רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר אַלְמַלִךּ אַלטָּ'אהְר רֻכְּן אַלדִּין בַּיְבָּרְס אַלְבֻּנְדֻקְדָארִי וְשִׁשָׁה עָשָׂר מְפַקְּדֵי־הַמִּשְׁמָר
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: קרית-ספר; 1969

1

סִפְּרוּ – וֶאֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹתָיו – שֶׁהָיָה בְאֵזוֹר מְדִינַת מִצְרַיִם מֶלֶךְ מִן הַתֻּרְכִּים, מִן הַמְּלָכִים אֲמִיצֵי הַלֵּב וְהַשֻׂלְטָנִים הַמְּצֻיָּנִים. וּכְבָר כָּבַש לְדַת הָאִסְלָאם אֲרָצוֹת וּמִבְצְרֵי הַחוֹפִים וְאֶת טִירוֹת הַנּוֹצְרִים, וְהָיָה שְׁמוֹ אַלְמַלִךְּ אַלטָּ’אהְר רֻכְּן אַלדִּין בַּיְבָּרְס אַלְבֻּנְדֻקְדָארִי2 וְהָיָה רֹאשׁ הַמִּשְׁמָר בִּמְדִינָתוֹ אִישׁ הַנּוֹהֵג בְּצֶדֶק עִם בְּנֵי־אָדָם כֻּלָּם. וְהָיָה הַמֶּלֶךְ אַלטָּ’אהר לָהוּט לִשְׁמֹעַ סִפּוּרֵי הֲמוֹן־הָעָם, וְלָדַעַת אֶת אֲשֶׁר יַאֲמִינוּ בוֹ בְנֵי־הָאָדָם, וּמִשְׁתּוֹקֵק לִרְאוֹת זֹאת בְּעֵינָיו וְלִשְׁמֹעַ דִּבְרֵיהֶם בִּמְעֵין זֶה. אֵרַע שֶׁשָּׁמַע בְּלַיְלָה אֶחָד מִן הַלֵּילוֹת מִן הַמְסַפֵּר לוֹ סִפּוּרָיו בַּלֵּילוֹת, שֶׁבֵּין הַנָּשִׁים יֵשׁ חֲזָקוֹת מִן הַגְּבָרִים לְאֹמֶץ־הַלֵּב וְתַקִּיפוֹת מֵהֶם לְהַחְלָטָה, וְשֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הַנִּלְחָמוֹת בַּחֶרֶב וּמֵהֶן שֶׁיְּכוֹלוֹת לְהַעֲרִים גַם עַל שָׂרֵי־הַמָּחוֹז הַזְּרִיזִים וְהַחֲרִיפִים וּלְנַצְּחָם וּלְהָמִיט עֲלֵיהֶם כָּל רָעָה. אָמַר אַלְמַלִךְּ אַלטָּ’אהִר: “חָפֵץ הָיִיתִי לִשְׁמֹעַ בִּדְבַר זֶה מֵעָרְמוֹתֵיהֶן מִפִּי מִי שֶׁנַּעֲשׂוּ עִמּוֹ, שֶׁאֶשְׁמַע מִפִּיו הוּא וִיסַפֵּר אוֹתָן לִי”. אָמַר אֶחָד הַמְסַפְּרִים: “הַמֶּלֶךְ צַוֵּה לְהָבִיא לְפָנֶיךָ אֶת נְצִיב־הָעִיר”. בִּקֵּשׁ לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת שַׂר הַמָּחוֹז בָּעֵת הַהִיא. וְהָיָה שַׂר־הַמָּחוֹז אָז עַלַם אַלדִּין סַנְגָ’ר. כְּשֶׁעָמַד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בֵּאֵר לוֹ מַה שֶּׁבִּרְצוֹנוֹ. אָמַר לוֹ שַׂר־הַמָּחוֹז. שֶׁהָיָה בָקִי בַּדְבָרִים: “הֲרֵינִי מַבְטִיחַ לְהִשְׁתַּדֵּל לְמַלֵּא דָבָר זֶה שֶׁאֲדֹונֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן מְבַקֵּשׁ”. קָם שַׂר־הַמָּחוֹז וְחָזַר לַחֲצֵרוֹ וְהֵבִיא לְפָנָיו אֶת הַמְּפַקְּדִים וְאֶת הַסְּגָנִים וְאָמַר לָהֶם: “דְּעוּ שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַשִּׂיא אֶת בְּנִי וְלַעֲשׂוֹת לוֹ מִשְׁתֶּה, וּמִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי שֶׁתִּתְאַסְּפוּ כֻּלְכֶם בְּמָקוֹם אֶחָד וְאֶפָּגֵש עִמָּכֶם אֲנִי וְרֵעַי וּתְסַפְּרוּ אַתֶּם מַה שֶׁשְּׁמַעְתֶּם מִן הַדְּבָרִים הַבִּלְתִּי שְׁכִיחִים וּמַה שֶּׁאֵרַע לָכֶם מִנִּסְיוֹנְכֶם אַתֶּם”. אָמְרוּ לוֹ הַמְּפַקְּדִים וְהַשְּׁלִיחִים וְהַמְּרַגְּלִים: “מוּטָב, בְּשֵׁם אֱלֹהִים נִשְׁבַּעְנוּ שֶׁאָנוּ מַרְאִים לְךָ כָּל זֹאת לְעֵינֶיךָ וְתִשְׁמַע בְּאָזְנֶיךָ”. קָם שַׂר־הַמָּחוֹז וְעָלָה אֶל הַמֶלֶךְ אַלטָּ’אהִר, וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁבְּיוֹם פְּלוֹנִי תֵהֵא הַפְּגִישָׁה אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “מוּטָב”, וְנָתַן לוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן לְהוֹצָאוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַמּוֹעֵד, פִּנָּה לִסְגָנָיו בַּיִת שֶׁחַלּוֹנוֹת עֲרוּכִים בּוֹ בְמַעֲרֶכֶת, נִשְׁקָפִים לְגַן הַפְּרָחִים. בָּא אֵלָיו אַלְמַלִךְּ אַלטָּ’אהִר וְיָשַׁב אִתּוֹ בְּתוֹךְ קִמָּרוֹן. עָרְכוּ לִפְנֵיהֶם שֻׁלְחָנוֹת לֶאֱכֹל, וְאָכְלוּ. וְכַאֲשֶׁר הִקִּיף הַכּוֹס בֵּינֵיהֶם וְרָחֲבָה דַעְתָּם מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה, שׂוֹחֲחוּ בְמַה שֶּׁהָיְתָה אִתָּם מִן הַשִּׂיחָה וְגִלּוּ מִסְתְּרֵיהֶם מִסּוֹדָם. וְהָיָה הָרִאשׁוֹן מִן הַמְּפַקְּדִים שֶׁסִּפֵּר מַה שֶׁהָיָה אִתּוֹ וְגִלָּה צְפוּנָיו, מֻעִין אַלדִּין, וְהָיָה אָדָם שֶׁלִּבּוֹ הָיָה עָסוּק בְּאַהֲבַת הַנָּשִׁים.


 

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הָרִאשׁוֹן.

וְאָמַר: "הוֹי חֶבְרַת אַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה; אֲנִי אֲסַפֵּר מַה שֶּׁאֵרַע לִי מִן הַפֶּלֶא. דְּעוּ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְשֵׁרוּת אוֹתוֹ אֶמִיר, הָיָה שִׁמְעִי רַב. וְהָיָה מְפַחֵד מִפָּנַי כָּל עַוָּל מִכָּל בְּנֵי־הָאָדָם. וּכְשֶׁהָיִיתִי רוֹכֵב בָּעִיר, הָיָה כָּל אֶחָד רוֹמֵז עָלַי בְּאֶצְבְּעוֹתָיו וְעֵינָיו. אֵרַע לִי שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּאוֹתוֹ יוֹם בְּבֵית הַמִּשְׁמָר, וְהָיִיתִי נִשְׁעָן בְּגַבִּי אֶל הַקִּיר כְּשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בִּי עַצְמִי, וְהִנֵּה דָבָר נָפַל בְּתוֹךְ חֵיקֵי, וּבוֹ צְרוֹר חָתוּם וְהוּא קָשׁוּר. נְטַלְתִּיו בְּיָדִי, וְהִנֵּה מֵאָה אֲדַרְכְּמוֹן בְּתוֹכוֹ, וְלֹא מָצָאתִי אֶת זֶה שֶׁהִשְׁלִיכוֹ. אָמַרְתִּי: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים מֶלֶךְ כָּל הַמַּמְלָכוֹת”. אַחַר־כָּךְ בְּיוֹם אַחֵר, יָרַד עָלַי מַשֶּׁהוּ וְהִבְעִיתָנִי. וְהִנֵּה צְרוֹר הוּא כָרִאשׁוֹן. לְקַחְתִּיו וְהִסְתַּרְתִּי עִנְיָנוֹ, וְעָשִׂיתִי עַצְמִי כְיָשֵׁן, בְשָׁעָה שֶׁלֹא הָיְתָה בִי שֵׁנָה. וּבְאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁאֲנִי עוֹשֶׁה עַצְמִי כְּיָשֵׁן, וְהִנֵּה יַד בְּחֵיקִי וּבְתוֹכָהּ צְרוֹר מִן הַצְּרוֹרוֹת הַנָּאִים בְּיוֹתֵר. תָּפַסְתִּי בַּיָּד, וְהִנֵּה לְפָנַי אִשָּׁה יָפָה. אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, מִי אַתְּ?” אָמְרָה לִי: “קוּם מִכָּאן, שֶׁאַגִּיד לְךָ מִי אֲנִי”. קַמְתִּי עִמָּהּ וְהָלַכְתִּי בְלִי שְׁהִיּוֹת עַד שֶׁעָמַדְנוּ לְיַד שַׁעֲרָהּ שֶׁל חֲצֵר גְּבוֹהָה. בְּאוֹתָה שָׁעָה אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, מִי אַתְּ, שֶׁעָשִׂית עִמִּי מִן הַטּוֹבָה? וּמָה הַסִּבָּה לְכָךְ?” אָמְרָה לִי: “חֵי־אֱלֹהִים, הַמְּפַקֵּד מֻעִין, שֶׁאֲנִי אִשָּׁה שֶׁכְּבָר נִתּוֹסְפוּ בִי הַכִּסּוּפִים וְהַתְּשׁוּקָה בְּאַהֲבָתִי אֶת בַּת הַקָּאצִ’י אָמִין אַלְחֻכְּם. וְהָיָה בֵינִי וּבֵינָהּ מַה שֶּׁהָיָה, וְנָפְלָה אַהֲבָתָהּ בְּלִבִּי, וּכְבָר הִסְכַּמְתִּי אִתָּהּ לְהִפָּגֵשׁ לְפִי הָאֶפְשָׁרוּת וְהַהִזְדַּמְנוּת. אַחֲרֵי־זֶה נְטָלָהּ אָבִיהָ אַמִין אַלְחֻכְּם וְהָלַךְ לוֹ. אַךְ לִבִּי דָבַק בָּהּ, וַאֲנִי הַחֵשֶׁק וְהַגַּעֲגוּעִים הוֹלְכִים וּמִתּוֹסְפִים בִּי בִּגְלָלָהּ”.

אָמַרְתִּי לָהּ תָּמֵהַ עַל דְּבָרֶיהָ: “וּמַה אַתְּ חֲפֵצָה שֶׁאֶעֱשֶׂה?” אָמְרָה לִי: “מְפַקֵּד, מֻעִין, דַּע, שֶׁחֲפֵצָה אֲנִי שֶׁתַּעֲזֹר לִי”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וַאֲנִי הֵיכָן אֲנִי, וְהֵיכָן בַּת הַקָּאצִ’י אַלְחֻכְּם?” אָמְרָה לִי: “יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁאֵין לְךָ כֹּחַ עַל בִּתּוֹ שֶׁל הַקָּאצִ’י. וְאוּלָם רְצוֹנִי לִמְצֹא תַחְבּוּלָה לְהַשִּׂיג תִּקְוָתִי, וּבָזֶה מַטָּרָתִי וּשְׁאִיפָתִי. וְלֹא תִמָּלֵא מַטְרָתִי אֶלָּא בְעֶזְרָתֶךָ”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה: “חֲפֵצָה אֲנִי לָשִׂים פָּנַי בְאִמּוּץ־הַלֵּב, אַחֲרֵי שֶׁאֶשְׁאַל לִי בִּשְׂכַר תַּכְשִׁיטִים יִקְרֵי הַמְּחִיר, וְלָלֶכֶת וְלָשֶׁבֶת בַּסִּמְטָה שֶׁבּוֹ בֵּיתוֹ שֶׁל אַמִין אַלְחֻכְּם, וּכְשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁהַמִּשְׁמָר מְשׁוֹטֵט בָּהּ וְהָאֲנָשִׁים יְשֵׁנִים, תַּעֲבֹר אַתָּה וְאֵלֶּה שֶׁעִמְּךָ מִן הָאֲנָשִׁים, וְתִרְאוּ אוֹתִי כְּשֶׁעָלַי הַתַּכְשִׁיטִים וְהַבְּגָדִים הַמְּפֹאָרִים וְתָרִיחוּ אֶת רֵיחוֹת הַבְּשָׂמִים שֶׁעָלַי. בְּאוֹתָה שָׁעָה שְׁאַל אוֹתִי לְמַצָּבִי. וַאֲנִי אֹמַר לְךָ שֶׁמִּן הַטִּירָה3 אֲנִי וּמִבְּנוֹת הַנְּצִיבִים וְשֶׁיָּרַדְתִּי לְשֵׁם עִנְיָן וְהֶעֱרִיב עָלַי הַלַּיְלָה שֶׁלֹּא בִרְצוֹנִי וְנִנְעַל בְּפָנַי שַׁעַר זֻוַיְלָה4, וְכָל הַשְּׁעָרִים וְאֵינִי יוֹדַעַת לְאָן לִפְנוֹת הַלַּיְלָה. רָאִיתִי סִמְטָה זוֹ וְסִדְרָהּ הַנָּאֶה וְנִקְיוֹנָהּ, וּבִקַּשְׁתִּי לִי מִפְלָט בָּהּ עַד לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר. וּכְשֶׁאֹמַר לְךָ דְבָרִים אֵלֶּה בְּבִטְחָה וְשֶׁקֶט, לֹא יִמְצָא בִי מְפַקֵּד הַמִּשְׁמָר כָּל רָעָה וְיֹאמַר: ‘אֵין סָפֵק שֶׁעָלֵינוּ לֲהַנִיחָהּ אֵצֶל מִי שֶׁהוּא שֶׁיִּשְׁמֹר אוֹתָהּ עַד לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר’, תֹּאמַר: ‘הָרָאוּי בְּיוֹתֵר לָזֶה שֶׁתָּלוּן אֶצְלוֹ הוּא אָמִין אַלְחֻכְּם עַד סוֹף הַלַּיְלָה בֵּין נָשָׁיו וִילָדָיו’. וּמִיָּד דְּפֹק אַתָּה עַל שַׁעֲרוֹ שֶׁל אַמִין אַלְחֻכְּם, וְאֶשָׁאֵר אֲנִי בְבֵיתוֹ בְלִי כָל גִּנּוּי, וּכְבָר הִשַּׂגְתִּי מַטְּרָתִי וְשָׁלוֹם”. אָמַר לָהּ הַמְּפַקֵּד מֻעִין: “חֵי־אֱלֹהִים, דָּבָר קַל הוּא”. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאָפֵל קַמְנוּ לְשׁוֹטֵט, וְעִמָּנוּ הָאֲנָשִׁים בַּחֲרָבוֹת לְטוּשׁוֹת. שׁוֹטַטְנוּ וְסוֹבַבְנוּ בָּעִיר וְעָבַרְנוּ בְּסִמְטָה זוֹ שֶׁבּוֹ הַאִשָּׁה וְהָיְתָה הַשָּׁעָה חֲצוֹת הַלַּיְלָה. הֵרַחְנוּ רֵיחוֹת חֲרִיפִים וְשָׁמַעְנוּ קוֹל רִשְׁרוּשׁ שֶׁל אֶצְעָדוֹת בְּאָזְנֵינוּ. אָמַרְתִּי לַחֲבֵרַי מִיָּד: “דּוֹמַנִי כְּאֵלּוּ אֲנִי רוֹאֶה דְמוּת”. אָמַר מְפַקֵּד הַמִּשְׁמָר: “רְאוּ מִי הוּא מִן הָאֲנָשִׁים”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִזְדָּרַזְתִּי וְנִכְנַסְתִּי וְיָצָאתִי וְאָמַרְתִּי: “רָאִיתִי אִשָּׁה יָפָה, וְאָמְרָה לִי שֶׁמִּן הַטִּירָה הִיא, וְשֶׁהֶעֱרִיב עָלֶיהָ הַעֶרֶב, וְרָאֲתָה סִמְטָה זוֹ וְנִקְּיוֹנָהּ וְאֶת הַמַּצָּב שֶׁהִיא בוֹ, וְהֵבִינָה שֶׁהִיא שַׁיֶּכֶת לְאָדָם נִכְבָּד, וְשֶׁאֵין סָפֵק שֶׁשּׁוֹמֵר בְּתוֹכָהּ הַשׁוֹמֵר עָלֶיהָ, וּבִקְשָׁה לָהּ בָּהּ מִקְלָט”. אָמַר לִי מְפַקֵּד הַמִּשְׁמָר: “קָחֶנָהּ וְהוֹלֵךְ אוֹתָהּ אֶל בֵּיתְךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “חָלִילָה לִי מֵאֱלֹהִים, בְּבֵיתִי אֵין מָקוֹם לִשְׁמֹר בּוֹ פִקָּדוֹן, וְעַל אִשָּׁה זוֹ תַכְשִׁיטִים וַאֲרִיגִים. חֵי־אֱלֹהִים שֶׁאֵין אָנוּ מַפְקִידִים אִשָּׁה זוֹ אֶלָּא אֵצֶל אַמִין אַלְחֻכְּם שֶׁהִיא בְסִמְטָתוֹ מֵאָז הֶחֱשִׁיךְ הַלַּיְלָה. הַפְקֵד אוֹתָהּ אֶצְלוֹ עַד לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר”. אָמַר לִי מְפַקֵּד הַמִּשְׁמָר: “עֲשֵׂה מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ וְרוֹצֶה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה דָפַקְתִּי בְּשַעֲרוֹ שֶׁל אַמִין אַלְחֻכְּם, וְיָצָא עֶבֶד מֵעֲבָדָיו, אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, קַח אִשָּׁה זוֹ, וְהַנַּח אוֹתָהּ אֶצְלְכֶם עַד לְמָחָר בַּבֹּקֶר, שֶׁכֵּן מָצָא אוֹתָהּ סְגָנוֹ שֶׁל הָאֶמִיר עַלַם אַלדִּין, וְעָלֶיהָ תַכְשִׁיטִים וּלְבוּשִׁים, כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לְיַד שַׁעַר בֵּיתְכֶם. וְחוֹשְׁשִׁים אָנוּ שֶׁלֹּא תָחוּל אַחֲרָיוּת לָהּ עֲלֵיהֶם”. וְאָמַרְתִּי עוֹד: “מִן הַנָּכוֹן בְּיוֹתֵר הוּא שֶׁתְּהֵא לִינָתָהּ אֶצְלְכֶם”. פָּתַח הָעֶבֶד אֶת הַדֶּלֶת וּלְקָחָהּ אֶצְלוֹ.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר הָיָה הַקָּאצִ’י אַמִין אַלְחֻכְּם הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּא לִפְנֵי הָאֶמִיר, כְּשֶׁהוּא נִשְׁעָן עַל שְנֵי עֲבָדִים מֵעֲבָדָיו, וְהוּא צוֹעֵק וּמְבַקֵּשׁ עֶזְרָה וְאוֹמֵר: “הוֹי אֶמִיר, הַבּוֹגֵד וְהָרַמַּאי, הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי אִשָּה, וְהִכְנַסְתִּי אוֹתָהּ לְבֵיתִי וּלְתוֹךְ חֲדָרַי, וְנָטְלָה מִמֶּנִּי מָמוֹנָם שֶׁל יְתוֹמִים קְטַנִּים, שֶׁהָיָה צָרוּר בְּתוֹךְ שִׁשָּׁה כִיסִים גְּדוֹלִים. וְלֹא נִשְׁאֲרוּ לִי עִמְּךָ עוֹד דְּבָרִים אֶלָּא לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן”. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׂר־הַפֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה נִבְהַל וְקָם וְיָשַׁב, וְלָקַח אֶת הַקָּאצִ’י וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ, וְהִתְחִיל מַרְגִּיעַ אוֹתוֹ וּבִקְּשָׁהוּ לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ, עַד שֶׁגָּמַר אֶת דְּבָרָיו. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֶל הַמְּפַקְּדִים וְשָׁאַל אוֹתָם בִּדְבַר זֶה, וְהֵטִילוּ אֶת הָעִנְיָן עָלַי, וְאָמְרוּ: “אֵין אָנוּ יוֹדְעִים עִנְיָן זֶה אֶלָּא מִפִּיו שֶׁל הַמְּפַקֵּד מֻעִין”. בְּאוֹתָה שָׁעָה פָנָה הַקָּאצִ’י אֵלַי וְאָמַר לִי: “קְנוּנְיָה הָיְתָה זֹאת שֶׁהִשְׁתַּתַּפְתֶּם בָּהּ אַתָּה וְהִיא, שֶׁאָמְרָה שֶׁמִּן הַטִּירָה הִיא". עָמַדְתִּי וְרֹאשִׁי מֻרְכָּן לָאָרֶץ, וּכְבָר שָׁכַחְתִּי אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁבְּמִנְהָג וְאֶת הַמִּצְווֹת הַמֻּטָּלוֹת חוֹבָה5, וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “כֵּיצַד זֶה הוּלַכְתִּי שׁוֹלָל עַל יְדֵי אִשָּׁה פוֹשַׁעַת זוֹ?” אָמַר לִי שַׂר־הַפֶּלֶךְ: “מַה לְּךָ שֶׁאֵין אַתָּה מֵשִׁיב תְּשׁוּבָה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, בְנֵי־אָדָם מִנְהָג בְּיָדָם, וְהוּא שֶׁזֶּה שֶׁחַיָּבִים לוֹ מַמְתִּין עַד שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְאִם לֹא יִתָּפֵס הַחַיָּב, הֲרֵי אֲנִי אַחֲרַאי לְזֶה שֶׁלָּקַח”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דְּבָרַי, מָצְאוּ אוֹתָם כֻּלָּם נְכוֹחִים, וּפָנָה שַׂר־הַפֶּלֶךְ אֶל אַמִין אַלְחֻכְּם וְנִשְׁבַּע לוֹ, שֶׁיִּשְׁקֹד לְהַשִּׂיג חֲזָרָה אֶת הַהוֹן וְאֶת הַמָּמוֹן, וְאָמַר לוֹ: “וְאִם לָאו הֲרֵינִי מוֹסֵר אָדָם זֶה לְיָדְךָ”. רָכַבְתִּי תֵכֶף וּמִיָּד וְהִתְחַלְתִּי מְשׁוֹטֵט בְּכָל הָעוֹלָם מִבְּלִי מַטָּרָה לְנֶגְדִּי, אַחֲרֵי שֶׁנִּתַּתִּי בְיַד אִשָּׁה שֶׁאֵין רֶגֶשׁ שֶׁל כָּבוֹד בָּהּ וְלֹא בוּשָׁה. שׁוֹטַטְתִּי כָּל אוֹתוֹ יוֹמִי וְלֵילִי, וְלֹא הִשַּׂגְתִּי כָּל יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתֶיהָ. וְכָךְ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי. וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוֹכַחְתִּי אֶת עַצְמִי וְאָמַרְתִּי: “מְשֻׁגָּע אַתָּה אוֹ שׁוֹטֶה”, שֶׁכֵּן הָיִיתִי מְסוֹבֵב לְחַפֵּשׂ אִשָׁה הַמַּכִּירָה אוֹתִי בְּעוֹד אֲנִי אֵינִי מַכִּירָהּ, וְהָיְתָה רְעוּלָה בְצָעִיף עַד שֶׁלֹא הָיִיתִי יָכֹל לְהַכִּירָהּ. וְאוּלָם שׁוֹטַטְתִּי גַם בַּיּוֹם הַשְּלִישִׁי עַד לְבֵין הָעַרְבַּיִם. וּכְבָר הָלְכוּ וְרַבּוּ דַאֲגָתִי וְצַעֲרִי, שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁלֹא נִשְׁאַר לִי מֵחַיַּי אֶלָּא עַד לְמָחֳרַת בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁיִּדְרְשֵׁנִי שַׂר־הַפֶּלֶךְ לְפָנָיו. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ, עָבַרְתִּי בְאַחַת הַסִּמְטָוֹת, וְהִנֵּה אִשָּׁה נִשְׁקֶפֶת דֶּרֶךְ חַלֹּון, וְדֶלֶת בֵּיתָהּ סָמוּךְ אַךְ לֹא נָעוּל, וְהִיא סוֹפֶקֶת בְּכַפֶיהָ6 וְשׁוֹלַחַת אֵלַי אֶת מַבָּטֶיהָ, הַיְנוּ: “עֲלֵה דֶרֶךְ הַדֶּלֶת”. עָלִיתִי מִבְּלִי הִסּוּס. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לְבֵיתָהּ קָמָה לִקְרָאתִי וְחִבְּקָה אוֹתִי אֶל חָזָהּ. הִשְׁתֹּומַמְתִּי עַל עִנְיָנָהּ. אָמְרָה לִי: “אֲנִי הִיא זֹאת שֶׁהִנַּחְתַּנִי אֵצֶל אַמִין אַלְחֻכְּם”. אָמַרְתִּי לָהּ: “אֲחוֹתִי, וַהֲרֵי אֲנִי מְשׁוֹטֵט לְחַפְּשֵׂךְ, וּמְשׁוֹטֵט. חֵי־אֱלֹהִים עָשִׂית מַעֲשֶׂה שֶׁרָאוּי הוּא לְהִכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי־הַיָּמִים, וְהוֹרַדְתְּ אוֹתִי בִגְלָלוֹ לְתוֹךְ הַמָּוֶת הָאָדֹם”. אָמְרָה לִי: “אַתָּה אוֹמֵר לִי כַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּעוֹד אַתָּה מְפַקֵּד הָאֲנָשִׁים”? אָמַרְתִּי לָהּ: “וְכֵיצַד זֶה לֹא אֶפְחַד, כְּשֶׁאֲנִי שָׁרוּי בִדְאָגָה שֶׁאֲנִי הוֹפֵךְ בָּהּ וְהוֹפֵךְ, וּבִפְרָט שֶׁהָיִיתִי מְשׁוֹטֵט כָּל יוֹמִי, וּבַלַּיְלָה אָעִיר כּוֹכָבָיו”. אָמְרָה לִי: “לֹא יִהְיֶה הַסּוֹף אֶלָּא טוֹב. וְאָמְנָם אַתָּה תִּהְיֶה הַמְּנַצֵּחַ”. נִגְּשָׁה אֶל אַרְגָּז וְהוֹצִיאָה לִי מִתֹּוכוֹ שִׁשָּׁה כִיסִים מְלֵאִים זָהָב וְאָמְרָה לִי: “זֶהוּ מַה שֶּׁנְטַלְתִּיו מִבֵּיתוֹ שֶׁל אַמִּין אַלְחֻכְּם, וְאִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ הַחֲזֵר אוֹתָם, וְאִם לָאו הֲרֵי כֻלּוֹ לְךָ בְּהַתֵּר. וְאִם חָפֵץ אַתָּה זוּלַת זֶה, הֲרֵי אֲנִי אֶצְלִי הוֹן רַב. וְלֹא הָיְתָה מַטְּרָתִי אֶלָּא כְדֵי לְהִנָּשֵׂא לְךָ”. קָמָה וּפָתְחָה אֶת הַתֵּבוֹת וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכָן הוֹן רָב.

אָמַרְתִּי לָהּ: “אֲחוֹתִי, זֶה כֻלּוֹ אֵין לִי חֵפֶץ בּוֹ, וְאֵין שְׁאִיפָתִי אֶלָּא לְהִנָּצֵל מִמַּה שֶּׁאֲנִי בוֹ”. אָמְרָה לִי: “אֲנִי לֹא יָצָאתִי מֵאוֹתוֹ הַבַּיִת אֶלָּא כְּדֵי לְהַצִּילְךָ”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לִי: "כְּשֶׁיַּגִּיעַ מָחֳרַת הַיּוֹם וְיָבוֹא אֵלֶיךָ אַמִין אַלְחֻכְּם, הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ עַד שֶׁיִּגְמֹר דְּבָרָיו. וּכְשֶׁיִּשְׁתֹּק אַל תָּשִיב לוֹ שׁוּם תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁיֹּאמַר לְךָ שַׂר־הַפֶּלֶךְ: ‘מַה לְּךָ שֶׁאֵין אַתָּה מֵשִׁיב לוֹ תְשׁוּבָה?’ אֱמֹר לוֹ: ‘אָדוֹן, דַּע שֶׁאֵין שְׁתֵּי הַמִּלִּים שָׁווֹת7, וְאֵין לַמְנֻצָּח אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה’. וְאָז יֹאמַר אַמִין אַלְחֻכְּם: ‘מַה פֵּרוּשָׁם שֶׁל דְּבָרֶיךָ שֶׁאָמַרְתָּ: אֵין שְׁתֵּי הַמִּלִּים שָׁווֹת?’ אֱמֹר לוֹ: ‘אֲנִי הִפְקַדְתִּי בְיָדְךָ נַעֲרָה מִבֵּית הַשֻּׂלְטָאן. שֶׁמָּא הִתְנַפֵּל עָלֶיהָ מִתְנַפֵּל מֵאֶצְלֶךָ, אוֹ שֶׁמָּא נֶהֶרְגָה בַּסֵּתֶר, וַהֲרֵי הָיוּ עָלֶיהָ תַכְשִׁיטִים וּבְגָדִים שֶׁהָיוּ שָׁוִים אֶלֶף דִּינָר. וְאִלּוּ חָקַרְתָּ אֵלֶּה שֶׁאֶצְלְךָ מִן הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת, אֵין סָפֵק שֶׁהָיִיתָ מוֹצֵא מַשֶּׁהוּ מִן הָעִקְּבוֹת’. וּכְשֶׁיִּשְׁמַע מִפִּיךָ דְבָרִים אֵלֶּה, תִּתּוֹסֵף הִתְרַגְּשׁוּתוֹ וְיִבּוֹךְ וְיִשָּׁבַע, שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אִתְּךָ יַחַד אֶל בֵּיתוֹ. אֱמֹר לוֹ: ‘אֵינִי עוֹשֶׂה זֹאת, שֶׁאֲנִי הַנִּתְבָּע, וּמַה גַם שֶׁאֲנִי חֲשׁוּד בְּעֵינֶיךָ’. וּכְשֶׁיִּקְרָא אֶל אֱלֹהִים לְעֶזְרָתוֹ, וְיִשָּׁבַע לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ8 וְיֹאמַר: ‘אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ’, אֶמֹר אַתָּה: “חֵי־אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי הוֹלֵךְ אֶלָּא אִם כֵּן שַׂר־הַפֶּלֶךְ הוֹלֵךְ'. וּכְשֶׁתָּבוֹא אֶל בֵּיתוֹ, יִהְיוּ רֵאשִׁית מַה שֶּׁתַּתְחִיל לְחַפֵּש בָּהֶם הַגַּגּוֹת. אַחַר־כָּך תְּחַפֵּשׂ בָּאוֹצָרוֹת וּבַחֲדָרִים. וּכְשֶׁלֹּא תִמְצָא כְלוּם, הִכָּנַע, הִתְרַפֵּס וַעֲשֵׂה עַצְמְךָ לְפָנָיו כְּאִלּוּ הָשְׁבַּרְתָּ, וְאַחַר־כָּךְ עֲמֹד לְיַד הַדֶּלֶת וְהִתְבּוֹנֵן כְּשֶׁאַתָּה מְחַפֵּשׂ וְחוֹזֵר וּמְחַפֵּשׂ, שֶׁכֵּן שָׁם מָקוֹם סָמוּי מִן הָעַיִן. גֵּשׁ אֵלָיו בְּלֵב חָזָק מִצּוּר־חֲלָמִישׁ וּתְפֹס כַּד חֶרֶס מִן הַכַּדִּים, וְהַעֲלֵה אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, וְתִמְצָא תַּחְתָּיו תַּחֲרָא שֶׁל מְעִיל שֶׁל נָשִׁים, הוֹצֵא אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ גָּלוּי לַכֹּל, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה קְרָא לְשַׂר־הַפֶּלֶךְ גָּלוּי לְעֵינֵי כָּל הַנִּמְצָאִים, וּפְתַח אוֹתוֹ וְתִמְצָא אוֹתוֹ מָלֵא דָם אָדֹם בְּיוֹתֵר, וּבְתוֹכוֹ סַנְדָּלִים וּמִכְנָסַיִם וּקְצָת לְבָנִים”. כְּשֶׁאָמְרָה לִי דְבָרִים אֵלֶּה, קַמְתִּי לָצֵאת. אָמְרָה לִי: “קַח מֵאָה דִינָר אֵלֶּה שֶׁיּוֹעִילוּ לְךָ, וּמֵאִתִּי הֵם כִּבּוּד־אוֹרְחִים לְךָ”. נְטַלְתִּים וְיָרַדְתִּי דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַבֹּקֶר בָּא הַקָּאצִ’י אַמִין אַלְחֻכְּם וְעֵינָיו כְּפִרְחֵי עֵין־הַפָּרָה9, וְאָמַר: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, הֵיכָן בַּעַל־דִּינִי וְהֵיכָן הוֹנִי?” בְּאוֹתָה שָׁעָה בָּכָה וְצָוַח וְאָמַר לְשַׂר־הַפֶּלֶךְ: “הֵיכָן רַע־הַמַּזָּל הַזֶּה, רַבָּם שֶׁל הַלִּסְטִים וְהַגַּנָּבִים?” בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּנָה שַׂר־הַפֶּלֶךְ אֵלַי וְאָמַר לִי: “מִשּׁוּם מָה אֵין אַתָּה מֵשִׁיב תְּשׁוּבָה לַקָּאצִ’י?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הוֹי הָאֶמִיר, אֵין שְׁנֵי הָרָאשִׁים שָׁוִים לְגֹבַהּ, וַאֲנִי אֵין לִי מוֹשִׁיעַ, וְאוּלָם אִם הַצֶּדֶק אִתִּי, הֲרֵי יִתְגַּלֶּה הַדָּבָר”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתּוֹסֵף רָגְזוֹ שֶׁל הַקָּאצִ’י וְאָמַר: “אוֹי לְךָ, רַע־הַמַּזָּל, וְאֵיזֶה צֶדֶק אֲשֶׁר לְךָ מְבַקֵּשׁ אַתָּה שֶׁיִּתְגַּלֶּה?” אָמַרְתִּי: “אֲדוֹנֵנוּ הַקָּאצִ’י, הִפְקַדְתִּי אֶצְלְךָ פִּקָּדוֹן וְהוּא אִשָּׁה, שֶׁמְּצָאנוּהָ לְיַד דַּלְתְּךָ, וְעָלֶיהָ תַכְשִׁיטִים וּבְגָדִים, וְהָלְכָה כְּמוֹ שֶׁהָלַךְ יוֹם אֶתְמוֹל וְנֶעֶלְמָה, וַאַחֲרֵי זֶה אַתָּה חוֹזֵר אֵלֵינוּ וְתוֹבֵעַ מִמֶּנִּי שֵׁשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר. חֵי־אֱלֹהִים שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא עֹשֶׁק עָצוּם. וַהֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁהִתְנַפֵּל עָלֶיהָ מִתְנַפֵּל מֵאֶצְלְךָ”. בְּאוֹתָה שָׁעָה נִתּוֹסֵף זַעַם הַקָּאצִ’י וְנִשְׁבַּע הַחֲמוּרָה שֶׁבַּשְׁבוּעוֹת שֶׁאֵלֵךְ עִמּוֹ וַאֲחַפֵּשׂ בְּבֵיתוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: “חֵי־אֱלֹהִים, אֵינִי הוֹלֵךְ עַד שֶׁיִּהְיֶה שַׂר־הַפֶּלֶךְ עִמָּנוּ, שֶׁכֵּן אִם יִהְיֶה הוּא עִמָּנוּ וְהַמְּפַקְּדִים, לֹא תִתְגּוֹלֵל עָלַי אַתָּה”. קָם הַקָּאצִ’י שֶׁנִּשְׁבַּע שׁוּב וְאָמַר: “נִשְׁבָּע אֲנִי בַּאֲמִתּוּת בּוֹרֵא בְנֵי־הָאָדָם שֶׁאֵין אָנוּ הוֹלְכִים אֶלָּא עִם הָאֶמִיר”. שָׂמְנוּ פָנֵינוּ, וְשַׂר־הַפֶּלֶךְ אִתָּנוּ, אֶל בֵּית הַקָּאצִ’י וְיָצָאנוּ וְחִפַּשְׂנוּ, וְלֹא מָצָאנוּ כְלוּם. בְּאוֹתָה שָׁעָה נָפַל בְּלִבִּי פַחַד, וּפָנָה אֵלַי שַׂר־הַפֶּלֶךְ וְאָמַר לִי: “הוֹי, בִּישׁ־גַּדָּא, פְּרַעְתָּנוּ לְשִׁמְצָה בִבְנֵי־אָדָם”. וְהָיָה כָּל זֶה כְּשֶׁאֲנִי בוֹכֶה וְדִמְעוֹתַי שׁוֹטְפוֹת וַאֲנִי מְשׁוֹטֵט לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל עַד שֶׁקָּרַבְנוּ לָצֵאת מֵעֵבֶר דֶּלֶת הַבַּיִת. הִסְתַּכַּלְתִּי בְּמָקוֹם זֶה וְאָמַרְתִּי: “מַה הוּא הַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ סָמוּי מִן הָעַיִן?” וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “הַעְתִּיקוּ עִמִּי כַּד זֶה מִמְּקוֹמוֹ”. וְעָשׂוּ כֵן. רָאִיתִי דָבָר יוֹצֵא מִתַּחְתָּיו וְאָמַרְתִּי: “חַטְּטוּ וּרְאוּ מַה הוּא תַחַת הַכַּד”. חִפְּשׂוּ וְהִנֵּה מָצְאוּ מְעִיל נָשִׁים וּמִכְנָסַיִם וְהֵם מְלֵאִים דָּם. כְּשֶׁרָאִיתִי זֹאת נָפַלְתִּי מִתְעַלֵּף. כְּשֶׁרָאָה שַׂר־הַפֶּלֶךְ זֹאת, אָמַר: “חֵי אֱלֹהִים שֶׁהַמְפַקֵּד נָקִי מֵאַשְׁמָה”. בְאוֹתָהּ שָׁעָה הִקִּיפוּ אוֹתִי חֲבֵרַי וְזָרְקוּ עַל פָּנַי מַיִם. קַמְתִּי מוּל פְּנֵי אַמִין אַלְחֻכְּם, וּכְבָר נִפְרָע לְשִׁמְצָה, וְאָמַרְתִּי לוֹ: "רוֹאֶה אַתָּה שֶׁהִטְעֵיתָ אֶת עַצְמְךָ.

וְאֵין דָּבָר זֶה קַל. וַהֲרֵי אִשָּׁה זוֹ לֹא תֵשֵׁב מִשְׁפַּחְתָּהּ בְחִבּוּק יָדַיִם מִלְּחַפְּשָׂהּ“. בְאוֹתָהּ שָׁעָה נִתַּר לֵב הַקָּאצִ’י מִמְּקוֹמוֹ וְיָדַע שֶׁהַחֲשָׁד נָפַל עָלָיו. וְהֶחֱוִיר מַרְאֵהוּ, וְחָרְדוּ קְרָבָיו. אַחַר־כָּךְ שִׁלֵּם קְנָס מִמָּמוֹנוֹ כַּסְּכוּם אֲשֶׁר אָבַד לוֹ, עַד שֶׁכִּבִּינוּ מֵעָלָיו אוֹתָהּ אֵשׁ, וְהָלַכְנוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם. שָׁהִיתִי אַחֲרֵי זֶה שְׁלֹשָׁה יָמִים, עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וְרָחַצְתִּי מַה שֶּׁהָיָה עָלַי מִן הַבְּגָדִים, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אִשָּׁה זוֹ לֹא תִמְעַל בִּי”. כְּשֶׁעָבַר זְמַן שֶׁל שְׁלֹשָׁה יָמִים, שַׂמְתִּי פָנַי אֶל בֵּיתָהּ, וּמְצָאתִיו נָעוּל, וכְבָר עָלָה עָלָיו מִן הֶעָפָר הַרְבֵּה. שָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתֶיהָ וְאָמְרוּ לִי: “זֶה יָמִים שֶׁבַּיִת זֶה רֵיק מִיּוֹשֵׁב. וְאוּלָם לִפְנֵי שְׁלֹשָׁה יָמִים בָּאָה אִשָּׁה וְעִמָּהּ חֲמוֹר, וּבָעֶרֶב הַאַחֲרוֹן נָטְלָה אֶת חֲפָצֶיהָ וְהָלְכָה לָהּ”. חָזַרְתִּי נָבוֹךְ בְּדַעְתִּי, וְהָיִיתִי בְּכָל יוֹם מִתְחֵקֶּה עָלֶיהָ, חוֹקֵר מִן הַיּוֹשְׁבִים וְלֹא נוֹדַע לָנוּ דָבָר עַל אוֹדוֹתֶיהָ. וַאֲנִי הִשְׁתָּאֵיתִי לְצַחוּת לְשׁוֹנָהּ וּמִדְבָּרָהּ. וְזֶהוּ הַנִּפְלָא בְיוֹתֵר מִמַּה שֶׁרָאִיתִי וְאֵרַע לִי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְפַּלֵּא אַלְמַלִךְּ אַלטָּ’אהִר כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה. קָם אַחֲרָיו מְפַקֵּד שֵׁנִי וְאָמַר:

 

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַשֵּׁנִי

אָדוֹן, שְׁמַע מַה שֶּׁאֵרַע לִי בִּזְמַן שֵׁרוּתִי כִמְפַקֵּד, וְזֶה הוּא: "הָיִיתִי מְפַקֵּד הַמִּשְׁמָר בְּבֵית שַׂר־הַפֶּלֶךְ וְהָיָה הַנָּצִיב גַ’מָאל אַלדִּין אַלְאַטְוָשׁ אַלְמֻגְ’הִדִי. וְהָיָה נְצִיב הַמָּחוֹז הַמִּזְרָחִי וְהַמַּעֲרָבִי10. וְהָיִיתִי יָקָר לְלִבּוֹ, וְלֹא הָיָה מַעֲלִים מִמֶּנִּי דָבָר מִמַּה שֶּׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ. וְהָיָה עִם זֶה שׁוֹלֵט בְּדַעְתּוֹ. אֵרַע בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, שֶׁאָמְרוּ לוֹ: “הִנֵּה בַת פְּלוֹנִי הָיָה לָהּ הַרְבֵּה מִן הַתַּכְשִׁיטִים וְהַבְּגָדִים, וַהֲרֵי הִיא כְרוּכָה אַחֲרֵי אָדָם יְהוּדִי, וּבְכָל יוֹם הִיא מַזְמִינָה אוֹתוֹ לִפְרֹש עִמָּהּ, וְהוּא בָא בַיּוֹם וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמָּהּ וְיָשֵׁן אֶצְלָהּ”. לֹא הֶאֶמִין הַמּוֹשֵׁל בִּכְלוּם מִן הַדָּבָר הַזֶּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא שַׂר־הַפֶּלֶךְ אֶת נוֹטְרֵי הָרְחוֹבוֹת בְּאַחַד הַלֵּילוֹת וּשְׁאַל אוֹתָם עַל הַדָּבָר הַזֶּה. אָמַר לוֹ אִישׁ מֵהֶם: “אֲדוֹנִי, בַאֲשֶׁר לִי, הֲרֵי רָאִיתִי יְהוּדִי נִכְנָס בְּדֶרֶךְ רְחוֹב זֶה בְּאַחַד הַלֵּילוֹת. וְלֹא הִתְחַקֵּיתִי לָדַעַת אֶל מִי הוּא נִכְנָס”. אָמַר לוֹ שַׂר־הַפֶּלֶךְ: “תֵּן עֵינְךָ בּוֹ מִן הַיּוֹם וְהָלְאָה וְהִתְבּוֹנֵן לְאֵיזֶה מָקוֹם הוּא נִכְנָס”. יָצָא הַנּוֹטֵר וְנָתַן עֵינוֹ בַיּהוּדִי. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה שַׂר־הַפֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, כְּשֶׁהַנּוֹטֵר בָּא אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִנֵּה הַיְּהוּדִי עָבַר אֶל בֵּיִת פְּלוֹנִי”. קָם שַׂר־הַפֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ וְיָצָא מִבֵּיתוֹ יְחִידִי וְלֹא לָקַח עִמּוֹ זוּלָתִי, וְהָלַכְנוּ אֲנִי וָהוּא, וְאָמַר לִי: “בָּשָׂר שָׁמֵן הוּא זֶה”. וְלֹא פָסַקְנוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְיַד הַדֶּלֶת, וְעָמַדְנוּ עַד שֶׁיָּצְאָה מֵאֶצְלָם נַעֲרָה כְאִלּוּ לִקְנוֹת לָהֶם צֹרֶךְ מָה. הִמְתַּנּוּ עַד שֶׁפָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת. וְאַךְ פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת לֹא דִבַּרְנוּ דָבָר אֶלָּא תָקַפְנוּ אֶת הַנַּעֲרָה. מָצָאנוּ אוּלָם וּבוֹ אַרְבַּע אִצְטַבּוֹת וּקְדֵרוֹת וְנֵרוֹת, וְהַיְּהוּדִי וְהָאִשָּׁה יוֹשְׁבִים.

נָפְלָה עֵינָהּ שֶׁל הַנַעֲרָה עַל הָאֶמִיר, וְהִכִּירָה אוֹתוֹ וְקָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְאָמְרָה: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, בָּרוּךְ הוּא. חֵי־אֱלֹהִים שֶׁכָּבוֹד גָּדוֹל נִתְכַּבַּדְתִּי עַל־יְדֵי אֲדוֹנִי, וְכִבַּדְתָּ אֶת בֵּיתִי”. הֶעֱלַתְהוּ וְעַל עֶרֶשׂ הוֹשִׁיבַתְהוּ, וְהִגִּישָׁה לוֹ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְהִשְׁקָתְהוּ. אַחַר־כָּךְ הֵסִירָה כָּל מַה שֶּׁעָלֶיהָ מִן הַתַּכְשִׁיטִים וְהַבְּגָדִים הַמְּפֹאָרִים וְשָׂמָה אוֹתָם בְּתוֹךְ מַעֲטֶה וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, כָּל זֶה לְמָנָה הוּא לְךָ”. אַחַר־כָּךְ פָּנְתָה אֶל הַיְּהוּדִי וְאָמְרָה לוֹ: “קוּם אַף אַתָּה וַעֲשֵׂה כָמוֹנִי”. קָם הַיְּהוּדִי מְהֵרָה וְיָצָא כְּשֶׁאֵין הוּא מַאֲמִין שֶׁנִּצָּל. כְּשֶׁיָּדְעָה בָרוּר שֶׁהַיְּהוּדִי יָצָא, נִגְּשָׁה אֶל צְרוֹר בְּגָדֶיהָ וְנָטְלָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “הָאֶמִיר, כְּלוּם אֵין גְּמוּל הַטּוֹבָה, אֶלָּא טוֹבָה? אַתָּה כִּבַּדְתָּ אוֹתָנוּ בְּסַעַדְךָ עִמָּנוּ. וְעַכְשָׁו קוּם וְלֵךְ לְךָ מֵאֶצְלֵנוּ מִבְּלִי לַעֲשׂוֹת לָנוּ רָעָה, שֶׁאִם לֹא כֵן אֲנִי צוֹעֶקֶת צְעָקָה אַחַת, עַד שֶׁיָּבוֹא כָל מִי שֶׁבָּרְחוֹב”. יָצָא הָאֶמִיר מֵאֶצְלָהּ וְלֹא הִשִּׂיג אֲפִלּוּ אֲדַרְכְּמוֹן אֶחָד, וְהִצִּילָה אֶת הַיְּהוּדִי בִּמְזִמָּתָּהּ הַיָּפָה. הִשְׁתָּאוּ כֻּלָּם לַסִּפּוּר. וְאוּלָם שַׂר־הַפֶּלֶךְ וְאַלְמַלִךְּ אַלטָּ’אהִר אָמְרוּ: “כְלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁעָשָׂה כְתַחְבּוּלָה זוֹ?” וְתָמְהוּ תַכְלִית הַתְּמִיהָה. אָמַר מְפַקֵּד אַחֵר וְהוּא הַשְׁלִישִׁי:

 

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַשְּׁלִישִׁי

"שִׁמְעוּ מִפִּי מַה שֶּׁאֵרַע לִי, שֶׁתָּמוּהָ וּמוּזָר הוּא יוֹתֵר. בִּזְמַן שֶׁהָיִיתִי בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עִם חֲבֵרַי כְּשֶׁאָנוּ הוֹלְכִים לַעֲבוֹדָה, וְהִנֵּה לְפָנֵינוּ נָשִׁים כַּלְבָנוֹת לְמַרְאֶה, וּבֵינֵיהֶן אַחַת הַגְּבוֹהָה בְכֻלָּן וְהַיָּפָה בָהֶן. כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ וְרָאֲתָה אוֹתִי, פִּגְרָה בְלֶכְתָּהּ אַחֲרֵי חַבִרוֹתֶיהָ. צִפְּתָה לִי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֵלֶיהָ וְדִבַּרְתִּי עִּמָּהּ. אָמְרָה לִי: “אֲדוֹנִי, יַצְלִיחַ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶת דְּרָכֶיךָ. כְּבָר רְאִיתִיךָ מַאֲרִיךְ לְהַבִּיט בִּי, וְתֵאַרְתִּי בְנַפְשִׁי שָׁאַתָּה מַכִּיר אוֹתִי, וְאִם כָּךְ הוּא, הֲרֵי תֵן לִי לְהַכִּיר אוֹתְךָ יוֹתֵר”. אָמַרְתִּי לָהּ: “חֵי־אֱלֹהִים שֶׁאֵין אֲנִי מַכִּיר אוֹתָךְ אֶלָּא שֶׁכְּבָר הֵטִיל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶת אַהֲבַתֵךְ בְּלִבִּי, וְהִקְסִים אוֹתִי יְפִי סְגֻלּוֹתַיִךְ, וּמַה שֶּׁאָצַל לָךְ אֱלֹהִים מֵאֵלֶּה הָעֵינַיִם הַיּוֹרוֹת חִצִּים, וְלָקְחוּ אוֹתִי שֶׁבִי”. אָמְרָה לִי: “חֵי־אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי מַה שֶּׁהִרְגַּשְׁתָּ אַתָּה, וְיִתָּכֵן שֶׁעוֹד יוֹתֵר מִזֶּה, עַד שֶׁנִּדְמֶה לִי כְאִלּוּ רְאִיתִיךָ מִזְּמַן יַלְדוּתִי”. אָמַרְתִּי לָהּ: “אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לִקְלֹט לוֹ בַשְּׁוָקִים כָּל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ”. אָמְרָה לִי: “כְּלוּם יֵשׁ לְךָ מְקוֹם דִּירָה?” אָמַרְתִּי לָהּ: “לֹא, חֵי־אֱלֹהִים, לֹא, וּמְדִינָה זוֹ לֹא מְקוֹם מְגוּרַי הִיא”. אָמְרָה לִי: “חֵי־אֱלֹהִים אַף לִי אֵין מְקוֹם דִּירָה. וְאוּלָם אֲנִי אֲסַדֵּר אוֹתְךָ”. הָלְכָה לְפָנַי וַאֲנִי אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁבָּאָה אֶל פֻּנְדָּק, וְאָמְרָה לַפֻּנְדָּקִית: “כְּלוּם יֵשׁ אֶצְלֵךְ חֶדֶר פָּנוּי?” אָמְרָה לָהּ: “הֵן”. אָמְרָה לָהּ הַאִשָה: “תְּנִי לָנוּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ” לָקַחְנוּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ וְעָלִינוּ לִרְאוֹת אֶת הַחֶדֶר, וְנִכְנַסְנוּ לְתוֹכוֹ. אַחַר־כָּך יָצְאָה אֶל הַפֻּנְדָּקִּית וְאָמְרָה: “הֲרֵי זֶה לָךְ לִמְתִיקוֹת בְּעַד מְסִירַת הַמַּפְתֵּחַ. הַחֶדֶר מָצָא חֵן בְּעֵינַי וֵהֲרֵי לָךְ מָמוֹן שֵׁנִית שְׂכַר טִרְחָתֵךְ. לְכִי וְהָבִיאִי לָנוּ כּוּז מַיִם שֶׁנָּנוּחַ; וּכְשֶׁתַּעֲבֹר שְׁעַת־הַצָהֳרַיִם וְיָפוּג הַחֹם, יֵלֵךְ הָאִישׁ וְיַעֲבִיר אֶת הַחֲפָצִים לְכָאן”. שָׂמְחָה הַפֻּנְדָּקִית וְהֵבִיאָה לָנוּ מַחֲצֶלֶת וּשְׁנֵי כוּזִים מַיִם עַל טַס. וּמְנִיפָה וּמִכְסֶה שֶׁל עוֹר. שָׁהִינוּ שָׁם עַד הַגִּיעַ שְעַת תְּפִלַת בֵּין־הָעַרְבַּיִם. אָמְרָה: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי רוֹחֶצֶת לִפְנֵי שֶׁאֶפְנֶה וְאֵלֵךְ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “טְלִי מַיִם וְנִרְחַץ בָּהֶם”.

הוֹצֵאתִי מִכִּיסִי בְעֵרֶךְ עֶשְׂרִים אֲדַרְכְּמוֹנִים לָתֵת לָהּ. אָמְרָה לי: “חָלִילָה לֵאלֹהִים”. הוֹצִיאָה מִכִּיסָהּ חֹפֶן שֶׁל כֶּסֶף וְאָמְרָה לִי: “חֵי־אֱלֹהִים שֶׁאִלּוּלֵא הַגּוֹרָל וְאִלּוּלֵא זֶה שֶׁהִפִּילוֹ אֱלֹהִים אֶצְלִי מֵאַהֲבָתִי לְךָ, לֹא הָיָה מַה שֶּׁהָיָה”. אָמַרְתִּי לָהּ: “טְלִי זֶה לְעֻמַּת מַה שֶּׁהוֹצֵאת”. אָמְרָה לִי: “אֲדוֹנִי כְשֶׁתֱּאֵרַךְ הַחֶבְרָה בֵינֵינוּ, תִּרְאֶה אִם שֶׁכְּמוֹתִי שָׂמָה לֵב לְמָמוֹן וּלְהוֹן אִם לָאו”. קָמָה אֶל הַבְּאֵר וְהֵבִיאָה כַד שֶׁל מַיִם. וְאַחֲרֵי־שֶׁקָּמָה הַנַּעֲרָה וְרָחֲצָה בְּכַד מִים, חָזְרָה וְהִתְפַּלְּלָה, וּבִקְּשָׁה מֵאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה סְלִיחָה עַל מַה שֶּׁעָשְׂתָה. וּכְבָר שְׁאַלְתִּיהָ קֹדֶם לָכֵן לִשְׁמָהּ, וְאָמְרָה "רַיְחָאנָה, וְתֵאֲרָה לִי אֵת מְקוֹם מְגוּרֶיהָ. וּכְשֶׁרְאִיתִיהָ שֶׁהִתְרָחֲצָה, אָמַרְתִּי: “זוֹ אִשָּׁה וְעָשְׂתָה מַעֲשֶׂה זֶה, וּכְלוּם לֹא אֶעֱשֶׂה אֲנִי כְמוֹתָהּ”? אָמַרְתִּי לָהּ: “שֶׁמָּא תְבַקְּשִׁי לָנוּ כַּד מַיִם שֵׁנִי?” יָצְאָה אָל הַפֻּנְדָּקִית וְאָמְרָה לָהּ: “אֲחוֹתִי, טְלִי וְהָבִיאִי לָנוּ בַּחֲצִי אֲדַרְכְּמוֹן זֶה מַיִם, שֶׁנְּשַׁפְשֵׁף בָּהֶם אֶת הָרִצְפָּה”. הֵבִיאָה הַפֻּנְדָּקִית שְׁנֵי כַדֵּי מַיִם. נָטַלְתִּי אֶחָד מֵהֶם וְנִכְנַסְתִּי אֶל בֵּית־הַבְּאֵר וְהִתְרַחַצְתִּי אַחֲרֵי שֶׁנָּתַתִּי לָהּ אֶת בְּגָדַי. כְּשֶׁגָּמַרְתִּי לְהִתְרַחֵץ, קָרָאתִי: “גְבִרְתִּי רַיְחָאנָה” וְלֹא הֵשִׁיב לִי אָדָם. יָצָאתִי וְלֹא מְצָאתִיהָ. וּמָצָאתִי שֶׁכְּבָר נָטְלָה בְגָדַי, וּמַה שֶּׁהָיָה בְתוֹכָם מִן הַמָּמוֹן. וְהָיוּ בְתוֹךְ אֲרִיגַי אַרְבַּע מֵאוֹת אֲדַרְכְּמוֹן. וְנָטְלָה גַם אֶת מִצְנַפְתִּי וּמִטְפַּחְתִּי וְלֹא מָצָאתִי מַה שֶּׁאֲכַסֶה בוֹ מַעֲרֻמַּי. וְחַשְׁתִּי מַשֶּׁהוּ שֶׁהַמָּוֶת קַל מִמֶּנּוּ. הָיִיתִי פוֹנֶה כֹה וָכֹה, אֶפְשָׁר אֶרְאֶה סְמַרְטוּט שֶׁאַסְתִּיר בּוֹ מַעֲרֻמַּי. יָשַׁבְתִּי רֶגַע קָט. אַחַר־כָּךְ בָּאתִי וְהִכֵּיתִי בַּדֶּלֶת, וּבָאָה אֵלַי הַפֻּנְדָּקִית.

אָמַרְתִּי לָהּ: “אֲחוֹתִי, הָאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה כָאן, מֶה עָשָׂה אֱלֹהִים בָּהּ?” אָמְרָה לִי: “עַכְשָׁו יָרְדָה וְאַמְרָה לִי שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לְהַלְבִּישׁ אֶת הַיְּלָדִים בַּבְּגָדִים, וְאָמְרָה לִי עוֹד: “עֲזַבְתִּיו יָשֵׁן, וּכְשֶׁיִּתְעוֹרֵר, אִמְרִי לוֹ שֶׁלֹּא יֵלֵךְ מִכָּאן עַד שֶׁיּוּבְאוּ אֵלָיו הַבְּגָדִים”. אָמַרְתִּי לָהּ: “אֲחוֹתִי הַסּוֹדוֹת שְׁמוּרִים אֵצֶל הַטּוֹבִים וּבְנֵי־הַחוֹרִים. חֵי־אֱלֹהִים, אִשָּׁה זוֹ אֵינָהּ אִשְתִּי, וּמִיָּמַי לֹא רְאִיתִיהָ לִפְנֵי הַיּוֹם הַזֶּה”. וְחָזַרְתִּי לִפְנֵי הַפֻּנְדָּקִית עַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה וּבִקַשְּׁתִּי אוֹתָהּ לְכַסּוֹת אוֹתִי, וְהוֹדַעְתִּי לָהּ שֶׁאֲנִי עֵרוֹם וְעֶרְיָה. צָחֲקָה וְקָרְאָה לִנְשֵׁי הַפֻּנְדָּק, וְקָרְאָה: “הוֹי פָאטִמָה, הוֹי כַ’דִיגָ’ה, הוֹי חַרִיפָה, הוֹי סַנִינֶה”. וְנִקְהֲלוּ עָלַי כָּל מִי שֶּׁהָיוּ בַּפֻּנְדָּק מִן הַנָּשִׁים וְהַשְּׁכֵנוֹת. צָחֲקוּ עָלַי וְאָמְרוּ לִי: “הוֹי עוֹקֵב אַחֲרֵי הַנּוֹאֲפִים, מַה לְּךָ וּלַעֲלִילוֹת־אַהֲבָה?” בָּאָה אַחַת מֵהֶן וְהִבִּיטָה בְפָנַי וְצָחֲקָה. וּשְׁנִיָּה אוֹמֶרֶת: “חֵי־אֱלֹהִים, הֲרֵי הָיָה עָלֶיךָ לָדַעַת שֶׁמְּשַׁקֶּרֶת הִיא מִן הָרֶגַע שֶׁאָמְרָה שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ וְשֶׁחָשְׁקָה בְךָ. מַה יֵשׁ בְּךָ שֶׁיֶּחְשְׁקוּ בוֹ”? וְאַחֶרֶת אָמְרָה: “זָקֵן בְּלִי שֵׂכֶל הוּא זֶה”. וְהָיוּ לועֲגוֹת לִי, וְסָבַלְתִּי צַעַר רַב. רָאֲתָה אוֹתִי אִשָּׁה אַחַת מֵהֶן, וְרִחֲמָה עָלַי, וְהֵבִיאָה לִי סְמַרְטוּט דָּלִיל וְהֵטִילָה אוֹתוֹ עָלַי וְכִסִּיתִי בוֹ מַעֲרֻמַּי וֹלא בְשׁוּם דָּבָר זוּלָתוֹ. יָשַׁבְתִּי קְצָת וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “עַכְשָׁו יִקָּהֲלוּ עָלַי בַּעֲלֵיהֶן שֶׁל נָשִׁים אֵלּוּ וְאֶפָּרַע לְשִׁמְצָה”. יָצָאתִי מִדֶּלֶת הַפֻּנְדָּק וְרַצְתִּי. נִקְהֲלוּ עָלַי קְטַנִּים וּגְדוֹלִים, רָצִים אַחֲרַי וְאוֹמְרִים: “מְשֻׁגָּע הוּא זֶה, מְשֻׁגָּע”, עַד שֶׁבָּאתִי אֶל בֵּיתִי. דָּפַקְתִּי בַדֶּלֶת וְיָצְאָה אֵלַי אִשְׁתִּי, וְרָאֲתָה אוֹתִי עָרֹם וַחֲשׂוּף רֹאשׁ. צָעֲקָה וְנִכְנְסָה כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: “מְשֻׁגָּע הוּא זֶה, שָׂטָן”. כְּשֶׁהִכִּירוּ אוֹתִי שָׂמְחוּ חֲמוֹתִי וְאִשְׁתִּי וָאְמרוּ: “מָה עִנְיָנְךָ?” סִפַּרְתִּי לָהֶם שֶׁלִּסְטִים נָטְלוּ אֶת בְּגָדַי וּפְשָׁטוּנִי עָרֹם וְכִמְעַט שֶׁהָרְגוּ אוֹתִי. כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי לָהֶם שֶׁבִּקְּשׁוּ לַהֲרֹג אותִי, הוֹדוּ לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיָּצָאתִי בְשָׁלוֹם, וּבֵרְכוּ אוֹתִי. רְאוּ אֵפוֹא עָרְמָה זוֹ בְּעוֹד אֲנִי מִתְיַמֵּר בַּחֲרִיפוּת שִׂכְלִי”. הִתְפַּלְּאוּ הַנִּמְצָאִים עַל סִפּוּר זֶה וְעַל מַה שֶּׁהַנָּשִׁים עוֹלְלוֹת. נִגַּש הַמְפַקֵּד הָרְבִיעִי וְאָמַר:

 

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הָרְבִיעִי

"וְאוּלָם מַה שֶּׁאֵרַע לִי מִן הַמּוּזָרוֹת הוּא קָשֶׁה מִזֶּה, וְהוּא: בְּלַיְלָה אֶחָד מִן הַלֵּילוֹת הָיִינוּ יְשֵׁנִים עַל הַגַּג. עָלְתָה אִשָּׁה וְנִכְנְסָה אֶל בֵּיתֵנוּ בַלַּיְלָה וְצָנְפָה לִצְנֵפָה כָּל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ וְטָעֲנָה אוֹתוֹ עָלֶיהָ לָלֶכֶת בּוֹ. וְהָיְתָה הָאִשָּׁה הָרָה וּמָלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת. כְּשֶׁצָּנְפָה אֶת הַצְּנֵפָה וּבִקְּשָׁה לָשֵׂאת אוֹתָהּ וְלָלֶכֶת עִמָּהּ. קִדְּמוּ אוֹתָהּ צִירֵי לֵדָה וְיָלְדָה בַחֲשֵׁכָה. בִּקְּשָׁה אֶת הָעֵץ שֶׁמַּצִּיתִים בּוֹ אֵשׁ וְהִצִּיתָה אֵשׁ וְהִדְלִיקָה נֵר, וְהִסְתּוֹבְבָה עִם הַקָּטָן כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה וְהִיא מִסְתּוֹבֶבֶת בּוֹ בַבַּיִת. תָּמַהְנוּ בְעוֹד אֲנַחְנוּ עַל הַגַּג וְקַמְנוּ וְחִפַּשְׂנוּ אוֹתָהּ, וְרָאִינוּ אוֹתָה שֶׁהִדְלִיקָה אֶת הַנֵּר וְשָׁמַעְנוּ בִכְיוֹ שֶׁל הַקָּטָן. וְהָיִינוּ רוֹאִים אֶת זֹאת מִלְּמַעְלָה מִפִּתְחוֹ שֶׁל הָאוּלָם. שָׁמְעָה אֶת דִבּוּרֵנוּ וְהֵרִימָה רֹאשָׁהּ וְאָמְרָה: “כְּלוּם אִי אַתֶּם בּוֹשִׁים? אָנוּ נוֹהֲגִים עִמָכֶם בְטוֹבָה וּמְבַקְּרִים אֶת נְשֵׁיכֶם. כְּלוּם אִי אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁהַיּוֹם הוּא לָכֶם וְהַלַּיְלָה לָנוּ? סוּרוּ מֵעָלֵינוּ. חֵי־אֱלֹהִים שֶׁאִלּוּלֵא זֶה שֶׁשְׁכֵנַי אַתֶּם זֶה שָׁנִים, וְלֹא הָיְתָה לָכֶם יְדִיעָה, הָיִינוּ מַפִּילִים עֲלֵיכֶם אֶת הַבַּיִת”. ולֹא הָיָה סָפֵק בְּעֵינֵינוּ שֶׁהִיא מִן הַשֵּׁדִים, וּפָחַדְנוּ וְהֵסַבְנוּ אֶת רֹאשֵׁנוּ. כְּשֶׁהִשְׁכַּמְנוּ בַבֹּקֶר מָצָאנוּ שֶׁלָּקְחָה כָּל מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלֵנוּ וְהָלְכָה, וְיָדַעְנוּ שֶׁלִּסְטִים הִיא, וְשֶׁהִיא הֶעֱרִימָה עָלֵינוּ עָרְמָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה כָמוֹהָ אָדָם לְפָנֶיהָ, וְהִתְחָרַטְנוּ בִּזְמַן שֶׁאֵין הַחֲרָטָה מוֹעִילָה. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הָחֲבוּרָה סִפּוּר זֶה תָמְהוּ עָלָיו תַכְלִית הַתְּמִיהָה. נִגַּשׁ הַמְּפַקֵּד הַחֲמִישִׁי וְהוּא הַשּׁוֹמֵר עַל הָאִצְטַבָּה11 וְאָמַר:

 

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַחֲמִישִי

אֵין כָּל פֶּלֶא בְמַה שֶּׁסֻּפַּר, שֶׁכֵּן אֲנִי קָרָה לִי תָּמוּהַ וּמוּזָר יוֹתֵר מִכֵּן. בִּזְמַן שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד עַל שַׁעַר בֵּית־הַנְּצִיבוּת, וְהִנֵּה דְמוּת אָדָם נִכְנֶסֶת וּמְדַבֶּרֶת אֵלַי כִּמְבַקֶּשֶת עֵצָה, וְאָמְרָה לִי: “אֲדוֹנִי, אֲנִי אִשְׁתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי רוֹפֵא, וְאֶצְלוֹ חֲבוּרָה מִנִּכְבַּדֵּי הָעִיר12 שוֹתִים יַיִן בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי זֹאת, לֹא הָיָה טוֹב בְּעֵינַי לְעוֹרֵר שַׁעֲרוּרִיָּה. הֲשִׁיבוֹתִי אֶת פָּנֶיהָ וְהִכְרַתִּי תִקְוָתָהּ מִזֶּה. וְאוּלָם אֲנִי קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל הַמָּקוֹם, וְיָשַׁבְתִּי מִבַּחוּץ לַמָּקוֹם עַד שֶׁנִּפְתְּחָה הַדֶּלֶת, וְהִתְפָּרַצְתִּי וְנִכְנַסְתִּי וּמָצָאתִי אֶת הַחֲבוּרָה בַּצּוּרָה כַּמְּתֹאָר וְאֶת הָאִשָּׁה אֶצְלָם. נָתַתִּי לָהֶם שָלוֹם וְהֶחֱזִירוּ לִי שָׁלוֹם, קָמוּ וְכִבְּדוּ אוֹתִי וְהוֹשִׁיבוּנִי. אַחַר־כָּךְ הִגִּישׁוּ לִי אֹכֶל. הִגַּדְתִּי לָהֶם אֶת הַדָּבָר שֶׁהִלְעִיזוּ עֲלֵיהֶם וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “וַאֲנִי גֵרַשְׁתִּי אֶת הַמַּלְעִיז וּבָאתִי אֲלֵיכֶם יְחִידִי”. הוֹדוּ לִי וְשִׁבְּחוּ עַל הַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתִי אִתָּם, וְהוֹצִיאוּ לִי אַלְפַּיִם אֲדַרְכְּמוֹן שֶׁאָסְפוּ בֵינֵיהֶם. נָטַלְתִּי אוֹתָם וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי. אַחֲרֵי שְׁנֵי חֳדָשִׁים מֵאוֹתוֹ מְאֹרָע הֵבִיא אֵלַי פָּקִיד נְיָר מֵאֵת הַשּׁוֹפֵט וְכָתוּב עָלָיו בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁהוּא דוֹרֵשׁ אוֹתִי לָבוֹא לְפָנָיו. הָלַכְתִּי עִמּוֹ וְנִכְנַסְתִּי אֶל הַשּׁוֹפֵט. תָּבַע מִמֶּנִּי בַּעַל־הַתְּבִיעָה אַלְפַּיִם אֲדַרְכְּמוֹן וְאָמַר, שֶׁלְּקַחְתִּים בְּהַלְוָאָה מִמֶּנּוּ אֶפִּיטְרוֹפּוֹסָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה, כִּחַשְׁתִּיו. הוֹצִיא שְׁטַר חוֹב עָלַי בִּסְכוּם זֶה וְעָלָיו אַרְבָּעָה עֵדִים מִן הַחֲבוּרָה שֶׁהָיוּ נוֹכְחִים בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד, וּבָאוּ וְהֵעִידוּ. הִזְכַּרְתִּי לָהֶם אֶת הַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתִי עִמָּם, וְסִלַּקְתִּי אֶת הַסְּכוּם וְנִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹעַ מִן הַיּוֹם וְהָלְאָה לְעוֹלָם לְדִבְרֵי אִשָּׁה. כְּלוּם אֵין זֶה נִפְלָא? תָּמְהוּ הַנִּמְצָאִים עַל סִפּוּרוֹ הַיָּפֶה, וּמָצָא הַסִּפּוּר חֵן בְּעֵינֵי אַלְמַלִךְּ אַלטָּ’אהִר, וְאָמַר שַׂר־הַפֶּלֶךְ: “חֵי־אֱלֹהִים שֶׁסִּפּוּר נִפְלָא הוּא זֶה”. בְאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ הַמְּפַקֵּד הַשִּׁשִּׁי וְאָמַר:

 

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַשִּׁשִּׁי

“שִׁמְעוּ סִפּוּרִי אֲנִי, וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן מַה שֶּׁאֵרַע לִפְלוֹנִי הַנִּכְבָּד13, שֶׁהוּא רַב מִזֶּה שֶׁשְּׁמַעְתֶּם וְתָמוּהַּ יוֹתֵר” וְעִקָּר סִפּוּרוֹ הוּא, שֶׁנִּתְפַּס בְּיוֹם בְּאֶחָד מִן הַיָּמִים עִם אִשָּׁה. וְנִקְהֲלוּ מִתַּחַת לְבֵיתוֹ הֲמוֹן רַב, וּבָא אֵלָיו נְצִיב הַשִּׁלְטוֹן וַאֲנָשָׁיו וְדָפַק בַּדֶּלֶת. הִשְׁקִיף הַנִּכְבָּד מִמַּעֲלֵה הַבַּיִת וְרָאָה בְנֵי־אָדָם וְאָמַר: “מַה עִנְיַנְכֶם?” אָמְרוּ לוֹ: “נְצִיב הַשִּׁלְטוֹן פְּלוֹנִי, דְּבָרִים לוֹ אֵלֶיךָ”. יָרַד וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת. אָמְרוּ לוֹ: “הוֹצֵא אֶת הָאִשָּה שֶׁאֶצְלְךָ”. אָמַר לָהֶם: “כְּלוּם אֵין לָכֶם בּוּשָׁה? כֵּיצַד זֶה אוֹצִיא אֶת אִשְׁתִּי?” אָמְרוּ לוֹ: “כְלוּם אִשְׁתְּךָ הִיא בִשְׁטַר־נִשּׂוּאִין אוֹ בְלִי שְׁטַר־נִשּׂוּאִין?” אָמַר לָהֶם: “בִּשְׁטַר־נִשּׂוּאִין כְּמִצְוַת אֱלֹהִים וּכְחֻקַּת שְׁלִיחוֹ”. אָמְרוּ לוֹ: “וְהֵיכָן הַשְּׁטָר?” אָמַר לָהֶם: “שְׁטַר נִשּׂוּאֶיהָ בְּבֵית־אִמָּהּ”. אָמְרוּ לוֹ: “בּוֹא וְהַרְאֵה לָנוּ אֶת הַשְּׁטָר”. אָמַר לָהֶם: “סוּרוּ מֵעַל דַּרְכָּהּ, כְּדֵי שֶׁתֵּצֵא”. וּמִיָּד כְּשֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁנִּתְגַּלָּה הַדָּבָר כָּתַב אֶת שְׁטַר־הַנִּשּׂוּאִין וְסִדֵּר אוֹתוֹ לִשְׁמָהּ וְתִקֵּן אוֹתוֹ שְׁטַר־נִשּׂוּאִין לְאִשְׁתּוֹ וְכָתַב עָלָיו עֵדִים שֵׁמוֹת שֶׁל יְדִידָיו, כְּפִי שֶׁעָלָה בְדַעְתּוֹ. וְחָתַם שֵׁם הַקָּאצִ’י מְסַדֵּר הַנִּשּׂוּאִין וְאֶת שֵׁם הַאֶפִּיטְרוֹפוֹס שֶׁל הַאִשָּׁה שֶׁבְּיָדוֹ הָרְשׁוּת לְהַשִּׂיאָהּ, כַּדָּת, וְסִדֵּר לוֹ מִסְמָךְ. כְּשֶׁבִּקְּשָׁה הָאִשָּׁה לָצֵאת מֵאֶצְלוֹ נָתַן לָהּ אֶת הַכְּתָב שֶׁכָּתַב וְשָׁלַח אִתָּהּ אֶת סְרִיס הָאֶמִיר שֶׁיּוֹבִיל אוֹתָהּ לְבֵית אָבִיהָ. כְּשֶׁהָלַךְ עִמָּהּ אוֹתוֹ סָרִיס וְהוֹבִיל אוֹתָהּ אֶל הַבַּיִת, וְנִכְנְסָה הָאִשָּׁה אֶל הַבַּיִת אָמְרָה: “אֵינִי עוֹמֶדֶת לְדִין לִפְנֵי הָאֶמִיר. קִרְאוּ לָעֵדִים הַכְּשֵׁרִים שֶׁיָּבוֹאוּ וְיִטְּלוּ אֶת שְׁטַר נִשּׂוּאַי”. כְּשֶׁנִּפְטַר הַסָּרִיס מֵעָלֶיהָ וְהָלַךְ אֶל הַנָּצִיב, וְהוּא עוֹמֵד עֲדַיִן לְיָד שַׁעַר בֵּית הַנִּכְבָּד, וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁהָיָה עִמּוֹ, אָמַר: “דָּבָר זֶה יֵשׁ לְקַבְּלוֹ”. אָמַר הַנִּכְבָּד: “סָרִיס, בַּקֵּש לָנוּ עֵד פְּלוֹנִי”, וְהָיָה זֶה חֲבֵרוֹ. כְּשֶׁשָּׁלַח אַחֲרָיו וּבִקְּשָׁהוּ וּבָא אֶצְלוֹ, וְרָאָה אוֹתוֹ אָמַר לוֹ: “לֵךְ אֶל פְּלוֹנִית אִשָּׁה, זוֹ שֶׁהִשֵּׂאתֶם אוֹתָהּ לִי וּקְרָא לָהּ, וּכְשֶׁתָּבוֹא אֵל המלךְ בַּקֵּשׁ מִמֶּנָּה אֶת שְׁטַר הַנִּשּׂוּאִין וְקָחֶנּוּ מְאִתָּהּ וְהָבֵא אוֹתוֹ אֵלֵינוּ”, רָמַז לוֹ בְּרֶמֶז לֵאמֹר: “לֵךְ בְּשֶׁקֶר וְהָגֵן עָלֵינוּ, שֶׁכֵּן אִשָּׁה זָרָה הִיא, וְאָנוּ מְפַחֲדִים מִפְּנֵי נְצִיב הַשִּלְטוֹן הָעוֹמֵד עַל הַדֶּלֶת, וְאָנוּ שׁוֹאֲלִים מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיִּהְיֶה לְסִתְרָה לָנוּ וְלָכֶם מִפְּנֵי צַעַר הָעוֹלָם הַזֶּה, אָמֵן”. הָלַךְ הָאִישׁ הָעֵד אֶל הַנָּצִיב שֶׁעָמַד בֵּין שְׁאַר הָעֵדִים הַכְּשֵׁרִים וְאָמַר: “מוּטָב, כְּלוּם אֵין הִיא פְלוֹנִית שֶׁסֻּדַּר בְּרִית נִשּׂוּאֶיהָ בְמָקוֹם פְּלוֹנִי?” וְהָלַךְ הָעֵד אֶל הָאִשָּׁה שֶׁיָּצְאָה מִבֵּית הַנִּכְבָּד וְשֶׁכָּתַב לָהּ אֶת הַכְּתָב וְזִיֵּף אוֹתוֹ וּנְתָנוֹ לָהּ. כְּשֶׁבָּא הָעֵד אֵלֶיהָ וְקָרָא לָהּ וְהֵבִיאָה לוֹ אֶת הַשְׁטָר, נְטָלוֹ מִמֶּנָּה וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל הַנָּצִיב. כְּשֶׁקָּרָא מַה שֶּׁכָּתוּב בֹּו, אָמַר הַנִּכְבָּד אֶל חֲבֵרוֹ: “לֵךְ אֶל מוֹשְׁלֵנוּ וַאֲדוֹנֵנוּ קָאצִ’י הַקָּאצִ’ים וְהוֹדַע אוֹתוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לְעֵדָיו הַכְּשֵׁרִים”. קָם לָלֶכֶת. וְאוּלָם הַנָּצִיב פָּחַד וְהִרְבָּה לְבַקֵּש מֵאֵת הַנִּכְבָּד וּלְנַשֵּׁק אֶת יָדָיו, שֶׁיִּסְלַח לוֹ. הָלַךְ לוֹ הַנָּצִיב בְּאֵימָה וָפַחַד, סִדֵּר הַנִּכְבָּד אֶת הָעִנְיָן וְנָשָׂא לוֹ אֶת הָאֹשָּׁה. וְהִצְלִיחַ הַזִּיוּף עַל־יְדֵי תַכְסִיסוֹ הַיָּפֶה". הִתְפַּלְאוּ עַל כָּךְ תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת. נִגַּש הַמְּפַקֵּד הַשְּׁבִיעִי וְאָמַר:

 

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַשְּׁבִיעִי

אֵרַע לִי בְּאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה, יִשְׁמְרֶנָּה אֱלֹהִים, דָּבָר נִפְלָא, וְהוּא שֶׁבָּאָה אֵלַי אִשָּׁה זְקֵנָה עִם חֲפָצִים וְתַכְשִׁיטִים בְּתוֹךְ קֻפָּה גְדוֹלָה מַעֲשֶׂה יְדֵי אָמָּן וְעִמָּהּ נַעֲרָה הָרָה. יָשְׁבָה עַל יָד חֲנוּתוֹ שֶׁל סוֹחֵר בַּדִּים וְסִפְּרָה לוֹ שֶׁהַנַּעֲרָה הָרָה לִנְצִיב הָעִיר, וְלָקְחָה מִמֶּנּוּ בְהַקָּפָה אֲרִיגִים הַשָּׁוִים אֶלֶף דִּינָר. וְהִנִּיחָה אֶצְלוֹ אֶת הַקֻּפָּה, וְהָפְכָה אוֹתָהּ לְעֵינָיו וְהֶרְאֲתָה לוֹ מַה שֶּׁבְּתוֹךְ הַקֻּפָּה, וּמָצָא הוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶרֶךְ רַב. עָזְבָה אוֹתוֹ הַאִשָּׁה אֶצְלוֹ לְעֵרָבוֹן וְטַעֲנָה אֶת הָאֲרִיגִים עַל הַנַּעֲרָה שֶׁהָיְתָה עִמָּהּ. וְנִפְקְדָה בְּמֶשֶׁךְ זְמַן אָרֹךְ, וְאָרַךְ זְמַן הִפַּקְּדָה עַד שֶׁנִּתְיָאֵשׁ מִמֶּנָּה מוֹכֵר הַבַּדִים. בָּא אֶל בֵּית הַנָּצִיב וְשָׁאַל לַאִשָּׁה בְּבֵית הַנָּצִיב, וֹלא הִשִּׂיג עַל אוֹדוֹתֶיהָ כָּל יְדִיעָה, וְלֹא מָצָא לָהּ כָל עֲקֵבוֹת. הוֹצִיא אֶת קֻפַּת הַתַּכְשִׁיטִים, וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁהַכֹּל רַק מְצֻפֶּה זָהָב וְשֶׁעֶרְכָּם אֵינוֹ שָׁוֶה אֶלָּא מֵאָה אֲדַרְכְּמוֹן. כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, נִדְהַם מֵהֶם. יָצָא מֵאֵצֶל הַנָּצִיב וּבָא אֶל מְמַלֵּא מְקוֹם הַשֻּׂלְטָאן. כְּשֶׁבָּא אֵלָיו וּפָנָה אֵלָיו וְהִתְאוֹנֵן לְפָנָיו, הֵבִין מְמַלֵּא מְקוֹם הַשֻּׂלְטָאן שֶׁהָעָרְמָה עָלָיו עָלְתָה יָפֶה וְשֶׁהֶעֱרִימוּ עָלָיו בְּנֵי־אָדָם וְנְצָחוּהוּ וְלָקְחוּ אֶת אֲרִיגָיו. וְהָיָה מְמַלֵּא־מָקוֹם זֶה בָּקִי בַּהֲוָיוֹת הָעוֹלָם וְיוֹדֵעַ לְטַכֵּס עֵצָה טוֹבָה. אָמַר לָאִישׁ: “הוֹצֵא מַשֶּׁהוּ מֵחֲנוּתְךָ וּשְׁבֹר בַּבֹּקֶר אֶת מַנְעוּל חֲנוּתְךָ וּצְעַק וּבֹא אֵלַי וְהִתְאוֹנֵן שֶׁבָּזְזוּ אֶת חֲנוּתְךָ כֻּלָּהּ, וּקְרָא אֶת אֱלֹהִים לְעֶזְרָתְךָ וּצְעַק וְהוֹדַע הַדָּבָר לִבְנֵי־אָדָם, עַד שֶׁתָּבֹאנָה הַבְּרִיּוֹת אֶצְלְךָ וְיִרְאוּ אֶת שְׁבִירַת־הַמַּנְעוּל, וּמַה שֶּׁהָלַךְ מִן הַחֲנוּת, וְכָל מִי שֶׁיָּבוֹא מִבְּנֵי־אָדָם הַרְאֵה לוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בְּרַבִּים, וֶאֱמֹר לָהֶם שֶׁדַּאֲגָתְךָ הִיא לְקֻפָּה גְדוֹלָה שֶׁהָיְתָה שֶׁיֶּכֶת לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָעִיר, וְשֶׁאַתָּה יָרֵא מִפָּנָיו. וְאַל תְּפַחֵד, אֶלָּא אֱמֹר בְּתוֹךְ דְּבָרֶיךָ: ‘קֻפָּתִי הָיְתָה קֻפַּת פְּלוֹנִי, וַאֲנִי מְפַחֵד מִפָּנָיו וְלֹא אוּכַל דַבְּרוֹ, וְאַתֶּם, הַקָּהָל וְכָל הַנִּמְצָא אֶצְלִי יִהְיוּ עִמָּכֶם עֵדִים’. וְאִם יֵשׁ עִמְּךָ יוֹתֵר מִדְּבָרִים מֵעֵין אֵלֶּה, אֱמֹר אוֹתָם, שֶׁכֵּן תָּבוֹא אֵלֶיךָ הַזְּקֵנָה”. כְּשֶׁשָׁמַע סוֹחֵר־הַבַּדִּים אֶת דִבְרֵי הַנָּצִיב אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכִדְבָרְךָ אֶעֱשֶׂה”. יָצָא מֵאֶצְלוֹ וּבָא אֶל חֲנוּתוֹ וְלָקַח מִתּוֹכָהּ מַשֶּׁהוּ לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶרֶךְ וּבָא אֶל בֵּיתוֹ. וְהִשְׁכִּים בַּשַׁחַר אֶל הַחֲנוּת וְשָׁבַר אֶת הַמַּנְעוּל, וְצָרַח וְצָוַח וְקָרָא אֶת אֱלֹהִים לְעֶזְרָתוֹ, עַד שֶׁנִּקְהֲלוּ עָלָיו בְּנֵי־אָדָם, וּבָא כָּל מִי שֶׁהָיָה בְעִירוֹ. קָרָא אֲלֵיהֶם וְאָמַר, כָּל מַה שֶּׁאָמַר לוֹ הַנָּצִיב, כֻּלּוֹ, וְנִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בְּרַבִּים. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֶל חֲצַר־הַשִּׁלְטוֹן.

וּכְשֶׁבָּא אֶל חֲצַר הַשִּׁלְטוֹן צָרַח וְצָוַח וְהִתְאוֹנֵן, וְהוֹדִיעַ גָּלוּי אֶת הִתְאוֹנְנוּתוֹ. כְּשֶׁעָבְרוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים, בָּאָה אֶצְלוֹ הַזְּקֵנָה וְעִמָּהּ מְחִיר הָאֲרִיגִים. בָּאָה אֵלָיו וּבִקְּשָׁה אֶת הַקֻּפָּה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ, לְקָחָהּ וְהוֹבִילָהּ אֶל נְצִיב הָעִיר. כְּשֶׁבָּאָה לִפְנֵי הַקָּאצִ’י, אָמַר לָהּ: “שְׂטָנִית, אוֹי לָךְ לֹא דַי לָךְ מַעֲשֵׂךְ הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁאַתְּ בָּאָה בַּשֵּׁנִי?” אָמְרָה לוֹ: “אֲנִי מֵאֵלֶּה הַמְּבַקְּשִׁים לָהֶם דַּרְכָּם בֶּעָרִים. וְאָנוּ מִתְאַסְּפִים בְּכָל חֹדֶשׁ, וְאֶתְמוֹל הִתְאַסַּפְנוּ”14. אָמַר לָהּ הַנָּצִיב: “כְּלוּם יְכוֹלָה אַתְּ לְמָסְרָם?” אָמְרָה לוֹ: “הֵן, וְאִם אַתָּה מַמְתִּין עַד מָחָר, הֲרֵי הֵם מִתְפַּזְּרִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ אֶמְסֹר אוֹתָם הַלַּיְלָה לָכֶם”. אָמַר לָהּ הָאֶמִיר: “לְכִי”. אָמְרָה לוֹ: “שְׁלַח מִי שָׁיָּבִיא אוֹתִי אֲלֵיהֶם, וְשֶׁיְּצַיֵּת לִי לְכָל מַה שֶּׁאֹמַר לוֹ וְכָל מַה שֶּׁאֹמַר לוֹ יִשְׁמַע לִי, וִימַלֵּא כָּל אֲשֶׁר אֹמַר לוֹ”. שָׁלַח אִתָּהּ חֲבוּרָה, לָקְחָה אוֹתָם וְהוֹבִילָה אוֹתָם אֶל דֶּלֶת אַחַת, וְאָמְרָה: “עִמְדוּ כָאן לְיַד הַדֶּלֶת, וּמִי שֶּׁיֵּצֵא אֲלֵיכֶם, תִּפְסוּהוּ, וַאֲנִי אֵצֵא אֲלֵיכֶם אַחֲרוֹנָה לַיּוֹצְאִים”. אָמְרוּ לָהּ: “שָׁמַעְנוּ וּכִדְבָרֵךְ נַעֲשֶׂה”. בָּאוּ עִמָּהּ וְנִגְּשׁוּ אֶל הַדֶּלֶת וְעָמְדוּ, וְנִכְנְסָה הַזְּקֵנָה. עָמְדוּ שָׁעָה שֶׁל זְמַן וְלֹא יָצָא אֲלֵיהֶם גַּם אֶחָד, וְאָרְכָה עֲמִידָתָם כְּפִי מַה שֶּׁצִוָּה אוֹתָם מְמַלֵּא־מְקוֹם הַשֻּׂלְטָאן. נִלְאוּ אַחֲרֵי שֶׁאָרְכָה עֲמִידָתָם, וּכְשֶׁקָּצוּ מֵאֹרֶךְ הָעֲמִידָה, נִגְּשׁוּ עַד הַדֶּלֶת, וְהִכּוּ בַדֶּלֶת מַכָּה קָשָׁה וַחֲזָקָה עַד שֶׁכִּמְעַט שָׁבְרוּ אֶת בְּרִיחַ הָעֵץ שֶׁלָּהּ. נִכְנַס אֶחָד מֵהֶם, וְנִפְקַד זְמָן אָרוֹךְ וְחָזַר כְּשֶׁלֹּא מָצָא כְלוּם. וּכְשֶׁחָזַר אָמַר: “דֶּלֶת לְסִמְטָה מְפֻלֶּשֶׁת הִיא, וְהִיא מַעֲבָר מְפֻלָּשׁ לְדֶרֶךְ מָקוֹם פְּלוֹנִי. הִתְּלָה בָכֶם וְעָזְבָה אֶתְכֶם וְהָלְכָה לָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דְּבָרָיו חָזְרוּ אֶל הָאֶמִיר וְהוֹדִיעוּ לוֹ אֶת הַסִּפּוּר. הֵבִין שֶׁהִיא רַמָּאִית וּבוֹגֶדֶת שֶׁהִתְלָה בָהֶם וְהֶעֱרִימָה עֲלֵיהֶם, וְהִשְׁתַּמְּשָׁה בְתַחְבּוּלָה כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת עַצְמָהּ. רְאוּ אֵפוֹא תַחְבּוּלָתָהּ שֶׁל אִשָּׁה זוֹ, וּמַה שֶּׁתִּכְּנָה מִן הַמְּזִמָּה, לַמְרוֹת מִעוּט זְהִירוּתָהּ כְּשֶׁחָזְרָה אֶלי, כְּשֶׁלֹּא חָשְׁשָׁה לִמְזִמָּה נֶגְדָהּ. אוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁבָּאָה אֵלֶיהָ הַצָּרָה, הִצִּילָה אֶת נַפְשָׁהּ". כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַחֲבוּרָה אֶת זֹאת מִפִּיו, רָטְטוּ מִגִּיל עָצוּם שֶׁאֵין לְמַעֲלָה הֵימֶנּוּ. וְשָׁמַח הַמֶּלֶךְ אַלטָּ’אהִר בַּיְבַּרְס עַל מַה שֶּׁשָּׁמַע וְאָמַר: “אָכֵן יִקְּרוּ בָעוֹלָם דְּבָרִים הַכְּמוּסִים מִן הַמְּלָכִים מִתּוֹךְ רוּם מַעֲלָתָם”. קָם אָדָם אַחֵר מִבֵּין הַחֲבוּרָה וְאָמַר: “סִפּוּר אַחֵר בִּדְבַר עָרְמַת הַנָּשִׁים וְרַמָּאוּתָן שֶׁשְּׁמַעְתִּיו מִפִּי אֶחָד מֵחֲבֵרַי, מוּזָר וְתָמוּהַּ וּמְשַׁעְשֵׁעַ וּמְרַטֵּט הוּא יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁסִּפְּרוּ עַד עַכְשָׁו”. אָמְרָה לוֹ חֲבוּרַת הַנִּמְצָאִים: “סַפֵּר לָנוּ מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ וּפַרְשֵׁהוּ לָנוּ בִּשְׁלֵמוּתוֹ, שֶׁנִּרְאֶה מַה הוּא הַתָּמוּהָּ שֶׁבּוֹ”. אָמַר לָהֶם

 

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַשְׁמִינִי

דְּעוּ, שֶׁחֲבוּרָה הִזְמִינָה אוֹתִי, וּבְתוֹכָם יָדִיד לִי, וְהוּא הוּא שֶׁהִזְמִין אוֹתִי וְנִכְנַסְתִּי עִמּוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ אֶל מְעוֹנוֹ וְיָשַׁבְנוּ עַל מַצָּעָיו, אָמַר לִי: “יוֹם מְבֹרָךְ הוּא זֶה וְיוֹם שִׂמְחָה. וּמִי הוּא שֶׁזּוֹכֶה וָחַי עַד לְיוֹם שֶׁכָּזֶה? וּרְצוֹנִי שֶׁתַּעֲשֶׂה כָמוֹנוּ וְלֹא תְגַנֶּה מַעֲשֵׂנוּ שֶׁהֲרֵי אַתָּה שׁוֹמֵעַ בְּרָצוֹן לְמִי שֶׁמַּגִּיש סִפּוּר שֶׁכָּזֶה15” הִסְכַּמְתִּי לְכָךְ, וְנִתְגַּלְגְּלָה שִׂיחָתָם בְּעִנְיָנִים כְּגוֹן אֵלֶּה וְקָם מִבֵּינֵיהֶם חֲבֵרִי שֶׁהִזְמִינַנִי וְאָמַר לָהֶם: "שִׁמְעוּ מִפִּי וַאֲנִי אַסֲפֵּר לָכֶם סִפּוּר שֶׁאֵרַע לִי. הָיָה לִי אָדָם שֶׁהָיָה רָגִיל לָבוֹא אֶצְלִי לַחֲנוּתִי, וְלֹא הָיִיתִי מַכִּירוֹ וְלֹא הוּא מַכִּיר אוֹתִי, וּמִיָמָיו לֹא רָאַנִי. וְהָיָה בְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה זָקוּק לְאֲדַרְכְּמוֹן אוֹ שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים הָיָה בָא אֵלַי וְשׁוֹאֲלֵנִי מִבְּלִי שֶׁהָיְתָה כָּל הַכָּרָה בֵינֵינוּ וּמִבְּלִי כָל מְתַוֵּךְ בֵּינִי וּבֵינוֹ. וְלֹא הָיִיתִי מוֹדִיעַ לְאָדָם עַל כָּךְ. אָרַךְ זֶה בֵּינִי וּבֵינוֹ, וְאָרַךְ הַזְּמַן בֵּינֵינוּ עַד שֶׁהָיָה לוֹקֵחַ עֲשָׂרָה אֲדַרְכְּמוֹנִים וְעֶשְׂרִים אוֹ יוֹתֵר אוֹ פָחוֹת. קָרָה בְיוֹם אֶחָד מִן הַיָּמִים שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד לְיַד חֲנוּתִי, וְהִנֵּה אִשָּה בָאָה אֵלַי אֶל הַחֲנוּת וְעָמְדָה לְיָדִי, וְהִיא אִשָּׁה דוֹמָה לְאַגַּן הַסַּהַר הָעוֹלֶה בֵין הַכּוֹכָבִים. וְהֵאִיר הַמָּקוֹם לְאוֹרָהּ.

וּכְשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ נָעַצְתִּי מֶבָּטִי בָּהּ מִשְׁתָּאֶה לָהּ. פָּתְחָה וְדִבְּרָה אֵלַי בְּדִבּוּר רַךְ. וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִמֶּנָּה זֹאת וְאֶת רֹךְ מִדְבָּרָהּ, חָשַׁקְתִּי בָהּ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי חוֹשֵׁק בָּהּ, גָּמְרָה עִנְיָנָהּ וְהִבְטִיחָה לִי לַחֲזֹר וְהָלְכָה לָהּ. נִשְאַרְתִּי תָפוּס בְּמַחֲשַׁבְתִּי בָהּ, שֶׁכְּבָר הִצִּיתָה אֵשׁ בְּלִבִּי. יָשַׁבְתִּי נָבוֹךְ וּמְהַרְהֵר בְּעִנְיָנִי, וּבְלִבִּי אֵשׁ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַשְּׁלִישִי בָּאָה כְּשֶׁלֹּא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁתָּבוֹא. כְשֶׁרְאִיתִיהָ דִּבַּרְתִּי אֵלֶיהָ וְשַׂמְתִּי לָהּ בַּחֲלָקוֹת וְנָהַגְתִּי בָהּ יָפֶה וְהִתְקָרַבְתִּי אֵלֶיהָ בַּשִּׁיחָה וְהִזְמַנְתִּי אוֹתָהּ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרַי אָמְרָה לִי: “אֲנִי אֵינִי נִכְנֶסֶת לְבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם”. אָמַרְתִּי לָהּ: “אִם כֵּן אֵלֵךְ אֲנִי אִתָּךְ” אָמְרָה לִי: “קוּם וּבֹא עִמִּי”. קַמְתִּי וְלָקַחְתִּי עִמִּי מִטְפַּחַת בְּשַׁרְווּלִי וְשַׂמְתִּי בְאוֹתָהּ מִטְפַּחַת סְכוּם שֶׁל אֲדַרְכְּמוֹנִים וְהָיָה זֶה סְכוּם נִכָּר. עָבְרָה הָאִשָּׁה לְפָנַי וַאֲנִי אַחֲרֶיהָ, וְלֹא פָסַקְנוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁהֵבִיאָה אוֹתִי לְסִמְטָה וּלְדֶלֶת, וְצִוְּתָה עָלַי לִפְתֹחַ אֶת הַדֶּלֶת; סֵרַבְתִּי. פָתְחָה הִיא וְהִכְנִיסָה אוֹתִי לְתוֹךְ פְּרוֹזְדוֹר וְנִכְנְסָה וְנָעֲלָה אֶת דֶּלֶת הַכְּנִיסָה מִבִּפְנִים, וְאָמְרָה לִי: שֵב עַד שֶׁאֶכָּנֵס אֶל הַנְּעָרוֹת וְאַכְנִיס אוֹתָן לְמָקוֹם שֶׁלֹּא יִרְאוּנוּ מִמֶּנּוּ". כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְבָרֶיהָ יָשַׁבְתִּי וְאָמַרְתִּי: “מוּטָב”. נִכְנְסָה וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינַי הֶרֶף־עַיִן, וּבָאָה אֶצְלִי כְּשֶׁהִיא בְּלִי צָעִיף כְּשֶׁהִגִּיעָה אֶצְלִי אָמְרָה: “קוּם, בְּשֵׁם אֱלֹהִים”. קַמְתִּי עִמָּהּ וְנִכְנַסְתִּי אֲנִי אַחֲרֶיהָ, וְלֹא פָסַקְנוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְתוֹךְ אוּלָם. כַּאֲשֶׁר נִמְצֵאתִי נָכוֹן בָּאוּלָם, מְצָאתִיו לֹא יָפֶה וְשֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי לְהַרְחִיב אֶת הַדַּעַת, וְהוּא שׁוֹמֵם וּבְלִי תֵאוּם, מַבְחִיל וּמְכֹעָר. וּבְאוֹתוֹ אוּלָם רֵיחַ נִפְסָד. כְּשֶׁצִּיַּרְתִּי לִפָנַי כָל זֶה וְיָשַׁבְתִּי בְּאֶמְצַע הָאוּלָם, וְהִנֵּה לְפָנַי שִׁבְעָה אֲנָשִׁים עֲרֻמִּים, וְאֲנָשִׁים אֵלֶּה אֵין עֲלֵיהֶם כָּל בֶּגֶד, וְרַק לְמָתְנֵיהֶם חֲגוֹרוֹת עוֹר. יָרְדוּ מִן הָאִצְטַבָּה וּבָאוּ אֶצְלִי כֻּלָּם. נִגַּש אֵלַי אֶחָד מֵהֶם וְנָטַל מִצְנַפְתִּי וְהַשֵּׁנִי נָטַל אֶת הַמִּטְפַּחַת שֶׁהָיְתָה בְשַׁרְווּלֵי עִם כַּסְפִּי. וְאַחֵר פְּשָׁטַנִי עָרֹם מִבְּגָדַי. וְאַחֲרֵי שֶׁפָּשַׁט מֵעָלַי אֶת בְּגָדַי, בָּא אַחֵר וְכָפַת אוֹתִי בַּחֲגוֹרָתוֹ.

נְטָלוּנִי כֻלָּם כְּשֶׁאֲנִי כָפוּת וֶהֱטִילוּנִי לָאָרֶץ וּגְרָרוּנִי וֶהֱבִיאוּנִי אֶל חֲפִירָה שֶׁהָיְתָה שָׁם וּבִקְּשׁוּ לְשָחֲטֵנִי. וְהִנֵּה הֻכְּתָה עַל הַדֶּלֶת מַכָּה חֲזָקָה. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ מַכָּה זוֹ פַּחֲדוּ וְהֻסְּחָה דַעְתָּם מִמֶּנִּי מִפְּנֵי הַפַּחַד. יָצְאָה הַאִשָּׁה וְחָזְרָה וְאָמְרָה: “אֵין כָּל רָעָה עֲלֵיכֶם הַיּוֹם וְלֹא שׁוּם פַּחַד. רַק חֲבֵרְכֶם הוּא שֶׁהֵבִיא אֶת אֲרוּחַת־הַצָהֳרַיִם שֶׁלָּכֶם”. וְהָיָה עִם זֶה שֶׁבָּא כֶּבֶשׂ צָלוּי. וּכְשֶׁנִּכְנַס אֶצְלָם שָׁאַל אוֹתָם: "מַה עִנְיַנְכֶם וּמַה לָּכֶם שֶׁאַתֶּם מֻפְשָּׁלִים שַׁרְווּלֵיכֶם?, אָמְרוּ לוֹ: “צַיִד הוּא שֶׁצַּדְנוּהוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, אָץ אֵלַי וְהִסְתַּכֵּל בְּפָנַי, וְצָעַק וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים, אָחִי הוּא בֶן אִמִּי וּבֶן אָבִי. אֱלֹהִים, אֱלֹהִים”. הִתִּיר אֲסוּרַי וְנָשַׁק רֹאשִׁי, וְהִנֵּה הוּא יְדִידִי שֶׁהָיָה לֹוֶה מִמֶּנִּי אֶת הַמָּמוֹן. כְּשֶׁנָּשַׁקְתִּי רֹאשׁוֹ וְנָשַׁק רֹאשִׁי, אָמַר לִי: “אָחִי אַל תִּבָּהֵל”. בִּקֵּש לְהָבִיא לִי מַה שֶּׁהָיָה עָלַי מִן הַבְּגָדִים, וְלֹא נָתַן לִי לְאַבֵּד כְּלוּם. הֵבִיא לִי סֵפֶל מָלֵא מַשְׁקֵה־סֻכָּר וְהִשְׁקַנִי, וּבְאוֹתוֹ מַשְׁקֵה־הַסֻכָּר לִימוֹן. בָּאוּ כֻלָּם וְהוֹשִׁיבוּנִי לְשֻׁלְחָן וְאָכַלְתִּי עִמָּהֶם. אָמַר לִי: “אֲדוֹנִי וְאָחִי כְּבָר נִכְרַת בֵּינֵינוּ בְּרִית לֶחֶם וָמֶלַח. וַהֲרֵי נִגְלָה לְפָנֶיךָ סוֹדֵנוּ וּמַצָּבֵנוּ, וְהַסּוֹדוֹת לְמִשְׁמָר הֵם אֵצֶל בְּנֵי־חוֹרִין”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי בֵן כָּשֵׁר הִנְנִי מַבְטִיחֲכֶם שֶׁלֹא אֲסַפֵּר כְּלוּם וְאַף לֹא בְרֶמֶז”. הִשְׁבִּיעוּנִי שְׁבוּעָה וְהוֹצִיאוּ אוֹתִי וְנִפְטַרְתִּי מֵהֶם, כְּשֶׁאֲנִי מַאֲמִין שֶׁבַּמֵּתִים אֲנִי. יָשַׁבְתִּי בְתוֹךְ בֵּיתִי חֹדֶשׁ תָּמִים כְּשֶׁאֲנִי חוֹלֶה. אַחַר־כָּךְ נִכְנַסְתִּי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וְיָצָאתִי וּפָתַחְתִי אֶת הַחֲנוּת, וְלֹא רָאִיתִי לֹא אוֹתוֹ הָאִישׁ וְלֹא אוֹתָה הָאִשָּׁה. בְּאַחַד הַיָּמִים עָמַד לְיַד חֲנוּתִי בָּחוּר דּוֹמֶה כְאִלּוּ הוּא אַגַּן הַסַּהַר, וְהוּא סוֹחֵר צֹאן וְעִמּוֹ תַרְמִיל וּבוֹ מָמוֹן, שֶׁמָּכַר בּוֹ צֹאן. וְהָאִשָּה הוֹלֶכֶת אַחֲרָיו. וּכְשֶׁעָמַד לְיַד חֲנוּתִי. עָמְדָה הָאִשָּׁה לְצִדּוֹ וְשָׁתָה לוֹ בַחֲלָקוֹת, וְכִמְעַט שֶׁמַּתִּי מֵרַחֲמַי עָלָיו. וּכְבָר נָטָה אַחֲרֶיהָ נְטִיָּה רַבָּה. הָיִיתִי שׁוֹלֵחַ אֵלָיו מַבָּטִים וְרוֹמֵז לוֹ, עַד שֶׁהִבִּיט בְּלִי מֵשִׂים וְהִסְתַּכֵּל אֵלַי, וְרָמַזְתִּי לוֹ. הִבִּיטָה הָאִשָּׁה אֵלַי וְנָתְנָה אוֹת בְּיָדָהּ וְהָלְכָה לָהּ, וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ הַבָּחוּר הַתֻּרְכְּמָאנִי.

יָדַעְתִּי שֶׁיֵּהָרֵג בְּלִי כָּל סָפֵק, וּפָחַדְתִּי אֲנִי פַחַד רַב וְסָגַרְתִּי חֲנוּתִי וְנָסַעְתִּי לְמֶשֶׁךְ שָׁנָה. אַחַר־כָּךְ חָזַרְתִּי וּפָתַחְתִּי חֲנוּתִי, וְהִנֵּה הָאִשָּה עוֹבֶרֶת עָלַי אָמְרָה לִי: “אֵין זֹאת אֶלָּא הֵעָדְרוּת אֲרֻכָּה שֶׁנֶּעְדַּרְתָּ מִכָּאן”. אָמַרְתִּי לָהּ: “נוֹסֵעַ הָיִיתִי”. אָמְרָה לִי: “וְכֵיצָד זֶה רָמַזְתָּ לַתֻּרְכְּמָאנִי?” אָמַרְתִּי לָהּ: “יִשְׁמְרֵנִי אֱלֹהִים, לֹא רָמַזְתִּי לוֹ”. אָמְרָה לִי: “הִשָּׁמֶר לְךָ שֶׁלֹא תַעֲמֹד לִי בְדַרְכִּי לְמִכְשוֹל”, וְהָלְכָה לָהּ. לְאַחֲרֵי זְמַן הִזְמִין אוֹתִי יְדִידִי לְבֵיתוֹ. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו, אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וְשוֹחַחְנוּ. אָמַר לִי: “יְדִידִי, כְּלוּם קָרְתָה אוֹתְךָ רָעָה בְכָל יְמֵי חַיֶּיךָ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “סַפֵּר אַתָּה, כְּלוּם קָרְתָה אוֹתְךָ רָעָה?” אָמַר לִי: ”דַע, שֶׁרָאִיתִי בְּיוֹם מִן הַיָּמִים אִשָּׁה יָפָה וְהָלַכְתִּי אַחֲרֶיהָ וּבִקַּשְׁתִּיהָ לָסוּר אֶל בֵּיתִי. אָמְרָה לִי: “אֵינִי נִכְנֶסֶת לְבָתֵּי אָדָם. וְאוּלָם אֶצְלִי בְבֵיתִי, אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ, בּוֹא בְּיוֹם פְּלוֹנִי”. כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַמּוֹעֵד בָּא אֵלַי שְׁלִיחָהּ מְבַקֵּשׁ לְהוֹבִילֵנִי אֶצְלָהּ. כְּשֶׁבָּא אֵלַי הַשָׁלִיחַ, קַמְתִּי עִמּוֹ וּבָאתִי אֶל בַּיִת נָאֶה וְדֶלֶת גְּדוֹלָה. וּבְשָׁעָה שֶׁהִגַּעְתִּי, פָתַח אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנַסְתִּי. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי, נָעַל אֶת הַדֶּלֶת וּבִקֵּשׁ הַשָּׁלִיחַ לְהִכָּנֵס הָלְאָה בְתוֹךְ הַבַּיִת. פָּחַדְתִּי פַחַד קָשֶׁה וְהִקְדַּמְתִּי אוֹתוֹ אֶל הַדֶּלֶת הַשְּׁנִיָּה שֶׁבִּקֵּש לְהַכְנִיסֵנִי בָהּ, וְנָעַלְתִּי אוֹתָהּ וְצָעַקְתִּי וְאָמַרְתִּי לוֹ: “חֵי אֱלֹהִים שֶׁאִם אֵין אַתָּה פוֹתֵחַ לִי אֲנִי הוֹרֵג אוֹתְךָ, שֶׁאֵין אֲנִי מֵאֵלֶּה שֶׁתָּפִיק בָּהֶם זְמָמְךָ”. אָמַר לִי הַשָּׁלִיחַ: “וּמָה הוּא שֶׁרָאִיתָ מִן הַמְּזִמָּה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “כְּבָר נִבְעַתִּי מִשּׁוֹמְמוּתוֹ שֶׁל בַּיִת זֶה וּמֵחֶסְרוֹן אָדָם עַל דַּלְתּוֹ, שֶׁאֵינִי רוֹאֶה מִי שֶׁהוּא מוֹפִיעַ”. אָמַר לִי הַשָּׁלִיחַ: “זוֹהִי, אֲדוֹנִי, דֶלֶת סוֹדִית”16. אָמַרְתִּי לוֹ: “לֹא סוֹד וְלֹא גָלוּי אֲנִי יוֹדֵעַ, פְּתַח לִי”. פָּתַח וְיָצָאתִי. לֹא הִרְחַקְתִּי מִן הַדֶּלֶת אֶלָּא קְצָת עַד שֶׁפָּגַשְׁתִּי אִשָּׁה. אָמְרָה לִי: “נִכְתְּבוּ לְךָ חַיִּים אֲרֻכִּים שֶׁאִם לָאו לֹא הָיִיתָ יוֹצֵא מִבַּיִת זֶה”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמְרָה לִי: “שְׁאַל אֶת יְדִידְךָ, שֶׁהוּא יְסַפֵּר לְךָ פְּלָאוֹת”. וְעַכְשָׁו יְדִידִי, הֲרֵינִי מַשְׁבִּיעֲךָ בְּאֱלֹהִים סַפֵּר לִי מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ מִן הַנִּפְלָאוֹת וְהַמּוּזָרוֹת, שֶׁאֲנִי כְבָר סִפַּרְתִּי לְךָ מַה שֶּאֵרַע לִי". אָמַרְתִּי לוֹ: “אָחִי קִבַּלְתִּי עָלַי בִּשְׁבוּעָה חֲמוּרָה”. אָמַר לִי: “יְדִידִי, הָפֵר אֶת שְׁבוּעָתְךָ וְסַפֵּר לִי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “חוֹשֵׁשׂ אֲנִי לַתּוֹצָאוֹת מִזֶּה”. סִפַּרְתִּי לוֹ וְהִתְפַּלֵּא. אַחַר־כָּךְ נִפְרַדְנוּ. נִשְׁאַרְנוּ בְכָךְ זְמַן אָרֹךְ, וְהִנֵּה יָדִיד אֶחָד מִידִידַי בָּא אֵלַי וְאָמַר: “מַזְמִין אוֹתִי אֶחָד מִידִידַי לִשְׁמֹעַ זִמְרָתָהּ שֶׁל מְזַמֶּרֶת”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֵינִי בָא בְחֶבְרַת שׁוּם אָדָם”. פִּתָּה אוֹתִי וְיָכֹל לִי וְשַׂמְנוּ פָנֵינוּ אֶל הַמָּקוֹם וּמָצָאנוּ אָדָם אֶחָד, וְקִדֵּם פָּנֵינוּ אוֹמֵר: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים”. הוֹצִיא מַפְתֵּחַ וּפָתַח אוֹתָהּ דֶּלֶת. אָמַרְתִּי לוֹ: “רִאשׁוֹנִים אָנוּ לַמֻּזְמָנִים, וְהֵיכָן הַמְזַמְּרוֹת”. אָמַר לִי: “בַּבַּיִת מִבִּפְנִים. וְאֵין זוֹ אֶלָּא דֶלֶת סוֹדִית. וְאַל תִּהְיוּ נִפְתָּעִים מֵחֶסְרוֹן הָאֲנָשִׁים”. אָמַר לִי חֲבֵרִי: “הֲרֵי אָנוּ שְׁנַיִם וְלֹא יָעִיזוּ לִנְגֹעַ בָּנוּ”. סָגְרוּ אֶת הַדֶּלֶת מֵאַחֲרֵינוּ, וּכְשֶׁנִּכְנַסְנוּ אֶל הָאוּלָם לֹא מָצָאנוּ בוֹ אָדָם, וְאוּלָם מְצָאנוּהוּ שׁוֹמֵם עַד מְאֹד. אָמַר לִי חֲבֵרִי: “נָפַלְנוּ בַפַּח. וְאֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אַל יִגְמֹל אֱלֹהִים אוֹתְךָ טוֹב בַּעֲדִי”. יָשַׁבְנוּ בִקְצֵה הָאִצְטַבָּה, וְהִנֵּה רָאִיתִי חֲדַר־אוֹצָר לְצִדִּי. הִסְתַּכַּלְתִּי בְּתוֹכוֹ. אָמַר לִי יְדִידִי: “מָה אַתָּה רוֹאֶה”? אָמַרְתִּי לוֹ: “רוֹאֶה אֲנִי בוֹ טוֹבָה הַרְבֵּה וְגוּפוֹת שֶׁל הֲרוּגִים” וְאָמַרְתִּי לוֹ: “הִסְתַּכֵּל”. אָמַר לִי: “חֵי־אֱלֹהִים אוֹבְדִים אָנוּ”. בָּכִיתִי אֲנִי וְהוּא. וְהִנֵּה נִכְנְסוּ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים אֵלֵינוּ מִן הַדֶּלֶת שֶׁנִּכְנַסְנוּ דַרְכָּהּ וְהֵם עֲרֻמִּים וּבְמָתְנֵיהֶם חֲגוֹרוֹת שֶׁל עוֹר, נִכְנְסוּ וְנִגְּשׁוּ אֶל יְדִידִי. נֶאֱבַק אִתָּם וְהִכָּה בְאֶגְרוֹפוֹ אֶת הָאֶחָד מֵהֶם וְהִפִּילוֹ לָאָרֶץ. נִתְאַסְּפוּ עָלָיו הַשְּׁלֹשָׁה, וְנִצַּלְתִּי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לְהַצִּיל עַצְמִי בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ טְרוּדִים בִּידִידִי. הִתְבּוֹנַנְתִּי וְהִנֵּה דֶלֶת לְצִדִּי עַל הָאָרֶץ. הִזְדָּרַזְתִּי וּבָאתִי לְתוֹכָהּ, וְהִגַּעְתִּי מִתַּחַת לָאֲדָמָה לְתוֹךְ חֶדֶר שֶׁאֵין מוֹצָא מִתּוֹכוֹ וְלֹא חַלּוֹן. הָיָה בָרוּר לִי שֶׁאֲנִי מֵת, וְאָמַרְתִּי “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל תִּקְרַת הַחֶדֶר, וְהִנֵּה בָהּ שׁוּרָה שֶׁל חַלּוֹנוֹת עִם שְׁמָשׁוֹת בַּעֲלוֹת גְּוָנִים שׁוֹנִים. נֶאֱחַזְתִּי וְטִפַּסְתִּי מֵאֲשֶׁר יָקְרָה נַפְשִׁי בְּעֵינַי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל תּוֹךְ הַחַלּוֹנוֹת, כְּשֶׁאֵין אֲנִי בְדַעְתִּי, וְעָקַרְתִּי אוֹתָם. וְיָצָאתִי דַּרְכָּם הַחוּצָה וּמָצָאתִי מֵאַחֲרֵיהֶם קִיר. עָלִיתִי עַל הַקִּיר וּמָצָאתִי בְנֵי־אָדָם מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ וְהִשְׁלַכְתִּי עַצְמִי לָאָרֶץ, וְהוֹצִיאָנִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְשָׁלוֹם. כְּשֶׁנִּמְצֵאתִי עַל פְּנֵי הָאָרֶץ נֶאֶסְפוּ הָאֲנָשִׁים סְבִיבִי, וְסִפַּרְתִּי לָהֶם אֶת הַדָּבָר. וְהָיָה מִן הַגּוֹרָל, שֶׁשַּׂר־הַפֶּלֶךְ עוֹבֵר אָז בַּשּׁוּק, וְסִפְּרוּ לוֹ הָאֲנָשִׁים אֶת הַדָּבָר. נִגַּשׁ אֶל הַדֶּלֶת וְצִוָּה לְעָקְרָהּ מִמְּקוֹמָהּ וְנִכְנַסְנוּ מַתְקִיפִים, וּמָצָאנוּ אוֹתָם בִּזְמַן שֶׁהִפִּילוּ אֶת יְדִידִי וְשָׁחֲטוּ אוֹתוֹ, וְאֵינָם נוֹתְנִים דַּעְתָּם עָלַי, שֶׁאָמְרוּ: ‘לְאָן זֶה יֵלֵךְ זֶה, אַחֲרֵי שֶׁהוּא תָפוּס אֶצְלֵנוּ’. תָּפַס אוֹתָם שַׂר־הַפֶּלֶךְ בְּיָדוֹ וְשָׁאַל אוֹתָם לְעִנְיְנֵיהֶם. וְהוֹדוּ וּמָסְרוּ אֶת הָאִשָּה וְאֶת הַשֻּׁתָּפִים שֶׁלָּהֶם בְּקָאהִרָה. תָּפַס אוֹתָם וְהָלַךְ אַחֲרֵי שֶׁנָּעַל אֶת הַבַּיִת וְחָתַם עָלָיו בְּחוֹתֶמֶת וַאֲנִי עִמּוֹ עַד שֶׁבָּא עִם אֲנָשָׁיו אֶל הַבַּיִת הַשֵּׁנִי. מָצְאוּ אֶת דַּלְתּוֹ נְעוּלָה מִבִּפְנִים. צִוָּה לַעֲקֹר אֶת הַדֶּלֶת, וְנִכְנַסְנוּ מָצָאנוּ דֶלֶת שְׁנִיָּה. צִוָּה לְעָקְרָהּ, כְּשֶׁהוּא מְצַוֶּה עַל אֲנָשָׁיו לִשְׁתֹּק עַד שֶׁיַּעַקְרוּ אֶת הַדְּלָתוֹת. מָצָאנוּ אֶת הַחֲבוּרָה עֲסוּקִים בְּצַיִד חָדָש, וּכְבָר בִּקְשׁוּ לְשָחֲטוֹ.

תָּפַס אוֹתָם וְהִצִּיל אֶת הָאִישׁ. וּמָצְאוּ אֶת הָאִשָּׁה בִזְמַן שֶׁנִּכְנְסָה עִם הַצַּיִד. נָתְנוּ לָאִישׁ כָּל מַה שֶּׁלָּקְחוּ מִמֶּנּוּ, וְתָפְסוּ אֶת כֻּלָּם וְאֶת הָאִשָּׁה וְהוֹצִיאוּ מִן הַבַּיִת הוֹן רַב. וּמִיָּד הוֹקִיעוּ בְּמַסְמְרִים אֶת כֻּלָּם בְּקִירוֹת הַבַּיִת וְאֶת הָאִשָּׁה הוֹקִיעוּ בְמַסְמְרִים בְּתוֹךְ גְּלִימָה שֶׁהָיְתָה לָהּ עַל גַּבֵּי קֶרֶשׁ שֶׁל עֵץ עַל גַּבֵּי גָמָל, וְסוֹבְבוּ עִמָּהּ בָּעִיר. וּבְתוֹךְ מַה שֶּׁהוֹצִיאוּ מִן הַבַּיִת נִמְצָא גַם תַּרְמִילוֹ שֶׁל הַתֻּרְכְּמָאנִי סוֹחֵר הַצֹּאן. וְכָל זֶה קָרָה לְעֵינַי. וְהִכְרִית אֱלֹהִים מְעוֹנוֹתֵיהֶם וְהִצִּיל אוֹתִי מִמַה שֶּׁהָיִיתִי מְפַחֵד מִפָּנָיו. וְלֹא רָאִיתִי אֶת יְדִידִי שֶׁהִצִּיל אוֹתִי מִיָּדָם בַּפַעַם הַהִיא, וְתָמַהְתִּי תַכְלִית הַתְּמִיהָה. אַחֲרֵי יָמִים עָבַר עָלַי, וּכְבָר פָּרַשׁ וְהָיָה לְנָזִיר וְלָבַשׁ לְבוּשׁ שֶׁל פַקִירִים. נָתַן לִי שָׁלוֹם וְהָלַךְ לוֹ. אַחַר־כָךְ חָזַר וְהָיָה הוֹלֵךְ וּבָא אֶצְלִי. נִכְנַסְתִּי עִמּוֹ בִּדְבָרִים וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ בִדְבַר הַחֲבוּרָה, וְעַל דְּבַר יְצִיאָתוֹ בְשָׁלוֹם מִזּוּלָתָם. אָמַר לִי: “אֲנִי עָזַבְתִּים מֵאוֹתוֹ יוֹם שֶׁהִצִּיל אוֹתְךָ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מֵהֶם, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נָעֲנוּ לִדְבָרַי, וְנִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא לְהִשָּׁאֵר יוֹתֵר בְּחֶבְרָתָם”. אָמַרְתִּי לוֹ: “חֵי־אֱלֹהִים, תְּמִיהָה עָלֶיךָ שֶׁהָיִיתָ הַסִּבָּה לְהַצָּלָתִי”. אָמַר לִי: “הַעוֹלָם מָלֵא אֲנָשִׁים מֵעֵין אֵלֶּה, וְנִשְׁאַל מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיּוֹצִיאֵנוּ בְשָׁלוֹם, שֶׁכֵּן אֵלֶּה נִכְנָסִים אֶל בֶּן־אָדָם בְּכָל תַּחְבּוּלָה”. אָמַרְתִּי לוֹ: “סַפֵּר לִי אֶת הַתָּמוּהַ בְּיוֹתֵר בְּמַה שֶּׁאֵרַע לָכֶם בְּאוֹתָם הַפְּגָעִים שֶׁהֱיִיתֶם פּוֹגְעִים”. אָמַר לִי: “אָחִי, לֹא הָיִיתִי אִתָּם בְּמַעֲמָדָם בְּמַה שֶּׁהָיוּ עוֹשִׂים, מִשּוּם שֶׁהָיָה עִנְיָנִי אִתָּם לַעֲסֹק בְּמִקְנֵה וְקִנְיָן וּבְמַאֲכָל”. הוֹסִיף וְאָמַר: "וְאוּלָם כְּבָר שָׁמַעְתִּי אֶת הַמֻּפְלָא בְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאֵרַע לָהֶם, וְהוּא:

סִפּוּר הַגַּנָּב

אוֹתָהּ אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה עוֹסֶקֶת אִתָּם וְצָדָה לָהֶם נָשִׁים מִשִׂמְחַת־חֲתֻנָּתָן, צָדָה לָהֶם אִשָּׁה מִשִּׂמְחַת־חֲתֻנָּתָהּ בְאָמְרָה לָהּ שֶׁגַּם אֶצְלָהּ שִׂמְחַת־חֲתֻנָּה, וְהִזְמִינָה אוֹתָהּ לְיוֹם שֶׁתָּבוֹא אֵלֶיהָ בּוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אוֹתוֹ הַיּוֹם בָּאָה הָאִשָּׁה אֶל הַבַּיִת וְהִכְנִיסָה אוֹתָהּ דֶּרֶךְ דֶּלֶת שֶׁאָמְרָה לָהּ עָלֶיהָ שֶׁדֶּלֶת סוֹדִית הִיא. כְּשֶׁנִכְנְסָה הָאִשָּׁה, רָאֲתָה גְבָרִים וְחֶבֶר־מְרַצְּחִים. פָּנְתָה אֲלֵיהֶם וְאָמְרָה: “בַּחוּרִים, אֲנִי אִשָּׁה וְאֵין הֲרִיגָתִי לְתִפְאָרָה לָכֶם. וְאֵין לָכֶם עָלַי דָמִים לִדְרֹשׁ אוֹתָם מִמֶּנִּי. וַהֲרֵי אֲנִי נוֹתֶנֶת לָכֶם כָּל מַה שֶּעָלַי בְּהַתֵּר”. אָמְרוּ לָהּ: “חוֹשְׁשִׁים אָנוּ שֶׁמָּא תִמְסְרִי אוֹתָנוּ”. אָמְרָה לָהֶם: “אִני אֶשָּׁאֵר אֶצְלְכֶם לֹא אֶכָּנֵס וְלֹא אֵצֵא”. אָמְרוּ לָהּ: “נַעֲנִים אָנוּ לָךְ לְהַשְׁאִירֵךְ בַּחַיִּים”. אַחַר־כָּךְ נָתַן בָּהּ הָאִישׁ שֶׁלָּהֶם אֶת עֵינָיו וּלְקָחָהּ לְעַצְמוֹ, וְשָׁבְתָה אֶצְלוֹ שָׁנָה תְמִימָה, שׁוֹקֶדֶת לְשָׁרְתָם עַד שֶׁבָּטְחוּ בָהּ. הִטְרִידָה אֶת דַּעְתָּם בְּלַיְלָה אֶחָד, אַחֲרֵי שֶׁשָּׁתוּ לְשָׁכְרָה, וְקָמָה וְנָטְלָה אֶת בְּגָדֶיהָ וְלָקְחָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר שֶׁהָיוּ לִמְפַקְּדָם, וְנָטְלָה תַעַר וְגִלְּחָה בוֹ אֶת זִקְנֵיהֶם כֻּלָּם. אַחַר־כָּךְ מָשְׁחָה אֶת פְּנֵיהֶם בְּפִיחַ־קְדֵרָה וְהִשְׁחִירָה אֶת פְּנֵיהֶם. אַחַר־כָּךְ פָּתְחָה אֶת הַדְּלָתוֹת וְיָצְאָה. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרוּ קָמוּ נְבוֹכִים וְיָדְעוּ שֶׁהָאִשָּׁה הֶעֱרִימָה עֲלֵיהֶם". תָּמְהוּ הַנִּמְצָאִים עַל מַה שֶּׁאֵרַע. נִגַּש הַמְּפַקֵּד הַתְּשִׁיעִי וְאָמַר:

 

סִפּוּר הַמְפַקֵּד הַתְּשִׁיעִי

וַאֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֶת הַיָּפֶה מִמַּה שֶּׁשָׁמַעְתִּי בְּשִׂמְחַת־חֲתֻנָּה. אִשָּׁה מְזַמֶּרֶת אַחַת הָיְתָה יָפָה וְיָצָא שְׁמָהּ לִתְהִלָּה עַד מְאֹד. אֵרַע שֶׁיָּצְאָה לְטַיֵּל בְּגַן. וּבְעוֹד הִיא יוֹשֶׁבֶת, עָמַד עָלֶיהָ אִישׁ גְּדוּם־יַד וּבִקֵּש מִמֶּנָּה נְדָבָה, וְנִכְנַס דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת וְנָגַע בָּהּ בְּגִדְמַת יָדוֹ הַקְּצוּצָה וְאָמַר לָהּ: “תְּנִי לִי מַשֶּׁהוּ בִנְדָבָה, לְשֵׁם שָׁמַיִם”. אָמְרָה לוֹ: “יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים”. וְגָעֲרָה בוֹ. אַחֲרֵי יָמִים רַבִּים בָּא אֵלֶיהָ שָׁלִיחַ וְנָתַן לָהּ שְׂכַר יַצְאָנוּתָהּ. נָטְלָה עִמָּהּ מְשָׁרֶתֶת וּמְלַוָּה. אַחֲרֵי שֶׁפָּנְתָה וְהָלְכָה וּבָאָה לַמָּקוֹם שֶׁנּוֹעַד, הִכְנִיס אוֹתָהּ לְסִמְטָה אֲרֻכָּה שֶׁבְּסוֹפָהּ אוּלָם. אָמְרָה הַמְּזַמֶּרֶת: "וְנִכְנַסְנוּ וְלֹא מָצָאנוּ שָׁם אָדָם, וְאוּלָם מָצָאתִי אֶת הַמָּקוֹם מוּכָן לְשִׂמְחָה: נֵרוֹת וַּפַרְפְּרָאוֹת וְיַיִן. וּמָצָאתִי מָקוֹם שֵׁנִי וּבוֹ מַאֲכָלִים וּמָקוֹם אַחֵר שֶׁבּוֹ מִטּוֹת מֻצָּעוֹת, וְיָשַׁבְנוּ. הִתְבּוֹנַנְתִּי לְזֶה שֶׁפָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, וְהִנֵּה הוּא גְדוּם־הַיָּד. וְלֹא הָיָה הַדָּבָר טוֹב בְּעֵינַי. יָשַׁבְתִּי זְמַן מֻעָט, וְנִכְנַס אָדָם שֶׁמִּלֵּא אֶת הַמְּנוֹרוֹת שֶׁבָּאוּלָם וְהִדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת. וְהִנֵּה אַף הוּא גְדוּם־יַד. אַחַר־כָּךְ בָּאוּ בְנֵי־אָדָם וְלֹא נִכְנַס גַּם אֶחָד שֶׁאֵינוֹ גְדוּם־יַד, וּכְבָר נִתְמַלֵּא הַבַּיִת מִן הַחֲבוּרָה הַזֹּאת. כְּשֶׁהָיְתָה הַחֲבוּרָה שְׁלֵמָה לְאוֹתָהּ מְסִבָּה, נִכְנַס בַּעַל הַהַזְמָנָה לָבוּשׁ בִּגְדֵי פְאֵר. קָמוּ לִקְרָאתוֹ וְהוֹשִׁיבוּהוּ בָּרֹאשׁ. וְהָיוּ יָדָיו בְּתוֹךְ שַׁרְווּלָיו, עַד שֶׁלֹא יָכֹלְתִּי לְהַבְחִין מַה בְּתוֹכָן. הִגִּישוּ לוֹ מַאֲכָל וְאָכַל הוּא וְהַחֲבוּרָה. אַחַר־כָּךְ רַחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם, וְשָׁלַח בַּעַל־הַהַזְמָנָה מֶבָּטוֹ אֵלַי. אַחַר־כָּךְ שָׁתוּ עַד שֶׁהִשְׁתַּכְּרוּ. כְּשֶׁלֹּא הָיוּ עוֹד בְּדַעְתָּם פָּנָה אֵלַי הָאִישׁ שֶׁהֵבִיא אוֹתִי, וְהוּא בַּעַל־הַהַזְמָנָה וְאָמַר לִי: "כְּלוּם לֹא תַרְאִי יְדִידוּת לְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ מְאִתֵּךְ נְדָבָה וְאָמַרְתְּ לוֹ: ‘מַה מְּשׁוֹמֵם אַתָּה?’ הִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלָיו וְהִנֵּה הוּא הַגִּדֵּם שֶׁבָּא אֵלַי בִּזְמַן טִיּוּלִי. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, מַה אַתָּה סָח?” אָמַר לִי: “הַמְתִּינִי, וְהִזָּכְרִי בוֹ”. אַחַר־כָּךְ הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ וְהֶחֱלִיק זְקָנוֹ, כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת נִפְחֶדֶת. אַחַר־כָּךְ שָׁלַח יָדוֹ אֶל גְּלִימָתִי וְאֶל נְעָלַי, וְנָטַל אוֹתָן. וְהִנִּיחַ אוֹתָן לְיָדוֹ וְאָמַר: “זַמְּרִי, אֲרוּרָה”. זִמַּרְתִּי עַד שֶׁעָיַפְתִּי. הָיוּ עֲסוּקִים בְּעַצְמָם וְהִשְׁתַּכְּרוּ, וְנִתְרַבָּה יְקוֹד שִׁכְרוֹנָם.

נִגַּשׁ אֵלַי הַשּׁוֹעֵר וְאָמַר לִי: “גְּבִרְתִּי, אַל תִּפְחֲדִי, וּכְשֶׁתְּבַקְּשִׁי לָלֶכֶת, הַגִּידִי לִי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “כְּלוּם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לִלְעֹג לִי?” אָמַר לִי: “לֹא. חֵי־אֱלֹהִים, שֶׁרַק מְרַחֵם אֲנִי עָלַיִךְ, מִשּׁוּם שֶׁמְּפַקְּדֵנוּ וְרָאשֵׁנוּ אֵין בְּלִבּוֹ רַחֲשֵׁי טוֹבָה לָךְ וְדוֹמַנִי שֶׁהַלַּיְלָה הוּא הוֹרֵג אוֹתָךְ”. אָמַרְתִּי לַשּׁוֹעֵר: “אִם רְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת טוֹבָה עִמִּי, הֲרֵי זוֹ שָׁעְתָּהּ”. אָמַר לִי: “כְּשֶׁיָּקוּם מְפַקְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו וִיכָּנֵס לְבֵית־הַכָּבוֹד, אֶכָּנֵס אֲנִי לְפָנָיו עִם אוֹר וְאַשְׁאִיר אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה, וְאָז תֵּלְכִי לְכָל אֲשֶׁר תַּחְפְּצִי”. זִמַּרְתִּי, וְאָמַר הַמְּפַקֵּד: “טוֹב”. אָמַרְתִּי לוֹ “וְאוּלָם אַתָּה פֶּרֶא”. הִסְתָּכֵּל בִּי וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים שֶׁאֵין אַתְּ חוֹזֶרֶת עוֹד לִנְשֹׁם רֵיחַ הָעוֹלָם הַזֶּה”. אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו: “אַל תַּעֲשֶׂה זֹאת”, וְהִרְגִּיעוּ אֶת רוּחוֹ. אָמַר: “אִם כֵּן, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתֵּשְׁבִי כָּאן שָׁנָה תְמִימָה וְלֹא תֵצְאִי”. אָמַרְתִּי: “כָּל אֲשֶׁר יִהְיֶה בִרְצוֹנְךָ, הֲרֵינִי מְקַבֶּלֶת בִּרְצוֹנִי הַטּוֹב. וְאִם שָׁגִיתִי הֲרֵי אַתָּה הָרָאוּי לִסְלֹחַ”. הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ וְשָׁתָה וְקָם לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו, וְהָיוּ חֲבֵרָיו עֲסוּקִים בְּמַה שֶּׁהֵם בּוֹ מִן הַלַּעַג וְהַשִּׁכָּרוֹן וְהַצְּחוֹק. רָמַזְתִּי לִבְנוֹת לִוְיָתִי וְקַמְנוּ וְהָלַכְנוּ אֶל הַפְּרוֹזְדוֹר וְמָצָאנוּ אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה וְיָצָאנוּ גְלוּיוֹת פָּנִים מִבְּלִי לַדַעַת לְאָן אָנוּ פוֹנוֹת, עַד שֶׁהִתְרָחַקְנוּ מִן הַמָּקוֹם. מָצָאנוּ טַבָּח מְבַשֵּׁל. אָמַרְתִּי לוֹ: “יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לְהַחֲיוֹת מֵתִים?” אָמַר לָנוּ: “הִכָּנֵסְנָה”. נִכְנַסְנוּ אֶל הַחֲנוּת. אָמַר לָנוּ: “שְׁכַבְנָה”. שָׁכַבְנוּ. כִּסָּה אוֹתָנוּ בְצִמְחֵי חַלְף שֶׁהָיָה מַצִּיתוֹ מִתַּחַת לַתַּבְשִׁיל. וַעֲדַיִן לֹא שָׁכַבְנוּ הָכֵן בַּמָּקוֹם, עַד שֶׁשָּׁמַעְנוּ קוֹל שַׁעֲטוֹת וַאֲנָשִׁים אָצִים יְמִינָה וּשְׂמֹאלָה, כְּשֶׁהֵם שׁוֹאֲלִים אֶת הַטַּבָּח: “כְּלוּם עָבַר עַל פָּנֶיךָ מִי שֶׁהוּא?” אָמַר לָהֶם: “לֹא עָבַר עַל פָּנַי אָדָם”. וְלֹא פָסְקוּ מִלְּהִסְתּוֹבֵב סְבִיב הַחֲנוּת עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם, וְחָזְרוּ נִכְזָבִים. הֵסִיר הַטַּבָּח אֶת הַחַלְף וְאָמַר: “קֹמְנָה, שֶׁכְּבָר נִצַּלְתֶּן מִן הַמָּוֶת”. קַמְנוּ חֲשׂוּפוֹת בְּלִי מְעִיל וּבְלִי צָעִיף. הִכְנִיס אוֹתָנוּ הַטַּבָּח אֶל בֵּיתוֹ, וְשָׁלַחְנוּ אֶל בֵּיתֵנוּ וְהֵבִיאוּ לָנוּ מְעִילִים. וְחָזַרְנוּ בִתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מִלַּעֲסֹק עוֹד בְּזִמְרָה. וְהָיְתָה זוֹ הַצָּלָה עֲצוּמָה אַחֲרֵי הַצָּרָה" תָּמְהוּ הַנִּמְצָאִים עַל זֶה. נִגַּש הַמְּפַקֵּד הַעֲשִׂירִי וְאָמַר: “אֲנִי אֵרַע לִי מַה שֶּׁהוּא נִפְלָא יוֹתֵר מִזֶּה כֻלּוֹ”. אָמַר לוֹ אַלְמַלִךְּ אַלטָּ’אהִר: “וּמַה הוּא?” אָמַר:

 

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַעֲשִׂירִי

נִגְנַב רְכוּש בַּמְּדִינָה וְהָיָה דָבָר הַנִּכָּר, סְכוּם רָב. נִתְבַּקַּשְׁתִּי וְנִתְבַּקְּשׁוּ חֲבֵרַי, וְדָחֲקוּ אוֹתָנוּ. בִּקַּשְׁנוּ מֵהֶם לְהַאֲרִיךְ רוּחָם יָמִים מִסְפָּר, וְנִתְפַּזַּרְנוּ לְחַפֵּשׂ אֶת הָרְכוּשׁ. יָצָאתִי אֲנִי וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וְשׁוֹטַטְנוּ אוֹתוֹ יוֹם בָּעִיר וְיָצָאנוּ בַיּוֹם הַשֵּׁנִי אֶל הַשְּׁעָרִים. כְּשֶׁהִתְרָחַקְנוּ מִן הָעִיר פַּרְסָה אוֹ שְׁתֵּי פַרְסוֹת בְּעֶרֶךְ, צָמֵאנוּ. נִכְנַסְנוּ אֶל גַּן וְהָלַכְתִּי אֲנִי אֶל גַּלְגַּל מַיִם שֶׁעַל הַבְּאֵר וְשָׁתִיתִי וְרָחַצְתִּי כַּדָּת לִתְפִלָּה וְהִתְפַּלַלְתִּי. עָבַר שוֹמֵר גַּלְגַּל הַמַּיִם וְאָמַר: “אוֹי לְךָ מִי הִכְנִיסְךָ אֶל גַלְגַּל מַיִם זֶה?” הִכָּה בְפָנַי וּלְחָצַנִי בְצַלְעוֹתַי עַד שֶׁכִּמְעַט מַתִּי, וְרָתַם אוֹתִי עִם הַשּוֹר הָאֶחָד וְסוֹבֵב אוֹתִי לְגַלְגֵּל הַגַּלְגַּל וְהִכַּנִי בַּדָּרְבָּן שֶׁעִמּוֹ עַד שֶׁהִלְהִיט אֶת לִבִּי. אַחַר־כָּךְ הִרְפָּה מִמֶּנִּי וְיָצָאתִי, כְּשֶׁאֵין אֲנִי מַכִּיר אֶת הַדֶּרֶךְ. כְּשֶׁיָּצָאתִי הִתְעַלַּפְתִּי וְיָשַׁבְתִּי עַד שֶׁשָּׁקַט רוּחִי. הָלַכְתִּי אֶל חֲבֵרַי וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “כְּבָר מָצָאתִי אֶת הָרְכוּשׁ וּמָצָאתִי אֶת הַגַּנָּב, וְאוּלָם לֹא הִבְהַלְתִּיו וְלֹא הֶחְרַדְתִּיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְרַח. נִתְקָרֵב אֵפוֹא אֵלָיו לְהַעֲרִים עָלָיו עַד שֶׁנִּתְפְּשֶׂנוּ”. הָלַכְנוּ אֶל שׁוֹמֵר הַגַּן שֶׁעִנָּה אוֹתִי בַמַּכּוֹת, שֶׁאֶתֵּן לוֹ לִטְעֹם כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בִי, וּלְהַעֲלִיל עָלָיו וְלָתֵת לוֹ לָחוּשׁ טַעַם הַשְּׁבָטִים. הִסְתָּעַרְנוּ עַל גַּלְגַּל הַמַּיִם וְתָפַשְׂנוּ אֶת הַשׁוֹמֵר. וְהָיָה עִמּוֹ בָחוּר אֶחָד, וּכְשֶׁכָּפַתְנוּ אֶת הַשּׁוֹמֵר, אָמַר הַבָּחוּר: “חֵי־אֱלֹהִים שֶׁלֹא הָיִיתִי עִמָּהֶם, וְזֶה לִי שִׁשָּה חֳדָשִׁים שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי לְעִיר זוֹ, וְלֹא רָאִיתִי אֲרִיגִים אֵלֶּה אֶלָּא כָאן”. אָמַרְנוּ לוֹ: “הַרְאֵנוּ אֶת הָאֲרִיגִים”. לָקַח אוֹתָנוּ וְהֵבִיאָנוּ לְמָקוֹם שֶׁבּוֹר בְּתוֹכוֹ לְיַד גַּלְגַּל־הַמַּיִם וְחָפַר וְהוֹצִיא אֶת הָרְכוּשׁ, וְלֹא חָסֵר מֵהֶם אֲפִלּוּ חוּט בְּמַחַט. נָטַלְנוּ אֶת הָרְכוּשׁ וְלָקַחְנוּ אֶת שׁוֹמֵר הַגָּן וְיָצָאנוּ וּבָאנוּ לְבֵית־הַשִּׁלְטוֹן. וּפָשַׁטְנוּ אֶת הַשֹּׁומֵר אֶת בְּגָדָיו וְהִלְקִינוּ אוֹתוֹ בְשׁוֹטִים וְהוֹדָה בִגְנֵבַת רְכוּשׁ עָצוּם. וְהָיָה זֶה לְכַתְּחִלָּה רַק בְּדֶרֶךְ הַטְעָיָה שֶׁהִטְעֵיתִי אֶת חֲבֵרַי, וְעָלָה הַדָּבָר יָפֶה". תָּמְהוּ הַנִּמְצָאִים עַל כָּךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְקָם הַמְּפַקֵּד הָאַחַד־עָשָׂר וְאָמַר:

 

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הָאַחַד־עָשָׂר

אִתִּי סִפּוּר שֶׁהוּא מוּזָר יוֹתֵר מִזֶּה, וְלֹא עִמִּי אֵרַע הַדָּבָר. וְזֶהוּ: הָיָה לְפָנִים בְּיָמִים קְדוּמִים מְפַקֵּד זָקֵן. עָבַר עַל פָּנָיו בְּיוֹם אֶחָד מִן הַיָּמִים יְהוּדִי וּבְיָדוֹ סַל וּבְתוֹכוֹ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר. אָמַר אוֹתוֹ מְפַקֵּד לְאַחַד עֲבָדָיו: “כְּלוּם יַעֲלֶה בְיָדְךָ לִטֹּל מָמוֹן זֶה מִתּוֹךְ סַלּוֹ שֶׁל יְהוּדִי זֶה?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. וְלֹא שָׁהָה יוֹם שֵׁנִי עַד שֶׁבָּא אֵלַי וְהַסַּל עִמּוֹ. אָמַר הַמְּפַקֵּד אָמַרְתִּי לוֹ: “לֵךְ וּטְמֹן אוֹתוֹ בְמָקוֹם זֶה וְזֶה”. הָלַךְ וְטָמַן אוֹתוֹ, וְחָזַר וְהוֹדִיעַ לִי. כְּשֶׁגָּמַר לְהוֹדִיעַ אוֹתִי, קָם שָׁאוֹן, וּבָא אוֹתוֹ יְהוּדִי, וְעִמּוֹ אֲחָדִים מִן הַחֲבוּרָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְהוּא טוֹעֵן שֶׁהַזָּהָב שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן הוּא, וְשֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֲחֵרִים לִדְרֹשׁ מֵהֶם אוֹתוֹ מָמוֹן אֶלָּא מֵאִתָּנוּ. בִּקַּשְנוּ מִמֶּנּוּ שְׁהוּת שְלֹשָה יָמִים, כַּנָּהוּג. אַחַר־כָּךְ אָמַרְתִּי לְזֶה שֶׁנָּטַל אֶת הַמָּמוֹן: “לֵךְ וְשִׂים בְּבֵית הַיְּהוּדִי מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּהְיֶה עָסוּק בְּעַצְמוֹ”. הָלַךְ וְהֶעֱרִים עָרְמָה עֲצוּמָה, הַיְנוּ שֶׁהִנִּיחַ סַל וּבְתוֹכוֹ כַף־יָדָהּ שֶׁל אִשָּׁה מֵתָה, וְהַכַּף צְבוּעָה בְצֶבַע שֶׁל כֹּחַל חִנָּה, וּבְאֶצְבָּעָהּ טַבַּעַת זָהָב, וְטָמַן סַל זֶה תַחַת רִצְפָּה בְּתוֹךְ חֲצֵרוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי. אַחַר־כָּךְ הָלַכְנוּ וְחִפַּשְׂנוּ וּמָצָאנוּ זֹאת. לֹא זַזְנוּ מִשָּׁם עַד שֶׁאָסַרְנוּ אֶת הַיְּהוּדִי בְכַבְלֵי־בַרְזֶל בְּאַשְׁמַת רֶצַח אִשָּׁה. כְּשֶׁבָּא הַמּוֹעֵד לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים בָּא אוֹתוֹ אָדָם מֵאַנְשֵׁי הַשֻּׂלְטָאן וְאָמַר: “הַשֻּׁלְטָאן מְצַוֶּה אֶתְכֶם לְהוֹקִיעַ בְּמַסְמְרִים עַל עֵץ אֶת הַיְּהוּדִי הַזֶּה וּלְהָבִיא אֶת הַזָּהָב, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁאָבְדוּ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר”. הֲבִינוֹנוּ שֶׁהַתַּחְבּוּלָה לֹא הִצְלִיחָה. יָצָאתִי וּמָצָאתִי בָחוּר חוֹרָנִי17 עוֹבֵר בַּדֶּרֶךְ. יָרַדְתִּי תֵכֶף וּמִיָּד וְתָפַשְׂתִּי אוֹתוֹ וּפָשַטְתִּי אֶת בְּגָדָיו וְהִלְקֵיתִי אוֹתוֹ בִּשְׁבָטִים וּכְבַלְתִּיו בְּכַבְלֵי בַרְזֶל וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ לַחֲצַר הַשִּׁלְטוֹן וְהִכִּיתִיו שֵׁנִית וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “זֶהוּ הַגַּנָּב שֶׁגָּנַב אֶת הַמָּמוֹן”. בִּקַּשְׁנוּ לְהוֹצִיא הוֹדָאָה מִפִּיו וְלֹא הוֹדָה. הִכִּינוּ אוֹתוֹ אַרְבַּע פְּעָמִים עַד שֶׁעָיַפְנוּ וְיָגַעְנוּ, וְהוּא בְשֶׁלּוֹ, אֵינוֹ מֵשִׁיב תְּשׁוּבָה. כְּשֶהִגִּיעַ הַסּוֹף לַמַּכּוֹת וְלַעִנּוּיִים אָמַר: “מֵבִיא אֲנִי אֶת הַמָּמוֹן עַכְשָׁו.” הָלַכְנוּ עִמּוֹ עַד לַמָּקוֹם שֶׁטָּמַן בּוֹ הָאִישׁ אֶת הַמָּמוֹן. חָפַר בּוֹ וְהוֹצִיא אוֹתוֹ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל חֲצַר שַׂר־הַפֶּלֶךְ. וְהָיִיתִי תָמֵהַּ עַל כָּךְ תַּכְלִית הַפֶּלֶא. כְּשֶרָאָה שַׂר־הַפֶּלֶךְ אֶת הַמָּמוֹן, וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּעֵינָיו שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְנָתַן לִי בֶגֶד פְּאֵר, וְהֶחֱזִיר אֶת הַמָּמוֹן לַחֲצַר הַשֻּׂלְטָאן. עָזַבְנוּ אֶת הַבָּחוּר בַּמַּעֲצָר. אָמַרְתִּי לִידִידִי זֶה שֶׁנָּטַל אֶת הַמָּמוֹן: “כְּלוּם רָאָה אוֹתְךָ אִישׁ זֶה בְּשָׁעָה שֶׁטָּמַנְתָּ אֶת הַמָּמוֹן?” אָמַר לִי: “לֹא, חֵי־הָאֱלֹהִים הָאַדִּיר”. נִכְנַסְתִּי אֶל הַבָּחוּר הַחָבוּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים וְהִשְׁקֵיתִי אוֹתוֹ יַיִן עַד שֶׁהִתְעוֹדֵד וְאָמַרְתִּי לוֹ: “הַגֵּד לִי, כֵּיצָד גָּנַבְתָּ אֶת הַמָּמוֹן?” אָמַר לִי: “חֵי־אֱלֹהִים שֶׁלֹא גָנַבְתִּי אֶת הַמָּמוֹן וְלֹא רְאִיתִיו בְּעֵינַי אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהוֹצֵאתִיו מִן הַקַּרְקַע”. אָמַרְתִּי לוֹ: “וְכֵיצָד הוּא הַדָּבָר?” אָמַר לִי: “יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁסִּבַּת נְפִילָתִי בְּיֶדְכֶם הִיא קִלְלַת אִמִּי שֶׁקִּלְלָה אוֹתִי עַל שֶׁהֲרֵעוֹתִי לָהּ הַלַּיְלָה וְהִכִּיתִיהָ. שֶׁכֵּן אָמְרָה לִי: 'חֵי־אֱלֹהִים, בְּנִי, שֶׁאֵין סָפֵק שֶׁאֱלֹהִים יַשְׁלִיט בְּךָ עָרִיץ. וְהִיא אִשָּׁה כְּשֵׁרָה”. יָצָאתִי מִיָּד וּרְאִיתֶם אוֹתִי בַדֶּרֶךְ, וְעָשִׂיתָ בִי מַה שֶּׁעָשִׂיתָ. וּכְשֶׁנִּמְשְׁכוּ עָלַי הַמַּכּוֹת בְּלִי הֶרֶף, אָבְדָה בִינָתִי וְהִנֵּה קוֹל אוֹמֵר: ‘הָבֵא אוֹתוֹ’. אָמַרְתִּי לָכֶם מַה שֶּׁאָמַרְתִּי וְיָצָאנוּ. וְהָיָה אוֹתוֹ קוֹל מוֹבִיל אוֹתִי עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַמָּקוֹם, וְהָיָה מַה שֶּׁהָיָה מֵהוֹצָאתוֹ". תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁקַדְתִּי לְהַצִּילוֹ, וְרִפֵּאתִי אוֹתוֹ, שֶׁיָּדַעְתִּי־שֶׁבֶּן־כְּשֵׁרִים הוּא. אַחַר־כָּךְ שָׁאַלְתִּי לְהַתִּיר אֶת כְּבָלָיו וּלְזַכּוֹת אוֹתוֹ. תָּמְהוּ הַנִּמְצָאִים עַל כָּךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה. נִגַּשׁ הַמְּפַקֵּד הַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְאָמַר:

 

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַשְּנֵים־עָשָׂר

אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם מַה שֶּׁקָּרָה וְאֵרַע, וְאַגִּיד לָכֶם מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי אָדָם שֶׁסִּפֵּר בְּשֵׁם אָדָם שֶׁסִּפֵּר לוֹ אָדָם. וְסִפֵּר לִי דָבָר מִן הַבִּלְתִּי שְׁכִיחִים שֶׁקָּרוּ לְאַחַד הַגַּנָּבִים, אָמַר: "בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי עוֹבֵר בְּיוֹם אֶחָד מִן הַיָּמִים בַּשּׁוּק, מָצָאתִי גַנָּב שֶׁפָּתַח חֲנוּתוֹ שֶׁל שֻׁלָחָנִי וְנָטַל קֻפְסָה וְהוֹלִיךְ אוֹתָהּ אֶל בֵּית־הַקְּבָרוֹת. הָלַכְתִּי בְעִקְּבוֹתָיו. פָּתַח אוֹתָהּ וְהָיָה מִתְבּוֹנֵן בָּהּ, וְהִנֵּה נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם”. נִבְעַת מִפָּנַי, וְעָזַבְתִּי אוֹתוֹ וְהָלַכְתִּי מֵאִתּוֹ. אַחֲרֵי חֹדֶשׁ נִקְרָה לְפָנַי כְּשֶׁהוּא תָפוּס בִּידֵי בַּלָּשִׁים וְשׁוֹמְרִים. אָמַר: “תִּפְסוּ אֶת זֶה”. תָּפְסוּ אוֹתִי. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֶל שַׂר־הַפֶּלֶךְ, אָמַר: “מַה לָּכֶם אֵצֶל זֶה?” בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּנָה אֵלַי הַגַּנָּב וְהִבִּיט בְּפָנַי רֶגַע וְאָמַר: “מִי תָפַס אֶת זֶה?” אָמְרוּ לוֹ: “אַתָּה הוּא שֶׁאָמַרְתָּ לָנוּ: ‘תִּפְסוּהוּ’, וּתְפַסְנוּהוּ”. אָמַר: “יִשְׁמְרֵנִי אֱלֹהִים, אֵינִי מַכִּיר אֶת זֶה וְלֹא הוּא מַכִּיר אוֹתִי. וְלֹא אָמַרְתִּי זֹאת אֶלָּא עַל אָדָם אַחֵר”; וְהוֹצִיאוּ אוֹתִי לַחָפְשִׁי. לְאַחֲרֵי זְמַן פְּגָשַׁנִי בַּדֶּרֶךְ. נָתַן לִי שָׁלוֹם וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, חֲרָדָה תַחַת חֲרָדָה. וְאִלּוּ לָקַחְתָּ מִמֶּנִּי מַשֶּהוּ הָיָה לְךָ חֵלֶק בַּצָּרָה שֶׁבָּאָה עָלַי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט בֵּינִי וּבֵינְךָ”. וְזֶהוּ סוֹף סִפּוּרִי. נִגַּשׁ הַמְּפַקֵּד הַשְׁלֹשָׁה־עָשָׂר וְאָמַר:

 

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַשְׁלֹשָה־עָשָׂר

"אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם בְּשֵׁם אָדָם מִידִידַי. הוּא אָמַר: “הָלַכְתִּי בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת אֵצֶל אַחַד יְדִידַי. כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה יָצָאתִי יְחִידִי. כְּשֶׁהָיִיתִי בַדֶּרֶךְ רָאִיתִי חֲבוּרָה שֶׁל גַנָּבִים. כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָם וְרָאוּ אוֹתִי, נִתְיַבֵּשׁ רֻקִּי בְתוֹךְ פִּי. הֶעֱמַדְתִּי פָנִים שֶׁל שִׁכּוֹר וְהִתְנוֹדַדְתִּי, וְהָיִיתִי צוֹעֵק וְאוֹמֵר: “שִכּוֹר אֲנִי”, וּפוֹנֶה אֶל הַקִּיר לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וּמַרְאֶה עַצְמִי שֶׁאֵינִי רוֹאֶה אוֹתָם. הָיוּ הוֹלְכִים אַחֲרַי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְבֵיתִי וְדָפַקְתִּי בַדֶּלֶת, וְהִסְתַּלְּקוּ. אַחֲרֵי שֶׁהִסְתַּלְּקוּ שָׁהוּ יָמִים אֲחָדִים. וּבִזְמַן שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד לְיַד דֶּלֶת בֵּיתִי, וְהִנֵּה עֶלֶם וּבְצַוָּארוֹ שַׁרְשֶׁרֶת, בָּא בְּלִוְיַת נוֹטֵר וְאָמַר לִי: “אֲדוֹנִי יֵשׁ אִתְּךָ מַשֶּהוּ לָתֵת לִי בִנְדָבָה לְשֵׁם שָׁמַיִם?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֱלֹהִים יִתֵּן לְךָ”. הִסְתַּכֵּל בִּי זְמַן אָרֹךְ וְאָמַר: “מַה שֶׁתִּתֵּן לִי לֹא יַגִּיעַ לִמְחִיר מִצְנַפְתְּךָ וְהַמִּטְפַּחַת שֶׁבְּרֹאשְׁךָ וְלֹא כְלוּם מִבְּגָדֶיךָ וְלֹא מִן הַזָּהָב וּמִן הַכֶּסֶף שֶׁהָיָה עִמְּךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “וְכֵיצָד זֶה?” אָמַר לִי: “בְּלַיְלָה פְלוֹנִי כְּשֶׁנָּפַלְתָּ בְּתוֹךְ מָצוֹק וּבִקְּשׁוּ לִפְשֹׁט אֶת בְּגָדֶיךָ, הָיִיתִי אֲנִי אִתָּם וְאָמַרְתִּי לָהֶם: ‘זֶהוּ אֲדוֹנִי וְשַׁלִּיטִי וְהוּא שֶׁגִּדְּלַנִי’. וְהָיִיתִי אֲנִי סִבָּה לְכָךְ שֶׁיָּצָאתָ בְּשָׁלוֹם וְשֶׁנִּצַּלְתָּ מִיָּדָם”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַרְתִּי לוֹ: “עֲמֹד”, וְנִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי וְנָתַתִּי לוֹ מַה שֶּׁהִרְחִיב לִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בוֹ, וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. וְזֶהוּ הַסִּפּוּר שֶׁעִמִּי”. נִגַשׁ הַמְּפַקֵּד הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר וְאָמַר:

 

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר

דְּעוּ שֶׁהַסִּפּוּר שֶׁאִתִּי חָרִיף יוֹתֵר מִזֶּה וְתָמוּהַּ יוֹתֵר. וְהוּא: הָיְתָה לִי חֲנוּת שֶׁל בַּדִּים, לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְמִשְׁלַח־יָד זֶה. וְהָיָה בָא אֵלַי עַבְדּוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁלֹא הִכַּרְתִּיו אֶלָּא בְפָנָיו, וְהָיִיתִי נוֹתֵן לוֹ מַה שֶּׁהָיָה מְבַקֵּשׁ וּמַמְתִּין לוֹ בַתַּשְׁלוּם עַד שֶׁהָיָה מְסַלְּקוֹ לִי. בְּאַחַד הַלֵּילוֹת נִפְגַּשְׁנוּ אֲנִי וִידִידַי וְיָשַׁבְנוּ לִשְׁתּוֹת. שָׁתִינוּ וְהֵיטַבְנוּ לִבֵּנוּ וְשִׂחַקְנוּ בְּמִשְׂחָק שֶׁל תַּחְבּוּלוֹת־עָרְמָה וּמָנִינוּ אֶחָד לְמִשְׁנֶה וְאֶחָד לְשֻׂלְטָאן וְאֶחָד לְתַלְיָן. וּבְעוֹד אָנוּ יוֹשְׁבִים, נִכְנַס אֵלֵינוּ אָדָם טַפִּיל בְּלִי שֶׁהֻזְּמָן. שִׂחַקְנוּ וְשִׂחֵק עִמָּנוּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַשֻּׁלְטָאן לַמִּשְׁנֶה: “הָבוּ אֶת הַטַּפִּיל הַנִּכְנָס אֶל בְּנֵי אָדָם מִבְּלִי שֶׁיִּתְבַּקֵּשׁ וּמִבְּלִי שֶׁיָּזְמַן, כְּדֵי שֶׁנַּחֲקֹר אוֹתוֹ, וְאֶכְרֹת אֶת רֹאשׁוֹ”. קָם הַתַּלְיָן וְגָרַר אֶת הַטַּפִּיל וְהָיְתָה אֶצְלָם חֶרֶב שֶׁלֹּא הָיָה חוֹתֵךְ גַּם לֶבֶּן. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו אָמַר הַשֻּׁלְטָאן: “הַתֵּז אֶת רֹאשׁוֹ”. הִכָּהוּ בַּחֶרֶב וְנִתָּז רֹאשׁוֹ מֵעַל גּוּפוֹ. כְּשֶׁרָאִינוּ כָּךְ עָף הַיַּיִן מִתּוֹךְ רֹאשֵׁנוּ, וְנִמְצֵאנוּ בַמְגֻנֶּה שֶׁבַּמַּצָּבִים, לָקְחוּ אֶת הַגְּוִיָּה וְיָצְאוּ לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה. לָקַחְתִּי אֲנִי אֶת הָרֹאשׁ וְיָצָאתִי אֶל הַיָּם כְּשֶׁאֲנִי שִׁכּוֹר, וּכְבָר נִרְטְבוּ בְגָדַי בַּדָּם. בִּזְמַן שֶׁהָיִיתִי עוֹבֵר בַּדֶּרֶךְ פָּגַשְׁתִּי גַנָּב. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בִּי הִכִּירַנִי וְאָמַר לִי: “פְּלוֹנִי”? אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן”. אָמַר לִי: “מִי הוּא זֶה שֶׁעִמְּךָ?” סִפַּרְתִּי לוֹ אֶת הָעִנְיָן כֻּלּוֹ. נָטַל מִמֶּנִּי אֶת הָרֹאשׁ וּבָאנוּ אֶל הַיָּם וְרָחַצְנוּ אוֹתוֹ. הִתְבּוֹנֵן יָפֶה לָרֹאשׁ וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים שֶׁאָחִי הוּא בֶן אָבִי, וְהָיָה נִטְפָּל לִבְנֵי אָדָם”, וְהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ רֹאשׁ לְתוֹךְ הַיָּם. נַעֲשֵׂיתִי אֲנִי כַמֵּת. אָמַר לִי: “אַל תִּפְחַד וְאַל תִּצְטָעֵר. פָּטוּר אַתָּה מִן הַחֵטְא שֶׁחָטָאתָ בְּאָחִי”. נָטַל אֶת בְּגָדַי וְכִבֵּס אוֹתָם וְהִלְבִּישַׁנִי בָהֶם וְאָמַר לִי: “לֵךְ לְבֵיתְךָ”. לִוָּה אוֹתִי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְבֵיתִי וְנִפְרַד מִמֶּנִּי וְאָמַר לִי: “אַל יְשׁוֹמֵם אוֹתְךָ אֱלֹהִים, שֶׁכֵּן הָיִיתִי יְדִידְךָ וַאֲסִיר־תּוֹדָה הָיִיתִי לְךָ וּמִן הַיּוֹם וְאֵילָךְ לֹא תִרְאֵנִי שׁוּב”. וְנִפְטַר מֵעָלַי. תָּמְהוּ הַנִּמְצָאִים עַל מִדַּת־נִמּוּסוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם וּסְלִיחָתוֹ וְטוּבֹו. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “הוֹסִיפִי לְסַפֵּר לָנוּ סִפּוּרַיִךְ שַׁהַרָזָאד” אָמְרָה לוֹ: “מוּטָב”, וְסִפְּרָה סִפּוּר עַלִי, וּמְבַדֵּחַ אֶת הַלֵּב.

סִפּוּר הַגַּנָּב הֶעָרוּם

סִפְּרוּ שֶׁשׁוֹדֵד מִשּׁוֹדְדֵי הָעַרְבִים בָּא אֶל דִּירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֶחָד לִגְנֹב מֵעֲרֵמַת חִטִּים. וְהָיָה עַל אוֹתָהּ עֲרֵמָה סֵפֶל שֶׁל נְחֹשֶׁת גָּדוֹל. הִרְגִּישׁוּ בוֹ בְנֵי־הַבַּיִת וְחָשׁוּ לְתָפְשׂוֹ, טָמַן אֶת עַצְמוֹ מִתַּחַת לַסֵּפֶל בְּתוֹךְ הַחִטָּה וְלֹא מְצָאוּהוּ, וְהִסְתַּלְּקוּ. וּבְעוֹד הֵם הוֹלְכִים לָהֶם, וְהִנֵּה נְפִיחָה חֲזָקָה יוֹצֵאת מִתּוֹךְ הַחִטָּה. בָּאוּ אֶל הַסֵּפֶל וּמְצָאוּהוּ. כְּשֶׁתָּפְסוּ אוֹתוֹ אָמַר: “הֲרֵי אֲנִי הֲנִיחוֹתִי לָכֶם מִן הֶעָמָל וּבִקַּשְׁתִּי לְהַרְאוֹת לָכֶם אֶת מְקוֹמִי, הַנִּיחוּ לִי אַף אַתֶּם וְרַחֲמוּ עָלַי, שֶׁיְּרַחֵם אֱלֹהִים עֲלֵיכֶם”. הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ חָפְשִׁי וְלֹא עָשׂוּ לוֹ כָּל רָעָה. וְקָרוֹב לְסִפּוּר הַזֶּה הוּא

סִפּוּר הַנּוֹכֵל הַזָּקֵן

אָדָם זָקֵן אֶחָד יָדוּעַ בִּנְּכָלָיו בָּאוּ הוּא וּבֶן־לִוְיָתוֹ אֶל שׁוּק אֶחָד מִן הַשְּׁוָקִים וְנָטְלוּ מִתּוֹכוֹ כַּמּוּת מְסֻיֶּמֶת שֶׁל אֲרִיגִים וְנִפְרְדוּ, וְהָלַךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְאַרְצוֹ. אַחַר־כָּךְ אָסַף חֲבוּרָה שֶׁל חֲבֵרָיו וְיָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת. הוֹצִיא אָדָם מִתּוֹכָם גִּזְרָה שֶׁל אֵטוּן יְקַר הַמְּחִיר וְאָמַר: “כְּלוּם יֵשׁ מִכֶּם אָדָם שֶׁיֵּצֵא לְמָכְרָהּ בְאוֹתוֹ שׁוּק שֶׁנִּגְנְבָה מִמֶּנּוּ, שֶׁנַּכִּיר בּוֹ שֶׁבַּעַל־מְזִמּוֹת הוּא?” אָמַר לָהֶם: “אֲנִי”. אָמְרוּ לוֹ: “קוּם בְּעֶזְרַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה” נְטָלָהּ לְמָחֳרַת הַיּוֹם וְהָלַךְ עַד שֶׁנִּכְנַס לַשּׁוּק שֶׁנִּגְנְבָה מִתּוֹכוֹ. יָשַׁב לְיַד הַחֲנוּת שֶׁלֻּקְּחָה מִתּוֹכָהּ וְנָתַן אוֹתָהּ לְכָרוֹז. נְטָלָהּ וְהִכְרִיז עָלֶיהָ. הִכִּיר אוֹתָהּ בְּעָלֶיהָ, וְהוֹסִיף עַל מְחִירָהּ, וְשָׁלַח אַחֲרֵי שַׂר־הַפֶּלֶךְ, וְתָפַס אֶת זֶה שֶׁגִּזְרַת הָאֵטוּן עִמּוֹ, וְרָאָהוּ אָדָם כַּהֲלָכָה וְעָלָיו בְּגָדִים נָאִים וְהוּא בַעַל־צוּרָה. אָמַר לוֹ: “מֵאַיִן לְךָ גִּזְרַת אֵטוּן זוֹ?” אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּק זֶה וּמֵחֲנוּת זוֹ שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב לְיָדָהּ”. אָמַר לוֹ שַׂר־הַפֶּלֶךְ: “כְּלוּם מָכַר אוֹתָהּ לְךָ בְּעָלֶיהָ? אָמַר לוֹ: “לֹא, אֶלָּא גְנַבְתִּיהָ אוֹתָהּ וְזוּלָתָהּ”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצָד זֶה הֵבֵאתָ אוֹתָהּ לִמְקוֹם גְּנֵבָתָהּ?” אָמַר לוֹ: “אֵינִי מְסַפֵּר סִפּוּרִי אֶלָּא לַשֻּׂלְטָאן. וְעִמִּי עֵצָה טוֹבָה לְיָעֵץ אוֹתוֹ”. אָמַר לוֹ שַׂר־הַפֶּלֶךְ: “אֱמֹר אֵפוֹא מָה הִיא?” אָמַר לוֹ: “כְּלוּם אַתָּה הַשֻּׂלְטָאן?” אָמַר לוֹ: “לָאו”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי אוֹמֵר אוֹתָהּ אֶלָּא לוֹ”. נְטָלוֹ שַׂר־הַפֶּלֶךְ וְהוֹלִיכוֹ אֵצֶל הַשֻּׁלְטָאן”. אָמַר לוֹ: “עֵצָה טוֹבָה לְךָ מֵאִתִּי, מוֹשְׁלֵנוּ” אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “וּמַה הִיא עֲצָתְךָ?” אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְלִמְסֹר לְיֶדְכֶם אֶת כָּל הַמְּקֻלְקָלִים. וְזֶה שֶׁאֵין אֲנִי מְבִיאוֹ, אֶהְיֶה אֲנִי תַחְתָּיו”. אָמַר הַשֻּׁלְטָאן: “תְּנוּ לוֹ בֶגֶד־פְּאֵר וְקַבְּלוּ אֶת תְּשׁוּבָתוֹ”. כְּשֶׁיָּצָא מִלְפָנָיו בָּא אֶל חֲבֵרָיו וְסִפֵּר לָהֶם הַעִנְיָן, וְהוֹדוּ לוֹ שֶׁבַּעַל־מְזִמּוֹת הוּא, וְנָתְנוּ לוֹ מַה שֶּׁהִבְטִיחוּ לוֹ. נָטַל אֶת שְׁאֵרִית הָרְכוּשׁ וְעָלָה עִמּוֹ אֶל הַשֻּׂלְטָאן. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ נַעֲשָׂה חָשׁוּב בְּעֵינָיו וּפָקַד שֶׁלֹּא לָקַחַת מִמֶּנּוּ כְלוּם. כְּשֶׁיָּצָא מִלְפָנָיו הָיָה הַמֶּלֶךְ הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת לַחֲשֹׁב עָלָיו עַד שֶׁשָּׁכַח אֶת הָעִנְיָן. וְהִצִּיל הַנּוֹכֵל אֶת הָרְכוּשׁ לְעַצְמוֹ. תָּמְהוּ הַנִּמְצָאִים עַל כָּךְ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ הַמְּפַקֵּד הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר וְאָמַר: “דְּעוּ שֶׁבֵּין אֵלֶּה הָעוֹסְקִים בִּגְנֵבָה יֵשׁ כָּאֵלֶּה, שֶׁאֱלֹהִים מֵעִיד אוֹתָם הֵם בָּהֶם בְּעַצְמָם”. אָמְרוּ לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמַר לָהֶם:

 

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר

סִפְּרוּ עַל דְּבַר אָדָם לִסְטִים מֵאַמִּיצֵי־הַלֵּב, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בִּגְנֵבָה וּמְלַסְטֵם בַּדְּרָכִים אֶת הַשַּׁיָּרוֹת יְחִידִי. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיוּ שָׂרֵי־הַפֶּלֶךְ וְהַמּוֹשְׁלִים מְבַקְּשִׁים אוֹתוֹ, הָיָה בוֹרֵחַ מִפְּנֵיהֶם וּמִתְבַּצֵּר בֶּהָרִים. אֵרַע שֶׁאָדָם נָסַע בְּאוֹתָהּ דֶרֶךְ שֶׁהָיָה בָהּ אוֹתוֹ לִסְטִים. וְהָיָה אוֹתוֹ אָדָם יְחִידִי וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה מִן הַיִּסּוּרִים הַמְּצוּיִים בָּהּ. יָצָא עָלָיו אוֹתוֹ לִסְטִים וְאָמַר לוֹ: “הוֹצֵא אֵלַי מַה שֶׁעִמְּךָ, שֶׁאֲנִי הוֹרֵג אוֹתְךָ בְּלִי פִּקְפּוּק”. אָמַר לוֹ: “אַל תַּהַרְגֵנִי, קַח שַׂקַּיִם אֵלֶּה, וְחַלֵּק מַה שֶּׁבְּתוֹכָם, וְקַח לְךָ אֶת הָרֶבַע”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי נוֹטֵל אֶלָּא אֶת הַכֹּל”. אָמַר לוֹ: “קַח אֶת הַחֵצִי וְהַרְפֵּה מִמֶּנִּי”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי נוֹטֵל אֶלָּא אֶת הַכֹּל וְהוֹרֵג אוֹתְךָ”. אָמַר לוֹ: “טֹל אוֹתוֹ אֵפוֹא”. נָטַל אוֹתוֹ, וּבִקֵּשׁ לְהָרְגוֹ. אָמַר לוֹ: “מָה זֶּה? הֲרֵי אֵין לְךָ עָלַי דָמִים לִגְאֹל אוֹתָם, כְּשֶׁיִּדְרְשׁוּ מִמְּךָ הֲרִיגָתִי”. אָמַר לוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי הוֹרֵג אוֹתְךָ”. יָרַד הָאִישׁ מֵעַל סוּסוֹ, וְהָיָה מִתְרַפֵּס לְפָנָיו וּמִתְחַנֵּן לִפְנֵי אוֹתוֹ לִסְטִים, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ. הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לָאָרֶץ. אָמַר אוֹתוֹ הָאִישׁ מִתּוֹךְ פַּחַד־הַמָּוֶת: “אוֹי תַרְנְגֹלֶת הַבָּר, הֱיִי עֵד שֶׁזֶּה הוֹרֵג אוֹתִי בְּלִי מִשְׁפָּט וּמִבְּלִי אֵיבָה בֵינֵינוּ. וּכְבָר נָתַתִּי לוֹ כָל מַה שֶּׁאִתִּי וּבִקַּשְׁתִּיו לְשַׁלְּחֵנִי חָפְשִׁי אֶל יְלָדַי וְלֹא נִתְרַצָּה. וְאוּלָם אַתְּ עֵד בּוֹ, וְאֵין אֱלֹהִים מַעֲלִים עֵינוֹ מִמַּה שֶּׁהַפּוֹשְׁעִים עוֹשִׂים”. לֹא שָׁעָה הַלִּסְטִים לִדְבָרִים אֵלֶּה, אֶלָּא הִכָּהוּ וְהִתִּיז רָאשׁוֹ. אַחַר־כָּך קָרָה שֶׁהַמּוֹשְׁלִים בָּאוּ עִמּוֹ לִידֵי הֶסְכֵּם שֶׁיִּכָּנַע לָהֶם. כְּשֶׁבָּא אֶצְלָם, הֶעֱשִׁירוּ אוֹתוֹ, וְלֹא פָסַק נְצִיב הַשֻּׂלְטָאן לְהַחֲזִיק בְּיָדוֹ, עַד שֶׁהָיָה אוֹכֵל וְשוֹתֶה עִמּוֹ, וְאָרְכָה הַיְּדִידוּת בֵּינֵיהֶם, כְּשֶׁהֵם אוֹכְלִים יַחְדָּו וְשׁוֹתִים יַחְדָּו. קָרָה מִן הַעִנְיָן הַמַּפְלִיא, שֶׁנְּצִיב הַשֻּׂלְטָאן עָרַךְ סְעֻדָּה בְיוֹם מִן הַיָּמִים, וְהָיְתָה בְאוֹתָה סְעֻדָּה תַּרְנְגֹלֶת־בָּר צְלוּיָה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אוֹתוֹ לִסְטִים צָחַק צְחוֹק בְּקוֹל. כָּעַס עָלָיו נְצִיב הַשֻּׂלְטָאן וְאָמַר לוֹ: “מַה סִבַּת צְחוֹקְךָ? כְּלוּם רָאִיתָ דָּבָר מְגֻנֶּה אוֹ לוֹעֵג אַתָּה לָנוּ מִתּוֹךְ מִעוּט הַנִּמּוּס שֶׁבְּךָ?” אָמַר לוֹ: "לֹא, חֵי־אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי. וְרַק רָאִיתִי אֶת תַּרְנְגֹלֶת־בָּר זוֹ וְנִזְכַּרְתִּי עַל־יָדָהּ דָבָר מַפְלִיא, וְהוּא: הָיִיתִי בְבַחֲרוּתִי לִסְטִים בִּדְרָכִים, וְאֵרַע לִי מַשֶּהוּ עִם אָדָם שֶׁלִּסְטַמְתִּיו בַּדְּרָכִים וְהָיוּ עִמּוֹ שַׂקַּיִם שֶׁמָּמוֹן בְּתוֹכָם. אָמַרְתִּי לוֹ: “הַנַּח אֶת הַשַּׂקַּיִם שֶׁאֲנִי הוֹרְגֶךָ”. אָמַר לִי: ‘טֹל הָרֶבַע וְהַנַּח לִי אֶת הַשְּאָר’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹטֵל אֶת הַשַּׂקַּיִם וְהוֹרֵג אוֹתְךָ מִלְּבַד מִזֶּה’. אָמַר לִי: ‘טֹל אֶת הַשַׂקַּיִם וְהַנַּח לִי לָלֶכֶת לְדַרְכִּי’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר לַהֲרֹג אוֹתְךָ’. וּבְעוֹד אֲנִי וָהוּא בְּאוֹתָהּ שִׂיחָה רָאָה עוֹף. פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר: ‘הֱוִי עֵד לִי, תַּרְנְגֹלֶת־הַבָּר, שֶׁהוּא הוֹרְגֵנִי בְלִי מִשְׁפָּט וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתִי לִנְסֹעַ אֶל יְלָדַי, אַחֲרֵי שֶׁנָּטַל אֶת מָמוֹנִי’. לֹא רִחַמְתִּי עָלָיו וְלֹא שָׁמַעְתִּי לְמַה שֶּׁאָמַר, אֶלָּא הִכֵּיתִי אוֹתוֹ, וְלֹא נָתַתִּי דַעְתִּי עַל עֵדוּתָהּ שֶׁל תַּרְנְגֹלֶת־הַבָּר'. נִזְדַּעְזַע נְצִיב־הַשֻּׂלְטָאן מִמֶּנּוּ וְכָעַס כַּעַס רָב, וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וְהִכָּהוּ וְהִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ וְעָרַף אוֹתוֹ, כְּשֶׁהוּא לְיַד הַשֻּׁלְחָן. וְהִנֵּה קוֹל אוֹמֵר בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אִם חָפַצְתָּ לֹא לְהִפָּגַע, אַל תִּפְגַע.

וַעֲשֵׂה טוֹב כִּי כְּמוֹתוֹ אֵל יִגְמָלְךָ, דַּע.

וְכָל אֲשֶׁר יִקְרֶךָ אֱלֹהִים גְּזָרוֹ,

וְאוּלָם בְּמַעֲשֶׂיךָ שָׁרְשׁוֹ, עִקָּרוֹ.

וְהָיְתָה זֹאת תַּרְנְגֹלֶת־הַבָּר שֶׁהֵעִידָה בוֹ.

תָּמְהוּ כָּל הַנִּמְצָאִים עַל הַדָּבָר וְאָמְרוּ כֻלָּם: “אוֹי לוֹ לָעַוָּל”. נִגַּש הַמְּפַקֵּד הַשִּׁשָּׁה־עָשָׂר וְאָמַר:

 

סִפּוּר הַמְּפַקֵּד הַשִּׁשָּׁה־עָשָׂר

וְאַף אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר נִפְלָא. וְהוּא: יָצָאתִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים מְבַקֵּש לִנְסֹעַ, וְהִנֵּה לְפָנַי אָדָם שֶׁהָיָה נוֹהֵג לְלַסְטֵם בַּדְרָכִים, כְּשֶׁפְּגָשַׁנִי בִּקֵּשׁ לַהֲרֹג אוֹתִי. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֵין אִתִּי כְלוּם שֶׁתַּרְוִיחַ מִזֶּה” אָמַר לִי: “אֲנִי אַרְוִיחַ בָּזֶה שֶׁאֶטֹּל נִשְׁמָתְךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “וּמַה סִבַּת הַדָּבָר? כְּלוּם הָיְתָה אֵיבָה בֵינֵינוּ לִפְנֵי כֵן?” אָמַר לִי: “לֹא. וְאוּלָם אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי הוֹרֵג אוֹתְךָ”. בָּרַחְתִּי מִפָּנָיו אֶל חוֹף הַנָּהָר. רָדַף אַחֲרַי וְהִפִּילַנִי לָאָרֶץ וְיָשַׁב עַל חָזִי. הִתְפַּלַּלְתִּי לְצוּר מַחֲסֵה הָעוֹלִים לַחַג וְאָמַרְתִּי לוֹ: “הֱיֶה לִי לְמַחֲסֶה מִפְּנֵי עַוָּל זֶה”. וּכְבָר שָׁלַף סַכִּין לְשָׁחֲטֵנִי, וְהִנֵּה תַנִּין עָצוּם עָלָה מִן הַנָּהָר, וְחָטַף אוֹתוֹ מֵעַל חָזִי וְיָרַד לַיָּם, וְהַסַּכִּין בְּיָדוֹ כְּשֶׁהוּא בְפִי הַתַּנִּין, וְשִׁקַּע אוֹתוֹ בַּנָּהָר. שִׁבַּחְתִּי אֶת הָאֱלֹהִים וְהוֹדֵיתִי לוֹ עַל שֶׁיָּצָאתִי בְשָׁלוֹם כְּשֶׁהִצִּיל אוֹתִי מִידֵי עַוָּל זֶה וּמִמַּה שֶּׁמְסֻפָּר


  1. תורגם ע"פי הוצאות ברסלאו כרך XI עמוד 321 וכו'.  ↩

  2. הוא שלטאן ממלוכי ששלט 1260־1277.  ↩

  3. טירה ומבצר לצד מזרחית־דרומית לעיר אלקאהרה.  ↩

  4. בחלק המערבי של אלקאהרה. לפנים היו ננעלים עם חשכה שערי העיר, ואף השערים של הרובעים השונים.  ↩

  5. במובן להיות נבוך, מעין, לא לדעת בין ימינו לשמאלו.  ↩

  6. דרכם של בני המזרח לקרוא למי שהוא על־ידי ספיקת־כפים.  ↩

  7. אין טענותיהם של בעלי־הדין שוות.  ↩

  8. שבועה רגילה היא להוכיח למתנגד את אמיתות הטענה.  ↩

  9. מין צמח (Buphthacmus) “עין הפרה” שפרחיו אדומים.  ↩

  10. מקומות במקום הדלתה של הנילוס.  ↩

  11. ספסל שהיה לפני בנין המשטרה שעליו היה יושב להזעיק את המשמר בשעת הצורך.  ↩

  12. היינו אנשים הכשרים לעדות.  ↩

  13. בטקסט נכתב “לפלוני המלך” – הערת פב"י.  ↩

  14. לפי ליטמן (כרך 4 עמוד 800) אמרו לו בקאהרה שאגודת הגנבים שם שחבריה נוהגים להתאסף מפעם לפעם.  ↩

  15. על ערמת הנשים.  ↩

  16. על השער הגלוי נמצא תמיד שומר לבית.  ↩

  17. רצונו לומר איש זר מחורן שבסוריה.  ↩

המלצות קוראים
תגיות