רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר מְאֹרָעוֹת עַלִי אַלזַּיְבָּק הַמִּצְרִי
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית

הָיָה עַלִי אַלזַּיְבָּק בֶּן־בְּלִיַּעַל בִּזְמַנּוֹ שֶׁל אָדָם אֶחָד, צַלָאח אַלְמִצְרִי שְׁמוֹ, מְפַקֵּד בְּמִשְׁטֶרֶת מִצְרַיִם. וְהָיוּ לוֹ אַרְבָּעִים אִישׁ. וְהָיוּ אַנְשֵׁי צַלָאח מְתַכְּנִים תַכְסִיסִים נֶגֶד בֶּן הַבְּלִיַּעַל וְחוֹשְׁבִים לְהַפִּילוֹ בָּהֶם, וּכְשֶׁהָיוּ מְחַפְּשִׂים אַחֲרָיו וּמוֹצְאִים אוֹתוֹ, הָיָה בוֹרֵחַ כַּכֶּסֶף־הַחַי, וְעַל שׁוּם כָּךְ הָיוּ מְכַנִּים אוֹתוֹ הַכֶּסֶף־הַחַי הַמִּצְרִי. בְּיוֹם מִן הַיָּמִים הָיָה יוֹשֵׁב עַלִי בְּתוֹךְ אוּלָם בֵּין אֲנָשָיו, וְנִתְכַּוֵּץ לִבּוֹ וְהָיָה צַר לְחָזֵהוּ. רָאָה אוֹתוֹ שׁוֹמֵר הָאוּלָם יוֹשֵׁב וּפָנָיו זוֹעֲפִים. אָמַר לוֹ: “מַה לְּךָ מְפַקְּדִי, אִם צַר לְחָזֶךָ? עֲבֹר בְּתוֹךְ מִצְרַיִם, שֶׁכֵּן תָּפוּג דַּאֲגָתְךָ כְּשֶׁתִּתְהַלֵּךְ בִּשְׁוָקֶיהָ”. קָם וְיָצָא לַעֲבֹר בְּתוֹךְ מִצְרַיִם, וְנִתּוֹסְפוּ עוֹד יוֹתֵר עִצְבוֹנוֹ וְדַאֲגָתוֹ. עָבַר עַל פְּנֵי בֵּית־הַיַּיִן, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶכָּנֵס וְאֶשְׁכֹּר”. נִכְנַס וְרָאָה בְבֵית־הַיַּיִן שׁוּרוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם. אָמַר: “בַּעַל בֵּית־הַיַּיִן, אֵינִי יוֹשֵׁב אֶלָא יְחִידִי”. הוֹשִׁיב אוֹתוֹ בַּעַל בֵּית־הַיַּיִן בְּחֶדֶר לְבַדּוֹ וְהֵבִיא לוֹ מַשְׁקֶה. שָׁתָה עַד שֶׁעֲבָרוֹ הַיַּיִן וְלֹא יָדַע נַפְשׁוֹ. יָצָא מִבֵּית־הַיַּיִן וְהִתְהַלֵּךְ בְּמִצְרַיִם, וְלֹא פָּסַק מְהִתְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַנָּתִיב הָאָדֹם1. נִתְפַּנְּתָה הַדֶּרֶךְ לְפָנָיו מִבְּנֵי־אָדָם מִפַּחַד מִפָּנָיו. פָּנָה כֹה וָכֹה וְרָאָה אָדָם נוֹשֵׂא־מַיִם הַמַּשְׁקֶה בְּנֵי־אָדָם בְּכוּז וּמַכְרִיז בַּדֶּרֶךְ:

הוֹי הַגּוֹמֵל טוֹבוֹת, טוֹב־עַיִן,

אֵין מַשְׁקֶה אֶלָא מִצִּמּוּקִים, יַיִן, וְאִחוּד מִבַּלְעֲדֵי עִם אָהוּב אָיִן.

וְלֹא יֵשֵׁב אֶלָא נָבוֹן גְּלוּי עַיִן.

אָמַר לוֹ: “גֶּשׁ וְהַשְׁקֵנִי”. הִתְבּוֹנֵן בּוֹ הַמַשְׁקֶה וְנָתַן לוֹ אֶת הַכּוּז, הִסְתַּכֵּל בַּכּוּז וְנִעְנְעוֹ וּשְׁפָכוֹ לָאָרֶץ. אָמַר לוֹ נוֹשֵׂא־הַמַּיִם: “כְּלוּם אֵין אַתָּה שׁוֹתֶה?” אָמַר לוֹ: “הַשְׁקֵנִי”. מִלֵּא לוֹ. נְטָלוֹ וְנִעְנְעוֹ וּשְׁפָכוֹ לָאָרֶץ. וּבַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית כָּזֹאת. אָמַר לוֹ: “אִם אֵין אַתָּה שׁוֹתֶה, הַנַּח לִי וָלֵךְ”. אָמַר לוֹ: “הַשְׁקֵנִי”. מִלֵּא אֶת הַכּוּז וְהוֹשִׁיטוֹ לוֹ. נְטָלוֹ מִמֶּנּוּ וְשָׁתָה וְנָתַן לוֹ דִינָר. וְהִנֵּה הַמַשְׁקֶה מַבִּיט אֵלָיו מְזַלְזֵל בּוֹ, וְאָמַר לוֹ: “כָּל טוּב לְךָ, כָּל טוּב לְךָ, בָּחוּר. אֲנָשִׁים פְּעוּטִים שׁוֹנִים הֵם מִן הָאֲנָשִׁים הַגְּדוֹלִים”.


הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן עַלִי בֶּן־הַבְּלִיַּעַל לְנוֹשֵׂא־הַמַּיִם דִּינָר, הִבִּיט אֵלָיו הַמַּשְׁקֶה בְּזִלְזוּל וְאָמַר לוֹ: “כָּל טוּב לְךָ, כָּל טוּב לְךָ, בָּחוּר, אֲנָשִׁים פְּעוּטִים שׁוֹנִים הֵם מִן הָאֲנָשִׁים הַגְּדוֹלִים”. קָם עָלָיו עַלִי בֶּן־הַבְּלִיַּעַל וְתָפַס אֶת הַמַשְׁקֶה בִּגְלִימָתוֹ וְשָׁלַף עָלָיו פִּגְיוֹן רַב־הַמְּחִיר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

שְׁלֹף פִּגְיוֹנְךָ עַל קְשֵׁה עֹרֶף וְאַל תִּירָא אָדָם,

בִּלְתִּי אִם מִפְּנֵי הַתְקָפַת בּוֹרֵא עוֹלָם.

וּשְׂטֵה מֵעַל הַבְּרִיּוֹת הַמְגֻנּוֹת, וְאַל תְּהִי לְעוֹלָם

בִּלְתִּי אִם בְּאֵלֶּה נַעֲלוּ בַּאֲצִילוּתָם.


וְאָמַר לוֹ: “שֵׁיךְ, דַּבֵּר אֵלָי בִּתְבוּנָה, שֶׁהֲרֵי נֹאדְךָ גַם אִם יִיקַר מְחִירוֹ, מַגִּיעַ הוּא לִשְׁלֹשָׁה אֲדַרְכְּמוֹנִים. וּשְׁנֵי כוּזֵי הַמַּיִם שֶׁשְּׁפַכְתִּים לָאָרֶץ אֵינָם אֶלָא כְּמִדַּת רוֹטֶל מִן הַמַּיִם”, אָמַר לוֹ: “אָמְנָם כֵּן”. אָמַר לוֹ: “וַהֲרֵי נָתַתִּי לְךָ דִּינָר זָהָב, וּמִשּׁוּם מָה אַתָּה מְזַלְזֵל בִּי? כְּלוּם רָאִיתָ בֶן־חַיִל אוֹ נָדִיב יוֹתֵר מִמֶּנִּי?” אָמַר לוֹ: “רָאִיתִי בֶן־חַיִל וְנָדִיב יוֹתֵר מִמְּךָ. הֲרֵי כָּל עוֹד תֵּלַדְנָה הַנָּשִׁים, אֵין בָּעוֹלָם בֶּן־חַיִל שֶׁאֵינוֹ גַם נָדִיב”. אָמַר לוֹ: “מִי הוּא שֶׁרְאִיתוֹ בֶּן־חַיִל יוֹתֵר מִמֶּנִּי וְנָדִיב יוֹתֵר מִמֶּנִּי?” אָמַר לוֹ: דַע שֶׁמַּה שֶּׁאֵרַע לִי מֻפְלָא הוּא. וְזֶהוּ: הָיָה אָבִי שֵׁיךְ נוֹשְׂאֵי־הַמַּיִם לְהַשְׁקוֹת בְּמִצְרַיִם וּמֵת וְעָזַב לִי אַחֲרָיו חֲמִשָּׁה גְמַלִּים וּפִרְדָּה וַחֲנוּת וּבַיִת. וְאוּלָם הֶעָנִי אֵינוֹ שְׂבַע־רָצוֹן לְעוֹלָם. וּכְשֶׁהוּא שְׂבַע־רָצוֹן הוּא מֵת. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “יוֹצֵא אֲנִי לְחִגָ’אז”. לָקַחְתִּי טוּר שֶׁל גְּמַלִּים, וְלֹא פָּסַקְתִּי מִלִּלְווֹת הַלְוָאוֹת עַד שֶׁהָיָה עָלַי חוֹב שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר. וְכָל זֶה אִבַּדְתִּי בַּעֲלוֹתִי לַחַג בְּמִקְדַּשׁ הַכַּעְבָּה. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “אִם חוֹזֵר אֲנִי לְמִצְרַיִם, בְּנֵי־אָדָם חוֹבְשִׁים אוֹתִי בְּבֵית־הָאֲסוּרִים בִּגְלַל מָמוֹנָם”. פָּנִיתִי וְהָלַכְתִּי עִם הָעוֹלִים לַחַג מִסּוּרְיָה עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְחַלַבּ2. וּפָנִיתִי לִנְסֹעַ מֵחַלַבּ לְבַגְדָּאד. שָׁאַלְתִּי לְרֹאש שׁוֹאֲבֵי־הַמַּיִם בְּבַגְדָּאד, וְהֶרְאוּ לִי עָלָיו. נִכְנַסְתִּי וְקָרָאתִי לְפָנָיו אֶת פָּרָשַׁת הַפְּתִיחָה שֶׁל הַקֻּרְאָן3. שָׁאַל אוֹתִי לְמַצָּבִי, וְסִפַּרְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי. הִקְצָה לִי חֲנוּת וְנָתַן לִי נֹאד וְכֵלִים הַצְּרִיכִים לְכָךְ, וְיָצָאתִי לְכָל אֲשֶׁר יִהְיֶה וְשׁוֹטַטְתִּי בָעִיר. הוֹשַׁטְתִּי לְאָדָם אֶת הַכּוּז שֶׁיִּשְׁתֶּה.

אָמַר לִי: “לֹא אָכַלְתִּי כְלוּם שֶׁאֶשְׁתֶּה עָלָיו, שֶׁכֵּן הִזְמִינַנִי הַיּוֹם קַמְצָן, וְהֵבִיא לִי שְׁנֵי כַדֵּי מַיִם. אָמַרְתִּי לוֹ: “הוֹי נִקְלֶה, כְּלוּם הֶאֱכַלְתָּ אוֹתִי, מַשֶּׁהוּ, שֶׁאַתָּה מַשְׁקֵנִי עָלָיו? לֵךְ אֵפוֹא, נוֹשֵׂא־הַמַּיִם, לְדַרְכְּךָ עַד שֶׁאֹכַל מַשֶּׁהוּ וְאַחַר־כָּךְ הַשְׁקֵנִי”. בָּאתִי אֶל הַשֵּׁנִי וְאָמַר לִי: “אֱלֹהִים יְפַרְנֵס אוֹתְךָ”4. וְהָיִיתִי בְּכָךְ עַד שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם וְלֹא נָתַן לִי אָדָם כְּלוּם”. אָמַרְתִּי: “מִי יִתֵּן וְלֹא הָיִיתִי בָא אֶל בַּגְדָּאד”. וְהִנֵּה בְּנֵי־אָדָם מְמַהֲרִים בִּמְרוּצָתָם. הָלַכְתִּי בְּעִקְבוֹתֵיהֶם וְרָאִיתִי תַהֲלוּכַת רוֹכְבִים עֲצוּמָה מְסֻדָּרִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְכֻלָּם בְּכוֹבְעֵי־פַּרְוָה5 וּצְנִיפַת מֶשִׁי לְרֹאשָׁם וּבְבֻרְנָסִים וּמָגִנֵּי־לֶבֶד וּפְלָדָה. אָמַרְתִּי לְאֶחָד: “תַּהֲלוּכַת מִי הִיא?” אָמַר לִי: “תַּהֲלוּכַת אַחְמָד אַלדַּנַף”. אָמַרְתִּי לוֹ: “מָה הִיא מִשְׂרָתוֹ?” אָמַר לִי: "מְפַקֵּד מְקוֹם מוֹעֶצֶת הַכַּלִּיף וּמְפַקֵּד בַּגְדָּאד וּמְמֻנֶּה הוּא עַל הַמִּשְׁטָר בִּסְבִיבוֹת הָעִיר.

וּמַשְׂכֻּרְתּוֹ עַל הַכַּלִיף בְּכָל חֹדֶשׁ אֶלֶף דִּינָר. וּלְכָל אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו מֵאָה דִינָר. וְחַסַן שֻׁמָאן לוֹ כָמוֹהוּ מַשְׂכֹּרֶת שֶׁל אֶלֶף דִּינָר. וְהֵם יוֹרְדִים מִמְקוֹם מוֹעֶצֶת־הַכַּלִיף אֶל אוּלָמָם". וְהִנֵּה רָאָנִי אַחְמָד אַלדַּנַף וְאָמַר לִי: “גֵּשׁ הֵנָּה וְהַשְׁקֵנִי”. מִלֵּאתִי אֶת הַכּוּז וְהוֹשַׁטְתִּי אוֹתוֹ לוֹ. נִעְנַע אוֹתוֹ וּשְׁפָכוֹ, וְכֵן פַּעַם שְׁנִיָּה וּבַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית שָׁתָה גְמִיעָה, כְּמוֹתְךָ, וְאָמַר לִי: “נוֹשֵׂא־הַמַּיִם, מֵהֵיכָן אַתָּה?”, אָמַרְתִּי לוֹ: “מִמִּצְרַיִם”. אָמַר לִי: “הֶאָח, מִצְרַיִם וְתוֹשָׁבֶיהָ. וּמַה סִבַּת בּוֹאֲךָ לְעִיר זוֹ?” סִפַּרְתִּי לוֹ סִפּוּרִי, וְנָתַתִּי לוֹ לְהָבִין שֶׁבַּעַל־חוֹב אֲנִי וּבוֹרֵחַ מִן הַחוֹב וְהַדְּחָק. אָמַר לִי: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ”, וְנָתַן לִי חֲמִשָּׁה דִינָרִים וְאָמַר לַאֲנָשָׁיו: “כַּוְּנוּ כְּלַפֵּי אֱלֹהִים וַעֲשׂוּ חֶסֶד עִמּוֹ”. נָתַן לִי כָל אֶחָד דִּינָר, אָמַר לִי: “שֵׁיךְ, כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה עוֹמֵד בְּבַגְדָּאד, לְךָ עָלֵינוּ כְּמוֹ זֶה בְּכָל פַּעַם שֶׁאַתָּה מַשְׁקֵנוּ”. הָיִיתִי חוֹזֵר וּבָא אֲלֵיהֶם, וּבָאָה לִי טוֹבָה מִן הַאֲנָשִׁים. לְאַחֲרֵי יָמִים מָנִיתִי מַה שֶּׁהִרְוַחְתִּי מֵהֶם וּמְצָאתִיו אֶלֶף דִּינָר. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “הֲלִיכָתְךָ חֲזָרָה לְמוֹלַדְתְּךָ הִיא הַנְּכוֹחָה”, הָלַכְתִּי אֵלָיו אֶל אוּלָמוֹ וְנָשַׁקְתִּי אֶת שְׁתֵּי יָדָיו. אָמַר לִי: “מָה הַדָּבָר שֶׁאַתָה מְבַקֵּש?” אָמַרְתִּי לוֹ: “רְצוֹנִי לִנְסֹעַ”, וְנָשָׂאתִי קוֹלִי לְפָנָיו בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶה:

מְגוּרֵי נָכְרִי בְּכָל אֶרֶץ הוּא שָׁם,

כְּבִנְיַן אַרְמוֹנוֹת עַל רוּחַ הוּקָם.

מַשַּׁב רוּחַ יַהֲרֹס אֶת אֲשֶׁר בְּנָאוֹ.

כְּבָר הֶחֱלִיט הַנָּכְרִי לָצֵאת לְמַסָּעוֹ.


וְאָמַרְתִּי לוֹ: “הִנֵּה הַשַּׁיָּרָה עוֹמֶדֶת לָלֶכֶת לְמִצְרַיִם, וּרְצוֹנִי לַחֲזֹר אֶל בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי”. נָתַן לִי פִּרְדָה וּמֵאָה דִינָר וְאָמַר לִי: “רְצוֹנֵנוּ לִמְסֹר שְׁלִיחוּת עַל־יָדְךָ, הַשֵּׁיךְ. כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה אֶת תּוֹשָׁבֵי מִצְרַיִם?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזַאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע־מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁנוֹשֵׂא־הַמַּיִם אָמַר: “נָתַן לִי אַחְמָד אַלדַּנַף פִּרְדָה וּמֵאָה דִינָר וְאָמַר לִי: “רְצוֹנִי לִמְסֹר שְׁלִיחוּת עַל־יָדְךָ לְמִצְרַיִם. כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה אֶת תּוֹשְׁבֶיהָ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן”. אָמַר לִי: “טֹל מִכְתָּב זֶה וְהוֹלֵךְ אוֹתוֹ לְעַלִי אֶלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי” וֶאֱמֹר לוֹ: “מְפַקֶּדְךָ שׁוֹלֵחַ לְךָ שָׁלוֹם, וְהוּא כַּיּוֹם אֵצֶל הַכַּלִּיף”. לָקַחְתִּי אֶת הַמִּכְתָּב וְנָסַעְתִּי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְמִצְרַיִם. רָאוּ אוֹתִי בַעֲלֵי־הַחוֹבוֹת שֶׁלִּי וְנָתַתִּי לָהֶם מַה שֶּׁאֲנִי חַיָּב לָהֶם. עָסַקְתִּי שׁוּב בַּעֲבוֹדַת נוֹשֵׂא־מַיִם, וְלֹא הוֹלַכְתִּי אֶת הַמִּכְתָּב מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי אֶת אוּלָמוֹ שֶׁל עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי”. אָמַר לִי עַלִי: “זָקֵן, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לִבְּךָ אֲנִי עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי רִאשׁוֹן לְבַחוּרֵי הַמְּפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף, תֵּן לִי אֶת הַמִּכְתָּב”. נָתַן לוֹ נוֹשֵׂא־הַמַּיִם אֶת הַמִּכְתָּב. כְּשֶׁפְּתָחוֹ וּקְרָאוֹ, רָאָה בוֹ שְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

כָּתַבְתִּי אֵלֶיךָ, לְכָל יֹפִי עֲדִי,

עַל נְיָר, עִם רוּחוֹת יֵלֵךְ לִי.

וְאִלּוּ יָכֹלְתִּי עוּף, עַפְתִּי נִכְסָף.

אַךְ אֵיכָה יָעוּף קְצוּץ כָּנָף?


וְאַחֲרֵי זֶה, הִנֵּה שָׁלוֹם מֵאֵת הַמְּפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף אֶל הַגָּדוֹל בְּבָנָיו אֶל עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי. וּמַה שֶּׁאָנוּ מוֹדִיעִים אוֹתְךָ הוּא, שֶׁשַּׂמְתִּי לִי לְמַטָּרָה אֶת צַלָאח אַלדִּין אַלְמַצְרִי, וְהִתְעוֹלַלְתִּי בוֹ הִתְעַלְּלֻיּוֹת עַד שֶׁקְּבַרְתִּיו חַיִּים. וְסָרוּ נְעָרָיו לְמִשְׁמַעְתִּי, וּבְתוֹכָם עַלִי כִּתְּף אַלְגַ’מַל. וְנִתְּנָה לִי מִשְׂרַת מְפַקֵּד הָעִיר בַּגְדָּאד בְּמוֹעֶצֶת הַכַּלִּיף, וּמֻפְקַד אֲנִי עַל מִשְׁטַר סְבִיבַת־הָעִיר. וְאִם שׁוֹמֵר אַתָּה אֶת הַבְּרִית שֶׁבֵּינִי וּבֵינְךָ, בּוֹא אֶצְלִי; אֶפְשָׁר תְּעוֹלֵל עֲלִילוֹת בְּבַגְדָּאד שֶׁיְקָּרְבוּ אוֹתְךָ לְשֵׁרוּת הַכַּלִּיף, וִימַנֶּה אוֹתְךָ לְמִשְׂרָה וְיִקְצֹב לְךָ מַשְׂכֹּרֶת וְיִבְנֶה לְךָ אוּלָם. זֶהוּ הַמְבֻקָּשׁ וְשָׁלוֹם". כְּשֶׁקָּרָא אֶת הַמִּכְתָּב נְשָׁקוֹ וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְנָתַן לְנוֹשֵׂא־הַמַּיִם עֲשָׂרָה דִינָר שְׂכַר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה. אַחַר־כָּך פָּנָה וְהָלַךְ אֶל הָאוּלָם וְנִכְנַס אֶל נְעָרָיו וְהוֹדִיעַ אוֹתָם הַדָּבָר, וְאָמַר לָהֶם: “מַפְקִיד אֲנִי אֶתְכֶם אִישׁ בְּיַד רֵעֵהוּ”. הִסִּיר מַה שֶּׁהָיָה עָלָיו וְלָבַשׁ אַדֶּרֶת־נְסִיעָה וְתַרְבּוּשׁ וְלָקַח קֻפְסָה וּבְתוֹכָהּ כִּידוֹן שֶׁל קְנֵה־סוּף אָרְכּו אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָמָה וְחוּלְיוֹתָיו נִתְקָעוֹת זוֹ בְזוֹ, אָמַר לוֹ סְגָנוֹ: “כְּלוּם תִּסַע בְּשָׁעָה שֶׁהָאוֹצָר רֵיק?”

אָמַר לוֹ: “כְּשֶׁאֲנִי מַגִּיעַ לְדַמֶּשֶׂק אֲנִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם מַה שֶּׁיַּסְפִּיק לָכֶם”, וְנָסַע לְדַרְכּוֹ, וְהִדְבִּיק שַׁיָּרָה נוֹסַעַת. רָאָה בְתוֹכָהּ אֶת רֹאשׁ אֲגֻדַּת־הַסּוֹחֲרִים וְעִמּוֹ אַרְבָּעִים סוֹחֵר שֶׁטָּעֲנוּ מִטְעָנָם, וּמִטְעַן רֹאשׁ אֲגֻדַּת־הַסּוֹחֲרִים מוּטָלָה עַל הָאָרֶץ. רָאָה נֶהָג שֶׁל שַׁיָּרָה, אָדָם סוּרִי, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְנוֹהֲגֵי הַפְּרָדוֹת: “אֶחָד מִכֶּם יַעֲזֹר לִי”, וְחֵרְפוּ אוֹתוֹ וְגִדְּפוּהוּ. אָמַר עַלִי בְּלִבּוֹ: “אֵין נְסִיעָתִי טוֹבָה אֶלָא עִם נֶהָג זֶה”. וְהָיָה עַלִי בְּלִי חֲתִימַת זָקָן וְיָפֶה. נִגַּש אֵלָיו וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם. קִדֵּם פָּנָיו בִּבְרָכָה וְאָמַר לוֹ: “מַה אַתָּה מְבַקֵּש?” אָמַר לוֹ: “דּוֹדִי רְאִיתִיךָ לְבַדְּךָ וּמִטְעָנֶיךָ, מַשָּׂא אַרְבָּעִים גָּמָל. וּמִשּׁוּם מַה לֹּא הֵבֵאתָ לְךָ אֲנָשִׁים שֶׁיַּעַזְרוּ לְךָ?” אָמַר לוֹ: “בְּנִי, שָׂכַרְתִּי שְׁנֵי נְעָרִים וְהִלְבַּשְׁתִּי אוֹתָם וְהִנַּחְתִּי לְכָל אֶחָד מֵהֶם בְּכִיסוֹ מָאתַיִם דִּינָר וְעָזְרוּ לִי עַד הַגִּיעִי אֶל אַלכָ’אנְקָה6, וְאַחַר־כָּךְ בָּרְחוּ”, אָמַר לוֹ: “וּלְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים?” אָמַר לוֹ: “לְחַלַבּ”. אָמַר לוֹ: “אֲנִי אֶעֱזֹר לְךָ”. נָשְׂאוּ אֶת הַמִּטְעָנִים וְנָסְעוּ. רָכַב רֹאשׁ אֲגֻדַּת־הַסּוֹחֲרִים עַל פִּרְדָּתוֹ וְנָסַע. שָׂמַח הַנָּהָג הַסּוּרִי בְּעַלִי וְאָהַב אוֹתוֹ. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה חָנוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ. בָּאָה שְׁעַת הַשֵּׁנָה. הִטִּיל עַלִי עַצְמוֹ עַל הָאָרֶץ לְצִדּוֹ וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְיָשֵׁן. יָשֵׁן הַמְּפַקֵּד קָרוֹב לוֹ. קָם עַלִי מִמְּקוֹמוֹ וְיָשַׁב לְיַד פֶּתַח אֹהֶל הַסּוֹחֵר, הִתְהַפֵּךְ הַנֶּהָג וּבִקֵּשׁ לָקַחַת אֶת עַלִי אֶל חֵיקוֹ, וְלֹא מְצָאוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר נוֹעַד עִם אָדָם, וּנְטָלוֹ. וְאוּלָם אֲנִי זְכוּת יֶתֶר לִי, וּבַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי אֲנִי מוֹצְאוֹ אֶצְלִי”. וְאוּלָם עַלִי, נִשְׁאַר לְיַד פֶּתַח הָאֹהֶל עַד שֶׁקָּרַב הַשַּׁחַר, וּבָא וְשָׁכַב לְיַד הַנֶּהָג. כְּשֶׁהֵקִיץ הַמְּפַקֵּד מְצָאוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אִם אֲנִי אוֹמֵר לוֹ, הֵיכָן הָיִיתָ, הוּא עוֹזֵב אוֹתִי וְהוֹלֵךְ לוֹ”. לֹא פָסַק מֵעֲקֹב אוֹתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְיַעַר שֶׁמְּעָרָה בוֹ. וּבְאוֹתוֹ יַעַר אַרְיֵה טוֹרֵף, וּכְכֹל אֲשֶׁר הָיְתָה אוֹרְחָה עוֹבֶרֶת הָיוּ מַפִּילִים גּוֹרָל בֵּינֵיהֶם, וְכָל מִי שֶׁיָּצָא עָלָיו הַגּוֹרָל, הָיוּ מַשְׁלִיכִים אוֹתוֹ לָאַרְיֵה. הִטִּילוּ גּוֹרָל וְלֹא יָצָא אֶלָּא עַל רֹאשׁ אֲגֻדַּת־הַסּוֹחֲרִים. וְהִנֵּה יָרַט הָאַרְיֵה הַדֶּרֶךְ בִּפְנֵיהֶם, מְצַפֶּה לָזֶה שֶׁיִּטְּלֶנּוּ מִן הָאוֹרְחָה. נִמְצָא רֹאשׁ אֲגֻדַּת־הַסּוֹחֲרִים בְּצַעַר קָשֶׁה וְאָמַר לַּמְּפַקֵּד: “יִשְׁלַח אֱלֹהִים מַפַּח־נֶפֶשׁ בַּעֲקֵבֶיךָ וּבִנְסִיעָתֶךָ. וְאוּלָם צַּוָּאתִי לְךָ אַחֲרֵי מוֹתִי הִיא שֶׁתִּתֵּן לִילָדַי אֶת מִטְעָנַי”.

אָמַר בֶּן־הֶחַיִל עַלִי: “מַה סִּבַּת סִפּוּר זֶה”? סִפְּרוּ לוֹ אֶת הַעִנְיָן. אָמַר לָהֶם: “וּמִשּׁוּם מַה בּוֹרְחִים אַתֶּם מֵחֲתוּל הַבָּר? אֲנִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי בִּפְנֵיכֶם לְהָרְגּוֹ”. הָלַךְ הַנֶּהָג אֶל הַסּוֹחֵר, וְסִפֵּר לוֹ. אָמַר: “אִם הוּא הוֹרְגוֹ, אֲנִי נוֹתֵן לוֹ אֶלֶף דִּינָר”. וְאָמְרוּ שְׁאָר הַסּוֹחֲרִים: “וְאַף אָנוּ נִתֵּן לוֹ כָזֹאת”. קָם עַלִי וּפָשַׁט אֶת אַדֶּרֶת הַנְּסִיעָה, וְנִגְלָה עָלָיו שִׁרְיוֹן שֶׁל פְּלָדָה. נָטַל חֶרֶב שֶׁל פְּלָדָה וְהִדֵּק אֶת לַהֲבָהּ בַּבֹּרֶג. וְיָצָא יְחִידִי לִקְרַאת הָאַרְיֵה וְצָרַח עָלָיו. הִתְנַפֵּל עָלָיו הָאַרְיֵה, וְהִכָּה אוֹתוֹ עַלִי אַלְמִצְרִי בַּחֶרֶב בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו וְשִׁסַּע אוֹתוֹ לִשְׁתַּיִם, וְהַמְפַקֵּד וְהַסּוֹחֲרִים רוֹאִים. אָמַר לַנֶּהָג: “אַל תִּירָא, דּוֹדִי”. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, מְשַׁרְתְּךָ אֲנִי”. קָם הַסּוֹחֵר וְחִבֵּק אוֹתוֹ וּנְשָׁקוֹ בֵּין שְׁתֵּי־עֵינָיו וְנָתַן לוֹ אֶת אֶלֶף הַדִּינָר, וְכָל סוֹחֵר נָתַן לוֹ עֶשְׂרִים דִּינָר, הִנִּיחַ אֶת כָּל הַמָּמוֹן אֵצֶל הַסּוֹחֵר, וְלָנוּ וְהִשְׁכִּימוּ בַּבֹּקֶר פּוֹנִים לָבוֹא אֶל בַּגְדָּאד. הִגִּיעוּ אֶל סְבַךְ הָאֲרָיוֹת וְאֶל עֵמֶק הַכְּלָבִים, וְהִנֵּה בוֹ אָדָם בֶּדוּאִי סוֹרֵר וּמוֹרֶה וְלִסְטִים בַּדְּרָכִים, וְעִמּוֹ בְנֵי־שִׁבְטוֹ. יָצָא עֲלֵיהֶם, וּבָרְחוּ הָאֲנָשִׁים מִפָּנָיו. אָמַר הַסּוֹחֵר: “אָבַד רְכוּשִׁי”. וְהִנֵּה עַלִי יוֹצֵא לִקְרָאתָם כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ עוֹר מָלֵא פַּעֲמוֹנִים. הוֹצִיא אֶת הַכִּידוֹן וְהִרְכִּיב אֶת חוּלְיוֹתָיו זוֹ אֶל זוֹ, לָקַח בְּמִרְמָה סוּס מִסּוּסֵי הַבֶּדוּאִי וְרָכַב עָלָיו וְאָמַר לַבֶּדוּאִי: “צֵא אֵלַי לְדוּ־קְרָב בָּרֹמַח”. נִעְנַע אֶת הַפַּעֲמוֹנִים וְנִבְעֲתָה סוּסָתוֹ שֶׁל הַבֶּדוּאִי מִן הַפַּעֲמוֹנִים. הִכָּה בְּכִידוֹן הַבֶּדוּאִי וּשְׁבָרוֹ וְהִכָּהוּ עַל עָרְפּוֹ וְהִתִּיז אֶת גֻלְגָּלְתּוֹ. רָאוּהוּ בְנֵי־שִׁבְטוֹ וְהִצְטוֹפְפוּ עַל עַלִי. אָמַר: “אַלְּלָהּ הוּא הַגָּדוֹל”, וְנָטָה עַלֵיהֶם וֶהֱפִיצָם וְנָסוֹגוּ לְאָחוֹר בּוֹרְחִים, וְהֵרִים אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ שֶׁל הַבֶּדוּאִי עַל כִּידוֹן. הִשְׁפִּיעוּ לוֹ הַסּוֹחֲרִים רֹב טוֹבָה וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבַגְדָּאד, בִּקֵּשׁ בֶּן־הַחַיִל אֶת הַמָּמוֹן מִן הַסּוֹחֲרִים וְנָתְנוּ אוֹתוֹ לוֹ. מָסַר אוֹתוֹ לְיַד הַנֶּהָג וְאָמַר לוֹ: "בְּשָׁעָה שֶׁתֵּלֵךְ לְמִצְרַיִם שְׁאַל עַל דְּבַר אוּלָמִי וְתֵן אֶת הַמָּמוֹן לְשׁוֹמֵר הָאוּלָם. לָן עַלִי, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר נִכְנַס אֶל הָעִיר וְעָבַר בָּהּ וְשָׁאַל לְאוּלָמוֹ שֶׁל אַחְמָד אַלדַּנף, וְלֹא הֶרְאָהוּ לוֹ אָדָם. הָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל כִּכַּר אַלנַּפַד וְרָאָה יְלָדִים מְשַׂחֲקִים, וּבְתוֹכָם יֶלֶד אַחְמָד אַללַּקִיט שְׁמוֹ. אָמַר עַלִי לְעַצְמוֹ: “לֹא תִוָּדַּע דָּבָר עַל אוֹדוֹתָם אֶלָּא מִפִּי קְטַנֵּיהֶם”. פָּנָה עַלִי כֹה וָכֹה וְרָאָה מוֹכֵר מְתִיקוֹת. קָנָה מִמֶּנּוּ מְתִיקוֹת וְקָרָא לַיְּלָדִים. וְהִנֵּה אַחְמָד אַללַּקִיט מְגָרֵשׁ אֶת הַיְלָדִים מֵעָלָיו, וְנִגַּשׁ הוּא וְאָמַר לְעַלִי: “מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” אָמַר לוֹ: “הָיָה לִי יֶלֶד וּמֵת, וְרָאִיתִי אוֹתוֹ בַּחֲלוֹם מְבַקֵּשׁ מְתִיקוֹת, וְקָנִיתִי אוֹתָם, וּרְצוֹנִי לָתֵת לְכָל יֶלֶד חֲתִיכָה”.

נָתַן לְאַחְמָד אַללַּקִיט חֲתִיכָה, וְרָאָה דִּינָר דָּבוּק בָּהּ. אָמַר לוֹ: “סוּר מֵעָלַי, אֵינִי עוֹשֶׂה תוֹעֵבָה, שְׁאַל עַל אוֹדוֹתַי”. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, אֵין נוֹטֵל אֶת הַשָּׂכָר אֶלָּא בֶן־חַיִל וְאֵין נוֹתֵן שָׂכָר אֶלָּא בֶן־חַיִל. אֲנִי שׁוֹטַטְתִּי בָעִיר מְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי אוּלָמוֹ שֶׁל אַחְמָד אַלדַּנָף”. אָמַר לוֹ: “אֲנִי אֵלֵךְ לְדַרְכִּי לְפָנֶיךָ, וְאַתָּה לֵךְ לְדַרְכְּךָ אַחֲרַי, עַד שֶׁאֶהְיֶה קָרוֹב לָאוּלָם, וְאֶקַּח מִמַּרְגְּלוֹתַי חָצָץ שֶׁל אֶבֶן וְאַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ עַל הַדֶּלֶת וְתֵדַע אוֹתוֹ”. הָלַךְ לוֹ הַנַּעַר וְהָלַךְ עַלִי מֵאֲחוֹרָיו עַד שֶׁנָּטַל אֶת הֶחָצָץ שֶׁלְּמַרְגְּלוֹתָיו וְהִשְׁלִיכָהוּ עַל שַׁעַר הָאוּלָם, וְיָדַע אוֹתוֹ.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁבַע מֵאוֹת וְאַחַד־עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ אַחְמָד אַללַּקִיט לְפָנָיו, וְהֶרְאָה לוֹ לְעַלִי אֶת הָאוּלָם, תָּפַס עַלִי בְּיָדוֹ וּבִקֵּשׁ לְהוֹצִיא מִיָּדוֹ אֶת הַדִּינָר וְלֹא יָכֹל. אָמַר לוֹ: “לֵךְ, רָאוּי אַתָה לַמַתָּת, שֶׁנָּבוֹן אַתָּה, שָׁלֵם בְּשִׂכְלֶךָ וּבְאֹמֶץ לִבְּךָ. וְאִם יִרְצֶה הָאֱלֹהִים וְאֶהְיֶה מְפַקֵּד אֵצֶל הַכַּלִּיף, אָשִׂים אוֹתְךָ מִנְּעָרַי”. הָלַךְ הַנַּעַר. וְאוּלָם עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי, פָּנָה אֶל הָאוּלָם וְדָפַק עַל הַדֶּלֶת. אָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף: “שׁוֹמֵר פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת. זוֹהִי דְפִיקָתוֹ שֶׁל עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי”. פָּתַח לוֹ אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנַס אֶל אַחְמָד אַלדַּנָף וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם, וְקִדֵּם פָּנָיו בַּחֲבִיקָה, וְנָתְנוּ לוֹ הָאַרְבָּעִים שָׁלוֹם. הִלְבִּיש אוֹתוֹ אַחְמָד מַדִּים וְאָמַר לוֹ: “כְּשֶׁמִּנָּה אוֹתִי הַכַּלִּיף לִמְפַקֵּד אֶצְלוֹ, נָתַן לְבוּשׁ לִנְעָרַי, וְהִשְׁאַרְתִּי לְךָ בְּגָדִים אֵלֶּה”. הוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ בְרֹאשׁ הַמּוֹשָׁב בֵּינֵיהֶם וְהֵבִיאוּ מַאֲכָל וְאָכְלוּ, וּמַשְׁקֶה וְשָׁתוּ וְשָׁכְרוּ עַד הַבֹּקֶר. אָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף לְעַלִי אַלְמִצְרִי: “הִזָּהֵר וְהִשָׁמֵר שֶׁלֹא לָעֲבֹר בְּחוּצוֹת בַּגְדָּאד. הִשָׁאֵר יוֹשֵׁב בְּאוּלָם זֶה”. אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה?, כְּלוּם בָּאתִי לְהֵחָבֵשׁ? אֲנִי לֹא בָאתִי אֶלָּא לִרְאוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל”.

אָמַר לוֹ: “בְּנִי, אַל תְּדַמֶּה בְּנַפְשְךָ שֶׁבַּגְדָּאד כְּמִצְרַיִם הִיא. בַּגְדָּאד מְקוֹם הַכַּלִּיפוּת הִיא וּבְתוֹכָהּ נוֹכְלִים הַרְבֵּה וְצוֹמֵחַ בָּהּ כָל נוֹכְלוּת כְּמוֹ שֶׁצּוֹמֵחַ הֶחָצִיר מִן הָאֲדָמָה”. נִשְׁאַר בָּאוּלָם שְׁלֹשָׁה יָמִים. אָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף לְעַלִי: “רְצוֹנִי לְקָרֵב אוֹתְךָ אֵצֶל הַכַּלִּיף, כְּדֵי שֶׁיִּקְצֹב לְךָ קִצְבָה לְפַרְנָסָתְךָ”. אָמַר לוֹ: “הַמְתֵּן עַד שֶׁתַּגִּיעַ הַשָּעָה”. עֲזָבוֹ לְנַפְשׁוֹ. אַחֲרֵי זֶה בְּיוֹם מִן הַיָּמִים הָיָה עַלִי יוֹשֵׁב בָּאוּלָם וְהָיָה לִבּוֹ כָבֵד עָלָיו וְצַר לְחָזֵהוּ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “קוּם וְשׁוֹטֵט בְּבַגְדָּאד שֶׁיִּרְחַב לְחָזֶךָ”. יָצָא וְהָלַךְ לוֹ מִסִּמְטָה לְסִמְטָה, וְרָאָה בְאֶמְצַע הָעִיר חֲנוּת. נִכְנַס אֵלֶיהָ וְסָעַד בָּהּ וְיָצָא לִרְחֹץ אֶת יָדָיו.

וְהִנֵּה אַרְבָּעִים עֶבֶד בְּחֲרָבוֹת שֶׁל פְּלָדָה וּבְשִׁרְיוֹנוֹת לֶבֶד, וְהֵם מְהַלְּכִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וּבְסוֹף כֻּלָּם דְּלִילָה הַמְתֻחְבֶּלֶת רוֹכֶבֶת עַל גַּבֵּי פִרְדָּה וְעַל רֹאשָׁהּ קֹבַע מְצֻפֶּה זָהָב וְגֻלָּה שֶׁל פְּלָדָה בוֹ, וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים בַּרְזֶל לָהּ וּמַה שֶּׁשַׁיָּךְ לָזֶה. וְהָיְתָה דְלִּילָה הַמְתֻחְבֶּלֶת יוֹרֶדֶת מִמְּקוֹם מוֹשַׁב מוֹעֶצֶת הַמַּלְכוּת הוֹלֶכֶת אֶל הַכָ’אן. כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי הִתְבּוֹנְנָה בוֹ וְרָאֲתָה אוֹתוֹ דוֹמֶה לְאַחְמָד אַלדַּנָף בְּאָרְכּוֹ וּבְרָחְבּוֹ, וְעָלָיו גְּלִימַת צֶמֶר עַרְבִית וּבֻרְנָס וְחֶרֶב שֶׁל פְּלָדָה וּמְעֵין זֶה, וְאֹמֶץ־הַלֵּב נִכָּר בּוֹ, מֵעִיד לְשִׁבְחוֹ וְלֹא נֶגְדּוֹ. הָלְכָה אֶל הַכָ’אן וְנִפְגְּשָׁה עִם בִּתָּהּ זַיְנָבּ וְהֵבִיאָה צַלַּחַת שֶׁל חוֹל וְנִחֲשָׁה בַחוֹל, וְעָלָה לָה שֶׁשְּׁמוֹ עַלִי אַלְמִצְרִי וְשֶׁמַּזָּלוֹ חָזָק מִמַּזָּלָהּ וּמִמַּזַּל בִּתָּהּ זַיְנָבּ. אָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, מַה נִּתְגַלָּה לָךְ כְּשֶׁנִּחַשְׁתְּ בְּצַלַּחַת זוֹ?” אָמְרָה לָהּ: “אֲנִי רָאִיתִי הַיּוֹם בָּחוּר הַדּוֹמֶה לְאַחְמָד אַלדַּנָף, וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי, שֶׁיִּשְׁמַע שֶׁאַתְּ פָּשַׁטְתְּ אֶת בִּגְדֵיהֶם מֵעַל אַחְמָד אַלדַּנָף וּנְעָרָיו, וִיכָּנֵס לַכָ’אן וִיעוֹלֵל לָנוּ תַּעֲלוּל, לִנְקֹם נִקְמַת מְפַקְּדוֹ וְנִקְמַת הָאַרְבָּעִים. וְחוֹשֶׁבֶת אֲנִי שֶׁהוּא גָר בְּאוּלַם אַחְמָד אַלדַּנַף”. אָמְרָה לָהּ בִּתָּהּ זַיְנָבּ: “מַה הוּא זֶה? חוֹשֶׁבֶת אֲנִי שֶׁהֶעֱרַכְתְּ אוֹתוֹ הַעֲרָכָה נְכוֹנָה?” לָבְשָׁה אֶת חֲלִיפַת הַבְּגָדִים הַמְּפֹאָרָה בְּיוֹתֵר מֵאֵלּוּ שֶׁאֶצְלָהּ וְיָצְאָה עוֹבֶרֶת בָּעִיר. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ בְנֵי אָדָם הָיוּ חוֹשְׁקִים בָּהּ, וְהָיְתָה מַבְטִיחָה לָהֶם וְנִשְׁבַּעַת וּמַקְשִׁיבָה וּמִתְחַמֶּקֶת. הָיְתָה הוֹלֶכֶת מִשּוּק אֶל שׁוּק עַד שֶׁרָאֲתָה אֶת עַלִי אַלְמִצְרִי קָרֵב וּבָא אֵלֶיהָ. דָּחֲפָה אוֹתוֹ בִּכְתֵפָהּ וּפָנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה: “יִתֵּן אֱלֹהִים חַיִּים לְאַנְשֵׁי רְאוֹת”. אָמַר לָהּ: “מַה יָּפֶה מַרְאֵךְ. לְמִי אַתְּ?” אָמְרָה לוֹ: “לְגַנְדְּרָן שֶׁכְּמוֹתְךָ” אָמַר לָהּ: “נְשׂוּאָה אַתְּ אוֹ פְנוּיָה”. אָמְרָה לוֹ: “נְשׂוּאָה”. אָמַר לָהּ: “אֶצְלִי אוֹ אֶצְלֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אֲנִי בַת־סוֹחֵר, וּבַעֲלִי סוֹחֵר. וּמִיָּמַי לֹא יָצָאתִי בִלְתִּי הַיּוֹם. וְאֵין זֹאת אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁבִּשַּׁלְתִּי מַאֲכָל וּבִקַּשְׁתִּי לֶאֱכֹל, וְלֹא הָיָה לִי תֵאָבוֹן, וּכְשֶׁרָאִיתִי אוֹתְךָ נָפְלָה אַהֲבָתְךָ בְּלִבִּי. כְּלוּם אֶפְשָׁרִי הוּא שֶׁתָּנִיחַ אֶת דַעְתִּי וְתֹאכַל אֶצְלִי?” אָמַר לָהּ: “מִי שֶׁהֻזְמַן יֵעָנֶה לַהַזְמָנָה”. הָלְכָה וְהָלַךְ בְּעִקְּבוֹתֶיהָ מִסִּמְטָה לְסִמְטָה. אַחֲרֵי־זֶה אָמַר בְּלִבּוֹ כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ: “כֵּיצָד אַתָּה עוֹשֶׂה זֹאת בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה נָכְרִי. וּכְבָר אָמְרוּ: מִי שֶׁזּוֹנֶה בִהְיוֹתוֹ בַנֵּכָר, יַחְזִירֶנּוּ אֱלֹהִים בְּפַחֵי־נֶפֶשׁ לְבֵיתוֹ. וְאוּלָם דּוֹחֶה אֲנִי אוֹתָהּ מֵעַל פָּנַי בְּרַכּוּת”. אָמַר לָהּ: “טְלִי דִינָר זֶה וְקִבְעִי מוֹעֵד אַחֵר”. אָמְרָה לוֹ: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בַּשֵּׁם הַגָּדוֹל, אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא שֶׁתֵּלֵךְ עִמִּי לְבַיִת זֶה, וַאֲנִי נוֹהֶגֶת בְּךָ אַהֲבָה כֵּנָה”. הָלַךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעָה לְדֶרֶךְ־שַׁעַר שֶׁל חָצֵר שֶׁדַּלְתָּהּ גְּבוֹהָה וּבְרִיחֶיהָ נְעוּלִים. אָמְרָה לוֹ: “פְּתַח מַנְעוּל זֶה”. אָמַר לָהּ: “וְהֵיכָן מַפְתְּחוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “אָבַד”. אָמַר לָהּ: “כָּל הַפּוֹתֵחַ מַנְעוּל בְּלִי מַפְתֵּחַ, פּוֹשֵׁעַ הוּא, וְעַל הַמּוֹשֵׁל לְהַעֲנִישׁוֹ. וַאֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל לִפְתֹּחַ אוֹתוֹ בְלִי מַפְתֵּחַ”. הֵסִירָה אֶת צְעִיפָהּ מֵעַל פָּנֶיהָ וְרָאָה אוֹתָה בְּמַבָּט שֶׁגָּרַם לוֹ אֶלֶף אֲנָחוֹת.

אַחַר־כָּךְ שִׁלְשְׁלָה אֶת צְעִיפָהּ עַל הַמַּנְעוּל, וְלָחֲשָׁה עָלָיו שְׁמוֹת אֵם מֹשֶׁה7, וּפָתְחָה אוֹתוֹ בְּלִי מַפְתֵּחַ וְנִכְנְסָה. הָלַךְ אַחֲרֶיהָ וְרָאָה חֲרָבוֹת וּכְלֵי־זַיִן שֶׁל פְּלָדָה. הֵסִירָה אֶת צְעִיפָהּ וְיָשְׁבָה עִמּוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “קַבֵּל עָלֶיךָ עַד תֻּמּוֹ מַה שֶׁגָּזַר אֱלֹהִים עָלֶיךָ”. נָטָה אֵלֶיהָ לְשַׂחֵק עִמָּהּ. דַּחֲפָה אוֹתוֹ בְיָדָהּ וְאָמְרָה לוֹ: “אֵין תַּעֲנוּג אַהֲבָה אֶלָּא בַּלַּיְלָה”. הֵבִיאָה שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּמַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ. קָמָה וּמִלְּאָה אֶת הַכַּד מִן הַבּוֹר, וְיָצְקָה לוֹ עַל שְׁתֵּי יָדָיו וְרָחַץ אוֹתָן. וְעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ כְּשֶׁהִיא דָפְקָה עַל חָזָהּ וְאָמְרָה: “בַּעְלִי הָיְתָה לוֹ טַבַּעַת מְשֻׁבֶּצֶת אֹדֶם מְמֻשְׁכֶּנֶת בְּיָדוֹ לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר וְשַׂמְתִּיהָ בְּאֶצְבָּעִי וְהָיְתָה רְחָבָה. הֵצַרְתִּי אוֹתָהּ עַל־יְדֵי דֹנַג. וּכְשֶׁדָּלִיתִי אֶת הַדְּלִי נָפְלָה הַטַּבַּעַת בַּבּוֹר, וְאוּלָם הָסֵב פָּנֶיךָ לְעֵבֶר הַדֶּלֶת עַד שֶׁאֶפְשֹׁט אֶת בְּגָדַי וְאֵרֵד לַבּוֹר לַהֲבִיאָהּ”. אָמַר לָהּ: “בּוּשָׁה הִיא לִי שֶׁתֵּרְדִּי אַתְּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי נִמְצָא כָאן. לֹא יֵרֵד אָדָם אֶלָּא אֲנִי”. הֵסִיר מֵעָלָיו אֶת בְּגָדָיו וְקָשַׁר עַצְמוֹ בַּחֶבֶל וְשִׁלְשְׁלָה אוֹתוֹ לַבּוֹר. וְהָיוּ הַמַּיִם עֲמֻקִּים. אָמְרָה לוֹ: הַחֶבֶל קָצָר בְּיָדִי, הַתֵּר עַצְמְךָ וְרֵד. הִתִּיר עַצְמוֹ וְיָרַד בַּמַּיִם וְצָלַל בְּתוֹכָם וְיָרַד לָעֹמֶק וְלֹא הִגִּיעַ לְקַרְקַע הַבּוֹר. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָהּ, הִנֵּה שָׂמָה צְעִיפָהּ עָלֶיהָ וְנָטְלָה בְגָדֶיהָ8 וְהָלְכָה אֶל אִמָּהּ.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁנֵים־עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁיָּרַד עַלִי אַלְמִצְרִי אֶל הַבּוֹר, שָׂמָה זֵינָבּ מִיָּד אֶת צְעִיפָהּ עָלֶיהָ וְלָקְחָה אֶת בְּגָדָיו וְהָלְכָה אֶל אִמָּהּ וְאָמְרָה לָהּ: כְּבָר פָּשַׁטְתִּי אֶת עַלִי אֶלְמִצְרִי אֶת בְּגָדָיו, וְהִפַּלְתִּי אוֹתוֹ בְתוֹךְ בּוֹרוֹ שֶׁל הָאֶמִיר חַסַן בַּעַל־הֶחָצֵר וְרָחוֹק הוּא הַדָּבָר שֶׁיִּנָּצֵל מִתּוֹכוֹ".


וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָאֶמִיר חַסַן בַּעַל־הֶחָצֵר, הִנֵּה הָיָה בְאוֹתָהּ שָׁעָה בְמוֹשַׁב מוֹעֶצֶת־הַמֶּמְשָׁלָה וְנֶעְדַּר מִן הַבַּיִת. כְּשֶׁבָּא מָצָא אֶת בֵּיתוֹ פָּתוּחַ, אָמַר לָאֻרְוְתָן שֶׁלּוֹ: “מִשּׁוּם מַה לֹּא נָעַלְתָּ אֶת הַבָּרִיחַ?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי נְעַלְתִּיו בְּיָדִי”. אָמַר לוֹ: “חֵי־רֹאשִׁי שֶׁלִּסְטִים נִכְנְסוּ לְבֵיתִי”. נִכְנַס הָאֶמִיר חַסַן וּפָנָה כֹה וָכֹה בַבַּיִת וְלֹא מָצָא אָדָם. אָמַר לָאֻרְוְתָן: “מַלֵּא אֶת הַכַּד שֶׁאֶרְחַץ כַּדָּת לִתְפִלָּה”. נָטַל הָאֻרְוְתָן אֶת הַדְּלִי וְדָלָה אוֹתוֹ. כְּשֶׁגָּרַר אוֹתוֹ, מְצָאוֹ כָּבֵד. הִסְתַּכֵּל בַּבּוֹר וְרָאָה מַשֶּׁהוּ יוֹשֵׁב בַּדְּלִי. הִטִּיל אוֹתוֹ שֵנִית לְתוֹךְ הַבּוֹר וְקָרָא: “אֲדוֹנִי, שֵׁד עָלָה מִן הַבּוֹר”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר: “לֵךְ הָבֵא אַרְבָּעָה חַכְמֵי־דָּת שֶׁיִּקְרְאוּ אֶת הַקֻּרְאָן לְפָנָיו שֶׁיִּסְתַּלֵּק”9. כְּשֶׁבָּאוּ חַכְמֵי־הַדָּת, אָמַר לָהֶם: “עִמְדּוּ מִסָּבִיב לְבוֹר זֶה וְקִרְאוּ לִפְנֵי שֵׁד זֶה מִן הַקֻּרְאָן”. אַחַר־כָּךְ בָּאוּ הָעֶבֶד וְהָאֻרְוְתָן וְהוֹרִידוּ אֶת הַדְּלִי, וְהִנֵּה נִתְלָה בוֹ עַלִי אַלְמִצְרִי וְהֶחְבִּיא עַצְמוֹ בַּדְּלִי, וְהֶאֱרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁהָיָה קָרוֹב אֲלֵיהֶם. זִנֵּק מִן הַדְּלִי וְיָשַׁב בֵּין חַכְמֵי־הַדָּת. הִתְחִילוּ טוֹפְחִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה וְאוֹמְרִים: “שֵׁד, שֵׁד”. רָאָה הָאֶמִיר חַסַן שֶׁעֶלֶם מִבְּנֵי־אָדָם הוּא, וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם לִסְטִים אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “לָאו”. אָמַר לוֹ: “וּמַה סִּבַּת יְרִידָתְךָ לַבּוֹר?” אָמַר לוֹ: “יָשֵׁן הָיִיתִי וְרָאִיתִי קֶרִי וְיָרַדְתִּי לִרְחֹץ בִּנְהַר חִדֶּקֶל, וְצָלַלְתִּי וּסְחָבוּנִי הַמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ עַד שֶׁיָצָאתִי מִבּוֹר זֶה”. אָמַר לוֹ: “אֱמֹר לִי אֶת הָאֱמֶת”. סִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. הוֹצִיאוֹ מִן הַבַּיִת בְּבֶגֶד יָשָׁן נוֹשָׁן.

פָּנָה וְהָלַךְ אֶל אוּלָם אַחְמָד אַלדַּנָף וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ. אָמַר לוֹ: “וְכִי לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁבַּגְדָּאד בְּתוֹכָהּ נָשִׁים הַמִּתְעַלְּלוֹת בַּגְבָרִים?” וְאָמַר עַלִי כִּתְּף אַלְגַ’מַל: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בַּאֲמִתּוּת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל, שֶׁתַּגִּיד לִי, כֵּיצַד זֶה הִנְּךָ רֹאשׁ לִנַעֲרֵי מִצְרַיִם בְּעוֹד נַעֲרָה פוֹשֶׁטֶת מֵעָלֶיךָ אֶת בְּגָדֶיךָ?” הָיוּ הַדְּבָרִים קָשִׁים לוֹ וְהִתְחָרֵט. הִלְבִּישׁ אוֹתוֹ אַחְמָד אַלדַּנָף מַדִּים אֲחֵרִים. אַחַר־כָּך אָמַר לוֹ חַסַן שֻׁמָאן: “כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה אֶת הַנַּעֲרָה?” אָמַר לוֹ: “לָאו”. אָמַר לוֹ: “זוֹהִי זַיְנָבּ בַּת דְּלִילָה הַמְּתֻחְבֶּלֶת, שׁוֹמֶרֶת שַׁעַר כָ’אן הַכַּלִּיף. כְּלוּם נָפַלְתָּ בְּרִשְׁתָהּ, עַלִי?” אָמַר: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “עַלִי, הֲרֵי זוֹ לָקְחָה אֶת בִּגְדֵי מְפַקֶּדְךָ וּבִגְדֵי כָּל נְעָרָיו”. אָמַר לוֹ: “בּוּשָׁה הִיא לָכֶם”. אָמַר לוֹ: “וּמַה אַתָּה מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת?” אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי לָשֵׂאת אוֹתָהּ לִי לְאִשָּה”. אָמַר לוֹ: “רָחוֹק הוּא הַדָּבָר. שְׁאַל אֶת מְפַקֶּדְךָ עַל אוֹדוֹתֶיהָ”. אָמַר לוֹ: “וּמַה הִיא הַתַּחְבּוּלָה שֶׁבָּהּ אוּכַל לָשֵׂאת אוֹתָהּ, שֻׁמָאן?” אָמַר לוֹ: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, אִם אַתָּה שׁוֹתֶה מִכַּדִּי וְהוֹלֵךְ תַּחַת דִּגְלִי, אַתָּה מַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשְׁךָ מִמֶּנָּה”.

אָמַר לוֹ: “מוּטָב”. אָמַר לוֹ: “עַלִי, פְּשֹט אֶת בְּגָדֶיךָ” פָּשַׁט אוֹתָם. נָטַל קְדֵרָה וְהִרְתִּיחַ בָּהּ מַשֶּׁהוּ כְזֶפֶת וְמָשַׁח אוֹתוֹ בוֹ, וְנַעֲשָׂה כְכוּשִׁי שָׁחוֹר. מָשַׁח אֶת שְׂפָתָיו וְאֶת לְחָיָיו וְכִּחֵל אוֹתוֹ בִּכְחַל אָדֹם וְהִלְבִּישׁוֹ בִגְדֵּי מְשָׁרֵת וְהֵבִיא לְפָנָיו שֻׁלְחָן עָרוּךְ עִם כָּבָּאב10 וְיַיִן, וְאָמַר לוֹ: “הִנֵּה בַּכָ’אן טַבָּח כּוּשִׁי, וְאַתָּה נַעֲשֵׂיתָ דוֹמֶה לוֹ. וְעָלָיו לְהָבִיא תָמִיד מִן הַשּׁוּק בָּשָׂר וִירָקוֹת. פְּנֵה אֵלָיו בְּרַכּוּת וְדַבֵּר אֵלָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכּוּשִׁים מְדַבְּרִים וְתֵן לוֹ שָׁלוֹם וֶאֱמֹר לו: ‘זֶה מִזְמַן לֹא נִפְגַּשְׁתִּי אִתְּךָ בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ’, וְיֹאמַר לְךָ: אֲנִי עָסוּק, וְעַל צַוָּארִי אַרְבָּעִים עֲבָדִים שֶׁאֲנִי מְבַשֵּׁל לָהֶם מַאֲכָלָם לַאֲרוּחַת־הַצָּהֲרַיִם וּלְאֲרוּחַת הַעֶרֶב וְגַם לְהַאֲכִיל אֶת הַכְּלָבִים, וְעָלַי לַעֲרֹךְ מַאֲכָל לִדְלִילָה וּמַאֲכָל לְבִתָּהּ זַיְנָבּ'. אַחַר־כָּךְ אֱמֹר לוֹ: ‘בֹּא ונֹאכַל כַּבָּאבּ וְנִשְׁתֶּה שֵׁכָר’. הִכָּנֵס אַתָּה וְהוּא וְשַׁכֵּר אוֹתוֹ. אַחַר־כָּךְ שְׁאַל אוֹתוֹ עַל מַה שֶּׁהוּא מְבַשֵּׁל, כַּמָּה מִינִים הֵם, וְעַל־דְּבַר מַאֲכַל הַכְּלָבִים וְעַל מַפְתֵּחַ הַמִּטְבָּח וּמַפְתֵּחַ אוֹצַר־הַמָּזוֹן, שֶׁכֵּן יַגִּיד לְךָ מִשּׁוּם שֶׁהַשִׁכּוֹר מְסַפֵּר כָּל מַה שֶּׁהוּא מַסְתִּירוֹ בִּשְׁעַת פִקְחוּתוֹ11. אַחַר־כָּךְ הַדְבֵּק אוֹתוֹ בְבַנַג וּלְבַש אֶת בְּגָדָיו וְקַח אֶת הַסַּכִּינִים בְּמָתְנֶיךָ וְקַח סַל הַיְּרָקוֹת וְלֵךְ לַשּׁוּק וּקְנֵה אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַיְּרָקוֹת. אַחֲרֵי־זֶה הִכָּנֵס אֶל הַמִּטְבָּח וְאֶל אוֹצַר־הַמָּזוֹן וּבַשֵּׁל אֶת הַתַּבְשִׁיל, צַק אוֹתָם בַּצַּלַּחוֹת וְקַח אֶת הָאֹכֶל וְהַכְנֵס אוֹתוֹ אֶל דְּלִילָה בַּכָ’אן וְשִׂים בַּנַג בְּתוֹךְ הָאֹכֶל שֶׁתַּדְהִים בּוֹ אֶת הַכְּלָבִים וְאֶת הַעֲבָדִים וְאֶת דְּלִילָה וְאֶת בִּתָּהּ זַיְנָבּ. אַחַר־כָּךְ עֲלֵה אֶל הָעֲלִיָּה וְהָבֵא אֶת כָּל הַבְּגָדִים מִמֶּנָּה. וְאִם רְצוֹנְךָ לָשֵׂאת אֶת זַיְנָבּ לְאִשָּׁה, הָבֵא עִמְּךָ אֶת אַרְבָּעִים הַעוֹף הַמּוֹלִיכִים אֶת הָאִגְּרוֹת”. יָצָא וְרָאָה אֶת הַכּוּשִׁי הַטַּבָּח. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “זֶה זְּמַן לֹא נִפְגַּשְׁתִּי עִמְּךָ בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ”. אָמַר לוֹ: “עָסוּק אֲנִי בְבִשּׁוּל לַעֲבָדִים וְלַכְּלָבִים”. נְטָלוֹ וְשִׁכֵּר אוֹתוֹ וְשָׁאַל אוֹתוֹ עַל־דְּבַר הַתַּבְשִׁיל, כַּמָּה מִינִים הוּא. אָמַר לוֹ: “בְּכָל יוֹם חֲמִשָּׁה מִינִים לַאֲרוּחַת־הַעֶרֶב. וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנִּי תְּמוֹל מִין שִׁשִּׁי וְהוּא אֹרֶז בִּדְבַש וְכַרְכֹּם וּמִין שְׁבִיעִי וְהוּא תַבְשִׁיל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן”.

אָמַר לוֹ: “וּמַה הוּא סֵדֶר הַשֻּׁלְחָן שֶׁאַתָּה עוֹרְכוֹ?” אָמַר לוֹ: “מֵבִיא אֲנִי שֻׁלְחָן לְזֵיְנָבּ וְאַחֲרֶיהָ אֲנִי מֵבִיא שֻׁלְחָן לִדְלִילָה. וַאֲנִי מַאֲכִיל אֶת הַעֲבָדִים וְאַחַר־כָּךְ אֲנִי מַאֲכִיל אֶת הַכְּלָבִים. וַאֲנִי מַאֲכִיל אֶת כָּל אֶחָד מֵהֶם דֵּי־שָׂבְעוֹ מִן הַבָּשָׂר, וְהַפָּחוֹת מִמַּה שֶּׁיַסְפִּיק לוֹ הוּא רוֹטֶל” וְהִשְׁכִּיחַ אוֹתוֹ מַזָּלוֹ לִשְׁאוֹל בִּדְבַר הַמַּפְתְּחוֹת. פָּשַט אוֹתוֹ אֶת בְּגָדָיו וְלָבַש אוֹתָם וְנָטַל אֶת הַסַּל וְהָלַךְ לַשּׁוּק, וְקָנָה אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַיְּרָקוֹת.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁבַע מֵאוֹת וּשְלֹשָׁה־עָשָר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁעַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי, אַחֲרֵי שֶׁהִדְהִים אֶת הַטַּבָּח בְּבַנַג, הוֹצִיא אֶת הַסַּכִּינִים וְשָׂם אוֹתָם בַחֲגוֹרָתוֹ וְנָטַל אֶת סַל־הַיְּרָקוֹת, וְהָלַךְ אֶל הַשּׁוּק וְקָנָה מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ מִן הַבָּשָׂר וּמִן הַיְּרָקוֹת. חָזַר וְנִכְנַס דֶּרֶךְ שַׁעַר הַכָ’אן וְרָאָה אֶת דְּלִילָה יושֶׁבֶת וּפוֹקֶדֶת אֶת הַיּוֹצֵא וְאֶת הַנִּכְנָס, וְרָאָה אֶת אַרְבָּעִים הָעֶבֶד מְזֻיָּנִים, וְחִזֵּק אֶת לִבּוֹ, כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ דְּלִילָה הִכִּירָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “חֲזֹר בְּךָ רֹאשָׁם שֶׁל הַלִּסְטִים. כְּלוּם חָפֵץ אַתָּה לַעֲשׂוֹת לִי תַעֲלוּלִים בְּתוֹךְ הַכָ’אן?” פָּנָה עַלִי אַלְמִצְרִי כְּשֶׁהוּא בְּצוּרַת כּוּשִׁים אֶל דְלִילָה וְאָמַר לָהּ: “מַה אַתְּ סָחָה, שׁוֹעֶרֶת?” אָמְרָה לוֹ: “מֶה עָשִׂיתָ לַכּוּשִׁי הַטַּבָּח, וּמַה פָעַלְתָּ בּוֹ לִפְנֵי זֶה, הֲרַגְתּוֹ אוֹ הִדְהַמְתּוֹ בְּבַנַג?” אָמַר לָהּ: “אֵיזֶה כּוּשִׁי טַבָּח? כְּלוּם יֵשׁ שָׁם כּוּשִׁי טַבָּח מִבַּלְעָדַי?” אָמְרָה לוֹ: “מְשַׁקֵּר הִנֶּךָ. אַתָּה עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי”. אָמַר לָהּ בִלְשׁוֹן הַכּוּשִׁים: “שׁוֹעֶרֶת, כְּלוּם הַמִּצְרִים לְבָנִים אוֹ שְׁחוֹרִים? אֵינִי נִשְׁאָר עוֹד מְשָׁרֵת אֶצְלֵךְ”. אָמְרוּ לוֹ הָעֲבָדִים: “מַה לְּךָ בֶּן־דּוֹדֵנוּ?” אָמְרָה לָהֶם דְּלִילָה: “זֶה אֵינוֹ בֶּן־דּוֹדְכֶם. זֶהוּ עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי, וְדוֹמָה אֲנִי שֶׁהוּא הִדְהִים אֶת בֶּן־דּוֹדְכֶם בַּבַּנַג אוֹ הֲרָגוֹ”. אָמְרוּ לָהּ: “זֶהוּ בֶּן דּוֹדֵנוּ סַעַד אללָּהּ הַטַּבָּח”. אָמְרָה לָהֶם: "אֵין הוּא בֶן־דּוֹדְכֶם. עַלִי אַלְמִצְרִי הוּא, שֶׁצִּבַּע אֶת עוֹרֹו. אָמַר לָהּ: “מִי הוּא עַלִי? אֲנִי סַעַד־אללָּהּ”. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי אֶצְלִי מִשְׁחַת הַהַבְחָנָה”. הֵבִיאָה מִשְׁחָה וּמָשְׁחָה בָּהּ אֶת זְרוֹעוֹתָיו וְשִׁפְשְׁפָה אוֹתָן, וְלֹא יָצָא הַשְּׁחוֹר. אָמְרוּ לָהּ הָעֲבָדִים: “הַרְפִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה לָנוּ אֶת אָכְלֵנוּ”.

אָמְרָה לָהֶם: “אִם אָמְנָם בֶּן־דּוֹדְכֶם הוּא, הֲרֵי יֵדַע מַה הוּא שֶׁבִּקַּשְׁתֶּם מִמֶּנּוּ לֵיל אֶמֶשׁ, וְכַמָּה מִינִים עָלָיו לְבַשֵּׁל כָּל יוֹם”. שַׁאֲלוּ אוֹתוֹ לַמִּינִים, וּלְמַה שֶּׁבִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ בַּיּוֹם, לִפְנֵי כֵן, וְאָמַר לָהֶם: “עֲדָשִׁים וְאֹרֶז וּמָרָק וְתַבְשִׁיל חֻמְצָה עִם חֲתִיכוֹת בָּשָׂר וּמַשְׁקֵה מֵי וְרָדִים וּמִין שִׁשִּׁי הוּא אֹרֶז בִּדְבַש וְכַרְכֹּם ומִין שְׁבִיעִי וְהוּא גַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן, וּלַאֲרוּחַת הָעֶרֶב כָּזֹאת”. אָמְרוּ הַעֲבָדִים: “אֱמֶת דִּבֵּר”. אָמְרָה לָהֶם: “הִכָּנְסוּ עִמּוֹ, וְאִם הוּא מַכִּיר אֶת הַמִּטְבָּח וְאֶת אוֹצַר־הַמָּזוֹן הֲרֵי הוּא בֶּן־דּוֹדְכֶם, וְאִם לָאו הִרְגוּ אוֹתוֹ”. וּכְבָר גִּדֵּל הַטַּבָּח חָתוּל, וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה הַטַּבָּח נִכְנָס, הָיָה הֶחָתוּל עוֹמֵד לְיַד דֶּלֶת הַמִּטְבָּח וְקוֹפֵץ עַל כְּתֵפָיו בְּהִכָּנְסוֹ.

כְּשֶׁנִּכְנַס וְרָאָה אוֹתוֹ הֶחָתוּל קָפַץ עַל כְּתֵפָיו. הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ מֵעָלָיו, וְרַץ לְפָנָיו אֶל הַמִּטְבָּח. וְהִתְבּוֹנֵן שֶׁהֶחָתוּל לֹא עָמַד אֶלָּא לְיַד דֶּלֶת הַמִּטְבָּח. נָטַל אֶת הַמַּפְתְּחוֹת וְרָאָה מַפְתֵּחַ שֶׁעָלָיו עִקְבוֹת נוֹצָה, וְהֵבִין שֶׁהוּא מַפְתֵּחַ הַמִּטְבָּח, וּפָתַח אוֹתוֹ וְשָׂם אֶת הַיְּרַקוֹת וְיָצָא. רָץ הֶחָתוּל לְפָנָיו וּפָנָה אֶל אוֹצַר הַמָּזוֹן. הֵבִין שֶׁזֶּהוּ אוֹצַר־הַמָּזוֹן. נָטַל אֶת הַמַּפְתְּחוֹת וְרָאָה מַפְתֵּחַ שֶׁעָלָיו עִקְּבוֹת שֶׁל שֶׁמֶן וְהֵבִין שֶׁזֵּהוּ מַפְתֵּחַ אוֹצַר־הַמָּזוֹן. פָּתַח אוֹתוֹ. אָמְרוּ הָעֲבָדִים: “דְּלִילָה, אִלּוּ זָר הָיָה, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מְקוֹם הַמִּטְבָּח וְאוֹצַר־הַמָּזוֹן, וְלֹא הָיָה מַכִּיר מַפְתֵּחַ כָּל מָקוֹם מִבֵּין הַמַּפְתְּחוֹת. וְאוּלָם זֶהוּ בֶּן־דּוֹדֵנוּ סַעַד אללָּהּ”. אָמְרָה לָהֶם: “לֹא יָדַע אֶת הַמְּקוֹמוֹת אֶלָּא עַל־יְדֵי הֶחָתוּל, וְהִבְחִין בַּמַּפְתְּחוֹת בֵּין אֶחָד לַשֵּנִי עַל־יְדֵי סְמוּכִין. אֵין דָּבָר זֶה מִתְקַבֵּל עַל דַּעְתִּי”. נִכְנַס לַמִּטְבָּח וּבִשֵּל אֶת הָאֹכֶל וְהִכְנִיס שֻׁלְחָן אֶל זַיְנָבּ וְרָאָה אֶת כָּל הַבְּגָדִים בַּעֲלִיָּתָהּ. יָרַד וְשָׂם שֻׁלְחָן לִדְלִילָה וְנָתַן מָזוֹן לַעֲבָדִים וְהֶאֱכִיל אֶת הַכְּלָבִים וּכְמוֹ כֵן בַּעֶרֶב. וְלֹא הָיָה הַשַׁעַר לֹא נִפְתָּח וְלֹא נִסְגָר אֶלָּא עִם עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ וְעִם שְׁקִיעָתָהּ. קַם עַלִי וְהִכְרִיז בַּכָ’אן: “הוֹי גָּרֵי הַכָ’אן, כְּבָר עָמְדוּ הָעֲבָדִים עַל הַמִּשְׁמָר וְהַכְּלָבִים כְּבָר שֻׁלְּחוּ. וְכָל הַיּוֹצֵא אֵין לוֹ תוֹאֲנָה אֶלָּא עַל עַצְמוֹ”. וְאֵחַר עַלִי לְהַאֲכִיל אֶת הַכְּלָבִים בַּעֶרֶב וְשָׂם בָּאֹכֶל סַם וְהִגִּישוֹ לָהֶם, וּכְשֶׁאָכְלוּ אוֹתוֹ מֵתוּ. הִדְהִים אֶת כָּל הָעֲבָדִים וְאֶת דְּלִילָה וְאֶת בִּתָּהּ זַיְנָבּ בְּבַנַג. אַחַר־כָּךְ עָלָה וְלָקַח אֶת כָּל הַבְּגָדִים וְאֶת יוֹנֵי־הַדֹּאַר וּפָתַח אֶת הַכָ’אן וְיָצָא וְהָלַךְ לוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לָאוּלָם. רָאָה אוֹתוֹ חַסַן שֻׁמָאן וְאָמַר לוֹ: “מַה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ?” סִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁהָיָה; הִלֵּל אוֹתוֹ. קַם וְהֵסִיר אֶת בְּגָדָיו מֵעָלָיו וְהִרְתִּיחַ לוֹ עֲשַׂבִּים וְרָחַץ אוֹתוֹ בָהֶם, וְחָזַר לִהְיוֹת לָבָן כְּמוֹת שֶׁהָיָה. הָלַךְ אֶל הָעֶבֶד וְהִלְבִּישׁוֹ אֶת בְּגָדָיו וְעוֹרֵר אוֹתוֹ מִן הַתַּדְהֵמָה, קַם הַעֶבֶד וְהָלַךְ אֶל מוֹכֵר הַיְּרָקוֹת וְקָנָה יְרָקוֹת וְחָזַר לַכָ’אן.


זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מְעִנְיַן עַלִי אַלזַּיְבָּק. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִדְלִילָה הַמְּתֻחְבֶּלֶת. הִנֵּה בָא אֵלֶיהָ מֵחֶדְרוֹ אָדָם סוֹחֵר מִן הַגָּרִים בַּכָ’אן, בְּשָׁעָה שֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר, וְרָאָה אֶת שַׁעַר הַכָ’אן פָּתוּחַ וְאֶת הַעֲבָדִים בְּתַדְהֵמַת בַּנַג וְאֶת הַכְּלָבִים מֵתִים. יָרַד אֶל דְּלִילָה וְרָאָה אוֹתָהּ בְּתַדְהֵמַת־בַּנַג, וּבְצַוָּארָהּ נְיָר, וְרָאָה לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ סְפוֹג שֶׁבּוֹ סַם נֶגֶד הַבַּנַג. שָׂם אוֹתוֹ עַל נְחִירֵי דְלִילָה. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה אָמְרָה: “הֵיכָן אֲנִי?” אָמַר לָהּ הַסּוֹחֵר: “אֲנִי יָרַדְתִּי וְרָאִיתִי אֶת שַׁעַר הַכָ’אן פָּתוּחַ וּרְאִיתִיךְ נִדְהֶמֶת עַל יְדֵי בַנַג וְכָזֹאת אֶת הַעֲבָדִים. וְאוּלָם אֶת הַכְּלָבִים מָצָאתִי מֵתִים”. נָטְלָה אֶת הַנְּיָר וְקָרְאָה בוֹ: “לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה זֶה אֶלָּא עַלִי אַלְמִצְרִי”. נָתְנָה לַעֲבָדִים וּלְזַיְנָבּ בִּתָּהּ לְהָרִיחַ בַּסַּם נֶגֶד הַבַּנַג, וְאָמְרָה: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁזֶּהוּ עַלִי אַלְמִצְרִי?” אָמְרָה לַעֲבָדִים: “הַסְתִּירוּ עִנְיָן זֶה”. וְאָמְרָה לְבִתָּהּ: “כַּמָּה פְּעָמִים אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁעַלִי לֹא יַרְפֶּה מִנְּקֹם נִקְמָתוֹ, וַהֲרֵי עָשָׂה כְּפִי מַה שֶּׁעָשִׂית אַתְּ עִמּוֹ. וְיָכֹל הָיָה לַעֲשׂוֹת עִמָּךְ זוּלַת זֶה, וְאוּלָם לֹא הִצְטַמְצֵם בְּמַעֲשֶׂה זֶה, אֶלָּא לְהִשָּׁאֵר בְּטוֹבָה עִמָּנוּ וּלְבַקֵּשׁ אַהֲבָה בֵּינֵינוּ”. פָּשְׁטָה אֶת בִּגְדֵי־הַגֶּבֶר וְלָבְשָׁה לְבוּש נָשִׁים, וְקָשְׁרָה מִטְפַּחַת הַשָּׁלוֹם לְצַוָּארָהּ, וְשָׂמָה פָנֶיהָ לְאוּלָמוֹ שֶׁל אַחְמָד אַלדַּנָף. וְהָיָה לִפְנֵי כֵן כְּשֶנִּכְנַס עַלִי לָאוּלָם עִם הַבְּגָדִים וְיוֹנֵי־הַדֹּאַר. קָם וְנָתַן לַמְּפַקֵּחַ שְׁמֹנֶה וְאַרְבָּעִים יוֹנָה, שֶׁקָּנָה אוֹתָן וּבִשֵּׁל אוֹתָן לַאֲנָשִׁים. וְהִנֵּה דְלִילָה דוֹפֶקֶת עַל הַדֶּלֶת. אָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף: “דְּפִיקַת דְּלִילָה הִיא זוֹ. פְּתַח לָהּ, הַמְּפַקֵּחַ”. קָם וּפָתַח לָהּ, וְנִכְנְסָה דְלִילָה.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁבַע־מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה־עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁפָּתַח הַמְּפַקֵּחַ לִדְלִילָה אֶת הָאוּלָם וְנִכְנְסָה דְלִילָה, אָמַר לָהּ שֻׁמָאן: “מָה הֵבִיא אוֹתָךְ לְכָאן, זְקֵנָה בִישַׁת־גַּדָּא, הֲרֵי אַתְּ וְאָחִיךְ זֻרַיְק מוֹכֵר־הַדָּגִים הִנְּכֶם יַד־אַחַת”. אָמְרָה לוֹ: “מְפַקֵּחַ, מַצְדִיקָה אֲנִי עָלַי אֶת הַדִּין, וַהֲרֵי צַוָּארִי בְּיָדְךָ. וְאוּלָם בָּחוּר זֶה שֶׁעוֹלֵל לִי תַּעֲלוּל זֶה מִי מִכֶּם הוּא?” אָמַר לָהּ אַחְמָד אַלדַּנָף: “הָרִאשׁוֹן בִּנְעָרַי הוּא”. אָמְרָה לוֹ: “אַתָּה שְׁלִיחַ־אֱלֹהִים לְהַמְלִיץ לְפָנָיו שֶׁיַּחֲזִיר לִי אֶת יוֹנֵי־הַדֹּאַר וְזוּלַת זֶה. וִיהִי זֶה חַסְדְּךָ עָלַי”. אָמַר לוֹ חַסַן שֻׁמָאן: “אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם לְךָ עַל זֶה עַלִי, מִשּוּם מַה בִּשַּׁלְתָּ יוֹנִים אֵלּוּ?” אָמַר לוֹ עַלִי: “לֹא יָדַעְתִּי שֶׁיּוֹנֵי־דֹּאַר הֵן”. אָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף: “מְפַקֵּחַ, הָבֵא אוֹתָן לָנוּ”. הֵבִיא אוֹתָן. נָטְלָה דְלִילָה נֵתַח שֶׁל יוֹנָה, טָעֲמָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: “אֵין זֶה בְשַר יוֹנֵי־הַדֹּאַר, מִשּוּם שֶׁמֵּזִינָה הָיִיתִי אוֹתָן בְּגַרְגִּירֵי הַמֹּשֶׁק, וְנַעֲשָׂה בְשָׂרָן כַּמֹּשֶׁק” אָמַר לָהּ שֻׁמָאן: “אִם מְבַקֶּשֶת אַתְּ לִטֹּל אֶת יוֹנֵי־הַדֹּאַר, מַלְּאִי אֶת בַּקָּשַת עַלִי אַלְמִצְרִי” אָמְרָה לוֹ: “וּמַה חֶפְצוֹ?” אָמַר לָהּ: “הַשִּׂיאִי לוֹ אֶת בִּתֵּךְ זַיְנָבּ”. אָמְרָה לוֹ: “אֵין אֲנִי שׁוֹלֶטֶת עָלֶיהָ אֶלָּא בְטוֹבָה”. אָמַר חַסַן לְעַלִי אַלְמִצְרִי: “תֵּן לָהּ אֶת הַיּוֹנִים”. נָתַן אוֹתָן לָהּ. נָטְלָה אוֹתָן וְשָׂמְחָה בָּהֶן. אָמַר לָהּ שֻׁמָאן: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאַתְּ מְשִׁיבָה לָנוּ תְשׁוּבָה מַשְבִּיעָה־רָצוֹן”. אָמְרָה לוֹ: “אִם רְצוֹנוֹ לָשֵׂאת אוֹתָהּ לְאִשָּׁה, הֲרֵי תַּעֲלוּל זֶה שֶׁעָשָהוּ אֵין הוּא מַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הַחֲרִיפוּת. אֵין חֲרִיפוּת אֶלָּא זֶה שֶׁיְּבַקֵּשׁ מֵאֵת דּוֹדָהּ, אֲחִי־אִמָּהּ, מֵאֵת הַמְּפַקֵּד זֻרַיְק שֶׁיַּשִּׂיאֶנָּה לוֹ, שֶׁכֵּן הוּא אֶפִּיטְרוֹפּוֹסָהּ, זֶה הַמַּכְרִיז: ‘הוֹי רוֹטֶל דָּגִים בִּשְׁתֵּי פְרוּטוֹת’. וּכְבָר תָּלָה בַּחֲנוּתֹו כִּיס שֶׁהִנִּיחַ בּוֹ אַלְפַּיִם מַטְבְּעֹות שֶׁל זָהָב”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ דְבָרֶיהָ קָמוּ וְאָמְרוּ לָהּ: “מָה הֵם דְּבָרִים אֵלֶּה, פְּרוּצָה? אֵין בִּרְצוֹנֵךְ אֶלָּא לְאַבֵּד מֵאִתָּנוּ אֶת אָחִינוּ עַלִי אַלְמִצְרִי”. הָלְכָה דְלִילָה מֵאֶצְלָם אֶל הַכָ’אן וְאָמְרָה לְבִתָּהּ: “בִּקֵּש מֵאִתִי עַלִי אַלְמִצְרִי לְהָשִּׂיא אוֹתָךְ לוֹ”. שָׂמְחָה זַיְנָבּ בְּכָךְ, מִשּׁוּם שֶׁאָהֲבָה אוֹתוֹ בִּגְלַל הַצְּנִיעוּת שֶׁנָּהַג עִמָּהּ, וְשָׁאֲלָה אֶת אִמָּהּ בִדְבַר מַה שֶּׁקָּרָה. סִפְּרָה לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע, וְאָמְרָה לָהּ: “הִתְנֵיתִי עִמּוֹ שֶׁיְּבַקֵּש מֵאֵת דּוֹדֵךְ, אֲחִי־אִמֵּךְ לְהַשִּׂיאֵךְ לוֹ וְהִפַּלְתִּי אוֹתוֹ בְּתוֹךְ אֲבַדּוֹן”.


וְאוּלָם עַלִי אַלְמִצְרִי פָּנָה אֶל חֲבֵרָיו וְאָמַר לָהֶם: “מַה עִנְיָנוֹ שֶׁל זֻרַיְק? וּמַה טִּיבוֹ?” אָמְרוּ לוֹ: “הוּא רֹאשָׁם שֶׁל בַּחוּרֵי אֶרֶץ עִרָאק, וְיָכֹל הוּא כִמְעַט לִנְקֹב הַר וּלְהוֹרִיד לוֹ כּוֹכָבִים מִן הַשָׁמַיִם וְלִטֹּל אֶת הַכֹּחַל מִן הָעַיִן וְהוּא אֵין דּוֹמֶה לוֹ בְּעִנְיָן זֶה, וְאוּלָם הוּא חָזַר בִּתְשוּבָה מִמַּעֲשִׁים אֵלֶּה וּפָתַח לוֹ חֲנוּת שֶׁל דָּגִים, וְאָסַף לוֹ מִן הַדָּגִים אַלְפַּיִם דִּינָר וְהִנִּיחַ אוֹתָם בְּתוֹךְ כִּיס וְקָשַׁר הַכִּיס בִּמְשִׁיחָה שָׁל מֶשִי, וְשָׂם בַּמְּשִׁיחָה פַּעֲמוֹנִים וּמְצִלּוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת וְקָשַר אוֹתָהּ בְּיָתֵד מִבִּפְנִים לְדֶלֶת הַחֲנוּת מְחֻבָּר לַכִּיס וּכְכָל שֶׁהוּא פוֹתֵחַ אֶת הַחֲנוּת הוּא תוֹלֶה אֶת הַכִּיס וּמַכְרִיז: ‘הֵיכָן אַתֶּם חֲרִיפֵי מִצְרַיִם וּבַחוּרֵי עִרָאק, וְאַתֶּם מוּמְחֵי פָּרַס? זֻרַיְק מוֹכֵר־הַדָּגִים תָּלָה לִפְנֵי הֶחֲנוּת כִּיס. וְכָל מִי שֶׁמִּתְיַמֵּר בַּחֲרִיפוּת וּזְרִיזוּת וְיִטֹּל אוֹתוֹ בְּעָרְמָה, לוֹ יִהְיֶה’. וּבָאִים אֵלָיו הַבַּחוּרִים הַשֹּׁואֲפִים לְבֶצַע וּמְבַקְּשִׁים לְקַחְתּוֹ וְאֵינָם יְכוֹלִים, מִשּׁוּם שֶׁהִנִּיחַ תַּחַת רַגְלָיו שְׁתֵּי כִּכְּרוֹת שֶׁל עוֹפֶרֶת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְטַגֵּן אוֹ מַצִּית אֵשׁ. וּכְשֶׁשּׁוֹאֲפֵי־הַבֶּצַע בָּאִים אֵלָיו בִּשְׁעַת הַסָּחַת הַדַּעַת הוּא נוֹטֵל כִּכָּר שׁל עוֹפֶרֶת וּמַכֶּה אוֹתָם וּמַזִּיקָם אוֹ מְמִיתָם. הוֹי עַלִי, כְּשָׁאַתָּה מֵעֵז לִפְגֹּעַ בּוֹ, הֲרֵי תִהְיֶה כְמִי שֶׁמַּכֶּה עַל אָרוֹן שֶׁל מֵתִים וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי הוּא הַמֵּת. אֵין לְךָ יְכֹלֶת לְהִתְנַצֵּחַ אִתּוֹ, וְיֵשׁ לַחֲשֹׁשׁ לְךָ מִפָּנָיו, וְאֵין לְךָ צֹרֶךְ לָשֵׂאת אֶת זַיְנָבּ, וּמִי שֶׁעָזַב מַשֶּׁהוּ יוּכַל לִחְיוֹת בִּלְעָדָיו”. אָמַר לָהֶם: “חֶרְפָּה הִיא, אֲנָשִׁים, וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹטֵל אֶת הַכִּיס, וְאוּלָם הָבוּ לִי לְבוּשׁ נַעֲרָה”. הֵבִיאוּ לוֹ לְבוּשִׁים כָּאֵלֶּה וְלָבַשׁ אוֹתָם וְצָבַע עַצְמוֹ בְּמִשְׁחַת חִנָּה, וְשִׁלְשֵׁל עַל פָּנָיו צָעִיף רָחָב, וְשָׁחַט גְּדִי וְנָטַל דָּמוֹ וְהוֹצִיא אֶת הַמֵּעַיִם וְנִקָּה אוֹתָם וְקָשַׁר אוֹתָם מִלְמַטָּה וּמִלֵּא אוֹתָם בַּדָם. קְשָׁרָם אֶל יְרֵכוֹ וְלָבַש עֲלֵיהֶם מִכְנָסַיִם שֶׁל נָשִׁים וְנַעֲלַיִם קַלּוֹת. וְעָשָׂה לְעַצְמוֹ שָדַיִם מִזִּפְקֵי הָעוֹפוֹת וּמִלֵּא אוֹתָם חָלָב. וְקָשַׁר לְבִטְנוֹ קְצַת אָרִיג וְשָׂם בֵּינוֹ וּבֵין בִּטְנוֹ בַּד וְשָׂם בְּתוֹכוֹ צֶמֶר גֶּפֶן, וְחָגַר אוֹתוֹ בְּמַגֶּבֶת שֶׁהִקְשָׁה אוֹתָהּ בַּעֲמִילָן. וְהָיָה כָּל מִי שֶׁרָאָה אוֹתוֹ אוֹמֵר: “מַה יָּפוֹת יְרֵכַיִם אֵלּוּ” וְהִנֵּה חַמָּר קָרֵב וּבָא. נָתַן לוֹ דִּינָר וְרָכַב עַל הַחֲמוֹר וְנָסַע לֵעֵבֶר חֲנוּתוֹ שֶׁל זֻרַיְק מוֹכֵר־הַדָּגִים, וְרָאָה אֶת הַכִיס תָּלוּי וְרָאָה אֶת הַזָּהָב גָּלוּי מִתּוֹכוֹ. וְהָיָה זֻרַיְק מְטַגֵּן אֶת הַדָּגִים. אָמַר עַלִי: “חַמָּר מַה הוּא רֵיחַ זֶה?” אָמַר לוֹ: “רֵיחַ דָּגָיו שֶׁל זֻרַיְק”. אָמַר לוֹ: אִשָּׁה הָרָה אֲנִי, וְהָרֵיחַ מַזִּיק לִי. הָבֵא לִי מִמֶּנּוּ נֵתַח דָּג".

אָמַר לוֹ הַחַמָּר לְזֻרַיְק: “הִתְחַלְתָּ מֵפִיחַ אֶת הַרֵיחַ עַל נָשִׁים הָרוֹת. הֲרֵי אִתִּי אִשְׁתּוֹ שֶׁל הָאֶמִיר חַסַן שַׁרְרֻ אַלטַּרִיק. וּכְבָר הֵרִיחָה אֶת הָרֵיחַ וְהִיא הָרָה. תֵּן לָהּ אֵפוֹא נֵתַח דָּג, שֶׁכֵּן הָעֻבָּר נָע בְּתוֹךְ בִּטְנָהּ. הוֹי חוֹסֶה כֹל, אֱלֹהִים, הָסֵר מֵעֲלֵינוּ אֶת רֹעַ הַיּוֹם הַזֶּה”. נָטַל זֻרַיְק נֵתַח־דָּג וּבִקֵּשׁ לְטַגְּנוֹ, וְכָבְתָּה הָאֵשׁ. נִכְנַס לְהַצִּית אֶת הָאֵשׁ, וְהָיָה עַלִי אֶלְמִצְרִי יוֹשֵׁב, נִשְׁעַן עַל הַמֵּעַיִם וּקְרָעָן וְשָׁטַף הַדָּם מִבֵּין רַגְלָיו, וְאָמַר: “הוֹי צַלְעוֹתַי, הוֹי גַבִּי”. פָּנָה הַחַמָּר וְרָאָה אֶת הַדָּם שׁוֹטֵף, וְאָמַר לָהּ: “מַה לָּךְ גְּבִרְתִּי”. אָמַר לוֹ, כְּשֶׁהוּא בְצוּרַת אִשָּׁה: “כְּבָר הִפַּלְתִּי אֶת הַעֻבָּר”. הִשְׁקִיף זֻרַיְק וְרָאָה אֶת הַדָּם וּבָרַח אֶל תּוֹךְ הַחֲנוּת פְּנִימָה, כְשֶׁהוּא מְפַחֵד. אָמַר לוֹ הַחַמָּר: "יַעְכֹּר אֱלֹהִים אוֹתְךָ, הֲרֵי הָאִשָּׁה כְּבָר הִפִּילָה אֶת הַעֻבָּר, וְאַתָּה לֹא תוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵי בַעֲלָהּ. מִשּׁוּם מַה הֲפִיצוֹתָ רֵיחַ זֶה מִן הַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם? וַהֲרֵי אָמַרְתִּי לְךָ: ‘תֵּן לָהּ נֵתַח־דָּג וְלֹא רָצִיתָ’. לָקַח הַחַמָּר אֶת חֲמוֹרוֹ וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁבָּרַח זֻרַיְק אֶל תּוֹךְ חֲנוּתוֹ, פְּנִימָה, הוֹשִׁיט עַלִי אַלְמִצְרִי אֶת יָדוֹ אֶל הַכִּיס.

כְּשֶׁהִשִׂיג אוֹתוֹ צָלַל הַזָּהָב שֶׁבּוֹ וְצִלְצְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים וְהַזּוֹגִים וְהַטַּבָּעוֹת. אָמַר זֻרַיְק: “נִתְגַּלְּתָה רַמָּאוּתְךָ, נִתְעָב. כְּלוּם תְּשְׁתּוֹלֵל בִּי כְּשֶׁאַתָּה בְצוּרַת נַעֲרָה? וְאוּלָם קַח לְךָ מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לְךָ”, וְהִכָּהוּ בְּכִכָּר שֶׁל עוֹפֶרֶת, וְהֶחֱטִיא אֶת מַטְּרָתוֹ וְנָפְלָה עַל אַחֵר. קָמוּ עָלָיו בְּנֵי־אָדָם וְאָמְרוּ: “מִסּוֹחֲרֵי הַשּׁוּק אַתָּה אוֹ מִתְחָרֶה בְמַכּוֹת? וְאִם סוֹחֵר מִן הַשּׁוּק אַתָה, הוֹרֵד אֶת הַכִּיס וְהַנַּח לִבְנֵי אָדָם מֵרָעָתֶךָ”. אָמַר לָהֶם: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, עַל רֹאשִׁי, עוֹשֶׂה אֲנִי כֵן” וְאוּלָם עַלִי הָלַךְ אֶל הָאוּלָם. אָמַר לוֹ שֻׁמָאן: “מֶה עָשִׂיתָ?” סִפֵּר לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. פָּשַׁט אֶת לְבוּשׁ הַנָּשִׁים וְאָמַר: “שֻׁמָאן, הָבֵא לִי בִגְדֵּי סַיָּס”. הֵבִיא אוֹתָם לוֹ. נָטַל אוֹתָם וּלְבָשָׁם. נָטַל צַלַּחַת וַחֲמִשָּׁה אֲדַרְכְּמוֹנִים וְהָלַךְ אֶל זֻרַיְק מוֹכֵר־הַדָּגִים. אָמַר לוֹ: “מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” הֶרְאָה לוֹ אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים שֶׁבְּיָדוֹ. בִּקֵּשׁ זֻרַיְק לָתֵת לוֹ מִן הַדָּגִים שֶׁעַל הַטַּבְלָא. אָמַר לוֹ: “אֲנִי אֵינִי נוֹטֵל אֶלָּא דָּגִים חַמִּים”. שָׂם אֶת הַדָּגִים בַּמַּחֲבַת וּבִקֵּשׁ לְטַגְּנָם. כָּבְתָה הָאֵשׁ. נִכְנַס לְהַצִּיתָהּ. הוֹשִׁיט עַלִי אַלְמִצְרִי אֶת יָדוֹ לָקַחַת אֶת הַכִּיס, וְהִגִּיעַ לְקָצֵהוּ צָלְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים וְהַטַּבָּעוֹת וְהַזּוּגִים. אָמַר לוֹ זֻרַיְק: “לֹא הִתְעֲתָה אוֹתִי תַחְבּוּלָתְךָ וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאתָ בְּצוּרַת סַיָּס, שֶׁכֵּן הִכַּרְתִּיךָ בִּתְפִיסַת יָדְךָ בַמָּמוֹן וּבַצַּלַּחַת.”


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה־עָשָר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעַלִי הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לִתְפֹּס בַּכִּיס. צָלְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים וְהַזּוּגִים וְהַטַּבָּעוֹת, וְשֶׁזֻּרַיקְ אָמַר לוֹ: “לֹא הִתְעֲתָה אוֹתִי תַחְבּוּלָתְךָ וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאתָ בְּצוּרַת סַיָּס, שֶׁכֵּן הִכַּרְתִּיךָ בִּתְפִיסַת יָדְךָ בַּמָּמוֹן וּבַצַּלַּחַת.” הִכָּהוּ בְכִכַּר הַעוֹפֶרֶת וְנָסוֹג מִפָּנָיו עַלִי אַלְמִצְרִי, וְלֹא יָרְדָה כִכַּר הַעוֹפֶרֶת אֶלָּא בְתוֹךְ הַמַּחֲבָת שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה בָּשָׂר חַם וְנִשִׁבְּרָה וְנִתַּךְ הַמָּרָק שֶׁלָּהּ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל הַקָּאצִ’י כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ. נָזַל הַכֹּל עַל חֲזֵה הַקָּאצִ’י עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְבוּשָׁיו. אָמַר הַקָּאצִ’י: “הוֹי מְבוּשַׁי, מַה מְּכֹעָר אַתָּה אֻמְלָל. מִי הוּא שֶׁעָשָׂה בִי מַעֲשֶׂה זֶה?” אָמְרוּ לוֹ הָאֲנָשִׁים: “אֲדוֹנֵנוּ, יֶלֶד קָטָן הִשְׁלִיךְ אֶבֶן וְנַפְלָה בַמַּחֲבָת. מַה שֶׁהֵסִיר אֱלֹהִים מִן הָרָעָה רַב מִזֶּה”. פָּנוּ כֹה וָכֹה וּמָצְאוּ אֶת כִּכַּר הָעוֹפֶרֶת וְאֶת זֶה שֶׁהִשְׁלִיכָהּ שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא זֻרַיְק מוֹכֵר הַדָּגִים. קָמוּ עָלָיו וְאָמְרוּ: “אֵין אֱלֹהִים מַתִּיר אֶת זֶה, זֻרַיְק. טוֹב לְךָ יוֹתֵר לְהוֹרִיד אֶת הַכִּיס”. אָמַר לָהֶם: “אֲנִי מוֹרִיד אוֹתוֹ אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי אַלְמִצְרִי, הִנֵּה הָלַךְ אֶל הָאוּלָם וְנִכְנַס אֶל הָאֲנָשִׁים. אָמְרוּ לוֹ: “הֵיכָן הַכִּיס?” סִפֵּר לָהֶם כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: “אַתָּה כְבָר אִבַּדְתָּ כִּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים מִזְּרִיזוּתוֹ וַחֲרִיפוּתוֹ”.

פָּשַׁט מַה שֶּׁעָלָיו וְלָבַשׁ חֲלִיפַת בְּגָדִים שֶׁל סוֹחֵר וְיָצָא וְרָאָה מְלַחֵש עַל נְחָשִׁים, וְעִמּוֹ יַלְקוּט וּבוֹ שְׁנֵי נְחָשִׁים וְתַרְמִיל וּבוֹ כֵלָיו. אָמַר לוֹ: “מְלַחֵשׁ, רְצוֹנִי שֶׁתַּרְאֶה אוּמָנוּתְךָ לִילָדַי, וְאֶגְמֹל לְךָ טוֹב”. הֵבִיא אוֹתוֹ אֶל הָאוּלָם וְהֶאֱכִיל אוֹתוֹ וְהִדְהִימָהוּ בְבַנַג וְלָבַש אֶת בְּגָדָיו וְהָלַךְ אֶל זֻרַיְק מוֹכֵר הַדָּגִים וְקָרַב אֵלָיו וְחִלֵּל בַּחֲלִיל12. אָמַר לוֹ זֻרַיְק: “אֱלֹהִים יְפַרְנֶסְךָ”. וְהְנֵּה הוֹצִיא אֶת שְׁנֵי הַנְּחָשִׁים וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָם לְפָנָיו. וְהָיָה זֻרַיְק מְפַחֵד מִפְּנֵי נְחָשִׁים, וּבָרַח מֵהֶם אֶל תּוֹך הַחֲנוּת. נָטַל אֶת שְׁנֵי הַנְּחָשִׁים וְשָׂם אוֹתָם בַּיַּלְקוּט וְשָׁלַח יָד אֶל הַכִּיס, וְתָפַס בְּקָצֵהוּ. צִלְצְלוּ הַטַּבָּעוֹת וְהַמְּצִלּוֹת וְהַפַּעֲמוֹנִים. אָמַר לוֹ: “לֹא חָדַלְתָּ מֵהִסְתּוֹלֵל בִּי עַד שֶׁעָשִׂיתָ עַצְמְךָ מְלָחֵש עַל נְחָשִׁים?” וְהֵטִיל עָלָיו כִּכָּר שֶׁל עוֹפֶרֶת. וְהִנֵּה פָרָשׁ עוֹבֵר בְּדַרְכּוֹ וְהַסַּיָּס אַחֲרָיו. נָפְלָה הַכִּכָּר עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַסַּיָּס וּשְׁטָחוֹ לָאָרֶץ. אָמַר הַפָּרָשׁ: “מִי הוּא זֶה?” אָמְרוּ לוֹ הָאֲנָשִׁים: “אֶבֶן הִיא שֶׁנָּפְלָה מֵעַל הַתִּקְרָה”. הָלַךְ לוֹ הַפָּרָשׁ, וּפָנוּ הַאֲנָשִׁים כֹּה וָכֹה וְרָאוּ אֶת כִּכַּר הַעוֹפֶרֶת. קָמוּ עַל זֻרַיְק וְאָמְרוּ לוֹ: “הוֹרֵד אֶת הַכִּיס”. אָמַר לָהֶם: “אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אֲנִי מוֹרִידוֹ הַלַּיְלָה”. ולֹא פָסַק עַלִי מְהִתְעַלֵּל בְּזֻרַיְק עַד שֶׁזָּמַם לוֹ שֶׁבַע מְזִמּוֹת וְלֹא לָקַח אֶת הַכִּיס. הֶחֱזִיר אֶת בִּגְדֵּי הַמְּלַחֵשׁ וְכֵלָיו לוֹ וְגָמַל לוֹ טוֹבָה. חָזַר אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל זֻרַיְק, וְשָׁמַע אוֹתוֹ אוֹמֵר: “הֲרֵי אִם אֲנִי מֵלִין אֶת הַכִּיס בַּחֲנוּת הוּא נוֹקֵב חוֹר וְנוֹטְלוֹ. וְאוּלָם נוֹטְלוֹ אֲנִי עִמִּי לַבַּיִת”. קָם וּפִנָּה אֶת הֶחָנוּת וְהוֹרִיד אֶת הַכִּיס וְשָׂם אוֹתוֹ בְּחֵיקוֹ. הָלַךְ עַלִי בְעִקְּבוֹתָיו עַד שֶׁקָּרַב לְבֵיתוֹ. רָאָה זֻרַיְק אֶת שְׁכֵנוֹ שֶׁשִּׂמְחַת חֲתוּנָה אֶצְלוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “הוֹלֵךְ אֲנִי הַבַּיְתָה וְנוֹתֵן אֶת הַכִּיס לְאִשְׁתִּי וְלוֹבֵשׁ אֶת בְּגָדַי וְחוֹזֵר אֶל הַשִּׂמְחָה”. הָלַךְ וְעַלִי הוֹלֵךְ בְּעִקְּבוֹתָיו. וְהָיָה זֻרַיְק נָשׂוּא לְנַעֲרָה שְׁחוֹרָה מִן הַשְּׁפָחוֹת הַמְּשֻחְרָרוֹת שֶׁל הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר. וְחוֹנֵן מִמֶּנָּה בֵן, וְקָרָא אֶת שְׁמוֹ עַבְּדַ אללָּהּ. וְהָיָה מַבְטִיחוֹ שֶׁיָּחֹג אֶת חַג בְּרִית־הַמִּלָּה שֶׁלּוֹ בְּכִיס זֶה וְיַשִּׂיא אוֹתוֹ וְיוֹצִיא אוֹתוֹ עָלָיו בַּחֲתוּנָתוֹ. נִכְנַס זֻרַיְק אֶל אִשְׁתּוֹ וּפָנָיו זוֹעֲפִים. אָמְרָה לוֹ: “מַה סִּבַּת זַעַפְךָ?” אָמַר לָהּ: “אֱלֹהֵינוּ יִסְּרַנִּי בְּבֶן־בְּלִיַּעַל שֶׁהִתְעַלֵּל בִּי שִׁבְעָה תַעֲלוּלִים כְּדֵי לִטּוֹל אֶת הַכִּיס, וְלֹא עָלָה בְיָדוֹ לְקַחְתּוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “תְנֵהוּ הֵנָּה שֶׁאֶאֱצֹר אוֹתוֹ לְשִׂמְחַת־חֲתוּנָתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד”. נְתָנוֹ לָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי אַלְמִצְרִי, הִנֵּה הִתְחַבֵּא בְתוֹךְ חֶדֶר, וְהָיָה שׁוֹמֵעַ וְרוֹאֶה. קָם זֻרַיְק וְהֵסִיר מַה שֶּׁעָלָיו וְלָבַש חֲלִיפַת בְּגָדָיו וְאָמַר לָהּ: “שִׁמְרִי אֶת הַכִּיס, אֵם עַבְּדַ אללָּהּ, שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לְשִׂמְחַת־הַחֲתוּנָה”. אָמְרָה לוֹ: “תִישַׁן שָׁעָה אַחַת”, וְיָשֵׁן. קָם עַלִי וְהָלַךְ עַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו וְנָטַל אֶת הַכִּיס וְהָלַךְ אֶל בֵּית־הַשִּׂמְחָה וְעָמַד מִסְתַּכֵּל. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְזֻרַיְק, הִנֵּה רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁאֶת הַכִּיס לָקַח עוֹף.

הֵקִיץ נִפְחָד וְאָמַר לְאֵם עַּבְּדַ אללָּהּ: “קוּמִי רְאִי אֶת הַכִּיס”. קָמָה לִרְאוֹתֹו וְלֹא מָצְאָה אוֹתוֹ. טָפְחָה עַל פָּנֶיהָ וְאָמְרָה: “אוֹי לְמַזָּלֵךְ הַשָּחוֹר, אֵם עַבְּדַ אללָּהּ, נְטָלוֹ בֶּן־הַבְּלִיַּעַל”. אָמַר זֻרַיְק: “לֹא נְטָלוֹ אֶלָּא בֶּן־הַבְּלִיַּעַל עַלִי, וְלֹא שׁוּם אָדָם זוּלָתוֹ לָקַח אֶת הַכִּיס. וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְבִיאוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “אִם אֵין אַתָּה מְבִיאוֹ, אֲנִי נוֹעֶלֶת הַדֶּלֶת בְּפָנֶיךָ וְעוֹזֵבת אוֹתְךָ לָלוּן בַּרְחוֹב”. הָלַךְ אֶל שִׂמְחַת־הַחֲתוּנָה וְרָאָה אֶת עַלִי הַזָּרִיז מִסְתַּכֵּל. אָמַר: “זֶהוּ שֶׁנָּטַל אֶת הַכִּיס. וְאוּלָם הֲרֵי הוּא גָר בְּאוּלָמוֹ שֶׁל אַחְמָד אַלדַּנָף”. הִקְדִּים אוֹתוֹ זֻרַיְק וְהָלַךְ אֶל הָאוּלָם וְעָלָה עַל גַּבּוֹ מֵאֲחוֹרָיו וְיָרַד לְתוֹכוֹ וְרָאָה אוֹתָם יְשֵׁנִים. וְהִנֵּה עַלִי בָא. דָּפַק עַל הַדֶּלֶת. אָמַר זֻרַיְק: “מִי בַדֶּלֶת?” אָמַר לוֹ: “עַלִי אַלְמִצְרִי”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם הֵבֵאתָ אֶת הַכִּיס?” דָּמָה בְּלִבּוֹ שֶׁשֻּׁמָאן הוּא, וְאָמַר לוֹ: “הֵבֵאתִיו, פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת”. אָמַר לוֹ: “לֹא יִתָּכֵן שֶׁאֶפְתַּח לְךָ עַד שֶׁאֶרְאֶנּוּ, שֶׁכֵּן הִתְעָרַבְתִּי עִם מְפַקֶּדְךָ”. אָמַר לוֹ: “הוֹשֵׁט יָדְךָ” הוֹשִׁיט יָדוֹ דֶּרֶךְ הַחוֹר שֶׁלְּיַד צִיר הַדֶּלֶת13 וְנָתַן לוֹ אֶת הַכִּיס. נְטָלוֹ זֻרַיְק וְעָלָה בְדֶרֶךְ הַמָּקוֹם שֶׁיָּרַד בּוֹ וְהָלַךְ אֶל שִׂמְחַת־הַחֲתוּנָה. וְאוּלָם עַלִי לֹא פָּסַק מֵעֲמֹד עַל הַדֶּלֶת וְלֹא פָתַח לוֹ אָדָם. דָּפַק עַל הַדֶּלֶת דְּפִיקָה מְזַעֲזַעַת, וְהִתְנָעֲרוּ הָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ: “דְּפִיקַת עַלִי אַלְמִצְרִי הִיא”. פָּתַח לוֹ מְנֵהֵל־הַמֶּשֶׁק וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם הֵבֵאתָ אֶת הַכִּיס?” אָמַר לוֹ: “רַב לְךָ לְהִתְלוֹצֵץ, כְּלוּם לֹא נְתַתִּיו לְךָ דֶּרֶךְ הַחוֹר שֶׁלְּיַד צִיר הַדֶּלֶת כְּשֶׁאָמַרְתָּ לִי: “נִשְׁבָּע אֲנִי שֶׁאֵינִי פוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת עַד שֶׁאַתָּה מַרְאֶה לִי אֶת הַכִּיס?” אָמַר לוֹ: לֹא לְקַחְתִּיו, וְאוּלָם זֻרַיְק הוּא שֶׁנְּטָלוֹ מִמְּךָ”. אָמַר לוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מֵבִיא אוֹתוֹ”. יָצָא עַלִי אֶלְמִצְרִי וְשָׂם פָּנָיו אֶל שִׂמְחַת־הַחֲתוּנָה, וְשָׁמַע אֶת הַבַּדְחָן אוֹמֵר: “מַתָּנַת אַבּוּ עַבְּדַ־אללָּהּ. וּשְׂכָרְךָ יוּשַׁב לְךָ בְּשִׂמְחַת בִּנְךָ”. אָמַר עַלִי: “אָכֵן בַּר־מַזָּל אֲנִי”14 פָנָה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ שֶל זֻרַיְק, וְעָלָה מֵעַל גַּבֵּי אֲחוֹרֵי הַבַּיִת וְיָרַד לְתוֹכוֹ, וְרָאָה אֶת הָאִשָּׁה יְשֵׁנָה. הִדְהִים אוֹתָהּ בְּבַנַג וְלָבַש אֶת בְּגָדֶיהָ וְלָקַח אֶת הַיֶּלֶד בְּחֵיקוֹ וְהִסְתּוֹבֵב, מְחַפֵּש, וּמָצָא סַל וּבְתוֹכוֹ כְּעָכִים שֶׁשְּׁמָרָם זֻרַיְק בְּקַמְצָנוּתוֹ מִימוֹת הַחַג15. אַחַר־כָּךְ בָּא זֻרַיְק הַבַּיְתָה וְדָפַק עַל הַדֶּלֶת. עָנָה לוֹ עַלִי הֶחָרִיף וְהַזָּרִיז וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּאִשָּׁה, וְאָמַר: “מִי בַדֶּלֶת?” אָמַר: “אַבּוּ עַבְּדַ אללָּהּ”. אָמְרָה לוֹ: “נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹא אֶפְתַּח לְךָ אֶת הַדֶּלֶת עַד שֶׁאַתָּה מֵבִיא אֶת הַכִּיס”. אָמַר: “הֵבֵאתִי אוֹתוֹ”.

אָמְרָה לוֹ: “תֵּן אוֹתוֹ לִפְנֵי פְתִיחַת הַדֶּלֶת”. אָמַר: שַׁלְשְׁלִי אֶת הַסַּל וּטְלִי אוֹתוֹ בוֹ“. שִׁלְשֵׁל אֶת הַסַּל, וְשָׂם אוֹתוֹ בְּתוֹכוֹ. נָטַל אוֹתוֹ עַלִי הַזָּרִיז וְהִדְהִים אֶת הַיֶּלֶד בְּבַנַג וְעוֹרֵר אֶת הָאִשָּׁה, וְיָרַד מִן הַמָּקוֹם שֶׁעָלָה מִמֶּנּוּ וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל הָאוּלָם וְנִכְנַס אֶל הָאֲנָשִׁים וְהֶרְאָה לָהֶם אֶת הַכִּיס וְאֶת הַיֶּלֶד עִמּוֹ. הִלְּלוּ אוֹתוֹ. נָתַן לָהֶם אֶת הַכְּעָכִים וַאֲכָלוּם. אָמַר: “הוֹי שֻׁמָאן, הַיֶּלֶד הַזֶּה בְנוֹ הוּא. הַצְפֵּן אוֹתוֹ אֶצְלְךָ”. נְטָלוֹ וְהִצְפִּינוֹ. הֵבִיא גְדִי וְשָׁחַט אוֹתוֹ וְנָתַן אוֹתוֹ לְבֶן־מֶשֶׁק הַבַּיִת וּבִשְּׁלוֹ. עָטַף אוֹתוֹ בְּתַכְרִיכִים וְעָשָׂה אוֹתוֹ כְמֵת. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְזֻרַיְק, הִנֵּה לֹא פָסַק לָעֲמֹד בַּדֶּלֶת. אַחַר־כָּךְ דָּפַק בַּדֶּלֶת דְּפִיקָה מֲחֲרִידָה. אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: “כְּלוּם הֵבֵאתָ אֶת הַכִּיס?” אָמַר לָהּ: “כְּלוּם לֹא נְטַלְתוֹ בַּסַּל שֶׁהוֹרַדְתְּ?” אָמְרָה לוֹ: “אֲנִי לֹא הוֹרַדְתִּי סַל וְלֹא רָאִיתִי כִּיס וְלֹא לְקַחְתִיו”. אָמַר: “אָמְנָם בֶּן־הַבְּלִיַּעַל עַלִי הִקְדִימָנִי וּנְטָלוֹ”. הִסְתַּכֵּל בַּבַּיִת וּמָצָא אֶת הַכְּעָכִים חֲסֵרִים וְאֶת הַיֶּלֶד נִפְקָד”. אָמַר: “אוֹי הַיֶּלֶד”. הִכְּתָה הָאִשָּׁה עַל חָזָהּ וְאָמְרָה: “בּוֹא אֲנִי וְאַתָּה אֶל הַמִּשְׁנֶה. לֹא הָרַג אֶת בְּנִי אֶלָּא בֶן־הַבְּלִיַּעַל הַמְּעוֹלֵל בְּךָ תַּעֲלוּלִים, וְזֶהוּ בִגְלַלֶךָ”. אָמַר לָהּ: “אֲנִי אֶעֶרְבֶנוּ לָךְ”. נִכְנַס וְקָשַׁר מִטְפַּחַת לְצַוָּארוֹ וְהָלַךְ אֶל אוּלָמוֹ שֶׁל אַחְמָד אַלדַּנָף וְדָפַק בַּדֶּלֶת. פָּתַח לוֹ בֶּן־מֶשֶׁק הַבַּיִת, וְנִכְנַס אֶל הָאֲנָשִׁים. אָמַר לוֹ שֻׁמָאן: “מָה הֵבִיא אוֹתְךָ?” אָמַר לוֹ: “אַתֶּם הֱיוּ לְמֵלִיץ לִי לִפְנֵי עַלִי אַלְמִצְרִי שֶׁיִּתֵּן לִי אֶת בְּנִי, וַאֲנִי מְוַתֵּר לוֹ עַל הַכִּיס שֶׁל זָהָב”. אָמַר לוֹ שֻׁמָאן: “יְקַדֶּמְךָ אֱלֹהִים בְּשָׂכָר, עַלִי, מִשּׁוּם מַה לֹא הוֹדַעְתָּ לִי שֶׁבְּנוֹ הוּא?” אָמַר לוֹ זֻרַיְק: “מָה הוּא שֶׁקָּרָה לוֹ?” אָמַר לוֹ שֻׁמָאן: “הֶאֱכַלְנוּהוּ צִמּוּקִים וְנֶחֱנַק וּמֵת, וַהֲרֵי הוּא”. קָרָא זֻרַיְק: “אוֹי הַיֶּלֶד, מָה אַגִּיד לְאִמּוֹ?” קָם וְהִתִּיר אֶת הַתַּכְרִיכִים וּמְצָאוֹ גְדִי מְקֻלָּס. אָמַר לוֹ: “הֶחֱרַדְתָּ אוֹתִי, עַלִי”. נָתְנוּ לוֹ אֶת בְּנוֹ. אָמַר לוֹ אַחְמָד אַלדַּנָף: “אַתָּה הָיִיתָ תוֹלֶה אֶת הַכִּיס לְכָל זָרִיז וְחָרִיף שֶׁיִּקָּחֶנּוּ, וְאָמַרְתָּ שֶׁאִם בֶּן־חַיִל לוֹקְחוֹ, יִהְיֶה לוֹ. מֵעַתָּה יֵשׁ לְעַלִי אַלְמִצְרִי זְכוּת עָלָיו”. אָמַר לוֹ: “וַאֲנִי כְבָר נְתַתִּיו לוֹ”. אָמַר לוֹ עַלִי: “אַלְזֻרַיְק קַבֵּל אוֹתוֹ בְּגִין בַּת־אֲחוֹתְךָ זַיְנָבּ”. אָמַר לוֹ: “קִבַּלְתִּיו”. אָמַרְנוּ לוֹ: “אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ שֶׁתַּשִּׂיאֶנָה לְעַלִי אַלְמִצְרִי”. אָמַר לָהֶם: “אֵינִי שׁוֹלֵט עָלֶיהָ אֶלָּא בְטוֹבָה”. נָטַל אֶת בְּנוֹ וְנָטַל אֶת הַכִּיס. אָמַר לוֹ שֻׁמָאן: “כְּלוּם הִסְכַּמְתָּ לַנִּשּׂוּאִין שֶׁבִּקַּשְׁנוּ מִמְּךָ?” אָמַר לוֹ: “הִסְכַּמְתִּי, לְמִי שֶׁיּוּכַל לָתֵת מָהֳרָהּ”. אָמַר לוֹ: “וּמַה הוּא מָהֳרָהּ?” אָמַר לוֹ: “שְׁבוּעָה נִשְׁבְּעָה שֶׁאֵין הִיא נִשֵּׂאת אֶלָּא לְזֶה שֶׁיָּבִיא לָהּ אֶת חֲלִיפַת־בְּגָדֶיהָ שֶׁל קַמַר בַּת עַדְ’רָה הַיְּהוּדִי”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה־עָשָר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁזֻּרַיְק אָמַר לְשֻׁמָאן: שְׁבוּעָה נִשְׁבְּעָה זַיְנָבּ. שֶׁאֵין הִיא נִשֵּׂאת אֶלָּא לְזֶה שֶׁיָּבִיא לָהּ אֶת חֲלִיפַת־בְּגָדֶיהָ שֶׁל קַמַר בַּת עַדְ’רָה הַיְּהוּדִי וְאֶת כִּתְרָהּ וַחֲגוֹרָתָהּ וְסַנְדְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר לָהּ". אָמַר עַלִי אַלְמִצְרִי: “אִם אֵינִי מֵבִיא אוֹתָם הַלַּיְלָה הַזֶּה לֹא תֵהֵא לִי כָל דְּרִישָׁה לְהַשִּׂיאָהּ לִי.” אָמְרוּ לוֹ: “הוֹי עַלִי, אַתָּה תָמוּת אִם תִּפְעָל תַּעֲלוּלֶיךָ עִמָּהּ”. אמר להם: “וּמַה הַסִּבָּה לְכָךְ?” אָמְרוּ לוֹ: "מִשּׁוּם שֶׁעַדְ’רָה הַיְּהוּדִי מְכַשֵּׁף וּבַעַל מְזִמָּה הוּא. הַשֵּׁדִים עוֹמְדִים לְשֵׁרוּתוֹ, וְלוֹ אַרְמוֹן מִחוּץ לָעִיר.

קִירוֹתָיו לְבֵנָה שֶׁל זָהָב וּלְבֵנָה שֶׁל כֶּסֶף לְסֵרוּגִין. וְאַרְמוֹן זֶה נִרְאֶה לִבְנֵי־אָדָם כָּל זְמַן שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בּוֹ. וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא מִתּוֹכוֹ יִסָּתֵר מִן הַעֵינַיִם. וְחוֹנַן בַּת, קַמַר שְׁמָהּ. וְהֵבִיא לָהּ חֲפָצִים אֵלֶּה מִתּוֹךְ אוֹצָר גָּנוּז. וְהוּא מַנִּיחַ אֶת הַבֶּגֶד בְּתוֹךְ טַס וּפוֹתֵחַ אֶת חַלּוֹנוֹת הָאַרְמוֹן וּמַכְרִיז: ‘הֵיכָן זְרִיזֵי וּפִקְחֵי מִצְרַיִם, וְנַעֲרֵי עִרָאק וְמוּמְחֵי פָרַס? כָּל מִי שֶׁנּוֹטֵל אֶת הַבֶּגֶד יִהְיֶה לוֹ’. הִשְׁתַּדְּלוּ בְּתַעֲלוּלֵיהֶם כָּל הַזְּרִיזִים וְלֹא עָלָה בְּיָדָם, וְשִׁנָּה צוּרָתָם לְצוּרַת קוֹפִים וַחֲמוֹרִים". אָמַר עַלִי: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתוֹ, וְיוּסַר הַצָּעִיף מֵעַל פְּנֵי זַיְנָבּ בַּת דְּלִילָה הַמְּתֻחְבֶּלֶת כְּשֶׁהִיא לוֹבֶשֶׁת אוֹתוֹ בְיוֹם חֲתוּנָתָהּ”. פָּנָה עַלִי אַלְמִצְרִי אֶל חֲנוּת הַיְּהוּדִי וְרָאָה אוֹתוֹ חֲסַר נִמּוּס וְגַס, וּמֹאזְנַיִם אֶצְלוֹ וּמִשְׁקָלוֹת וְזָהָב וָכֶסֶף וּמְגֵרוֹת שֶׁל כֶּסֶף מְזֻמָּן. וְרָאָה אֶצְלוֹ פִרְדָּה. קָם הַיְּהוּדִי וְנָעַל אֶת הֶחָנוּת וְשָׂם אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֶּסֶף בִּשְׁנֵי כִּיסִים וְשָׂם אוֹתָם בְּשַׂקִּים וְטָעַן אוֹתָם עַל גַּבֵּי הַפִּרְדָּה וְרָכַב וְנָסַע עַד שֶׁיָּצָא אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְעַלִי אַלְמִצְרִי אַחֲרָיו, כְּשֶׁאֵין הוּא מַרְגִּישׁ בּוֹ. הֶעֱלָה הַיְּהוּדִי עָפָר מִתּוֹךְ כִּיס שֶׁבְּצַלַּחְתּוֹ וְלָחַש עָלָיו וְזָרַהוּ לָרוּחַ. רָאָה בֶן־הַחַיִל עַלִי אַרְמוֹן שֶׁאֵין מָשְׁלוֹ.

עָלְתָה הַפִּרְדָּה עִם הַיְּהוּדִי בְּמַדְרֵגוֹת, וְהִנֵּה הַפִּרְדָּה שֵׁד שֶׁלְּקָחוֹ הַיְּהוּדִי לִמְשָׁרֵת לוֹ. הוֹרִיד אֶת הַשַּׂקַּיִם מֵעַל גַּבֵּי הַפִּרְדָּה, וְהָלְכָה הַפִּרְדָּה וְנֶעֶלְמָה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַיְהוּדִי, הִנֵּה יָשַׁב בְּתוֹךְ הָאַרְמוֹן, וְעַלִי רוֹאֶה אֶת אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה. הֵבִיא הַיְּהוּדִי קָנֶה שֶׁל זָהָב וְתָלָה בֹו טַס שֶׁל זָהָב בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת שֶׁל זָהָב וְהִנִּיחַ אֶת הַבֶּגֶד בַּטַּס. וְרָאָה אוֹתוֹ עַלִי מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת.

הִכְרִיז הַיְּהוּדִי: “הֵיכָן זְרִיזֵי וַחֲרִיפֵי מִצְרַיִם וְנַעֲרֵי עִרָאק וּמֻמְחֵי פָרַס? מִי שֶׁנּוֹטֵל בֶּגֶד זֶה בִזְרִיזוּתוֹ, לוֹ יִהְיֶה”. אַחַר־כָּךְ לָחַש לְחָשָׁיו. וְנֶעֱרַךְ לְפָנָיו שֻׁלְחַן־אֹכֶל וְאָכַל. הֵסִיר הַשֻּלְחָן אֶת עַצְמוֹ מִלְפָנָיו וְלָחַש פַּעַם שְׁנִיָּה וְנֶעֱרַך לְפָנָיו שֻׁלְחַן־יַיִן וְשָׁתָה. אָמַר עַלִי: “לֹא תֵדַע דֶּרֶךְ לִטֹּל בֶּגֶד זֶה, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא שִׁכּוֹר”. בָּא עַלִי מֵאֲחוֹרָיו וְשָׁלַף חֶרֶב שֶׁל פְּלָדָה בְיָדוֹ. פָּנָה הַיְּהוּדִי כֹה וָכֹה וְלָחַש וְאָמַר לַיָּד: “עִצְרִי אֶת הַחֶרֶב”. עָמְדָה יָדוֹ עִם הַחֶרֶב בָּאֲוִּיר, שָׁלַח אֶת יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית וְנֶעֶצְרָה בָאֲוִּיר, וְכָזֹאת רַגְלוֹ הַיְמָנִית. וְנַעֲשָׂה עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת. הֵסִיר הַיְּהוּדִי מֵעָלָיו אֶת הַכְּשָׁפִים, וְחָזַר עַלִי אַלְמִצְרִי כְּמוֹת שֶׁהָיָה בָּרִאשׁוֹנָה. נִחֵש הַיְּהוּדִי בְּצַלַּחַת שֶׁל חוֹל, וְעָלָה לוֹ שְׁמוֹ: עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי. פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “גֵּשׁ הֵנָּה, מִי אַתָּה? וּמַה עִנְיָנְךָ?” אָמַר לוֹ: “עַלִי אַלְמִצְרִי אֲנִי, נַעֲרוֹ שֶׁל אַחְמָד אַלדַּנָף. וּכְבָר בִּקַּשְׁתִּי לָשֵׂאת לִי לְאִשָּׁה אֶת זַיְנָבּ בַּת דְּלִילָה הַמְּתֻחְבֶּלֶת. וְהִתְנוּ עִמִּי תְנַאי שֶׁמָּהֳרָהּ יְהֵא בֶגֶד בִּתְּךָ, וַהֲרֵי אַתָּה נוֹתְנוֹ לִי אִם חָפֵץ אַתָּה בְשָׁלוֹם, וְתֵצֵא בְשָׁלוֹם”. אָמַר לוֹ: “לְאַחֲרֵי מוֹתְךָ. שֶׁכֵּן אֲנָשִׁים רַבִּים זָמְמוּ מְזִמּוֹת, וְלֹא יָכְלוּ לְקַחְתּוֹ מִמֶּנִּי. וְאִם אַתָּה מְקַבֵּל אֶת עֲצָתִי הַטּוֹבָה, תֵּצֵא בְשָׁלוֹם בְּנַפְשֶׁךָ, מִשּׁוּם שֶׁהֵם לֹא בִקְּשׁוּ מִמְּךָ חֲלִיפַת־בְּגָדִים זוֹ אֶלָּא כְדֵי לְהַשְׁמִידְךָ. וְאִלּוּלֵא שֶׁרָאִיתִי מַזָּלְךָ גּוֹבֵר עַל מַזָּלִי הָיִיתִי מַתִּיז רָאשְׁךָ”. שָׂמַח עַלִי עַל זֶה שֶׁרָאָה הַיְּהוּדִי אֶת מַזָּלוֹ גוֹבֵר עַל מַזָּלוֹ, וְאָמַר לוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹטֵל אֶת הַבֶּגֶד, וְתֵצֵא בְשָׁלוֹם”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם רְצוֹנְךָ הוּא זֶה וְאֵין מוֹצָא מִמֶּנּוּ?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. נָטַל הַיְּהוּדִי טַס וּמִלְּאוֹ מַיִם וְלָחַש עָלָיו, וְאָמַר: “צֵא מִן הַמַּרְאֶה שֶׁל בְּנֵי־אָדָם אֶל מַרְאֶה חֲמוֹר”.

וְזָלַף עָלָיו מֵהֶם, וְנַעֲשָׂה חֲמוֹר עִם פַּרְסוֹת וְאָזְנַיִם אֲרֻכּוֹת. וְהָיָה נוֹעֵר כַּחֲמוֹרִים. עָג מִסָּבִיב לוֹ עוּגָה וְנֶעֱשְׂתָה חוֹמָה עָלָיו. הָיָה הַיְּהוּדִי שׁוֹתֶה לְשָׁכְרָה עַד הַבֹּקֶר וְאָמַר: “רוֹכֵב אֲנִי עָלֶיךָ וְנוֹתֵן לַפִּרְדָּה לָפוּשׁ”. שָׂם אֶת הַבֶּגֶד וְאֶת הַטַּס וְאֶת הַקָּנֶה וְאֶת הַשַּׁרְשְׁרָאוֹת בְּתוֹךְ שַׂקַיִם, וְעָלָה וְלָחַש עָלָיו, וְטָעַן אֶת הַשַּׂקַיִם עַל גַּבּוֹ וְרָכַב עָלָיו וְנֶעֱלַם הָאַרְמוֹן מִן הַעֵינַיִם. נָסַע רוֹכֵב עָלָיו עַד שֶׁיָּרַד לְיַד חֲנוּתוֹ, וְהֵרִיק אֶת כִּיס הַזָּהָב וְאֶת כִּיס הַכֶּסֶף בְּתוֹךְ הַמְּגֵרָה שֶׂלְּפָנָיו. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי, הִנֵּה נִשְׁאַר קָשׁוּר בְּצוּרַת חֲמוֹר, וְאוּלָם שׁוֹמֵעַ הָיָה וּמֵבִין, אַךְ לֹא יָכֹל לְדַבֵּר. וְהִנֵּה אִישׁ בֶּן־סוֹחֵר, שֶׁהַזְּמָן קִפַּח אוֹתוֹ וְלֹא מָצָא לוֹ אוּמָנוּת קַלָּה אֶלָּא לָשֵׂאת־מַיִם. נָטַל אֶת אֶצְעָדוֹת אִשְׁתּוֹ וּבָא אֶל הַיְּהוּדִי וְאָמַר לוֹ: “תֵּן לִי מְחִיר אֶצְעָדוֹת אֵלֶּה שֶׁאֶקְנֶה לִי בוֹ חֲמוֹר”. אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי: “מָה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לָשֵׂאת עָלָיו?” אָמַר לוֹ: "מוֹרִי, אֲמַלֵּא עָלָיו מַיִם מִן הַנָּהָר וְאֶתְפַּרְנֵס בִּמְחִירָם. אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי: “קַח מִמֶּנִּי חֲמוֹר זֶה”. מָכַר לוֹ אֶת הָאֶצְעָדוֹת וְלָקַח בִּמְחִירָן אֶת הַחֲמוֹר, וְנָתַן לוֹ הַיְּהוּדִי אֶת הָעֹדֶף, וְהָלַךְ לוֹ עִם עַלִי אַלְמִצְרִי, כְּשֶׁהוּא מְכֻשָּׁף, אֶל בֵּיתוֹ. אָמַר עַלִי בְּלִבּוֹ: “כְּשֶׁיָּשִׂים עָלֶיךָ הַחַמָּר אֶת קוֹרוֹת הָעֵץ וְאֶת הַנֹּאד וְיוֹלִיךְ אוֹתְךָ עֶשֶׂר פְּעָמִים, הוּא הוֹרֵס אֶת בְּרִיאוּתְךָ וְאַתָּה מֵת”. נִגְּשָׁה אֵשֶׁת נוֹשֵׂא הַמַּיִם לָשִׁים לְפָנָיו מִסְפּוֹאוֹ, וְהִנֵּה הִכָּה אוֹתָהּ בְגֻלְגָּלְתָּהּ וְהִתְהַפְּכָה עַל גַּבָּהּ, קָפַץ עָלֶיהָ וְנִדְחַק בְּפִיו אֶל רֹאשָׁהּ, וְהִבְלִיט מַה שֶּׁהִשְׁאִיר לוֹ אָבִיו בִּירֻשָּׁה מֵאִתּוֹ. צָעֲקָה וְחָשׁוּ לְעֶזְרָתָהּ הַשְּׁכֵנִים וְהִכּוּהוּ וְהָדְפוּ אוֹתוֹ מֵעָלֶיהָ. וְהִנֵּה בַעֲלָה שֶׁבִּקֵּשׁ לִהְיוֹת לְנוֹשֵׁא־מַיִם, בָּא הַבַּיְתָה אָמַר לָהּ: “מַה קָּרָה?” אָמְרָה לוֹ: “שָׂטָן הוּא זֶה בְצוּרַת חֲמוֹר, הִכָּה אוֹתִי. וְאִלּוּלֵא הַשְׁכֵנִים שֶׁהֲדָפוּהוּ מֵעָלַי הָיָה עוֹשֶׂה בִי רָעָה”16. לָקַח אוֹתוֹ וְהָלַךְ אֶל הַיְּהוּדִי. אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי: “מִשּׁוּם מָה אַתָּה מַחֲזִירוֹ?” אָמַר לוֹ: “עָשָׂה עִם אִשְׁתִּי רָעָה מְגֻנָּה”. נָתַן לוֹ מָמוֹנוֹ וְהָלַךְ לוֹ. וְאוּלָם הַיְּהוּדִי פָנָה אֶל עַלִי וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם בִּקַּשְׁתָּ מִפְלָט בְּתַחְבּוּלָה מְגֻנָּה, כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיר אוֹתְךָ אֵלַי?”


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וּשִׁבְעָה־עָשָׂר, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁכְּשֶׁהֶחֱזִיר נוֹשֵׂא־הַמַּיִם אֶת הַחֲמוֹר לַיְּהוּדִי, הֶחֱזִיר לוֹ מָמוֹנוֹ וְאָמַר לְעַלִי אַלְמִצְרִי: “כְּלוּם בִּקַּשְׁתָּ מִפְלָט בְּתַחְבּוּלָה מְגֻנָּה, כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיר אוֹתְךָ אֵלַי? וְאוּלָם אִם מְרֻצֶּה אַתָּה לִהְיוֹת חֲמוֹר אֲנִי עוֹזֵב אוֹתְךָ לִהְיוֹת לְרָאֲוָה לִקְטַנִּים וְלִגְדוֹלִים”. נָטַל אֶת הַחֲמוֹר וְרָכַב עָלָיו וְנָסַע אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְהוֹצִיא אֵפֶר וְלָחַשׁ עָלָיו וְזָרָה אוֹתוֹ לָרוּחַ וְהִנֵּה נִרְאָה הָאַרְמוֹן. נִכְנַס לָאַרְמוֹן וְהוֹרִיד אֶת הַשַׂקַּיִם מֵעַל גַּבֵּי הַחֲמוֹר וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַכִּיסִים, וְהוֹצִיא אֶת הַקָּנֶה וְתָלָה בוֹ אֶת הַטַּס שֶׁהַבֶּגֶד בּוֹ, וְהִכְרִיז כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה מַכְרִיז כָּל יוֹם: “הֵיכָן הַבַּחוּרִים מִכָּל קַצְוֵי אֶרֶץ. מִי יוּכַל לָקַחַת אֶת הַבֶּגֶד?”, וְלָחַשׁ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְנֶעֱרַךְ לְפָנָיו שֻׁלְחָן וְאָכַל. לָחַשׁ וְהוּבָא לוֹ יַיִן וְשָׁכַר. הוֹצִיא אֲגַן שֶׁמַּיִם בְּתוֹכוֹ וְלָחַשׁ עֲלֵיהֶם וְהִזְלִיף מֵהֶם עַל הַחֲמוֹר וְאָמַר לוֹ: “הֵהָפֵךְ מִצּוּרָה זוֹ לְצוּרָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה” וְחָזַר לִהְיוֹת בֶּן־אָדָם כְּמוֹ שֶׁהָיָה בָרִאשׁוֹנָה. אָמַר לוֹ: “עַלִי, קַבֵּל אֶת עֲצָתִי הַטּוֹבָה, וְרַב לְךָ מֵרָעָתִי, וְאֵין צֹרֶךְ לְךָ לָשֵׂאת אֶת זַיְנָבּ וְלִטֹּל אֶת בֶּגֶד בִּתִּי, שֶׁלֹּא קַל יִהְיֶה לְךָ הַדָּבָר. וְלַעֲזֹב אֶת הַשְׁאִיפָה לְבֶצַע רָאוּי יוֹתֵר לְךָ, שֶׁאִם לֹא כֵן אֲנִי עוֹשֶׂה לְךָ כְּשָׁפִים וּמְהַפֵּךְ אוֹתְךָ לְדֹב אוֹ לְקוֹף, אוֹ שֶׁאֲנִי מַשְׁלִיט בְּךָ שֵׁד שֶׁמַּשְׁלִיךְ אוֹתְךָ מֵעֵבֶר לְהַר קָאף”. אָמַר לוֹ: “עַדְ’רָה, אֲנִי קִבַּלִתִּי עַל עַצְמִי לִטֹּל אֶת הַבֶּגֶד. וְאֵין מָנוֹס מִלְּקַחְתּוֹ, וְהִתְאַסְלֵם, שֶׁאִם לָאו אֲנִי הוֹרֶגְךָ”. אָמַר לוֹ: “עַלִי, דוֹמֶה אַתָּה לָאֱגוֹז, שֶׁאִם אֵין שׁוֹבְרִים אוֹתוֹ אֵין אוֹכְלִים אוֹתוֹ”. נָטַל סֵפֶל שֶׁמַּיִם בְּתוֹכוֹ וְלָחַשׁ עָלָיו וְהִזְלִיף מֵהֶם עָלָיו וְאָמַר לוֹ: “הֱיֵה בְּצוּרַת דֹּב”. מִיָּד נֶהְפַּךְ לְדֹב. שָׂם אֶת הַסּוגַר בְּצַוָּארוֹ וְקָשַר אֶת פִּיו, וְתָקַע לוֹ יָתֵד שֶׁל בַּרְזֶל וּקְשָׁרוֹ אֵלָיו. הָיָה אוֹכֵל וּמַשְׁלִיךְ לוֹ מִקְצָת מִן הַלְּגִימָה וְיוֹצֵק עָלָיו שְׁאֵרִית הַכּוֹס. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָם הַיְּהוּדִי וְהֵסִיר אֶת הַטַּס וְאֶת הַבֶּגֶד וְלָחַש עַל הַדֹּב וְהָלָךְ אַחֲרָיו לַחֲנוּתוֹ. יָשַׁב בַּחֲנוּת וְהֵרִיק אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֶּסֶף לְתוֹךְ הַמְּגֵרָה. וְקָשַר אֶת הַשַּׁרְשֶרֶת שֶׁבְּצַוַּאר הַדֹּב לַחֲנוּת. הָיָה עַלִי שׁוֹמֵעַ וּמֵבִין אַךְ לֹא יָכֹל לְדַבֵּר. וְהִנֵּה קָרֵב אָדָם וּבָא אֶל הַיְּהוּדִי בַּחֲנוּתוֹ, וְאָמַר לוֹ: “מוֹרִי, כְּלוּם אַתָּה מוֹכֵר לִי דֹב זֶה? שֶׁכֵּן יֵש לִי אִשָּׁה, וְהִיא בַת דּוֹדִי, וְצִוּוּ עָלֶיהָ לֶאֱכֹל בְּשַׂר דֹּב וְלִמְשֹׁחַ עַצְמָהּ בְחֶלְבּוֹ”. שָׂמַח הַיְּהוּדִי וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “מוֹכֵר אֲנִי אוֹתוֹ לוֹ וְיִשְׁחָטֶנוּ וְיָנַח לִי מִמֶּנּוּ”. אָמַר עַלִי בְלִבּוֹ: “חֵי־אֱלֹהִים, זֶה רוֹצֶה לְשָחֲטֵנִי, וְאוּלָם הַהַצָּלָה עִם אֱלֹהִים הִיא”. אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי: “מַתָּנָה הוּא לְךָ מֵאִתִּי”. נְטָלוֹ הָאִישׁ וְהוֹלִיכוֹ לַקַּצָּב וְאָמַר לוֹ: טֹל כֵּלֶיךָ וּבוֹא עִמִּי”. נָטַל אֶת הַסַּכִּינִים וְהָלַךְ אַחֲרָיו. נִגַּשׁ הַקַּצָּב וּקְשָׁרוֹ וְהָיָה מְחַדֵּד אֶת הַסַּכִּין וּמְבַקֵּשׁ לְשָׁחֲטוֹ. כְּשֶׁרָאָהוּ עַלִי אַלְמִצְרִי פוֹנֶה אֵלָיו, בָּרַח מִפָּנָיו וְטָס בֵּין הַשָׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ. וְלֹא פָסַק לָטוּס עַד שֶׁיָּרַד בָּאָרְמוֹן אֵצֶל הַיְּהוּדִי. וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְכָךְ זוֹ, שֶׁהַיְּהוּדִי הָלַךְ לָאַרְמוֹן אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לַסוֹחֵר אֶת הַדֹּב. שָׁאֲלָה אוֹתוֹ בִתּוֹ, וְסִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע. אָמְרָה לוֹ: “הָבֵא שֵׁד וּשְׁאַל אוֹתוֹ עַל דְּבַר עַלִי אַלְמִצְרִי, אִם הוּא אוֹ אָדָם זוּלָתוֹ הוּא הַמִּסְתּוֹלֵל בַּתַּעֲלוּל”. לָחַשׁ וְהֵבִיא לְפָנָיו שֵׁד וְשָׁאַל אוֹתוֹ: “הֲאִם עַלִי אַלְמִצְרִי הוּא זֶה הַמִּתְעַלֵּל אוֹ אָדָם זוּלָתוֹ?” חָטַף אוֹתוֹ הַשֵּׁד וֶהֱבִיאוֹ, וְאָמַר: “זֶהוּ עַלִי אַלְמִצְרִי בְעַצְמוֹ. וַהֲרֵי כְפָתוֹ הַקַּצָּב וְחִדֵּד הַסַּכִּין וְנִגַּשׁ לְשָׁחֲטוֹ, וְחָטַפְתִּי אוֹתוֹ מִלְּפָנָיו וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ”. נָטַל הַיְּהוּדִי סֵפֶל שֶׁמַּיִם בְּתוֹכוֹ וְלָחַש עָלָיו וְהִזְלִיף עָלָיו מִתּוֹכוֹ וְאָמַר לוֹ: “חֲזֹר לְצוּרָתְךָ, צוּרַת בְּנֵי־אָדָם”. וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה בָרִאשׁוֹנָה. רָאֲתָה אוֹתוֹ קַמַר בַּת הַיְּהוּדִי שֶׁבָּחוּר יָפֶה הוּא, וְנָפְלָה אַהֲבָתוֹ בְּלִבָּהּ וְנָפְלָה אַהֲבָתָהּ בְּלִבּוֹ. אָמְרָה לוֹ: “בִּיש־גַּדָא, מִשּׁוּם מַה אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֶת בִּגְדִי, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בְךָ אָבִי מַעֲשִׂים אֵלֶּה?” אָמַר לָהּ: “אֲנִי קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לְקַחְתּוֹ לְזַיְנָבּ הָרַמָּאִית, כְּדֵי לָשֵׂאת אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה. וְאֵין הַדָּבָר עוֹלֶה בְיָדִי”. אָמְרָה לוֹ: “הֶרֶף מֵאַהֲבַת הַבֶּצַע”. אָמַר לָהּ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי לוֹקְחוֹ, וְיֵצֵא אָבִיךְ בְּשָׁלוֹם, וְאִם לָאו אֲנִי הוֹרְגוֹ”. אָמַר לָהּ אָבִיהָ: “רְאִי בִתִי, בִישׁ־גַּדָּא זֶה, כֵיצַד הוּא מְבַקֵּשׁ לְאַבֵּד אֶת עַצְמוֹ”. וְאָמַר לְעַלִי: “אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתְךָ לְכֶלֶב בִּכְשָׁפִים”. נָטַל סֵפֶל שֶׁכָּתוּב עָלָיו וּבְתוֹכוֹ מַיִם. לָחַש עָלָיו וְהִזְלִיף מִמֶּנּוּ עָלָיו וְאָמַר לוֹ: “הֱוֵה בְצוּרַת כֶּלֶב”. נַעֲשָׂה כֶלֶב. וְהָיָה הַיְּהוּדִי שׁוֹתֶה הוּא וּבִתּוֹ עַד הַבֹּקֶר. אַחַר־כָּךְ קָם וְהֵסִיר אֶת הַבֶּגֶד וְאֶת הַטַּס וְרָכַב עַל הַפִּרְדָּה. לָחַש עַל הַכֶּלֶב וְהָלַךְ אַחֲרָיו, וְהָיוּ הַכְּלָבִים נוֹבְחִים עָלָיו, עָבַר עַל־פְּנֵי חֲנוּתוֹ שֶׁל סְמַרְטוּטָר. וְקָם הַסְמַרְטוּטָר וְעָצַר אֶת הַכְּלָבִים מִנְּגֹּעַ בּוֹ, וְשָכַב עַלִי לְפָנָיו. פָּנָה הַיְּהוּדִי כֹה וָכֹה וְלֹא מְצָאוֹ. קָם הַסְּמַרְטוּטָר וּפִנָּה אֶת חֲנוּתוֹ וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ וְהַכֶּלֶב הוֹלֵךְ אַחֲרָיו. נִכְנַס הַסְּמַרְטוּטָר לַחֲצֵרוֹ. הִסְתַּכְּלָה בַת הַסְּמַרְטוּטָר וְרָאֲתָה אֶת הַכֶּלֶב.

כִּסְּתָה אֶת פָּנֶיהָ וְאָמְרָה: “אָבִי, כְּלוּם תָּבִיא אָדָם זָר וְתַכְנִיס אוֹתוֹ אֶצְלֵנוּ?” אָמַר לָהּ: “בִּתִּי, כֶּלֶב הוּא זֶה”. אָמְרָה לוֹ: “זֶהוּ עַלִי אַלְמִצְרִי. עָשָׂה לוֹ הַיְּהוּדִי כְשָׁפִים”. פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם אַתָּה עַלִי אַלְמִצְרִי?” נָתַן לָהּ אוֹת בְּרֹאשׁוֹ: “הֵן”. אָמַר לָהּ אָבִיהָ: “מִשּוּם מֶה עָשָׂה לוֹ הַיְּהוּדִי כְשָׁפִים?” אָמְרָה לוֹ: “בִגְלַל בִּגְדָהּ שֶׁל בִּתּוֹ קַמַר. וַאֲנִי יְכוֹלָה לְהַצִּיל אוֹתוֹ”. אָמַר לָהּ: “אִם מַעֲשֶׂה־טוֹב הוּא הֲרֵי זֹאת שַׁעְתּוֹ”. אָמְרָה: “אִם הוּא נוֹשֵׂא אוֹתִי לוֹ לְאִשָּה, אֲנִי מַצִּילָה אוֹתוֹ”. נָתַן לָהּ אוֹת בְּרֹאשׁוֹ: “הֵן”. נָטְלָה סֵפֶל שֶׁכָּתוּב עָלָיו וְלָחֲשָׁה עָלָיו. נִשְׁמְעָה צְעָקָה גְדוֹלָה, וְנָפַל הַסֵּפֶל מִיָּדָהּ. פָּנְתָה כֹה וָכֹה וְרָאֲתָה שֶׁשִּׁפְחַת אָבִיהָ הִיא שֶׁצָּעֲקָה וְאָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, כְּלוּם זֶהוּ הַבְּרִית שֶׁבֵּינִי וּבֵינֵךְ? וַהֲרֵי אָדָם לֹא לִמְּדֵךְ מִקְצוֹעַ זֶה אֶלָּא אֲנִי, וְהִסְכַּמְתְּ עִמִּי שֶׁלֹּא תִפְעֲלִי כְלוּם אֶלָּא בַעֲצָתִי, וְשֶׁזֶּה שֶׁיִּשָּׂא אוֹתָךְ לְאִשָּׁה יִשָּׂא גַם אוֹתִי, וְנִחְיֶה בְהֶסְכֵּם עִמּוֹ”. אָמְרָה: “הֵן”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַסְּמַרְטוּטָר דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּי הַנַּעֲרָה, אָמַר לְבִתּוֹ: “וּמִי לִמֵּד אֶת הַנַּעֲרָה הַזֹּאת?” אָמְרָה לוֹ: “אַבָּא, הִיא זוֹ שֶׁלִּמְּדָה אוֹתִי. וּשְׁאַל אוֹתָה עַל זֶה שֶׁלִּמֵּד אוֹתָהּ”. שָׁאַל אֶת הַנַּעֲרָה. אָמְרָה לוֹ: “דַּע אֲדוֹנִי, שֶׁבִּזְמַן שֶׁהָיִיתִי אֵצֶל עֶדְ’רָה הַיְּהוּדִי, הָיִיתִי מִתְגַּנֶּבֶת אֵלָיו, כְּשֶׁהָיָה קוֹרֵא אֶת לְחָשָׁיו, וּבִזְמַן שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לַחֲנוּת, הָיִיתִי פוֹתַחַת אֶת הַסְּפָרִים וְקוֹרֵאת בָּהֶם, עַד שֶׁיָּדַעְתִּי מַדַּע־הָרוּחוֹת. הִשְׁתַּכֵּר הַיְּהוּדִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים וּתְבָעַנִי לְמִשְׁכָּב, וְסֵרַבְתִּי וְאָמַרְתִּי: ‘אֵינִי נוֹתֵנת לְךָ הָאֶפְשָׁרוּת לְכָךְ עַד שֶׁתִּתְאַסְלֵם’ וּמֵאֵן. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘הוֹבִילֵנִי לְשׁוּק הַשֻׂלְטָאן’17. הוֹבִילַנִּי וּמְכָרַנִי לְךָ וּבָאתִי לְבֵיתְךָ וְלִמַּדְתִּי אֶת גְּבִרְתִּי וְהִתְנֵיתִי עָלֶיהָ, שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ כְלוּם אֶלָּא בַּעֲצָתִי, וְשֶׁזֶּה שֶׁיִּשָּׂא אוֹתָה לְאִשָּׁה יִשָּׂא גַם אוֹתִי וְשֶׁנִּחְיֶה בְּהֶסְכֵּם עִמּוֹ”. נָטְלָה הַנַּעֲרָה סֵפֶל שֶׁמַּיִם בְּתוֹכוֹ וְלָחֲשָׁה עָלָיו וְהִזְלִיפָה מִתּוֹכוֹ עַל הַכֶּלֶב וְאָמְרָה לוֹ: “חֲזֹר לְצוּרָתְךָ, צוּרַת בְּנֵי־אָדָם”. חָזַר וְהָיָה לְבֶן־אָדָם כְּמוֹת שֶׁהָיָה בַתְחִלָּה. נָתַן לוֹ הַסְּמַרְטוּטָר שָׁלוֹם וּשְׁאָלוֹ לַסִּבָּה שֶׁבִּגְלָלָהּ עָשׂוּ לוֹ כְשָׁפִים. וְסִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁבַע־מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן הַסְּמַרְטוּטָר שָׁלוֹם לְעַלִי אַלְמִצְרִי וּשְׁאָלוֹ לַסִּבָּה שֶׁבִּגְלָלָהּ עָשׂוּ בוֹ כְשָׁפִים, סִפֵּר לוֹ עַלִי כָּל מַה שֶׁאֵרַע, אָמַר לוֹ הַסְּמַרְטוּטָר: “כְּלוּם יַסְפִּיקוּ לְךָ בִּתִּי וְהַשִׁפְחָה?” אָמַר לוֹ: אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂא גַם אֶת זַיְנָבּ”. וְהִנֵּה דוֹפֵק דָפַק בַּדֶּלֶת. אָמְרָה הַשִּפְחָה: “מִי בַדֶּלֶת?” עָנוּ לָהּ: “קַמַר בַּת הַיְּהוּדִי. כְּלוּם עַלִי אַלְמִצְרִי אֶצְלְכֶם?” אָמְרָה לָהּ בַּת הַסְּמַרְטוּטָר: “וְאִם אֶצְלֵנוּ הוּא, מַה תַּעֲשִׂי בוֹ? רְדִי, שִׁפְחָה, וּפִתְחִי לָהּ אֶת הַדֶּלֶת”. פָּתְחָה לָהּ, וְנִכְנְסָה. כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת עַלִי וְרָאָה אוֹתָה, אָמַר לָהּ: “מָה הֵבִיא אוֹתָךְ לְכָאן, בַּת־כֶּלֶב?” אָמְרָה לוֹ: “מְעֵידָה אֲנִי שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ וּמֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ”, וְקִבְּלָה עָלֶיהָ אֶת דַּת הָאִסְלָאם. אָמְרָה לוֹ: “הֲאִם לְפִי דַת הָאִסְלָאם יִמְהֲרוּ הַגְּבָרִים אֶת הַנָּשִׁים אוֹ הַנָּשִׁים תִּמְהַרְנָה אֶת הַגְּבָרִים?” אָמַר לָהּ: “הַגְּבָרִים יִמְהֲרוּ אֶת הַנָּשִׁים”. אָמְרָה לוֹ: “וַאֲנִי בָאתִי לִמְהֹר אֶת עַצְמִי לְךָ בִּלְבוּשׁ וּבְּקָנֶה וּבַשַּׁרְשֶׁרֶת וּבְגֻלְגֹּלֶת אָבִי, שׂוֹנַאֲךָ וְשׂוֹנֵא אַללָּהּ”. הֵטִילָה אֶת גֻּלְגֹּלֶת אָבִיהָ לְפָנָיו וְאָמְרָה: “זֶהוּ רֹאשׁ אָבִי, אוֹיִבְךָ וְאוֹיֵב אַללָּהּ”. וְהַסִּבָּה לְהֲרִיגָתָה אֶת אָבִיהָ הָיְתָה זוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁהָפַךְ אָבִיהָ בִּכְשָׁפִים אֶת עַלִי לְכֶלֶב, רָאֲתָה בַּחֲלוֹם אוֹמֵר הָאוֹמֵר לָהּ: “הִתְאַסְלְמִי”, וְהִתְאַסְלְמָה. כְּשֶׁהֵקִיצָה הִצִּיעָה לִפְנֵי אָבִיהָ שֶׁיִּתְאַסְלֵם, וְסֵרֵב. וּכְשֶׁסֵּרֵב הִרְדִּימָה אוֹתוֹ בְּבַנַג וְהָרְגָה אוֹתוֹ. נָטַל עַלִי אֶת הַחֲפָצִים וְאָמַר לַסְּמַרְטוּטָר: “לְמָחָר אָנוּ נִפְגָּשִׁים אֵצֶל הַכַּלִּיף כְּדֵי שֶׁאֶשָׂא לְאִשָּׁה אֶת בִּתְּךָ וְאֶת הַשִׁפְחָה”. יָצָא שָׂמֵחַ וּפָנָיו מוּעֲדוֹת אֶל הָאוּלָם וְעִמּוֹ הַחֲפָצִים, וְהִנֵּה אָדָם מוֹכֵר מְתִיקוֹת חוֹבֵט אוֹתוֹ עַל יָדָיו וְאוֹמֵר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֶאֱלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. בְּנֵי אָדָם עֲמָלָם לְדָבָר הָאָסוּר. לֹא יְהַלְּכוּ אֶלָּא בְתַרְמִית. שׁוֹאֵל אֲנִי מִמְּךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים שֶׁתִּטְעַם מִמֶּנִּי מְתִיקוֹת אֵלּוּ”. נָטַל מִמֶּנּוּ חֲתִיכָה וְאָכַל אוֹתָהּ, וְהִנֵּה בַנַג בְּתוֹכָהּ. הִרְדִּימוֹ בְּבַנַג וִנָטַל מִמֶּנּוּ אֶת הַבֶּגֶד וְאֶת הַקָּנֶה וְאֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת וְהִנִּיחַ אוֹתָם בְּתוֹךְ תֵּבַת־הַמְּתִיקוֹת וְנָשָׂא אֶת הַתֵּבָה וְאֶת טַבְלַת הַמְּתִיקוֹת וְהָלַךְ לוֹ. וְהִנֵּה הַקָּאצִ’י קוֹרֵא וְאוֹמֵר לוֹ: “גֵשׁ הֵנָּה, מוֹכֵר הַמְּתִיקוֹת” עָמַד לְפָנָיו, וְהִנִּיחַ אֶת הַכַּן וְאֶת הַטַּבְלָה עָלֶיהָ וְאָמַר: “וּמָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” אָמַר לוֹ: “חַלַוָה וְסֻכָּרִיּוֹת שֶׁשְּׁקֵדִים בְּתוֹכָן”. נָטַל מֵהֶן מַשֶּׁהוּ בְיָדוֹ וְאָמַר: “הֲרֵי אֵלּוּ חַלַוָה וְסֻכָּרִיּוֹת מְזֻיָּפוֹת”.

הוֹצִיא הַקָּאצִ’י חַלַוָה מִכִּיס חָזֵהוּ וְאָמַר לְמוֹכֵר־הַמְּתִיקוֹת: “רְאֵה מַעֲשֶׂה זֶה, כַמָּה יָפֶה הוּא. אֱכֹל מִמֶּנּוּ וַעֲשֵׂה כְמוֹתוֹ”. נְטָלָהּ מוֹכֵר הַמְּתִיקוֹת וְאָכַל מִמֶּנָּה, וְהִנֵּה בַּנַג בְּתוֹכָהּ. הִרְדִּים אוֹתוֹ בְּבַנַג וְנָטַל אֶת הַכַּן וְאֶת הַתֵּבָה וְאֶת הַלְּבוּשׁ וְזוּלַת־זֶה, וְהִנִּיחַ אֶת מוֹכֵר־הַמְּתִיקוֹת בְּתוֹךְ הַכַּן, וְטָעַן אֶת הַכֹּל וּפָנָה וְהָלַך אֶל הָאוּלָם שֶׁאַחְמָד אַלדַּנָף בּוֹ. וְהָיָה זֶה הַקָּאצִ’י חַסַן שֻׁמָאן. וְהַסִּבָּה לְכָךְ, מִשּׁוּם שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁקִּבֵּל עַלִי עַל עַצְמוֹ לְהָבִיא אֶת הַלְּבוּשׁ וְיָצָא לְבַקְּשׁוֹ, לֹא שָׁמְעוּ עַל אוֹדוֹתָיו דָּבָר, וְאָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף: “בַּחוּרִים, צְאוּ וְחַפְּשׂוּ אֶת אֲחִיכֶם עַלִי אַלְמִצְרִי”. יָצְאוּ לְחַפְּשׂוֹ בָּעִיר. וְיָצָא חַסַן שֻׁמָאן בְּתֹאַר קָאצִ’י. וּבָא לִקְרָאתוֹ מוֹכֵר הַמְּתִיקוֹת וְהִכִּירוֹ שֶׁאַחְמָד אַללַּקִיט הוּא, וְהִרְדִּימוֹ בְּבַנַג וּנְטָלוֹ וְעִמּוֹ יַחַד אֶת חֲלִיפַת הַבְּגָדִים וְהוֹלִיכוֹ אֶל הָאוּלָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָאַרְבָּעִים, הִנֵּה שׁוֹטְטוּ מְחַפְּשִׂים בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר. יָצָא עַלִי כִּתְּף אַלְגַ’מַל מִבֵּין חֲבֵרָיו וְרָאָה הִצְטוֹפְפוּת שֶׁל אֲנָשִׁים. פָּנָה אֶל הָאֲנָשִׁים הַמִּצְטוֹפְפִים וְרָאָה אֶת עַלִי אַלְמִצְרִי בֵּינֵיהֶם מָרְדָּם בְּבַנַג, וְעוֹרֵר אוֹתוֹ. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר רָאָה אֶת בְּנֵי־הָאָדָם נִקְבָּצִים עָלָיו. אָמַר לוֹ עַלִי כִּתְּף אַלְגַ’מַל: “הִתְעוֹרֵר”. אָמַר לוֹ: “הֵיכָן אֲנִי?” אָמְרוּ לוֹ עַלִי כִּתְּף אַלְגַ’מַל וַחֲבֵרָיו: “אָנוּ רְאִינוּךָ מָרְדָּם עַל־יְדֵי בַּנַג, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מִי הִרְדִּימְךָ”. אָמַר לָהֶם: “הִרְדִּימָנִי בְּבַנַג אֶחָד מוֹכֵר מְתִיקוֹת וְנָטַל מִמֶּנִּי אֶת הַחֲפָצִים. וְאוּלָם לְהֵיכָן הָלַךְ?” אָמְרוּ לוֹ: “לֹא רָאִינוּ אָדָם, וְאוּלָם בֹּא עִמָּנוּ אֶל הָאוּלָם”. נִכְנְסוּ וּמָצְאוּ אֶת אַחְמָד אַלדַּנָף. נָתַן לָהֶם שָׁלוֹם וְאָמַר: “עַלִי, כְּלוּם הֵבֵאתָ אֶת הַבֶּגֶד?” אָמַר לוֹ: “הֵבֵאתִי אוֹתוֹ וְזוּלָתוֹ וְהֵבֵאתִי אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי. בָּא לִקְרָאתִי מוֹכֵר־מְתִיקוֹת וְהִרְדִּימַנִי בְּבַנַג וּנְטָלָם מִמֶּנִּי”. סִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּאֵרַע לוֹ וְאָמַר: “אִלּוּ הָיִיתִי רוֹאֶה אֶת מוֹכֵר־הַמְּתִיקוֹת, הָיִיתִי מְשַׁלֵּם לוֹ כִגְמוּלוֹ”.

וְהִנֵּה חַסַן שֻׁמָאן יוֹצֵא מֵחֶדֶר אֶחָד. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם הֵבֵאתָ אֶת הַחֲפָצִים, עַלִי?” אָמַר לוֹ: “הֵבֵאתִי אוֹתָם וְהֵבֵאתִי אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי. בָּא לִקְרָאתִי מוֹכֵר־מְתִיקוֹת וְהִרְדִּים אוֹתִי בְּבַנַג וְנָטַל אֶת הַבֶּגֶד וְאֶת זוּלָתוֹ, וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ לְאָן הָלַךְ. וְאִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹמוֹ הָיִיתִי הוֹרְגוֹ. כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה לְאָן הָלַךְ אוֹתוֹ מוֹכֵר־הַמְּתִיקוֹת?” אָמַר לוֹ: “יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת מְקוֹמוֹ”. קָם וְנִכְנַס לְתוֹךְ חֶדֶר אֶחָד, וְרָאָה אֶת מוֹכֵר־הַמְּתִיקוֹת מָרְדָּם בְּבַנַג בְּתוֹכוֹ. עוֹרֵר אוֹתוֹ מִתַּרְדֵּמַת הַבַּנַג. פָּקַח אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי עַלִי אַלְמִצְרִי וְאַחְמָד אַלדַּנָף וְהָאַרְבָּעִים. נִתֵּר מִמְּקוֹמוֹ וְאָמַר: “הֵיכָן אֲנִי וּמִי הוּא שֶׁתְּפָשַׂנִי?” אָמַר לוֹ שֻׁמָאן: “אֲנִי הוּא שֶׁתְּפַשְׂתִּיךָ”. אָמַר לוֹ עַלִי אַלְמִצְרִי: “נוֹכֵל, כְּלוּם תַּעֲשֶׂה מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה?” בִּקֵּש לְשָׁחֲטוֹ. אָמַר לוֹ חַסַן שֻׁמָאן: "הָסֵר יָדְךָ. זֶה נַעֲשֶׂה מְחֻתָּנְךָ. אָמַר לוֹ: “מְחֻתָּנִי מֵהֵיכָן?” אָמַר לוֹ: “זֶהוּ אַחְמָד אַללָּקִיט, בֶּן אֲחוֹתה שֶׁל זַיְנָבּ הוּא”. אָמַר לוֹ עַלִי: “מִשּׁוּם מֶה עֲשִׂיתָ זֶה, אַללָּקִיט?” אָמַר לוֹ: “צִוְּתָה אוֹתִי עַל־כָּךְ אֵם־אִמִּי דְלִילָה הַמְתֻחְבֶּלֶת. וְאֵין זֶה אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁזֻּרַיְק מוֹכֵר הַדָּגִים נִפְגַּש עִם אֵם אִמִּי דְלִילָה הַמְתֻחְבֶּלֶת וְאָמַר לָהּ: ‘הֲרֵי עַלִי אַלְמִצְרִי זָרִיז וְחָרִיף, מִצְטַיֵּן בַּחֲרִיפוּתוֹ, וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהוּא הוֹרֵג אֶת הַיְּהוּדִי וּמֵבִיא אֶת חֲלִיפַת־הַבְּגָדִים’. קָרְאָה אוֹתִי אֵלֶיהָ וְאָמְרָה לִי: ‘אַחְמָד, כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה אֶת עַלִי אַלְמִצְרִי?’ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘מַכִּיר אֲנִי אוֹתוֹ, שֶׁכְּבָר הוֹלַכְתִּיו אֶל אוּלָמוֹ שֶׁל אַחְמָד אַלדַּנָף’. אָמְרָה לִי: לֵךְ וְהַצֵּב לוֹ אֶת הַפַּח שֶׁלְּךָ וּכְשֶׁהוּא מֵבִיא אֶת הַחֲפָצִים, זֹם לוֹ מְזִמָּה וְטֹל מִמֶנּוּ אֶת הַחֲפָצִים'. שׁוֹטַטְתִּי בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר עַד שֶׁרָאִיתִי מוֹכֵר מְתִיקוֹת. נָתַתִּי לוֹ עֲשָׂרָה דִינָרִים וְלָקַחְתִּי מִמֶּנּוּ חֲלִיפַת בְּגָדָיו וּמְתִיקוֹתָיו וְכֵלָיו, וְאֵרַע מַה שֶּׁאֵרַע”. אָמַר לוֹ עַלִי אַלְמִצְרִי לְאַחְמָד אַללָּקִיט: “לֵךְ אֶל אֵם־אִמְּךָ וְאֶל זֻרַיְק מוֹכֵר־הַדָּגִים, וְהוֹדַע אוֹתָם שֶׁאֲנִי הֵבֵאתִי אֶת הַחֲפָצִים וְאֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, וֶאֱמֹר לָהֶם שֶׁלְּמָחָר אֲנִי עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם בְּמוֹשַׁב מוֹעַצְתּוֹ שֶׁל הַכַּלִּיף, וּטְלוּ מִמֶּנּוּ מָהְרָהּ שֶׁל זַיְנָבּ”. שָׁמַח בְּכָךְ אַחְמָד אַללָּקִיט וְאָמַר: “לֹא תֹהוּ הָיָה הַגִּדּוּל שֶׁגִּדְּלוּךָ, עַלִי”. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר נָטַל עַלִי אַלְמִצְרִי אֶת הַחֲלִיפָה וְאֶת הַטַּס וְאֶת הַקָּנֶה וְשַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב וְאֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל עַדְ’רָה הַיְּהוּדִי עַל חֻדּוֹ שֶׁל רֹמַח וְעָלָה אֶל מוֹשַׁב מוֹעַצְתּוֹ שֶׁל הַכַּלִּיף עִם דּוֹדוֹ אַחְמָד אַלדַּנַף וּנְעָרָיו, וְנָשְקוּ אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַכַּלִּיף.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁבַע מֵאוֹת וְתִשְׁעָה־עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעָלָה עַלִי אַלְמִצְרִי אֶל מוֹשַׁב מוֹעַצְתּוֹ שֶׁל הַכַּלִּיף עִם דּוֹדוֹ אַחְמָד אַלדַּנָף וּנְעָרָיו, נָשְׁקוּ כֻּלָּם אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַכַלִּיף. פָּנָה הַכַּלִּיף וְרָאָה בָחוּר, שֶׁאֵין בַּגְּבָרִים אַמִּיץ־לֵב יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. שָׁאַל אֶת הָאֲנָשִׁים עָלָיו. אָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, זֶהוּ עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי רֹאש בַּחוּרֵי מִצְרַיִם, וְהוּא הָרִאשׁוֹן בִּנְעָרַי”. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַכַּלִּיף, אָהַב אוֹתוֹ, בִהְיוֹת שֶׁרָאָה אֶת אֹמֶץ־לִבּוֹ מַזְהִיר מִבֵּין עֵינָיו, וּמֵעִיד לוֹ עָלָיו. קָם עַלִי וְהִשְׁלִיךְ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי לִפְנֵי הַכַּלִּיף, וְאָמַר לוֹ: “כֹּה יֹאבְדוּ כָּל אוֹיְבֶיךָ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ הַכַּלִּיף: “גֻּלְגָּלְתּוֹ שֶׁל מִי הִיא זוֹ?” אָמַר לוֹ: “גֻלְגָּלְתוֹ שֶׁל עַדְ’רָה הַיְּהוּדִי” אָמַר לוֹ הַכַּלִּיף: “וּמִי הֲרָגוֹ?” סִפֵּר לוֹ עַלִי אַלְמִצְרִי מַה שֶׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. אָמַר לוֹ הַכַּלִּיף: “לֹא הָיִיתִי מַעֲלֶה עַל דַּעְתִּי, שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדְךָ לְהָרְגוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מְכַשֵּׁף”. אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, נָתַן לִי אֱלֹהַי כֹּחַ לְהָרְגוֹ”. שָׁלַח הַכַּלִּיף אֶת שַׂר־הַפֶּלֶךְ אֶל הָאַרְמוֹן וְרָאָה אֶת הַיְּהוּדִי בְלִי רֹאשׁ. נְטָלוּהוּ בְתוֹךְ תֵּבָה וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי הַכַּלִּיף, וְצִוָּה לְשָׂרְפוֹ. וְהִנֵּה קַמַר בַּת הַיְּהוּדִי בָּאָה. נָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְהִגִּידָה לוֹ שֶׁהִיא בַת עַדְ’רָה הַיְּהוּדִי וְשֶׁהִתְאַסְלְמָה. וְחִדְּשָׁה אֶת הִתְאַסְלְמוּתָהּ שֵׁנִית לִפְנֵי הַכַּלִּיף וְאָמְרָה לוֹ: “אַתָּה תִהְיֶה לִי לְמֵלִיץ לִפְנֵי בֶּן־הַחַיִל עַלִי אַלזַּיְבָּק אַלְמִצְרִי שֶׁיִּשָׂאֵנִי לוֹ לְאִשָּׁה”. וּמִנְּתָה אֶת הַכַּלִּיף לְאֶפִּיטְרוֹפוֹס בְּעִנְיַן נִשׂוּאֶיהָ לְעַלִי. נָתַן הַכַּלִּיף לְעַלִי אַלְמִצְרִי בְּמַתָּנָה אֶת אַרְמוֹן הַיְּהוּדִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ, וְאָמַר לוֹ: “שְׁאַל מִמֶּנִּי טוֹבָה”. אָמַר לוֹ: “שְׁאֵלָתִי מִמְּךָ הִיא, יְהִי חַסְדְּךָ שֶׁאֶעֱמֹד עַל שְׁטִיחֲךָ וְאֹכַל מִשֻּׁלְחָנְךָ”. אָמַר לוֹ הַכַּלִּיף: “עַלִי, כְּלוּם יֵשׁ לְךָ בַּחוּרִים?” אָמַר לוֹ “אַרְבָּעִים בָּחוּר, וְאוּלָם בְּמִצְרַיִם הֵם”. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “שְׁלַח אֲלֶיהֵם שֶׁיָּבוֹאוּ מִמִּצְרַיִם”. אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ הַכַּלִּיף: “כְּלוּם יֵשׁ לְךָ אוּלָם?” אָמַר לוֹ: “לָאו”. אָמַר חַסַן שֻׁמָאן: “כְּבָר נָתַתִּי לוֹ בְמַתָּנָה אֶת אוּלָמִי עִם כָּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ הַכַּלִּיף: “אוּלָמְךָ לְךָ הוּא חַסַן” וְצִוָּה לְסוֹכֵן אוֹצָרוֹ לָתֵת עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר לִבְנוֹת לוֹ אוּלָם עִם אַרְבַּע אִצְטַבּוֹת וְאַרְבָּעִים חֶדֶר לִנְעָרָיו. וְאָמַר הַכַּלִּיף: “עַלִי, כְּלוּם נִשְׁאֲרָה עוֹד בַּקָּשָׁה שֶׁנְּצַוֶּה לְמַלֵּא אוֹתָהּ לְךָ?” אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, שֶׁתִּהְיֶה לִי לְמֵלִיץ לִפְנֵי דְלִילָה הַמְתֻחְבֶּלֶת שֶׁתַּשִּׂיא לִי אֶת בִּתָּהּ זַיְנָבּ, וְתִטֹּל אֶת לְבוּשָׁהּ שֶׁל בַּת הַיְּהוּדִי וְחֲפָצֶיהָ בְּמָהֳרָהּ”. קִבְּלָה דְלִילָה אֶת הַמְלָצַת הַכַּלִּיף, וְנָטְלָה אֶת הַטַּס וְאֶת חֲלִיפַת־הַבְּגָדִים וְאֶת הַקָּנֶה וְשַׁלְשֶׁלֶת הַזָּהָב, וְכָתְבוּ אֶת שְׁטַר־נִשּׂוּאֵי זַיְנָבּ לְעַלִי. וְכַתְבוּ גַם כִּתְבֵי שְׁטַר נִשּׂוּאֵי בַת הַסְּמַרְטוּטָר וְהַשִּׁפְחָה וְקַמַר בַּת הַיְּהוּדִי לְעַלִי. קָצַב לוֹ הַכַּלִּיף מַשְׂכֹּרֶת, וְקָבַע לוֹ מָקוֹם עַל שֻלְחָנוֹ לַאֲרוּחַת־הַצָּהֳרַיִם וּלַאֲרוּחַת־הָעֶרֶב, וְהִקְצָה לוֹ הַכְנָסוֹת וְהוֹצָאוֹת לְמִסְפּוֹא וּמַתּוֹת. הִתְחִיל עַלִי אַלְמִלְצִרי בַּהֲכָנוֹת לַחֲתוּנָה עַד שֶׁמָּלְּאוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם.

אַחַר־כָּךְ שָׁלַח אֶל נְעָרָיו בְּמִצְרַיִם מִכְתָּב, מְסַפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁהִגִּיעַ לוֹ מִן הַכָּבוֹד אֵצֶל הַכַּלִּיף. וְאָמַר לָהֶם בַּמִּכְתָּב: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאַתֶּם בָּאִים, שֶׁתִּקְחוּ חֵלֶק בְּשִׂמְחַת הַחֲתוּנָה, שֶׁכֵּן נָשָׂאתִי לִי לְנָשִׁים אַרְבַּע נְעָרוֹת”. אַחֲרֵי זְמָן מְעָט בָּאוּ אַרְבָּעִים נְעָרָיו וְהִשְׁתַּתְּפוּ בְשִׂמְחַת־הַחֲתוּנָה. קָבַע מוֹשָׁבָם בָּאוּלָם וְכִבְּדָם תַּכְלִית הַכָּבוֹד. אַחַר־כָּךְ הִצִּיגָם לִפְנֵי הַכַּלִּיף, וְנָתַן לָהֶם בִּגְדֵי פְּאֵר. גִלּוּ מְקַשְּׁטוֹת הַכַּלָּה וּמְסָרְקוֹתֶיהָ אֶת צְעִיף הַכַּלָּה מֵעַל פְּנֵי זַיְנָבּ בִּפְנֵי עַלִי כְּשֶׁהִיא בִלְבוּשָׁהּ שֶׁל קַמַר וּבָא אֵלֶיהָ וּמְצָאָהּ פְנִינָה שֶׁלֹּא נֻקְּבָה וּכִסְיָח אֲשֶׁר לֹא רָכְבוּ עָלָיו. אַחַר־כָּךְ בָּא אֶל שָׁלֹש הַנְּעָרוֹת הָאֲחֵרוֹת וּמְצָאָן שְׁלֵמוֹת לְיֹפִי וּלְחֵן.

אַחֲרֵי זְמַן קָרָה שֶׁעַלִי בִלָּה עֵר אֵצֶל הַכַּלִּיף לַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת. אָמַר לוֹ הַכַּלִּיף: “רְצוֹנִי, עַלִי, שֶׁתְּסַפֵּר לִי כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית”. סִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם דְּלִילָה הַמְתֻחְבֶּלֶת וְזַיְנָבּ הָעֲרֻמָּה וְזֻרַיְק מוֹכֵר־הַדָּגִים. צִוָּה הַכַּלִּיף לִכְתֹּב אֶת זֶה וּלְשִׂימוֹ בְתוֹךְ בֵּית אוֹצַר הַמֶּלֶךְ. כָּתְבוּ כָל מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ וְשָׂמוּ אוֹתוֹ בִכְלַל הַסִּפּוּרִים לְאֻמָּתוֹ שֶׁל הַטּוֹב בִּבְנֵי־אָדָם. בִּלּוּ בַתַעֲנוּגוֹת שֶׁבַּחַיִּים וְהֲנָאוֹתֵיהֶם עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הוֹרֵס כָּל תַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת. וֵאלֹהִים יִתְפָּאֵר וְיִתְרוֹמַם הוּא הַיּוֹדֵעַ. וּמִמַּה שֶּׁמְּסַפְּרִים הוּא


  1. דרך בחלקה המזרחי של קאהירה.  ↩

  2. חלב היא ארם צובא  ↩

  3. קריאה זו ממין ברכה בה להצלחה.  ↩

  4. צורה היא שבה משיבים פני אדם המבקש נדבה. צורה אחרת היא: “אלהים יתן לך”.  ↩

  5. מעיל כבד שאפשר לעטף בו גם את הראש.  ↩

  6. מקום במזרחה צפונה של קאהרה.  ↩

  7. מיני לחשים הם.  ↩

  8. כך במקור. צ“ בגדיו. הערת פב”י.  ↩

  9. במזרח מאמינים שרוחות מבקשים להם מקום בבורות.  ↩

  10. נתחי בשר כתושים וצלויים על שפוד.  ↩

  11. כך במקור. צ"ל פִּכְחוּתוֹ  ↩

  12. מלחשי הנחשים יושבים לארץ ומחללים בחליל, שלפי קצב המנגינה מנענעים הנחשים שנעקרו שני־הארס שלהם את ראשם.  ↩

  13. חור זה משמש לכלבים וחתולים להכנס ולצאת.  ↩

  14. שבזה שקראו, אבו עבד־אללה, כנוייו של זריק, הבין שהוא בבית החתונה.  ↩

  15. החג הזה כוונתו לחג שבסוף צום חדש רמד'אן.  ↩

  16. השטן בצורת חמור מזכיר באליל סת אצל המצרים הקדמונים. גם אצל הערבים הוא מופיע כחיה של רוחות, וראה לעיל. על דבר יחסי מין בין נשים וחמורים מספרים עוד כיום בקאהרה של מצרים.  ↩

  17. יכולה היתה לדרוש ממנו שימכרה, משום שהוא לא מוסלמי בקש ללפתותה, וזה אסור.  ↩

המלצות קוראים
תגיות