סֻפַּר שֶׁהַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד נָדְדָה שְׁנָתוֹ בְלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת. צִוָּה לִקְרֹא אֵלָיו אֶת מִשְׁנֵהוּ גָ’עְפָר אַלְבַּרְמַכִּי, וְאָמַר לוֹ: “צַר לְלִבִּי, וּרְצוֹנִי הַלַּיְלָה לְטַיֵּל בִּרְחוֹבוֹת בַּגְדָאד וְלִבְחֹן וְלִבְדֹּק אֶת עִנְיָנֵי הַבְּרִיּוֹת, בִּתְנַאי שֶׁנִּתְחַפֵּשׂ בִּלְבוּשׁ שֶׁל סוֹחֲרִים עַד שֶׁלֹּא יַכִּירֵנוּ אִישׁ מִן הָאֲנָשִׁים”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ נַעֲשֶׂה”. קָמוּ שְׁנֵיהֶם תֵּכֶף וּמִיָּד, וְהֵסִירוּ מַה שֶּׁעֲלֵיהֶם מִבִּגְדֵי הַפְּאֵר, וְלָבְשׁוּ בִּגְדֵי סוֹחֲרִים וְנִתְלַוָּה עֲלֵיהֶם מַסְרוּר נוֹשֵׂא חֶרֶב הַכַּלִיף. הִתְהַלְּכוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַחִדֶּקֶל, וְרָאוּ אִישׁ זָקֵן יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ סִירָה. נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרוּ לוֹ: “זָקֵן, מִשְׁתּוֹקְקִים אָנוּ, אִם יִהְיֶה מֵחַסְדְּךָ וּמִטּוּבְךָ, שֶׁתּוֹבִילֵנוּ לְטַיֵּל בִּסְפִינָתְךָ, וְטֹל דִּינָר זֶה בִשְׂכָרְךָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁמוֹנִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאָמְרוּ לַזָּקֵן: “מִשְׁתּוֹקְקִים אָנוּ, אִם יִהְיֶה מֵחַסְדְּךָ וּמִטּוּבְךָ, שֶׁתּוֹבִילֵנוּ לְטַיֵּל בִּסְפִינָתְךָ וְטֹל דִּינָר זֶה בִשְׂכָרְךָ”. אָמַר לָהֶם: "מִי הוּא שֶׁיּוּכַל לַעֲרֹךְ טִיּוּל זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁהַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד יוֹרֵד כָּל לַיְלָה לִנְהַר חִדֶּקֶל בְּסִירָה קְטַנָּה, וְעִמּוֹ כָרוֹז הַמַּכְרִיז וְאוֹמֵר: “הוֹי קְהַל עֲדַת בְּנֵי־הָאָדָם כֻּלָּם, גָּדוֹל וְקָטָן, נְשׂוּאֵי פָנִים וַהֲמוֹן־עָם, תִּינוֹק וָעֶלֶם. כָּל מִי שֶׁיֵּרֵד בִּסְפִינָה וְיַפְלִיג בַּחִדֶּקֶל, הֲרֵינִי מַתִּיז רֹאשׁוֹ אוֹ תוֹלֵהוּ עַל תֹּרֶן סְפִינָתוֹ, וַהֲרֵי דוֹמֶה שֶׁאַתֶּם מוֹצְאִים אוֹתוֹ בְשָׁעָה זוֹ, כְּשֶׁסִּירָתוֹ מִתְקָרֶבֶת וּבָאָה”. אָמְרוּ הַכַּלִיף וְגַ’עְפָר: “טֹל אֵלֶּה שְׁנֵי הַדִּינָרִים, וְהַכְנֵס אוֹתָנוּ לְתוֹךְ כִּפָּה זוֹ מִן הַכִּפּוֹת עַד שֶׁתַּעֲבֹר סִירַת הַכַּלִיף”. אָמַר לָהֶם הַזָּקֵן: “הָבוּ אֶת הַזָּהָב, וְעַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יֵשׁ לִסְמֹךְ”. נָטַל אֶת הַזָּהָב, וְהֵשִׁיט אוֹתָם קְצָת, וְהִנֵּה סִירָה הוֹלֶכֶת וּבָאָה מִתּוֹךְ תּוֹכֵי חִדֶּקֶל, וּבְתוֹכָהּ נֵרוֹת שַׁעֲוָה וַאֲבוּקוֹת מְאִירוֹת. אָמַר לָהֶם הַזָּקֵן: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם, שֶׁהַכַּלִיף חוֹצֶה אֶת הַנָּהָר בְּכָל לַיְלָה?”. הָיָה הַזָּקֵן חוֹזֵר וְאוֹמֵר: “הוֹי אֱלֹהִים הַסּוֹכֵךְ, אַל נָא תָּסִיר מֵעָלֵינוּ אֶת הַמָּסָךְ”, וְהִכְנִיס אוֹתָם לְתוֹךְ כִּפָּה וְשָׂם עֲלֵיהֶם כְּסוּת שְׁחוֹרָה. הִתְבּוֹנְנוּ מִתַּחַת לַכְּסוּת וְרָאוּ בַחֵלֶק הַקִּדְמִי שֶׁל הַסִּירָה אָדָם וּבְיָדוֹ אֲבוּקָה שֶׁל זָהָב אָדֹם וְהוּא מַדְלִיק בּוֹ עֵץ אֲהָלִים קָאקִלִי עִם מְעִיל עֶלְיוֹן בַּעַל שַׁרְווּלִים רְחָבִים שֶׁל אַטְלָס אָדֹם, וְעַל כְּתֵפוֹ רִקְמַת זָהָב צָהֹב, וְעַל רֹאשׁוֹ מִצְנֶפֶת מוֹצְלִית וְעַל כְּתֵפוֹ הַשֵּׁנִית אַמְתַּחַת שֶׁל מֶשִׁי יָרֹק מְלֵאָה עֲצֵי אֲהָלִים קַאקִלִיִּים שֶׁהָיָה מַדְלִיק מֵהֶם אֶת הָאֲבוּקוֹת בִּמְקוֹם עֲצֵי־דֶלֶק. וְרָאוּ אָדָם שֵׁנִי בִקְצֵה הַסִּירָה הָאֲחוֹרִי לוֹבֵשׁ כִּלְבוּשׁוֹ וּבְיָדוֹ אֲבוּקָה כָּאֲבוּקָה שֶׁבְּיָדוֹ. וְרָאוּ בְתוֹךְ הַסִּירָה מָאתַיִם מַמְלוּכִּים עוֹמְדִים מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, לְיַד כִסֵּא שֶׁל זָהָב אָדֹם עוֹמֵד הָכֵן וְעָלָיו יוֹשֵׁב עֶלֶם יָפֶה כַּיָּרֵחַ וְעָלָיו בֶּגֶד פְּאֵר שָׁחוֹר בְּרִקְמַת זָהָב צָהֹב, וּלְפָנָיו אָדָם דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר, וּלִמְרַאֲשׁוֹתָיו מְשָׁרֵת עוֹמֵד כְּאִלּוּ הוּא מַסְרוּר, וּבְיָדוֹ חֶרֶב מְפֹאֶרֶת, וְרָאוּ עֶשְׂרִים מֵרֵעֵי־מִשְׁתֶּה. כְּשֶׁרָאָה הַכַּלִיף כָּל זֶה, קָרָא: “הוֹי גַ’עְפָר”. אָמַר לוֹ: “לִפְקֻדָּתְךָ נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ: “אֶפְשָׁר שֶׁאֶחָד בָּנַי הוּא, אִם אַלְמַאֲמוּן וְאִם אַלְאַמִין”. הִסְתַּכֵּל בָּעֶלֶם כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, וּמְצָאוֹ שָׁלֵם בְּיֹפִי וָחֵן וּבְקוֹמָה וּבְחִטּוּב הַגֵּו, כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו, פָּנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר: “הַמִּשְׁנֶה!” אָמַר לוֹ: “לִפְקֻדָּתְךָ” “אָכֵן זֶה הַיּוֹשֵׁב אֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם מִגִּנּוּנֵי הַכַּלִיפוּת, וְזֶה שֶׁלְּפָנָיו כְּאִלּוּ אַתָּה הוּא, גַ’עְפָר, וְהַמְשָׁרֵת הָעוֹמֵד לִמְרַאֲשׁוֹתָיו כְּאִלּוּ הוּא מַסְרוּר, וְאֵלּוּ מֵרֵעֵי־הַמִּשְׁתֶּה כְּאִלּוּ מֵרֵעַי לְמִשְׁתֶּה הֵם, וּכְבָר נְבוּכוֹתִי בְדַעְתִּי. חֵי אֱלֹהִים שֶׁתָּמֵהַּ אֲנִי מֵעִנְיָן זֶה, גַ’עְפָר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁמוֹנִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאָה הַכַּלִיף כָּל זֶה, נָבוֹךְ בְּדַעְתּוֹ וְאָמַר: “חֵי־אֱלֹהִים שֶׁנָּבוֹךְ אֲנִי מִמַּרְאֶה זֶה”. אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “וְאַף אֲנִי, חֵי אֱלֹהִים, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים”. אַחַר־כָּךְ הָלְכָה הַסִּירָה וְעָבְרָה עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מִן הָעַיִן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא הַזָּקֵן בְּסִירָתוֹ וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁיָּצָאנוּ בְשָׁלוֹם, וְלֹא נִתְקַלְנוּ בְאָדָם”. אָמַר הַכַּלִיף: “זָקֵן, כְּלוּם יוֹרֵד הַכַּלִיף בְּכָל לַיְלָה לַחִדֶּקֶל?”. אָמַר לוֹ: “כֵּן אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, וַהֲרֵי הוּא בְכָךְ מֶשֶׁךְ שָׁנָה תְּמִימָה”. אָמַר לוֹ: “מִשְׁתּוֹקְקִים אֲנַחְנוּ, מֵחַסְדְּךָ, שֶׁתַּמְתִּין לָנוּ כָאן בַּלַּיְלָה הַבָּא וַאֲנַחְנוּ נִתֵּן לְךָ חֲמִשָּׁה דִינָרִים זָהָב, שֶׁכֵּן אֲנָשִׁים נָכְרִים אֲנַחְנוּ, וּמְבַקְּשִׁים לְטַיֵּל, וַאֲנַחְנוּ מִתְאַכְסְנִים בְּפֻנְדָּק”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”.

אַחַר־כָּךְ נִפְטְרוּ הַכַּלִיף וְגַ’עְפָר וּמַסְרוּר מִן הַזָּקֵן, וּפְנֵיהֶם מוּעָדוֹת אֶל הָאַרְמוֹן. הֵסִירוּ מַה שֶּׁהָיָה עֲלֵיהֶם מִבִּגְדֵי הַסּוֹחֲרִים וְלָבְשׁוּ בִגְדֵי הַמַּלְכוּת וְלָבַשׁ כָּל אֶחָד לְפִי מַעֲלָתוֹ. נִכְנְסוּ הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְשׁוֹמְרֵי־הַסַּף וְהַנְּצִיבִים, וְעָרְכוּ אֶת הַמּוֹשָׁב בֵּין הָאֲנָשִׁים. כַּאֲשֶׁר עָבַר הַיּוֹם נִתְפַּזְּרוּ כָּל הָאֲנָשִׁים לְסוּגֵיהֶם, וְהָלַךְ כָּל אֶחָד¹ לְדַרְכּוֹ. אָמַר הַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד: “גַ’עְפָר, קוּם וְנֵצֵא לְהִסְתַּכֵּל בַּכַּלִיף הַשֵּׁנִי”. צָחֲקוּ גַ’עְפָר וּמַסְרוּר וְלָבְשׁוּ בִגְדֵי הַסּוֹחֲרִים וְיָצְאוּ וְחָצוּ אֶת רְחוֹבוֹת הָעִיר, כְּשֶּׁהֵם בְּתַכְלִית הַרְחָבַת הַדַּעַת. וְהָיְתָה יְצִיאָתָם דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר הַסּוֹדִי. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַחִדֶּקֶל מָצְאוּ אֶת הַזָּקֵן בַּעַל הַסִּירָה יוֹשֵׁב לָהֶם מִתּוֹךְ צִפִּיָּה. יָרְדוּ עִמּוֹ בַסְּפִינָה. וְלֹא יָשְׁבוּ הָכֵן עִם הַזָּקֵן שָׁעָה קַלָּה, עַד שֶׁבָּאָה סִירַת הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי וְהִתְקָרְבָה אֲלֵיהֶם. הִפְנוּ פְנֵיהֶם אֵלֶיהָ וְרָאוּ בָהּ מָאתַיִם מַמְלוּכִּים מִלְּבַד הַמַּמְלוּכִּים הָרִאשׁוֹנִים וְנוֹשְׂאֵי הָאֲבוּקוֹת מַכְרִיזִים כְּמִנְהָגָם. אָמַר הַכַּלִיף: “מִשְׁנֶה, דָּבָר הוּא זֶה שֶׁאִלּוּ שְׁמַעְתִּיו לֹא הָיִיתִי מַאֲמִין, וְאוּלָם הֲרֵי רָאִיתִי כָּל זֶה עַיִן בְּעַיִן”. אַחַר־כָּךְ אָמַר הַכַּלִיף לְבַעַל הַסִּירָה שֶׁהֵם בְּתוֹכָהּ: “טֹל זָקֵן, עֲשֶׂרֶת דִּינָרִים אֵלֶּה, וְהוֹבֵל אוֹתָנוּ אֶל מְקוֹם מַסָּעָם, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ טְמוּנִים בַּחֲשֵׁכָה, וְנִסְתַּכֵּל בָּהֶם וְנִרְאֶה אוֹתָם, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם לֹא יִרְאוּנִי”. נָטַל הַזָּקֵן אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּינָרִים וְהוֹבִיל אֶת הַסִּירָה לְצִדָּם שֶׁל אוֹתָם הָאֲחֵרִים וְנָסְעוּ בְחֶשְׁכַּת סִירָתָם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד אָמַר לַזָּקֵן: “טֹל עֲשֶׂרֶת דִּינָרִים אֵלֶּה וְהוֹבֵל אוֹתָנוּ לִמְקוֹם מַסָּעָם”, וְאָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “לִפְקֻדָּתְךָ אֲדוֹנִי”. נָטַל אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּינָרִים וְהוֹבִיל אוֹתָם לְאוֹתוֹ מָקוֹם, לֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ בְּצֵל הַסִּירָה אֶל הַגַּנִּים. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַגַּנִים רָאוּ מִכְלָאָה. עָגְנָה לְיָדָהּ הַסִּירָה, וְהִנֵּה שְׁנֵי נְעָרִים עוֹמְדִים וְאִתָּם פִּרְדָּה חֲבוּשָׁה וּמְרֻסֶּנֶת. עָלָה הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי עַל הַפִּרְדָּה וְרָכַב עָלֶיהָ וְהָלְכוּ אַחֲרָיו מֵרֵעָיו, וְהִכְרִיזוּ נוֹשְׂאֵי הָאֲבוּקוֹת לְפָנָיו וְהִתְעַסְּקוּ שְׁאָר מְלַוָּיו בְּעִנְיָנֵי הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי. עָלוּ הָארוּן אַלרְרַשִׁיד הוּא וְגַ’עְפָר וּמַסְרוּר לַיַּבָּשָׁה. וְחָצוּ לָהֶם דֶּרֶךְ בֵּין הַמַּמְלוּכִּים וְהָלְכוּ לִפְנֵיהֶם. הִבִּיטוּ נוֹשְׂאֵי הָאֲבוּקוֹת מִבְּלִי מֵשִׂים וְרָאוּ שְׁלשָׁה בְנֵי־אָדָם לְבוּשָׁם לְבוּשׁ סוֹחֲרִים וְהֵם נָכְרִים בָּאָרֶץ. נִתְרַעֲמוּ עֲלֵיהֶם וְרָמְזוּ לָהֶם וְהֵבִיאוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהֶם, אָמַר אֲלֵיהֶם: “כֵּיצַד הִגַּעְתֶּם לְמָקוֹם זֶה, וּמַה הוּא שֶׁהֵבִיא אֶתְכֶם בְּשָׁעָה זוֹ?” אָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ מוֹשְׁלֵנוּ, אֲנָשִׁים סוֹחֲרִים אָנוּ וְנָכְרִים בְּאֶרֶץ זוֹ. הִגַּעְנוּ הַיּוֹם וְיָצָאנוּ לְטַיֵּל, וְהִנֵּה קְרַבְתֶּם וּבָאתֶם. בָּאוּ אֵלֶּה וְתָפְשׂוּ אוֹתָנוּ וְהֶעֱמִידוּנוּ לְפָנֶיךָ. וְזֶה כָל עִנְיָנֵנוּ”. אָמַר הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי: “לֹא תְאֻנֶּה לָכֶם כָּל רָעָה, מִשּׁוּם שֶׁנָּכְרִים אַתֶּם. וְאִלּוּ מִבַּגְדָאד הֱיִיתֶם הָיִיתִי מַתִּיז רָאשֵׁיכֶם”. פָּנָה אֶל מִשְׁנֵהוּ וְאָמַר לוֹ: “קַח אֶת הָאֲנָשִׁים לְחֶבְרָתְךָ, שֶׁאוֹרְחֵינוּ הֵם הַלַּיְלָה”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה, אֲדוֹנֵנוּ הַשַּׁלִּיט”. הָלַךְ וְהֵם עִמּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל אַרְמוֹן רָם וְנִשָּׂא בָּנוּי אֵיתָן, שֶׁלֹּא הָיָה לֹא לְמֶלֶךְ וְלֹא לְשֻׂלְטָאן כָּמֹהוּ, צָץ מִן הֶעָפָר, וְנִתְלָה בְכַנְפֵי עָבִים, שַׁעְרוֹ עֵץ שָׂג הֹדִּי מְשֻׁבָּץ זָהָב נוֹצֵץ, יַגִּיעַ בְּדַרְכּוֹ הַנִּכְנָס אֶל אוּלָם מְרֻוָּח מְקֻמָּר וּבוֹ מִזְרָקָה וְאִצְטַבָּה מִסָּבִיב לָהּ וּשְׁטִיחִים וְכָרִים, וּמִן הַקְּטִיפָה כָּרִים קְטַנִּים לְהִשָּׁעֵן עֲלֵיהֶם וְשֻׁלְחָנוֹת, וְשָׁם וִילוֹן מוּרָד וּמַצָּעִים יִשְׁתָּאֶה לָהֶם הַשֵּׂכֶל, וְתֵּלֶא לָשׁוֹן לְתָאֲרָם. וְעַל הַשַּׁעַר כְּתוּבִים שְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה: אַרְמוֹן בְּרָכָה וְשָׁלוֹם עָלָיו הֶאֱצִיל הַזְּמַן לוֹ אֶת חִנָּיו תּוֹכוֹ הַפְּלָאוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת לְגוֹנֵיהֶם נָבוֹכוּ הָעֵטִים לְתָאֵר פְּרָטֵיהֶם. נִכְנַס הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי, וְהַחֲבוּרָה מְלַוָּה אוֹתוֹ עַד שֶׁיָּשַׁב עַל כִּסֵּא שֶׁל זָהָב מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת וְעַל הַכִּסֵּא שָׁטִיחַ שֶׁל מֶשִׁי צָהֹב, וְיָשְׁבוּ הַמֵּרֵעִים וְעָמַד נוֹשֵׂא חֶרֶב הַנְּקָמָה לְפָנָיו. עָרְכוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן וְאָכְלוּ, הֵסִירוּ אֶת הַכֵּלִים וְנָטְלוּ אֶת הַיָּדַיִם וְהֵבִיאוּ אֶת כְּלֵי הַמַּשְׁקֶה, עָרְכוּ מַעֲרֶכֶת הַקַּנְקַנִּים וְהַכּוֹסוֹת וְהִקִּיפוּ אֶת הַכּוֹס בְּתוֹר עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד. נִמְנַע מִלִּשְׁתוֹת. אָמַר הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי לְגַ’עְפָר: “מַה לּוֹ לַחֲבֵרְךָ שֶׁאֵינוֹ שׁוֹתֶה?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, זֶה לוֹ זְמַן שֶׁאֵין הוּא שׁוֹתֶה מִזֶּה”. אָמַר הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי: “אֶצְלִי מַשְׁקֶה חוּץ מִזֶּה אֲשֶׁר יִכְשַׁר לַחֲבֵרְךָ וְהוּא מַשְׁקֶה שֶׁל תַּפּוּחִים”. אָמַר לְהָבִיא אוֹתוֹ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ מִיָּד. נִגַּשׁ הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי עַד לִפְנֵי הָארוּן אַלרְרַשִׁיד וְאָמַר לוֹ: “בְּכָל פַּעַם שֶׁיַּגִּיעַ אֵלֶיךָ הַתּוֹר, שְׁתֵה מִמַּשְׁקֶה זֶה”. לֹא פָסְקוּ שְׁרוּיִים בְּהַרְחָבַת־הַדַּעַת, וְהוֹשָׁטַת גְּבִיעֵי הַיַּיִן עַד שֶׁנִּכְנַס הַמַּשְׁקֶה לְרֹאשָׁם וְהִשְׁתַּלֵּט עַל שִׂכְלָם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁמוֹנִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכַּלִיף הַמְזֻיָּף וּמֵרֵעָיו הוֹסִיפוּ לִשְׁתּוֹת, עַד שֶׁעָלָה הַיַּיִן לְרֹאשָׁם וְהִשְׁתַּלֵּט עַל בִּינָתָם. אָמַר הַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד לְמִשְׁנֵהוּ: “גַ’עְפָר, חֵי אֱלֹהִים, אֵין לָנוּ כֵלִים כַּכֵּלִים הָאֵלֶּה. וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מַה טִּיבוֹ שֶׁל מַשְׁקֶה זֶה?”.

וַעֲדַיִן הֵם מְשׂוֹחֲחִים בְּסוֹד כְּשֶׁנָּפַל מַבָּטוֹ שֶׁל הָעֶלֶם מִבְּלִי מֵשִׂים וּמָצָא אֶת הַמִּשְׁנֶה מִסְתּוֹדֵד עִם הַכַּלִיף. אָמַר לוֹ: “הַהִסְתּוֹדְדוּת הִיא הַפְרָעַת חֹק”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אֵין כָּאן כָּל הַפְרָעַת חֹק, אֶלָּא שֶׁחֲבֵרִי זֶה אוֹמֵר: ‘הֲרֵי עָבַרְתִּי בְמַסָּעַי בְּרֹב הָאֲרָצוֹת וְאָרַחְתִּי לְחֶבְרָה עִם גְּדוֹלֵי הַמְּלָכִים וְהִתְרוֹעַעְתִּי עִם הַצָּבָא, וְלֹא רָאִיתִי יָפֶה מִן הַסֵּדֶר הַזֶּה וְלֹא מַרְנִין יוֹתֵר מִלַּיְלָה זֶה’, אֶלָּא שֶׁבְּנֵי בַּגְדָּאד אוֹמְרִים: ‘מַשְׁקֶה בְּלִי זֶמֶר וָשִׁיר, רַק מֵחוּשׁ רֹאשׁ יָעִיר’”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי דְבָרִים אֵלֶּה, חִיֵּךְ וְרָחֲבָה דַעְתּוֹ. וְהָיָה בְיָדוֹ שַׁרְבִיט. הִכָּה בוֹ עַל דִּסְקָה. נִפְתְּחָה דֶלֶת וְיָצָא סָרִיס נוֹשֵׂא כִסֵּא שֶׁל שֶׁנְהָב, רָקוּעַ נֹגַהּ זָהָב, וּמֵאַחֲרָיו נַעֲרָה מַזְהִירָה בְיֹפִי וָחֵן וְהָדָר וּשְׁלֵמוּת כֻּלָּהּ. הִצִּיב הַסָּרִיס אֶת הַכִּסֵּא, וְיָשְׁבָה עָלָיו הַנַּעֲרָה, וְהִיא כַשֶּׁמֶשׁ הַמַּזְהִירָה בַשָּׁמַיִם הַצַּחִים, וּבְיָדָהּ כְּלִי־מֵיתָרִים שֶׁל עוּד, מַעֲשֵׂה אוּמָנֵי הֹדּו. הִנִּיחָה אוֹתוֹ בְחֵיקָהּ, וְגָחֲנָה עָלָיו כִּגְחֹן הָאֵם עַל עֻלָּהּ, וְזִמְּרָה עָלָיו עֲלֵי נַגֵּן, חֲלִיפוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַנְגִּינוֹת, עַד כְּדֵי הִשְׁתָּאוּת הַדַּעַת. אַחַר כָּךְ חָזְרָה אֶל הַמַּנְגִּינָה הָרִאשׁוֹנָה וְהִנְעִימָה זֶמֶר, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

לְשׁוֹן הַחֵשֶׁק אֵלֶיךָ שָׂח בְּדַם לֵבָב,

יַגִּיד עָלַי כִּי אֲנִי אוֹתְךָ אֹהַב.

וְלֹא יָדַעְתִּי לִפְנֵי אַהֲבָתְךָ תְּשׁוּקָה מַה הִיא.

אַךְ גְּזֵרַת אֵל מִלְּפָנִים עַל הַבְּרוּאִים תָּקוּם וּתְהִי.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי שִׁיר זֶה מִפִּי הַנַּעֲרָה צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְקָרַע אֶת הַבֶּגֶד אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו עַד לְשׁוּלָיו. שִׁלְשְׁלוּ עָלָיו אֶת הַמָּסָךְ וְהֵבִיאוּ לוֹ לְבוּשׁ אַחֵר יָפֶה מִן הָרִאשׁוֹן. לָבַשׁ אוֹתוֹ וְיָשַׁב כְּמִנְהָגוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו הַגָּבִיעַ הִכָּה בַשַּׁרְבִיט עַל הַדִּסְקָה. נִפְתְּחָה דֶלֶת וְיָצָא מִתּוֹכָהּ סָרִיס נוֹשֵׂא כִסֵּא שֶׁל זָהָב וּמֵאַחֲרָיו נַעֲרָה יָפָה מִן הָרִאשׁוֹנָה. יָשְׁבָה עַל אוֹתוֹ כִסֵּא וּבְיָדָהּ כְּלִי־מֵיתָרִים שֶׁל עוּד, הַמְעַנֶּה לֵב הַמְקַנְּאִים בְּיִסּוּרֵי גֵיהִנֹּם. זִמְּרָה עָלָיו שְׁנֵי בָתִּים אֵלֶּה:

אֵיכָה אֶשָּׂא אֶסְבֹּל, וְאֵשׁ חֵשֶׁק בִּכְבֵדִי תִשְׁכֹּן,

וְדִמְעַת גַּלְגַּל עֵינִי עֲדֵי־עַד שִׁטָּפוֹן?

חֵי־אֵל לֹא טֹבוּ לִי חַיִּים לֹא לִי בָם שָׂשׂוֹן,

וְאֵיךְ יָשִׂישׂ לֵב מִלּוּאוֹ יָגוֹן.

כְּשֶׁשָּׁמַע הָעֶלֶם שִׁיר זֶה צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְקָרַע מַה שֶּׁעָלָיו מִן הַבְּגָדִים עַד לַשּׁוּלַיִם. שִׁלְשְׁלוּ עָלָיו אֶת הַמָּסָךְ וְהֵבִיאוּ לוֹ חֲלִיפַת בְּגָדִים אַחֶרֶת. לָבַשׁ אוֹתָהּ וְיָשַׁב הָכֵן וְחָזַר לְמַצָּבוֹ כָּרִאשׁוֹנָה וְהִשְׁתַּעֲשַׁע בְּשִׂיחָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַגָּבִיעַ אֵלָיו הִכָּה עַל הַדִּסְקָה. יָצָא סָרִיס וְאַחֲרָיו נַעֲרָה יָפָה מִזּוֹ שֶׁלְּפָנֶיהָ, וְעִמּוֹ כִסֵּא. יָשְׁבָה הַנַּעֲרָה עַל הַכִּסֵּא וּבְיָדָהּ כְּלִי־מֵיתָרִים, עוּד, וְזִמְּרָה עָלָיו בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

קַצְּרוּ בְּגִדּוּפֵיכֶם, הַמְעִיטוּ קָשְׁיְכֶם,

כִּי לִבִּי, חַיֵּיכֶם, לֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵאִתְּכֶם,

וְרַחֲמוּ חוֹלֶה אָנוּשׁ כָּאוּב וְאָבוּל

אֲסִיר חֵשֶׁק, עֶבֶד נִרְצָע בְּאַהֲבַתְכֶם כָּבוּל.

מֵעָצְמַת הַחֵשֶׁק חֳלִי קִדְמָהוּ

וַיֶּעְתַּר לֵאלֹהִים כִּי תִּרְצוּהוּ.

הוֹי לְבָנוֹת אֲשֶׁר שָׁכְנוּ תּוֹךְ לְבָבִי,

אֵיכָה מִן הַבְּרִיּוֹת זוּלַתְכֶן אֶבְחַר לִי?

כְּשֶׁשָּׁמַע הָעֶלֶם בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה, צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְקָרַע מַה שֶּׁעָלָיו מִן הַבְּגָדִים. שִׁלְשְׁלוּ עָלָיו הַמָּסָךְ וְהֵבִיאוּ לוֹ בְגָדִים אֲחֵרִים. חָזַר לְמִנְהָגוֹ עִם מֵרֵעָיו, וְהִקִּיפוּ הַגְּבִיעִים עַד שֶׁהִגִּיעַ הַגָּבִיעַ אֵלָיו. הִכָּה עַל הַדִּסְקָה, וְנִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְיָצָא מִמֶּנָּה עֶלֶם וְעִמּוֹ כִסֵּא וּמֵאַחֲרָיו נַעֲרָה. הִצִּיב לָהּ אֶת הַכִּסֵּא וְיָשְׁבָה עָלָיו. נָטְלָה אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, תִּקְּנָה אוֹתוֹ וְזִמְּרָה עָלָיו בָּתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

עַד מָתַי יֶאֶרְכוּ הָרִחוּק וְהַתֵּעוּב?

וּמַה שֶּׁהָיָה לִי בַתְּחִלָּה מָתַי יָשׁוּב?

לְפָנִים הָיִינוּ הַחֲצֵרוֹת תְּלַכֵּדְנָה אוֹתָנוּ

בְּשַׁעֲשׁוּעֵינוּ, וַנַּרְא מְקַנְּאִים לֹא יָשִׁיתוּ לֵב לָנוּ.

בָּגַד הַזְּמָן בָּנוּ וַיְפַזֵּר קִבּוּצֵנוּ,

אַחֲרֵי עָזְבוֹ שׁוֹמְמִים רֵיקָם אֶת מְעוֹנֵינוּ,

הֲתִדְרְשִׁי מִמֶּנִּי, מְחָרֶפֶת, כִּי אֶשְׁלַו,

בְּעוֹד אֶרְאֶה, כִּי לֹא יִשְׁמַע לְקוֹל מְחָרֵף לִי לֵבָב.

הֶרֶף מֵחָרֵף, וּבְלַהַט חִשְׁקִי אוֹתִי עָזְבָה,

הֵן לֹא נִתְרוֹקֵן הַלֵּב מִשַּׁעֲשׁוּעֵי אַהֲבָה.

הוֹי אֲדוֹנִים אֲשֶׁר הֵפֵרוּ בְרִית וְאוֹתָהּ נִתְּקוּ,

אַל תְּדַמּוּ כִּי יִשְׁלַו לִבִּי עֵת תִּרְחָקוּ.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי אֶת הַנַּעֲרָה נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּשִׁיר, צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְקָרַע מַה שֶּׁעָלָיו.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְתִשְׁעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכַּלִיף הַשֵּׁנִי כְּשֶׁשָּׁמַע שִׁירַת הַנַּעֲרָה, צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְקָרַע מַה שֶּׁעָלָיו מִן הַבְּגָדִים וְנָפַל מִתְעַלֵּף. בִּקְּשׁוּ לְשַׁלְשֵׁל עָלָיו אֶת הַמָּסָךְ כְּפִי מִנְהָגָם, וְנֶעֶצְרוּ חֲבָלָיו. נָפַל מִבְּלִי מֵשִׂים מַבַּט הָארוּן אַלרְרַשִׁיד עָלָיו, וְרָאָה עַל גּוּפוֹ רִשְׁמֵי מַכּוֹת שֶׁל שׁוֹטִים. אָמַר אַלרְרַשִׁיד אַחֲרֵי שֶׁהִתְבּוֹנֵן וְהָיָה בָטוּחַ בַּדָּבָר: “גַ’עְפָר, אָכֵן עֶלֶם נָאֶה הִנֵּהוּ, אֶלָּא שֶׁהוּא לִסְטִים מְכֹעָר”. אָמַר גַ’עְפָר: “מִנַּיִן הִכַּרְתָּ זֹאת, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים?” אָמַר לוֹ: “כְּלוּם לֹא רָאִיתָ עַל שְׁנֵי צִדֵּי גוּפוֹ רִשְׁמֵיהֶם שֶׁל שׁוֹטִים?”. אַחַר־כָּךְ שִׁלְשְׁלוּ עָלָיו אֶת הַמָּסָךְ וְהֵבִיאוּ חֲלִיפָה אַחֶרֶת מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה עָלָיו. לָבַשׁ אוֹתָהּ וְיָשַׁב הָכֵן בְּמַצָּבוֹ הָרִאשׁוֹן עִם מֵרֵעָיו. נָפַל מַבָּטוֹ מִבְּלִי מֵשִׂים וּמָצָא אֶת הַכַּלִיף וְאֶת גַ’עְפָר מְשׂוֹחֲחִים בְּסוֹד. אָמַר לָהֶם: “מָה הָעִנְיָן, אֲדוֹנַי?” אָמַר גַ’עְפָר: “אֲדוֹנֵנוּ, אַךְ טוֹב, אֶלָּא שֶׁבֶּן־לִוְיָתִי זֶה, כְּפִי שֶׁלֹּא נֶעְלַם מִמְּךָ, מִן הַסּוֹחֲרִים הוּא, וּכְבָר עָבַר בְּמַסְעוֹתָיו בְּכָל כְּרַכֵּי מִצְרַיִם וּגְלִילוֹת הָאָרֶץ, וְהִתְרוֹעֵעַ לַמְּלָכִים וְלַמְּעֻלִּים שֶׁבִּבְנֵי־אָדָם, וְהוּא אוֹמֵר שֶׁמַּה שֶׁיָּצָא מֵאֵת אֲדוֹנֵנוּ הַכַּלִיף בַּלַּיְלָה הַזֶּה הוּא בִּזְבּוּז עָצוּם, שֶׁלֹּא רָאִיתִי אָדָם עוֹשֶׂה כְמַעֲשֵׂהוּ בְכָל הָאֲרָצוֹת, שֶׁכֵּן קָרַע כָּךְ וְכָךְ חֲלִיפוֹת בְּגָדִים, כָּל חֲלִיפָה בְאַלְפֵי דִינָרִים; וְזֶהוּ בִּזְבּוּז יֶתֶר עַל הַמִּדָּה”. אָמַר הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי: “הוֹי אַתָּה, הֲרֵי הַהוֹן הוֹנִי וְהָאָרִיג אֲרִיגִי, וְזֶהוּ מִקְצָת מִן הַחֶסֶד לַמְּשָׁרְתִים וְלַפַּמַּלְיָה שֶׁלִּי, שֶׁכֵּן כָּל חֲלִיפָה וַחֲלִיפָה שֶׁקְּרַעְתִּיהָ תְּהֵא לְאֶחָד מִן הַמֵּרֵעִים הַנִּמְצָאִים אִתִּי, וּכְבָר קָצַבְתִּי לָהֶם יַחַד עִם כָּל חֲלִיפָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁעָשִׂיתָ אֲדוֹנֵנוּ”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

בָּנְתָה הַנְּדִיבוּת תּוֹךְ כַּפְּךָ לָהּ מָעוֹן,

וְאָצְלָה לִבְנֵי אָדָם מֵאֲשֶׁר לְךָ הוֹן.

וּבְעֵת נְדִיבוּת דַּלְתָּהּ נָעֲלָה,

הָיְתָה יָדְךָ מַפְתֵּחַ לְמַנְעוּלָהּ.

כְּשֶׁשָּׁמַע הָעֶלֶם שִׁיר זֶה מִפִּי הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר, קָצַב לוֹ אֶלֶף דִּינָר וַחֲלִיפַת בְּגָדִים. אַחַר־כָּךְ נָקְפוּ בֵינֵיהֶם הַגְּבִיעִים וְנָעַם לָהֶם הַיַּיִן. אָמַר אַלרְרַשִׁיד: “גַ’עְפָר, שְׁאַל אוֹתוֹ בִדְבַר הַמַּכּוֹת אֲשֶׁר בְּצַלְעוֹתָיו, שֶׁנִּרְאֶה מַה יֹּאמַר בִּתְשׁוּבָתוֹ”. אָמַר לוֹ: “אַל תְּהֵא נִמְהָר, אֲדוֹנֵנוּ, וְחוּס עַל עַצְמְךָ, שֶׁכֵּן הַסַּבְלָנוּת יָפָה יוֹתֵר”. אָמַר לוֹ: “חֵי רֹאשִׁי וּבְקִבְרוֹ שֶׁל אַלְעַבָּאס² אֲנִי נִשְׁבָּע, שֶׁאִם אֵין אַתָּה שׁוֹאֲלוֹ הֲרֵינִי מְכַבֶּה אֶת אוֹר נִשְׁמָתְךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָנָה הָעֶלֶם אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “מַה לְּךָ שֶׁאַתָּה מִסְתּוֹדֵד עִם בֶּן־לִוְיָתְךָ? הַגֵּד לִי מָה עִנְיַנְכֶם”. אָמַר לוֹ: “אַךְ טוֹב”. אָמַר לוֹ הָעֶלֶם: “שָׁאַלְתִּי אוֹתְךָ שֶׁתַּגִּיד לִי עִנְיַנְכֶם וְלֹא תַסְתִּיר מִמֶּנִּי דָבָר מֵאֲשֶׁר אִתְּכֶם”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִנֵּה הוּא הִבְחִין עַל צַלְעוֹתֶיךָ מַכּוֹת וְעִקְּבוֹת שׁוֹטִים וּמַגְלְבִים, וְתָמַהּ עַל זֶה תַכְלִית הַתְּמִיהָה, וְאָמַר: ‘כֵּיצַד זֶה יֻכֶּה הַכַּלִיף?’ וְחֶפְצוֹ לָדַעַת מַה הַסִּבָּה”. כְּשֶׁשָּׁמַע הָעֶלֶם זֹאת חִיֵּךְ וְאָמַר: “דְּעוּ שֶׁסִּפּוּרִי מוּזָר וְעִנְיָנִי נִפְלָא, וְאִלּוּ נִכְתַּב בִּמְחָטִים עַל זָוִיּוֹת הָעֵינַיִם, הָיָה לְמָשָׁל וּלְמוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר”. עָלוּ אַנְחוֹתָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

סִפּוּרִי נִפְלָא, עַל כָּל פְּלָאוֹת עָלָה,

חֵי הָאַהֲבָה, עָלַי צָרוּ דְרָכַי שְׁבִילַי.

וְאִם שְׁמֹעַ תֹאבוּ, הִנֵּה הַקְּשִׁיבוּ,

וְיִשְׁתֹּק הַקָּהָל הַנֶּאֱסָף, בְּכָל אֲגַף

וְהַאֲזִינוּ לְאִמְרָתִי זֹאת, אָכֵן בָּהּ אוֹת:

הָרוּג אֲנִי מִתְּשׁוּקָה רַבָּה וְיִסּוּרֵי אַהֲבָה

וְרוֹצַחְתִּי נַעֲלָה עַל כָּל בַּת־שָׁדַיִם חֲטוּבָה

לָהּ גַּלְגַּלֵּי־עַיִן כְּחֻלִּים כְּחַרְבוֹת הֹדּוּ חַדּוֹת

וַתִּיר חִצֶּיהָ מֵעַל יֶתֶר גַּבּוֹתֶיהָ, קְשָׁתוֹת.

וּכְבָר חָשׁ לִבִּי: בְּתוֹכְכֶם הָאִמָאם בָּנוּ יִמְשֹׁל.

כַּלִיף זֶה הַדּוֹר וּבֶן הַטּוֹבִים מִכֹּל,

וְהַשֵּׁנִי בָכֶם הִנֵּה גַ’עְפָר שְׁמוֹ

יָדִיד וּבֶן יָדִיד מִשְׁנֶה עִמּוֹ.

וּמַסְרוּר נוֹשֵׂא חֶרֶב־נָקָם הַשְּׁלִישִׁי לָכֶם.

וְאִם דְּבָרַי אֵלֶּה לֹא שֶׁקֶר הֵם,

הִנֵּה הִשַּׂגְתִּי אֲשֶׁר אֲצַפֶּה מֵהָעִנְיָן כֻּלּוֹ.

וּבָאָה לַלֵּב מִכָּל צַד שִׂמְחַת גִּילוֹ.

כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, נִשְׁבַּע לוֹ גַ’עְפָר, וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁבוּעָתוֹ בְּמִלִּים הַמִּשְׁתַּמְעוֹת לִשְׁתֵּי פָנִים, לֵאמֹר שֶׁאֵין הֵם אֵלֶּה שֶׁנִּזְכַּר שְׁמָם. צָחַק הָעֶלֶם וְאָמַר: "דְּעוּ אֲדוֹנַי הַנַּעֲלִים שֶׁאֵין אֲנִי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְרַק קָרָאתִי עַצְמִי בְּשֵׁם זֶה כְּדֵי לְהַשִּׂיג מִבְּנֵי עִיר זוֹ מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ. וְאוּלָם שְׁמִי מֻחַמָּד עַלִי בֶּן עַלִי הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. וְהָיָה אָבִי מִנְּשׂוּאֵי־הַפָּנִים וּמֵת וְעָזַב לִי הוֹן רַב, מִזָּהָב וָכֶסֶף וּפְנִינִים וּמַרְגָּלִיּוֹת וְאַבְנֵי חֵן וּפִטְדָה וַאֲבָנִים יְקָרוֹת וְקַרְקָעוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת וְשָׂדוֹת וְגַנּוֹת וַחֲנֻיּוֹת וּטְחָנוֹת וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּנְעָרִים. אֵרַע לִי בְאַחַד הַיָּמִים, שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בַּחֲנוּתִי וּמִסָּבִיב לִי הַמְּשָׁרְתִים וּבְנֵי לִוְיָתִי וְהִנֵּה נַעֲרָה הוֹלְכָה וּבָאָה רוֹכֶבֶת עַל גַּבֵּי פִרְדָּה וּבְשֵׁרוּתָהּ שָׁלֹש נְעָרוֹת כְּאִלּוּ הֵן לְבָנוֹת. כְּשֶׁקָּרְבָה אֵלַי יָרְדָה לְיַד חֲנוּתִי וְיָשְׁבָה אֶצְלִי וְאָמְרָה לִי: ‘אַתָּה הוּא מֻחַמָּד הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת?’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘כָּךְ הוּא, סָר לְמִשְׁמַעְתֵּךְ וְעַבְדֵּךְ אָנֹכִי’. אָמְרָה לִי: ‘כְּלוּם יֵשׁ אֶצְלְךָ עֲנָק שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת אֲשֶׁר יִצְלַח לִי?’ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי, כָּל אֲשֶׁר אִתִּי אֶעֱרֹךְ לְעֵינַיִךְ וַאֲבִיאֵהוּ לְפָנַיִךְ, וְאִם יִמְצָא מַשֶּׁהוּ מִמֶּנּוּ חֵן בְּעֵינַיִךְ, יִהְיֶה זֶה לְמַזָּלוֹ הַטּוֹב שֶׁל עַבְדֵּךְ. וְאִם לֹא יִמְצָא כְלוּם חֵן בְּעֵינַיִךְ הֲרֵי זֶה לְרֹעַ מַזָּלִי’. וְהָיוּ אִתִּי מֵאָה עֲנָקִים שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת. וְעָרַכְתִּי אוֹתָם לְעֵינֶיהָ כֻלָּם. וְלֹא מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ כְּלוּם מִזֶּה. אָמְרָה: ‘רְצוֹנִי בְטוֹב מִזֶּה שֶׁרָאִיתִי’. הָיָה עִמִּי עֲנָק קָטָן, שֶׁקָּנָה אוֹתוֹ אָבִי בְּמֵאָה אֶלֶף דִּינָרִים, וְלֹא נִמְצָא כָמוֹהוּ גַם אֵצֶל אֶחָד מִן הַשֻּׂלְטָאנִים הַגְּדוֹלִים. אָמַרְתִּי לָהּ: "גְּבִרְתִּי, עוֹד נִשְׁאַר אֶצְלִי עֲנָק שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאַבְנֵי חֵן, שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ אֵצֶל שׁוּם אָדָם לֹא מִן הַגְּדוֹלִים וְלֹא מִן הַקְּטַנִּים‘. אָמְרָה לִי: ‘הַרְאֵה אוֹתוֹ לִי’. כְּשֶׁרָאַתּוּ אָמְרָה: "זֶהוּ מְבֻקָּשִׁי, וְזֶהוּ שֶׁאֲנִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת אֵלָיו כָל יְמֵי חַיָּי’. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לִי: ‘מַה מְּחִירוֹ?’ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘הַמְּחִיר שֶׁשִּׁלֵּם בַּעֲדוֹ אָבִי הוּא מֵאָה אֶלֶף דִּינָר’. אָמְרָה לִי: ‘וַהֲרֵי לְךָ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר רֶוַח’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי, הָעֲנָק וּבְעָלָיו לְפָנַיִךְ הֵם וְלֹא אָפֵר אֶת דְּבָרִי’. אָמְרָה לִי: ‘אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתִּקַּח אֶת הָרֶוַח וְאַכִּיר לְךָ טוֹבָה יָתֵר עַל כֵּן’. קָמָה מִיָּד וְרָכְבָה עַל פִּרְדָּתָהּ בִּמְהִירוּת וְאָמְרָה לִי: ‘אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, בְּשֵׁם אֱלֹהִים הוֹאִיל בְּטוּבְךָ לְהִלָּווֹת אֵלֵינוּ לָקַחַת אֶת הַמְּחִיר, שֶׁכֵּן יוֹמְךָ זֶה אִתָּנוּ צַח לָנוּ כְּמוֹ הֶחָלָב’. קַמְתִּי וְנָעַלְתִּי אֶת הַחֲנוּת וְהָלַכְתִּי עִמָּהּ בּוֹטֵחַ בָּהּ, עַד אֲשֶׁר הִגַּעְנוּ אֶל הֶחָצֵר וּמָצָאתִי אוֹתָהּ חָצֵר שֶׁרִשְׁמֵי הָאֹשֶר מַזְהִירִים עָלֶיהָ, וְשַׁעְרָהּ מְקֻשָּׁט בְּזָהָב וָכֶסֶף וְסִמְפּוֹרְיָן, וּכְתוּבִים עָלָיו שְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אַתְּ חָצֵר אַל יִכָּנֵס צַעַר לְתוֹכֵךְ,

וְלֹא יִבְגֹּד הַזְּמַן בְּבַעֲלֵךְ.

מַה טּוֹבָה אַתְּ לְכָל אוֹרֵחַ, אַתְּ חֲצַר

נֹעַם, עֵת מָקוֹם לְאוֹרֵחַ יֵצַר.

יָרְדָה הַנַּעֲרָה וְנִכְנְסָה לֶחָצֵר וְצִוְּתָה עָלַי לָשֶׁבֶת עַל סַפְסַל הָאֶבֶן אֲשֶׁר לִפְנֵי הַשַּׁעַר עַד שֶׁיָּבוֹא הַחַלְפָן. יָשַׁבְתִּי עַל שַׁעַר הֶחָצֵר שָׁעָה, כְּשֶׁיָּצְאָה נַעֲרָה אֵלַי וְאָמְרָה לִי: ‘אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, הִכָּנֵס לַפְּרוֹזְדוֹר, שֶׁכֵּן יְשִׁיבָתְךָ לְיַד הַשַּׁעַר מְכֹעֶרֶת’. קַמְתִּי וְנִכְנַסְתִּי לַפְּרוֹזְדוֹר וְיָשַׁבְתִּי עַל סַפְסַל הָאֶבֶן שֶׁבּוֹ. וַעֲדַיִן אֲנִי יוֹשֵׁב כְּשֶׁיָּצְאָה נַעֲרָה וְאָמְרָה לִי: ‘אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, הִכָּנֵס וְשֵׁב עַל שַׁעַר הָאוּלָם שֶׁתְּקַבֵּל מָמוֹנְךָ’. קַמְתִּי וְנִכְנַסְתִּי לַבַּיִת וְיָשַׁבְתִּי כְהֶרֶף־עַיִן, וְהִנֵּה כִסֵּא שֶׁל זָהָב וְעָלָיו וִילוֹן שֶׁל מֶשִׁי. כְּשֶׁהוּסַר הַמָּסָךְ נִגְלְתָה מִתַּחַת לוֹ אוֹתָהּ נַעֲרָה שֶׁקָּנְתָה מִמֶּנִּי אוֹתוֹ עֲנָק, פָּנֶיהָ דוֹמִים לְאַגַּן הַסַּהַר וְהָעֲנָק בְּצַוָּארָהּ. פָּחֲזָה עָלַי דַּעְתִּי וְנִפְתַּע לְבָבִי מִמַּרְאֵה נַעֲרָה זוֹ בִגְּלַל יָפְיָהּ הַמֻּפְלָג וְחִנָּהּ. וּכְשֶׁרָאַתְנִי קָמָה מֵעַל הַכִּסֵּא וְחָשָׁה לִקְרָאתִי וְאָמְרָה לִי: ‘אוֹר עֵינַי, כְּלוּם כָּל מִי שֶׁהוּא יָפֶה כָמוֹךָ לֹא לַאֲהוּבָתוֹ?’ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי הַנַּעֲלָה, הַיֹּפִי כֻלּוֹ בָךְ הוּא, וְהוּא רַק אַחַת מִסְּגֻלּוֹתַיִךְ’ אָמְרָה לִי: ‘סוֹחֵר אֲבָנִים טוֹבוֹת, דַּע שֶׁאוֹהֶבֶת אֲנִי אוֹתְךָ וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהַאֲרִיךְ רוּחִי עַד שֶׁאֲבִיאֲךָ אֶצְלִי’. נָטְתָה אֵלַי וּנְשַׁקְתִּיהָ, וְנָשְׁקָה לִי וְאִמְּצָה אוֹתִי אֶל חָזֶהָ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְתִשְׁעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסּוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אָמַר: 'נָטְתָה אֵלַי וְנָשְׁקָה לִי וּמָשְׁכָה אוֹתִי וְאִמְּצָה אוֹתִי אֶל לִבָּהּ. הִכִּירָה מַצָּבִי וְיָדְעָה שֶׁנִּכְסָף אֲנִי לְהִתְאַחֵד עִמָּהּ. אָמְרָה לִי: ‘כְּלוּם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לְהִתְאַחֵד עִמִּי בְאִסּוּר? וַהֲרֵי אֲנִי עַלְמָה בְתוּלָה, לֹא קָרַב אֵלַי אִישׁ, וְאֵינִי בִלְתִּי יְדוּעָה בְעִיר זוֹ. כְּלוּם יָדַעְתָּ מִי אֲנִי?’ אָמַרְתִּי: ‘לֹא, גְּבִרְתִּי הַנַּעֲלָה’ אָמְרָה: ‘אֲנִי הַגְּבִירָה דֻנְיָא בַּת יַחְיָה בֶּן כָאלִד אַלְבַּרְמַכִּי וְאָחִי גַ’עְפָר מִשְׁנֵה הַכַּלִיף’. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָךְ מִפִּיהָ נִרְתַּעְתִּי מִפָּנֶיהָ וְאָמַרְתִּי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי, לֹא אָשָׁם בִּי, כִּי הִשְׂתָּעַרְתִּי עָלַיִךְ, הֲרֵי אַתְּ הִיא שֶׁעוֹרַרְתְּ תְּשׁוּקָתִי לְהַגִּיעַ אֵלַיִךְ’. אָמְרָה: ‘לֹא תְאֻנֶּה לְךָ כָּל רָעָה, וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאַתָּה מַשִּׂיג מְבֻקָּשְׁךָ בְּדֶרֶךְ הָרְצוּיָה לֵאלֹהִים, שֶׁעִנְיָנִי מָסוּר בְּיָדִי, וְהַקָּאצִ’י הוּא הַאֶפִּטְרוֹפּוֹס לְהַשִּׂיאֵנִי, וְהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁאֶהְיֶה לְךָ אִשָּׁה וְאַתָּה תִהְיֶה בַעֲלִי’. הִזְמִינָה אֶת הַקָּאצִ’י וְאֶת הָעֵדִים וְעָשְׂתָה אֶת הַמַּאֲמַצִּים. וּכְשֶׁבָּאוּ אָמְרָה לָהֶם: ‘מֻחַמָּד עַלִי בֶּן עַלִי הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת בִּקֵּשׁ לָשֵׂאת אוֹתִי לוֹ לְאִשָּׁה וְנָתַן לִי עֲנָק זֶה מֹהַר לִי, וַאֲנִי קִבַּלְתִּי וְהִסְכַּמְתִּי, כִּתְבוּ שְׁטַר נִשּׂוּאַי עַל כָּךְ’. בָּאתִי אֵלֶיהָ וְהֵבֵאתִי כְלֵי הַמַּשְׁקֶה וְנָקְפוּ הַגְּבִיעִים בַּסֵּדֶר הַיָּפֶה בְיוֹתֵר וְהַתִּקּוּן הַשָּׁלֵם. וְכַאֲשֶׁר חָדַר הַיַּיִן לְתוֹךְ רָאשֵׁינוּ, צִוְּתָה עַל נַעֲרָה מְנַגֶּנֶת עַל כְּלִי־מֵיתָרִים שֶׁל עוּד לְזַמֵּר. נָטְלָה אֶת הָעוּד וְהִנְעִימָה זֶמֶר וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹפִיעַ וַיַּרְאֵנִי צְבִי וְעָנָף וְאַגַּן סַהַר,

אָכֵן לֵב בּוֹ לֹא יִשְׁגֶּה אַךְ יוּאָר.

יָפֶה, כַּבּוֹת מַדּוּחִים אֵל בִּקֵּשׁ

בְּלֶחְיוֹ, וְאוּלָם אַךְ פִּתּוּי שֵׁנִי נִתְחַדֵּשׁ,

אַטְעֶה מְחָרְפַי עֵת יָשִׂיחוּ אוֹדוֹתָיו,

כְּאִלּוּ אֶת זִכְרוֹ לֹא אֹהַב,

וְאַקְשִׁיב עֵת יְדַבְּרוּ בְזוּלָתוֹ, הַס,

וְאוּלָם הֵן בַּהֲגִיגִי בוֹ אֶמַּס.

נְבִיא הַחֵן הַכֹּל בּוֹ פְּלָאוֹת,

הַיֹּפִי אָכֵן פָּנָיו גְּדָל הָאוֹתוֹת.

כִּקְרִיאַת בִּלָּאל³, בְּקַעֲרַת לֶחְיוֹ נְקֻדַּת חֵן,

בְּזֹהַר מִצְחוֹ אוֹר שַׁחַר יִבָּחֵן,

יְבַקְּשׁוּ מְחָרְפַי לְבַעֲרוּת הַדִּיחֵנוּ,

אַךְ לֹא אֶרְצֶה לִכְפֹּר אַחֲרֵי הַאֲמִינִי.

שִׁעְשְׁעָה הַנַּעֲרָה בְמַה שֶּׁהִבִּיעָה מִמַּנְגִּינוֹת הַמֵּיתָרִים וַעֲרֵבוּת הַשִּׁירִים, וְלֹא פָסְקוּ הַנְּעָרוֹת לְזַמֵּר נַעֲרָה אַחֲרֵי נַעֲרָה וְנוֹשְׂאוֹת קוֹלָן בְּשִׁירִים עַד שֶׁזִּמְּרוּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת. וְאַחֲרֵי כֵן נָטְלָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, וְהִנְעִימָה זֶמֶר וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

שְׁבוּעָה בְּרֹךְ גִּזְרָתְךָ בְּגָאוֹן יִתְהַלָּךְ,

כִּי אֶשָּׂא אֵשׁ־צַעַר פֵּרוּדִי מֵעִמָּךְ.

רַחֵם קֶרֶב יוּקַד, בְּאַהֲבָתְךָ יִתְלַקַּח,

אַתָּה סַהַר מָלֵא בַּאֲפֵל חֶשְׁכַּת לֵיל זָרָח.

הַטֵּה חַסְדְּךָ בְּהִתְאַחְדְּךָ עִמִּי, כִּי לָשִׁיר

עַל יָפְיְךָ לֹא אֶחְדַּל לְאוֹר הַכּוֹס הַמֵּאִיר

בֵּין שׁוֹשָׁן מַזְהִיר בְּרֹב גּוֹנָיו

וַיִּפְרְחוּ בְתוֹךְ הֲדַס יִפְעוֹתָיו.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ לָקַחְתִּי מִיָּדָהּ אֶת הָעוּד וְנִגַּנְתִּי עָלָיו מַנְגִּינוֹת נִפְלָאוֹת וְזִמַּרְתִּי בְנָשְׂאִי קוֹלִי בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהַי כָּל יֹפִי לָךְ אָצַל,

עֲדֵי הָיִיתִי אַחַד אֲסִירַיִךְ וְלֹא אֶחְדַּל.

הוֹי אֲשֶׁר לָהּ מֶבָּט בּוֹ אָדָם שְׁבִי תִקַּח.

הִתְפַּלְּלִי עָלֵינוּ, מֵחֵץ תִּירִי נִמְצָא מִבְטָח.

שְׁנֵי הֲפָכִים: מַיִם וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת,

תְּכִילֵם לֶחְיִךְ בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא כְּאַחַת.

אַתְּ גֵּיהִנּוֹם בְּלִבִּי וְעֵדֶן לוֹ הִנֵּךְ,

מָה רַב מְרוֹרֵךְ בְּלִבִּי אַף מָתְקֵךְ.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה מִפִּי זְמִירוֹת אֵלּוּ, שָׂמְחָה שִׂמְחָה עֲצוּמָה. פִּטְּרָה אֶת הַנְּעָרוֹת מִלְּפָנֶיהָ, וְקַמְנוּ וְהָלַכְנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַיָּפֶה בְיוֹתֵר, שֶׁכְּבָר הִצִּיעָה לָנוּ בוֹ מַצָּע מִכָּל הַגּוֹנִים, וְהִתְאַחַדְתִּי אִתָּהּ אִחוּד אֲהוּבִים. שָׂמַחְתִּי בָהּ, וְלֹא רָאִיתִי מִיָּמַי לַיְלָה טוֹב מֵאוֹתוֹ לַיְלָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְתִשְׁעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁמֻּחַמָּד בֶּן עַלִי הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת סִפֵּר: כְּשֶׁבָּאתִי אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא בַּת יַחְיָה בֶּן כָאלִד הַבַּרְמַכִּי, מָצָאתִי אֶת הַנַּעֲרָה בְּכָל כָּבוֹד וִיקָר; פְּנִינָה לֹא נֻקְּבָה וּסְיָח לֹא נִשְׁבָּר, וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בִשְׁנֵי בָתֵּי־הַשִּׁיר הָאֵלֶּה:

חִבַּקְתִּיהָ בִזְרוֹעִי כַעֲנָק הַיּוֹנָה יַקִּיף,

וְיָדִי שֻׁלְּחָה לְהָרִים, גַּלּוֹת הַצָּעִיף.

אָכֵן זֶה הוּא הָאֹשֶר נַעֲלֶה עַל כֹּל,

וַנְּהִי חֲבוּקִים וְלֹא חָפַצְנוּ חֲדֹל.

שָׁהִיתִי אֶצְלָהּ חֹדֶשׁ תָּמִים, וְזָנַחְתִּי אֶת הַחֲנוּת וְאֶת הַמִּשְׁפָּחָה וְאֶת הַבַּיִת. אָמְרָה לִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים: ‘אוֹר עֵינַי וַאֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה מֻחַמָּד, הִנֵּה הֶחֱלַטְתִּי לָלֶכֶת הַיּוֹם אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ. קְנֵה לְךָ שְׁבִיתָה עַל סַפָּה זוֹ וְלֹא תָזוּז מִמְּקוֹמְךָ עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ’. הִשְׁבִּיעָה אוֹתִי עַל כָּךְ, וְאָמַרְתִּי לָהּ: ‘שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתֵךְ אֲמַלֵּא’. אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁבִּיעָה אוֹתִי שֶׁלֹּא אָזוּז מִמְּקוֹמִי, לָקְחָה אֶת נַעֲרוֹתֶיהָ וְהָלְכָה אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ. וְאוּלָם חֵי־אֱלֹהִים, אַחַי, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה לְרֹאשׁ הַסִּמְטָה, וּכְבָר נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְנִכְנְסָה דַרְכּוֹ זְקֵנָה אַחַת וְאָמְרָה: ‘אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה מֻחַמָּד, הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה⁴ קוֹרֵאת לְךָ, שֶׁכְּבָר שָׁמְעָה עַל דְּבַר תַּרְבּוּתְךָ וְנִימוּסֶיךָ הַנָּאִים וְזִמְרָתְךָ הַיָּפָה’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘אֵינִי זָז מִמְּקוֹמִי עַד שֶׁתָּבוֹא הַגְּבִירָה דֻנְיָא’. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: ‘אֲדוֹנִי, אַל תִּתֵּן אֶת הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה לִכְעֹס עָלֶיךָ וּתְהִי לְאוֹיֶבֶת לְךָ. קוּם וְדַבֵּר אֵלֶיהָ וְתַחֲזֹר לִמְקוֹמְךָ’. קַמְתִּי מִיָּד וּפָנִיתִי לָלֶכֶת אֵלֶיהָ, וְהַזְּקֵנָה לְפָנַי, עַד שֶׁהוֹבִילָה אוֹתִי אֶל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלֶיהָ, אָמְרָה לִי: ‘אוֹר־הָעַיִן, אַתָּה אֲהוּבָהּ שֶׁל הַגְּבירָה דֻנְיָא?’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘מַמְלוּכֵּךְ אָנֹכִי וְעַבְדֵּךְ’. אָמְרָה: ‘אָכֵן אֱמֶת דִּבֵּר זֶה שֶׁתֵּאַרְךָ כְּיָפֶה וּמָלֵא חֵן וּבַעַל־תַּרְבּוּת וְשָׁלֵם. אָכֵן הוֹסַפְתָּ עַל הַתֵּאוּר וְעַל הַשְּׁמוּעָה. זַמֵּר לְפָנַי שֶׁאֶשְׁמָעֲךָ’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתֵךְ אֲמַלֵּא’. הֵבִיאָה לִי כְּלִי־מֵיתָרִים, עוּד, וְשַׁרְתִּי עָלָיו בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה: עַל לֵב הָאוֹהֵב הָאָהוּב יִתְגַּבָּר, וְגֵווֹ בִידֵי כָל פְּגָעִים נִמְסָר. אֵין אוֹרְחָה אֻסַּר לְמַסַּע רִכְבָּהּ, אֲשֶׁר לֹא יְהִי אוֹהֵב לוֹ אָהוּב בְּתוֹכָהּ. בְּיַד אֵל אַפְקִיד, בְּאָהֳלֵיכֶם, סַהַר, יֶאֱהָבֶנּוּ לִבִּי אִם גַּם מֵעֵינַי נִסְתָּר. אִם מְרֻצֶּה וְאִם כּוֹעֵס, מַה מְּתוּקָה הִתְפַּנְּקוֹ, וְכָל אֲשֶׁר יִפְעַל הָאָהוּב, אָהוּב עַל אוֹהֲבוֹ. כְּשֶׁגָּמַרְתִּי לְזַמֵּר, אָמְרָה לִי: ‘יֵיטִיב אֱלֹהִים לְגוּפְךָ וְיָנִיחַ אֶת רוּחֲךָ, אָכֵן שָׁלֵם אַתָּה בְּיֹפִי, בְּתַרְבּוּת וּבְזִמְרָה. מֵעַכְשָׁו קוּם וְלֵךְ אֶל מְקוֹמְךָ לִפְנֵי שֶׁתָּבוֹא הַגְּבִירָה דֻנְיָא וְלֹא תִמְצָא אוֹתְךָ וְתִכְעַס עָלֶיךָ’. נָשַׁקְתִּי אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְיָצָאתִי, וְהַזְּקֵנָה לְפָנַי, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל הַדֶּלֶת שֶׁיָּצָאתִי דַרְכָּהּ וְנִכְנַסְתִּי וּבָאתִי אֶל הַסַּפָּה, וּמְצָאתִיהָ שֶׁכְּבָר בָּאָה מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְהִיא יְשֵׁנָה עַל הַסַּפָּה. יָשַׁבְתִּי לְמַרְגְלוֹתֶיהָ, וְעִשִּׂיתִי אֶת שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ. פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ וְרָאֲתָה אוֹתִי. אָסְפָה אֶת רַגְלֶיהָ וּבָעֲטָה בִי וְהִשְׁלִיכָה אוֹתִי מֵעַל הַסַּפָּה וְאָמְרָה לִי: ‘הוֹי בוֹגֵד, חִלַּלְתָּ אֶת הַשְּׁבוּעָה וּמָעַלְתָּ בִּי. הִבְטְחַתַּנִּי שֶׁלֹּא תָזוּז מִמְּקוֹמְךָ וְהֵפַרְתָּ אֶת הַהַבְטָחָה וְהָלַכְתָּ אֶל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה. וְאִלּוּלֵא חָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא אֶפָּרַע לְשִׁמְצָה, הָיִיתִי הוֹרֶסֶת אֶת אַרְמוֹנָהּ מֵעַל לְרֹאשָׁהּ’. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לְעַבְדָהּ: ‘הוֹי צַוָּאבּ, קוּם וְהַתֵּז רֹאשׁוֹ שֶׁל הַבּוֹגֵד הַשַּׁקְרָן, שֶׁאֵין לָנוּ חֵפֶץ בּוֹ’. נִגַּשׁ הָעֶבֶד, וְקָרַע מִשּׁוּלֵי בִגְדּוֹ פַּס, וְקָשַׁר בּוֹ אֶת עֵינַי, וּבִקֵּשׁ לְהַתִּיז אֶת רֹאשִׁי'.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְתִשְׁעִים וּשְׁלֹשָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁמֻּחַמָּד הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת אָמַר: 'נִגַּשׁ הָעֶבֶד וְקָרַע מִשּׁוּלֵי בִגְדּוֹ פַס וְקָשַׁר בּוֹ אֶת עֵינַי וּבִקֵּשׁ לְהַתִּיז אֶת רֹאשִׁי. נִתְחַבְּרוּ עָלֶיהָ הַשְּׁפָחוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַקְּטַנּוֹת וְאָמְרוּ לָהּ: ‘גְּבִרְתֵּנוּ הַנַּעֲלָה, אֵין זֶה הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁגָה, וְהוּא אֵינוֹ מַכִּיר טִבְעֵךְ, וְלֹא עָשָׂה חֵטְא הַמְחַיֵּב מִיתָה’. אָמְרָה: ‘אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶעֱשֶׂה בוֹ סִימָן’. צִוְּתָה לְהַלְקוֹת אוֹתִי וְהִלְקוּ אוֹתִי עַל צַלְעוֹתַי, וּמַה שֶּׁרְאִיתֶם אוֹתוֹ, הוּא רָשְׁמֵי אוֹתָן הַמַּלְקוֹת. וְאַחַר־כָּךְ צִוְּתָה לְהוֹצִיא אוֹתִי, וְהוֹצִיאוּ אוֹתִי וְהִרְחִיקוּנִי מִן הָאַרְמוֹן וֶהֱטִילוּנִי. הִתְאַמַּצְתִּי וְהָלַכְתִּי לְאַט לְאַט עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לִמְעוֹנִי, וְצִוִּיתִי לְהָבִיא לִי רוֹפֵא וְהֶרְאֵיתִי לוֹ אֶת הַמַּכּוֹת אֲשֶׁר הֻכֵּיתִי, וְעָסַק בְּרִפּוּאִי בְרֹךְ. וּכְשֶׁהִבְרֵאתִי וְנִכְנַסְתִּי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וּפָסְקוּ מַכְאוֹבַי אֲשֶׁר נָשָׂאתִי. בָּאתִי אֶל הַחֲנוּת, וְלָקַחְתִּי כָל מַה שֶּׁהָיָה בָהּ וּמְכַרְתִּיו וְאָסַפְתִּי מְחִירוֹ, וְקָנִיתִי לִי אַרְבַּע מֵאוֹת עֲבָדִים, שֶׁלֹּא אָסַף כְּמוֹתָם שׁוּם מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים. וְהָיוּ רוֹכְבִים עִמִּי בְכָל יוֹם מָאתַיִם מֵהֶם, וְעָשִׂיתִי לִי סִירָה זוֹ, וְהוֹצֵאתִי עָלֶיהָ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר שֶׁל זָהָב, וְכִנִּיתִי עַצְמִי כַלִיף. וּמִנִּיתִי מִן הָעֲבָדִים כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּמִשְׂרַת אַחַד בְּנֵי לִוְיַת הַכַּלִיף, וְשִׁוִּיתִי לוֹ מַרְאֵהוּ, וְהִכְרַזְתִּי, שֶׁכָּל מִי שֶׁיְּטַיֵּל בַּחִדֶּקֶל אֲנִי מַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ בְלִי כָל דִּחוּי, וַהֲרֵינִי נוֹהֵג בְּכָךְ זֶה שָׁנָה תְמִימָה, כְּשֶׁאֵינִי שׁוֹמֵעַ עַל אוֹדוֹתֶיהָ דָבָר, וְאֵינִי מוֹצֵא זֵכֶר לָהּ". בָּכָה וְזָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

חֵי אֱלֹהִים כָּל יְמֵי עוֹלָם לֹא אֶשְׁכְּחֶנָּה,

וְלֹא אֶקְרַב אֶל אֲשֶׁר לֹא יְבִיאֶנָּה.

כְּאִלּוּ הִיא אַגַּן סַהַר בְּעֶצֶם יְצוּרָהּ,

יִשְׁתַּבַּח בּוֹרְאָהּ, יִשְׁתַּבַּח יוֹצְרָהּ.

שָׂמַתְנִי אָבוּל, נְדוּד שֵׁנָה וְחֵלֵכָה

וְהַלֵּב אִבֵּד עֶשְׁתּוֹנוֹתַי בָהּ בָּם אֲהַלֵּכָה.

כְּשֶׁשָּׁמַע הָארוּן אַלרְרַשִׁיד דְּבָרָיו וְהִכִּיר עָצְמַת אַהֲבָתוֹ וְלַהַט תְּשׁוּקָתוֹ וְחִשְׁקוֹ, אָבְדוּ עֶשְׁתְּנוֹתָיו וְנִתְבַּלְבְּלָה דַעְתּוֹ מֵהִתְפַּלְּאוּת, וְאָמַר: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁת לְכָל דָּבָר סִבָּה”. נָטְלוּ רְשׁוּת מִן הָעֶלֶם לְהִפָּטֵר מִלְּפָנָיו, וְנָתַן לָהֶם. שָׂם אַלרְרַשִׁיד בְּדַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּטוֹ וּלְהַעֲנִיק לוֹ כָל טוּב. נִפְטְרוּ מִמֶּנּוּ וְהָלְכוּ, וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל בֵּית הַכַּלִיפוּת. וּכְשֶׁיָּשְׁבוּ הָכֵן בִּמְקוֹמָם וְהֶחֱלִיפוּ מַה שֶּׁעֲלֵיהֶם מִן הַמַּלְבּוּשִׁים וְלָבְשׁוּ בִגְדֵי בֵית־הַמַּלְכוּת וְעָמַד לִפְנֵיהֶם מַסְרוּר נוֹשֵׂא חֶרֶב הַנְּקָמָה, אָמַר הַכַּלִיף לְגַ’עְפָר: “הַמִּשְׁנֶה, הָבֵא לְפָנַי אֶת הָעֶלֶם…”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְתִשְׁעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכַּלִיף אָמַר לַמִּשְׁנֶה: “הָבֵא לְפָנַי אֶת הָעֶלֶם שֶׁהָיִינוּ אֶצְלוֹ בַלַּיְלָה שֶׁעָבַר”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. שָׂם פָּנָיו אֵלָיו וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “הֵעָנֵה לְהַזְמָנַת נְשִׂיא־הַמַַּאֲמִינִים הַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד”. הָלַךְ עִמּוֹ אֶל הָאַרְמוֹן, כְּשֶׁהוּא נִבְהָל וְנִפְחָד מִן הַפְּקֻדָּה. כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַכַּלִיף נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ בְקִיּוּם הָעֹז וְהָאשֶׁר לָעַד וְשֶׁיִּמָּלְאוּ מִשְׁאֲלוֹתָיו וְהַתְמָדַת טוּבוֹ וְשֶׁיָּסוּר כָּל צַעַר וָרֹגֶז. וְיָפֶה אָמַר בִּדְבָרָיו, כְּשֶׁאָמַר: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים וּמָגֵן בִּשְׂדֵה קְרָבוֹת הַדָּת”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

לֹא פָסַק שַׁעַרְךָ מִקְדָּשׁ, אֵלָיו יַעֲלוּ, הֱיוֹת

וַעֲפָרוֹ עֲדִי עַל גַּבֵּי הַמְּצָחוֹת.

עֲדֵי יָכְרַז בָּאֲרָצוֹת כֻּלָּן:

זֶה הַמָּקוֹם וְאַתָּה אַבְרָהָם⁵.

הִסְבִּיר לוֹ הַכַּלִיף פָּנִים וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וּפָנָה אֵלָיו בְּעֵין נְדִיבוּת וְהִקְרִיבוֹ אֵלָיו וְהוֹשִׁיבָהוּ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “מֻחַמָּד עַלִי, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתְּסַפֵּר לִי מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ בְלַיְלָה זֶה, שֶׁהוּא מִן הַפְּלָאוֹת וְהַמֻּפְלָא שֶׁבַּמּוּזָרוּת”. אָמַר לוֹ הָעֶלָם⁶ : “עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. הוֹשֵׁט לִי מִטְפַּחַת הַבִּטָּחוֹן, לְמַעַן הַרְגִּיעַ נַפְשִׁי מֵחֲרָדָה, וּלְמַעַן יְהִי לִבִּי שׁוֹקֵט וּבָטוּחַ”. אָמַר לוֹ: “הִנֵּה לְךָ בִּטָּחוֹן מִפַּחַד וּמִיָּגוֹן”. פָּתַח הָעֶלֶם וְסִפֵּר כָּל מַה שֶּׁהִגִּיעַ לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְהִכִּיר הַכַּלִיף שֶׁהוּא אוֹהֵב הַמֻּפְרָד מֵאֲהוּבָתוֹ. אָמַר לוֹ: “חָפֵץ אַתָּה שֶׁאַחֲזִירֶנָּה לְךָ?” אָמַר לוֹ: “מֵחֶסֶד נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הוּא”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֲנַשֵּׁק אֶצְבְּעוֹתָיו, אַךְ אֶצְבָּעוֹת אֵינָן,

וְאוּלָם רַק מַפְתְּחוֹת הַמִּחְיָה הִנָּן.

וַאֲהַלֵּל פְּעֻלּוֹתָיו אַךְ אֵינָן פְּעֻלּוֹת,

וְאוּלָם רַק עֲדִי עֲנָק הֵן לְגַרְגָּרוֹת.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָנָה הַכַּלִיף אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “גַ’עְפָר, הָבֵא לְפָנַי אֶת אֲחוֹתְךָ דֻּנְיָא בִּתּוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה יַחְיָא בֶּן כָאלִד”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הֵבִיא אוֹתָהּ תֵּכֶף וּמִיָּד. כְּשֶׁעָמְדָה לְפָנָיו, אָמַר לָהּ הַכַּלִיף: “יוֹדַעַת אַתְּ מִי זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, מֵאַיִן הַנָּשִׁים מַכִּירוֹת אֶת הַגְּבָרִים?”. חִיֵּךְ הַכַּלִיף וְאָמַר לָהּ: “הוֹי דֻּנְיָא, זֶהוּ אֲהוּבֵךְ מֻחַמָּד בֶּן עַלִי הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. וּכְבָר יָדַעְנוּ אֶת הַמַּצָּב וְשָׁמַעְנוּ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ, וַהֲבִינוֹנוּ אוֹתוֹ מִבַּרוֹ וּמִתּוֹכוֹ. וְהָעִנְיָן אֵינוֹ נִסְתָּר, אִם כִּי הָיָה בַּמִּסְתָּרִים”. אָמְרָה לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, עִנְיָן זֶה הָיָה רָשׁוּם בַּסֵּפֶר⁷, וְכָךְ נִגְזַר מִשָּׁמַיִם, וּמִתְפַּלֶּלֶת אֲנִי לִסְלִיחַת הָאֱלֹהִים הָאַדִּיר לְמַה שֶּׁאֵרַע מִצִּדִּי. וּמְבַקֶּשֶׁת אֲנִי לִסְלֹחַ לִי”. צָחַק הַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד, וְצִוָּה לְהָבִיא אֶת הַקָּאצִ’י וְאֶת הָעֵדִים וְחִדֵּשׁ אֶת קֶשֶׁר נִשּׂוּאֶיהָ לְבַעֲלָהּ מֻחַמָּד בֶּן עַלִי הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. וְהִשִּׂיגוּ הוּא וְהִיא אשֶׁר שֶׁבָּאֳשָׁרִים, לִמְגִנַּת לֵב מְקַנְּאִים. שָׁת אוֹתוֹ הַכַּלִיף בְּתוֹךְ חֶבֶר מֵרֵעָיו, וּבִלּוּ חַיֵּיהֶם בִּשְׂמָחוֹת וְתַעֲנוּגוֹת וָגִיל עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הַמָּוֶת הוֹרֵס כָּל תַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד כָּל חֲבִילָה.