סִפְּרוּ שֶׁמַּסְרוּר הַסָּרִיס אָמַר: "נָדְדָה שְׁנַת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הָרוּן אַלרְרַשִׁיד בְּלַיְלָה אֶחָד נְדוּדִים קָשִׁים, וְאָמַר לִי: “מַסְרוּר, מִי בַשַּׁעַר מִן הַמְּשׁוֹרְרִים?” יָצָאתִי לַפְּרוֹזְדוֹר וּמָצָאתִי אֶת גַ’מִיל בֶן מַעְמָר מִשֵּׁבֶט עֻדְ’רָה. אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵעָנֵה לְהַזְמָנַת נְשִׂיא־ הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לִי: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתוֹ אֲמַלֵּא”. נִכְנַסְתִּי וְנִכְנַס עִמִּי, עַד שֶׁעָמַד לִפְנֵי הָרוּן אַלרְרַשִׁיד. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם בְּבִרְכַּת הַשָּׁלוֹם שֶׁנּוֹתְנִים לַכַּלִּיף. הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְצִוָּהוּ לָשֶׁבֶת. אָמַר לוֹ אַלְרְרַשִׁיד: “גַ’מִיל, כְּלוּם יֵשׁ עִמְּךָ מַשֶּׁהוּ מִן הַמְּאֹרָעוֹת הַתְּמוּהִים?” אָמַר: “הֵן, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. אֵיזֶה מֵהֶם חָבִיב עָלֶיךָ בְּיוֹתֵר מַה שֶּׁרָאִיתִי אוֹתוֹ בְעֵינַי אֲנִי, אוֹ מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי וְשָׁמַרְתִּי בְזִכְרוֹנִי?”. אָמַר לוֹ: “סַפֵּר לִי מַה שֶּׁרָאִיתָ בְּעֵינֶיךָ”. אָמַר לוֹ: “מוּטָב, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. נְטֵה אֵלַי בְּכֻלְּךָ וְהַקְשֵׁב אֵלַי בְּאָזְנֶיךָ”. נָטַל אַלרְרַשִׁיד כַּר שֶׁל דִּיבָג אָדֹם רָקוּם בְּזָהָב וּמְמֻלָּא בְנוֹצוֹת שֶׁל בַּת־הַיַּעֲנָה, וְשָׂם אוֹתוֹ מִתַּחַת לִירֵכָיו וְנִשְׁעָן עָלָיו בְּמַרְפֵּקָיו וְאָמַר: “הָבָה סַפֵּר סִפּוּרְךָ, גַ’מִיל”. אָמַר לוֹ: “דַּע, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁהָיִיתִי נִפְתֶּה וְכָרוּךְ אַחֲרֵי בַּחוּרָה וְאוֹהֵב אוֹתָהּ וְהָיִיתִי נִכְנָס וְיוֹצֵא אֶצְלָהּ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁש מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁעָן נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים עַל כַּר הַדִּיבָג, אָמַר: “הָבָה, סַפֵּר סִפּוּרְךָ, גַ’מִיל”, וְאָמַר לוֹ: "דַּע, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁהָיִיתִי נִפְתֶּה וְכָרוּךְ אַחֲרֵי בַּחוּרָה וְאוֹהֵב אוֹתָהּ וְהָיִיתִי נִכְנָס וְיוֹצֵא אֶצְלָהּ, בִּהְיוֹת שֶׁהִיא הָיְתָה כָּל שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי בָעוֹלָם הַזֶּה, אַחַר־כָּךְ נָסְעוּ בְנֵי־מִשְׁפַּחְתָּהּ אִתָּהּ בִּגְלַל מִעוּט הַמִּרְעֶה. שָׁהִיתִי זְמַן מִבְּלִי לִרְאוֹתָהּ. הִדְרִיכָה הַתְּשׁוּקָה אֶת מְנוּחָתִי וּמְשָׁכַתְנִי אֵלֶיהָ, וְעוֹרְרָה אוֹתִי נַפְשִׁי לִנְסֹעַ אֵלֶיהָ. וּבְלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת טִלְטְלַתְנִי הַתְּשׁוּקָה אֵלֶיהָ וְקַמְתִּי וְחָבַשְׁתִּי אֶת גְּמַלָּתִי וְצָנַפְתִּי אֶת מִצְנַפְתֵּי וְלָבַשְׁתִּי אֶת בְּלוֹיֵי סְחָבוֹתַי וְחָגַרְתִּי אֶת חַרְבִּי וְתָלִיתִי עָלַי רָמְחִי וְרָכַבְתִּי עַל גְּמַלָּתִי וְיָצָאתִי לְבַקְּשָׁהּ, וְהָיִיתִי מְמַהֵר בַּנְּסִיעָה. נָסַעְתִּי לַיְלָה אֶחָד, וְהָיָה לֵיל חֹשֶךְ וַאֲפֵלָה, וַאֲנִי אָץ מִתְעַנֶּה בְּמוֹרְדוֹת הָעֲמָקִים וּמַעֲלֵה הֶהָרִים וְשׁוֹמֵעַ שַׁאֲגַת הָאֲרָיוֹת וְיִלְלַת הַזְּאֵבִים וְקוֹלוֹת חַיּוֹת־הַבָּר מִכָּל עֲבָרִים. נִתְבַּלְבְּלָה דַעְתִּי וְנִטַּמְטֵם לִבִּי, בְּעוֹד לְשׁוֹנִי אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת מִלְּהַזְכִּיר שֵׁם אַללָּהּ יִתְעַלֶּה. וּבְעוֹד אֲנִי נוֹסֵעַ בְּמַצָּב זֶה, תָּקְפָה עָלַי שֵׁנָה, וְהוֹבִילָה אוֹתִי הַגְּמַלָּה בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת מִזּוֹ שֶׁהָלַכְתִּי בָהּ. גָּבְרָה עָלַי הַשֵּׁנָה, וְהִנֵּה מַשֶּׁהוּ טָפַח עַל רֹאשִׁי. הִתְעוֹרַרְתִּי נִרְעָשׁ וְנִפְחָד, וְהִנֵּה עֵצִים וּנְהָרוֹת, וְעוֹפוֹת מְרַנְּנִים עַל אוֹתָן הָעֲנָפִים בִּלְשׁוֹנוֹתָם וּמַנְגִּינוֹתָם. וַעֲצֵי אוֹתָהּ כִּכָּר סְבוּכִים זֶה בָזֶה. יָרַדְתִּי מֵעַל גְּמַלָּתִי, וְתָפַסְתִּי אַפְסָרָהּ בְיָדִי, וְלֹא פָסַקְתִּי מִבַּקֵּשׁ בִּזְהִירוּת לְהֵחָלֵץ, עַד שֶׁיָּצָאתִי עִמָּהּ מִן הָעֵצִים אֶל אֶרֶץ מֶרְחָב. תִּקַּנְתִּי אֻכָּפָהּ וְעָלִיתִי עָלֶיהָ רוֹכֵב עַל גַּבָּהּ, כְּשֶׁאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ לְאָן אֲנִי הוֹלֵךְ, וְלֹא לְאֵיזֶה מָקוֹם הַגּוֹרָל מוֹבִיל אוֹתִי. שָׁלַחְתִּי מֶבָּטִי לַמֶּרְחַקִּים בְּאוֹתָהּ עֲרָבָה, וְנִגְלְתָה לִי אֵשׁ בְּקָצֶיהָ. זֵרַזְתִּי אֶת גְּמַלָּתִי וְשַׂמְתִּי פָנַי אֵלֶיהָ עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל אוֹתָהּ הָאֵשׁ. קָרַבְתִּי אֵלֶיהָ וְהִתְבּוֹנַנְתִּי, וְהִנֵּה אֹהֶל נָטוּי וְרֹמַח תָּקוּעַ בָאֲדָמָה וְנֵס עָלָיו וּבְהֵמוֹת עוֹמְדוֹת וְסוּסִים נִצָּבִים וּגְמַלִּים רוֹעִים. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁלְּאֹהֶל זֶה עִנְיָן חָשׁוּב, שֶׁהֲרֵי אֵין אֲנִי רוֹאֶה בַעֲרָבָה זוֹ זוּלָתוֹ”;

נִגַּשְׁתִּי לְעֵבֶר הָאֹהֶל וְאָמַרְתִּי: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם בְּנֵי־הָאֹהֶל וְרַחֲמֵי אֱלֹהִים וּבִרְכוֹתָיו”. יָצָא אֵלַי מִן הָאֹהֶל בָּחוּר מִבְּנֵי גִיל תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה, וְהָיָה דוֹמֶה לַיָּרֵחַ בְּזָרְחוֹ, וְאֹמֶץ־הַלֵּב נִכָּר בֵּין עֵינָיו. אָמַר לִי: “וַעֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם וְרַחֲמֵי אֱלֹהִים וּבִרְכוֹתָיו, בֶּן־עַרְבִים. דּוֹמַנִי שֶׁתּוֹעֶה אַתָּה בַדֶּרֶךְ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “כָּךְ הוּא הַדָּבָר. נְחֵנִי בַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה יְרַחֶמְךְ אֱלֹהִים”. אָמַר לִי: “בֶּן־עַרְבִים, אַרְצֵנוּ זוֹ חַיּוֹת טוֹרְפוֹת בָּהּ, וְהַלַּיְלָה חָשׁוּךְ וּמָלֵא אֵימִים. רַב מְאֹד בּוֹ הַחֹשֶׁךְ וְהַקֹּר, וְאֵינִי בָטוּחַ שֶׁלֹא תִטְרֹפְנָה אוֹתְךָ חַיּוֹת־הַטֶּרֶף. חֲנֵה אֵפוֹא אֶצְלִי בִּרְוָחָה וּרְחָבָה. וּלְמָחָר אֲנִי מוֹבִילְךָ בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה”. יָרַדְתִּי מֵעַל גְּמַלָּתִי, וְכָבַלְתִּי אוֹתָהּ בְּסֶרַח אַפְסָרָהּ. הֵסַרְתִּי מַה שֶּׁהָיָה עָלַי מִן הַבְּגָדִים וְהֵקַלְתִּי מֵעָלַי וְיָשַׁבְתִּי שָׁעָה אַחַת. נִגַּשׁ אֶל שֵׂיָה וּשְׁחָטָהּ, וְאֶל אֵשׁ וְהִצִּיתָהּ וְהִבְעִירָהּ. נִכְנַס אֶל הָאֹהֶל וְהוֹצִיא תַבְלִין יָפִים וּמֶלַח טוֹב. הִתְחִיל מְנַתֵּחַ אוֹתוֹ בָשָר לִנְתָחִים וְצוֹלֶה אוֹתָם עַל הָאֵשׁ וְנוֹתֵן לִי, וּמִתְאַנֵּחַ פַּעַם וּבוֹכֶה פַעַם. אַחַר־כָּךְ נֶאֱנַק אֲנָקָה גְדוֹלָה וּבָכָה בְכִי רַב וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

לֹא נִשְׁאֲרָה אֶלָּא רוּחֹ עָטָה

וְעַיִן כָּבָתָה, כָּבָתָה.

לֹא נִשְׁאֲרוּ בַּאֲבָרָיו פֶּרֶק אֶחָד

אֲשֶׁר חָלְיוֹ בוֹ לֹא בְעֵינוֹ עָמָד.

נִגֶּרֶת דִּמְעָתוֹ בּוֹעֶרֶת לִבָּתוֹ,

אַךְ הוּא שׁוֹתֵק, עוֹמֵד בִּשְׁתִיקָתוֹ.

יִבְכּוּ לוֹ אוֹיְבָיו מֵרַחֲמָם עָלָיו,

אַךְ אוֹי לוֹ לַאֲשֶׁר יְרַחֲמוּהוּ שׂוֹנְאָיו.

אָמַר גַ’מִיל: "בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָדַעְתִּי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁבָּחוּר זֶה אוֹהֵב שָׁטוּף בְּאַהֲבָתוֹ וְאֵין מַכִּיר אֶת הָאַהֲבָה אֶלָּא זֶה שֶׁטָּעַם טַעַם הָאַהֲבָה. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “כְּלוּם אֶשְׁאַל אוֹתוֹ?” הֲשִׁיבוֹתִי אֶל לִבִּי וְאָמַרְתִּי: “כֵּיצַד זֶה אַתְקִיף אוֹתוֹ בִּשְׁאֵלוֹת, בְּעוֹד אֲנִי בִמְעוֹנוֹ?” רִסַּנְתִּי אֶת עַצְמִי וְאָכַלְתִּי מֵאוֹתוֹ בָשָׂר דֵּי שָׂבְעִי. כְּשֶׁגָּמַרְנוּ לֶאֱכֹל, קָם הַבָּחוּר וְנִכְנַס אֶל הָאֹהֶל וְהוֹצִיא אַגַּן נָקִי וְקַנְקָן נָאֶה וּמִטְפַּחַת שֶׁל מֶשִׂי, שֶׁקְּצוֹתֶיהָ רְקוּמוֹת בְּזָהָב אָדֹם וְקֻמְקוּם מָלֵא מֵי וְרָדִים מְסוּכִים בְּמֹר. הִשְׁתָּאֵיתִי לְנִמּוּסוֹ הָעָדִין וְנֹעַם הֲלִיכֹותָיו וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “לֹא יָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ נִמּוּס עָדִין בָּעֲרָבָה”. רָחַצְנוּ אֶת יָדֵינוּ וְשׂוֹחַחְנוּ שָׁעָה אַחַת. אַחַר־כָּךְ קָם וְנִכְנַס אֶל הָאֹהֶל, וְהִפְרִיד בֵּינִי וּבֵינוֹ בִמְחִיצָה שֶׁל דִּיבָג אָדֹם וְאָמַר: “הִכָּנֵס, נְשׂוּא־פָנִים שֶׁבָּעַרְבִים וְנוּחָה עַל מִשְׁכָּבְךָ, שֶׁכְּבָר מְצָאֲךָ עָמָל הַלַּיְלָה הַזֶּה, וּבִנְסִיעָתְךָ זֹאת יְגִיעָה יֶתֶר עַל הַמִּדָּה”. נִכְנַסְתִּי וְהִנֵּה יָצוּעַ שֶׁל דִּיבָג יָרֹק. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָשַׁטְתִּי מַה שֶּׁהָיָה עָלַי מִן הַבְּגָדִים, וְלַנְתִּי לַיְלָה שֶׁלֹּא לַנְתִּי מִיָּמַי כְּמוֹתוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁגַ’מִיל אָמַר: "וְלַנְתִּי לַיְלָה שֶׁלֹּא לַנְתִּי מִיָּמַי כְּמוֹתוֹ. וְהָיָה כָל זֶה וַאֲנִי מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל בָּחוּר זֶה, עַד שֶׁהִגִּיעַ עֶצֶם הַלַּיְלָה וְנִרְדְּמוּ הָעֵינַיִם. וּבְטֶרֶם הִרְגַּשְׁתִּי בְדָבָר, נִשְׁמַע קוֹל דְּמָמָה שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מֵעוֹלָם לֹא עָדִין וְלֹא רַךְ מִמֶּנּוּ. הֵרַמְתִּי הַמְּחִיצָה הַתְּקוּעָה בֵינֵינוּ, וְהִנֵּה לְפָנַי נַעֲרָה שֶׁלֹּא רָאִיתִי יָפָה הֵימֶנָּה לְפָנִים, וְהִיא לְצִדּוֹ וּשְׁנֵיהֶם בּוֹכִים וּמִתְאוֹנְנִים עַל כְּאֵב הָאַהֲבָה וְאַדִּיר כֹּחָה וְכִסּוּפֶיהָ וְעֹז תְּשׁוּקָתָם לְהִפָּגֵשׁ. אָמַרְתִּי: “פֶּלֶא אֱלֹהִים, מִי הִיא הַדְּמוּת הַשְּׁנִיָּה? וַהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְאֹהֶל זֶה, לֹא רָאִיתִי בוֹ זוּלַת בָּחוּר זֶה וְאֵין אִתּוֹ אָדָם?” אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֵין סָפֵק שֶׁמִּבְּנוֹת הַשֵּׁדִים הִיא זוֹ הָאוֹהֶבֶת בָּחוּר זֶה, וּכְבָר פָּרַשׁ עִמָּהּ לְמָקוֹם זֶה וּפָרְשָׁה עִמּוֹ”. הִסְתַּכַּלְתִּי בָהּ הֵיטֵב וְהִנֵּה הִיא בַת־אָדָם, עַרְבִית, אֲשֶׁר בַּהֲסִירָהּ אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פָּנֶיהָ תְבַיֵּשׁ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירָה. וּכְבָר הֵאִיר כָּל הָאֹהֶל מֵאוֹר פָּנֶיהָ. כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לִי שֶׁאֲהוּבָתוֹ הִיא, חָשַשְׁתִּי לְקִנְאַת הָאוֹהֵב. שִׁלְשַׁלְתִּי אֶת הַוִּילוֹן וְכִסִּיתִי פָנַי וְיָשַׁנְתִּי. כְּשֶׁקַּמְתִּי בַבֹּקֶר לָבַשְׁתִּי אֶת בְּגָדַי וְרָחַצְתִּי כַדָּת לִתְפִלָּתִי וְהִתְפַּלַּלְתִּי הַמֻּטָּל עָלַי כַּמִּשְׁפָּט. אַחַר־כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ: “בֶּן עַרְבִים, רְצוֹנְךָ לַנְחוֹתֵנִי הַדֶּרֶךְ, אַחֲרֵי הַגְדִּילְךָ חַסְדְּךָ עָלַי?” הִסְתַּכֵּל בִּי וְאָמַר: “לְאַט לְךָ, נְשׂוּא־פָנִים שֶׁבָּעַרְבִים, חֻקַּת הָאוֹרְחִים שְׁלֹשָה יָמִים הִיא. וְאֵין אַתָּה אֵצֶל אָדָם שֶׁיַּעֲזֹב אוֹתְךָ אֶלָּא אַחֲרֵי שְׁלֹשָה יָמִים”.

עָמַדְתִּי אֶצְלוֹ שְׁלֹשָה יָמִים. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הָרְבִיעִי יָשַׁבְנוּ לְשׂוֹחֵחַ. שׂוֹחַחְתִּי עִמּוֹ וּשְׁאִלְתִּיו לִשְׁמוֹ וּלְמוֹצָאוֹ. אָמַר לִי: “בַּאֲשֶׁר לְמוֹצָאִי, הֲרֵי אֲנִי מִבְּנֵי עֻדְ’רָה, וְאוּלָם שְׁמִי פְלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִי, וְדוֹדִי אֲחִי אָבִי הוּא פְלוֹנִי”. וְהִנֵּה נִמְצָא שֶׁהוּא בֶן דּוֹדִי אֲחִי אָבִי, וְהוּא מִן הַבַּיִת הַנִּכְבָּד בְּיוֹתֵר מִבְּנֵי עֻדְ’רָה. אָמַרְתִּי לוֹ: “בֶּן־דּוֹדִי, מַה הֱבִיאֲךָ לִידֵי זֶה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה מִמְּךָ מִן הַפְּרִישׁוּת בַּעֲרָבָה זוֹ? וְכֵיצַד זֶה עָזַבְתָּ טוּבְךָ וְטוּב אֲבוֹתֶיךָ, וְכֵיצַד זֶה עָזַבְתָּ אֶת עֲבָדֶיךָ וְאַמְהוֹתֶיךָ וּפָרַשְׁתָּ יְחִידִי לְמָקוֹם זֶה?” כְּשֶׁשָּׁמַע, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. אֶת דְּבָרַי, נִתְמַלְּאוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וּבְכִי, וְאָמַר: “בֶּן־דּוֹדִי, אוֹהֵב הָיִיתִי אֶת בַּת־דּוֹדִי, אֲחִי־אָבִי, מָקְסָם עַל יָדָהּ, תּוֹהֶה מִתּוֹךְ אַהֲבָתִי לָהּ, וּמְשֻׁגָּע מִתְּשׁוּקָה אֵלֶיהָ עַד שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּהּ. וְהָלַךְ וְנִתּוֹסֵף חִשְׁקִי בָהּ. בִּקַּשְׁתִּי מִדּוֹדִי לְהַשִּׂיאָהּ לִי. סֵרֵב וְהִשִּׂיאָהּ לְאִישׁ מִבְּנֵי־עֻדְ’רָה וּבָא אֵלֶיהָ וְלָקַח אוֹתָהּ לַמָּקוֹם שֶׁהוּא גָר בּוֹ, לִפְנֵי שָׁנָה. כְּשֶׁרָחֲקָה מִמֶּנִּי וְנִמְנַע מֵאִתִּי לִרְאוֹת פָּנֶיהָ, הֱבִיאוּנִי עִנּוּיֵי־הָאַהֲבָה וְעֹז הַתְּשׁוּקָה וְהַכִּסּוּפִים לִידֵי זֶה שֶׁעָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וּפָרַשְׁתִּי מִמִּשְׁפַּחְתִּי וִידִידַי וּמִכָּל טוּבִי, וְהִתְבּוֹדַדְתִּי בְּאֹהֶל זֶה בַעֲרָבָה זוֹ וְהִסְכַּנְתִּי לִבְדִידוּת”. אָמַרְתִּי לוֹ: וְהֵיכָן אָהֳלֵיהֶם?" אָמַר לִי: “קְרוֹבִים הֵם בְּחֻדּוֹ שֶׁל הַר זֶה. וְהִיא, בְּכָל לַיְלָה בְּשָׁעָה שֶׁהָעֵינַיִם יְשֵׁנוֹת וְהַלַּיְלָה שַׁךְ, מִתְחַמֶּקֶת מִן הַמַּחֲנֶה בְּסוֹד, בְּאֹפֶן שֶׁאֵין גַּם אֶחָד מַרְגִּישׁ בָּהּ. וַאֲנִי מְמַלֵּא אֶת תְּשׁוּקָתִי אֵלֶיהָ עַל־יְדֵי שִׂיחָה וּבְדֶרֶךְ זוֹ מְמַלְּאָה גַם הִיא תְּשׁוּקָתָהּ. וַהֲרֵי אֲנִי עוֹמֵד בְּמַצָּב זֶה. מִתְנַחֵם אֲנִי בָהּ שָׁעָה מִן הַלַּיְלָה, עַד אֲשֶׁר יַחֲרֹץ אֱלֹהִים דָּבָר וּכְמִשְׁפָּטוֹ יִפֹּל דָּבָר, אִם תִּנָּתֵן לִי שְׁאֵלָתִי עַל אַף הַמְקַנְּאִים אוֹ יִגְזֹר עָלַי אֶת אֲשֶׁר יִגְזֹר, שֶׁהוּא הַטּוֹב בַּשּׁוֹפְטִים”. אָמַר גַ’מִיל: "כְּשֶׁסִּפֵּר לִי הַבָּחוּר אֶת הָעִנְיָן, הָיִיתִי דוֹאֵג לוֹ וְהָיִיתִי נָבוֹךְ בַּדָּבָר, מִתּוֹךְ זֶה שֶׁקִּנֵּאתִי לוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: “בֶּן־דּוֹדִי, כְּלוּם רְצוֹנְךָ שֶׁאוֹבִילְךָ לְתַחְבּוּלָה שֶׁאֲיָעֵץ אוֹתְךָ, שֶׁבָּהּ מֵיטַב הַתַּקָּנָה. אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה וְהַהַצְלָחָה, וּבָהּ יָסִיר אֱלֹהִים מִמְּךָ מַה שָּׁאַתָּה חוֹשֵׁשׁ לוֹ?” אָמַר הַבָּחוּר: “אֱמֹר לִי בֶּן־דּוֹדִי” אָמַרְתִּי לוֹ: “כְשֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה וְתָבוֹא הַנַּעֲרָה, הַטֵּל אוֹתָהּ עַל גְּמַלָּתִּי, שֶׁמְּהִירָה הִיא בַּהֲלִיכָתָהּ וּרְכַב אַתָּה עַל סוּסְךָ וַאֲנִי אֶרְכַּב עַל אַחַת הַגְּמַלּוֹת הָאֵלֶּה, וְאַסִּיעַ אֶתְכֶם שְׁנֵיכֶם הַלַּיְלָה, וְלֹא יֵאוֹר הַבֹּקֶר, אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁהֶעֱבַרְתִּי אֶתְכֶם מֵהָלְאָה לְמִדְבָּרוֹת וְצִיּוֹת, וְתַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשְׁךָ וְתִזְכֶּה בַאֲהוּבַת לִבְּךָ. וַהֲרֵי אֶרֶץ אֲלֹהִים רְחָבָה, וַאֲנִי מְסַיֵּעַ לְךָ כָּל עוֹדִי חַי בְּנַפְשִׁי וְהוֹנִי וְחַרְבִּי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי. הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁגַ’מִיל אָמַר? "אַחֲרֵי שֶׁיָּעַצְתִּי אֶת בֶּן־דּוֹדִי לַחֲטֹף אֶת אֲהוּבָתוֹ וּבִקַּשְׁנוּ לְמַהֵר וְלִנְסֹעַ בַּלַּיְלָה, וְהִבְטַחְתִּי לוֹ לְסַיֵּעַ לוֹ כָּל עוֹדִי חַי בְּנַפְשִׁי וּבְהוֹנִי, שָׁמַע לִדְבָרַי וְאָמַר: “בֶּן־דּוֹדִי, הִנֵּה אֶמָּלֵךְ בָּהּ בַדָּבָר, שֶׁבַּעֲלַת־שֵׂכֶל הִיא נְבוֹנָה וּפִקְחָה”. אָמַר גַ’מִיל: "כְּשֶׁהֶחֱשִׁיך הַלַּיְלָה, וְהִגִּיעַ מוֹעֵד בּוֹאָהּ, וְהָיָה מְצַפֶּה לָהּ בַּשָּׁעָה הַקְּבוּעָה, הִתְמַהְמְהָה שֶׁלֹּא כְמִנְהָגָהּ. רָאִיתִי אֶת הַבָּחוּר שֶׁיָּצָא מִפֶּתַח הָאֹהֶל וּפָתַח פִּיו וְהִתְחִיל נוֹשֵׁם אֶת נְשִׁיבַת הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת מֵעֵבֶר בּוֹאָה כְּאִלּוּ רָצָה לִתְפֹּס רֵיחָהּ הַטּוֹב, וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

רוּחַ מִזְרָחִית לִי תַאֲצִיל מַתָּנָה

נְעִים־מַשַּׁב מִן הָאָרֶץ בוֹ הַחֲבִיבָה שָׁכָנָה.

הוֹי רוּחַ, מִן הַחֲבִיבָה אוֹת בָּךְ אַתְּ,

כְּלוּם תֵּדְעִי מָתַי תָּבוֹא, תַּאַת?

נִכְנַס אֶל הָאֹהֶל וְיָשַׁב שָׁעָה שֶׁל זְמַן כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה. אַחַר־כָּךְ אָמַר: “בֶּן־דּוֹדִי: בַּת־דּוֹדִי יְדִיעָה לָהּ בִּדְבַר הַלַּיְלָה הַזֶּה, וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁקָּרָה אוֹתָהּ אָסוֹן אוֹ שֶׁעִכֵּב אוֹתָהּ מִבּוֹא אֵלַי אֵיזֶה עִכּוּב”. הוֹסִיף וְאָמַר לִי: “הִשָּׁאֵר בִּמְקוֹמְךָ עַד שֶׁאֲנִי מֵבִיא לְךָ יְדִיעָה”. לָקַח סִיפוֹ וּתְרִיסוֹ, וְנֶעְדַּר מִמֶּנִּי שָׁעָה מִן הַלַּיְלָה. אַחַר־כָּךְ בָּא וְעַל יָדָיו מַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא נוֹשְׂאוֹ. קָרָא אֵלַי בְּקוֹל, וּמִהַרְתִּי אֵלָיו. אָמַר לִי: “בֶּן־דּוֹדִי, כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה מָה הַדָּבָר?” אָמַרְתִּי לוֹ: “לָאו”. אָמַר לִי: “כְּבַר לֻקְּחָה מִמֶּנִּי בַת־דּוֹדִי הַלַּיְלָה הַזֶּה, שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכָה בְדַרְכָּהּ אֵלֵינוּ, פָּגַע בָּהּ אַרְיֵה בְּדַרְכָּהּ וּטְרָפָהּ, וְלֹא נִשְׁאַר מִמֶּנָּהּ אֶלָּא מַה שָּׁאַתָּה רוֹאֶה”. הִשְׁלִיךְ מַה שֶּׁהָיָה בְיָדוֹ, וְהִנֵּה הוּא קְוֻצַּת־שַׂעֲרָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה וּמַה שֶׁנּוֹתַר מֵעַצְמוֹתֶיהָ. בָּכָה בְכִי קָשֶׁה וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַקֶּשֶׁת מִיָּדוֹ וְשָׂם שַׂק עַל יָדוֹ וְאָמַר: “אַל תַּעֲבֹר מִכָּאן עַד שֶׁאֲנִי בָא אֵלֶיךָ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. נֶעֱלַם מֵעֵינַי שָׁעָה אַחַת, וְחָזַר וּבְיָדוֹ רֹאשׁ אַרְיֵה, וְהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ מִיָּדוֹ. בִּקֵּשׁ מַיִם וְהֵבֵאתִי לוֹ. רָחַץ אֶת פִּי הָאַרְיֵה וְהִתְחִיל מְהַפֵּךְ בּוֹ וּבוֹכֶה, וְהָלַךְ אֶבְלוֹ הָלוֹךְ וָרָב וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי הָאַרְיֵה אֲשֶׁר נַפְשְׁךָ סִכַּנְתָּ,

אָבַדְתָּ. אַךְ אַחֲרֶיהָ לִי יָגוֹן גָּרַמְתָּ.

וַתְּשִׁיתֵנִי בָדָד אַחֲרֵי הִתְרוֹעֲעִי עִמָּהּ,

וַתְּשִׁיתָהּ מַשְׁכּוֹן קֶבֶר לָהּ, בְּבֶטֶן אֲדָמָה.

אֹמַר לַזְּמַן אֲשֶׁר הֵרַע לִי בְּפֵרוּדָהּ:

“חָלִילָה לָךְ מֵהַרְאוֹת לִי עוֹד יְדִידָה”

אַחַר־כָּךְ אָמַר: "בֶּן־דּוֹדִי, שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאִתְּךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, וּבִזְכוּת שֶׁל קָרוֹב וּשְׁאֵר־בָּשָׂר שֶׁבֵּינִי וּבֵינְךָ שֶׁתִּשְׁמֹר צַוָּאתִי. הִנֵּה תִרְאֶה אוֹתִי עַכְשָׁו מִיָּד מֵת לְפָנֶיךָ. וּכְשֶׁיִּהְיֶה כָךְ, רְחַץ אוֹתִי וַעֲטֹף אוֹתִי וְאֶת שְׁאֵרִית זוֹ שֶׁל עַצְמוֹת בַּת־דּוֹדִי בְבֶגֶד זֶה, תַּכְרִיכִים לָנוּ, וּקְבֹר אוֹתָנוּ יַחַד בְּקֶבֶר אֶחָד, וּכְתֹב עַל קִבְרֵנוּ שְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הָיִינוּ עַל גַּבָּהּ וְנֹעַם וּרְוָחָה חַיֵּינוּ,

מְאֻחָדִים יַחַד בְחַצְרוֹתֵינוּ וּמִשְׁפַּחְתֵּנוּ,

וַיַּפְרִידוּ זְמָן וְתַהְפּוּכוֹת רֵעוּתֵנוּ,

וּבְבִטְנָהּ לְבוּשׁ תַכְרִיכִים יְאַסְּפֵנוּ?

בָּכָה בְכִי מַר וְנִכְנַס אֶל הָאֹהֶל וְנֶעֱלַם מֵעֵינַי שָׁעָה אַחַת, וְיָצָא נֶאֱנָח וְנִזְעָק. אַחַר־כָּך נֶאֱנַק אֲנָקָה וְעָזַב אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה. כְּשֶׁרָאִיתִי זֹאת מִמֶּנּוּ, הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה וְחָמוּר בְּעֵינַי, עַד שֶׁכִּמְעַט הָלַכְתִּי אַחֲרָיו מִכֹּבֶד אֶבְלִי עָלָיו. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְהִשְׁכַּבְתִיו וְעָשִׂיתִי בוֹ מַה שֶּׁצִּוַּנִי לַעֲשׂוֹת בּוֹ, וְעָטַפְתִּי אוֹתָם יַחַד בִּלְבוּשׁ־תַּכְרִיכִים אֶחָד וּקְבַרְתִּים בְּקֶבֶר אֶחָד, וְנִשְׁאַרְתִּי אֵצֶל קִבְרָם שְׁלֹשָה יָמִים. וְאַחַר–כָּךְ נָסַעְתִּי, וְנִשְׁאַרְתִּי שְׁנָתַיִם חוֹזֵר וּבָא לְבַקְּרָם. וְזֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מִסִּפּוּרָם, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים". כְּשֶׁשָּׁמַע אַלרַרְשִׁיד אֶת דְּבָרָיו, מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו, וְנָתַן לוֹ בֶּגֶד־פְּאֵר וּמַתָּנָה יָפָה.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר