סִפֵּר עַבְּדֻ־אללָּהּ בֶּן מַעְמָר אַלְקַיְסִי, וְאָמַר: עָלִיתִי לָחֹג שָׁנָה אַחַת בְּבֵית אַללָּהּ הַקָּדוֹשׁ. אַחֲרֵי שֶׁגָּמַרְתִּי סֵדֶר חַגִּי כְּהִלְכָתוֹ חָזַרְתִּי לְבַקֵּר אֶת קִבְרוֹ שֶׁל הַנָּבִיא¹, ־ יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּאוֹתוֹ לַיְלָה בָּרַוְצָ’ה שֶׁבֵּין הַקֶּבֶר וּבֵין הַבִּימָה, שָׁמַעְתִּי אֲנָחָה רַכָּה בְּקוֹל נָעִים. הִקְשַׁבְתִּי אֵלָיו, וְהִנֵּה הוּא אוֹמֵר:

הַאִם הֲגוֹת יוֹנִים בְּעֵץ הַלּוֹט הוֹגֶךָ,

וַיְעוֹרֵר מְבוּכָה בְתוֹךְ חָזֶךָ?

אִם עָכַר רוּחֲךָ זֵכֶר יְפֵהפִיָּה,

אֵלֶיךָ הִרְהוּרֵי יְגוֹנִים הֵבִיאָה?

הוֹי לַיְלָה אֲשֶׁר אָרַךְ לְחוֹלֶה מְסֻכָּן,

עַל חֵשֶׁק וּמִעוּט סַבְלָנוּת יִתְאוֹנָן.

כְּלוּם יַדִּיד שֵׁנָה מִנִּצְלֶה בְּיַם אַהֲבָה,

הָבְעַר כִּבְעֵרַת גַּחֶלֶת־אֵשׁ לֶהָבָה?

וְאַגַּן־סַהַר לִי עֵד כִּי אֲנִי חֵשֶׁק, יוֹקֵד,

בְּעֹז אַהֲבָתוֹ, דּוֹמָה לַיָּרֵחַ לוֹהֵט.

לֹא הָיִיתִי מְדַמֶּה כִּי יְקוֹד חֵשֶׁק אֲנִי,

עֲדֵי נִתְנַסֵּיתִי, בְּטֶרֶם אֵדַע כִּי הִנְנִי.

אַחַר־כָּךְ נִפְסַק קוֹלוֹ, וְלֹא יָדַעְתִּי מֵהֵיכָן בָּא. נִשְׁאַרְתִּי נָבוֹךְ וְהִנֵּה חָזְרָה אַנְחָתוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר אוֹמֵר:

הַאִם הוֹגְךָ מַרְאֵה רַיָּא אֵלֶיךָ סָר,

בְּלַיְלָה שְׁחוֹר־הַקְּוֻצּוֹת, נֶעְכָּר?

וּמֵעֵינְךָ אַהֲבָה שְׁנָתָהּ הֵסִירָה?

וְהַדְּמוּת אֲשֶׁר בִּקְּרָה נַפְשְׁךָ הִסְעִירָה?

קָרָאתִי לֵילִי, וְהַחֹשֶךְ כְּאִלּוּ הוּא

יָם עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו בּוֹ גַלִּים יַכּוּ:

"הוֹי לַיְלָה מָה אָרַכְתָּ עַל אוֹהֵב

אֵין לוֹ רַק הַבֹּקֶר עוֹזֵר וְעוֹזֵב".

וַיַּעֲנֵנִי: "אַל עַל אֲרִיכוּתִי נָא תִּתְלוֹנְנָה.

רַק הָאַהֲבָה הִיא הַמַּקְלָה הַמְעַנָּה"

אָמַר: קַמְתִּי מִמְּקוֹמִי מִיָּד לְשָׁמְעִי בָתֵי־הַשִּׁיר וּפָנִיתִי לְעֵבֶר הַקּוֹל. וְלֹא גָמַר אַחֲרוֹן הַבָּתִּים אֶלָּא כְשֶׁאֲנִי אֶצְלוֹ, וְרָאִיתִי אוֹתוֹ עֶלֶם יָפֶה שֶׁלֹּא צָמְחָה עֲדַיִן רִתְמַת זְקָנוֹ, וּכְבָר חָרְשׁוּ הַדְּמָעוֹת בִּלְחָיָיו שְׁנֵי תְלָמִים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַבְּדֻ־אללָּה בֶּן מַעְמָר אַלְקַיְסִי סִפֵּר: "קַמְתִּי מִמְּקוֹמִי עוֹד בְּרֵאשִׁית לְשָׁמְעִי בָתֵּי־הַשִּׁיר וּפָנִיתִי לְעֵבֶר הַקּוֹל. וְלֹא גָמַר אַחֲרוֹן הַבָּתִּים אֶלָּא כְשֶׁאֲנִי אֶצְלוֹ, וְרָאִיתִי אוֹתוֹ עֶלֶם יָפֶה שֶׁלֹּא צָמְחָה עֲדַיִן רִתְמַת זְקָנוֹ, וּכְבָר חָרְשׁוּ הַדְּמָעוֹת בִּלְחָיָיו שְׁנֵי תְלָמִים. אָמַרְתִּי לוֹ: "אַךְ טוֹב יְהִי לְךָ, הָעֶלֶם, אָמַר לִי: “וְאַף לְךָ. וּמִי אַתָּה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “עַבְּדֻ אללָּהּ בֶּן מַעְמָר אַלְקַיְסִי”. אָמַר לִי: “כְּלוּם מְבַקֵּשׁ אַתָּה מַשֶּׁהוּ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “יוֹשֵׁב הָיִיתִי בְתוֹךְ הָרַוְצָ’ה, כְּשֶׁהִבְהִילַנִי הַלַּיְלָה קוֹלְךָ. תְהֵא נַפְשִׁי כַּפָּרָתְךָ. מַה הוּא שֶׁמְּצַעֵר אוֹתְךָ?” אָמַר לִי: “שֵׁב”. וְיָשַׁבְתִּי. אָמַר לִי: “אֲנִי עֻתְּבָּה בֶּן אַלְחֻבָּאבּ² בֶּן אַלְמֻנְדִ’ר בֶּן אַלְגַ’מֻח אַלְאַנְצָארִי. בָּאתִי בַבֹּקֶר אֶל מִסְגַּד אלְאַחְזָאבּ³, וְהָיִיתִי כוֹרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה. אַחַר־כָּךְ פָּרַשְׁתִּי לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת אֱלֹהִים, וְהִנֵּה נָשִׁים בָּאוֹת, מִתְנַדְנְדוֹת בַּהֲלִיכָתָן וְהֵן דּוֹמוֹת לַלְּבָנוֹת בַּשָּׁמַיִם, וּבְאֶמְצָעִיתָן נַעֲרָה מֻפְלָאָה בְחִנָּה וּכְלוּלָה בְיָפְיָהּ. עָמְדָה עַל יָדִי וְאָמְרָה: “עֻתְּבָּה, מַה תֹּאמַר לְדֶבֶק עִם מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לִדְבֹּק בְּךָ?” אַחַר־כָּךְ עָזְבָה אוֹתִי וְהָלְכָה, וְלֹא שָׁמַעְתִּי עַל־אוֹדוֹתֶיהָ דָּבָר, וְלֹא נוֹדְעוּ לִי עִקְּבוֹתֶיהָ. וַהֲרֵינִי נָבוֹךְ, עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם”. צָעַק וְצָנַח לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף. אַחַר־כָּךְ הִתְעוֹרֵר, כְּאִלּוּ צִבַּע דִּיבָּג לֶחְיוֹ בְכַרְכֹּם, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֶרְאֲכֶם בְלִבִּי בְאֶרֶץ מֶרְחָק

אֶרְאֲכֶם. הֲתִרְאוּנִי בְלִבְּכֶם וְאם אֶרְחָק?

לִבִּי וְעֵינִי נֶעֱצָבִים עֲלֵיכֶם,

וְאִתְּכֶם נַפְשִׁי וְעִמִּי זִכְרְכֶם.

עֲדֵי אֶרְאֲכֶם חַיִּים לֹא יִנְעֲמוּ לִי,

וְאִם גַּם בְּעֵדֶן וְגִנַּת נֵצַח אֱהִי.

אָמַרְתִּי לוֹ: “עֻתְּבָּה, בֶּן־אָחִי, שׁוּב בִּתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהֶיךָ, וְהִתְפַּלֵּל לִסְלִיחָה לַעֲוֹנֶךָ, שֶׁהֲרֵי בַלְהוֹת הָעֲמִידָה בְיוֹם הַדִּין לְפָנֶיךָ”. אָמַר לִי: “רָחוֹק הַדָּבָר מִמֶּנִּי. אֵינִי מַסִּיחַ דַּעְתִּי מֵאַהֲבָתִי עַד שֶׁיַּחְזְרוּ שְׁנֵי מְלַקְּטֵי תַּרְמִילֵי פְרִי עֵץ הַשִּׁטָּה”⁴. לֹא הִרְפֵּיתִי מִמֶּנּוּ עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר. אָמַרְתִּי לוֹ: “קוּם וְנִכָּנֵס לַמִּסְגָּד”. יָשַׁבְנוּ בְתוֹכוֹ עַד שֶׁהִתְפַּלַּלְנוּ תְפִלַּת הַצָּהֳרַיִם, וְהִנֵּה הַנָּשִׁים קָרְבוּ וּבָאוּ. וְאוּלָם הַנַּעֲרָה אֵינָהּ בְּתוֹכָן. אָמְרוּ לוֹ: “עֻתְּבָּה, מַה דַּעְתְּךָ בִּדְבַר זוֹ שֶׁבִּקְּשָׁה לִדְבֹּק בְּךָ?” אָמַר לָהֶן: “וּמַה אִתָּהּ?” אָמְרוּ לוֹ: "לָקַח אוֹתָהּ אָבִיהָ וְנָסַע עִמָּהּ אֶל אַלַּסַמָאוָה⁵. שָׁאַלְתִּי אוֹתָן לְשֵׁם הַנַּעֲרָה וְאָמְרוּ: “רַיָּא בַּת אַלְגִטְרִיף אַלסַּלִימִי”. הֵרִים רֹאשׁוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֲהוּבַי, רַיָּא כְּבָר הָלְכָה עִם שִׁבְטָהּ,

וַתִּסַּע אֶל אֶרֶץ אַלסַּמָאוָה אוֹרְחָתָהּ.

אֲהוּבַי, כְּבָר יָגַעְתִּי בְּבִכְיִי.

כְּלוּם עִם זוּלָתִי דִמְעָה, אֶלְוֶנָה לִי?

אָמַרְתִּי לוֹ: “עֻתְּבָּה, הִנֵּה בָאתִי עִם הוֹן יָקָר, וּרְצוֹנִי לַעֲזֹר בּוֹ לְאַנְשֵׁי מַעֲלָה, וַהֲרֵינִי מְפַזְּרוֹ לְפָנֶיךָ שֶׁתַּשִּׂיג בּוֹ חֶפְצֶךָ וְיוֹתֵר מֵחֶפְצֶךָ. קוּם אֵפוֹא, בּוֹא אִתִּי אֶל מְקוֹם־מוֹעֵד הָאַנְצָאר”⁶. קַמְנוּ וְהָלַכְנוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ אֶל קְהָלָם. נָתַתִּי לָהֶם שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִירוּ לִי שָׁלוֹם יָפֶה. אָמַרְתִּי לָהֶם: “קָהָל, מַה דַּעְתְּכֶם עַל עֻתְּבָּה וְאָבִיו?” אָמְרוּ לוֹ: “מִנְּשִׂיאֵי הָעַרְבִים הֵם”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “דְּעוּ שֶׁהוּא פָּגְעָה בוֹ פוּרְעָנוּת הָאַהֲבָה, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִכֶּם לַעֲזֹר לָנוּ לְהַגִּיעַ אֶל אַלַּסמָאוָה”. אָמְרוּ לִי: “שָׁמַעְנוּ וְכִדְבָרְךָ נַעֲשֶׂה”. רָכַבְנוּ וְרָכְבוּ הָאֲנָשִׁים אִתָּנוּ עַד שֶׁקָּרַבְנוּ לִמְקוֹמָם שֶׁל בֵּנִי־סַלִים. נוֹדַע לַאלְגִטְרִיף מְקוֹם תַּחֲנָתֵנוּ וְיָצָא מִזְדָּרֵז וְקִבֵּל פָּנֵינוּ וְאָמַר: “חַיִּים אֲרֻכִּים לָכֶם, אֲצִילִים”. אָמַרְנוּ לוֹ: “וּלְךָ חַיִּים אֲרֻכִּים. אוֹרְחִים אֲנַחְנוּ לְךָ”. אָמַר: “יְרַדְתֶּם לְמָעוֹן שֶׁיְקַבֵּל אֶתְכֶם בְּכָל הַכָּבוֹד, וּמָקוֹם רָחָב בּוֹ לָכֶם”. יָרַד לִמְעוֹנוֹ וְקָרָא: “קְהַל הָעֲבָדִים, גְּשׁוּ”. נִגְשׁוּ הָעֲבָדִים וְהִצִּיעוּ אֶת מַצְּעֵי־הָעוֹר וְאֶת הַכָּרִים, וְשָׁחֲטוּ גְמַלִּים וּמִקְנֶה. אָמַרְנוּ לוֹ: “אֵין אָנוּ טוֹעֲמִים מִמַּאֲכָלְךָ עַד שֶׁתְּמַלֵּא אֶת חֶפְצֵנוּ”. אָמַר לָנוּ: וּמַה חֶפְצְכֶם?" אָמַרְנוּ: “נְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לָתֵת אֶת בִּתְּךָ הָאֲצִילָה אִשָּׁה לְעֻתְּבָּה בֶּן אַלְחֻבָּאבּ בֶּן אַלְמֻנְדִ’ר בֶּן־הַטּוֹבִים”. אָמַר לָנוּ: “אַחַי, זוֹ שֶׁאַתֶּם מְבַקְּשִׁים אוֹתָהּ לְאִשָּׁה, עִנְיָנָהּ בְּיָדָהּ הוּא, וַהֲרֵי אֲנִי נִכְנָס וּמַגִּיד לָהּ”. קָם כּוֹעֵס וְנִכְנַס אֶל רַיָּא. אָמְרָה לוֹ: “אַבָּא, מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אֶת הַכַּעַס נִכָּר בְּךָ.” אָמַר לָהּ: “יָרְדוּ אֵלֵינוּ אֲנָשִׁים מִן הָאַנְצָאר, הַמְבַקְּשִׁים מִמֶּנִּי לְהַשִּׂיאֵךְ לְאִישׁ”. אָמְרָה: “אֲדוֹנִים נַעֲלִים הֵם. הַנָּבִיא, עָלָיו הַנַּעֲלוֹת בַּתְּפִלּוֹת וְהַשָּׁלוֹם – הִתְפַּלֵּל לִסְלִיחַת אֱלֹהִים לָהֶם. וּלְמִי זֶה מֵהֶם הֵם מְבַקְּשִׁים לְהַשִּׂיא אוֹתִי?” אָמַר לָהּ: “לְאָדָם הַנּוֹדָע בְּשֵׁם עֻתְּבָּה בֶּן אַלְחֻבָּאבּ”. אָמְרָה לוֹ: “שָׁמַעְתִּי עַל דְּבַר עֻתְּבָּה זֶה שֶׁנֶּאֱמָן הוּא לְמַלֵּא מַה שֶׁהוּא מַבְטִיחַ, וּמַשִּׂיג מַה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ”. אָמַר לָהּ: “נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֵינִי מַשִּׂיאֵךְ לוֹ לְעוֹלָם וּכְבָר הִגִּיעָה אֵלַי הַשְּׁמוּעָה עַל דְּבַר שִׂיחָתֵךְ עִמּוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “מֶה הָיְתָה זֹאת?, וְאוּלָם נִשְׁבַּעַת אֲנִי שֶׁאֵין לְהָשִׁיב לָאַצְנָאר בְּצוּרָה מְגֻנָּה. הָשֵׁב אֵפוֹא אֶת פְּנֵיהֶם בְּצוּרָה נָאָה”. אָמַר לָהּ: “בַּמָּה?” אָמְרָה לוֹ: “הַרְבֵּה עֲלֵיהֶם אֶת הַמֹּהַר רַב מְאֹד, וְיַחְזְרוּ בָהֶם”. אָמַר לָהּ: “מַה יָּפֶה הוּא מַה שֶּׁאָמַרְתְּ”. יָצָא מִזְדָּרֵז וְאָמַר לָהֶם: “נַעֲרַת הַשֵּׁבֶט כְּבָר נֶעֶנְתָהּ לָכֶם. וְאוּלָם הִיא מְבַקֶּשֶׁת לָהּ מֹהַר הָרָאוּי לִכְשֶׁכְּמוֹתָהּ. וּמִי הוּא שֶׁיְּמַלֵּא זֹאת?” אָמַר עַבְּדֻ אללָּהּ: "אָמַרְתִּי: “אֲנִי”. אָמַר לִי: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לָהּ אֶלֶף שֵׁרוֹת שֶׁל זָהָב אָדֹם וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים מִמַּטְבְּעוֹת הַגַ’ר⁷ וּמֵאָה גִזְרָה אֲרִיג צֶמֶר וּבִגְדֵי פַּסִּים מִתֵּימָן וְחָמֵשׁ שַׁלְחוּפִיּוֹת מְלֵאוֹת עִנְבָּר. כְּלוּם מַסְכִּים אַתָּה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “מַסְכִּים אֲנִי”. שָׁלַחְתִּי אֲנָשִׁים מִן הָאַנְצָאר אֶל אַלְמַדִינָה הָעִיר הַנְּאוֹרָה, וְהֵבִיאוּ כָּל מַה שֶׁעָרַבְתִּי לוֹ.

שָׁחֲטוּ אָת הַגְּמַלִּים וְאֶת הַמִּקְנֶה, וְנִתְאַסְּפוּ הָאֲנָשִׁים לֶאֱכֹל מִן הַסְּעֻדָּה. שָׁהִינוּ בְמַצָּב זֶה אַרְבָּעִים יוֹם. אָמַר לָנוּ אַלְגִטְרִיף: “קְחוּ לָכֶם אֶת כַּלַּתְכֶם”. נָשָׂאנוּ אוֹתָהּ עַל אַפִּרְיוֹן עַל גַּבֵּי גָמָל, וְצִיֵּד אוֹתָהּ אָבִיהָ בִשְׁלֹשִים מַשָּׂא־גָמָל מִסְּגֻלּוֹת־הַחֶמְדָּה וְנִפְרַד מֵאִתָּנוּ וְנִפְטַרְנוּ מִמֶּנּוּ וְנָסַעְנוּ עַד שֶׁנִּשְׁאַר בֵּינֵינוּ וּבֵין אַלְמַדִינָה הַנְּאוֹרָה, מַסַּע תַּחֲנָה אַחַת. יָצְאוּ עָלֵינוּ רוֹכְבֵי־סוּסִים שֶׁבִּקְּשׁוּ לְלַסְטֵם אוֹתָנוּ, וְדוֹמַנִי שֶׁמִבְּנֵי־סֻלַיִם הָיוּ. הִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם עֻתְּבָּה בֶּן אַלְחֻבָּאבּ וְהָרַג מִסְפָּר רַב מִן הָאֲנָשִׁים, אַךְ סָר מֵעֲלֵיהֶם כְּשֶׁמַּדְקֵרַת רֹמַח בּוֹ וְנָפַל לָאָרֶץ. בָּאוּ לְעֶזְרָתֵנוּ מִתּוֹשָׁבֵי אוֹתָה אָרֶץ, וְגֵרְשׁוּ מִפָּנֵינוּ אֶת הָרוֹכְבִים. וְאוּלָם עֻתְּבָּה כְּבָר נִפְטַר וְהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ. קָרָאנוּ: “אוֹי עֻתְּבָּה”. שָׁמְעָה הַנַּעֲרָה זֹאת וְהִפִּילָה עַצְמָה מֵעַל הַגָּמָל וְנָפְלָה עָלָיו וְהִתְחִילָה צוֹעֶקֶת בְּקוֹל קוֹרֵעַ־לְבָבוֹת וְאוֹמֶרֶת בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הֶעֱמַדְתִּי פְּנֵי סַבְלָנִית, לֹא כִי כֵן הָיִיתִי, וְרַק

בְּשַׁעְשְׁעִי בַתִּקְוָה נַפְשִׁי כִּי בְךָ אֶדְבַּק.

וְאִלּוּ יָשְׁרָה בִי נַפְשִׁי, לַמָּוֶת מִהֲרָה

לְפָנֶיךָ, אֶת כָּל הַבְּרִיּוֹת כֻּלָּן עָבְרָה.

אָכֵן אַחֲרַי וְאַחֲרֶיךָ אֵין אֶחָד לִבּוֹ שָׁלֵם,

יָשָׁר עִם יְדִיד, וְלֹא נֶפֶשׁ לְנֶפֶשׁ תַּתְאֵם.

נֶאֱנְקָה אֲנָקָה יְחִידָה וְנִפְטְרָה וְהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ. חָפַרְנוּ לִשְׁנֵיהֶם קֶבֶר אֶחָד וְטָמַנּוּ אוֹתָם בֶּעָפָר. חָזַרְתִּי אֶל חַצְרוֹת בְּנֵי־עַמִּי וְעָמַדְתִּי בָהֶן שֶׁבַע שָׁנִים. אַחַר־כָּךְ חָזַרְתִּי אֶל חִגָ’אז וְנִכְנַסְתִּי אֶל אַלְמַדִינָה הַנְּאוֹרָה לְבִקּוּר, וְאָמַרְתִּי: “אֲבַקֵּשׁ נָא אֲנִי אֶת קֶבֶר עֻתְּבָּה”. בָּאתִי אֵלָיו, וְהִנֵּה עָלָיו עֵץ גָּבוֹהַּ שֶׁעָלָיו מַטְלִיּוֹת⁸ תְּלוּיוֹת, אֲדֻמּוֹת וּצְהֻבּוֹת וִירֻקּוֹת. אָמַרְתִּי לְאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם: “מַה שֵּׁם יִקְרְאוּ לְעֵץ זֶה?” אָמְרוּ לִי: “עֵצָם שֶׁל הֶחָתָן וְהַכַּלָּה”. שָׁהִיתִי לְיַד הַקֶּבֶר יוֹם אֶחָד וָלַיְלָה, וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי. וְהָיְתָה זוֹ הַיְדִיעָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁיָּדַעְתִּי עָלָיו. יְרַחֲמֵהוּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וּמְסַפְּרִים עוֹד

סִפְּרוּ שֶׁהִנְד בַּת אַלנֻּעְמָאן הָיְתָה הַיָּפָה בְיוֹתֵר בִּנְשֵׁי דוֹרָהּ. תֵּאֲרוּ לִפְנֵי אַלחַגָ’אג' אֶת יָפְיָהּ וְחִנָּהּ. בִּקֵּשׁ לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה, וּפִזֵּר לָהּ מָמוֹן הַרְבֵּה וְנָשָׂא אוֹתָהּ וְהִתְחַיֵּב לָתֵת לָהּ נְדוּנְיָה מָאתַיִם אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן. כְּשֶׁכָּנַס אוֹתָהּ, שָׁהָה עִמָּהּ זְמַן אָרֹךְ. נִכְנַס אֵלֶיהָ בְּאַחַד הַיָּמִים כְּשֶׁהִיא מִסְתַּכֶּלֶת בְּפָנֶיהָ בַּמַּרְאָה וְאוֹמֶרֶת:

וְאֵין הִנְד בִּלְתִּי־אִם סְיָחָה עַרְבִיָּה

מִגֶּזַע אֲצִילוֹת, לְפֶרֶד כְּפוּיָה.

וְאִם סְיָחָה תֵּלֵד יִשְׁלַח לָהּ אֵל בִּרְכָתוֹ,

אַךְ אִם פֶּרֶד תֵּלֵד, הִנֵּה פֶּרֶד הוֹלִידוֹ.

כְּשֶׁשָּׁמַע אַלְחַגָּ’אג' כָּךְ הִסְתַּלֵּק וְחָזַר לוֹ וְלֹא בָא אֵלֶיהָ מִבְּלִי שֶׁיָּדְעָה בְּכָךְ. בִּקֵּשׁ אַלְחַגָּ’אג' לְגָרְשָׁהּ, וְשָׁלַח אֵלֶיהָ אֶת עַבְּד אללָּהּ בֶּן טָאהִר לְסַדֵּר גֵּרוּשֶׁיהָ. אָמַר לָהּ: “שְׁלָחַנִי אַלְחַגָּ’אג' אַבּוּ־מֻחַמָּד לוֹמַר לָךְ: הוּא נִשְׁאַר חַיָּב לָךְ מִן הַנְּדוּנְיָה מָאתַיִם אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים, וַהֲרֵי הֵם מוּכָנִים עִמִּי, וְיִפָּה אֶת כֹּחִי בִּדְבַר גֵּרוּשִׁין”. אָמְרָה לוֹ: “דַּע, בֶּן־טָאהִר, שֶׁכָּל הַזְּמַן שֶׁהָיִינוּ יַחְדָּו, לֹא שָׂמַחְתִּי בוֹ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד מֵעוֹלָם, וְאִם נִפְרָדִים אֲנַחְנוּ לֹא אֶתְחָרֵט עַל כָּךְ לְעוֹלָם. וְאֵלֶּה מָאתַיִם אֶלֶף הָאֲדַרְכְּמוֹנִים לְךָ הֵם שְׂכַר־בְּשׂוֹרָה טוֹבָה שֶׁנִפְטַרְתִּי מִכֶּלֶב תַ’קִיף”.¹ הִגִּיעָה שְׁמוּעָתָהּ לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים עַבְּדֻ־אלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן, וְתֵאֲרוּ לְפָנָיו יָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְקוֹמָתָהּ וְחִטּוּב אֲבָרֶיהָ וּמְתִיקוּת מִדְּבָרֶיהָ וּצְבִיּוֹת מַבָּטֶיהָ, וְשָׁלַח אֵלֶיהָ לְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ לְהִנָּשֵׂא לוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנְּשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים עַבְּדֻ־אלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן שָׁמַע עַל אוֹדוֹת יָפְיָהּ וְחִנָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה וְשָׁלַח אֵלֶיהָ לְבַקְּשָׁהּ לְהִנָּשֵׂא לוֹ. שָׁלְחָה אֵלָיו מִכְתָּב, אוֹמֶרֶת בּוֹ: “הַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים וְהַתְּפִלָּה עַל נְבִיאוֹ מֻחַמָּד, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם, וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה, הִנֵּה דַע נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁהַכֶּלֶב לָקַק בַּכֶּלִי”. כְּשֶׁקָּרָא נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים אֶת מִכְתָּבָהּ, צָחַק לִדְבָרֶיהָ וְכָתַב אֵלֶיהָ אֶת דְבָרָיו שֶׁל זֶה שֶׁאֱלֹהִים יִתְפַּלֵּל עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁאָמַר: “אִם הַכֶּלֶב לִקֵּק בִּכְלִי אֶחָד מִכֶּם הֲרֵי יִרְחַץ אֶת הַכֶּלִי שֶׁבַע פְּעָמִים וְאַחַת מֵהֶן בְּחוֹל”. וְהוֹסִיף: “רַחֲצִי אֶת הַקֹּרֶט מִמְּקוֹם הַשִּׁמוּשׁ”. כְּשֶׁקָּרְאָה אֶת מִכְתָּבוֹ שֶׁל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, לֹא הָיָה אֶפְשָׁרִי לָהּ לְסָרֵב וְכָתְבָה לוֹ לֵאמֹר: “אַחֲרֵי הַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, דַּע, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁאֵין אֲנִי בָאָה בְקֶשֶׁר הַנִּשּׂוּאִין אֶלָּא בִתְנָאִים. וְאִם אַתָּה שׁוֹאֵל מָה הֵם הַתְּנָאִים הֲרֵינִי אוֹמֶרֶת שֶׁהֵם, שֶׁאַלְחַגָ’אג' יוֹבִיל אֶת אַפִּרְיוֹנִי עַל הַגָּמָל אֶל הָעִיר שָׁאַתָּה בָהּ וְשֶׁיְּהֵא יָחֵף אַךְ לָבוּשׁ בְּמַלְבּוּשׁוֹ שֶׁהוּא לוֹבְשׁוֹ תָדִיר”. כְּשֶׁקָּרָא עַבְּדֻ־אלְמַלִךְּ אֶת הַמִּכְתָּב צָחַק צְחוֹק בְּקוֹל רָם, וְשָׁלַח אֶל אַלְחַגָּ’אג' מְצַוֵּהוּ עַל כָּךְ. כְּשֶׁקָּרָא אַלְחַגָּ’אג' אִגֶּרֶת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, נַעֲנָה וְלֹא מָרָה אֶת פִּיו וּמִלֵּא אֶת הַפְּקֻדָּה. שָׁלַח אַלְחַגָּ’אג' אֶל הִנְד, מְצַוָּה לְהִצְטַיֵּד. הִצְטַיְּדָה בְאַפִּרְיוֹן וּבָא אַלְחַגָּ’אג' עִם הַפָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל דַּלְתָּהּ. כְּשֶׁרָכְבָה בָאַפִּרְיוֹן וְרָכְבוּ מִסָּבִיב לָהּ נַעֲרוֹתֶיהָ וּסְרִיסֶיהָ, הָלַךְ אַלְחַגָּ’אג' רַגְלִי וְהוּא יָחֵף, וְתָפַס בְּאַפְסַר הַגָּמָל לְהוֹבִילוֹ. הָיָה נוֹסֵעַ עִמָּהּ. הָיְתָה לוֹעֶגֶת לוֹ וּמְהַתֶּלֶת בּוֹ וְצוֹחֶקֶת עָלָיו עִם מְשַׁמַּשְׁתָּהּ וְנַעֲרוֹתֶיהָ. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לִמְשַׁמַּשְׁתָּהּ: “הָסִירִי לִי אֶת וִילוֹן הָאַפִּרְיוֹן”. הֵסִירָה אוֹתוֹ עַד שֶׁהָיוּ פָּנֶיהָ מוּל פָּנָיו, וְצָחֲקָה עָלָיו. נָשָׂא קוֹלוֹ בְבֵית־שִׁיר זֶה: וְאִם תִּצְחֲקִי, הוֹי הִנְד, הִנֵּה לֹא פַעַם, לַיְלָה, עֲזַבְתִּיךְ עֵרָה בּוֹ מְקוֹנְנָה וּמְיַלְּלָה.

עָנְתָה לְעֻמָּתוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אִם רַק נַפְשׁוֹתֵינוּ יָצְאוּ בְשָׁלוֹם, לֵב לֹא נָשִׂים

לַאֲשֶׁר אֲבַדְנוּהוּ מִן הוֹן וּמִן הַנְּכָסִים.

אֶת הַהוֹן יַרְוִיחַ, וְהַכָּבוֹד יַחֲזֹר וְעָלָה,

עֵת שָׁב וְרָפָא לָאָדָם מִמַּחֲלָה וְחַבָּלָה.

לֹא פָסְקָה לִצְחֹק וְלִלְעֹג עַד שֶׁקָּרְבָה לְעִירוֹ שֶׁל הַכַּלִיף. כְּשֶׁהִגִּיעָה לָעִיר הִשְׁלִיכָה מִיָּדָהּ דִּינָר לָאָרֶץ וְאָמְרָה לוֹ: “גַּמָּל, נָפַל מִיָּדֵנוּ אֲדַרְכְּמוֹן, רְאֵה הֵיכָן הוּא וּתְנֵהוּ לָנוּ”. הִסְתַּכֵּל אַלְחַגָּ’אג' לָאָרֶץ וְלֹא רָאָה אֶלָּא דִינָר. אָמַר לָהּ: “דִינָר הוּא זֶה” אָמְרָה לוֹ: “לֹא כִי רַק אֲדַרְכְּמוֹן הוּא”. אָמַר לָהּ:“לֹא כִי דִינָר”. אָמְרָה לוֹ: “הַתְּהִלָּה לָאֵל אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תְּמוּרַת הָאֲדַרְכְּמוֹן שֶׁנָּפַל דִּינָר². תֵּן לָנוּ אוֹתוֹ”. וְנִתְבַּיֵּשׁ אַלְחַגָּ’אג' מִזֶּה. הוֹבִיל אוֹתָהּ לְאַרְמוֹן נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים עַבְּדֻ אלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן³, וְנִכְנְסָה אֵלָיו וְהָיְתָה פִלֶגֶשׁ לוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁש מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁלֹשָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר,

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה בְיָמָיו שֶׁל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים סֻלַיְמָאן בֶּן עַבְּדֻ־אלְמַלִךְּ אִישׁ וּשְׁמוֹ כֻ’זַיְמָה בֶּן בִּשְׁר מִבְּנֵי אַסַד וְהָיְתָה אֲצִילוּתוֹ גְלוּיָה וַעֲשִׁירוּתוֹ מְרֻבָּה, וְהָיָה אִישׁ חֶסֶד וּמֵיטִיב לְאֶחָיו. וְלֹא חָדַל מִכָּךְ עַד אֲשֶׁר הִכְרִיעוֹ הַגּוֹרָל וְנַעֲשָׂה זָקוּק לְאֶחָיו שֶׁהָיָה מֵיטִיב עִמָּם וְתוֹמֵךְ בָּהֶם. תָּמְכוּ בוֹ זְמַן־מָה, אַחַר־כָּךְ נִלְאוּ מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ שֶׁשִּׁנוּ יַחֲסָם כְּלַפָּיו לְרָעָה, הָלַךְ אֶל אִשְׁתּוֹ, וְהָיְתָה בַת־דּוֹדוֹ, וְאָמַר לָהּ: “בַּת־דּוֹדִי, כְּבָר רָאִיתִי אֶת אַחַי שֶׁשִּׁנּוּ יַחֲסָם כְּלַפַּי לְרָעָה, וְהֶחְלַטְתִּי לָשֶׁבֶת בְּבֵיתִי מִבְּלִי לָצֵאת עַד שֶׁיְּבוֹאֵנִי הַמָּוֶת”. נָעַל אֶת דַּלְתּוֹ עָלָיו, וְהָיָה נִזּוֹן בְּמַה שֶּׁאֶצְלוֹ עַד שֶׁכִּלָּה אוֹתוֹ, וְנַעֲשָׂה נָבוֹךְ. וְהָיָה מַכִּירוֹ עִכְּרִמָה אַלְפַיָּאץ' אַלרְרָבַּעִי. נְצִיב אֲרַם־נַהֲרַיִם.

בְּשָׁעָה שֶׁיָּשַׁב בְּמוֹשַׁב־שִׁלְטוֹנוֹ זָכַר אֶת כַ’זִימָה בֶּן בִּשְׁר, אָמַר עִכְּרִמָה אַלְפַיָּאץ‘: “מַה מַצָּבוֹ?” אָמְרוּ לוֹ: “כְּבָר הִגִּיעַ לְמַה שֶּׁלֹא יְתֹאַר. וְנָעַל אֶת דַּלְתּוֹ וְיָשַׁב בְּבֵיתוֹ מִבְּלִי לָצֵאת”. אָמַר עִכְּרִמָה אַלְפַיָּאץ’: “לֹא הִגִּיעוֹ זֶה אֶלָּא בִגְלַל רֹב נְדִיבוּתֹו. וְכֵיצַד זֶה אֵין כֻ’זַיְמָה בֶּן בִּשְׁר מוֹצֵא תוֹמֵךְ וְגוֹמֵל־טוֹב?” אָמְרוּ לוֹ: “אֵין בְּנִמְצָא מַשֶּׁהוּ מִזֶּה”. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה נָטַל אַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינָר וְשָׂם אוֹתָם בְּכִיס אֶחָד. צִוָּה לַחֲבֹש אֶת בֶּהֱמַת־רִכְבּוֹ וְיָצָא בַסֵּתֶר מִבֵּיתוֹ וְרָכַב וְעִמּוֹ נַעַר מִנְּעָרָיו הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמָּמוֹן. נָסַע עַד שֶׁעָצַר לְיַד דַּלְתּוֹ שֶׁל כֻ’זַיְמָה. לָקַח אֶת הַכִּיס מִיַּד נַעֲרוֹ, וְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ וְנִגַּשׁ אֶל הַדֶּלֶת וְדָפַק בָּהּ. יָצָא אֵלָיו כֻ’זַיְמָה. הוֹשִׁיט לוֹ אֶת הַכִּיס וְאָמַר לוֹ: “תַּקֵּן בָּזֶה עִנְיָנְךָ”. נְטָלוֹ וּמְצָאוֹ כָבֵד. הִנִּיחוֹ מִיָּדוֹ וְתָפַס בְּרֶסֶן הַבְּהֵמָה, וְאָמַר לוֹ: “מִי אַתָּה, תְּהֵא נַפְשִׁי כַפָּרָתְךָ?” אָמַר לוֹ עִכְּרִמָה: “פְּלוֹנִי, לֹא הָיִיתִי בָּא אֵלֶיךָ בְּשָׁעָה כָזוֹ, אִלּוּ הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁתַּכִּירֵנִי” אָמַר לוֹ: “אֵינִי מַנִּיחֲךָ עַד שָׁאַתָּה מוֹדִיעַ לִי מִי אַתָּה”. אָמַר לוֹ: “גָ’אבִּר עַתַ’רָאת אַלְכִּרָאם¹ אֲנִי”. אָמַר לוֹ: “אֱמרֹ לִי יוֹתֵר מִזֶּה”. אָמַר לוֹ: “לֹא”. הָלַךְ לוֹ וְנִכְנַס כֻ’זַיְמָה עִם הַכִּיס אֶל בַּת דּוֹדוֹ וְאָמַר לָהּ: “הִתְבַּשְׂרִי בְטוֹב, שֶׁאֱלֹהִים הִמְצִיא לָנוּ רְוָחָה קְרוֹבָה לָבוֹא וְטוֹבָה. וְאִם אֲדַרְכְּמוֹנִים הֵם כָּאן, הֲרֵי רַבִּים הֵם. קוּמִי וְהָאִירִי אוֹר”. אָמְרָה לוֹ: “אֵין לִי כְּלוּם בַּמֶּה לְהָאִיר אוֹר”. בִּלָּה אֶת הַלַּיְלָה כְּשֶׁהוּא מְמַשְׁמֵשׁ בַּכִּיס בְּיָדוֹ, וּמַרְגִּישׁ בְּעָבְיָם שֶׁל הַדִּינָרִים, וְאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁדִּינָרִים הֵם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעִכְּרִמָה, הִנֵּה חָזַר אֶל מְעוֹנוֹ, וּמָצָא שֶׁאִשְׁתּוֹ כְּבָר הִרְגִּישָׁה בְהֵעָדְרוֹ וְשָׁאֲלָה עַל אוֹדוֹתָיו, וְהֻגַּד לָהּ שֶׁרָכַב. הָיָה הַדָּבָר מוּזָר בְּעֵינֶיהָ וְחָשְׁדָה בוֹ. אָמְרָה לוֹ: “אֵין מוֹשֵׁל אֲרַם־נַהֲרַיִם יוֹצֵא אַחֲרֵי שֶׁעָבַר זְמַן מִן הַלַּיְלָה יְחִידִי מִבְּלִי נְעָרָיו, מַסְתִּיר הַדָּבָר בְּסוֹד מִבְּנֵי בֵיתוֹ, אֶלָּא אֶל אִשָּׁה אוֹ אֲהוּבָה”. אָמַר לָהּ: “אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יָצָאתִי לְשֵׁם אַחַת מֵאֵלֶּה”. אָמְרָה לוֹ: “הַגֵּד לִי אֵפוֹא לְשֵׁם מַה יָּצָאתָ?” אָמַר לָהּ: “לֹא יָצָאתִי בְשָׁעָה זוֹ אֶלָּא כְדֵי שֶׁלֹּא יֵדַע בִּי אָדָם”. אָמְרָה לוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שָׁאַתָּה מַגִּיד לִי”. אָמַר לָהּ: “כְּלוּם תַּסְתִּיר זֹאת אִם אֲנִי מַגִּיד לָךְ?” אָמְרָה לוֹ: “הֵן”.
סִפֵּר לָהּ אֶת הַסִּפּוּר כְּמוֹת שֶׁהוּא וּמַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ.

אָמַר לָהּ: “כְּלוּם רוֹצָה אַתְּ גַּם שֶׁאֶשָּׁבַע לָךְ?” אָמְרָה לוֹ: “לֹא, שֶׁכְּבָר נִרְגַּע לִבִּי וְסוֹמֵך הוּא עַל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ”. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְכֻ’זַיְמָה, הִנֵּה כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר רִצָּה אֶת בַּעֲלֵי חוֹבוֹתָיו, וְשִׁפֵּר אֶת מַצָּבוֹ. אַחַר־כָּךְ הֵכִין עַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ לִנְסֹעַ אֶל סֻלַיְמָאן בֶּן עַבְּדֻ אלְמַלְךּ שֶׁהָיָה חוֹנֶה אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁעָמַד עַל דַּלְתּוֹ וּבִקֵּשׁ מִשּׁוֹמֵר־הַסַּף רְשׁוּת לְהִכָּנֵס, נִכְנַס שׁוֹמֵר־הַסַּף וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד. וּמִהְיוֹתוֹ מְפֻרְסָם בַּאֲצִילוּתוֹ, וְהָיָה סֻלַיְמָאן יוֹדֵעַ עַל אוֹדוֹתָיו, נָתַן לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס, כְּשֶׁנִכְנַס אֵלָיו בֵּרְכוֹ לְשָׁלוֹם בְּבִרְכַּת הַשָּׁלוֹם הַנְּהוּגָה לַכַּלִיפוּת. אָמַר לוֹ סֻלַיְמָאן בֶּן עַבְּדֻ אלְמַלִךְּ: “כֻ’זַיְמָה, מִשּׁוּם מַה הִתְמַהְמַהְתָּ מִבּוֹא אֶצְלֵנוּ?”. אָמַר לוֹ: “הַמַּצָּב הָרָע”. אָמַר לוֹ: “וּמָה עִכֵּב עַל יָדְךָ מִפְּנוֹת אֵלֵינוּ?” אָמַר לוֹ: “מַחֲלָתִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ: “וְעַל שׁוּם מַה בָּאתָ עַכְשָׁו?” אָמַר לוֹ: “דַּע, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁהָיִיתִי בְבֵיתִי אַחֲרֵי שֶׁעָבַר זְמַן מִן הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה דָפַק אָדָם בַּדֶּלֶת, וְהָיָה מֵעִנְיָנוֹ כָךְ וְכָךְ”. וְסִפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. אָמַר לוֹ סֻלַיְמָאן: “כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה אֶת הָאִישׁ?” אָמַר לוֹ כֻ’זַיְמָה: "אֵינִי מַכִּיר אוֹתוֹ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. וְזֶהוּ מִשּׁוּם שֶׁמִּתְנַכֵּר הָיָה וְלֹא שָׁמַעְתִּי מִדְּבָרָיו אֶלָּא זֶה שֶׁאָמַר: “אֲנִי גָ’אבִּר עַתַ’רָאתִּ אלְכִּרָאם”. נִתְלַהֵב סֻלַיְמָאן בֶּן עַבְּדֻ אלְמַלִךְּ וְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַכִּירוֹ וְאָמַר: “אִלּוּ הָיִיתִי מַכִּירוֹ הָיִיתִי גוֹמֵל לוֹ טוֹב עַל נְדִיבוּתוֹ”. הֶעֱנִיק לְכֻ’זַיְמָה בֶן בִּשְׁר תָּו־פְּקִידִים וּמִנָּה אוֹתוֹ נָצִיב לַאֲרַם־נַהֲרַיִם בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל עִכְּרִמָה אַלְפַיָּאץ'. יָצָא כֻ’זַיְמָה וּמְגַמַּת פָּנָיו לַאֲרַם־נַהֲרַיִם. כְּשֶׁקָּרַב אֵלֶיהָ יָצָא עִכְּרִמָה לִקְרָאתוֹ וְקִבֵּל פָּנָיו וְיָצְאוּ תוֹשָׁבֵי אֲרַם־נַהֲרַיִם לְקַבֵּל פָּנָיו. נָתְנוּ שָׁלוֹם זֶה לָזֶה, וְנָסְעוּ יַחְדָּו עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר. יָרַד כֻ’זַיְמָה לַחֲצַר הַנְּצִיבוּת וְצִוָּה לָקַחַת מֵעִכְּרִמָה עֲרֵבוּת וּלְחַשֵּׁב עִמּוֹ אֶת חֶשְׁבּוֹן הָאוֹצָר, וְנִמְצָא עָלָיו חוֹב שֶׁל מָמוֹן הַרְבֵּה. דָּרַשׁ אוֹתוֹ לְסַלְּקוֹ. אָמַר לוֹ: “אֵין לִי כָל דֶּרֶךְ לְסַלֵּק אוֹתוֹ”. אָמַר לוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שָׁאַתָּה מְסַלֵּק”. אָמַר לוֹ: “אֵין לִי, עֲשֵׂה אֵפוֹא מַה שָּׁאַתָּה עוֹשֶׂה”. צִוָּה לְחָבְשׁוֹ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁאָסַר כֻ’זַיְמָה אֶת עִכְּרִמָה בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, שָׁלַח אֵלָיו לִדְרוֹשׁ מִמֶּנּוּ אֶת הַחוֹב שֶׁעָלָיו. שָׁלַח אֵלָיו לֵאמֹר לוֹ: “אֵינִי מֵאֵלֶּה הַשּׁוֹמְרִים עַל מָמוֹנָם עַל חֶשְׁבּוֹן כְּבוֹדָם. עֲשֵׂה אֵפוֹא מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ”. צִוָּה לְכָבְלוֹ בְשַׁרְשְׁרָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וּלְאָסְרוֹ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. שָׁהָה שָׁם חֹדֶשׁ אוֹ יוֹתֵר עַד שֶׁהִתִּישׁ הַדָּבָר כֹּחוֹ, וְהֶחֱלָה אוֹתוֹ מַאֲסָרוֹ. הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לְבַת־דּוֹדוֹ אִשְׁתּוֹ. וְנִצְטָעֲרָה עַל כָּךְ תַּכְלִית הַצַּעַר. קָרְאָה אַחַת שִׁפְחוֹתֶיהָ הַמְשֻׁחְרָרוֹת, שֶׁהָיְתָה בַּעֲלַת־שֵׂכֶל יָקָר וָדַעַת, וְאָמְרָה לָהּ: "לְכִי מִיָּד אֶל שַׁעַר הָאֶמִיר כֻ’זַיְמָה בֶּן בִּשְׁר וְאִמְרִי לוֹ: “עֵצָה טוֹבָה יֵשׁ עִמִּי”. וּכְשֶׁיִּשְׁאַל אוֹתָךְ אָדָם עָלֶיהָ, אִמְרִי לוֹ: “אֵינִי אוֹמֶרֶת אוֹתָהּ אֶלָּא לָאֶמִיר”. וּכְשֶׁתִּכָּנְסִי אֶצְלוֹ, בַּקְּשִׁי מִמֶּנּוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ בִיחִידוּת. וּכְשֶׁתִּהְיִי עִמּוֹ בִיחִידוּת, אִמְרִי לוֹ: “מָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה שֶׁעֲשִׂיתוֹ? לֹא הָיָה גְמוּלוֹ שֶׁל גַ’אַבִּר עַתַ’רָאתִּ אלְכִּרָאם אֶלָּא זֶה שֶׁגְּמַלְתּוֹ בְמַאֲסָר קָשָׁה וְהִצַּקְתָּ לוֹ בְכַבְלֵי בַּרְזֶל”. עָשְׂתָה הַנַּעֲרָה מַה שֶׁצִּוְּתָה אוֹתָהּ. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ קָרָא בְקוֹלוֹ הָרָם בְּיוֹתֵר: “הוֹי כַּמָּה מְגֻנֶּה הַדָּבָר. כְּלוּם הָיָה הוּא זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “הֵן”. צִוָּה מִיָּד לַחֲבֹש לוֹ אֶת בֶּהֱמַת־רִכְבּוֹ וַחֲבָשׁוּהָ לוֹ. הִזְמִין אֶת נְשׂוּאֵי־הַפָּנִים שֶׁבָּעִיר וְאָסַף אוֹתָם אֵלָיו וּבָא אִתָּם אֶל שַׁעַר בֵּית־הָאֲסוּרִים וּפְתָחוֹ. נִכְנְסוּ כֻ’זַיְמָה וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ וְרָאוּהוּ יוֹשֵׁב וּמַרְאֵהוּ נִשְׁתַּנָּה, וּכְבָר הֵתַשּׁוּ אוֹתוֹ הַמַּכּוֹת וְהַיִּסּוּרִים. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בּוֹ עִכְּרִמָה נִתְבַּיֵּשׁ מִכָּךְ וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ. נִגַּשׁ כֻ’זַיְמָה וְנָפַל עַל רֹאשׁוֹ וּנְשָׁקוֹ. הֵרִים אֵלָיו עִכְּרִמָה רֹאשׁוֹ וְאָמַר לוֹ: “מַה גָּרַם לְכָךְ מִצִּדְךָ?” אָמַר לוֹ: “נְדִיבוּת פָּעֳלֶיךָ וְרֹעַ גְּמוּלִי”. אָמַר לוֹ: “יִסְלַח אֱלֹהִים לָנוּ וּלְךָ”. צִוָּה כֻ’זַיְמָה אֶת פְּקִיד בֵּית־הָאֲסוּרִים לְהַתִּיר כְּבָלָיו מֵעָלָיו, וְצִוָּה לָשִׂים אֶת הַכְּבָלִים בְּרַגְלָיו הוּא. אָמַר עִכְּרִמָה: “מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” אָמַר לוֹ: “רוֹצֶה אֲנִי שֶׁיָּבוֹא עָלַי כְּמוֹ שֶׁבָּא עָלֶיךָ”. אָמַר לוֹ עִכְּרִמָה: “מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי בֵאלֹהִים שֶׁלֹא תַעֲשֶׂה זֹאת”. יָצְאוּ כֻלָּם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַחֲצַר כֻ’זַיְמָה. נִפְרַד מִמֶּנּוּ עִכְּרִמָה וּבִקֵּשׁ לְהִסְתַּלֵּק. עִכֵּב עַל יָדוֹ כֻ’זַיְמָה מִכָּךְ. אָמַר לוֹ עִכְּרִמָה: “מָה אַתָּה חָפֵץ?”

אָמַר לוֹ: “חָפֵץ אֲנִי לְשַׁנּוֹת מַצָּבְךָ, שֶׁבּוּשָׁתִי בִּפְנֵי בַּת־דּוֹדְךָ² רַבָּה מִבּוּשָׁתִי מִפָּנֶיךָ”. צִוָּה לְפַנּוֹת אֶת בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וּפִנּוּהוּ, וְנִכְנְסוּ יַחְדָּו. קָם כֻ’זַיְמָה וְעָסַק בְּשֵׁרוּתוֹ בְעַצְמוֹ. יָצְאוּ וְהִלְבִּישׁוֹ בֶּגֶד־פְּאֵר יָקָר וְהִרְכִּיב אוֹתוֹ, וְטָעַן עִמּוֹ מָמוֹן רַב. אַחַר־כָּךְ נָסַע עִמּוֹ אֶל בֵּיתוֹ. וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לְהִתְנַצֵּל לִפְנֵי בַּת־דּוֹדוֹ, וְהִתְנַצֵּל לְפָנֶיהָ. אַחַר־כָּךְ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָלֶכֶת עִמּוֹ אֶל סֻלַיְמָאן בֶּן עַבְּדֻ אלְמַלִךְּ. וְהָיָה עוֹמֵד בְּאוֹתוֹ יוֹם בְּרַמְלָה. נַעֲנָה לוֹ לְכָךְ. נָסְעוּ יַחְדָּו עַד שֶׁבָּאוּ אֶל סֻלַיְמָאן בֶּן עַבְּדֻ אלְמַלִךְּ. נִכְנַס שׁוֹמֵר־הַסַּף וְהוֹדִיעוֹ עַל בּוֹאוֹ שֶׁל כֻ’זַיְמָה בֶּן בִּשְׁר, הִבְהִילוֹ הַדָּבָר, וְאָמַר: “כְּלוּם יָבוֹא מוֹשֵׁל אֲרַם־נַהֲרַיִם בְּלִי פְקֻדָּתֵנוּ? אֵין זֶה אֶלָּא בִגְלַל עִנְיָן חָשׁוּב”. נָתַן לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו, אָמַר לוֹ עוֹד לִפְנֵי שֶׁנָּתַן לוֹ זֶה שָׁלוֹם: “מַה מֵּאַחֲרֶיךָ, כֻזַיְמָה?” אָמַר לוֹ: “כָּל טוֹב. נְשִׂיא־הַמַּאֲמִנִים”. אָמַר לוֹ “וּמַה הוּא שֶׁהֱבִיאֲךָ?” אָמַר לוֹ: “הִשַּׂגְתִּי אֶת גָ’אבִּר עַתַ’רָאת אלְכִּרָאם, וּרְצוֹנִי לְשַׂמֵּחַ אוֹתְךָ בּוֹ בַּאֲשֶׁר רָאִיתִי אֶת תְּשׁוּקָתְךָ לְהַכִּירוֹ וְחֶשְׁקְךָ לִרְאוֹת פָּנָיו”. אָמַר: “וּמִי הוּא?” אָמַר לוֹ: “עִכְּרִמָה אַלְפַיָּאץ'”. נָתַן לוֹ רְשׁוּת לִקְרַב אֵלָיו. קָרַב וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם בְּבִרְכַּת הַכַּלִּיפוּת. בֵּרְכוֹ לְבוֹאוֹ וְקֵרְבוֹ אֶל מוֹשָבוֹ וְאָמַר לוֹ: “לֹא הָיְתָה טוֹבָתְךָ עִמּוֹ אֶלָּא לְאָסוֹן לְךָ”. אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ סֻלַיְמָאן: “רְשֹׁם לִי צְרָכֶיךָ כֻּלָּם יַחַד, וּמַה שָּׁאַתָּה זָקוּק לוֹ, עַל פִּתְקָה”. עָשָׂה כָךְ. צִוָּה לְמַלֵּא אוֹתָם מִיָּד וְצִוָּה לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר תְּמוּרַת הַצְּרָכִים שֶׁרָשַׁם וְעֶשְׂרִים אֲרִיזוֹת שֶׁל בְּגָדִים נוֹסָף עַל מַה שֶּׁרָשַׁם. צִוָּה לְהָבִיא לוֹ רֹמַח וְקָשַׁר לוֹ דֶגֶל, מְמַנֶּה אוֹתוֹ לִנְצִיב אֲרַם־נַהֲרַיִם וְאַרְמֶנְיָה וְאַזִרְבַּיְגָ’אן, וְאָמַר לוֹ: “עִנְיָנוֹ שֶׁל כֻ’זַיְמָה מָסוּר לְיָדְךָ, אִם רְצוֹנְךָ בְכָךְ הַשְׁאֵר אוֹתוֹ עַל מִשְׁמַרְתּוֹ, וְאִם חָפֵץ אַתָּה הוֹרֵד אוֹתוֹ”. אָמַר לוֹ: “לֹא כִי אֲנִי מֵשִׁיב אוֹתוֹ אֶל מְקוֹמוֹ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. נִפְטְרוּ שְׁנֵיהֶם מִמֶּנּוּ, יַחְדָו. וְלֹא פָסְקוּ לְשַׁמֵּשׁ נְצִיבִים לְסֻלַיְמָאן בֶּן עַבְּדֻ־אלְמַלִךְּ בְּכָל זְמַן כַּלִּיפוּתֹו. וּמְסַפְּרִים עוֹד

סִפְּרוּ גַם כֵּן שֶׁהָיָה בִזְמַן כַּלִּיפוּתוֹ שֶׁל הִשָׁאם בֶּן עַבְּדֻ־אלְמַלִךְּ¹ אָדָם, יוּנֻס הַסּוֹפֵר שְׁמוֹ, וְהָיָה מְפֻרְסָם. יָצָא בִנְסִיעָה לְדַמֶּשֶׂק, וְעִמּוֹ נַעֲרָה בְתַכְלִית הַיֹּפִי וְהַחֵן. וְהָיָה עָלֶיהָ כָל מַה שֶּׁהִיא זְקוּקָה לוֹ. וְהָיָה עֵרֶךְ מְחִירָה מֵאָה אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן. כְּשֶׁקָּרַב לְדַמֶּשֶׂק חָנְתָה הַשַּׁיָּרָה לְיַד פֶּלֶג מַיִם וְחָנָה הוּא לְיַד עֵבֶר מֵעֶבְרֵי הַפֶּלֶג וְנָטַל מִן הַמַּאֲכָל שֶׁהָיָה עִמּוֹ וְהוֹצִיא נֵבֶל שֶׁהָיָה בוֹ יַיִן. וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ, כְּשֶׁבָּחוּר יְפֵה פָנִים וִיפֵה מַרְאֶה הוֹפִיעַ עַל סוּס שָׂרֹק וְעִמּוֹ שְׁנֵי סָרִיסִים. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: "כְּלוּם תְּקַבֵּל אוֹרֵחַ? אָמַר לוֹ: “הֵן”. יָרַד לְיָדוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַשְׁקֵנִי מִמַּשְׁקֶךָ”. הִשְׁקָהוּ. אָמַר לוֹ: “יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לָשִׁיר לָנוּ זֶמֶר?” שָׁר, נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְבֵית־שִׁיר זֶה:

תָּכִיל מִן הַיֹּפִי אֲשֶׁר לֹא יָכִיל בָּשָׂר וָדָם.

בְּאַהֲבָתָהּ גַּם דֶּמַע וּנְדוֹד־שֵׁנָה לִי יִנְעָם.

רָטַט מִגִּיל עַד מְאֹד, וְהִשְׁקָהוּ יוּנֻס כַּמָּה פְּעָמִים עַד שֶׁעֲבָרוֹ יַיִן וְאָמַר: “אֱמֹר לְנַעֲרָתְךָ שֶׁתָּשִׁיר”. שָׁרָה, נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבֵית־שִׁיר זֶה:

בַּת־עֵדֶן, נָבוֹךְ לִבִּי בְּחִנָּהּ.

לֹא עָנָף וְלֹא שֶׁמֶשׁ וְלֹא לְבָנָה.

רָטַט מִגִּיל עַד מְאֹד, וְהִשְׁקָהוּ כַמָּה פְּעָמִים. וְלֹא פָסַק מִשְּׁהוֹת אֶצְלוֹ עַד שֶׁהִתְפַּלְּלוּ שְׁנֵיהֶם תְּפִלַּת הָעֶרֶב. אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “מַה הוֹבִילְךָ לְאֶרֶץ זוֹ?” אָמַר לוֹ: “כְּדֵי לְסַלֵּק חוֹבִי וּלְתַקֵּן מַצָּבִי”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם תִּמְכֹּר לִי נַעֲרָה זוֹ בִּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן?” אָמַר לוֹ: “מַה שֶּאֲנִי זָקוּק לוֹ, מִלְּבַד חֶסֶד אֱלֹהִים, הוּא רַב מִזֶּה”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם תִּמְצָא מוֹעִיל אִם תִּקַּח אַרְבָּעִים אֶלֶף בִּמְחִירָהּ?” אָמַר לוֹ: “בָּזֶה יֵשׁ כְּדֵי לְסַלֵּק חוֹבִי, וַאֲנִי נִשְׁאָר בְּיָדַיִם רֵיקוֹת”. אָמַר לוֹ: “כְּבָר לְקַחְנוּהָ בַּחֲמִשִּׁים אֶלֶף מִן הָאֲדַרְכְּמוֹנִים. וּלְךָ מִלְבַד זֶה לְבוּשׁ וְהוֹצָאוֹת־הַדֶּרֶךְ שֶׁלְּךָ, וַאֲנִי מְשַׁתֵּף אוֹתְךָ בְּמַצָּבִי כָּל זְמַן שְׁהוּתְךָ אֶצְלִי”. אָמַר לוֹ: “מְכַרְתִּיהָ לְךָ”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם מַאֲמִין אַתָּה לִי שֶׁאַמְצִיא לְיָדְךָ מְחִירָהּ מָחָר, וְאֶשָּׂא אוֹתָהּ עִמִּי, אוֹ שֶׁתִּהְיֶה אֶצְלְךָ עַד שֶׁאֲנִי מַמְצִיאוֹ לְךָ מָחָר?” הִשִּׂיאוּ אוֹתוֹ הַשִּׁכָּרוֹן וְהַבּוּשָׁה יַחַד עִם הַפַּחַד מִפָּנָיו לֵאמֹר: “הֵן. מַאֲמִין אֲנִי לְךָ. קַח אוֹתָהּ וֵאלֹהִים יְבָרֵךְ אוֹתְךָ בָהּ”. אָמַר לְאַחַד הַסָּרִיסִים: “שָׂא אוֹתָהּ עַל בֶּהֱמַת־רִכְבְּךָ וּרְכַב מֵאֲחוֹרֶיהָ וְהוֹבֵל אוֹתָהּ”. רָכַב עַל סוּסָתוֹ וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. וְלֹא נֶעֱלַם מֵעֵינֵי הַמּוֹכֵר שָׁעָה, עַד שֶׁהַמּוֹכֵר חָשַׁב בַּדָּבָר וְהֵבִין שֶׁשָּׁגָה בִמְכִירָתוֹ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “מַה זֶּה עָשִׂיתִי שֶׁמָּסַרְתִּי שִׁפְחָתִי לְאָדָם שֶׁאֵינִי מַכִּירוֹ וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא. וַאֲפִלּוּ אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ, כֵּיצַד אֲנִי מַגִּיעַ אֵלָיו?” יָשַׁב מְהַרְהֵר עַד שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַבֹּקֶר, וְנִכְנְסוּ חֲבֵרָיו לְדַמֶּשֶׂק וְיָשַׁב הוּא נָבוֹךְ מִבְּלִי לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה. נִשְׁאַר יוֹשֵׁב עַד שֶׁשָּׂרְפָה אוֹתוֹ הַשֶּׁמֶש וְקָץ בַּיְשִׁיבָה בַמָּקוֹם וּבִקֵּשׁ לְהִכָּנֵס לְדַמֶּשֶׂק.

אָמַר בְּלִבּוֹ: “אִם אֲנִי נִכְנָס, אֵינִי בָטוּחַ מִזֶּה שֶׁהַשָּׁלִיחַ יָבוֹא וְלֹא יִמְצָא אוֹתִי, וְאֶחְטָא לְעַצְמִי חֵטְא שֵׁנִי”. יָשַׁב בְּצֵל חוֹמָה שֶׁהָיְתָה שָׁם. כְּשֶׁפָּנָה הַיּוֹם, קָרַב וּבָא אֵלָיו אֶחָד מִשְּׁנֵי הַסָּרִיסִים שֶׁהָיוּ עִם הַבָּחוּר. כְּשֶׁרָאָהוּ עָבְרָה אוֹתוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵינִי יוֹדֵעַ דָּבָר שֶׁשָּׂמַחְתִּי בוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁשָּׂמַחְתִּי בְאוֹתָהּ שָׁעָה לְמַרְאֵה הַסָּרִיס הַזֶּה”. כְּשֶׁבָּא הַסָּרִיס אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִתְמַהְמַהְתִּי לָבוֹא אֵלֶיךָ”. לֹא אָמַר לוֹ כְּלוּם מִתּוֹךְ אָבְדַּן הָעֶשְׁתּוֹנוֹת שֶׁהָיָה בוֹ. אָמַר לוֹ הַסָּרִיס: “כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה אֶת הָאִישׁ שֶׁלָּקַח אֶת הַנַּעֲרָה?” אָמַר לוֹ: “לָאו”. אָמַר לוֹ: “הוּא אַלְוַלִיד בֶּן סַהְל יוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר”. שָׁתַק לְמִשְׁמַע הַדָּבָר. אָמַר לוֹ: “קוּם וּרְכַב”. וְהָיְתָה עִמּוֹ בֶהֱמַת־רְכִיבָה. הִרְכִּיבוֹ עָלֶיהָ וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְחָצֵר. נִכְנְסוּ אֵלֶיהָ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה, זִנְּקָה אֵלָיו וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לָהּ: “מֶה הָיָה מֵעִנְיָנֵךְ עִם זֶה שֶׁקָּנָה אוֹתָךְ?” אָמְרָה: “הוֹשִׁיבַנִי בְחָצֵר זֶה וְצִוָּה לָתֵת לִי כָל מַה שֶּׁאֲנִי זְקוּקָה לוֹ”. יָשַׁב אֶצְלָהּ שָׁעָה, וְהִנֵּה סָרִיס בַּעַל־הֶחָצֵר בָּא אֵלָיו, וְאָמַר לוֹ: “קוּם”. קָם עִמּוֹ, וְהִכְנִיס אוֹתוֹ אֶל אֲדוֹנָיו, וּמְצָאוֹ שֶׁהוּא אוֹרְחוֹ שֶׁל אֶתְמוֹל. רָאָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא־מַלְכוּת. אָמַר לוֹ: “מִי אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “יוּנֻס הַסּוֹפֵר”. אָמַר לוֹ: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ. נִכְסַפְתִּי לִרְאוֹת פָּנֶיךָ, שֶׁכְּבָר שָׁמַעְתִּי עַל אוֹדוֹתֶיךָ. וְכֵיצַד הָיְתָה לִינָתְךָ הַלַּיְלָה הַזֶּה?.” אָמַר לוֹ: “בְּטוֹב. יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עֹז”. אָמַר לוֹ: "אֶפְשָׁר הִתְחָרַטְתָּ עַל מַה שֶּׁיָצָא מִמְּךָ תְּמוֹל, וְאָמַרְתָּ בְּלִבְּךָ: ‘מָסַרְתִּי נַעֲרָתִי לְאָדָם שֶׁאֵינִי מַכִּירוֹ וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֶת שְׁמוֹ וְלֹא מֵאֵיזוֹ אֶרֶץ הוּא’ ". אָמַר לוֹ: “יִשְׁמְרֵנִי אֱלֹהִים, הָאֶמִיר, מֵהִתְחָרֵט עַל כָּךְ. וְאִלּוּ הָיִיתִי נוֹתְנָהּ לְךָ בְמַתָּנָה, הָיְתָה זוֹ הַפְּחוּתָה שֶׁבַּמַּתָּנוֹת שָׁאַתָּה רָאוּי לָהֶן”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁיּוּנֻס הַסּוֹפֵר אָמַר לַאלְוַלִיד בֶּן־סַהְל: “יִשְׁמְרֵנִי אֱלֹהִים מֵהִתְחָרֵט עַל כָּךְ. וְאִלּוּ הָיִיתִי נוֹתְנָהּ לְךָ בְמַתָּנָה, הָאֶמִיר, הָיְתָה זוֹ הַפְּחוּתָה שֶׁבַּמַּתָּנוֹת, שֶׁאַתָּה רָאוּי לָהֶן. וְאֵין הַנַּעֲרָה הַזּוֹ שׁוֹוָה כְלוּם בְּיַחַס לְמַעֲלָתְךָ”. אָמַר לוֹ אַלְוַלִיד: "חֵי־אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי הִתְחָרַטְתִּי עַל שֶׁלְּקַחְתִּיהָ מִמְּךָ וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי: “הֲרֵי זֶה אָדָם זָר שֶׁאֵין הוּא מַכִּיר אוֹתִי, וְהִמַּמְתִּי אוֹתוֹ וְנָהַגְתִּי בוֹ בְלִי יִשּׁוּב־הַדַּעַת בְּהִזְדָּרְזִי לָקַחַת אֶת הַנַּעֲרָה. כְּלוּם זוֹכֵר אַתָּה מַה שֶּׁהָיָה בֵינֵינוּ?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לִי: “כְּלוּם מוֹכֵר אַתָּה אוֹתָהּ לִי בַחֲמִשִּׁים אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר: “הַנַּעַר, תֵּן הֵנָּה אֶת הַמָּמוֹן”. הִנִּיחַ אוֹתוֹ לְפָנָיו. שׁוּב אָמַר: “הַנַּעַר, הָבֵא אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר”. הֵבִיא אוֹתָם. אָמַר לוֹ: “זֶהוּ מְחִיר נַעֲרָתְךָ. אָסְפֵהוּ אֵלֶיךָ. וַהֲרֵי אֶלֶף דִּינָר אֵלֶּה הֵם בְּעַד מַחְשַׁבְתְּךָ הַטּוֹבָה עָלֵינוּ, וְאֵלֶּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת הַדִּינָר לְהוֹצָאוֹת הַדֶּרֶךְ שֶׁלְּךָ וּלְמַתָּנוֹת שֶׁתִּקְנֶה לִבְנֵי־בֵיתְךָ. מְרֻצֶּה אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “מְרֻצֶּה אֲנִי”. נָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו וְאָמַר לוֹ: “כְּבָר מִלֵּאתָ אֶת עֵינַי וְאֶת יָדִי וְאֶת לִבִּי”. אָמַר לוֹ אַלְוַלִיד: “חֵי־אֱלֹהִים עֲדַיִן לֹא הִתְיַחַדְתִּי עִמָּהּ וְלֹא שָׁמַעְתִּי זִמְרָתָהּ. הָבִיאוּ אוֹתָהּ אֵלַי”. בָּאָה וְצִוָּה אוֹתָהּ לָשֶׁבֶת, וְיָשְׁבָה. אָמַר לָהּ: “זַמְּרִי”. נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי, זוֹ אֲשֶׁר כָּל הַיֹּפִי כֻלּוֹ נָטְלָה,

הוֹי נְעִימַת הַגִּנְדּוּר וְכָל מַעֲלָה.

עַל יֹפִי בְחֵלֶק תֻּרְכִּיִּים וְעַרְבִים עָלָה,

אַךְ בְּכֻלָּן אֵין כְּעָפְרָתִי מְשָׁלָהּ.

יָפָה, לְאוֹהֵב הַטִּי נָא חַסְדֵּךְ,

וְלוּ בְחֶזְיוֹן לַיְלָה יֶחֱזֶה דְמוּתֵךְ.

יִנְעֲמוּ לִי מִיָּדֵךְ חֶרְפָּתִי וּקְלוֹנִי,

וּנְדוֹד שְׁנַת לֵילוֹתַי יֶעֱרַב לְעֵינִי.

וְאֵין אֲנִי רִאשׁוֹן נִטְרְפָה דַעְתּוֹ בִגְלָלֵךְ.

כַּמָּה לְפָנַי מִן הַגְּבָרִים הָרְגָה יָדֵךָ.

בָּךְ רָצִיתִי מִן הָעוֹלָם חֶלְקִי, גוֹרָלִי.

אָכֵן מִנַּפְשִׁי וְהוֹנִי אַתְּ יְקָרָה לִי.

רָטַט מִגִּיל עַד מְאֹד, וְהִלֵּל אֶת יְפִי תַרְבּוּתוֹ שֶׁל יוּנֻס וְלַמְּדוֹ אוֹתָהּ. אַחַר אָמַר: “נַעַר, הַגֵּשׁ לוֹ בֶּהֱמַת־רְכִיבָה עַל אֻכָּפָהּ וְכֵלֶיהָ לְרִכְבּוֹ וּפִרְדָּה לָשֵׂאת חֲפָצָיו”. וְאָמַר לְיוּנֻס: “כְּשֶׁתַּגִּיעַ אֵלֶיךָ הַשְּׁמוּעָה שֶׁהִגַּעְתִּי לְשִׁלְטוֹן, אֲמַלֵּא אֶת יָדֶיךָ כָּל טוּב, וְאָרִים מַעֲלָתְךָ וְאַעֲשִׁיר אוֹתְךָ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ”. סִפֵּר יוּנֻס, אָמַר: "לָקַחְתִּי אֶת הַמָּמוֹן וְהָלַכְתִּי. וּכְשֶׁעָבְרָה לְיָדוֹ הַכַּלִּיפוּת, נָסַעְתִּי אֵלָיו, וּמִלֵּא הַבְטָחָתוֹ לִי וְהוֹסִיף לְכַבְּדֵנִי. וְהָיִיתִי עִמּוֹ בַּשְּׂמָחוֹת וּבְמַעֲלַת הַכָּבוֹד. וְרָחַב מַצָּבִי וְנִתְרַבָּה הוֹנִי וְהָיוּ לִי אֲחֻזּוֹת וּמָמוֹן מַה שֶּׁיַּסְפִּיק לִי עַד מוֹתִי וְיַסְפִּיק לְיוֹרְשִׁי אַחֲרַי. וְלֹא פָסַקְתִּי לִהְיוֹת עִמּוֹ עַד שֶׁנֶּהֱרַג, רַחֲמֵי אֱלֹהִים עָלָיו.

וּמְסַפְּרִים

סִפְּרוּ שֶׁנְּשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הָארוּן אַלרְרַשִׁיד עָבַר בְּאַחַד הַיָּמִים וּבְחֶבְרָתוֹ גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי, וְרָאָה מִסְפַּר בָּנוֹת שׁוֹאֲבוֹת מַיִם. סָר אֲלֵיהֶן מְבַקֵּשׁ לִשְׁתּוֹת. וְהִנֵּה אַחַת מֵהֶן פּוֹנָה אֲלֵיהֶם נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אִמְרִי לִדְמוּת־חֶזְיוֹנֵךְ לִנְטוֹת

מֵעַל מִשְׁכָּבִי בְּעֵת שֵׁנוֹת,

לְמַעַן אָנוּחַ, וְתִדְעַךְ תִּכְבֶּה

אֵשׁ מִתְלַקַּחַת בַּעֲצָמַי תִּרְבֶּה.

חוֹלֶה אָנוּשׁ, יָדַיִם תַּהֲפֹכְנָה אוֹתוֹ

עֲלֵי יָצוּעַ מֵחָלְיוֹ אֲשֶׁר בּוֹ.

כְּלוּם אֵינִי כַּאֲשֶׁר יְדַעְתִּנִי? הַאֻמְנָם

מֵאִחוּד אִתֵּךְ עוֹלָמִית אֱהִי מָחֳרָם?

מָצְאוּ בְעֵינֵי הַכַּלִּיף חֵן יָפְיָהּ וְצַחוּת לְשׁוֹנָהּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע הַכַּלִּיף בָּתֵי־שִׁיר אֵלֶּה מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו יָפְיָהּ וְצַחוּת לְשׁוֹנָהּ, וְאָמַר לָהּ: “בַּת־נָדִיב, כְּלוּם שִׁיר זֶה אַתְּ אָמַרְתְּ אוֹתוֹ אוֹ מִפִּי אֲחֵרִים הֶעְתַּקְתְּ אוֹתוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “אֲנִי הוּא שֶׁאֲמַרְתִּיו”. אָמַר לָהּ: “אִם דְּבָרַיִךְ הוּא, הַחֲזִיקִי בַתֹּכֶן וְשַׁנִּי אֶת הַחֲרוּז”. נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר וְאָמְרָה:

אִמְרִי לִדְמוּת חֶזְיוֹנֵךְ וְתֵט נָא

מֵעַל מִשְׁכָּבִי בְּעֵת שֵׁנָה

לְמַעַן אָנוּחַ, וְנָשְׁתָה וְדָעֲכָה

אֵשׁ בְּתוֹךְ גֵּוִי הִתְלַקְּחָה.

חוֹלֶה, תַּהֲפֹךְ בּוֹ יָד, אֵין אוֹנִים

מֻטָּל עֲלֵי יָצוּעַ שֶׁל יְגוֹנִים.

כְּלוּם אֵינִי כַּאֲשֶׁר יְדַעְתִּנִּי. הַאָכֵן

אִחוּדֵךְ מְחִיר בּוֹ יִנָּתֵן?

אָמַר לָהּ: “וְאַף זֶה גָנוּב”. אָמְרָה לוֹ: “לֹא כִי דְבָרַי הֵם”. אָמַר לָהּ: “אִם דְּבָרַיִךְ הֵם, הַחֲזִיקִי בַתֹּכֶן וְשַׁנִּי אֶת הַחֲרוּז”. אָמְרָה:

אִמְרִי לִדְמוּת חֶזְיוֹנֵךְ וְתָסוּר

מֵעַל מִשְׁכָּבִי עֵת לִשְׁכַּב אָסוּר,

לְמַעַן אָנוּחַ וְכָבְתָה

אֵשׁ בְּתוֹךְ קְרָבַי לָהֲטָה.

חוֹלֶה אָנוּשׁ תַּהֲפֹךְ בּוֹ יָד

עֲלֵי יָצוּעַ שֶׁל שֵׁנָה תִּדַּד,

כְּלוּם אֵינִי כַּאֲשֶׁר יְדַעְתִּנִּי. כְּלוּם

לְאִחוּדֵךְ יֵשׁ לוֹ תַשְׁלוּם?

אָמַר לָהּ: “וְאַף זֶה גָנוּב”. אָמְרָה לוֹ: “לֹא כִי דְבָרַי הֵם”. אָמַר לָהּ: “אִם דְּבָרַיִךְ הוּא, הַחֲזִיקִי בַתֹּכֶן וְשַׁנִּי אֶת הַחֲרוּז”.

אֱמֹר לִדְמוּת חֶזְיוֹנֵךְ, תֵּשְׁט וְזָעָה

מֵעַל מִשְׁכָּבִי עֵת אֶרְגָּעָה,

לְמַעַן אָנוּחַ וְתִכְבֶּה וְתִדְעַךְ

אֵשׁ תִּתְלַהֵט בִּצְלָעַי תִּתְהַלַּךְ.

חוֹלֶה אָנוּשׁ תַּהֲפֹךְ בּוֹ יָד

עֲלֵי יָצוּעַ בִּדְמָעוֹת רֻפַּד.

כְּלוּם אֵינִי כַּאֲשֶׁר יָדַעְתְּ מְאֹד,

הַאִם אִחוּדֵךְ לֹא יַחֲזוֹר עוֹד?

אָמַר לָהּ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים: “מִמִּי לְשֵׁבֶט זֶה אַתְּ?” אָמְרָה לוֹ: “מִן הָאֹהֶל הָעוֹמֵד בַּתָּוֶךְ בּוֹ וְהָרָם לְעַמּוּדִים בְּתוֹכוֹ”. הֵבִין נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים שֶׁהִיא בַּת רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט. אָמְרָה לוֹ: “וְאַתָּה מֵאֵי־אֵלֶּה רוֹעֵי סוּסִים אַתָּה?” אָמַר לָהּ: “מִן הָעֵץ הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר שֶׁבָּהֶם וּמִן הַפְּרִי הַגָּמֵל בְּיוֹתֵר”. נָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמְרָה לוֹ: “יְאַמֵּץ יָדֶיךָ אֱלֹהִים, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. וּבֵרְכָה אוֹתוֹ וְהִסְתַּלְּקָה עִם בְּנוֹת הָעַרְבִים. אָמַר הַכַּלִּיף לְגַ’עְפָר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂא אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה”. פָּנָה גַ’עְפָר אֶל אָבִיהָ וְאָמַר לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים מְבַקֵּשׁ אֶת בִּתְּךָ”. אָמַר לוֹ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד. תִּנָּתֵּן בְּמַתָּנָה לִהְיוֹת שִׁפְחָה לְמַעֲלַת מוֹשְׁלֵנוּ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. צִיְּדָה וּנְשָׂאָהּ אֵלָיו, וְנָשָׂא אוֹתָהּ לְאִשָּה וּבָא אֵלֶיהָ. וְהָיְתָה אֶצְלוֹ מִן הַחֲבִיבוֹת עָלָיו בְּנָשָׁיו, וְנָתַן לְאָבִיהָ מַה שֶּׁהֵרִים כְּבוֹדוֹ בֵּין הָעַרְבִים, מִן הַמַּתּוֹת. אַחַר־כָּךְ נִפְטַר אָבִיהָ וְעָבַר לְרַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְהִגִּיעָה לַכַּלִּיף שְׁמוּעַת פְּטִירַת אָבִיהָ. נִכְנַס אֵלֶיהָ עָצוּב. כְּשֶׁרָאַתְהוּ וְהָעֶצֶב נִכָּר בְּפָנָיו, קָמָה וְנִכְנְסָה אֶל חַדְרָהּ, וּפָשְׁטָה מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ מִן הַבְּגָדִים הַמְפֹאָרִים וְלָבְשָׁה בִּגְדֵי־אֵבֶל וְעָרְכָה קִינָה עָלָיו. אָמְרוּ לָהּ: “מַה סִּבַּת זֶה?” אָמְרָה לָהֶם: “אָבִי נִפְטַר”. הָלְכוּ אֶל הַכַּלִּיף וְהוֹדִיעוּ לוֹ. קָם וּבָא אֶצְלָהּ וְשָׁאַל אוֹתָהּ: “מִי הֵבִיא לָךְ שְׁמוּעָה זוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “פָּנֶיךָ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לָהּ: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “מִשּׁוּם שֶׁמִּזְמַן שֶׁאֲנִי נִמְצֵאת אֶצְלְךָ לֹא רְאִיתִיךָ בְכָךְ אֶלָּא בַפַּעַם הַזֹּאת, וְלֹא הָיָה לִי מִי שֶׁאֲפַחֵד עָלָיו אֶלָּא אָבִי לִהְיוֹתוֹ בָא בַיָּמִים. יְחִי רֹאשְׁךָ נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים”. זָלְגוּ עֵינָיו דְמָעוֹת וְנִחֵם אוֹתָהּ בְּכָךְ. נִשְׁאֲרָה מֶשֶׁךְ זְמַן מִתְאַבֶּלֶת עַל אָבִיהָ, וְהָלְכָה אַחֲרָיו. רַחֲמֵי אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם גַּם יָחַד.

וּמִמַּה שֶּׁמְסֻפָּר

סִפְּרוּ שֶׁנְּשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הָארוּן אַלרְרַשִׁיד נָדְדָה שְׁנָתוֹ בְאוֹתוֹ לַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת. קָם מֵעַל יְצוּעוֹ וְהִתְהַלֵּךְ מִחֶדֶר אֶל חֶדֶר, וְלֹא זוֹ בִלְבַד שֶׁלֹּא פָסַק זַעֲזוּעַ נַפְשׁוֹ, אֶלָּא הָלַךְ וְנִתּוֹסֵף. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, אָמַר: “הָבִיאוּ אֵלַי אֶת אַלְאַצְמַעִי”¹. יָצָא הַסָּרִיס אֶל הַשּׁוֹעֲרִים וְאָמַר: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים שׁוֹלֵחַ לָכֶם לֵאמֹר שֶׁתִּשְׁלְחוּ לִקְרֹא אֶת אַלְאַצְמַעִי”. כְּשֶׁבָּא, הוֹדִיעוּ לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים וְצִוָּה לְהַכְנִיסוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ וּבֵרְכוֹ לְבוֹאוֹ וְאָמַר לוֹ: “אַלְאַצְמַעִי, מְבַקֵּש אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתְּסַפֵּר לִי אֶת הַמֵּיטָב מִמַּה שֶּׁשָּׁמַעְתָּ בִּדְבַר הַנָּשִׁים וְשִׁירֵיהֶן”. אָמַר לוֹ: "שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא. רַבּוֹת שָׁמַעְתִּי, וְאוּלָם לֹא מָצְאוּ חֵן בְּעֵינַי אֶלָּא שְׁלֹשָה בָתֵּי־שִׁיר שֶׁנָּשְׂאוּ בָהֶם קוֹלָן שָֹלֹש נְעָרוֹת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלְאַצְמַעִי אָמַר לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים: “רַבּוֹת שָׁמַעְתִּי, וְאוּלָם לֹא מָצְאוּ חֵן בְּעֵינַי אֶלָּא שְׁלֹשָה בָתֵּי־שִׁיר שֶׁנָּשְׂאוּ בָהֶם קוֹלָן שָׁלֹש נְעָרוֹת”. אָמַר לוֹ: “סַפֵּר לִי סִפּוּרָן”. אָמַר לוֹ: "דַּע, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁשָּׁהִיתִי שָׁנָה בְּבָצְרָה. וְתָקַף אוֹתִי חֹם־הַצָּהֳרַיִם וּבִקַּשְׁתִּי לִי מְקוֹם צֵל שֶׁאָנוּחַ בּוֹ בַצָּהֳרַיִם וְלֹא מָצָאתִי. וּבְעוֹד אֲנִי פוֹנֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְהִנֵּה סִמְטָה מְקֹרָה מְכֻבֶּדֶת מְטֻאְטֵאת וּמֻרְבָּצָה בְמַיִם וּבָהּ סַפְסָל שֶׁל עֵץ מִתַּחַת לְחַלּוֹן פָּתוּחַ, יָפוּחַ מִמֶּנּוּ רֵיחַ מֹר. נִכְנַסְתִּי לַסִּמְטָה הַמְקֹרָה וְיָשַׁבְתִּי עַל הַסַּפְסָל וּבִקַּשְׁתִּי לְהִשְׂתָּרֵעַ וְלִשְׁכַּב. שָׁמַעְתִּי דִבּוּרָהּ הַמָּתוֹק שֶׁל נַעֲרָה כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: “אַחְיוֹתַי, הֲרֵי יוֹשְׁבוֹת אָנוּ בְיוֹמֵנוּ זֶה דֶרֶךְ שִׁעְשׁוּעַ. בֹּאנָה אֵפוֹא וְנָטִיל שְׁלֹש־מֵאוֹת דִּינָר וְכָל אַחַת מֵאִתָּנוּ תַּגִּיד בַּיִת שֶׁל שִׁיר, וְכָל מִי שֶׁתֹּאמַר אֶת הַבַּיִת הַמָּתוֹק וְהַנָּאֶה בְיוֹתֵר, יִהְיוּ שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת הַדִּינָר בִּשְׁבִילָהּ”. אָמְרוּ לָהּ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. אָמְרָה הַגְּדוֹלָה בָהֶן בֵּית־שִׁיר, וְזֶהוּ:

שָׂשָׂה הָיִיתִי אִלּוּ בִתְנוּמָה מִשְׁכָּבִי בִקֵּר,

וְאִלּוּ בְהָקִיץ בִּקְרַנִי כִּי אָז שַׂשְׂתִּי יוֹתֵר.

אָמְרָה הָאֶמְצָעִית בֵּית־שִׁיר, וְזֶהוּ:

וְאִם כִּי לֹא בִקְּרַתְנִי בַּתְּנוּמָה אֶלָּא דְמוּתוֹ,

אָמַרְתִּי לוֹ: בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ וָאֲבָרֵךְ אוֹתוֹ.

אָמְרָה הַצְּעִירָה בָהֶן בֵּית־שִׁיר, וְזֶהוּ:

נַפְשִׁי וְעַמִּי כַּפָּרַת זֶה לְיָדִי יִשְׁכַּב

כָּל לַיְלָה, אָכֵן מַרְאֵהוּ מִמֹּר יִיטַב.

אָמַרְתִּי: “אִם כְּדוּגְמַת שִׁירָן גַּם חִנָּן, הֲרֵי בְכָל פָּנִים שָׁלֵם הָעִנְיָן”. יָרַדְתִּי מֵעַל הַסַּפְסָל וּבִקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת. וְהִנֵּה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְיָצְאָה מִתּוֹכָהּ נַעֲרָה, כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: “שֵׁב. הַשֵּׁיךְ”. יָשְׁבְתִּי שֵׁנִית עַל הַסַּפְסָל וְיָשְׁבָה הִיא וּמָסְרָה לִי עָלֶה שֶׁל נְיָר. רָאִיתִי בוֹ כְתָב בְּתַכְלִית הַיֹּפִי, זְקוּפִים הָאַלְפִין וַחֲלוּלִים הַבַּאִין וּמְעֻגָּלִים הַוָּוִין² וְזֶה תָּכְנָהּ: “מוֹדִיעִים אָנוּ לַשֵּׁיךְ – יַאֲרִיךְ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יָמָיו ־ שֶׁאָנוּ שָׁלֹשׁ נְעָרוֹת אֲחָיוֹת יָשַׁבְנוּ דֶרֶךְ שִׁעְשׁוּעַ, וְהֵטַלְנוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת דִּינָר וְהִתְנֵינוּ שֶׁכָּל מִי שֶׁתֹּאמַר אֶת בֵּית־הַשִּׁיר הַנָּעִים וְהַיָּפֶה בְּיוֹתֵר, לָהּ יִהְיוּ שְׁלֹש מֵאוֹת הַדִּינָר. וְשַׁתְנוּ אוֹתְךָ לְשׁוֹפֵט בַּדָּבָר. שְׁפֹט כְּפִי שָׁאַתָּה רוֹאֶה, וְשָׁלוֹם”. אָמַרְתִּי לַנַּעֲרָה: “הָבִיאִי לִי קֶסֶת וּנְיָר”. נֶעְדְּרָה זְמַן מֻעָט וְהוֹצִיאָה לִי קֶסֶת מְצֻפָּה כֶסֶף וְקֻלְמוֹס מְצֻפֶּה זָהָב וְכָתַבְתִּי בָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֲסַפֵּר עַל שָׁלֹש יָפוֹת, פַּעַם שָׂחוּ בֵינָן,

בְּשִׂיחַת גֶּבֶר אֲשֶׁר רַבּוֹת נָשָׂא וּבְחָנָן.

שָׁלֹש כַּבְּקָרִים בַּשַּׁחַר לְעֵת אוֹר,

כָּבְשׁוּ לֵב חוֹשֵׁק בְּנֹעַם הַמָּקוֹר.

הִתְבּוֹדְדוּ, וּכְבָר יָשְׁנוּ עֵינַיִם מְרַגְּלוֹת

סָרוֹת לִרְאוֹת, וּכְבָר פָּרְשׁוּ לְעַצְמָן נִבְדָּלוֹת.

וַתְּגַלֶּינָה אֲשֶׁר תַּצְפִּינֶינָה בְּתוֹךְ קֶרֶב, גַלּוֹת,

וַתִּבְחַרְנָה לָהֶן הַשִּׁיר לְמִשְׂחָק וּמַהֲתַלּוֹת.

וַתֹּאמַר חֲבִיבָה יְהִירָה וִיקָרָה

בִּבְרַק שִׁנֶּיהָ מְחַיֶּכֶת מִנֹּעַם דְּבָרָהּ:

"שָׂשָׂה הָיִיתִי אִלּוּ בִתְנוּמָה מִשְׁכָּבִי בִקֵּר

וְאִלּוּ בְהָקִיץ בִּקְּרַנִי, כִּי אָז שַׂשְׂתִּי יוֹתֵר"

וְכַאֲשֶׁר נִגְמַר אֲשֶׁר בְּהִצְטַחֵק פֵּאֲרָה,

נָשְׁמָה הָאֶמְצָעִית וְנִרְגֶּשֶׁת אָמְרָה:

"וְאִם כִּי לֹא בִקְרַתְנִי בַּתְּנוּמָה אֶלָּא דְמוּתוֹ

אָמַרְתִּי לוֹ “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ” וָאֲבָרֵךְ אוֹתוֹ".

אַךְ הַצְּעִירָה הֵיטִיבָה וְאָמְרָה לְעֻמָּתָה

בְּמַבָּע מָלֵא כִסּוּפִים וּמְתִיקוּת אֲשֶׁר לָהּ:

"נַפְשִׁי וְעַמִּי כַּפָּרַת זֶה לְיָדִי יִשְׁכַּב

כָּל לַיְלָה, אָכֵן מַרְאֵהוּ מִמֹּר יִיטַב".

וְכַאֲשֶׁר תִּכַּנְתִּי אֶת אֲשֶׁר אָמָרוּ, וּמִלְּפָנַי

הַמִּשְׁפָּט יָצָא, לֹא הִנַּחְתִּי לְמֵבִין דָּבָר לִצְחֹק עָלַי,

לִזְכוּת הַקְּטַנָּה בָהֶן בַּשִּׁיר הִכְרַעְתִּי,

כִּי אֲשֶׁר אָמְרָה קָרוֹב לָאֱמֶת בְּיוֹתֵר, נוֹכַחְתִּי.

אָמַר אַלְאַצְמַעִי: "וּמָסַרְתִּי אֶת הַנְּיָר לַנַּעֲרָה. כְּשֶׁעָלְתָה, הִתְבּוֹנַנְתִּי לַגְּזוֹזְטְרָה, וְהִנֵּה רִקּוּד וּמְחִיאַת־כַּפַּיִם וְרַעַשׁ גֵּיהִנֹּם. אָמַרְתִּי: “אֵין לִי לִשְׁהוֹת כָּאן יוֹתֵר”. וְיָרַדְתִּי מֵעַל הַסַּפְסָל וּבִקַּשְׁתִּי לְהִסְתַּלֵּק, וְהִנֵּה הַנַּעֲרָה קוֹרְאָה אֵלַי וְאוֹמֶרֶת: “שֵׁב אַלְאַצְמַעִי”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמִי הוֹדִיעַ לָךְ שֶׁאַלְאַצְמַעִי אֲנִי?” אָמְרָה: “שֵׁיךְ, אִם נֶעֱלַם מִמֶּנּוּ שְׁמֶךָ, הֲרֵי לֹא נֶעֱלַם מֵאִתָּנוּ כֹּשֶר־שִׁירֶךָ”. יָשַׁבְתִּי. נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְיָצְאָה מִתּוֹכָהּ הָרִאשׁוֹנָה הַנַּעֲרָה שֶׁזָּכְתָה בַפְּרָס, וּבְיָדָהּ צַלַּחַת עִם פֵּרוֹת וְצַלַּחַת עִם מִינֵי־מְתִיקָה. טָעַמְתִּי מִן הַפְּרִי וּמִן הַמְּתִיקוֹת וְהוֹדֵיתִי לָהּ עַל מַעֲשָׂהּ, וּבִקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת. וְהִנֵּה הַנַּעֲרָה קוֹרְאָה וְאוֹמֶרֶת: “שֵׁב אַלְאַצְמַעִי”. נָשָׂאתִי עֵינַי אֵלֶיהָ וְרָאִיתִי כַף־יָד וְרֻדָּה בְּתוֹךְ שַׁרְווּל מִצֶּבַע הַכַּרְכֹּם, וְנִצְטַיֵּר לִי כַּיָּרֵחַ הַמַּזְהִיר מִתַּחַת לַעֲנָנִים. הֵטִילָה צְרוֹר וּבוֹ שְׁלֹש מֵאוֹת דִּינָר, וְאָמְרָה: “זֶה לִי הוּא, וּמֵאִתִּי לְךָ מַתָּנָה לְפִי הַמִּשְׁפָּט שֶׁחָרַצְתָּ”. אָמַר לוֹ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים: “מִשּׁוּם מַה הִכְרַעְתָּ לִזְכוּת הַקְּטַנָּה שֶׁבָּהֶן?” אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, יַאֲרִיךְ אֱלֹהִים יָמֶיךָ, מִשּׁוּם שֶׁהַגְּדוֹלָה בָּהֶן אָמְרָה: ‘שָׂשָׂה הָיִיתִי אִלּוּ בִתְנוּמָה מִשְׁכָּבִי בִקֵּר’, וְהוּא מֻגְבָּל תָּלוּי בִּתְנָאי, שֶׁאֶפְשָׁר יִתְמַלֵּא וְאֶפְשָׁר לֹא יִתְמַלֵּא. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָאֶמְצָעִית, הִנֵּה עָבְרָה עָלֶיהָ דְמוּת בִּשְׁנָתָהּ. אַךְ בְּבֵית־שִׁיר הַקְּטַנָּה, סִפְּרָה שֶׁהִיא נִפְגְשָׁה בוֹ בֶּאֱמֶת וְהֵרִיחָה רֵיחַ הַמֹּר מִמֶּנּוּ, וְנָתְנָה כַפָּרָתוֹ אֶת עַצְמָהּ וְאֶת מִשְׁפַּחְתָּהּ. וְאֵין אָדָם נוֹתֵן כַּפָּרָה אֶת נַפְשׁוֹ לְאָדָם אֶלָּא אִם כֵּן הוּא יָקָר לוֹ מֵעַצְמוֹ”. אָמַר לוֹ הַכַּלִּיף: “יָפֶה דַנְתָּ, אַצְמַעִי”. וּמָסַר לוֹ שְׁלֹש מֵאוֹת דִּינָר כְּפִי סִפּוּרוֹ.

וְסִפְּרוּ עוֹד

סִפְּרוּ שֶׁאַבּוּ אִסְחָאק אִבְּרָאהִים אַלְמַוְצִלִי אָמַר: "בִּקַּשְׁתִּי מֵאֵת אַלרְרַשִׁיד שֶׁיִּתֵּן לִי רְשׁוּת יוֹם מִן הַיָּמִים לְבַלּוֹת לְבַדִּי עִם בְּנֵי־בֵיתִי וִידִידַי, וְנָתַן לִי רְשׁוּת לְיוֹם הַשַּׁבָּת. בָּאתִי אֶל מְעוֹנִי וְנִגַּשְׁתִּי לְהָכִין מַאֲכָלִי וּמַשְׁקִי וְכָל מַה שֶׁאֲנִי זָקוּק לוֹ, וְצִוִּיתִי אֶת הַשּׁוֹעֲרִים לִנְעֹל אֶת הַדְּלָתוֹת וְשֶׁלֹא לָתֵת רְשׁוּת לְמִי שֶׁהוּא לְהִכָּנֵס אֵלַי. בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּחַדְרִי וְנָשַׁי מִסָּבִיב לִי, וְהִנֵּה זָקֵן בַּעַל הַדְרַת־פָּנִים וְחֵן לְפָנַי, וְעָלָיו בִּגְדֵי לָבָן וְכֻתֹּנֶת עֲדִינָה, וְעַל רֹאשׁוֹ סוּדָר שֶׁלּוֹבְשִׁים אוֹתוֹ אַנְשֵׁי דָת עַל גַּבֵּי הַצְּנִיפָה וּבְיָדוֹ מַטֶּה שֶׁיָּדִיתוֹ כֶסֶף, וְרֵיחַ בְּשָׂמִים יָפוּחַ מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁמִּלֵּא אֶת כָּל הַבַּיִת וְהַמִּסְדְּרוֹן. עוֹרֵר בְּתוֹכִי זַעַם עַל שֶׁנִּכְנַס אֵלַי, וּבִקַּשְׁתִּי לְגָרֵשׁ אֶת הַשּׁוֹעֲרִים. נָתַן לִי שָׁלוֹם בָּאֹפֶן הַנָּאֶה בְיוֹתֵר, וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם, וְצִוִּיתִיו לָשֶׁבֶת, וְיָשַׁב. הִתְחִיל מְסַפֵּר לִי סִפּוּרֵי עַרְבִים וְשִׁירֵיהֶם, עַד שֶׁעָבַר מַה שֶּׁהָיָה בִי מִן הַכַּעַס, וְדִמִּיתִי שֶׁנְּעָרַי שָׁקְדוּ לְשַׂמְּחֵנִי בָזֶה שֶׁהִכְנִיסוּ שֶׁכְּמוֹתוֹ בִגְלַל תַּרְבּוּתוֹ וְנִמּוּסָיו הַיָּפִים. אָמַרְתִּי לוֹ: “רְצוֹנְךָ בְּמַאֲכָל?” אָמַר לִי: “אֵין לִי חֵפֶץ בּוֹ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “וּבְמַשְׁקֶה?” אָמַר לִי: “כְּפִי רְצוֹנְךָ”. שָׁתִיתִי רוֹטֶל מַשְׁקֶה וְהִשְׁקִיתִיו כָּזֹאת. אָמַר לִי: “אַבּוּ אִסְחָאק, רְצוֹנְךָ לָשִׁיר לָנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁנִּשְׁמַע מֵאוּמָנוּתְךָ שֶׁעָלִיתָ בָהּ עַל הֲמוֹנֵי־עָם וְעַל יְחִידֵי הַסְּגֻלָּה?” הִרְגִּיזוּ אוֹתִי דְבָרָיו, וְאוּלָם הִבְלַגְתִּי עַל רָגְזִי וְנָטַלְתִּי אֶת כְּלֵי־הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, וּפָרַטְתִּי עָלָיו וְזִמַּרְתִּי. אָמַר לִי: “הֵיטַבְתָּ, אִבְּרָאהִים”. אָמַר אִבְּרָאהִים: "וְנִתְרַבָּה כַעֲסִי יוֹתֵר וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “לֹא הִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶּׁעָשָׂה, בָּזֶה שֶׁנִּכְנַס מִבְּלִי רְשׁוּת וְהִטְרִיחַ אוֹתִי, עַד שֶׁקְּרָאנִי בִשְׁמִי, כְּאִלּוּ נִבְעָר מִדַּעַת כֵּיצַד לִפְנוֹת אֵלַי בְּדַבְּרוֹ”¹.

הוֹסִיף וְאָמַר: “כְּלוּם עִמְךָ לְהוֹסִיף עוֹד, שֶׁנִּגְמָלְךָ טוֹב עַל כָּךְ.” קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי אֶת הַמַּתְלָאָה וְנָטַלְתִּי אֶת הָעוּד וְזִמַּרְתִּי, וְנָתַתִּי דַעְתִּי עַל מַה שֶּׁזִּמַּרְתִּי, וּבִצַּעְתִּי אוֹתוֹ בִשְׁלֵמוּת, מִשּׁוּם זֶה שֶׁאָמַר: “נִגְמֹל לְךָ טוֹבָה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁש מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאַבּוּ־אִסְחָאק סִפֵּר: אַחֲרֵי שֶׁאָמַר לִי הַזָּקֵן: “כְּלוּם יֵשׁ עִמְּךָ לְהוֹסִיף עוֹד, שֶׁנִּגְמָלְךָ טוֹב עַל כָּךְ”. קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי אֶת הַמַּתְלָאָה וְנָטַלְתִּי אֶת הָעוּד וְזִמַּרְתִּי וְנָתַתִּי דַעְתִּי עַל מַה שֶּׁזִּמַּרְתִּי וּבִצַּעְתִּי אוֹתוֹ בִשְׁלֵמוּת מִשּׁוּם זֶה שֶׁאָמַר: “נִגְמָלְךָ טוֹב עָלָיו”. רָטַט מִגִּיל וְאָמַר: “הֵיטַבְתָּ אֲדוֹנִי”. הוֹסִיף וְאָמַר לִי: “כְּלוּם תַּרְשֶׁה לִי לְזַמֵּר?” אָמַרְתִּי לוֹ: “כִּרְצוֹנְךָ”, שֶׁכֵּן חֲשַׁבְתִּיו לְחַלָּשׁ בְּשִׂכְלוֹ, בְּבַקְּשׁוֹ לְזַמֵּר בְּמַעֲמָדִי אַחֲרֵי מַה שֶּׁשָּׁמַע מִמֶּנִּי. נָטַל אֶת הָעוּד וּפָרַט עָלָיו, עַד שֶׁנִּדְמֶה לִי, חֵי־אֱלֹהִים, שֶׁהָעוּד עַצְמוֹ מְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן עַרְבִית צַחָה בְקוֹל יָפֶה וְנָאֶה. וְהִתְחִיל מְזַמֵּר בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וְלִי כָבֵד נָגוּעַ, מִי לִי בִמְחִיר

כָּבֵד לֹא נֻגַּע אוֹתוֹ יָמִיר?

בְּנֵי־אָדָם סֵרְבוּ לִי מֵאֲנוּ קְנוֹתוֹ,

כִּי מִי יִקְנֶה בִּמְחִיר בָּרִיא דָּבָר בּוֹ מַחֲלָתוֹ?

אֵאָנַח מִתְּשׁוּקָה אֲשֶׁר בְּתוֹךְ צְלָעַי

אַנְחַת, אֶנְקַת פָּצוּעַ שָׁתָה יַיִן בְּלִי דַי.

אָמַר אַבּוּ אִסְחָאק: "וְהָיִיתִי מְדַמֶּה שֶׁהַדְּלָתוֹת וְהַכְּתָלִים וּכָל מַה שֶּׁבַּבַּיִת עוֹנִים לְעֻמָּתוֹ וּמְזַמְּרִים עִמּוֹ, לִיפִי קוֹלוֹ, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁנִּדְמֶה הָיָה לִי שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת אֲבָרַי וּבְגָדַי עוֹנִים לְעֻמָּתוֹ, וְנִשְׁאַרְתִּי נִדְהָם וְלֹא יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר וְלֹא לָנוּעַ בִּגְלַל זֶה שֶׁנִּתְרַגֵּשׁ לִבִּי. הוֹסִיף וְזִמֵּר בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי יוֹנֵי הַשִּׁפּוּעַ חָזְרוּ לִמְקוֹמוֹתֵיהֶן,

שֶׁלִּבִּי אָבֵל מִשְּׁמֹעַ קוֹלוֹתֵיהֶן.

וַתָּשֹׁבְנָה אֶל הַיַּעַר וַיְמִיתוּנִי כִּמְעָט,

וָאֲגַל כִּמְעַט סוֹדִי עִמִּי לָאַט.

קָרְאוּ לַאֲשֶׁר רָחַק הוֹמוֹת הוֹגוֹת,

כְּאִלּוּ שִׁגָּעוֹן תּוֹכָן אוֹ בַיַּיִן שׁוֹגוֹת.

לֹא רָאֲתָה עֵינִי יוֹנִים מְשָׁלָן,

תִּבְכֶּינָה מִבְּלִי אֲשֶׁר תִּדְמַע עֵינָן.

הוֹסִיף וְזִמֵּר בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי רוּחַ־קַלָּה, עֵת מִנַגְ’ד² נָשְׁבָה,

בּוֹאֵךְ לַיְלָה עַל כְּאֵבִי כְּאֵב הִרְבָּה.

בְּזֹהַר־הַבֹּקֶר יוֹנִים הוֹפִיעוּ

עַל עֳפָאֵי עֲרָבָה וַהֲדַס הֵרִיעוּ.

בָּכוּ כִבְכּוֹת עֶלֶם עַל אַהֲבָתוֹ יִתְאַבָּל,

וַיְגַלּוּ מִן הַתְּשׁוּקָה אֶת אֲשֶׁר לֹא אֲגַל.

אוֹמְרִים כִּי הָאוֹהֵב עֵת יִתְקָרָב

יָקוּץ, וְהַמֶּרְחָק יְרַפֵּא כְּאֵב־אַהַב.

בַּכֹּל הִתְרַפֵּאנוּ וְלֹא רָפָא אֲשֶׁר בָּנוּ,

אִם כִּי קִרְבַת הֶחָצֵר מֵרָחֲקוֹ טוֹב לָנוּ.

וְאוּלָם קִרְבַת הֶחָצֵר אֵין מוֹעִיל בָּהּ,

אִם לֹא אֲהָבְךָ אֲשֶׁר נַפְשְׁךָ אָהֲבָה.

אַחַר־כָּךְ אָמַר: “אִבְּרָאהִים, שִׁירָה נָא שִׁירָה זוֹ שֶׁשְּׁמַעְתָּהּ, וְהִתְנַהֵל לְפִיהָ בְּזַמֶּרְךָ וְלַמְּדֶנָּה אֶת נַעֲרוֹתֶיךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ? “חֲזֹר לְפָנַי עָלֶיהָ”. אָמַר לִי: “אֵין אַתָּה זָקוּק שֶׁאֶחֱזֹר לְךָ עָלָיו, שֶׁכְּבָר תָּפַסְתָּ אוֹתָהּ וְהִשַּׂגְתָּהּ”. נֶעֱלַם מִלְּפָנַי וְתָמַהְתִּי עָלָיו. קַמְתִּי אֶל חַרְבִּי וְשָׁלַפְתִּי אוֹתוֹ, וְחָזַרְתִּי אֶל דֶּלֶת הָאַרְמוֹן וּמְצָאתִיהָ נְעוּלָהּ. אָמַרְתִּי לַנְּעָרוֹת: “מַה הוּא שֶׁשְּׁמַעְתֶּן?” אָמְרוּ לִי: “שָׁמַעְנוּ אֶת הַזִּמְרָה הַנְּעִימָה וְהַיָּפָה בְּיוֹתֵר”. יָצָאתִי נָבוֹךְ אֶל שַׁעַר הֶחָצֵר וּמְצָאתִיו נָעוּל. שָׁאַלְתִּי אֶת הַשּׁוֹעֲרִים עַל אֹדוֹת הַזָּקֵן. אָמְרוּ לִי: “לֹא נִכְנַס אֵלֶיךָ הַיּוֹם אַף אֶחָד”. חָזַרְתִּי מִתְבּוֹנֵן בְּעִנְיָנוֹ, וְהִנֵּה הוּא מַכְרִיז מִקְּצֵה הֶחָצֵר וְאוֹמֵר: “אֵין כָּל רָעָה לְנֶגְדְּךָ, אַבּוּ־אִסְחָאק אֲנִי אַבּוּ־מֻרְרָה³ הִנֵּנִי, הָיִיתִי רֵעַ־שַׁעֲשׁוּעִים לְךָ הַיּוֹם. אַל תִּבָּהֵל”. רָכַבְתִּי אֶל אַלרְרַשִׁיד וְסִפַּרְתִּי לוֹ הַדָּבָר. הִתְחִיל לִשְׁתּוֹת לְמִשְׁמַע הַשִּׁיר, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁטוּף בִּשְׁתִיָּה, וְאָמַר: “וּלְוַאי שֶׁהָיָה מְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתָנוּ בְעַצְמוֹ פַעַם אַחַת כְּדֶרֶךְ שֶׁשִּׁעֲשַׁע אוֹתְךָ”. צִוָּה לָתֵת לִי מַתָּנָה. נְטַלְתִּיהָ וְנִפְטַרְתִּי מִמֶּנּוּ.

וּמִמַּה שֶׁמְּסֻפָּר

סִפְּרוּ שֶׁמַּסְרוּר הַסָּרִיס אָמַר: "נָדְדָה שְׁנַת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הָרוּן אַלרְרַשִׁיד בְּלַיְלָה אֶחָד נְדוּדִים קָשִׁים, וְאָמַר לִי: “מַסְרוּר, מִי בַשַּׁעַר מִן הַמְּשׁוֹרְרִים?” יָצָאתִי לַפְּרוֹזְדוֹר וּמָצָאתִי אֶת גַ’מִיל בֶן מַעְמָר מִשֵּׁבֶט עֻדְ’רָה. אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵעָנֵה לְהַזְמָנַת נְשִׂיא־ הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לִי: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתוֹ אֲמַלֵּא”. נִכְנַסְתִּי וְנִכְנַס עִמִּי, עַד שֶׁעָמַד לִפְנֵי הָרוּן אַלרְרַשִׁיד. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם בְּבִרְכַּת הַשָּׁלוֹם שֶׁנּוֹתְנִים לַכַּלִּיף. הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְצִוָּהוּ לָשֶׁבֶת. אָמַר לוֹ אַלְרְרַשִׁיד: “גַ’מִיל, כְּלוּם יֵשׁ עִמְּךָ מַשֶּׁהוּ מִן הַמְּאֹרָעוֹת הַתְּמוּהִים?” אָמַר: “הֵן, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. אֵיזֶה מֵהֶם חָבִיב עָלֶיךָ בְּיוֹתֵר מַה שֶּׁרָאִיתִי אוֹתוֹ בְעֵינַי אֲנִי, אוֹ מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי וְשָׁמַרְתִּי בְזִכְרוֹנִי?”. אָמַר לוֹ: “סַפֵּר לִי מַה שֶּׁרָאִיתָ בְּעֵינֶיךָ”. אָמַר לוֹ: “מוּטָב, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. נְטֵה אֵלַי בְּכֻלְּךָ וְהַקְשֵׁב אֵלַי בְּאָזְנֶיךָ”. נָטַל אַלרְרַשִׁיד כַּר שֶׁל דִּיבָג אָדֹם רָקוּם בְּזָהָב וּמְמֻלָּא בְנוֹצוֹת שֶׁל בַּת־הַיַּעֲנָה, וְשָׂם אוֹתוֹ מִתַּחַת לִירֵכָיו וְנִשְׁעָן עָלָיו בְּמַרְפֵּקָיו וְאָמַר: “הָבָה סַפֵּר סִפּוּרְךָ, גַ’מִיל”. אָמַר לוֹ: “דַּע, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁהָיִיתִי נִפְתֶּה וְכָרוּךְ אַחֲרֵי בַּחוּרָה וְאוֹהֵב אוֹתָהּ וְהָיִיתִי נִכְנָס וְיוֹצֵא אֶצְלָהּ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁש מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁעָן נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים עַל כַּר הַדִּיבָג, אָמַר: “הָבָה, סַפֵּר סִפּוּרְךָ, גַ’מִיל”, וְאָמַר לוֹ: "דַּע, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁהָיִיתִי נִפְתֶּה וְכָרוּךְ אַחֲרֵי בַּחוּרָה וְאוֹהֵב אוֹתָהּ וְהָיִיתִי נִכְנָס וְיוֹצֵא אֶצְלָהּ, בִּהְיוֹת שֶׁהִיא הָיְתָה כָּל שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי בָעוֹלָם הַזֶּה, אַחַר־כָּךְ נָסְעוּ בְנֵי־מִשְׁפַּחְתָּהּ אִתָּהּ בִּגְלַל מִעוּט הַמִּרְעֶה. שָׁהִיתִי זְמַן מִבְּלִי לִרְאוֹתָהּ. הִדְרִיכָה הַתְּשׁוּקָה אֶת מְנוּחָתִי וּמְשָׁכַתְנִי אֵלֶיהָ, וְעוֹרְרָה אוֹתִי נַפְשִׁי לִנְסֹעַ אֵלֶיהָ. וּבְלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת טִלְטְלַתְנִי הַתְּשׁוּקָה אֵלֶיהָ וְקַמְתִּי וְחָבַשְׁתִּי אֶת גְּמַלָּתִי וְצָנַפְתִּי אֶת מִצְנַפְתֵּי וְלָבַשְׁתִּי אֶת בְּלוֹיֵי סְחָבוֹתַי וְחָגַרְתִּי אֶת חַרְבִּי וְתָלִיתִי עָלַי רָמְחִי וְרָכַבְתִּי עַל גְּמַלָּתִי וְיָצָאתִי לְבַקְּשָׁהּ, וְהָיִיתִי מְמַהֵר בַּנְּסִיעָה. נָסַעְתִּי לַיְלָה אֶחָד, וְהָיָה לֵיל חֹשֶךְ וַאֲפֵלָה, וַאֲנִי אָץ מִתְעַנֶּה בְּמוֹרְדוֹת הָעֲמָקִים וּמַעֲלֵה הֶהָרִים וְשׁוֹמֵעַ שַׁאֲגַת הָאֲרָיוֹת וְיִלְלַת הַזְּאֵבִים וְקוֹלוֹת חַיּוֹת־הַבָּר מִכָּל עֲבָרִים. נִתְבַּלְבְּלָה דַעְתִּי וְנִטַּמְטֵם לִבִּי, בְּעוֹד לְשׁוֹנִי אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת מִלְּהַזְכִּיר שֵׁם אַללָּהּ יִתְעַלֶּה. וּבְעוֹד אֲנִי נוֹסֵעַ בְּמַצָּב זֶה, תָּקְפָה עָלַי שֵׁנָה, וְהוֹבִילָה אוֹתִי הַגְּמַלָּה בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת מִזּוֹ שֶׁהָלַכְתִּי בָהּ. גָּבְרָה עָלַי הַשֵּׁנָה, וְהִנֵּה מַשֶּׁהוּ טָפַח עַל רֹאשִׁי. הִתְעוֹרַרְתִּי נִרְעָשׁ וְנִפְחָד, וְהִנֵּה עֵצִים וּנְהָרוֹת, וְעוֹפוֹת מְרַנְּנִים עַל אוֹתָן הָעֲנָפִים בִּלְשׁוֹנוֹתָם וּמַנְגִּינוֹתָם. וַעֲצֵי אוֹתָהּ כִּכָּר סְבוּכִים זֶה בָזֶה. יָרַדְתִּי מֵעַל גְּמַלָּתִי, וְתָפַסְתִּי אַפְסָרָהּ בְיָדִי, וְלֹא פָסַקְתִּי מִבַּקֵּשׁ בִּזְהִירוּת לְהֵחָלֵץ, עַד שֶׁיָּצָאתִי עִמָּהּ מִן הָעֵצִים אֶל אֶרֶץ מֶרְחָב. תִּקַּנְתִּי אֻכָּפָהּ וְעָלִיתִי עָלֶיהָ רוֹכֵב עַל גַּבָּהּ, כְּשֶׁאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ לְאָן אֲנִי הוֹלֵךְ, וְלֹא לְאֵיזֶה מָקוֹם הַגּוֹרָל מוֹבִיל אוֹתִי. שָׁלַחְתִּי מֶבָּטִי לַמֶּרְחַקִּים בְּאוֹתָהּ עֲרָבָה, וְנִגְלְתָה לִי אֵשׁ בְּקָצֶיהָ. זֵרַזְתִּי אֶת גְּמַלָּתִי וְשַׂמְתִּי פָנַי אֵלֶיהָ עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל אוֹתָהּ הָאֵשׁ. קָרַבְתִּי אֵלֶיהָ וְהִתְבּוֹנַנְתִּי, וְהִנֵּה אֹהֶל נָטוּי וְרֹמַח תָּקוּעַ בָאֲדָמָה וְנֵס עָלָיו וּבְהֵמוֹת עוֹמְדוֹת וְסוּסִים נִצָּבִים וּגְמַלִּים רוֹעִים. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁלְּאֹהֶל זֶה עִנְיָן חָשׁוּב, שֶׁהֲרֵי אֵין אֲנִי רוֹאֶה בַעֲרָבָה זוֹ זוּלָתוֹ”;

נִגַּשְׁתִּי לְעֵבֶר הָאֹהֶל וְאָמַרְתִּי: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם בְּנֵי־הָאֹהֶל וְרַחֲמֵי אֱלֹהִים וּבִרְכוֹתָיו”. יָצָא אֵלַי מִן הָאֹהֶל בָּחוּר מִבְּנֵי גִיל תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה, וְהָיָה דוֹמֶה לַיָּרֵחַ בְּזָרְחוֹ, וְאֹמֶץ־הַלֵּב נִכָּר בֵּין עֵינָיו. אָמַר לִי: “וַעֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם וְרַחֲמֵי אֱלֹהִים וּבִרְכוֹתָיו, בֶּן־עַרְבִים. דּוֹמַנִי שֶׁתּוֹעֶה אַתָּה בַדֶּרֶךְ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “כָּךְ הוּא הַדָּבָר. נְחֵנִי בַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה יְרַחֶמְךְ אֱלֹהִים”. אָמַר לִי: “בֶּן־עַרְבִים, אַרְצֵנוּ זוֹ חַיּוֹת טוֹרְפוֹת בָּהּ, וְהַלַּיְלָה חָשׁוּךְ וּמָלֵא אֵימִים. רַב מְאֹד בּוֹ הַחֹשֶׁךְ וְהַקֹּר, וְאֵינִי בָטוּחַ שֶׁלֹא תִטְרֹפְנָה אוֹתְךָ חַיּוֹת־הַטֶּרֶף. חֲנֵה אֵפוֹא אֶצְלִי בִּרְוָחָה וּרְחָבָה. וּלְמָחָר אֲנִי מוֹבִילְךָ בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה”. יָרַדְתִּי מֵעַל גְּמַלָּתִי, וְכָבַלְתִּי אוֹתָהּ בְּסֶרַח אַפְסָרָהּ. הֵסַרְתִּי מַה שֶּׁהָיָה עָלַי מִן הַבְּגָדִים וְהֵקַלְתִּי מֵעָלַי וְיָשַׁבְתִּי שָׁעָה אַחַת. נִגַּשׁ אֶל שֵׂיָה וּשְׁחָטָהּ, וְאֶל אֵשׁ וְהִצִּיתָהּ וְהִבְעִירָהּ. נִכְנַס אֶל הָאֹהֶל וְהוֹצִיא תַבְלִין יָפִים וּמֶלַח טוֹב. הִתְחִיל מְנַתֵּחַ אוֹתוֹ בָשָר לִנְתָחִים וְצוֹלֶה אוֹתָם עַל הָאֵשׁ וְנוֹתֵן לִי, וּמִתְאַנֵּחַ פַּעַם וּבוֹכֶה פַעַם. אַחַר־כָּךְ נֶאֱנַק אֲנָקָה גְדוֹלָה וּבָכָה בְכִי רַב וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

לֹא נִשְׁאֲרָה אֶלָּא רוּחֹ עָטָה

וְעַיִן כָּבָתָה, כָּבָתָה.

לֹא נִשְׁאֲרוּ בַּאֲבָרָיו פֶּרֶק אֶחָד

אֲשֶׁר חָלְיוֹ בוֹ לֹא בְעֵינוֹ עָמָד.

נִגֶּרֶת דִּמְעָתוֹ בּוֹעֶרֶת לִבָּתוֹ,

אַךְ הוּא שׁוֹתֵק, עוֹמֵד בִּשְׁתִיקָתוֹ.

יִבְכּוּ לוֹ אוֹיְבָיו מֵרַחֲמָם עָלָיו,

אַךְ אוֹי לוֹ לַאֲשֶׁר יְרַחֲמוּהוּ שׂוֹנְאָיו.

אָמַר גַ’מִיל: "בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָדַעְתִּי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁבָּחוּר זֶה אוֹהֵב שָׁטוּף בְּאַהֲבָתוֹ וְאֵין מַכִּיר אֶת הָאַהֲבָה אֶלָּא זֶה שֶׁטָּעַם טַעַם הָאַהֲבָה. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “כְּלוּם אֶשְׁאַל אוֹתוֹ?” הֲשִׁיבוֹתִי אֶל לִבִּי וְאָמַרְתִּי: “כֵּיצַד זֶה אַתְקִיף אוֹתוֹ בִּשְׁאֵלוֹת, בְּעוֹד אֲנִי בִמְעוֹנוֹ?” רִסַּנְתִּי אֶת עַצְמִי וְאָכַלְתִּי מֵאוֹתוֹ בָשָׂר דֵּי שָׂבְעִי. כְּשֶׁגָּמַרְנוּ לֶאֱכֹל, קָם הַבָּחוּר וְנִכְנַס אֶל הָאֹהֶל וְהוֹצִיא אַגַּן נָקִי וְקַנְקָן נָאֶה וּמִטְפַּחַת שֶׁל מֶשִׂי, שֶׁקְּצוֹתֶיהָ רְקוּמוֹת בְּזָהָב אָדֹם וְקֻמְקוּם מָלֵא מֵי וְרָדִים מְסוּכִים בְּמֹר. הִשְׁתָּאֵיתִי לְנִמּוּסוֹ הָעָדִין וְנֹעַם הֲלִיכֹותָיו וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “לֹא יָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ נִמּוּס עָדִין בָּעֲרָבָה”. רָחַצְנוּ אֶת יָדֵינוּ וְשׂוֹחַחְנוּ שָׁעָה אַחַת. אַחַר־כָּךְ קָם וְנִכְנַס אֶל הָאֹהֶל, וְהִפְרִיד בֵּינִי וּבֵינוֹ בִמְחִיצָה שֶׁל דִּיבָג אָדֹם וְאָמַר: “הִכָּנֵס, נְשׂוּא־פָנִים שֶׁבָּעַרְבִים וְנוּחָה עַל מִשְׁכָּבְךָ, שֶׁכְּבָר מְצָאֲךָ עָמָל הַלַּיְלָה הַזֶּה, וּבִנְסִיעָתְךָ זֹאת יְגִיעָה יֶתֶר עַל הַמִּדָּה”. נִכְנַסְתִּי וְהִנֵּה יָצוּעַ שֶׁל דִּיבָג יָרֹק. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָשַׁטְתִּי מַה שֶּׁהָיָה עָלַי מִן הַבְּגָדִים, וְלַנְתִּי לַיְלָה שֶׁלֹּא לַנְתִּי מִיָּמַי כְּמוֹתוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁגַ’מִיל אָמַר: "וְלַנְתִּי לַיְלָה שֶׁלֹּא לַנְתִּי מִיָּמַי כְּמוֹתוֹ. וְהָיָה כָל זֶה וַאֲנִי מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל בָּחוּר זֶה, עַד שֶׁהִגִּיעַ עֶצֶם הַלַּיְלָה וְנִרְדְּמוּ הָעֵינַיִם. וּבְטֶרֶם הִרְגַּשְׁתִּי בְדָבָר, נִשְׁמַע קוֹל דְּמָמָה שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מֵעוֹלָם לֹא עָדִין וְלֹא רַךְ מִמֶּנּוּ. הֵרַמְתִּי הַמְּחִיצָה הַתְּקוּעָה בֵינֵינוּ, וְהִנֵּה לְפָנַי נַעֲרָה שֶׁלֹּא רָאִיתִי יָפָה הֵימֶנָּה לְפָנִים, וְהִיא לְצִדּוֹ וּשְׁנֵיהֶם בּוֹכִים וּמִתְאוֹנְנִים עַל כְּאֵב הָאַהֲבָה וְאַדִּיר כֹּחָה וְכִסּוּפֶיהָ וְעֹז תְּשׁוּקָתָם לְהִפָּגֵשׁ. אָמַרְתִּי: “פֶּלֶא אֱלֹהִים, מִי הִיא הַדְּמוּת הַשְּׁנִיָּה? וַהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְאֹהֶל זֶה, לֹא רָאִיתִי בוֹ זוּלַת בָּחוּר זֶה וְאֵין אִתּוֹ אָדָם?” אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֵין סָפֵק שֶׁמִּבְּנוֹת הַשֵּׁדִים הִיא זוֹ הָאוֹהֶבֶת בָּחוּר זֶה, וּכְבָר פָּרַשׁ עִמָּהּ לְמָקוֹם זֶה וּפָרְשָׁה עִמּוֹ”. הִסְתַּכַּלְתִּי בָהּ הֵיטֵב וְהִנֵּה הִיא בַת־אָדָם, עַרְבִית, אֲשֶׁר בַּהֲסִירָהּ אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פָּנֶיהָ תְבַיֵּשׁ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירָה. וּכְבָר הֵאִיר כָּל הָאֹהֶל מֵאוֹר פָּנֶיהָ. כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לִי שֶׁאֲהוּבָתוֹ הִיא, חָשַשְׁתִּי לְקִנְאַת הָאוֹהֵב. שִׁלְשַׁלְתִּי אֶת הַוִּילוֹן וְכִסִּיתִי פָנַי וְיָשַׁנְתִּי. כְּשֶׁקַּמְתִּי בַבֹּקֶר לָבַשְׁתִּי אֶת בְּגָדַי וְרָחַצְתִּי כַדָּת לִתְפִלָּתִי וְהִתְפַּלַּלְתִּי הַמֻּטָּל עָלַי כַּמִּשְׁפָּט. אַחַר־כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ: “בֶּן עַרְבִים, רְצוֹנְךָ לַנְחוֹתֵנִי הַדֶּרֶךְ, אַחֲרֵי הַגְדִּילְךָ חַסְדְּךָ עָלַי?” הִסְתַּכֵּל בִּי וְאָמַר: “לְאַט לְךָ, נְשׂוּא־פָנִים שֶׁבָּעַרְבִים, חֻקַּת הָאוֹרְחִים שְׁלֹשָה יָמִים הִיא. וְאֵין אַתָּה אֵצֶל אָדָם שֶׁיַּעֲזֹב אוֹתְךָ אֶלָּא אַחֲרֵי שְׁלֹשָה יָמִים”.

עָמַדְתִּי אֶצְלוֹ שְׁלֹשָה יָמִים. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הָרְבִיעִי יָשַׁבְנוּ לְשׂוֹחֵחַ. שׂוֹחַחְתִּי עִמּוֹ וּשְׁאִלְתִּיו לִשְׁמוֹ וּלְמוֹצָאוֹ. אָמַר לִי: “בַּאֲשֶׁר לְמוֹצָאִי, הֲרֵי אֲנִי מִבְּנֵי עֻדְ’רָה, וְאוּלָם שְׁמִי פְלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִי, וְדוֹדִי אֲחִי אָבִי הוּא פְלוֹנִי”. וְהִנֵּה נִמְצָא שֶׁהוּא בֶן דּוֹדִי אֲחִי אָבִי, וְהוּא מִן הַבַּיִת הַנִּכְבָּד בְּיוֹתֵר מִבְּנֵי עֻדְ’רָה. אָמַרְתִּי לוֹ: “בֶּן־דּוֹדִי, מַה הֱבִיאֲךָ לִידֵי זֶה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה מִמְּךָ מִן הַפְּרִישׁוּת בַּעֲרָבָה זוֹ? וְכֵיצַד זֶה עָזַבְתָּ טוּבְךָ וְטוּב אֲבוֹתֶיךָ, וְכֵיצַד זֶה עָזַבְתָּ אֶת עֲבָדֶיךָ וְאַמְהוֹתֶיךָ וּפָרַשְׁתָּ יְחִידִי לְמָקוֹם זֶה?” כְּשֶׁשָּׁמַע, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. אֶת דְּבָרַי, נִתְמַלְּאוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וּבְכִי, וְאָמַר: “בֶּן־דּוֹדִי, אוֹהֵב הָיִיתִי אֶת בַּת־דּוֹדִי, אֲחִי־אָבִי, מָקְסָם עַל יָדָהּ, תּוֹהֶה מִתּוֹךְ אַהֲבָתִי לָהּ, וּמְשֻׁגָּע מִתְּשׁוּקָה אֵלֶיהָ עַד שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּהּ. וְהָלַךְ וְנִתּוֹסֵף חִשְׁקִי בָהּ. בִּקַּשְׁתִּי מִדּוֹדִי לְהַשִּׂיאָהּ לִי. סֵרֵב וְהִשִּׂיאָהּ לְאִישׁ מִבְּנֵי־עֻדְ’רָה וּבָא אֵלֶיהָ וְלָקַח אוֹתָהּ לַמָּקוֹם שֶׁהוּא גָר בּוֹ, לִפְנֵי שָׁנָה. כְּשֶׁרָחֲקָה מִמֶּנִּי וְנִמְנַע מֵאִתִּי לִרְאוֹת פָּנֶיהָ, הֱבִיאוּנִי עִנּוּיֵי־הָאַהֲבָה וְעֹז הַתְּשׁוּקָה וְהַכִּסּוּפִים לִידֵי זֶה שֶׁעָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וּפָרַשְׁתִּי מִמִּשְׁפַּחְתִּי וִידִידַי וּמִכָּל טוּבִי, וְהִתְבּוֹדַדְתִּי בְּאֹהֶל זֶה בַעֲרָבָה זוֹ וְהִסְכַּנְתִּי לִבְדִידוּת”. אָמַרְתִּי לוֹ: וְהֵיכָן אָהֳלֵיהֶם?" אָמַר לִי: “קְרוֹבִים הֵם בְּחֻדּוֹ שֶׁל הַר זֶה. וְהִיא, בְּכָל לַיְלָה בְּשָׁעָה שֶׁהָעֵינַיִם יְשֵׁנוֹת וְהַלַּיְלָה שַׁךְ, מִתְחַמֶּקֶת מִן הַמַּחֲנֶה בְּסוֹד, בְּאֹפֶן שֶׁאֵין גַּם אֶחָד מַרְגִּישׁ בָּהּ. וַאֲנִי מְמַלֵּא אֶת תְּשׁוּקָתִי אֵלֶיהָ עַל־יְדֵי שִׂיחָה וּבְדֶרֶךְ זוֹ מְמַלְּאָה גַם הִיא תְּשׁוּקָתָהּ. וַהֲרֵי אֲנִי עוֹמֵד בְּמַצָּב זֶה. מִתְנַחֵם אֲנִי בָהּ שָׁעָה מִן הַלַּיְלָה, עַד אֲשֶׁר יַחֲרֹץ אֱלֹהִים דָּבָר וּכְמִשְׁפָּטוֹ יִפֹּל דָּבָר, אִם תִּנָּתֵן לִי שְׁאֵלָתִי עַל אַף הַמְקַנְּאִים אוֹ יִגְזֹר עָלַי אֶת אֲשֶׁר יִגְזֹר, שֶׁהוּא הַטּוֹב בַּשּׁוֹפְטִים”. אָמַר גַ’מִיל: "כְּשֶׁסִּפֵּר לִי הַבָּחוּר אֶת הָעִנְיָן, הָיִיתִי דוֹאֵג לוֹ וְהָיִיתִי נָבוֹךְ בַּדָּבָר, מִתּוֹךְ זֶה שֶׁקִּנֵּאתִי לוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: “בֶּן־דּוֹדִי, כְּלוּם רְצוֹנְךָ שֶׁאוֹבִילְךָ לְתַחְבּוּלָה שֶׁאֲיָעֵץ אוֹתְךָ, שֶׁבָּהּ מֵיטַב הַתַּקָּנָה. אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה וְהַהַצְלָחָה, וּבָהּ יָסִיר אֱלֹהִים מִמְּךָ מַה שָּׁאַתָּה חוֹשֵׁשׁ לוֹ?” אָמַר הַבָּחוּר: “אֱמֹר לִי בֶּן־דּוֹדִי” אָמַרְתִּי לוֹ: “כְשֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה וְתָבוֹא הַנַּעֲרָה, הַטֵּל אוֹתָהּ עַל גְּמַלָּתִּי, שֶׁמְּהִירָה הִיא בַּהֲלִיכָתָהּ וּרְכַב אַתָּה עַל סוּסְךָ וַאֲנִי אֶרְכַּב עַל אַחַת הַגְּמַלּוֹת הָאֵלֶּה, וְאַסִּיעַ אֶתְכֶם שְׁנֵיכֶם הַלַּיְלָה, וְלֹא יֵאוֹר הַבֹּקֶר, אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁהֶעֱבַרְתִּי אֶתְכֶם מֵהָלְאָה לְמִדְבָּרוֹת וְצִיּוֹת, וְתַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשְׁךָ וְתִזְכֶּה בַאֲהוּבַת לִבְּךָ. וַהֲרֵי אֶרֶץ אֲלֹהִים רְחָבָה, וַאֲנִי מְסַיֵּעַ לְךָ כָּל עוֹדִי חַי בְּנַפְשִׁי וְהוֹנִי וְחַרְבִּי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי. הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁגַ’מִיל אָמַר? "אַחֲרֵי שֶׁיָּעַצְתִּי אֶת בֶּן־דּוֹדִי לַחֲטֹף אֶת אֲהוּבָתוֹ וּבִקַּשְׁנוּ לְמַהֵר וְלִנְסֹעַ בַּלַּיְלָה, וְהִבְטַחְתִּי לוֹ לְסַיֵּעַ לוֹ כָּל עוֹדִי חַי בְּנַפְשִׁי וּבְהוֹנִי, שָׁמַע לִדְבָרַי וְאָמַר: “בֶּן־דּוֹדִי, הִנֵּה אֶמָּלֵךְ בָּהּ בַדָּבָר, שֶׁבַּעֲלַת־שֵׂכֶל הִיא נְבוֹנָה וּפִקְחָה”. אָמַר גַ’מִיל: "כְּשֶׁהֶחֱשִׁיך הַלַּיְלָה, וְהִגִּיעַ מוֹעֵד בּוֹאָהּ, וְהָיָה מְצַפֶּה לָהּ בַּשָּׁעָה הַקְּבוּעָה, הִתְמַהְמְהָה שֶׁלֹּא כְמִנְהָגָהּ. רָאִיתִי אֶת הַבָּחוּר שֶׁיָּצָא מִפֶּתַח הָאֹהֶל וּפָתַח פִּיו וְהִתְחִיל נוֹשֵׁם אֶת נְשִׁיבַת הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת מֵעֵבֶר בּוֹאָה כְּאִלּוּ רָצָה לִתְפֹּס רֵיחָהּ הַטּוֹב, וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

רוּחַ מִזְרָחִית לִי תַאֲצִיל מַתָּנָה

נְעִים־מַשַּׁב מִן הָאָרֶץ בוֹ הַחֲבִיבָה שָׁכָנָה.

הוֹי רוּחַ, מִן הַחֲבִיבָה אוֹת בָּךְ אַתְּ,

כְּלוּם תֵּדְעִי מָתַי תָּבוֹא, תַּאַת?

נִכְנַס אֶל הָאֹהֶל וְיָשַׁב שָׁעָה שֶׁל זְמַן כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה. אַחַר־כָּךְ אָמַר: “בֶּן־דּוֹדִי: בַּת־דּוֹדִי יְדִיעָה לָהּ בִּדְבַר הַלַּיְלָה הַזֶּה, וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁקָּרָה אוֹתָהּ אָסוֹן אוֹ שֶׁעִכֵּב אוֹתָהּ מִבּוֹא אֵלַי אֵיזֶה עִכּוּב”. הוֹסִיף וְאָמַר לִי: “הִשָּׁאֵר בִּמְקוֹמְךָ עַד שֶׁאֲנִי מֵבִיא לְךָ יְדִיעָה”. לָקַח סִיפוֹ וּתְרִיסוֹ, וְנֶעְדַּר מִמֶּנִּי שָׁעָה מִן הַלַּיְלָה. אַחַר־כָּךְ בָּא וְעַל יָדָיו מַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא נוֹשְׂאוֹ. קָרָא אֵלַי בְּקוֹל, וּמִהַרְתִּי אֵלָיו. אָמַר לִי: “בֶּן־דּוֹדִי, כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה מָה הַדָּבָר?” אָמַרְתִּי לוֹ: “לָאו”. אָמַר לִי: “כְּבַר לֻקְּחָה מִמֶּנִּי בַת־דּוֹדִי הַלַּיְלָה הַזֶּה, שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכָה בְדַרְכָּהּ אֵלֵינוּ, פָּגַע בָּהּ אַרְיֵה בְּדַרְכָּהּ וּטְרָפָהּ, וְלֹא נִשְׁאַר מִמֶּנָּהּ אֶלָּא מַה שָּׁאַתָּה רוֹאֶה”. הִשְׁלִיךְ מַה שֶּׁהָיָה בְיָדוֹ, וְהִנֵּה הוּא קְוֻצַּת־שַׂעֲרָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה וּמַה שֶׁנּוֹתַר מֵעַצְמוֹתֶיהָ. בָּכָה בְכִי קָשֶׁה וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַקֶּשֶׁת מִיָּדוֹ וְשָׂם שַׂק עַל יָדוֹ וְאָמַר: “אַל תַּעֲבֹר מִכָּאן עַד שֶׁאֲנִי בָא אֵלֶיךָ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. נֶעֱלַם מֵעֵינַי שָׁעָה אַחַת, וְחָזַר וּבְיָדוֹ רֹאשׁ אַרְיֵה, וְהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ מִיָּדוֹ. בִּקֵּשׁ מַיִם וְהֵבֵאתִי לוֹ. רָחַץ אֶת פִּי הָאַרְיֵה וְהִתְחִיל מְהַפֵּךְ בּוֹ וּבוֹכֶה, וְהָלַךְ אֶבְלוֹ הָלוֹךְ וָרָב וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי הָאַרְיֵה אֲשֶׁר נַפְשְׁךָ סִכַּנְתָּ,

אָבַדְתָּ. אַךְ אַחֲרֶיהָ לִי יָגוֹן גָּרַמְתָּ.

וַתְּשִׁיתֵנִי בָדָד אַחֲרֵי הִתְרוֹעֲעִי עִמָּהּ,

וַתְּשִׁיתָהּ מַשְׁכּוֹן קֶבֶר לָהּ, בְּבֶטֶן אֲדָמָה.

אֹמַר לַזְּמַן אֲשֶׁר הֵרַע לִי בְּפֵרוּדָהּ:

“חָלִילָה לָךְ מֵהַרְאוֹת לִי עוֹד יְדִידָה”

אַחַר־כָּךְ אָמַר: "בֶּן־דּוֹדִי, שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאִתְּךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, וּבִזְכוּת שֶׁל קָרוֹב וּשְׁאֵר־בָּשָׂר שֶׁבֵּינִי וּבֵינְךָ שֶׁתִּשְׁמֹר צַוָּאתִי. הִנֵּה תִרְאֶה אוֹתִי עַכְשָׁו מִיָּד מֵת לְפָנֶיךָ. וּכְשֶׁיִּהְיֶה כָךְ, רְחַץ אוֹתִי וַעֲטֹף אוֹתִי וְאֶת שְׁאֵרִית זוֹ שֶׁל עַצְמוֹת בַּת־דּוֹדִי בְבֶגֶד זֶה, תַּכְרִיכִים לָנוּ, וּקְבֹר אוֹתָנוּ יַחַד בְּקֶבֶר אֶחָד, וּכְתֹב עַל קִבְרֵנוּ שְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הָיִינוּ עַל גַּבָּהּ וְנֹעַם וּרְוָחָה חַיֵּינוּ,

מְאֻחָדִים יַחַד בְחַצְרוֹתֵינוּ וּמִשְׁפַּחְתֵּנוּ,

וַיַּפְרִידוּ זְמָן וְתַהְפּוּכוֹת רֵעוּתֵנוּ,

וּבְבִטְנָהּ לְבוּשׁ תַכְרִיכִים יְאַסְּפֵנוּ?

בָּכָה בְכִי מַר וְנִכְנַס אֶל הָאֹהֶל וְנֶעֱלַם מֵעֵינַי שָׁעָה אַחַת, וְיָצָא נֶאֱנָח וְנִזְעָק. אַחַר־כָּך נֶאֱנַק אֲנָקָה וְעָזַב אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה. כְּשֶׁרָאִיתִי זֹאת מִמֶּנּוּ, הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה וְחָמוּר בְּעֵינַי, עַד שֶׁכִּמְעַט הָלַכְתִּי אַחֲרָיו מִכֹּבֶד אֶבְלִי עָלָיו. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְהִשְׁכַּבְתִיו וְעָשִׂיתִי בוֹ מַה שֶּׁצִּוַּנִי לַעֲשׂוֹת בּוֹ, וְעָטַפְתִּי אוֹתָם יַחַד בִּלְבוּשׁ־תַּכְרִיכִים אֶחָד וּקְבַרְתִּים בְּקֶבֶר אֶחָד, וְנִשְׁאַרְתִּי אֵצֶל קִבְרָם שְׁלֹשָה יָמִים. וְאַחַר–כָּךְ נָסַעְתִּי, וְנִשְׁאַרְתִּי שְׁנָתַיִם חוֹזֵר וּבָא לְבַקְּרָם. וְזֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מִסִּפּוּרָם, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים". כְּשֶׁשָּׁמַע אַלרַרְשִׁיד אֶת דְּבָרָיו, מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו, וְנָתַן לוֹ בֶּגֶד־פְּאֵר וּמַתָּנָה יָפָה.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנְּשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים מֻעָאוִיָּה¹ יָשַׁב יוֹם אֶחָד בְּמוֹשָׁב אֲשֶׁר לוֹ בְדַמֶּשֶׂק. וְהָיָה הַמָּקוֹם פְּתוּחִים לוֹ חַלּוֹנוֹת בְאַרְבַּעַת צְדָדָיו, שֶׁהָיָה נִכְנָס בּוֹ מַשַּׁב־רוּחַ נָעִים מִכָּל צַד. וּבִזְמַן שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּמִסְתַּכֵּל בְּאַחַד הַצְּדָדִים – וְהָיָה זֶה יוֹם חֹם קָשֶׁה שֶׁאֵין בּוֹ מַשַּׁב־רוּחַ, וְהָיָה הַדָּבָר בַּחֲצוֹת הַיּוֹם כְּשֶׁתָּקְפָה חַמָּה־רָאָה אָדָם הוֹלֵךְ וְהוּא נִצְרָב מֵחֹם הַחוֹל הַלּוֹהֵט, וּפוֹסֵחַ יָחֵף. הִתְבּוֹנֵן אֶלָיו וְאָמַר לַיּוֹשְׁבִים לְפָנָיו: “כְּלוּם בָּרָא אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה אֻמְלָל יוֹתֵר מִזֶּה הַזָּקוּק לָנוּעַ בִּזְמַן זֶה וּבְשָׁעָה זוֹ, כְּמוֹ זֶה?” אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “אֶפְשָׁר שֶׁמַּטָּרָתוֹ לָבוֹא לִפְנֵי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לָהֶם: “אִם לָבוֹא אֵלַי כַּוָּנָתוֹ, הֲרֵינִי מְמַלֵּא בַקָּשָׁתוֹ, וְאִם עָשׁוּק הוּא אֲנִי עוֹזֵר לוֹ. נַעַר, עֲמֹד בַּדֶּלֶת, וְאִם הוּא מְבַקֵּשׁ, בֶּדוּאִי זֶה, לְהִכָּנֵס אֵלַי אַל תִּמְנַע אוֹתוֹ מִלְּהִכָּנֵס”. יָצָא הַנַּעַר וְהִגִּיעַ אֵלָיו הַבֶּדוּאִי. אָמַר לוֹ: “מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” אָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי אֶת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים” אָמַר לוֹ: “הִכָּנֵס”. נִכְנַס וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וּשְנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לוֹ הַנַּעַר לַבֶּדוּאִי לְהִכָּנֵס, נִכְנַס וְנָתַן שָׁלוֹם לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. אָמַר לוֹ מֻעָאוִיָּה: “לְמִי אַתָּה, הָאִישׁ?” אָמַר לוֹ: “מִבְּנֵי תָּמִים”. אָמַר לוֹ: “וּמַה הֵבִיא אוֹתְךָ בְּשָׁעָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “בָּאתִי אֵלֶיךָ לְהִתְאוֹנֵן לְפָנֶיךָ וּלְבַקֵּשׁ חָסוּתֶךָ”. אָמַר לוֹ: " נֶגֶד מִי?" אָמַר לוֹ: “נֶגֶד מַרְוָאן בֶּן אַלְחַכַּם² נְצִיבְךָ”. אַחֲרֵי־זֶה נָשָׂא קוֹלוֹ וּפָתַח וְאָמַר:

מֻעָאוִיָּה אִישׁ־הַחֶסֶד, אֹרֶךְ־הָרוּחַ וְהַנְּדִיבוּת,

אִישׁ־הַמַּתָּת וְהַדַּעַת וְהַנְּכוֹחָה וְהָאֲצִילוּת,

בָּאתִי אֵלֶיךָ בְּעֵת צָרוּ בָאָרֶץ צְעָדַי.

אַתָּה יֶשַׁע, אַל תַּכְרִית מִצֶּדֶק תִּקְווֹתַי.

יְהִי חַסְדְּךָ עָלַי בְּשָׁפְטְךָ מִן הֶעָרִיץ מִשְׁפָּט.

אֲשֶׁר עִנַּנִי בְדָבָר אֲשֶׁר הַקַּל בּוֹ הֲרִיגָתִי.

שָׁבָה אֶת סֻעָאד וַיָּקָם לָרִיב אִתִּי,

וַיַּעֲרֹץ מִבְּלִי צֶדֶק וַיִּגְזֹל אֶת אִשְׁתִּי.

וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתִי בְּטֶרֶם הִגִּיעַ יוֹם מוֹתִי.

בְּטֶרֶם נִמְלָא צְבָאִי אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אוֹתִי.

כְּשֶׁשָּׁמַע מֻעָאוִיָּה אֶת שִׁירוֹ וְאֶת הָאֵשׁ אֲשֶׁר תּוּקַד מִפִּיו, אָמַר לו: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, בֶּן־בֶּדוּאִים, סַפֵּר סִפּוּרְךָ וְדַבֵּר דְּבָרֶךָ”. אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, הָיְתָה לִי אִשָּׁה, וְהָיִיתִי אוֹהֵב אוֹתָהּ וְכָפוּי לָהּ וְהָיִיתִי שָׁרוּי בְּנַחַת וּבְשַׁלְוָה. הָיָה לִי עֵדֶר שֶׁל גְּמַלּוֹת שֶׁהָיִיתִי מִסְתַּיֵּעַ בָּהֶן לְקִיּוּמִי. פָּגְעָה בָנוּ שָׁנָה וְהָלְכוּ הַנַּעַל וְהַפַּרְסָה³ גַם יַחַד וְנִשְׁאַרְתִּי וּכְלוּם אֵין לִי. כְּשֶׁנַּעֲשָׂה מֻעָט מַה שֶּׁבְּיָדִי וְהָלַךְ הוֹנִי וְנִתְקַלְקֵל מַצָּבִי, נִשְׁאַרְתִּי נִקְלֶה וּלְמַשָּׂא עַל כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ שׁוֹאֲפִים לִפְנֵי כֵן לְבַקְּרֵנִי. כְּשֶׁנּוֹדַע לְאָבִיהָ עַל דְּבַר רֹעַ מַצָּבִי וְדָחֲקִי בְהוֹן, לָקַח אוֹתָהּ מִמֶּנִּי וְכִחֵשׁ בִּי וְגֵרְשַׁנִי וְנָהַג בִּי בְגַסּוּת. בָּאתִי אֶל נְצִיבְךָ מַרְוָאן בֶּן אַלְחַכַּם מְצַפֶּה לְעֶזְרָתוֹ. כְּשֶׁהֵבִיא אֶת אָבִיהָ לְפָנָיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ עַל אוֹדוֹת מַצָּבִי, אָמַר לוֹ: “אֵינִי מַכִּירוֹ כָּל עִקָּר”. אָמַרְתִּי לוֹ: “יֵיטִיב אֱלֹהִים לָאֶמִיר, אִם מוֹצֵא הוּא לְטוֹב, יָבִיא נָא לְפָנָיו אֶת הָאִשָּׁה וְיִשְׁאַל אוֹתָהּ עַל דִּבְרֵי אָבִיהָ, וְתִתְבָּרֵר הָאֱמֶת”. שָׁלַח אַחֲרֶיהָ וְהֵבִיא אוֹתָהּ. כְּשֶׁעָמְדָה לְפָנָיו נָפַל מִמֶּנּוּ מֶבָּט שֶׁל הִתְפָּעֲלוּת, וְנַעֲשָׂה הוּא לִי לְיָרִיב וְגִנָּה אוֹתִי וְהֶרְאָה לִי כַעַס וּשְׁלָחַנִי אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים. וְהָיִיתִי כְאִלּוּ נָפַלְתִּי מִן הַשָּׁמַיִם, וּכְאִלּוּ נְשָׂאַנִי הָרוּחַ וְטִלְטְלַנִי לְמָקוֹם רָחוֹק. אַחַר־כָּךְ אָמַר לְאָבִיהָ: “כְּלוּם יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לְהַשִּׂיאָהּ לִי בְאֶלֶף דִּינָר וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹן, וַאֲנִי עָרֵב לְךָ לְפַטְּרָהּ מִבֶּדוּאִי זֶה?” חָשַׁק אָבִיהָ בַּמַּתָּת וְנַעֲנָה לוֹ לְכָךְ. הֵבִיאוּ אוֹתִי לְפָנָיו וְהִבִּיט עָלַי כָּאַרְיֵה הַזּוֹעֵם וְאָמַר לִי: “בֶּדוּאִי, גָּרֵשׁ אֶת סֻעָאד”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֵינִי מְגָרְשָׁהּ”. הִשְׁלִיט בִּי חֲבוּרָה מֵעֲבָדָיו וְהָיוּ מְעַנִּים אוֹתִי בְכָל מִינֵי עִנּוּיִים, וְלֹא מָצָאתִי לִי דֶרֶךְ אֶלָּא לְגָרְשָׁהּ, וְעָשִׂיתִי כֵן. הֶחֱזִירַנִי אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים, וְנִשְׁאַרְתִּי בּוֹ עַד שֶׁעָבְרוּ חָדְשֵׁי־הַהַמְתָּנָה⁴ וְנָשָׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה, וְהוֹצִיאַנִי לַחָפְשִׁי. וַהֲרֵי בָאתִי אֵלֶיךָ מְצַפֶּה לְךָ וְחוֹסֶה בְךָ וְנִמְלָט אֵלֶיךָ”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֵשׁ בְּתוֹךְ לְבָבִי

וְהָאֵשׁ מִתְלַקְּחָה.

וָחֳלִי בְתוֹךְ גֵּוִי,

הָרוֹפֵא בוֹ בִּמְבוּכָה.

וּבְקִרְבִּי גַחֶלֶת בּוֹעֲרָה,

וְהַגַּחֶלֶת גִּיצִּים תּוֹכָה.

וְהָעַיִן דִּמְעָתָהּ נִגְּרָה,

דִמְעָה פְלָגִים שְׁפוּכָה.

וְאֵין בִּלְתִּי בֵאלֹהַי

וּבָאֶמִיר יְשׁוּעוֹתַי.

רָעַד כֻּלּוֹ וְנָקְשׁוּ שִׁנָּיו זוֹ לְזוֹ וְנָפַל מִתְעַלֵּף, וְהָיָה מִתְפַּתֵּל כַּנָּחָשׁ הֶהָרוּג. כְּשֶׁשָּׁמַע מֻעָאוִיָּה אֶת דְּבָרָיו וְשִׁירָיו, אָמַר: “עָבַר בֶּן אַלְחַכַּם עַל חֻקַּת הַדָּת וְעָשַׁק וְנָהַג בְּעַזּוּת־מֵצַח בִּנְשֵׁי הַמֻּסְלִמִים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וּשְׁלֹשָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע מֻעָאוִיָּה נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים אֶת דִּבְרֵי הַבֶּדוּאִי, אָמַר: “עָבַר בֶּן־אַלְחַכַּם עַל חֻקַּת הַדָּת וְעָשַׁק וְנָהַג בְּעַזּוּת־מֵצַח בִּנְשֵׁי־הַמֻּסְלִמִים”. הוֹסִיף וְאָמַר: “בֶּדוּאִי, הֵבֵאתָ אֵלַי עִנְיָן שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי כְמוֹתוֹ מֵעוֹלָם”. צִוָּה לְהָבִיא לוֹ קֶסֶת וּנְיָר וְכָתַב אֶל מַרְוָאן בֶּן אַלְחַכַּם: “הִגִּיעָה אֵלַי הַשְּׁמוּעָה שֶׁעָשַׁקְתָּ אֶת נְתִינֶיךָ עוֹבֵר עַל חֻקַּת־הַדַּת. וְצָרִיךְ הוּא מוֹשֵׁל שֶׁיְּהֵא מֵסִיר עֵינוֹ מִתַּאֲוָתוֹ וְעוֹצֵר בְרוּחוֹ מִתַּעֲנוּגוֹתָיו”. וְאַחֲרֵי זֶה כָּתַב בַּאֲרִיכוּת, וּבְתוֹכָם בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הָפְקַדְתָּ, אוֹי לְךָ, לְמִשְׂרָה שֶׁאֵינְךָ לָהּ כְּדָאי.

הִתְפַּלֵּל לִסְלִיחַת־אֵל עַל מַעֲשֵׂה אִישׁ זַנָּאי.

וּכְבָר בָּא אֵלֵינוּ הָאָדָם הַמִּסְכֵּן נֶאֱנָח,

מִתְאוֹנֵן לְפָנֵינוּ עַל רִחוּק, בְּיָגוֹן יִתְהַפָּךְ.

בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי כִּי כוֹפֵר אֱהִי,

וּמִדָּתִי וֶאֱמוּנָתִי אֵצֵא נָקִי,

אִם בְּהַמְרוֹתֶךָ אֶת מִצְוָתִי אֲצַוְּךָ,

לֹא אֶתֵּן לִנְשָׁרִים מַאֲכָל אֶת בְּשָׂרְךָ,

שַׁלַּח אֶת סֻעָאד חָפְשִׁי וּמְצֻיָּדָהּ, מַהֵר

שַׁלְּחֶנָּה עִם אַלְכֻּמַיְתּ וּבֶן דֻ’בְּיָאן וְאַל תְּאַחֵר.

קִפֵּל אֶת הַמִּכְתָּב וְחָתַם אוֹתוֹ בְחוֹתָמוֹ וְקָרָא אֶת אַלְכֻּמַיְתְּ וְאֶת נַצְר בֶּן דֻ’בְּיָאן. וְהָיָה מוֹסֵר לְיָדָם עִנְיָנִים חֲשׁוּבִים שֶׁנֶּאֱמָנִים הָיוּ. לָקְחוּ אֶת הַמִּכְתָּב וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל אַלְמַדִינָה. נִכְנְסוּ אֶל מַרְוָאן בֶּן אַלחַכַּם וּמָסְרוּ לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב וְהוֹדִיעוּ לוֹ עַל הַמַּצָּב כְּפִי שֶׁהוּא. הָיָה מַרְוָאן קוֹרֵא אוֹתוֹ וּבוֹכֶה. קָם וּבָא אֶל סֻעָאד וְהוֹדִיעָהּ אֶת הַדָּבָר, וְשֶׁאֵין בְּיָדוֹ לַמְרוֹת אֶת פִּי מֻעָאוִיָּה. גֵּרֵשׁ אוֹתָהּ בְּמַעֲמַד אַלְכֻּמַיְתְּ וּבֶן דֻ’בְּיָאן וְצִיֵּד אוֹתָהּ, וְנָסְעָה סֻעָאד בְּחֶבְרָתָם. וְכָתַב מַרְוָאן מִכְתָּב אֶל מֻעָאוִיָּה אוֹמֵר בּוֹ:

אַל תְּהֵא נִמְהָר, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, בִּדְבָרֶיךָ,

שֶׁכֵּן אֲמַלֵּא בַעֲדִינוּת וּבְטוֹבָה מִצְוָתֶךָ.

וְלֹא חֵטְא חָטָאתִי בְעֵת מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי,

וְאֵיכָה אֲכֻנֶּה בְּשֵׁם בּוֹגֵד וְזַנָּאי?

עוֹד תָּבוֹא אֵלֶיךָ שֶׁמֶשׁ אֵין מְשָׁלָהּ

לֹא בָאָדָם וְלֹא בָרוּחוֹת, בַּתֵּבֵל כֻּלָּהּ.

חָתַם הַמִּכְתָּב וּמְסָרוֹ לִשְׁנֵי הַשְּׁלִיחִים. נָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל מֻעָאוִיָּה וּמָסְרוּ לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב. קָרָא אוֹתוֹ וְאָמַר: “הֵיטִיב בְּצַיְּתוֹ לִפְקֻדָּתִי, וְאוּלָם הִגְזִים בְּשֶׁבַח הַנַּעֲרָה”. צִוָּה לַהֲבִיאָהּ לְפָנָיו. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ רָאָה צוּרָה יָפָה שֶׁלֹּא רָאָה כְמוֹתָהּ לְיֹפִי וּלְחֵן, לְקוֹמָה וְחִטּוּב אֵבָרִים. דִּבֵּר עִמָּהּ וּמְצָאָהּ בַּעֲלַת צַחוּת־הַלָּשׁוֹן וִיפִי־הַהַבָּעָה. אָמַר: “הָבִיאוּ אֵלַי אֶת הַבֶּדוּאִי”. הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלָיו כְּשֶׁהוּא בְמַצָּב שֶׁל הִתְמוֹטְטוּת מַחֲלִיפוֹת הַזְּמָן שֶׁחָלוּ בוֹ. אָמַר לוֹ: “בֶּדוּאִי, כְּלוּם הִסַּחְתָּ דַעְתְּךָ מִמֶּנָּהּ? הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן לְךָ בִּמְקוֹמָהּ נְעָרוֹת, עֲלָמוֹת בְּתוּלוֹת דּוֹמוֹת לַלְּבָנוֹת וְעִם כָּל נַעֲרָה אֶלֶף דִּינָר, וּמַקְצִיב לְךָ בְּבֵית־הָאוֹצָר בְּכָל שָׁנָה מַה שֶּׁיַּסְפִּיק לְךָ וְיַעֲשִׁירְךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַבֶּדוּאִי אֶת דִּבְרֵי מֻעָאוִיָּה נֶאֱנָק אֲנָקָה עַד שֶׁדָּמָה מֻעָאוִיָּה שֶׁכְּבָר מֵת. כְּשֶׁשָּׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ אָמַר לוֹ מֻעָאוִיָּה: “מַה לְךָ?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי בִדְאָגָה קָשָׁה וּבְעֶמְדָה נוֹאָשָׁה. בִּקַּשְׁתִּי חָסוּת בְּיָשְׁרְךָ בִּפְנֵי עֲרִיצוּת בֶּן־אַלְחַכַּם. וְאוּלָם בְּמִי אֶחֱסֶה מִפְּנֵי עֲרִיצוּתְךָ?” וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אַל נָא, יִפְדְּךָ אֱלֹהִים הַמֶּלֶךְ, אוֹתִי תַעֲשֶׂה

כִּמְבַקֵּשׁ מִפְּנֵי רֶמֶץ בָּאֵשׁ מַחֲסֶה.

הָשֵׁב אֶת סֻעָאד לְנָבוֹךְ וְכוֹאֵב,

יַעֲרִיב וְיַשְׁכִּים בְּצַעַר וָזֵכֶר, אוֹהֵב.

פַּתַּח חַרְצֻבּוֹתַי וְאַל תַּחְשְׂכָהּ מִמֶּנִּי.

וְאִם כֹּה תַעֲשֶׂה, כְּפוּי טוֹבָה אֵינֶנִּי.

וְאַחֲרֵי זֶה אָמַר: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, אִלּוּ נָתַתָּ לִי מַה שֶּׁמָּסַר בְּיָדְךָ אֱלֹהִים, הַכַּלִיפוּת, לֹא הָיִיתִי נוֹטְלָה מִבְּלִי סֻעָאד” וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבֵית־שִׁיר זֶה:

לֹא אָבָה הַלֵּב בָּאַהֲבָה אֶלָּא סֻעָאד לְבַדָּהּ.

אַהֲבָתָה לִי הָיְתָה מַשְׁקֶה וָצֵדָה.

אָמַר לוֹ מֻעָאוִיָּה: “הֲרֵי מוֹדֶה אַתָּה שֶׁגֵּרַשְׁתָּהּ וּמַרְוָאן מוֹדֶה שֶׁגֵּרְשָׁהּ, אִם־כָּךְ אָנוּ נוֹתְנִים אֶת הַבְּרֵירָה בְיָדָהּ וְאִם הִיא בוֹחֶרֶת בְּזוּלָתְךָ, אָנוּ מַשִׂיאִים אוֹתָהּ לוֹ, וְאִם בְּךָ הִיא בוֹחֶרֶת אָנוּ מַעֲבִירִים אוֹתָהּ אֵלֶיךָ”. אָמַר לוֹ: “עֲשֵׂה כֵן”. אָמַר לָהּ מֻעָאוִיָּה: “מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת, סֻעָאד? מִי חָבִיב עָלַיִךְ יוֹתֵר, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים בִּכְבוֹדוֹ וִיקָרוֹ וְאַרְמוֹנוֹתָיו וְשִׁלְטוֹנוֹ וְהוֹנוֹ וּמַה שֶׁאַתְּ רוֹאָה אֶצְלוֹ, אוֹ מַרְוָאן בֶּן אַלְחַכַּם וְאַלִּימוּתוֹ וַעֲרִיצוּתוֹ, אוֹ בֶּדוּאִי זֶה וְרַעֲבוֹנוֹ וְעָנְיוֹ?” נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

זֶה, וְאִם הָיָה בְּרָעָב וּבִמְצוּקָה שָׁרוּי,

יָקָר מִבְּנֵי־עַמִּי וּשְׁכֵנִי לִי הוּא.

וּמִבַּעַל־הַכֶּתֶר אוֹ מַרְוָאן נְצִיבוֹ,

וּמִכָּל בַּעַל אֲדַרְכְּמוֹן וְדִינָר אֶרְצֶה בוֹ.

אַחַר־כָּךְ אָמְרָה: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, אֵין אֲנִי נוֹטַשְׁתּוֹ בִגְלַל מְסִבּוֹת הַזְּמָן וּבְגִידַת הַיָּמִים, שֶׁכֵּן רֵעוּת נוֹשָׁנָה לוֹ אֲשֶׁר לֹא תִשָּׁכַח וְאַהֲבָה אֲשֶׁר לֹא תִבְלֶה. וּמִן הַצֶּדֶק הוּא שֶׁאֶסְבֹּל עִמּוֹ בַּמְּצוּקוֹת כְּשֵׁם שֶׁהִתְעַנַּגְתִּי עִמּוֹ בַּתַּעֲנוּגוֹת”. הִתְפַּלֵּא מֻעָאוִיָּה עַל שִׂכְלָהּ וְאַהֲבָתָהּ וְנֶאֱמָנוּתָהּ, וְצִוָּה לָתֵת לָהּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹן וּמְסָרָהּ לַבֶּדוּאִי. לְקָחָהּ בַּעְלָהּ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

וּמִמַּה שֶּׁמְסֻפָּר, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר

סִפְּרוּ שֶׁהָרוּן אַלרְרַשִׁיד נָדְדָה שְׁנָתוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד. שָׁלַח אֶל אַלְאַצְמַעִי וְאֶל חֻסַיְן אַלְכַ’לִיע, וְהֵבִיאוּ אוֹתָם אֵלָיו. אָמַר לָהֶם: “סַפְּרוּ לִי סִפּוּר. וְהַתְחֵל אַתָּה, חֻסַיְן”. אָמַר לוֹ: "מוּטָב, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. יָצָאתִי בְאַחַת הַשָּנִים, יוֹרֵד לְבָצְרָה, לְהַגִּישׁ שִׁיר תְהִלָּה לִכְבוֹד מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן אַלרְרַבִּיעִי. קִבֵּל אֶת הַשִּׁיר וְצִוַּנִי לְהִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ. יָצָאתִי אֶל הַמִּרְבָּד¹ וְשַׂמְתִּי דַרְכִּי אֵלֶיהָ דֶרֶךְ אַלְמַהְלִיָּה². תְּקָפַנִי חֹם קָשֶׁה, וְקָרַבְתִּי אֶל שַׁעַר גָּדוֹל לִשְׁתּוֹת מַיִם. וְהִנֵּה לְפָנַי נַעֲרָה דוֹמָה כְּאִלּוּ הִיא עָנָף נָד וְנָע. עֵינֶיהָ חוֹלְמוֹת הוֹזוֹת וְגַבּוֹתֶיהָ קְשָׁתוֹת נְטוּיוֹת וּלְחָיֶיהָ חֲלָקוֹת וּמְלֵאוֹת. עָלֶיהָ כֻתֹּנֶת מִצֶּבַע נִצָּנֵי הָרִמּוֹן, וּמְעִיל מַעֲשֵׂה צַנְעָא³. וּכְבָר גָּבַר עֹז לֹבֶן גֵּוָהּ עַל אֹדֶם כֻּתָּנְתָּהּ וְהִזְהִירוּ מִתַּחַת לַכֻּתֹּנֶת שְׁנֵי שָׁדַיִם כָּרִמּוֹנִים, וְגֵוָהּ כִּבְלִיל בַּד הַקּוֹפְטִים, וְקִפּוּלָיו כַּעֲלֵי נִצָּנִים צַחִים מְקֻפָּלִים וּמְמֻלָּאִים מֹשֶק. וְהָיָה, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, בְּצַוָּארָהּ תַּכְשִׁיט שֶׁל זָהָב אָדֹם, יוֹרֵד בֵּין שָׁדֶיהָ. וְעַל חֶלְקַת מִצְחָהּ קְוֻצַּת־שֵׂעָר שְׁחוֹרָה כְּעִנְבָּר שָׁחוֹר, וְלָהּ שְׁתֵּי גַבּוֹת מְחֻבָּרוֹת יַחַד, וְעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וּרְחָבוֹת, וּלְחָיַיִם חֲלָקוֹת וּמְלֵאוֹת וְאַף נִשְׁרִי, וּמִתַּחַת לוֹ פֶה כְּאַלְמֻגִּים, וְשִׁנַּיִם כִּפְנִינִים. וּכְבָר שָׁפְרָה עָלֶיהָ בְּרִיאוּתָהּ, אַךְ הִיא עֲצוּבָה וּנְבוֹכָה, מִתְהַלֶּכֶת בַּמִּסְדְּרוֹן הוֹלֶכֶת וּבָאָה, כְּאִלּוּ דוֹרֶכֶת עַל לִבּוֹת אוֹהֲבֶיהָ בְּלֶכְתָּהּ, וְהִיא כְמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר עַל אוֹדוֹתֶיהָ:

כָּל חֵלֶק וָחֵלֶק מִקִּסְמֵי יָפְיָהּ

דֻּגְמָה לְכָל הַיֹּפִי יַחַד בָּהּ.

הִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלֶיהָ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְקָרַבְתִּי לָתֵת לָהּ שָׁלוֹם. וְהִנֵּה הַבַּיִת וְהַמִּסְדְּרוֹן וְהָרְחוֹב מְפִיחִים רֵיחַ מֹשֶק. נָתַתִּי לָהּ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִירָה לִי בִּלְשׁוֹן לַחַשׁ וְלֵב עָצוּב בְּלַהַב הַחֵשֶׁק שָׂרוּף. אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִירְתִּי אֲנִי זָקֵן זָר, וּפְגָעַנִי צִמָּאוֹן, כְּלוּם תְּצַוִּי לָתֵת לִי מַשְׁקֵה מַיִם, שֶׁיִּגְמְלוּ לָךְ טוֹב מִן הַשָּׁמַיִם עַל כָּךְ?” אָמְרָה לִי: “הֶרֶף מִמֶּנִּי זָקֵן, שֶׁאֵין דַּעְתִּי פְנוּיָה לֹא לְמַיִם וְלֹא לְמָזוֹן.”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה אָמְרָה: “חֲדַל מִמֶּנִּי, זָקֵן, שֶׁאֵין דַּעְתִּי פְנוּיָה לֹא לְמַיִם וְלֹא לְמָזוֹן”. אָמַרְתִּי: “מֵאֵיזוֹ סִבָּה, גְּבִרְתִּי?” אָמְרָה לִי: “מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת זֶה שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג עִמִּי בְצֶדֶק, וַאֲנִי רוֹצָה בָזֶה שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בִי. וּמִשּׁוּם זֶה תִּדַּד שְׁנָתִי כְּאוֹתָם הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים”. אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, כְּלוּם יֵשׁ עַל פְּנֵי שֶׁטַח כָּל הָאָרֶץ מִי שֶׁהוּא שֶׁאַתְּ תִּרְצִי בוֹ וְלֹא יִרְצֶה בָךְ?” אָמְרָה לִי: “הֵן. וְזֶהוּ בִגְלַל זֶה שֶׁנִּצְטָרְפוּ בוֹ הַיֹּפִי וְהַשְּׁלֵמוּת וְהַהִתְגַּנְדְּרוּת”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמָה עֲמִידָתֵךְ בְּמִסְדְּרוֹן זֶה?” אָמְרָה לִי: “כָּאן דַּרְכּוֹ וְזוֹהִי שְׁעַת עָבְרוֹ בָהּ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, כְּלוּם הֱיִיתֶם יַחַד בִּזְמַן הַזְּמַנִּים וְשׂוֹחַחְתֶּם שִׂיחָה שֶׁהֵסֵבָּה אַהֲבָה עַזָּה זוֹ?” עָלוּ אַנְחוֹתֶיהָ וְיָרְדוּ דִמְעוֹתֶיהָ עַל לֶחְיָהּ כַּטַּל הַנּוֹפֵל עַל שׁוֹשַׁנִּים, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:

הָיִינוּ בְתוֹךְ גַּנָּה כִּשְׁנֵי עַנְפֵי עֲרָבָה,

נָרִיחַ פְּרִי תַעֲנוּגוֹת בְּחַיֵּי רְוָחָה וּרְחָבָה,

וַיִּבָּדֵל כָּלָה עָנָף זֶה מֵאוֹתוֹ עָנָף,

אוֹי לוֹ לַאֲשֶׁר רָאָה אֶחָד אֶל אֶחָד נִכְסָף.

אָמַרְתִּי לָהּ: “פְּלוֹנִית, וּמַה הִגִּיעַ לָךְ מֵאַהֲבָתֵךְ לְבָחוּר זֶה?” אָמְרָה: “אֶרְאֶה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ עַל כָּתְלֵי בְנֵי־מִשְׁפַּחְתּוֹ, וַאֲדַמֶּה כִּי הוּא הִיא, וּפְעָמִים אֶרְאֶנּוּ לְפֶתַע פִּתְאֹם וְהָיִיתִי נִדְהָמָה, וּפָרְחוּ הַדָּם וְהַנְּשָׁמָה מִגּוּפִי, וְאֶשָּׁאֵר שָׁבוּעַ וּשְׁבוּעַיִם בְּלִי דַעַת”. אָמַרְתִּי לָהּ: “סִלְחִי לִי שֶׁאֲנִי בְמַצָּב כְּשֶׁלָּךְ בִּגְלַל הַתְּשׁוּקָה הָעַזָּה. דַּעְתִּי טְרוּדָה בְאַהֲבָה וְגוּפִי נִרְזָה וְכֹחִי תָּשׁ. וַאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ חִוְרַת הַמַּרְאֶה וְדַקַּת־הַבָּשָׂר, מַה שֶּׁמֵּעִיד עַל יִסּוּרֵי הָאַהֲבָה. וְאֵיךְ זֶה לֹא תִתְקֹף אוֹתָךְ הָאַהֲבָה כְּשֶׁאַתְּ שׁוֹכֶנֶת בְּאֶרֶץ בָּצְרָה?” אָמְרָה לִי: “הָיִיתִי לִפְנֵי שֶׁאָהַבְתִּי עֶלֶם זֶה בְּתַכְלִית הַפִּנּוּק, מַזְהִירָה בְיֹפִי וּבִשְׁלֵמוּת. וּכְבָר שָׁבִיתִי לֵב אֶת כָּל נְסִיכֵי בָּצְרָה, עַד שֶׁהָלַךְ לִבִּי שׁוֹלָל אַחֲרֵי בָּחוּר זֶה”. אָמַרְתִּי לָהּ: “פְּלוֹנִית, וּמַה הוּא שֶׁהִפְרִיד בֵּינֵיכֶם?” אָמְרָה לִי: "פִּגְעֵי הַזְּמָן. וּלְמַה שֶּׁאֵרַע לִי וְאֵרַע לוֹ עִנְיָן תָּמוּהַּ. וְהוּא שֶׁיָּשַׁבְתִּי בְּיוֹם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה כְּשֶׁהִזְמַנְתִּי אֵלַי מִסְפָּר מִנְּעָרוֹת בָּצְרָה. וְהָיְתָה בְּתוֹךְ נְעָרוֹת אֵלּוּ נַעֲרַת סִרָאן. וְהָיָה מְחִירָהּ שֶׁשִּׁלֵּם בַּעֲדָהּ בְּעֹמָאן שְׁמוֹנִים אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן. וְהָיְתָה מְאֹהֶבֶת בִּי, לְהוּטָה אַחֲרַי. כְּשֶׁנִּכְנְסָה הֵטִילָה עַצְמָהּ עָלַי וְכִמְעַט עָשְׂתָה אוֹתִי קְצִיצוֹת בִּצְבִיטוֹתֶיהָ וּנְשִׁיכוֹתֶיהָ.

אַחַר־כָּךְ פָּרְשְׁנוּ מִתְעַנְּגוֹת עַל הַשְֹּתִי עַד שֶׁיִּהְיֶה מַאֲכָלֵנוּ מוּכָן וְתִשְׁלַם שִׂמְחָתֵנוּ. הָיְתָה מִשְׁתַּעֲשַׁעַת עִמִּי וַאֲנִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת עִמָּהּ, וְעָבַר אוֹתָהּ הַשִּׁגָּעוֹן עַד כְּדֵי זֶה שֶׁתָּפְסָה בְיָדָהּ אֶת פְּתִיל קֶשֶׁר מִכְנָסַי וְהֻתַּר מִבְּלִי כָּל מַחֲשָׁבָה רָעָה שֶׁהָיְתָה בֵינֵינוּ, וְנָפְלוּ מִכְנָסַי מֵעָלַי מִתּוֹךְ הַשִּׁעְשׁוּעַ. וּבְעוֹד אָנוּ בְכָךְ נִכְנַס הוּא פִתְאֹם וְרָאָה זֹאת וְנִתְמַלֵּא זַעַם עַל כָּךְ וְהָלַךְ לוֹ מֵאִתִּי כְּהִסְתַּלֵּק סְיָח עַרְבִי בְּשָׁמְעוֹ צְלִיל רִסְנוֹ, וּפָנָה וְיָצָא.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁש מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה אָמְרָה לְחֻסַיְן אַלְכַ’לִיע: “כְּשֶׁרָאָה אֲהוּבִי אוֹתִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת כָּךְ עִם נַעֲרָתוֹ שֶׁל סִרָאן, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי, נִתְמַלֵּא זַעַם וְהָלַךְ לוֹ. וַהֲרֵי אֲנִי, הַשֵּׁיךְ, זֶה שָׁלֹש שָׁנִים לִי שֶׁאֲנִי מִצְטַדֶּקֶת לְפָנָיו, וּמְדַבֶּרֶת אֵלָיו רַכּוֹת וּמְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים מִמֶּנּוּ, וְאֵין הוּא מַבִּיט אֵלַי אֲפִלּוּ מֶבָּט אֶחָד וְאֵינוֹ כוֹתֵב אֵלַי מִלָּה אַחַת, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶל שָׁלִיחַ שֶׁאֲנִי שׁוֹלַחַת אֵלָיו וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ מֵאִתִּי כְלוּם”.

אָמַרְתִּי לָהּ: “פְּלוֹנִית, מִן הָעַרְבִים הוּא אוֹ מִן הַפַּרְסִים?” אָמְרָה לִי: “אוֹי לְךָ, מִנְּסִיכֵי בָצְרָה הוּא”. אָמַרְתִּי לָהּ: “זָקֵן הוּא אוֹ בָחוּר?” הִבִּיטָה אֵלַי בְּרֹגֶז וְאָמְרָה: “טִפֵּשׁ אַתָּה, הֲרֵי הוּא כַיָּרֵחַ בְּלֵיל מִלּוּאוֹ, חֲלָקוֹת לְחָיָיו וְאֵין בָּהֶן סִימָן שֶׁל צְמִיחַת זָקָן. אֵין בּוֹ כָל גְּנַאי זוּלָתִי זֶה שֶׁסָּטָה מִמֶּנִּי”. אָמַרְתִּי לָהּ: “מַה שְּׁמוֹ?” אָמְרָה לִי: “וּמַה תַּעֲשֶׂה בוֹ?” אָמַרְתִּי לָהּ: “אֶשְׁתַּדֵּל לִפְגֹּש אוֹתוֹ לְהָבִיא לְאִחוּד בֵּינֵיכֶם”. אָמְרָה לִי: “בִּתְנָאי שֶׁתִּשָּׂא אֵלָיו פִּתְקָה”. אָמַרְתִּי: “אֵינִי מְסָרֵב לְכָךְ”. אָמְרָה לִי שְׁמוֹ צַ’מְרָה בֶּן אַלְמֻגִירָה וְכִנּויוֹ אַבּוּ־אלסַכָ’אא⁴ וְאַרְמוֹנוֹ בְּמִרְבָּד". קָרְאָה לְמִי שֶׁהוּא בְחָצֵר: “הָבִיאוּ קֶסֶת וּנְיָר” וְהִפְשִׁילָה אֶת שַׁרְוֻלֶיהָ מֵעַל שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתֶיהָ, כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁנֵי גְלִילֵי כֶסֶף וְכָתְבָה אַחֲרֵי “בְּשֵׁם אַללָּהּ”, “אֲדוֹנִי הַשְׁמָטַת הַבְּרָכוֹת וְהָאִחוּלִים בְּרֹאשׁ מִכְתָּבִי יוֹדִיעוּ עַל קֹצֶר־כֹּחִי⁵. וְדַע שֶׁבִּרְכוֹתַי אִלּוּ הָיוּ מִתְקַבְּלוֹת, לֹא הָיִיתָ עוֹזֵב אוֹתִי, מִשּׁוּם שֶׁהַרְבֵּה הִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁלֹּא תַּעַזְבֵנִי, וּבְכָל זֹאת עָזַבְתָּ אוֹתִי. וְאִלְמָלֵא לֹא הָיְתָה הַצָּרָה מַעֲבִירָה אוֹתִי יֶתֶר עַל גְּבוּלוֹת אָזְלַת יָדִי לִכְתֹּב, כִּי אָז לֹא הָיָה מַה שֶּׁהָיְתָה שִׁפְחָתְךָ נוֹטֶלֶת עָלֶיהָ מִכְּתִיבַת מִכְתָּבִי זֶה אֶלָּא לְעֶזְרָה לָהּ עִם יֵאוּשָׁהּ מִמְךָ, שֶׁכֵּן יוֹדַעַת הִיא שֶׁתִּמָּנַע מִלַּעֲנוֹת. וְשִׂיא מְבֻקָּשִׁי, אֲדוֹנִי, הוּא מֶבָּט אֶחָד מֵאִתְּךָ בִּשְׁעַת עָבְרֶךָ בָּרְחוֹב עַל פְּנֵי הַמִּסְדְּרוֹן, תְּחַיֶּה בוֹ נֶפֶשׁ מֵתָה. וְנַעֲלֶה וְיָקָר יוֹתֵר בְּעֵינֶיהָ מִזֶּה הוּא שֶׁתִּכְתֹּב בִּכְתַב יָדְךָ, – יַשְׁפִּיעַ לָהּ אֱלֹהִים כָּל יִתְרוֹן – פִּתְקָה וְתָשִׁית אוֹתָהּ תְּמוּרָה לְאוֹתָן הַנְּעִימוֹת שֶׁהָיוּ בֵינֵינוּ בַלֵּילוֹת שֶׁעָבְרוּ שָׁאַתָּה זוֹכְרָם אֲדוֹנִי. כְּלוּם לֹא הָייִתִי לְךָ אוֹהֶבֶת עַד כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ? וְאִם אַתָּה נֶעְתָּר לְמִשְׁאַלְתִּי, אֶהְיֶה אֲסִירַת־תּוֹדָה לְךָ וְנוֹתֶנֶת תְּהִלָּה לֵאלֹהִים. וְשָׁלוֹם”. מָסְרָה לִי אֶת הַמִּכְתָּב וְיָצְאָה.

הִשְׁכַּמְתִּי לְפִתְחוֹ שֶׁל מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן וּמָצָאתִי מוֹשָׁב נֶאֱסָף מִן הַנְּסִיכִים. רָאִיתִי עֶלֶם שֶׁפֵּאֵר אֶת הַמּוֹשָׁב, וְעָלָה עַל כָּל מִי שֶׁבְּתוֹכוֹ בְּיֹפִי וָזֹהַר, עַד שֶׁנִּשְּׂאוֹ הָאֱמִיר מֵעַל לוֹ עַצְמוֹ. שָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתָיו, וְהִנֵּה הוּא צַ’מְרָה בֶּן אַלְמֻגִירָה. אָמַרְתִּי בְלִבִּי “בְּצֶדֶק בָּא עַל הַמִּסְכֵּנָה מַה שֶּׁבָּא עָלֶיהָ”. קַמְתִּי וְשַׂמְתִּי פָנַי אֶל הַמִּרְבָּד וְעָמַדְתִּי עַל שַׁעַר מְעוֹנוֹ. וְהִנֵּה יָרַד בְּתוֹךְ פָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ. אַצְתִּי אֵלָיו וְהִפְלַגְתִּי בְּאִחוּלִים וְהוֹשַׁטְתִּי לוֹ אֶת הַפִּתְקָה. כְּשֶׁקָּרָא אוֹתָהּ וְהֵבִין עִנְיָנָהּ, אָמַר לִי: “שֵׁיךְ, כְּבַר הֵמַרְנוּ אוֹתָהּ בְּאַחֶרֶת. כְּלוּם יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לִרְאוֹת אֶת תְּמוּרָתָהּ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן”. קָרָא לַנַּעֲרָה וְהִנֵּה הִיא נַעֲרָה אֲשֶׁר תַּחְפִּיר אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת, שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ. שָׁדֶיהָ נָכוֹנוּ, וְהִיא מְהַלֶּכֶת, מְמַהֶרֶת בְּלֶכְתָּהּ מִבְּלִי רְתֵת. הוֹשִׁיט לָהּ אֶת הַפִּתְקָה וְאָמַר: “עֲנִינִי עָלֶיהָ”. כְּשֶׁקָּרְאָה אוֹתָהּ הֶחֱוִיר מַרְאָהּ, כְּשֶׁנּוֹדַע לָהּ מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, וְאָמְרָה: “שֵׁיךְ, הִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים שֶׁיִּסְלַח לְךָ עַל מַה שֶׁבָּאתָ בִּשְׁבִילוֹ”. יָצָאתִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, כְּשֶׁאֲנִי גוֹרֵר אֶת רַגְלַי עַד שֶׁבָּאתִי אֵלֶיהָ. בִּקַּשְׁתִּי רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ, וְנִכְנַסְתִּי. אָמְרָה לִי: “מַה מֵּאַחֲרֶיךָ?” אָמַרְתִּי לָהּ: “בִּישׁ וְיֵאוּשׁ”. אָמְרָה לִי: “אַל תִּדְאַג לְמַה שֶּׁיָּצָא מִמֶּנּוּ, שֶׁהֵיכָן הוּא אֲלֹהִים וְכֹחוֹ?” צִוְתָה לָתֵת לִי חֲמֵשׁ־מֵאוֹת דִּינָר, וְיָצָאתִי. אַחַר־כָּךְ עָבַרְתִּי עַל פְּנֵי אוֹתוֹ מָקוֹם, לְאַחֲרֵי יָמִים, וּמָצָאתִי נְעָרִים וּפָרָשִׁים.

נִכְנַסְתִּי, וְהִנֵּה הֵם יְדִידֵי צַ’מְרָה, מְבַקְּשִׁים אוֹתָהּ לַחֲזֹר אֵלָיו, וְהִיא אוֹמֶרֶת: “חֵי־אֱלֹהִים, לֹא אֶרְאֶה עוֹד אֶת פָּנָיו”. נָפְלָה מִשְׁתַּחֲוָה וּמוֹדָה לֵאלֹהִים, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שְׂמֵחָה לְאֵידוֹ שֶׁל צַ’מְרָה. נִגַּשְׁתִּי אֶל הַנַּעֲרָה וְהוֹשִׁיטָה לִי פִתְקָה, וְהִנֵּה כָתוּב בָהּ אַחֲרֵי “בְשֵׁם אֱלֹהִים” כָּזֹאת: “גְּבִרְתִּי, אִלְמָלֵא חַסְתִּי עָלַיִךְ – יַאֲרִיךְ אֱלֹהִים חַיַּיִךְ, הָיִיתִי מְתָאֵר לְפָנַיִךְ שֶׁמֶץ מִמַּה שֶּׁבָּא עָלַי מִיָּדַיִךְ, וְהָיִיתִי מַרְחִיב הַדִּבּוּר בְּהִצְטַדְּקוּתִי עַל הָעָוֶל שֶׁעָשִׂית לִי, חָטָאת לְעַצְמֵךְ וְלִי בַּהֲפָרַת־הַבְּרִית וּמִעוּט־הַנֶּאֱמָנוּת בַּגָּלוּי, וּבְבַכְּרֵךְ זוּלָתֵנוּ עָלֵינוּ, חָטָאת לְאַהֲבָתִי, חֵי־אֱלֹהִים אֲשֶׁר אוֹתוֹ נִקְרָא לְעֶזְרָה, בְּמַה שֶּׁעָשִׂית מֵרְצוֹנֵךְ, וְשָׁלוֹם”. הֶעֶמִידָה אוֹתִי עַל מַה שֶּׁנְּשָׂאוֹ אֵלֶיהָ מִן הַמַּתָּנוֹת וּכְלֵי־הַיְקָר, וְנִמְצָא עֶרְכּוֹ שְׁלֹשִׁים אֶלֶף דִּינָר. אַחַר־כָּךְ רְאִיתִיהָ, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר נָשָׂא אוֹתָהּ צַ’מְרָה לְאִשָּה". אָמַר הָרוּן אַלרְרַשִׁיד: “אִלְמָלֵא לֹא הִקְדִּימַנִי צַ’מְרָה לָשֵׂאת אוֹתָהּ הָיָה לִי עִנְיָן עִמָּהּ”.

וּמִמַּה שֶׁמְּסֻפָּר

סִפֵּר אִסְחָאק בֶּן אִבְּרָאהִים אַלְמַוְצִלִי, אָמַר: "בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּאוֹתוֹ לַיְלָה בִּמְעוֹנִי, וְהָיָה בִזְמַן הַחֹרֶף, וּכְבָר הִתְפַּשְּׁטוּ הָעֲנָנִים וְנֶעֶרְמוּ הַגְּשָׁמִים נוֹזְלִים כְּמוֹ פִיּוֹת הַנֹּאדוֹת, וּפָסְקוּ הוֹלֵךְ וְשָׁב מִן הַהֲלִיכָה בַדְּרָכִים, בִּגְלַל מַה שֶּׁהָיָה בָהֶם מִן הַגְּשָׁמִים וְהַבֹּץ, וְהָיָה צַר לְחָזִי בַּאֲשֶׁר לֹא בָא אֵלַי גַּם מִידִידַי וְלֹא יָכֹלְתִּי אֲנִי לָלֶכֶת אֲלֵיהֶם מֵרֹב הַבֹּץ וְהַטִּיט, אָמַרְתִּי לְנַעֲרִי: “הָבֵא אֵלַי מַה שֶּׁהוּא שֶׁאֶתְבַּדֵּר בּוֹ”.

הֵבִיא לִי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה. וְלֹא מָצָאתִי בָזֶה תַּעֲנוּג בִּהְיוֹת שֶׁלֹּא הָיָה עִמִּי כָּל רֵעַ לְהִשְֹתַּעֲשֵׁעַ בְּחֶבְרָתוֹ. לֹא פָסַקְתִּי לְהַבִּיט דֶּרֶךְ הַחַלּוֹנוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל בַּדְּרָכִים עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה. נִזְכַּרְתִּי בְאַחַת הַנְּעָרוֹת אֲשֶׁר לְאַחַד בְּנֵי אַלְמַהְדִי¹ שֶׁהָיִיתִי אוֹהֲבָהּ, וְהָיְתָה יוֹדַעַת זִמְרָה וְלִפְרֹט עַל כְּלֵי הַנְּגִינָה. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אִלּוּ הָיְתָה הַלַּיְלָה אֶצְלֵנוּ, הָיְתָה שִׂמְחָתִי שְׁלֵמָה, וְהָיְתָה מְקַצֶּרֶת אֶת לֵילִי מִמַּה שֶּׁאֲנִי בוֹ מִן הַהִרְהוּרִים וְחֹסֶר־הַשַּׁלְוָה”. וְהִנֵּה מִי שֶׁהוּא דוֹפֵק עַל הַדֶּלֶת וְאוֹמֵר: “כְּלוּם יִכָּנֵס אָהוּב עוֹמֵד עַל הַדֶּלֶת?” אָמַרְתִּי בְלִבִּי.

“אֶפְשָׁר נָשָׂא נֶטַע הָאִחוּל אֶת פִּרְיוֹ”. קַמְתִּי אֶל הַדֶּלֶת וְהִנֵּה יְדִידָתִי וְעָלֶיהָ לְבוּשׁ מֶשִׁי בַּעַל שֹׁבֶל אָרוֹךְ יָרֹק, שֶׁהִתְעַטְּתָה בוֹ, וְעַל רֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת שֶׁל דִּיבָג הַסּוֹכֶכֶת עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם. וּכְבָר שָׁקְעָה בַבֹּץ עַד לְבִרְכֶּיהָ, וְנִתְרַטֵּב מַה שֶּׁעָלֶיהָ עַל יְדֵי הַמַּרְזֵבוֹת שֶׁעַל הַגַּגּוֹת, וְהִיא כֻלָּהּ בְּתַבְנִית מוּזָרָה. אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי מַה הוּא שֶׁהֵבִיא אוֹתָךְ בְּבֹץ מֵעֵין זֶה?” אָמְרָה לִי: שְׁלִיחֲךָ בָא אֵלַי וְתֵאֵר לְפָנַי מַה שֶּׁבְּךָ מִן הַחֵשֶׁק וְהַתְּשׁוּקָה, וְלֹא הָיָה בִיכָלְתִּי אֶלָּא לְהֵעָנוֹת ולְמַהֵר אֵלֶיךָ". הִשְׁתָּאֵיתִי לְכָךְ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבֶּן־אִסְחָאק אָמַר: "כְּשֶׁדָּפְקָה הַנַּעֲרָה עַל דַּלְתִּי, יָצָאתִי אֵלֶיהָ וְאָמַרְתִּי: “גְּבִרְתִּי, מַה הֵבִיא אוֹתָךְ בְּבֹץ זֶה?” וְאָמְרָה: “שְׁלִיחֲךָ בָא אֵלַי וְתֵאֵר לְפָנַי מַה שֶּׁבְּךָ מִן הַחֵשֶׁק וְהַתְּשׁוּקָה, וְלֹא הָיָה בִיכָלְתִּי אֶלָּא לְהֵעָנוֹת וּלְמַהֵר אֵלֶיךָ”. וְהִשְׁתָּאֵיתִי לְכָךְ, וְאוּלָם לֹא טוֹב הָיָה בְעֵינַי לְהַגִּיד לָהּ לֵאמֹר: “לֹא שָׁלַחְתִּי אֵלַיִךְ אָדָם”, וְאָמַרְתִּי לָהּ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל שֶׁאֲסָפָנוּ יַחַד אַחֲרֵי מַה שֶּׁסָּבַלְתִּי מִכְּאֵב הַצִּפִּיָּה. וְאִלּוּ הָיִית מִתְמַהְמְהָה מִבּוֹא אֵלַי שָׁעָה אַחַת, הָיָה מִן הָרָאוּי יוֹתֵר שֶׁאָחוּשׁ אֲנִי אֵלַיִךְ שֶׁנִּכְסָף אֲנִי לָךְ וְרַבָּה תְשׁוּקָתִי אֵלַיִךְ”. אַחַר־כָּךְ אָמַרְתִּי לְנַעֲרִי: “הַב מַיִם”. בָּא עִם סִיר וּבוֹ מַיִם חַמִּים מְאֹד, שֶׁתְּתַקֵּן עַצְמָהּ. צִוֵּיתִי לִצֹּק אֶת הַמַּיִם עַל רַגְלֶיהָ, וּנְטַלְתִּין לְיָדַי לִרְחֹץ אוֹתָן בְּעַצְמִי. צִוִּיתִי לְהָבִיא לְבוּשׁ מִן הַמְפֹאָרִים שֶׁבַּמַּלְבּוּשִׁים וְהִלְבַּשְׁתִּיו אוֹתָהּ אַחֲרֵי שֶׁהֲסִירוֹתִי מַה שֶּׁעָלֶיהָ, וְיָשַׁבְנוּ. בִּקַּשְׁתִּי לְהָבִיא אֹכֶל, וְסֵרְבָה. אָמַרְתִּי לָהּ: “כְּלוּם רוֹצָה אַתְּ בְּמַשְׁקֶה?” אָמְרָה: “הֵן”. וְהִגַּשְׁתִּי גְבִיעִים. אָמְרָה: “מִי יָשִׁיר?” אָמַרְתִּי: “אֲנִי, גְּבִרְתִּי”. אָמְרָה: “אֵינִי חֲפֵצָה”. אָמַרְתִּי: “אַחַת נַעֲרוֹתַי”. אָמְרָה: “אֵינִי רוֹצָה”. אָמַרְתִּי לָהּ: “שִׁירִי אַתְּ עַצְמֵךְ”. אָמְרָה לִי: “וְאַף לֹא אֲנִי”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמִי אֵפוֹא יָשִׁיר לָךְ?” אָמְרָה לִי: “צֵא וְחַפֵּשׂ מִי שֶׁיָּשִׁיר לִי”.

יָצָאתִי מְצַיֵּת לָהּ, וְאוּלָם מִתְיָאֵשׁ הָיִיתִי וּבָרוּר הָיָה לִי שֶׁלֹּא אֶמְצָא אֶחָד בִּזְמַן כָּזֶה. לֹא פָסַקְתִּי לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לָרְחוֹב, וְהִנֵּה עִוֵּר נוֹקֵש בָּאָרֶץ בְּמַקְלוֹ וְאוֹמֵר: “אַל יִגְמֹל אֱלֹהִים טוֹב אֶת אֵלֶּה שֶׁהָיִיתִי אֶצְלָם. בְּשָׁעָה שֶׁשַּׁרְתִּי הֶאֱזִינוּ לִי וּכְשֶׁשָּׁתַקְתִּי זִלְזְלוּ בִי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “כְּלוּם מְזַמֵּר אַתָּה?” אָמַר: “הֵן”. אָמַרְתִּי לוֹ: “כְּלוּם יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לְהַשְׁלִים לֵילְךָ אֶצְלֵנוּ שֶׁתְּשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתָנוּ?” אָמַר לִי: “אִם חָפֵץ אַתָּה, הַחֲזֵק בְּיָדִי”. הֶחֱזַקְתִּי בְיָדוֹ וְהָלַכְתִּי אֶל מְעוֹנִי וְאָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, כְּבָר הֵבֵאתִי מְזַמֵּר עִוֵּר, שֶׁנִּתְעַנֵּג עָלָיו בְּעוֹד אֵין הוּא רוֹאֶה אוֹתָנוּ”. אָמְרָה לִי: “הֲבִיאֵהוּ אֵלַי”. הִכְנַסְתִּיו. הִזְמִינָה אוֹתוֹ לֶאֱכֹל וְאָכַל אֹכֶל קַל, וְרָחַץ אֶת יָדָיו. הִגַּשְׁתִּי לוֹ מַשְׁקֶה וְשָׁתָה שְׁלֹשָה גְבִיעִים. אַחַר־כָּךְ אָמַר: “מִי אַתָּה?” אָמַרְתִּי: “אִסְחָאק בֶּן אִבְּרָהאִים אַלְמַוְצִלִי”. אָמַר לִי: “כְּבָר שָׁמַעְתִּי עַל אוֹדוֹתֶיךָ, וְעַכְשָׁו שָׂמֵחַ אֲנִי בְחֶבְרָתֶךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, שָׂמֵחַ אֲנִי בְשִׂמְחָתֶךָ”. אָמַר: “זַמְּרָה לִי, אִסְחָאק”. נָטַלְתִּי אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, אֶת הָעוּד בְּדֶרֶךְ הִתְלוֹצְצוּת וְאָמַרְתִּי: “שׁוֹמֵעַ אֲנִי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. כְּשֶׁשַּׁרְתִּי וְגָמַרְתִּי אֶת הַזֶּמֶר, אָמַר לִי: “קָרוֹב אַתָּה לִהְיוֹת מְזַמֵּר”. חָלְשָׁה עָלַי דַּעְתִּי וְהִשְׁלַכְתִּי אֶת הָעוּד מִיָּדִי. אָמַר לִי: “כְּלוּם אֵין אֶצְלְךָ מִי שֶׁמֵּיטִיב לְזַמֵּר?” אָמַרְתִּי לוֹ: “נַעֲרָה אֶצְלִי”. אָמַר: “צַו אוֹתָהּ שֶׁתְּזַמֵּר”.

אָמַרְתִּי לוֹ: “כְּלוּם תְּזַמֵּר אַתָּה אַחֲרֵי שֶׁתִּשְׁמַע דַּיֶּךָּ מִזִּמְרָתָהּ?” אָמַר: “הֵן”. וְזִמְּרָה. אָמַר: “כְּלוּם לֹא עָשְׂתָה”. הִשְׁלִיכָה אֶת הָעוּד מִיָּדָהּ, כּוֹעֶסֶת, וְאָמְרָה: “מַה שֶּׁאִתָּנּוּ נָתַנּוּ מִן הַמֻּבְחָר שֶׁבּוֹ, וְאִם יֵשׁ אִתְּךָ מַשֶּׁהוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה בוֹ”. אָמַר: “תְּנוּ לִי עוּד שֶׁלֹּא נָגְעָה בוֹ יַד”. צִוֵּיתִי אֶת הַמְשָׁרֵת, וְהֵבִיא עוּד חָדָשׁ. מִשֵּׁשׁ אֶת הָעוּד וּפָרַט עָלָיו מַנְגִּינָה שֶׁלֹּא יְדַעְתִּיהָ וּפָרַץ בְּזִמְרָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:

נָסַע עוֹבֵר בָּאֲפֵלָה וְהַלַּיְלָה שׁוֹקֵד,

אָהוּב, מַכִּיר וְיוֹדֵעַ לַבִּקּוּר מוֹעֵד.

וְלֹא הִבְהִילַתְנוּ בִּלְתִּי אִם נְתִינַת הַשָּׁלוֹם,

וְאָמְרָה: הֲיִכָּנֵס אָהוּב עוֹמֵד בַּדֶּלֶת, הֲלוֹם?"

הִבִּיטָה אֵלַי הַנַּעֲרָה בְּרֹגֶז וְאָמְרָה: “סוֹד שֶׁבֵּינִי וּבֵינְךָ לֹא יְכִילֶנּוּ חָזְךָ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, עַד שֶׁמְּסַרְתּוֹ לְאָדָם זֶה?” נִשְׁבַּעְתִּי לָהּ וְהִצְטַדַּקְתִּי לְפָנֶיהָ. הִתְחַלְתִּי מְנַשֵּׁק אֶת יָדֶיהָ וּלְדַגְדֵּג בְּשָׁדֶיהָ עַד שֶׁצָּחֲקָה. וּפָנִיתִי אֶל הָעִוֵּר וְאָמַרְתִּי לוֹ: “זַמֵּר, אֲדוֹנִי”. נָטַל אֶת אֶת² הָעוּד וְשָׁר שְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הֲלֹא כַמָּה וְכַמָּה בִּקַּרְתִּי אֶת הַיָּפוֹת,

וְכַמָּה מִשְּׁשָּׁה כַפִּי קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת הַצְּבוּעוֹת,

וָאֲדַגְדֵּג רִמּוֹנֵי שָׁדַיִם עֲדֵי פָנִים הִסְבִּירָה,

וּנְשִׁיכָתִי תַּפּוּחִים מְגֻוָּנִים, לְחָיַיִם הִבְעִירָה.

אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, מִי הִגִּיד לוֹ מַה שֶּׁאָנוּ בוֹ?” אָמְרָה לִי: “צָדַקְתָּ”. נָטִינוּ הַצִּדָּה מִפָּנָיו, אָמַר לָנוּ: “זָקוּק אֲנִי לְהָטִיל מַיִם”. אָמַרְתִּי: “נַעַר, קַח אֶת הַנֵּר וַעֲבֹר לְפָנָיו”. יָצָא וְהִתְמַהְמֵהַּ. יָצָאנוּ לְחַפְּשׂוֹ וְלֹא מְצָאנוּהוּ, בְּעוֹד הַדְּלָתוֹת נְעוּלוֹת וְהַמַּפְתֵּחוֹת בָּאָרוֹן, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם לַשָּׁמַיִם הִרְקִיעַ אוֹ בָאָרֶץ שָׁקַע, וְיָדַעְתִּי שֶׁהָשָּׂטָן הוּא. הִסְתַּלַּקְתִּי וְהִרְהַרְתִּי בְּדִבְרֵי אַבּוּ־נֻוָאס:

תָּמַהְתִּי עַל הַשָּׂטָן בִּגְאוֹנוֹ,

וְעַל הַתּוֹעֵבָה אֲשֶׁר טָמַן בִּצְפוּנוֹ.

יָהִיר הָיָה מֵהִשְׁתַּחֲווֹת לְאָדָם³

וְסַרְסוּר לִדְבַר עֲבֵרָה לְזַרְעוֹ קָם.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר

מְסַפְּרִים שֶׁאִבְּרָאהִים אַבּוּ־אִסְחָהק אַלְמַוְצִלִי אָמַר: "הָיִיתִי מָסוּר כֻּלִּי לַבַּרְמַכִּים¹. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹם אֶחָד בִּמְעוֹנִי, דָּפְקוּ עַל הַדֶּלֶת. יָצָא נַעֲרִי וְחָזַר וְאָמַר לִי: “בַּדֶּלֶת עֶלֶם יָפֶה הַמְבַקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס”. נָתַתִּי לוֹ רְשׁוּת, וְנִכְנַס בָּחוּר שֶׁסִּמָּנֵי חֹלִי נִכָּרִים בּוֹ. אָמַר לִי: “זֶה לִי זְמַן שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לְפָגְשֶׁךָ, וּבַקָּשָׁה לִי אֵלֶיךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “מַה הִיא?” הוֹצִיא שְׁלֹש־מֵאוֹת דִּינָר וְהִנִּיחַ אוֹתָם וְאָמַר מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתְּקַבְּלֵם מִמֶּנִּי וּתְחַבֵּר לִי מַנְגִּינָה לִשְׁנֵי בָתֵּי־הַשִּׁיר שֶׁאֲמַרְתִּים. אָמַרְתִּי לוֹ? “קְרָא אוֹתָם לְפָנַי”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ וְאָמַר:

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאִבְּרָאהִים אַבּוּ־אִסְחָאק אָמַר: "אַחֲרֵי שֶׁנִּכְנַס הָעֶלֶם וְהִנִּיחַ לְפָנַי אֶת הַדִּינָרִים, אָמַר לִי: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתְּקַבְּלֵם וּתְחַבֵּר לִי מַנְגִּינָה לִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר שֶׁאָמַרְתִּי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “קְרָא אוֹתָם לְפָנַי”, וְנָשָׂא קוֹלוֹ וְאָמַר:

חַי אֵל, חוֹטֵא הִנְּךָ לִלְבָבִי וְעֵינַי.

כַּבֵּה אֵפוֹא בְדִמְעִי עִנּוּיֵי־יְגוֹנַי.

הַזְּמָן בִּמְחָרְפַי עַל דְּבַר שׁוֹכֵן קְרָבַי

וְלֹא אֶרְאֶנוּ, וְלוּ אֲכֹרַךְ בְּתַכְרִיכַי.

אָמַר אִבְּרָאהִים: “חִבַּרְתִּי לוֹ מַנְגִּינָה מֵעֵין קִינָה עַל הַמֵּתִים, וְשַׁרְתִּיהָ לְפָנָיו”. נִתְעַלֵּף עַד שֶׁדּוֹמֶה הָיִיתִי שֶׁמֵּת. אַחַר־כָּךְ הִתְעוֹרֵר וְאָמַר: “חֲזֹר עָלֶיהָ שׁוּב”. הִשְׁבַּעְתִּיו בֵּאלֹהִים וְאָמַרְתִּי לוֹ: “חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁתָּמוּת”. אָמַר לִי: “מִי יִתֵּן וְהָיָה כֵן”. וְלֹא פָסַק מֵהִתְרַפֵּס וּמֵהַעְתִּיר עַד שֶׁרִחַמְתִּי עָלָיו וְחָזַרְתִּי עָלֶיהָ לְפָנָיו. זָעַק זְעָקָה קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה, וְלֹא הָיָה סָפֵק בְּעֵינַי שֶׁהוּא מֵת. לֹא פָסַקְתִּי לְזַלֵּף עָלָיו מֵי־וְרָדִים עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר וְיָשַׁב. הוֹדֵיתִי לֵאלֹהִים עַל שֶׁיָּצָא בְשָׁלוֹם, וְהִנַּחְתִּי אֶת דִּינָרָיו לְפָנָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ: “טֹל מָמוֹנְךָ וְהִסְתַּלֵּק מֵעָלַי”. אָמַר לִי: “אֵין לִי חֵפֶץ בָּהֶם. וְאִם אַתָּה חוֹזֵר שׁוּב עַל הַמַּנְגִּינָה לְפָנַי, הֲרֵי לְךָ כְּמוֹתָם”.

נִתְרַחֵב לִבִּי לַמָּמוֹן וְאָמַרְתִּי לוֹ: “חוֹזֵר אֲנִי עָלֶיהָ וְאוּלָם בִּשְׁלֹשָה תְּנָאִים. הָרִאשׁוֹן הוּא שֶׁתַּעֲמֹד אֶצְלֵנוּ וְתֹאכַל מֵאָכְלִי עַד שֶׁתִּתְחַזֵּק נַפְשְׁךָ, וְהַשֵּׁנִי שֶׁתִּשְׁתֶּה מִן הַמַּשְׁקֶה מַה שֶּׁיְּאַמֵּץ אֶת לִבְּךָ וְהַשְּׁלִישִי שֶׁתְּסַפֵּר לִי מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ”. עָשָׂה כֵן, וְאָמַר: "אָדָם אֲנִי מִתּוֹשָׁבֵי אַלְמַדִינָה. יָצָאתִי מְטַיֵּל וְעָבַרְתִּי עַל פְּנֵי דֶרֶךְ אַלְעַקִיק² עִם יְדִידַי. רָאִיתִי נַעֲרָה בְתוֹךְ נְעָרוֹת דּוֹמָה כְאִלּוּ הִיא עָנָף עֲטָרוֹ טַל, מַבִּיטָה בְעֵינַיִם שֶׁלֹּא חָזַר מַבָּטָן אֵלֶיהָ אֶלָּא עִם נַפְשׁוֹ שֶׁל הַמִּסְתַּכֵּל בָּהֶן. נִשְׁאֲרוּ שָׁם הַנְּעָרוֹת עַד כְּלוֹת הַיּוֹם וְהִסְתַּלְּקוּ, חַשְׁתִּי בְּלִבִּי פֶּצַע הַקָּשֶׁה לְהַגְלִיד. חָזַרְתִּי לִקְלֹט יְדִיעוֹת עַל אוֹדוֹתֶיהָ, וְלֹא מָצָאתִי אָדָם. הָיִיתִי עוֹקֵב אַחֲרֶיהָ בָּרְחוֹבוֹת, וְלֹא עָלָה בְיָדִי לְהִוָּדַע כְּלוּם. חָלִיתִי וְסִפַּרְתִּי סִפּוּרַי לְאַחַד קְרוֹבַי.

אָמַר לִי: “אַל תִּרְפֶּה רוּחֲךָ. אֵלֶּה יְמֵי הָאָבִיב הֵם וַעֲדַיִן לֹא עָבְרוּ. וּכְשֶׁיַּמְטִירוּ הַשָּׁמַיִם, תֵּצֵא וְאֵצֵא אֲנִי עִמְּךָ, וְאֶעֱשֶׂה כִרְצוֹנְךָ”. שָׁקְטָה נַפְשִׁי בְכָךְ עַד שֶׁזָּרַם שׁוּב נַחַל אַלְעַקִיק, וְיָצְאוּ בְּנֵי־אָדָם, וְיָצָאתִי עִם יְדִידַי וּקְרוֹבַי וְיָשַׁבְנוּ בְמוֹשָׁבֵנוּ אָז מַמָּשׁ. לֹא שָׁהִינוּ עַד שֶׁהַנָּשִׁים בָּאוּ, וְהָיִינוּ דוֹמִים אָנוּ וָהֵן כִּשְׁנֵי סוּסִים הַמִּתְחָרִים בִּמְרוּצָתָם. אָמַרְתִּי לְנַעֲרָה מִקְּרוֹבוֹתַי: "אִמְרִי לְנַעֲרָה זוֹ: אָדָם זֶה אוֹמֵר: יָפֶה אָמַר מִי שֶׁאָמַר בֵּית־שִׁיר זֶה:

יָרְתָה חֵץ קָלַע אֶל הַלֵּב, וְעָבְרָה.

וְשׁוּב הֵטִילָה פֶצַע בּוֹ וַחֲבוּרָה

עָבְרָה אֵלֶיהָ וְאָמְרָה לָהּ זֹאת. אָמְרָה לוֹ: "אִמְרִי לוֹ: יָפֶה אָמַר מִי שֶׁעָנָה לְעֻמָּתוֹ בְּבֵית־שִׁיר זֶה:

בָּנוּ כָזֶה עָלָיו תִּתְלוֹנֵן, וְהַאֲרֵך רוּחַ טוֹב,

אוּלַי נִמְצָא רְוָחָה תְּרַפֵּא הַלְּבָבוֹת בְּקָרוֹב.

עָצַרְתִּי בִדְבָרַי מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא נִהְיֶה לְשִׁמְצָה, וְקַמְתִּי וְהִסְתַּלַּקְתִּי. קָמָה לְקוּמִי וְהָלַכְתִּי בְעִקְּבוֹתֶיהָ, וְהִיא רוֹאָה אוֹתִי, עַד שֶׁיָּדַעְתִּי מְעוֹנָהּ. הָיְתָה סָרָה אֵלַי וַאֲנִי סָר אֵלֶיהָ עַד שֶׁנִּתְאַחַדְנוּ. הִרְבֵּינוּ בְכָךְ, עַד שֶׁנִּתְפַּרְסֵם הַדָּבָר וְנִתְגַלָּה וְנוֹדַע לְאָבִיהָ; לֹא פָסַקְתִּי מֵהִתְאַמֵּץ לְפָגְשָׁהּ, וְהִתְלוֹנַנְתִּי עַל כָּךְ לִפְנֵי אָבִי. אָסַף אֶת בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתֵּנוּ וְהָלַךְ אֶל אָבִיהָ, חָפֵץ לְבַקְּשׁוֹ לְהַשִּׂיאָהּ לִי. אָמַר לוֹ: “אִלּוּ הָיָה הַדָּבָר יָדוּעַ לִי לִפְנֵי הִפָּרְעוֹ לְשִׁמְצָה, הָיִיתִי עוֹשֶׂה זֹאת. וְאוּלָם הַדָּבָר נִתְפַּרְסֵם וְאֵינִי רוֹצֶה לְאַשֵּׁר דִּבְרַת בְּנֵי־הָאָדָם”. אָמַר אִבְּרָאהִים: "חָזַרְתִּי בְאָזְנָיו עַל הַמַּנְגִּינָה. הוֹדִיעַ לִי בֵיתוֹ הֵיכָן הוּא וְהָלַךְ. וְהָיְתָה בֵינֵינוּ רֵעוּת. אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיָּשַׁב גַ’עְפָר בֶּן יַחְיָא בְּמוֹשָׁבוֹ וְהָיִיתִי אֶצְלוֹ³ כְּמִנְהָגִי, שַׁרְתִּי לְפָנָיו אֶת שִׁיר הַבָּחוּר. רָעַד מִגִּיל וְשָׁתָה כַמָּה גְבִיעִים וְאָמַר: “אוֹי לְךָ, לְמִי מַנְגִּינָה זוֹ?” סִפַּרְתִּי לוֹ סִפּוּר הַבָּחוּר.

צִוַּנִי לִרְכֹּב אֵלָיו, וְשֶׁאַבְטִיחַ לוֹ נֶאֱמָנָה שֶׁיַּשִּׂיג חֶפְצוֹ. הָלַכְתִּי אֵלָיו וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ, בִּקֵּש מִמֶּנּוּ לַחֲזֹר עַל סִפּוּרוֹ, וְסִפֵּר לוֹ. אָמַר לוֹ: “בְּחָסוּתִי אַתָּה עַד שֶׁאֲנִי מַשִּׂיא אוֹתָהּ לְךָ”. שָׁקְטָה רוּחוֹ וְעָמַד עִמָּנוּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר רָכַב גַ’עְפָר אֶל אַלרְרַשִׁיד וְסִפֵּר לוֹ זֹאת. מָצָא הַדָּבָר חֵן בְּעֵינָיו וְצִוָּה שֶׁנָּבוֹא לְפָנָיו כֻּלָּנוּ. בִּקֵּשׁ לַחֲזֹר עַל הַמַּנְגִּינָה וְשָׁתָה עָלֶיהָ. אַחַר־כָּךְ צִוָּה לִכְתֹּב מִכְתָּב אֶל נְצִיב אַלְחִגָ’אז לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת אֲבִי הַנַּעֲרָה וְאֶת מִשְׁפַּחְתָּהּ בְּכָבוֹד, וּלְהוֹצִיא עֲלֵיהֶם הוֹצָאָה בְּיַד רְחָבָה. לֹא עָבַר אֶלָּא זְמָן מֻעָט, עַד שֶׁבָּאוּ. פָּקַד אַלרְרַשִׁיד לְהָבִיא אֶת הָאִישׁ לְפָנָיו וְצִוָּהוּ לְהַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ לַבָּחוּר, וְנָתַן לוֹ מֵאָה אֶלֶף דִּינָר, וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ. וְלֹא פָסַק הַבָּחוּר מִהְיוֹת בֵּין מֵרֵעָיו שֶׁל גַ’עְפָר עַד שֶׁקָּרָה מַה שֶּׁקָּרָה⁴ וְחָזַר הַבָּחוּר אֶל אַלְמַדִינָה. יְרַחֵם אֱלֹהִים אֶת נִשְׁמוֹתָם כֻּלָּם יַחַד.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר

סִפְּרוּ, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה אַבּוּ־עָאמִר בֶּן מַרְוָאן. הֵבִיאוּ לוֹ בְמַתָּנָה נַעַר נוֹצְרִי שֶׁלֹּא חָלוּ עֵינַיִם עַל יָפֶה יוֹתֵר הֵימֶנּוּ. הֵצִיץ בּוֹ אַלְמַלִךּ אַלנָּאצִר וְאָמַר לַאֲדוֹנָיו: “מֵהֵיכָן זֶה?” אָמַר לוֹ: “מַתַּת אֱלֹהִים הוּא”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם רוֹצֶה אַתָּה לְהַטִּיל עָלֵינוּ אֵימָה עַל־יְדֵי כוֹכָבִים וְלָקַחַת אוֹתָנוּ שֶׁבִי עַל־יְדֵי לְבָנוֹת?” הִתְנַצֵּל לְפָנָיו. אַחַר־כָּךְ עָרַךְ מַתָּנָה שֶׁשָּׁלַח אוֹתָהּ בְּיַד־הַנַּעַר וְאָמַר לוֹ: “הֱוֵה אַתָּה בִכְלַל הַמַּתָּנָה וְאִלּוּלֵא הַהֶכְרֵחַ לֹא הָיְתָה נַפְשִׁי מְוַתֶּרֶת עָלֶיךָ”. וְכָתַב עַל־יָדוֹ שְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֲדוֹנִי, יָרֵחַ זֶה נָסַע אֶל אֹפֶק שְׁמֵיכֶם,

וְשָׁמַיִם לַיָּרֵחַ רְאוּיִים יוֹתֵר מִן הָאֲדָמָה.

בְּנַפְשִׁי, וִיקָרָה הִיא לִי, אֲרַצֶּה פְנֵיכֶם,

וְלֹא רָאִיתִי לְפָנַי אָדָם יְרַצֶּה בַנְּשָׁמָה.

נָשָׂא הַדָּבָר חֵן לִפְנֵי אַלנָּאצִר וְהֶחֱזִיר לוֹ בְמַתָּנָה הוֹן יָקָר. וְהָיָה מוֹשָׁבוֹ אֵיתָן לְפָנָיו. אַחַר־כָּךְ הֵבִיאוּ לַמִּשְׁנֶה מַתָּנָה נַעֲרָה מִן הַנַּעֲלוֹת בִּנְשֵׁי הָעוֹלָם. פָּחַד שֶׁלֹּא יַגִּיעַ הַדָּבָר לְאָזְנֵי אַלנָּאצִר וִיבַקְּשָׁהּ מִמֶּנּוּ, וְתִהְיֶה כְסִפּוּר הַנַּעַר. סִדֵּר מַתָּנָה יְקָרָה מִן הָרִאשׁוֹנָה וּשְׁלָחָהּ בְּיַד הַנַּעֲרָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁש מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּתְּנָה הַנַּעֲרָה בְמַתָּנָה לַמִּשְׁנֶה אַבּוּ־עָאמִר, פָּחַד שֶׁלֹּא יַגִּיעַ הַדָּבָר לְאָזְנֵי אַלנָּאצִר וִיבַקְּשָׁהּ מִמֶּנּוּ, וְסִדֵּר מַתָּנָה יְקָרָה מִן הָרִאשׁוֹנָה וּשְׁלָחָהּ בְּיַד הַנַּעֲרָה וְכָתַב וְשָׁלַח בְּיָדָהּ בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֲדוֹנִי, הוּא הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַיָּרֵחַ נִגַּשׁ לְפָנָיו,

לְמַעַן יִפָּגְשׁוּ שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת גַּם יַחְדָּיו.

צֵרוּף־חֵי־אָנִי־אשֶׁר אוֹמֵר וּמְבַשֵּׂר,

עַד נֵצַח בָּהֶם בְּעֵין־עֵדֶן וְגַנָּיו הִשָּׁאֵר.

שְׁלִישִׁי לְיֹפִי־חֵי־אֵל־אֵין אִתָּם,

וְשֵׁנִי שַׁלִּיט בְּמַלְכוּת הָעוֹלָם.

גָּדְלָה פִי כַמָּה מַעֲלָתוֹ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ. הָלַךְ בּוֹ רָכִיל אֶחָד מֵאוֹיְבָיו לִפְנֵי אַלנָּאצִר, שֶׁעוֹדֶנּוּ בוֹעֵר בְּכִסּוּפָיו לַנַּעַר וְשֶׁאֵין הוּא פוֹסֵק מִלַּהֲגוֹת בּוֹ בְּעֵת יִשַּב רוּחַ צָפוֹן, וְחוֹרֵק שִׁנָּיו עַל שֶׁנָּתַן אֶת הַנַּעַר בְּמַתָּנָה, אָמַר לוֹ אַלנָּאצִר: “אַל תָּנַע לְשׁוֹנְךָ לְדַבֵּר בּוֹ סָרָה וְאִם לָאו הֲרֵינִי מַתִּיז אֶת רֹאשְׁךָ”. כָּתַב אֵלָיו פִּתְקָה כְּאִלּוּ כְתָבוֹ הַנַּעַר וּבָה נֶאֱמַר: “אֲדוֹנִי, אַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁאַתָּה הָיִיתָ לִי לְבַדְּךָ בְּאֵין שֻׁתָּף אִתְּךָ, וְלֹא פָסַקְתִּי מֵהִתְעַנֵּג עִמְּךָ. וַהֲרֵי, אִם כִּי אֵצֶל הַשֻּׂלְטָאן אֲנִי, הִנְנִי מִשְׁתּוֹקֵק לִהְיוֹת רַק עִמְּךָ לְבַדְּךָ, וְאוּלָם יָרֵא אֲנִי מִפְּנֵי אַלִּימוּתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. בַּקֵּשׁ אֵפוֹא תַּחְבּוּלָה לְבַקְּשֵׁנִי מִמֶּנּוּ”. שָׁלַח הַפִּתְקָה בְּיַד נַעַר קָטָן וְצִוָּהוּ שֶׁיֹּאמַר מִפְּלוֹנִי הִיא. וְהַמֶּלֶךְ עֲדַיִן לֹא דִבֵּר אֵלָיו כְּלָל. כְּשֶׁעָמַד אַבּוּ־עָאמִר עַל הַמִּכְתָּב וְדִבֵּר הַנַּעַר לְהוֹנוֹת אוֹתוֹ. הִרְגִּיש בְּסַם־הַמָּוֶת שֶׁבּוֹ, וְכָתַב מֵעֵבֶר לַפִּתְקָה בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הַאִם אַחֲרֵי שִׁפּוּט הַנִּסָּיוֹן, יְהֵא

אִישׁ בִּינוֹת אָץ אֶל סֻבְּכֵי אַרְיֵה?

וְאֵינִי לַאֲשֶׁר אַהֲבָה עַל שִׂכְלָם תִּגְבַּר,

וַאֲשֶׁר יְעוֹרְרוּ מְקַנְּאִים לֹא מִדַּעַת, נִבְעָר.

וְאִלּוּ נַפְשִׁי הָיִיתָ נְתַתִּיךָ מְצַיֵּת כָּפוּף.

וְאֵיךְ תָּשׁוּב הַנֶּפֶשׁ אַחֲרֵי עָזְבָהּ אֶת הַגּוּף?

כְּשֶׁעָמַד אַלנָּאצִר עַל הַתְּשׁוּבָה הִתְפַּלֵּא עַל חֲרִיפוּתוֹ וְלֹא חָזַר עוֹד לְשְׁמֹעַ רְכִילוּת בּוֹ אַחֲרֵי זֶה. אָמַר לוֹ? “כֵּיצַד נִצַּלְתָּ מִן הַפָּח?” אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם שֶׁשִּׂכְלִי בְאַהֲבָה לֹא יִסְתַּבָּךְ”.

וּמִמַּה שֶׁמְּסֻפָּר, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר

שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיָה בִּזְמַן כַּלִּיפוּתוֹ שֶׁל הָרוּן אַלרְרַשִׁיד, אִישׁ אֶחָד, אַחְמָד אַלדַּנָף שְׁמוֹ, וְשֵׁנִי שֶׁשְּׁמוֹ חַסַן שֻׁמָאן. וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם בַּעֲלֵי מִרְמָה וּמְזִמָּה, וְעָשׂוּ מַעֲשִׂים נִפְלָאִים. וְגָרַם זֶה לְכָךְ שֶׁנָּתַן הַכַּלִּיף לְאַחְמָד אַלדַּנָף בֶּגֶד פְּאֵר וְשָֹת אוֹתוֹ לִמְפַקֵּד הַיְמָנִיִּים, וְנָתַן לְחַסַן שֻׁמָאן בֶּגֶד פְּאֵר וְשָׁת אוֹתוֹ לִמְפַקֵּד הַשְּׂמָאלִיִּים. וְקָצַב לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מַשְׂכֹּרֶת לְכָל חֹדֶשׁ אֶלֶף דִּינָר. וְהָיוּ לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם אַרְבָּעִים אִישׁ תַּחַת יָדוֹ וְהָיְתָה עַל אַחְמָד אַלדַּנָף מֻטֶּלֶת הָאַחֲרָיוּת עַל מִחוּץ־לָעִיר.

יָרְדוּ אַחְמָד אַלדַּנָף וְעִמּוֹ חַסַן שֻׁמָאן וְאֵלֶּה שֶׁתַּחַת יָדָם, רוֹכְבִים וְהָאֱמִיר כָאִלד שַׂר־הַפֶּלֶךְ בְּחֶבְרָתָם וְהַכָּרוֹז מַכְרִיז: “עַל־פִּי פְקֻדַּת הַכַּלִּיף אֵין מְפַקֵּד בְּבַגְדָאד מִיָּמִין אֶלָּא הַמְפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף וְאֵין מְפַקֵּד בְּבַגְדָאד מִשְּׂמֹאל אֶלָּא חַסַן שֻׁמָאן, וּפְקֻדּוֹתֵיהֶם תִּהְיֶינָה נִשְׁמָעוֹת וְחוֹבָה לְכַבְּדָם”. וְהָיְתָה בָעִיר זְקֵנָה אַלדַּלִילָה¹ הַנּוֹכֶלֶת שְׁמָהּ, וְלָהּ בַּת וּשְׁמָהּ זַיְנָבּ הָרַמָּאִית. שָׁמְעוּ אֶת הַכְּרוּז הַזֶּה, וְאָמְרָה זַיְנָבּ לְאִמָּהּ דְּלִילָה: “רְאִי, אִמִּי, אַחְמַד אַלדַּנָף זֶה בָּא מִמִּצְרַיִם מְגֹרָשׁ מִשָּׁם וְהֶעֱרִים בְּתַעֲלוּלָיו בְּבַגְדָאד עַד שֶׁהִתְקָרֵב אֶל הַכַּלִּיף וְנַעֲשָׂה מְפַקֵּד הַיָּמִין, וְנַעַר קֵרֵחַ זֶה חַסַן שֻׁמָאן נַעֲשָׂה מְפַקֵּד הַשְּׂמֹאל, וְשֻׁלְחָנָם עָרוּךְ לִפְנֵיהֶם בַּצָּהֳרַיִם וּבָעֶרֶב, וּמַשְׂכֹּרֶת לָהֶם, לְכָל אֶחָד מֵהֶם אֶלֶף דִּינָר בְּכָל חֹדֶשׁ, וְאָנוּ יוֹשְׁבוֹת בְּטֵלוֹת בְּבַיִת זֶה לֹא עֶמְדָּה לָנוּ וְלֹא כָבוֹד, וְאֵין לָנוּ מִי שֶׁיִּשְׁאַל עָלֵינוּ”.

וְהָיָה בַעְלָהּ שֶׁל דְּלִילָה מְפַקֵּד בַּגְדָאד לִפְנֵי כֵן, וְהָיָה לוֹ בְכָל חֹדֶשׁ אֵצֶל הַכַּלִּיף אֶלֶף דִּינָר וּמֵת וְעָזַב אַחֲרָיו שְׁתֵּי בָנוֹת, בַּת נְשׂוּאָה וְעִמָּהּ יֶלֶד, אַחְמָד אַללַּקִיט שְׁמוֹ, וּבַת רַוָּקָה זַיְנָבּ הָרַמָּאִית שְׁמָהּ. וְהָיְתָה דְלִילָה בַּעֲלַת־תַּחְבּוּלוֹת וּמִרְמָה וְתַעֲלוּלִים. וְהָיְתָה מַעֲרִימָה עַל הַפֶּתֶן עַד שֶׁהָיְתָה מוֹצִיאָה אוֹתוֹ מִמְּאוּרָתוֹ. וַאֲפִלּוּ הַשָּׂטָן הָיָה יָכֹל לִלְמֹד מִמֶּנָּה מִרְמָה. וְהָיָה אָבִיהָ² שׁוֹמֵר־מִכְתְּבֵי הַכַּלִּיף, וְהָיְתָה לוֹ מִשְׂרָה בִּשְׂכַר אֶלֶף דִּינָר לְחֹדֶשׁ. הָיָה מְגַדֵּל יוֹנֵי־דֹאַר, שֶׁהָיוּ מוֹבִילוֹת מִכְתָּבִים וְאִגְּרוֹת. וְהָיָה כָל עוֹף מֵאוֹתָם עוֹפוֹת אֵצֶל הַכַּלִּיף לְעֵת צָרְכּוֹ יָקָר יוֹתֵר מֵאֶחָד מִבָּנָיו. אָמְרָה זַיְנָבּ לְאִמָּהּ: "קוּמִי זִמְמִי תַחְבּוּלָה וְתַעֲלוּל, אֶפְשָׁר יֵצֵא לָנוּ שֵׁם בָּזֶה בְּבַגְדָאד, וְתִהְיֶה לָנוּ מַשְׂכֹּרֶת אָבִינוּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁזַּיְנָבּ הָרַמָּאִית אָמְרָה לְאִמָּהּ: “קוּמִי זִמְמִי תַחְבּוּלָה וְתַעֲלוּל, אֶפְשָׁר יֵצֵא לָנוּ שֵׁם בָּזֶה בְּבַגְדָאד, וְתִהְיֶה לָנוּ מַשְׂכֹּרֶת אָבִינוּ”. אָמְרָה לָהּ: “חַיַּיִךְ בִּתִּי, שֶׁאֲנִי מַעֲרִימָה בְתַעֲלוּל חָזָק יוֹתֵר מִתַּעֲלוּלֵי אַחְמָד אַלדַּנָף וְחַסַן שֻׁמָאן”. קָמָה וְשָׁתָה עַל פָּנֶיהָ מַסְוֶה הַמְכַסֶּה אֶת הַחֵצִי הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַפָּנִים עַד לָעֵינַיִם וְלָבְשָׁה מַלְבּוּשׁ שֶׁל הַדֶּרְוִישִׁים הָעֲנִיִּים וְלָבְשָׁה מִכְנָסַיִם יוֹרְדִים עַד לַעֲקֵבֶיהָ וּמְעִיל צֶמֶר, וְחָגְרָה מָתְנֶיהָ בַּחֲגוֹרָה רְחָבָה וְנָטְלָה קַנְקָן וּמִלְּאָה אוֹתוֹ מַיִם וְשָׂמָה בְפִיו שְׁלֹשָה דִּינָרִים וְכִסְּתָה אֶת פִּי הַקַּנְקָן בְּסִיבֵי דֶקֶל, וְתָלְתָה עָלֶיהָ מַחֲרֹזֶת שֶׁל תְּפִלָּה, כְּמַשָּׂא עֵצִים מִשְׁקָלוֹ, וְנָטְלָה בְּיָדָהּ דֶּגֶל שֶׁל מַטְלִית אֲדֻמָּה וּצְהֻבָּה וְיָצְאָה קוֹרֵאת: “אַללָּה, אַללָּה” וּלְשׁוֹנָהּ מַבִּיעָה שֶׁבַח־הָאֱלֹהִים וְלִבָּהּ רוֹקֵד בִּשְׂדֵה מַעֲרֶכֶת הַמְגֻנֶּה. וְהָיְתָה מְצִיצָה לְתַעֲלוּל שֶׁתַּעֲרִים בּוֹ בָעִיר. הָלְכָה מִסִּמְטָה לְסִמְטָה עַד שֶׁהִגִּיעָה לְסִמְטָה מְכֻבֶּדֶת וּמֻרְבָּצָה בְמַיִם וּמְרֻצֶּפֶת בְּשַׁיִשׁ, וְרָאֲתָה שַׁעַר מְקֻמָּר, מִפְתָּנוֹ בַּהַט וְאָדָם מַעֲרָבִי שׁוֹעֵר עוֹמֵד בַּשַּׁעַר. וְהָיְתָה אוֹתָהּ חָצֵר לְרֹאשׁ שׁוֹמְרֵי חֲצַר הַכַּלִיף. וְהָיָה בַעַל הֶחָצֵר בַּעַל שָׂדוֹת וְקַרְקָעוֹת וְהַכְנָסוֹת רְחָבוֹת, וּשְׁמוֹ הָאֶמִיר חַסַן שַׁרְרֻ אלטַּרִיק³. וְלֹא כִנּוּהוּ בְכָךְ אֶלָּא עַל שֵׁם זֶה, שֶׁהָיְתָה מַכָּתוֹ קוֹדֶמֶת לְדִבּוּרוֹ. וְנָשָׂא לוֹ אִשָּׁה נַעֲרָה יָפָה שֶׁהָיָה אוֹהֲבָה, וְהִשְׁבִּיעָה אוֹתוֹ בַלַּיְלָה שֶׁבָּא אֵלֶיהָ רִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא יִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת עָלֶיהָ, וְשֶׁלֹּא יָלוּן מִחוּץ לְבֵיתוֹ. בְּעָלָהּ וְעָמַד בְּכָךְ עַד שֶׁעָלָה בְיוֹם מִן הַיָּמִים אֶל מְקוֹם־מוֹשַׁב־הַמֶּמְשָׁלָה וְרָאָה כָל אֶמִיר עִמּוֹ בֵן וּשְׁנֵי בָנִים. וְהָיָה זֶה אַחֲרֵי שֶׁנִּכְנַס לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וְרָאָה אֶת פָּנָיו בַּמַּרְאָה, וְרָאָה לֹבֶן שְׂעַר זְקָנוֹ שֶׁכְּבָר כִּסָּה אֶת שְׁחוֹרוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “כְּלוּם לֹא יְחוֹנֵן אוֹתְךָ זֶה שֶׁלָּקַח מִמְּךָ אֶת אָבִיךָ, בֵּן?” נִכְנַס אֶל אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהוּא מָלֵא זַעַם. אָמְרָה לוֹ: “עֶרֶב טוֹב”. אָמַר לָהּ: “לְכִי מִלְּפָנַי. מִיּוֹם שֶׁרְאִיתִיךְ לֹא רָאִיתִי טוֹבָה”. אָמְרָה לוֹ: “מִשּׁוּם מָה?” אָמַר לָהּ: "בַּלַיְלָה שֶׁכִּנַּסְתִּי אוֹתָךְ הִשְׁבַּעְתְּ אוֹתִי שֶׁלֹּא אֶשָּׂא עָלַיִךְ. וְהִנֵּה הַיּוֹם רָאִיתִי אֶת הָאֶמִירִים, כָּל אֶחָד עִמּוֹ בֵן וּמִקְצָתָם לָהֶם שְׁנֵי בָנִים.

וְנִזְכַּרְתִּי בַמָּוֶת בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא חוֹנַנְתִּי לֹא בֵן וְלֹא בַת. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בֵן זָכָר אֵין לוֹ זֵכֶר, וְזוֹהִי סִבַּת זַעֲמִי, שֶׁעֲקָרָה אַתְּ וְלֹא תֵלְדִי". אָמְרָה לוֹ: “שֵׁם אֱלֹהִים עָלֶיךָ, אֲנִי כָתַשְׁתִּי מְלֹא מְדוּכוֹת צֶמֶר וְעִקָּרִים, וְאֵין בִּי חֵטְא אָנִי. הַמְּנִיעָה מִמְּךָ הִיא מִשּׁוּם שָׁאַתָּה פִרְדָּה חֲרוּמַת־אַף”. אָמַר לָהּ: "כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֵר מִן הַנְּסִיעָה אֲנִי נוֹשֵׂא עָלַיִךְ אִשָּׁה. אָמְרָה לוֹ: “בְּיַד אֱלֹהִים גּוֹרָלִי”. יָצָא מֵאֶצְלָהּ, וְהִתְחָרְטוּ שְׁנֵיהֶם עַל שֶׁפָּגְעוּ זֶה בָזֶה. וּבְשָׁעָה שֶׁהִשְׁקִיפָה אִשְׁתּוֹ מִן הַחַלּוֹן, כְּשֶׁהִיא דוֹמָה לְכַלָּה מֵאוֹצַר הַתַּכְשִׁיטִים שֶׁעָלֶיהָ, וְהִנֵּה דְלִילָה עוֹמֶדֶת. הִתְבּוֹנְנָה בָהּ וְרָאֲתָה תַּכְשִׁיטִים עָלֶיהָ וּבְגָדֶיהָ יִקְרֵי־הַמְּחִיר, וְאָמְרָה בְלִבָּהּ: “דְּלִילָה, אֵין תַּעֲלוּל רַב מִזֶּה שֶׁאַתְּ נוֹטֶלֶת אִשָּׁה זוֹ מִבֵּית בַּעְלָהּ, וְתִפְשְׁטֶנָּה עֲרוּמָה מִתַּכְשִׁיטֶיהָ וּבְגָדֶיהָ, וְתִטְּלִי לָךְ כָּל זֶה”.

עָמְדָה מַזְכִּירָה שֵׁם שָׁמַיִם תַּחַת חַלּוֹן הָאַרְמוֹן, וְאוֹמֶרֶת: “אַללָּהּ, אַללָּהּ”. רָאֲתָה הָאִשָּׁה אֶת הַזְּקֵנָה הַזֹּאת, לְבוּשָׁה בְגָדִים לְבָנִים, דּוֹמָה לְכִפָּה שֶׁל אוֹר, וּמַרְאָה כְּמַרְאֵה הַדֶּרְוִישִׁים וְקוֹרֵאת: “בּוֹאוּ אֵלַי קְדוֹשֵׁי אַללָּה”. נִשְׁקְפוּ נְשֵׁי הָרֹבַע מִן הַחַלּוֹנוֹת וְאָמְרוּ: “מַשֶּׁהוּ מֵעֶזְרַת אֱלֹהִים הוּא זֶה. זְקֵנָה הִיא שֶׁעוֹלֶה מִפָּנֶיהָ אוֹר”. בָּכְתָה כָתוּן אֵשֶׁת הָאֶמִיר חַסַן וְאָמְרָה לְנַעֲרָתָהּ: "רְדִי וְנַשְּׁקִי אֶת יַד הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־עַלִי הַשּׁוֹעֵר וְאִמְרִי לוֹ: ‘הַכְנֵס זְקֵנָה חֲסִידָה זוֹ, שֶׁנְּקַבֵּל בְּרָכָה מִפִּיהָ’. יָרְדָה וְנָשְׁקָה אֶת יָדוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “גְּבִרְתִּי אוֹמֶרֶת לְךָ: הַנַּח לִזְקֵנָה חֲסִידָה זוֹ שֶׁתִּכָּנֵס אֵלַי שֶׁנְּקַבֵּל בְּרָכָה מִפִּיהָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה יָרְדָה אֶל הַשּׁוֹעֵר וְאָמְרָה לוֹ: "גְּבִרְתִּי אוֹמֶרֶת לְךָ: ‘הַנַּח לִזְקֵנָה חֲסִידָה זוֹ שֶׁתִּכָּנֵס אֵלַי שֶׁנְּקַבֵּל בְּרָכָה מִפִּיהָ, אֶפְשָׁר שֶׁבִּרְכָתָהּ תְּהֵא לָנוּ לְטוֹבָה’ ". נִגַּשׁ הַשּׁוֹעֵר וּבִקֵּשׁ לְנַשֵּׁק אֶת יַד הַזְּקֵנָה. עָנְתָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “רְחַק מֵעָלַי שֶׁלֹּא תְבַטֵּל אֶת רְחִיצָתִי כַּדָּת לִתְפִלָּה⁴. וַהֲרֵי אַתָּה מוֹשְׁכִים אוֹתְךָ אַחֲרֵיהֶם הִקְּדוֹשִׁים וְעֵינָם לְטוֹבָה אֵלֶיךָ. יְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ אֱלֹהִים מִשֵּׁרוּת זֶה, אַבּוּ־עַלִי”. וְהָיָה לַשּׁוֹעֵר חוֹב שֶׁל שְׂכַר שְׁלֹשִים חֹדֶשׁ עַל הָאֶמִיר, וְהָיָה בְדֹחַק וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ כֵּיצַד יַשִּׂיג אֶת שְׂכָרוֹ מִיַּד אוֹתוֹ אֶמִיר. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, הַשְׁקִינִי מִקַּנְקַנֵּךְ שֶׁתָּחוּל עָלַי בִּרְכָתֵךְ”. נָטְלָה אֶת הַקַּנְקַן מֵעַל כְּתֵפָהּ, הֵנִיפָה אוֹתוֹ בָאֲוִיר, וְהֵנִיעָה אֶת יָדָהּ עַד שֶׁעָף סִיב־הַדֶּקֶל מֵעַל פִּי הַקַּנְקַן וְיָרְדוּ שְׁלֹשֶׁת הַדִּינָרִים וְנָפְלוּ לָאָרֶץ. רָאָה אוֹתָם הַשּׁוֹעֵר וְאָסַף אוֹתָם לוֹ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “פִּלְאֵי־אֱלֹהִים. זְקֵנָה זוֹ מִן הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר עֹז בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת כְּחֵפֶץ־לִבָּם. וַהֲרֵי בָּחֲנָה צְפוּנַי וְיָדְעָה שֶׁזָּקוּק אֲנִי לְמָעוֹת, וּפָעֲלָה בְכֹחָהּ לְהַמְצִיא שְׁלֹשָה דִינָרִים אֵלֶּה מִן הָאֲוִיר”. נְטָלָם בְּיָדוֹ וְאָמַר לָהּ: “טְלִי, דוֹדָתִי, שְׁלֹשֶת דִּינָרִים אֵלֶּה שֶׁנָּפְלוּ לָאָרֶץ, מִקַּנְקַנֵּךְ”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “הֲסִירֵם מֵעַל פָּנַי, שֶׁאֲנִי מִן הָאֲנָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם עֵסֶק עִם הָעוֹלָם הַזֶּה כְּלָל וּכְלָל. קַח אוֹתָם, וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְרַוְחָתְךָ תְּמוּרַת מַה שֶּׁחָיָּב לְךָ הָאֶמִיר”. אָמַר: “עֶזְרָה מֵאֵת אֱלֹהִים הִיא. וְזֶהוּ מִשַּׁעַר הִתְגַּלּוּת הָאֱלֹהִים”. וְהִנֵּה בָאָה הַנַּעֲרָה וְנָשְׁקָה אֶת יָדָהּ וְהֶעֶלְתָה אוֹתָהּ אֶל גְּבִרְתָּהּ. כְּשֶׁנִּכְנְסָה רָאֲתָה אֶת גְּבִרְתָּהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה דוֹמָה כְּאִלּוּ הִיא אוֹצָר שֶׁהוּסְרוּ מֵעָלָיו הַקְּסָמִים וּבָטְלוּ. בֵּרְכָה אוֹתָהּ הַגְּבִירָה לְבוֹאָהּ וְנָשְׁקָה אֶת יָדָהּ. אָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי, לֹא בָאתִי אֵלַיִךְ, אֲנִי, אֶלָּא בַעֲצַת שָׁמַיִם”. הִגִּישָׁה לָהּ אֹכֶל.

אָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי, אֵינִי אוֹכֶלֶת אֶלָּא מִגַּן־עֵדֶן, וַאֲנִי עוֹמֶדֶת תָּמִיד בְּצוֹמִי וְאֵינִי שׁוֹבֶרֶת צוֹמִי אֶלָּא בַחֲמִשָּׁה יָמִים בַּשָּׁנָה. וְאוּלָם רוֹאָה אֲנִי אוֹתָךְ, בִּתִּי, עֲגוּמָה, וּרְצוֹנִי שֶׁתַּגִּידִי לִי סִבַּת עַגְמַת־נַפְשֵׁךְ”. אָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, בְּלֵיל נִשּׂוּאַי הִשְׁבַּעְתִּי אֶת בַּעְלִי שֶׁלֹּא יִשָּׂא עָלַי אִשָּׁה אַחֶרֶת. עַכְשָׁו רָאָה בְנֵיהֶם שֶׁל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, וּמִתְגַּעְגֵּעַ לְכָךְ שֶׁיִהְיוּ אַף לוֹ יְלָדִים. אָמַר לִי: ' עֲקָרָה אַתְּ‘. אָמַרְתִּי לוֹ: ' אַךְ אַתָּה פֶרֶד שֶׁאֵינוֹ מוֹלִיד הִנְּךָ’. יָצָא מֵעַל פָּנַי כּוֹעֵס וְאָמַר: “כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֵר מִנְּסִיעָתִי, הֲרֵינִי נוֹשֵׂא עָלַיִךְ אַחֶרֶת”. וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי, אִמִּי, שֶׁיְגָרְשֵׁנִי וְיִשָּׂא לוֹ אֲחֶרֶת, שֶׁכֵּן מְקַרְקְעִין לוֹ וְשָׂדוֹת וְהַכְנָסוֹת רְחָבוֹת. וּכְשֶׁיִּוָּלְדוּ לוֹ יְלָדִים מֵאִשָּׁה זוּלָתִי, הֵם נוֹטְלִים מִמֶּנִּי אֶת הַהוֹן וְאֶת הַקַּרְקָעוֹת”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “בִּתִּי, כְּלוּם טַחוּ עֵינַיִךְ מֵרְאוֹת אֶת הַשֵּׁיךְ שֶׁלִּי אַבּוּ־אלְחַמַלָאתּ?![⁴⁰] הֲרֵי כָל מִי שֶׁהוּא בַעַל־חוֹב וּמְבַקְּרוֹ, מְשַׁלֵּם אֱלֹהִים חוֹבוֹ, וּכְשֶׁעֲקָרָה מְבַקֶּרֶת אוֹתוֹ, תַּהַר”. אָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, מִיּוֹם שֶׁנִּשֵּׂאתִי לֹא יָצָאתִי מִבֵּיתִי לֹא לְתַנְחוּמֵי־אֲבֵלִים וְלֹא לְבִרְכוֹת־שְׂמָחוֹת”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “בִּתִּי, אֲנִי לוֹקַחַת אוֹתָךְ עִמִּי וּמוֹבִילֵךְ לְבַקֵּר אֶת אַבּוּ־אלְחַמַלָאתּ. וְהַשְׁלִיכִי יְהָבֵךְ עָלָיו וְנִדְרִי לוֹ נֵדֶר, כְּדֵי שֶׁאַחֲרֵי שֶׁיַּחֲזֹר בַּעְלֵךְ מִנְּסִיעָתוֹ וְיָבוֹא אֵלַיִךְ, תַּהֲרִי לוֹ עִם בַּת וְאִם בֵּן. וְכָל מַה שֶׁאַתְּ יוֹלֶדֶת אִם נְקֵבָה וְאִם זָכָר יִהְיֶה דֶרְוִישׁ לְאַבּוּ־אלְחַמַלָאתּ”. קָמָה הָאִשָּׁה וְשָׂמָה עָלֶיהָ אֶת כָּל עֲדָיֶיהָ וְלָבְשָׁה אֶת הַמְפֹאָר מִמַּה שֶּׁהָיָה אֶצְלָהּ מִן הַבְּגָדִים, וְאָמְרָה לַנַּעֲרָה: “שִׂימִי עֵינֵךְ עַל הַבַּיִת”.

אָמְרָה לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה, גְּבִרְתִּי”. יָרְדָה, בָּא לִקְרָאתָהּ הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־עַלִי הַשּׁוֹעֵר וְאָמַר לָהּ: “לְאָן גְּבִרְתִּי?” אָמְרָה לוֹ: “הוֹלֶכֶת אֲנִי לְבַקֵּר אֶת הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלְחַמַלָאתּ”. אָמַר הַשּׁוֹעֵר: “מְקַבֵּל אֲנִי עַל עַצְמִי צוֹם שָׁנָה תְּמִימָה. אָכֵן זְקֵנָה זוֹ מִקְּדוֹשֵׁי־אֱלֹהִים הִיא, וּמְלֵאָה הִיא קְדֻשָּׁה, וְהִיא גְבִרְתִּי מֵאֵלֶה שֶׁכֹּחוֹת נִסְתָּרִים בָּהּ לַעֲשׂוֹת כְּחֶפְצָהּ, שֶׁכֵּן נָתְנָה לִי שְׁלֹשָה דִינְרֵי זָהָב אָדֹם. וְגִלְּתָה אֶת צְפוּנַי מִבְּלִי שֶׁאֶשְׁאַל אוֹתָהּ וְיָדְעָה שֶׁנִּצְרָךְ אָנִי”. יָצְאוּ הַזְּקֵנָה וְהָאִשָּׁה אִשְׁתּוֹ שֶׁל הָאֶמִיר חַסַן שַׁרְרֻ־אַלטַּרִיק עִמָּהּ – וְהַזְּקֵנָה דְלִילָה בַּעֲלַת־הַתְּכָכִים אוֹמֶרֶת לָאִשָּׁה: “אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, כְּשֶׁתְּבַקְּרִי אֶת הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלְחַמַלָאתּ, תַּשִּׂיגִי נַחַת־רוּחַ וְתַהֲרִי בִרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְיֹאהַב אוֹתָךְ בַּעְלֵךְ הָאֶמִיר חַסַן בְּבִרְכַּת שֵׁיךְ זֶה, וְלֹא יַשְׁמִיעֵךְ שׁוּב שׁוּם דִּבּוּר שֶׁיַּעְכֹּר אֶת רוּחֵךְ, אַחֲרֵי זֶה”. אָמְרָה לָהּ: “מְבַקֶּרֶת אֲנִי אוֹתוֹ, אִמִּי”. אָמְרָה הַזְּקֵנָה בְּלִבָּהּ: “הֵיכָן זֶה אֶפְשְׁטֶנָּה וְאֶקַּח אֶת בְּגָדֶיהָ, בְּעוֹד אֲנָשִׁים הוֹלְכִים וְשָׁבִים?” וְאָמְרָה לָהּ “כְּשֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת, לְכִי אַחֲרַי בְּמֶרְחָק שֶׁתּוּכְלִי לִרְאוֹת אוֹתִי מֵרָחוֹק, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי, אִמֵּךְ עֲמוּסָה מַשָּׂאוֹת רַבִּים. וְכָל מִי שֶׁעָלָיו מַשָּׂא מַטִּילָה עָלַי. וְכָל מִי שֶׁבְּיָדוֹ מַתָּת שֶׁנָּדַר, הוּא נוֹתְנָה לִי וּמְנַשֵּׁק אֶת יָדִי”. הָלְכָה הָאִשָּׁה מֵאַחֲרֶיהָ, רָחוֹק מִמֶּנָּה, וְהַזְּקֵנָה לְפָנֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשׁוּק הַסּוֹחֲרִים, וְעַכְסֵי הָאִשָּׁה תָּרֹנָּה וְקִשּׁוּרֵי מִקְלַעַת צַמּוֹתֶיהָ תְצִלֶּינָה. עָבְרוּ עַל פְּנֵי חֲנוּתוֹ שֶׁל בֶּן־סוֹחֵר־סַיִּד חַסַן שְׁמוֹ, וְהָיָה יָפֶה עַד מְאֹד, וְעוֹד טֶרֶם צָמַח לוֹ סִימָן זָקָן. רָאָה אֶת הָאִשָּׁה בָאָה, וְהִתְחִיל מֵעִיף בָּהּ מַבָּט מִזָּוִית עֵינוֹ. כְּשֶָׁרָאֲתָה זֹאת הַזְּקֵנָה רָמְזָה לָאִשָּׁה וְאָמְרָה לָהּ: “שְׁבִי לְיַד חֲנוּת זוֹ, עַד שֶׁאֲנִי בָאָה אֵלַיִךְ”. מִלְּאָה מִצְוָתָהּ וְיָשְׁבָה לִפְנֵי חֲנוּתוֹ שֶׁל בֶּן־הַסּוֹחֵר. הִסְתַּכֵּל בָּהּ בֶּן־הַסּוֹחֵר בְּמֶבָּט שֶׁגָּרַם לוֹ אֶלֶף אֲנָחוֹת. בָּאָה אֵלָיו הַזְּקֵנָה, נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם אַתָּה שִׁמְךָ סַיִּד חַסַן בֶּן הַסּוֹחֵר מֻחְסִן?” אָמַר לָהּ: “הֵן. מִי הִגִּיד לָךְ אֶת שְׁמִי?” אָמְרָה לוֹ: "הֶרְאוּ לִי אֲנָשִׁים טוֹבִים עָלֶיךָ. וְדַע שֶׁאִשָּׁה זוֹ בִּתִּי הִיא. וְהָיָה אָבִיהָ סוֹחֵר וּמֵת וְעָזַב אַחֲרָיו הוֹן רַב. וְהִיא כָעֵת בּוֹגֶרֶת, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: “בַּקֵּשׁ אִישׁ לְהַשִּׂיאוֹ אֶת בִּתְּךָ וְאַל תְּבַקֵּשׁ אִשָּׁה לְהַשִּׂיאָה לְבִנְךָ. וּמִיָּמֶיהָ לֹא יָצְאָה מִן הַבַּיִת אֶלָּא הַיּוֹם. וּכְבָר רָמְזוּ לִי מִן הַשָּׁמַיִם וְקָרָא לִי קוֹל מִסְתּוֹרִין, שֶׁאַשִּׂיאֶנָּה לְךָ. וְאִם עָנִי אַתָּה הֲרֵינִי נוֹתֶנֶת לְךָ קֶרֶן שֶׁל מָמוֹן, וְאֶפְתַּח לְךָ שְׁתֵּי חֲנֻיּוֹת בִּמְקוֹם אַחַת”. אָמַר בֶּן־הַסּוֹחֵר בְּלִבּוֹ: "בִּקַּשְׁתִּי מֵאלֹהִים כַּלָּה, וַהֲרֵי נָתַן לִי בְחַסְדּוֹ שְׁלֹשָה דְּבָרִים: “כַּלָּה וּמָמוֹן וַאֲרִיגִים”, וְאָמַר לָהּ: "אִמִּי, יָפֶה הוּא מַה שֶּׁאַתְּ מְיָעֶצֶת אוֹתִי, שֶׁכֵּן אִמִּי אָמְרָה לִי זֶה כְּבָר: ‘רְצוֹנִי לְהַשִּׂיאֲךָ’ וְלֹא הִסְכַּמְתִּי, אֶלָּא אָמַרְתִּי: ‘אֵינִי נוֹשֵׂא אִשָּׁה אֶלָּא לְפִי רְאוֹת עֵינַי’. אָמְרָה לוֹ: “קוּם עַל רַגְלֶיךָ וּבֹא אַחֲרַי וַאֲנִי מַרְאֶה אוֹתָהּ לְךָ עֲרֻמָּה”. קָם עִמָּהּ וְלָקַח עִמּוֹ אֶלֶף דִּינָר, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר שֶׁנִּזָּקֵק לְמַשֶּׁהוּ וְנִקְנֶה אוֹתוֹ בָהֶם”.

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְאֶחָד, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּקֵנָה אָמְרָה לְחַסַן בֶּן הַסּוֹחֵר מֻחְסִן: “קוּם עַל רַגְלֶיךָ וּבֹא אַחֲרַי וַאֲנִי מַרְאֶה אוֹתָהּ לְךָ עֲרֻמָּה”, וְקָם עִמָּהּ וְלָקַח עִמּוֹ אֶלֶף דִּינָר, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר שֶׁנִּזָּקֵק לְמַשֶּׁהוּ וְנִקְנֶה אוֹתוֹ בָהֶם”, אוֹ נְשַׁלֵּם אֶת הַמְּחִיר הַקָּבוּעַ בְּסִדּוּר קֶשֶׁר־הַנִּשּׂוּאִין”. אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: “הֱוֵה מְהַלֵּךְ אַחֲרֵינוּ בְמֶרְחָק שֶׁתּוּכַל לִרְאוֹת אוֹתָנוּ בְעֵינֶיךָ”, וְאָמְרָה בְלִבָּהּ: “כֵּיצַד תּוֹלִיכִי בֶּן־סוֹחֵר זֶה, שֶׁתִּשְׁדְּדִי אוֹתוֹ וְאֶת הָאִשָּׁה, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר סָגַר אֶת חֲנוּתוֹ?” הָלְכָה וְהָאִשָּׁה הוֹלֶכֶת בְּעִקְּבוֹתֶיהָ וּבֶן־הַסּוֹחֵר בְּעִקְּבוֹת הָאִשָּׁה, עַד שֶׁהִגִּיעָה לְבֵית־מַצְבֵּעָה שֶׁהָיָה בָהּ אֳמָן חָאג' מֻחַמָּד שְׁמוֹ וְהָיָה כְמוֹ סַכִּין שֶׁל סוֹחֵר הַקּוֹלְקָס⁵, חוֹתֵךְ זָכָר וּנְקֵבָה וְאוֹהֵב מַאֲכַל הַתְּאֵנִים וְהָרִמּוֹנִים⁶. שָׁמַע קוֹל הָעֲכָסִים בִּצְלִילָם וְהֵרִים עֵינָיו וְרָאָה אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הָעֶלֶם. וְהִנֵּה הַזְּקֵנָה יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ. נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרָה לוֹ: “אַתָּה הַחָאג' מֻחַמָּד הַצַּבָּע?” אָמַר לָהּ: “הֵן, מָה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת?” אָמְרָה לוֹ: אֲנִי, הֶרְאוּנִי עָלֶיךָ אֲנָשִׁים טוֹבִים. הִתְבּוֹנֵן לְאִשָּׁה יָפָה זוֹ, בִּתִּי וּלְבָחוּר נָאֶה זֶה בְּלִי חֲתִימַת זָקָן, בְּנִי. טִפַּחְתִּים וְרִבִּיתִים וְהוֹצֵאתִי עֲלֵיהֶם מָמוֹן הַרְבֵּה. וְדַע שֶׁיֵּשׁ לִי בַיִת גָּדוֹל נוֹטֶה לִפּוֹל, תְּמַכְתִּיו בַּאֲלַכְסוֹנוֹ קוֹרוֹת עֵץ וְאָמַר לִי הַמְהַנְדֵס: “גּוּרִי בְזוּלָתוֹ עַד שֶׁתִּבְנִי אוֹתוֹ, שֶׁיִּתָּכֵן מְאֹד שֶׁיִּפֹּל עָלַיִךְ, וְאַחַר־כָּךְ חִזְרִי אֵלָיו וְגוּרִי בוֹ. יָצָאתִי מְבַקֶּשֶׁת מָקוֹם, וְהֶרְאוּ לִי אֲנָשִׁים טוֹבִים עָלֶיךָ. רְצוֹנִי אֵפוֹא לָגוּר אֶצְלְךָ אֲנִי וּבִתִּי וּבְנִי”. אָמַר הַצַּבָּע בְּלִבּוֹ: “כְּבָר בָּאָה אֵלֶיךָ חֶמְאָה עַל רָקִיק”, וְאָמַר לָהּ: “אֱמֶת הִיא שֶׁיֵּשׁ לִי בַּיִת וְאוּלָם וּגְזוֹזְטְרָה וְעֲלִיָּה. וְאוּלָם אֵינִי יָכֹל לְוַתֵּר עַל מָקוֹם מֵהֶם בִּגְלַל הָאוֹרְחִים וְהָאִכָּרִים בַּעֲלֵי הַכֹּחַל, הַנִּיל”. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, לְכָל הַיּוֹתֵר חֹדֶשׁ אוֹ חָדְשַׁיִם עַד שֶׁנִבְנֶה אֶת הַבַּיִת, וַאֲנַחְנוּ אֲנָשִׁים נָכְרִים בְּכָאן, יְהִי אֵפוֹא מְקוֹם הָאוֹרְחִים מְשֻתָּף בֵּינֵינוּ וּבֵינְךָ. בְּחַיֶּיךָ, בְּנִי, שֶׁאִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ שֶׁאוֹרְחֶיךָ יִהְיוּ אוֹרְחֵינוּ, הֲרֵי בָרוּךְ בּוֹאָם. נֹאכַל אִתָּם וְנִישַׁן אִתָּם”. נָתַן לָהּ אֶת הַמַּפְתְּחוֹת, אֶחָד גָּדוֹל וְשֵׁנִי קָטָן וּמַפְתֵּחַ מְעֻקָם וְאָמַר לָהּ: “הַמַּפְתֵּחַ הַגָּדוֹל הוּא לַבַּיִת, וְהֶעָקֹם לָאוּלָם וְהַקָּטָן לַעֲלִיָּה”. נָטְלָה אֶת הַמַּפְתֵּחוֹת, וְהָלְכָה הָאִשָּׁה אַחֲרֶיהָ, וּמֵאֲחוֹרֶיהָ בֶּן־הַסּוֹחֵר, עַד שֶׁבָּאָה לְסִמְטָה, וּמָצְאָה אֶת הַדֶּלֶת וּפָתְחָה אוֹתָהּ וְנִכְנְסָה, וְנִכְנְסָה הָאִשָּׁה. אָמְרָה לָהּ: “זֶהוּ בֵיתוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלְחַמַלָאתּ – רָמְזָה אֶל הָאוּלָם – וְאוּלָם אַתְּ עֲלִי אֶל הָעֲלִיָּה וְהַתִּירִי גְלִימָתֵךְ עַד שֶׁאֲנִי בָאָה אֵלַיִךְ”.

נִכְנְסָה הָאִשָּׁה אֶל הָעֲלִיָּה וְיָשְׁבָה. בָּא בֶן־הַסּוֹחֵר. קִדְּמָה הַזְּקֵנָה אֶת פָּנָיו וְאָמְרָה לוֹ: “שֵׁב בָּאוּלָם עַד שֶׁאֲנִי מֵבִיא אֵלֶיךָ אֶת בִּתִּי שֶׁתִּרְאֶינָה”. נִכְנַס וְיָשַׁב בָּאוּלָם. נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה אֶל הָאִשָּׁה. אָמְרָה לָהּ הָאִשָּׁה: “רְצוֹנִי לְבַקֵּר אֶת אַבּוּ־אלְחַמַלָאתּ לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹאוּ בְנֵי־אָדָם”. אָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי, חוֹשְׁשִים אָנוּ לָךְ”. אָמְרָה לָהּ: “מִפְּנֵי מַה?” אָמְרָה לָהּ: “יֵשׁ שָׁם בֶּן שֶׁלִּי, קָדוֹשׁ־שׁוֹטֶה שֶׁאֵינוֹ מַבְחִין בֵּין קַיִץ לְחֹרֶף, תָּמִיד עָרֹם וְהוּא סְגָנוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ. וּכְשֶׁתִּכָּנֵס נַעֲרָה כְמוֹתֵךְ לְבַקֵּר אֶת הַשֵּיךְ יִטֹּל אֶת טַבְּעוֹתֶיהָ וְיִצְרֹם אָזְנֶיהָ וְיִקְרַע אֶת בִּגְדֵי־הַמֶּשִׁי שֶׁלָּהּ. הָסִירִי אֵפוֹא אֶת תַּכְשִׁיטַיִךְ וְאֶת בְּגָדַיִךְ שֶׁאֶשְׁמְרֵם לָךְ עַד שֶׁאַתְּ מְבַקֶּרֶת”. הֵסִירָה הָאִשָּׁה מֵעָלֶיהָ אֶת הַתַּכְשִׁיטִים וְאֶת הַבְּגָדִים וּמָסְרָה אוֹתָם לַזְּקֵנָה. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “הֲרֵינִי מַנִּיחָה אוֹתָם לָךְ בַּחֲסוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ, שֶׁתָּחוּל עָלַיִךָ הַבְּרָכָה”. נָטְלָה אוֹתָה הַזְּקֵנָה וְהִכְנִיסָה אוֹתָהּ כְשֶׁהִיא בַּכֻּתֹּנֶת וּבַמִּכְנָסַיִם וְהֶחְבִּיאָה אוֹתָהּ בְּמָקוֹם בַּמַּדְרֵגוֹת. אַחַר־כָּךְ נִכְנְסָה אֶל בֶּן־הַסּוֹחֵר וּמָצְאָה אוֹתוֹ מְצַפֶּה לָאִשָּׁה. אָמַר לָהּ: “הֵיכָן בִּתֵּךְ שֶׁאֶרְאֶנָּה.”

סָפְקָה עַל חָזָהּ. אָמַר לָהּ: “מַה לָּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “בַּל יִחְיֶה הַשָּׁכֵן הָרַע. וּבַל יִהְיוּ שְׁכֵנִים מְקַנְּאִים, שֶׁכֵּן רָאוּךָ נִכְנָס עִמִּי, וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי עַל אוֹדוֹתֶיךָ, וְאָמַרְתִּי: ‘אֲנִי בִּקַּשְׁתִּי לְבִתִּי חָתָן זֶה’. קִנְּאוּ בִי בִּגְלָלְךָ וְאָמְרוּ לְבִתִּי: ‘נִלְאֲתָה אִמֵּךְ לְפַרְנְסֵךְ, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁהִיא מַשִּׂיאָתֵךְ לְאֶחָד מְצֹרָע’. נִשְׁבַּעְתִּי לָהּ שֶׁלֹא אֶתֵּן לָהּ לִרְאוֹתְךָ אֶלָּא כְשֶׁאַתָּה עָרֹם”. אָמַר: “בֵּאלֹהִים אָשִׂים מַחְסִי מִפְּנֵי הַמְקַנְּאִים”. גִּלָּה אֶת זְרוֹעוֹתָיו וְרָאֲתָה אוֹתָם כַּכֶּסֶף וְאָמְרָה לוֹ: “אַל תַּחֲשׁשׁ לִכְלוּם, נוֹתֵן אֲנִי לָהּ לִרְאוֹתְךָ עָרֹם, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה תִרְאֶה אוֹתָהּ עֲרֻמָּה”. אָמַר לָהּ: “תָּבוֹא שֶׁתִּרְאֶה אוֹתִי”. וּפָשַׁט אֶת פַּרְוַת הַצּוֹבֶּל שֶׁעָלָיו וְאֶת הַחֲגוֹרָה וְאֶת הַסַּכִּין וְכָל הַבְּגָדִים, עַד שֶׁהָיָה בַּכֻּתֹּנֶת וּבַמִּכְנָסַיִם, וְהִנִּיחַ אֶת אֶלֶף הַדִּינָר בְּתוֹךְ הַבְּגָדִים. אָמְרָה לוֹ: “תֵּן אֶת בְּגָדֶיךָ, שֶׁאֶשְׁמְרֵם לְךָ”. נָטְלָה אוֹתָם וְשָׂמָה אוֹתָם עַל חֶפְצֵי הָאִשָּׁה, וְנָטְלָה אֶת כָּל זֶה וְיָצְאָה מִן הַדֶּלֶת וְנָעֲלָה אוֹתָהּ עֲלֵיהֶם וְהָלְכָה לָהּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּקֵנָה, אַחֲרֵי שֶׁנָּטְלָה אֶת כָּל בִּגְדֵי בֶּן־הַסּוֹחֵר וְחֶפְצֵי הָאִשָּׁה, יָצְאָה מִן הַדֶּלֶת וְנָעֲלָה אוֹתָהּ עֲלֵיהֶם וְהָלְכָה לָהּ. הִפְקִידָה מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלָהּ אֵצֶל אָדָם מוֹכֵר בְּשָׂמִים וְהָלְכָה אֶל הַצַּבָּע, וּמָצְאָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה לָהּ. אָמַר לָהּ: “מִי יִתֵּן וּמָצָא הַבַּיִת חֵן בְּעֵינֵיכֶם”. אָמְרָה לוֹ: “בְּרָכָה שְׁרוּיָה עָלָיו, וַאֲנִי הוֹלֶכֶת לְהָבִיא אֶת הַסַּבָּלִים שֶׁיִּשְּׂאוּ אֶת חֲפָצֵינוּ וּמַצָּעֵינוּ. וִילָדַי כְּבָר הִבִּיעוּ לִי אֶת תְּשׁוּקָתָם לִסְעֻדַּת לֶחֶם וּבָשָׂר. קַח אֵפוֹא דִינָר זֶה וַעֲרֹךְ לָהֶם סְעֻדָּה שֶׁל בָּשָׂר וְתֵלֵךְ וְתִסְעַד אִתָּם”. אָמַר לָהּ הַצַּבָּע: “וּמִי יִשְׁמֹר אֶת בֵּית־הַצְּבִיעָה, וַהֲרֵי חֶפְצֵי בְנֵי אָדָם בְּתוֹכָה?” אָמְרָה לוֹ: “מְשָׁרֶתְךָ”. אָמַר לָהּ: “וְכָךְ יִהְיֶה”. נָטַל קְעָרָה וּמִכְסֶה עִמָּהּ וְהָלַךְ לַעֲסֹק בִּסְעֻדַּת־הַצָּהֳרַיִם. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַצַּבָּע, וְעוֹד דְּבָרִים עָלָיו שֶׁיָּבוֹאוּ לְהַלָּן.

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַזְּקֵנָה, הִנֵּה נָטְלָה מִיַּד מוֹכֵר־הַבְּשָׂמִים אֶת חֶפְצֵי הָאִשָּׁה וּבֶן־הַסּוֹחֵר וְנִכְנְסָה לְבֵית־הַמַּצְבֵּעָה וְאָמְרָה לְנַעֲרוֹ שֶׁל הַצַּבָּע: “לֵךְ אַחֲרֵי אֲדוֹנֶיךָ, וַאֲנִי אֵינִי עוֹזֶבֶת אֶת הַמָּקוֹם עַד שֶׁאַתֶּם בָּאִים”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. אַחֲרֵי זֶה נָטְלָה כָל מַה שֶּׁהָיָה שָׁם, וְהִנֵּה חַמָּר שׁוֹתֶה חֲשִׁישׁ, שֶׁזֶּה לוֹ שָׁבוּעַ כְּשֶׁהוּא בָטֵל מֵעֲבוֹדָתוֹ, בָּא לִקְרָאתָהּ. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “בּוֹא, חַמָּר”. בָּא אֵלֶיהָ, אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם, מַכִּיר אַתָּה אֶת בְּנִי הַצַּבָּע?” אָמַר לָהּ: “מַכִּיר אוֹתוֹ אֲנִי”. אָמְרָה לוֹ: “מִסְכֵּן זֶה כְּבָר פָּשַׁט אֶת הָרֶגֶל וְעָלָיו חוֹבוֹת, וּבְכָל פַּעַם שֶׁחוֹבְשִׁים אוֹתוֹ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים אֲנִי מְשַׁחְרֶרֶת אוֹתוֹ. חֲפֵצִים אָנוּ לְהוֹכִיחַ בָּרוּר אֶת דַּלּוּתוֹ וְאָזְלַת יָדוֹ לְשַׁלֵּם, וַאֲנִי הוֹלֶכֶת לְהַחֲזִיר אֶת הַחֲפָצִים לְבַעֲלֵיהֶם, וּבַקָּשָׁתִי הִיא שֶׁתִּתֵּן לִי אֶת הַחֲמוֹר, כְּדֵי שֶׁאֶטְעַן עָלָיו אֶת חֶפְצֵי בְּנֵי־הָאָדָם, וְטֹל דִּינָר זֶה בִשְׂכָרוֹ. וְאַחֲרֵי שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת טֹל אֶת הַמְּגֵרָה וּפָרַק כָּל מַה שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָבִיּוֹת וְאַחֲרֵי־זֶה שְׁבֹר אֶת הֶחָבִיּוֹת וְאֶת הַכַּדִּים, עַד כְּדֵי זֶה שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא פַּקָּח מִצַּד הַשּׁוֹפֵט לֹא יִמְצָא כְלוּם בְּבֵית הַמַּצְבֵּעָה”. אָמַר לָהּ: “אֲסִיר תּוֹדָה אֲנִי לָאֻמָּן בִּגְלַל חֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמִּי, וַאֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת לְשֵׁם שָׁמַיִם”. נָטְלָה אֶת הַחֲפָצִים וְטָעֲנָה אוֹתָם עַל הַחֲמוֹר, וְהָיָה לָהּ לְמַחֲסֶה הַחוֹסֶה עַל כֹּל, וְשָׂמָה פָנֶיהָ לְבֵיתָהּ. נִכְנְסָה אֶל בִּתָּהּ זַיְנָבּ. אָמְרָה לָהּ: “לִבִּי אִתֵּךְ, אִמִּי, מַה הוּא מִן הַתַּעֲלוּלִים שֶׁעָשִׂית?” אָמְרָה לָהּ: “אֲנִי עוֹלַלְתִּי אַרְבָּעָה תַעֲלוּלִים לְאַרְבָּעָה בְנֵי־אָדָם, לְבֶן־סוֹחֵר וּלְאֵשֶׁת רֹאשׁ שׁוֹמְרֵי־הַשַּׁעַר, לְצַבָּע וּלְחַמָּר, וְהֵבֵאתִי לָךְ אֶת כָּל חֶפְצֵיהֶם עַל גַבֵּי חֲמוֹרוֹ שֶׁל הַחַמָּר”. אָמְרָה לָהּ: “אִמִּי לֹא תוּכְלִי לְהִתְהַלֵּךְ יוֹתֵר בָּעִיר מִפְּנֵי רֹאשׁ שׁוֹמְרֵי־הַשַּׁעַר שֶׁנָּטַלְתְּ חֶפְצֵי אִשְׁתּוֹ וּבֶן־הַסּוֹחֵר שֶׁפָּשַׁטְתְּ אוֹתוֹ עָרוֹם וְהַצַּבָּע שֶׁלָקַחְתְּ אֶת חֶפְצֵי בְנֵי־הָאָדָם מִבֵּית־הַצְּבִיעָה שֶׁלּוֹ, וּמִפְּנֵי הַחַמָּר בַּעַל הַחֲמוֹר”. אָמְרָה לוֹ: “הוֹי, בִּתִּי, אֲנִי אֵינִי עוֹשָׂה אֶלָּא חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל הַחַמָּר, שֶׁהוּא מַכִּירֵינִי”.

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָאֻמָּן, הַצַּבָּע, הִנֵּה הֵכִין אֶת הַלֶּחֶם עִם הַבָּשָׂר וְטָעַן אוֹתוֹ עַל רֹאשׁ מְשָׁרְתוֹ, וְחָזַר אֶל בֵּית־הַצְּבִיעָה, וְרָאָה אֶת הַחַמָּר מְשַׁבֵּר אֶת הֶחָבִיּוֹת, וְלֹא הִשְׁאִיר בָּהֶם לֹא אָרִיג וְלֹא שׁוּם חֵפֶץ, וְרָאָה אֶת בֵּית־הַצְּבִיעָה חָרֵב. אָמַר לוֹ: “הָסֵר יָדְךָ, חַמָּר”. הֵסִיר יָדוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַתְּהִלָה לֵאלֹהִים שֶׁיָּצָאתָ בְּשָׁלוֹם, אֻמָּן. לִבִּי עָלֶיךָ”. אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה? וּמַה הוּא שֶׁבָּא עָלַי?” אָמַר לוֹ: “שֶׁכְּבָר נַעֲשֵׂיתָ פּוֹשֵׁט־רֶגֶל וְכָתְבוּ תְעוּדָה עַל דַּלּוּתְךָ וְקֹצֶר־יָדְךָ לְשַׁלֵּם”. אָמַר לוֹ: “מִי אָמַר זֹאת?” אָמַר לוֹ: “אִמְּךָ הִיא שֶׁאָמְרָה לִי, וְצִוְּתָה עָלַי לִשְׁבֹּר אֶת הֶחָבִיּוֹת וּלְרוֹקֵן אֶת הַכַּדִּים מִפַּחַד מִפְּנֵי הַפַּקָּח כְּשֶׁיָּבוֹא, שֶׁלֹּא יִמְצָא בְבֵית־הַצְּבִיעָה מַשֶּׁהוּ”. אָמַר לוֹ: “יַעְכֹּר אֱלֹהִים” – לֹא עָלֵינוּ – “הֲרֵי אִמִּי מֵתָה מִזְּמָן”. וְהִתְחִיל מַכֶּה בְיָדוֹ עַל חָזֵהוּ וְאוֹמֵר: “אוֹי לַאֲבֵדַת רְכוּשִׁי וּרְכוּשׁ בְּנֵי־אָדָם”. בָּכָה הַחַמָּר וְאָמַר: “וַי לְאָבְדַן חֲמוֹרִי”. אָמַר לוֹ לַצַּבָּע: “הָבֵא חֲמוֹרִי מֵאִמְּךָ, צַבָּע”. תָּפַס לוֹ הַצַּבָּע לַחַמָּר בִּגְרוֹנוֹ וְהִתְחִיל מַכֵּהוּ וְאוֹמֵר לוֹ: “הָבֵא לְפָנַי אֶת הַזְּקֵנָה”. אָמַר לוֹ: “הָבֵא אֵלַי אֶת הַחֲמוֹר”. וְנִתְקַהֲלוּ עֲלֵיהֶם הַבְּרִיּוֹת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַצַּבָּע תָּפַס לוֹ הַצַּבָּע לַחַמָּר בִּגְרוֹנוֹ וְתָפַס הַחַמָּר בַּצַּבָּע וְשֶׁחֵרְפוּ וְגִדְּפוּ זֶה אֶת זֶה, עַד שֶׁנִתְקַהֲלוּ עֲלֵיהֶם הַבְּרִיּוֹת. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “מַה הוּא הַדָּבָר, אֻמָּן מֻחַמָּד?” אָמַר לוֹ הַחַמָּר: “אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֶת הָעִנְיָן”. וְסִפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, וְאָמַר: “חוֹשֵׁב הָיִיתִי שֶׁהָאֻמָּן יַכִּיר לִי טוֹבָה. וְאוּלָם כְּשֶׁרָאַנִי הִכָּה עַל חָזֵהוּ וְאָמַר לִי: “אִמִּי מֵתָה”. וַהֲרֵי אַף אָנִי דוֹרֵשׁ אֶת חֲמוֹרִי מֵאִתּוֹ, שֶׁכֵּן הוּא הִתְעַלֵּל בִּי כְּדֵי לְאַבֵּד אֶת חֲמוֹרִי מִיָּדִי”. אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים: “אֻמָּן מֻחַמָּד, הֲרֵי זְקֵנָה זוֹ אַתָּה מַכִּיר אוֹתָהּ. שֶׁכֵּן נָתַתָּ בָהּ אֵמוּן עַל בֵּית־הַצְּבִיעָה וּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ”. אָמַר לָהֶם: “אֵינִי מַכִּירָהּ. וְאוּלָם הִיא בָאָה לָגוּר אֶצְלִי הַיּוֹם, הִיא וּבְנָהּ וּבִתָּהּ”. אָמַר אֶחָד: “עַל דִּבְרָתִי, אַחְרָאִי הוּא הַצַּבָּע לַחָמָּר”. אָמְרוּ לוֹ: “וְעַל יְסוֹד מַה?” אָמַר לָהֶם: "מִשּׁוּם שֶׁהַחַמָּר לֹא בָטַח וְלֹא נָתַן לָהּ לַזְּקֵנָה אֶת חֲמוֹרוֹ אֶלָּא כְשֶׁרָאָה אֶת הַצַּבָּע מַאֲמִין לָהּ עַל בֵּית־הַצְּבִיעָה וּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ'. אָמַר אֶחָד: “מֵאַחֲרֵי שֶׁאִתְּךָ הִיא גָרָה הֲרֵי הַחוֹבָה עָלֶיךָ לְהָבִיא לוֹ אֶת חֲמוֹרוֹ”. הָלְכוּ שָׂמִים פְּנֵיהֶם אֶל הַבַּיִת. וּבְעִנְיָנָם עוֹד יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁיָּבוֹאוּ לְהַלָּן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבֶן־הַסּוֹחֵר, הִנֵּה צִפָּה לְבוֹא הַזְּקֵנָה וְלֹא בָאָה עִם בִּתָּהּ. וּבַאֲשֶׁר לָאִשָּׁה, הִנֵּה צִפְּתָה לַזְּקֵנָה שֶׁתָּבִיא לָהּ רְשׁוּת מֵאֵת הַמְשֻׁגָּע הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא סְגָנוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלְחַמַלָאתּ וְלֹא חָזְרָה אֵלֶיהָ. קָמָה לְבַקְּשָׁהּ. וְהִנֵּה בֶן־הַסּוֹחֵר אוֹמֵר לָהּ בְּשָׁעָה שֶׁנִכְנְסָה: “בּוֹאִי הֵנָּה, הֵיכָן אִמֵּךְ שֶׁהֵבִיאָה אוֹתִי לָשֵׂאת אוֹתָךְ לִי לְאִשָּׁה?” אָמְרָה לוֹ: “אִמִּי מֵתָה. וּכְלוּם אַתָּה בְנָהּ הַמְשֻׁגָּע־הַקָּדוֹשׁ וּסְגָנוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלְחַמַלָאתּ?” אָמַר לָהּ: “זֹאת אֵינָהּ אִמִּי, זְקֵנָה בַּעֲלַת־מִרְמָה הִיא, שֶׁהֶעֱרִימָה עָלַי עַד שֶׁנָּטְלָה אֶת בְּגָדַי וְאֶלֶף דִּינָר”. אָמְרָה לוֹ: “וְאַף אֲנִי בְכָךְ. הֶעֱרִימָה עָלַי וְהֵבִיאָה אוֹתִי שֶׁאֲבַקֵּר אֶת אַבּוּ־אלְחַמַלָאתּ וְהִצִּיגַתְנִי עֲרֻמָּה”. הִתְחִיל בֶּן־הַסּוֹחֵר אוֹמֵר לָאִשָּׁה: “אֲנִי אֵינִי תוֹבֵעַ אֶת בְּגָדַי וְאֶת אֶלֶף הַדִּינָר אֶלָּא מֵאִתָּךְ”. וְהַנַּעֲרָה אוֹמֶרֶת: “אֵינִי תוֹבַעַת אֶת בְּגָדַי וְתַכְשִׁיטַי אֶלָּא מֵאִתְּךָ, הָבֵא אֵלַי אֶת אִמְּךָ”. וְהִנֵּה הַצַּבָּע נִכְנַס אֲלֵיהֶם, וְרָאָה אֶת בֶּן הַסּוֹחֵר עָרֹם וְאֶת הָאִשָּׁה עֲרֻמָּה. אָמַר לָהֶם: “אִמְרוּ לִי, הֵיכָן אִמְּכֶם?” סִפְּרָה לוֹ הָאִשָּׁה כָל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ, וְסִפֵּר בֶּן־הַסּוֹחֵר כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. אָמַר הַצַּבָּע: “חֲבָל עַל אָבְדַן הוֹנִי וְהוֹן בְּנֵי־הָאָדָם”. וְאָמַר הַחַמָּר: “חֲבָל עַל אָבְדַן חֲמוֹרִי תֵּן לִי, צַבָּע, חֲמוֹרִי”. אָמַר לוֹ הַצַּבָּע: “זֹאת אִשָּׁה רַמָּאִית. צְאוּ שֶׁאֶנְעַל אֶת הַדֶּלֶת”. אָמַר לוֹ בֶּן־הַסּוֹחֵר: “חֶרְפָּה תְהֵא זֹאת לְךָ שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְבֵיתְךָ לְבוּשִׁים וְנֵצֵא מִתּוֹכוֹ עֲרֻמִּים”. נָתַן לוֹ כְסוּת וְנָתַן לָאִשָּׁה לְבוּשׁ, וְהָלְכָה לְבֵיתָהּ. וּבְעִנְיָנָהּ יֵשׁ עוֹד דְּבָרִים שֶׁיָּבוֹאוּ לְהַלָּן, אַחֲרֵי בוֹא בַעְלָה מִן הַנְּסִיעָה.

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַצַּבָּע, הִנֵּה נָעַל אֶת בֵּית־הַצְּבִיעָה וְאָמַר לְבֶן־הַסּוֹחֵר: “בּוֹא עִמָּנוּ וְנֵלֵךְ וּנְחַפֵּשׂ אֶת הַזְּקֵנָה וְנִמְסֹר אוֹתָהּ לַמּוֹשֵׁל”. הָלַךְ עִמּוֹ וְנִתְחַבֵּר לָהֶם הַחַמָּר. נִכְנְסוּ לְבֵית־הַמּוֹשֵׁל וְהִתְאוֹנְנוּ לְפָנָיו. אָמַר לָהֶם: “בְּנֵי־אָדָם, מָה עִנְיַנְכֶם?” סִפְּרוּ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע. אָמַר לָהֶם: "הֲרֵי כַמָּה נָשִׁים זְקֵנוֹת בָּעִיר. לְכוּ חַפְּשׂוּ אוֹתָהּ וְתִפְשׂוּהָ וַאֲנִי מַכְרִיחָה לְהוֹדוֹת לִפְנֵיכֶם ". סוֹבְבוּ מְחַפְּשִׂים אַחֲרֶיהָ, וְעֹוד יָבוֹאוּ דְבָרִים בְּעִנְיָנָם לְהַלָּן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַזְּקֵנָה דְלִילָה בַּעֲלַת הַמְזִמּוֹת, הִנֵּה אָמְרָה לְבִתָּהּ זַיְנָבּ: “רְצוֹנִי לְעוֹלֵל תַּעֲלוּל”. אָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, מְפַחֶדֶת אֲנִי עָלַיִךְ”. אָמְרָה לָהּ: “אֲנִי, דּוֹמָה אֲנִי כִפְסֹלֶת הַפּוֹל, מֻגַנָּה, עוֹמֶדֶת בִפְנֵי מָיִם וָאֵשׁ”. קָמָה וְלָבְשָׁה בִגְדֵי מְשָׁרֶתֶת מִמְּשָׁרְתֵי הַנִּכְבָּדִים וְיָצְאָה לִמְצֹא תַעֲלוּל שֶׁתַּעֲשֶׂנּוּ. עָבְרָה עַל־פְּנֵי סִמְטָה מֻצָּעָה שֶׁבָּהּ אֲרִיגִים וּתְלוּיִים בָּהּ מְנוֹרוֹת, וְשָׁמְעָה בְתוֹכָהּ זְמִירוֹת וְקוֹל תֻּפִּים שֶׁמַּכִּים בָּהֶם וְרָאֲתָה שִׁפְחָה שֶׁעַל כְּתֵפָהּ יֶלֶד בְּמִכְנָסַיִם רְקוּמִים בְּכֶסֶף, וְעָלָיו בְּגָדִים נָאִים, וְעַל רֹאשׁוֹ תַּרְבּוּשׁ עָדוּי פְּנִינִים וּלְצַוָּארוֹ רְבִיד זָהָב מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְעָלָיו אַדֶּרֶת שֶׁל קְטִיפָה. וְהָיָה בַיִת זֶה לְרֹאשׁ אֲגֻדַּת הַסּוֹחֲרִים בְּבַגְדָאד, וְהַיֶּלֶד בְּנוֹ. וְהָיְתָה לוֹ גַם בַּת בְּתוּלָה, אֲרוּסָה שֶׁהָיוּ עוֹרְכִים בְּאוֹתוֹ יוֹם חֲגִיגַת תְּנָאֵי־נִשּׂוּאֶיהָ. וְהָיְתָה אֵצֶל אִמָּהּ חֲבוּרָה שֶׁל נָשִׁים וּמְזַמְּרוֹת. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיְתָה עוֹלָה אִמּוֹ אוֹ יוֹרֶדֶת, הָיָה הַיֶּלֶד נִדְבָּק בָּהּ. קָרְאָה לַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה לָהּ: "טְלִי אֶת אֲדוֹנֵךְ וְשַׁעְשְׁעִי אוֹתוֹ עַד שֶׁתִּגָּמֵר הַמְּסִבָּה. כְּשֶׁנִּכְנְסָה דְלִילָה רָאֲתָה אֶת הַיֶּלֶד עַל כִּתְפֵי הַנַּעֲרָה, וְאָמְרָה לָהּ: “מָה הַיּוֹם אֵצֶל גְּבִרְתֵּךְ מִן הַשִּׂמְחָה?” אָמְרָה לָהּ: “עוֹרֶכֶת הִיא תְּנָאֵי־נִשּׂוּאֵי בִתָּהּ, וְאֶצְלָהּ מְזַמְּרוֹת”. אָמְרָה בְלִבָּהּ: “הוֹי דְּלִילָה אֵין תַּעֲלוּל אֶלָּא בִלְקִיחַת יֶלֶד זֶה מִשִּׁפְחָה זוֹ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּקֵנָה אָמְרָה בְלִבָּהּ: “הוֹי דְּלִילָה, אֵין תַּעֲלוּל אֶלָּא בִלְקִיחַת יֶלֶד זֶה מִשִּׁפְחָה זוֹ”. אַחֲרֵי־זֶה אָמְרָה: “הוֹי שַׁעֲרוּרִיָּה מְמִיטָה אָסוֹן”. וְהוֹצִיאָה מִכִּיסָהּ פִּסַּת נְחֹשֶת קָלָל עָגֹל כְּדִינָר. וְהָיְתָה הַשִּׁפְחָה פְתַיָּה. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה לַשִּׁפְחָה: "טְלֵי דִּינָר זֶה⁷ וְהַכְנִיסִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְאִמְרִי לָהּ: “אֻם־אַלְכַ’יְר שְׂמֵחָה בְשִׂמְחָתֵךְ, וְזוֹכֶרֶת לָךְ חַסְדֵּךְ עָלֶיהָ, וּבְיוֹם קַבָּלַת־הָאוֹרְחִים בַּחֲתֻנָּה תָּבוֹא הִיא וּבְנוֹתֶיהָ, וְתַעֲנֵקְנָה לַמְסָרְקוֹת אֶת הַכַּלָּה וּמְקַשְּׁטוֹת אוֹתָהּ, תְּשׁוּרוֹת”. אָמְרָה לָהּ הַשִּׁפְחָה: “אִמִּי, אֲדוֹנִי זֶה בְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִמּוֹ הוּא נִתְלֶה בָהּ”. אָמְרָה לָהּ: “הָבִי אוֹתוֹ לִי עַד שֶׁתֵּלְכִי וְתָבוֹאִי”. נָטְלָה הָאִשָּׁה אֶת פִּסַּת נְחֹשֶת הַקָּלָל וְנִכְנְסָה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַזְּקֵנָה, הִנֵּה נָטְלָה אֶת הַיֶּלֶד וְהָלְכָה לְסִמְטָה וְהֵסִירָה מֵעָלָיו אֶת הַתַּכְשִׁיטִים וְאֶת הַבְּגָדִים שֶׁעָלָיו וְאָמְרָה בְלִבָּהּ: “דְּלִילָה אֵין חֲרִיפוּת בָּזֶה שֶׁהֶעֱרַמְתְּ עַל הַשִּׁפְחָה וּלְקַחְתּוֹ מִמֶּנּוּ, אֶלָּא אִם כֵּן אַתְּ מַעֲרִימָה וְנוֹתֶנֶת אוֹתוֹ בְמַשְׁכּוֹן בְּעַד מַשֶּׁהוּ הַשָּׁוֶה אֶלֶף דִּינָר”. הָלְכָה לְשׁוּק סוֹחֲרֵי הָאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת, וְרָאֲתָה יְהוּדִי צוֹרֵף־זָהָב וּלְפָנָיו סַל תֵּכְשִׁיטִים. אָמְרָה בְלִבָּהּ: “אֵין עַרְמוּמִיּוּת אֶלָּא זוֹ שֶׁאַתְּ מַעֲרִימָה עַל יְהוּדִי זֶה וְנוֹטֶלֶת מִמֶּנּוּ תַכְשִׁיטִים בְּאֶלֶף דִּינָר וְעוֹזֶבֶת אֶת הַיֶּלֶד מַשְׁכּוֹן אֶצְלוֹ בַּעֲדָם”. נָתַן הַיְּהוּדִי עֵינוֹ וְרָאָה אֶת הַיֶּלֶד עִם הַזְּקֵנָה, וְהִכִּירוֹ שֶׁהוּא בְּנוֹ שֶׁל רֹאשׁ אֲגֻדַּת־הַסּוֹחֲרִים. וְהָיָה הַיְּהוּדִי בַעַל הוֹן רַב, וְהָיָה מְקַנֵּא בִשְׁכֵנוֹ, כְּשֶׁהָיָה הַלָּה מוֹכֵר וְלֹא מָכַר הוּא. אָמַר לָהּ: “אֵיזֶה דָבָר אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת, גְּבִרְתִּי?” אָמְרָה לוֹ: “אַתָּה הָאֻמָּן עֶזְרָא הַיְּהוּדִי?” שֶׁכֵּן שָׁאֲלָה לִפְנֵי־כֵן לִשְׁמוֹ. אָמַר לָהּ: “הֵן”. אָמְרָה לוֹ: “אֲחוֹתוֹ שֶׁל יֶלֶד זֶה בַּת רֹאשׁ אֲגֻדַּת הַסּוֹחֲרִים מְאֹרֶסֶת, וְהַיּוֹם עוֹרְכִים לָהּ חֲגִיגַת תְּנָאֵי־נִשּׂוּאֶיהָ, וְהִיא זְקוּקָה לְתַכְשִׁיטִים. תֵּן לִי אֵפוֹא זוּג עֲכָסִים שֶׁל זָהָב וְזוּג שֵׁרוֹת שֶׁל זָהָב וְנִזְמֵי־פְנִינִים וַחֲגוֹרָה וּפִגְיוֹן וְטַבַּעַת”. לָקְחָה מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ בְאֶלֶף דִּינָר וְאָמְרָה לוֹ: “לוֹקַחַת אֲנִי תַכְשִׁיטִים אֵלֶּה כְּדֵי לְהִוָּעֵץ בָּהֶם, וּמַה שֶׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינֵיהֶם יִטְּלוּהוּ, וַאֲנִי מְבִיאָה לְךָ אֶת מְחִירוֹ, וְהַחֲזֵק יֶלֶד זֶה אֶצְלְךָ”. אָמַר לָהּ: “צַוִּי כְּכָל אֲשֶׁר אַתְּ חֲפֵצָה”. נָטְלָה אֶת הַתַּכְשִׁיטִים וְהָלְכָה לְבֵיתָה. אָמְרָה לָהּ בִּתָּהּ: “מַה הוּא שֶׁעָשִׂית מִן הַתַּעֲלוּלִים?” אָמְרָה לָהּ: “הִתְעוֹלַלְתִּי בְתַעֲלוּל וְנָטַלְתִּי אֶת בֶּן רֹאשׁ אֲגֻדַּת הַסּוֹחֲרִים וּפָשַׁטְתִּי מֵעָלָיו אֶת בְּגָדָיו וּמִשְׁכַּנְתִּי אוֹתוֹ בְּעַד טוּב שֶׁל אֶלֶף דִּינָר, שֶׁלְּקַחְתִּים מִן הַיְּהוּדִי”. אָמְרָה לָהּ בִּתָּהּ: “לֹא תוּכְלִי עוֹד לְהִתְהַלֵּךְ בָּעִיר”. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַשִּׁפְחָה, הִנֵּה נִכְנְסָה אֶל גְּבִרְתָּהּ וְאָמְרָה: “גְּבִרְתִּי אֻם אַלְכֵ’יְר מְשַׁגֶּרֶת לָךְ שָׁלוֹם וּשְׂמֵחָה בְשִׂמְחָתֵךְ, וּבְיוֹם קַבָּלַת הָאוֹרְחִים בַּחֲתֻנָּה תָּבוֹא הִיא וּבְנוֹתֶיהָ וְתַעֲנֵקְנָה תְשׁוּרוֹת לַמְסָרְקוֹת וּמְקַשְּׁטוֹת אֶת הַכַּלָּה”. אָמְרָה לָהּ גְּבִרְתָּהּ: “וְהֵיכָן אֲדוֹנֵךְ?” אָמְרָה לָהּ: “הִנַּחְתִּיו אֶצְלָהּ מִפְּנֵי חֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יִתָּלֶה בָךְ. וַהֲרֵי נָתְנָה לִי תְשׁוּרָה לַמְזַמְּרוֹת”. אָמְרָה לָעוֹמֶדֶת בְּרֹאשׁ הַמְזַמְּרוֹת “טְלִי תְשׁוּרָתֵךְ”. נָטְלָה וּמָצְאָה אוֹתָהּ פִּסַּת נְחֹשֶת־קָלָל. אָמְרָה לָהּ גְּבִרְתָּהּ: “רְדִי פְּרוּצָה, וְהַשְׁגִּיחִי עַל אֲדוֹנֵךְ”. יָרְדָה הַשִּׁפְחָה וְלֹא מָצְאָה לֹא אֶת הַיֶּלֶד וְלֹא אֶת הַזְּקֵנָה. צָרְחָה וְהִתְהַפְּכָה עַל פָּנֶיהָ, וְהָפְכָה שִׂמְחָתָם לְאֵבֶל. וְהִנֵּה רֹאשׁ אֲגֻדַּת־הַסּוֹחֲרִים בָּא. סִפְּרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ מַה שֶּׁקָרָה.

יָצָא לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו, וְהָיָה כָל סוֹחֵר מְחַפֵּשׂ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, לֹא פָסַק רֹאשׁ אֲגֻדַּת־הַסּוֹחֲרִים לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי בְנוֹ, עַד שֶׁרָאָה אֶת בְּנוֹ עָרֹם לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי. אָמַר לוֹ: “בְּנִי הוּא זֶה”. אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי: “הֵן”. נְטָלוֹ אָבִיו מִבְּלִי לִשְׁאֹל עַל בְּגָדָיו מֵעָצְמַת שִׂמְחָתוֹ בוֹ. וְאּוּלָם הַיְּהוּדִי כְּשֶׁרָאָה שֶׁהַסּוֹחֵר נוֹטֵל אֶת בְּנוֹ, הֶחֱזִיק בּוֹ וְאָמַר לוֹ: “יַעֲזֹר אֱלֹהִים אֶת הַכַּלִּיף נֶגְדֶּךָ”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “מַה בְּדַעְתְּךָ יְהוּדִי?” אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי: “הֲרֵי הַזְּקֵנָה לָקְחָה מִמֶּנִּי תַכְשִׁיטִים לְבִתְּךָ בְּאֶלֶף דִּינָר וּמִשְׁכְּנָה אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה אֶצְלִי וְלֹא נְתַתִּים לָהּ, אֶלָּא בַאֲשֶׁר עָזְבָה אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה אֶצְלִי לְמַשְׁכּוֹן לְזֶה שֶׁלָּקְחָה, וְלֹא נְתַתִּים לָהּ אֶלָּא מִהְיוֹתִי יוֹדֵעַ שֶׁיֶּלֶד זֶה בִנְךָ הוּא”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “בִּתִּי אֵינָה זְקוּקָה לְתַכְשִׁיטִים. הוֹצֵא אֵלַי אֶת בִּגְדֵי הַיֶּלֶד”. צָעַק הַיְּהוּדִי וְאָמַר: “חוּשׁוּ לְעֶזְרָתִי, מֻסְלִמִים”. וְהִנֵּה הַחַמָּר וְהַצַּבָּע וּבֶן־הַסּוֹחֵר מְסוֹבְבִים, מְחַפְּשִׂים אֶת הַזְּקֵנָה. שָׁאֲלוּ אֶת הַסּוֹחֵר וְאֶת הַיְּהוּדִי לְסִבַּת רִיבָם, וְסִפְּרוּ לָהֶם מַה שֶּׁהִגִּיעַ לָהֶם. אָמְרוּ: "זְקֵנָה זוֹ בַּת־תַּעֲלוּלִים הִיא וְהִתְעַלְּלָה בָנוּ לִפְנֵי כֵן. סִפְּרוּ לָהֶם כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם עִמָּהּ. אָמַר רֹאשׁ אֲגֻדַּת־הַסּוֹחֲרִים: “אַחֲרֵי שֶׁמָּצָאתִי אֶת בְּנִי, יִהְיוּ הַבְּגָדִים כַּפָּרָה לוֹ, וְאִם הַזְּקֵנָה נִתְפֶּשֶׂת אֲנִי דוֹרֵשׁ אֶת הַבְּגָדִים מִיָּדָהּ”. פָּנָה רֹאשׁ אֲגֻדַּת־הַסּוֹחֲרִים וְהָלַךְ עִם בְּנוֹ אֶל אִמּוֹ, וְשָׂמְחָה שֶׁיָּצָא בְשָׁלוֹם. וְאוּלָם הַיְּהוּדִי שָׁאַל אֶת הַשְּׁלֹשָׁה וְאָמַר לָהֶם: “לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים?” אָמְרוּ לוֹ: “רְצוֹנֵנוּ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ”. אָמַר לָהֶם: “קָחוּנִי עִמָּכֶם”. הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: “כְּלוּם יֵשׁ בָּכֶם מִי שֶׁמַכִּירָהּ?” אָמַר הַחַמָּר: “אֲנִי מַכִּירָהּ”. אָמַר לָהֶם הַיְּהוּדִי: “אִם אָנוּ יוֹצְאִים יַחְדָּו, אִי אֶפְשָׁר שֶׁנִּמְצָא אוֹתָהּ, מִשּׁוּם שֶׁתִּבְרַח מִפָּנֵינוּ. וְאוּלָם כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, וּמְקוֹם פְּגִישָׁתֵנוּ יִהְיֶה לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל הַחָאג' מַסְעוּד הַגַּלָּב הַמַּעֲרָבִי”.

פָּנָה כָל אֶחָד וְהָלַךְ בְּדֶרֶךְ. וְהִנֵּה יָצְאָה לְעוֹלֵל תַּעֲלוּל, וְרָאָה אוֹתָהּ הַחַמָּר וְהִכִּירָהּ. תָּפַס בָּה וְאָמַר לָהּ: “אוֹי לָךְ, כְּלוּם עוֹסֶקֶת אַתְּ בְּכָךְ מִזְּמָן?” אָמְרָה לוֹ: “מָה עִנְיָנְךָ?” אָמַר לָהּ: “חֲמוֹרִי, תְּנִיהוּ לִי”. אָמְרָה לוֹ: “הַסְתֵּר מַה שֶּׁהִסְתִּיר אֱלֹהִים, בְּנִי. אֶת חֲמוֹרְךָ אַתָּה מְבַקֵּשׁ אִם אֶת חֶפְצֵי בְּנֵי־הָאָדָם?” אָמַר לָהּ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי אֶת חֲמוֹרִי בִלְבָד”. אָמְרָה לוֹ: “אֲנִי רְאִיתִיךָ עָנִי, וְהִפְקַדְתִּי לְךָ אֶת חֲמוֹרְךָ בְּיַד הַגַּלָּב הַמַּעֲרָבִי. עֲמֹד מֵרָחוֹק עַד שֶׁאַגִּיעַ אֵלָיו וְאַגִּיד לוֹ שֶׁיִּתְּנֶנּוּ לְךָ”. נִגְּשָׁה אֶל הַמַּעֲרָבִי נָשְׁקָה יָדוֹ וּבָכְתָה. אָמַר לָהּ: “מַה לָּךְ”? אָמְרָה לוֹ: "בְּנִי, רְאֵה אֶת בְּנִי זֶה הָעוֹמֵד שָׁם. הוּא הָיָה חוֹלֶה וְאָחֲזָה אוֹתוֹ צִנָּה וְהִפְסִיד הָרוּחַ אֶת שִׂכְלוֹ וְהָיָה קוֹנֶה חֲמוֹרִים, וְעַכְשָׁו כְּשֶׁהוּא קָם הוּא אוֹמֵר: “חֲמוֹרִי” וּכְשֶׁהוּא יוֹשֵׁב הוּא אוֹמֵר: “חֲמוֹרִי”. וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ הוּא אוֹמֵר: “חֲמוֹרִי”. וְאָמַר לִי רוֹפֵא מִן הָרוֹפְאִים, שֶׁהוּא נִפְגַּע בְּשִׂכְלוֹ וְשֶׁלֹּא יֵרָפֵא לוֹ אֶלָּא בַעֲקִירַת שְׁתֵּי שִׁנַּיִם טוֹחֲנוֹת שֶׁלּוֹ, וּבִכְוִיָּה בִשְׁתֵּי רַקּוֹתָיו שְׁתֵּי פְעָמִים. טֹל אֵפוֹא דִינָר זֶה וּקְרָא וֶאֱמֹר לוֹ: “חֲמוֹרְךָ אֶצְלִי”. אָמַר הַמַּעֲרָבִי: “מִתְחַיֵּב אֲנִי לָצוּם שָׁנָה, אִם אֵינִי נוֹתֵן לוֹ חֲמוֹרוֹ בְכַפּוֹ”⁸. וְהָיוּ אֶצְלוֹ שְׁנֵי פּוֹעֲלִים. אָמַר לְאֶחָד מֵהֶם: “לֵךְ וְחַמֵּם שְׁנֵי מַסְמְרִים”.

אַחַר־כָּךְ קָרָא לַחַמָּר, כְּשֶׁהַזְּקֵנָה הָלְכָה לְדַרְכָּהּ. כְּשֶׁבָּא אֵלָיו אָמַר לוֹ: “הֲרֵי חֲמוֹרְךָ אֶצְלִי, מִסְכֵּן. בּוֹא וְטֹל אוֹתוֹ. וּבְחַיַּי נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֲנִי נוֹתְנוֹ לְךָ בְכַפְּךָ”. תְּפָסוֹ וְהִכְנִיסוֹ לְחֶדֶר חָשׁוּךְ. הִכָּהוּ הַמַּעֲרָבִי פִּתְאֹם בְּאֶגְרוֹפוֹ וְנָפַל. גְּרָרוּהוּ וְקָשְׁרוּ אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו וְקָם הַמַּעֲרָבִי וְעָקַר לוֹ שְׁתֵּי שִׁנָּיִם טוֹחֲנוֹת וְעָשָׂה לוֹ כְוִיּוֹת בִּשְׁתֵּי רַקּוֹתָיו, וְהִרְפָּה מִמֶּנּוּ. קָם וְאָמַר: “מַעֲרָבִי עַל שׁוּם מֶה עָשִׂיתָ עִמִּי דָּבָר זֶה?” אָמַר לוֹ: “אִמְּךָ אָמְרָה לִי שֶׁנִּפְגַּעְתָּ בְּשִׂכְלְךָ מִשּׁוּם שֶׁאָחֲזָתְךָ צִנָּה וְחוֹלֶה אַתָּה, וּכְשֶׁאַתָּה קָם אַתָּה אוֹמֵר: “חֲמוֹרִי”. וּכְשֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב אַתָּה אוֹמֵר: “חֲמוֹרִי”. וּכְשֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ אַתָּה אוֹמֵר: “חֲמוֹרִי”. וַהֲרֵי חֲמוֹרְךָ בְּיָדְךָ”. אָמַר לוֹ: “יַעֲנִישְׁךָ אֱלֹהִים בְּעַד זֶה שֶׁעָקַרְתָּ שִׁנַּי”. אָמַר לוֹ: “הֲרֵי אִמְּךָ אָמְרָה לִי”. סִפֵּר לוֹ כָל מַה שֶּׁאָמְרָה. אָמַר לָהּ: “יְיַסְּרֶנָּה אֱלֹהִים”. וְהָלְכוּ הַחַמָּר הוּא וְהַמַּעֲרָבִי כְּשֶׁהֵם רָבִים, וְעָזַב אֶת הַחֲנוּת. כְּשֶׁחָזַר הַמַּעֲרָבִי אֶל חֲנוּתוֹ לֹא מָצָא בָהּ כְלוּם. שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ הַמַּעֲרָבִי הוּא וְהַחַמָּר, נָטְלָה הַזְּקֵנָה כָּל מַה שֶּׁבַּחֲנוּתוֹ, וְהָלְכָה אֶל בִּתָּהּ וְסִפְּרָה כָל מַה שֶּׁקָּרָה לָהּ וּמַה שֶּׁעָשְׂתָה. וְאוּלָם הַגַּלָּב, כְּשֶׁרָאָה אֶת חֲנוּתוֹ רֵיקָה, תָּפַס אֶת הַחַמָּר וְאָמַר לוֹ: “הָבֵא אֵלַי אֶת אִמְּךָ”. אָמַר לוֹ: “אֵין הִיא אִמִּי, וְרַק רַמָּאִית הִיא מַעֲרִימָה עַל בְּנֵי־אָדָם הַרְבֵּה, וְלָקְחָה אֶת חֲמוֹרִי”. וְהִנֵּה הַצַּבָּע וְהַיְּהוּדִי וּבֶן־הַסּוֹחֵר קְרֵבִים וּבָאִים, רָאוּ אֶת הַמַּעֲרָבִי מַחֲזִיק בַּחַמָּר, וְהַחַמָּר מְכֻוֶּה בְּרַקּוֹתָיו. אָמְרוּ לוֹ: “מָה אֵרַע לְךָ חַמָּר?” סָח לָהֶם כָּל מַה שֶּׁאֵרַע, וְכֵן סִפֵּר הַמַּעֲרָבִי סִפּוּרוֹ, אָמְרוּ לוֹ: “זְקֵנָה זוֹ רַמָּאִית הִיא, הֶעֱרִימָה עָלֵינוּ”, וְסִפְּרוּ לוֹ מַה שֶּׁקָּרָה. נָעַל חֲנוּתוֹ וְהָלַךְ אִתָּם אֶל בֵּית הַמּוֹשֵׁל, וְאָמְרוּ לַמּוֹשֵׁל: “אֵין אָנוּ יוֹדְעִים דֶּרֶךְ לְהַצָּלָתֵנוּ וּלְהַצָּלַת מָמוֹנֵנוּ אֶלָּא עַל־יָדְךָ”.

אָמַר לָהֶם הַמּוֹשֵׁל: “וַהֲרֵי כַמָּה זְקֵנוֹת בָּעִיר. כְּלוּם יֵשׁ בָּכֶם מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתָהּ?” אָמַר הַחַמָּר: “אֲנִי מַכִּירָהּ, וְאוּלָם תֵּן לָנוּ עֲשָׂרָה מֵאֲנָשֶׁיךָ”. יָצָא הַחַמָּר עִם אַנְשֵׁי הַמּוֹשֵׁל וְהַשְּׁאָר אַחֲרֵיהֶם. סוֹבֵב הַחַמָּר עִם כֻּלָּם יַחַד, וְהִנֵּה הֵזְּקֵנָה דְלִילָה בָאָה לִקְרָאתָם. תָּפְסוּ אוֹתָהּ וְהוֹלִיכוּהָ אֶל הַמּוֹשֵׁל, וְעָמְדוּ מִתַּחַת לָאַרְמוֹן עַד שֶׁיֵּצֵא הַמּוֹשֵׁל. נִרְדְמוּ אַנְשֵׁי הַמּוֹשֵׁל מֵרֹב הֱיוֹתָם נְעוֹרִים עִם הַמּוֹשֵׁל. עָשְׂתָה הַזְּקֵנָה אֶת עַצְמָה כִּישֵׁנָה, וְנִרְדְּמוּ כְּמוֹ כֵן הַחַמָּר וּבְנֵי לִוְיָתוֹ. הִתְחַמְּקָה מֵהֶם וְנִכְנְסָה אֶל הַרְמוֹן הַמּוֹשֵׁל, וְנָשְׁקָה אֶת יְדֵי גְבֶרֶת הַהַרְמוֹן וְאָמְרָה לָהּ: “הֵיכָן הַמּוֹשֵׁל?” אָמְרָה לָהּ: “יָשֵׁן הוּא. מָה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת?” אָמְרָה לָהּ: “בַּעְלִי מוֹכֵר עֲבָדִים. נָתַן לִי חֲמִשָּׁה מַמְלוּכִּים שֶׁאֶמְכְּרֵם כְּשֶׁהוּא בִנְסִיעָה. פָּגַשׁ אוֹתִי הַמּוֹשֵׁל, וְקָנָם מִמֶּנִּי. מְחִירָם אֶלֶף דִּינָר, וּמָאתַיִם לִי, וְאָמַר לִי: ‘הֲבִיאִים לְבֵיתִי’. וַהֲרֵי הֵבֵאתִים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁנִּכְנְסָה הַזְּקֵנָה לְהַרְמוֹן הַמּוֹשֵׁל, אָמְרָה לְאִשְׁתּוֹ: “הַמּוֹשֵׁל קָנָה מִמֶּנִּי אֶת הַמַּמְלוּכִּים בְּאֶלֶף דִּינָר וּמָאתַיִם לִי, וְאָמַר לִי: ‘הוֹבִילִים לְבֵיתִי’”. וְהָיוּ אֵצֶל הַמּוֹשֵׁל אֶלֶף דִּינָר וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: “שִׁמְרִי אוֹתָם שֶׁנִּקְנֶה בָהֶם מַמְלוּכִּים”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה מִפִּי הַזְּקֵנָה דְּבָרִים אֵלֶּה, הָיָה בָרוּר לָהּ שֶׁבַּעְלָה עָשָׂה זֹאת, וְאָמְרָה: “וְהֵיכָן הַמַּמְלוּכִּים?” אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “גְּבִרְתִּי, הֵם יְשֵׁנִים מִתַּחַת לְחַלּוֹן הַהַרְמוֹן שֶׁאַתְּ בְּתוֹכוֹ”. הִשְׁקִיפָה הָאִשָּׁה מִן הַחַלּוֹן וְרָאֲתָה אֶת הַמַּעֲרָבִי לוֹבֵשׁ לְבוּשׁ מַמְלוּכִּים וּבֶן־הַסּוֹחֵר בְּצוּרַת מַמְלוּךְּ וְאֶת הַצַּבָּע וְאֶת הַחַמָּר וְאֶת הַיְּהוּדִי בְצוּרַת מַמְלוּכִּים". אָמְרָה אֵשֶׁת הַמּוֹשֵׁל בְּלִבָּהּ: “מַמְלוּכִּים אֵלֶּה כָּל אֶחָד מֵהֶם שָׁוֶה יוֹתֵר מֵאֶלֶף דִּינָר”.

פָּתְחָה אֶת הַתֵּבָה וְנָתְנָה לַזְּקֵנָה אֶלֶף דִּינָר וְאָמְרָה לָהּ: “לְכִי לָךְ עַד שֶׁיָּקוּם הַמּוֹשֵׁל מִן הַשֵּׁנָה וְתִטְּלִי לָךְ מִמֶּנּוּ אֶת מָאתַים הַדִּינָר שֶּׁלָךְ”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “גְּבִרְתִּי, מֵאָה דִּינָר מֵהֶם יִהְיוּ לָךְ מִתַּחַת לְכַד מַשְׁקֵךְ שֶׁאַתְּ שׁוֹתָה הֵימֶנּוּ⁹ וְהַמֵּאָה הָאַחֶרֶת שִׁמְרִי לִי אוֹתָם אִתָּךְ עַד שֶׁאָבוֹא”. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, הוֹצִיאִינִי דֶרֶךְ הַשַּׁעַר הַסּוֹדִי”. הוֹצִיאָה אוֹתָהּ דַּרְכּוֹ וְהָיָה לָהּ לְמִסְתּוֹר הַחוֹסֶה כֹל, וְהָלְכָה אֶל בִּתָּהּ. אָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, מֶה עָשִׂית?” אָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי, עוֹלַלְתִּי תַעֲלוּל, וְלָקַחְתִּי אֶלֶף דִּינָר אֵלֶּה מֵאֵשֶׁת הַמּוֹשֵל וּמָכַרְתִּי אֶת הַחֲמִשָּׁה לָהּ, אֶת הַחַמָּר וְאֶת הַיְּהוּדִי וְאֶת הַצַּבָּע וְאֶת הַגַּלָּב וְאֶת בֶּן־הַסּוֹחֵר וְשַׂמְתִּי אוֹתָם לְמַמְלוּכִּים. וְאוּלָם בִּתִּי, אֵין יָכֹל לְהַזִּיק לִי אֶלָּא הַחַמָּר, שֶׁהוּא מַכִּירֵנִי”. אָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, שְׁבִי. דַּי לָךְ בְּמַה שֶּׁעָשִׂית, שֶׁלֹּא בְּכָל פַּעַם הַכַּד יִשְׁלַם”¹⁰.

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמּוֹשֵׁל, הִנֵּה כְּשֶׁקָּם מִשְּׁנָתוֹ, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: “מְאַחֶלֶת אֲנִי לְךָ שִׂמְחָה בַחֲמֵשֶׁת הַמַּמְלוּכִּים שֶׁקָּנִיתָ אוֹתָם מִן הַזְּקֵנָה”. אָמַר לָהּ: “אֵיזֶה מַמְלוּכִּים?” אָמְרָה לוֹ: “מִשּׁוּם מָה אַתָּה מְפַחֵד מִמֶּנִּי? אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִהְיוּ בַעֲלֵי מִשְׂרָה כְמוֹתְךָ”. אָמַר לָהּ: “חֵי־רֹאשִׁי, לֹא קָנִיתִי מַמְלוּכִּים. מִי הִגִּיד זֹאת?” אָמְרָה לוֹ: “הַזְּקֵנָה הַסַּרְסָרִית, אֲשֶׁר קָבַעְתָּ מְחִירָם אִתָּהּ וְהִבְטַחְתָּ לָהּ שֶׁתִּתֵּן בַּעֲדָם אֶלֶף דִּינָר וּמָאתַיִם לָהּ”. אָמַר לָהּ: “וּכְלוּם נָתַתְּ לָהּ אֶת הַמָּמוֹן?” אָמְרָה לוֹ: “הֵן”. וַאֲנִי רָאִיתִי אֶת הַמַּמְלוּכִּים בְּעֵינַי. כָּל אֶחָד מֵהֶם עָלָיו חֲלִיפַת־בְּגָדִים הַשָּׁוָה אֶלֶף דִּינָר, וְשָׁלַחְתִּי וְצִוֵּיתִי אֶת הַמְפַקְדִים עֲלֵיהֶם". יָרַד הַמּוֹשֵׁל וְרָאָה אֶת הַיְּהוּדִי וְאֶת הַחַמָּר וְאֶת הַמַּעֲרָבִי וְאֶת הַצַּבָּע וְאֶת בֶּן־הַסּוֹחֵר, וְאָמַר: “מְפַקְּדִים, הֵיכָן חֲמֵשֶׁת הַמַּמְלוּכִּים שֶׁקָּנִינוּ אוֹתָם מִן הַזְּקֵנָה בְּאֶלֶף דִּינָר?” אָמְרוּ לוֹ: "אֵין כָּאן מַמְלוּכִּים וְלֹא רָאִינוּ אֶלָּא אֵלֶּה הַחֲמִשָּׁה שֶׁתָּפְסוּ אֶת הַזְּקֵנָה וְהֶחֱזִיקוּ בָהּ, וְנִרְדַּמְנוּ כֻלָּנוּ וְאַחֲרֵי־כֵן הִתְחַמְּקָה וְנִכְנְסָה אֶל הַהַרְמוֹן וּבָאָה הַנַּעֲרָה אוֹמֶרֶת: “כְּלוּם חֲמֵשֶׁת אֵלֶּה הֵם שֶׁהֵבִיאָה אוֹתָם הַזְּקֵנָה אֶצְלְכֶם?” אָמַרְנוּ לָהּ: “הֵן”. אָמַר הַמּוֹשֵׁל: “אָכֵן זֶהוּ הַתַּעֲלוּל הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר”. וְהַחֲמִשָּׁה אוֹמְרִים: “אֵין אָנוּ תוֹבְעִים אֶת חֲפָצֵינוּ אֶלָּא מִיָּדְךָ”. אָמַר לָהֶם: “הֲרֵי הַזְּקֵנָה, בַּעֲלַתְכֶם, מָכְרָה אֶתְכֶם בְּאֶלֶף דִּינָר”. אָמְרוּ לוֹ: “אֵין זֶה מֻתָּר מֵאֵת אֱלֹהִים. אָנוּ בְנֵי־חוֹרִין וְאֵינֶנּוּ נִמְכָּרִים. וְנָבִיא מִשְׁפָּטֵנוּ בֵינֵינוּ וּבֵינְךָ לִפְנֵי הַכַּלִּיף”. אָמַר לָהֶם: “לֹא הוֹדִיעוּ לַזְּקֵנָה אֶת הַדֶּרֶךְ לַבַּית אֶלָּא אַתֶּם וְאָכֵן אֲנִי מוֹכֵר אֶתְכֶם לַסְּפִינוֹת כָּל אֶחָד מִכֶּם בְּמָאתַיִם דִּינָר”. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ כְּשֶׁהָאֶמִיר חַסַן שַׁרְרֻ אַלטַּרִיק בָּא מִנְּסִיעָתוֹ וְרָאָה אֶת אִשְׁתּוֹ עֵרָה וְעֶרְיָה. סִפְּרָה לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ. אָמַר לָהּ: “אֲנִי אֵין בַּעַל־דִּינִי אֶלָּא הַמּוֹשֵׁל”. נִכְנַס אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם מַרְשֶׁה אַתָּה לִזְקֵנוֹת לְשׁוֹטֵט בָּעִיר וּלְהַעֲרִים עַל בְּנֵי־הָאָדָם וְלָקַחַת מָמוֹנָם. אַתָּה הוּא הָאַחֲרָאִי, וְאֵינִי מַכִּיר חַיָּב לְהַחֲזִיר אֶת חֶפְצֵי אִשְׁתִּי אֶלָּא אוֹתְךָ”. אַחַר־כָּךְ אָמַר לַחֲמִשָּׁה: “מָה עִנְיַנְכֶם?” סִפְּרוּ לוֹ כָל מַה שֶּׁקָרָה. אָמַר לָהֶם: “עֲשׁוּקִים אַתֶּם”. פָּנָה אֶל הַמּוֹשֵׁל וְאָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מַה חוֹבֵשׁ אַתָּה אוֹתָם בַּמַאֲסָר?” אָמַר לוֹ: “לֹא הוֹדִיעוּ לַזְּקֵנָה אֶת הַדֶּרֶךְ לְבֵיתִי אֶלָּא אֵלֶּה הַחֲמִשָּׁה, עַד שֶׁלָּקְחָה מָמוֹנִי, אֶלֶף הַדִּינָר וּמָכְרָה אוֹתָם לְאִשְׁתִּי”. אָמְרוּ לוֹ: “הָאֶמִיר חַסַן, אַתָּה בָא־כֹחֵנוּ בִּתְבִיעָה זוֹ”. אָמַר הַמּוֹשֵׁל לָאֶמִיר חַסַן: “חֶפְצֵי אִשְׁתְּךָ מִיָּדִי תְּבַקְּשֵׁם, וַאֲנִי מְקַבֵּל עָלַי אַחֲרָיוּת הַזְּקֵנָה. וְאוּלָם מִי מִכֶּם מַכִּיר אוֹתָהּ?” אָמְרוּ כֻלָּם: “אָנוּ מַכִּירִים אוֹתָהּ. שְׁלַח אִתָּנוּ עֲשָׂרָה מְפַקְּדִים וְאָנוּ תוֹפְסִים אוֹתָהּ”. נָתַן לָהֶם עֲשָׂרָה מְפַקְּדִים. אָמַר לָהֶם הַחַמָּר: “לְכוּ אַחֲרַי, שֶׁאֲנִי מַכִּירָהּ בְּעֵינֶיהָ הַתְּכֻלּוֹת”¹¹. וְהִנֵּה הַזְּקֵנָה דְלִילָה בָאָה מִסִּמְטָה. תָּפְסוּ אוֹתָהּ וְהוֹלִיכוּהָ אֶל בֵּית־הַמּוֹשֵׁל. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַמּוֹשֵׁל אָמַר לָהּ: “הֵיכָן חֶפְצֵי הָאֲנָשִׁים?” אָמְרָה לוֹ: “לֹא לָקַחְתִּי וְלֹא רָאִיתִי”. אָמַר לַמְמֻנֶּה עַל בֵּית־הָאֲסוּרִים: “חָבְשֶׁנָּה אֶצְלְךָ עַד לְמָחָר”. אָמַר לוֹ פְקִיד בֵּית־הָאֲסוּרִים: “אֵינִי לוֹקְחָהּ וְאֵינִי חוֹבְשָׁהּ, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה תַעֲלוּל, וְאֶהְיֶה אֲנִי אַחֲרַאי לוֹ”. רָכַב הַמּוֹשֵׁל וְלָקַח אֶת הַזְּקֵנָה וְאֶת הַחֲבוּרָה וְיָצָא אִתָּם אֶל חוֹף חִדֶּקֶל וְקָרָא לַתַּלְיָן וְצִוָּהוּ לִתְלוֹתָהּ בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ. גָּרַר אוֹתָהּ הַתַּלְיָן בַּקּוֹלָר וְהִפְקִיד עָלֶיהָ מִשְׁמָר שֶׁל עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, וּפָנָה הַמּוֹשֵׁל וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. כְּשֶׁבָּא הַחֹשֶךְ תָּקְפָה שֵׁנָה אֶת הַשּׁוֹמְרִים, וְקָרָה שֶׁאָדָם בֶּדוּאִי שָׁמַע אָדָם אוֹמֵר לְבֶן־לִוְיָתוֹ: “הַתְּהִלָּה לָאֵל שֶׁבָּאתָ בְשָׁלוֹם. הֵיכָן שָׁהִיתָ בַנֵּכָר כָּל אוֹתוֹ זְמָן?” אָמַר לוֹ: “בְּבַגְדָאד, וְהָיִיתִי אוֹכֵל לְבִיבוֹת בִּדְבַשׁ לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם”. אָמַר הַבֶּדוּאִי בְּלִבּוֹ: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי נִכְנָס לְבַגְדָאד וְאוֹכֵל לְבִיבוֹת בִּדְבַשׁ”. וְאוּלָם זֶה מִיָּמָיו לֹא רָאָה אֶת בַּגְדָאד וְלֹא נִכְנַס לְתוֹכָהּ. רָכַב עַל סוּסוֹ וְנָסַע, אוֹמֵר אֶל לִבּוֹ: “הַלְּבִיבָה יָפָה אֲכִילָתָהּ, וּבִכְבוֹד הָעַרְבִים נִשְׁבָּע אֲנִי, שֶׁאֵינִי אוֹכֵל אֶלָּא לְבִיבָה בִדְבַשׁ”. וְלֹא פָסַק מִנְּסֹעַ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַבֶּדוּאִי רָכַב לִנְסֹעַ לְבַגְדָאד. וְהָיָה נוֹסֵעַ וְאוֹמֵר לְעַצְמוֹ: “בִּכְבוֹד הָעַרְבִים אֲנִי נִשְׁבָּע, שֶׁאֵינִי אוֹכֵל אֶלָּא לְבִיבָה בִדְבַשׁ”. נָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְקוֹם דְּלִילָה. שָׁמְעָה אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְעַצְמוֹ אוֹתָם דְּבָרִים. קָרַב אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “מָה אַתְּ”? אָמְרָה לוֹ: “בְּחָסוּתְךָ אֲנִי, שֵׁיךְ הָעַרְבִים”. אָמַר לָהּ: “כְּבָר נָתַן לָךְ אֱלֹהִים חָסוּתוֹ. וְאוּלָם מַה סִּבַּת תְּלִיָּתֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: "אוֹיֵב לִי, מוֹכֵר שֶׁמֶן מְטַגֵּן לְבִיבוֹת. עָמַדְתִּי לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ קְצָת, וְרוֹקַקְתִּי וְנָפַל הָרֹק עַל הַלְּבִיבָה. הִתְאוֹנֵן עָלַי לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט, וְצִוָּה הַשּׁוֹפֵט לִתְלוֹת אוֹתִי, וְאָמַר: “חוֹרֵץ אֲנִי מִשְׁפָּטָהּ שֶׁתִּקְּחוּ לָהּ עֲשָׂרָה רוֹטְלִים לְבִיבוֹת בִּדְבַשׁ וְתַאֲכִילוּהָ אוֹתָם, כְּשֶׁהִיא תְלוּיָה, וַאֲנִי אֵין הַמָּתוֹק מִתְקַבֵּל עַל נַפְשִׁי”. אָמַר הַבֶּדוּאִי: “בִּכְבוֹד הָעַרְבִים אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁלֹּא בָאתִי מִמְּקוֹם הַמִּרְעֶה שֶׁל הַמַּחֲנֶה אֶלָּא לְשֵׁם אֲכִילַת הַלְּבִיבוֹת בִּדְבַשׁ. וַהֲרֵינִי אוֹכֵל אוֹתָן בִּמְקוֹמֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “לֹא יֹאכַל אֵלֶּה אֶלָּא זֶה שֶׁיִּתָּלֶה בִמְקוֹמִי”. נִלְכַּד בִּמְזִמָּתָהּ וְהִתִּיר אוֹתָהּ וְקָשְׁרָה אוֹתוֹ בִמְקוֹמָהּ אַחֲרֵי שֶׁפָּשְׁטָה אוֹתוֹ עָרֹם מִבְּגָדָיו שֶׁהָיוּ עָלָיו. לָבְשָׁה אֶת בְּגָדָיו וְצָנְפָה מִצְנַפְתּוֹ וְרָכְבָה עַל סוּסוֹ וְהָלְכָה אֶל בִּתָּהּ. אָמְרָה לָהּ בִּתָּהּ: “מָה הַמַּצָּב הַזֶּה?” אָמְרָה לָהּ: “תָּלוּ אוֹתִי”, וְסִפְּרָה לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִם הַבֶּדוּאִי.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַשּׁוֹמְרִים, הִנֵּה כְשֶׁהֵקִיץ אֶחָד מֵהֶם עוֹרֵר אֶת בְּנֵי חֲבוּרָתוֹ, וְרָאוּ שֶׁהַיּוֹם כְּבָר עָלָה. הֵרִים אֶחָד מֵהֶם עֵינָיו וְקָרָא: “דְּלִילָה”. עָנָה אוֹתוֹ הַבֶּדוּאִי וְאָמַר: “אֵין אָנוּ אוֹכְלִים בַּלִילָה¹². כְּלוּם הֵבֵאתֶם אֶת הַלְּבִיבוֹת בַּדְּבָשׁ?” אָמְרוּ: “אָדָם בֶּדוּאִי הוּא זֶה”. אָמְרוּ לוֹ: “בֶּדוּאִי, הֵיכָן דְּלִילָה, וּמִי הוּא שֶׁהִתִּירָהּ?” אָמַר לָהֶם: “אֲנִי הִתַּרְתִּיהָ. אֵין הִיא אוֹכֶלֶת לְבִיבוֹת בִּדְבָשׁ בְּעַל כָּרְחָהּ, מִשּׁוּם שֶׁאֵין הֵן מִתְקַבְּלוֹת עַל נַפְשָׁהּ”. הֵבִינוּ שֶׁהַבֶּדוּאִי נִבְעַר מִדַּעַת מַצָּבָהּ, וְעוֹלְלָה לוֹ תַעֲלוּל. אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: “כְּלוּם נִבְרַח אוֹ נִשָּׁאֵר כָּאן עַד שֶׁיָּבוֹא עָלֵינוּ בְּמִלּוּאוֹ מַה שֶּׁגָּזַר אֱלֹהִים עָלֵינוּ?” וְהִנֵּה הַמּוֹשֵׁל קָרֵב וּבָא וְעִמּוֹ הַחֲבוּרָה שֶׁהֶעֱרִימָה עֲלֵיהֶם. אָמַר הַמּוֹשֵׁל לַמְפַקְּדִים: “קוּמוּ וְהַתִּירוּ אֶת דְּלִילָה” אָמַר הַבֶּדוּאִי: “אֵין אָנוּ אוֹכְלִים בַּלִילָה. כְּלוּם הֵבֵאתֶם אֶת הַלְּבִיבוֹת בִּדְבָשׁ?” הֵרִים הַמּוֹשֵׁל אֶת עֵינָיו וְרָאָה בֶּדוּאִי בִּמְקוֹם הַזְּקֵנָה.

אָמַר לַמְפַקְּדִים: “מַה זֶּה?” אָמְרוּ לוֹ: “עֲשֵׂה עִמָּנוּ חֶסֶד, אֲדוֹנִי”. אָמַר לָהֶם: “סַפְּרוּ לִי מַה שֶּׁקָּרָה”. אָמְרוּ לוֹ: “הָיִינוּ נְעוֹרִים עִמְּךָ בַּמִּשְׁמָר הַנּוֹדֵד בַּלַּיְלָה, וְאָמַרְנוּ: הֲרֵי דְלִילָה תְלוּיָה, וְתָקְפָה אוֹתָנוּ שֵׁנָה וּכְשֶׁהֲקִיצוֹנוּ רָאִינוּ בֶּדוּאִי זֶה תָלוּי וַהֲרֵי אֲנַחְנוּ בְּיָדְךָ”. אָמַר לָהֶם: “בְּנֵי אָדָם, מִרְמָה הִיא זוֹ וְאַתֶּם חֶסֶד אֱלֹהִים עֲלֵיכֶם”. הִתִּירוּ אֶת הַבֶּדוּאִי. תָפַס הַבֶּדוּאִי בַמּוֹשֵׁל וְאָמַר: “אֱלֹהִים יַעֲזֹר לַכַּלִּיף נֶגְדֶּךָ. אֵינִי תוֹבֵעַ אֶת סוּסִי וְאֶת בְּגָדַי אֶלָּא מִמְּךָ”. שָׁאַל אוֹתוֹ הַמּוֹשֵׁל, וְסִפֵּר לוֹ הַבֶּדוּאִי סִפּוּרוֹ. תָּמַהּ הַמּוֹשֵׁל וְאָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מַה הִתַּרְתָּ אוֹתָהּ?” אָמַר לוֹ: “לֹא יָדַעְתִּי שֶׁרַמָּאִית הִיא”. אָמְרָה הַחֲבוּרָה: “אֵין אָנוּ תוֹבְעִים אֶת חֲפָצֵינוּ אֶלָּא מִיָּדְךָ, הַמּוֹשֵׁל, שֶׁכֵּן מְסַרְנוּהָ לְךָ וְהָיְתָה בְּאַחֲרָיוּתְךָ, נַעֲמֹד אָנוּ וְאַתָּה לִפְנֵי מוֹעֶצֶת הַכַּלִּיף”. וּכְבָר עָלָה חַסַן שַׂרְרֻ אלטַּרִיק אֶל מוֹעֶצֶת הַכַּלִּיף, כְּשֶׁהַמּוֹשֵׁל וְהַבֶּדוּאִי וְהַחֲמִשָּׁה קָרְבוּ וּבָאוּ וְקוֹרְאִים: “עֲשׁוּקִים אֲנַחְנוּ”. אָמַר לָהֶם הַכַּלִּיף, מִי עָשַׁק אֶתְכֶם?" נִגַּשׁ כָּל אֶחָד מֵהֶם וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. וְאַף גַּם הַמּוֹשֵׁל אָמַר: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵי הֶעֱרִימָה עָלַי וּמָכְרָה לִי אֶת אֵלֶּה הַחֲמִשָּׁה בְּאֶלֶף דִּינָר עִם זֶה שֶׁהֵם בְּנֵי־חוֹרִין”. אָמַר לָהֶם הַכַּלִּיף: “כָּל מַה שֶּׁלֻּקַּח מִכֶּם אֶצְלִי הוּא”, וְאָמַר לַמּוֹשֵׁל: “מַטִּיל אֲנִי אַחֲרָיוּתָהּ שֶׁל הַזְּקֵנָה עָלֶיךָ”. נִעֵר הַמּוֹשֵׁל רְבִידֹו וְאָמַר: “אֵינִי מְקַבֵּל עָלַי אַחֲרָיוּת עָלֶיהָ אַחֲרֵי שֶׁתָּלִיתִי אוֹתָהּ וְהִתְעַלְּלָה בְּבֶדוּאִי זֶה עַד שֶׁהִתִּירָהּ וְתָלְתָה אוֹתוֹ בִמְקוֹמָהּ וְנָטְלָה סוּסוֹ וּבְגָדָיו”. אָמַר לוֹ הַכַּלִּיף: “כְּלוּם אֶעֱשֶׂה אַחֲרַאי לָהּ זוּלָתֶךָ?” אָמַר לוֹ: “עֲשֵׂה לְאַחֲרַאי לָהּ אֶת אַחְמָד אַלדַּנַף, שֶׁכֵּן לוֹ אֶלֶף דִּינָר לְחֹדֶשׁ, וּלְאַחְמָד אַלדַּנָף מִן הָאֲנָשִׁים אַרְבָּעִים וְאֶחָד אִישׁ¹³, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם נוֹטֵל מֵאָה דִינָר לְחֹדֶשׁ”. אָמַר הַכַּלִּיף: “הַמְפַקֵּד אַחְמָד”. אָמַר לוֹ: “הִנְנִי נָכוֹן לְשֵׁרוּתְךָ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ: “עוֹשֶׂה אֲנִי אוֹתְךָ אַחֲרַאי לְהָבִיא אֶת הַזְּקֵנָה לְפָנַי”. אָמַר לוֹ: “אַחֲרַאי אֲנִי לָהּ”. עָצַר הַכַּלִּיף אֶת הַחֲמִשָּׁה וְאֶת הַבֶּדוּאִי אֶצְלוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁפָּקַד הַכַּלִּיף עַל אַחְמָד אַלדַּנָף לְהָבִיא אֶת הָאִשָּׁה לְפָנָיו, אָמַר: “אַחֲרַאי אֲנִי לָהּ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. יָרְדוּ אַחְמָד אַלדַּנָף הוּא וַאֲנָשָׁיו אֶל הָאוּלָם, וְאָמַר אַחְמָד לְשֻׁמָאן: “כֵּיצַד תִּהְיֶה תְפִיסָתֵנוּ אוֹתָהּ, וַהֲרֵי כַמָּה זְקֵנוֹת בָּעִיר?” אָמַר אֶחָד מֵהֶם, עַלִי כִּתְּף אַלְגַ’מַל¹⁴ שְׁמוֹ, לְאַחְמָד אַלדַּנָף: “מִשּׁוּם מָה אַתֶּם נוֹעָצִים בְּחַסַן שֻׁמָאן? כְּלוּם עִנְיָן חָשׁוּב הוּא חַסַן שֻׁמָאן זֶה?” אָמַר לוֹ חַסַן: “הוֹי עֲלִי, כֵּיצַד זֶה תְזַלְזֵל בִּי. נִשְׁבָּע אֲנִי בַּשֵּׁם הֶעָצוּם בְּיוֹתֵר, שֶׁאֵינִי נִלְוֶה עֲלֵיכֶם הַפַּעַם”. וְקָם כּוֹעֵס. אָמַר לָהֶם אַחְמָד אַלדַּנָף: “בַּחוּרִים כָּל מְפַקֵּד יִקַּח עִמּוֹ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וְיִפְנֶה אִתָּם אֶל רֹבַע לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי דְלִילָה.” וְאָמְרוּ לִפְנֵי פְנוֹתָם לְדַרְכָּם וְהִפָּרְדָם: “פְּגִישָׁתֵנוּ תְהֵא בְרֹבַע פְּלוֹנִי בְּסִמְטָה פְלוֹנִית”. נִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בָּעִיר שֶׁאַחְמָד אַלדַּנָף נָטַל עַל עַצְמוֹ לִתְפֹּס אֶת דְּלִילָה בַּעֲלַת הַמְזִמּוֹת. אָמְרָה זַיְנָבּ: “אִמִּי, אִם בַּת־חַיִל אַתְּ, הִסְתּוֹלְלִי בְאַחְמָד אַלדַּנָף וַחֲבוּרָתוֹ”. אָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי, אֵין אֲנִי יְרֵאָה אֶלָּא מִפְּנֵי חַסַן שֻׁמָאן”. אָמְרָה הַבַּת: “חֵי צִיצַת שְׂעַר־רַקָּתִי,¹⁵ שֶׁאֲנִי נוֹטֶלֶת לָךְ בִּגְדֵיהֶם שֶׁל הָאֶחָד וְהָאַרְבָּעִים”. קָמָה וְלָבְשָׁה אֶת בְּגָדֶיהָ וְשָׂמָה צָעִיף עַל פָּנֶיהָ וְהָלְכָה אֶל מוֹכֵר־בְּשָׂמִים שֶׁהָיָה לוֹ אוּלָם עִם שְׁנֵי פְתָחִים. נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְהוֹשִׁיטָה לוֹ דִינָר וְאָמְרָה לוֹ: “טֹל דִּינָר זֶה בִשְׂכַר אוּלָמְךָ, וּמְסֹר אוֹתוֹ לִי עַד סוֹף הַיּוֹם”. נָתַן לָהּ אֶת הַמַּפְתֵּחוֹת. נָטְלָה מַצָּע שֶׁעַל חֲמוֹרוֹ שֶׁל הַחַמָּר, וְהִצִּיעָה אֶת הָאוּלָם, וְשָׂמָה בְּכָל אִצְטַבָּה שֻׁלְחָן עִם מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְעָמְדָה עַל הַפֶּתַח, גְּלוּיַת פָּנִים. וְהִנֵּה עַלִי כִּתְּף אַלְגַ’מַל וַחֲבוּרָתוֹ בָּאִים. נָשְׁקָה אֶת יָדוֹ, רָאָה אוֹתָהּ נַעֲרָה יָפָה וְחָשַׁק בָּהּ.

אָמַר לָהּ: “מָה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת?” אָמְרָה לוֹ: “אַתָּה הוּא הַמְפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף?” אָמַר לָהּ: “לֹא, וְאוּלָם מֵחֲבוּרָתוֹ אֲנִי, וּשְׁמִי עַלִי כִּתְּף אַלְגַ’מַל”. אָמְרָה לוֹ: “לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים?” אָמַר לָהּ: “מְסוֹבְבִים אָנוּ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי זְקֵנָה רַמָּאִית, שֶׁלָּקְחָה אֶת רְכוּשׁ בְּנֵי־אָדָם, וּרְצוֹנֵנוּ לִתְפֹּס אוֹתָהּ. וְאוּלָם מִי אַתְּ, וּמָה עִנְיָנֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אָבִי הָיָה מוֹכֵר יַיִן בְּמַוְצוּל וּמֵת וְעָזַב לִי הוֹן רַב. וּבָאתִי לְעִיר זוֹ מְפַחֶדֶת מִפְּנֵי הַמּוֹשְׁלִים, וְשָׁאַלְתִּי מִבְּנֵי־אָדָם, מִי יוּכַל לִהְיוֹת לְמָגֵן לִי?” אָמְרוּ לִי: “לֹא יוּכַל לְהָגֵן עָלַיִךְ אֶלָּא אַחְמָד אַלְדַּנָף”. אָמְרוּ לָהּ אַנְשֵׁי־חֲבוּרָתוֹ: “הַיּוֹם תִּמְצְאִי חָסוּתוֹ”. אָמְרָה לָהֶם: “בּוֹאוּ וַעֲשׂוּ לִי נַחַת רוּחַ בְטָעֲמְכֶם אֶצְלִי פְּרוּסַת לֶחֶם וּמַשְׁקֵה מַיִם”. כְּשֶׁנַּעֲנוּ לָהּ הִכְנִיסָה אוֹתָם וְאָכְלוּ וְהִשְׁתַּכְּרוּ. תָּחֲבָה לַהֶם בַּנַג, וְהִדְהִימָה אוֹתָם וּפָשְׁטָה אֶת בִּגְדֵיהֶם מֵעֲלֵיהֶם, וּכְמוֹ שֶׁעָשְׂתָה בָהֶם עָשְׂתָה בַשְּׁאָר. שׁוֹטֵט אַחְמָד אַלדַּנָף מְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי דְלִילָה, וְלֹא מָצָא אוֹתָהּ, וְלֹא רָאָה מֵאֲנָשָׁיו אָדָם עַד שֶׁבָּא אֵצֶל הַנַּעֲרָה. נָשְׁקָה יָדוֹ, וְרָאָה אוֹתָהּ וְחָשַׁק בָּהּ. אָמְרָה לוֹ: “אַתָּה הוּא הַמְפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף?” אָמַר לָהּ: “הֵן, וּמֵאַיִן אַתְּ?” אָמְרָה לוֹ: “נָכְרִיָּה מִמַוְצוּל, וְאָבִי הָיָה מוֹכֵר יַיִן וּמֵת וְעָזַב לִי הוֹן רַב, וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ לְכָאן מִפַּחַד מִפְּנֵי הַמּוֹשְׁלִים וּפָתַחְתִּי בֵית־יַיִן זֶה. וְשָׁת עָלַי הַמּוֹשֵׁל מַס. וּבַקָּשָׁתִי הִיא לִהְיוֹת בַּחֲסוּתְךָ, וְזֶה שֶׁהַמּוֹשֵׁל נוֹטֵל אוֹתוֹ, הֲרֵי אַתָּה כְדַאי לוֹ יוֹתֵר”? אָמַר לָהּ אַחְמָד אַלדַּנַף: “אַל תִּתְּנִי לוֹ כְלוּם, וּבָרוּךְ בּוֹאֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “סוּר וַעֲשֵׂה לִי נַחַת־רוּחַ וֶאֱכֹל מֵאָכְלִי”. נִכְנַס וְאָכַל וְשָׁתָה יַיִן, וְהִתְהַפֵּךְ מִן הַשִּׁכְרוּת. הִדְהִימָה אוֹתוֹ בְּבַנַג וְנָטְלָה בְּגָדָיו, וְנָשְׂאָה אֶת כֻּלָּם עַל סוּסוֹ שֶׁל הַבֶּדוּאִי וַחֲמוֹרוֹ שֶׁל הַחַמָּר, וְעוֹרְרָה אֶת עַלִי כִּתְּף אַלגַ’מַל, וְהָלְכָה לָהּ. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר רָאָה אֶת עַצְמוֹ עָרֹם, וְרָאָה אֶת אַחְמָד אַלדַּנָף וְאֶת הַחֲבוּרָה מֻדְהָמִים בְּבַנַג. עוֹרֵר אוֹתָם בִּתְרוּפָה נֶגֶד בַּנַג. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרוּ רָאוּ עַצְמָם עֲרֻמִּים. אָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף: “מַה מַּצָּב זֶה, בַּחוּרִים? אָנוּ מְסוֹבְבִים לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ לְצוֹדָהּ, וְצָדָה הִיא אוֹתָנוּ, פְּרוּצָה זוֹ. אוֹי לְשִׂמְחָתוֹ שֶׁל חַסַן שֻׁמָאן עַל הַוָּתֵנוּ. וְאוּלָם נַאֲרִיךְ רוּחֵנוּ עַד שֶׁתִּכָּנֵס הַחֲשֵׁכָה, וְנֵלֵךְ”. וּכְבַר אָמַר חַסַן שֻׁמָאן לַמְפַקֵּד עַל הַמִּשְׁמָר: “הֵיכָן הַחֲבוּרָה?” וַעֲדַיִן הוּא שׁוֹאֵל עַל אוֹדוֹתָם, כְּשֶׁקָּרְבוּ וּבָאוּ כְשֶׁהֵם עֲרֻמִּים. נָשָׂא חַסַן שֻׁמָאן אֶת קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

שָׁוִים הֵם בִּמְבֻקָּשָׁם בְּנֵי־הָאָדָם,

אַךְ אֲנָשִׁים יִבָּחֲנוּ בַאֲשֶׁר יַעֲלֶה בְיָדָם.

וּמִן הַגְּבָרִים נְבוֹנִים וּבוֹעֲרִים בָּעָם.

וּמִן הַכּוֹכָבִים מְעֻרְפָּלִים וַאֲשֶׁר בְּרָקָם בָּם.

כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם אָמַר לָהֶם: “מִי הִסְתּוֹלֵל בָּכֶם וּפְשַׁטְכֶם עֲרֻמִּים?” אָמְרוּ לוֹ: “קִבַּלְנוּ עַל עַצְמֵנוּ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי זְקֵנָה, וְלֹא פָשְׁטָה אוֹתָנוּ עֲרֻמִּים אֶלָּא צְעִירָה יָפָה”. אָמַר לָהֶם חַסַן שֻׁמָאן: “יָפֶה עָשְׂתָה בָכֶם”. אָמְרוּ לוֹ: “כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה אוֹתָהּ, חַסַן?” אָמַר לָהֶם: “מַכִּיר אֲנִי אוֹתָהּ וּמַכִּיר אֲנִי אֶת הַזְּקֵנָה”. אָמְרוּ לוֹ: “מַה הוּא שֶׁתַּגִּיד אֵצֶל הַכַּלִּיף?” אָמַר שֻׁמָאן: “הוֹי דַּנַף, נָעֵר חָצְנֶךָ וְהָסֵר הָאַחֲרָיוּת מֵעָלֶיךָ בְּפָנָיו. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר לְךָ: “מִשּׁוּם מַה לֹא תָפַסְתָּ אוֹתָהּ” אֱמֹר: אֵין אֲנִי מַכִּירָהּ. הָטֵל זֹאת עַל חַסַן שֻׁמָאן”, וּכְשֶׁהוּא מַטִּיל זֹאת עָלַי, אֲנִי תוֹפְסָהּ". לָנוּ אוֹתוֹ לַיְלָה, וּכְשֶׁהִשְׁכִּימוּ עָלוּ אֶל מוֹשַׁב מוֹעֶצֶת הַכַּלִּיף וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ. אָמַר הַכַּלִּיף: “הֵיכָן הַזְּקֵנָה, מְפַקֵּד אַחְמָד?” נִעֵר חָצְנוֹ מִמֶּנָּה. אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי אֵינִי מַכִּירָהּ. הַטֵּל אֶת הַדָּבָר עַל שֻׁמָאן שֶׁהוּא מַכִּיר אוֹתָהּ וְאֶת בִּתָּהּ”. אָמַר חַסַן: “לֹא עָשְׂתָה תַעֲלוּלִים אֵלֶּה מִתַּאֲוָתָהּ לְחֶפְצֵי בְּנֵי־הָאָדָם, אֶלָּא לְהַרְאוֹת אֶת חֲרִיפוּתָהּ וְאֶת חֲרִיפוּת בִּתָּהּ, כְּדֵי שֶׁתִּקְבַּע לָהּ מַשְׂכֹּרֶת בַּעְלָהּ, וּלְבִתָּהּ כְּמַשְׂכֹּרֶת אָבִיהָ”. הֶעְתִּיר בַּעֲדָהּ שֻׁמָאן שֶׁלֹא יַהַרְגוּהָ, וְהוּא יָבִיא אוֹתָהּ. אָמַר הַכַּלִּיף: “חֵי־אֲבוֹת־אֲבוֹתַי, שֶׁאִם הִיא מַחֲזִירָה אֶת חֶפְצֵי בְּנֵי־הָאָדָם אֲנִי מְחוֹנֵן אוֹתָהּ, וְהַעְתִּירְךָ בַּעֲדָהּ מְקֻבָּל לְפָנַי”. אָמַר לוֹ שֻׁמָאן: “תֵּן לִי עֵרָבוֹן”.

אָמַר לוֹ: “עֲתִירָתְךָ בַּעֲדָהּ מְקֻבֶּלֶת” וְהוֹשִׁיט לוֹ מִטְפַּחַת הַבִּטָּחוֹן. יָרַד שֻׁמָאן וְהָלַךְ לְבֵית דְּלִילָה, וְקָרָא לָהּ. נֶעֶנְתָה לוֹ בִּתָּהּ זַיְנָבּ. אָמַר לָהּ: “הֵיכָן אִמֵּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “לְמַעְלָה”. אָמַר לָהּ: “אִמְרִי לָהּ, שֶׁתָּבִיא בְטוֹבָה אֶת חֶפְצֵי הָאֲנָשִׁים וְתֵלֵךְ עִמִּי לַעֲמֹד לִפְנֵי הַכַּלִּיף, וּכְבָר הֵבֵאתִי לָהּ מִטְפַּחַת הַבִּטָּחוֹן. וְאִם אֵין הִיא בָאָה בְטוֹבָה, אֵין לָהּ תּוֹאֲנָהּ אֶלָּא עַל עַצְמָהּ”. יָרְדָה דְלִילָה וְתָלְתָה אֶת הַמִּטְפַּחַת בְצַוָּארָהּ וְנָתְנָה לוֹ אֶת חֶפְצֵי הָאֲנָשִׁים עַל חֲמוֹרוֹ שֶׁל הַחַמָּר וְעַל סוּסוֹ שֶׁל הַבֶּדוּאִי. אָמַר לָהּ שֻׁמָאן: “עוֹד נִשְׁאֲרוּ אִתָּךְ בִּגְדֵי מְפַקְּדִי וּבִגְדֵי חֲבוּרָתוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַשֵּׁם הָעָצוּם, שֶׁלֹּא פָשַׁטְתִּי אוֹתָם מֵעֲלֵיהֶם”. אָמַר לָהּ: “אֱמֶת דִּבַּרְתְּ וְאוּלָם זֶה מִתַּעֲלוּלֵי בִתֵּךְ זַיְנָבּ, וְזוֹהִי הַטּוֹבָה שֶׁעָשְׂתָה אוֹתָהּ עִמָּךְ”. הָלַךְ וְהִיא עִמּוֹ אֶל מוֹשַׁב מוֹעֶצֶת־הַכַּלִּיף. נִגַּשׁ חַסַן וְעָרַךְ אֶת חֶפְצֵי הָאֲנָשִׁים לִפְנֵי הַכַּלִּיף, וְהִגִּישׁ אֶת דְּלִילָה לְפָנָיו. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ צִוָּה לַהֲטִילָהּ עַל עוֹר־הַדָּמִים¹⁶. קָרְאָה: “בַּחֲסוּתְךָ אֲנִי, שֻׁמָאן”. קָם שֻׁמָאן וְנָשַׁק אֶת יְדֵי הַכַּלִּיף וְאָמַר: “הַסְּלִיחָה, אַתָּה נָתַתָּ לָהּ בִּטָּחוֹן”. אָמַר הַכַּלִּיף: “וְהוּא נָתוּן לָהּ לִכְבוֹדֶךָ. גְּשִׁי הֵנָּה הַזְּקֵנָה. מַה שְּׁמֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “שְׁמִי דְלִילָה”. אָמַר לָהּ: “אִי אַתָּה¹⁷ אֶלָּא עֲרוּמָה וּמְתֻחְבֶּלֶת”. עַל־כֵּן שְׁמָהּ דְּלִילָה הַמְתֻחְבֶּלֶת.

אַחַר־כָּךְ אָמַר לָהּ: “מִשּׁוּם מַה עוֹלַלְתְּ תַּעֲלוּלִים אֵלֶּה וְהוֹגַעְתְּ אֶת לְבָבֵנוּ?” אָמְרָה לוֹ: "לֹא עוֹלַלְתִּי תַּעֲלוּלִים אֵלֶּה מֵחֶמְדַּת הַבֶּצַע בְּקַחְתִּי אֶת חֶפְצֵי הָאֲנָשִׁים. וְאוּלָם שָׁמַעְתִּי עַל דְּבַר תַּעֲלוּלֵי אַחְמָד אַלדַּנָף אֲשֶׁר עוֹלֵל בְּבַגְדָאד וְתַעֲלוּלֵי חַסַן שֻׁמָאן, וְאָמַרְתִּי: “אַף אֲני אֶעֱשֶׂה כְמוֹתָם. וּכְבָר הֶחֱזַרְתִּי חֶפְצֵי הָאֲנָשִׁים לָהֶם”. קָם הַחַמָּר וְאָמַר: “מִשְׁפַּט אֱלֹהִים יִהְיֶה בֵינִי וּבֵינָהּ, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה דַי לִי בִלְקִיחַת חֲמוֹרִי עַד שֶׁהִשְׁלִיטָה עָלַי אֶת הַגַּלָּב הַמַּעֲרָבִי וְעָקַר אֶת שִׁנַּי וְכִוָּה אוֹתִי בִּשְׁתֵּי רַקּוֹתַי שְׁתֵּי כְוִיּוֹת”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַחַמָּר קָם וְאָמַר: “מִשְׁפַּט אֱלֹהִים בֵּינִי וּבֵינָהּ, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה דַי לָהּ בִּלְקִיחַת חֲמוֹרִי עַד שֶׁהִשְׁלִיטָה עָלַי אֶת הַגַּלָּב הַמַּעֲרָבִי וְעָקַר אֶת שִׁנַּי וְכִוָּה אוֹתִי בִּשְׁתֵּי רַקּוֹתַי שְׁתֵּי כְוִיּוֹת”. צִוָּה הַכַּלִּיף לָתֵת לַחַמָּר מֵאָה דִּינָר וְלַצַּבָּע מֵאָה דִּינָר, וְאָמַר לוֹ: “רֵד וְכוֹנֵן אֶת בֵּית־הַצְּבִיעָה שֶׁלְּךָ מֵחָדָשׁ”. בֵּרְכוּ אֶת הַכַּלִּיף וְיָרְדוּ. נָטַל הַבֶּדוּאִי אֶת בְּגָדָיו וְאֶת סוּסוֹ וְאָמַר: “קוֹנָם עָלַי הַכְּנִיסָה לְבַגְדָּאד וַאֲכִילַת הַלְּבִיבוֹת בַּדְבָשׁ”. וְכָל מִי שֶׁהָיָה לוֹ מַשֶּׁהוּ נְטָלוֹ, וְנִסְתַּלְּקוּ כֻלָּם. אָמַר הַכַּלִּיף לִדְלִילָה: “שַׁאֲלִי מֵאִתִּי וְאֶתְּנָה לָךְ שְׁאֵלָתֵךְ, דְּלִילָה”. אָמְרָה לוֹ: “הָיָה אָבִי אֶצְלְךָ הַמְמֻנֶּה עַל הַמִכְתָּבִים, וַאֲנִי גִדַּלְתִּי אֶת יוֹנֵי־הַדֹּאַר, וּבַעְלִי הָיָה מְפַקֵּד בַּגְדָאד. בַּקָּשָׁתִי הִיא זְכֻיּוֹת בַּעְלִי, וּבַקָּשַׁת בִּתִּי זְכֻיּוֹת אָבִיהָ”. פָּקַד הַכַּלִּיף לְמַלֵּא בַקְּשׁוֹתֵיהֶם. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לוֹ: “מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מֵאִתְּךָ לְמַנּוֹתֵנִי שׁוֹעֶרֶת הַכָ’אן”. וּכְבָר סִדֵּר הַכַּלִּיף כָ’אן בְּשָׁלֹש דְּיוֹטוֹת, שֶיִּתְאַכְסְנוּ בוֹ הַסּוֹחֲרִים וְקָבַע לְפִקּוּחוֹ אַרְבָּעִים עֶבֶד וְאַרְבָּעִים כֶּלֶב, שֵׁהֵבִיא אוֹתָם מֵאֵת מֶלֶךְ מִסֻּלַיְמַנִיָּה¹⁸ בְּשָׁעָה שֶׁהִזְמִינוֹ. וְעָשָׂה לַכְּלָבִים סוּגָרִים, וְהָיָה בַכָ’אן עֶבֶד שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל לָעֲבָדִים וּמַאֲכִיל אֶת הַכְּלָבִים בָּשָׂר. אָמַר הַכַּלִּיף: “דְּלִילָה, אֲמַנֶּה אוֹתָךְ מְפַקַּחַת לַכֶ’אן. וְאִם יֹאבַד מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ יִדָּרֵשׁ מִיָּדֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “מוּטָב, וְאוּלָם הַשְׁכֵּן אֶת בִּתִּי בַּטִּירָה אֲשֶׁר עַל שַׁעַר הַכָ’אן, שֶׁהָעֲלִיָּה גַגּוֹת לָהּ, וְאֵין טוֹב לְגַדֵּל אֶת הַיּוֹנִים אֶלָּא בִמְקוֹם מֶרְחָב”. צִוָּה הַכַּלִּיף לְמַלְּאוֹת בַּקָּשָׁתָהּ. הֶעֱבִירָה אֶת בִּתָּהּ וְכָל חֲפָצֶיהָ אֶל הַטִּירָה שֶׁעַל יַד שַׁעַר הָאַרְמוֹן, וְקִבְּלָה לִרְשׁוּתָהּ אַרְבָּעִים יוֹנָה נוֹשְׂאוֹת הָאִגָּרוֹת. וְאוּלָם זַיְנָבּ תָּלְתָה אֶת אַרְבָּעִים הַבֶּגֶד וְאָת בִּגְדּוֹ שֶׁל אַחְמָד אַלדַּנָף אֶצְלָה בַּטִּירָה. וּמִנָּה הַכַּלִּיף אֶת דְּלִילָה רֹאשׁ לְאַרְבָּעִים הָעֶבֶד וְצִוָּה אוֹתָם לְצַיֵּת לָהּ. קָבְעָה אֶת מְקוֹם מוֹשָׁבָה מֵאֲחוֹרֵי שַׁעַר הַכָ’אן, וְהָיְתָה עוֹלָה בְכָל יוֹם אֶל מְקוֹם מוֹעֶצֶת הַמֶּמְשָׁלָה לִרְאוֹת צֹרֶךְ הַכַּלִּיף בְּמִשְׁלוֹחַ מִכְתָּבִים לָאֲרָצוֹת, וְלֹא הָיְתָה יוֹרֶדֶת מִמְּקוֹם הַמוֹעָצָה אֶלָּא בְסוֹף הַיּוֹם, וְאַרְבָּעִים הָעֲבָדִים עוֹמְדִים וְשׁוֹמְרִים אֶת הַכָ’אן. וּכְשֶהָיָה הַלַּיְלָה בָא הָיְתָה מוֹצִיאָהּ אֶת הַכְּלָבִים לִשְׁמֹר אֶת הַכָ’אן בַּלַּיְלָה.

זֶהוּ מַה שֶּׁאֵרַע לִדְלִילָה הַמְתֻחְבֶּלֶת בִּמְדִינַת בַּגְדָּאד. וְאוּלָם זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מְעִנְיַן

הָיָה עַלִי אַלזַּיְבָּק בֶּן־בְּלִיַּעַל בִּזְמַנּוֹ שֶׁל אָדָם אֶחָד, צַלָאח אַלְמִצְרִי שְׁמוֹ, מְפַקֵּד בְּמִשְׁטֶרֶת מִצְרַיִם. וְהָיוּ לוֹ אַרְבָּעִים אִישׁ. וְהָיוּ אַנְשֵׁי צַלָאח מְתַכְּנִים תַכְסִיסִים נֶגֶד בֶּן הַבְּלִיַּעַל וְחוֹשְׁבִים לְהַפִּילוֹ בָּהֶם, וּכְשֶׁהָיוּ מְחַפְּשִׂים אַחֲרָיו וּמוֹצְאִים אוֹתוֹ, הָיָה בוֹרֵחַ כַּכֶּסֶף־הַחַי, וְעַל שׁוּם כָּךְ הָיוּ מְכַנִּים אוֹתוֹ הַכֶּסֶף־הַחַי הַמִּצְרִי. בְּיוֹם מִן הַיָּמִים הָיָה יוֹשֵׁב עַלִי בְּתוֹךְ אוּלָם בֵּין אֲנָשָיו, וְנִתְכַּוֵּץ לִבּוֹ וְהָיָה צַר לְחָזֵהוּ. רָאָה אוֹתוֹ שׁוֹמֵר הָאוּלָם יוֹשֵׁב וּפָנָיו זוֹעֲפִים. אָמַר לוֹ: “מַה לְּךָ מְפַקְּדִי, אִם צַר לְחָזֶךָ? עֲבֹר בְּתוֹךְ מִצְרַיִם, שֶׁכֵּן תָּפוּג דַּאֲגָתְךָ כְּשֶׁתִּתְהַלֵּךְ בִּשְׁוָקֶיהָ”. קָם וְיָצָא לַעֲבֹר בְּתוֹךְ מִצְרַיִם, וְנִתּוֹסְפוּ עוֹד יוֹתֵר עִצְבוֹנוֹ וְדַאֲגָתוֹ. עָבַר עַל פְּנֵי בֵּית־הַיַּיִן, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶכָּנֵס וְאֶשְׁכֹּר”. נִכְנַס וְרָאָה בְבֵית־הַיַּיִן שׁוּרוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם. אָמַר: “בַּעַל בֵּית־הַיַּיִן, אֵינִי יוֹשֵׁב אֶלָא יְחִידִי”. הוֹשִׁיב אוֹתוֹ בַּעַל בֵּית־הַיַּיִן בְּחֶדֶר לְבַדּוֹ וְהֵבִיא לוֹ מַשְׁקֶה. שָׁתָה עַד שֶׁעֲבָרוֹ הַיַּיִן וְלֹא יָדַע נַפְשׁוֹ. יָצָא מִבֵּית־הַיַּיִן וְהִתְהַלֵּךְ בְּמִצְרַיִם, וְלֹא פָּסַק מְהִתְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַנָּתִיב הָאָדֹם¹. נִתְפַּנְּתָה הַדֶּרֶךְ לְפָנָיו מִבְּנֵי־אָדָם מִפַּחַד מִפָּנָיו. פָּנָה כֹה וָכֹה וְרָאָה אָדָם נוֹשֵׂא־מַיִם הַמַּשְׁקֶה בְּנֵי־אָדָם בְּכוּז וּמַכְרִיז בַּדֶּרֶךְ:

הוֹי הַגּוֹמֵל טוֹבוֹת, טוֹב־עַיִן,

אֵין מַשְׁקֶה אֶלָא מִצִּמּוּקִים, יַיִן, וְאִחוּד מִבַּלְעֲדֵי עִם אָהוּב אָיִן.

וְלֹא יֵשֵׁב אֶלָא נָבוֹן גְּלוּי עַיִן.

אָמַר לוֹ: “גֶּשׁ וְהַשְׁקֵנִי”. הִתְבּוֹנֵן בּוֹ הַמַשְׁקֶה וְנָתַן לוֹ אֶת הַכּוּז, הִסְתַּכֵּל בַּכּוּז וְנִעְנְעוֹ וּשְׁפָכוֹ לָאָרֶץ. אָמַר לוֹ נוֹשֵׂא־הַמַּיִם: “כְּלוּם אֵין אַתָּה שׁוֹתֶה?” אָמַר לוֹ: “הַשְׁקֵנִי”. מִלֵּא לוֹ. נְטָלוֹ וְנִעְנְעוֹ וּשְׁפָכוֹ לָאָרֶץ. וּבַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית כָּזֹאת. אָמַר לוֹ: “אִם אֵין אַתָּה שׁוֹתֶה, הַנַּח לִי וָלֵךְ”. אָמַר לוֹ: “הַשְׁקֵנִי”. מִלֵּא אֶת הַכּוּז וְהוֹשִׁיטוֹ לוֹ. נְטָלוֹ מִמֶּנּוּ וְשָׁתָה וְנָתַן לוֹ דִינָר. וְהִנֵּה הַמַשְׁקֶה מַבִּיט אֵלָיו מְזַלְזֵל בּוֹ, וְאָמַר לוֹ: “כָּל טוּב לְךָ, כָּל טוּב לְךָ, בָּחוּר. אֲנָשִׁים פְּעוּטִים שׁוֹנִים הֵם מִן הָאֲנָשִׁים הַגְּדוֹלִים”.

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן עַלִי בֶּן־הַבְּלִיַּעַל לְנוֹשֵׂא־הַמַּיִם דִּינָר, הִבִּיט אֵלָיו הַמַּשְׁקֶה בְּזִלְזוּל וְאָמַר לוֹ: “כָּל טוּב לְךָ, כָּל טוּב לְךָ, בָּחוּר, אֲנָשִׁים פְּעוּטִים שׁוֹנִים הֵם מִן הָאֲנָשִׁים הַגְּדוֹלִים”. קָם עָלָיו עַלִי בֶּן־הַבְּלִיַּעַל וְתָפַס אֶת הַמַשְׁקֶה בִּגְלִימָתוֹ וְשָׁלַף עָלָיו פִּגְיוֹן רַב־הַמְּחִיר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

שְׁלֹף פִּגְיוֹנְךָ עַל קְשֵׁה עֹרֶף וְאַל תִּירָא אָדָם,

בִּלְתִּי אִם מִפְּנֵי הַתְקָפַת בּוֹרֵא עוֹלָם.

וּשְׂטֵה מֵעַל הַבְּרִיּוֹת הַמְגֻנּוֹת, וְאַל תְּהִי לְעוֹלָם

בִּלְתִּי אִם בְּאֵלֶּה נַעֲלוּ בַּאֲצִילוּתָם.

וְאָמַר לוֹ: “שֵׁיךְ, דַּבֵּר אֵלָי בִּתְבוּנָה, שֶׁהֲרֵי נֹאדְךָ גַם אִם יִיקַר מְחִירוֹ, מַגִּיעַ הוּא לִשְׁלֹשָׁה אֲדַרְכְּמוֹנִים. וּשְׁנֵי כוּזֵי הַמַּיִם שֶׁשְּׁפַכְתִּים לָאָרֶץ אֵינָם אֶלָא כְּמִדַּת רוֹטֶל מִן הַמַּיִם”, אָמַר לוֹ: “אָמְנָם כֵּן”. אָמַר לוֹ: “וַהֲרֵי נָתַתִּי לְךָ דִּינָר זָהָב, וּמִשּׁוּם מָה אַתָּה מְזַלְזֵל בִּי? כְּלוּם רָאִיתָ בֶן־חַיִל אוֹ נָדִיב יוֹתֵר מִמֶּנִּי?” אָמַר לוֹ: “רָאִיתִי בֶן־חַיִל וְנָדִיב יוֹתֵר מִמְּךָ. הֲרֵי כָּל עוֹד תֵּלַדְנָה הַנָּשִׁים, אֵין בָּעוֹלָם בֶּן־חַיִל שֶׁאֵינוֹ גַם נָדִיב”. אָמַר לוֹ: “מִי הוּא שֶׁרְאִיתוֹ בֶּן־חַיִל יוֹתֵר מִמֶּנִּי וְנָדִיב יוֹתֵר מִמֶּנִּי?” אָמַר לוֹ: דַע שֶׁמַּה שֶּׁאֵרַע לִי מֻפְלָא הוּא. וְזֶהוּ: הָיָה אָבִי שֵׁיךְ נוֹשְׂאֵי־הַמַּיִם לְהַשְׁקוֹת בְּמִצְרַיִם וּמֵת וְעָזַב לִי אַחֲרָיו חֲמִשָּׁה גְמַלִּים וּפִרְדָּה וַחֲנוּת וּבַיִת. וְאוּלָם הֶעָנִי אֵינוֹ שְׂבַע־רָצוֹן לְעוֹלָם. וּכְשֶׁהוּא שְׂבַע־רָצוֹן הוּא מֵת. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “יוֹצֵא אֲנִי לְחִגָ’אז”. לָקַחְתִּי טוּר שֶׁל גְּמַלִּים, וְלֹא פָּסַקְתִּי מִלִּלְווֹת הַלְוָאוֹת עַד שֶׁהָיָה עָלַי חוֹב שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר. וְכָל זֶה אִבַּדְתִּי בַּעֲלוֹתִי לַחַג בְּמִקְדַּשׁ הַכַּעְבָּה. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “אִם חוֹזֵר אֲנִי לְמִצְרַיִם, בְּנֵי־אָדָם חוֹבְשִׁים אוֹתִי בְּבֵית־הָאֲסוּרִים בִּגְלַל מָמוֹנָם”. פָּנִיתִי וְהָלַכְתִּי עִם הָעוֹלִים לַחַג מִסּוּרְיָה עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְחַלַבּ². וּפָנִיתִי לִנְסֹעַ מֵחַלַבּ לְבַגְדָּאד. שָׁאַלְתִּי לְרֹאש שׁוֹאֲבֵי־הַמַּיִם בְּבַגְדָּאד, וְהֶרְאוּ לִי עָלָיו. נִכְנַסְתִּי וְקָרָאתִי לְפָנָיו אֶת פָּרָשַׁת הַפְּתִיחָה שֶׁל הַקֻּרְאָן³. שָׁאַל אוֹתִי לְמַצָּבִי, וְסִפַּרְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי. הִקְצָה לִי חֲנוּת וְנָתַן לִי נֹאד וְכֵלִים הַצְּרִיכִים לְכָךְ, וְיָצָאתִי לְכָל אֲשֶׁר יִהְיֶה וְשׁוֹטַטְתִּי בָעִיר. הוֹשַׁטְתִּי לְאָדָם אֶת הַכּוּז שֶׁיִּשְׁתֶּה.

אָמַר לִי: “לֹא אָכַלְתִּי כְלוּם שֶׁאֶשְׁתֶּה עָלָיו, שֶׁכֵּן הִזְמִינַנִי הַיּוֹם קַמְצָן, וְהֵבִיא לִי שְׁנֵי כַדֵּי מַיִם. אָמַרְתִּי לוֹ: “הוֹי נִקְלֶה, כְּלוּם הֶאֱכַלְתָּ אוֹתִי, מַשֶּׁהוּ, שֶׁאַתָּה מַשְׁקֵנִי עָלָיו? לֵךְ אֵפוֹא, נוֹשֵׂא־הַמַּיִם, לְדַרְכְּךָ עַד שֶׁאֹכַל מַשֶּׁהוּ וְאַחַר־כָּךְ הַשְׁקֵנִי”. בָּאתִי אֶל הַשֵּׁנִי וְאָמַר לִי: “אֱלֹהִים יְפַרְנֵס אוֹתְךָ”⁴. וְהָיִיתִי בְּכָךְ עַד שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם וְלֹא נָתַן לִי אָדָם כְּלוּם”. אָמַרְתִּי: “מִי יִתֵּן וְלֹא הָיִיתִי בָא אֶל בַּגְדָּאד”. וְהִנֵּה בְּנֵי־אָדָם מְמַהֲרִים בִּמְרוּצָתָם. הָלַכְתִּי בְּעִקְבוֹתֵיהֶם וְרָאִיתִי תַהֲלוּכַת רוֹכְבִים עֲצוּמָה מְסֻדָּרִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְכֻלָּם בְּכוֹבְעֵי־פַּרְוָה⁵ וּצְנִיפַת מֶשִׁי לְרֹאשָׁם וּבְבֻרְנָסִים וּמָגִנֵּי־לֶבֶד וּפְלָדָה. אָמַרְתִּי לְאֶחָד: “תַּהֲלוּכַת מִי הִיא?” אָמַר לִי: “תַּהֲלוּכַת אַחְמָד אַלדַּנַף”. אָמַרְתִּי לוֹ: “מָה הִיא מִשְׂרָתוֹ?” אָמַר לִי: "מְפַקֵּד מְקוֹם מוֹעֶצֶת הַכַּלִּיף וּמְפַקֵּד בַּגְדָּאד וּמְמֻנֶּה הוּא עַל הַמִּשְׁטָר בִּסְבִיבוֹת הָעִיר.

וּמַשְׂכֻּרְתּוֹ עַל הַכַּלִיף בְּכָל חֹדֶשׁ אֶלֶף דִּינָר. וּלְכָל אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו מֵאָה דִינָר. וְחַסַן שֻׁמָאן לוֹ כָמוֹהוּ מַשְׂכֹּרֶת שֶׁל אֶלֶף דִּינָר. וְהֵם יוֹרְדִים מִמְקוֹם מוֹעֶצֶת־הַכַּלִיף אֶל אוּלָמָם". וְהִנֵּה רָאָנִי אַחְמָד אַלדַּנַף וְאָמַר לִי: “גֵּשׁ הֵנָּה וְהַשְׁקֵנִי”. מִלֵּאתִי אֶת הַכּוּז וְהוֹשַׁטְתִּי אוֹתוֹ לוֹ. נִעְנַע אוֹתוֹ וּשְׁפָכוֹ, וְכֵן פַּעַם שְׁנִיָּה וּבַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית שָׁתָה גְמִיעָה, כְּמוֹתְךָ, וְאָמַר לִי: “נוֹשֵׂא־הַמַּיִם, מֵהֵיכָן אַתָּה?”, אָמַרְתִּי לוֹ: “מִמִּצְרַיִם”. אָמַר לִי: “הֶאָח, מִצְרַיִם וְתוֹשָׁבֶיהָ. וּמַה סִבַּת בּוֹאֲךָ לְעִיר זוֹ?” סִפַּרְתִּי לוֹ סִפּוּרִי, וְנָתַתִּי לוֹ לְהָבִין שֶׁבַּעַל־חוֹב אֲנִי וּבוֹרֵחַ מִן הַחוֹב וְהַדְּחָק. אָמַר לִי: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ”, וְנָתַן לִי חֲמִשָּׁה דִינָרִים וְאָמַר לַאֲנָשָׁיו: “כַּוְּנוּ כְּלַפֵּי אֱלֹהִים וַעֲשׂוּ חֶסֶד עִמּוֹ”. נָתַן לִי כָל אֶחָד דִּינָר, אָמַר לִי: “שֵׁיךְ, כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה עוֹמֵד בְּבַגְדָּאד, לְךָ עָלֵינוּ כְּמוֹ זֶה בְּכָל פַּעַם שֶׁאַתָּה מַשְׁקֵנוּ”. הָיִיתִי חוֹזֵר וּבָא אֲלֵיהֶם, וּבָאָה לִי טוֹבָה מִן הַאֲנָשִׁים. לְאַחֲרֵי יָמִים מָנִיתִי מַה שֶּׁהִרְוַחְתִּי מֵהֶם וּמְצָאתִיו אֶלֶף דִּינָר. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “הֲלִיכָתְךָ חֲזָרָה לְמוֹלַדְתְּךָ הִיא הַנְּכוֹחָה”, הָלַכְתִּי אֵלָיו אֶל אוּלָמוֹ וְנָשַׁקְתִּי אֶת שְׁתֵּי יָדָיו. אָמַר לִי: “מָה הַדָּבָר שֶׁאַתָה מְבַקֵּש?” אָמַרְתִּי לוֹ: “רְצוֹנִי לִנְסֹעַ”, וְנָשָׂאתִי קוֹלִי לְפָנָיו בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶה:

מְגוּרֵי נָכְרִי בְּכָל אֶרֶץ הוּא שָׁם,

כְּבִנְיַן אַרְמוֹנוֹת עַל רוּחַ הוּקָם.

מַשַּׁב רוּחַ יַהֲרֹס אֶת אֲשֶׁר בְּנָאוֹ.

כְּבָר הֶחֱלִיט הַנָּכְרִי לָצֵאת לְמַסָּעוֹ.

וְאָמַרְתִּי לוֹ: “הִנֵּה הַשַּׁיָּרָה עוֹמֶדֶת לָלֶכֶת לְמִצְרַיִם, וּרְצוֹנִי לַחֲזֹר אֶל בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי”. נָתַן לִי פִּרְדָה וּמֵאָה דִינָר וְאָמַר לִי: “רְצוֹנֵנוּ לִמְסֹר שְׁלִיחוּת עַל־יָדְךָ, הַשֵּׁיךְ. כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה אֶת תּוֹשָׁבֵי מִצְרַיִם?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזַאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע־מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁנוֹשֵׂא־הַמַּיִם אָמַר: “נָתַן לִי אַחְמָד אַלדַּנַף פִּרְדָה וּמֵאָה דִינָר וְאָמַר לִי: “רְצוֹנִי לִמְסֹר שְׁלִיחוּת עַל־יָדְךָ לְמִצְרַיִם. כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה אֶת תּוֹשְׁבֶיהָ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן”. אָמַר לִי: “טֹל מִכְתָּב זֶה וְהוֹלֵךְ אוֹתוֹ לְעַלִי אֶלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי” וֶאֱמֹר לוֹ: “מְפַקֶּדְךָ שׁוֹלֵחַ לְךָ שָׁלוֹם, וְהוּא כַּיּוֹם אֵצֶל הַכַּלִּיף”. לָקַחְתִּי אֶת הַמִּכְתָּב וְנָסַעְתִּי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְמִצְרַיִם. רָאוּ אוֹתִי בַעֲלֵי־הַחוֹבוֹת שֶׁלִּי וְנָתַתִּי לָהֶם מַה שֶּׁאֲנִי חַיָּב לָהֶם. עָסַקְתִּי שׁוּב בַּעֲבוֹדַת נוֹשֵׂא־מַיִם, וְלֹא הוֹלַכְתִּי אֶת הַמִּכְתָּב מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי אֶת אוּלָמוֹ שֶׁל עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי”. אָמַר לִי עַלִי: “זָקֵן, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לִבְּךָ אֲנִי עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי רִאשׁוֹן לְבַחוּרֵי הַמְּפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף, תֵּן לִי אֶת הַמִּכְתָּב”. נָתַן לוֹ נוֹשֵׂא־הַמַּיִם אֶת הַמִּכְתָּב. כְּשֶׁפְּתָחוֹ וּקְרָאוֹ, רָאָה בוֹ שְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

כָּתַבְתִּי אֵלֶיךָ, לְכָל יֹפִי עֲדִי,

עַל נְיָר, עִם רוּחוֹת יֵלֵךְ לִי.

וְאִלּוּ יָכֹלְתִּי עוּף, עַפְתִּי נִכְסָף.

אַךְ אֵיכָה יָעוּף קְצוּץ כָּנָף?

וְאַחֲרֵי זֶה, הִנֵּה שָׁלוֹם מֵאֵת הַמְּפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף אֶל הַגָּדוֹל בְּבָנָיו אֶל עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי. וּמַה שֶּׁאָנוּ מוֹדִיעִים אוֹתְךָ הוּא, שֶׁשַּׂמְתִּי לִי לְמַטָּרָה אֶת צַלָאח אַלדִּין אַלְמַצְרִי, וְהִתְעוֹלַלְתִּי בוֹ הִתְעַלְּלֻיּוֹת עַד שֶׁקְּבַרְתִּיו חַיִּים. וְסָרוּ נְעָרָיו לְמִשְׁמַעְתִּי, וּבְתוֹכָם עַלִי כִּתְּף אַלְגַ’מַל. וְנִתְּנָה לִי מִשְׂרַת מְפַקֵּד הָעִיר בַּגְדָּאד בְּמוֹעֶצֶת הַכַּלִּיף, וּמֻפְקַד אֲנִי עַל מִשְׁטַר סְבִיבַת־הָעִיר. וְאִם שׁוֹמֵר אַתָּה אֶת הַבְּרִית שֶׁבֵּינִי וּבֵינְךָ, בּוֹא אֶצְלִי; אֶפְשָׁר תְּעוֹלֵל עֲלִילוֹת בְּבַגְדָּאד שֶׁיְקָּרְבוּ אוֹתְךָ לְשֵׁרוּת הַכַּלִּיף, וִימַנֶּה אוֹתְךָ לְמִשְׂרָה וְיִקְצֹב לְךָ מַשְׂכֹּרֶת וְיִבְנֶה לְךָ אוּלָם. זֶהוּ הַמְבֻקָּשׁ וְשָׁלוֹם". כְּשֶׁקָּרָא אֶת הַמִּכְתָּב נְשָׁקוֹ וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְנָתַן לְנוֹשֵׂא־הַמַּיִם עֲשָׂרָה דִינָר שְׂכַר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה. אַחַר־כָּך פָּנָה וְהָלַךְ אֶל הָאוּלָם וְנִכְנַס אֶל נְעָרָיו וְהוֹדִיעַ אוֹתָם הַדָּבָר, וְאָמַר לָהֶם: “מַפְקִיד אֲנִי אֶתְכֶם אִישׁ בְּיַד רֵעֵהוּ”. הִסִּיר מַה שֶּׁהָיָה עָלָיו וְלָבַשׁ אַדֶּרֶת־נְסִיעָה וְתַרְבּוּשׁ וְלָקַח קֻפְסָה וּבְתוֹכָהּ כִּידוֹן שֶׁל קְנֵה־סוּף אָרְכּו אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָמָה וְחוּלְיוֹתָיו נִתְקָעוֹת זוֹ בְזוֹ, אָמַר לוֹ סְגָנוֹ: “כְּלוּם תִּסַע בְּשָׁעָה שֶׁהָאוֹצָר רֵיק?”

אָמַר לוֹ: “כְּשֶׁאֲנִי מַגִּיעַ לְדַמֶּשֶׂק אֲנִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם מַה שֶּׁיַּסְפִּיק לָכֶם”, וְנָסַע לְדַרְכּוֹ, וְהִדְבִּיק שַׁיָּרָה נוֹסַעַת. רָאָה בְתוֹכָהּ אֶת רֹאשׁ אֲגֻדַּת־הַסּוֹחֲרִים וְעִמּוֹ אַרְבָּעִים סוֹחֵר שֶׁטָּעֲנוּ מִטְעָנָם, וּמִטְעַן רֹאשׁ אֲגֻדַּת־הַסּוֹחֲרִים מוּטָלָה עַל הָאָרֶץ. רָאָה נֶהָג שֶׁל שַׁיָּרָה, אָדָם סוּרִי, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְנוֹהֲגֵי הַפְּרָדוֹת: “אֶחָד מִכֶּם יַעֲזֹר לִי”, וְחֵרְפוּ אוֹתוֹ וְגִדְּפוּהוּ. אָמַר עַלִי בְּלִבּוֹ: “אֵין נְסִיעָתִי טוֹבָה אֶלָא עִם נֶהָג זֶה”. וְהָיָה עַלִי בְּלִי חֲתִימַת זָקָן וְיָפֶה. נִגַּש אֵלָיו וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם. קִדֵּם פָּנָיו בִּבְרָכָה וְאָמַר לוֹ: “מַה אַתָּה מְבַקֵּש?” אָמַר לוֹ: “דּוֹדִי רְאִיתִיךָ לְבַדְּךָ וּמִטְעָנֶיךָ, מַשָּׂא אַרְבָּעִים גָּמָל. וּמִשּׁוּם מַה לֹּא הֵבֵאתָ לְךָ אֲנָשִׁים שֶׁיַּעַזְרוּ לְךָ?” אָמַר לוֹ: “בְּנִי, שָׂכַרְתִּי שְׁנֵי נְעָרִים וְהִלְבַּשְׁתִּי אוֹתָם וְהִנַּחְתִּי לְכָל אֶחָד מֵהֶם בְּכִיסוֹ מָאתַיִם דִּינָר וְעָזְרוּ לִי עַד הַגִּיעִי אֶל אַלכָ’אנְקָה⁶, וְאַחַר־כָּךְ בָּרְחוּ”, אָמַר לוֹ: “וּלְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים?” אָמַר לוֹ: “לְחַלַבּ”. אָמַר לוֹ: “אֲנִי אֶעֱזֹר לְךָ”. נָשְׂאוּ אֶת הַמִּטְעָנִים וְנָסְעוּ. רָכַב רֹאשׁ אֲגֻדַּת־הַסּוֹחֲרִים עַל פִּרְדָּתוֹ וְנָסַע. שָׂמַח הַנָּהָג הַסּוּרִי בְּעַלִי וְאָהַב אוֹתוֹ. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה חָנוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ. בָּאָה שְׁעַת הַשֵּׁנָה. הִטִּיל עַלִי עַצְמוֹ עַל הָאָרֶץ לְצִדּוֹ וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְיָשֵׁן. יָשֵׁן הַמְּפַקֵּד קָרוֹב לוֹ. קָם עַלִי מִמְּקוֹמוֹ וְיָשַׁב לְיַד פֶּתַח אֹהֶל הַסּוֹחֵר, הִתְהַפֵּךְ הַנֶּהָג וּבִקֵּשׁ לָקַחַת אֶת עַלִי אֶל חֵיקוֹ, וְלֹא מְצָאוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר נוֹעַד עִם אָדָם, וּנְטָלוֹ. וְאוּלָם אֲנִי זְכוּת יֶתֶר לִי, וּבַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי אֲנִי מוֹצְאוֹ אֶצְלִי”. וְאוּלָם עַלִי, נִשְׁאַר לְיַד פֶּתַח הָאֹהֶל עַד שֶׁקָּרַב הַשַּׁחַר, וּבָא וְשָׁכַב לְיַד הַנֶּהָג. כְּשֶׁהֵקִיץ הַמְּפַקֵּד מְצָאוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אִם אֲנִי אוֹמֵר לוֹ, הֵיכָן הָיִיתָ, הוּא עוֹזֵב אוֹתִי וְהוֹלֵךְ לוֹ”. לֹא פָסַק מֵעֲקֹב אוֹתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְיַעַר שֶׁמְּעָרָה בוֹ. וּבְאוֹתוֹ יַעַר אַרְיֵה טוֹרֵף, וּכְכֹל אֲשֶׁר הָיְתָה אוֹרְחָה עוֹבֶרֶת הָיוּ מַפִּילִים גּוֹרָל בֵּינֵיהֶם, וְכָל מִי שֶׁיָּצָא עָלָיו הַגּוֹרָל, הָיוּ מַשְׁלִיכִים אוֹתוֹ לָאַרְיֵה. הִטִּילוּ גּוֹרָל וְלֹא יָצָא אֶלָּא עַל רֹאשׁ אֲגֻדַּת־הַסּוֹחֲרִים. וְהִנֵּה יָרַט הָאַרְיֵה הַדֶּרֶךְ בִּפְנֵיהֶם, מְצַפֶּה לָזֶה שֶׁיִּטְּלֶנּוּ מִן הָאוֹרְחָה. נִמְצָא רֹאשׁ אֲגֻדַּת־הַסּוֹחֲרִים בְּצַעַר קָשֶׁה וְאָמַר לַּמְּפַקֵּד: “יִשְׁלַח אֱלֹהִים מַפַּח־נֶפֶשׁ בַּעֲקֵבֶיךָ וּבִנְסִיעָתֶךָ. וְאוּלָם צַּוָּאתִי לְךָ אַחֲרֵי מוֹתִי הִיא שֶׁתִּתֵּן לִילָדַי אֶת מִטְעָנַי”.

אָמַר בֶּן־הֶחַיִל עַלִי: “מַה סִּבַּת סִפּוּר זֶה”? סִפְּרוּ לוֹ אֶת הַעִנְיָן. אָמַר לָהֶם: “וּמִשּׁוּם מַה בּוֹרְחִים אַתֶּם מֵחֲתוּל הַבָּר? אֲנִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי בִּפְנֵיכֶם לְהָרְגּוֹ”. הָלַךְ הַנֶּהָג אֶל הַסּוֹחֵר, וְסִפֵּר לוֹ. אָמַר: “אִם הוּא הוֹרְגוֹ, אֲנִי נוֹתֵן לוֹ אֶלֶף דִּינָר”. וְאָמְרוּ שְׁאָר הַסּוֹחֲרִים: “וְאַף אָנוּ נִתֵּן לוֹ כָזֹאת”. קָם עַלִי וּפָשַׁט אֶת אַדֶּרֶת הַנְּסִיעָה, וְנִגְלָה עָלָיו שִׁרְיוֹן שֶׁל פְּלָדָה. נָטַל חֶרֶב שֶׁל פְּלָדָה וְהִדֵּק אֶת לַהֲבָהּ בַּבֹּרֶג. וְיָצָא יְחִידִי לִקְרַאת הָאַרְיֵה וְצָרַח עָלָיו. הִתְנַפֵּל עָלָיו הָאַרְיֵה, וְהִכָּה אוֹתוֹ עַלִי אַלְמִצְרִי בַּחֶרֶב בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו וְשִׁסַּע אוֹתוֹ לִשְׁתַּיִם, וְהַמְפַקֵּד וְהַסּוֹחֲרִים רוֹאִים. אָמַר לַנֶּהָג: “אַל תִּירָא, דּוֹדִי”. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, מְשַׁרְתְּךָ אֲנִי”. קָם הַסּוֹחֵר וְחִבֵּק אוֹתוֹ וּנְשָׁקוֹ בֵּין שְׁתֵּי־עֵינָיו וְנָתַן לוֹ אֶת אֶלֶף הַדִּינָר, וְכָל סוֹחֵר נָתַן לוֹ עֶשְׂרִים דִּינָר, הִנִּיחַ אֶת כָּל הַמָּמוֹן אֵצֶל הַסּוֹחֵר, וְלָנוּ וְהִשְׁכִּימוּ בַּבֹּקֶר פּוֹנִים לָבוֹא אֶל בַּגְדָּאד. הִגִּיעוּ אֶל סְבַךְ הָאֲרָיוֹת וְאֶל עֵמֶק הַכְּלָבִים, וְהִנֵּה בוֹ אָדָם בֶּדוּאִי סוֹרֵר וּמוֹרֶה וְלִסְטִים בַּדְּרָכִים, וְעִמּוֹ בְנֵי־שִׁבְטוֹ. יָצָא עֲלֵיהֶם, וּבָרְחוּ הָאֲנָשִׁים מִפָּנָיו. אָמַר הַסּוֹחֵר: “אָבַד רְכוּשִׁי”. וְהִנֵּה עַלִי יוֹצֵא לִקְרָאתָם כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ עוֹר מָלֵא פַּעֲמוֹנִים. הוֹצִיא אֶת הַכִּידוֹן וְהִרְכִּיב אֶת חוּלְיוֹתָיו זוֹ אֶל זוֹ, לָקַח בְּמִרְמָה סוּס מִסּוּסֵי הַבֶּדוּאִי וְרָכַב עָלָיו וְאָמַר לַבֶּדוּאִי: “צֵא אֵלַי לְדוּ־קְרָב בָּרֹמַח”. נִעְנַע אֶת הַפַּעֲמוֹנִים וְנִבְעֲתָה סוּסָתוֹ שֶׁל הַבֶּדוּאִי מִן הַפַּעֲמוֹנִים. הִכָּה בְּכִידוֹן הַבֶּדוּאִי וּשְׁבָרוֹ וְהִכָּהוּ עַל עָרְפּוֹ וְהִתִּיז אֶת גֻלְגָּלְתּוֹ. רָאוּהוּ בְנֵי־שִׁבְטוֹ וְהִצְטוֹפְפוּ עַל עַלִי. אָמַר: “אַלְּלָהּ הוּא הַגָּדוֹל”, וְנָטָה עַלֵיהֶם וֶהֱפִיצָם וְנָסוֹגוּ לְאָחוֹר בּוֹרְחִים, וְהֵרִים אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ שֶׁל הַבֶּדוּאִי עַל כִּידוֹן. הִשְׁפִּיעוּ לוֹ הַסּוֹחֲרִים רֹב טוֹבָה וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבַגְדָּאד, בִּקֵּשׁ בֶּן־הַחַיִל אֶת הַמָּמוֹן מִן הַסּוֹחֲרִים וְנָתְנוּ אוֹתוֹ לוֹ. מָסַר אוֹתוֹ לְיַד הַנֶּהָג וְאָמַר לוֹ: "בְּשָׁעָה שֶׁתֵּלֵךְ לְמִצְרַיִם שְׁאַל עַל דְּבַר אוּלָמִי וְתֵן אֶת הַמָּמוֹן לְשׁוֹמֵר הָאוּלָם. לָן עַלִי, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר נִכְנַס אֶל הָעִיר וְעָבַר בָּהּ וְשָׁאַל לְאוּלָמוֹ שֶׁל אַחְמָד אַלדַּנף, וְלֹא הֶרְאָהוּ לוֹ אָדָם. הָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל כִּכַּר אַלנַּפַד וְרָאָה יְלָדִים מְשַׂחֲקִים, וּבְתוֹכָם יֶלֶד אַחְמָד אַללַּקִיט שְׁמוֹ. אָמַר עַלִי לְעַצְמוֹ: “לֹא תִוָּדַּע דָּבָר עַל אוֹדוֹתָם אֶלָּא מִפִּי קְטַנֵּיהֶם”. פָּנָה עַלִי כֹה וָכֹה וְרָאָה מוֹכֵר מְתִיקוֹת. קָנָה מִמֶּנּוּ מְתִיקוֹת וְקָרָא לַיְּלָדִים. וְהִנֵּה אַחְמָד אַללַּקִיט מְגָרֵשׁ אֶת הַיְלָדִים מֵעָלָיו, וְנִגַּשׁ הוּא וְאָמַר לְעַלִי: “מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” אָמַר לוֹ: “הָיָה לִי יֶלֶד וּמֵת, וְרָאִיתִי אוֹתוֹ בַּחֲלוֹם מְבַקֵּשׁ מְתִיקוֹת, וְקָנִיתִי אוֹתָם, וּרְצוֹנִי לָתֵת לְכָל יֶלֶד חֲתִיכָה”.

נָתַן לְאַחְמָד אַללַּקִיט חֲתִיכָה, וְרָאָה דִּינָר דָּבוּק בָּהּ. אָמַר לוֹ: “סוּר מֵעָלַי, אֵינִי עוֹשֶׂה תוֹעֵבָה, שְׁאַל עַל אוֹדוֹתַי”. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, אֵין נוֹטֵל אֶת הַשָּׂכָר אֶלָּא בֶן־חַיִל וְאֵין נוֹתֵן שָׂכָר אֶלָּא בֶן־חַיִל. אֲנִי שׁוֹטַטְתִּי בָעִיר מְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי אוּלָמוֹ שֶׁל אַחְמָד אַלדַּנָף”. אָמַר לוֹ: “אֲנִי אֵלֵךְ לְדַרְכִּי לְפָנֶיךָ, וְאַתָּה לֵךְ לְדַרְכְּךָ אַחֲרַי, עַד שֶׁאֶהְיֶה קָרוֹב לָאוּלָם, וְאֶקַּח מִמַּרְגְּלוֹתַי חָצָץ שֶׁל אֶבֶן וְאַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ עַל הַדֶּלֶת וְתֵדַע אוֹתוֹ”. הָלַךְ לוֹ הַנַּעַר וְהָלַךְ עַלִי מֵאֲחוֹרָיו עַד שֶׁנָּטַל אֶת הֶחָצָץ שֶׁלְּמַרְגְּלוֹתָיו וְהִשְׁלִיכָהוּ עַל שַׁעַר הָאוּלָם, וְיָדַע אוֹתוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁבַע מֵאוֹת וְאַחַד־עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ אַחְמָד אַללַּקִיט לְפָנָיו, וְהֶרְאָה לוֹ לְעַלִי אֶת הָאוּלָם, תָּפַס עַלִי בְּיָדוֹ וּבִקֵּשׁ לְהוֹצִיא מִיָּדוֹ אֶת הַדִּינָר וְלֹא יָכֹל. אָמַר לוֹ: “לֵךְ, רָאוּי אַתָה לַמַתָּת, שֶׁנָּבוֹן אַתָּה, שָׁלֵם בְּשִׂכְלֶךָ וּבְאֹמֶץ לִבְּךָ. וְאִם יִרְצֶה הָאֱלֹהִים וְאֶהְיֶה מְפַקֵּד אֵצֶל הַכַּלִּיף, אָשִׂים אוֹתְךָ מִנְּעָרַי”. הָלַךְ הַנַּעַר. וְאוּלָם עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי, פָּנָה אֶל הָאוּלָם וְדָפַק עַל הַדֶּלֶת. אָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף: “שׁוֹמֵר פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת. זוֹהִי דְפִיקָתוֹ שֶׁל עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי”. פָּתַח לוֹ אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנַס אֶל אַחְמָד אַלדַּנָף וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם, וְקִדֵּם פָּנָיו בַּחֲבִיקָה, וְנָתְנוּ לוֹ הָאַרְבָּעִים שָׁלוֹם. הִלְבִּיש אוֹתוֹ אַחְמָד מַדִּים וְאָמַר לוֹ: “כְּשֶׁמִּנָּה אוֹתִי הַכַּלִּיף לִמְפַקֵּד אֶצְלוֹ, נָתַן לְבוּשׁ לִנְעָרַי, וְהִשְׁאַרְתִּי לְךָ בְּגָדִים אֵלֶּה”. הוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ בְרֹאשׁ הַמּוֹשָׁב בֵּינֵיהֶם וְהֵבִיאוּ מַאֲכָל וְאָכְלוּ, וּמַשְׁקֶה וְשָׁתוּ וְשָׁכְרוּ עַד הַבֹּקֶר. אָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף לְעַלִי אַלְמִצְרִי: “הִזָּהֵר וְהִשָׁמֵר שֶׁלֹא לָעֲבֹר בְּחוּצוֹת בַּגְדָּאד. הִשָׁאֵר יוֹשֵׁב בְּאוּלָם זֶה”. אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה?, כְּלוּם בָּאתִי לְהֵחָבֵשׁ? אֲנִי לֹא בָאתִי אֶלָּא לִרְאוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל”.

אָמַר לוֹ: “בְּנִי, אַל תְּדַמֶּה בְּנַפְשְךָ שֶׁבַּגְדָּאד כְּמִצְרַיִם הִיא. בַּגְדָּאד מְקוֹם הַכַּלִּיפוּת הִיא וּבְתוֹכָהּ נוֹכְלִים הַרְבֵּה וְצוֹמֵחַ בָּהּ כָל נוֹכְלוּת כְּמוֹ שֶׁצּוֹמֵחַ הֶחָצִיר מִן הָאֲדָמָה”. נִשְׁאַר בָּאוּלָם שְׁלֹשָׁה יָמִים. אָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף לְעַלִי: “רְצוֹנִי לְקָרֵב אוֹתְךָ אֵצֶל הַכַּלִּיף, כְּדֵי שֶׁיִּקְצֹב לְךָ קִצְבָה לְפַרְנָסָתְךָ”. אָמַר לוֹ: “הַמְתֵּן עַד שֶׁתַּגִּיעַ הַשָּעָה”. עֲזָבוֹ לְנַפְשׁוֹ. אַחֲרֵי זֶה בְּיוֹם מִן הַיָּמִים הָיָה עַלִי יוֹשֵׁב בָּאוּלָם וְהָיָה לִבּוֹ כָבֵד עָלָיו וְצַר לְחָזֵהוּ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “קוּם וְשׁוֹטֵט בְּבַגְדָּאד שֶׁיִּרְחַב לְחָזֶךָ”. יָצָא וְהָלַךְ לוֹ מִסִּמְטָה לְסִמְטָה, וְרָאָה בְאֶמְצַע הָעִיר חֲנוּת. נִכְנַס אֵלֶיהָ וְסָעַד בָּהּ וְיָצָא לִרְחֹץ אֶת יָדָיו.

וְהִנֵּה אַרְבָּעִים עֶבֶד בְּחֲרָבוֹת שֶׁל פְּלָדָה וּבְשִׁרְיוֹנוֹת לֶבֶד, וְהֵם מְהַלְּכִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וּבְסוֹף כֻּלָּם דְּלִילָה הַמְתֻחְבֶּלֶת רוֹכֶבֶת עַל גַּבֵּי פִרְדָּה וְעַל רֹאשָׁהּ קֹבַע מְצֻפֶּה זָהָב וְגֻלָּה שֶׁל פְּלָדָה בוֹ, וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים בַּרְזֶל לָהּ וּמַה שֶּׁשַׁיָּךְ לָזֶה. וְהָיְתָה דְלִּילָה הַמְתֻחְבֶּלֶת יוֹרֶדֶת מִמְּקוֹם מוֹשַׁב מוֹעֶצֶת הַמַּלְכוּת הוֹלֶכֶת אֶל הַכָ’אן. כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי הִתְבּוֹנְנָה בוֹ וְרָאֲתָה אוֹתוֹ דוֹמֶה לְאַחְמָד אַלדַּנָף בְּאָרְכּוֹ וּבְרָחְבּוֹ, וְעָלָיו גְּלִימַת צֶמֶר עַרְבִית וּבֻרְנָס וְחֶרֶב שֶׁל פְּלָדָה וּמְעֵין זֶה, וְאֹמֶץ־הַלֵּב נִכָּר בּוֹ, מֵעִיד לְשִׁבְחוֹ וְלֹא נֶגְדּוֹ. הָלְכָה אֶל הַכָ’אן וְנִפְגְּשָׁה עִם בִּתָּהּ זַיְנָבּ וְהֵבִיאָה צַלַּחַת שֶׁל חוֹל וְנִחֲשָׁה בַחוֹל, וְעָלָה לָה שֶׁשְּׁמוֹ עַלִי אַלְמִצְרִי וְשֶׁמַּזָּלוֹ חָזָק מִמַּזָּלָהּ וּמִמַּזַּל בִּתָּהּ זַיְנָבּ. אָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, מַה נִּתְגַלָּה לָךְ כְּשֶׁנִּחַשְׁתְּ בְּצַלַּחַת זוֹ?” אָמְרָה לָהּ: “אֲנִי רָאִיתִי הַיּוֹם בָּחוּר הַדּוֹמֶה לְאַחְמָד אַלדַּנָף, וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי, שֶׁיִּשְׁמַע שֶׁאַתְּ פָּשַׁטְתְּ אֶת בִּגְדֵיהֶם מֵעַל אַחְמָד אַלדַּנָף וּנְעָרָיו, וִיכָּנֵס לַכָ’אן וִיעוֹלֵל לָנוּ תַּעֲלוּל, לִנְקֹם נִקְמַת מְפַקְּדוֹ וְנִקְמַת הָאַרְבָּעִים. וְחוֹשֶׁבֶת אֲנִי שֶׁהוּא גָר בְּאוּלַם אַחְמָד אַלדַּנַף”. אָמְרָה לָהּ בִּתָּהּ זַיְנָבּ: “מַה הוּא זֶה? חוֹשֶׁבֶת אֲנִי שֶׁהֶעֱרַכְתְּ אוֹתוֹ הַעֲרָכָה נְכוֹנָה?” לָבְשָׁה אֶת חֲלִיפַת הַבְּגָדִים הַמְּפֹאָרָה בְּיוֹתֵר מֵאֵלּוּ שֶׁאֶצְלָהּ וְיָצְאָה עוֹבֶרֶת בָּעִיר. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ בְנֵי אָדָם הָיוּ חוֹשְׁקִים בָּהּ, וְהָיְתָה מַבְטִיחָה לָהֶם וְנִשְׁבַּעַת וּמַקְשִׁיבָה וּמִתְחַמֶּקֶת. הָיְתָה הוֹלֶכֶת מִשּוּק אֶל שׁוּק עַד שֶׁרָאֲתָה אֶת עַלִי אַלְמִצְרִי קָרֵב וּבָא אֵלֶיהָ. דָּחֲפָה אוֹתוֹ בִּכְתֵפָהּ וּפָנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה: “יִתֵּן אֱלֹהִים חַיִּים לְאַנְשֵׁי רְאוֹת”. אָמַר לָהּ: “מַה יָּפֶה מַרְאֵךְ. לְמִי אַתְּ?” אָמְרָה לוֹ: “לְגַנְדְּרָן שֶׁכְּמוֹתְךָ” אָמַר לָהּ: “נְשׂוּאָה אַתְּ אוֹ פְנוּיָה”. אָמְרָה לוֹ: “נְשׂוּאָה”. אָמַר לָהּ: “אֶצְלִי אוֹ אֶצְלֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אֲנִי בַת־סוֹחֵר, וּבַעֲלִי סוֹחֵר. וּמִיָּמַי לֹא יָצָאתִי בִלְתִּי הַיּוֹם. וְאֵין זֹאת אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁבִּשַּׁלְתִּי מַאֲכָל וּבִקַּשְׁתִּי לֶאֱכֹל, וְלֹא הָיָה לִי תֵאָבוֹן, וּכְשֶׁרָאִיתִי אוֹתְךָ נָפְלָה אַהֲבָתְךָ בְּלִבִּי. כְּלוּם אֶפְשָׁרִי הוּא שֶׁתָּנִיחַ אֶת דַעְתִּי וְתֹאכַל אֶצְלִי?” אָמַר לָהּ: “מִי שֶׁהֻזְמַן יֵעָנֶה לַהַזְמָנָה”. הָלְכָה וְהָלַךְ בְּעִקְּבוֹתֶיהָ מִסִּמְטָה לְסִמְטָה. אַחֲרֵי־זֶה אָמַר בְּלִבּוֹ כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ: “כֵּיצָד אַתָּה עוֹשֶׂה זֹאת בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה נָכְרִי. וּכְבָר אָמְרוּ: מִי שֶׁזּוֹנֶה בִהְיוֹתוֹ בַנֵּכָר, יַחְזִירֶנּוּ אֱלֹהִים בְּפַחֵי־נֶפֶשׁ לְבֵיתוֹ. וְאוּלָם דּוֹחֶה אֲנִי אוֹתָהּ מֵעַל פָּנַי בְּרַכּוּת”. אָמַר לָהּ: “טְלִי דִינָר זֶה וְקִבְעִי מוֹעֵד אַחֵר”. אָמְרָה לוֹ: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בַּשֵּׁם הַגָּדוֹל, אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא שֶׁתֵּלֵךְ עִמִּי לְבַיִת זֶה, וַאֲנִי נוֹהֶגֶת בְּךָ אַהֲבָה כֵּנָה”. הָלַךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעָה לְדֶרֶךְ־שַׁעַר שֶׁל חָצֵר שֶׁדַּלְתָּהּ גְּבוֹהָה וּבְרִיחֶיהָ נְעוּלִים. אָמְרָה לוֹ: “פְּתַח מַנְעוּל זֶה”. אָמַר לָהּ: “וְהֵיכָן מַפְתְּחוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “אָבַד”. אָמַר לָהּ: “כָּל הַפּוֹתֵחַ מַנְעוּל בְּלִי מַפְתֵּחַ, פּוֹשֵׁעַ הוּא, וְעַל הַמּוֹשֵׁל לְהַעֲנִישׁוֹ. וַאֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל לִפְתֹּחַ אוֹתוֹ בְלִי מַפְתֵּחַ”. הֵסִירָה אֶת צְעִיפָהּ מֵעַל פָּנֶיהָ וְרָאָה אוֹתָה בְּמַבָּט שֶׁגָּרַם לוֹ אֶלֶף אֲנָחוֹת.

אַחַר־כָּךְ שִׁלְשְׁלָה אֶת צְעִיפָהּ עַל הַמַּנְעוּל, וְלָחֲשָׁה עָלָיו שְׁמוֹת אֵם מֹשֶׁה⁷, וּפָתְחָה אוֹתוֹ בְּלִי מַפְתֵּחַ וְנִכְנְסָה. הָלַךְ אַחֲרֶיהָ וְרָאָה חֲרָבוֹת וּכְלֵי־זַיִן שֶׁל פְּלָדָה. הֵסִירָה אֶת צְעִיפָהּ וְיָשְׁבָה עִמּוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “קַבֵּל עָלֶיךָ עַד תֻּמּוֹ מַה שֶׁגָּזַר אֱלֹהִים עָלֶיךָ”. נָטָה אֵלֶיהָ לְשַׂחֵק עִמָּהּ. דַּחֲפָה אוֹתוֹ בְיָדָהּ וְאָמְרָה לוֹ: “אֵין תַּעֲנוּג אַהֲבָה אֶלָּא בַּלַּיְלָה”. הֵבִיאָה שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּמַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ. קָמָה וּמִלְּאָה אֶת הַכַּד מִן הַבּוֹר, וְיָצְקָה לוֹ עַל שְׁתֵּי יָדָיו וְרָחַץ אוֹתָן. וְעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ כְּשֶׁהִיא דָפְקָה עַל חָזָהּ וְאָמְרָה: “בַּעְלִי הָיְתָה לוֹ טַבַּעַת מְשֻׁבֶּצֶת אֹדֶם מְמֻשְׁכֶּנֶת בְּיָדוֹ לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר וְשַׂמְתִּיהָ בְּאֶצְבָּעִי וְהָיְתָה רְחָבָה. הֵצַרְתִּי אוֹתָהּ עַל־יְדֵי דֹנַג. וּכְשֶׁדָּלִיתִי אֶת הַדְּלִי נָפְלָה הַטַּבַּעַת בַּבּוֹר, וְאוּלָם הָסֵב פָּנֶיךָ לְעֵבֶר הַדֶּלֶת עַד שֶׁאֶפְשֹׁט אֶת בְּגָדַי וְאֵרֵד לַבּוֹר לַהֲבִיאָהּ”. אָמַר לָהּ: “בּוּשָׁה הִיא לִי שֶׁתֵּרְדִּי אַתְּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי נִמְצָא כָאן. לֹא יֵרֵד אָדָם אֶלָּא אֲנִי”. הֵסִיר מֵעָלָיו אֶת בְּגָדָיו וְקָשַׁר עַצְמוֹ בַּחֶבֶל וְשִׁלְשְׁלָה אוֹתוֹ לַבּוֹר. וְהָיוּ הַמַּיִם עֲמֻקִּים. אָמְרָה לוֹ: הַחֶבֶל קָצָר בְּיָדִי, הַתֵּר עַצְמְךָ וְרֵד. הִתִּיר עַצְמוֹ וְיָרַד בַּמַּיִם וְצָלַל בְּתוֹכָם וְיָרַד לָעֹמֶק וְלֹא הִגִּיעַ לְקַרְקַע הַבּוֹר. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָהּ, הִנֵּה שָׂמָה צְעִיפָהּ עָלֶיהָ וְנָטְלָה בְגָדֶיהָ⁸ וְהָלְכָה אֶל אִמָּהּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁנֵים־עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁיָּרַד עַלִי אַלְמִצְרִי אֶל הַבּוֹר, שָׂמָה זֵינָבּ מִיָּד אֶת צְעִיפָהּ עָלֶיהָ וְלָקְחָה אֶת בְּגָדָיו וְהָלְכָה אֶל אִמָּהּ וְאָמְרָה לָהּ: כְּבָר פָּשַׁטְתִּי אֶת עַלִי אֶלְמִצְרִי אֶת בְּגָדָיו, וְהִפַּלְתִּי אוֹתוֹ בְתוֹךְ בּוֹרוֹ שֶׁל הָאֶמִיר חַסַן בַּעַל־הֶחָצֵר וְרָחוֹק הוּא הַדָּבָר שֶׁיִּנָּצֵל מִתּוֹכוֹ".

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָאֶמִיר חַסַן בַּעַל־הֶחָצֵר, הִנֵּה הָיָה בְאוֹתָהּ שָׁעָה בְמוֹשַׁב מוֹעֶצֶת־הַמֶּמְשָׁלָה וְנֶעְדַּר מִן הַבַּיִת. כְּשֶׁבָּא מָצָא אֶת בֵּיתוֹ פָּתוּחַ, אָמַר לָאֻרְוְתָן שֶׁלּוֹ: “מִשּׁוּם מַה לֹּא נָעַלְתָּ אֶת הַבָּרִיחַ?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי נְעַלְתִּיו בְּיָדִי”. אָמַר לוֹ: “חֵי־רֹאשִׁי שֶׁלִּסְטִים נִכְנְסוּ לְבֵיתִי”. נִכְנַס הָאֶמִיר חַסַן וּפָנָה כֹה וָכֹה בַבַּיִת וְלֹא מָצָא אָדָם. אָמַר לָאֻרְוְתָן: “מַלֵּא אֶת הַכַּד שֶׁאֶרְחַץ כַּדָּת לִתְפִלָּה”. נָטַל הָאֻרְוְתָן אֶת הַדְּלִי וְדָלָה אוֹתוֹ. כְּשֶׁגָּרַר אוֹתוֹ, מְצָאוֹ כָּבֵד. הִסְתַּכֵּל בַּבּוֹר וְרָאָה מַשֶּׁהוּ יוֹשֵׁב בַּדְּלִי. הִטִּיל אוֹתוֹ שֵנִית לְתוֹךְ הַבּוֹר וְקָרָא: “אֲדוֹנִי, שֵׁד עָלָה מִן הַבּוֹר”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר: “לֵךְ הָבֵא אַרְבָּעָה חַכְמֵי־דָּת שֶׁיִּקְרְאוּ אֶת הַקֻּרְאָן לְפָנָיו שֶׁיִּסְתַּלֵּק”⁹. כְּשֶׁבָּאוּ חַכְמֵי־הַדָּת, אָמַר לָהֶם: “עִמְדּוּ מִסָּבִיב לְבוֹר זֶה וְקִרְאוּ לִפְנֵי שֵׁד זֶה מִן הַקֻּרְאָן”. אַחַר־כָּךְ בָּאוּ הָעֶבֶד וְהָאֻרְוְתָן וְהוֹרִידוּ אֶת הַדְּלִי, וְהִנֵּה נִתְלָה בוֹ עַלִי אַלְמִצְרִי וְהֶחְבִּיא עַצְמוֹ בַּדְּלִי, וְהֶאֱרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁהָיָה קָרוֹב אֲלֵיהֶם. זִנֵּק מִן הַדְּלִי וְיָשַׁב בֵּין חַכְמֵי־הַדָּת. הִתְחִילוּ טוֹפְחִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה וְאוֹמְרִים: “שֵׁד, שֵׁד”. רָאָה הָאֶמִיר חַסַן שֶׁעֶלֶם מִבְּנֵי־אָדָם הוּא, וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם לִסְטִים אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “לָאו”. אָמַר לוֹ: “וּמַה סִּבַּת יְרִידָתְךָ לַבּוֹר?” אָמַר לוֹ: “יָשֵׁן הָיִיתִי וְרָאִיתִי קֶרִי וְיָרַדְתִּי לִרְחֹץ בִּנְהַר חִדֶּקֶל, וְצָלַלְתִּי וּסְחָבוּנִי הַמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ עַד שֶׁיָצָאתִי מִבּוֹר זֶה”. אָמַר לוֹ: “אֱמֹר לִי אֶת הָאֱמֶת”. סִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. הוֹצִיאוֹ מִן הַבַּיִת בְּבֶגֶד יָשָׁן נוֹשָׁן.

פָּנָה וְהָלַךְ אֶל אוּלָם אַחְמָד אַלדַּנָף וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ. אָמַר לוֹ: “וְכִי לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁבַּגְדָּאד בְּתוֹכָהּ נָשִׁים הַמִּתְעַלְּלוֹת בַּגְבָרִים?” וְאָמַר עַלִי כִּתְּף אַלְגַ’מַל: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בַּאֲמִתּוּת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל, שֶׁתַּגִּיד לִי, כֵּיצַד זֶה הִנְּךָ רֹאשׁ לִנַעֲרֵי מִצְרַיִם בְּעוֹד נַעֲרָה פוֹשֶׁטֶת מֵעָלֶיךָ אֶת בְּגָדֶיךָ?” הָיוּ הַדְּבָרִים קָשִׁים לוֹ וְהִתְחָרֵט. הִלְבִּישׁ אוֹתוֹ אַחְמָד אַלדַּנָף מַדִּים אֲחֵרִים. אַחַר־כָּך אָמַר לוֹ חַסַן שֻׁמָאן: “כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה אֶת הַנַּעֲרָה?” אָמַר לוֹ: “לָאו”. אָמַר לוֹ: “זוֹהִי זַיְנָבּ בַּת דְּלִילָה הַמְּתֻחְבֶּלֶת, שׁוֹמֶרֶת שַׁעַר כָ’אן הַכַּלִּיף. כְּלוּם נָפַלְתָּ בְּרִשְׁתָהּ, עַלִי?” אָמַר: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “עַלִי, הֲרֵי זוֹ לָקְחָה אֶת בִּגְדֵי מְפַקֶּדְךָ וּבִגְדֵי כָּל נְעָרָיו”. אָמַר לוֹ: “בּוּשָׁה הִיא לָכֶם”. אָמַר לוֹ: “וּמַה אַתָּה מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת?” אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי לָשֵׂאת אוֹתָהּ לִי לְאִשָּה”. אָמַר לוֹ: “רָחוֹק הוּא הַדָּבָר. שְׁאַל אֶת מְפַקֶּדְךָ עַל אוֹדוֹתֶיהָ”. אָמַר לוֹ: “וּמַה הִיא הַתַּחְבּוּלָה שֶׁבָּהּ אוּכַל לָשֵׂאת אוֹתָהּ, שֻׁמָאן?” אָמַר לוֹ: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, אִם אַתָּה שׁוֹתֶה מִכַּדִּי וְהוֹלֵךְ תַּחַת דִּגְלִי, אַתָּה מַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשְׁךָ מִמֶּנָּה”.

אָמַר לוֹ: “מוּטָב”. אָמַר לוֹ: “עַלִי, פְּשֹט אֶת בְּגָדֶיךָ” פָּשַׁט אוֹתָם. נָטַל קְדֵרָה וְהִרְתִּיחַ בָּהּ מַשֶּׁהוּ כְזֶפֶת וְמָשַׁח אוֹתוֹ בוֹ, וְנַעֲשָׂה כְכוּשִׁי שָׁחוֹר. מָשַׁח אֶת שְׂפָתָיו וְאֶת לְחָיָיו וְכִּחֵל אוֹתוֹ בִּכְחַל אָדֹם וְהִלְבִּישׁוֹ בִגְדֵּי מְשָׁרֵת וְהֵבִיא לְפָנָיו שֻׁלְחָן עָרוּךְ עִם כָּבָּאב¹⁰ וְיַיִן, וְאָמַר לוֹ: “הִנֵּה בַּכָ’אן טַבָּח כּוּשִׁי, וְאַתָּה נַעֲשֵׂיתָ דוֹמֶה לוֹ. וְעָלָיו לְהָבִיא תָמִיד מִן הַשּׁוּק בָּשָׂר וִירָקוֹת. פְּנֵה אֵלָיו בְּרַכּוּת וְדַבֵּר אֵלָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכּוּשִׁים מְדַבְּרִים וְתֵן לוֹ שָׁלוֹם וֶאֱמֹר לו: ‘זֶה מִזְמַן לֹא נִפְגַּשְׁתִּי אִתְּךָ בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ’, וְיֹאמַר לְךָ: אֲנִי עָסוּק, וְעַל צַוָּארִי אַרְבָּעִים עֲבָדִים שֶׁאֲנִי מְבַשֵּׁל לָהֶם מַאֲכָלָם לַאֲרוּחַת־הַצָּהֲרַיִם וּלְאֲרוּחַת הַעֶרֶב וְגַם לְהַאֲכִיל אֶת הַכְּלָבִים, וְעָלַי לַעֲרֹךְ מַאֲכָל לִדְלִילָה וּמַאֲכָל לְבִתָּהּ זַיְנָבּ'. אַחַר־כָּךְ אֱמֹר לוֹ: ‘בֹּא ונֹאכַל כַּבָּאבּ וְנִשְׁתֶּה שֵׁכָר’. הִכָּנֵס אַתָּה וְהוּא וְשַׁכֵּר אוֹתוֹ. אַחַר־כָּךְ שְׁאַל אוֹתוֹ עַל מַה שֶּׁהוּא מְבַשֵּׁל, כַּמָּה מִינִים הֵם, וְעַל־דְּבַר מַאֲכַל הַכְּלָבִים וְעַל מַפְתֵּחַ הַמִּטְבָּח וּמַפְתֵּחַ אוֹצַר־הַמָּזוֹן, שֶׁכֵּן יַגִּיד לְךָ מִשּׁוּם שֶׁהַשִׁכּוֹר מְסַפֵּר כָּל מַה שֶּׁהוּא מַסְתִּירוֹ בִּשְׁעַת פִקְחוּתוֹ¹¹. אַחַר־כָּךְ הַדְבֵּק אוֹתוֹ בְבַנַג וּלְבַש אֶת בְּגָדָיו וְקַח אֶת הַסַּכִּינִים בְּמָתְנֶיךָ וְקַח סַל הַיְּרָקוֹת וְלֵךְ לַשּׁוּק וּקְנֵה אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַיְּרָקוֹת. אַחֲרֵי־זֶה הִכָּנֵס אֶל הַמִּטְבָּח וְאֶל אוֹצַר־הַמָּזוֹן וּבַשֵּׁל אֶת הַתַּבְשִׁיל, צַק אוֹתָם בַּצַּלַּחוֹת וְקַח אֶת הָאֹכֶל וְהַכְנֵס אוֹתוֹ אֶל דְּלִילָה בַּכָ’אן וְשִׂים בַּנַג בְּתוֹךְ הָאֹכֶל שֶׁתַּדְהִים בּוֹ אֶת הַכְּלָבִים וְאֶת הַעֲבָדִים וְאֶת דְּלִילָה וְאֶת בִּתָּהּ זַיְנָבּ. אַחַר־כָּךְ עֲלֵה אֶל הָעֲלִיָּה וְהָבֵא אֶת כָּל הַבְּגָדִים מִמֶּנָּה. וְאִם רְצוֹנְךָ לָשֵׂאת אֶת זַיְנָבּ לְאִשָּׁה, הָבֵא עִמְּךָ אֶת אַרְבָּעִים הַעוֹף הַמּוֹלִיכִים אֶת הָאִגְּרוֹת”. יָצָא וְרָאָה אֶת הַכּוּשִׁי הַטַּבָּח. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “זֶה זְּמַן לֹא נִפְגַּשְׁתִּי עִמְּךָ בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ”. אָמַר לוֹ: “עָסוּק אֲנִי בְבִשּׁוּל לַעֲבָדִים וְלַכְּלָבִים”. נְטָלוֹ וְשִׁכֵּר אוֹתוֹ וְשָׁאַל אוֹתוֹ עַל־דְּבַר הַתַּבְשִׁיל, כַּמָּה מִינִים הוּא. אָמַר לוֹ: “בְּכָל יוֹם חֲמִשָּׁה מִינִים לַאֲרוּחַת־הַעֶרֶב. וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנִּי תְּמוֹל מִין שִׁשִּׁי וְהוּא אֹרֶז בִּדְבַש וְכַרְכֹּם וּמִין שְׁבִיעִי וְהוּא תַבְשִׁיל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן”.

אָמַר לוֹ: “וּמַה הוּא סֵדֶר הַשֻּׁלְחָן שֶׁאַתָּה עוֹרְכוֹ?” אָמַר לוֹ: “מֵבִיא אֲנִי שֻׁלְחָן לְזֵיְנָבּ וְאַחֲרֶיהָ אֲנִי מֵבִיא שֻׁלְחָן לִדְלִילָה. וַאֲנִי מַאֲכִיל אֶת הַעֲבָדִים וְאַחַר־כָּךְ אֲנִי מַאֲכִיל אֶת הַכְּלָבִים. וַאֲנִי מַאֲכִיל אֶת כָּל אֶחָד מֵהֶם דֵּי־שָׂבְעוֹ מִן הַבָּשָׂר, וְהַפָּחוֹת מִמַּה שֶּׁיַסְפִּיק לוֹ הוּא רוֹטֶל” וְהִשְׁכִּיחַ אוֹתוֹ מַזָּלוֹ לִשְׁאוֹל בִּדְבַר הַמַּפְתְּחוֹת. פָּשַט אוֹתוֹ אֶת בְּגָדָיו וְלָבַש אוֹתָם וְנָטַל אֶת הַסַּל וְהָלַךְ לַשּׁוּק, וְקָנָה אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַיְּרָקוֹת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁבַע מֵאוֹת וּשְלֹשָׁה־עָשָר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁעַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי, אַחֲרֵי שֶׁהִדְהִים אֶת הַטַּבָּח בְּבַנַג, הוֹצִיא אֶת הַסַּכִּינִים וְשָׂם אוֹתָם בַחֲגוֹרָתוֹ וְנָטַל אֶת סַל־הַיְּרָקוֹת, וְהָלַךְ אֶל הַשּׁוּק וְקָנָה מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ מִן הַבָּשָׂר וּמִן הַיְּרָקוֹת. חָזַר וְנִכְנַס דֶּרֶךְ שַׁעַר הַכָ’אן וְרָאָה אֶת דְּלִילָה יושֶׁבֶת וּפוֹקֶדֶת אֶת הַיּוֹצֵא וְאֶת הַנִּכְנָס, וְרָאָה אֶת אַרְבָּעִים הָעֶבֶד מְזֻיָּנִים, וְחִזֵּק אֶת לִבּוֹ, כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ דְּלִילָה הִכִּירָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “חֲזֹר בְּךָ רֹאשָׁם שֶׁל הַלִּסְטִים. כְּלוּם חָפֵץ אַתָּה לַעֲשׂוֹת לִי תַעֲלוּלִים בְּתוֹךְ הַכָ’אן?” פָּנָה עַלִי אַלְמִצְרִי כְּשֶׁהוּא בְּצוּרַת כּוּשִׁים אֶל דְלִילָה וְאָמַר לָהּ: “מַה אַתְּ סָחָה, שׁוֹעֶרֶת?” אָמְרָה לוֹ: “מֶה עָשִׂיתָ לַכּוּשִׁי הַטַּבָּח, וּמַה פָעַלְתָּ בּוֹ לִפְנֵי זֶה, הֲרַגְתּוֹ אוֹ הִדְהַמְתּוֹ בְּבַנַג?” אָמַר לָהּ: “אֵיזֶה כּוּשִׁי טַבָּח? כְּלוּם יֵשׁ שָׁם כּוּשִׁי טַבָּח מִבַּלְעָדַי?” אָמְרָה לוֹ: “מְשַׁקֵּר הִנֶּךָ. אַתָּה עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי”. אָמַר לָהּ בִלְשׁוֹן הַכּוּשִׁים: “שׁוֹעֶרֶת, כְּלוּם הַמִּצְרִים לְבָנִים אוֹ שְׁחוֹרִים? אֵינִי נִשְׁאָר עוֹד מְשָׁרֵת אֶצְלֵךְ”. אָמְרוּ לוֹ הָעֲבָדִים: “מַה לְּךָ בֶּן־דּוֹדֵנוּ?” אָמְרָה לָהֶם דְּלִילָה: “זֶה אֵינוֹ בֶּן־דּוֹדְכֶם. זֶהוּ עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי, וְדוֹמָה אֲנִי שֶׁהוּא הִדְהִים אֶת בֶּן־דּוֹדְכֶם בַּבַּנַג אוֹ הֲרָגוֹ”. אָמְרוּ לָהּ: “זֶהוּ בֶּן דּוֹדֵנוּ סַעַד אללָּהּ הַטַּבָּח”. אָמְרָה לָהֶם: "אֵין הוּא בֶן־דּוֹדְכֶם. עַלִי אַלְמִצְרִי הוּא, שֶׁצִּבַּע אֶת עוֹרֹו. אָמַר לָהּ: “מִי הוּא עַלִי? אֲנִי סַעַד־אללָּהּ”. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי אֶצְלִי מִשְׁחַת הַהַבְחָנָה”. הֵבִיאָה מִשְׁחָה וּמָשְׁחָה בָּהּ אֶת זְרוֹעוֹתָיו וְשִׁפְשְׁפָה אוֹתָן, וְלֹא יָצָא הַשְּׁחוֹר. אָמְרוּ לָהּ הָעֲבָדִים: “הַרְפִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה לָנוּ אֶת אָכְלֵנוּ”.

אָמְרָה לָהֶם: “אִם אָמְנָם בֶּן־דּוֹדְכֶם הוּא, הֲרֵי יֵדַע מַה הוּא שֶׁבִּקַּשְׁתֶּם מִמֶּנּוּ לֵיל אֶמֶשׁ, וְכַמָּה מִינִים עָלָיו לְבַשֵּׁל כָּל יוֹם”. שַׁאֲלוּ אוֹתוֹ לַמִּינִים, וּלְמַה שֶּׁבִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ בַּיּוֹם, לִפְנֵי כֵן, וְאָמַר לָהֶם: “עֲדָשִׁים וְאֹרֶז וּמָרָק וְתַבְשִׁיל חֻמְצָה עִם חֲתִיכוֹת בָּשָׂר וּמַשְׁקֵה מֵי וְרָדִים וּמִין שִׁשִּׁי הוּא אֹרֶז בִּדְבַש וְכַרְכֹּם ומִין שְׁבִיעִי וְהוּא גַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן, וּלַאֲרוּחַת הָעֶרֶב כָּזֹאת”. אָמְרוּ הַעֲבָדִים: “אֱמֶת דִּבֵּר”. אָמְרָה לָהֶם: “הִכָּנְסוּ עִמּוֹ, וְאִם הוּא מַכִּיר אֶת הַמִּטְבָּח וְאֶת אוֹצַר־הַמָּזוֹן הֲרֵי הוּא בֶּן־דּוֹדְכֶם, וְאִם לָאו הִרְגוּ אוֹתוֹ”. וּכְבָר גִּדֵּל הַטַּבָּח חָתוּל, וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה הַטַּבָּח נִכְנָס, הָיָה הֶחָתוּל עוֹמֵד לְיַד דֶּלֶת הַמִּטְבָּח וְקוֹפֵץ עַל כְּתֵפָיו בְּהִכָּנְסוֹ.

כְּשֶׁנִּכְנַס וְרָאָה אוֹתוֹ הֶחָתוּל קָפַץ עַל כְּתֵפָיו. הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ מֵעָלָיו, וְרַץ לְפָנָיו אֶל הַמִּטְבָּח. וְהִתְבּוֹנֵן שֶׁהֶחָתוּל לֹא עָמַד אֶלָּא לְיַד דֶּלֶת הַמִּטְבָּח. נָטַל אֶת הַמַּפְתְּחוֹת וְרָאָה מַפְתֵּחַ שֶׁעָלָיו עִקְבוֹת נוֹצָה, וְהֵבִין שֶׁהוּא מַפְתֵּחַ הַמִּטְבָּח, וּפָתַח אוֹתוֹ וְשָׂם אֶת הַיְּרַקוֹת וְיָצָא. רָץ הֶחָתוּל לְפָנָיו וּפָנָה אֶל אוֹצַר הַמָּזוֹן. הֵבִין שֶׁזֶּהוּ אוֹצַר־הַמָּזוֹן. נָטַל אֶת הַמַּפְתְּחוֹת וְרָאָה מַפְתֵּחַ שֶׁעָלָיו עִקְּבוֹת שֶׁל שֶׁמֶן וְהֵבִין שֶׁזֵּהוּ מַפְתֵּחַ אוֹצַר־הַמָּזוֹן. פָּתַח אוֹתוֹ. אָמְרוּ הָעֲבָדִים: “דְּלִילָה, אִלּוּ זָר הָיָה, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מְקוֹם הַמִּטְבָּח וְאוֹצַר־הַמָּזוֹן, וְלֹא הָיָה מַכִּיר מַפְתֵּחַ כָּל מָקוֹם מִבֵּין הַמַּפְתְּחוֹת. וְאוּלָם זֶהוּ בֶּן־דּוֹדֵנוּ סַעַד אללָּהּ”. אָמְרָה לָהֶם: “לֹא יָדַע אֶת הַמְּקוֹמוֹת אֶלָּא עַל־יְדֵי הֶחָתוּל, וְהִבְחִין בַּמַּפְתְּחוֹת בֵּין אֶחָד לַשֵּנִי עַל־יְדֵי סְמוּכִין. אֵין דָּבָר זֶה מִתְקַבֵּל עַל דַּעְתִּי”. נִכְנַס לַמִּטְבָּח וּבִשֵּל אֶת הָאֹכֶל וְהִכְנִיס שֻׁלְחָן אֶל זַיְנָבּ וְרָאָה אֶת כָּל הַבְּגָדִים בַּעֲלִיָּתָהּ. יָרַד וְשָׂם שֻׁלְחָן לִדְלִילָה וְנָתַן מָזוֹן לַעֲבָדִים וְהֶאֱכִיל אֶת הַכְּלָבִים וּכְמוֹ כֵן בַּעֶרֶב. וְלֹא הָיָה הַשַׁעַר לֹא נִפְתָּח וְלֹא נִסְגָר אֶלָּא עִם עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ וְעִם שְׁקִיעָתָהּ. קַם עַלִי וְהִכְרִיז בַּכָ’אן: “הוֹי גָּרֵי הַכָ’אן, כְּבָר עָמְדוּ הָעֲבָדִים עַל הַמִּשְׁמָר וְהַכְּלָבִים כְּבָר שֻׁלְּחוּ. וְכָל הַיּוֹצֵא אֵין לוֹ תוֹאֲנָה אֶלָּא עַל עַצְמוֹ”. וְאֵחַר עַלִי לְהַאֲכִיל אֶת הַכְּלָבִים בַּעֶרֶב וְשָׂם בָּאֹכֶל סַם וְהִגִּישוֹ לָהֶם, וּכְשֶׁאָכְלוּ אוֹתוֹ מֵתוּ. הִדְהִים אֶת כָּל הָעֲבָדִים וְאֶת דְּלִילָה וְאֶת בִּתָּהּ זַיְנָבּ בְּבַנַג. אַחַר־כָּךְ עָלָה וְלָקַח אֶת כָּל הַבְּגָדִים וְאֶת יוֹנֵי־הַדֹּאַר וּפָתַח אֶת הַכָ’אן וְיָצָא וְהָלַךְ לוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לָאוּלָם. רָאָה אוֹתוֹ חַסַן שֻׁמָאן וְאָמַר לוֹ: “מַה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ?” סִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁהָיָה; הִלֵּל אוֹתוֹ. קַם וְהֵסִיר אֶת בְּגָדָיו מֵעָלָיו וְהִרְתִּיחַ לוֹ עֲשַׂבִּים וְרָחַץ אוֹתוֹ בָהֶם, וְחָזַר לִהְיוֹת לָבָן כְּמוֹת שֶׁהָיָה. הָלַךְ אֶל הָעֶבֶד וְהִלְבִּישׁוֹ אֶת בְּגָדָיו וְעוֹרֵר אוֹתוֹ מִן הַתַּדְהֵמָה, קַם הַעֶבֶד וְהָלַךְ אֶל מוֹכֵר הַיְּרָקוֹת וְקָנָה יְרָקוֹת וְחָזַר לַכָ’אן.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מְעִנְיַן עַלִי אַלזַּיְבָּק. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִדְלִילָה הַמְּתֻחְבֶּלֶת. הִנֵּה בָא אֵלֶיהָ מֵחֶדְרוֹ אָדָם סוֹחֵר מִן הַגָּרִים בַּכָ’אן, בְּשָׁעָה שֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר, וְרָאָה אֶת שַׁעַר הַכָ’אן פָּתוּחַ וְאֶת הַעֲבָדִים בְּתַדְהֵמַת בַּנַג וְאֶת הַכְּלָבִים מֵתִים. יָרַד אֶל דְּלִילָה וְרָאָה אוֹתָהּ בְּתַדְהֵמַת־בַּנַג, וּבְצַוָּארָהּ נְיָר, וְרָאָה לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ סְפוֹג שֶׁבּוֹ סַם נֶגֶד הַבַּנַג. שָׂם אוֹתוֹ עַל נְחִירֵי דְלִילָה. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה אָמְרָה: “הֵיכָן אֲנִי?” אָמַר לָהּ הַסּוֹחֵר: “אֲנִי יָרַדְתִּי וְרָאִיתִי אֶת שַׁעַר הַכָ’אן פָּתוּחַ וּרְאִיתִיךְ נִדְהֶמֶת עַל יְדֵי בַנַג וְכָזֹאת אֶת הַעֲבָדִים. וְאוּלָם אֶת הַכְּלָבִים מָצָאתִי מֵתִים”. נָטְלָה אֶת הַנְּיָר וְקָרְאָה בוֹ: “לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה זֶה אֶלָּא עַלִי אַלְמִצְרִי”. נָתְנָה לַעֲבָדִים וּלְזַיְנָבּ בִּתָּהּ לְהָרִיחַ בַּסַּם נֶגֶד הַבַּנַג, וְאָמְרָה: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁזֶּהוּ עַלִי אַלְמִצְרִי?” אָמְרָה לַעֲבָדִים: “הַסְתִּירוּ עִנְיָן זֶה”. וְאָמְרָה לְבִתָּהּ: “כַּמָּה פְּעָמִים אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁעַלִי לֹא יַרְפֶּה מִנְּקֹם נִקְמָתוֹ, וַהֲרֵי עָשָׂה כְּפִי מַה שֶּׁעָשִׂית אַתְּ עִמּוֹ. וְיָכֹל הָיָה לַעֲשׂוֹת עִמָּךְ זוּלַת זֶה, וְאוּלָם לֹא הִצְטַמְצֵם בְּמַעֲשֶׂה זֶה, אֶלָּא לְהִשָּׁאֵר בְּטוֹבָה עִמָּנוּ וּלְבַקֵּשׁ אַהֲבָה בֵּינֵינוּ”. פָּשְׁטָה אֶת בִּגְדֵי־הַגֶּבֶר וְלָבְשָׁה לְבוּש נָשִׁים, וְקָשְׁרָה מִטְפַּחַת הַשָּׁלוֹם לְצַוָּארָהּ, וְשָׂמָה פָנֶיהָ לְאוּלָמוֹ שֶׁל אַחְמָד אַלדַּנָף. וְהָיָה לִפְנֵי כֵן כְּשֶנִּכְנַס עַלִי לָאוּלָם עִם הַבְּגָדִים וְיוֹנֵי־הַדֹּאַר. קָם וְנָתַן לַמְּפַקֵּחַ שְׁמֹנֶה וְאַרְבָּעִים יוֹנָה, שֶׁקָּנָה אוֹתָן וּבִשֵּׁל אוֹתָן לַאֲנָשִׁים. וְהִנֵּה דְלִילָה דוֹפֶקֶת עַל הַדֶּלֶת. אָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף: “דְּפִיקַת דְּלִילָה הִיא זוֹ. פְּתַח לָהּ, הַמְּפַקֵּחַ”. קָם וּפָתַח לָהּ, וְנִכְנְסָה דְלִילָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁבַע־מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה־עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁפָּתַח הַמְּפַקֵּחַ לִדְלִילָה אֶת הָאוּלָם וְנִכְנְסָה דְלִילָה, אָמַר לָהּ שֻׁמָאן: “מָה הֵבִיא אוֹתָךְ לְכָאן, זְקֵנָה בִישַׁת־גַּדָּא, הֲרֵי אַתְּ וְאָחִיךְ זֻרַיְק מוֹכֵר־הַדָּגִים הִנְּכֶם יַד־אַחַת”. אָמְרָה לוֹ: “מְפַקֵּחַ, מַצְדִיקָה אֲנִי עָלַי אֶת הַדִּין, וַהֲרֵי צַוָּארִי בְּיָדְךָ. וְאוּלָם בָּחוּר זֶה שֶׁעוֹלֵל לִי תַּעֲלוּל זֶה מִי מִכֶּם הוּא?” אָמַר לָהּ אַחְמָד אַלדַּנָף: “הָרִאשׁוֹן בִּנְעָרַי הוּא”. אָמְרָה לוֹ: “אַתָּה שְׁלִיחַ־אֱלֹהִים לְהַמְלִיץ לְפָנָיו שֶׁיַּחֲזִיר לִי אֶת יוֹנֵי־הַדֹּאַר וְזוּלַת זֶה. וִיהִי זֶה חַסְדְּךָ עָלַי”. אָמַר לוֹ חַסַן שֻׁמָאן: “אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם לְךָ עַל זֶה עַלִי, מִשּוּם מַה בִּשַּׁלְתָּ יוֹנִים אֵלּוּ?” אָמַר לוֹ עַלִי: “לֹא יָדַעְתִּי שֶׁיּוֹנֵי־דֹּאַר הֵן”. אָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף: “מְפַקֵּחַ, הָבֵא אוֹתָן לָנוּ”. הֵבִיא אוֹתָן. נָטְלָה דְלִילָה נֵתַח שֶׁל יוֹנָה, טָעֲמָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: “אֵין זֶה בְשַר יוֹנֵי־הַדֹּאַר, מִשּוּם שֶׁמֵּזִינָה הָיִיתִי אוֹתָן בְּגַרְגִּירֵי הַמֹּשֶׁק, וְנַעֲשָׂה בְשָׂרָן כַּמֹּשֶׁק” אָמַר לָהּ שֻׁמָאן: “אִם מְבַקֶּשֶת אַתְּ לִטֹּל אֶת יוֹנֵי־הַדֹּאַר, מַלְּאִי אֶת בַּקָּשַת עַלִי אַלְמִצְרִי” אָמְרָה לוֹ: “וּמַה חֶפְצוֹ?” אָמַר לָהּ: “הַשִּׂיאִי לוֹ אֶת בִּתֵּךְ זַיְנָבּ”. אָמְרָה לוֹ: “אֵין אֲנִי שׁוֹלֶטֶת עָלֶיהָ אֶלָּא בְטוֹבָה”. אָמַר חַסַן לְעַלִי אַלְמִצְרִי: “תֵּן לָהּ אֶת הַיּוֹנִים”. נָתַן אוֹתָן לָהּ. נָטְלָה אוֹתָן וְשָׂמְחָה בָּהֶן. אָמַר לָהּ שֻׁמָאן: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאַתְּ מְשִׁיבָה לָנוּ תְשׁוּבָה מַשְבִּיעָה־רָצוֹן”. אָמְרָה לוֹ: “אִם רְצוֹנוֹ לָשֵׂאת אוֹתָהּ לְאִשָּׁה, הֲרֵי תַּעֲלוּל זֶה שֶׁעָשָהוּ אֵין הוּא מַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הַחֲרִיפוּת. אֵין חֲרִיפוּת אֶלָּא זֶה שֶׁיְּבַקֵּשׁ מֵאֵת דּוֹדָהּ, אֲחִי־אִמָּהּ, מֵאֵת הַמְּפַקֵּד זֻרַיְק שֶׁיַּשִּׂיאֶנָּה לוֹ, שֶׁכֵּן הוּא אֶפִּיטְרוֹפּוֹסָהּ, זֶה הַמַּכְרִיז: ‘הוֹי רוֹטֶל דָּגִים בִּשְׁתֵּי פְרוּטוֹת’. וּכְבָר תָּלָה בַּחֲנוּתֹו כִּיס שֶׁהִנִּיחַ בּוֹ אַלְפַּיִם מַטְבְּעֹות שֶׁל זָהָב”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ דְבָרֶיהָ קָמוּ וְאָמְרוּ לָהּ: “מָה הֵם דְּבָרִים אֵלֶּה, פְּרוּצָה? אֵין בִּרְצוֹנֵךְ אֶלָּא לְאַבֵּד מֵאִתָּנוּ אֶת אָחִינוּ עַלִי אַלְמִצְרִי”. הָלְכָה דְלִילָה מֵאֶצְלָם אֶל הַכָ’אן וְאָמְרָה לְבִתָּהּ: “בִּקֵּש מֵאִתִי עַלִי אַלְמִצְרִי לְהָשִּׂיא אוֹתָךְ לוֹ”. שָׂמְחָה זַיְנָבּ בְּכָךְ, מִשּׁוּם שֶׁאָהֲבָה אוֹתוֹ בִּגְלַל הַצְּנִיעוּת שֶׁנָּהַג עִמָּהּ, וְשָׁאֲלָה אֶת אִמָּהּ בִדְבַר מַה שֶּׁקָּרָה. סִפְּרָה לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע, וְאָמְרָה לָהּ: “הִתְנֵיתִי עִמּוֹ שֶׁיְּבַקֵּש מֵאֵת דּוֹדֵךְ, אֲחִי־אִמֵּךְ לְהַשִּׂיאֵךְ לוֹ וְהִפַּלְתִּי אוֹתוֹ בְּתוֹךְ אֲבַדּוֹן”.

וְאוּלָם עַלִי אַלְמִצְרִי פָּנָה אֶל חֲבֵרָיו וְאָמַר לָהֶם: “מַה עִנְיָנוֹ שֶׁל זֻרַיְק? וּמַה טִּיבוֹ?” אָמְרוּ לוֹ: “הוּא רֹאשָׁם שֶׁל בַּחוּרֵי אֶרֶץ עִרָאק, וְיָכֹל הוּא כִמְעַט לִנְקֹב הַר וּלְהוֹרִיד לוֹ כּוֹכָבִים מִן הַשָׁמַיִם וְלִטֹּל אֶת הַכֹּחַל מִן הָעַיִן וְהוּא אֵין דּוֹמֶה לוֹ בְּעִנְיָן זֶה, וְאוּלָם הוּא חָזַר בִּתְשוּבָה מִמַּעֲשִׁים אֵלֶּה וּפָתַח לוֹ חֲנוּת שֶׁל דָּגִים, וְאָסַף לוֹ מִן הַדָּגִים אַלְפַּיִם דִּינָר וְהִנִּיחַ אוֹתָם בְּתוֹךְ כִּיס וְקָשַׁר הַכִּיס בִּמְשִׁיחָה שָׁל מֶשִי, וְשָׂם בַּמְּשִׁיחָה פַּעֲמוֹנִים וּמְצִלּוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת וְקָשַר אוֹתָהּ בְּיָתֵד מִבִּפְנִים לְדֶלֶת הַחֲנוּת מְחֻבָּר לַכִּיס וּכְכָל שֶׁהוּא פוֹתֵחַ אֶת הַחֲנוּת הוּא תוֹלֶה אֶת הַכִּיס וּמַכְרִיז: ‘הֵיכָן אַתֶּם חֲרִיפֵי מִצְרַיִם וּבַחוּרֵי עִרָאק, וְאַתֶּם מוּמְחֵי פָּרַס? זֻרַיְק מוֹכֵר־הַדָּגִים תָּלָה לִפְנֵי הֶחֲנוּת כִּיס. וְכָל מִי שֶׁמִּתְיַמֵּר בַּחֲרִיפוּת וּזְרִיזוּת וְיִטֹּל אוֹתוֹ בְּעָרְמָה, לוֹ יִהְיֶה’. וּבָאִים אֵלָיו הַבַּחוּרִים הַשֹּׁואֲפִים לְבֶצַע וּמְבַקְּשִׁים לְקַחְתּוֹ וְאֵינָם יְכוֹלִים, מִשּׁוּם שֶׁהִנִּיחַ תַּחַת רַגְלָיו שְׁתֵּי כִּכְּרוֹת שֶׁל עוֹפֶרֶת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְטַגֵּן אוֹ מַצִּית אֵשׁ. וּכְשֶׁשּׁוֹאֲפֵי־הַבֶּצַע בָּאִים אֵלָיו בִּשְׁעַת הַסָּחַת הַדַּעַת הוּא נוֹטֵל כִּכָּר שׁל עוֹפֶרֶת וּמַכֶּה אוֹתָם וּמַזִּיקָם אוֹ מְמִיתָם. הוֹי עַלִי, כְּשָׁאַתָּה מֵעֵז לִפְגֹּעַ בּוֹ, הֲרֵי תִהְיֶה כְמִי שֶׁמַּכֶּה עַל אָרוֹן שֶׁל מֵתִים וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי הוּא הַמֵּת. אֵין לְךָ יְכֹלֶת לְהִתְנַצֵּחַ אִתּוֹ, וְיֵשׁ לַחֲשֹׁשׁ לְךָ מִפָּנָיו, וְאֵין לְךָ צֹרֶךְ לָשֵׂאת אֶת זַיְנָבּ, וּמִי שֶׁעָזַב מַשֶּׁהוּ יוּכַל לִחְיוֹת בִּלְעָדָיו”. אָמַר לָהֶם: “חֶרְפָּה הִיא, אֲנָשִׁים, וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹטֵל אֶת הַכִּיס, וְאוּלָם הָבוּ לִי לְבוּשׁ נַעֲרָה”. הֵבִיאוּ לוֹ לְבוּשִׁים כָּאֵלֶּה וְלָבַשׁ אוֹתָם וְצָבַע עַצְמוֹ בְּמִשְׁחַת חִנָּה, וְשִׁלְשֵׁל עַל פָּנָיו צָעִיף רָחָב, וְשָׁחַט גְּדִי וְנָטַל דָּמוֹ וְהוֹצִיא אֶת הַמֵּעַיִם וְנִקָּה אוֹתָם וְקָשַׁר אוֹתָם מִלְמַטָּה וּמִלֵּא אוֹתָם בַּדָם. קְשָׁרָם אֶל יְרֵכוֹ וְלָבַש עֲלֵיהֶם מִכְנָסַיִם שֶׁל נָשִׁים וְנַעֲלַיִם קַלּוֹת. וְעָשָׂה לְעַצְמוֹ שָדַיִם מִזִּפְקֵי הָעוֹפוֹת וּמִלֵּא אוֹתָם חָלָב. וְקָשַׁר לְבִטְנוֹ קְצַת אָרִיג וְשָׂם בֵּינוֹ וּבֵין בִּטְנוֹ בַּד וְשָׂם בְּתוֹכוֹ צֶמֶר גֶּפֶן, וְחָגַר אוֹתוֹ בְּמַגֶּבֶת שֶׁהִקְשָׁה אוֹתָהּ בַּעֲמִילָן. וְהָיָה כָּל מִי שֶׁרָאָה אוֹתוֹ אוֹמֵר: “מַה יָּפוֹת יְרֵכַיִם אֵלּוּ” וְהִנֵּה חַמָּר קָרֵב וּבָא. נָתַן לוֹ דִּינָר וְרָכַב עַל הַחֲמוֹר וְנָסַע לֵעֵבֶר חֲנוּתוֹ שֶׁל זֻרַיְק מוֹכֵר־הַדָּגִים, וְרָאָה אֶת הַכִיס תָּלוּי וְרָאָה אֶת הַזָּהָב גָּלוּי מִתּוֹכוֹ. וְהָיָה זֻרַיְק מְטַגֵּן אֶת הַדָּגִים. אָמַר עַלִי: “חַמָּר מַה הוּא רֵיחַ זֶה?” אָמַר לוֹ: “רֵיחַ דָּגָיו שֶׁל זֻרַיְק”. אָמַר לוֹ: אִשָּׁה הָרָה אֲנִי, וְהָרֵיחַ מַזִּיק לִי. הָבֵא לִי מִמֶּנּוּ נֵתַח דָּג".

אָמַר לוֹ הַחַמָּר לְזֻרַיְק: “הִתְחַלְתָּ מֵפִיחַ אֶת הַרֵיחַ עַל נָשִׁים הָרוֹת. הֲרֵי אִתִּי אִשְׁתּוֹ שֶׁל הָאֶמִיר חַסַן שַׁרְרֻ אַלטַּרִיק. וּכְבָר הֵרִיחָה אֶת הָרֵיחַ וְהִיא הָרָה. תֵּן לָהּ אֵפוֹא נֵתַח דָּג, שֶׁכֵּן הָעֻבָּר נָע בְּתוֹךְ בִּטְנָהּ. הוֹי חוֹסֶה כֹל, אֱלֹהִים, הָסֵר מֵעֲלֵינוּ אֶת רֹעַ הַיּוֹם הַזֶּה”. נָטַל זֻרַיְק נֵתַח־דָּג וּבִקֵּשׁ לְטַגְּנוֹ, וְכָבְתָּה הָאֵשׁ. נִכְנַס לְהַצִּית אֶת הָאֵשׁ, וְהָיָה עַלִי אֶלְמִצְרִי יוֹשֵׁב, נִשְׁעַן עַל הַמֵּעַיִם וּקְרָעָן וְשָׁטַף הַדָּם מִבֵּין רַגְלָיו, וְאָמַר: “הוֹי צַלְעוֹתַי, הוֹי גַבִּי”. פָּנָה הַחַמָּר וְרָאָה אֶת הַדָּם שׁוֹטֵף, וְאָמַר לָהּ: “מַה לָּךְ גְּבִרְתִּי”. אָמַר לוֹ, כְּשֶׁהוּא בְצוּרַת אִשָּׁה: “כְּבָר הִפַּלְתִּי אֶת הַעֻבָּר”. הִשְׁקִיף זֻרַיְק וְרָאָה אֶת הַדָּם וּבָרַח אֶל תּוֹךְ הַחֲנוּת פְּנִימָה, כְשֶׁהוּא מְפַחֵד. אָמַר לוֹ הַחַמָּר: "יַעְכֹּר אֱלֹהִים אוֹתְךָ, הֲרֵי הָאִשָּׁה כְּבָר הִפִּילָה אֶת הַעֻבָּר, וְאַתָּה לֹא תוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵי בַעֲלָהּ. מִשּׁוּם מַה הֲפִיצוֹתָ רֵיחַ זֶה מִן הַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם? וַהֲרֵי אָמַרְתִּי לְךָ: ‘תֵּן לָהּ נֵתַח־דָּג וְלֹא רָצִיתָ’. לָקַח הַחַמָּר אֶת חֲמוֹרוֹ וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁבָּרַח זֻרַיְק אֶל תּוֹךְ חֲנוּתוֹ, פְּנִימָה, הוֹשִׁיט עַלִי אַלְמִצְרִי אֶת יָדוֹ אֶל הַכִּיס.

כְּשֶׁהִשִׂיג אוֹתוֹ צָלַל הַזָּהָב שֶׁבּוֹ וְצִלְצְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים וְהַזּוֹגִים וְהַטַּבָּעוֹת. אָמַר זֻרַיְק: “נִתְגַּלְּתָה רַמָּאוּתְךָ, נִתְעָב. כְּלוּם תְּשְׁתּוֹלֵל בִּי כְּשֶׁאַתָּה בְצוּרַת נַעֲרָה? וְאוּלָם קַח לְךָ מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לְךָ”, וְהִכָּהוּ בְּכִכָּר שֶׁל עוֹפֶרֶת, וְהֶחֱטִיא אֶת מַטְּרָתוֹ וְנָפְלָה עַל אַחֵר. קָמוּ עָלָיו בְּנֵי־אָדָם וְאָמְרוּ: “מִסּוֹחֲרֵי הַשּׁוּק אַתָּה אוֹ מִתְחָרֶה בְמַכּוֹת? וְאִם סוֹחֵר מִן הַשּׁוּק אַתָה, הוֹרֵד אֶת הַכִּיס וְהַנַּח לִבְנֵי אָדָם מֵרָעָתֶךָ”. אָמַר לָהֶם: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, עַל רֹאשִׁי, עוֹשֶׂה אֲנִי כֵן” וְאוּלָם עַלִי הָלַךְ אֶל הָאוּלָם. אָמַר לוֹ שֻׁמָאן: “מֶה עָשִׂיתָ?” סִפֵּר לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. פָּשַׁט אֶת לְבוּשׁ הַנָּשִׁים וְאָמַר: “שֻׁמָאן, הָבֵא לִי בִגְדֵּי סַיָּס”. הֵבִיא אוֹתָם לוֹ. נָטַל אוֹתָם וּלְבָשָׁם. נָטַל צַלַּחַת וַחֲמִשָּׁה אֲדַרְכְּמוֹנִים וְהָלַךְ אֶל זֻרַיְק מוֹכֵר־הַדָּגִים. אָמַר לוֹ: “מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” הֶרְאָה לוֹ אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים שֶׁבְּיָדוֹ. בִּקֵּשׁ זֻרַיְק לָתֵת לוֹ מִן הַדָּגִים שֶׁעַל הַטַּבְלָא. אָמַר לוֹ: “אֲנִי אֵינִי נוֹטֵל אֶלָּא דָּגִים חַמִּים”. שָׂם אֶת הַדָּגִים בַּמַּחֲבַת וּבִקֵּשׁ לְטַגְּנָם. כָּבְתָה הָאֵשׁ. נִכְנַס לְהַצִּיתָהּ. הוֹשִׁיט עַלִי אַלְמִצְרִי אֶת יָדוֹ לָקַחַת אֶת הַכִּיס, וְהִגִּיעַ לְקָצֵהוּ צָלְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים וְהַטַּבָּעוֹת וְהַזּוּגִים. אָמַר לוֹ זֻרַיְק: “לֹא הִתְעֲתָה אוֹתִי תַחְבּוּלָתְךָ וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאתָ בְּצוּרַת סַיָּס, שֶׁכֵּן הִכַּרְתִּיךָ בִּתְפִיסַת יָדְךָ בַמָּמוֹן וּבַצַּלַּחַת.”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה־עָשָר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעַלִי הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לִתְפֹּס בַּכִּיס. צָלְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים וְהַזּוּגִים וְהַטַּבָּעוֹת, וְשֶׁזֻּרַיקְ אָמַר לוֹ: “לֹא הִתְעֲתָה אוֹתִי תַחְבּוּלָתְךָ וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאתָ בְּצוּרַת סַיָּס, שֶׁכֵּן הִכַּרְתִּיךָ בִּתְפִיסַת יָדְךָ בַּמָּמוֹן וּבַצַּלַּחַת.” הִכָּהוּ בְכִכַּר הַעוֹפֶרֶת וְנָסוֹג מִפָּנָיו עַלִי אַלְמִצְרִי, וְלֹא יָרְדָה כִכַּר הַעוֹפֶרֶת אֶלָּא בְתוֹךְ הַמַּחֲבָת שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה בָּשָׂר חַם וְנִשִׁבְּרָה וְנִתַּךְ הַמָּרָק שֶׁלָּהּ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל הַקָּאצִ’י כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ. נָזַל הַכֹּל עַל חֲזֵה הַקָּאצִ’י עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְבוּשָׁיו. אָמַר הַקָּאצִ’י: “הוֹי מְבוּשַׁי, מַה מְּכֹעָר אַתָּה אֻמְלָל. מִי הוּא שֶׁעָשָׂה בִי מַעֲשֶׂה זֶה?” אָמְרוּ לוֹ הָאֲנָשִׁים: “אֲדוֹנֵנוּ, יֶלֶד קָטָן הִשְׁלִיךְ אֶבֶן וְנַפְלָה בַמַּחֲבָת. מַה שֶׁהֵסִיר אֱלֹהִים מִן הָרָעָה רַב מִזֶּה”. פָּנוּ כֹה וָכֹה וּמָצְאוּ אֶת כִּכַּר הָעוֹפֶרֶת וְאֶת זֶה שֶׁהִשְׁלִיכָהּ שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא זֻרַיְק מוֹכֵר הַדָּגִים. קָמוּ עָלָיו וְאָמְרוּ: “אֵין אֱלֹהִים מַתִּיר אֶת זֶה, זֻרַיְק. טוֹב לְךָ יוֹתֵר לְהוֹרִיד אֶת הַכִּיס”. אָמַר לָהֶם: “אֲנִי מוֹרִיד אוֹתוֹ אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי אַלְמִצְרִי, הִנֵּה הָלַךְ אֶל הָאוּלָם וְנִכְנַס אֶל הָאֲנָשִׁים. אָמְרוּ לוֹ: “הֵיכָן הַכִּיס?” סִפֵּר לָהֶם כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: “אַתָּה כְבָר אִבַּדְתָּ כִּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים מִזְּרִיזוּתוֹ וַחֲרִיפוּתוֹ”.

פָּשַׁט מַה שֶּׁעָלָיו וְלָבַשׁ חֲלִיפַת בְּגָדִים שֶׁל סוֹחֵר וְיָצָא וְרָאָה מְלַחֵש עַל נְחָשִׁים, וְעִמּוֹ יַלְקוּט וּבוֹ שְׁנֵי נְחָשִׁים וְתַרְמִיל וּבוֹ כֵלָיו. אָמַר לוֹ: “מְלַחֵשׁ, רְצוֹנִי שֶׁתַּרְאֶה אוּמָנוּתְךָ לִילָדַי, וְאֶגְמֹל לְךָ טוֹב”. הֵבִיא אוֹתוֹ אֶל הָאוּלָם וְהֶאֱכִיל אוֹתוֹ וְהִדְהִימָהוּ בְבַנַג וְלָבַש אֶת בְּגָדָיו וְהָלַךְ אֶל זֻרַיְק מוֹכֵר הַדָּגִים וְקָרַב אֵלָיו וְחִלֵּל בַּחֲלִיל¹². אָמַר לוֹ זֻרַיְק: “אֱלֹהִים יְפַרְנֶסְךָ”. וְהְנֵּה הוֹצִיא אֶת שְׁנֵי הַנְּחָשִׁים וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָם לְפָנָיו. וְהָיָה זֻרַיְק מְפַחֵד מִפְּנֵי נְחָשִׁים, וּבָרַח מֵהֶם אֶל תּוֹך הַחֲנוּת. נָטַל אֶת שְׁנֵי הַנְּחָשִׁים וְשָׂם אוֹתָם בַּיַּלְקוּט וְשָׁלַח יָד אֶל הַכִּיס, וְתָפַס בְּקָצֵהוּ. צִלְצְלוּ הַטַּבָּעוֹת וְהַמְּצִלּוֹת וְהַפַּעֲמוֹנִים. אָמַר לוֹ: “לֹא חָדַלְתָּ מֵהִסְתּוֹלֵל בִּי עַד שֶׁעָשִׂיתָ עַצְמְךָ מְלָחֵש עַל נְחָשִׁים?” וְהֵטִיל עָלָיו כִּכָּר שֶׁל עוֹפֶרֶת. וְהִנֵּה פָרָשׁ עוֹבֵר בְּדַרְכּוֹ וְהַסַּיָּס אַחֲרָיו. נָפְלָה הַכִּכָּר עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַסַּיָּס וּשְׁטָחוֹ לָאָרֶץ. אָמַר הַפָּרָשׁ: “מִי הוּא זֶה?” אָמְרוּ לוֹ הָאֲנָשִׁים: “אֶבֶן הִיא שֶׁנָּפְלָה מֵעַל הַתִּקְרָה”. הָלַךְ לוֹ הַפָּרָשׁ, וּפָנוּ הַאֲנָשִׁים כֹּה וָכֹה וְרָאוּ אֶת כִּכַּר הַעוֹפֶרֶת. קָמוּ עַל זֻרַיְק וְאָמְרוּ לוֹ: “הוֹרֵד אֶת הַכִּיס”. אָמַר לָהֶם: “אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אֲנִי מוֹרִידוֹ הַלַּיְלָה”. ולֹא פָסַק עַלִי מְהִתְעַלֵּל בְּזֻרַיְק עַד שֶׁזָּמַם לוֹ שֶׁבַע מְזִמּוֹת וְלֹא לָקַח אֶת הַכִּיס. הֶחֱזִיר אֶת בִּגְדֵּי הַמְּלַחֵשׁ וְכֵלָיו לוֹ וְגָמַל לוֹ טוֹבָה. חָזַר אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל זֻרַיְק, וְשָׁמַע אוֹתוֹ אוֹמֵר: “הֲרֵי אִם אֲנִי מֵלִין אֶת הַכִּיס בַּחֲנוּת הוּא נוֹקֵב חוֹר וְנוֹטְלוֹ. וְאוּלָם נוֹטְלוֹ אֲנִי עִמִּי לַבַּיִת”. קָם וּפִנָּה אֶת הֶחָנוּת וְהוֹרִיד אֶת הַכִּיס וְשָׂם אוֹתוֹ בְּחֵיקוֹ. הָלַךְ עַלִי בְעִקְּבוֹתָיו עַד שֶׁקָּרַב לְבֵיתוֹ. רָאָה זֻרַיְק אֶת שְׁכֵנוֹ שֶׁשִּׂמְחַת חֲתוּנָה אֶצְלוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “הוֹלֵךְ אֲנִי הַבַּיְתָה וְנוֹתֵן אֶת הַכִּיס לְאִשְׁתִּי וְלוֹבֵשׁ אֶת בְּגָדַי וְחוֹזֵר אֶל הַשִּׂמְחָה”. הָלַךְ וְעַלִי הוֹלֵךְ בְּעִקְּבוֹתָיו. וְהָיָה זֻרַיְק נָשׂוּא לְנַעֲרָה שְׁחוֹרָה מִן הַשְּׁפָחוֹת הַמְּשֻחְרָרוֹת שֶׁל הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר. וְחוֹנֵן מִמֶּנָּה בֵן, וְקָרָא אֶת שְׁמוֹ עַבְּדַ אללָּהּ. וְהָיָה מַבְטִיחוֹ שֶׁיָּחֹג אֶת חַג בְּרִית־הַמִּלָּה שֶׁלּוֹ בְּכִיס זֶה וְיַשִּׂיא אוֹתוֹ וְיוֹצִיא אוֹתוֹ עָלָיו בַּחֲתוּנָתוֹ. נִכְנַס זֻרַיְק אֶל אִשְׁתּוֹ וּפָנָיו זוֹעֲפִים. אָמְרָה לוֹ: “מַה סִּבַּת זַעַפְךָ?” אָמַר לָהּ: “אֱלֹהֵינוּ יִסְּרַנִּי בְּבֶן־בְּלִיַּעַל שֶׁהִתְעַלֵּל בִּי שִׁבְעָה תַעֲלוּלִים כְּדֵי לִטּוֹל אֶת הַכִּיס, וְלֹא עָלָה בְיָדוֹ לְקַחְתּוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “תְנֵהוּ הֵנָּה שֶׁאֶאֱצֹר אוֹתוֹ לְשִׂמְחַת־חֲתוּנָתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד”. נְתָנוֹ לָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי אַלְמִצְרִי, הִנֵּה הִתְחַבֵּא בְתוֹךְ חֶדֶר, וְהָיָה שׁוֹמֵעַ וְרוֹאֶה. קָם זֻרַיְק וְהֵסִיר מַה שֶּׁעָלָיו וְלָבַש חֲלִיפַת בְּגָדָיו וְאָמַר לָהּ: “שִׁמְרִי אֶת הַכִּיס, אֵם עַבְּדַ אללָּהּ, שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לְשִׂמְחַת־הַחֲתוּנָה”. אָמְרָה לוֹ: “תִישַׁן שָׁעָה אַחַת”, וְיָשֵׁן. קָם עַלִי וְהָלַךְ עַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו וְנָטַל אֶת הַכִּיס וְהָלַךְ אֶל בֵּית־הַשִּׂמְחָה וְעָמַד מִסְתַּכֵּל. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְזֻרַיְק, הִנֵּה רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁאֶת הַכִּיס לָקַח עוֹף.

הֵקִיץ נִפְחָד וְאָמַר לְאֵם עַּבְּדַ אללָּהּ: “קוּמִי רְאִי אֶת הַכִּיס”. קָמָה לִרְאוֹתֹו וְלֹא מָצְאָה אוֹתוֹ. טָפְחָה עַל פָּנֶיהָ וְאָמְרָה: “אוֹי לְמַזָּלֵךְ הַשָּחוֹר, אֵם עַבְּדַ אללָּהּ, נְטָלוֹ בֶּן־הַבְּלִיַּעַל”. אָמַר זֻרַיְק: “לֹא נְטָלוֹ אֶלָּא בֶּן־הַבְּלִיַּעַל עַלִי, וְלֹא שׁוּם אָדָם זוּלָתוֹ לָקַח אֶת הַכִּיס. וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְבִיאוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “אִם אֵין אַתָּה מְבִיאוֹ, אֲנִי נוֹעֶלֶת הַדֶּלֶת בְּפָנֶיךָ וְעוֹזֵבת אוֹתְךָ לָלוּן בַּרְחוֹב”. הָלַךְ אֶל שִׂמְחַת־הַחֲתוּנָה וְרָאָה אֶת עַלִי הַזָּרִיז מִסְתַּכֵּל. אָמַר: “זֶהוּ שֶׁנָּטַל אֶת הַכִּיס. וְאוּלָם הֲרֵי הוּא גָר בְּאוּלָמוֹ שֶׁל אַחְמָד אַלדַּנָף”. הִקְדִּים אוֹתוֹ זֻרַיְק וְהָלַךְ אֶל הָאוּלָם וְעָלָה עַל גַּבּוֹ מֵאֲחוֹרָיו וְיָרַד לְתוֹכוֹ וְרָאָה אוֹתָם יְשֵׁנִים. וְהִנֵּה עַלִי בָא. דָּפַק עַל הַדֶּלֶת. אָמַר זֻרַיְק: “מִי בַדֶּלֶת?” אָמַר לוֹ: “עַלִי אַלְמִצְרִי”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם הֵבֵאתָ אֶת הַכִּיס?” דָּמָה בְּלִבּוֹ שֶׁשֻּׁמָאן הוּא, וְאָמַר לוֹ: “הֵבֵאתִיו, פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת”. אָמַר לוֹ: “לֹא יִתָּכֵן שֶׁאֶפְתַּח לְךָ עַד שֶׁאֶרְאֶנּוּ, שֶׁכֵּן הִתְעָרַבְתִּי עִם מְפַקֶּדְךָ”. אָמַר לוֹ: “הוֹשֵׁט יָדְךָ” הוֹשִׁיט יָדוֹ דֶּרֶךְ הַחוֹר שֶׁלְּיַד צִיר הַדֶּלֶת¹³ וְנָתַן לוֹ אֶת הַכִּיס. נְטָלוֹ זֻרַיְק וְעָלָה בְדֶרֶךְ הַמָּקוֹם שֶׁיָּרַד בּוֹ וְהָלַךְ אֶל שִׂמְחַת־הַחֲתוּנָה. וְאוּלָם עַלִי לֹא פָּסַק מֵעֲמֹד עַל הַדֶּלֶת וְלֹא פָתַח לוֹ אָדָם. דָּפַק עַל הַדֶּלֶת דְּפִיקָה מְזַעֲזַעַת, וְהִתְנָעֲרוּ הָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ: “דְּפִיקַת עַלִי אַלְמִצְרִי הִיא”. פָּתַח לוֹ מְנֵהֵל־הַמֶּשֶׁק וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם הֵבֵאתָ אֶת הַכִּיס?” אָמַר לוֹ: “רַב לְךָ לְהִתְלוֹצֵץ, כְּלוּם לֹא נְתַתִּיו לְךָ דֶּרֶךְ הַחוֹר שֶׁלְּיַד צִיר הַדֶּלֶת כְּשֶׁאָמַרְתָּ לִי: “נִשְׁבָּע אֲנִי שֶׁאֵינִי פוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת עַד שֶׁאַתָּה מַרְאֶה לִי אֶת הַכִּיס?” אָמַר לוֹ: לֹא לְקַחְתִּיו, וְאוּלָם זֻרַיְק הוּא שֶׁנְּטָלוֹ מִמְּךָ”. אָמַר לוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מֵבִיא אוֹתוֹ”. יָצָא עַלִי אֶלְמִצְרִי וְשָׂם פָּנָיו אֶל שִׂמְחַת־הַחֲתוּנָה, וְשָׁמַע אֶת הַבַּדְחָן אוֹמֵר: “מַתָּנַת אַבּוּ עַבְּדַ־אללָּהּ. וּשְׂכָרְךָ יוּשַׁב לְךָ בְּשִׂמְחַת בִּנְךָ”. אָמַר עַלִי: “אָכֵן בַּר־מַזָּל אֲנִי”¹⁴ פָנָה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ שֶל זֻרַיְק, וְעָלָה מֵעַל גַּבֵּי אֲחוֹרֵי הַבַּיִת וְיָרַד לְתוֹכוֹ, וְרָאָה אֶת הָאִשָּׁה יְשֵׁנָה. הִדְהִים אוֹתָהּ בְּבַנַג וְלָבַש אֶת בְּגָדֶיהָ וְלָקַח אֶת הַיֶּלֶד בְּחֵיקוֹ וְהִסְתּוֹבֵב, מְחַפֵּש, וּמָצָא סַל וּבְתוֹכוֹ כְּעָכִים שֶׁשְּׁמָרָם זֻרַיְק בְּקַמְצָנוּתוֹ מִימוֹת הַחַג¹⁵. אַחַר־כָּךְ בָּא זֻרַיְק הַבַּיְתָה וְדָפַק עַל הַדֶּלֶת. עָנָה לוֹ עַלִי הֶחָרִיף וְהַזָּרִיז וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּאִשָּׁה, וְאָמַר: “מִי בַדֶּלֶת?” אָמַר: “אַבּוּ עַבְּדַ אללָּהּ”. אָמְרָה לוֹ: “נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹא אֶפְתַּח לְךָ אֶת הַדֶּלֶת עַד שֶׁאַתָּה מֵבִיא אֶת הַכִּיס”. אָמַר: “הֵבֵאתִי אוֹתוֹ”.

אָמְרָה לוֹ: “תֵּן אוֹתוֹ לִפְנֵי פְתִיחַת הַדֶּלֶת”. אָמַר: שַׁלְשְׁלִי אֶת הַסַּל וּטְלִי אוֹתוֹ בוֹ“. שִׁלְשֵׁל אֶת הַסַּל, וְשָׂם אוֹתוֹ בְּתוֹכוֹ. נָטַל אוֹתוֹ עַלִי הַזָּרִיז וְהִדְהִים אֶת הַיֶּלֶד בְּבַנַג וְעוֹרֵר אֶת הָאִשָּׁה, וְיָרַד מִן הַמָּקוֹם שֶׁעָלָה מִמֶּנּוּ וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל הָאוּלָם וְנִכְנַס אֶל הָאֲנָשִׁים וְהֶרְאָה לָהֶם אֶת הַכִּיס וְאֶת הַיֶּלֶד עִמּוֹ. הִלְּלוּ אוֹתוֹ. נָתַן לָהֶם אֶת הַכְּעָכִים וַאֲכָלוּם. אָמַר: “הוֹי שֻׁמָאן, הַיֶּלֶד הַזֶּה בְנוֹ הוּא. הַצְפֵּן אוֹתוֹ אֶצְלְךָ”. נְטָלוֹ וְהִצְפִּינוֹ. הֵבִיא גְדִי וְשָׁחַט אוֹתוֹ וְנָתַן אוֹתוֹ לְבֶן־מֶשֶׁק הַבַּיִת וּבִשְּׁלוֹ. עָטַף אוֹתוֹ בְּתַכְרִיכִים וְעָשָׂה אוֹתוֹ כְמֵת. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְזֻרַיְק, הִנֵּה לֹא פָסַק לָעֲמֹד בַּדֶּלֶת. אַחַר־כָּךְ דָּפַק בַּדֶּלֶת דְּפִיקָה מֲחֲרִידָה. אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: “כְּלוּם הֵבֵאתָ אֶת הַכִּיס?” אָמַר לָהּ: “כְּלוּם לֹא נְטַלְתוֹ בַּסַּל שֶׁהוֹרַדְתְּ?” אָמְרָה לוֹ: “אֲנִי לֹא הוֹרַדְתִּי סַל וְלֹא רָאִיתִי כִּיס וְלֹא לְקַחְתִיו”. אָמַר: “אָמְנָם בֶּן־הַבְּלִיַּעַל עַלִי הִקְדִימָנִי וּנְטָלוֹ”. הִסְתַּכֵּל בַּבַּיִת וּמָצָא אֶת הַכְּעָכִים חֲסֵרִים וְאֶת הַיֶּלֶד נִפְקָד”. אָמַר: “אוֹי הַיֶּלֶד”. הִכְּתָה הָאִשָּׁה עַל חָזָהּ וְאָמְרָה: “בּוֹא אֲנִי וְאַתָּה אֶל הַמִּשְׁנֶה. לֹא הָרַג אֶת בְּנִי אֶלָּא בֶן־הַבְּלִיַּעַל הַמְּעוֹלֵל בְּךָ תַּעֲלוּלִים, וְזֶהוּ בִגְלַלֶךָ”. אָמַר לָהּ: “אֲנִי אֶעֶרְבֶנוּ לָךְ”. נִכְנַס וְקָשַׁר מִטְפַּחַת לְצַוָּארוֹ וְהָלַךְ אֶל אוּלָמוֹ שֶׁל אַחְמָד אַלדַּנָף וְדָפַק בַּדֶּלֶת. פָּתַח לוֹ בֶּן־מֶשֶׁק הַבַּיִת, וְנִכְנַס אֶל הָאֲנָשִׁים. אָמַר לוֹ שֻׁמָאן: “מָה הֵבִיא אוֹתְךָ?” אָמַר לוֹ: “אַתֶּם הֱיוּ לְמֵלִיץ לִי לִפְנֵי עַלִי אַלְמִצְרִי שֶׁיִּתֵּן לִי אֶת בְּנִי, וַאֲנִי מְוַתֵּר לוֹ עַל הַכִּיס שֶׁל זָהָב”. אָמַר לוֹ שֻׁמָאן: “יְקַדֶּמְךָ אֱלֹהִים בְּשָׂכָר, עַלִי, מִשּׁוּם מַה לֹא הוֹדַעְתָּ לִי שֶׁבְּנוֹ הוּא?” אָמַר לוֹ זֻרַיְק: “מָה הוּא שֶׁקָּרָה לוֹ?” אָמַר לוֹ שֻׁמָאן: “הֶאֱכַלְנוּהוּ צִמּוּקִים וְנֶחֱנַק וּמֵת, וַהֲרֵי הוּא”. קָרָא זֻרַיְק: “אוֹי הַיֶּלֶד, מָה אַגִּיד לְאִמּוֹ?” קָם וְהִתִּיר אֶת הַתַּכְרִיכִים וּמְצָאוֹ גְדִי מְקֻלָּס. אָמַר לוֹ: “הֶחֱרַדְתָּ אוֹתִי, עַלִי”. נָתְנוּ לוֹ אֶת בְּנוֹ. אָמַר לוֹ אַחְמָד אַלדַּנָף: “אַתָּה הָיִיתָ תוֹלֶה אֶת הַכִּיס לְכָל זָרִיז וְחָרִיף שֶׁיִּקָּחֶנּוּ, וְאָמַרְתָּ שֶׁאִם בֶּן־חַיִל לוֹקְחוֹ, יִהְיֶה לוֹ. מֵעַתָּה יֵשׁ לְעַלִי אַלְמִצְרִי זְכוּת עָלָיו”. אָמַר לוֹ: “וַאֲנִי כְבָר נְתַתִּיו לוֹ”. אָמַר לוֹ עַלִי: “אַלְזֻרַיְק קַבֵּל אוֹתוֹ בְּגִין בַּת־אֲחוֹתְךָ זַיְנָבּ”. אָמַר לוֹ: “קִבַּלְתִּיו”. אָמַרְנוּ לוֹ: “אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ שֶׁתַּשִּׂיאֶנָה לְעַלִי אַלְמִצְרִי”. אָמַר לָהֶם: “אֵינִי שׁוֹלֵט עָלֶיהָ אֶלָּא בְטוֹבָה”. נָטַל אֶת בְּנוֹ וְנָטַל אֶת הַכִּיס. אָמַר לוֹ שֻׁמָאן: “כְּלוּם הִסְכַּמְתָּ לַנִּשּׂוּאִין שֶׁבִּקַּשְׁנוּ מִמְּךָ?” אָמַר לוֹ: “הִסְכַּמְתִּי, לְמִי שֶׁיּוּכַל לָתֵת מָהֳרָהּ”. אָמַר לוֹ: “וּמַה הוּא מָהֳרָהּ?” אָמַר לוֹ: “שְׁבוּעָה נִשְׁבְּעָה שֶׁאֵין הִיא נִשֵּׂאת אֶלָּא לְזֶה שֶׁיָּבִיא לָהּ אֶת חֲלִיפַת־בְּגָדֶיהָ שֶׁל קַמַר בַּת עַדְ’רָה הַיְּהוּדִי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה־עָשָר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁזֻּרַיְק אָמַר לְשֻׁמָאן: שְׁבוּעָה נִשְׁבְּעָה זַיְנָבּ. שֶׁאֵין הִיא נִשֵּׂאת אֶלָּא לְזֶה שֶׁיָּבִיא לָהּ אֶת חֲלִיפַת־בְּגָדֶיהָ שֶׁל קַמַר בַּת עַדְ’רָה הַיְּהוּדִי וְאֶת כִּתְרָהּ וַחֲגוֹרָתָהּ וְסַנְדְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר לָהּ". אָמַר עַלִי אַלְמִצְרִי: “אִם אֵינִי מֵבִיא אוֹתָם הַלַּיְלָה הַזֶּה לֹא תֵהֵא לִי כָל דְּרִישָׁה לְהַשִּׂיאָהּ לִי.” אָמְרוּ לוֹ: “הוֹי עַלִי, אַתָּה תָמוּת אִם תִּפְעָל תַּעֲלוּלֶיךָ עִמָּהּ”. אמר להם: “וּמַה הַסִּבָּה לְכָךְ?” אָמְרוּ לוֹ: "מִשּׁוּם שֶׁעַדְ’רָה הַיְּהוּדִי מְכַשֵּׁף וּבַעַל מְזִמָּה הוּא. הַשֵּׁדִים עוֹמְדִים לְשֵׁרוּתוֹ, וְלוֹ אַרְמוֹן מִחוּץ לָעִיר.

קִירוֹתָיו לְבֵנָה שֶׁל זָהָב וּלְבֵנָה שֶׁל כֶּסֶף לְסֵרוּגִין. וְאַרְמוֹן זֶה נִרְאֶה לִבְנֵי־אָדָם כָּל זְמַן שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בּוֹ. וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא מִתּוֹכוֹ יִסָּתֵר מִן הַעֵינַיִם. וְחוֹנַן בַּת, קַמַר שְׁמָהּ. וְהֵבִיא לָהּ חֲפָצִים אֵלֶּה מִתּוֹךְ אוֹצָר גָּנוּז. וְהוּא מַנִּיחַ אֶת הַבֶּגֶד בְּתוֹךְ טַס וּפוֹתֵחַ אֶת חַלּוֹנוֹת הָאַרְמוֹן וּמַכְרִיז: ‘הֵיכָן זְרִיזֵי וּפִקְחֵי מִצְרַיִם, וְנַעֲרֵי עִרָאק וְמוּמְחֵי פָרַס? כָּל מִי שֶׁנּוֹטֵל אֶת הַבֶּגֶד יִהְיֶה לוֹ’. הִשְׁתַּדְּלוּ בְּתַעֲלוּלֵיהֶם כָּל הַזְּרִיזִים וְלֹא עָלָה בְּיָדָם, וְשִׁנָּה צוּרָתָם לְצוּרַת קוֹפִים וַחֲמוֹרִים". אָמַר עַלִי: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתוֹ, וְיוּסַר הַצָּעִיף מֵעַל פְּנֵי זַיְנָבּ בַּת דְּלִילָה הַמְּתֻחְבֶּלֶת כְּשֶׁהִיא לוֹבֶשֶׁת אוֹתוֹ בְיוֹם חֲתוּנָתָהּ”. פָּנָה עַלִי אַלְמִצְרִי אֶל חֲנוּת הַיְּהוּדִי וְרָאָה אוֹתוֹ חֲסַר נִמּוּס וְגַס, וּמֹאזְנַיִם אֶצְלוֹ וּמִשְׁקָלוֹת וְזָהָב וָכֶסֶף וּמְגֵרוֹת שֶׁל כֶּסֶף מְזֻמָּן. וְרָאָה אֶצְלוֹ פִרְדָּה. קָם הַיְּהוּדִי וְנָעַל אֶת הֶחָנוּת וְשָׂם אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֶּסֶף בִּשְׁנֵי כִּיסִים וְשָׂם אוֹתָם בְּשַׂקִּים וְטָעַן אוֹתָם עַל גַּבֵּי הַפִּרְדָּה וְרָכַב וְנָסַע עַד שֶׁיָּצָא אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְעַלִי אַלְמִצְרִי אַחֲרָיו, כְּשֶׁאֵין הוּא מַרְגִּישׁ בּוֹ. הֶעֱלָה הַיְּהוּדִי עָפָר מִתּוֹךְ כִּיס שֶׁבְּצַלַּחְתּוֹ וְלָחַש עָלָיו וְזָרַהוּ לָרוּחַ. רָאָה בֶן־הַחַיִל עַלִי אַרְמוֹן שֶׁאֵין מָשְׁלוֹ.

עָלְתָה הַפִּרְדָּה עִם הַיְּהוּדִי בְּמַדְרֵגוֹת, וְהִנֵּה הַפִּרְדָּה שֵׁד שֶׁלְּקָחוֹ הַיְּהוּדִי לִמְשָׁרֵת לוֹ. הוֹרִיד אֶת הַשַּׂקַּיִם מֵעַל גַּבֵּי הַפִּרְדָּה, וְהָלְכָה הַפִּרְדָּה וְנֶעֶלְמָה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַיְהוּדִי, הִנֵּה יָשַׁב בְּתוֹךְ הָאַרְמוֹן, וְעַלִי רוֹאֶה אֶת אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה. הֵבִיא הַיְּהוּדִי קָנֶה שֶׁל זָהָב וְתָלָה בֹו טַס שֶׁל זָהָב בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת שֶׁל זָהָב וְהִנִּיחַ אֶת הַבֶּגֶד בַּטַּס. וְרָאָה אוֹתוֹ עַלִי מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת.

הִכְרִיז הַיְּהוּדִי: “הֵיכָן זְרִיזֵי וַחֲרִיפֵי מִצְרַיִם וְנַעֲרֵי עִרָאק וּמֻמְחֵי פָרַס? מִי שֶׁנּוֹטֵל בֶּגֶד זֶה בִזְרִיזוּתוֹ, לוֹ יִהְיֶה”. אַחַר־כָּךְ לָחַש לְחָשָׁיו. וְנֶעֱרַךְ לְפָנָיו שֻׁלְחַן־אֹכֶל וְאָכַל. הֵסִיר הַשֻּלְחָן אֶת עַצְמוֹ מִלְפָנָיו וְלָחַש פַּעַם שְׁנִיָּה וְנֶעֱרַך לְפָנָיו שֻׁלְחַן־יַיִן וְשָׁתָה. אָמַר עַלִי: “לֹא תֵדַע דֶּרֶךְ לִטֹּל בֶּגֶד זֶה, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא שִׁכּוֹר”. בָּא עַלִי מֵאֲחוֹרָיו וְשָׁלַף חֶרֶב שֶׁל פְּלָדָה בְיָדוֹ. פָּנָה הַיְּהוּדִי כֹה וָכֹה וְלָחַש וְאָמַר לַיָּד: “עִצְרִי אֶת הַחֶרֶב”. עָמְדָה יָדוֹ עִם הַחֶרֶב בָּאֲוִּיר, שָׁלַח אֶת יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית וְנֶעֶצְרָה בָאֲוִּיר, וְכָזֹאת רַגְלוֹ הַיְמָנִית. וְנַעֲשָׂה עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת. הֵסִיר הַיְּהוּדִי מֵעָלָיו אֶת הַכְּשָׁפִים, וְחָזַר עַלִי אַלְמִצְרִי כְּמוֹת שֶׁהָיָה בָּרִאשׁוֹנָה. נִחֵש הַיְּהוּדִי בְּצַלַּחַת שֶׁל חוֹל, וְעָלָה לוֹ שְׁמוֹ: עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי. פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “גֵּשׁ הֵנָּה, מִי אַתָּה? וּמַה עִנְיָנְךָ?” אָמַר לוֹ: “עַלִי אַלְמִצְרִי אֲנִי, נַעֲרוֹ שֶׁל אַחְמָד אַלדַּנָף. וּכְבָר בִּקַּשְׁתִּי לָשֵׂאת לִי לְאִשָּׁה אֶת זַיְנָבּ בַּת דְּלִילָה הַמְּתֻחְבֶּלֶת. וְהִתְנוּ עִמִּי תְנַאי שֶׁמָּהֳרָהּ יְהֵא בֶגֶד בִּתְּךָ, וַהֲרֵי אַתָּה נוֹתְנוֹ לִי אִם חָפֵץ אַתָּה בְשָׁלוֹם, וְתֵצֵא בְשָׁלוֹם”. אָמַר לוֹ: “לְאַחֲרֵי מוֹתְךָ. שֶׁכֵּן אֲנָשִׁים רַבִּים זָמְמוּ מְזִמּוֹת, וְלֹא יָכְלוּ לְקַחְתּוֹ מִמֶּנִּי. וְאִם אַתָּה מְקַבֵּל אֶת עֲצָתִי הַטּוֹבָה, תֵּצֵא בְשָׁלוֹם בְּנַפְשֶׁךָ, מִשּׁוּם שֶׁהֵם לֹא בִקְּשׁוּ מִמְּךָ חֲלִיפַת־בְּגָדִים זוֹ אֶלָּא כְדֵי לְהַשְׁמִידְךָ. וְאִלּוּלֵא שֶׁרָאִיתִי מַזָּלְךָ גּוֹבֵר עַל מַזָּלִי הָיִיתִי מַתִּיז רָאשְׁךָ”. שָׂמַח עַלִי עַל זֶה שֶׁרָאָה הַיְּהוּדִי אֶת מַזָּלוֹ גוֹבֵר עַל מַזָּלוֹ, וְאָמַר לוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹטֵל אֶת הַבֶּגֶד, וְתֵצֵא בְשָׁלוֹם”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם רְצוֹנְךָ הוּא זֶה וְאֵין מוֹצָא מִמֶּנּוּ?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. נָטַל הַיְּהוּדִי טַס וּמִלְּאוֹ מַיִם וְלָחַש עָלָיו, וְאָמַר: “צֵא מִן הַמַּרְאֶה שֶׁל בְּנֵי־אָדָם אֶל מַרְאֶה חֲמוֹר”.

וְזָלַף עָלָיו מֵהֶם, וְנַעֲשָׂה חֲמוֹר עִם פַּרְסוֹת וְאָזְנַיִם אֲרֻכּוֹת. וְהָיָה נוֹעֵר כַּחֲמוֹרִים. עָג מִסָּבִיב לוֹ עוּגָה וְנֶעֱשְׂתָה חוֹמָה עָלָיו. הָיָה הַיְּהוּדִי שׁוֹתֶה לְשָׁכְרָה עַד הַבֹּקֶר וְאָמַר: “רוֹכֵב אֲנִי עָלֶיךָ וְנוֹתֵן לַפִּרְדָּה לָפוּשׁ”. שָׂם אֶת הַבֶּגֶד וְאֶת הַטַּס וְאֶת הַקָּנֶה וְאֶת הַשַּׁרְשְׁרָאוֹת בְּתוֹךְ שַׂקַיִם, וְעָלָה וְלָחַש עָלָיו, וְטָעַן אֶת הַשַּׂקַיִם עַל גַּבּוֹ וְרָכַב עָלָיו וְנֶעֱלַם הָאַרְמוֹן מִן הַעֵינַיִם. נָסַע רוֹכֵב עָלָיו עַד שֶׁיָּרַד לְיַד חֲנוּתוֹ, וְהֵרִיק אֶת כִּיס הַזָּהָב וְאֶת כִּיס הַכֶּסֶף בְּתוֹךְ הַמְּגֵרָה שֶׂלְּפָנָיו. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי, הִנֵּה נִשְׁאַר קָשׁוּר בְּצוּרַת חֲמוֹר, וְאוּלָם שׁוֹמֵעַ הָיָה וּמֵבִין, אַךְ לֹא יָכֹל לְדַבֵּר. וְהִנֵּה אִישׁ בֶּן־סוֹחֵר, שֶׁהַזְּמָן קִפַּח אוֹתוֹ וְלֹא מָצָא לוֹ אוּמָנוּת קַלָּה אֶלָּא לָשֵׂאת־מַיִם. נָטַל אֶת אֶצְעָדוֹת אִשְׁתּוֹ וּבָא אֶל הַיְּהוּדִי וְאָמַר לוֹ: “תֵּן לִי מְחִיר אֶצְעָדוֹת אֵלֶּה שֶׁאֶקְנֶה לִי בוֹ חֲמוֹר”. אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי: “מָה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לָשֵׂאת עָלָיו?” אָמַר לוֹ: "מוֹרִי, אֲמַלֵּא עָלָיו מַיִם מִן הַנָּהָר וְאֶתְפַּרְנֵס בִּמְחִירָם. אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי: “קַח מִמֶּנִּי חֲמוֹר זֶה”. מָכַר לוֹ אֶת הָאֶצְעָדוֹת וְלָקַח בִּמְחִירָן אֶת הַחֲמוֹר, וְנָתַן לוֹ הַיְּהוּדִי אֶת הָעֹדֶף, וְהָלַךְ לוֹ עִם עַלִי אַלְמִצְרִי, כְּשֶׁהוּא מְכֻשָּׁף, אֶל בֵּיתוֹ. אָמַר עַלִי בְּלִבּוֹ: “כְּשֶׁיָּשִׂים עָלֶיךָ הַחַמָּר אֶת קוֹרוֹת הָעֵץ וְאֶת הַנֹּאד וְיוֹלִיךְ אוֹתְךָ עֶשֶׂר פְּעָמִים, הוּא הוֹרֵס אֶת בְּרִיאוּתְךָ וְאַתָּה מֵת”. נִגְּשָׁה אֵשֶׁת נוֹשֵׂא הַמַּיִם לָשִׁים לְפָנָיו מִסְפּוֹאוֹ, וְהִנֵּה הִכָּה אוֹתָהּ בְגֻלְגָּלְתָּהּ וְהִתְהַפְּכָה עַל גַּבָּהּ, קָפַץ עָלֶיהָ וְנִדְחַק בְּפִיו אֶל רֹאשָׁהּ, וְהִבְלִיט מַה שֶּׁהִשְׁאִיר לוֹ אָבִיו בִּירֻשָּׁה מֵאִתּוֹ. צָעֲקָה וְחָשׁוּ לְעֶזְרָתָהּ הַשְּׁכֵנִים וְהִכּוּהוּ וְהָדְפוּ אוֹתוֹ מֵעָלֶיהָ. וְהִנֵּה בַעֲלָה שֶׁבִּקֵּשׁ לִהְיוֹת לְנוֹשֵׁא־מַיִם, בָּא הַבַּיְתָה אָמַר לָהּ: “מַה קָּרָה?” אָמְרָה לוֹ: “שָׂטָן הוּא זֶה בְצוּרַת חֲמוֹר, הִכָּה אוֹתִי. וְאִלּוּלֵא הַשְׁכֵנִים שֶׁהֲדָפוּהוּ מֵעָלַי הָיָה עוֹשֶׂה בִי רָעָה”¹⁶. לָקַח אוֹתוֹ וְהָלַךְ אֶל הַיְּהוּדִי. אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי: “מִשּׁוּם מָה אַתָּה מַחֲזִירוֹ?” אָמַר לוֹ: “עָשָׂה עִם אִשְׁתִּי רָעָה מְגֻנָּה”. נָתַן לוֹ מָמוֹנוֹ וְהָלַךְ לוֹ. וְאוּלָם הַיְּהוּדִי פָנָה אֶל עַלִי וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם בִּקַּשְׁתָּ מִפְלָט בְּתַחְבּוּלָה מְגֻנָּה, כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיר אוֹתְךָ אֵלַי?”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וּשִׁבְעָה־עָשָׂר, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁכְּשֶׁהֶחֱזִיר נוֹשֵׂא־הַמַּיִם אֶת הַחֲמוֹר לַיְּהוּדִי, הֶחֱזִיר לוֹ מָמוֹנוֹ וְאָמַר לְעַלִי אַלְמִצְרִי: “כְּלוּם בִּקַּשְׁתָּ מִפְלָט בְּתַחְבּוּלָה מְגֻנָּה, כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיר אוֹתְךָ אֵלַי? וְאוּלָם אִם מְרֻצֶּה אַתָּה לִהְיוֹת חֲמוֹר אֲנִי עוֹזֵב אוֹתְךָ לִהְיוֹת לְרָאֲוָה לִקְטַנִּים וְלִגְדוֹלִים”. נָטַל אֶת הַחֲמוֹר וְרָכַב עָלָיו וְנָסַע אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְהוֹצִיא אֵפֶר וְלָחַשׁ עָלָיו וְזָרָה אוֹתוֹ לָרוּחַ וְהִנֵּה נִרְאָה הָאַרְמוֹן. נִכְנַס לָאַרְמוֹן וְהוֹרִיד אֶת הַשַׂקַּיִם מֵעַל גַּבֵּי הַחֲמוֹר וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַכִּיסִים, וְהוֹצִיא אֶת הַקָּנֶה וְתָלָה בוֹ אֶת הַטַּס שֶׁהַבֶּגֶד בּוֹ, וְהִכְרִיז כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה מַכְרִיז כָּל יוֹם: “הֵיכָן הַבַּחוּרִים מִכָּל קַצְוֵי אֶרֶץ. מִי יוּכַל לָקַחַת אֶת הַבֶּגֶד?”, וְלָחַשׁ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְנֶעֱרַךְ לְפָנָיו שֻׁלְחָן וְאָכַל. לָחַשׁ וְהוּבָא לוֹ יַיִן וְשָׁכַר. הוֹצִיא אֲגַן שֶׁמַּיִם בְּתוֹכוֹ וְלָחַשׁ עֲלֵיהֶם וְהִזְלִיף מֵהֶם עַל הַחֲמוֹר וְאָמַר לוֹ: “הֵהָפֵךְ מִצּוּרָה זוֹ לְצוּרָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה” וְחָזַר לִהְיוֹת בֶּן־אָדָם כְּמוֹ שֶׁהָיָה בָרִאשׁוֹנָה. אָמַר לוֹ: “עַלִי, קַבֵּל אֶת עֲצָתִי הַטּוֹבָה, וְרַב לְךָ מֵרָעָתִי, וְאֵין צֹרֶךְ לְךָ לָשֵׂאת אֶת זַיְנָבּ וְלִטֹּל אֶת בֶּגֶד בִּתִּי, שֶׁלֹּא קַל יִהְיֶה לְךָ הַדָּבָר. וְלַעֲזֹב אֶת הַשְׁאִיפָה לְבֶצַע רָאוּי יוֹתֵר לְךָ, שֶׁאִם לֹא כֵן אֲנִי עוֹשֶׂה לְךָ כְּשָׁפִים וּמְהַפֵּךְ אוֹתְךָ לְדֹב אוֹ לְקוֹף, אוֹ שֶׁאֲנִי מַשְׁלִיט בְּךָ שֵׁד שֶׁמַּשְׁלִיךְ אוֹתְךָ מֵעֵבֶר לְהַר קָאף”. אָמַר לוֹ: “עַדְ’רָה, אֲנִי קִבַּלִתִּי עַל עַצְמִי לִטֹּל אֶת הַבֶּגֶד. וְאֵין מָנוֹס מִלְּקַחְתּוֹ, וְהִתְאַסְלֵם, שֶׁאִם לָאו אֲנִי הוֹרֶגְךָ”. אָמַר לוֹ: “עַלִי, דוֹמֶה אַתָּה לָאֱגוֹז, שֶׁאִם אֵין שׁוֹבְרִים אוֹתוֹ אֵין אוֹכְלִים אוֹתוֹ”. נָטַל סֵפֶל שֶׁמַּיִם בְּתוֹכוֹ וְלָחַשׁ עָלָיו וְהִזְלִיף מֵהֶם עָלָיו וְאָמַר לוֹ: “הֱיֵה בְּצוּרַת דֹּב”. מִיָּד נֶהְפַּךְ לְדֹב. שָׂם אֶת הַסּוגַר בְּצַוָּארוֹ וְקָשַר אֶת פִּיו, וְתָקַע לוֹ יָתֵד שֶׁל בַּרְזֶל וּקְשָׁרוֹ אֵלָיו. הָיָה אוֹכֵל וּמַשְׁלִיךְ לוֹ מִקְצָת מִן הַלְּגִימָה וְיוֹצֵק עָלָיו שְׁאֵרִית הַכּוֹס. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָם הַיְּהוּדִי וְהֵסִיר אֶת הַטַּס וְאֶת הַבֶּגֶד וְלָחַש עַל הַדֹּב וְהָלָךְ אַחֲרָיו לַחֲנוּתוֹ. יָשַׁב בַּחֲנוּת וְהֵרִיק אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֶּסֶף לְתוֹךְ הַמְּגֵרָה. וְקָשַר אֶת הַשַּׁרְשֶרֶת שֶׁבְּצַוַּאר הַדֹּב לַחֲנוּת. הָיָה עַלִי שׁוֹמֵעַ וּמֵבִין אַךְ לֹא יָכֹל לְדַבֵּר. וְהִנֵּה קָרֵב אָדָם וּבָא אֶל הַיְּהוּדִי בַּחֲנוּתוֹ, וְאָמַר לוֹ: “מוֹרִי, כְּלוּם אַתָּה מוֹכֵר לִי דֹב זֶה? שֶׁכֵּן יֵש לִי אִשָּׁה, וְהִיא בַת דּוֹדִי, וְצִוּוּ עָלֶיהָ לֶאֱכֹל בְּשַׂר דֹּב וְלִמְשֹׁחַ עַצְמָהּ בְחֶלְבּוֹ”. שָׂמַח הַיְּהוּדִי וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “מוֹכֵר אֲנִי אוֹתוֹ לוֹ וְיִשְׁחָטֶנוּ וְיָנַח לִי מִמֶּנּוּ”. אָמַר עַלִי בְלִבּוֹ: “חֵי־אֱלֹהִים, זֶה רוֹצֶה לְשָחֲטֵנִי, וְאוּלָם הַהַצָּלָה עִם אֱלֹהִים הִיא”. אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי: “מַתָּנָה הוּא לְךָ מֵאִתִּי”. נְטָלוֹ הָאִישׁ וְהוֹלִיכוֹ לַקַּצָּב וְאָמַר לוֹ: טֹל כֵּלֶיךָ וּבוֹא עִמִּי”. נָטַל אֶת הַסַּכִּינִים וְהָלַךְ אַחֲרָיו. נִגַּשׁ הַקַּצָּב וּקְשָׁרוֹ וְהָיָה מְחַדֵּד אֶת הַסַּכִּין וּמְבַקֵּשׁ לְשָׁחֲטוֹ. כְּשֶׁרָאָהוּ עַלִי אַלְמִצְרִי פוֹנֶה אֵלָיו, בָּרַח מִפָּנָיו וְטָס בֵּין הַשָׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ. וְלֹא פָסַק לָטוּס עַד שֶׁיָּרַד בָּאָרְמוֹן אֵצֶל הַיְּהוּדִי. וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְכָךְ זוֹ, שֶׁהַיְּהוּדִי הָלַךְ לָאַרְמוֹן אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לַסוֹחֵר אֶת הַדֹּב. שָׁאֲלָה אוֹתוֹ בִתּוֹ, וְסִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע. אָמְרָה לוֹ: “הָבֵא שֵׁד וּשְׁאַל אוֹתוֹ עַל דְּבַר עַלִי אַלְמִצְרִי, אִם הוּא אוֹ אָדָם זוּלָתוֹ הוּא הַמִּסְתּוֹלֵל בַּתַּעֲלוּל”. לָחַשׁ וְהֵבִיא לְפָנָיו שֵׁד וְשָׁאַל אוֹתוֹ: “הֲאִם עַלִי אַלְמִצְרִי הוּא זֶה הַמִּתְעַלֵּל אוֹ אָדָם זוּלָתוֹ?” חָטַף אוֹתוֹ הַשֵּׁד וֶהֱבִיאוֹ, וְאָמַר: “זֶהוּ עַלִי אַלְמִצְרִי בְעַצְמוֹ. וַהֲרֵי כְפָתוֹ הַקַּצָּב וְחִדֵּד הַסַּכִּין וְנִגַּשׁ לְשָׁחֲטוֹ, וְחָטַפְתִּי אוֹתוֹ מִלְּפָנָיו וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ”. נָטַל הַיְּהוּדִי סֵפֶל שֶׁמַּיִם בְּתוֹכוֹ וְלָחַש עָלָיו וְהִזְלִיף עָלָיו מִתּוֹכוֹ וְאָמַר לוֹ: “חֲזֹר לְצוּרָתְךָ, צוּרַת בְּנֵי־אָדָם”. וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה בָרִאשׁוֹנָה. רָאֲתָה אוֹתוֹ קַמַר בַּת הַיְּהוּדִי שֶׁבָּחוּר יָפֶה הוּא, וְנָפְלָה אַהֲבָתוֹ בְּלִבָּהּ וְנָפְלָה אַהֲבָתָהּ בְּלִבּוֹ. אָמְרָה לוֹ: “בִּיש־גַּדָא, מִשּׁוּם מַה אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֶת בִּגְדִי, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בְךָ אָבִי מַעֲשִׂים אֵלֶּה?” אָמַר לָהּ: “אֲנִי קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לְקַחְתּוֹ לְזַיְנָבּ הָרַמָּאִית, כְּדֵי לָשֵׂאת אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה. וְאֵין הַדָּבָר עוֹלֶה בְיָדִי”. אָמְרָה לוֹ: “הֶרֶף מֵאַהֲבַת הַבֶּצַע”. אָמַר לָהּ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי לוֹקְחוֹ, וְיֵצֵא אָבִיךְ בְּשָׁלוֹם, וְאִם לָאו אֲנִי הוֹרְגוֹ”. אָמַר לָהּ אָבִיהָ: “רְאִי בִתִי, בִישׁ־גַּדָּא זֶה, כֵיצַד הוּא מְבַקֵּשׁ לְאַבֵּד אֶת עַצְמוֹ”. וְאָמַר לְעַלִי: “אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתְךָ לְכֶלֶב בִּכְשָׁפִים”. נָטַל סֵפֶל שֶׁכָּתוּב עָלָיו וּבְתוֹכוֹ מַיִם. לָחַש עָלָיו וְהִזְלִיף מִמֶּנּוּ עָלָיו וְאָמַר לוֹ: “הֱוֵה בְצוּרַת כֶּלֶב”. נַעֲשָׂה כֶלֶב. וְהָיָה הַיְּהוּדִי שׁוֹתֶה הוּא וּבִתּוֹ עַד הַבֹּקֶר. אַחַר־כָּךְ קָם וְהֵסִיר אֶת הַבֶּגֶד וְאֶת הַטַּס וְרָכַב עַל הַפִּרְדָּה. לָחַש עַל הַכֶּלֶב וְהָלַךְ אַחֲרָיו, וְהָיוּ הַכְּלָבִים נוֹבְחִים עָלָיו, עָבַר עַל־פְּנֵי חֲנוּתוֹ שֶׁל סְמַרְטוּטָר. וְקָם הַסְמַרְטוּטָר וְעָצַר אֶת הַכְּלָבִים מִנְּגֹּעַ בּוֹ, וְשָכַב עַלִי לְפָנָיו. פָּנָה הַיְּהוּדִי כֹה וָכֹה וְלֹא מְצָאוֹ. קָם הַסְּמַרְטוּטָר וּפִנָּה אֶת חֲנוּתוֹ וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ וְהַכֶּלֶב הוֹלֵךְ אַחֲרָיו. נִכְנַס הַסְּמַרְטוּטָר לַחֲצֵרוֹ. הִסְתַּכְּלָה בַת הַסְּמַרְטוּטָר וְרָאֲתָה אֶת הַכֶּלֶב.

כִּסְּתָה אֶת פָּנֶיהָ וְאָמְרָה: “אָבִי, כְּלוּם תָּבִיא אָדָם זָר וְתַכְנִיס אוֹתוֹ אֶצְלֵנוּ?” אָמַר לָהּ: “בִּתִּי, כֶּלֶב הוּא זֶה”. אָמְרָה לוֹ: “זֶהוּ עַלִי אַלְמִצְרִי. עָשָׂה לוֹ הַיְּהוּדִי כְשָׁפִים”. פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם אַתָּה עַלִי אַלְמִצְרִי?” נָתַן לָהּ אוֹת בְּרֹאשׁוֹ: “הֵן”. אָמַר לָהּ אָבִיהָ: “מִשּוּם מֶה עָשָׂה לוֹ הַיְּהוּדִי כְשָׁפִים?” אָמְרָה לוֹ: “בִגְלַל בִּגְדָהּ שֶׁל בִּתּוֹ קַמַר. וַאֲנִי יְכוֹלָה לְהַצִּיל אוֹתוֹ”. אָמַר לָהּ: “אִם מַעֲשֶׂה־טוֹב הוּא הֲרֵי זֹאת שַׁעְתּוֹ”. אָמְרָה: “אִם הוּא נוֹשֵׂא אוֹתִי לוֹ לְאִשָּה, אֲנִי מַצִּילָה אוֹתוֹ”. נָתַן לָהּ אוֹת בְּרֹאשׁוֹ: “הֵן”. נָטְלָה סֵפֶל שֶׁכָּתוּב עָלָיו וְלָחֲשָׁה עָלָיו. נִשְׁמְעָה צְעָקָה גְדוֹלָה, וְנָפַל הַסֵּפֶל מִיָּדָהּ. פָּנְתָה כֹה וָכֹה וְרָאֲתָה שֶׁשִּׁפְחַת אָבִיהָ הִיא שֶׁצָּעֲקָה וְאָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, כְּלוּם זֶהוּ הַבְּרִית שֶׁבֵּינִי וּבֵינֵךְ? וַהֲרֵי אָדָם לֹא לִמְּדֵךְ מִקְצוֹעַ זֶה אֶלָּא אֲנִי, וְהִסְכַּמְתְּ עִמִּי שֶׁלֹּא תִפְעֲלִי כְלוּם אֶלָּא בַעֲצָתִי, וְשֶׁזֶּה שֶׁיִּשָּׂא אוֹתָךְ לְאִשָּׁה יִשָּׂא גַם אוֹתִי, וְנִחְיֶה בְהֶסְכֵּם עִמּוֹ”. אָמְרָה: “הֵן”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַסְּמַרְטוּטָר דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּי הַנַּעֲרָה, אָמַר לְבִתּוֹ: “וּמִי לִמֵּד אֶת הַנַּעֲרָה הַזֹּאת?” אָמְרָה לוֹ: “אַבָּא, הִיא זוֹ שֶׁלִּמְּדָה אוֹתִי. וּשְׁאַל אוֹתָה עַל זֶה שֶׁלִּמֵּד אוֹתָהּ”. שָׁאַל אֶת הַנַּעֲרָה. אָמְרָה לוֹ: “דַּע אֲדוֹנִי, שֶׁבִּזְמַן שֶׁהָיִיתִי אֵצֶל עֶדְ’רָה הַיְּהוּדִי, הָיִיתִי מִתְגַּנֶּבֶת אֵלָיו, כְּשֶׁהָיָה קוֹרֵא אֶת לְחָשָׁיו, וּבִזְמַן שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לַחֲנוּת, הָיִיתִי פוֹתַחַת אֶת הַסְּפָרִים וְקוֹרֵאת בָּהֶם, עַד שֶׁיָּדַעְתִּי מַדַּע־הָרוּחוֹת. הִשְׁתַּכֵּר הַיְּהוּדִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים וּתְבָעַנִי לְמִשְׁכָּב, וְסֵרַבְתִּי וְאָמַרְתִּי: ‘אֵינִי נוֹתֵנת לְךָ הָאֶפְשָׁרוּת לְכָךְ עַד שֶׁתִּתְאַסְלֵם’ וּמֵאֵן. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘הוֹבִילֵנִי לְשׁוּק הַשֻׂלְטָאן’¹⁷. הוֹבִילַנִּי וּמְכָרַנִי לְךָ וּבָאתִי לְבֵיתְךָ וְלִמַּדְתִּי אֶת גְּבִרְתִּי וְהִתְנֵיתִי עָלֶיהָ, שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ כְלוּם אֶלָּא בַּעֲצָתִי, וְשֶׁזֶּה שֶׁיִּשָּׂא אוֹתָה לְאִשָּׁה יִשָּׂא גַם אוֹתִי וְשֶׁנִּחְיֶה בְּהֶסְכֵּם עִמּוֹ”. נָטְלָה הַנַּעֲרָה סֵפֶל שֶׁמַּיִם בְּתוֹכוֹ וְלָחֲשָׁה עָלָיו וְהִזְלִיפָה מִתּוֹכוֹ עַל הַכֶּלֶב וְאָמְרָה לוֹ: “חֲזֹר לְצוּרָתְךָ, צוּרַת בְּנֵי־אָדָם”. חָזַר וְהָיָה לְבֶן־אָדָם כְּמוֹת שֶׁהָיָה בַתְחִלָּה. נָתַן לוֹ הַסְּמַרְטוּטָר שָׁלוֹם וּשְׁאָלוֹ לַסִּבָּה שֶׁבִּגְלָלָהּ עָשׂוּ לוֹ כְשָׁפִים. וְסִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁבַע־מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן הַסְּמַרְטוּטָר שָׁלוֹם לְעַלִי אַלְמִצְרִי וּשְׁאָלוֹ לַסִּבָּה שֶׁבִּגְלָלָהּ עָשׂוּ בוֹ כְשָׁפִים, סִפֵּר לוֹ עַלִי כָּל מַה שֶׁאֵרַע, אָמַר לוֹ הַסְּמַרְטוּטָר: “כְּלוּם יַסְפִּיקוּ לְךָ בִּתִּי וְהַשִׁפְחָה?” אָמַר לוֹ: אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂא גַם אֶת זַיְנָבּ”. וְהִנֵּה דוֹפֵק דָפַק בַּדֶּלֶת. אָמְרָה הַשִּפְחָה: “מִי בַדֶּלֶת?” עָנוּ לָהּ: “קַמַר בַּת הַיְּהוּדִי. כְּלוּם עַלִי אַלְמִצְרִי אֶצְלְכֶם?” אָמְרָה לָהּ בַּת הַסְּמַרְטוּטָר: “וְאִם אֶצְלֵנוּ הוּא, מַה תַּעֲשִׂי בוֹ? רְדִי, שִׁפְחָה, וּפִתְחִי לָהּ אֶת הַדֶּלֶת”. פָּתְחָה לָהּ, וְנִכְנְסָה. כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת עַלִי וְרָאָה אוֹתָה, אָמַר לָהּ: “מָה הֵבִיא אוֹתָךְ לְכָאן, בַּת־כֶּלֶב?” אָמְרָה לוֹ: “מְעֵידָה אֲנִי שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ וּמֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ”, וְקִבְּלָה עָלֶיהָ אֶת דַּת הָאִסְלָאם. אָמְרָה לוֹ: “הֲאִם לְפִי דַת הָאִסְלָאם יִמְהֲרוּ הַגְּבָרִים אֶת הַנָּשִׁים אוֹ הַנָּשִׁים תִּמְהַרְנָה אֶת הַגְּבָרִים?” אָמַר לָהּ: “הַגְּבָרִים יִמְהֲרוּ אֶת הַנָּשִׁים”. אָמְרָה לוֹ: “וַאֲנִי בָאתִי לִמְהֹר אֶת עַצְמִי לְךָ בִּלְבוּשׁ וּבְּקָנֶה וּבַשַּׁרְשֶׁרֶת וּבְגֻלְגֹּלֶת אָבִי, שׂוֹנַאֲךָ וְשׂוֹנֵא אַללָּהּ”. הֵטִילָה אֶת גֻּלְגֹּלֶת אָבִיהָ לְפָנָיו וְאָמְרָה: “זֶהוּ רֹאשׁ אָבִי, אוֹיִבְךָ וְאוֹיֵב אַללָּהּ”. וְהַסִּבָּה לְהֲרִיגָתָה אֶת אָבִיהָ הָיְתָה זוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁהָפַךְ אָבִיהָ בִּכְשָׁפִים אֶת עַלִי לְכֶלֶב, רָאֲתָה בַּחֲלוֹם אוֹמֵר הָאוֹמֵר לָהּ: “הִתְאַסְלְמִי”, וְהִתְאַסְלְמָה. כְּשֶׁהֵקִיצָה הִצִּיעָה לִפְנֵי אָבִיהָ שֶׁיִּתְאַסְלֵם, וְסֵרֵב. וּכְשֶׁסֵּרֵב הִרְדִּימָה אוֹתוֹ בְּבַנַג וְהָרְגָה אוֹתוֹ. נָטַל עַלִי אֶת הַחֲפָצִים וְאָמַר לַסְּמַרְטוּטָר: “לְמָחָר אָנוּ נִפְגָּשִׁים אֵצֶל הַכַּלִּיף כְּדֵי שֶׁאֶשָׂא לְאִשָּׁה אֶת בִּתְּךָ וְאֶת הַשִׁפְחָה”. יָצָא שָׂמֵחַ וּפָנָיו מוּעֲדוֹת אֶל הָאוּלָם וְעִמּוֹ הַחֲפָצִים, וְהִנֵּה אָדָם מוֹכֵר מְתִיקוֹת חוֹבֵט אוֹתוֹ עַל יָדָיו וְאוֹמֵר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֶאֱלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. בְּנֵי אָדָם עֲמָלָם לְדָבָר הָאָסוּר. לֹא יְהַלְּכוּ אֶלָּא בְתַרְמִית. שׁוֹאֵל אֲנִי מִמְּךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים שֶׁתִּטְעַם מִמֶּנִּי מְתִיקוֹת אֵלּוּ”. נָטַל מִמֶּנּוּ חֲתִיכָה וְאָכַל אוֹתָהּ, וְהִנֵּה בַנַג בְּתוֹכָהּ. הִרְדִּימוֹ בְּבַנַג וִנָטַל מִמֶּנּוּ אֶת הַבֶּגֶד וְאֶת הַקָּנֶה וְאֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת וְהִנִּיחַ אוֹתָם בְּתוֹךְ תֵּבַת־הַמְּתִיקוֹת וְנָשָׂא אֶת הַתֵּבָה וְאֶת טַבְלַת הַמְּתִיקוֹת וְהָלַךְ לוֹ. וְהִנֵּה הַקָּאצִ’י קוֹרֵא וְאוֹמֵר לוֹ: “גֵשׁ הֵנָּה, מוֹכֵר הַמְּתִיקוֹת” עָמַד לְפָנָיו, וְהִנִּיחַ אֶת הַכַּן וְאֶת הַטַּבְלָה עָלֶיהָ וְאָמַר: “וּמָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” אָמַר לוֹ: “חַלַוָה וְסֻכָּרִיּוֹת שֶׁשְּׁקֵדִים בְּתוֹכָן”. נָטַל מֵהֶן מַשֶּׁהוּ בְיָדוֹ וְאָמַר: “הֲרֵי אֵלּוּ חַלַוָה וְסֻכָּרִיּוֹת מְזֻיָּפוֹת”.

הוֹצִיא הַקָּאצִ’י חַלַוָה מִכִּיס חָזֵהוּ וְאָמַר לְמוֹכֵר־הַמְּתִיקוֹת: “רְאֵה מַעֲשֶׂה זֶה, כַמָּה יָפֶה הוּא. אֱכֹל מִמֶּנּוּ וַעֲשֵׂה כְמוֹתוֹ”. נְטָלָהּ מוֹכֵר הַמְּתִיקוֹת וְאָכַל מִמֶּנָּה, וְהִנֵּה בַּנַג בְּתוֹכָהּ. הִרְדִּים אוֹתוֹ בְּבַנַג וְנָטַל אֶת הַכַּן וְאֶת הַתֵּבָה וְאֶת הַלְּבוּשׁ וְזוּלַת־זֶה, וְהִנִּיחַ אֶת מוֹכֵר־הַמְּתִיקוֹת בְּתוֹךְ הַכַּן, וְטָעַן אֶת הַכֹּל וּפָנָה וְהָלַך אֶל הָאוּלָם שֶׁאַחְמָד אַלדַּנָף בּוֹ. וְהָיָה זֶה הַקָּאצִ’י חַסַן שֻׁמָאן. וְהַסִּבָּה לְכָךְ, מִשּׁוּם שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁקִּבֵּל עַלִי עַל עַצְמוֹ לְהָבִיא אֶת הַלְּבוּשׁ וְיָצָא לְבַקְּשׁוֹ, לֹא שָׁמְעוּ עַל אוֹדוֹתָיו דָּבָר, וְאָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף: “בַּחוּרִים, צְאוּ וְחַפְּשׂוּ אֶת אֲחִיכֶם עַלִי אַלְמִצְרִי”. יָצְאוּ לְחַפְּשׂוֹ בָּעִיר. וְיָצָא חַסַן שֻׁמָאן בְּתֹאַר קָאצִ’י. וּבָא לִקְרָאתוֹ מוֹכֵר הַמְּתִיקוֹת וְהִכִּירוֹ שֶׁאַחְמָד אַללַּקִיט הוּא, וְהִרְדִּימוֹ בְּבַנַג וּנְטָלוֹ וְעִמּוֹ יַחַד אֶת חֲלִיפַת הַבְּגָדִים וְהוֹלִיכוֹ אֶל הָאוּלָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָאַרְבָּעִים, הִנֵּה שׁוֹטְטוּ מְחַפְּשִׂים בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר. יָצָא עַלִי כִּתְּף אַלְגַ’מַל מִבֵּין חֲבֵרָיו וְרָאָה הִצְטוֹפְפוּת שֶׁל אֲנָשִׁים. פָּנָה אֶל הָאֲנָשִׁים הַמִּצְטוֹפְפִים וְרָאָה אֶת עַלִי אַלְמִצְרִי בֵּינֵיהֶם מָרְדָּם בְּבַנַג, וְעוֹרֵר אוֹתוֹ. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר רָאָה אֶת בְּנֵי־הָאָדָם נִקְבָּצִים עָלָיו. אָמַר לוֹ עַלִי כִּתְּף אַלְגַ’מַל: “הִתְעוֹרֵר”. אָמַר לוֹ: “הֵיכָן אֲנִי?” אָמְרוּ לוֹ עַלִי כִּתְּף אַלְגַ’מַל וַחֲבֵרָיו: “אָנוּ רְאִינוּךָ מָרְדָּם עַל־יְדֵי בַּנַג, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מִי הִרְדִּימְךָ”. אָמַר לָהֶם: “הִרְדִּימָנִי בְּבַנַג אֶחָד מוֹכֵר מְתִיקוֹת וְנָטַל מִמֶּנִּי אֶת הַחֲפָצִים. וְאוּלָם לְהֵיכָן הָלַךְ?” אָמְרוּ לוֹ: “לֹא רָאִינוּ אָדָם, וְאוּלָם בֹּא עִמָּנוּ אֶל הָאוּלָם”. נִכְנְסוּ וּמָצְאוּ אֶת אַחְמָד אַלדַּנָף. נָתַן לָהֶם שָׁלוֹם וְאָמַר: “עַלִי, כְּלוּם הֵבֵאתָ אֶת הַבֶּגֶד?” אָמַר לוֹ: “הֵבֵאתִי אוֹתוֹ וְזוּלָתוֹ וְהֵבֵאתִי אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי. בָּא לִקְרָאתִי מוֹכֵר־מְתִיקוֹת וְהִרְדִּימַנִי בְּבַנַג וּנְטָלָם מִמֶּנִּי”. סִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּאֵרַע לוֹ וְאָמַר: “אִלּוּ הָיִיתִי רוֹאֶה אֶת מוֹכֵר־הַמְּתִיקוֹת, הָיִיתִי מְשַׁלֵּם לוֹ כִגְמוּלוֹ”.

וְהִנֵּה חַסַן שֻׁמָאן יוֹצֵא מֵחֶדֶר אֶחָד. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם הֵבֵאתָ אֶת הַחֲפָצִים, עַלִי?” אָמַר לוֹ: “הֵבֵאתִי אוֹתָם וְהֵבֵאתִי אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי. בָּא לִקְרָאתִי מוֹכֵר־מְתִיקוֹת וְהִרְדִּים אוֹתִי בְּבַנַג וְנָטַל אֶת הַבֶּגֶד וְאֶת זוּלָתוֹ, וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ לְאָן הָלַךְ. וְאִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹמוֹ הָיִיתִי הוֹרְגוֹ. כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה לְאָן הָלַךְ אוֹתוֹ מוֹכֵר־הַמְּתִיקוֹת?” אָמַר לוֹ: “יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת מְקוֹמוֹ”. קָם וְנִכְנַס לְתוֹךְ חֶדֶר אֶחָד, וְרָאָה אֶת מוֹכֵר־הַמְּתִיקוֹת מָרְדָּם בְּבַנַג בְּתוֹכוֹ. עוֹרֵר אוֹתוֹ מִתַּרְדֵּמַת הַבַּנַג. פָּקַח אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי עַלִי אַלְמִצְרִי וְאַחְמָד אַלדַּנָף וְהָאַרְבָּעִים. נִתֵּר מִמְּקוֹמוֹ וְאָמַר: “הֵיכָן אֲנִי וּמִי הוּא שֶׁתְּפָשַׂנִי?” אָמַר לוֹ שֻׁמָאן: “אֲנִי הוּא שֶׁתְּפַשְׂתִּיךָ”. אָמַר לוֹ עַלִי אַלְמִצְרִי: “נוֹכֵל, כְּלוּם תַּעֲשֶׂה מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה?” בִּקֵּש לְשָׁחֲטוֹ. אָמַר לוֹ חַסַן שֻׁמָאן: "הָסֵר יָדְךָ. זֶה נַעֲשֶׂה מְחֻתָּנְךָ. אָמַר לוֹ: “מְחֻתָּנִי מֵהֵיכָן?” אָמַר לוֹ: “זֶהוּ אַחְמָד אַללָּקִיט, בֶּן אֲחוֹתה שֶׁל זַיְנָבּ הוּא”. אָמַר לוֹ עַלִי: “מִשּׁוּם מֶה עֲשִׂיתָ זֶה, אַללָּקִיט?” אָמַר לוֹ: “צִוְּתָה אוֹתִי עַל־כָּךְ אֵם־אִמִּי דְלִילָה הַמְתֻחְבֶּלֶת. וְאֵין זֶה אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁזֻּרַיְק מוֹכֵר הַדָּגִים נִפְגַּש עִם אֵם אִמִּי דְלִילָה הַמְתֻחְבֶּלֶת וְאָמַר לָהּ: ‘הֲרֵי עַלִי אַלְמִצְרִי זָרִיז וְחָרִיף, מִצְטַיֵּן בַּחֲרִיפוּתוֹ, וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהוּא הוֹרֵג אֶת הַיְּהוּדִי וּמֵבִיא אֶת חֲלִיפַת־הַבְּגָדִים’. קָרְאָה אוֹתִי אֵלֶיהָ וְאָמְרָה לִי: ‘אַחְמָד, כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה אֶת עַלִי אַלְמִצְרִי?’ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘מַכִּיר אֲנִי אוֹתוֹ, שֶׁכְּבָר הוֹלַכְתִּיו אֶל אוּלָמוֹ שֶׁל אַחְמָד אַלדַּנָף’. אָמְרָה לִי: לֵךְ וְהַצֵּב לוֹ אֶת הַפַּח שֶׁלְּךָ וּכְשֶׁהוּא מֵבִיא אֶת הַחֲפָצִים, זֹם לוֹ מְזִמָּה וְטֹל מִמֶנּוּ אֶת הַחֲפָצִים'. שׁוֹטַטְתִּי בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר עַד שֶׁרָאִיתִי מוֹכֵר מְתִיקוֹת. נָתַתִּי לוֹ עֲשָׂרָה דִינָרִים וְלָקַחְתִּי מִמֶּנּוּ חֲלִיפַת בְּגָדָיו וּמְתִיקוֹתָיו וְכֵלָיו, וְאֵרַע מַה שֶּׁאֵרַע”. אָמַר לוֹ עַלִי אַלְמִצְרִי לְאַחְמָד אַללָּקִיט: “לֵךְ אֶל אֵם־אִמְּךָ וְאֶל זֻרַיְק מוֹכֵר־הַדָּגִים, וְהוֹדַע אוֹתָם שֶׁאֲנִי הֵבֵאתִי אֶת הַחֲפָצִים וְאֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, וֶאֱמֹר לָהֶם שֶׁלְּמָחָר אֲנִי עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם בְּמוֹשַׁב מוֹעַצְתּוֹ שֶׁל הַכַּלִּיף, וּטְלוּ מִמֶּנּוּ מָהְרָהּ שֶׁל זַיְנָבּ”. שָׁמַח בְּכָךְ אַחְמָד אַללָּקִיט וְאָמַר: “לֹא תֹהוּ הָיָה הַגִּדּוּל שֶׁגִּדְּלוּךָ, עַלִי”. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר נָטַל עַלִי אַלְמִצְרִי אֶת הַחֲלִיפָה וְאֶת הַטַּס וְאֶת הַקָּנֶה וְשַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב וְאֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל עַדְ’רָה הַיְּהוּדִי עַל חֻדּוֹ שֶׁל רֹמַח וְעָלָה אֶל מוֹשַׁב מוֹעַצְתּוֹ שֶׁל הַכַּלִּיף עִם דּוֹדוֹ אַחְמָד אַלדַּנַף וּנְעָרָיו, וְנָשְקוּ אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַכַּלִּיף.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁבַע מֵאוֹת וְתִשְׁעָה־עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעָלָה עַלִי אַלְמִצְרִי אֶל מוֹשַׁב מוֹעַצְתּוֹ שֶׁל הַכַּלִּיף עִם דּוֹדוֹ אַחְמָד אַלדַּנָף וּנְעָרָיו, נָשְׁקוּ כֻּלָּם אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַכַלִּיף. פָּנָה הַכַּלִּיף וְרָאָה בָחוּר, שֶׁאֵין בַּגְּבָרִים אַמִּיץ־לֵב יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. שָׁאַל אֶת הָאֲנָשִׁים עָלָיו. אָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, זֶהוּ עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי רֹאש בַּחוּרֵי מִצְרַיִם, וְהוּא הָרִאשׁוֹן בִּנְעָרַי”. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַכַּלִּיף, אָהַב אוֹתוֹ, בִהְיוֹת שֶׁרָאָה אֶת אֹמֶץ־לִבּוֹ מַזְהִיר מִבֵּין עֵינָיו, וּמֵעִיד לוֹ עָלָיו. קָם עַלִי וְהִשְׁלִיךְ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי לִפְנֵי הַכַּלִּיף, וְאָמַר לוֹ: “כֹּה יֹאבְדוּ כָּל אוֹיְבֶיךָ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ הַכַּלִּיף: “גֻּלְגָּלְתּוֹ שֶׁל מִי הִיא זוֹ?” אָמַר לוֹ: “גֻלְגָּלְתוֹ שֶׁל עַדְ’רָה הַיְּהוּדִי” אָמַר לוֹ הַכַּלִּיף: “וּמִי הֲרָגוֹ?” סִפֵּר לוֹ עַלִי אַלְמִצְרִי מַה שֶׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. אָמַר לוֹ הַכַּלִּיף: “לֹא הָיִיתִי מַעֲלֶה עַל דַּעְתִּי, שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדְךָ לְהָרְגוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מְכַשֵּׁף”. אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, נָתַן לִי אֱלֹהַי כֹּחַ לְהָרְגוֹ”. שָׁלַח הַכַּלִּיף אֶת שַׂר־הַפֶּלֶךְ אֶל הָאַרְמוֹן וְרָאָה אֶת הַיְּהוּדִי בְלִי רֹאשׁ. נְטָלוּהוּ בְתוֹךְ תֵּבָה וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי הַכַּלִּיף, וְצִוָּה לְשָׂרְפוֹ. וְהִנֵּה קַמַר בַּת הַיְּהוּדִי בָּאָה. נָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְהִגִּידָה לוֹ שֶׁהִיא בַת עַדְ’רָה הַיְּהוּדִי וְשֶׁהִתְאַסְלְמָה. וְחִדְּשָׁה אֶת הִתְאַסְלְמוּתָהּ שֵׁנִית לִפְנֵי הַכַּלִּיף וְאָמְרָה לוֹ: “אַתָּה תִהְיֶה לִי לְמֵלִיץ לִפְנֵי בֶּן־הַחַיִל עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי שֶׁיִּשָׂאֵנִי לוֹ לְאִשָּׁה”. וּמִנְּתָה אֶת הַכַּלִּיף לְאֶפִּיטְרוֹפוֹס בְּעִנְיַן נִשׂוּאֶיהָ לְעַלִי. נָתַן הַכַּלִּיף לְעַלִי אַלְמִצְרִי בְּמַתָּנָה אֶת אַרְמוֹן הַיְּהוּדִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ, וְאָמַר לוֹ: “שְׁאַל מִמֶּנִּי טוֹבָה”. אָמַר לוֹ: “שְׁאֵלָתִי מִמְּךָ הִיא, יְהִי חַסְדְּךָ שֶׁאֶעֱמֹד עַל שְׁטִיחֲךָ וְאֹכַל מִשֻּׁלְחָנְךָ”. אָמַר לוֹ הַכַּלִּיף: “עַלִי, כְּלוּם יֵשׁ לְךָ בַּחוּרִים?” אָמַר לוֹ “אַרְבָּעִים בָּחוּר, וְאוּלָם בְּמִצְרַיִם הֵם”. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “שְׁלַח אֲלֶיהֵם שֶׁיָּבוֹאוּ מִמִּצְרַיִם”. אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ הַכַּלִּיף: “כְּלוּם יֵשׁ לְךָ אוּלָם?” אָמַר לוֹ: “לָאו”. אָמַר חַסַן שֻׁמָאן: “כְּבָר נָתַתִּי לוֹ בְמַתָּנָה אֶת אוּלָמִי עִם כָּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ הַכַּלִּיף: “אוּלָמְךָ לְךָ הוּא חַסַן” וְצִוָּה לְסוֹכֵן אוֹצָרוֹ לָתֵת עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר לִבְנוֹת לוֹ אוּלָם עִם אַרְבַּע אִצְטַבּוֹת וְאַרְבָּעִים חֶדֶר לִנְעָרָיו. וְאָמַר הַכַּלִּיף: “עַלִי, כְּלוּם נִשְׁאֲרָה עוֹד בַּקָּשָׁה שֶׁנְּצַוֶּה לְמַלֵּא אוֹתָהּ לְךָ?” אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, שֶׁתִּהְיֶה לִי לְמֵלִיץ לִפְנֵי דְלִילָה הַמְתֻחְבֶּלֶת שֶׁתַּשִּׂיא לִי אֶת בִּתָּהּ זַיְנָבּ, וְתִטֹּל אֶת לְבוּשָׁהּ שֶׁל בַּת הַיְּהוּדִי וְחֲפָצֶיהָ בְּמָהֳרָהּ”. קִבְּלָה דְלִילָה אֶת הַמְלָצַת הַכַּלִּיף, וְנָטְלָה אֶת הַטַּס וְאֶת חֲלִיפַת־הַבְּגָדִים וְאֶת הַקָּנֶה וְשַׁלְשֶׁלֶת הַזָּהָב, וְכָתְבוּ אֶת שְׁטַר־נִשּׂוּאֵי זַיְנָבּ לְעַלִי. וְכַתְבוּ גַם כִּתְבֵי שְׁטַר נִשּׂוּאֵי בַת הַסְּמַרְטוּטָר וְהַשִּׁפְחָה וְקַמַר בַּת הַיְּהוּדִי לְעַלִי. קָצַב לוֹ הַכַּלִּיף מַשְׂכֹּרֶת, וְקָבַע לוֹ מָקוֹם עַל שֻלְחָנוֹ לַאֲרוּחַת־הַצָּהֳרַיִם וּלַאֲרוּחַת־הָעֶרֶב, וְהִקְצָה לוֹ הַכְנָסוֹת וְהוֹצָאוֹת לְמִסְפּוֹא וּמַתּוֹת. הִתְחִיל עַלִי אַלְמִלְצִרי בַּהֲכָנוֹת לַחֲתוּנָה עַד שֶׁמָּלְּאוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם.

אַחַר־כָּךְ שָׁלַח אֶל נְעָרָיו בְּמִצְרַיִם מִכְתָּב, מְסַפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁהִגִּיעַ לוֹ מִן הַכָּבוֹד אֵצֶל הַכַּלִּיף. וְאָמַר לָהֶם בַּמִּכְתָּב: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאַתֶּם בָּאִים, שֶׁתִּקְחוּ חֵלֶק בְּשִׂמְחַת הַחֲתוּנָה, שֶׁכֵּן נָשָׂאתִי לִי לְנָשִׁים אַרְבַּע נְעָרוֹת”. אַחֲרֵי זְמָן מְעָט בָּאוּ אַרְבָּעִים נְעָרָיו וְהִשְׁתַּתְּפוּ בְשִׂמְחַת־הַחֲתוּנָה. קָבַע מוֹשָׁבָם בָּאוּלָם וְכִבְּדָם תַּכְלִית הַכָּבוֹד. אַחַר־כָּךְ הִצִּיגָם לִפְנֵי הַכַּלִּיף, וְנָתַן לָהֶם בִּגְדֵי פְּאֵר. גִלּוּ מְקַשְּׁטוֹת הַכַּלָּה וּמְסָרְקוֹתֶיהָ אֶת צְעִיף הַכַּלָּה מֵעַל פְּנֵי זַיְנָבּ בִּפְנֵי עַלִי כְּשֶׁהִיא בִלְבוּשָׁהּ שֶׁל קַמַר וּבָא אֵלֶיהָ וּמְצָאָהּ פְנִינָה שֶׁלֹּא נֻקְּבָה וּכִסְיָח אֲשֶׁר לֹא רָכְבוּ עָלָיו. אַחַר־כָּךְ בָּא אֶל שָׁלֹש הַנְּעָרוֹת הָאֲחֵרוֹת וּמְצָאָן שְׁלֵמוֹת לְיֹפִי וּלְחֵן.

אַחֲרֵי זְמַן קָרָה שֶׁעַלִי בִלָּה עֵר אֵצֶל הַכַּלִּיף לַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת. אָמַר לוֹ הַכַּלִּיף: “רְצוֹנִי, עַלִי, שֶׁתְּסַפֵּר לִי כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית”. סִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם דְּלִילָה הַמְתֻחְבֶּלֶת וְזַיְנָבּ הָעֲרֻמָּה וְזֻרַיְק מוֹכֵר־הַדָּגִים. צִוָּה הַכַּלִּיף לִכְתֹּב אֶת זֶה וּלְשִׂימוֹ בְתוֹךְ בֵּית אוֹצַר הַמֶּלֶךְ. כָּתְבוּ כָל מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ וְשָׂמוּ אוֹתוֹ בִכְלַל הַסִּפּוּרִים לְאֻמָּתוֹ שֶׁל הַטּוֹב בִּבְנֵי־אָדָם. בִּלּוּ בַתַעֲנוּגוֹת שֶׁבַּחַיִּים וְהֲנָאוֹתֵיהֶם עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הוֹרֵס כָּל תַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת. וֵאלֹהִים יִתְפָּאֵר וְיִתְרוֹמַם הוּא הַיּוֹדֵעַ. וּמִמַּה שֶּׁמְּסַפְּרִים הוּא

¹

סִפְּרוּ – וֶאֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹתָיו – שֶׁהָיָה בְאֵזוֹר מְדִינַת מִצְרַיִם מֶלֶךְ מִן הַתֻּרְכִּים, מִן הַמְּלָכִים אֲמִיצֵי הַלֵּב וְהַשֻׂלְטָנִים הַמְּצֻיָּנִים. וּכְבָר כָּבַש לְדַת הָאִסְלָאם אֲרָצוֹת וּמִבְצְרֵי הַחוֹפִים וְאֶת טִירוֹת הַנּוֹצְרִים, וְהָיָה שְׁמוֹ אַלְמַלִךְּ אַלטָּ’אהְר רֻכְּן אַלדִּין בַּיְבָּרְס אַלְבֻּנְדֻקְדָארִי² וְהָיָה רֹאשׁ הַמִּשְׁמָר בִּמְדִינָתוֹ אִישׁ הַנּוֹהֵג בְּצֶדֶק עִם בְּנֵי־אָדָם כֻּלָּם. וְהָיָה הַמֶּלֶךְ אַלטָּ’אהר לָהוּט לִשְׁמֹעַ סִפּוּרֵי הֲמוֹן־הָעָם, וְלָדַעַת אֶת אֲשֶׁר יַאֲמִינוּ בוֹ בְנֵי־הָאָדָם, וּמִשְׁתּוֹקֵק לִרְאוֹת זֹאת בְּעֵינָיו וְלִשְׁמֹעַ דִּבְרֵיהֶם בִּמְעֵין זֶה. אֵרַע שֶׁשָּׁמַע בְּלַיְלָה אֶחָד מִן הַלֵּילוֹת מִן הַמְסַפֵּר לוֹ סִפּוּרָיו בַּלֵּילוֹת, שֶׁבֵּין הַנָּשִׁים יֵשׁ חֲזָקוֹת מִן הַגְּבָרִים לְאֹמֶץ־הַלֵּב וְתַקִּיפוֹת מֵהֶם לְהַחְלָטָה, וְשֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הַנִּלְחָמוֹת בַּחֶרֶב וּמֵהֶן שֶׁיְּכוֹלוֹת לְהַעֲרִים גַם עַל שָׂרֵי־הַמָּחוֹז הַזְּרִיזִים וְהַחֲרִיפִים וּלְנַצְּחָם וּלְהָמִיט עֲלֵיהֶם כָּל רָעָה. אָמַר אַלְמַלִךְּ אַלטָּ’אהִר: “חָפֵץ הָיִיתִי לִשְׁמֹעַ בִּדְבַר זֶה מֵעָרְמוֹתֵיהֶן מִפִּי מִי שֶׁנַּעֲשׂוּ עִמּוֹ, שֶׁאֶשְׁמַע מִפִּיו הוּא וִיסַפֵּר אוֹתָן לִי”. אָמַר אֶחָד הַמְסַפְּרִים: “הַמֶּלֶךְ צַוֵּה לְהָבִיא לְפָנֶיךָ אֶת נְצִיב־הָעִיר”. בִּקֵּשׁ לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת שַׂר הַמָּחוֹז בָּעֵת הַהִיא. וְהָיָה שַׂר־הַמָּחוֹז אָז עַלַם אַלדִּין סַנְגָ’ר. כְּשֶׁעָמַד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בֵּאֵר לוֹ מַה שֶּׁבִּרְצוֹנוֹ. אָמַר לוֹ שַׂר־הַמָּחוֹז. שֶׁהָיָה בָקִי בַּדְבָרִים: “הֲרֵינִי מַבְטִיחַ לְהִשְׁתַּדֵּל לְמַלֵּא דָבָר זֶה שֶׁאֲדֹונֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן מְבַקֵּשׁ”. קָם שַׂר־הַמָּחוֹז וְחָזַר לַחֲצֵרוֹ וְהֵבִיא לְפָנָיו אֶת הַמְּפַקְּדִים וְאֶת הַסְּגָנִים וְאָמַר לָהֶם: “דְּעוּ שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַשִּׂיא אֶת בְּנִי וְלַעֲשׂוֹת לוֹ מִשְׁתֶּה, וּמִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי שֶׁתִּתְאַסְּפוּ כֻּלְכֶם בְּמָקוֹם אֶחָד וְאֶפָּגֵש עִמָּכֶם אֲנִי וְרֵעַי וּתְסַפְּרוּ אַתֶּם מַה שֶׁשְּׁמַעְתֶּם מִן הַדְּבָרִים הַבִּלְתִּי שְׁכִיחִים וּמַה שֶּׁאֵרַע לָכֶם מִנִּסְיוֹנְכֶם אַתֶּם”. אָמְרוּ לוֹ הַמְּפַקְּדִים וְהַשְּׁלִיחִים וְהַמְּרַגְּלִים: “מוּטָב, בְּשֵׁם אֱלֹהִים נִשְׁבַּעְנוּ שֶׁאָנוּ מַרְאִים לְךָ כָּל זֹאת לְעֵינֶיךָ וְתִשְׁמַע בְּאָזְנֶיךָ”. קָם שַׂר־הַמָּחוֹז וְעָלָה אֶל הַמֶלֶךְ אַלטָּ’אהִר, וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁבְּיוֹם פְּלוֹנִי תֵהֵא הַפְּגִישָׁה אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “מוּטָב”, וְנָתַן לוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן לְהוֹצָאוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַמּוֹעֵד, פִּנָּה לִסְגָנָיו בַּיִת שֶׁחַלּוֹנוֹת עֲרוּכִים בּוֹ בְמַעֲרֶכֶת, נִשְׁקָפִים לְגַן הַפְּרָחִים. בָּא אֵלָיו אַלְמַלִךְּ אַלטָּ’אהִר וְיָשַׁב אִתּוֹ בְּתוֹךְ קִמָּרוֹן. עָרְכוּ לִפְנֵיהֶם שֻׁלְחָנוֹת לֶאֱכֹל, וְאָכְלוּ. וְכַאֲשֶׁר הִקִּיף הַכּוֹס בֵּינֵיהֶם וְרָחֲבָה דַעְתָּם מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה, שׂוֹחֲחוּ בְמַה שֶּׁהָיְתָה אִתָּם מִן הַשִּׂיחָה וְגִלּוּ מִסְתְּרֵיהֶם מִסּוֹדָם. וְהָיָה הָרִאשׁוֹן מִן הַמְּפַקְּדִים שֶׁסִּפֵּר מַה שֶׁהָיָה אִתּוֹ וְגִלָּה צְפוּנָיו, מֻעִין אַלדִּין, וְהָיָה אָדָם שֶׁלִּבּוֹ הָיָה עָסוּק בְּאַהֲבַת הַנָּשִׁים.

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הָרִאשׁוֹן.

וְאָמַר: "הוֹי חֶבְרַת אַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה; אֲנִי אֲסַפֵּר מַה שֶּׁאֵרַע לִי מִן הַפֶּלֶא. דְּעוּ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְשֵׁרוּת אוֹתוֹ אֶמִיר, הָיָה שִׁמְעִי רַב. וְהָיָה מְפַחֵד מִפָּנַי כָּל עַוָּל מִכָּל בְּנֵי־הָאָדָם. וּכְשֶׁהָיִיתִי רוֹכֵב בָּעִיר, הָיָה כָּל אֶחָד רוֹמֵז עָלַי בְּאֶצְבְּעוֹתָיו וְעֵינָיו. אֵרַע לִי שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּאוֹתוֹ יוֹם בְּבֵית הַמִּשְׁמָר, וְהָיִיתִי נִשְׁעָן בְּגַבִּי אֶל הַקִּיר כְּשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בִּי עַצְמִי, וְהִנֵּה דָבָר נָפַל בְּתוֹךְ חֵיקֵי, וּבוֹ צְרוֹר חָתוּם וְהוּא קָשׁוּר. נְטַלְתִּיו בְּיָדִי, וְהִנֵּה מֵאָה אֲדַרְכְּמוֹן בְּתוֹכוֹ, וְלֹא מָצָאתִי אֶת זֶה שֶׁהִשְׁלִיכוֹ. אָמַרְתִּי: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים מֶלֶךְ כָּל הַמַּמְלָכוֹת”. אַחַר־כָּךְ בְּיוֹם אַחֵר, יָרַד עָלַי מַשֶּׁהוּ וְהִבְעִיתָנִי. וְהִנֵּה צְרוֹר הוּא כָרִאשׁוֹן. לְקַחְתִּיו וְהִסְתַּרְתִּי עִנְיָנוֹ, וְעָשִׂיתִי עַצְמִי כְיָשֵׁן, בְשָׁעָה שֶׁלֹא הָיְתָה בִי שֵׁנָה. וּבְאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁאֲנִי עוֹשֶׁה עַצְמִי כְּיָשֵׁן, וְהִנֵּה יַד בְּחֵיקִי וּבְתוֹכָהּ צְרוֹר מִן הַצְּרוֹרוֹת הַנָּאִים בְּיוֹתֵר. תָּפַסְתִּי בַּיָּד, וְהִנֵּה לְפָנַי אִשָּׁה יָפָה. אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, מִי אַתְּ?” אָמְרָה לִי: “קוּם מִכָּאן, שֶׁאַגִּיד לְךָ מִי אֲנִי”. קַמְתִּי עִמָּהּ וְהָלַכְתִּי בְלִי שְׁהִיּוֹת עַד שֶׁעָמַדְנוּ לְיַד שַׁעֲרָהּ שֶׁל חֲצֵר גְּבוֹהָה. בְּאוֹתָה שָׁעָה אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, מִי אַתְּ, שֶׁעָשִׂית עִמִּי מִן הַטּוֹבָה? וּמָה הַסִּבָּה לְכָךְ?” אָמְרָה לִי: “חֵי־אֱלֹהִים, הַמְּפַקֵּד מֻעִין, שֶׁאֲנִי אִשָּׁה שֶׁכְּבָר נִתּוֹסְפוּ בִי הַכִּסּוּפִים וְהַתְּשׁוּקָה בְּאַהֲבָתִי אֶת בַּת הַקָּאצִ’י אָמִין אַלְחֻכְּם. וְהָיָה בֵינִי וּבֵינָהּ מַה שֶּׁהָיָה, וְנָפְלָה אַהֲבָתָהּ בְּלִבִּי, וּכְבָר הִסְכַּמְתִּי אִתָּהּ לְהִפָּגֵשׁ לְפִי הָאֶפְשָׁרוּת וְהַהִזְדַּמְנוּת. אַחֲרֵי־זֶה נְטָלָהּ אָבִיהָ אַמִין אַלְחֻכְּם וְהָלַךְ לוֹ. אַךְ לִבִּי דָבַק בָּהּ, וַאֲנִי הַחֵשֶׁק וְהַגַּעֲגוּעִים הוֹלְכִים וּמִתּוֹסְפִים בִּי בִּגְלָלָהּ”.

אָמַרְתִּי לָהּ תָּמֵהַ עַל דְּבָרֶיהָ: “וּמַה אַתְּ חֲפֵצָה שֶׁאֶעֱשֶׂה?” אָמְרָה לִי: “מְפַקֵּד, מֻעִין, דַּע, שֶׁחֲפֵצָה אֲנִי שֶׁתַּעֲזֹר לִי”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וַאֲנִי הֵיכָן אֲנִי, וְהֵיכָן בַּת הַקָּאצִ’י אַלְחֻכְּם?” אָמְרָה לִי: “יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁאֵין לְךָ כֹּחַ עַל בִּתּוֹ שֶׁל הַקָּאצִ’י. וְאוּלָם רְצוֹנִי לִמְצֹא תַחְבּוּלָה לְהַשִּׂיג תִּקְוָתִי, וּבָזֶה מַטָּרָתִי וּשְׁאִיפָתִי. וְלֹא תִמָּלֵא מַטְרָתִי אֶלָּא בְעֶזְרָתֶךָ”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה: “חֲפֵצָה אֲנִי לָשִׂים פָּנַי בְאִמּוּץ־הַלֵּב, אַחֲרֵי שֶׁאֶשְׁאַל לִי בִּשְׂכַר תַּכְשִׁיטִים יִקְרֵי הַמְּחִיר, וְלָלֶכֶת וְלָשֶׁבֶת בַּסִּמְטָה שֶׁבּוֹ בֵּיתוֹ שֶׁל אַמִין אַלְחֻכְּם, וּכְשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁהַמִּשְׁמָר מְשׁוֹטֵט בָּהּ וְהָאֲנָשִׁים יְשֵׁנִים, תַּעֲבֹר אַתָּה וְאֵלֶּה שֶׁעִמְּךָ מִן הָאֲנָשִׁים, וְתִרְאוּ אוֹתִי כְּשֶׁעָלַי הַתַּכְשִׁיטִים וְהַבְּגָדִים הַמְּפֹאָרִים וְתָרִיחוּ אֶת רֵיחוֹת הַבְּשָׂמִים שֶׁעָלַי. בְּאוֹתָה שָׁעָה שְׁאַל אוֹתִי לְמַצָּבִי. וַאֲנִי אֹמַר לְךָ שֶׁמִּן הַטִּירָה³ אֲנִי וּמִבְּנוֹת הַנְּצִיבִים וְשֶׁיָּרַדְתִּי לְשֵׁם עִנְיָן וְהֶעֱרִיב עָלַי הַלַּיְלָה שֶׁלֹּא בִרְצוֹנִי וְנִנְעַל בְּפָנַי שַׁעַר זֻוַיְלָה⁴, וְכָל הַשְּׁעָרִים וְאֵינִי יוֹדַעַת לְאָן לִפְנוֹת הַלַּיְלָה. רָאִיתִי סִמְטָה זוֹ וְסִדְרָהּ הַנָּאֶה וְנִקְיוֹנָהּ, וּבִקַּשְׁתִּי לִי מִפְלָט בָּהּ עַד לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר. וּכְשֶׁאֹמַר לְךָ דְבָרִים אֵלֶּה בְּבִטְחָה וְשֶׁקֶט, לֹא יִמְצָא בִי מְפַקֵּד הַמִּשְׁמָר כָּל רָעָה וְיֹאמַר: ‘אֵין סָפֵק שֶׁעָלֵינוּ לֲהַנִיחָהּ אֵצֶל מִי שֶׁהוּא שֶׁיִּשְׁמֹר אוֹתָהּ עַד לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר’, תֹּאמַר: ‘הָרָאוּי בְּיוֹתֵר לָזֶה שֶׁתָּלוּן אֶצְלוֹ הוּא אָמִין אַלְחֻכְּם עַד סוֹף הַלַּיְלָה בֵּין נָשָׁיו וִילָדָיו’. וּמִיָּד דְּפֹק אַתָּה עַל שַׁעֲרוֹ שֶׁל אַמִין אַלְחֻכְּם, וְאֶשָׁאֵר אֲנִי בְבֵיתוֹ בְלִי כָל גִּנּוּי, וּכְבָר הִשַּׂגְתִּי מַטְּרָתִי וְשָׁלוֹם”. אָמַר לָהּ הַמְּפַקֵּד מֻעִין: “חֵי־אֱלֹהִים, דָּבָר קַל הוּא”. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאָפֵל קַמְנוּ לְשׁוֹטֵט, וְעִמָּנוּ הָאֲנָשִׁים בַּחֲרָבוֹת לְטוּשׁוֹת. שׁוֹטַטְנוּ וְסוֹבַבְנוּ בָּעִיר וְעָבַרְנוּ בְּסִמְטָה זוֹ שֶׁבּוֹ הַאִשָּׁה וְהָיְתָה הַשָּׁעָה חֲצוֹת הַלַּיְלָה. הֵרַחְנוּ רֵיחוֹת חֲרִיפִים וְשָׁמַעְנוּ קוֹל רִשְׁרוּשׁ שֶׁל אֶצְעָדוֹת בְּאָזְנֵינוּ. אָמַרְתִּי לַחֲבֵרַי מִיָּד: “דּוֹמַנִי כְּאֵלּוּ אֲנִי רוֹאֶה דְמוּת”. אָמַר מְפַקֵּד הַמִּשְׁמָר: “רְאוּ מִי הוּא מִן הָאֲנָשִׁים”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִזְדָּרַזְתִּי וְנִכְנַסְתִּי וְיָצָאתִי וְאָמַרְתִּי: “רָאִיתִי אִשָּׁה יָפָה, וְאָמְרָה לִי שֶׁמִּן הַטִּירָה הִיא, וְשֶׁהֶעֱרִיב עָלֶיהָ הַעֶרֶב, וְרָאֲתָה סִמְטָה זוֹ וְנִקְּיוֹנָהּ וְאֶת הַמַּצָּב שֶׁהִיא בוֹ, וְהֵבִינָה שֶׁהִיא שַׁיֶּכֶת לְאָדָם נִכְבָּד, וְשֶׁאֵין סָפֵק שֶׁשּׁוֹמֵר בְּתוֹכָהּ הַשׁוֹמֵר עָלֶיהָ, וּבִקְשָׁה לָהּ בָּהּ מִקְלָט”. אָמַר לִי מְפַקֵּד הַמִּשְׁמָר: “קָחֶנָהּ וְהוֹלֵךְ אוֹתָהּ אֶל בֵּיתְךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “חָלִילָה לִי מֵאֱלֹהִים, בְּבֵיתִי אֵין מָקוֹם לִשְׁמֹר בּוֹ פִקָּדוֹן, וְעַל אִשָּׁה זוֹ תַכְשִׁיטִים וַאֲרִיגִים. חֵי־אֱלֹהִים שֶׁאֵין אָנוּ מַפְקִידִים אִשָּׁה זוֹ אֶלָּא אֵצֶל אַמִין אַלְחֻכְּם שֶׁהִיא בְסִמְטָתוֹ מֵאָז הֶחֱשִׁיךְ הַלַּיְלָה. הַפְקֵד אוֹתָהּ אֶצְלוֹ עַד לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר”. אָמַר לִי מְפַקֵּד הַמִּשְׁמָר: “עֲשֵׂה מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ וְרוֹצֶה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה דָפַקְתִּי בְּשַעֲרוֹ שֶׁל אַמִין אַלְחֻכְּם, וְיָצָא עֶבֶד מֵעֲבָדָיו, אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, קַח אִשָּׁה זוֹ, וְהַנַּח אוֹתָהּ אֶצְלְכֶם עַד לְמָחָר בַּבֹּקֶר, שֶׁכֵּן מָצָא אוֹתָהּ סְגָנוֹ שֶׁל הָאֶמִיר עַלַם אַלדִּין, וְעָלֶיהָ תַכְשִׁיטִים וּלְבוּשִׁים, כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לְיַד שַׁעַר בֵּיתְכֶם. וְחוֹשְׁשִׁים אָנוּ שֶׁלֹּא תָחוּל אַחֲרָיוּת לָהּ עֲלֵיהֶם”. וְאָמַרְתִּי עוֹד: “מִן הַנָּכוֹן בְּיוֹתֵר הוּא שֶׁתְּהֵא לִינָתָהּ אֶצְלְכֶם”. פָּתַח הָעֶבֶד אֶת הַדֶּלֶת וּלְקָחָהּ אֶצְלוֹ.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר הָיָה הַקָּאצִ’י אַמִין אַלְחֻכְּם הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּא לִפְנֵי הָאֶמִיר, כְּשֶׁהוּא נִשְׁעָן עַל שְנֵי עֲבָדִים מֵעֲבָדָיו, וְהוּא צוֹעֵק וּמְבַקֵּשׁ עֶזְרָה וְאוֹמֵר: “הוֹי אֶמִיר, הַבּוֹגֵד וְהָרַמַּאי, הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי אִשָּה, וְהִכְנַסְתִּי אוֹתָהּ לְבֵיתִי וּלְתוֹךְ חֲדָרַי, וְנָטְלָה מִמֶּנִּי מָמוֹנָם שֶׁל יְתוֹמִים קְטַנִּים, שֶׁהָיָה צָרוּר בְּתוֹךְ שִׁשָּׁה כִיסִים גְּדוֹלִים. וְלֹא נִשְׁאֲרוּ לִי עִמְּךָ עוֹד דְּבָרִים אֶלָּא לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן”. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׂר־הַפֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה נִבְהַל וְקָם וְיָשַׁב, וְלָקַח אֶת הַקָּאצִ’י וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ, וְהִתְחִיל מַרְגִּיעַ אוֹתוֹ וּבִקְּשָׁהוּ לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ, עַד שֶׁגָּמַר אֶת דְּבָרָיו. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֶל הַמְּפַקְּדִים וְשָׁאַל אוֹתָם בִּדְבַר זֶה, וְהֵטִילוּ אֶת הָעִנְיָן עָלַי, וְאָמְרוּ: “אֵין אָנוּ יוֹדְעִים עִנְיָן זֶה אֶלָּא מִפִּיו שֶׁל הַמְּפַקֵּד מֻעִין”. בְּאוֹתָה שָׁעָה פָנָה הַקָּאצִ’י אֵלַי וְאָמַר לִי: “קְנוּנְיָה הָיְתָה זֹאת שֶׁהִשְׁתַּתַּפְתֶּם בָּהּ אַתָּה וְהִיא, שֶׁאָמְרָה שֶׁמִּן הַטִּירָה הִיא". עָמַדְתִּי וְרֹאשִׁי מֻרְכָּן לָאָרֶץ, וּכְבָר שָׁכַחְתִּי אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁבְּמִנְהָג וְאֶת הַמִּצְווֹת הַמֻּטָּלוֹת חוֹבָה⁵, וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “כֵּיצַד זֶה הוּלַכְתִּי שׁוֹלָל עַל יְדֵי אִשָּׁה פוֹשַׁעַת זוֹ?” אָמַר לִי שַׂר־הַפֶּלֶךְ: “מַה לְּךָ שֶׁאֵין אַתָּה מֵשִׁיב תְּשׁוּבָה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, בְנֵי־אָדָם מִנְהָג בְּיָדָם, וְהוּא שֶׁזֶּה שֶׁחַיָּבִים לוֹ מַמְתִּין עַד שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְאִם לֹא יִתָּפֵס הַחַיָּב, הֲרֵי אֲנִי אַחֲרַאי לְזֶה שֶׁלָּקַח”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דְּבָרַי, מָצְאוּ אוֹתָם כֻּלָּם נְכוֹחִים, וּפָנָה שַׂר־הַפֶּלֶךְ אֶל אַמִין אַלְחֻכְּם וְנִשְׁבַּע לוֹ, שֶׁיִּשְׁקֹד לְהַשִּׂיג חֲזָרָה אֶת הַהוֹן וְאֶת הַמָּמוֹן, וְאָמַר לוֹ: “וְאִם לָאו הֲרֵינִי מוֹסֵר אָדָם זֶה לְיָדְךָ”. רָכַבְתִּי תֵכֶף וּמִיָּד וְהִתְחַלְתִּי מְשׁוֹטֵט בְּכָל הָעוֹלָם מִבְּלִי מַטָּרָה לְנֶגְדִּי, אַחֲרֵי שֶׁנִּתַּתִּי בְיַד אִשָּׁה שֶׁאֵין רֶגֶשׁ שֶׁל כָּבוֹד בָּהּ וְלֹא בוּשָׁה. שׁוֹטַטְתִּי כָּל אוֹתוֹ יוֹמִי וְלֵילִי, וְלֹא הִשַּׂגְתִּי כָּל יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתֶיהָ. וְכָךְ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי. וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוֹכַחְתִּי אֶת עַצְמִי וְאָמַרְתִּי: “מְשֻׁגָּע אַתָּה אוֹ שׁוֹטֶה”, שֶׁכֵּן הָיִיתִי מְסוֹבֵב לְחַפֵּשׂ אִשָׁה הַמַּכִּירָה אוֹתִי בְּעוֹד אֲנִי אֵינִי מַכִּירָהּ, וְהָיְתָה רְעוּלָה בְצָעִיף עַד שֶׁלֹא הָיִיתִי יָכֹל לְהַכִּירָהּ. וְאוּלָם שׁוֹטַטְתִּי גַם בַּיּוֹם הַשְּלִישִׁי עַד לְבֵין הָעַרְבַּיִם. וּכְבָר הָלְכוּ וְרַבּוּ דַאֲגָתִי וְצַעֲרִי, שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁלֹא נִשְׁאַר לִי מֵחַיַּי אֶלָּא עַד לְמָחֳרַת בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁיִּדְרְשֵׁנִי שַׂר־הַפֶּלֶךְ לְפָנָיו. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ, עָבַרְתִּי בְאַחַת הַסִּמְטָוֹת, וְהִנֵּה אִשָּׁה נִשְׁקֶפֶת דֶּרֶךְ חַלֹּון, וְדֶלֶת בֵּיתָהּ סָמוּךְ אַךְ לֹא נָעוּל, וְהִיא סוֹפֶקֶת בְּכַפֶיהָ⁶ וְשׁוֹלַחַת אֵלַי אֶת מַבָּטֶיהָ, הַיְנוּ: “עֲלֵה דֶרֶךְ הַדֶּלֶת”. עָלִיתִי מִבְּלִי הִסּוּס. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לְבֵיתָהּ קָמָה לִקְרָאתִי וְחִבְּקָה אוֹתִי אֶל חָזָהּ. הִשְׁתֹּומַמְתִּי עַל עִנְיָנָהּ. אָמְרָה לִי: “אֲנִי הִיא זֹאת שֶׁהִנַּחְתַּנִי אֵצֶל אַמִין אַלְחֻכְּם”. אָמַרְתִּי לָהּ: “אֲחוֹתִי, וַהֲרֵי אֲנִי מְשׁוֹטֵט לְחַפְּשֵׂךְ, וּמְשׁוֹטֵט. חֵי־אֱלֹהִים עָשִׂית מַעֲשֶׂה שֶׁרָאוּי הוּא לְהִכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי־הַיָּמִים, וְהוֹרַדְתְּ אוֹתִי בִגְלָלוֹ לְתוֹךְ הַמָּוֶת הָאָדֹם”. אָמְרָה לִי: “אַתָּה אוֹמֵר לִי כַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּעוֹד אַתָּה מְפַקֵּד הָאֲנָשִׁים”? אָמַרְתִּי לָהּ: “וְכֵיצַד זֶה לֹא אֶפְחַד, כְּשֶׁאֲנִי שָׁרוּי בִדְאָגָה שֶׁאֲנִי הוֹפֵךְ בָּהּ וְהוֹפֵךְ, וּבִפְרָט שֶׁהָיִיתִי מְשׁוֹטֵט כָּל יוֹמִי, וּבַלַּיְלָה אָעִיר כּוֹכָבָיו”. אָמְרָה לִי: “לֹא יִהְיֶה הַסּוֹף אֶלָּא טוֹב. וְאָמְנָם אַתָּה תִּהְיֶה הַמְּנַצֵּחַ”. נִגְּשָׁה אֶל אַרְגָּז וְהוֹצִיאָה לִי מִתֹּוכוֹ שִׁשָּׁה כִיסִים מְלֵאִים זָהָב וְאָמְרָה לִי: “זֶהוּ מַה שֶּׁנְטַלְתִּיו מִבֵּיתוֹ שֶׁל אַמִּין אַלְחֻכְּם, וְאִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ הַחֲזֵר אוֹתָם, וְאִם לָאו הֲרֵי כֻלּוֹ לְךָ בְּהַתֵּר. וְאִם חָפֵץ אַתָּה זוּלַת זֶה, הֲרֵי אֲנִי אֶצְלִי הוֹן רַב. וְלֹא הָיְתָה מַטְּרָתִי אֶלָּא כְדֵי לְהִנָּשֵׂא לְךָ”. קָמָה וּפָתְחָה אֶת הַתֵּבוֹת וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכָן הוֹן רָב.

אָמַרְתִּי לָהּ: “אֲחוֹתִי, זֶה כֻלּוֹ אֵין לִי חֵפֶץ בּוֹ, וְאֵין שְׁאִיפָתִי אֶלָּא לְהִנָּצֵל מִמַּה שֶּׁאֲנִי בוֹ”. אָמְרָה לִי: “אֲנִי לֹא יָצָאתִי מֵאוֹתוֹ הַבַּיִת אֶלָּא כְּדֵי לְהַצִּילְךָ”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לִי: "כְּשֶׁיַּגִּיעַ מָחֳרַת הַיּוֹם וְיָבוֹא אֵלֶיךָ אַמִין אַלְחֻכְּם, הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ עַד שֶׁיִּגְמֹר דְּבָרָיו. וּכְשֶׁיִּשְׁתֹּק אַל תָּשִיב לוֹ שׁוּם תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁיֹּאמַר לְךָ שַׂר־הַפֶּלֶךְ: ‘מַה לְּךָ שֶׁאֵין אַתָּה מֵשִׁיב לוֹ תְשׁוּבָה?’ אֱמֹר לוֹ: ‘אָדוֹן, דַּע שֶׁאֵין שְׁתֵּי הַמִּלִּים שָׁווֹת⁷, וְאֵין לַמְנֻצָּח אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה’. וְאָז יֹאמַר אַמִין אַלְחֻכְּם: ‘מַה פֵּרוּשָׁם שֶׁל דְּבָרֶיךָ שֶׁאָמַרְתָּ: אֵין שְׁתֵּי הַמִּלִּים שָׁווֹת?’ אֱמֹר לוֹ: ‘אֲנִי הִפְקַדְתִּי בְיָדְךָ נַעֲרָה מִבֵּית הַשֻּׂלְטָאן. שֶׁמָּא הִתְנַפֵּל עָלֶיהָ מִתְנַפֵּל מֵאֶצְלֶךָ, אוֹ שֶׁמָּא נֶהֶרְגָה בַּסֵּתֶר, וַהֲרֵי הָיוּ עָלֶיהָ תַכְשִׁיטִים וּבְגָדִים שֶׁהָיוּ שָׁוִים אֶלֶף דִּינָר. וְאִלּוּ חָקַרְתָּ אֵלֶּה שֶׁאֶצְלְךָ מִן הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת, אֵין סָפֵק שֶׁהָיִיתָ מוֹצֵא מַשֶּׁהוּ מִן הָעִקְּבוֹת’. וּכְשֶׁיִּשְׁמַע מִפִּיךָ דְבָרִים אֵלֶּה, תִּתּוֹסֵף הִתְרַגְּשׁוּתוֹ וְיִבּוֹךְ וְיִשָּׁבַע, שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אִתְּךָ יַחַד אֶל בֵּיתוֹ. אֱמֹר לוֹ: ‘אֵינִי עוֹשֶׂה זֹאת, שֶׁאֲנִי הַנִּתְבָּע, וּמַה גַם שֶׁאֲנִי חֲשׁוּד בְּעֵינֶיךָ’. וּכְשֶׁיִּקְרָא אֶל אֱלֹהִים לְעֶזְרָתוֹ, וְיִשָּׁבַע לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ⁸ וְיֹאמַר: ‘אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ’, אֶמֹר אַתָּה: “חֵי־אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי הוֹלֵךְ אֶלָּא אִם כֵּן שַׂר־הַפֶּלֶךְ הוֹלֵךְ'. וּכְשֶׁתָּבוֹא אֶל בֵּיתוֹ, יִהְיוּ רֵאשִׁית מַה שֶּׁתַּתְחִיל לְחַפֵּש בָּהֶם הַגַּגּוֹת. אַחַר־כָּך תְּחַפֵּשׂ בָּאוֹצָרוֹת וּבַחֲדָרִים. וּכְשֶׁלֹּא תִמְצָא כְלוּם, הִכָּנַע, הִתְרַפֵּס וַעֲשֵׂה עַצְמְךָ לְפָנָיו כְּאִלּוּ הָשְׁבַּרְתָּ, וְאַחַר־כָּךְ עֲמֹד לְיַד הַדֶּלֶת וְהִתְבּוֹנֵן כְּשֶׁאַתָּה מְחַפֵּשׂ וְחוֹזֵר וּמְחַפֵּשׂ, שֶׁכֵּן שָׁם מָקוֹם סָמוּי מִן הָעַיִן. גֵּשׁ אֵלָיו בְּלֵב חָזָק מִצּוּר־חֲלָמִישׁ וּתְפֹס כַּד חֶרֶס מִן הַכַּדִּים, וְהַעֲלֵה אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, וְתִמְצָא תַּחְתָּיו תַּחֲרָא שֶׁל מְעִיל שֶׁל נָשִׁים, הוֹצֵא אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ גָּלוּי לַכֹּל, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה קְרָא לְשַׂר־הַפֶּלֶךְ גָּלוּי לְעֵינֵי כָּל הַנִּמְצָאִים, וּפְתַח אוֹתוֹ וְתִמְצָא אוֹתוֹ מָלֵא דָם אָדֹם בְּיוֹתֵר, וּבְתוֹכוֹ סַנְדָּלִים וּמִכְנָסַיִם וּקְצָת לְבָנִים”. כְּשֶׁאָמְרָה לִי דְבָרִים אֵלֶּה, קַמְתִּי לָצֵאת. אָמְרָה לִי: “קַח מֵאָה דִינָר אֵלֶּה שֶׁיּוֹעִילוּ לְךָ, וּמֵאִתִּי הֵם כִּבּוּד־אוֹרְחִים לְךָ”. נְטַלְתִּים וְיָרַדְתִּי דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַבֹּקֶר בָּא הַקָּאצִ’י אַמִין אַלְחֻכְּם וְעֵינָיו כְּפִרְחֵי עֵין־הַפָּרָה⁹, וְאָמַר: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, הֵיכָן בַּעַל־דִּינִי וְהֵיכָן הוֹנִי?” בְּאוֹתָה שָׁעָה בָּכָה וְצָוַח וְאָמַר לְשַׂר־הַפֶּלֶךְ: “הֵיכָן רַע־הַמַּזָּל הַזֶּה, רַבָּם שֶׁל הַלִּסְטִים וְהַגַּנָּבִים?” בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּנָה שַׂר־הַפֶּלֶךְ אֵלַי וְאָמַר לִי: “מִשּׁוּם מָה אֵין אַתָּה מֵשִׁיב תְּשׁוּבָה לַקָּאצִ’י?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הוֹי הָאֶמִיר, אֵין שְׁנֵי הָרָאשִׁים שָׁוִים לְגֹבַהּ, וַאֲנִי אֵין לִי מוֹשִׁיעַ, וְאוּלָם אִם הַצֶּדֶק אִתִּי, הֲרֵי יִתְגַּלֶּה הַדָּבָר”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתּוֹסֵף רָגְזוֹ שֶׁל הַקָּאצִ’י וְאָמַר: “אוֹי לְךָ, רַע־הַמַּזָּל, וְאֵיזֶה צֶדֶק אֲשֶׁר לְךָ מְבַקֵּשׁ אַתָּה שֶׁיִּתְגַּלֶּה?” אָמַרְתִּי: “אֲדוֹנֵנוּ הַקָּאצִ’י, הִפְקַדְתִּי אֶצְלְךָ פִּקָּדוֹן וְהוּא אִשָּׁה, שֶׁמְּצָאנוּהָ לְיַד דַּלְתְּךָ, וְעָלֶיהָ תַכְשִׁיטִים וּבְגָדִים, וְהָלְכָה כְּמוֹ שֶׁהָלַךְ יוֹם אֶתְמוֹל וְנֶעֶלְמָה, וַאַחֲרֵי זֶה אַתָּה חוֹזֵר אֵלֵינוּ וְתוֹבֵעַ מִמֶּנִּי שֵׁשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר. חֵי־אֱלֹהִים שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא עֹשֶׁק עָצוּם. וַהֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁהִתְנַפֵּל עָלֶיהָ מִתְנַפֵּל מֵאֶצְלְךָ”. בְּאוֹתָה שָׁעָה נִתּוֹסֵף זַעַם הַקָּאצִ’י וְנִשְׁבַּע הַחֲמוּרָה שֶׁבַּשְׁבוּעוֹת שֶׁאֵלֵךְ עִמּוֹ וַאֲחַפֵּשׂ בְּבֵיתוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: “חֵי־אֱלֹהִים, אֵינִי הוֹלֵךְ עַד שֶׁיִּהְיֶה שַׂר־הַפֶּלֶךְ עִמָּנוּ, שֶׁכֵּן אִם יִהְיֶה הוּא עִמָּנוּ וְהַמְּפַקְּדִים, לֹא תִתְגּוֹלֵל עָלַי אַתָּה”. קָם הַקָּאצִ’י שֶׁנִּשְׁבַּע שׁוּב וְאָמַר: “נִשְׁבָּע אֲנִי בַּאֲמִתּוּת בּוֹרֵא בְנֵי־הָאָדָם שֶׁאֵין אָנוּ הוֹלְכִים אֶלָּא עִם הָאֶמִיר”. שָׂמְנוּ פָנֵינוּ, וְשַׂר־הַפֶּלֶךְ אִתָּנוּ, אֶל בֵּית הַקָּאצִ’י וְיָצָאנוּ וְחִפַּשְׂנוּ, וְלֹא מָצָאנוּ כְלוּם. בְּאוֹתָה שָׁעָה נָפַל בְּלִבִּי פַחַד, וּפָנָה אֵלַי שַׂר־הַפֶּלֶךְ וְאָמַר לִי: “הוֹי, בִּישׁ־גַּדָּא, פְּרַעְתָּנוּ לְשִׁמְצָה בִבְנֵי־אָדָם”. וְהָיָה כָּל זֶה כְּשֶׁאֲנִי בוֹכֶה וְדִמְעוֹתַי שׁוֹטְפוֹת וַאֲנִי מְשׁוֹטֵט לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל עַד שֶׁקָּרַבְנוּ לָצֵאת מֵעֵבֶר דֶּלֶת הַבַּיִת. הִסְתַּכַּלְתִּי בְּמָקוֹם זֶה וְאָמַרְתִּי: “מַה הוּא הַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ סָמוּי מִן הָעַיִן?” וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “הַעְתִּיקוּ עִמִּי כַּד זֶה מִמְּקוֹמוֹ”. וְעָשׂוּ כֵן. רָאִיתִי דָבָר יוֹצֵא מִתַּחְתָּיו וְאָמַרְתִּי: “חַטְּטוּ וּרְאוּ מַה הוּא תַחַת הַכַּד”. חִפְּשׂוּ וְהִנֵּה מָצְאוּ מְעִיל נָשִׁים וּמִכְנָסַיִם וְהֵם מְלֵאִים דָּם. כְּשֶׁרָאִיתִי זֹאת נָפַלְתִּי מִתְעַלֵּף. כְּשֶׁרָאָה שַׂר־הַפֶּלֶךְ זֹאת, אָמַר: “חֵי אֱלֹהִים שֶׁהַמְפַקֵּד נָקִי מֵאַשְׁמָה”. בְאוֹתָהּ שָׁעָה הִקִּיפוּ אוֹתִי חֲבֵרַי וְזָרְקוּ עַל פָּנַי מַיִם. קַמְתִּי מוּל פְּנֵי אַמִין אַלְחֻכְּם, וּכְבָר נִפְרָע לְשִׁמְצָה, וְאָמַרְתִּי לוֹ: "רוֹאֶה אַתָּה שֶׁהִטְעֵיתָ אֶת עַצְמְךָ.

וְאֵין דָּבָר זֶה קַל. וַהֲרֵי אִשָּׁה זוֹ לֹא תֵשֵׁב מִשְׁפַּחְתָּהּ בְחִבּוּק יָדַיִם מִלְּחַפְּשָׂהּ“. בְאוֹתָהּ שָׁעָה נִתַּר לֵב הַקָּאצִ’י מִמְּקוֹמוֹ וְיָדַע שֶׁהַחֲשָׁד נָפַל עָלָיו. וְהֶחֱוִיר מַרְאֵהוּ, וְחָרְדוּ קְרָבָיו. אַחַר־כָּךְ שִׁלֵּם קְנָס מִמָּמוֹנוֹ כַּסְּכוּם אֲשֶׁר אָבַד לוֹ, עַד שֶׁכִּבִּינוּ מֵעָלָיו אוֹתָהּ אֵשׁ, וְהָלַכְנוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם. שָׁהִיתִי אַחֲרֵי זֶה שְׁלֹשָׁה יָמִים, עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וְרָחַצְתִּי מַה שֶּׁהָיָה עָלַי מִן הַבְּגָדִים, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אִשָּׁה זוֹ לֹא תִמְעַל בִּי”. כְּשֶׁעָבַר זְמַן שֶׁל שְׁלֹשָׁה יָמִים, שַׂמְתִּי פָנַי אֶל בֵּיתָהּ, וּמְצָאתִיו נָעוּל, וכְבָר עָלָה עָלָיו מִן הֶעָפָר הַרְבֵּה. שָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתֶיהָ וְאָמְרוּ לִי: “זֶה יָמִים שֶׁבַּיִת זֶה רֵיק מִיּוֹשֵׁב. וְאוּלָם לִפְנֵי שְׁלֹשָׁה יָמִים בָּאָה אִשָּׁה וְעִמָּהּ חֲמוֹר, וּבָעֶרֶב הַאַחֲרוֹן נָטְלָה אֶת חֲפָצֶיהָ וְהָלְכָה לָהּ”. חָזַרְתִּי נָבוֹךְ בְּדַעְתִּי, וְהָיִיתִי בְּכָל יוֹם מִתְחֵקֶּה עָלֶיהָ, חוֹקֵר מִן הַיּוֹשְׁבִים וְלֹא נוֹדַע לָנוּ דָבָר עַל אוֹדוֹתֶיהָ. וַאֲנִי הִשְׁתָּאֵיתִי לְצַחוּת לְשׁוֹנָהּ וּמִדְבָּרָהּ. וְזֶהוּ הַנִּפְלָא בְיוֹתֵר מִמַּה שֶׁרָאִיתִי וְאֵרַע לִי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְפַּלֵּא אַלְמַלִךְּ אַלטָּ’אהִר כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה. קָם אַחֲרָיו מְפַקֵּד שֵׁנִי וְאָמַר:

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַשֵּׁנִי

אָדוֹן, שְׁמַע מַה שֶּׁאֵרַע לִי בִּזְמַן שֵׁרוּתִי כִמְפַקֵּד, וְזֶה הוּא: "הָיִיתִי מְפַקֵּד הַמִּשְׁמָר בְּבֵית שַׂר־הַפֶּלֶךְ וְהָיָה הַנָּצִיב גַ’מָאל אַלדִּין אַלְאַטְוָשׁ אַלְמֻגְ’הִדִי. וְהָיָה נְצִיב הַמָּחוֹז הַמִּזְרָחִי וְהַמַּעֲרָבִי¹⁰. וְהָיִיתִי יָקָר לְלִבּוֹ, וְלֹא הָיָה מַעֲלִים מִמֶּנִּי דָבָר מִמַּה שֶּׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ. וְהָיָה עִם זֶה שׁוֹלֵט בְּדַעְתּוֹ. אֵרַע בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, שֶׁאָמְרוּ לוֹ: “הִנֵּה בַת פְּלוֹנִי הָיָה לָהּ הַרְבֵּה מִן הַתַּכְשִׁיטִים וְהַבְּגָדִים, וַהֲרֵי הִיא כְרוּכָה אַחֲרֵי אָדָם יְהוּדִי, וּבְכָל יוֹם הִיא מַזְמִינָה אוֹתוֹ לִפְרֹש עִמָּהּ, וְהוּא בָא בַיּוֹם וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמָּהּ וְיָשֵׁן אֶצְלָהּ”. לֹא הֶאֶמִין הַמּוֹשֵׁל בִּכְלוּם מִן הַדָּבָר הַזֶּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא שַׂר־הַפֶּלֶךְ אֶת נוֹטְרֵי הָרְחוֹבוֹת בְּאַחַד הַלֵּילוֹת וּשְׁאַל אוֹתָם עַל הַדָּבָר הַזֶּה. אָמַר לוֹ אִישׁ מֵהֶם: “אֲדוֹנִי, בַאֲשֶׁר לִי, הֲרֵי רָאִיתִי יְהוּדִי נִכְנָס בְּדֶרֶךְ רְחוֹב זֶה בְּאַחַד הַלֵּילוֹת. וְלֹא הִתְחַקֵּיתִי לָדַעַת אֶל מִי הוּא נִכְנָס”. אָמַר לוֹ שַׂר־הַפֶּלֶךְ: “תֵּן עֵינְךָ בּוֹ מִן הַיּוֹם וְהָלְאָה וְהִתְבּוֹנֵן לְאֵיזֶה מָקוֹם הוּא נִכְנָס”. יָצָא הַנּוֹטֵר וְנָתַן עֵינוֹ בַיּהוּדִי. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה שַׂר־הַפֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, כְּשֶׁהַנּוֹטֵר בָּא אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִנֵּה הַיְּהוּדִי עָבַר אֶל בֵּיִת פְּלוֹנִי”. קָם שַׂר־הַפֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ וְיָצָא מִבֵּיתוֹ יְחִידִי וְלֹא לָקַח עִמּוֹ זוּלָתִי, וְהָלַכְנוּ אֲנִי וָהוּא, וְאָמַר לִי: “בָּשָׂר שָׁמֵן הוּא זֶה”. וְלֹא פָסַקְנוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְיַד הַדֶּלֶת, וְעָמַדְנוּ עַד שֶׁיָּצְאָה מֵאֶצְלָם נַעֲרָה כְאִלּוּ לִקְנוֹת לָהֶם צֹרֶךְ מָה. הִמְתַּנּוּ עַד שֶׁפָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת. וְאַךְ פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת לֹא דִבַּרְנוּ דָבָר אֶלָּא תָקַפְנוּ אֶת הַנַּעֲרָה. מָצָאנוּ אוּלָם וּבוֹ אַרְבַּע אִצְטַבּוֹת וּקְדֵרוֹת וְנֵרוֹת, וְהַיְּהוּדִי וְהָאִשָּׁה יוֹשְׁבִים.

נָפְלָה עֵינָהּ שֶׁל הַנַעֲרָה עַל הָאֶמִיר, וְהִכִּירָה אוֹתוֹ וְקָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְאָמְרָה: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, בָּרוּךְ הוּא. חֵי־אֱלֹהִים שֶׁכָּבוֹד גָּדוֹל נִתְכַּבַּדְתִּי עַל־יְדֵי אֲדוֹנִי, וְכִבַּדְתָּ אֶת בֵּיתִי”. הֶעֱלַתְהוּ וְעַל עֶרֶשׂ הוֹשִׁיבַתְהוּ, וְהִגִּישָׁה לוֹ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְהִשְׁקָתְהוּ. אַחַר־כָּךְ הֵסִירָה כָּל מַה שֶּׁעָלֶיהָ מִן הַתַּכְשִׁיטִים וְהַבְּגָדִים הַמְּפֹאָרִים וְשָׂמָה אוֹתָם בְּתוֹךְ מַעֲטֶה וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, כָּל זֶה לְמָנָה הוּא לְךָ”. אַחַר־כָּךְ פָּנְתָה אֶל הַיְּהוּדִי וְאָמְרָה לוֹ: “קוּם אַף אַתָּה וַעֲשֵׂה כָמוֹנִי”. קָם הַיְּהוּדִי מְהֵרָה וְיָצָא כְּשֶׁאֵין הוּא מַאֲמִין שֶׁנִּצָּל. כְּשֶׁיָּדְעָה בָרוּר שֶׁהַיְּהוּדִי יָצָא, נִגְּשָׁה אֶל צְרוֹר בְּגָדֶיהָ וְנָטְלָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “הָאֶמִיר, כְּלוּם אֵין גְּמוּל הַטּוֹבָה, אֶלָּא טוֹבָה? אַתָּה כִּבַּדְתָּ אוֹתָנוּ בְּסַעַדְךָ עִמָּנוּ. וְעַכְשָׁו קוּם וְלֵךְ לְךָ מֵאֶצְלֵנוּ מִבְּלִי לַעֲשׂוֹת לָנוּ רָעָה, שֶׁאִם לֹא כֵן אֲנִי צוֹעֶקֶת צְעָקָה אַחַת, עַד שֶׁיָּבוֹא כָל מִי שֶׁבָּרְחוֹב”. יָצָא הָאֶמִיר מֵאֶצְלָהּ וְלֹא הִשִּׂיג אֲפִלּוּ אֲדַרְכְּמוֹן אֶחָד, וְהִצִּילָה אֶת הַיְּהוּדִי בִּמְזִמָּתָּהּ הַיָּפָה. הִשְׁתָּאוּ כֻּלָּם לַסִּפּוּר. וְאוּלָם שַׂר־הַפֶּלֶךְ וְאַלְמַלִךְּ אַלטָּ’אהִר אָמְרוּ: “כְלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁעָשָׂה כְתַחְבּוּלָה זוֹ?” וְתָמְהוּ תַכְלִית הַתְּמִיהָה. אָמַר מְפַקֵּד אַחֵר וְהוּא הַשְׁלִישִׁי:

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַשְּׁלִישִׁי

"שִׁמְעוּ מִפִּי מַה שֶּׁאֵרַע לִי, שֶׁתָּמוּהָ וּמוּזָר הוּא יוֹתֵר. בִּזְמַן שֶׁהָיִיתִי בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עִם חֲבֵרַי כְּשֶׁאָנוּ הוֹלְכִים לַעֲבוֹדָה, וְהִנֵּה לְפָנֵינוּ נָשִׁים כַּלְבָנוֹת לְמַרְאֶה, וּבֵינֵיהֶן אַחַת הַגְּבוֹהָה בְכֻלָּן וְהַיָּפָה בָהֶן. כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ וְרָאֲתָה אוֹתִי, פִּגְרָה בְלֶכְתָּהּ אַחֲרֵי חַבִרוֹתֶיהָ. צִפְּתָה לִי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֵלֶיהָ וְדִבַּרְתִּי עִּמָּהּ. אָמְרָה לִי: “אֲדוֹנִי, יַצְלִיחַ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶת דְּרָכֶיךָ. כְּבָר רְאִיתִיךָ מַאֲרִיךְ לְהַבִּיט בִּי, וְתֵאַרְתִּי בְנַפְשִׁי שָׁאַתָּה מַכִּיר אוֹתִי, וְאִם כָּךְ הוּא, הֲרֵי תֵן לִי לְהַכִּיר אוֹתְךָ יוֹתֵר”. אָמַרְתִּי לָהּ: “חֵי־אֱלֹהִים שֶׁאֵין אֲנִי מַכִּיר אוֹתָךְ אֶלָּא שֶׁכְּבָר הֵטִיל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶת אַהֲבַתֵךְ בְּלִבִּי, וְהִקְסִים אוֹתִי יְפִי סְגֻלּוֹתַיִךְ, וּמַה שֶּׁאָצַל לָךְ אֱלֹהִים מֵאֵלֶּה הָעֵינַיִם הַיּוֹרוֹת חִצִּים, וְלָקְחוּ אוֹתִי שֶׁבִי”. אָמְרָה לִי: “חֵי־אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי מַה שֶּׁהִרְגַּשְׁתָּ אַתָּה, וְיִתָּכֵן שֶׁעוֹד יוֹתֵר מִזֶּה, עַד שֶׁנִּדְמֶה לִי כְאִלּוּ רְאִיתִיךָ מִזְּמַן יַלְדוּתִי”. אָמַרְתִּי לָהּ: “אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לִקְלֹט לוֹ בַשְּׁוָקִים כָּל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ”. אָמְרָה לִי: “כְּלוּם יֵשׁ לְךָ מְקוֹם דִּירָה?” אָמַרְתִּי לָהּ: “לֹא, חֵי־אֱלֹהִים, לֹא, וּמְדִינָה זוֹ לֹא מְקוֹם מְגוּרַי הִיא”. אָמְרָה לִי: “חֵי־אֱלֹהִים אַף לִי אֵין מְקוֹם דִּירָה. וְאוּלָם אֲנִי אֲסַדֵּר אוֹתְךָ”. הָלְכָה לְפָנַי וַאֲנִי אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁבָּאָה אֶל פֻּנְדָּק, וְאָמְרָה לַפֻּנְדָּקִית: “כְּלוּם יֵשׁ אֶצְלֵךְ חֶדֶר פָּנוּי?” אָמְרָה לָהּ: “הֵן”. אָמְרָה לָהּ הַאִשָה: “תְּנִי לָנוּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ” לָקַחְנוּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ וְעָלִינוּ לִרְאוֹת אֶת הַחֶדֶר, וְנִכְנַסְנוּ לְתוֹכוֹ. אַחַר־כָּך יָצְאָה אֶל הַפֻּנְדָּקִּית וְאָמְרָה: “הֲרֵי זֶה לָךְ לִמְתִיקוֹת בְּעַד מְסִירַת הַמַּפְתֵּחַ. הַחֶדֶר מָצָא חֵן בְּעֵינַי וֵהֲרֵי לָךְ מָמוֹן שֵׁנִית שְׂכַר טִרְחָתֵךְ. לְכִי וְהָבִיאִי לָנוּ כּוּז מַיִם שֶׁנָּנוּחַ; וּכְשֶׁתַּעֲבֹר שְׁעַת־הַצָהֳרַיִם וְיָפוּג הַחֹם, יֵלֵךְ הָאִישׁ וְיַעֲבִיר אֶת הַחֲפָצִים לְכָאן”. שָׂמְחָה הַפֻּנְדָּקִית וְהֵבִיאָה לָנוּ מַחֲצֶלֶת וּשְׁנֵי כוּזִים מַיִם עַל טַס. וּמְנִיפָה וּמִכְסֶה שֶׁל עוֹר. שָׁהִינוּ שָׁם עַד הַגִּיעַ שְעַת תְּפִלַת בֵּין־הָעַרְבַּיִם. אָמְרָה: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי רוֹחֶצֶת לִפְנֵי שֶׁאֶפְנֶה וְאֵלֵךְ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “טְלִי מַיִם וְנִרְחַץ בָּהֶם”.

הוֹצֵאתִי מִכִּיסִי בְעֵרֶךְ עֶשְׂרִים אֲדַרְכְּמוֹנִים לָתֵת לָהּ. אָמְרָה לי: “חָלִילָה לֵאלֹהִים”. הוֹצִיאָה מִכִּיסָהּ חֹפֶן שֶׁל כֶּסֶף וְאָמְרָה לִי: “חֵי־אֱלֹהִים שֶׁאִלּוּלֵא הַגּוֹרָל וְאִלּוּלֵא זֶה שֶׁהִפִּילוֹ אֱלֹהִים אֶצְלִי מֵאַהֲבָתִי לְךָ, לֹא הָיָה מַה שֶּׁהָיָה”. אָמַרְתִּי לָהּ: “טְלִי זֶה לְעֻמַּת מַה שֶּׁהוֹצֵאת”. אָמְרָה לִי: “אֲדוֹנִי כְשֶׁתֱּאֵרַךְ הַחֶבְרָה בֵינֵינוּ, תִּרְאֶה אִם שֶׁכְּמוֹתִי שָׂמָה לֵב לְמָמוֹן וּלְהוֹן אִם לָאו”. קָמָה אֶל הַבְּאֵר וְהֵבִיאָה כַד שֶׁל מַיִם. וְאַחֲרֵי־שֶׁקָּמָה הַנַּעֲרָה וְרָחֲצָה בְּכַד מִים, חָזְרָה וְהִתְפַּלְּלָה, וּבִקְּשָׁה מֵאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה סְלִיחָה עַל מַה שֶּׁעָשְׂתָה. וּכְבָר שְׁאַלְתִּיהָ קֹדֶם לָכֵן לִשְׁמָהּ, וְאָמְרָה "רַיְחָאנָה, וְתֵאֲרָה לִי אֵת מְקוֹם מְגוּרֶיהָ. וּכְשֶׁרְאִיתִיהָ שֶׁהִתְרָחֲצָה, אָמַרְתִּי: “זוֹ אִשָּׁה וְעָשְׂתָה מַעֲשֶׂה זֶה, וּכְלוּם לֹא אֶעֱשֶׂה אֲנִי כְמוֹתָהּ”? אָמַרְתִּי לָהּ: “שֶׁמָּא תְבַקְּשִׁי לָנוּ כַּד מַיִם שֵׁנִי?” יָצְאָה אָל הַפֻּנְדָּקִית וְאָמְרָה לָהּ: “אֲחוֹתִי, טְלִי וְהָבִיאִי לָנוּ בַּחֲצִי אֲדַרְכְּמוֹן זֶה מַיִם, שֶׁנְּשַׁפְשֵׁף בָּהֶם אֶת הָרִצְפָּה”. הֵבִיאָה הַפֻּנְדָּקִית שְׁנֵי כַדֵּי מַיִם. נָטַלְתִּי אֶחָד מֵהֶם וְנִכְנַסְתִּי אֶל בֵּית־הַבְּאֵר וְהִתְרַחַצְתִּי אַחֲרֵי שֶׁנָּתַתִּי לָהּ אֶת בְּגָדַי. כְּשֶׁגָּמַרְתִּי לְהִתְרַחֵץ, קָרָאתִי: “גְבִרְתִּי רַיְחָאנָה” וְלֹא הֵשִׁיב לִי אָדָם. יָצָאתִי וְלֹא מְצָאתִיהָ. וּמָצָאתִי שֶׁכְּבָר נָטְלָה בְגָדַי, וּמַה שֶּׁהָיָה בְתוֹכָם מִן הַמָּמוֹן. וְהָיוּ בְתוֹךְ אֲרִיגַי אַרְבַּע מֵאוֹת אֲדַרְכְּמוֹן. וְנָטְלָה גַם אֶת מִצְנַפְתִּי וּמִטְפַּחְתִּי וְלֹא מָצָאתִי מַה שֶּׁאֲכַסֶה בוֹ מַעֲרֻמַּי. וְחַשְׁתִּי מַשֶּׁהוּ שֶׁהַמָּוֶת קַל מִמֶּנּוּ. הָיִיתִי פוֹנֶה כֹה וָכֹה, אֶפְשָׁר אֶרְאֶה סְמַרְטוּט שֶׁאַסְתִּיר בּוֹ מַעֲרֻמַּי. יָשַׁבְתִּי רֶגַע קָט. אַחַר־כָּךְ בָּאתִי וְהִכֵּיתִי בַּדֶּלֶת, וּבָאָה אֵלַי הַפֻּנְדָּקִית.

אָמַרְתִּי לָהּ: “אֲחוֹתִי, הָאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה כָאן, מֶה עָשָׂה אֱלֹהִים בָּהּ?” אָמְרָה לִי: “עַכְשָׁו יָרְדָה וְאַמְרָה לִי שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לְהַלְבִּישׁ אֶת הַיְּלָדִים בַּבְּגָדִים, וְאָמְרָה לִי עוֹד: “עֲזַבְתִּיו יָשֵׁן, וּכְשֶׁיִּתְעוֹרֵר, אִמְרִי לוֹ שֶׁלֹּא יֵלֵךְ מִכָּאן עַד שֶׁיּוּבְאוּ אֵלָיו הַבְּגָדִים”. אָמַרְתִּי לָהּ: “אֲחוֹתִי הַסּוֹדוֹת שְׁמוּרִים אֵצֶל הַטּוֹבִים וּבְנֵי־הַחוֹרִים. חֵי־אֱלֹהִים, אִשָּׁה זוֹ אֵינָהּ אִשְתִּי, וּמִיָּמַי לֹא רְאִיתִיהָ לִפְנֵי הַיּוֹם הַזֶּה”. וְחָזַרְתִּי לִפְנֵי הַפֻּנְדָּקִית עַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה וּבִקַשְּׁתִּי אוֹתָהּ לְכַסּוֹת אוֹתִי, וְהוֹדַעְתִּי לָהּ שֶׁאֲנִי עֵרוֹם וְעֶרְיָה. צָחֲקָה וְקָרְאָה לִנְשֵׁי הַפֻּנְדָּק, וְקָרְאָה: “הוֹי פָאטִמָה, הוֹי כַ’דִיגָ’ה, הוֹי חַרִיפָה, הוֹי סַנִינֶה”. וְנִקְהֲלוּ עָלַי כָּל מִי שֶּׁהָיוּ בַּפֻּנְדָּק מִן הַנָּשִׁים וְהַשְּׁכֵנוֹת. צָחֲקוּ עָלַי וְאָמְרוּ לִי: “הוֹי עוֹקֵב אַחֲרֵי הַנּוֹאֲפִים, מַה לְּךָ וּלַעֲלִילוֹת־אַהֲבָה?” בָּאָה אַחַת מֵהֶן וְהִבִּיטָה בְפָנַי וְצָחֲקָה. וּשְׁנִיָּה אוֹמֶרֶת: “חֵי־אֱלֹהִים, הֲרֵי הָיָה עָלֶיךָ לָדַעַת שֶׁמְּשַׁקֶּרֶת הִיא מִן הָרֶגַע שֶׁאָמְרָה שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ וְשֶׁחָשְׁקָה בְךָ. מַה יֵשׁ בְּךָ שֶׁיֶּחְשְׁקוּ בוֹ”? וְאַחֶרֶת אָמְרָה: “זָקֵן בְּלִי שֵׂכֶל הוּא זֶה”. וְהָיוּ לועֲגוֹת לִי, וְסָבַלְתִּי צַעַר רַב. רָאֲתָה אוֹתִי אִשָּׁה אַחַת מֵהֶן, וְרִחֲמָה עָלַי, וְהֵבִיאָה לִי סְמַרְטוּט דָּלִיל וְהֵטִילָה אוֹתוֹ עָלַי וְכִסִּיתִי בוֹ מַעֲרֻמַּי וֹלא בְשׁוּם דָּבָר זוּלָתוֹ. יָשַׁבְתִּי קְצָת וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “עַכְשָׁו יִקָּהֲלוּ עָלַי בַּעֲלֵיהֶן שֶׁל נָשִׁים אֵלּוּ וְאֶפָּרַע לְשִׁמְצָה”. יָצָאתִי מִדֶּלֶת הַפֻּנְדָּק וְרַצְתִּי. נִקְהֲלוּ עָלַי קְטַנִּים וּגְדוֹלִים, רָצִים אַחֲרַי וְאוֹמְרִים: “מְשֻׁגָּע הוּא זֶה, מְשֻׁגָּע”, עַד שֶׁבָּאתִי אֶל בֵּיתִי. דָּפַקְתִּי בַדֶּלֶת וְיָצְאָה אֵלַי אִשְׁתִּי, וְרָאֲתָה אוֹתִי עָרֹם וַחֲשׂוּף רֹאשׁ. צָעֲקָה וְנִכְנְסָה כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: “מְשֻׁגָּע הוּא זֶה, שָׂטָן”. כְּשֶׁהִכִּירוּ אוֹתִי שָׂמְחוּ חֲמוֹתִי וְאִשְׁתִּי וָאְמרוּ: “מָה עִנְיָנְךָ?” סִפַּרְתִּי לָהֶם שֶׁלִּסְטִים נָטְלוּ אֶת בְּגָדַי וּפְשָׁטוּנִי עָרֹם וְכִמְעַט שֶׁהָרְגוּ אוֹתִי. כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי לָהֶם שֶׁבִּקְּשׁוּ לַהֲרֹג אותִי, הוֹדוּ לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיָּצָאתִי בְשָׁלוֹם, וּבֵרְכוּ אוֹתִי. רְאוּ אֵפוֹא עָרְמָה זוֹ בְּעוֹד אֲנִי מִתְיַמֵּר בַּחֲרִיפוּת שִׂכְלִי”. הִתְפַּלְּאוּ הַנִּמְצָאִים עַל סִפּוּר זֶה וְעַל מַה שֶּׁהַנָּשִׁים עוֹלְלוֹת. נִגַּש הַמְפַקֵּד הָרְבִיעִי וְאָמַר:

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הָרְבִיעִי

"וְאוּלָם מַה שֶּׁאֵרַע לִי מִן הַמּוּזָרוֹת הוּא קָשֶׁה מִזֶּה, וְהוּא: בְּלַיְלָה אֶחָד מִן הַלֵּילוֹת הָיִינוּ יְשֵׁנִים עַל הַגַּג. עָלְתָה אִשָּׁה וְנִכְנְסָה אֶל בֵּיתֵנוּ בַלַּיְלָה וְצָנְפָה לִצְנֵפָה כָּל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ וְטָעֲנָה אוֹתוֹ עָלֶיהָ לָלֶכֶת בּוֹ. וְהָיְתָה הָאִשָּׁה הָרָה וּמָלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת. כְּשֶׁצָּנְפָה אֶת הַצְּנֵפָה וּבִקְּשָׁה לָשֵׂאת אוֹתָהּ וְלָלֶכֶת עִמָּהּ. קִדְּמוּ אוֹתָהּ צִירֵי לֵדָה וְיָלְדָה בַחֲשֵׁכָה. בִּקְּשָׁה אֶת הָעֵץ שֶׁמַּצִּיתִים בּוֹ אֵשׁ וְהִצִּיתָה אֵשׁ וְהִדְלִיקָה נֵר, וְהִסְתּוֹבְבָה עִם הַקָּטָן כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה וְהִיא מִסְתּוֹבֶבֶת בּוֹ בַבַּיִת. תָּמַהְנוּ בְעוֹד אֲנַחְנוּ עַל הַגַּג וְקַמְנוּ וְחִפַּשְׂנוּ אוֹתָהּ, וְרָאִינוּ אוֹתָה שֶׁהִדְלִיקָה אֶת הַנֵּר וְשָׁמַעְנוּ בִכְיוֹ שֶׁל הַקָּטָן. וְהָיִינוּ רוֹאִים אֶת זֹאת מִלְּמַעְלָה מִפִּתְחוֹ שֶׁל הָאוּלָם. שָׁמְעָה אֶת דִבּוּרֵנוּ וְהֵרִימָה רֹאשָׁהּ וְאָמְרָה: “כְּלוּם אִי אַתֶּם בּוֹשִׁים? אָנוּ נוֹהֲגִים עִמָכֶם בְטוֹבָה וּמְבַקְּרִים אֶת נְשֵׁיכֶם. כְּלוּם אִי אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁהַיּוֹם הוּא לָכֶם וְהַלַּיְלָה לָנוּ? סוּרוּ מֵעָלֵינוּ. חֵי־אֱלֹהִים שֶׁאִלּוּלֵא זֶה שֶׁשְׁכֵנַי אַתֶּם זֶה שָׁנִים, וְלֹא הָיְתָה לָכֶם יְדִיעָה, הָיִינוּ מַפִּילִים עֲלֵיכֶם אֶת הַבַּיִת”. ולֹא הָיָה סָפֵק בְּעֵינֵינוּ שֶׁהִיא מִן הַשֵּׁדִים, וּפָחַדְנוּ וְהֵסַבְנוּ אֶת רֹאשֵׁנוּ. כְּשֶׁהִשְׁכַּמְנוּ בַבֹּקֶר מָצָאנוּ שֶׁלָּקְחָה כָּל מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלֵנוּ וְהָלְכָה, וְיָדַעְנוּ שֶׁלִּסְטִים הִיא, וְשֶׁהִיא הֶעֱרִימָה עָלֵינוּ עָרְמָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה כָמוֹהָ אָדָם לְפָנֶיהָ, וְהִתְחָרַטְנוּ בִּזְמַן שֶׁאֵין הַחֲרָטָה מוֹעִילָה. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הָחֲבוּרָה סִפּוּר זֶה תָמְהוּ עָלָיו תַכְלִית הַתְּמִיהָה. נִגַּשׁ הַמְּפַקֵּד הַחֲמִישִׁי וְהוּא הַשּׁוֹמֵר עַל הָאִצְטַבָּה¹¹ וְאָמַר:

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַחֲמִישִי

אֵין כָּל פֶּלֶא בְמַה שֶּׁסֻּפַּר, שֶׁכֵּן אֲנִי קָרָה לִי תָּמוּהַ וּמוּזָר יוֹתֵר מִכֵּן. בִּזְמַן שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד עַל שַׁעַר בֵּית־הַנְּצִיבוּת, וְהִנֵּה דְמוּת אָדָם נִכְנֶסֶת וּמְדַבֶּרֶת אֵלַי כִּמְבַקֶּשֶת עֵצָה, וְאָמְרָה לִי: “אֲדוֹנִי, אֲנִי אִשְׁתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי רוֹפֵא, וְאֶצְלוֹ חֲבוּרָה מִנִּכְבַּדֵּי הָעִיר¹² שוֹתִים יַיִן בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי זֹאת, לֹא הָיָה טוֹב בְּעֵינַי לְעוֹרֵר שַׁעֲרוּרִיָּה. הֲשִׁיבוֹתִי אֶת פָּנֶיהָ וְהִכְרַתִּי תִקְוָתָהּ מִזֶּה. וְאוּלָם אֲנִי קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל הַמָּקוֹם, וְיָשַׁבְתִּי מִבַּחוּץ לַמָּקוֹם עַד שֶׁנִּפְתְּחָה הַדֶּלֶת, וְהִתְפָּרַצְתִּי וְנִכְנַסְתִּי וּמָצָאתִי אֶת הַחֲבוּרָה בַּצּוּרָה כַּמְּתֹאָר וְאֶת הָאִשָּׁה אֶצְלָם. נָתַתִּי לָהֶם שָלוֹם וְהֶחֱזִירוּ לִי שָׁלוֹם, קָמוּ וְכִבְּדוּ אוֹתִי וְהוֹשִׁיבוּנִי. אַחַר־כָּךְ הִגִּישׁוּ לִי אֹכֶל. הִגַּדְתִּי לָהֶם אֶת הַדָּבָר שֶׁהִלְעִיזוּ עֲלֵיהֶם וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “וַאֲנִי גֵרַשְׁתִּי אֶת הַמַּלְעִיז וּבָאתִי אֲלֵיכֶם יְחִידִי”. הוֹדוּ לִי וְשִׁבְּחוּ עַל הַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתִי אִתָּם, וְהוֹצִיאוּ לִי אַלְפַּיִם אֲדַרְכְּמוֹן שֶׁאָסְפוּ בֵינֵיהֶם. נָטַלְתִּי אוֹתָם וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי. אַחֲרֵי שְׁנֵי חֳדָשִׁים מֵאוֹתוֹ מְאֹרָע הֵבִיא אֵלַי פָּקִיד נְיָר מֵאֵת הַשּׁוֹפֵט וְכָתוּב עָלָיו בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁהוּא דוֹרֵשׁ אוֹתִי לָבוֹא לְפָנָיו. הָלַכְתִּי עִמּוֹ וְנִכְנַסְתִּי אֶל הַשּׁוֹפֵט. תָּבַע מִמֶּנִּי בַּעַל־הַתְּבִיעָה אַלְפַּיִם אֲדַרְכְּמוֹן וְאָמַר, שֶׁלְּקַחְתִּים בְּהַלְוָאָה מִמֶּנּוּ אֶפִּיטְרוֹפּוֹסָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה, כִּחַשְׁתִּיו. הוֹצִיא שְׁטַר חוֹב עָלַי בִּסְכוּם זֶה וְעָלָיו אַרְבָּעָה עֵדִים מִן הַחֲבוּרָה שֶׁהָיוּ נוֹכְחִים בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד, וּבָאוּ וְהֵעִידוּ. הִזְכַּרְתִּי לָהֶם אֶת הַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתִי עִמָּם, וְסִלַּקְתִּי אֶת הַסְּכוּם וְנִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹעַ מִן הַיּוֹם וְהָלְאָה לְעוֹלָם לְדִבְרֵי אִשָּׁה. כְּלוּם אֵין זֶה נִפְלָא? תָּמְהוּ הַנִּמְצָאִים עַל סִפּוּרוֹ הַיָּפֶה, וּמָצָא הַסִּפּוּר חֵן בְּעֵינֵי אַלְמַלִךְּ אַלטָּ’אהִר, וְאָמַר שַׂר־הַפֶּלֶךְ: “חֵי־אֱלֹהִים שֶׁסִּפּוּר נִפְלָא הוּא זֶה”. בְאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ הַמְּפַקֵּד הַשִּׁשִּׁי וְאָמַר:

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַשִּׁשִּׁי

“שִׁמְעוּ סִפּוּרִי אֲנִי, וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן מַה שֶּׁאֵרַע לִפְלוֹנִי הַנִּכְבָּד¹³, שֶׁהוּא רַב מִזֶּה שֶׁשְּׁמַעְתֶּם וְתָמוּהַּ יוֹתֵר” וְעִקָּר סִפּוּרוֹ הוּא, שֶׁנִּתְפַּס בְּיוֹם בְּאֶחָד מִן הַיָּמִים עִם אִשָּׁה. וְנִקְהֲלוּ מִתַּחַת לְבֵיתוֹ הֲמוֹן רַב, וּבָא אֵלָיו נְצִיב הַשִּׁלְטוֹן וַאֲנָשָׁיו וְדָפַק בַּדֶּלֶת. הִשְׁקִיף הַנִּכְבָּד מִמַּעֲלֵה הַבַּיִת וְרָאָה בְנֵי־אָדָם וְאָמַר: “מַה עִנְיַנְכֶם?” אָמְרוּ לוֹ: “נְצִיב הַשִּׁלְטוֹן פְּלוֹנִי, דְּבָרִים לוֹ אֵלֶיךָ”. יָרַד וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת. אָמְרוּ לוֹ: “הוֹצֵא אֶת הָאִשָּה שֶׁאֶצְלְךָ”. אָמַר לָהֶם: “כְּלוּם אֵין לָכֶם בּוּשָׁה? כֵּיצַד זֶה אוֹצִיא אֶת אִשְׁתִּי?” אָמְרוּ לוֹ: “כְלוּם אִשְׁתְּךָ הִיא בִשְׁטַר־נִשּׂוּאִין אוֹ בְלִי שְׁטַר־נִשּׂוּאִין?” אָמַר לָהֶם: “בִּשְׁטַר־נִשּׂוּאִין כְּמִצְוַת אֱלֹהִים וּכְחֻקַּת שְׁלִיחוֹ”. אָמְרוּ לוֹ: “וְהֵיכָן הַשְּׁטָר?” אָמַר לָהֶם: “שְׁטַר נִשּׂוּאֶיהָ בְּבֵית־אִמָּהּ”. אָמְרוּ לוֹ: “בּוֹא וְהַרְאֵה לָנוּ אֶת הַשְּׁטָר”. אָמַר לָהֶם: “סוּרוּ מֵעַל דַּרְכָּהּ, כְּדֵי שֶׁתֵּצֵא”. וּמִיָּד כְּשֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁנִּתְגַּלָּה הַדָּבָר כָּתַב אֶת שְׁטַר־הַנִּשּׂוּאִין וְסִדֵּר אוֹתוֹ לִשְׁמָהּ וְתִקֵּן אוֹתוֹ שְׁטַר־נִשּׂוּאִין לְאִשְׁתּוֹ וְכָתַב עָלָיו עֵדִים שֵׁמוֹת שֶׁל יְדִידָיו, כְּפִי שֶׁעָלָה בְדַעְתּוֹ. וְחָתַם שֵׁם הַקָּאצִ’י מְסַדֵּר הַנִּשּׂוּאִין וְאֶת שֵׁם הַאֶפִּיטְרוֹפוֹס שֶׁל הַאִשָּׁה שֶׁבְּיָדוֹ הָרְשׁוּת לְהַשִּׂיאָהּ, כַּדָּת, וְסִדֵּר לוֹ מִסְמָךְ. כְּשֶׁבִּקְּשָׁה הָאִשָּׁה לָצֵאת מֵאֶצְלוֹ נָתַן לָהּ אֶת הַכְּתָב שֶׁכָּתַב וְשָׁלַח אִתָּהּ אֶת סְרִיס הָאֶמִיר שֶׁיּוֹבִיל אוֹתָהּ לְבֵית אָבִיהָ. כְּשֶׁהָלַךְ עִמָּהּ אוֹתוֹ סָרִיס וְהוֹבִיל אוֹתָהּ אֶל הַבַּיִת, וְנִכְנְסָה הָאִשָּׁה אֶל הַבַּיִת אָמְרָה: “אֵינִי עוֹמֶדֶת לְדִין לִפְנֵי הָאֶמִיר. קִרְאוּ לָעֵדִים הַכְּשֵׁרִים שֶׁיָּבוֹאוּ וְיִטְּלוּ אֶת שְׁטַר נִשּׂוּאַי”. כְּשֶׁנִּפְטַר הַסָּרִיס מֵעָלֶיהָ וְהָלַךְ אֶל הַנָּצִיב, וְהוּא עוֹמֵד עֲדַיִן לְיָד שַׁעַר בֵּית הַנִּכְבָּד, וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁהָיָה עִמּוֹ, אָמַר: “דָּבָר זֶה יֵשׁ לְקַבְּלוֹ”. אָמַר הַנִּכְבָּד: “סָרִיס, בַּקֵּש לָנוּ עֵד פְּלוֹנִי”, וְהָיָה זֶה חֲבֵרוֹ. כְּשֶׁשָּׁלַח אַחֲרָיו וּבִקְּשָׁהוּ וּבָא אֶצְלוֹ, וְרָאָה אוֹתוֹ אָמַר לוֹ: “לֵךְ אֶל פְּלוֹנִית אִשָּׁה, זוֹ שֶׁהִשֵּׂאתֶם אוֹתָהּ לִי וּקְרָא לָהּ, וּכְשֶׁתָּבוֹא אֵל המלךְ בַּקֵּשׁ מִמֶּנָּה אֶת שְׁטַר הַנִּשּׂוּאִין וְקָחֶנּוּ מְאִתָּהּ וְהָבֵא אוֹתוֹ אֵלֵינוּ”, רָמַז לוֹ בְּרֶמֶז לֵאמֹר: “לֵךְ בְּשֶׁקֶר וְהָגֵן עָלֵינוּ, שֶׁכֵּן אִשָּׁה זָרָה הִיא, וְאָנוּ מְפַחֲדִים מִפְּנֵי נְצִיב הַשִּלְטוֹן הָעוֹמֵד עַל הַדֶּלֶת, וְאָנוּ שׁוֹאֲלִים מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיִּהְיֶה לְסִתְרָה לָנוּ וְלָכֶם מִפְּנֵי צַעַר הָעוֹלָם הַזֶּה, אָמֵן”. הָלַךְ הָאִישׁ הָעֵד אֶל הַנָּצִיב שֶׁעָמַד בֵּין שְׁאַר הָעֵדִים הַכְּשֵׁרִים וְאָמַר: “מוּטָב, כְּלוּם אֵין הִיא פְלוֹנִית שֶׁסֻּדַּר בְּרִית נִשּׂוּאֶיהָ בְמָקוֹם פְּלוֹנִי?” וְהָלַךְ הָעֵד אֶל הָאִשָּׁה שֶׁיָּצְאָה מִבֵּית הַנִּכְבָּד וְשֶׁכָּתַב לָהּ אֶת הַכְּתָב וְזִיֵּף אוֹתוֹ וּנְתָנוֹ לָהּ. כְּשֶׁבָּא הָעֵד אֵלֶיהָ וְקָרָא לָהּ וְהֵבִיאָה לוֹ אֶת הַשְׁטָר, נְטָלוֹ מִמֶּנָּה וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל הַנָּצִיב. כְּשֶׁקָּרָא מַה שֶּׁכָּתוּב בֹּו, אָמַר הַנִּכְבָּד אֶל חֲבֵרוֹ: “לֵךְ אֶל מוֹשְׁלֵנוּ וַאֲדוֹנֵנוּ קָאצִ’י הַקָּאצִ’ים וְהוֹדַע אוֹתוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לְעֵדָיו הַכְּשֵׁרִים”. קָם לָלֶכֶת. וְאוּלָם הַנָּצִיב פָּחַד וְהִרְבָּה לְבַקֵּש מֵאֵת הַנִּכְבָּד וּלְנַשֵּׁק אֶת יָדָיו, שֶׁיִּסְלַח לוֹ. הָלַךְ לוֹ הַנָּצִיב בְּאֵימָה וָפַחַד, סִדֵּר הַנִּכְבָּד אֶת הָעִנְיָן וְנָשָׂא לוֹ אֶת הָאֹשָּׁה. וְהִצְלִיחַ הַזִּיוּף עַל־יְדֵי תַכְסִיסוֹ הַיָּפֶה". הִתְפַּלְאוּ עַל כָּךְ תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת. נִגַּש הַמְּפַקֵּד הַשְּׁבִיעִי וְאָמַר:

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַשְּׁבִיעִי

אֵרַע לִי בְּאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה, יִשְׁמְרֶנָּה אֱלֹהִים, דָּבָר נִפְלָא, וְהוּא שֶׁבָּאָה אֵלַי אִשָּׁה זְקֵנָה עִם חֲפָצִים וְתַכְשִׁיטִים בְּתוֹךְ קֻפָּה גְדוֹלָה מַעֲשֶׂה יְדֵי אָמָּן וְעִמָּהּ נַעֲרָה הָרָה. יָשְׁבָה עַל יָד חֲנוּתוֹ שֶׁל סוֹחֵר בַּדִּים וְסִפְּרָה לוֹ שֶׁהַנַּעֲרָה הָרָה לִנְצִיב הָעִיר, וְלָקְחָה מִמֶּנּוּ בְהַקָּפָה אֲרִיגִים הַשָּׁוִים אֶלֶף דִּינָר. וְהִנִּיחָה אֶצְלוֹ אֶת הַקֻּפָּה, וְהָפְכָה אוֹתָהּ לְעֵינָיו וְהֶרְאֲתָה לוֹ מַה שֶּׁבְּתוֹךְ הַקֻּפָּה, וּמָצָא הוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶרֶךְ רַב. עָזְבָה אוֹתוֹ הַאִשָּׁה אֶצְלוֹ לְעֵרָבוֹן וְטַעֲנָה אֶת הָאֲרִיגִים עַל הַנַּעֲרָה שֶׁהָיְתָה עִמָּהּ. וְנִפְקְדָה בְּמֶשֶׁךְ זְמַן אָרֹךְ, וְאָרַךְ זְמַן הִפַּקְּדָה עַד שֶׁנִּתְיָאֵשׁ מִמֶּנָּה מוֹכֵר הַבַּדִים. בָּא אֶל בֵּית הַנָּצִיב וְשָׁאַל לַאִשָּׁה בְּבֵית הַנָּצִיב, וֹלא הִשִּׂיג עַל אוֹדוֹתֶיהָ כָּל יְדִיעָה, וְלֹא מָצָא לָהּ כָל עֲקֵבוֹת. הוֹצִיא אֶת קֻפַּת הַתַּכְשִׁיטִים, וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁהַכֹּל רַק מְצֻפֶּה זָהָב וְשֶׁעֶרְכָּם אֵינוֹ שָׁוֶה אֶלָּא מֵאָה אֲדַרְכְּמוֹן. כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, נִדְהַם מֵהֶם. יָצָא מֵאֵצֶל הַנָּצִיב וּבָא אֶל מְמַלֵּא מְקוֹם הַשֻּׂלְטָאן. כְּשֶׁבָּא אֵלָיו וּפָנָה אֵלָיו וְהִתְאוֹנֵן לְפָנָיו, הֵבִין מְמַלֵּא מְקוֹם הַשֻּׂלְטָאן שֶׁהָעָרְמָה עָלָיו עָלְתָה יָפֶה וְשֶׁהֶעֱרִימוּ עָלָיו בְּנֵי־אָדָם וְנְצָחוּהוּ וְלָקְחוּ אֶת אֲרִיגָיו. וְהָיָה מְמַלֵּא־מָקוֹם זֶה בָּקִי בַּהֲוָיוֹת הָעוֹלָם וְיוֹדֵעַ לְטַכֵּס עֵצָה טוֹבָה. אָמַר לָאִישׁ: “הוֹצֵא מַשֶּׁהוּ מֵחֲנוּתְךָ וּשְׁבֹר בַּבֹּקֶר אֶת מַנְעוּל חֲנוּתְךָ וּצְעַק וּבֹא אֵלַי וְהִתְאוֹנֵן שֶׁבָּזְזוּ אֶת חֲנוּתְךָ כֻּלָּהּ, וּקְרָא אֶת אֱלֹהִים לְעֶזְרָתְךָ וּצְעַק וְהוֹדַע הַדָּבָר לִבְנֵי־אָדָם, עַד שֶׁתָּבֹאנָה הַבְּרִיּוֹת אֶצְלְךָ וְיִרְאוּ אֶת שְׁבִירַת־הַמַּנְעוּל, וּמַה שֶּׁהָלַךְ מִן הַחֲנוּת, וְכָל מִי שֶׁיָּבוֹא מִבְּנֵי־אָדָם הַרְאֵה לוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בְּרַבִּים, וֶאֱמֹר לָהֶם שֶׁדַּאֲגָתְךָ הִיא לְקֻפָּה גְדוֹלָה שֶׁהָיְתָה שֶׁיֶּכֶת לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָעִיר, וְשֶׁאַתָּה יָרֵא מִפָּנָיו. וְאַל תְּפַחֵד, אֶלָּא אֱמֹר בְּתוֹךְ דְּבָרֶיךָ: ‘קֻפָּתִי הָיְתָה קֻפַּת פְּלוֹנִי, וַאֲנִי מְפַחֵד מִפָּנָיו וְלֹא אוּכַל דַבְּרוֹ, וְאַתֶּם, הַקָּהָל וְכָל הַנִּמְצָא אֶצְלִי יִהְיוּ עִמָּכֶם עֵדִים’. וְאִם יֵשׁ עִמְּךָ יוֹתֵר מִדְּבָרִים מֵעֵין אֵלֶּה, אֱמֹר אוֹתָם, שֶׁכֵּן תָּבוֹא אֵלֶיךָ הַזְּקֵנָה”. כְּשֶׁשָׁמַע סוֹחֵר־הַבַּדִּים אֶת דִבְרֵי הַנָּצִיב אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכִדְבָרְךָ אֶעֱשֶׂה”. יָצָא מֵאֶצְלוֹ וּבָא אֶל חֲנוּתוֹ וְלָקַח מִתּוֹכָהּ מַשֶּׁהוּ לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶרֶךְ וּבָא אֶל בֵּיתוֹ. וְהִשְׁכִּים בַּשַׁחַר אֶל הַחֲנוּת וְשָׁבַר אֶת הַמַּנְעוּל, וְצָרַח וְצָוַח וְקָרָא אֶת אֱלֹהִים לְעֶזְרָתוֹ, עַד שֶׁנִּקְהֲלוּ עָלָיו בְּנֵי־אָדָם, וּבָא כָּל מִי שֶׁהָיָה בְעִירוֹ. קָרָא אֲלֵיהֶם וְאָמַר, כָּל מַה שֶּׁאָמַר לוֹ הַנָּצִיב, כֻּלּוֹ, וְנִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בְּרַבִּים. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֶל חֲצַר־הַשִּׁלְטוֹן.

וּכְשֶׁבָּא אֶל חֲצַר הַשִּׁלְטוֹן צָרַח וְצָוַח וְהִתְאוֹנֵן, וְהוֹדִיעַ גָּלוּי אֶת הִתְאוֹנְנוּתוֹ. כְּשֶׁעָבְרוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים, בָּאָה אֶצְלוֹ הַזְּקֵנָה וְעִמָּהּ מְחִיר הָאֲרִיגִים. בָּאָה אֵלָיו וּבִקְּשָׁה אֶת הַקֻּפָּה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ, לְקָחָהּ וְהוֹבִילָהּ אֶל נְצִיב הָעִיר. כְּשֶׁבָּאָה לִפְנֵי הַקָּאצִ’י, אָמַר לָהּ: “שְׂטָנִית, אוֹי לָךְ לֹא דַי לָךְ מַעֲשֵׂךְ הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁאַתְּ בָּאָה בַּשֵּׁנִי?” אָמְרָה לוֹ: “אֲנִי מֵאֵלֶּה הַמְּבַקְּשִׁים לָהֶם דַּרְכָּם בֶּעָרִים. וְאָנוּ מִתְאַסְּפִים בְּכָל חֹדֶשׁ, וְאֶתְמוֹל הִתְאַסַּפְנוּ”¹⁴. אָמַר לָהּ הַנָּצִיב: “כְּלוּם יְכוֹלָה אַתְּ לְמָסְרָם?” אָמְרָה לוֹ: “הֵן, וְאִם אַתָּה מַמְתִּין עַד מָחָר, הֲרֵי הֵם מִתְפַּזְּרִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ אֶמְסֹר אוֹתָם הַלַּיְלָה לָכֶם”. אָמַר לָהּ הָאֶמִיר: “לְכִי”. אָמְרָה לוֹ: “שְׁלַח מִי שָׁיָּבִיא אוֹתִי אֲלֵיהֶם, וְשֶׁיְּצַיֵּת לִי לְכָל מַה שֶּׁאֹמַר לוֹ וְכָל מַה שֶּׁאֹמַר לוֹ יִשְׁמַע לִי, וִימַלֵּא כָּל אֲשֶׁר אֹמַר לוֹ”. שָׁלַח אִתָּהּ חֲבוּרָה, לָקְחָה אוֹתָם וְהוֹבִילָה אוֹתָם אֶל דֶּלֶת אַחַת, וְאָמְרָה: “עִמְדוּ כָאן לְיַד הַדֶּלֶת, וּמִי שֶּׁיֵּצֵא אֲלֵיכֶם, תִּפְסוּהוּ, וַאֲנִי אֵצֵא אֲלֵיכֶם אַחֲרוֹנָה לַיּוֹצְאִים”. אָמְרוּ לָהּ: “שָׁמַעְנוּ וּכִדְבָרֵךְ נַעֲשֶׂה”. בָּאוּ עִמָּהּ וְנִגְּשׁוּ אֶל הַדֶּלֶת וְעָמְדוּ, וְנִכְנְסָה הַזְּקֵנָה. עָמְדוּ שָׁעָה שֶׁל זְמַן וְלֹא יָצָא אֲלֵיהֶם גַּם אֶחָד, וְאָרְכָה עֲמִידָתָם כְּפִי מַה שֶּׁצִוָּה אוֹתָם מְמַלֵּא־מְקוֹם הַשֻּׂלְטָאן. נִלְאוּ אַחֲרֵי שֶׁאָרְכָה עֲמִידָתָם, וּכְשֶׁקָּצוּ מֵאֹרֶךְ הָעֲמִידָה, נִגְּשׁוּ עַד הַדֶּלֶת, וְהִכּוּ בַדֶּלֶת מַכָּה קָשָׁה וַחֲזָקָה עַד שֶׁכִּמְעַט שָׁבְרוּ אֶת בְּרִיחַ הָעֵץ שֶׁלָּהּ. נִכְנַס אֶחָד מֵהֶם, וְנִפְקַד זְמָן אָרוֹךְ וְחָזַר כְּשֶׁלֹּא מָצָא כְלוּם. וּכְשֶׁחָזַר אָמַר: “דֶּלֶת לְסִמְטָה מְפֻלֶּשֶׁת הִיא, וְהִיא מַעֲבָר מְפֻלָּשׁ לְדֶרֶךְ מָקוֹם פְּלוֹנִי. הִתְּלָה בָכֶם וְעָזְבָה אֶתְכֶם וְהָלְכָה לָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דְּבָרָיו חָזְרוּ אֶל הָאֶמִיר וְהוֹדִיעוּ לוֹ אֶת הַסִּפּוּר. הֵבִין שֶׁהִיא רַמָּאִית וּבוֹגֶדֶת שֶׁהִתְלָה בָהֶם וְהֶעֱרִימָה עֲלֵיהֶם, וְהִשְׁתַּמְּשָׁה בְתַחְבּוּלָה כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת עַצְמָהּ. רְאוּ אֵפוֹא תַחְבּוּלָתָהּ שֶׁל אִשָּׁה זוֹ, וּמַה שֶּׁתִּכְּנָה מִן הַמְּזִמָּה, לַמְרוֹת מִעוּט זְהִירוּתָהּ כְּשֶׁחָזְרָה אֶלי, כְּשֶׁלֹּא חָשְׁשָׁה לִמְזִמָּה נֶגְדָהּ. אוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁבָּאָה אֵלֶיהָ הַצָּרָה, הִצִּילָה אֶת נַפְשָׁהּ". כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַחֲבוּרָה אֶת זֹאת מִפִּיו, רָטְטוּ מִגִּיל עָצוּם שֶׁאֵין לְמַעֲלָה הֵימֶנּוּ. וְשָׁמַח הַמֶּלֶךְ אַלטָּ’אהִר בַּיְבַּרְס עַל מַה שֶּׁשָּׁמַע וְאָמַר: “אָכֵן יִקְּרוּ בָעוֹלָם דְּבָרִים הַכְּמוּסִים מִן הַמְּלָכִים מִתּוֹךְ רוּם מַעֲלָתָם”. קָם אָדָם אַחֵר מִבֵּין הַחֲבוּרָה וְאָמַר: “סִפּוּר אַחֵר בִּדְבַר עָרְמַת הַנָּשִׁים וְרַמָּאוּתָן שֶׁשְּׁמַעְתִּיו מִפִּי אֶחָד מֵחֲבֵרַי, מוּזָר וְתָמוּהַּ וּמְשַׁעְשֵׁעַ וּמְרַטֵּט הוּא יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁסִּפְּרוּ עַד עַכְשָׁו”. אָמְרָה לוֹ חֲבוּרַת הַנִּמְצָאִים: “סַפֵּר לָנוּ מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ וּפַרְשֵׁהוּ לָנוּ בִּשְׁלֵמוּתוֹ, שֶׁנִּרְאֶה מַה הוּא הַתָּמוּהָּ שֶׁבּוֹ”. אָמַר לָהֶם

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַשְׁמִינִי

דְּעוּ, שֶׁחֲבוּרָה הִזְמִינָה אוֹתִי, וּבְתוֹכָם יָדִיד לִי, וְהוּא הוּא שֶׁהִזְמִין אוֹתִי וְנִכְנַסְתִּי עִמּוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ אֶל מְעוֹנוֹ וְיָשַׁבְנוּ עַל מַצָּעָיו, אָמַר לִי: “יוֹם מְבֹרָךְ הוּא זֶה וְיוֹם שִׂמְחָה. וּמִי הוּא שֶׁזּוֹכֶה וָחַי עַד לְיוֹם שֶׁכָּזֶה? וּרְצוֹנִי שֶׁתַּעֲשֶׂה כָמוֹנוּ וְלֹא תְגַנֶּה מַעֲשֵׂנוּ שֶׁהֲרֵי אַתָּה שׁוֹמֵעַ בְּרָצוֹן לְמִי שֶׁמַּגִּיש סִפּוּר שֶׁכָּזֶה¹⁵” הִסְכַּמְתִּי לְכָךְ, וְנִתְגַּלְגְּלָה שִׂיחָתָם בְּעִנְיָנִים כְּגוֹן אֵלֶּה וְקָם מִבֵּינֵיהֶם חֲבֵרִי שֶׁהִזְמִינַנִי וְאָמַר לָהֶם: "שִׁמְעוּ מִפִּי וַאֲנִי אַסֲפֵּר לָכֶם סִפּוּר שֶׁאֵרַע לִי. הָיָה לִי אָדָם שֶׁהָיָה רָגִיל לָבוֹא אֶצְלִי לַחֲנוּתִי, וְלֹא הָיִיתִי מַכִּירוֹ וְלֹא הוּא מַכִּיר אוֹתִי, וּמִיָמָיו לֹא רָאַנִי. וְהָיָה בְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה זָקוּק לְאֲדַרְכְּמוֹן אוֹ שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים הָיָה בָא אֵלַי וְשׁוֹאֲלֵנִי מִבְּלִי שֶׁהָיְתָה כָּל הַכָּרָה בֵינֵינוּ וּמִבְּלִי כָל מְתַוֵּךְ בֵּינִי וּבֵינוֹ. וְלֹא הָיִיתִי מוֹדִיעַ לְאָדָם עַל כָּךְ. אָרַךְ זֶה בֵּינִי וּבֵינוֹ, וְאָרַךְ הַזְּמַן בֵּינֵינוּ עַד שֶׁהָיָה לוֹקֵחַ עֲשָׂרָה אֲדַרְכְּמוֹנִים וְעֶשְׂרִים אוֹ יוֹתֵר אוֹ פָחוֹת. קָרָה בְיוֹם אֶחָד מִן הַיָּמִים שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד לְיַד חֲנוּתִי, וְהִנֵּה אִשָּה בָאָה אֵלַי אֶל הַחֲנוּת וְעָמְדָה לְיָדִי, וְהִיא אִשָּׁה דוֹמָה לְאַגַּן הַסַּהַר הָעוֹלֶה בֵין הַכּוֹכָבִים. וְהֵאִיר הַמָּקוֹם לְאוֹרָהּ.

וּכְשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ נָעַצְתִּי מֶבָּטִי בָּהּ מִשְׁתָּאֶה לָהּ. פָּתְחָה וְדִבְּרָה אֵלַי בְּדִבּוּר רַךְ. וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִמֶּנָּה זֹאת וְאֶת רֹךְ מִדְבָּרָהּ, חָשַׁקְתִּי בָהּ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי חוֹשֵׁק בָּהּ, גָּמְרָה עִנְיָנָהּ וְהִבְטִיחָה לִי לַחֲזֹר וְהָלְכָה לָהּ. נִשְאַרְתִּי תָפוּס בְּמַחֲשַׁבְתִּי בָהּ, שֶׁכְּבָר הִצִּיתָה אֵשׁ בְּלִבִּי. יָשַׁבְתִּי נָבוֹךְ וּמְהַרְהֵר בְּעִנְיָנִי, וּבְלִבִּי אֵשׁ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַשְּׁלִישִי בָּאָה כְּשֶׁלֹּא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁתָּבוֹא. כְשֶׁרְאִיתִיהָ דִּבַּרְתִּי אֵלֶיהָ וְשַׂמְתִּי לָהּ בַּחֲלָקוֹת וְנָהַגְתִּי בָהּ יָפֶה וְהִתְקָרַבְתִּי אֵלֶיהָ בַּשִּׁיחָה וְהִזְמַנְתִּי אוֹתָהּ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרַי אָמְרָה לִי: “אֲנִי אֵינִי נִכְנֶסֶת לְבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם”. אָמַרְתִּי לָהּ: “אִם כֵּן אֵלֵךְ אֲנִי אִתָּךְ” אָמְרָה לִי: “קוּם וּבֹא עִמִּי”. קַמְתִּי וְלָקַחְתִּי עִמִּי מִטְפַּחַת בְּשַׁרְווּלִי וְשַׂמְתִּי בְאוֹתָהּ מִטְפַּחַת סְכוּם שֶׁל אֲדַרְכְּמוֹנִים וְהָיָה זֶה סְכוּם נִכָּר. עָבְרָה הָאִשָּׁה לְפָנַי וַאֲנִי אַחֲרֶיהָ, וְלֹא פָסַקְנוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁהֵבִיאָה אוֹתִי לְסִמְטָה וּלְדֶלֶת, וְצִוְּתָה עָלַי לִפְתֹחַ אֶת הַדֶּלֶת; סֵרַבְתִּי. פָתְחָה הִיא וְהִכְנִיסָה אוֹתִי לְתוֹךְ פְּרוֹזְדוֹר וְנִכְנְסָה וְנָעֲלָה אֶת דֶּלֶת הַכְּנִיסָה מִבִּפְנִים, וְאָמְרָה לִי: שֵב עַד שֶׁאֶכָּנֵס אֶל הַנְּעָרוֹת וְאַכְנִיס אוֹתָן לְמָקוֹם שֶׁלֹּא יִרְאוּנוּ מִמֶּנּוּ". כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְבָרֶיהָ יָשַׁבְתִּי וְאָמַרְתִּי: “מוּטָב”. נִכְנְסָה וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינַי הֶרֶף־עַיִן, וּבָאָה אֶצְלִי כְּשֶׁהִיא בְּלִי צָעִיף כְּשֶׁהִגִּיעָה אֶצְלִי אָמְרָה: “קוּם, בְּשֵׁם אֱלֹהִים”. קַמְתִּי עִמָּהּ וְנִכְנַסְתִּי אֲנִי אַחֲרֶיהָ, וְלֹא פָסַקְנוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְתוֹךְ אוּלָם. כַּאֲשֶׁר נִמְצֵאתִי נָכוֹן בָּאוּלָם, מְצָאתִיו לֹא יָפֶה וְשֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי לְהַרְחִיב אֶת הַדַּעַת, וְהוּא שׁוֹמֵם וּבְלִי תֵאוּם, מַבְחִיל וּמְכֹעָר. וּבְאוֹתוֹ אוּלָם רֵיחַ נִפְסָד. כְּשֶׁצִּיַּרְתִּי לִפָנַי כָל זֶה וְיָשַׁבְתִּי בְּאֶמְצַע הָאוּלָם, וְהִנֵּה לְפָנַי שִׁבְעָה אֲנָשִׁים עֲרֻמִּים, וְאֲנָשִׁים אֵלֶּה אֵין עֲלֵיהֶם כָּל בֶּגֶד, וְרַק לְמָתְנֵיהֶם חֲגוֹרוֹת עוֹר. יָרְדוּ מִן הָאִצְטַבָּה וּבָאוּ אֶצְלִי כֻּלָּם. נִגַּש אֵלַי אֶחָד מֵהֶם וְנָטַל מִצְנַפְתִּי וְהַשֵּׁנִי נָטַל אֶת הַמִּטְפַּחַת שֶׁהָיְתָה בְשַׁרְווּלֵי עִם כַּסְפִּי. וְאַחֵר פְּשָׁטַנִי עָרֹם מִבְּגָדַי. וְאַחֲרֵי שֶׁפָּשַׁט מֵעָלַי אֶת בְּגָדַי, בָּא אַחֵר וְכָפַת אוֹתִי בַּחֲגוֹרָתוֹ.

נְטָלוּנִי כֻלָּם כְּשֶׁאֲנִי כָפוּת וֶהֱטִילוּנִי לָאָרֶץ וּגְרָרוּנִי וֶהֱבִיאוּנִי אֶל חֲפִירָה שֶׁהָיְתָה שָׁם וּבִקְּשׁוּ לְשָחֲטֵנִי. וְהִנֵּה הֻכְּתָה עַל הַדֶּלֶת מַכָּה חֲזָקָה. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ מַכָּה זוֹ פַּחֲדוּ וְהֻסְּחָה דַעְתָּם מִמֶּנִּי מִפְּנֵי הַפַּחַד. יָצְאָה הַאִשָּׁה וְחָזְרָה וְאָמְרָה: “אֵין כָּל רָעָה עֲלֵיכֶם הַיּוֹם וְלֹא שׁוּם פַּחַד. רַק חֲבֵרְכֶם הוּא שֶׁהֵבִיא אֶת אֲרוּחַת־הַצָהֳרַיִם שֶׁלָּכֶם”. וְהָיָה עִם זֶה שֶׁבָּא כֶּבֶשׂ צָלוּי. וּכְשֶׁנִּכְנַס אֶצְלָם שָׁאַל אוֹתָם: "מַה עִנְיַנְכֶם וּמַה לָּכֶם שֶׁאַתֶּם מֻפְשָּׁלִים שַׁרְווּלֵיכֶם?, אָמְרוּ לוֹ: “צַיִד הוּא שֶׁצַּדְנוּהוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, אָץ אֵלַי וְהִסְתַּכֵּל בְּפָנַי, וְצָעַק וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים, אָחִי הוּא בֶן אִמִּי וּבֶן אָבִי. אֱלֹהִים, אֱלֹהִים”. הִתִּיר אֲסוּרַי וְנָשַׁק רֹאשִׁי, וְהִנֵּה הוּא יְדִידִי שֶׁהָיָה לֹוֶה מִמֶּנִּי אֶת הַמָּמוֹן. כְּשֶׁנָּשַׁקְתִּי רֹאשׁוֹ וְנָשַׁק רֹאשִׁי, אָמַר לִי: “אָחִי אַל תִּבָּהֵל”. בִּקֵּש לְהָבִיא לִי מַה שֶּׁהָיָה עָלַי מִן הַבְּגָדִים, וְלֹא נָתַן לִי לְאַבֵּד כְּלוּם. הֵבִיא לִי סֵפֶל מָלֵא מַשְׁקֵה־סֻכָּר וְהִשְׁקַנִי, וּבְאוֹתוֹ מַשְׁקֵה־הַסֻכָּר לִימוֹן. בָּאוּ כֻלָּם וְהוֹשִׁיבוּנִי לְשֻׁלְחָן וְאָכַלְתִּי עִמָּהֶם. אָמַר לִי: “אֲדוֹנִי וְאָחִי כְּבָר נִכְרַת בֵּינֵינוּ בְּרִית לֶחֶם וָמֶלַח. וַהֲרֵי נִגְלָה לְפָנֶיךָ סוֹדֵנוּ וּמַצָּבֵנוּ, וְהַסּוֹדוֹת לְמִשְׁמָר הֵם אֵצֶל בְּנֵי־חוֹרִין”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי בֵן כָּשֵׁר הִנְנִי מַבְטִיחֲכֶם שֶׁלֹא אֲסַפֵּר כְּלוּם וְאַף לֹא בְרֶמֶז”. הִשְׁבִּיעוּנִי שְׁבוּעָה וְהוֹצִיאוּ אוֹתִי וְנִפְטַרְתִּי מֵהֶם, כְּשֶׁאֲנִי מַאֲמִין שֶׁבַּמֵּתִים אֲנִי. יָשַׁבְתִּי בְתוֹךְ בֵּיתִי חֹדֶשׁ תָּמִים כְּשֶׁאֲנִי חוֹלֶה. אַחַר־כָּךְ נִכְנַסְתִּי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וְיָצָאתִי וּפָתַחְתִי אֶת הַחֲנוּת, וְלֹא רָאִיתִי לֹא אוֹתוֹ הָאִישׁ וְלֹא אוֹתָה הָאִשָּׁה. בְּאַחַד הַיָּמִים עָמַד לְיַד חֲנוּתִי בָּחוּר דּוֹמֶה כְאִלּוּ הוּא אַגַּן הַסַּהַר, וְהוּא סוֹחֵר צֹאן וְעִמּוֹ תַרְמִיל וּבוֹ מָמוֹן, שֶׁמָּכַר בּוֹ צֹאן. וְהָאִשָּה הוֹלֶכֶת אַחֲרָיו. וּכְשֶׁעָמַד לְיַד חֲנוּתִי. עָמְדָה הָאִשָּׁה לְצִדּוֹ וְשָׁתָה לוֹ בַחֲלָקוֹת, וְכִמְעַט שֶׁמַּתִּי מֵרַחֲמַי עָלָיו. וּכְבָר נָטָה אַחֲרֶיהָ נְטִיָּה רַבָּה. הָיִיתִי שׁוֹלֵחַ אֵלָיו מַבָּטִים וְרוֹמֵז לוֹ, עַד שֶׁהִבִּיט בְּלִי מֵשִׂים וְהִסְתַּכֵּל אֵלַי, וְרָמַזְתִּי לוֹ. הִבִּיטָה הָאִשָּׁה אֵלַי וְנָתְנָה אוֹת בְּיָדָהּ וְהָלְכָה לָהּ, וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ הַבָּחוּר הַתֻּרְכְּמָאנִי.

יָדַעְתִּי שֶׁיֵּהָרֵג בְּלִי כָּל סָפֵק, וּפָחַדְתִּי אֲנִי פַחַד רַב וְסָגַרְתִּי חֲנוּתִי וְנָסַעְתִּי לְמֶשֶׁךְ שָׁנָה. אַחַר־כָּךְ חָזַרְתִּי וּפָתַחְתִּי חֲנוּתִי, וְהִנֵּה הָאִשָּה עוֹבֶרֶת עָלַי אָמְרָה לִי: “אֵין זֹאת אֶלָּא הֵעָדְרוּת אֲרֻכָּה שֶׁנֶּעְדַּרְתָּ מִכָּאן”. אָמַרְתִּי לָהּ: “נוֹסֵעַ הָיִיתִי”. אָמְרָה לִי: “וְכֵיצָד זֶה רָמַזְתָּ לַתֻּרְכְּמָאנִי?” אָמַרְתִּי לָהּ: “יִשְׁמְרֵנִי אֱלֹהִים, לֹא רָמַזְתִּי לוֹ”. אָמְרָה לִי: “הִשָּׁמֶר לְךָ שֶׁלֹא תַעֲמֹד לִי בְדַרְכִּי לְמִכְשוֹל”, וְהָלְכָה לָהּ. לְאַחֲרֵי זְמַן הִזְמִין אוֹתִי יְדִידִי לְבֵיתוֹ. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו, אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וְשוֹחַחְנוּ. אָמַר לִי: “יְדִידִי, כְּלוּם קָרְתָה אוֹתְךָ רָעָה בְכָל יְמֵי חַיֶּיךָ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “סַפֵּר אַתָּה, כְּלוּם קָרְתָה אוֹתְךָ רָעָה?” אָמַר לִי: ”דַע, שֶׁרָאִיתִי בְּיוֹם מִן הַיָּמִים אִשָּׁה יָפָה וְהָלַכְתִּי אַחֲרֶיהָ וּבִקַּשְׁתִּיהָ לָסוּר אֶל בֵּיתִי. אָמְרָה לִי: “אֵינִי נִכְנֶסֶת לְבָתֵּי אָדָם. וְאוּלָם אֶצְלִי בְבֵיתִי, אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ, בּוֹא בְּיוֹם פְּלוֹנִי”. כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַמּוֹעֵד בָּא אֵלַי שְׁלִיחָהּ מְבַקֵּשׁ לְהוֹבִילֵנִי אֶצְלָהּ. כְּשֶׁבָּא אֵלַי הַשָׁלִיחַ, קַמְתִּי עִמּוֹ וּבָאתִי אֶל בַּיִת נָאֶה וְדֶלֶת גְּדוֹלָה. וּבְשָׁעָה שֶׁהִגַּעְתִּי, פָתַח אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנַסְתִּי. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי, נָעַל אֶת הַדֶּלֶת וּבִקֵּשׁ הַשָּׁלִיחַ לְהִכָּנֵס הָלְאָה בְתוֹךְ הַבַּיִת. פָּחַדְתִּי פַחַד קָשֶׁה וְהִקְדַּמְתִּי אוֹתוֹ אֶל הַדֶּלֶת הַשְּׁנִיָּה שֶׁבִּקֵּש לְהַכְנִיסֵנִי בָהּ, וְנָעַלְתִּי אוֹתָהּ וְצָעַקְתִּי וְאָמַרְתִּי לוֹ: “חֵי אֱלֹהִים שֶׁאִם אֵין אַתָּה פוֹתֵחַ לִי אֲנִי הוֹרֵג אוֹתְךָ, שֶׁאֵין אֲנִי מֵאֵלֶּה שֶׁתָּפִיק בָּהֶם זְמָמְךָ”. אָמַר לִי הַשָּׁלִיחַ: “וּמָה הוּא שֶׁרָאִיתָ מִן הַמְּזִמָּה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “כְּבָר נִבְעַתִּי מִשּׁוֹמְמוּתוֹ שֶׁל בַּיִת זֶה וּמֵחֶסְרוֹן אָדָם עַל דַּלְתּוֹ, שֶׁאֵינִי רוֹאֶה מִי שֶׁהוּא מוֹפִיעַ”. אָמַר לִי הַשָּׁלִיחַ: “זוֹהִי, אֲדוֹנִי, דֶלֶת סוֹדִית”¹⁶. אָמַרְתִּי לוֹ: “לֹא סוֹד וְלֹא גָלוּי אֲנִי יוֹדֵעַ, פְּתַח לִי”. פָּתַח וְיָצָאתִי. לֹא הִרְחַקְתִּי מִן הַדֶּלֶת אֶלָּא קְצָת עַד שֶׁפָּגַשְׁתִּי אִשָּׁה. אָמְרָה לִי: “נִכְתְּבוּ לְךָ חַיִּים אֲרֻכִּים שֶׁאִם לָאו לֹא הָיִיתָ יוֹצֵא מִבַּיִת זֶה”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמְרָה לִי: “שְׁאַל אֶת יְדִידְךָ, שֶׁהוּא יְסַפֵּר לְךָ פְּלָאוֹת”. וְעַכְשָׁו יְדִידִי, הֲרֵינִי מַשְׁבִּיעֲךָ בְּאֱלֹהִים סַפֵּר לִי מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ מִן הַנִּפְלָאוֹת וְהַמּוּזָרוֹת, שֶׁאֲנִי כְבָר סִפַּרְתִּי לְךָ מַה שֶּאֵרַע לִי". אָמַרְתִּי לוֹ: “אָחִי קִבַּלְתִּי עָלַי בִּשְׁבוּעָה חֲמוּרָה”. אָמַר לִי: “יְדִידִי, הָפֵר אֶת שְׁבוּעָתְךָ וְסַפֵּר לִי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “חוֹשֵׁשׂ אֲנִי לַתּוֹצָאוֹת מִזֶּה”. סִפַּרְתִּי לוֹ וְהִתְפַּלֵּא. אַחַר־כָּךְ נִפְרַדְנוּ. נִשְׁאַרְנוּ בְכָךְ זְמַן אָרֹךְ, וְהִנֵּה יָדִיד אֶחָד מִידִידַי בָּא אֵלַי וְאָמַר: “מַזְמִין אוֹתִי אֶחָד מִידִידַי לִשְׁמֹעַ זִמְרָתָהּ שֶׁל מְזַמֶּרֶת”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֵינִי בָא בְחֶבְרַת שׁוּם אָדָם”. פִּתָּה אוֹתִי וְיָכֹל לִי וְשַׂמְנוּ פָנֵינוּ אֶל הַמָּקוֹם וּמָצָאנוּ אָדָם אֶחָד, וְקִדֵּם פָּנֵינוּ אוֹמֵר: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים”. הוֹצִיא מַפְתֵּחַ וּפָתַח אוֹתָהּ דֶּלֶת. אָמַרְתִּי לוֹ: “רִאשׁוֹנִים אָנוּ לַמֻּזְמָנִים, וְהֵיכָן הַמְזַמְּרוֹת”. אָמַר לִי: “בַּבַּיִת מִבִּפְנִים. וְאֵין זוֹ אֶלָּא דֶלֶת סוֹדִית. וְאַל תִּהְיוּ נִפְתָּעִים מֵחֶסְרוֹן הָאֲנָשִׁים”. אָמַר לִי חֲבֵרִי: “הֲרֵי אָנוּ שְׁנַיִם וְלֹא יָעִיזוּ לִנְגֹעַ בָּנוּ”. סָגְרוּ אֶת הַדֶּלֶת מֵאַחֲרֵינוּ, וּכְשֶׁנִּכְנַסְנוּ אֶל הָאוּלָם לֹא מָצָאנוּ בוֹ אָדָם, וְאוּלָם מְצָאנוּהוּ שׁוֹמֵם עַד מְאֹד. אָמַר לִי חֲבֵרִי: “נָפַלְנוּ בַפַּח. וְאֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אַל יִגְמֹל אֱלֹהִים אוֹתְךָ טוֹב בַּעֲדִי”. יָשַׁבְנוּ בִקְצֵה הָאִצְטַבָּה, וְהִנֵּה רָאִיתִי חֲדַר־אוֹצָר לְצִדִּי. הִסְתַּכַּלְתִּי בְּתוֹכוֹ. אָמַר לִי יְדִידִי: “מָה אַתָּה רוֹאֶה”? אָמַרְתִּי לוֹ: “רוֹאֶה אֲנִי בוֹ טוֹבָה הַרְבֵּה וְגוּפוֹת שֶׁל הֲרוּגִים” וְאָמַרְתִּי לוֹ: “הִסְתַּכֵּל”. אָמַר לִי: “חֵי־אֱלֹהִים אוֹבְדִים אָנוּ”. בָּכִיתִי אֲנִי וְהוּא. וְהִנֵּה נִכְנְסוּ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים אֵלֵינוּ מִן הַדֶּלֶת שֶׁנִּכְנַסְנוּ דַרְכָּהּ וְהֵם עֲרֻמִּים וּבְמָתְנֵיהֶם חֲגוֹרוֹת שֶׁל עוֹר, נִכְנְסוּ וְנִגְּשׁוּ אֶל יְדִידִי. נֶאֱבַק אִתָּם וְהִכָּה בְאֶגְרוֹפוֹ אֶת הָאֶחָד מֵהֶם וְהִפִּילוֹ לָאָרֶץ. נִתְאַסְּפוּ עָלָיו הַשְּׁלֹשָׁה, וְנִצַּלְתִּי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לְהַצִּיל עַצְמִי בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ טְרוּדִים בִּידִידִי. הִתְבּוֹנַנְתִּי וְהִנֵּה דֶלֶת לְצִדִּי עַל הָאָרֶץ. הִזְדָּרַזְתִּי וּבָאתִי לְתוֹכָהּ, וְהִגַּעְתִּי מִתַּחַת לָאֲדָמָה לְתוֹךְ חֶדֶר שֶׁאֵין מוֹצָא מִתּוֹכוֹ וְלֹא חַלּוֹן. הָיָה בָרוּר לִי שֶׁאֲנִי מֵת, וְאָמַרְתִּי “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל תִּקְרַת הַחֶדֶר, וְהִנֵּה בָהּ שׁוּרָה שֶׁל חַלּוֹנוֹת עִם שְׁמָשׁוֹת בַּעֲלוֹת גְּוָנִים שׁוֹנִים. נֶאֱחַזְתִּי וְטִפַּסְתִּי מֵאֲשֶׁר יָקְרָה נַפְשִׁי בְּעֵינַי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל תּוֹךְ הַחַלּוֹנוֹת, כְּשֶׁאֵין אֲנִי בְדַעְתִּי, וְעָקַרְתִּי אוֹתָם. וְיָצָאתִי דַּרְכָּם הַחוּצָה וּמָצָאתִי מֵאַחֲרֵיהֶם קִיר. עָלִיתִי עַל הַקִּיר וּמָצָאתִי בְנֵי־אָדָם מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ וְהִשְׁלַכְתִּי עַצְמִי לָאָרֶץ, וְהוֹצִיאָנִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְשָׁלוֹם. כְּשֶׁנִּמְצֵאתִי עַל פְּנֵי הָאָרֶץ נֶאֶסְפוּ הָאֲנָשִׁים סְבִיבִי, וְסִפַּרְתִּי לָהֶם אֶת הַדָּבָר. וְהָיָה מִן הַגּוֹרָל, שֶׁשַּׂר־הַפֶּלֶךְ עוֹבֵר אָז בַּשּׁוּק, וְסִפְּרוּ לוֹ הָאֲנָשִׁים אֶת הַדָּבָר. נִגַּשׁ אֶל הַדֶּלֶת וְצִוָּה לְעָקְרָהּ מִמְּקוֹמָהּ וְנִכְנַסְנוּ מַתְקִיפִים, וּמָצָאנוּ אוֹתָם בִּזְמַן שֶׁהִפִּילוּ אֶת יְדִידִי וְשָׁחֲטוּ אוֹתוֹ, וְאֵינָם נוֹתְנִים דַּעְתָּם עָלַי, שֶׁאָמְרוּ: ‘לְאָן זֶה יֵלֵךְ זֶה, אַחֲרֵי שֶׁהוּא תָפוּס אֶצְלֵנוּ’. תָּפַס אוֹתָם שַׂר־הַפֶּלֶךְ בְּיָדוֹ וְשָׁאַל אוֹתָם לְעִנְיְנֵיהֶם. וְהוֹדוּ וּמָסְרוּ אֶת הָאִשָּה וְאֶת הַשֻּׁתָּפִים שֶׁלָּהֶם בְּקָאהִרָה. תָּפַס אוֹתָם וְהָלַךְ אַחֲרֵי שֶׁנָּעַל אֶת הַבַּיִת וְחָתַם עָלָיו בְּחוֹתֶמֶת וַאֲנִי עִמּוֹ עַד שֶׁבָּא עִם אֲנָשָׁיו אֶל הַבַּיִת הַשֵּׁנִי. מָצְאוּ אֶת דַּלְתּוֹ נְעוּלָה מִבִּפְנִים. צִוָּה לַעֲקֹר אֶת הַדֶּלֶת, וְנִכְנַסְנוּ מָצָאנוּ דֶלֶת שְׁנִיָּה. צִוָּה לְעָקְרָהּ, כְּשֶׁהוּא מְצַוֶּה עַל אֲנָשָׁיו לִשְׁתֹּק עַד שֶׁיַּעַקְרוּ אֶת הַדְּלָתוֹת. מָצָאנוּ אֶת הַחֲבוּרָה עֲסוּקִים בְּצַיִד חָדָש, וּכְבָר בִּקְשׁוּ לְשָחֲטוֹ.

תָּפַס אוֹתָם וְהִצִּיל אֶת הָאִישׁ. וּמָצְאוּ אֶת הָאִשָּׁה בִזְמַן שֶׁנִּכְנְסָה עִם הַצַּיִד. נָתְנוּ לָאִישׁ כָּל מַה שֶּׁלָּקְחוּ מִמֶּנּוּ, וְתָפְסוּ אֶת כֻּלָּם וְאֶת הָאִשָּׁה וְהוֹצִיאוּ מִן הַבַּיִת הוֹן רַב. וּמִיָּד הוֹקִיעוּ בְּמַסְמְרִים אֶת כֻּלָּם בְּקִירוֹת הַבַּיִת וְאֶת הָאִשָּׁה הוֹקִיעוּ בְמַסְמְרִים בְּתוֹךְ גְּלִימָה שֶׁהָיְתָה לָהּ עַל גַּבֵּי קֶרֶשׁ שֶׁל עֵץ עַל גַּבֵּי גָמָל, וְסוֹבְבוּ עִמָּהּ בָּעִיר. וּבְתוֹךְ מַה שֶּׁהוֹצִיאוּ מִן הַבַּיִת נִמְצָא גַם תַּרְמִילוֹ שֶׁל הַתֻּרְכְּמָאנִי סוֹחֵר הַצֹּאן. וְכָל זֶה קָרָה לְעֵינַי. וְהִכְרִית אֱלֹהִים מְעוֹנוֹתֵיהֶם וְהִצִּיל אוֹתִי מִמַה שֶּׁהָיִיתִי מְפַחֵד מִפָּנָיו. וְלֹא רָאִיתִי אֶת יְדִידִי שֶׁהִצִּיל אוֹתִי מִיָּדָם בַּפַעַם הַהִיא, וְתָמַהְתִּי תַכְלִית הַתְּמִיהָה. אַחֲרֵי יָמִים עָבַר עָלַי, וּכְבָר פָּרַשׁ וְהָיָה לְנָזִיר וְלָבַשׁ לְבוּשׁ שֶׁל פַקִירִים. נָתַן לִי שָׁלוֹם וְהָלַךְ לוֹ. אַחַר־כָךְ חָזַר וְהָיָה הוֹלֵךְ וּבָא אֶצְלִי. נִכְנַסְתִּי עִמּוֹ בִּדְבָרִים וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ בִדְבַר הַחֲבוּרָה, וְעַל דְּבַר יְצִיאָתוֹ בְשָׁלוֹם מִזּוּלָתָם. אָמַר לִי: “אֲנִי עָזַבְתִּים מֵאוֹתוֹ יוֹם שֶׁהִצִּיל אוֹתְךָ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מֵהֶם, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נָעֲנוּ לִדְבָרַי, וְנִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא לְהִשָּׁאֵר יוֹתֵר בְּחֶבְרָתָם”. אָמַרְתִּי לוֹ: “חֵי־אֱלֹהִים, תְּמִיהָה עָלֶיךָ שֶׁהָיִיתָ הַסִּבָּה לְהַצָּלָתִי”. אָמַר לִי: “הַעוֹלָם מָלֵא אֲנָשִׁים מֵעֵין אֵלֶּה, וְנִשְׁאַל מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיּוֹצִיאֵנוּ בְשָׁלוֹם, שֶׁכֵּן אֵלֶּה נִכְנָסִים אֶל בֶּן־אָדָם בְּכָל תַּחְבּוּלָה”. אָמַרְתִּי לוֹ: “סַפֵּר לִי אֶת הַתָּמוּהַ בְּיוֹתֵר בְּמַה שֶּׁאֵרַע לָכֶם בְּאוֹתָם הַפְּגָעִים שֶׁהֱיִיתֶם פּוֹגְעִים”. אָמַר לִי: “אָחִי, לֹא הָיִיתִי אִתָּם בְּמַעֲמָדָם בְּמַה שֶּׁהָיוּ עוֹשִׂים, מִשּוּם שֶׁהָיָה עִנְיָנִי אִתָּם לַעֲסֹק בְּמִקְנֵה וְקִנְיָן וּבְמַאֲכָל”. הוֹסִיף וְאָמַר: "וְאוּלָם כְּבָר שָׁמַעְתִּי אֶת הַמֻּפְלָא בְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאֵרַע לָהֶם, וְהוּא:

סִפּוּר הַגַּנָּב

אוֹתָהּ אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה עוֹסֶקֶת אִתָּם וְצָדָה לָהֶם נָשִׁים מִשִׂמְחַת־חֲתֻנָּתָן, צָדָה לָהֶם אִשָּׁה מִשִּׂמְחַת־חֲתֻנָּתָהּ בְאָמְרָה לָהּ שֶׁגַּם אֶצְלָהּ שִׂמְחַת־חֲתֻנָּה, וְהִזְמִינָה אוֹתָהּ לְיוֹם שֶׁתָּבוֹא אֵלֶיהָ בּוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אוֹתוֹ הַיּוֹם בָּאָה הָאִשָּׁה אֶל הַבַּיִת וְהִכְנִיסָה אוֹתָהּ דֶּרֶךְ דֶּלֶת שֶׁאָמְרָה לָהּ עָלֶיהָ שֶׁדֶּלֶת סוֹדִית הִיא. כְּשֶׁנִכְנְסָה הָאִשָּׁה, רָאֲתָה גְבָרִים וְחֶבֶר־מְרַצְּחִים. פָּנְתָה אֲלֵיהֶם וְאָמְרָה: “בַּחוּרִים, אֲנִי אִשָּׁה וְאֵין הֲרִיגָתִי לְתִפְאָרָה לָכֶם. וְאֵין לָכֶם עָלַי דָמִים לִדְרֹשׁ אוֹתָם מִמֶּנִּי. וַהֲרֵי אֲנִי נוֹתֶנֶת לָכֶם כָּל מַה שֶּעָלַי בְּהַתֵּר”. אָמְרוּ לָהּ: “חוֹשְׁשִׁים אָנוּ שֶׁמָּא תִמְסְרִי אוֹתָנוּ”. אָמְרָה לָהֶם: “אִני אֶשָּׁאֵר אֶצְלְכֶם לֹא אֶכָּנֵס וְלֹא אֵצֵא”. אָמְרוּ לָהּ: “נַעֲנִים אָנוּ לָךְ לְהַשְׁאִירֵךְ בַּחַיִּים”. אַחַר־כָּךְ נָתַן בָּהּ הָאִישׁ שֶׁלָּהֶם אֶת עֵינָיו וּלְקָחָהּ לְעַצְמוֹ, וְשָׁבְתָה אֶצְלוֹ שָׁנָה תְמִימָה, שׁוֹקֶדֶת לְשָׁרְתָם עַד שֶׁבָּטְחוּ בָהּ. הִטְרִידָה אֶת דַּעְתָּם בְּלַיְלָה אֶחָד, אַחֲרֵי שֶׁשָּׁתוּ לְשָׁכְרָה, וְקָמָה וְנָטְלָה אֶת בְּגָדֶיהָ וְלָקְחָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר שֶׁהָיוּ לִמְפַקְּדָם, וְנָטְלָה תַעַר וְגִלְּחָה בוֹ אֶת זִקְנֵיהֶם כֻּלָּם. אַחַר־כָּךְ מָשְׁחָה אֶת פְּנֵיהֶם בְּפִיחַ־קְדֵרָה וְהִשְׁחִירָה אֶת פְּנֵיהֶם. אַחַר־כָּךְ פָּתְחָה אֶת הַדְּלָתוֹת וְיָצְאָה. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרוּ קָמוּ נְבוֹכִים וְיָדְעוּ שֶׁהָאִשָּׁה הֶעֱרִימָה עֲלֵיהֶם". תָּמְהוּ הַנִּמְצָאִים עַל מַה שֶּׁאֵרַע. נִגַּש הַמְּפַקֵּד הַתְּשִׁיעִי וְאָמַר:

סִפּוּר הַמְפַקֵּד הַתְּשִׁיעִי

וַאֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֶת הַיָּפֶה מִמַּה שֶּׁשָׁמַעְתִּי בְּשִׂמְחַת־חֲתֻנָּה. אִשָּׁה מְזַמֶּרֶת אַחַת הָיְתָה יָפָה וְיָצָא שְׁמָהּ לִתְהִלָּה עַד מְאֹד. אֵרַע שֶׁיָּצְאָה לְטַיֵּל בְּגַן. וּבְעוֹד הִיא יוֹשֶׁבֶת, עָמַד עָלֶיהָ אִישׁ גְּדוּם־יַד וּבִקֵּש מִמֶּנָּה נְדָבָה, וְנִכְנַס דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת וְנָגַע בָּהּ בְּגִדְמַת יָדוֹ הַקְּצוּצָה וְאָמַר לָהּ: “תְּנִי לִי מַשֶּׁהוּ בִנְדָבָה, לְשֵׁם שָׁמַיִם”. אָמְרָה לוֹ: “יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים”. וְגָעֲרָה בוֹ. אַחֲרֵי יָמִים רַבִּים בָּא אֵלֶיהָ שָׁלִיחַ וְנָתַן לָהּ שְׂכַר יַצְאָנוּתָהּ. נָטְלָה עִמָּהּ מְשָׁרֶתֶת וּמְלַוָּה. אַחֲרֵי שֶׁפָּנְתָה וְהָלְכָה וּבָאָה לַמָּקוֹם שֶׁנּוֹעַד, הִכְנִיס אוֹתָהּ לְסִמְטָה אֲרֻכָּה שֶׁבְּסוֹפָהּ אוּלָם. אָמְרָה הַמְּזַמֶּרֶת: "וְנִכְנַסְנוּ וְלֹא מָצָאנוּ שָׁם אָדָם, וְאוּלָם מָצָאתִי אֶת הַמָּקוֹם מוּכָן לְשִׂמְחָה: נֵרוֹת וַּפַרְפְּרָאוֹת וְיַיִן. וּמָצָאתִי מָקוֹם שֵׁנִי וּבוֹ מַאֲכָלִים וּמָקוֹם אַחֵר שֶׁבּוֹ מִטּוֹת מֻצָּעוֹת, וְיָשַׁבְנוּ. הִתְבּוֹנַנְתִּי לְזֶה שֶׁפָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, וְהִנֵּה הוּא גְדוּם־הַיָּד. וְלֹא הָיָה הַדָּבָר טוֹב בְּעֵינַי. יָשַׁבְתִּי זְמַן מֻעָט, וְנִכְנַס אָדָם שֶׁמִּלֵּא אֶת הַמְּנוֹרוֹת שֶׁבָּאוּלָם וְהִדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת. וְהִנֵּה אַף הוּא גְדוּם־יַד. אַחַר־כָּךְ בָּאוּ בְנֵי־אָדָם וְלֹא נִכְנַס גַּם אֶחָד שֶׁאֵינוֹ גְדוּם־יַד, וּכְבָר נִתְמַלֵּא הַבַּיִת מִן הַחֲבוּרָה הַזֹּאת. כְּשֶׁהָיְתָה הַחֲבוּרָה שְׁלֵמָה לְאוֹתָהּ מְסִבָּה, נִכְנַס בַּעַל הַהַזְמָנָה לָבוּשׁ בִּגְדֵי פְאֵר. קָמוּ לִקְרָאתוֹ וְהוֹשִׁיבוּהוּ בָּרֹאשׁ. וְהָיוּ יָדָיו בְּתוֹךְ שַׁרְווּלָיו, עַד שֶׁלֹא יָכֹלְתִּי לְהַבְחִין מַה בְּתוֹכָן. הִגִּישוּ לוֹ מַאֲכָל וְאָכַל הוּא וְהַחֲבוּרָה. אַחַר־כָּךְ רַחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם, וְשָׁלַח בַּעַל־הַהַזְמָנָה מֶבָּטוֹ אֵלַי. אַחַר־כָּךְ שָׁתוּ עַד שֶׁהִשְׁתַּכְּרוּ. כְּשֶׁלֹּא הָיוּ עוֹד בְּדַעְתָּם פָּנָה אֵלַי הָאִישׁ שֶׁהֵבִיא אוֹתִי, וְהוּא בַּעַל־הַהַזְמָנָה וְאָמַר לִי: "כְּלוּם לֹא תַרְאִי יְדִידוּת לְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ מְאִתֵּךְ נְדָבָה וְאָמַרְתְּ לוֹ: ‘מַה מְּשׁוֹמֵם אַתָּה?’ הִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלָיו וְהִנֵּה הוּא הַגִּדֵּם שֶׁבָּא אֵלַי בִּזְמַן טִיּוּלִי. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, מַה אַתָּה סָח?” אָמַר לִי: “הַמְתִּינִי, וְהִזָּכְרִי בוֹ”. אַחַר־כָּךְ הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ וְהֶחֱלִיק זְקָנוֹ, כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת נִפְחֶדֶת. אַחַר־כָּךְ שָׁלַח יָדוֹ אֶל גְּלִימָתִי וְאֶל נְעָלַי, וְנָטַל אוֹתָן. וְהִנִּיחַ אוֹתָן לְיָדוֹ וְאָמַר: “זַמְּרִי, אֲרוּרָה”. זִמַּרְתִּי עַד שֶׁעָיַפְתִּי. הָיוּ עֲסוּקִים בְּעַצְמָם וְהִשְׁתַּכְּרוּ, וְנִתְרַבָּה יְקוֹד שִׁכְרוֹנָם.

נִגַּשׁ אֵלַי הַשּׁוֹעֵר וְאָמַר לִי: “גְּבִרְתִּי, אַל תִּפְחֲדִי, וּכְשֶׁתְּבַקְּשִׁי לָלֶכֶת, הַגִּידִי לִי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “כְּלוּם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לִלְעֹג לִי?” אָמַר לִי: “לֹא. חֵי־אֱלֹהִים, שֶׁרַק מְרַחֵם אֲנִי עָלַיִךְ, מִשּׁוּם שֶׁמְּפַקְּדֵנוּ וְרָאשֵׁנוּ אֵין בְּלִבּוֹ רַחֲשֵׁי טוֹבָה לָךְ וְדוֹמַנִי שֶׁהַלַּיְלָה הוּא הוֹרֵג אוֹתָךְ”. אָמַרְתִּי לַשּׁוֹעֵר: “אִם רְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת טוֹבָה עִמִּי, הֲרֵי זוֹ שָׁעְתָּהּ”. אָמַר לִי: “כְּשֶׁיָּקוּם מְפַקְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו וִיכָּנֵס לְבֵית־הַכָּבוֹד, אֶכָּנֵס אֲנִי לְפָנָיו עִם אוֹר וְאַשְׁאִיר אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה, וְאָז תֵּלְכִי לְכָל אֲשֶׁר תַּחְפְּצִי”. זִמַּרְתִּי, וְאָמַר הַמְּפַקֵּד: “טוֹב”. אָמַרְתִּי לוֹ “וְאוּלָם אַתָּה פֶּרֶא”. הִסְתָּכֵּל בִּי וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים שֶׁאֵין אַתְּ חוֹזֶרֶת עוֹד לִנְשֹׁם רֵיחַ הָעוֹלָם הַזֶּה”. אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו: “אַל תַּעֲשֶׂה זֹאת”, וְהִרְגִּיעוּ אֶת רוּחוֹ. אָמַר: “אִם כֵּן, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתֵּשְׁבִי כָּאן שָׁנָה תְמִימָה וְלֹא תֵצְאִי”. אָמַרְתִּי: “כָּל אֲשֶׁר יִהְיֶה בִרְצוֹנְךָ, הֲרֵינִי מְקַבֶּלֶת בִּרְצוֹנִי הַטּוֹב. וְאִם שָׁגִיתִי הֲרֵי אַתָּה הָרָאוּי לִסְלֹחַ”. הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ וְשָׁתָה וְקָם לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו, וְהָיוּ חֲבֵרָיו עֲסוּקִים בְּמַה שֶּׁהֵם בּוֹ מִן הַלַּעַג וְהַשִּׁכָּרוֹן וְהַצְּחוֹק. רָמַזְתִּי לִבְנוֹת לִוְיָתִי וְקַמְנוּ וְהָלַכְנוּ אֶל הַפְּרוֹזְדוֹר וְמָצָאנוּ אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה וְיָצָאנוּ גְלוּיוֹת פָּנִים מִבְּלִי לַדַעַת לְאָן אָנוּ פוֹנוֹת, עַד שֶׁהִתְרָחַקְנוּ מִן הַמָּקוֹם. מָצָאנוּ טַבָּח מְבַשֵּׁל. אָמַרְתִּי לוֹ: “יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לְהַחֲיוֹת מֵתִים?” אָמַר לָנוּ: “הִכָּנֵסְנָה”. נִכְנַסְנוּ אֶל הַחֲנוּת. אָמַר לָנוּ: “שְׁכַבְנָה”. שָׁכַבְנוּ. כִּסָּה אוֹתָנוּ בְצִמְחֵי חַלְף שֶׁהָיָה מַצִּיתוֹ מִתַּחַת לַתַּבְשִׁיל. וַעֲדַיִן לֹא שָׁכַבְנוּ הָכֵן בַּמָּקוֹם, עַד שֶׁשָּׁמַעְנוּ קוֹל שַׁעֲטוֹת וַאֲנָשִׁים אָצִים יְמִינָה וּשְׂמֹאלָה, כְּשֶׁהֵם שׁוֹאֲלִים אֶת הַטַּבָּח: “כְּלוּם עָבַר עַל פָּנֶיךָ מִי שֶׁהוּא?” אָמַר לָהֶם: “לֹא עָבַר עַל פָּנַי אָדָם”. וְלֹא פָסְקוּ מִלְּהִסְתּוֹבֵב סְבִיב הַחֲנוּת עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם, וְחָזְרוּ נִכְזָבִים. הֵסִיר הַטַּבָּח אֶת הַחַלְף וְאָמַר: “קֹמְנָה, שֶׁכְּבָר נִצַּלְתֶּן מִן הַמָּוֶת”. קַמְנוּ חֲשׂוּפוֹת בְּלִי מְעִיל וּבְלִי צָעִיף. הִכְנִיס אוֹתָנוּ הַטַּבָּח אֶל בֵּיתוֹ, וְשָׁלַחְנוּ אֶל בֵּיתֵנוּ וְהֵבִיאוּ לָנוּ מְעִילִים. וְחָזַרְנוּ בִתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מִלַּעֲסֹק עוֹד בְּזִמְרָה. וְהָיְתָה זוֹ הַצָּלָה עֲצוּמָה אַחֲרֵי הַצָּרָה" תָּמְהוּ הַנִּמְצָאִים עַל זֶה. נִגַּש הַמְּפַקֵּד הַעֲשִׂירִי וְאָמַר: “אֲנִי אֵרַע לִי מַה שֶּׁהוּא נִפְלָא יוֹתֵר מִזֶּה כֻלּוֹ”. אָמַר לוֹ אַלְמַלִךְּ אַלטָּ’אהִר: “וּמַה הוּא?” אָמַר:

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַעֲשִׂירִי

נִגְנַב רְכוּש בַּמְּדִינָה וְהָיָה דָבָר הַנִּכָּר, סְכוּם רָב. נִתְבַּקַּשְׁתִּי וְנִתְבַּקְּשׁוּ חֲבֵרַי, וְדָחֲקוּ אוֹתָנוּ. בִּקַּשְׁנוּ מֵהֶם לְהַאֲרִיךְ רוּחָם יָמִים מִסְפָּר, וְנִתְפַּזַּרְנוּ לְחַפֵּשׂ אֶת הָרְכוּשׁ. יָצָאתִי אֲנִי וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וְשׁוֹטַטְנוּ אוֹתוֹ יוֹם בָּעִיר וְיָצָאנוּ בַיּוֹם הַשֵּׁנִי אֶל הַשְּׁעָרִים. כְּשֶׁהִתְרָחַקְנוּ מִן הָעִיר פַּרְסָה אוֹ שְׁתֵּי פַרְסוֹת בְּעֶרֶךְ, צָמֵאנוּ. נִכְנַסְנוּ אֶל גַּן וְהָלַכְתִּי אֲנִי אֶל גַּלְגַּל מַיִם שֶׁעַל הַבְּאֵר וְשָׁתִיתִי וְרָחַצְתִּי כַּדָּת לִתְפִלָּה וְהִתְפַּלַלְתִּי. עָבַר שוֹמֵר גַּלְגַּל הַמַּיִם וְאָמַר: “אוֹי לְךָ מִי הִכְנִיסְךָ אֶל גַלְגַּל מַיִם זֶה?” הִכָּה בְפָנַי וּלְחָצַנִי בְצַלְעוֹתַי עַד שֶׁכִּמְעַט מַתִּי, וְרָתַם אוֹתִי עִם הַשּוֹר הָאֶחָד וְסוֹבֵב אוֹתִי לְגַלְגֵּל הַגַּלְגַּל וְהִכַּנִי בַּדָּרְבָּן שֶׁעִמּוֹ עַד שֶׁהִלְהִיט אֶת לִבִּי. אַחַר־כָּךְ הִרְפָּה מִמֶּנִּי וְיָצָאתִי, כְּשֶׁאֵין אֲנִי מַכִּיר אֶת הַדֶּרֶךְ. כְּשֶׁיָּצָאתִי הִתְעַלַּפְתִּי וְיָשַׁבְתִּי עַד שֶׁשָּׁקַט רוּחִי. הָלַכְתִּי אֶל חֲבֵרַי וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “כְּבָר מָצָאתִי אֶת הָרְכוּשׁ וּמָצָאתִי אֶת הַגַּנָּב, וְאוּלָם לֹא הִבְהַלְתִּיו וְלֹא הֶחְרַדְתִּיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְרַח. נִתְקָרֵב אֵפוֹא אֵלָיו לְהַעֲרִים עָלָיו עַד שֶׁנִּתְפְּשֶׂנוּ”. הָלַכְנוּ אֶל שׁוֹמֵר הַגַּן שֶׁעִנָּה אוֹתִי בַמַּכּוֹת, שֶׁאֶתֵּן לוֹ לִטְעֹם כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בִי, וּלְהַעֲלִיל עָלָיו וְלָתֵת לוֹ לָחוּשׁ טַעַם הַשְּׁבָטִים. הִסְתָּעַרְנוּ עַל גַּלְגַּל הַמַּיִם וְתָפַשְׂנוּ אֶת הַשׁוֹמֵר. וְהָיָה עִמּוֹ בָחוּר אֶחָד, וּכְשֶׁכָּפַתְנוּ אֶת הַשּׁוֹמֵר, אָמַר הַבָּחוּר: “חֵי־אֱלֹהִים שֶׁלֹא הָיִיתִי עִמָּהֶם, וְזֶה לִי שִׁשָּה חֳדָשִׁים שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי לְעִיר זוֹ, וְלֹא רָאִיתִי אֲרִיגִים אֵלֶּה אֶלָּא כָאן”. אָמַרְנוּ לוֹ: “הַרְאֵנוּ אֶת הָאֲרִיגִים”. לָקַח אוֹתָנוּ וְהֵבִיאָנוּ לְמָקוֹם שֶׁבּוֹר בְּתוֹכוֹ לְיַד גַּלְגַּל־הַמַּיִם וְחָפַר וְהוֹצִיא אֶת הָרְכוּשׁ, וְלֹא חָסֵר מֵהֶם אֲפִלּוּ חוּט בְּמַחַט. נָטַלְנוּ אֶת הָרְכוּשׁ וְלָקַחְנוּ אֶת שׁוֹמֵר הַגָּן וְיָצָאנוּ וּבָאנוּ לְבֵית־הַשִּׁלְטוֹן. וּפָשַׁטְנוּ אֶת הַשֹּׁומֵר אֶת בְּגָדָיו וְהִלְקִינוּ אוֹתוֹ בְשׁוֹטִים וְהוֹדָה בִגְנֵבַת רְכוּשׁ עָצוּם. וְהָיָה זֶה לְכַתְּחִלָּה רַק בְּדֶרֶךְ הַטְעָיָה שֶׁהִטְעֵיתִי אֶת חֲבֵרַי, וְעָלָה הַדָּבָר יָפֶה". תָּמְהוּ הַנִּמְצָאִים עַל כָּךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְקָם הַמְּפַקֵּד הָאַחַד־עָשָׂר וְאָמַר:

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הָאַחַד־עָשָׂר

אִתִּי סִפּוּר שֶׁהוּא מוּזָר יוֹתֵר מִזֶּה, וְלֹא עִמִּי אֵרַע הַדָּבָר. וְזֶהוּ: הָיָה לְפָנִים בְּיָמִים קְדוּמִים מְפַקֵּד זָקֵן. עָבַר עַל פָּנָיו בְּיוֹם אֶחָד מִן הַיָּמִים יְהוּדִי וּבְיָדוֹ סַל וּבְתוֹכוֹ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר. אָמַר אוֹתוֹ מְפַקֵּד לְאַחַד עֲבָדָיו: “כְּלוּם יַעֲלֶה בְיָדְךָ לִטֹּל מָמוֹן זֶה מִתּוֹךְ סַלּוֹ שֶׁל יְהוּדִי זֶה?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. וְלֹא שָׁהָה יוֹם שֵׁנִי עַד שֶׁבָּא אֵלַי וְהַסַּל עִמּוֹ. אָמַר הַמְּפַקֵּד אָמַרְתִּי לוֹ: “לֵךְ וּטְמֹן אוֹתוֹ בְמָקוֹם זֶה וְזֶה”. הָלַךְ וְטָמַן אוֹתוֹ, וְחָזַר וְהוֹדִיעַ לִי. כְּשֶׁגָּמַר לְהוֹדִיעַ אוֹתִי, קָם שָׁאוֹן, וּבָא אוֹתוֹ יְהוּדִי, וְעִמּוֹ אֲחָדִים מִן הַחֲבוּרָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְהוּא טוֹעֵן שֶׁהַזָּהָב שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן הוּא, וְשֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֲחֵרִים לִדְרֹשׁ מֵהֶם אוֹתוֹ מָמוֹן אֶלָּא מֵאִתָּנוּ. בִּקַּשְנוּ מִמֶּנּוּ שְׁהוּת שְלֹשָה יָמִים, כַּנָּהוּג. אַחַר־כָּךְ אָמַרְתִּי לְזֶה שֶׁנָּטַל אֶת הַמָּמוֹן: “לֵךְ וְשִׂים בְּבֵית הַיְּהוּדִי מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּהְיֶה עָסוּק בְּעַצְמוֹ”. הָלַךְ וְהֶעֱרִים עָרְמָה עֲצוּמָה, הַיְנוּ שֶׁהִנִּיחַ סַל וּבְתוֹכוֹ כַף־יָדָהּ שֶׁל אִשָּׁה מֵתָה, וְהַכַּף צְבוּעָה בְצֶבַע שֶׁל כֹּחַל חִנָּה, וּבְאֶצְבָּעָהּ טַבַּעַת זָהָב, וְטָמַן סַל זֶה תַחַת רִצְפָּה בְּתוֹךְ חֲצֵרוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי. אַחַר־כָּךְ הָלַכְנוּ וְחִפַּשְׂנוּ וּמָצָאנוּ זֹאת. לֹא זַזְנוּ מִשָּׁם עַד שֶׁאָסַרְנוּ אֶת הַיְּהוּדִי בְכַבְלֵי־בַרְזֶל בְּאַשְׁמַת רֶצַח אִשָּׁה. כְּשֶׁבָּא הַמּוֹעֵד לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים בָּא אוֹתוֹ אָדָם מֵאַנְשֵׁי הַשֻּׂלְטָאן וְאָמַר: “הַשֻּׁלְטָאן מְצַוֶּה אֶתְכֶם לְהוֹקִיעַ בְּמַסְמְרִים עַל עֵץ אֶת הַיְּהוּדִי הַזֶּה וּלְהָבִיא אֶת הַזָּהָב, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁאָבְדוּ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר”. הֲבִינוֹנוּ שֶׁהַתַּחְבּוּלָה לֹא הִצְלִיחָה. יָצָאתִי וּמָצָאתִי בָחוּר חוֹרָנִי¹⁷ עוֹבֵר בַּדֶּרֶךְ. יָרַדְתִּי תֵכֶף וּמִיָּד וְתָפַשְׂתִּי אוֹתוֹ וּפָשַטְתִּי אֶת בְּגָדָיו וְהִלְקֵיתִי אוֹתוֹ בִּשְׁבָטִים וּכְבַלְתִּיו בְּכַבְלֵי בַרְזֶל וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ לַחֲצַר הַשִּׁלְטוֹן וְהִכִּיתִיו שֵׁנִית וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “זֶהוּ הַגַּנָּב שֶׁגָּנַב אֶת הַמָּמוֹן”. בִּקַּשְׁנוּ לְהוֹצִיא הוֹדָאָה מִפִּיו וְלֹא הוֹדָה. הִכִּינוּ אוֹתוֹ אַרְבַּע פְּעָמִים עַד שֶׁעָיַפְנוּ וְיָגַעְנוּ, וְהוּא בְשֶׁלּוֹ, אֵינוֹ מֵשִׁיב תְּשׁוּבָה. כְּשֶהִגִּיעַ הַסּוֹף לַמַּכּוֹת וְלַעִנּוּיִים אָמַר: “מֵבִיא אֲנִי אֶת הַמָּמוֹן עַכְשָׁו.” הָלַכְנוּ עִמּוֹ עַד לַמָּקוֹם שֶׁטָּמַן בּוֹ הָאִישׁ אֶת הַמָּמוֹן. חָפַר בּוֹ וְהוֹצִיא אוֹתוֹ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל חֲצַר שַׂר־הַפֶּלֶךְ. וְהָיִיתִי תָמֵהַּ עַל כָּךְ תַּכְלִית הַפֶּלֶא. כְּשֶרָאָה שַׂר־הַפֶּלֶךְ אֶת הַמָּמוֹן, וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּעֵינָיו שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְנָתַן לִי בֶגֶד פְּאֵר, וְהֶחֱזִיר אֶת הַמָּמוֹן לַחֲצַר הַשֻּׂלְטָאן. עָזַבְנוּ אֶת הַבָּחוּר בַּמַּעֲצָר. אָמַרְתִּי לִידִידִי זֶה שֶׁנָּטַל אֶת הַמָּמוֹן: “כְּלוּם רָאָה אוֹתְךָ אִישׁ זֶה בְּשָׁעָה שֶׁטָּמַנְתָּ אֶת הַמָּמוֹן?” אָמַר לִי: “לֹא, חֵי־הָאֱלֹהִים הָאַדִּיר”. נִכְנַסְתִּי אֶל הַבָּחוּר הַחָבוּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים וְהִשְׁקֵיתִי אוֹתוֹ יַיִן עַד שֶׁהִתְעוֹדֵד וְאָמַרְתִּי לוֹ: “הַגֵּד לִי, כֵּיצָד גָּנַבְתָּ אֶת הַמָּמוֹן?” אָמַר לִי: “חֵי־אֱלֹהִים שֶׁלֹא גָנַבְתִּי אֶת הַמָּמוֹן וְלֹא רְאִיתִיו בְּעֵינַי אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהוֹצֵאתִיו מִן הַקַּרְקַע”. אָמַרְתִּי לוֹ: “וְכֵיצָד הוּא הַדָּבָר?” אָמַר לִי: “יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁסִּבַּת נְפִילָתִי בְּיֶדְכֶם הִיא קִלְלַת אִמִּי שֶׁקִּלְלָה אוֹתִי עַל שֶׁהֲרֵעוֹתִי לָהּ הַלַּיְלָה וְהִכִּיתִיהָ. שֶׁכֵּן אָמְרָה לִי: 'חֵי־אֱלֹהִים, בְּנִי, שֶׁאֵין סָפֵק שֶׁאֱלֹהִים יַשְׁלִיט בְּךָ עָרִיץ. וְהִיא אִשָּׁה כְּשֵׁרָה”. יָצָאתִי מִיָּד וּרְאִיתֶם אוֹתִי בַדֶּרֶךְ, וְעָשִׂיתָ בִי מַה שֶּׁעָשִׂיתָ. וּכְשֶׁנִּמְשְׁכוּ עָלַי הַמַּכּוֹת בְּלִי הֶרֶף, אָבְדָה בִינָתִי וְהִנֵּה קוֹל אוֹמֵר: ‘הָבֵא אוֹתוֹ’. אָמַרְתִּי לָכֶם מַה שֶּׁאָמַרְתִּי וְיָצָאנוּ. וְהָיָה אוֹתוֹ קוֹל מוֹבִיל אוֹתִי עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַמָּקוֹם, וְהָיָה מַה שֶּׁהָיָה מֵהוֹצָאתוֹ". תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁקַדְתִּי לְהַצִּילוֹ, וְרִפֵּאתִי אוֹתוֹ, שֶׁיָּדַעְתִּי־שֶׁבֶּן־כְּשֵׁרִים הוּא. אַחַר־כָּךְ שָׁאַלְתִּי לְהַתִּיר אֶת כְּבָלָיו וּלְזַכּוֹת אוֹתוֹ. תָּמְהוּ הַנִּמְצָאִים עַל כָּךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה. נִגַּשׁ הַמְּפַקֵּד הַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְאָמַר:

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַשְּנֵים־עָשָׂר

אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם מַה שֶּׁקָּרָה וְאֵרַע, וְאַגִּיד לָכֶם מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי אָדָם שֶׁסִּפֵּר בְּשֵׁם אָדָם שֶׁסִּפֵּר לוֹ אָדָם. וְסִפֵּר לִי דָבָר מִן הַבִּלְתִּי שְׁכִיחִים שֶׁקָּרוּ לְאַחַד הַגַּנָּבִים, אָמַר: "בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי עוֹבֵר בְּיוֹם אֶחָד מִן הַיָּמִים בַּשּׁוּק, מָצָאתִי גַנָּב שֶׁפָּתַח חֲנוּתוֹ שֶׁל שֻׁלָחָנִי וְנָטַל קֻפְסָה וְהוֹלִיךְ אוֹתָהּ אֶל בֵּית־הַקְּבָרוֹת. הָלַכְתִּי בְעִקְּבוֹתָיו. פָּתַח אוֹתָהּ וְהָיָה מִתְבּוֹנֵן בָּהּ, וְהִנֵּה נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם”. נִבְעַת מִפָּנַי, וְעָזַבְתִּי אוֹתוֹ וְהָלַכְתִּי מֵאִתּוֹ. אַחֲרֵי חֹדֶשׁ נִקְרָה לְפָנַי כְּשֶׁהוּא תָפוּס בִּידֵי בַּלָּשִׁים וְשׁוֹמְרִים. אָמַר: “תִּפְסוּ אֶת זֶה”. תָּפְסוּ אוֹתִי. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֶל שַׂר־הַפֶּלֶךְ, אָמַר: “מַה לָּכֶם אֵצֶל זֶה?” בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּנָה אֵלַי הַגַּנָּב וְהִבִּיט בְּפָנַי רֶגַע וְאָמַר: “מִי תָפַס אֶת זֶה?” אָמְרוּ לוֹ: “אַתָּה הוּא שֶׁאָמַרְתָּ לָנוּ: ‘תִּפְסוּהוּ’, וּתְפַסְנוּהוּ”. אָמַר: “יִשְׁמְרֵנִי אֱלֹהִים, אֵינִי מַכִּיר אֶת זֶה וְלֹא הוּא מַכִּיר אוֹתִי. וְלֹא אָמַרְתִּי זֹאת אֶלָּא עַל אָדָם אַחֵר”; וְהוֹצִיאוּ אוֹתִי לַחָפְשִׁי. לְאַחֲרֵי זְמַן פְּגָשַׁנִי בַּדֶּרֶךְ. נָתַן לִי שָׁלוֹם וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, חֲרָדָה תַחַת חֲרָדָה. וְאִלּוּ לָקַחְתָּ מִמֶּנִּי מַשֶּהוּ הָיָה לְךָ חֵלֶק בַּצָּרָה שֶׁבָּאָה עָלַי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט בֵּינִי וּבֵינְךָ”. וְזֶהוּ סוֹף סִפּוּרִי. נִגַּשׁ הַמְּפַקֵּד הַשְׁלֹשָׁה־עָשָׂר וְאָמַר:

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַשְׁלֹשָה־עָשָׂר

"אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם בְּשֵׁם אָדָם מִידִידַי. הוּא אָמַר: “הָלַכְתִּי בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת אֵצֶל אַחַד יְדִידַי. כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה יָצָאתִי יְחִידִי. כְּשֶׁהָיִיתִי בַדֶּרֶךְ רָאִיתִי חֲבוּרָה שֶׁל גַנָּבִים. כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָם וְרָאוּ אוֹתִי, נִתְיַבֵּשׁ רֻקִּי בְתוֹךְ פִּי. הֶעֱמַדְתִּי פָנִים שֶׁל שִׁכּוֹר וְהִתְנוֹדַדְתִּי, וְהָיִיתִי צוֹעֵק וְאוֹמֵר: “שִכּוֹר אֲנִי”, וּפוֹנֶה אֶל הַקִּיר לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וּמַרְאֶה עַצְמִי שֶׁאֵינִי רוֹאֶה אוֹתָם. הָיוּ הוֹלְכִים אַחֲרַי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְבֵיתִי וְדָפַקְתִּי בַדֶּלֶת, וְהִסְתַּלְּקוּ. אַחֲרֵי שֶׁהִסְתַּלְּקוּ שָׁהוּ יָמִים אֲחָדִים. וּבִזְמַן שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד לְיַד דֶּלֶת בֵּיתִי, וְהִנֵּה עֶלֶם וּבְצַוָּארוֹ שַׁרְשֶׁרֶת, בָּא בְּלִוְיַת נוֹטֵר וְאָמַר לִי: “אֲדוֹנִי יֵשׁ אִתְּךָ מַשֶּהוּ לָתֵת לִי בִנְדָבָה לְשֵׁם שָׁמַיִם?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֱלֹהִים יִתֵּן לְךָ”. הִסְתַּכֵּל בִּי זְמַן אָרֹךְ וְאָמַר: “מַה שֶׁתִּתֵּן לִי לֹא יַגִּיעַ לִמְחִיר מִצְנַפְתְּךָ וְהַמִּטְפַּחַת שֶׁבְּרֹאשְׁךָ וְלֹא כְלוּם מִבְּגָדֶיךָ וְלֹא מִן הַזָּהָב וּמִן הַכֶּסֶף שֶׁהָיָה עִמְּךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “וְכֵיצָד זֶה?” אָמַר לִי: “בְּלַיְלָה פְלוֹנִי כְּשֶׁנָּפַלְתָּ בְּתוֹךְ מָצוֹק וּבִקְּשׁוּ לִפְשֹׁט אֶת בְּגָדֶיךָ, הָיִיתִי אֲנִי אִתָּם וְאָמַרְתִּי לָהֶם: ‘זֶהוּ אֲדוֹנִי וְשַׁלִּיטִי וְהוּא שֶׁגִּדְּלַנִי’. וְהָיִיתִי אֲנִי סִבָּה לְכָךְ שֶׁיָּצָאתָ בְּשָׁלוֹם וְשֶׁנִּצַּלְתָּ מִיָּדָם”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַרְתִּי לוֹ: “עֲמֹד”, וְנִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי וְנָתַתִּי לוֹ מַה שֶּׁהִרְחִיב לִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בוֹ, וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. וְזֶהוּ הַסִּפּוּר שֶׁעִמִּי”. נִגַשׁ הַמְּפַקֵּד הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר וְאָמַר:

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר

דְּעוּ שֶׁהַסִּפּוּר שֶׁאִתִּי חָרִיף יוֹתֵר מִזֶּה וְתָמוּהַּ יוֹתֵר. וְהוּא: הָיְתָה לִי חֲנוּת שֶׁל בַּדִּים, לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְמִשְׁלַח־יָד זֶה. וְהָיָה בָא אֵלַי עַבְדּוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁלֹא הִכַּרְתִּיו אֶלָּא בְפָנָיו, וְהָיִיתִי נוֹתֵן לוֹ מַה שֶּׁהָיָה מְבַקֵּשׁ וּמַמְתִּין לוֹ בַתַּשְׁלוּם עַד שֶׁהָיָה מְסַלְּקוֹ לִי. בְּאַחַד הַלֵּילוֹת נִפְגַּשְׁנוּ אֲנִי וִידִידַי וְיָשַׁבְנוּ לִשְׁתּוֹת. שָׁתִינוּ וְהֵיטַבְנוּ לִבֵּנוּ וְשִׂחַקְנוּ בְּמִשְׂחָק שֶׁל תַּחְבּוּלוֹת־עָרְמָה וּמָנִינוּ אֶחָד לְמִשְׁנֶה וְאֶחָד לְשֻׂלְטָאן וְאֶחָד לְתַלְיָן. וּבְעוֹד אָנוּ יוֹשְׁבִים, נִכְנַס אֵלֵינוּ אָדָם טַפִּיל בְּלִי שֶׁהֻזְּמָן. שִׂחַקְנוּ וְשִׂחֵק עִמָּנוּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַשֻּׁלְטָאן לַמִּשְׁנֶה: “הָבוּ אֶת הַטַּפִּיל הַנִּכְנָס אֶל בְּנֵי אָדָם מִבְּלִי שֶׁיִּתְבַּקֵּשׁ וּמִבְּלִי שֶׁיָּזְמַן, כְּדֵי שֶׁנַּחֲקֹר אוֹתוֹ, וְאֶכְרֹת אֶת רֹאשׁוֹ”. קָם הַתַּלְיָן וְגָרַר אֶת הַטַּפִּיל וְהָיְתָה אֶצְלָם חֶרֶב שֶׁלֹּא הָיָה חוֹתֵךְ גַּם לֶבֶּן. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו אָמַר הַשֻּׁלְטָאן: “הַתֵּז אֶת רֹאשׁוֹ”. הִכָּהוּ בַּחֶרֶב וְנִתָּז רֹאשׁוֹ מֵעַל גּוּפוֹ. כְּשֶׁרָאִינוּ כָּךְ עָף הַיַּיִן מִתּוֹךְ רֹאשֵׁנוּ, וְנִמְצֵאנוּ בַמְגֻנֶּה שֶׁבַּמַּצָּבִים, לָקְחוּ אֶת הַגְּוִיָּה וְיָצְאוּ לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה. לָקַחְתִּי אֲנִי אֶת הָרֹאשׁ וְיָצָאתִי אֶל הַיָּם כְּשֶׁאֲנִי שִׁכּוֹר, וּכְבָר נִרְטְבוּ בְגָדַי בַּדָּם. בִּזְמַן שֶׁהָיִיתִי עוֹבֵר בַּדֶּרֶךְ פָּגַשְׁתִּי גַנָּב. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בִּי הִכִּירַנִי וְאָמַר לִי: “פְּלוֹנִי”? אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן”. אָמַר לִי: “מִי הוּא זֶה שֶׁעִמְּךָ?” סִפַּרְתִּי לוֹ אֶת הָעִנְיָן כֻּלּוֹ. נָטַל מִמֶּנִּי אֶת הָרֹאשׁ וּבָאנוּ אֶל הַיָּם וְרָחַצְנוּ אוֹתוֹ. הִתְבּוֹנֵן יָפֶה לָרֹאשׁ וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים שֶׁאָחִי הוּא בֶן אָבִי, וְהָיָה נִטְפָּל לִבְנֵי אָדָם”, וְהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ רֹאשׁ לְתוֹךְ הַיָּם. נַעֲשֵׂיתִי אֲנִי כַמֵּת. אָמַר לִי: “אַל תִּפְחַד וְאַל תִּצְטָעֵר. פָּטוּר אַתָּה מִן הַחֵטְא שֶׁחָטָאתָ בְּאָחִי”. נָטַל אֶת בְּגָדַי וְכִבֵּס אוֹתָם וְהִלְבִּישַׁנִי בָהֶם וְאָמַר לִי: “לֵךְ לְבֵיתְךָ”. לִוָּה אוֹתִי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְבֵיתִי וְנִפְרַד מִמֶּנִּי וְאָמַר לִי: “אַל יְשׁוֹמֵם אוֹתְךָ אֱלֹהִים, שֶׁכֵּן הָיִיתִי יְדִידְךָ וַאֲסִיר־תּוֹדָה הָיִיתִי לְךָ וּמִן הַיּוֹם וְאֵילָךְ לֹא תִרְאֵנִי שׁוּב”. וְנִפְטַר מֵעָלַי. תָּמְהוּ הַנִּמְצָאִים עַל מִדַּת־נִמּוּסוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם וּסְלִיחָתוֹ וְטוּבֹו. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “הוֹסִיפִי לְסַפֵּר לָנוּ סִפּוּרַיִךְ שַׁהַרָזָאד” אָמְרָה לוֹ: “מוּטָב”, וְסִפְּרָה סִפּוּר עַלִי, וּמְבַדֵּחַ אֶת הַלֵּב.

סִפּוּר הַגַּנָּב הֶעָרוּם

סִפְּרוּ שֶׁשׁוֹדֵד מִשּׁוֹדְדֵי הָעַרְבִים בָּא אֶל דִּירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֶחָד לִגְנֹב מֵעֲרֵמַת חִטִּים. וְהָיָה עַל אוֹתָהּ עֲרֵמָה סֵפֶל שֶׁל נְחֹשֶׁת גָּדוֹל. הִרְגִּישׁוּ בוֹ בְנֵי־הַבַּיִת וְחָשׁוּ לְתָפְשׂוֹ, טָמַן אֶת עַצְמוֹ מִתַּחַת לַסֵּפֶל בְּתוֹךְ הַחִטָּה וְלֹא מְצָאוּהוּ, וְהִסְתַּלְּקוּ. וּבְעוֹד הֵם הוֹלְכִים לָהֶם, וְהִנֵּה נְפִיחָה חֲזָקָה יוֹצֵאת מִתּוֹךְ הַחִטָּה. בָּאוּ אֶל הַסֵּפֶל וּמְצָאוּהוּ. כְּשֶׁתָּפְסוּ אוֹתוֹ אָמַר: “הֲרֵי אֲנִי הֲנִיחוֹתִי לָכֶם מִן הֶעָמָל וּבִקַּשְׁתִּי לְהַרְאוֹת לָכֶם אֶת מְקוֹמִי, הַנִּיחוּ לִי אַף אַתֶּם וְרַחֲמוּ עָלַי, שֶׁיְּרַחֵם אֱלֹהִים עֲלֵיכֶם”. הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ חָפְשִׁי וְלֹא עָשׂוּ לוֹ כָּל רָעָה. וְקָרוֹב לְסִפּוּר הַזֶּה הוּא

סִפּוּר הַנּוֹכֵל הַזָּקֵן

אָדָם זָקֵן אֶחָד יָדוּעַ בִּנְּכָלָיו בָּאוּ הוּא וּבֶן־לִוְיָתוֹ אֶל שׁוּק אֶחָד מִן הַשְּׁוָקִים וְנָטְלוּ מִתּוֹכוֹ כַּמּוּת מְסֻיֶּמֶת שֶׁל אֲרִיגִים וְנִפְרְדוּ, וְהָלַךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְאַרְצוֹ. אַחַר־כָּךְ אָסַף חֲבוּרָה שֶׁל חֲבֵרָיו וְיָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת. הוֹצִיא אָדָם מִתּוֹכָם גִּזְרָה שֶׁל אֵטוּן יְקַר הַמְּחִיר וְאָמַר: “כְּלוּם יֵשׁ מִכֶּם אָדָם שֶׁיֵּצֵא לְמָכְרָהּ בְאוֹתוֹ שׁוּק שֶׁנִּגְנְבָה מִמֶּנּוּ, שֶׁנַּכִּיר בּוֹ שֶׁבַּעַל־מְזִמּוֹת הוּא?” אָמַר לָהֶם: “אֲנִי”. אָמְרוּ לוֹ: “קוּם בְּעֶזְרַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה” נְטָלָהּ לְמָחֳרַת הַיּוֹם וְהָלַךְ עַד שֶׁנִּכְנַס לַשּׁוּק שֶׁנִּגְנְבָה מִתּוֹכוֹ. יָשַׁב לְיַד הַחֲנוּת שֶׁלֻּקְּחָה מִתּוֹכָהּ וְנָתַן אוֹתָהּ לְכָרוֹז. נְטָלָהּ וְהִכְרִיז עָלֶיהָ. הִכִּיר אוֹתָהּ בְּעָלֶיהָ, וְהוֹסִיף עַל מְחִירָהּ, וְשָׁלַח אַחֲרֵי שַׂר־הַפֶּלֶךְ, וְתָפַס אֶת זֶה שֶׁגִּזְרַת הָאֵטוּן עִמּוֹ, וְרָאָהוּ אָדָם כַּהֲלָכָה וְעָלָיו בְּגָדִים נָאִים וְהוּא בַעַל־צוּרָה. אָמַר לוֹ: “מֵאַיִן לְךָ גִּזְרַת אֵטוּן זוֹ?” אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּק זֶה וּמֵחֲנוּת זוֹ שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב לְיָדָהּ”. אָמַר לוֹ שַׂר־הַפֶּלֶךְ: “כְּלוּם מָכַר אוֹתָהּ לְךָ בְּעָלֶיהָ? אָמַר לוֹ: “לֹא, אֶלָּא גְנַבְתִּיהָ אוֹתָהּ וְזוּלָתָהּ”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצָד זֶה הֵבֵאתָ אוֹתָהּ לִמְקוֹם גְּנֵבָתָהּ?” אָמַר לוֹ: “אֵינִי מְסַפֵּר סִפּוּרִי אֶלָּא לַשֻּׂלְטָאן. וְעִמִּי עֵצָה טוֹבָה לְיָעֵץ אוֹתוֹ”. אָמַר לוֹ שַׂר־הַפֶּלֶךְ: “אֱמֹר אֵפוֹא מָה הִיא?” אָמַר לוֹ: “כְּלוּם אַתָּה הַשֻּׂלְטָאן?” אָמַר לוֹ: “לָאו”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי אוֹמֵר אוֹתָהּ אֶלָּא לוֹ”. נְטָלוֹ שַׂר־הַפֶּלֶךְ וְהוֹלִיכוֹ אֵצֶל הַשֻּׁלְטָאן”. אָמַר לוֹ: “עֵצָה טוֹבָה לְךָ מֵאִתִּי, מוֹשְׁלֵנוּ” אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “וּמַה הִיא עֲצָתְךָ?” אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְלִמְסֹר לְיֶדְכֶם אֶת כָּל הַמְּקֻלְקָלִים. וְזֶה שֶׁאֵין אֲנִי מְבִיאוֹ, אֶהְיֶה אֲנִי תַחְתָּיו”. אָמַר הַשֻּׁלְטָאן: “תְּנוּ לוֹ בֶגֶד־פְּאֵר וְקַבְּלוּ אֶת תְּשׁוּבָתוֹ”. כְּשֶׁיָּצָא מִלְפָנָיו בָּא אֶל חֲבֵרָיו וְסִפֵּר לָהֶם הַעִנְיָן, וְהוֹדוּ לוֹ שֶׁבַּעַל־מְזִמּוֹת הוּא, וְנָתְנוּ לוֹ מַה שֶּׁהִבְטִיחוּ לוֹ. נָטַל אֶת שְׁאֵרִית הָרְכוּשׁ וְעָלָה עִמּוֹ אֶל הַשֻּׂלְטָאן. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ נַעֲשָׂה חָשׁוּב בְּעֵינָיו וּפָקַד שֶׁלֹּא לָקַחַת מִמֶּנּוּ כְלוּם. כְּשֶׁיָּצָא מִלְפָנָיו הָיָה הַמֶּלֶךְ הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת לַחֲשֹׁב עָלָיו עַד שֶׁשָּׁכַח אֶת הָעִנְיָן. וְהִצִּיל הַנּוֹכֵל אֶת הָרְכוּשׁ לְעַצְמוֹ. תָּמְהוּ הַנִּמְצָאִים עַל כָּךְ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ הַמְּפַקֵּד הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר וְאָמַר: “דְּעוּ שֶׁבֵּין אֵלֶּה הָעוֹסְקִים בִּגְנֵבָה יֵשׁ כָּאֵלֶּה, שֶׁאֱלֹהִים מֵעִיד אוֹתָם הֵם בָּהֶם בְּעַצְמָם”. אָמְרוּ לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמַר לָהֶם:

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר

סִפְּרוּ עַל דְּבַר אָדָם לִסְטִים מֵאַמִּיצֵי־הַלֵּב, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בִּגְנֵבָה וּמְלַסְטֵם בַּדְּרָכִים אֶת הַשַּׁיָּרוֹת יְחִידִי. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיוּ שָׂרֵי־הַפֶּלֶךְ וְהַמּוֹשְׁלִים מְבַקְּשִׁים אוֹתוֹ, הָיָה בוֹרֵחַ מִפְּנֵיהֶם וּמִתְבַּצֵּר בֶּהָרִים. אֵרַע שֶׁאָדָם נָסַע בְּאוֹתָהּ דֶרֶךְ שֶׁהָיָה בָהּ אוֹתוֹ לִסְטִים. וְהָיָה אוֹתוֹ אָדָם יְחִידִי וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה מִן הַיִּסּוּרִים הַמְּצוּיִים בָּהּ. יָצָא עָלָיו אוֹתוֹ לִסְטִים וְאָמַר לוֹ: “הוֹצֵא אֵלַי מַה שֶׁעִמְּךָ, שֶׁאֲנִי הוֹרֵג אוֹתְךָ בְּלִי פִּקְפּוּק”. אָמַר לוֹ: “אַל תַּהַרְגֵנִי, קַח שַׂקַּיִם אֵלֶּה, וְחַלֵּק מַה שֶּׁבְּתוֹכָם, וְקַח לְךָ אֶת הָרֶבַע”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי נוֹטֵל אֶלָּא אֶת הַכֹּל”. אָמַר לוֹ: “קַח אֶת הַחֵצִי וְהַרְפֵּה מִמֶּנִּי”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי נוֹטֵל אֶלָּא אֶת הַכֹּל וְהוֹרֵג אוֹתְךָ”. אָמַר לוֹ: “טֹל אוֹתוֹ אֵפוֹא”. נָטַל אוֹתוֹ, וּבִקֵּשׁ לְהָרְגוֹ. אָמַר לוֹ: “מָה זֶּה? הֲרֵי אֵין לְךָ עָלַי דָמִים לִגְאֹל אוֹתָם, כְּשֶׁיִּדְרְשׁוּ מִמְּךָ הֲרִיגָתִי”. אָמַר לוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי הוֹרֵג אוֹתְךָ”. יָרַד הָאִישׁ מֵעַל סוּסוֹ, וְהָיָה מִתְרַפֵּס לְפָנָיו וּמִתְחַנֵּן לִפְנֵי אוֹתוֹ לִסְטִים, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ. הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לָאָרֶץ. אָמַר אוֹתוֹ הָאִישׁ מִתּוֹךְ פַּחַד־הַמָּוֶת: “אוֹי תַרְנְגֹלֶת הַבָּר, הֱיִי עֵד שֶׁזֶּה הוֹרֵג אוֹתִי בְּלִי מִשְׁפָּט וּמִבְּלִי אֵיבָה בֵינֵינוּ. וּכְבָר נָתַתִּי לוֹ כָל מַה שֶּׁאִתִּי וּבִקַּשְׁתִּיו לְשַׁלְּחֵנִי חָפְשִׁי אֶל יְלָדַי וְלֹא נִתְרַצָּה. וְאוּלָם אַתְּ עֵד בּוֹ, וְאֵין אֱלֹהִים מַעֲלִים עֵינוֹ מִמַּה שֶּׁהַפּוֹשְׁעִים עוֹשִׂים”. לֹא שָׁעָה הַלִּסְטִים לִדְבָרִים אֵלֶּה, אֶלָּא הִכָּהוּ וְהִתִּיז רָאשׁוֹ. אַחַר־כָּך קָרָה שֶׁהַמּוֹשְׁלִים בָּאוּ עִמּוֹ לִידֵי הֶסְכֵּם שֶׁיִּכָּנַע לָהֶם. כְּשֶׁבָּא אֶצְלָם, הֶעֱשִׁירוּ אוֹתוֹ, וְלֹא פָסַק נְצִיב הַשֻּׂלְטָאן לְהַחֲזִיק בְּיָדוֹ, עַד שֶׁהָיָה אוֹכֵל וְשוֹתֶה עִמּוֹ, וְאָרְכָה הַיְּדִידוּת בֵּינֵיהֶם, כְּשֶׁהֵם אוֹכְלִים יַחְדָּו וְשׁוֹתִים יַחְדָּו. קָרָה מִן הַעִנְיָן הַמַּפְלִיא, שֶׁנְּצִיב הַשֻּׂלְטָאן עָרַךְ סְעֻדָּה בְיוֹם מִן הַיָּמִים, וְהָיְתָה בְאוֹתָה סְעֻדָּה תַּרְנְגֹלֶת־בָּר צְלוּיָה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אוֹתוֹ לִסְטִים צָחַק צְחוֹק בְּקוֹל. כָּעַס עָלָיו נְצִיב הַשֻּׂלְטָאן וְאָמַר לוֹ: “מַה סִבַּת צְחוֹקְךָ? כְּלוּם רָאִיתָ דָּבָר מְגֻנֶּה אוֹ לוֹעֵג אַתָּה לָנוּ מִתּוֹךְ מִעוּט הַנִּמּוּס שֶׁבְּךָ?” אָמַר לוֹ: "לֹא, חֵי־אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי. וְרַק רָאִיתִי אֶת תַּרְנְגֹלֶת־בָּר זוֹ וְנִזְכַּרְתִּי עַל־יָדָהּ דָבָר מַפְלִיא, וְהוּא: הָיִיתִי בְבַחֲרוּתִי לִסְטִים בִּדְרָכִים, וְאֵרַע לִי מַשֶּהוּ עִם אָדָם שֶׁלִּסְטַמְתִּיו בַּדְּרָכִים וְהָיוּ עִמּוֹ שַׂקַּיִם שֶׁמָּמוֹן בְּתוֹכָם. אָמַרְתִּי לוֹ: “הַנַּח אֶת הַשַּׂקַּיִם שֶׁאֲנִי הוֹרְגֶךָ”. אָמַר לִי: ‘טֹל הָרֶבַע וְהַנַּח לִי אֶת הַשְּאָר’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹטֵל אֶת הַשַּׂקַּיִם וְהוֹרֵג אוֹתְךָ מִלְּבַד מִזֶּה’. אָמַר לִי: ‘טֹל אֶת הַשַׂקַּיִם וְהַנַּח לִי לָלֶכֶת לְדַרְכִּי’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר לַהֲרֹג אוֹתְךָ’. וּבְעוֹד אֲנִי וָהוּא בְּאוֹתָהּ שִׂיחָה רָאָה עוֹף. פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר: ‘הֱוִי עֵד לִי, תַּרְנְגֹלֶת־הַבָּר, שֶׁהוּא הוֹרְגֵנִי בְלִי מִשְׁפָּט וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתִי לִנְסֹעַ אֶל יְלָדַי, אַחֲרֵי שֶׁנָּטַל אֶת מָמוֹנִי’. לֹא רִחַמְתִּי עָלָיו וְלֹא שָׁמַעְתִּי לְמַה שֶּׁאָמַר, אֶלָּא הִכֵּיתִי אוֹתוֹ, וְלֹא נָתַתִּי דַעְתִּי עַל עֵדוּתָהּ שֶׁל תַּרְנְגֹלֶת־הַבָּר'. נִזְדַּעְזַע נְצִיב־הַשֻּׂלְטָאן מִמֶּנּוּ וְכָעַס כַּעַס רָב, וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וְהִכָּהוּ וְהִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ וְעָרַף אוֹתוֹ, כְּשֶׁהוּא לְיַד הַשֻּׁלְחָן. וְהִנֵּה קוֹל אוֹמֵר בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אִם חָפַצְתָּ לֹא לְהִפָּגַע, אַל תִּפְגַע.

וַעֲשֵׂה טוֹב כִּי כְּמוֹתוֹ אֵל יִגְמָלְךָ, דַּע.

וְכָל אֲשֶׁר יִקְרֶךָ אֱלֹהִים גְּזָרוֹ,

וְאוּלָם בְּמַעֲשֶׂיךָ שָׁרְשׁוֹ, עִקָּרוֹ.

וְהָיְתָה זֹאת תַּרְנְגֹלֶת־הַבָּר שֶׁהֵעִידָה בוֹ.

תָּמְהוּ כָּל הַנִּמְצָאִים עַל הַדָּבָר וְאָמְרוּ כֻלָּם: “אוֹי לוֹ לָעַוָּל”. נִגַּש הַמְּפַקֵּד הַשִּׁשָּׁה־עָשָׂר וְאָמַר:

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַשִּׁשָּׁה־עָשָׂר

וְאַף אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר נִפְלָא. וְהוּא: יָצָאתִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים מְבַקֵּש לִנְסֹעַ, וְהִנֵּה לְפָנַי אָדָם שֶׁהָיָה נוֹהֵג לְלַסְטֵם בַּדְרָכִים, כְּשֶׁפְּגָשַׁנִי בִּקֵּשׁ לַהֲרֹג אוֹתִי. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֵין אִתִּי כְלוּם שֶׁתַּרְוִיחַ מִזֶּה” אָמַר לִי: “אֲנִי אַרְוִיחַ בָּזֶה שֶׁאֶטֹּל נִשְׁמָתְךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “וּמַה סִבַּת הַדָּבָר? כְּלוּם הָיְתָה אֵיבָה בֵינֵינוּ לִפְנֵי כֵן?” אָמַר לִי: “לֹא. וְאוּלָם אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי הוֹרֵג אוֹתְךָ”. בָּרַחְתִּי מִפָּנָיו אֶל חוֹף הַנָּהָר. רָדַף אַחֲרַי וְהִפִּילַנִי לָאָרֶץ וְיָשַׁב עַל חָזִי. הִתְפַּלַּלְתִּי לְצוּר מַחֲסֵה הָעוֹלִים לַחַג וְאָמַרְתִּי לוֹ: “הֱיֶה לִי לְמַחֲסֶה מִפְּנֵי עַוָּל זֶה”. וּכְבָר שָׁלַף סַכִּין לְשָׁחֲטֵנִי, וְהִנֵּה תַנִּין עָצוּם עָלָה מִן הַנָּהָר, וְחָטַף אוֹתוֹ מֵעַל חָזִי וְיָרַד לַיָּם, וְהַסַּכִּין בְּיָדוֹ כְּשֶׁהוּא בְפִי הַתַּנִּין, וְשִׁקַּע אוֹתוֹ בַּנָּהָר. שִׁבַּחְתִּי אֶת הָאֱלֹהִים וְהוֹדֵיתִי לוֹ עַל שֶׁיָּצָאתִי בְשָׁלוֹם כְּשֶׁהִצִּיל אוֹתִי מִידֵי עַוָּל זֶה וּמִמַּה שֶּׁמְסֻפָּר