אָמַר אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים: “אַחַי, כְּשֶׁחָזַרְתִּי לִמְדִינַת בַּגְדָּאד, חָיִיתִי בְחֶבְרַת יְדִידַי וּבְנֵי־מִשְׁפַּחְתִי וַאֲהוּבַי, וְהָיִיתִי שָׁרוּי בְּתַעֲנוּג וְשִׂמְחָה וְשַׁלְוָה עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. וּכְבָר שָׁכַחְתִּי מַה שֶׁהָיִיתִי בוֹ בִּגְלַל שֶׁפַע הַטּוֹבָה. שָׁקַעְתִּי בְמִשְׂחָק וּבְמַנְגִינָה וּבְסוֹד רֵעִים וִידִידִים, כְּשֶׁאֲנִי שָׁרוּי בְּתַעֲנוּגוּת הַחַיִּים כְּכָל הָאֶפְשָׁר. וְאוּלָם נַפְשִׁי הַמְגֻנָּה הִשִׂיאַתְנִי לִנְסֹעַ לְאַרְצוֹת בְּנֵי־אָדָם, וְהִתְאַוְּתָה לָבוֹא בְחֶבְרַת עַמִּים שׁוֹנִים וּלְמִסְחָר וָרֶוַח. הֶחְלַטְתִּי בַדָּבָר וְקָנִיתִי סְחוֹרָה יְקָרָה הַמַּתְאִימָה לְמַסָּע בַּיָּם, וְאָרַזְתִּי מִטְעָנִים רַבִּים יֶתֶר עַל הַנָּהוּג וְנָסַעְתִּי מִמְּדִינַת בַּגְדָּאד לִמְדִינַת בָּצְרָה, וְהוֹרַדְתִּי אֶת מִטְעָנִי בַּסְּפִינָה, וְנִתְחַבַּרְתִּי לְחֶבֶר מֵחֲשׁוּבֵי בָּצְרָה, וְשַׂמְנוּ פָנֵינוּ לְמַסָּע. הִפְלִיגָה אִתָּנוּ הַסְּפִינָה בְּבִרְכַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בַיָּם הַסּוֹאֵן וְהַמַּכֶּה גַּלִּים. וְהָיְתָה הַנְּסִיעָה נוֹחָה לָנוּ, וְלֹא פָסַקְנוּ מִהְיוֹת בְּמַצָּב זֶה לֵילוֹת וְיָמִים, נוֹסְעִים מֵאִי אֶל אִי וּמִיַּם אֶל יָם, עַד שֶׁיָצְאָה עָלֵינוּ רוּחַ מִתְנַגֶּדֶת בְּיוֹם מִן הַיָּמִים. הֵטִיל רַב־הַחוֹבֵל עֹגֶן הַסְּפִינָה וְעָצַר אוֹתָהּ בְּלֵב הַיָּם מֵחֲשָׁש שֶׁלֹּא תִטְבַּע בְּתוֹךְ הַהֶפְקֵרוּת. וַעֲדַיִן אָנוּ בְמַצָּב זֶה, קוֹרְאִים וּמַעְתִּירִים אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה נִכְנָעִים לְפָנָיו, כְּשֶּׁיָצְאָה עָלֵינוּ סְעָרָה, רוּחַ קָשָׁה שֶׁקָרְעָה אֶת הַמִּפְרָשִׂים וְגָזְרָה אוֹתָם לִגְזָרִים. וְטָבְעוּ הָאֲנָשִׁים וְכָל מִטְעָנָם וְכָל מַה שֶּׁהָיָה אִתָּם מִן הַחֲפָצִים וְהַמָּמוֹן. וְטָבַעְתִּי אֲנִי בְתוֹךְ אֵלֶּה שֶׁטָּבְעוּ. הָיִיתִי צָף בַּיָּם חֲצִי יוֹם, כְּשֶׁכְּבָר וִתַּרְתִּי עַל נַפְשִׁי. מִנָּה לִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁבֶר־לוּחַ שֶׁל עֵץ מִלּוּחוֹת הַסְּפִינָה. רָכַבְתִּי עָלָיו אֲנִי וַחֲבוּרָה מִן הַסּוֹחֲרִים שֶׁהִתְלַכַּדְנוּ יַחַד”.

הִרְגִּישָה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִישִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים אָמַר: "כְּשֶׁטָּבְעָה הַסְּפִינָה וְרָכַבְנוּ אֲנִי וַחֲבוּרָה מִן הַסּוֹחֲרִים עַל לוּחַ, לֹא פָסַקְנוּ לִרְכַּב עַל אוֹתוֹ לוּחַ וּבוֹעֲטִים בְּרַגְלֵינוּ בַיָּם וּבַגַּלִּים, וְהָרוּחַ בְּעֶזְרָתֵנוּ. נִשְׁאַרְנוּ בְמַצָּב זֶה יוֹם וְלַיְלָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַשֵּׁנִי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם, הִתְרַגְשָׁה עָלֵינוּ רוּחַ, וְסָעַר הַיָּם וְחָזְקוּ הַגַּלִּים וְהָרוּחַ, וְהֵטִילוּ אוֹתָנוּ הַמַּיִם אֶל אִי, כְּשֶׁאֲנוּ כַמֵּתִים מֵרֹב מַה שֶׁהָיִינוּ עֵרִים וּמִן הָעֲיֵפוּת וְהַקֹּר וְהָרָעָב וְהַפַּחַד וְהַצָּמָא. הִתְהַלַּכְנוּ עַל קְצֵה אוֹתוֹ אִי וָּמָצָאנוּ בוֹ צְמָחִים רַבִּים, וְאָכַלְנוּ מֵהֶם מַשֶּׁהוּ לְהָשִׁיב נַפְשֵׁנוּ וּלְהִזּוֹן בוֹ, וְלַנּוּ אוֹתוֹ לַיְלָה עַל קְצֵה הָאִי. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, קַמְנוּ וְהִתְהַלַּכְנוּ בָאִי לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. וְנִגְלָה לְעֵינֵינוּ בִנְיָן מֵרָחוֹק. הָלַכְנוּ בְאוֹתוֹ אִי וּמְגַמַּת פָּנֵינוּ אוֹתוֹ בִנְיָן, שֶׁרָאִינוּ אוֹתוֹ מֵרָחוֹק, וְלֹא פָסַקְנוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁעָמַדְנוּ עַל דַּלְתּוֹ. וַעֲדַיִן אָנוּ עוֹמְדִים, כְּשֶׁיָּצָאָה אֵלֵינוּ מֵאוֹתָהּ דֶּלֶת חֲבוּרָה שֶׁל עֲרֻמִּים מִבְּלִי לְבוּשׁ שֶׁלֹא דִבְּרוּ אֵלֵינוּ. תָּפְסוּ אוֹתָנוּ וְלָקְחוּ אוֹתָנוּ אֵצֶל מַלְכָּם. צִוָּה עָלֵינוּ לָשֶׁבֶת, וְיָשַׁבְנוּ. הֵבִיאוּ לָנוּ מַאֲכָל שֶׁלֹא יָדַעְנוּ מַה הוּא וְלֹא רָאִינוּ כְמוֹתוֹ מִיָּמֵינוּ. לֹא נִתְקַבֵּל עַל נַפְשִׁי וְלֹא אָכַלְתִּי מִמֶּנוּ אֲנִי לְבַדִּי מִתּוֹךְ בְּנֵי לִוְיָתִי. וְהָיָה מִעוּט אָכְלִי מִמֶּנוּ חֶסֶד מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, לְהַשְׁאִירֵנִי בַחַיִּים עַד עַכְשָׁו. כְּשֶׁאָכְלוּ חֲבֵרַי מֵאוֹתוֹ מַאֲכָל נִטְרְפָה עֲלֵיהֶם דַּעְתָּם וְהָיוּ אוֹכְלִים כִּמְשֻׁגָּעִים, וְנִשְׁתַּנָּה מַצָּבָם. אַחֲרֵי־כֵן הֵבִיאוּ לָהֶם שֶׁמֶן שֶׁל אֱגוֹזֵי הֹדֹּו וְהִשְׁקוּם מִמֶּנוּ וּמָשְׁחוּ אוֹתָם בּוֹ. כְּשֶׁשָׁתוּ מֵאוֹתוֹ שֶׁמֶן, נִשְׁתַּרְבְּבוּ עֵינֵיהֶם בִּפְנֵיהֶם וְהִתְחִילוּ אוֹכְלִים מֵאוֹתוֹ מַאֲכָל שֶׁלֹא כְדֶרֶךְ אֲכִילָתָם. נְבוֹכוֹתִי בְעִנְיָנָם וְהָיִיתִי מִצְטָעֵר עֲלֵיהֶם. וְהָיְתָה בִי דְאָגָה עֲצוּמָה מֵרֹב מַה שֶּׁפָּחַדְתִּי לְנַפְשִׁי מִפְּנֵי אוֹתָם עֲרֻמִּים. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֲלֵיהֶם, וְהִנֵּה הֵם אַמְגִשִׁים וּמֶלֶךְ מְדִינָתָם הָיָה גוּל־שֵׁד. וְהָיָה כָל מִי שֶׁהִגִּיעַ לְאַרְצָם אוֹ רָאוּהוּ אוֹ פְּגָשׁוּהוּ בְנַחַל וּבַדְּרָכִים, הָיוּ מְבִיאִים אוֹתוֹ אֶל מַלְכָּם וּמַאֲכִילִים אוֹתוֹ מֵאוֹתוֹ מַאֲכָל וּמוֹשִׁחים אוֹתוֹ בְאוֹתוֹ שֶׁמֶן, וְהָיְתָה קֵבָתוֹ מִתְרַחֶבֶת, כְּדֵי שֶׁיֹאכַל הַרְבֵּה, וְדַעְתוֹ נִטְרֶפֶת עָלָיו וּמַחֲשַבְתּוֹ מִטַּשְׁטֶשֶׁת, וְנַעֲשֶׂה כְשׁוֹטֶה. וְהָיוּ מוֹסִיפִים לוֹ מַאֲכָל וַּמַשְׁקֶה מֵאוֹתוֹ מַאֲכָל וּמֵאוֹתוֹ מַשְׁקֶה עַד שֶׁהָיָה מַשְׁמִין וְנַעֲבֶה, וְשׁוֹחֲטִים אוֹתוֹ וְצוֹלִים אוֹתוֹ וּמַאֲכִילִים אוֹתוֹ לְמַלְכָּם. וְאוּלָם אַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ הָיוּ אוֹכְלִים מִבְּשַׂר הָאָדָם מִבְּלִי לִצְלוֹתוֹ וּמִבְּלִי לְבַשְּׁלוֹ. כְּשֶׁרָאִיתִי מֵהֶם דָּבָר זֶה נִהְיֵיתִי שָׁרוּי בְתַכְלִית יִסּוּרֵי־הַנֶּפֶשׁ עָלַי וְעַל חֲבֵרַי. וְנַעֲשׂוּ חֲבֵרַי מֵרֹב מַה שֶּׁנִּטַּמְטֵם שִׂכְלָם, אֵינָם יוֹדְעִים מַה שֶּׁיֵּעָשֶׂה בָהֶם. מָסְרוּ אוֹתָם לְאֶחָד וְהָיָה נוֹטְלָם כָּל יוֹם וְיוֹצֵא לִרְעוֹתָם בְּאוֹתוֹ אִי כַּבְּהֵמוֹת. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הִנֵּה נַעֲשֵׂיתִי מֵרֹב פַּחַד וְרָעָב חַלָּשׁ וּרְזֶה הַגּוּף, וְנַעֲשָׂה בְשָׂרִי יָבֵשׁ עַל עַצְמוֹתָי. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתִי בְמַצָּב זֶה, עָזְבוּ אוֹתִי וּשְׁכֵחוּנִי וְלֹא שָׂם אֶחָד מֵהֶם לֵב עָלַי וְלֹא נָתַן דַּעְתּוֹ עָלַי, עַד שֶׁהֶעֱרַמְתִּי עֲלֵיהֶם בְּיוֹם מִן הַיָּמִים וְיָצָאתִי מֵאוֹתוֹ מָקוֹם, וְהִתְהַלַּכְתִּי בְאוֹתוֹ אִי וְהִתְרַחַקְתִּי מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. רָאִיתִי אָדָם רוֹעֶה יוֹשֵׁב עַל מַשֶּׁהוּ גָבוֹהַּ בְּלֵב הַיָּם. הִתְבּוֹנַנְתִּי יָפֶה, וְהִנֵּה הוּא הָאִישׁ שֶׁלּוֹ מָסְרוּ אֶת חֲבֵרַי לִרְעוֹת אוֹתָם, וְעִמּוֹ רַבִּים שֶׁכְּמוֹתָם. כְּשֶׁרָאַנִי אוֹתוֹ אָדָם, הֵבִין שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵט בְּשִׂכְלִי וְשֶׁלֹּא פְגָעַנִי מַה שֶּׁפָּגַע אֶת חֲבֵרַי. רָמַז אֵלַי מֵרָחוֹק וְאָמַר לִי: “חֲזֹר לַאֲחוֹרֶיךָ וְלֵךְ בַּדֶרֶךְ שֶׁלִּימִינְךָ וְתַעֲלֶה עַל דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ”. חָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי כְּפִי שֶׁצִּיֵּן לִי אוֹתוֹ אִישׁ. רָאִיתִי אֶת הַדֶּרֶךְ לִימִינִי, וְהָלַכְתִּי בָהּ, וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ עַד שֶׁנֶּעֱלַמְתִּי מֵעֵינֵי הָאִישׁ שֶׁהִנְחָנִי עַל הַדֶּרֶךְ, וְלֹא הָיִיתִי רוֹאֶה אוֹתוֹ וְלֹא הוּא רוֹאֶה אוֹתִי. שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלַי וּבָא הַחֹשֶׁךְ, וְיָשַׁבְתִּי לָנוּחַ וּבִקַּשְׁתִּי לִישֹׁן, וְלֹא בָאָה אֵלַי הַשֵּׁנָה בְאוֹתוֹ לַיְלָה מִגֹּדֶל הַפַּחַד וְהָרָעָב וְהָעֲיֵפוּת. כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה קַמְתִּי וְהִתְהַלַּכְתִּי בָאִי, וֹלא פָסַקְתִּי לָלֶכֶת עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם וְהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, וְעָלְתָה הַשֶּמֶשׁ עַל רָאשֵׁי הַגְּבָעוֹת וְהָעֲמָקִים. וּכְבָר הָיִיתִי עָיֵף וְרָעֵב וְצָמֵא, וְהִתְחַלְתִּי אוֹכֵל מִן הֶחָצִיר וְהַצְּמָחִים שֶׁבָּאִי. לֹא פָסַקְתִּי לֶאֱכֹל מֵאוֹתָם צְמָחִים עַד שֶׁשָׂבַעְתִּי וְשָׁבָה אֵלַי רוּחִי. אַחַר־כָּךְ קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי בָאִי, וְלֹא פָסַקְתִּי מִמַּצָּב זֶה כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיִיתִי רָעֵב, הָיִיתִי אוֹכֵל מִן הַצְּמָחִים, וְלֹא חָדַלְתִּי מִכָּךְ מֶשֶׁךְ שִׁבְעַת יָמִים עַל לֵילוֹתֵיהֶם. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר שֶׁל הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, חָל מַבָּט מִמֶּנִי וְרָאִיתִי דְמוּת מֵרָחוֹק. הָלַכְתִּי כְלַפָּהּ וְלֹא פָסַקְתִּי לָלֶכֶת עַד שֶׁהִשַּׂגְתִּי אוֹתָהּ אַחֲרֵי שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ. הִתְבּוֹנַנְתִּי בָהּ הֵיטֵיב, כְּשֶׁאֲנִי רָחוֹק מִמֶּנָה וְלִבִּי חוֹשֵׁשׁ מֵאֲשֶׁר סָבַלְתִּי כְבָר פַּעַם וּשְׁנִיָּה, וְהִנֵּה חֲבוּרָה הִיא הַמְאַסֶּפֶת גַּרְגְּרֵי פִלְפֵּל. כְּשֶׁקָּרַבְתִּי אֲלֵיהֶם וְרָאוּ אוֹתִי, מִהֲרוּ אֵלַי וּבָאוּ אֶצְלִי, וּכְבָר הִקִּיפוּ אוֹתִי מִכָּל עֵבֶר, וְאָמְרוּ לִי: “מִי אַתָּה, וֵּמאַיִן בָּאתָ?” אָמַרְתִּי לָהֶם: ‘דְּעוּ, חַבְרַיָּה, שֶׁאָדָם נָכְרִי אֲנִי וּמִסְכֵּן’. וְסִפַּרְתִּי לָהֶם כָּל מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי מִן הַבַּלָּהוֹת, וּמַה שֶּׁסָבְלִּתי מִן הַצָּרוֹת.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים, סִפֵּר: “כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הָאֲנָשִׁים הַמְאַסְּפִים פִּלְפֵּל עַל הָאִי וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי, מַה אִתִּי, סִפַּרְתִּי לָהֶם כָּל מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי, וַּמה שֶּׁאֵרַע לִי מִן הַבַּלָּהוֹת, וּמַה שֶּׁסָּבַלְתִּי מִן הַצָּרוֹת”. אָמְרוּ לִי: “עִנְיָן תָּמוּהַּ הוּא. וְאוּלָם כֵּיצַד נִצַּלְתָּ מִן הַשְּׁחוֹרִים, וְכֵיצַד הִתְחַמַּקְתָּ מֵהֶם בְּאִי זֶה, בְּעוֹד הֵם בְּרִיוֹת מְרֻבּוֹת וְאוֹכְלִים בְּנֵי־אָדָם, וְאֵין אִישׁ נִצָּל מֵהֶם, וְאֵין אָדָם יָכֹל לְהִמָּלֵט מֵהֶם?” סִפַּרְתִּי לָהֶם, מַה שֶּׁאֵרַע לִי עִמָּהֶם, וְכֵיצַד לָקְחוּ אֶת חֲבֵרַי וְהֶאֱכִילוּם אֶת הַמַּאֲכָל וְשֶׁאֲנִי לֹא אָכַלְתִּי מִמֶּנוּ. בֵּרְכוּ אוֹתִי לְצֵאתִי בְשָׁלוֹם, וְהָיוּ מִתְפַּלְאִים עַל מַה שֶּׁאֵרַע לִי. הוֹשִׁיבוּנִי אֶצְלָם עַד שֶׁגָּמְרוּ עֲבוֹדָתָם, וְהֵבִיאוּ לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל הַטּוֹב, וְאָכַלְתִּי מִמֶּנוּ, שֶׁהָיִיתִי רָעֵב. נַחְתִּי אֶצְלָם שָׁעָה שֶׁל זְמַן, וְאַחַר־כָּךְ לְקָחוּנִי וְיָרְדוּ עִמִּי בִסְפִינָה וּבָאוּ אֶל אִיָּם וּמִשְׂכְּנוֹתֵיהֶם, וְהִצִּיגוּ אוֹתִי לִפְנֵי מַלְכָּם. נָתַתִי לוֹ שָׁלוֹם, וּבֵרֵךְ אוֹתִי לְבוֹאִי וְכִבַּדְנִי וְשָׁאַל אוֹתִי לְמַצָּבִי. סִפָּרְתִּי לוֹ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנִי וַּמַה שֶּׁאֵרַע לִי וּמַה שֶּׁקָּרָה לִי. הִתְפַּלֵּא תַכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת הוּא וְכָל הַנִּמְצָאִים בְּמוֹשָׁבוֹ. צִוָּה אוֹתִי לָשֶׁבֶת אֶצְלוֹ וְיָשַׁבְתִּי. צִוָּה לְהָבִיא אֹכֶל וְהֵבִיאוּהוּ. אָכַלְתִּי מִמֶּנוּ דֵי־שָׂבְעִי וְרָחַצְתִּי יָדַי וְהוֹדֵיתִי לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל חַסְדּוֹ וְשִׁבַּחְתִּי לוֹ וְהִלַּלִתִּי אוֹתוֹ. אַחַר־כָּךְ קַמְתִּי מֵאֵצֶל מַלְכָּם וְהִתְבּוֹנַנְתִּי לְעִירוֹ, וְהִנֵּה הִיא עִיר בְּנוּיָה וּמְרֻבַּת הָאוּכְלוּסִים וְהָהוֹן, מָשְׁפָּעָה בְּמָזוֹן וּבִשְׁוָקִים וּבִסְחוֹרָה. וְהָיִיתִי אֶצְלָם וְאֵצֶל מַלְכָּם חָבִיב עָלָיו וּמְכֻבָּד יֶתֶר עַל הַגְּדוֹלִים מִבְּנֵי מַמְלַכְתּוֹ. וְרָאִיתִי אֶת כָּל גְּדוֹלֶיהָ וּקְטַנֶּיהָ רוֹכְבִים עַל סוּסִים אַבִּירִים וְיָפִים מִבְּלִי אֻכָּפִים. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ וְשָׁאַלְתִּי אֶת מַלְכָּם “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, מִשּׁוּם מַה אֵין אַתָּה רוֹכֵב עַל אֻכָּף, הֲרֵי בָזֶה נוֹחַ לָרוֹכֵב וְתוֹסֶפֶת כֹּחַ?” אָמַר לִי: “כֵּיצַד הוּא הָאֻכָּף? דָּבָר הוּא שֶׁלֹא רָאִינוּ אוֹתוֹ מִיָּמֵינוּ וְלֹא רָכַבְנוּ עָלָיו?” אָמַרְתִּי לוֹ: “כְּלוּם תַּרְשֶׁה לִי שֶׁאֶעֱשֶׂה לְךָ אֻכָּף שֶׁתִּרְכַּב עָלָיו וְתִרְאֶה אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ?” אָמַר לִי: “עֲשֵׂה”. אָמַרְתִּי לוֹ: “תֵּן לִי מַשֶּׁהוּ מִן הָעֵץ”. צִוָּה לָתֵת לִי כָל מַה שֶׁאֲבַקֵּשׁ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חִפַּשְׂתִי נַגָּר מֻמְחֶה וְיָשַׁבְתִּי אֶצְלוֹ וְהוֹרֵיתִי אוֹתוֹ אוּמָנוּת שֶׁל מַעֲשֶׂה הָאֻכָּף, וְכֵיצַד יַעֲשֶׂנּוּ. נָטַלְתִּי צֶמֶר וְנִפַּצְתִּיו וְעָשִׂיתִי מִמֶּנוּ לֶבֶד. הֵבֵאתִי עוֹר וְחִפִּיתִי בוֹ אֶת הָאֻכָּף וּמֵרַקְתִּי אוֹתוֹ. חִבַּרְתִּי אֵלָיו אֶת רִסְנוֹ וְהִדַּקְתִּי אֶת חֲגוֹרָתוֹ. אַחַר־כָּךְ הֵבֵאתִי אֶת הַנַּפָּח וְתֵאַרְתִּי לוֹ מַעֲשֶׂה הַמִּשְׁוֶרֶת. חִשֵּׁל מִשְׁוֶרֶת גְּדוֹלָה. שַׁפְתִּי אוֹתָהּ בִּפְצִירָה וְהִלְבַּשֻתְיִּ אוֹתָהּ בִּבְדִיל. הִדַּקְתִּי אֵלֶיהָ צִיצִיוֹת שֶׁל מֶשִׁי. וְאַחַר־כָּךְ קַמְתִּי וְהֵבֵאתְי סוּס מִן הַמְּשֻׁבָּחִים שֶׁבְּסוּסֵי הַמֶּלֶךְ, וְחָבַשְׁתִּי אוֹתוֹ בְאוֹתוֹ אֻכָּף וְתָלִיתִי בוֹ אֶת הַמִּשְׁוֶרֶת וְשַׂמְתִּי מֶתֶג בְּפִיו וְהִגַּשְׁתִיו לַמֶּלֶךְ, וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו וְעָרַב לוֹ. הוֹדָה לִי וְרָכַב עָלָיו, וְשָׂמַח שִׂמְחָה רַבָּה בְאוֹתוֹ אֻכָּף, וְנָתַן לִי מַשֶּׁהוּ רַב לְפִי פָעֳלִי לוֹ. כְּשֶׁרָאֲנִי מִשְׁנֵהוּ שֶׁעֲשִׂיתִי אוֹתוֹ אֻכָּף, בִּקֵּשׁ מִמֶּנִי אֶחָד כָּמוֹהוּ, וְעָשִׂיתִי לוֹ אֻכָּף כָּזֶה. וְהָיוּ גְדוֹלֵי הַמַּמְלָכָה וּבַעֲלֵי הַמִּשְׂרָה מְבַקְשִׁים מִמֶּנִי אֻכָּפִים, וַאֲנִי עוֹשֶׂה לָהֶם. לִמַּדְתִּי אֶת הַנַּגָּר מַעֲשֶׂה הָאֻכָּף וְאֶת הַנַּפָּח מַעֲשֶׂה הַמִּשְׁוֶרֶת, וְהָיִינוּ עוֹשִׂים אֻכָּפִים וּמִשְׁוָרוֹת וּמוֹכְרִים אוֹתָם לַגְּדוֹלִים וְלָאֲדוֹנִים, וְאָסַפְתִּי מִזֶּה מָמוֹן רַב. וְהָיְתָה לִי אֶצְלָם עֶמְדָּה חֲשׁוּבָה, וְאָהֲבוּ אוֹתִי אַהֲבָה יְתֵרָה. וְנַעֲשֵׂיתִי בַעַל מַעֲלָה רָמָה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי בְתַכְלִית הַשִּׂמְחָה וְהַיְקָר. וְּבעוֹד אֲנִי יוֹשֵׁב אָמַר לִי הַמֶּלֶךְ: “דַּע פְּלוֹנִי שֶׁנַּעֲשֵׂיתָ יָקָר בְּעֵינֵינוּ וּמְכֻבָּד אֶצְלֵנוּ וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, וְלֹא נוּכַל לְהִפָּרֵד מִמְךָ, וְאֵין אָנוּ רוֹצִים שֶׁתֵּצֵא מִמְּדִינָתֵנוּ. פּוֹנֶה אֲנִי אֵלֶיךָ, לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ דָּבָר שֶׁתְּצַיֵּת לִי בוֹ וְלֹא תָשִׁיב פָּנַי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “וּמַה הוּא זֶה שָׁאַתָּה חָפֵץ מִמֶּנִּי, הַמֶּלֶךְ? הֲרֵי אֲנִי לֹא אָשִׁיב פָּנֶיךָ, שֶׁכֵּן מַכִּיר אֲנִי לְךָ טוֹבָה עַל הַחֶסֶד וְהַחֵן וְהַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי. תְּהִלָּה לָאֵל נַעֲשֵׂיתִי אַחַד מְשָׁרְתֶיךָ”. אָמַר לִי: “רְצוֹנִי לְהַשִּׂיאֲךָ אֶצְלֵנוּ אִשָּׁה יָפָה וְנָאָה, בַּעֲלַת־חֵן וְהוֹן וְנוֹי, וּתְהִי אֶזְרָח בְּתוֹכֵנוּ, וְאַשְׁכִּין אוֹתְךָ אֶצְלִי וּבְתוֹךְ אַרְמוֹנִי; אַל תַּמְרֶה אֶת פִּי וְלֹא תָשִׁיב אֶת פָּנַי”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ הִתְבַּיַּשְׁתִּי מִפָּנָיו וְלֹא הֲשִׁיבוֹתִי לוֹ תְשׁוּבָה מֵרֹב בּוּשָׁה. אָמַר לִי: “לָמָּה אֵין אַתָּה מֵשִׁיב לִי תְשׁוּבָה, בְּנִי?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, הַפְּקֻדָּה פְקֻדָּתְךָ הִיא מֶלֶךְ הַזְּמָן”. שָׁלַח תֵּכֶף וּמִיָּד וְהֵבִיא אֶת הַקָּאצִ’י וְאֶת הָעֵדִים, וְהִשִּׂיא לִי בְאוֹתָהּ שָׁעָה אִשָּׁה בַּעֲלַת עֶמְדָּה כְבוּדָה וְרָמַת הַיַּחַס, רַבַּת הָהוֹן וְהָרְכוּשׁ, מִגֶּזַע נִכְבַּד וּמֻפְלָאָה בְיֹפִי וָחֵן, בַּעֲלַת בָּתִים וַאֲחֻזּוֹת וְקַרְקָעוֹת.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁלֹשָה, אָמְרָה: שָמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שאַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים, סִפֵּר: "כְּשֶׁהִשִּׂיא לִי הַמֶּלֶךְ אִשָּׁה נִכְבָּדָה, וְעָרַךְ קֶשֶׁר נִשּׂוּאֵינוּ, נָתַן לִי בַּיִת גָּדוֹל וְיָפֶה עוֹמֵד לְבַדּוֹ, וְנָתַן לִי סָרִיסִים וּמְשָׁרְתִּים, וְקָצַב לִי קְצָבוֹת וְהַכְנָסוֹת מִמִּסִּים, וִהָיִיתִי בְתַכְלִית הַשַּׁלְוָה וְהָרְוָחָה וְהַרְחָבַת־הַדַּעַת וְשָׁכַחְתִּי כָל מַה שֶּׁבָּא עָלַי מִן הֶעָמָל וְהַצַּעַר וְהַצָּרָה, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “כְּשֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ לְאַרְצִי, אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתָהּ עִמִּי. וְהַכֹּל בָּא בִגְזֵרָה עַל הָאָדָם וְאֵין מִפְלָט מִמֶּנָּה, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה שֶׁהוּא שֶׁיִקְרֶה אוֹתוֹ”. אָהַבְתִּי אוֹתָהּ וְאָהֲבָה אוֹתִי אַהֲבָה עֲצוּמָה, וְהָיִינוּ בְדֵעָה אַחַת וְלֵב אֶחָד. וְחָיִינוּ בַתַּעֲנוּגוֹת שֶׁבַּחַיִּים וּבִרְוָחָה. וְלֹא פָסַקְנוּ לִחְיוֹת בְּמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמָן. וְהִנֵּה לָקַח אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֵשֶׁת שְׁכֵנִי מִמֶּנוּ. וְהָיָה יְדִיד לִי. נִכְנַסְתִּי אֵלָיו לְנַחֲמוֹ עַל מוֹת אִשְׁתּוֹ, וְרָאִיתִי אוֹתוֹ בָרָע שֶׁבַּמַּצָּבִים, וְהוּא מָלֵא דְאָגָה, וְלִבּוֹ וְדַעְתוֹ טְרוּדִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִחַמְתִּיו וְדִּבַּרְתִּי עַל לִבּוֹ וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אַל תִּתְאַבֵּל עַל אִשְׁתְּךָ. אֱלֹהִים יִתֵּן לְךָ תְּמוּרָתהּ טוֹבָה מִמֶּנָּה, וְיֶאֶרְכוּ יָמֶיךָ אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. בָּכַה בְכִי רַב וְאָמַר לִי: “יְדִידִי, כֵּיצַד זֶה אֶשָּׂא זוּלָתָהּ אוֹ כֵיצַד זֶה יִתֵּן לִי אֱלֹהִים תְּמוּרָתָהּ טוֹבָה מִמֶּנָּה, אַחֲרֵי שֶׁלֹא נִשְׁאַרוּ מֵחַיָּי גַּם יוֹם אֶחָד?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אָחִי, חֲזֹר לִתְבוּנָתְךָ, וְאַל תִּקְרָא עַל נַפְשְׁךָ אֶת הַמָּוֶת, הֲרֵי אַתָּה בְטוֹב, בָּרִיא וְשָׁלֵם”. אָמַר לִי: “יְדִידִי, בְּחַיֶּיךָ אֲנִי נִשְׁבַּע, שֶׁלְּמָחָר אַתָּה חָסֵר אוֹתוֹ וְלֹא תָּשׁוּב לִרְאוֹת אוֹתִי כָל שְׁאֵרִית יְמֵי חַיֶּיךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמַר לִי: “הַיּוֹם הֵם קוֹבְרִים אֶת אִשְׁתִּי וְקוֹבְרִים אוֹתָהּ עִמָּהּ בַּקֶּבֶר, שֶׁכֵּן הוּא מִנְהָג אַרְצֵנוּ, כְּשֶׁאִשָּׁה מֵתָה קוֹבְרִים עִמָּהּ אֶת בַּעֲלָהּ חַיִּים, וּכְשֶׁאִישׁ מֵת קוֹבְרִים עִמּוֹ אֶת אִשְׁתּוֹ חַיִּים, שֶׁלֹא יִתְעַנֵּג אֶחָד מֵהֶם עַל הַחַיִּים אַחֲרֵי מוֹת חֲבֵרוֹ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “חֵי־אַלְלָּהּ, מִנְהָג מְגֻנֶּה מְאֹד הוּא זֶה, וְאֵין שׁוּם אָדָם יָכֹל לַעֲמֹד בּוֹ”. וַעֲדַיִן אָנוּ בְשִׂיחָה זוֹ, כְּשֶׁבָּאוּ רֹב תוֹשָׁבֵי הָעִיר, וְהָיוּ מְנַחֲמִים אֶת יְדִידִי עַל מוֹת אִשְׁתּוֹ וְעַל מוֹתוֹ הוּא, וּכְבָר הִתְחִילוּ לְהָכִין אוֹתוֹ לְפִי מִנְהָגָם. הֵבִיאוּ אָרוֹן וְשָׂמוּ בְתוֹכוֹ אֶת הָאִשָּׁה וְאוֹתוֹ הָאִישׁ עִמָּם, וְהוֹצִיאוּ אֶת שְׁנֵיהֶם אֶל מִחוּץ לָעִיר וּבָאוּ לְמָקוֹם בְּאוֹתוֹ הָר עַל שְׂפַת הַיָּם. נִגְּשׁוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד וְהֵרִימוּ מֵעָלָיו אֶבֶן גְּדוֹלָה. וְנִרְאָה מִתַּחַת לְאוֹתָהּ אֶבֶן פֶּתַח שֶׁל אֲבָנִים מְסֻדָּרוֹת כְּפִתְחָהּ שֶׁל בְּאֵר. הֵטִילוּ אוֹתָהּ אִשָּׁה לְתוֹכָהּ, וְהִנֵּה הִיא בְגֹב גָּדוֹל מִתַּחַת לָהָר. אַחַר־כָּךְ הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אִישׁ, וּקְשָׁרוּהוּ מִתַּחַת לְחָזֵהוּ בְחֶבֶל וְהוֹרִידוּהוּ לְאוֹתוֹ גֹב, וְהוֹרִידוּ אֶצְלוֹ כּוּז גָּדוֹל שֶׁל מַיִם חַיִּים וְשֶׁבַע כִּכְּרוֹת לֶחֶם מִן הַצֵּידָה. וְאַחֲרֵי שֶׁהוֹרִידוּ אוֹתוֹ הִתִּיר אֶת עַצְמוֹ מִן הַחֶבֶל. מָשְׁכוּ אֶת הַחֶבֶל וְכִסּוּ אֶת פִּי הַבְּאֵר בְּאוֹתָהּ אֶבֶן גְּדוֹלָה כְמוֹת שֶׁהָיְתָה וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם, וְעָזְבוּ אֶת יְדִידִי אֵצֶל אִשְׁתּוֹ. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אָכֵן מָוֶת זֶה קָשֶׁה הוּא מִן הַמָּוֶת הָרִאשׁוֹן”. בָּאתִי אֶל מַלְכָּם וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, כֵּיצַד זֶה קוֹבְרִים אַתֶּם אֶת הַחַי עִם הַמֵּת בְּאַרְצְכֶם?” אָמַר לִי: “דַּע, שֶׁזֶּה מִנְהָגֵנוּ בְאַרְצֵנוּ. כְּשֶׁמֵת הָאִישׁ אָנוּ קוֹבְרִים עִמּוֹ אֶת אִשְׁתּוֹ, וּכְשֶׁהָאִשָּׁה מֵתָה, אָנוּ קוֹבְרִים אִתָּהּ אֶת בַּעֲלָהּ חַיִּים, כְּדֵי שֶׁלֹא נַפְרִיד בֵּינֵיהֶם לֹא בַחַיִּים וְלֹא בַּמָּוֶת. וְזֶהוּ מִנְהָג בְיָדֵנוּ מֵאֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ”. אָמַרְתִּי אֵלָיו: “מֶלֶךְ הַזְּמָן, כְּלוּם כָּךְ הוּא גַם בַּאֲשֶׁר לְאִישׁ נָכְרִי כָּמוֹנִי, שֶּׁאִם תָּמוּת אִשְׁתּוֹ, תַעֲשׂוּ בוֹ כְפִי שֶׁעֲשׂיתֶם בָּזֶה?” אָמַר לִי: “כֵּן, נִקְבֹּר אוֹתוֹ עִמָּהּ וְנִנְהַג בּוֹ כְפִי שֶׁרָאִיתָ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו דְבָרִים אֵלֶּה, נִתְפַּקְּעָה מְרֵרָתִי מֵרֹב דְּאָגָה וְצַעַר עַל עַצְמִי, וְנִטְרְפָה עָלַי דַּעְתִּי, שֶׁהָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא תָמוּת אִשְׁתִּי לְפָנַי וְיִקְבְּרוּנִי אִתָּהּ, כְּשֶׁאֲנִי בַחַיִּים. הִשֵּׂאתִי אֶת נַפְשִׁי וְאָמַרְתִּי: “אֶפְשָׁר שֶׁאָמוּת אֲנִי לְפָנֶיהָ, הֲרֵי אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מִי הוּא הָעוֹבֵר רִאשׁוֹן וּמִי הַבָּא אַחֲרָיו”, וְהָיִיתִי מֵסִּיחַ דַּעְתִּי בְכַמָּה עִנְיָנִים. לֹא עָבַר אֶלָא זְמַן מוּעָט אַחֲרֵי זֶה עַד שֶׁחָלְתָה אִשְׁתִּי, וְשָׁהֲתָה יָמִים מוּעָטִים וּמֵתָה. נִתְאַסְפוּ מַרְבִּית הָאֲנָשִׁים לְנַחֲמֵנִי וּלְנַחֵם אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ עַל מוֹתָהּ. וּכְבָר בָּא הַמֶּלֶךְ לְנַחֲמֵנִי עַל מוֹתָהּ כְפִי מִנְהָגָם. אַחַר־כָּךְ הֵבִיאוּ לָהּ רוֹחֶצֶת וְרָחֲצוּ אוֹתָהּ וְהִלְבִּישׁוּהָ בַּמְּפֹאָר מִמַּה שֶּׁהָיָה אֶצְלָהּ מִן הַבְּגָדִים וְהָעֲדָיִים וְהַקִּשּׁוּטִים וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת יִקְרוֹת־הָעֵרֶךְ. כְּשֶׁהִלְבִּישׁוּ אֶת אִשְׁתִּי שָׂמוּ אוֹתָהּ בָּאָרוֹן וּנְשָׂאוּהָ וְהוֹבִילוּ אוֹתָהּ לְאוֹתוֹ הָר, וְהֵסִירוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַגֹּב וְהֵטִילוּ אוֹתָהּ לְתוֹכוֹ. אַחַר־כָּךְ נִגְּשׁוּ כָל יְדִידַי וְּבנֵי מִשְׁפַּחַת אִשְׁתִּי נִפְרָדִים מִמֶּנִי בְעוֹדֶנִּי בַחַיִּים, כְּשֶׁאֲנִי צוֹעֵק: “אָדָם זָר אָנֹכִי, וְאֵינִי יָכֹל לַעֲמוֹד בְּמִנְהַגְכֶם”. וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹלִי וְלֹא שָׁעוּ לִדְבָרַי. תְּפָסוּנִי וּקְשָׁרוּנִי בְעַל־כָּרְחִי, וְקָשְׁרוּ עִמִּי שֶׁבַע כִּכְּרוֹת לֶחֶם וְכוּז שֶׁל מַיִם חַיִּים, כְּמִנְהָגָם וְהוֹרִידוּנִי לְתוֹךְ אוֹתוֹ בּוֹר, וְהִנֵּה הוּא מְעָרָה גְדוֹלָה מִתַּחַת לְאוֹתוֹ הָר, וְאָמְרוּ לִי: “הַתֵּר עַצְמְךָ מִן הַחֲבָלִים”, וְלֹא חָפַצְתִּי לְהַתִּיר עַצְמִי. הִשְׁלִיכוּ עָלַי אֶת הַחֲבָלִים וְכִסּוּ אֶת פִּי אוֹתוֹ הַבּוֹר בְּאוֹתָהּ אֶבֶן גְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה עָלָיו, וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְחֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר: "כְּשֶׁהוֹרִידוּ אוֹתִי הָאֲנָשִׁים עִם אִשְׁתִּי הַמֵּתָה לַמְּעָרָה וְסָגְרוּ אֶת הַפֶּתַח וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם, רָאִיתִי בְאוֹתָהּ מְעָרָה מֵתִים רַבִּים וְרֵיחָם מַסְרִיחַ וּמְעוֹרֵר גֹּעַל. הוֹכַחְתִּי אֶת עַצְמִי עַל מַה שֶׁעָשִׂיתִי וְאָמַרְתִּי: “אָכֵן רָאוּי אֲנִי לְכָל מַה שֶּׁיִּקְרֶה לִי וּמַה שֶּׁיָּחוּל עָלַי”. לֹא הָיִיתִי מַבְחִין בֵּין לַיְלָה לְיוֹם, וְהִייתִי נִזּוֹן בְּמוּעָט. כְּשֶׁאֵינִי אוֹכֵל עַד שֶׁלֹא הִתִּישַׁנִי הָרָעָב וְאֵינִי שׁוֹתֶה עַד שֶׁלֹּא חָזַק עָלַי הַצָּמָא, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹא יִכְלֶה מַה שֶּׁעִמִּי מִן הַצֵּידָה וְהַמַּיִם, וְאָמַרְתִּי: "אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָא לֵאֱלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. מַה צָּרָה בָאָה עָלַי שֶׁנָּשָׂאתִי אִשָּׁה בִמְדִינָה זוֹ. וּבְכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: “הִנֵּה נֶחֱלַצְתִּי מִצָּרָה, אֲנִי נוֹפֵל בְּצָרָה קָשָׁה הֵימֶנָּה. וְאָכֵן מוֹתִי זֶה מָוֶת מְגֻנֶּה הוּא. וּלְוָאי שֶׁהָיִיתִי טוֹבֵעַ בַּיָּם אוֹ מֵת בָּהָר; טוֹב הָיָה מִמָּוֶת מָאוּס זֶה”. לֹא פָסַקְתִּי מִמַּצָּב זֶה, מוֹכִיחַ אֶת עַצְמִי, יָשֵׁן עַל עַצְמוֹת הַמֵּתִים וְקוֹרֵא לְעֶזְרָה לֵאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְהָיִיתִי מְיַחֵל לַמָּוֶת מֵעָצְמַת הַצָּרָה שֶאֲנִי בְתוֹכָהּ וְלֹא מְצָאתִיו. לֹא פָסַקְתִּי מִמַּצָּב זֶה עַד שֶׁשָּׂרַף הָרָעָב אֶת לִבִּי, וְלִהֲטָה אוֹתִי לַהֲבַת הַצָּמָא. יָשַׁבְתִּי וּמִשַּׁשְׁתִּי אֶת הַלֶּחֶם וְאָכַלְתִּי מַשֶּׁהוּ מוּעָט, וְגִמֵּאתִי עָלָיו מִקְצַת מִן הַמַּיִם. אַחַר־כָּךְ קַמְתִּי וְעָמַדְתִּי וְהִתְחַלְתִּי מְהַלֵּךְ בְּעֶבְרֵי אוֹתָהּ מְעָרָה וְּמְצָאתִיהָ רַחֲבַת־יָדַיִם וּבְתוֹכָהּ גּוּמוֹת רֵיקוֹת, וְאוּלָם עַל קַרְקָעָהּ מֵתִים רַבִּים וַעֲצָמוֹת בָּלוֹת מִקַּדְמֵי יָמִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָשִׂיתִי לִי מָקוֹם בִּקְצֵה הַמְּעָרָה רָחוֹק מִן הַמֵּתִים הַטְּרִיִּים, וְהָיִיתִי יָשֵׁן בּוֹ. וְהָלְכָה צֵידָתִי הֲלוֹךְ וּפָחוֹת, וְלֹא נוֹתָר עִמִּי אֶלָּא דָבָר מוּעָט, וּכְבָר הָיִיתִי אוֹכֵל בְּכָל יוֹם אוֹ יוֹתֵר מִזֶּה לְגִימָה קַלָּה וְשׁוֹתֶה רַק גְּמִיעָה אַחַת מִפַּחַד שֶׁלֹא יִכְלוּ הַמַּיִם וְהַצֵּידָה שֶׁאִתִּי לִפְנֵי שֶׁאָמוּת. וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ עַד שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, וּבְעוֹדִי יוֹשֵׁב מְהַרְהֵר בְּלִבִּי, כֵּיצַד אֶעֱשֶׂה אַחֲרֵי שֶׁיִּכְלוּ מְזוֹנִי וְהַמַּיִם שֶׁאִתִּי, זָז הַסֶּלַע מֵעַל פִּי הַמְעָרָה מִמְקוֹמוֹ, וְיָרַד בְּדַרְכּוֹ אוֹר אֶצְלִי. אָמַרְתִּי: “מִי יוֹדֵעַ מַה הַדָּבָר”. וְהִנֵּה אֲנָשִים עוֹמְדִים עַל פִּי הַגֹּב, וּכְבָר הוֹרִידוּ אִישׁ מֵת וְאִשָּׁה עִמּוֹ בַחַיִּים, וְהִיא בוכָה וְצוֹעֶקֶת עַל נַפְשָׁהּ. וּכְבָר הוֹרִידוּ אֶצְלָהּ מַשֶּהוּ רַב מִן הַמָּזוֹן וּמִן הַמַּיִם. הָיִיתִי רוֹאֶה אֶת הָאִשָּׁה, וְהִיא אֵינָה רוֹאָה אוֹתִי, וּכְבָר כִּסּוּ אֶת פִּי הַגֹּב בְּאֶבֶן וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם. קַמְתִּי וְלָקַחְתִּי בְיָדִי קְנֵה שׁוֹקוֹ שֶׁל אָדָם מֵת וּבָאתִי אֶל הָאִשָּׁה וְהִכֵּיתִי אוֹתָהּ בוֹ בְאֶמְצַע רֹאשָׁהּ. נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת. הִכֵּיתִי אוֹתָהּ שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית, וּמֵתָה. לָקַחְתִּי אֶת לַחְמָהּ וּמַה שֶּׁהָיָה עִמָּהּ. וְרָאִיתִי עָלֶיהָ מַשֶּׁהוּ רַב מִן הַבְּגָדִים וְהָעֲדָיִים וְהַקִּשּׁוּטִים וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַמַּתָּנוֹת הַיְקָרוֹת. לָקַחְתִּי אֶת הַמַּיִם וְאֶת הַמָּזוֹן שֶׁעִם הָאִשָּׁה וְיָשַבְתִּי בַמָּקוֹם שֶׁעֲשִׂיתִיו בִקְצֵה הַמְּעָרָה לִישֹׁן בוֹ, וְהָיִיתִי אוֹכֵל מֵאוֹתוֹ הַמָּזוֹן דָּבָר מוּעָט בְּמִדָּה שֶׁיְחַזֵּק אוֹתִי, כְּדֵי שֶׁלֹא יִכְלֶה מְהֵרָה שֶׁלֹא אָמוּת מִן הָרָעָב וְהַצָּמָא. נִשְׁאַרְתִּי בְאוֹתָהּ מְעָרָה מֶשֶׁךְ זְמָן, כְּשֶׁאֲנִי הוֹרֵג כָל מִי שֶׁנִּקְבָּר חַיִּים עִם מֵת שֶׁקְּבָרוּהוּ, וְנוֹטֵל מַאֲכָלוֹ וּמַשְׁקֵהוּ לִהְיוֹת נִזּוֹן בּוֹ, עַד שֶׁהָיִיתִי יָשֵׁן בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, וְהִתְעוֹרַרְתִּי מִשְּׁנָתִי וִשָׁמַעְתִּי דָבָר נָע בִקְצֵה הַמְּעָרָה. אָמַרְתִּי: “מַה יּוּכַל לִהְיוֹת זֶה?” קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי כְּלַפָּיו וּבְיָדִי קְנֵה־שׁוֹקוֹ שֶׁל אָדָם מֵת. כְּשֶׁהִרְגִּישׁ בִּי נִמְלַט וּבָרַח מִפָּנַי. וְהִנֵּה הוּא חַיַּת־בָּר. הָלַכְתִּי בְעִקְבוֹתָיו עַד קְצֵה הַמְּעָרָה וְנִגְלָה לְפָנַי אוֹר מִמָּקוֹם קָטָן כְּמוֹ הַכּוֹכָב. פַּעַם יֵרָאֶה לִי בָרוּר וּפַעַם יֵעָלֵם מִמֶּנִי. כְּשֶׁרְאִיתִיו הָלַכְתִּי כְלַפָּיו, וְהָיָה כָל מַה שֶּׁהָיִיתִי מִתְקָרֵב אֵלָיו, נִרְאֶה לִי מִמֶּנוּ אוֹר הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְבָּרֵר לִי שֶׁבֶּקַע הוּא בְאוֹתָהּ מְעָרָה מְפֻלָּשׁ לַחֲלַל־הָעוֹלָם. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֵין סָפֵק שֶׁיֵּשׁ סִבָּה לְבֶקַע זֶה. אֶפְשָׁר שֶׁהוּא פֶה שֵׁנִי, כָּזֶה שֶׁהוֹרִידוּנִי בוֹ, וְאֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ פִּרְצָה לָצֵאת דַּרְכָּהּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה”. הִרְהַרְתִּי שָׁעָה שֶׁל זְמַן וְהָלַכְתִּי לְעֵבֶר הָאוֹר, וְהִנֵּה חוֹר בְאוֹתוֹ הַר, חוֹר שֶׁל חַיּוֹת־בָּר. וְהָיוּ נִכְנָסוֹת בְּדַרְכּוֹ לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְאוֹכְלוֹת אֶת הַמֵּתִים. כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתוֹ שָׁקְטָה רוּחִי וְהָיְתָה נַפְשִׁי בְטוּחָה וְרָגַע לִבִּי, וְהָיִיתִי בָטוּחַ בַּחַיִּים אַחֲרֵי אוֹתוֹ מָוֶת וְהָיִיתִי כְמוֹ בַחֲלוֹם. טִפַּלְתִּי בַדָּבָר עַד שֶׁיָצָאתִי מֵאוֹתוֹ חוֹר, וְרָאִיתִי אֶת עַצְמִי עַל שְׂפַת־הַיָּם הַמָּלוּחַ עַל הָר עָצוּם, הַמַּפְסִיק בֵּין שְׁנֵי הַיָּמִים וּבֵין הָאִי וְהָעִיר, בְּאֹפֶן שֶׁלֹא יוּכַל אָדָם לְהַגִּיעַ אֵלָיו. שִׁבַּחְתִּי לֵאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְהוֹדֵיתִי לוֹ וְשָׂמַחְתִּי שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְנִתְחַזֵּק לִבִּי. אַחֲרֵי כֵן חָזַרְתִּי דֶרֶךְ הַחוֹר לְאוֹתָהּ מְעָרָה, וְהֶעֱבַרְתִּי כָל מַה שֶּׁהָיָה בְתוֹכָהּ מִן הַמָּזוֹן וְהַמַּיִם שֶׁקִמַּצְתִּי לִי. לָקַחְתִּי מִבִּגְדֵּי הַמֵּתִים וְלָבַשְׁתִּי מֵהֶם מִלְּבַד זֶה שֶׁהָיָה עָלַי, וְנָטַלְתִּי מִמַּה שֶּׁהָיָה עֲלֵיהֶם מַשֶּׁהוּ רַב מִמִּינֵי הָעֲנָקִים וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וּמַחֲרֹזוֹת הַפְּנִינִים וְהַתַּכְשִׁיטִים שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב הַמְשֻׁבָּצִים בַּאֲבָנִים יְקָרוֹת וְהַסְּגֻלּוֹת הַיְקָרוֹת וְצָרֶרְתִּי אוֹתָם בְּתוֹךְ בְּגָדַי וּבְבִגְדֵּי הַמֵּתִים, וְהֶעֱלֵיתִי אוֹתָם דֶּרֶךְ הַחוֹר עַל גַּבֵּי הָהָר וְעָמַדְתִּי עַל שְׂפַת הַיָּם. הָיִיתִי מַמְשִׁיךְ לָרֶדֶת בְּכָל יוֹם אֶל הַמְּעָרָה וּמִתְבּוֹנֵן בָּהּ. וְכָל מִי שֶׁהָיוּ קוֹבְרִים אוֹתוֹ, הָיִיתִי נוֹטֵל מְזוֹנוֹ וּמֵימָיו וְהוֹרֵג אוֹתוֹ, אַחַת הִיא אִם זָכָר הָיָה אוֹ נְקֵבָה וְעוֹלֶה בְדֶרֶךְ הַחוֹר וְיוֹשֵׁב עַל שְׂפַת הַיָּם, מְצַפֶּה לְהַצָּלָה מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל־יְדֵי סְפִינָה שֶׁתַּעֲבֹר עָלַי. הָיִיתִי מַעֲבִיר מֵאוֹתָהּ מְעָרָה כָל דָּבָר שֶׁרִאִיתִיו מִן הַתַּכְשִׁיטִים וְצוֹרֵר אוֹתוֹ בְבִגְדֵי הַמֵּתִים. וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ מֶשֶׁךְ זְמָן.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר: “וְהֶעֱבַרְתִּי מֵאוֹתָהּ מְעָרָה כָּל דָּבָר שֶׁרְאִיתִיו מִן הַתַּכְשִׁיטִים וְצוֹרֵר אוֹתוֹ בְּבִגְדֵי הַמֵּתִים, וְנִשְׁאַרְתִּי מֶשֶׁךְ זְמָן עַל שְׂפַת־הַיָּם. וּבִזְמַן שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עַל שְׂפַת־הַיָּם, מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנִי, וְהִנֵּה סְפִינָה עוֹבֶרֶת בְּלֵב הַיָּם הַסּוֹאֵן הַמַּכֶּה גַלִּים. נָטַלְתִּי בְיָדִי בֶגֶד לָבָן מִבִּגְדֵי הַמֵּתִים וְקָשַׁרְתִּי אוֹתוֹ בְמַטֶּה, וְרַצְתִּי עִמּוֹ אֶל חוֹף הַיָּם וְהִתְחַלְתִּי רוֹמֵז לָהֶם בְּאוֹתוֹ בֶגֶד, עַד שֶׁנָּפַל מַבָּטָם וְרָאוּ אוֹתִי כְּשֶׁאֲנִי בְרֹאשׁ הָהָר. בָּאוּ אֵלַי וְשָׁמְעוּ קוֹלִי וְשָׁלְחוּ אֵלַי סִירָה מֵאֶצְלָם וּבָהּ חֲבוּרָה מִן הַמַּלָּחִים. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֵלַי, אָמְרוּ לִי: “מִי אַתָּה, וּמַה סִּבַּת יְשִׁבָתְךָ בְּמָקוֹם זֶה, וְכֵיצַד הִגַּעְתָּ לְהַר זֶה, שֶׁלֹא רָאִינוּ מִיָּמֵינוּ אָדָם שֶׁבָּא אֵלָיו?” אָמַרְתִּי לָהֶם: “אָדָם סוֹחֵר אֲנִי, וְטָבְעָה הַסְּפִינָה שֶׁהָיִיתִי בָהּ, וְעָלִיתִי עַל לוּחַ וְעִמִּי חֲפָצַי. הֵקֵל אֱלֹהִים לִי אֶת הָעֲלִיָּה לְמָקוֹם זֶה, וַחֲפָצַי עִמִּי בִגְלַל הִתְאַמְּצוּתִי אַחֲרֵי עָמָל רַב”. לְקָחוּנִי אִתָּם בְּסִירָה וְטָעֲנוּ כָל מַה שֶּׁנְּטַלְתִּיו מִן הַמְּעָרָה צָרוּר בַּבְּגָדִים וַּבַתַכְרִיכִים וְנָסְעוּ עִמִּי עַד שֶׁהֶעֱלוּנִי לַסְּפִינָה אֵצֶל רַב־הַחוֹבֵל. אָמַר לִי רַב־הַחוֹבֵל: “כֵּיצַד הִגַּעְתָּ לְמָקוֹם זֶה, שֶׁהוּא הַר עָצוּם וּמֵאַחֲרָיו מְדִינָה גְדוֹלָה, הֲרֵי אֲנִי נוֹסֵעַ כָּל יָמַי בְיָם זֶה וְעוֹבֵר עַל פְּנֵי הַר זֶה, וְלֹא רָאִיתִי בוֹ אָדָם אֶחָד זוּלָתִי חַיּוֹת־הַבָּר וְהָעוֹפוֹת?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אָדָם סוֹחֵר אֲנִי וְהָיִיתִי בִסְפִינָה גְדוֹלָה וְנִשְׁבְּרָה, וְטָבְעוּ כָל חֲפָצַי מֵאֵלֶּה הָאֲרִיגִים וְהַבְּגָדִים כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים אוֹתָם. שַׂמְתִּי אוֹתָם עַל לוּחַ גָּדוֹל מֵלוּחוֹת הַסְּפִינָה. וְהָיוּ הַגּוֹרָל וְהַמַּזָּל בְּעֶזְרָתִי עַד שֶׁעָלִיתִי לְהַר זֶה, וְהָיִיתִי מְצַפֶּה לְאָדָם שֶׁיַעֲבֹר וְיִקָּחֵנִי עִמּוֹ”. וְלֹא סִפַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לִי בָעִיר וְלֹא בַמְּדִינָה, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יֵשׁ אִתָּם אָדָם בַּסְּפִינָה מֵאוֹתָהּ מְדִינָה. הוֹצֵאתִי לְרַב־הַחוֹבֵל מַשֶּׁהוּ רַב מִמָּמוֹנִי וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אַתָּה הָיִיתָ הַסִּבָּה לְהַצָּלָתִי מֵהַר זֶה, קַח אֵפוֹא זֶה מִמֶּנִי כְפִי חַסְדְּךָ שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי”. לֹא קִבֵּל אוֹתוֹ מִמֶּנִי וְאָמַר לִי: “אָנוּ אֵין אָנוּ נוֹטְלִים מֵאָדָם כְּלוּם. וּכְשֶׁאָנוּ רוֹאִים טוֹבֵעַ עַל שְׂפַת־הַיָּם אוֹ בָאִי אָנוּ מַסִּיעִים אוֹתוֹ עִמָּנוּ וּמַאֲכִילִים אוֹתוֹ וּמַשְׁקִים אוֹתוֹ, וְאִם עָרוֹם הוּא נַלְבִּישֶׁנּוּ, וּכְשֶׁאָנוּ מַגִּיעִים אֶל עִיר־הַחוֹף בְּשָׁלוֹם, אָנוּ נוֹתְנִים לוֹ מַשֶּׁהוּ מֵאֶצְלֵנוּ בְמַתָּנָה, וְאָנוּ עוֹשִׂים עִמּוֹ טוֹב וָחֶסֶד לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ בַאֲרִיכוּת יָמִים. לֹא חָדַלְנוּ לִנְסֹעַ מֵאִי אֶל אִי וּמִיַּם אֶל יַם, כְּשֶׁאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁנִצַּלְתִּי, וְהָיִיתִי שָׂמֵחַ עַל שֶׁיָּצָאתִי בְשָׁלוֹם. וְכָל פַּעַם שֶׂאֲנִי מְהַרְהֵר בִּישִׁיבָתִי בַמְעָרָה עִם אִשְׁתִּי נִטְרֶפֶת עָלַי דַּעְתִּי. הִגַּעְנוּ בְכֹחַ אֱלֹהִים בְּשָׁלוֹם אֶל מְדִינַת בָּצְרָה. וְעָלִיתִי אֵלֶיהָ וְעָמַדְתִּי בָהּ יָמִים מֻעָטִים. וְאַחַר־כָּךְ בָּאתִי לִמְדִינַת בַּגְדָּאד. בָּאתִי אֶל רֹבַע הָעִיר שֶׁאֲנִי גָר בּוֹ וְנִכְנַסְתִּי אֶל חֲצֵרִי וְנִפְגַּשְׁתִּי עִם בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וִידִידַי וְשָׁאַלְתִּי לִשְׁלוֹמָם. שָׂמְחוּ שֶׁהִגַּעְתִּי בְשָלוֹם וּבֵרְכוּ אותִי. אָצַרְתִּי כָל מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי מִן הַחֲפָצִים בְּתוֹךְ מַחְסָנַי. וְעָשִׂיתִי צְדָקָה לָעֲנִיִּים וְנָתַתִּי מַתּוֹת וְהִלְבַּשְׁתִּי אֶת הַיְּתוֹמִים וְאֶת הָאַלְמָנוֹת, וְהָיִיתִי בְתַכְלִית הָרְוָחָה וְהַשִּׂמְחָה, וְחָזַרְתִּי לְמַה שֶּׁהָיִיתִי נוֹהֵג, לָבוֹא בְחֶבְרָה וּלְהִתְרוֹעֵעַ עִם יְדִידַי וּלְהִתְחַבֵּר עִם אַחַי לְמִשְׂחָק וְלִנְגִינָה. וְזֶהוּ הַנִּפְלָא מִמַּה שֶּׁהָיָה עִמִּי בִנְסִיעָתִי הָרְבִיעִית. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִנְסִיעָתִי הַחֲמִשִּׁית, הֲרֵי הִיא נִפְלָאָה יוֹתֵר וּמוּזָרָה יוֹתֵר מֵאֵלֶּה שֶׁלְּפָנֶיהָ, וּלְמָחָר אֲנִי מְסַפֵּר אוֹתָהּ לָכֶם”. צִוָּה לְהָבִיא מֵאָה מִשְׁקָל זָהָב, וְלַעֲרֹךְ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת. וְאַחֲרֵי שֶׁסָּעֲדוּ סְעֻדַּת־הָעֶרֶב הָלְכוּ לְדַרְכָּם, מִתְפַּלְאִים, שֶׁכֵּן הָיָה כָל סִפּוּר מַתְמִיהַּ יוֹתֵר מֵאֵלֶּה שֶׁקָּדְמוּ לוֹ. הָלַךְ גַּם אַלְסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל לְבֵיתוֹ וּבִלָּה אֶת הַלַּיְלָה בְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וְהִתְפַּלְאוּת. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, קָם וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַבֹּקֶר, וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים. בֵּרֵךְ אוֹתוֹ לְבוֹאוֹ, וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ. וּכְשֶׁבָּאוּ שְׁאָר הָאוֹרְחִים, אָכְלוּ וְשָׁתוּ בְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן, מְשׂוֹחֲחִים בֵּינֵיהֶם. אַחַר־כָּךְ פָּתַח אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים וְאָמַר:

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִישִּׁים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שאַלְסִּנְדְבָּאד פָּתַח וְסִפֵּר אֶת מְאֹרָעוֹתָיו וּמַה שֶּׁקָּרָה לוֹ.