סִפְּרוּ שֶׁהָיָה בִזְמַן קַדְמוֹן מֶלֶךְ עָצוּם בַּעַל־מַעֲלָה רַבָּה, וְהָיוּ לוֹ שָׁלשׁ בָּנוֹת, כַּלְּבָנוֹת הַמְּלֵאוֹת בְּהִירוֹת וְכַגַּנּוֹת מַזְהִירוֹת, וּבֵן זָכָר דּוֹמֶה לְיָרֵחַ. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, נִכְנְסוּ אֵלָיו שְׁלשָׁה מִן הַחֲכָמִים, עִם אֶחָד מֵהֶם טַוָּס שֶׁל זָהָב, וְעִם הַשֵּׁנִי חֲצוֹצְרָה שֶׁל נְחשֶׁת, וְעִם הַשְּׁלִישִׁי סוּסָה שֶׁל שֶׁן־הַפִּיל וְעֵץ הָבְנִים. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “מַה הֵם דְּבָרִים אֵלֶּה, וּמַה תּוֹעֶלֶת בָּהֶם?” אָמַר בַּעַל הַטַּוָּס: “תּוֹעַלְתּוֹ שֶׁל הַטַּוָּס הִיא, שֶׁכְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲבֹר שָׁעָה מִן הַלַּיְלָה אוֹ הַיּוֹם, הוּא סוֹפֵק בִּכְנָפָיו וְקוֹרֵא בְּקוֹל גָּדוֹל”. וְאָמַר בַּעַל־הַחֲצוֹצְרָה: “כְּשֶׁמַּנִּיחִים חֲצוֹצְרָה זוֹ עַל שַׁעַר הַמְּדִינָה, תִּהְיֶה כְמִשְׁמָר עָלֶיהָ. וּכְשֶׁיִּכָּנֵס אוֹיֵב לָעִיר, תַּשְׁמִיעַ חֲצוֹצְרָה זוֹ קוֹל זְעָקָה וְיַכִּירוּ אוֹתוֹ וְיִתְפְּסוּהוּ”. אָמַר בַּעַל־הַסּוּסָה: “אֲדוֹנִי, תּוֹעַלְתָּה שֶׁל סוּסָה זוֹ, הִיא, שֶׁכְּשֶׁאָדָם רוֹכֵב עָלֶיהָ, הִיא מוֹבִילָה אוֹתוֹ לְאֵיזוֹ אֶרֶץ שֶׁיִּרְצֶה”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֵינִי מֵיטִיב אִתְּכֶם עַד שֶׁלֹּא אֶבְחַן תּוֹעֲלִיּוֹתָן שֶׁל צוּרוֹת אֵלּוּ”. בָּחַן אֶת הַטַּוָּס וּמְצָאוֹ כְפִי שֶׁאָמַר בְּעָלָיו, וּבָחַן אֶת הַחֲצוֹצְרָה וּמְצָאָה כְּפִי שֶׁאָמַר בְּעָלֶיהָ. אָמַר הַמֶּלֶךְ לִשְׁנֵי הַחֲכָמִים: “בַּקְּשׁוּ מִמֶּנִי טוֹבָה”, אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם אֵלָיו: “נְבַקֵּשׁ מֵחַסְדְּךָ שֶׁתַּשִּׂיא לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בַּת מִבְּנוֹתֶיךָ”. הֵיטִיב לָהֶם הַמֶּלֶךְ וְהִשִּׂיא לָהֶם שְׁתֵּי בָּנוֹת מִבְּנוֹתָיו. אַחַר־כָּךְ נִגַּשׁ הֶחָכָם הַשְׁלִישִׁי בַּעַל־הַסּוּסָה וְנָשַׁק הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לֹו: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, הֵיטִיבָה עִמִּי כְּשֵׁם שֶׁהֵיטַבְתָּ עִם חֲבֵרַי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶבְחַן מַה שֶּׁהֵבֵאתָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ בֶּן־הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: “אָבִי, אֲנִי אֶרְכַּב עַל סוּסָה זוֹ וְאֶבְחַן אוֹתָהּ וְאֶתְחַקֶּה עַל תּוֹעַלְתָּהּ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “בְּנִי, בְּחַן אוֹתָהּ כְּחֶפְצֶךָ”. קָם בֶּן־הַמֶּלֶךְ וְרָכַב עָלֶיהָ וְהֵנִיעַ רַגְלָיו, וְלֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ. אָמַר: “חָכָם, הֵיכָן הוּא זֶה שֶׁאָמַרְתָּ בִּדְבַר מְהִירוּת נְסִיעָתָה?” מִיָּד נִגַּשׁ הֶחָכָם אֶל בֶּן־הַמֶּלֶךְ וְהֶרְאָה לוֹ בֹּרֶג הָעֲלִיָּה לְמַעֲלָה, וְאָמַר לוֹ: “שַׁפְשֵׁף בֹּרֶג זֶה”. שִׁפְשְׁפוֹ בֶּן־הַמֶּלֶךְ, הִתְנוֹעֲעָה הַסּוּסָה וְהֵטִיסָה אֶת בֶּן־הַמֶּלֶךְ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם, וְלֹא פָסְקָה מֵהֲטִיסוֹ עַד שֶׁנֶּעֱלַם מִן הָעֵינַיִם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָבוֹךְ בֶּן־הַמֶּלֶךְ בְּעִנְיָנוֹ, וְהִתְחָרֵט עַל רָכְבוֹ עַל סוּסָה זוֹ, אָמַר: “אָכֵן זָמַם הֶחָכָם מְזִמָּה לְהַשְׁמִידֵנִי, אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. הִתְחִיל מִתְבּוֹנֵן בְּכָל אֶבְרֵי הַסּוּסָה, וּבְעוֹד הוּא מִתְבּוֹנֵן בָּהֶם, רָאָה מַשֶּׁהוּ כְרֹאשׁ הַתַּרְנְגוֹל עַל כִּתְפָהּ הַיְּמָנִית שֶׁל הַסּוּסָה וְכָזֹאת עַל שְׂמֹאלָה. אָמַר בֶּן־הַמֶּלֶךְ: “אֵינִי רוֹאֶה שׁוּם סִימָן זוּלַת אֵלֶּה שְׁנֵי הַכַּפְתּוֹרִים”. שִׁפְשֵׁף הַכַּפְתּוֹר שֶׁעַל הַכָּתֵף הַיְמָנִית, וְהוֹסִיפָה הַסּוּסָה לַהֲטִיסוֹ מַעֲלָה מַעֲלָה עַד לִמְרוֹמֵי הָאֲוִיר, וְהִנִּיחַ אֶת הַכַּפְתּוֹר. הִסְתַּכֵּל לִשְׂמֹאל וְרָאָה אוֹתוֹ כַפְתּוֹר. שִׁפְשֵׁף בּוֹ, וְהָלְכָה תְּנוּעַת הַסּוּסָה הָלוֹךְ וְחָסֵר הָלוֹךְ וְיָרֹד, וְלֹא פָסְקָה לְהוֹרִידוֹ קִמְעָא קִמְעָא לָאָרֶץ, כְּשֶׁהוּא יָרֵא לְנַפְשׁוֹ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלוֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַנָּסִיךְ שִׁפְשֵׁף אֶת הַכַּפְתּוֹר הַשְּׂמָאלִי, הָלְכָה תְּנוּעַת הַסּוּסָה הָלוֹךְ וְחָסֵר הָלוֹךְ וְיָרוֹד, כְּשֶׁהַנָּסִיךְ יָרֵא לְנַפְשׁוֹ. כְּשֶׁרָאָה הַנָּסִיךְ זֹאת וְהִכִּיר בְּתוֹעֲלִיּוֹתֶיהָ שֶׁל הַסּוּסָה, נִתְמַלֵּא לִבּוֹ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וְהוֹדָה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל חַסְדּוֹ אִתּוֹ, כְּשֶׁהִצִּילוֹ מִן הָאֲבַדּוֹן. וְלֹא פָסַק לָרֶדֶת כָּל יוֹמוֹ, מִשׁוּם שֶׁבְּמַצַב עֲלִיָתוֹ רָחֲקָה מִמֶּנוּ הָאָרֶץ, וְהָיָה מַפְנֶה אֶת פְּנֵי הַסּוּסָה כְּחֶפְצוֹ, וְהִיא מוֹרִידָה אוֹתוֹ, בִּרְצוֹתוֹ מוֹרִידָה וּבִרְצוֹתוֹ מַעֲלָה. כַּאֲשֶׁר נִתְמַלֵּא לוֹ מִן הַסּוּסָה כָּל מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ, הָלַךְ וְקָרַב אִתָּהּ לְצַד הָאָרֶץ, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁבָּה מִן הָאֲרָצוֹת וְהַמְּדִינוֹת שֶׁלֹא הִכִּירָן, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתָן כָּל יְמֵי חַיָּיו. וְהָיְתָה בְתוֹךְ כָּל מַה שֶּׁרָאָה, מְדִינָה בְנוּיָה בַיֹּפִי שֶׁבַּבִּנְיָן, וְהִיא בְאֶמְצָעִיתָה שֶׁל אֶרֶץ יְרֻקָּה וּפוֹרַחַת, בַּעֲלַת עֵצִים וּנְהָרוֹת. הִרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאָמַר: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מַה שְּׁמָהּ שֶׁל מְדִינָה זוֹ, וּבְאֵיזֶה מִן הָאֵזוֹרִים הִיא?” הָיָה מַקִּיף מִסָּבִיב לְאוֹתָהּ עִיר וּמִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל. וּכְבָר פָּנָה הַיּוֹם וְקָרְבָה הַשֶּׁמֶשׁ לִשְׁקֹעַ, אָמַר בְּלִבּוֹ: “לֹא אֶמְצָא לִי מָקוֹם לָלוּן טוֹב מִמְּדִינָה זוֹ, הֲרֵי אֲנִי לָן בָּהּ הַלַּיְלָה הַזֶּה, וְלַבֹּקֶר אֲנִי פוֹנֶה וְהוֹלֵךְ אֶל מִשְׁפַּחְתִּי וּמְקוֹם מַלְכוּתִי, וּמוֹדִיעַ לְמִשְׁפַּחְתִּי וּלְאָבִי מַה שֶּׁאֵרַע לִי וּמְסַפֵּר לוֹ מַה שֶּׁרָאוּ עֵינַי”. הָיָה מְחַפֵּשׂ מָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה בָטוּחַ בּוֹ עַל נַפְשׁוֹ וְעַל סוּסָתוֹ וְשֶׁלֹּא יִרְאֶנוּ אָדָם. וּבְעוֹד הוּא בְכָךְ, רָאָה בְּאֶמְצָעִיתָהּ שֶׁל הַמְּדִינָה אַרְמוֹן רָם וְנִשָּׂא בָאֲוִיר, וְהוּא מֻקָּף חוֹמָה רַחֲבַת יָדַיִם עִם מִצְפּוֹת גְּבוֹהוֹת. אָמַר בֶּן־הַמֶּלֶךְ בְּלִבּוֹ: “מָקוֹם זֶה נָאֶה הוּא”. הִתְחִיל לְהָנִיעַ אֶת הַכַּפְתּוֹר שֶׁמּוֹרִיד אֶת הַסּוּסָה, וְלֹא פָסַק לָרֶדֶת מַטָּה, עַד שֶׁיָּרַד יָשָׁר עַל גַּג הָאַרְמוֹן. יָרַד מֵעַל הַסּוּסָה וְהוֹדָה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה. הָיָה מִסְתּוֹבֵב מִסָּבִיב לַסּוּסָה וּמִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ וְאוֹמֵר: “אָכֵן זֶה שֶׁעֲשָׂאָךְ בְּתֹאַר זֶה חָכָם מֻמְחֶה הוּא, וְאִם אֶלֹהִים מַאֲרִיךְ יָמַי וּמַחֲזִירֵנִי אֶל אַרְצִי וּמִשְׁפַּחְתִּי בְּשָׁלוֹם, וּמְקַבְּצֵנִי יַחַד עִם אָבִי, אֲנִי מֵיטִיב עִם חָכָם זֶה כָּל טוֹב וְעוֹשֶׂה עִמּוֹ תַּכְלִית כָּל חֶסֶד”. יָשַׁב עַל גַּג הָאַרְמוֹן עַד שֶׁיָּדַע שֶׁבְּנֵי אָדָם כְּבָר יָשְׁנוּ. וְהָיוּ הָרָעָב וְהַצָּמָא מְצִיקִים לוֹ, שֶׁכֵּן לֹא אָכַל כָּל מַאֲכָל מֵאָז עָזַב אֶת אָבִיו. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אַרְמוֹן מֵעֵין זֶה לֹא יִהְיֶה רֵיק מִמָּזוֹן”, הִנִּיחַ אֶת הַסּוּסָה בְּמָקוֹם אֶחָד, וְיָרַד מִתְהַלֵּךְ לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ שֶׁיֹּאכַל. מָצָא סֻלָּם וְיָרַד בּוֹ לְמַטָּה, וּמָצָא מָקוֹם רְחַב יָדַיִם מְרֻצָּף בְּשַׁיִשׁ. הִשְׁתָּאָה עַל כַּךְ וְעַל יֹפִי בִנְיָנוֹ, וְאוּלָם לֹא מָצָא בְאוֹתוֹ אַרְמוֹן כָּל קוֹל אִוְשָׁה וְלֹא אִישׁ רֵעִים. עָמַד נָבוֹךְ מִסְתַּכֵּל לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן לִפְנוֹת. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין טוֹב לִי מִזֶּה שֶׁאָשׁוּב לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ סוּסָתִי וְאָלוּן אֶצְלָהּ. וּכְשֶׁיָּאִיר הַבֹּקֶר אֶרְכַּב עָלֶיהָ וְאֶסַּע.”
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהַנָּסִיךְ אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין טוֹב לִי מִזֶּה שֶׁאֶחֱזֹר לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ סוּסָתִי וְאָלוּן אֶצְלָהּ”. וּבְעוֹד הוּא מְדַבֵּר אֶל לִבּוֹ דְבָרִים אֵלֶּה, רָאָה אוֹר מִתְקָרֵב וּבָא לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהוּא בוֹ. הִתְבּוֹנֵן לְאוֹתוֹ אוֹר וּמְצָאוֹ עִם חֲבוּרָה שֶׁל נְעָרוֹת, וּבֵינֵיהֶן נַעֲרָה תְמִירָה הֲדוּרָה, קוֹמָתָהּ כָּאוֹת אָלִיף1 דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אַגַּן הַסַּהַר הַמַּזְהִיר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
בָּאָה מִבְּלִי הִוָּעֵד בְּחֶשְׁכַּת הָאֲפֵלָה,
כְּאִלּוּ הִיא אַגַּן הַסַּהַר מֵעֲלָטָה בָּאֹפֶק עָלָה.
תְּמִירָה, אֵין בַּבְּרִיּוֹת אֲשֶׁר יִשְׁוֶה לָהּ
בְּיִפְעַת יָפְיָהּ אוֹ הֲדַר הַבְּרִיאָה כֻלָּהּ.
קָרָאתִי עֵת רָאֲתָה עֵינִי סְגֻלּוֹתֶיהָ שָׁם:
יִשְׁתַּבַּח אֲשֶׁר יָצַר הָאָדָם מִמִּקְפָּא דָם.2
אֲבַקֵּשׁ חֲסוּת אֱלֹהִים לָהּ מֵעֵינֵי3 בָשָׂר וָדָם,
לֹא כִי אֲבַקֵשׁ לִי מַחֲסֶה בֵאלֹהֵי הַשַּׁחַר וְהָאָדָם4
וְהָיְתָה אוֹתָהּ נַעֲרָה בַּת מֶלֶךְ אוֹתָה מְדִינָה, וְהָיָה אָבִיהָ אוֹהֲבָה אַהֲבָה עַזָּה, וּמֵאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ, בָּנָה לָהּ אוֹתוֹ אַרְמוֹן. וְהָיְתָה, בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה צַר לְלִבָּהּ, בָּאָה אֵלָיו הִיא וְנַעֲרוֹתֶיהָ וְעוֹמֶדֶת בּוֹ יוֹם אוֹ יוֹמַיִם אוֹ יוֹתֵר מִכֵּן וְחוֹזֶרֶת אֶל אַרְמוֹנָהּ. וְאֵרַע שֶׁבָּאָה בְאוֹתוֹ לַיְלָה לְשֵׁם הִתְבַּדְּרוּת וְהַרְחָבַת־הַלֵּב. הָיְתַה מְהַלֶּכֶת בֵּין הַנְּעָרוֹת, וְעִמָּהּ מְשָׁרֵת חָגוּר חֶרֶב. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְאוֹתוֹ אַרְמוֹן, הִצִּיעוּ אֶת הַמַּצָּעִים וְהִצִּיתוּ מַחְתּוֹת הַקְּטֹרֶת וְשִׂחֲקוּ וְהִשְׁתַּעְשְׁעוּ. וּבְעוֹד הֵם בִּשְׂחוֹק וְשַׁעֲשׁוּעַ, תָּקַף בֶּן־הַמֶּלֶךְ אוֹתוֹ עֶבֶד, וְסָטַר לוֹ סְטִירָה וְהִפִּילוֹ אַרְצָה, וְלָקַח אֶת הַחֶרֶב מִיָּדוֹ וְהִתְנַפֵּל עַל הַנְּעָרוֹת שֶׁעִם בַּת הַמֶּלֶךְ, וְהֵפִיצָן לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. כְּשֶׁרָאֲתָה בַת־הַמֶּלֶךְ אֶת יָפְיוֹ וְחִנּוֹ אָמְרָה: “שֶׁמָּא אַתָּה הוּא שֶׁבִּקַּשְׁתָּ מֵעִם אָבִי לְהַשִּׂיאֵנִי לְךָ אֶתְמוֹל, וְהֵשִׁיב אֶת פָּנֶיךָ רֵיקָם וְאָמַר שָׁאַתָּה מְכֹעָר הַמַּרְאֶה? אָכֵן שֶׁקֶר דִּבֵּר אָבִי, כְּשֶׁאָמַר דְּבָרִים אֵלֶּה. אֵין אַתָּה אֶלָּא הָדוּר”. וְהָיָה בֶן מֶלֶךְ הֹדּוּ זֶה שֶׁבִּקֵּשׁ מֵאָבִיהָ לְהַשִּׂיאָה לוֹ, וְהֵשִׁיב אֶת פָּנָיו רֵיקָם, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מַרְאֵהוּ נִתְעָב, וְחָשְׁבָה שֶׁהוּא הוּא זֶה שֶׁבִּקֵּשׁ לְשֵׂאתָהּ. נִגְּשָׁה אֵלָיו וְחִבְּקָה אוֹתוֹ. אָמְרוּ לָהּ נַעֲרוֹתֶיהָ: “גְּבִרְתֵּנוּ, זֶה אֵינוֹ אוֹתוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ מֵאָבִיךְ לְהַשִּׂיאֵךְ לוֹ, שֶׁכֵּן הַהוּא מְכֹעָר וְזֶה יָפֶה, וְלֹא יִצְלַח הַלָּה שֶׁבִּקֵּשׁ מֵאָבִיךְ לְהַשִּׂיאֵךְ לוֹ וְהֵשִׁיב פָּנָיו, גַּם לִהְיוֹת מְשָׁרֵת לָזֶה. וְאוּלָם גְּבִרְתֵּנוּ, אָכֵן בָּחוּר זֶה מַעֲלָתוֹ רָמָה”. אַחַר כָּךְ פָּנוּ הַנְּעָרוֹת אֶל הַמְּשָׁרֵת הַסָּרוּחַ עַל הָאָרֶץ וְעוֹרְרוּ אוֹתוֹ. קָפַץ נִבְהָל וְחִפֵּשׂ אֵת חַרְבּוֹ וְלֹא מָצָא אוֹתוֹ בְיָדוֹ. אָמְרוּ לוֹ הַנְּעָרוֹת: “הֲרֵי זֶה שֶׁנָּטַל חַרְבְּךָ וְהִפִּילְךָ לָאָרֶץ, יוֹשֵׁב עִם בַּת־הַמֶּלֶךְ”. וְאוֹתוֹ מְשָׁרֵת מִנָּה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ לִשְׁמֹר עַל בִּתּוֹ מִפַּחֲדוֹ מִפְּנֵי נִגְעֵי הַזְּמַן וַאֲסוֹנוֹת הַמִּקְרִים. קָם אוֹתוֹ עֶבֶד וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל הַמָּסָךְ וְרָאָה אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ יוֹשֶׁבֶת עִם בֶּן־הַמֶּלֶךְ וּשְׁנֵיהֶם מְשׂוֹחֲחִים. כְּשֶׁרָאָה הַמְּשָׁרֵת כָּךְ, אָמַר לְבֶן־הַמֶּלֶךְ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, בֶּן אָדָם אַתָּה אוֹ שֵׁד?” אָמַר לוֹ בֶּן־הַמֶּלֶךְ: “אוֹי לְךָ אַתָּה הַמְּתֹעָב שֶׁבָּעֲבָדִים, כֵּיצַד זֶה אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת בְּנֵי הַמְּלָכִים, בְּנֵי מַלְכֵי פָרַס וּמָדַי מִן הַשְּׂטָנִים הַכּוֹפְרִים?” תָּפַס אֶת הַחֶרֶב בְּיָדוֹ וְאָמַר לוֹ: “חֲתָנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אֲנִי, וּכְבַר הִשִּׂיא לִי אֶת בִּתּוֹ, וְצִוָּה עָלַי לָבוֹא אֵלֶיהָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמְּשָׁרֵת דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּיו, אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אִם לִבְנֵי־הָאָדָם אַתָּה, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ, הֲרֵי לֹא תִצְלַח אֶלָּא לְךָ, וְאַתָּה רָאוּי לָהּ יוֹתֵר מִזּוּלָתְךָ”. פָּנָה הַמְּשָׁרֵת וְהָלַךְ אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוּא מְצָעֵק, וּכְבַר קָרַע אתֶ בְּגָדָיו וְהֶעֱלָה עָפָר עַל רֹאשׁוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ זַעֲקָתוֹ, אָמַר: “מַה הוּא שֶׁהִדְהִימְךָ? כְּבָר הֶחֱרַדְתָּ אֶת לִבִּי, הַגֵּד לִי מְהֵרָה, וְקַצֵּר בַּדְּבָרִים”. אָמַר לוֹ: “הוֹי הַמֶּלֶךְ, הַשֵּׂג אֶת בִּתְּךָ, שֶׁכְּבָר הִשְׁתַּלֵּט עָלֶיהָ שָׂטָן מִן הַשֵּׁדִים בְּמַרְאֵה בְנֵי־אָדָם, שֶׁשִּׁוָּה לְעַצְמוֹ צוּרַת בְּנֵי־מְלָכִים. וְאוּלָם הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, נִתְעוֹרֵר לְהָרְגוֹ, וְאָמַר לוֹ: “כֵּיצַד זֶה הִסַּחְתָּ דַּעְתְּךָ מִבִּתִּי, עַד שֶׁאֵרַע לָהּ מְאֹרָע זֶה”? פָּנָה הַמֶּלֶךְ וְהָלַךְ אֶל הָאַרְמוֹן שֶׁבִּתּוֹ בוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו מָצָא אֶת הַנְּעָרוֹת עוֹמְדוֹת. אָמַר לָהֶן: “מַה הוּא שֶׁקָּרָה לְבִתִּי?” אָמְרוּ לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיִינוּ יוֹשְׁבוֹת אִתָּהּ לֹא הִרְגַּשְׁנוּ בַדָּבָר, עַד שֶׁתָּקַף אוֹתָנוּ נַעַר זֶה הַדּוֹמֶה כְאִלּוּ הוּא אַגַּן הַסַּהַר בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ, וְשֶׁלֹּא רָאִינוּ יָפֶה מִמֶּנּוּ לְפָנִים, וּבְיָדוֹ חֶרֶב שְׁלוּפָה. שָׁאַלְנוּ לְמַצָּבוֹ, וְסִפֵּר שֶׁאֵתָּה הִשֵּׂאתָ לוֹ בִתְּךָ, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעוֹת כְּלוּם מִלְּבַד זֶה, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעוֹת אִם בֶּן־אָדָם הוּא שֵׁד. וְאוּלָם הוּא צָנוּעַ וּמְנֻמָּס וְאֵינוֹ עוֹסֵק בְּכֵעוּר”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ מַה שֶּׁאָמְרוּ, נִצְטַנֵּן מַה שֶּׁהָיָה בוֹ. הֵרִים אֶת הַמָּסָךְ קִמְעָא קִמְעָא וְהִסְתַּכֵּל וְרָאָה אֶת בֶּן־הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עִם בִּתּוֹ, וְהֵם מְשׂוֹחֲחִים, וְהוּא בַצּוּרָה הַיָּפָה בְיוֹתֵר, וּפָנָיו כְּאַגַּן הַסַּהַר הַמֵּאִיר. לֹא יָכֹל הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹט בְּרוּחוֹ מִקִּנְאָתוֹ לְבִתּוֹ, הֵרִים אֶת הַמָּסָךְ וּבְיָדוֹ חֶרֶב שְׁלוּפָה וְהִתְנַפֵּל עַל שְׁנֵיהֶם כְּאִּלּוּ הוּא שֵׁד בְּצוּרַת חַיָּה טוֹרֶפֶת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ בֶן־הַמֶּלֶךְ, אָמַר לָהּ: “זֶהוּ אָבִיךְ?” אָמְרָה לוֹ: “הֵן”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁרָאָה הַנָּסִיךְ אֶת הַמֶּלֶךְ וְחֶרֶב שְׁלוּפָה בְיָדוֹ וּמִתְנַפֵּל עַל שְׁנֵיהֶם כְּאִּלּוּ הוּא שֵׁד בְּצוּרַת חַיָּה טוֹרֶפֶת, אָמַר לַנְּסִיכָה: “זֶה אָבִיךְ”? אָמְרָה לוֹ: “הֵן”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָפַץ וְעָמַד עַל רַגְלָיו, וְנָטַל חַרְבּוֹ בְיָדוֹ וְצָעַק עַל הַמֶּלֶךְ צְעָקָה מְשֻׁנָּה, וְהִדְהִים אוֹתוֹ וְעָמַד לִתְקֹף אֶת הַמֶּלֶךְ. הִכִּיר הַמֶּלֶךְ בּוֹ שֶׁהוּא תַקִּיף יוֹתֵר מִמֶּנוּ, וְהֶחֱזִיר חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ. עָמַד עַד שֶׁקָּרַב אֵלָיו בֶּן־הַמֶּלֶךְ, עָמַד לְמוּלוֹ נוֹהֵג בַּעֲדִינוּת, וְאָמַר לוֹ: “בָּחוּר, בֶּן־אָדָם אַתָּה אוֹ שֵׁד?” אָמַר לוֹ בֶּן־הַמֶּלֶךְ: “אִלְמָלֵא הָיִיתִי שָׂם לִבִּי לְרֶסֶן שִׁלְטוֹנְךָ וְלִכְבוֹד בִּתְּךָ, הָיִיתִי שׁוֹפֵךְ דָּמְךָ. כֵּיצַד זֶה תְיַחֲסֵנִי לַשְּׂטָנִים וַאֲנִי מִצֶּאֱצָאֵי הַמְּלָכִים וּמַלְכֵי פָּרַס וּמָדַי, שֶׁאִלּוּ בִקְּשׁוּ הָיוּ נוֹטְלִים מַלְכוּתְךָ וּמְנַעֲרִים אוֹתְךָ מִגְּדוּלָתְךָ וְשִׁלְטוֹנְךָ וְשׁוֹלְלִים מֵאִתְּךָ כָּל מַה שֶּׁבְּאַרְצוֹתֶיךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרָיו נִמְלָא יִרְאַת כָּבוֹד מִפָּנָיו וּפָחַד לְנַפְשׁוֹ וְאָמַר לוֹ: “אִם מִבְּנֵי־הַמְּלָכִים אַתָּה כְּפִי שֶׁאַתָּה מִתְיַמֵּר לִהְיוֹת, כֵּיצַד זֶה נִכְנַסְתָּ לְאַרְמוֹנִי בְּלִי רְשׁוּתִי וְחִלַּלְתָּ אֶת כְּבוֹדִי וְהִגַּעְתָּ אֶל בִּתִּי, וְסִפַּרְתָּ שֶׁבַּעֲלָהּ אַתָּה, וְטָעַנְתָּ שֶׁכְּבָר הִשֵּׂאתִיהָ לְךָ? וַאֲנִי הֲרֵי הָרַגְתִּי אֶת הַמְּלָכִים וְאֶת בְּנֵי־הַמְּלָכִים בְּעֵת שֶׁבִּקְּשׁוּנִי לְהַשִּׂיאָה לָהֶם, וּמִי הוּא שֶׁיַּצִּילְךָ מֵהַתְקָפָתִי? וַהֲרֵי אֲנִי כְּשֶׁאַזְעִיק אֶת עֲבָדַי וּנְעָרַי וַאֲצַוֶּה עֲלֵיהֶם לְהָרְגְךָ, וַהֲרָגוּךָ מִיָּד, וּמִי הוּא שֶׁיַּצִּילְךָ מִיָּדִי?” כְּשֶׁשָּׁמַע בֶּן־הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה אָמַר לַמֶּלֶךְ: “תָּמֵהַּ אֲנִי עָלֶיךָ וְעַל מִעוּט פִּקְחוּתְךָ, כְּלוּם מְצַפֶּה אַתָּה לְבִתְּךָ לְבַעַל טוֹב מִמֶּנִּי? וּכְלוּם רָאִיתָ אָדָם אַמִּיץ־לֵב יוֹתֵר מִמֶּנִּי וְרַב יוֹתֵר לִגְמֹל שָׂכָר טוֹב וְעַז לְשִׁלְטוֹן וּלְחַיִל וּלְעֶזְרָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי?” אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וְאוּלָם חָפֵץ הָיִיתִי, בָּחוּר, שֶׁתְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהַשִּׂיאָהּ לְךָ לְעֵינֵי עֵדִים, כְּדֵי שֶׁאַשִּׂיאֶנָּה לְךָ. וְאוּלָם כְּשֶׁאֲנִי מַשִּׂיאָה לְךָ בַּסֵּתֶר, הֲרֵי תִפְרָעֵנִי לְשִׁמְצָה עַל יָדָהּ”. אָמַר לוֹ בֶן־הַמֶּלֶךְ: “כְּבָר הֵיטַבְתָּ לְדַבֵּר. וְאוּלָם, הַמֶּלֶךְ, אִם אַתָּה מְאַסֵּף עָלַי אֶת עֲבָדֶיךָ וּמְשָׁרְתֶיךָ וְחֵילוֹתֶיךָ, וְהֵם הוֹרְגִים אוֹתִי, כְּפִי שֶׁהִתְיַמַּרְתָּ, הֲרֵי אַתָּה מֵמִיט קָלוֹן עַל עַצְמֶךָ, וְיִהְיוּ בְּנֵי הָאָדָם שׁוֹנִים בְּדַעְתָּם עָלֶיךָ, מֵהֶם מַאֲמִינִים וּמֵהֶם חוֹשְׁבִים אוֹתְךָ לִמְשַׁקֵּר. וּמִן הָעֵצָה הַטּוֹבָה שֶׁאִתִּי, שֶׁתִּתֵּן, הַמֶּלֶךְ, דַּעְתְּךָ לְמַה שֶּׁאֲיָעֵץ אוֹתְךָ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “דַּבֵּר דְּבָרֶיךָ”. אָמַר לוֹ בֶּן־הַמֶּלֶךְ: “מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ הוּא, אוֹ שֶׁתֵּצֵא אֵלַי וְנִלָּחֵם שְׁנֵינוּ אֲנִי וְאַתָּה לְבַדֵּנוּ, וּמִי שֶׁיַּהֲרֹג אֶת חֲבֵרוֹ יִהְיֶה רָאוּי וּכְדַאי יוֹתֵר לַמַּלְכוּת, אוֹ שֶׁתַּעַזְבֵנִי הַלַּיְלָה, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הַבֹּקֶר, אֵצֵא אֶל צְבָאֲךָ וְחֵילוֹתֶיךָ ונְעָרֶיךָ, וְהַגֵּד לִי מִסְפָּרָם”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מִסְפָּרָם אַרְבָּעִים אֶלֶף פָּרָשִׁים מִלְּבַד הָעֲבָדִים אֲשֶׁר לִי וּמִלְּבַד נְתִינֵיהֶם שֶׁהֵם כְּמוֹתָם לְמִסְפָּר”. אָמַר לוֹ בֶּן־הַמֶּלֶךְ: “כְּשֶׁתַּגִּיעַ שְׁעַת בּוֹא הַיוֹם, הוֹצִיאֵם עָלַי, וֶאֱמֹר לָהֶם: 'זֶה”…
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהַנָּסִיךְ אָמַר: “כְּשֶׁתַּגִּיעַ שְׁעַת עֲלוֹת־הַיּוֹם, הוֹצִיאֵם עָלַי, וֶאֱמֹר לָהֶם: ‘זֶה כְבָר בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהַשִּׂיא לוֹ בִתִּי, בִּתְנַאי שֶׁיֵּצֵא לַקְּרָב נֶגְדְּכֶם כֻּלְּכֶם, וְהִתְיַמֵּר שֶׁיְנַצֵּחַ אֶתְכֶם וְיִגְבַּר עֲלֵיכֶם, וְשֶׁאַתֶּם לֹא תוּכְלוּ לוֹ’. אַחַר־כָּךְ הַנַּח לִי אִתָּם וְאֵצֵא לַקְּרָב נֶגְדָּם, וְאִם יַהַרְגוּנִי, הֲרֵי זֶה הַמִּסְתּוֹר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לְסוֹדְךָ וְהַמִּשְׁמָר הַיָּפֶה בְיוֹתֵר לִכְבוֹדְךָ. וְאִם אֲנִי מְנַצְּחָם וְגוֹבֵר עֲלֵיהֶם, הֲרֵי לִכְשֶׁכְּמוֹתִי יִשְׁאַף הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַתֵּן בּוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרָיו, מָצְאָה עֲצָתוֹ חֵן בְּעֵינָיו וְקִבֵּל דַּעְתּוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁמָּצָא דְבָרָיו דִּבְרֵי הֵעָזָּה, וְנִבְהַל מֵהַחְלָטָתוֹ לָצֵאת לַקְּרָב נֶגֶד כָּל צִבְאוֹתָיו שֶׁתֵּאֲרָם לוֹ. יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם וְשׂוֹחֲחוּ, וְאַחֲרֵי־כֵן קָרָא הַמֶּלֶךְ לַמְּשָׁרֵת וְצִוָּהוּ שֶׁיֵּצֵא תֵּכֶף וּמִיָּד אֶל מִשְׁנֵהוּ וִיצַוֵּהוּ לֶאֱסֹף אֶת כָּל חֵילוֹתָיו, וִיצַו עֲלֵיהֶם לָשֵׂאת נִשְׁקָם וְלִרְכַּב עַל סוּסֵיהֶם. הָלַךְ הַמְּשָׁרֵת אֶל הַמִּשְׁנֶה וְהוֹדִיעַ לוֹ מַה שֶּׁצִּוָּה הַמֶּלֶךְ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַמִּשְׁנֶה אֶת רָאשֵׁי־הַצָּבָא וְרַבֵּי־הַמַּמְלָכָה וְצִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁיִּרְכְּבוּ עַל סוּסֵיהֶם וְיֵצְאוּ חֲמוּשִׁים בִּכְלֵי הַמִּלְחָמָה. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ, הִנֵּה לֹא פָסַק מִלְּשׂוֹחֵחַ עִם הָעֶלֶם עַד שֶׁמָצְאוּ שִׂיחָתוֹ וְשִׂכְלוֹ וְתַרְבּוּתוֹ חֵן בְּעֵינָיו, וּבְעוֹד הֵם מְשׂוֹחֲחִים הֵאִיר הַבֹּקֶר. קָם הַמֶּלֶךְ וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וְצִוָּה אֶת חֵילוֹתָיו לִרְכַּב, וְהִגִּישׁ לְבֶן־הַמֶּלֶךְ סוּסָה אַבִּירָה מִמֵּיטַב סוּסוֹתָיו וְצִוָּה לַחֲבֹשׁ אוֹתָהּ כֵּלִים יָפִים. אָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, אֵינִי רוֹכֵב עַד שֶׁלֹּא אַשְׁקִיף עַל הַחֵילוֹת וְאֶרְאֵם בְּעֵינַי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “הָעִנְיָן הוּא כְפִי שֶׁתִּרְצֶה”. הָלְכוּ הַמֶּלֶךְ וְהַבָּחוּר לְפָנָיו עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל מִגְרַשׁ הַתַּחֲרוּת. הִסְתַּכֵּל הָעֶלֶם בַּחֲיָלוֹת וְרִבּוּי מִסְפָּרָם. אַחַר־כָּךְ הִכְרִיז הַמֶּלֶךְ: “הוֹי קְהַל־הָאֲנָשִׁים. הִנֵּה הִגִּיעַ אֵלַי עֶלֶם הַמְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהַשִּׂיא לוֹ אֶת בִּתִּי, וְלֹא רָאִיתִי מִיָמַי יָפֶה מִמֶּנוּ וְאַמִּיץ לֵב יוֹתֵר וְלֹא גִבּוֹר־חַיִל יוֹתֵר מִמֶּנוּ, וּכְבָר הִתְיַמֵּר שֶׁהוּא יְנַצֵּחַ אֶתְכֶם וְיִגְבַּר עֲלֵיכֶם יְחִידִי, וְהוּא אוֹמֵר, שֶׁגַּם אִלּוּ הִגַּעְתֶּם לְמֵאָה אֶלֶף, אֵין אַתֶּם בְּעֵינָיו אֶלָּא מְעַט. וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא לַקְּרָב נֶגְדְּכֶם, טְלוּהוּ עַל חֻדֵּי רָמְחֵיכֶם וְצִדֵּי חַרְבוֹתֵיכֶם, שֶׁכְּבָר נָטַל עַל עַצְמוֹ דָבָר עָצוּם”. אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “בְּנִי, הֲרֵי לְפָנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ מֵהֶם”. אָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, לֹא בְצֶדֶק־וָישֶׁר נָהַגְתָּ עִמִּי. כֵּיצַד אֵצֵא לִקְרָאתָם לַקְּרָב, וַאֲנִי בָרֶגֶל וְהֵם רוֹכְבִים עַל סוּסִים?”. אָמַר לוֹ: “כְּבָר צִוִּיתִי לְהָבִיא לְךָ סוּס לִרְכַּב וְסֵרַבְתָּ. הֲרֵי הַסּוּסִים לְפָנֶיךָ, בְּחַר לְךָ אֵפוֹא מַה שֶּׁתִּרְצֶה”. אָמַר לוֹ: “אֵין גַּם סוּס מִסּוּסֶיךָ מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי וְאֵינִי רוֹכֵב אֶלָּא עַל הַסּוּסָה שֶׁבָּאתִי רוֹכֵב עָלֶיהָ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וְהֵיכָן סוּסָתְךָ?” אָמַר לוֹ: “הִיא עַל אַרְמוֹנְךָ”. אָמַר לוֹ: “בְּאֵיזֶה מָקוֹם מֵאַרְמוֹנִי?”. אָמַר לוֹ: “עַל גַּג הָאַרְמוֹן”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרָיו אָמַר לוֹ: “זוֹהִי רֵאשִׁית מִמַּה שֶּׁמִּתְגַּלֶּה מִטֵּרוּף דַּעְתְּךָ. אוֹי לְךָ, כֵּיצַד תְּהֵא הַסּוּסָה עַל הַגַּג? וְאוּלָם בְּרֶגַע זֶה יִבָּחֵן בֵּין אֲמִתּוּת־דְּבָרֶיךָ וּבֵין כְּזָבָם”. פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֶל אֶחָד מִן הַפָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ אֶל אַרְמוֹנִי וְהָבֵא מַה שֶּׁתִּמְצָא אוֹתוֹ עַל הַגַּג”. הָיוּ בְנֵי־הָאָדָם תְּמֵהִים עַל דִּבְרֵי הַבָּחוּר, וְהָיוּ אוֹמְרִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: “כֵּיצַד יֵרֵד הַסּוּס מִסֻּלְּמוֹת הַגַּג? הֲרֵי זֶה דָבָר שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ דֻגְמָתוֹ”. עָלָה זֶה שֶׁשְּׁלָחוֹ הַמֶּלֶךְ אֶל הָאַרְמוֹן, עַד לִמְרוֹמוֹ, וְרָאָה אֶת הַסּוּסָה נִצֶּבֶת, וְלֹא רָאָה מֵעוֹלָם יָפָה הֵימֶנָּה. נִגַּשׁ אֵלֶיהָ וְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ וּמְצָאָהּ מֵעֵץ הָבְנִים וְשֶׁן־הַפִּיל, וְעָלוּ עִמּוֹ אֲחָדִים מִפָּמַלְיָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ גַּם הֵם. כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַסּוּסָה פָּרְצוּ בִּצְחוֹק וְאָמְרוּ: “עַל סוּסָה מֵעֵין זוֹ סָח כַּנִרְאֶה הַבָּחוּר. דּוֹמִים אָנוּ שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מְשֻׁגָּע וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יִתְגַּלֶּה לָנוּ עִנְיָנוֹ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁפָּמַלְיָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַסּוּסָה פָּרְצוּ בִּצְחוֹק וְאָמְרוּ: “עַל סוּסָה מֵעֵין זוֹ סִפֵּר הַבָּחוּר, כַּנִרְאֶה. דּוֹמִים אָנוּ שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מְשֻׁגָּע, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יִתְגַּלֶּה לָנוּ עִנְיָנוֹ, וְאוּלַי תִּהְיֶה מַעֲלָתוֹ חֲשׁוּבָה”. הֵרִימוּ אֶת הַסּוּסָה עַל יְדֵיהֶם וְלֹא פָסְקוּ נוֹשְׂאִים אוֹתָהּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהֶעֱמִידוּהָ לְפָנָיו. נִתְאַסְּפוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי־הָאָדָם מִסְתַּכְּלִים בָּהּ וּמִשְׁתָּאִים לִיפִי אוּמְנוּתָה וַהֲדַר אֻכָּפָה וּמִתְגָּהּ וְרִסְנָהּ. מָצְאָה חֵן גַּם בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהִתְפַּלֵּא תַכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת. אָמַר לְבֶן־הַמֶּלֶךְ: “קַח אֶת סוּסָתְךָ וּרְכַב עָלֶיהָ”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי רוֹכֵב עָלֶיהָ, עַד שֶׁאֵין הַצָּבָא מִתְרַחֵק מִמֶּנָּה”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֶת אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֲשֶׁר מִסָּבִיב לָהּ, שֶׁיִּתְרַחֲקוּ מֵעָלֶיהָ בְּמִדַּת מְטַחֲוֵי קֶשֶׁת. אָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי אֲנִי רוֹכֵב עַל סוּסָתִי וּמַתְקִיף אֶת חֵילוֹתֶיךָ וּמְפִיצֵם לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וּמְבַקֵּעַ אֶת לִבָּם”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “עֲשֵׂה מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה וְלֹא תָחוּס עֲלֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהֵם לֹא יָחוּסוּ עָלֶיךָ”. פָּנָה בֶן־הַמֶּלֶךְ אֶל סוּסָתוֹ וְרָכַב עָלֶיהָ, וְעָמְדוּ נֶגְדּוֹ הַחֲיָלוֹת בְּמַעֲרָכָה, וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: “כְּשֶׁיַּגִּיעַ הָעֶלֶם בֵּין הַשּׁוּרוֹת, נִתְפְּסוֹ בְּחֻדֵּי הָרְמָחִים וְצִדֵּי הַחֲרָבוֹת”. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “אָכֵן צָרָה הִיא זוֹ. כֵּיצַד זֶה נַהֲרֹג עֶלֶם זֶה יְפֵה הַפָּנִים וְהַגִּזְרָה הַנָּאָה?”. אָמַר אֶחָד שֵׁנִי: “אֵין אַתֶּם מַגִּיעִים אֵלָיו, אֶלָּא אַחֲרֵי עָמָל רַב. וְלֹא עָשָׂה הַבָּחוּר מַעֲשִׂים אֵלֶּה אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהוּא מַכִּיר אֹמֶץ לִבּוֹ וּמֻמְחִיּוּתוֹ”. וְכַאֲשֶׁר הִתְנַשֵּׂא בֶן־הַמֶּלֶךְ עַל סוּסָתוֹ שִׁפְשֵׁף אֶת בֹּרֶג הָעֲלִיָּה, וְנִפְנוּ אֵלָיו הָעֵינַיִם לִרְאוֹת מַה הוּא מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת. הִתְגָּעֲשָׁה סוּסָתוֹ וְנִרְגְּשָׁה עַד שֶׁעָשְׂתָה אֶת הַמֻּפְלָאוֹת שֶׁבַּתְּנוּעוֹת שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָן הַסּוּס, וְנִתְמַלֵּא חֲלַל גּוּפָהּ אֲוִיר, אַחַר־כָּךְ הִתְרוֹמְמָה וְעָלְתָה לַחֲלַל הָאֲוִיר. וּכְשֶׁרָאָהוּ הַמֶּלֶךְ שֶׁהִתְרוֹמֵם וְעָלָה, קָרָא לְחֵילוֹתָיו וְאָמַר לָהֶם: “אוֹי לָכֶם, תִּפְסוּהוּ לִפְנֵי שֶׁיִּשְׁתַּמֵּט מִכֶּם”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ לוֹ מִשְׁנָיו וּנְצִיבָיו: “הַמֶּלֶךְ, כְּלוּם יוּכַל אָדָם לְהַשִּׂיג אֶת הָעוֹף הַמְּעוֹפֵף? וְאֵין זֶה אֶלָּא מְכַשֵּׁף עָצוּם, כְּבָר הִצִּילְךָ אֱלֹהִים מִמֶּנוּ. הוֹדֵה אֵפוֹא לֵאלֹהִים עַל הַצָּלָתְךָ מִיָּדוֹ”. חָזַר הַמֶּלֶךְ לְאַרְמוֹנוֹ אַחֲרֵי מַה שֶּׁרָאָה מִבֶּן־הַמֶּלֶךְ מַה שֶּׁרָאָה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְאַרְמוֹנוֹ הָלַךְ אֶל בִּתּוֹ וְסִפֵּר לָהּ, מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם בֶּן־הַמֶּלֶךְ בְּמִגְרַשׁ הַהִתְחָרוּת. מְצָאָה רַבַּת הַיָּגוֹן עָלָיו וְעַל פְּרִידָתָהּ מִמֶנּוּ. חָלְתָה מַחֲלָה קָשָׁה וְנָפְלָה לַמִּשְׁכָּב. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אָבִיהָ בְּמַצָב זֶה אִמֵּץ אוֹתָהּ אֶל לִבּוֹ וּנְשָׁקָהּ בֵּין עֵינֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “בִּתִּי, שַׁבְּחִי אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְהוֹדִי לוֹ עַל שֶׁהִצִּילָנוּ מִמְּכַשֵּׁף נוֹכֵל זֶה”. חָזַר לְפָנֶיהָ שֵׁנִית מַה שֶּׁרָאָהוּ מִבֶּן הַמֶּלֶךְ, וְסִפֵּר לָהּ תֵּאוּר עֲלִיָּתוֹ בָאֲוִיר, וְהִיא אֵינָה מַקְשִׁיבָה לְשׁוּם דָּבָר מִדִּבְרֵי אָבִיהָ. חָזְקוּ בְכִיּוֹתֶיהָ וְאַנְחוֹתֶיהָ וְאָמְרָה: “אֵינִי אוֹכֶלֶת שׁוּם מַאֲכָל וְאֵינִי שׁוֹתָה שׁוּם מַשְׁקֶה עַד שֶׁלֹּא יְקַבְּצֵנִי אֱלֹהִים עִמּוֹ”. בָּאָה עַל אָבִיהָ דְּאָגָה גְדוֹלָה בִּגְלַל זֶה, וְהָיָה קָשֶׁה עָלָיו מַצַּב בִּתּוֹ, וְנַעֲשָׂה אָבֵל הַלֵּב עָלֶיהָ. וּכְכָל אֲשֶׁר יְדַבֵּר אֵלֶיהָ רַכּוֹת, לֹא תוֹסִיף אֶלָּא כִסּוּפִים אֵלָיו.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה לֵב הַמֶּלֶךְ אָבֵל עַל בִּתּוֹ, וּכְכָל אֲשֶׁר יְדַבֵּר אֵלֶיהָ רַכּוֹת, לֹא תוֹסִיף אֶלָּא כִסּוּפִים אֵלָיו. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ וּבִתּוֹ, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבֶן־הַמֶּלֶךְ, הִנֵּה כְשֶׁעָלָה בָאֲוִיר, הָיָה בוֹדֵד לְנַפְשׁוֹ, וְהִרְהֵר בִּיפִי הַנַּעֲרָה וְחִנָּהּ. וּכְבָר שָׁאַל אֶת אַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ עַל שֵׁם הַמְּדִינָה, שֵׁם הַמֶּלֶךְ וְשֵׁם בִּתּוֹ, וְהָיְתָה אוֹתָהּ מְדִינָה מְדִינַת צַנְעָא. שָׁקַד עַל הַנְּסִיעָה עַד שֶׁהִשְׁקִיף עַל מְדִינַת אָבִיו, וְסוֹבֵב סְבִיב הָעִיר. אַחַר־כָּךְ פָּנָה לְאַרְמוֹן אָבִיו, וְיָרַד עַל הַגַּג וְהִנִּיחַ אֶת סוּסָתוֹ שָׁם, וְיָרַד אֶל אָבִיו וְנִכְנַס אֵלָיו וּמְצָאוֹ אָבֵל וּמֵצֵר עַל פֵּרוּדוֹ. כְּשֶׁרָאָהוּ אָבִיו קָם לִקְרָאתוֹ וְחִבְּקוֹ וְאִמְּצוֹ אֶל לִבּוֹ וְשָׂמַח בּוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה. כְּשֶׁנִּפְגַּשׁ עִם אָבִיו שְׁאָלוֹ בִדְבַר הֶחָכָם שֶׁעָשָׂה אֶת הַסּוּסָה וְאָמַר לוֹ: “אָבִי, מָה עָשָׂה הַגּוֹרָל בּוֹ?” אָמַר לוֹ אָבִיו: “אַל יְבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶת הֶחָכָם וְלֹא אֶת הַשָּׁעָה שֶׁרְאִיתִיו בָּהּ, שֶׁכֵּן הוּא שֶׁהָיָה סִבָּה לְפֵרוּדְךָ מֵאִתָּנוּ, וַהֲרֵי הוּא חָבוּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, בְּנִי, מִן הַיּוֹם שֶׁנֶּעֱלַמְתָּ מֵאִתָּנוּ”. צִוָּה בֶּן־הַמֶּלֶךְ לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ מִבֵּית־הָאֲסוּרִים, וְהֵבִיא אוֹתוֹ לְפָנָיו. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו, נָתַן לוֹ בֶגֶד־פְּאֵר לְאוֹת שְׂבִיעַת רָצוֹן וְהֵיטִיב לוֹ תַכְלִית הַהֲטָבָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִשִּׂיא לוֹ אֶת בִּתּוֹ. כָּעַס הֶחָכָם בִּגְלַל זֶה כַּעַס גָּדוֹל, וְהִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָשָׂה, וְיָדַע שֶׁבֶּן־הַמֶּלֶךְ כְּבָר נוֹדַע לוֹ סוֹדוֹ שֶׁל הַסּוּסָה וְדֶרֶךְ מַהֲלָכָהּ. אַחַר כָּךְ אָמַר הַמֶּלֶךְ לִבְנוֹ: “עֲצָתִי הִיא שֶׁלֹּא תִקְרַב לְסוּסָה זוֹ אַחֲרֵי־זֶה וְלֹא תִרְכַּב עָלֶיהָ לְעוֹלָם אַחֲרֵי יוֹמְךָ זֶה, מִשּׁוּם שֶׁאֵין אַתָּה מַכִּיר מְסִבּוֹתֶיהָ וְיָכֹל אַתָּה לִטְעוֹת בָּה”. וּכְבָר סִפֵּר בֶּן־הַמֶּלֶךְ לְאָבִיו מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם בַּת־הַמֶּלֶךְ שַׁלִּיט אוֹתָהּ מְדִינָה וּמַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם אָבִיהָ. אָמַר לוֹ אָבִיו: “אִלּוּ הָיָה מְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לְהָרְגֶךָ, הָיָה הוֹרֵג אוֹתְךָ, וְאוּלָם עוֹד לֹא נִמְלְאָה מִדַּת־חַיֶּיךָ”. הִשְׁתּוֹלְלָה מְבוּכָתוֹ בְּאַהֲבָתוֹ אֶת הַנַּעֲרָה בַּת־הַמֶּלֶךְ, שַׁלִּיט צַנְעָא, נִגַּשׁ אֶל הַסּוּסָה וְרָכַב עָלֶיהָ וְשִׁפְשֵׁף בֹּרֶג הָעֲלִיָּה, וְהֵטִיסָה אוֹתוֹ בָּאֲוִיר וְהֶעֶלְתָה אוֹתוֹ אֶל לֵב הַשָּׁמַיִם. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר חָשׁ אָבִיו בְּהִפָּקְדוֹ וְלֹא מְצָאוֹ. עָלָה עַל מְרוֹמֵי הָאַרְמוֹן וְהוּא מְדֻכָּא. רָאָה אֶת בְּנוֹ כְּשֶׁהוּא עוֹלֶה מַעֲלָה בָאֲוִיר, וְנִתְעַצֵּב עַל פֵּרוּדוֹ וְנִתְחָרֵט חֲרָטָה עַל שֶׁלֹּא לָקַח אֶת הַסּוּסָה וְלֹא הִסְתִּיר עִנְיָנָהּ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אִם יַחֲזֹר אֵלַי בְּנִי אֵינִי מַנִּיחַ יוֹתֵר סוּסָה זוֹ, כְּדֵי שֶׁיְהֵא לִבִּי שָׁקֵט וּבָטוּחַ בִּדְבַר בְּנִי”. חָזַר לְבִכְיוֹ וְאַנְחוֹתָיו מֵאֶבְלוֹ עַל בְּנוֹ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ חָזַר לְבִכְיוֹ וְאַנְחוֹתָיו מֵאֶבְלוֹ עַל בְּנוֹ. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִבְנוֹ, הִנֵּה לֹא פָסַק מִלִּנְסֹעַ בָּאֲוִיר עַד שֶׁעָצַר מֵעַל לִמְדִינַת צַנְעָא וְיָרַד בַּמָּקוֹם שֶׁיָּרַד בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה, וְהָלַךְ מִסְתַּתֵּר עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְקוֹם בִּתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְלֹא מְצָאָהּ לֹא אוֹתָהּ וְלֹא אֶת נַעֲרוֹתֶיהָ וְלֹא אֶת הַמְּשָׁרֵת שֶׁהָיָה שׁוֹמֵר עָלֶיהָ. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה עָלָיו. שׁוֹטֵט לְחַפְּשָׂהּ בָּאַרְמוֹן וּמְצָאָהּ בְּמוֹשַׁב אַחֵר שֶׁלֹּא בִמְקוֹמָהּ שֶׁנִּפְגַּשׁ עִמָּהּ בּוֹ, וּכְבָר נָפְלָה לְמִשְׁכָּב וּסְבִיבוֹתֶיהָ הַנְּעָרוֹת וְהָאוֹמְנוֹת. נִכְנַס עֲלֵיהֶן וְנָתַן לָהֶן שָׁלוֹם. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַנַּעֲרָה דְבָרָיו קָמָה לִקְרָאתוֹ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וְהָיְתָה מְנַשֶּׁקֶת אוֹתוֹ בֵין עֵינָיו וּמְאַמֶּצֶת אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ. אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי הַנַּעֲלָה, שׁוֹמֵם הָיִיתִי מֵהֵעָדְרֵךְ זְמָן אָרוֹךְ זֶה”. אָמְרָה לוֹ: “אַתָּה הוּא שֶׁהִנַּחְתַּנִי שׁוֹמֵמָה בְּהֵעָדֶרְךָ, וְאִלוּ הָיָה מַאֲרִיךְ הֵעָדֶרְךָ מֵאֶצְלִי, הָיִיתִי מֵתָה בְּלִי סָפֵק”. אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי הַנַּעֲלָה, כֵּיצַד אַתְּ רוֹאָה אֶת מַצָּבִי עִם אָבִיךְ וּמַה שֶּׁעָשָׂה עִמִּי? וְאִלּוּלֵא אַהֲבָתֵךְ, מוֹלִיכָה שֶׁבִי לֵב כָּל הָאָדָם, הָיִיתִי הוֹרְגוֹ וְשָׁת אוֹתוֹ מָשָׁל וּמוּסָר לָרוֹאִים. וְאוּלָם אוֹהֵב אֲנִי אוֹתוֹ בִּגְלָלֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד זֶה נֶעֱדַרְתָּ מֵאֶצְלִי, כְּלוּם אֶרְאֶה נַחַת בְּחַיָּי אַחֲרֶיךָ?” אָמַר לָהּ: “כְּלוּם אַתְּ מְצַיֶּתֶת לִי וּמַקְשִׁיבָה לִדְבָרַי?”. אָמְרָה לוֹ: “אֱמֹר, מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ, שֶׁנַּעֲנֵית אֲנִי לְךָ לְכָל מַה שֶּׁתִּקְרָאֵנִי אֵלָיו וְלֹא אַמְרֶה אֶת פִּיךָ בִּכְלוּם”. אָמַר לָהּ: “סְעִי עִמִּי לְאַרְצִי וּמַמְלַכְתִּי”. אָמְרָה לוֹ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. כְּשֶּׁשָּׁמַע בֶּן־הַמֶּלֶךְ דְּבָרֶיהָ, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְתָפַס בְּיָדָהּ, וְכָרַת אִתָּה בְּרִית־אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל כָּךְ. אַחַר כָּךְ הֶעֱלָה אוֹתָהּ עַל גַּג הָאַרְמוֹן וְרָכַב עַל סוּסָתוֹ, וְהִרְכִּיב אוֹתָהּ מֵאֲחוֹרָיו, אִמֵּץ אוֹתָהּ אֵלָיו וְקָשַׁר אוֹתָהּ קֶשֶׁר אַמִּיץ, וְהֵנִיעַ בֹּרֶג הָעֲלִיָּה שֶׁבְּכֶתֶף הַסּוּסָה, וְהֶעֶלְתָה אוֹתָם לָאֲוִיר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְעֲקוּ הַנְּעָרוֹת וְהוֹדִיעוּ לַמֶּלֶךְ אָבִיהָ וּלְאִמָּהּ. עָלוּ שְׁנֵיהֶם נֶחְפָּזִים חִישׁ לְגַג הָאַרְמוֹן. פָּנָה הַמֶּלֶךְ וְהִסְתַּכֵּל אֶל מְרוֹמִים וְרָאָה אֶת סוּסַת הָהָבְנִים מְטִיסָה אוֹתָם בָּאֲוִיר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלֵּא הַמֶּלֶךְ חַלְחָלָה וְרָבְתָה חַלְחָלָתוֹ וְזָעַק וְאָמַר: “הוֹי בֶּן־הַמֶּלֶךְ, מְבַקֵּשׁ אֲנִי אוֹתְךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁתְּרַחֵם עַל אִשְׁתִּי וְאַל תַּפְרֵד בֵּינֵינוּ וּבֵין בִּתֵּנוּ”, וְלֹא עָנָה אוֹתוֹ בֶן־הַמֶּלֶךְ. אַחַר כָּךְ אָמַר בֶּן־הַמֶּלֶךְ בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר הִתְחָרְטָה הַנַּעֲרָה עַל פֵּרוּד אִמָּהּ וְאָבִיהָ”. אָמַר לָהּ: “הוֹי מְפַתָּה הַדּוֹר כֻּלּוֹ, כְּלוּם יֵשׁ בִּרְצוֹנֵךְ שֶׁאַחֲזִיר אוֹתָךְ לְאִמֵּךְ וּלְאָבִיךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אֵין זֶה רְצוֹנִי, רְצוֹנִי הוּא רַק לִהְיוֹת עִמְּךָ בַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה, מִשּׁוּם שֶׁטְּרוּדָה אֲנִי בְאַהֲבָתְךָ עַד כְּדֵי שִׁכְחַת הַכֹּל, וַאֲפִלּוּ אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי”. כְּשֶׁשָּׁמַע בֶּן־הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרֶיהָ, שָׂמַח בְּכָךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהָיָה מַסִּיעָהּ עַל הַסּוּסָה נְסִיעָה נְעִימָה שֶׁלֹא תְזַעְזֵעַ אוֹתָהּ, וְלֹא פָסַק מִלְּהַסִּיעָהּ עַד שֵׁנִּגְלָה לוֹ כַּר יָרֹק וּבוֹ מַעֲיַן מַיִם נוֹזְלִים. יָרְדוּ שְׁנֵיהֶם שָׁם וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ. אַחַר כָּךְ רָכַב בֶּן־הַמֶּלֶךְ עַל סוּסָתוֹ וְהוֹשִׁיב אוֹתָהּ מֵאֲחוֹרָיו, וְקָשַׁר אוֹתָהּ בִּקְשָׁרִים בְּפַחֲדוֹ עָלֶיהָ, וְנָסַע עִמָּהּ, וְלֹא פָסַק מִנְּסוֹעַ עִמָּהּ בָּאֲוִיר עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת אָבִיו, וְעָצְמָה שִׂמְחָתָם. בִּקֵּשׁ לְהַרְאוֹת לַנַּעֲרָה אֶת מְקוֹם שִׁלְטוֹנוֹ וּמַלְכוּת אָבִיו וּלְהוֹדִיעָהּ שֶׁמַּלְכוּת אָבִיו עֲצוּמָה מִמַּלְכוּת אָבִיהָ, וְהוֹרִיד אוֹתָהּ לְאַחַד הַגַּנִּים, שֶׁאָבִיו מְטַיֵּל בּוֹ, וְהִכְנִיסָהּ לַתָּא הַמֻּקְצֶה לְאָבִיו, וְהֶעֱמִיד אֶת סוּסַת הָהָבְנִים עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ תָא, וְצִוָּה עַל הַנַּעֲרָה לִשְׁמוֹר עַל הַסּוּסָה, וְאָמַר לָהּ: “שְׁבִי בְכָאן עַד שֶׁאֶשְׁלַח אֵלַיִךְ אֶת שְׁלִיחִי, שֶׁאֲנִי פוֹנֶה אֶל אָבִי לְהָכִין לָךְ אַרְמוֹן וּלְהַרְאוֹת לָךְ מַלְכוּתִי”. שָׂמְחָה הַנַּעֲרָה, כְּשֶׁשָּׁמְעָה מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, וְאָמְרָה לוֹ: “עֲשֵׂה מַה שֶּׁאֵתָּה חָפֵץ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעָה הַנַּעֲרָה דְבָרִים אֵלֶּה מִפִּי בֶן־הַמֶּלֶךְ, שָׂמְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “עֲשֵׂה מַה שֶּׁאֵתָּה חָפֵץ”. אַחַר־כָּךְ עָלָה בְדַעְתָּהּ שֶׁלֹּא תִכָּנֵס אֶלָּא בִגְדֻלָּה וּבְכָבוֹד כְּפִי שֶׁנָּאֶה לְשֶׁכְּמוֹתָהּ. עָזַב אוֹתָהּ בֶּן־הַמֶּלֶךְ וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ לָעִיר וְנִכְנַס אֶל אָבִיו. כְּשֶׁרָאָהוּ אָבִיו שָׂמַח לְבוֹאוֹ וְלִפְגִישָׁתוֹ וּבֵרְכוֹ. אָמַר בֶּן־הַמֶּלֶךְ לְאָבִיו: “דַּע שֶׁהֵבֵאתִי אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ שֶׁהוֹדַעְתִּיךָ עַל אֹדוֹתֶיהָ, וְעָזַבְתִּי אוֹתָהּ מִחוּץ לָעִיר בְּאַחַד הַגַּנִּים וּבָאתִי לְהוֹדִיעֲךָ עָלֶיהָ, כְּדֵי שֶׁתָּכִין אֶת הַתַּהֲלוּכָה הַחֲגִיגִית וְתֵצֵא לְפָגְשָׁהּ וְתַרְאֶה לָהּ מַלְכוּתְךָ וְחֵילוֹתֶיךָ וּמִשְׁמְרוֹתֶיךָ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. צִוָּה תֵכֶף וּמִיַּד אֶת בְּנֵי־הַמְּדִינָה לְפָאֵר אֶת הָעִיר בְּתִפְאָרוֹת יָפוֹת, וְרָכַב בְּכָל שְׁלֵמוּת הַדְרָתוֹ וּמֵיטַב תִּפְאַרְתּוֹ הוּא וְכָל צְבָאוֹ וּגְדוֹלֵי מֶמְשַׁלְתּוֹ וְכָל מַמְלַכְתּוֹ וַעֲבָדָיו. וְהוֹצִיא בֶן־הַמֶּלֶךְ מֵאַרְמוֹנוֹ תַכְשִׁיטִים וּבְגָדִים וּמַה שֶּׁהַמְּלָכִים אוֹצְרִים אוֹתוֹ בְּבָתֵּי גִנְזֵיהֶם, וְהֵכִין לָהּ בִּימָה מִקְּטִיפָה יְרֻקָּה וַאֲדֻמָּה וּצְהֻבָּה, וְהוֹשִׁיב עַל אוֹתָהּ בִּימָה אֶת הַנְּעָרוֹת הַהֹדִּיּוֹת, הַבִּיזַנְטִיּוֹת וְהַכּוּשִׁיּוֹת, וְגִלָּה מִן הָאוֹצָרוֹת מַשֶּׁהוּ נִפְלָא. אַחַר־כָּךְ עָזַב בֶּן־הַמֶּלֶךְ אֶת הַבִּנְיָן עִם מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, וְהִקְדִּים אֶת כֻּלָּם וּבָא לַגַּן וְנִכְנַס לַתָּא שֶׁעֲזָבָהּ בּוֹ וְחִפֵּשׂ אוֹתָהּ וְלֹא מְצָאָהּ וְלֹא מָצָא אֶת הַסּוּסָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה סָפַק עַל פָּנָיו וְקָרַע אֶת בְּגָדָיו, וְהִתְחִיל מְשׁוֹטֵט בַּגָּן וְהוּא מֻכֶּה תִּמָּהוֹן. אַחַר־כָּךְ חָזַר לְדַעְתּוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “כֵּיצַד זֶה יָדְעָה אֶת סוֹד סוּסָה זוֹ, אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי לֹא הוֹדַעְתִּיהָ כְלוּם מִזֶּה? וְאֶפְשָׁר שֶׁהֶחָכָם הַפַּרְסִי שֶׁעָשָׂה אֶת הַסּוּסָה הִתְנַפֵּל עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ, גְּמוּל עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִי לוֹ”. דָרַשׁ בֶּן־הַמֶּלֶךְ אֶת שׁוֹמְרֵי הַגַּן וּשְׁאָלָם עַל מִי שֶׁעָבַר עַל פְּנֵיהֶם, וְאָמַר לָהֶם: “כְּלוּם רְאִיתֶם אָדָם שֶׁעָבַר עַל פְּנֵיכֶם וְנִכְנַס לְגַן זֶה?”, אָמְרוּ לוֹ: “לֹא רָאִינוּ אָדָם נִכְנָס לְגַן זֶה מִלְּבַד הֶחָכָם הַפַּרְסִי שֶׁנִּכְנַס לֶאֱסֹף אֶת הָעֲשַׂבִּים הַמּוֹעִילִים”. כְּשֶׁשָּׁמַע דִבְרֵיהֶם, נִתְבָּרֵר לוֹ, שֶׁזֶּה שֶׁלָּקַח אֶת הַנַּעֲרָה, הוּא אוֹתוֹ חָכָם.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁשָּׁמַע הַנָּסִיךְ דִּבְרֵיהֶם נִתְבָּרֵר לוֹ, שֶׁזֶּה שֶׁלָּקַח אֶת הַנַּעֲרָה, הוּא אוֹתוֹ חָכָם. וְקָרָה עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה, שֶׁבֶּן־הַמֶּלֶךְ, בְּשָׁעָה שֶׁעָזַב אֶת הַנַּעֲרָה בַתָּא שֶׁבַּגַּן וְהָלַךְ לְאַרְמוֹן אָבִיו לְהָכִין עִנְיָנוֹ, נִכְנַס הֶחָכָם הַפַּרְסִי לַגָּן לֶאֱסֹף מַשֶּׁהוּ מִן הָעֲשַׂבִּים הַמּוֹעִילִים, וְהֵרִיחַ רֵיחַ הַמֹּר וְהַבְּשָׂמִים שֶׁהַמָּקוֹם נִתְבַּשֵּׂם מֵהֶם, וְהָיָה הַבֹּשֶׂם הַזֶּה מֵרֵיחַ בִּשְׂמֵי בַת־הַמֶּלֶךְ. פָּנָה הֶחָכָם בְּכִוּוּן רֵיחַ זֶה, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתוֹ תָא וְרָאָה אֶת הַסּוּסָה שֶׁעֲשָׂאָהּ בְּיָדָיו, עוֹמֶדֶת עַל דֶּלֶת הַתָּא. כְּשֶׁרָאָה הֶחָכָם אֶת הַסּוּסָה, נִתְמַלֵּא לִבּוֹ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן, שֶׁהָיָה מִצְטָעֵר מְאֹד עַל הַסּוּסָה שֶׁיָּצְאָה מִתַּחַת יָדוֹ. נִגַּשׁ לַסּוּסָה וּבָדַק אֶת כָּל חֲלָקֶיהָ וּמְצָאָם שְׁלֵמִים. וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ לִרְכֹּב עָלֶיהָ וְלִנְסֹעַ, אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי רוֹאֶה מַה הוּא שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ בֶן־הַמֶּלֶךְ וַעֲזָבוֹ עִם הַסּוּסָה כָאן”. נִכְנַס לַתָּא וּמָצָא אֶת הַנַּעֲרָה יוֹשֶׁבֶת, וְהִיא כַשֶּׁמֶשׁ הַמּוֹפִיעָה בַשָּׁמַיִם הַצַּחִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הֵבִין שֶׁנַּעֲרָה שֶׁמַּעֲלָתָהּ חֲשׁוּבָה הִיא, וְשֶׁבֶּן־הַמֶּלֶךְ תְּפָסָהּ וְהֵבִיא אוֹתָהּ עַל הַסּוּסָה וְעָזַב אוֹתָהּ בְּאוֹתוֹ תָא וּפָנָה וְהָלַךְ לָעִיר לָבוֹא אֵלֶיהָ בְּתַהֲלוּכָה וּלְהַכְנִיסָהּ לָעִיר בְּהָדָר וְכָבוֹד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנַס הֶחָכָם אֵלֶיהָ וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ. נָשְׂאָה אֵלָיו אֶת עֵינֶיהָ וְהִסְתַּכְּלָה בוֹ, וּמָצְאָה אוֹתוֹ מְכֹעָר לְמַרְאֶה עַד מְאֹד, מְתֹעָב הַצּוּרָה. אָמְרָה לוֹ: “מִי אַתָּה?” אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי הַנַּעֲלָה, שְׁלִיחוֹ שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ אֲנִי, וּשְׁלָחַנִי אֵלַיִךְ וְצִוָּה עָלַי לְהַעֲבִירֵךְ לְגַן אַחֵר קָרוֹב לָעִיר”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַנַּעֲרָה מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמְרָה לוֹ: “וְהֵיכָן בֶּן־הַמֶּלֶךְ?” אָמַר לָהּ: “בָּעִיר הוּא אֵצֶל אָבִיו, וְיָבוֹא אֵלַיִךְ עַכְשָׁו עִם תַּהֲלוּכָה כְבוּדָה”. אָמְרָה לוֹ: “הוֹי פְּלוֹנִי, כְּלוּם לֹא מָצָא בֶן־הַמֶּלֶךְ אָדָם זוּלָתְךָ שֶׁיִּשְׁלְחֶנוּ?” צָחַק הֶחָכָם לִדְבָרֶיהָ, וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי הַנַּעֲלָה, אַל יַתְעֵךְ כִּעוּר פָּנַי וְתִעוּב מַרְאִי, שֶׁכֵּן אִלּוּ הִשַּׂגְתְּ מִמֶּנִּי מַה שֶּׁהִשִּׂיג בֶּן־הַמֶּלֶךְ, הָיִית מְהַלֶּלֶת עִנְיָנִי. וְלֹא יִחְדַנִי בֶּן־הַמֶּלֶךְ בַּשְּׁלִיחוּת אֵלַיִךְ אֶלָּא בִגְלַל כִּעוּר מַרְאִי וּמִפְלֶצֶת צוּרָתִי מִקִּנְאָתוֹ שֶׁהוּא מְקַנֵא עָלַיִךְ וּמֵאַהֲבָתוֹ לָךְ, שֶׁאִלְמָלֵא כֵן הֲרֵי אֶצְלוֹ מִן הַמַּמְלוּכִּים וְהַנְּעָרִים וְהַמְּשָׁרְתִים וְהָעֲבָדִים לְאֵין מִסְפָּר”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַנַּעֲרָה דְבָרָיו, נִתְקַבְּלוּ עַל דַּעְתָּהּ וְהֶאֱמִינָה לוֹ וְקָמָה עִמּוֹ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁסִּפֵּר הֶחָכָם הַפַּרְסִי לַנַּעֲרָה עַל־דְבַר מַצַּב בֶּן־הַמֶּלֶךְ, נִתְקַבְּלוּ דְבָרָיו עַל דַּעְתָּה וְהֶאֱמִינָה לוֹ וְקָמָה עִמּוֹ וְהִנִּיחָה יָדָהּ בְּתוֹךְ יָדוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “אָבִי, מַה הוּא שֶׁהֵבֵאתָ לִי עִמְּךָ שֶׁאֶרְכַּב עָלָיו?” אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי הַנַּעֲלָה, הַסּוּסָה שֶׁבָּאת עָלֶיהָ, תִּרְכְּבִי עָלֶיהָ”. אָמְרָה לוֹ: “אֵינִי יְכוֹלָה לִרְכֹּב עָלֶיהָ לְבַדִּי”. חִיֵּךְ הֶחָכָם כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרֶיהָ, וְיָדַע שֶׁכְּבָר נִצַּח אוֹתָהּ וְאָמַר לָהּ: “אֲנִי אֶרְכַּב עִמֵּךְ בְּעַצְמִי”. רָכַב וְהִרְכִּיב אֶת הַנַּעֲרָה מֵאֲחוֹרָיו, וְאִמְּצָהּ אֵלָיו וְחִזֵּק קְשָׁרֶיהָ, וְהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת מַה בְּכַוָּנָתוֹ. הֵנִיעַ אֶת בֹּרֶג הָעֲלִיָּה, וְהִתְמַלֵּא חֲלָלָהּ שֶׁל הַסּוּסָה אֲוִיר, וְהִתְנוֹעֲעָה וְהִכְּתָה גַלִּים. אַחַר־כָּךְ הִתְרוֹמְמָה עוֹלָה לָאֲוִיר, וְלֹא פָסְקָה לְהַסִּיעַ אֶת שְׁנֵיהֶם, עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מִן הָעִיר. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “פְּלוֹנִי, הֵיכָן הוּא זֶה שֶׁאָמַרְתָּ בִּדְבַר בֶּן־הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁסִּפַּרְתָּ לִי שֶׁשָּׁלַח אוֹתְךָ אֵלַי?” אָמַר לָהּ הֶחָכָם: “יְכָעֵר אֱלֹהִים אֶת בֶּן־הַמֶּלֶךְ, שֶׁמְּתֹעָב הוּא וּמְגֻנֶּה”. אָמְרָה לוֹ: “אוֹי לְךָ, כֵּיצַד זֶה אַתָּה מַמְרֶה מִצְוַת מְלָכִים בְּמַה שֶׁצִּוָּה עָלֶיךָ?” אָמַר לָהּ: “אֵין הוּא אֲדוֹנִי. כְּלוּם יוֹדַעַת אַתְּ, מִי אָנִי?” אָמְרָה לוֹ: “אֵינִי מַכִּירָה אוֹתְךָ אֶלָּא עַל־פִּי זֶה שֶׁהִגַּדְתָּ לִי עַל אוֹדוֹתֶיךָ”. אָמַר לָהּ: “לֹא הָיְתָה מַה שֶּׁהִגַּדְתִּי לָךְ בְּעִנְיָן זֶה, אֶלָּא מְזִמָּה מֵאִתִּי לָךְ וּלְבֶן־הַמֶּלֶךְ. וּכְבָר הָיִיתִי מִצְטָעֵר כָּל יָמַי עַל סוּסָה זוֹ שֶׁתַּחְתִּי, שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁעֲשִׂיתִיהָ, וְהִשְׁתַּלֵּט עָלֶיהָ. וּכְבָר עָלָה בְיָדִי לְהַשִׂיגָהּ וּלְהַשִּׂיג גַּם אוֹתָךְ וְשָׂרַפְתִּי אֶת לִבּוֹ כְּשֵׁם שֶׁשָּׂרַף אֶת לִבִּי, וְלֹא תִהְיֶה לוֹ עוֹד אֶפְשָׁרוּת לְהַשִּׂיגָהּ אַחֲרֵי זֶה לְעוֹלָם. יֵרָגַע לִבֵּךְ וְתָנוּחַ דַּעְתֵּךְ, שֶׁאֲנִי לְמוֹעִיל לָךְ יוֹתֵר מִמֶּנוּ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַנַּעֲרָה אֶת דְּבָרָיו סָפְקָה עַל פָּנֶיהָ וְקָרְאָה: “אוֹי לַיָּגוֹן, לֹא הִשַּׂגְתִּי אֶת אֲהוּבִי וְאֵינִי עוֹד אֵצֶל אָבִי וְאִמִּי”, וּבָכְתָה בְכִי רַב עַל מַה שֶּׁבָּא עָלֶיהָ. לֹא פָסַק הֶחָכָם מִלְּהַסִּיעַ אוֹתָהּ אֶל אֶרֶץ בִּיזַנְטִיָה עַד שֶׁהוֹרִידָה עַל כִּכָּר יָרֹק שֶׁנְּהָרוֹת בּוֹ וְעֵצִים. וְהָיָה אוֹתוֹ כִכָּר קָרוֹב לַמְּדִינָה, וּבְאוֹתָהּ מְדִינָה מֶלֶךְ אַדִּיר וְחָשׁוּב. קָרָה בְאוֹתוֹ יוֹם, שֶׁמַּלְכָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ מְדִינָה יָצָא לְצַיִד וּלְטִיּוּל וְעָבַר עַל־פְּנֵי אוֹתוֹ כִכָּר וְרָאָה אֶת הֶחָכָם עוֹמֵד וְאֶת הַסּוּסָה וְהַנַּעֲרָה לְצִדּוֹ. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ הֶחָכָם בְּדָבָר עַד שֶׁהִתְנַפְּלוּ עָלָיו עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְתָפְסוּ אוֹתוֹ וְאֶת הַנַּעֲרָה וְאֶת הַסּוּסָה, וְהִצִּיגוּם כֻּלָם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל הַמֶּלֶךְ בְּכִעוּר מַרְאֵהוּ וְתִעוּבוֹ, וְרָאָה יָפְיָה שֶׁל הַנַּעֲרָה וְחִנָּהּ, אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי הַנַּעֲלָה, מַה יַּחֲסוֹ שֶׁל זָקֵן זֶה אֵלַיִךְ?”, הִקְדִּים הֶחָכָם בִּתְּשׁוּבָתוֹ וְאָמַר: “אִשְׁתִּי הִיא וּבַת דּוֹדִי, אֲחִי אָבִי”. הִכְחִישָׁה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה כְשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו, וְאָמְרָה: “הַמֶּלֶךְ, אֵינִי מַכִּירָה אוֹתוֹ, וְאֵין הוּא בַעֲלִי, וְאוּלָם תָּפַס אוֹתִי בְעַל־כָּרְחִי בְמִרְמָה”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ מַה שֶּׁאָמְרָה, צִוָּה לְהַכּוֹתוֹ עַד שֶׁכִּמְעַט מֵת. אַחַר־כָּךְ צִוָּה הַמֶּלֶךְ לָשֵׂאת אוֹתוֹ אֶל הָעִיר וּלְהַשְׁלִיכוֹ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, וְעָשׂוּ בוֹ כָּךְ. לָקַח הַמֶּלֶךְ אֶת הַנַּעֲרָה וְאֶת הַסּוּסָה מִמֶּנוּ, וְאוּלָם לֹא יָדַע כְּלוּם בְּעִנְיַן הַסּוּסָה וְלֹא בְאֵיכוּת הֲלִיכָתָה. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הֶחָכָם וְהַנַּעֲרָה, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעִנְיַן בֶּן־הַמֶּלֶךְ, הִנֵּה לָבַשׁ בִּגְדֵי־הַמַּסָּע וְנָטַל עִמּוֹ מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ מִן הַמָּמוֹן, וְנָסַע כְּשֶׁהוּא בָּרַע שֶׁבַּמַּצָּבִים, וְהָיָה מְמַהֵר מִתְחַקֶּה עַל הָעֲקֵבוֹת בְּחִפּוּשָׂהּ, מֵאֶרֶץ אֶל אֶרֶץ וּמֵעִיר לְעִיר וְשׁוֹאֵל עַל־דְּבַר הַסּוּסָה שֶׁל עֲצֵי הָבְנִים, וְכָל מִי שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו עִנְיַן הַסּוּסָה שֶׁל עֲצֵי־הָבְנִים, הָיָה תָמֵהַּ עָלָיו וּמוֹצֵא דְבָרָיו תְּמוּהִים. נִשְׁאַר בְּמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמָן, וְלַמְרוֹת מַה שֶּׁהִרְבָּה לִשְׁאֹל עָלֶיהָ וּלְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ, לֹא הִשִּׂיג עַל־אוֹדוֹתֶיהָ שׁוּם יְדִיעָה. נָסַע לִמְדִינָתוֹ שֶׁל אֲבִי הַנַּעֲרָה וְשָׁאַל עָלֶיהָ שָׁם, וְלֹא שָׁמַע עָלֶיהָ דָּבָר, וּמָצָא אֶת אָבִיהָ מִתְאַבֵּל עַל הֵעָדְרָהּ. יָצָא וְשָׂם פָּנָיו לְאֶרֶץ בִּיזַנְטְיָה, וְהָיָה מִתְחַקֶּה עַל עִקְבוֹתֶיהָ וְשׁוֹאֵל אוֹדוֹתֶיהָ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבֶּן־הַמֶּלֶךְ שָׂם אֶת פָּנָיו לְאֶרֶץ בִּיזַנְטְיָה, וְהָיָה מִתְחַקֶּה עַל עִקְבוֹתֶיהָ וְשׁוֹאֵל אוֹדוֹתֶיהָ. וְאֵרַע שֶׁיָּרַד בְּאַכְסַנְיָה מִן הָאַכְסַנְיוֹת, וְרָאָה חֲבוּרָה מִן הַסּוֹחֲרִים יוֹשְׁבִים וּמְשׂוֹחֲחִים. יָשַׁב קָרוֹב לָהֶם, וְשָׁמַע אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר: “חֲבֵרַי, רָאִיתִי פֶלֶא מִן הַפְּלָאוֹת”. אָמְרוּ לוֹ: “וּמַה הוּא?”. אָמַר: “הָיִיתִי בְאַחַת הַסְּבִיבוֹת בְּעִיר אַחַת – וְהִזְכִּר אֶת שֵׁם הָעִיר שֶׁהַנַּעֲרָה בָהּ – וְשָׁמַעְתִּי אֶת תּוֹשָׁבֶיהָ מְשׂוֹחֲחִים בְּדָבָר מוּזָר, וְהוּא שֶׁמֶּלֶךְ הַמְּדִינָה יָצָא בְיוֹם מִן הַיָּמִים לְצֵיד אַיָּל וְחַיּוֹת הַבָּר וְעִמּוֹ חֶבֶר מֵרֵעָיו וּגְדוֹלֵי מֶמְשַׁלְתּוֹ, וּכְשֶׁיָצְאוּ לַמִּדְבָּר עָבְרוּ עַל־פְּנֵי כִכָּר יָרֹק, וּמָצְאוּ שָׁם אִישׁ עוֹמֵד וּלְצִדּוֹ אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת וְעִמּוֹ סוּסָה מֵעֲצֵי הָבְנִים. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָאִישׁ, הִנֵּה הָיָה מְכֹעָר לַמַּרְאֶה, מְתֹעָב הַצּוּרָה עַד מְאֹד, אַךְ הָאִשָּׁה הָיְתָה נַעֲרָה בַעֲלַת יֹפִי וָחֵן וְהָדָר וּשְׁלֵמוּת וְקוֹמָה וְחִטּוּב הַגּוּף. וּבַאֲשֶׁר לַסּוּסָה שֶׁל עֵץ הָהָבְנִים, הֲרֵי הָיָה זֶה מִן הַפְּלָאִים שֶׁלֹּא רָאוּ הָרוֹאִים יָפֶה מִמֶּנוּ וְלֹא נָאֶה מֵאוּמְנוּתוֹ”. אָמְרוּ לוֹ הַנִּמְצָאִים: “וּמֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ בָּהֶם?” אָמַר לָהֶם: “בַּאֲשֶׁר לָאִישׁ, הִנֵּה תְפָסוֹ הַמֶּלֶךְ וְשָׁאַל אוֹתוֹ עַל דְּבַר הַנַּעֲרָה, וְטָעַן שֶׁאִשְׁתּוֹ הִיא וּבַת־דוֹדוֹ, אֲחִי־אָבִיו, וְאוּלָם הַנַּעֲרָה הִכְחִישָׁה אוֹתוֹ בִדְבָרָיו. נְטָלָהּ הַמֶּלֶךְ מִמֶּנוּ וְצִוָּה לְהַכּוֹתוֹ וְהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, וּבַאֲשֶׁר לַסּוּסָה אֵין אִתִּי שׁוּם יְדִיעָה”. כְּשֶׁשָּׁמַע בֶּן־הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּי הַסּוֹחֵר, קָרַב אֵלָיו וְהִתְחִיל שׁוֹאֲלוֹ בְרַכּוּת וַעֲדִינוּת עַד שֶׁהִגִּיד לוֹ אֶת שֵׁם הָעִיר וְשֵׁם־מַלְכָּהּ. כְּשֶׁיָּדַע בֶּן־הַמֶּלֶךְ אֶת שֵׁם הָעִיר וְשֵׁם מַלְכָּהּ, לָן אוֹתוֹ הַלַּיְלָה שָׂמֵחַ, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר יָצָא וְנָסַע, וְלֹא פָסַק מִלִּנְסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתָהּ עִיר. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ, תְּפָסוּהוּ הַשּׁוֹעֲרִים וּבִקְּשׁוּ לַהֲבִיאוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּשְׁאָלֶנוּ עַל דְּבַר מַצָּבוֹ וְעַל סִבַּת בּוֹאוֹ לְעִיר זוֹ, וְעַל מַה שֶׁהוּא מֻמְחֶה בָהּ מִן הָאוּמְנוּיוֹת. וְהָיָה זֶה מִמִּנְהַג הַמֶּלֶךְ שֶׁל אוֹתָהּ עִיר. וְהָיְתָה הַשָּׁעָה שְׁעַת־הָעֶרֶב, וְהִיא שָׁעָה שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהִכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ וְלֹא לְהִוָּעֵץ בּוֹ. לָקְחוּ אוֹתוֹ הַשּׁוֹעֲרִים, וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵית־הָאֲסוּרִים לְהַנִּיחוֹ בּוֹ. כְּשֶׁהִסְתַּכְּלוּ שׁוֹמְרֵי הָאַסִּירִים בְּיָפְיוֹ וְחִנּוֹ, לֹא הָיָה קַל בְּעֵינֵיהֶם לְהַכְנִיסוֹ לְבֵית־הָאֲסוּרִים, אֶלָּא הוֹשִׁיבוּהוּ עִמָּם מִחוּץ לְבֵית־הָאֲסוּרִים, וּכְשֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הָאֹכֶל, אָכַל עִמָּם דֵּי שָׂבְעוֹ. כְּשֶׁגָּמְרוּ לֶאֱכֹל הִתְחִילוּ לְשׂוֹחֵחַ, וּפָנוּ אֶל בֶּן־הַמֶּלֶךְ וְאָמְרוּ לוֹ: “מֵאֵיזוֹ אֶרֶץ אַתָּה?”, אָמַר לָהֶם: “מֵאֶרֶץ פָּרַס, אַרְצָם שֶׁל מַלְכֵי פָּרַס”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ דְבָרָיו צָחֲקוּ, וְאָמַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם: “הוֹי בֶּן־פָּרַס, כְּבָר שָׁמַעְתִּי שִׂיחַת בְּנֵי־אָדָם וְסִפּוּרֵיהֶם וְרָאִיתִי מַצָּבֵיהֶם, אַךְ לֹא רָאִיתִי וְלֹא שָׁמַעְתִּי מְשַׁקֵּר יוֹתֵר מִבֶּן־פָּרַס זֶה שֶׁאֶצְלֵנוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים”. אָמַר שֵׁנִי: “וְלֹא רָאִיתִי מְכֹעָר יוֹתֵר מִמַּרְאֵהוּ וְלֹא מְתֹעָב יוֹתֵר מִצּוּרָתוֹ”. אָמַר לָהֶם בֶּן־הַמֶּלֶךְ: “מַה הוּא שֶׁהוֹכִיחַ לָכֶם כָּזְבוֹ?” אָמְרוּ לוֹ: “הוּא טוֹעֵן שֶׁחָכָם הוּא, וּכְבָר רָאָהוּ מַלְכֵּנוּ בְדַרְכּוֹ כְּשֶׁהָלַךְ לְצַיִד וְאִתּוֹ אִשָּׁה מֻפְלָגָה בְיֹפִי וָחֵן וְהָדָר וּשְׁלֵמוּת וְקוֹמָה וְחִטּוּב הַגּוּף, וְעִמּוֹ גַם סוּסָה מֵעֲצֵי הָבְנִים שְׁחוֹרִים, וְלֹא רָאִינוּ מֵעוֹלָם יָפָה מִמֶּנָּה. וְאוּלָם הַנַּעֲרָה, הֲרֵי הִיא אֵצֶל הַמֶּלֶךְ וְהוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ, אַךְ אוֹתָהּ אִשָּׁה מְשֻׁגַּעַת הִיא, וְאִלּוּ הָיָה אוֹתוֹ הָאִישׁ חָכָם5, כְּפִי שֶׁהוּא טוֹעֵן, הֲרֵי הָיָה מְרַפְּאָהּ. וְהַמֶּלֶךְ שׁוֹקֵד עַל הַטִּפּוּל בָּהּ, וּמַטָּרָתוֹ לְרַפְּאָהּ מִזֶּה שֶׁהִיא בוֹ. אַךְ סוּסַת עֲצֵי הָהָבְנִים הִיאּ בְּבֵית גִּנְזַכֵּי הַמֶּלֶךְ. וּבַאֲשֶׁר לָאִישׁ מְכֹעָר הַמַּרְאֶה שֶׁהָיָה עִמָּהּ, הֲרֵי הוּא אֶצְלֵנוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וּכְשֶׁהַלַּיְלָה מַחֲשִׁיךְ עָלָיו הוּא בוֹכֶה וּמְקוֹנֵן מִיָּגוֹן עַל עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתָנוּ לִישׁוֹן”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁסִּפְּרוּ שׁוֹמְרֵי בֵית־הַסֹּהַר לְבֶן־הַמֶּלֶךְ עַל דְּבַר הֶחָכָם הַפַּרְסִי שֶׁאִתָּם בְּבֵית הַסֹּהַר וְהוּא בוֹכֶה וּמְקוֹנֵן, עָלָה בְדַעְתּוֹ לְתַכֵּן תָכְנִית שֶׁיַּשִּׂיג עַל יָדָהּ חֶפְצוֹ. כְּשֶׁבִּקְּשׁוּ הַשּׁוֹמְרִים לִישֹׁן הִכְנִיסוּהוּ לְבֵית־הָאֲסוּרִים וְנָעֲלוּ עָלָיו אֶת הַדֶּלֶת. שָׁמַע אֶת הֶחָכָם בּוֹכֶה וּמְקוֹנֵן עַל עַצְמוֹ בִלְשׁוֹן פַּרְסִים וְאוֹמֵר בְּקִינָתוֹ: “אוֹי לִי מַה שֶּׁגָּרַמְתִּי לְעַצְמִי וּלְבֶן־הַמֶּלֶךְ וּמַה שֶּׁעָשִׂיתִי לַנַּעֲרָה כְּשֶׁלֹּא עֲזַבְתִּיהָ וְגַם לֹא הֵפַקְתִּי זְמָמָי. וְכָל זֶה בִגְלַל רֹעַ מְזִמָּתִי וּבִגְלַל זֶה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לְעַצְמִי מַה שֶּׁאֵינִי רָאוּי לֹו וְלֹא יִצְלַח לְשֶׁכְּמוֹתִי. וְכָל הַמְּבַקֵּשׁ מַה שֶּׁלֹּא יִצְלַח לוֹ, נוֹפֵל בְּמַה שֶׁנָּפַלְתִּי אֲנִי בוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע בֶּן־הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי הֶחָכָם דִּבֵּר אֵלָיו פַּרְסִית וְאָמַר לוֹ: “עַד מָתַי בְּכִי זֶה וּנְהִי זֶה, כְּלוּם מוֹצֵא אַתָּה שֶׁפְּגָעֲךָ מַה שֶּׁלֹא פָגַע זוּלָתֶךָ?” כְּשֶׁשָּׁמַע הֶחָכָם דְּבָרָיו נֶהֱנָה מֵהֶם וְהִתְאוֹנֵן לְפָנָיו עַל מַצָּבוֹ, וּמַה שֶּׁמָּצְאָה אוֹתוֹ מִן הַתְּלָאָה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, לָקְחוּ הַשּׁוֹמְרִים אֶת בֶּן־הַמֶּלֶךְ וֶהֱבִיאוּהוּ אֶל מַלְכָּם, וְהוֹדִיעוּ לוֹ, שֶׁהוּא הִגִּיעַ לָעִיר אֶמֶשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס בָּהּ אֶל הַמֶּלֶךְ. שְׁאָלוֹ הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “מֵאֵיזוֹ אֶרֶץ אַתָּה, וּמַה שִּׁמְךָ וּמָה אוּמָנוּתְךָ, וּמַה הִיא סִבַּת בּוֹאֲךָ לִמְדִינָה זוֹ?” אָמַר לוֹ בֶּן־הַמֶּלֶךְ: בַּאֲשֶׁר לִשְׁמִי הֲרֵי הוּא בְפַרְסִית הַרְדְּשָׁא, וְאוּלָם אַרְצִי הִיא אֶרֶץ פָּרַס, וַאֲנִי מֵאַנְשֵׁי־הַמַּדָּע וּבְיִחוּד בְּמַדַּע הָרְפוּאָה, וּמְרַפֵּא אֶת הַחוֹלִים וְאֶת הַמְּשֻׁגָּעִים, וּלְשֵׁם כָּךְ אֲנִי מְשׁוֹטֵט בִּגְלִילוֹת הָאָרֶץ וְהֶעָרִים לְהָפִיק תּוֹעֶלֶת בְּהוֹסִיפִי מַדָּע עַל מַדָּעִי. וּכְשֶׁאֲנִי רוֹאֶה חוֹלֶה אֲנִי מְרַפְּאוֹ וְזוּ אוּמָנוּתִי". כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרָיו שָׂמַח בּוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְאָמַר לוֹ: “רוֹפֵא נִכְבָּד, כְּבָר הִגַּעְתָּ אֵלֵינוּ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ אֵלֶיךָ”, סִפֵּר לוֹ עִנְיַן הַנַּעֲרָה וְאָמַר לוֹ: “אִם אַתָּה מְרַפְּאָהּ וּמַבְרִיאָהּ מִשִּׁגְעוֹנָהּ, הֲרֵי לְךָ אֶצְלִי כָל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ”. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ: “יִתֵּן אֱלֹהִים פְּאֵר וּגְדֻלָּה לַמֶּלֶךְ, תָּאֵר לִי כָּל מַה שֶּׁרָאִיתָ מִשִּׁגְעוֹנָהּ, וְהַגֵּד לִי כַּמָּה יָמִים הֵם מֵאָז תָּקַף אוֹתָהּ שִׁגָּעוֹן זֶה, וְכֵיצַד תָּפַשְׂתָּ אוֹתָהּ וְאֶת הַסּוּסָה וְאֶת הֶחָכָם”. הוֹדִיעַ אוֹתוֹ אֶת הַדָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. אַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ: “הִנֵּה הֶחָכָם בְּבֵית־הָאֲסוּרִים”. אָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, וּמֶה עָשִׂיתָ בַסּוּסָה שֶׁהָיְתָה אִתָּם?” אָמַר לוֹ: “נִשְׁאֲרָה אֶצְלִי עַד עַכְשָׁו שְׁמוּרָה בְאַחַד הַתָּאִים”. אָמַר בֶּן־הַמֶּלֶךְ בְּלִבּוֹ: “מִן הָעֵצָה הַנְּכוֹנָה אֶצְלִי שֶׁאֶבְדֹק אֶת הַסּוּסָה וְאֶרְאֶה אוֹתָהּ לִפְנֵי כָל דָּבָר. וְאִם שְׁלֵמָה הִיא וְלֹא קָרָה בָהּ כְּלוּם, הֲרֵי נִשְׁלַם לִי כָל מַה שֶּׁאֲנִי חָפֵץ, וְאִם אֲנִי רוֹאֶה שֶׁבָּטְלוּ תְנוּעוֹתֶיהָ, אֲבַקֵּשׁ לִי תַחְבּוּלָה לְהַצָּלַת נִשְׁמַת־חַיַּי”. פָּנָה אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, צָרִיךְ שֶׁאֶרְאֶה אֶת הַסּוּסָה הַנִּזְכֶּרֶת, אֶפְשָׁר אֶמְצָא בָהּ דָּבָר שֶׁיַּעַזְרֵנִי בְרִפּוּי הַנַּעֲרָה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. קָם הַמֶּלֶךְ וּתְפָשׂוֹ בְיָדוֹ וְנִכְנַס עִמּוֹ אֶל הַסּוּסָה. הִתְחִיל בֶּן־הַמֶּלֶךְ מִסְתּוֹבֵב סְבִיב הַסּוּסָה וּבוֹדְקָהּ וּמִתְבּוֹנֵן לְמַצָּבֶיהָ, וּמְצָאָהּ שְׁלֵמָה אֵין מִגְרַעַת בָּהּ. שָׂמַח בֶּן־הַמֶּלֶךְ עַל כָּךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְאָמַר: “יִתֵּן אֱלֹהִים גְּדֻלָּה וְתִפְאֶרֶת לַמֶּלֶךְ, רְצוֹנִי לְהִכָּנֵס אֶל הַנַּעֲרָה, שֶׁאֶרְאֶה מַה אִתָּהּ, וּמְקַוֶּה אֲנִי לֵאלֹהִים שֶׁתְּהֵא רְפוּאָתָהּ עַל־יָדִי בְּסִבַּת הַסּוּסָה, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. צִוָּה לִשְׁמֹר עַל הַסּוּסָה, וְהוֹבִיל אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ לַבַּיִת שֶׁהַנַּעֲרָה בְתוֹכוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלֶיהָ בֶּן־הַמֶּלֶךְ מְצָאָהּ שֶׁהִיא מִתְלַבֶּטֶת וְנֶאֱבֶקֶת בְּיִסּוּרֶיהָ כְּמִנְהָגָהּ וְאֵין בָּהּ שִׁגָּעוֹן, וְאֵינָהּ עוֹשָׂה כֵן, אֶלָּא כְדֵי שֶׁלֹּא יִקְרַב אֵלֶיהָ אָדָם. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ בֶּן־הַמֶּלֶךְ בְּמַצָּב זֶה, אָמַר לָהּ: “אֵין לָךְ מַה לְפַחֵד, אַתְּ הַשּׁוֹבָה לֵב כָּל אָדָם”. הִתְחִיל נוֹהֵג בָּהּ עֲדִינוּת וּמְדַבֵּר אֵלֶיהָ רַכּוֹת עַד שֶׁנִתְוַדַּע לָהּ. כְּשֶׁהִכִּירָה אוֹתוֹ צָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה, עַד שֶׁנִּתְעַלְּפָה מֵעָצְמַת מַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ מִן הַשִּׂמְחָה, וְדָמָה הַמֶּלֶךְ שֶׁהִתְעַוְּתוּתָהּ זוֹ הִיא מִן הַבְּעָתָה שֶׁנִּבְעֲתָה מִמֶּנוּ. הִנִּיחַ בֶּן־הַמֶּלֶךְ פִּיו עַל אָזְנָהּ וְאָמַר לָהּ: “הוֹי הַלּוֹקַחַת שְׁבִי לֵב כָּל הָאָדָם, חִשְׂכִי דָמִי וְדָמֵךְ וְהַאֲרִיכִי רוּחֵךְ וֶהֱיִי אַמִּיצָה בְנַפְשֵׁךְ, שֶׁמָּקוֹם הוּא זֶה שֶׁאָנוּ זְקוּקִים בּוֹ לְאֹרֶךְ רוּחַ וּלְתַכֵּן תָּכְנִית בְּעָרְמָה, כְּדֵי שֶׁנִּנָּצֵל מִמֶּלֶךְ עָרִיץ זֶה. וּמִן הַתַּחְבּוּלָה הִיא שֶׁאֵצֵא וְאֹמַר לוֹ, שֶׁהַמַּחֲלָה שֶׁבָּהּ פֶּגַע שֶׁל שִׁגָּעוֹן הִיא, וַאֲנִי עָרֵב לְךָ שֶׁאֲנִי מְרַפְּאָהּ, וְאַתְנֶה עִמּוֹ תְנַאי, שֶׁיַּתִּיר מֵעָלַיִךְ הַכְּבָלִים, וְאָז יִפָּסֵק פֶּגַע זֶה. וּכְשֶׁיִּכָּנֵס אֵלַיִךְ דַבְּרִי אֵלָיו דְּבָרִים נָאִים, עַד שֶׁיִּרְאֶה שֶׁהִבְרֵאת עַל יָדִי, וְיִשְׁלַם לָנוּ כָל חֶפְצֵנוּ”. אָמְרָה לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. יָצָא מֵאֶצְלָה וּפָנָה אֶל הַמֶּלֶךְ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, כְּבַר הִכַּרְתִּי לְאָשְׁרְךָ מַחֲלָתָהּ וּרְפוּאָתָהּ, וּכְבַר רִפֵּאתִי אוֹתָהּ לְךָ. קוּם אֵפוֹא וְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ וְדַבֵּר אֵלֶיהָ רַכּוֹת וּנְהַג בָּהּ בַּעֲדִינוּת, וְהַבְטַח לָהּ מַה שֶּׁיְשַׂמַּח אוֹתָהּ, וְיִשְׁלַם לְךָ כָּל חֶפְצְךָ מֵאִתָּהּ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִצִּיג בֶּן־הַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ כְרוֹפֵא וְהָלַךְ אֶל הַנְּסִיכָה, וְהִתְוַדַּע לָהּ וְסִפֵּר לָהּ אֶת תָּכְנִיתוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד לְהוֹצִיא לְפֹעַל, אָמְרָה לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”, וְעָזַב אוֹתָהּ וְנִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ. קָם הַמֶּלֶךְ וְנִכְנַס אֵלֶיהָ, וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ קָמָה לִקְרָאתוֹ וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו וְקִדְּמָה בוֹאוֹ בִּבְרָכָה. שָׂמַח בָּזֶה הַמֶּלֶךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה. צִוָּה אֶת הַנְּעָרוֹת וְאֶת הַסָּרִיסִים לַעֲסֹק בְּשֵׁרוּתָהּ וּלְהַכְנִיסָהּ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, וּלְהָכִין לָהּ תַּכְשִׁיטִים וּבִגְדֵי־יְקָר. נִכְנְסוּ אֵלֶיהָ וְנָתְנוּ לָהּ שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִירָה לָהֶם שָׁלוֹם בְּנֹעַם מִדְבָּרָה וִיפִי דְבָרִים. הִלְבִּישׁוּהָ מִיָּד מִמַּלְבּוּשֵׁי הַמְּלָכִים, וְתָלוּ בְצַוָּארָהּ עֲנָק שֶׁל אֲבָנִים־טוֹבוֹת, וְהוֹבִילוּהָ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ. אַחַר־כָּךְ הוֹצִיאוּהָ מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ, כְּאִלּוּ הִיא אַגַּן־הַסַּהַר בִּשְׁלֵמוּתוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֶל הַמֶּלֶךְ נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. הִשִּׂיג הַמֶּלֶךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה בָהּ, וְאָמַר לְבֶן־הַמֶּלֶךְ: “כָּל זֶה בְּבִרְכוֹתֶיךָ, יוֹסִיף לָנוּ אֱלֹהִים עוֹד מִמַּתּוֹתֶיךָ” אָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, הִנֵּה רְפוּאָתָהּ הַגְּמוּרָה וּשְׁלֵמוּת עִנְיָנָהּ תָּבֹאנָה, כְּשֶׁתֵּצֵא אַתָּה וְכָל מִי שֶׁעִמְּךָ מֵעוֹזְרֶיךָ וּצְבָאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁמָּצָאתָ אוֹתָהּ בּוֹ, וְתִהְיֶה בְחֶבְרָתְךָ סוּסַת עֵץ הָהָבְנִים שֶׁהָיְתָה עִמָּהּ, כְּדֵי שֶׁאֲגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁד הַפֶּגַּע הָרָע מִתּוֹכָהּ שָׁמָּה, וְאֶחְבְּשֶׁנוּ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים וְאַהַרְגֶנוּ שֶׁלֹּא יָשׁוּב עוֹד אֵלֶיהָ לְעוֹלָם”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”, הוֹצִיא אֶת הַסּוּסָה אֶל הַכִּכָּר שֶׁמָּצָא אוֹתָהּ בּוֹ, אוֹתָהּ וְאֶת הַסּוּסָה וְאֶת הֶחָכָם הַפַּרְסִי, וְרָכַב הַמֶּלֶךְ עִם חֵילוֹתָיו וְלָקַח אֶת הַנַּעֲרָה בְּחֶבְרָתוֹ, וְהֵם אֵינָם יוֹדְעִים מַה בְּכַוָּנָתוֹ לַעֲשׂוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ כִּכָּר, צִוָּה בֶּן הַמֶּלֶךְ, שֶׁשָּׂם עַצְמוֹ כְרוֹפֵא, שֶׁיּוּשְׂמוּ הַנַּעֲרָה וְהַסּוּסָה רְחוֹקִים מִן הַמֶּלֶךְ וְהַצָּבָא, בְּמִדַּת שֶׁטַח הָרְאוּת, וְאָמַר לַמֶּלֶךְ: “בִּרְשׁוּת מֵאִתְּךָ רוֹצֶה אֲנִי לְהַצִּית לְבוֹנָה וְלִלְחשׁ אֶת הַלַּחַשׁ לֶאֱסֹר אֶת הַשֵּׁד הַפֶּגַע הָרָע כָּאן, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יַחֲזֹר אֵלֶיהָ עוֹד לְעוֹלָם, וְאַחַר־כָּךְ אֶרְכַּב עַל הַסּוּסָה וְאַרְכִּיב אֶת הַנַּעֲרָה מֵאֲחוֹרַי. וּכְשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה כָךְ, תִּתְגָּעֵשׁ הַסּוּסָה וְתֵלֵךְ עַד שֶׁתַּגִּיעַ אֶצְלְךָ, וְאָז יִשְׁלַם הָעִנְיָן, וְתַעֲשֶׂה בָהּ אַחֲרֵי זֶה מַה שֶּׁתִּרְצֶה”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרָיו, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה. רָכַב בֶּן־הַמֶּלֶךְ עַל הַסּוּסָה, וְשָׂם אֶת הַנַּעֲרָה מֵאֲחוֹרָיו, כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ וְכָל צְבָאוֹ מִסְתַּכְּלִים בּוֹ. אִמֵּץ אוֹתָהּ אֵלָיו וְקָשַׁר קֶשֶׁר אַמִּיץ, וְאַחַר־כָּךְ שִׁפְשֵׁף בֶּן־הַמֶּלֶךְ אֶת בֹּרֶג הָעֲלִיָּה, הֶעֶלְתָה אוֹתָם הַסּוּסָה בָאֲוִיר וְאַנְשֵׁי־הַצָּבָא מַבִּיטִים אֵלָיו עַד שֶׁנֶּעֱלַם מֵעֵינֵיהֶם. שָׁהָה הַמֶּלֶךְ בְּאֹרֶךְ־רוּחַ חֲצִי יוֹם, מְצַפֶּה לַחֲזָרָתוֹ אֵלָיו, וְלֹא חָזַר. הִתְיָאֵשׁ מִמֶּנוּ וְנִתְחָרֵט חֲרָטָה רַבָּה וְנִצְטָעֵר עַל פֵּרוּדָה שֶׁל הַנַּעֲרָה. אַחַר־כָּךְ לָקַח אֶת צְבָאוֹ וְחָזַר לְעִירוֹ. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעִנְיָנוֹ שֶׁל בֶּן־הַמֶּלֶךְ, הִנֵּה שָׂם פָּנָיו אֶל מְדִינַת אָבִיו שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ, וְלֹא פָסַק מִלִּנְסֹעַ עַד שֶׁיָּרַד עַל אַרְמוֹנוֹ וְהוֹרִיד אֶת הַנַּעֲרָה אֶל הָאַרְמוֹן וְהֵבִיא אוֹתָהּ לִמְקוֹם מִבְטָחִים. אַחַר־כָּךְ הָלַךְ אֶל אָבִיו וְאִמּוֹ וְנָתַן לָהֶם שָׁלוֹם וְהוֹדִיעַ אוֹתָם בִּדְבַר בּוֹא הַנַּעֲרָה וְשָׂמְחוּ בָזֶה שִׂמְחָה עֲצוּמָה. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן בֶּן־הַמֶּלֶךְ וְהַסּוּסָה וְהַנַּעֲרָה, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעִנְיַן מֶלֶךְ בִּיזַנְטְיָה, הִנֵּה כְשֶׁחָזַר לְעִירוֹ, פָּרַשׁ לְאַרְמוֹנוֹ וְסָךְ בַּעֲדוֹ, אָבֵל וּמֵצֵר. נִכְנְסוּ אֵלָיו מִשְׁנָיו, וְהִתְחִילוּ מַנִּיחִים אֶת דַּעְתּוֹ וְאוֹמְרִים לֹו: “הִנֵּה זֶה שֶׁלָּקַח אֶת הַנַּעֲרָה מְכַשֵּׁף הוּא, וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהִצִּילְךָ מִכְּשָׁפָיו וּנְכָלָיו”, וְלֹא הִרְפּוּ מִמֶּנוּ עַד שֶׁהִתְנַחֵם אַחֲרֶיהָ. וְאוּלָם בֶּן־הַמֶּלֶךְ עָרַךְ סְעֻדּוֹת גְּדוֹלוֹת לִבְנֵי־הַמְּדִינָה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבֶּן־הַמֶּלֶךְ עָרַךְ סְעֻדּוֹת גְּדוֹלוֹת לִבְנֵי־הַמְּדִינָה, וְעָמְדוּ בַשִּׂמְחָה חֹדֶשׁ תָּמִים. בָּא אֶל הַנַּעֲרָה וְשָׂמְחוּ זֶה בָזֶה שִׂמְחָה עֲצוּמָה. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָבִיו, הִנֵּה שִׁבֵּר אֶת סוּסַת עֵץ הָהָבְנִים וּבִטֵּל תְּנוּעוֹתֶיהָ. אַחַר־כָּךְ כָּתַב בֶּן־הַמֶּלֶךְ אִגֶּרֶת אֶל אֲבִי הַנַעֲרָה, וְסִפֵּר לוֹ בָהּ עַל מַצָּבָהּ וְהוֹדִיעָהוּ שֶׁנָּשָׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה, וְהִיא אֶצְלוֹ בַּמַּצָּב הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, וְשָׁלַח אֶת הָאִגֶּרֶת עַל־יְדֵי שָׁלִיחַ וְצֵרֵף לָזֶה מַתָּנוֹת וּכְלֵי־יְקָר רַבֵּי הָעֶרֶךְ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַשָּׁלִיחַ לִמְדִינַת אָבִיהָ שֶׁל הַנַּעֲרָה, וְהִיא צַנְעָא שֶׁבְּתֵּימָן, מָסַר אֶת הָאִגֶּרֶת וְאֶת הַמַּתָּנוֹת לְאוֹתוֹ מֶלֶךְ. כְּשֶׁקָּרָא אֶת הָאִגֶּרֶת שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְקִבֵּל אֶת הַמַּתָּנוֹת וְכִבֵּד אֶת הַשָּׁלִיחַ. אַחַר־כָּךְ הִתְקִין מַתָּנָה יְקָרָה לַחֲתָנוֹ בֶּן־הַמֶּלֶךְ וּשְׁלָחָהּ בְּיַד אוֹתוֹ שָׁלִיחַ. חָזַר עִמָּהּ אֶל בֶּן־הַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ אֲבִי־הַנַּעֲרָה, כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו הַיְּדִיעָה עַל־דְּבַר בִּתּוֹ, וְהִשִּׂיג שָׂשׂוֹן רַב. וְהָיָה בֶּן הַמֶּלֶךְ כּוֹתֵב בְּכָל שָׁנָה אִגֶּרֶת לְחוֹתְנוֹ וְשׁוֹלֵחַ לוֹ מַתָּנָה, וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁנִּפְטַר הַמֶּלֶךְ אֲבִי־הָעֶלֶם וּמָשַׁל הוּא אַחֲרָיו וְעָשָׂה הַיָּשָׁר לִנְתִינָיו, וְנָהַג בָּהֶם מִנְהָג רָצוּי לֵאלֹהִים. נִכְנְעוּ לוֹ הָאֲרָצוֹת וְסָרוּ לְמִשְׁמַעְתּוֹ בְנֵי־הָאָדָם. וְנִשְׁאֲרוּ בְמַצָּב זֶה בַּנְּעִימִים בַּחַיִּים וַהֲנָאוֹתֵיהֶם וְתַעֲנוּגוֹתֵיהֶם עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמְפָרֵד הַחֲבִילֹות וּמַחֲרִיב הָאַרְמוֹנוֹת וּבוֹנֶה הַקְּבָרוֹת. יִשְׁתַּבַּח הַחַי אֲשֶׁר לֹא יָמוּת וּבְיָדוֹ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכוּת
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.