רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר עַלַא אַלדִּין שַׂר־גְּלִיל קוּץ עִם הָרַמַּאי הַמֻּבְהָק
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: קרית־ספר; 1979

1

סִפְּרוּ שֶׁשַּׂר־גְּלִיל קוּץ הָיָה יוֹשֵׁב בְּאוֹתוֹ לַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת בְּבֵיתוֹ, כְּשֶׁאָדָם יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה, שָׁלֵם בְּצוּרָתוֹ בָּא אֵלָיו בַּלַּיְלָה, וְעִמּוֹ אַרְגָּז שֶׁל מְשָׁרֵת עַל רֹאשׁוֹ. עָמַד עַל הַשַּׁעַר וְאָמַר לְאַחַד נַעֲרֵי הָאֶמִיר: “הִכָּנֵס וְהוֹדַע לָאֶמִיר שֶׁמְּבַקֵּש אֲנִי לְהִפָּגֵשׁ עִמּוֹ בְּעִנְיָן שֶׁל סוֹד”. נִכְנַס הַנַּעַר וְהוֹדִיעָהוּ, צִוָּה לְהַכְנִיסוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס, רָאָהוּ הָאֶמִיר נִכְבָּד בְּמַרְאֵהוּ וְיָפֶה בְּצוּרָתוֹ, וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ וְכִבֵּד מוֹשָׁבוֹ וְאָמַר לוֹ: “מַה חֶפְצְךָ?” אָמַר לוֹ: “אָדָם אֲנִי מִן הַמְלַסְטְמִים בַּדְּרָכִים וּרְצוֹנִי לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְלָשׁוּב אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל־יָדְךָ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי שֶׁתְּסַיַּע אוֹתִי לְכָךְ, שֶׁאֲנִי תַחַת הַשְׁגָּחָתְךָ וְעֵינֶךָ. וַהֲרֵי עִמִּי תֵּבָה זוֹ שֶׁבָּהּ מַשֶּׁהוּ שֶׁעֶרְכּוֹ קָרוֹב לְאַרְבָּעִים אֶלֶף דִּינָר, וְאַתָּה זַכַּאי לוֹ קוֹדֵם לַאֲחֵרִים, וְתֶן לוֹ מִמָּמוֹנְךָ הַכָּשֵׁר אֶלֶף דִּינָר בְּהֶתֵּר, שֶׁאֶעֱשֶׂה אוֹתָם קֶרֶן וְאֶסְתַּיַּע בָּהֶם בִּתְשׁוּבָתִי, וְלֹא אֶהְיֶה זָקוּק לְאָסוּר, וּשְׂכָרְךָ עַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. פָּתַח אֶת הַתֵּבָה לְהַרְאוֹת לְשַׂר־הַגָּלִיל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, וּמָצָא בָהּ תַּכְשִׁיטִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַתָּכוֹת וְאַבְנֵי־תַשְׁבֵּץ וּפְנִינִים. הִפְתִּיעַ אוֹתוֹ הַדָּבָר וְשָׂמַח בּוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְקָרָא לְסוֹכֵן אוֹצָרוֹ וְאָמַר לוֹ: “הָבֵא לִי כִּיס פְּלוֹנִי”, וְהָיוּ בוּ אֶלֶף דִּינָר.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְשִׁשָּה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׂר הַגָּלִיל קָרָא לְסוֹכֵן אוֹצָרוֹ וְאָמַר לוֹ: “הָבֵא לִי כִּיס פְּלוֹנִי” וְהָיוּ בוֹ אֶלֶף דִּינָר. כְּשֶׁהֵבִיא סוֹכֵן הָאוֹצָר אֶת הַכִּיס, נְתָנוֹ לְאוֹתוֹ אָדָם. נְטָלוֹ מִמֶּנּוּ וְהוֹדָה לוֹ עַל מַעֲשֵׂהוּ וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ בַּאֲפֵל הַלַּיְלָה. כְּשֶׁהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר, הֵבִיא שַׂר־הַגָּלִיל לְפָנָיו אֶת הַנֶּאֱמָן עַל תַּכְשִׁיטִים. כְּשֶׁבָּא לְפָנָיו הֶרְאָה לוֹ אוֹתָהּ תֵּבָה וּמַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ מִן הַתַּכְשִׁיטִים, וּמָצָא אֶת כָּל זֶה בְּדִיל וּנְחֹשֶת, וְרָאָה אֶת הָאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת וְאַבְנֵי־הַתַּשְׁבֵּץ כֻּלָּן זְכוּכִית. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה עַל שַׂר־הַגָּלִיל וְשָׁלַח לְחַפְּשׂוֹ. וְלֹא עָלָה בְּיַד אָדָם לְהַשִּׂיגוֹ.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר:


  1. עיר במצרים העליונה מצפון ללוקסור, והיתה בימי הבינים אחת הערים הגדולות ביותר במצרים, וכיום עיר גליל קטנה.  ↩

המלצות קוראים
תגיות