¹

סִפְּרוּ שֶׁנְּשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים אַלְמַאֲמוּן אָמַר לְאִבְּרָהִים בֶּן אַלְמַהְדִי: “סַפֵּר לָנוּ אֶת הַמֻּפְלָא בְּמַה שֶּׁרָאִיתָ”. אָמַר לוֹ: "שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. דַּע שֶׁיָּצָאתִי יוֹם אֶחָד לְטַיֵּל. וְהוֹבִילָה אוֹתִי דַרְכִּי לְבַסּוֹף לְמָקוֹם אֶחָד. הֲרִיחוֹתִי בוֹ רֵיחַ שֶׁל מַאֲכָל, וְהִתְאַוְּתָה נַפְשִׁי לוֹ. עָמַדְתִּי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, נָבוֹךְ, אֵינִי יָכוֹל לֹא לַעֲבֹר מִשָּׁם וְלֹא לְהִכָּנֵס לְאוֹתוֹ מָקוֹם. נָשָׂאתִי עֵינַי, וְהִנֵּה חַלּוֹן לְפָנַי וּמֵאַחֲרָיו כַּף יָד וּפֶרֶק־יָד, שֶׁלֹּא רָאִיתִי יָפֶה מֵהֶן. נִטְרְפָה דַעְתִּי עָלַי לְמַרְאָם וְשָׁכַחְתִּי עַל־יְדֵי כָךְ אֶת רֵיחַ הַמַּאֲכָל. בִּקַּשְׁתִּי תַחְבּוּלָה לְהַגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וְהִנֵּה חַיָּט קָרוֹב לְאוֹתוֹ מָקוֹם. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְנָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לִי שָׁלוֹם. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘לְמִי חָצֵר זוֹ?’ אָמַר לִי: ‘לְאָדָם מִן הַסּוֹחֲרִים’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘מַה שְּׁמוֹ?’ אָמַר לִי: ‘שְׁמוֹ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי, וְאֵין הוּא אוֹרֵחַ לְחֶבְרָה אֶלָּא עִם סוֹחֲרִים’. וַעֲדַיִן אָנוּ מְדַבְּרִים, כְּשֶׁקָּרְבוּ וּבָאוּ שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם אֲצִילִים וּפִקְחִים, וְהִגִּיד לִי שֶׁאֵלֶּה הֵם הַמְיֻחָדִים בִּבְנֵי־אָדָם הַבָּאִים בְּחֶבְרָתוֹ, וְהִגִּיד לִי שְׁמוֹתָם. זֵרַזְתִּי אֶת בֶּהֱמַת רִכְבִּי עַד שֶׁהִדְבַּקְתִּים וְאָמַרְתִּי לָהֶם: ‘כַּפָּרָתְכֶם אֲנִי, אַבּוּ־פְלוֹנִי הִתְאוֹנֵן עַל הִתְמַהְמַהְכֶם’, וְהָלַכְתִּי עִמָּם צַעַד בְּצַעַד עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַשַּׁעַר. נִכְנַסְתִּי וְנִכְנְסוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים. כְּשֶׁרָאַנִי בַּעַל־הַבַּיִת עִמָּם, לֹא הָיָה סָפֵק בְּעֵינָיו שֶׁחֲבֵרָם אֲנִי. בֵּרְכַנִי לְבוֹאִי וְהוֹשִׁיבַנִי בַּמּוּרָם שֶׁבַּמְּקוֹמוֹת. הֵבִיאוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן, וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: ‘כְּבָר הִפְלָה לִי אֱלֹהִים חַסְדּוֹ בְּהַשָּׂגַת הַמַּטָּרָה בְּמַאֲכָלִים אֵלֶּה, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ עוֹד אֶלָּא כַּף הַיָּד וּפִרְקָהּ’. אַחַר כָּךְ עָבַרְנוּ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ, לְמָקוֹם אַחֵר, וּרְאִיתִיו אָפוּף נְעִימֹות.

הָיָה בַּעַל הַבַּיִת נוֹהֵג בִּי עֲדִינוּת וּפוֹנֶה אֵלַי בְּשִׂיחָה, שֶׁמְּדַמֶּה הָיָה שֶׁאֲנִי אוֹרְחָם שֶׁל אוֹרְחָיו. וּכְמוֹ כֵן נוֹהֲגִים הֵם בִּי תַּכְלִית הָעֲדִינוּת, בְּדַמּוֹתָם שֶׁאֲנִי יְדִידוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת. לֹא פָסְקוּ כֻלָּם יַחַד נוֹהֲגִים בִּי נְדִיבֹות, עַד שֶׁשָּׁתִינוּ גְבִיעִים. אַחַר־כָּךְ יָצְאָה אֵלֵינוּ נַעֲרָה כְּאִלּוּ הִיא עֲנַף עֲרָבָה, וְהִיא בְּתַכְלִית הַחֵן וִיפַת הַמַּרְאֶה. נָטְלָה כְּלִי־מֵיתָרִים, עוּד, וְהִנְעִימָה זְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

כְּלוּם אֵין הוּא, כִּי בַּיִת יַחַד אוֹתָנוּ יְחַבֵּר,

וְאַתָּה נִשְׁמָר לְךָ, לֹא תִקְרַב וְלֹא תְדַבֵּר?

רַק הָעַיִן סוֹדוֹת הַנְּפָשׁוֹת תַּחֲשׂף,

וּתְגַל הִגָּזֵר הַכָּבֵד עֲלֵי אֵשׁ תִּצְרֹב.

רַק אוֹת מֶבָּט וְרֶמֶז גַּבּוֹת

וְכִלְיוֹן עַפְעַפִּים, וְכַף יָד תִּתֵּן שְׁלוֹמוֹת.

נִתְגָּעֲשׁוּ כִסּוּפַי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְאָחֲזָה אוֹתִי חַלְחָלָה מִפְּנֵי יָפְיָהּ הַמֻּפְלָג וְנֹעַם שִׁירָהּ שֶׁזִּמְּרָה בוֹ. וְקִנֵּאתִי בָהּ עַל יְפִי אוּמָנוּתָהּ, וְאָמַרְתִּי: ‘חֲסֵרָה אַתְּ עוֹד מַשֶּׁהוּ, נַעֲרָה’. הִשְׁלִיכָה כּוֹעֶסֶת אֶת כְּלִי הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, מִיָּדָהּ, וְאָמְרָה: ‘מָתַי הֱיִיתֶם מְבִיאִים אֶת הַשּׁוֹטִים לִמְקוֹם מוֹשַבְכֶם?’ הִתְחָרַטְתִּי עַל מַה שֶּׁיָּצָא מֵאִתִּי, וְרָאִיתִי אֶת הָאֲנָשִׁים מְגַנִּים אוֹתִי, וְאָמַרְתִּי: ‘כְּבָר הָלַךְ כָּל מַה שֶּׁקִּוִּיתִי’, וְלֹא רָאִיתִי תַחְבּוּלָה לְהָסִיר הַתְּלוּנָה מֵעָלַי, אֶלָּא בָּזֶה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי כְּלִי־מֵיתָרִים, עוּד, וְאָמַרְתִּי: ‘אֲנִי אֲבָאֵר מַה שֶּׁהֶחֱסִירָה בַּנְּעִימָה שֶׁפָּרְטָה אוֹתָהּ’. אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים: ‘שָׁמַעְנוּ וְכִדְבָרְךָ נַעֲשֶׂה’. הֵבִיאוּ לִי עוּד. תִּקַּנְתִּי מֵיתָרָיו וְשַׁרְתִּי שִׁירִים אֵלֶּה:

זֶה אוֹהֲבֵךְ בְּתוֹךְ יְגוֹנוֹ מְקֻפָּל,

דִּמְעָתוֹ שׁוֹפֵךְ, עַל חָזֵהוּ תִּזַּל.

לוֹ יָד תִּשְׁאַל מֵהָרַחֲמָן לְהָנִיחַ לוֹ

מִסִּבְלוֹ, וּשְׁנִיָּה יָדוֹ עַל כְּבֵדוֹ.

אַתְּ רוֹאֶה מֵת מִכִּסּוּפֵי אַהֲבָתוֹ,

אֲשֶׁר מֵעֵינֵך וְיָדֵךְ לוֹ בָא מוֹתוֹ.

קָפְצָה הַנַּעֲרָה מִמְּקוֹמָהּ וְנָפְלָה עַל רַגְלַי מְנַשֶּׁקֶת אוֹתָן וְאוֹמֶרֶת: ‘לְךָ הַסְּלִיחָה, אֲדוֹנִי, לֹא יָדַעְתִּי כְמַעֲלָתְךָ וְלֹא שָׁמַעְתִּי כְּאוּמָנוּת זוֹ’. הִתְחִילוּ הָאֲנָשִׁים מְכַבְּדִים מִמֶּנִּי וּמְרוֹמְמִים אַחֲרֵי שֶׁנִּתְרַגְּשׁוּ תַּכְלִית הַהִתְרַגְּשׁוּת, וּבִקֵּשׁ אוֹתִי כָּל אֶחָד מֵהֶם לְזַמֵּר. זִמַּרְתִּי פֶּרֶק נְגִינָה מַרְטִיט, וְנַעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים שִׁכּוֹרִים וְנִטְרְפָה דַעְתָּם, וְנָשְׂאוּ אוֹתָם לְבָתֵּיהֶם, וְנִשְׁאֲרוּ בַּעַל־הַבַּיִת, הוּא וְהַנַּעֲרָה. שָׁתָה עִמִּי כּוֹסוֹת, אַחַר־כָּךְ אָמַר: ‘אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד, עָבְרוּ חַיַּי בַּשָּׁוְא, אַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי שֶׁכְּמוֹתְךָ לִפְנֵי הַזְּמַן הַזֶּה. אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, מִי אַתָּה, שֶׁאֵדַע מִי הוּא רֵעִי לְשַׁעֲשׁוּעִים שֶׁהֶאֱצִילוֹ אֱלֹהִים לִי בְחַסְדּוֹ הַלַּיְלָה?’ הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְמִלִּים הַמִּשְׁתַּמְּעוֹת לְכַמָּה פָנִים, וְלֹא הִגַּדְתִּי לוֹ שְׁמִי מְפֹרָשׁ, וְאוּלָם הִשְׁבִּיעַ אוֹתִי, וְהִגַּדְתִּי לוֹ. כְּשֶׁיָּדַע שְׁמִי קָם לְפָנַי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאִבְּרָהִים בֶּן אַלְמַהְדִי אָמַר: “כְּשֶׁנּוֹדַע לְבַעַל־הַבַּיִת שְׁמִי, קָם לְפָנַי עַל רַגְלָיו וְאָמַר: ‘תָּמֵהַּ הָיִיתִי שֶׁתִּהְיֶה מַעֲלָה זוֹ אִם לֹא לְשֶׁכְּמוֹתְךָ, וּכְבָר הֶאֱצִיל לִי הַזְּמַן טוֹבָה שֶׁאֵין בְּכֹחִי לְהוֹדוֹת עָלֶיהָ. וְאֶפְשָׁר שֶׁחֲלוֹם הוּא זֶה, שֶׁאִם לָאו הֲרֵי מָתַי זֶה הָיִיתִי מֵעֵז לְהִתְאַוּוֹת לְכָךְ, שֶׁיְּבַקְּרֵנִי כְּבוֹד הַכַּלִיף בְּבֵיתִי וִיהִי לִי לְרַע שַׁעֲשׁוּעִים כְּלֵילִי זֶה?’ הִשְׁבַּעְתִּיו שֶׁיֵּשֵׁב, וְיָשַׁב, וְהִתְחִיל שׁוֹאֵל אוֹתִי בִּדְבַר סִבַּת הִמָּצְאִי אֶצְלוֹ, בַּמִּלִּים הַנָּאוֹת בְּיוֹתֵר. סִפַּרְתִּי לוֹ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ, וְלֹא הֶעְלַמְתִּי מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: ‘בַּאֲשֶׁר לַמַּאֲכָל, הִנֵּה הִשַּׂגְתִּי מִמֶּנּוּ מְבֻקָּשִׁי. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְכַף־הַיָּד וּפֶרֶק־הַיָּד, לֹא הִשַּׂגְתִּי חֶפְצִי מֵהֶן’. אָמַר לִי: ‘כַּף־הַיָּד וּפֶרֶק־הַיָּד, אַתָּה מַשִּׂיג חֶפְצְךָ מִשְׁתֵּיהֶן, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה’. אַחַר־כָּךְ אָמַר: ‘הוֹי פְּלוֹנִית, אִמְרִי לִפְלוֹנִית שֶׁתֵּרֵד’. הָיָה מְצַוֶּה לִקְרֹא נַעֲרוֹתָיו אַחַת אַחֲרֵי הַשְּׁנִיָּה וּמַצִּיג אֶת כֻּלָּן לְפָנַי, וְאֵינִי רוֹאֶה חֲבֶרְתִּי, עַד שֶׁאָמַר: ‘אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, לֹא שָׁאֲרוּ אֶלָּא אִמִּי וַאֲחוֹתִי. וְאוּלָם אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מוֹרִידָן אֵלֶיךָ וּמַצִּיגָן לְפָנֶיךָ שֶׁתִּרְאֶה אוֹתָן’. הִשְׁתָּאֵיתִי לִנְדִיבוּתוֹ וְרֹחַב־לִבּוֹ, וְאָמַרְתִּי: ‘אֶהְיֶה כַּפָּרָתְךָ, הָחֵל בָּאָחוֹת’. אָמַר לִי: ‘בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד’. יָרְדָה אֲחוֹתוֹ, וְהֶרְאָה לִי יָדָהּ, וְהִנֵּה הִיא בַּעֲלַת כַּף־הַיָּד וּפֶרֶק הַיָּד שֶׁרְאִיתִין. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אֶהְיֶה כַּפָּרָתְךָ. זֹאת הִיא הַנַּעֲרָה שֶׁרָאִיתִי כַּף־יָדָהּ וּפֶרֶק־יָדָהּ’. צִוָּה אֶת הַנְּעָרִים לְהָבִיא עֵדִים תֵּכֶף וּמִיָּד, וְהֵבִיאוּ אֶת הָעֵדִים. אַחַר־כָּךְ צִוָּה לְהָבִיא שְׁנֵי צְרוֹרוֹת שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵהֶם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים מַטְבְּעוֹת שֶׁל זָהָב וְאָמַר לָעֵדִים: ‘מוֹשְׁלֵנוּ זֶה, אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה אִבְּרָאהִים בֶּן אַלְמַהְדִי דּוֹדוֹ, אֲחִי־אָבִיו שֶׁל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים מְבַקֵּשׁ לָשֵׂאת לְאִשָּׁה אֶת אֲחוֹתִי פְלוֹנִית. וַהֲרֵי אֲנִי מֵעִיד בִּפְנֵיכֶם שֶׁהִשֵּׂאתִי אוֹתָהּ לוֹ, וְשֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ מָהְרָהּ צְרוֹר שֶׁל עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים’. אַחַר־כָּךְ אָמַר: ‘הִשֵּׂאתִי לְךָ אֲחוֹתִי פְלוֹנִית בַּמֹּהַר הַנָּקוּב’. אָמַרְתִּי: ‘מַסְכִּים אֲנִי לָזֶה וּמְקַבֵּל’. מָסַר אַחַד הַצְּרוֹרוֹת לַאֲחוֹתוֹ וְהַשֵּׁנִי לָעֵדִים‘. אַחַר־כָּךְ אָמַר: אֲדוֹנֵנוּ, רְצוֹנִי לְהַצִּיעַ לְךָ אַחַד הַבָּתִּים שֶׁתִּישַׁן בּוֹ עִם נְוַת בֵּיתְךָ’. נִתְבַּיַּשְׁתִּי מִמַּה שֶּׁרָאִיתִי מִנְּדִיבוּתוֹ וּבֹשְתִּי לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ בִּמְעוֹנוֹ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: ‘צַיֵּד אוֹתָהּ וְשַׁלְּחֶנָּה לִמְעוֹנִי’. וְנִשְׁבָּע אֲנִי בַּאֲמִתּוּתְךָ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁנָּשָׂא אֵלַי מִן הַצִּיּוּד מַה שֶּׁצָרִים הָיוּ בָתֵּינוּ עִם כָּל רָחְבָּם לַהֲכִילוֹ. אַחַר־כָּךְ חוֹנֵן לִי אֱלֹהִים מִמֶּנָּה אֶת הַנַּעַר הַזֶּה הַנִּצָּב לְפָנֶיךָ”. הִשְׁתָּאָה אַלְמַאֲמוּן לִנְדִיבוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם, וְאָמַר: “יְבָרְכֵהוּ אֱלֹהִים, מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי עַל שֶׁכְּמוֹתוֹ”. צִוָּה אֶת אִבְּרָאהִים בֶּן אַלְמַהְדִי לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הָאִישׁ שֶׁיִּרְאֶנּוּ בְעֵינָיו, וְהֵבִיא אוֹתוֹ לְפָנָיו. דִּבֵּר אִתּוֹ וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו, וְשָׁת אוֹתוֹ בְּתוֹךְ פָּמַלְיָתוֹ. וֵאלֹהִים הוּא הַנּוֹתֵן הַמַּתּוֹת.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר: