּה קָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְהִלְּלָה אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְשִׁבְּחָה אוֹתוֹ. אַחַר־כָּךְ רָמְזָה בְיָדָה עַל הַחוּמָה וְאָמְרָה לָהּ: 'אֲנִי הִיא הַמְסֻמָּן בַּקֻּרְאָן, וְתֵאֵר צִבְעִי הָרַחֲמָן, וְהִפְלָה אוֹתוֹ עַל כָּל הַצְּבָעִים בְּאָמְרוֹ בְּסִפְרוֹ הַגָּלוּי: ‘צְהֻבָּה צְהֻבָּה מְאֹד, מְשַׂמַּחַת רוֹאֶיהָ’11, הֲרֵי צִבְעִי פָּסוּק מְפֹרָשׁ, וְיָפְיִי תַכְלִית וְחִנִּי אַחֲרִית, שֶׁכֵּן צִבְעִי צֶבַע הַדִּינָר וְגוֹן הַכּוֹכָבִים וְהַלְּבָנוֹת, וְצֶבַע הַתַּפּוּחַ. וּמַרְאִי מַרְאֵה הַנָּאִים וְצֶבַע הַכַּרְכֹּם, מְשַׂגְשֵׂג עַל כָּל הַגּוֹנִים. וּמַרְאִי מֻפְלָא וְצִבְעִי נִפְלָא וַאֲנִי עֲנֻגַּת הַגּוּף, יִקְרַת הַמְּחִיר. וּכְבָר צָפַנְתִּי בִי כָּל סְגֻלָּה יָפָה, וְצִבְעִי בֵּין כָּל הַבְּרִיּוֹת יָקָר כַּזָּהָב, כַּפָּז. וְכַמָּה לִי מִן הַסְּגֻלּוֹת הַמְצֻיָּנוֹת. וְעַל שֶׁכְּמוֹתִי אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:
לָהּ חִוָּרוֹן צָהֹב, כְּצֶבַע הַשֶּׁמֶשׁ מַרְנִין,
וְיָפֶה לְמַרְאֶה כְּמוֹ הַדִּינָרִין.
לֹא יְחַקֶּה הַכַּרְכֹּם גַּם מִקְצָת זָהֳרוֹ,
לֹא, כִּי עַל יָרֵחַ נַעֲלָה תָאֳרוֹ.
וּלְבַסּוֹף אֶפְתַּח בִּגְנוּתֵךְ, חוּמַת הַצֶּבַע, שֶׁכֵּן אַתְּ גּוֹנוֹ שֶׁל הַכּוֹי, תִּסְלַדְנָה לְמַרְאֵךְ הַנְּפָשׁוֹת. וּכְשֶׁיִּהְיֶה מִצִּבְעֵךְ בְּמַשֶּׁהוּ, יְגַנּוּהוּ, וְאִם בְּמַאֲכָל יִהְיֶה, מְסֻמָּם הוּא, וְצִבְעֵךְ צֶבַע הַזְּבוּבִים, וּבוֹ כֵּעוּר הַכְּלָבִים וְהוּא מַבְעִית בֵּין הַצְּבָעִים, וּמִסִּימָנֵי הָאֲבֵלִים. וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי עַל דְּבַר זָהָב חוּם וְלֹא עַל פְּנִינָה וְלֹא עַל אֶבֶן יְקָרָה. וּכְשֶׁאַתְּ נִכְנֶסֶת לִצְרָכִים יִשְׁתַּנֶּה צִבְעֵךְ, וּכְשֶׁאַתְּ יְרֵאָה תּוֹסִיפִי כֵּעוּר עַל כֵּעוּרֵךְ. וְאֵין אַתְּ שְׁחֹרָה שֶׁתְּהִי נִכֶּרֶת בָּזֶה, וְאֵין אַתְּ לְבָנָה, שֶׁיְתָאֲרוּ אוֹתָךְ בּוֹ, וְאֵין לָךְ כְּלוּם מִן הַסִּימָנִים הַמֻּבְהָקִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלַיִךְ הַמְשׁוֹרֵר:
צֶבַע הָאָבָק לָהּ, אוֹתָהּ יְכַס
כֶּעָפָר בְּרַגְלֵי שָׁלִיחַ־רָץ נִרְמַס.
וְלֹא אַבִּיט אֵלֶיהָ, עֵינִי בָהּ בְּהַעִיפִי,
מִבְּלִי יִרְבֶּה בָהּ צַעֲרִי וְזַעְפִּי.
אָמַר לָהּ אֲדוֹנָהּ: ‘שְׁבִי, שֶׁכְּבָר נִמְלְאָה הַסְּאָה’. וְיָשְׁבָה. אַחַר־כָּךְ אָמַר לַחוּמָה, וְהָיְתָה בַּעֲלַת יֹפִי וָחֵן וְגִזְרָה וְחִטּוּב הָאֲבָרִים וְזֹהַר וּשְׁלֵמוּת. לָהּ גֵּו עָדִין וְשֵׂעָר שָׁחֹר. מְמֻצַּעַת הַקּוֹמָה וּוְרֻדַּת הַלְּחָיַיִם, בַּעֲלַת עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת, וְלֶחִי מָלֵא וְחָלָק. וּפָנִים נָאוֹת וְלָשׁוֹן נִמְלֶצֶת וּמָתְנַיִם רָזוֹת וַעֲגָבוֹת כְּבֵדוֹת, אָמְרָה: 'הַתְּהִלָּה לָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּרָאַנִי לֹא שְׁמֵנָה מְגֻנָּה וְלֹא רָזָה צְנוּמָה וְלֹא לְבָנָה כָּצָּרַעַת וְלֹא צְהֻבָּה כְּחֹולֵה הַמָּרָה וְלֹא שְׁחֹרָה בְּגוֹן הָאָבָק, אֶלָּא שָׁת צִבְעִי אָהוּב לְבַעֲלֵי בִינָה. וְכָל הַמְשׁוֹרְרִים מְשַׁבְּחִים אֶת הַחוּם בְּכָל לָשׁוֹן וְיִתְּנוּ יִתְרוֹן לְגוֹנָיו עַל כָּל הַגּוֹנִים, שֶׁכֵּן חוּם הַגָּוֶן סְגֻלָּה מְשֻׁבַּחַת. וְיִישַׁר כֹּחוֹ שֶׁל זֶה שֶׁאָמַר:
וּבַחוּמוֹת סְגֻלָּה, לוּ עִנְיָנָן יָדַעְתָּ,
עֵינְךָ בִּלְבָנוֹת וַאֲדֻמּוֹת לֹא נָתַתָּ.
נָאָה שִׂיחָתָן וּמַבָּטָן עֲגָבִים,
תְּלַמֵּדְנָה הָארוּת12 קְסָמִים וּכְשָׁפִים.
וְאָמַר שֵׁנִי:
מִי לִי יִתֵּן חוּם עַל יְצֻרָיו יְסֻפָּר,
חוּם יְפֵה־גֵו כְּרֹמַח קְנֵה־סַמְהָר13.
שְׁלֵווֹת, כֵּהוֹת עַפְעַפָּיו, רִתְמַת־שֵׂעָר מֶשִׁי לוֹ,
בְּלֵב אוֹהֲבוֹ הַנִּלְאֶה לָעַד מְקוֹמוֹ.
וְאָמַר אַחֵר:
בְּנַפְשִׁי נִשְׁבַּעְתִּי, הַחוּם תְּנַצֵּחַ
נְקֻדָּה מִצִּבְעוֹ, יִתְחַרֶה עִם הַיָּרֵחַ.
וְאִלּוּ דָבַק בּוֹ מִן הַלֹּבֶן שֶׁמֶץ־מָה,
כִּי אָז הוּמַר יָפְיוֹ וַיְהִי לִכְלִמָּה.
לֹא מִיֵּינוֹ אָדֹם הִשְׁתַּכַּרְתִּי, וְאוּלָם
קְוֻצּוֹתָיו עָזְבוּ שִׁכּוֹרִים כָּל הָאָדָם.
קִנְּאוּ הַסְּגֻלּוֹת זוֹ בְזוֹ עֲדֵי הִתְאַוּוּ
כָּל הַסְּגֻלּוֹת, לוּ שְׂעַר־לֶחְיוֹ יִהְיוּ.
וּמַה שֶּׁאָמַר עוֹד:
לָמָּה לֹא אֵט אֶל שְׂעַר לֶחִי נִרְאָה
בַּחוּם, דָּמָה לַחֲנִית הַכֵּהָה,
בְּעוֹד הוּא אַבְקַת שׁוֹשַׁן־מַיִם, לוֹ יִתֵּן
כָּל מְשׁוֹרֵר כַּפַּת־תָּמָר, כָּל חֵן?
אֶת כָּל הָאוֹהֲבִים מִתְהוֹלְלִים אֶרְאֶה,
בִּגְלַל נְקֻדַּת חֵן תַּחַת אִישׁוֹן שְׁחֹרָה תִגָּלֶה.
הַיְחָרְפוּנִי מְחָרְפִים כִּי סָכָל אֲנִי,
בִּגְלַל זֶה כֻּלּוֹ נְקֻדַּת חֵן? – עִזְבוּנִי.
וַהֲרֵי מַרְאִי נָאֶה וְגִזְרָתִי חֲטוּבָה וְצִבְעִי כְּמֵהִים אֵלָיו הַמְּלָכִים, וְאוֹהֲבִים אוֹתוֹ הַכֹּל, עָשִׁיר וְקַבְּצָן. וַאֲנִי נְעִימָה וְקַלָּה וְנָאָה וַחֲנוּנָה, עֲדִינַת הַגֵּו יִקְרַת הַמְּחִיר. וּכְבָר הָיִיתִי שְׁלֵמָה בִּיפִי הַתֹּאַר וְהַנִּמּוּס וְהַמְּלִיצָה, וַהֲרֵי חִיצוֹנִיּוּתִי נָאָה וּלְשׁוֹנִי נִמְלָצָה וְשִׂיחָתִי קַלָּה וּשְׂחוֹקִי חָנוּן. וְאוּלָם אַתְּ הֲרֵי דֹומַה אַתְּ לְחֶלְמִית בָּאבּ אַללּוּק14 צְהֻבָּה וְכֻלָּהּ כָּרִישׁ. אוֹי לָךְ, אֵפוֹא, קְדֵרַת הַטַּבָּחִים וַחֲלֻדַּת הַנְּחֹשֶׁת וּפְנֵי הַיַּנְשׁוּף וּמַאֲכַל הַזַּקּוּם15, הֲרֵי אֵין לָךְ מִן הַיֹּפִי כְּלוּם, וְעַל דּוֹמָה לָךְ אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:
עָלֶיהָ חִוָּרוֹן מִבְּלִי חֹלִי הוֹלֵךְ וָרָב;
לָזֹאת יֵצַר16 לְחָזִי וְרֹאשִׁי עָלַי יִכְאַב.
אִם לֹא אָשִׁיב אֶל לִבִּי אוֹתָהּ אֲבַזֶּה,
אֲנַשֵּׁק פַּרְצוּפָהּ, וָהִיא, אֶת שִׁנַּי תַּכְהֶה.
כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, אָמַר לָהּ אֲדוֹנָהּ: ‘שְׁבִי, שֶׁדַּי הוּא בְּמִדָּה זוֹ’. אַחַר־כָּךְ…
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁלֹשִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁגָּמְרָה הַשִּׁפְחָה אֶת שִׁירָהּ, אָמַר לָהּ אֲדוֹנָהּ: ‘שְׁבִי, שֶׁדַּי הוּא בְּמִדָּה זוֹ’. אַחַר־כָּךְ הִשְׁלִים בֵּינֵיהֶן וְהִלְבִּישׁ אוֹתָן בִּגְדֵי פְאֵר סִינִיִּים, וּפִזֵּר לָהֶן הַיְקָרוֹת לָעֶרֶךְ בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁל הַיַּבָּשָׁה וְהַיָּם. וְלֹא רָאִיתִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, בְּשׁוּם מָקוֹם וּבְשׁוּם זְמַן, יָפוֹת יוֹתֵר מֵאֵלּוּ הַנְּעָרוֹת הַיָּפוֹת".
כְּשֶׁשָּׁמַע אַלְמַאֲמוּן סִפּוּר זֶה מִפִּי מֻחַמָּד אַלְבַּצְרִי, פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “מֻחַמָּד, כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה מְקוֹמָן שֶׁל נְעָרוֹת אֵלּוּ וְאֶת אֲדוֹנָן? וּכְלוּם אֶפְשָׁר לְךָ לִקְנוֹתָן לָנוּ מִבַּעֲלֵיהֶן?”. אָמַר לוֹ מֻחַמָּד: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שָׁמַעְתִּי שֶׁאֲדוֹנָן לָהוּט בְּאַהֲבָתָן וְאִי־אֶפְשָׁר לוֹ לְהִפָּרֵד מֵהֶן”. אָמַר לוֹ אַלְמַאֲמוּן: “קַח אִתְּךָ לַאֲדוֹנָן מְחִיר כָּל נַעֲרָה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר, וְיַעֲלֶה סְכוּם אֵלֶּה מְחִיר שֶׁל שִׁשִּׁים אֶלֶף דִּינָר. שִׂים אוֹתָם עַל בְּנֵי לִוְיָתְךָ וּפְנֵה וָלֵךְ לְבֵיתוֹ וּקְנֵה אוֹתָן מִמֶּנּוּ”. נָטַל מֻחַמָּד אַלְבַּצְרִי מִמֶּנּוּ עֵרֶךְ כֶּסֶף זֶה, וּפָנָה וְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל בַּעֲלֵיהֶן שֶׁל הַנְּעָרוֹת, הוֹדִיעַ לוֹ, שֶׁנְּשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים מְבַקֵּשׁ לִקְנוֹתָן מִמֶּנּוּ בִּסְכוּם זֶה. וִתֵּר וּמְכָרָן, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וּשְׁלָחָן אֵלָיו. כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַנְּעָרוֹת אֶל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, סִדֵּר לָהֶן מְקוֹם מוֹשָׁב נָאֶה וְהָיָה יוֹשֵׁב בּוֹ אִתָּן, וְהָיוּ מְשַׁעַשְׁעוֹת אוֹתוֹ, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּא מִיָּפְיָן וְחִנָּן וַחֲלִיפֹות צִבְעֵיהֶן וִיפִי דִבְרֵיהֶן. וְהִמְשִׁיךְ בְּכָךְ מֶשֶׁךְ זְמַן. אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁאֲדוֹנֵיהֶן הָרִאשׁוֹן שֶׁמְּסָרָן, לֹא יָכֹל לְהַאֲרִיךְ־רוּחוֹ עַל פֵּרוּדָן, שָׁלַח מִכְתָּב אֶל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, מְתַנֶּה לְפָנָיו מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ לַנְּעָרוֹת מִן הָאַהֲבָה הָעַזָּה, וְתָכְנוֹ בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
גָּזַל מִמֶּנִּי שֵׁשׁ יָפוֹת נְעִימֹות,
וּלְשֵׁשׁ הַיָּפוֹת אֶשְׁלַח שְׁלוֹמוֹת.
הֵן שָׁמְעִי וּרְאוֹתִי וְחַיַּי
וּמַשְׁקִי וּמַאֲכָלִי וְשַׁעֲשׁוּעַי.
דָּבְקִי בְּיָפְיָן לֹא אֶשְׁכַּח,
אַחֲרֵיהֶן נֹעַם שְׁנָתִי הָלַךְ.
אוֹי לְאֹרֶךְ אַנְחָתִי וּבִכְיִי,
מִי יִתֵּן וּבָאָדָם לֹא נוֹצַרְתִּי אָנֹכִי.
עֵינַיִם, עַפְעַפַּיִם קִשְּׁטוּ אוֹתָן
כְּשְׁתֵּי קְשָׁתוֹת יָרוּ בִי חִצָּן.
כְּשֶׁבָּא הַמִּכְתָּב לְיַד הַכַּלִיף אַלְמַאֲמוּן, הִלְבִּישׁ אֶת הַנְּעָרוֹת מַלְבּוּשִׁים מְפֹאָרִים וְנָתַן לָהֶן שִׁשִּׁים אֶלֶף דִּינָר וּשְׁלָחָן אֶל בַּעֲלֵיהֶן. הִגִּיעוּ אֵלָיו וְשָׂמַח בָּהֶן תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו מִן הַמָּמוֹן. וְשָׁהָה אִתָּן בַּנְּעִימוֹת שֶׁבַּחַיִּים וְתַעֲנוּגוֹתֵיהֶם עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת. וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר:
-
האות “אליף” הערבית קו ישר באנך. האות “מים” קו מתעגל קצת וראש קט לו. האות “נון” הצי עגול ונקודה בתוכו. ↩
-
קראן פרשה כז פסוק יב. ↩
-
קראן פרשה ג פסוק קג. ↩
-
העורב קורא, לפי אמונתם, בשעה שהאוהבים נאלצים להפרד. ↩
-
בראשית ט. כא־כז. ↩
-
קראן פרשה צב פסוק א־ב. ↩
-
העִוָרון ↩
-
קראן פרשה נא פסוק כו. ↩
-
במקור נוקד בטעות: “אִתֵּךְ” – הערת פב"י. ↩
-
הכוונה למחמד. ↩
-
קראן פרשת הפרה פסוק סד. ↩
-
מלאך רע שנפל מן השמים ולימד את בני האדם כשפים. קראן פרשה ב פסוק צו. ↩
-
קנה מפורסם בערב שהיו משתמשים בו לעשות רמחים. ↩
-
רובע עיר באלקאהרה. ↩
-
עץ בגיהנם. ↩
-
במקור נדפס בטעות: “יֵצַד” – הערת פב"י. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות