רקע
אלמוני/ת
נְסִיעָתוֹ הַחֲמִשִּׁית שֶׁל אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: קרית-ספר; 1968

אָמַר: "דְּעוּ, אַחַי, שֶׁכְּשֶׁחָזַרְתִּי מִן הַנְּסִיעָה הָרְבִיעִית שָׁקַעְתִּי בְשִׂמְחָה וָגִיל וְרַחֲבוּת־הַלֵּב. וּכְבָר שָׁכַחְתִּי כָל מַה שֶּׁמְּצָאַנִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי וּמַה שֶּׁסָּבַלְתִּי, מֵרֹב שִׂמְחָתִי בַשָּׂכָר וּבָרֶוַח וּבַטּוֹבָה. הִשִּׂיאַתְנִי נַפְשִׁי לִנְסֹעַ וּלְהִסְתַּכֵּל בְּאַרְצוֹת בְּנֵי־הָאָדָם וּבָאִיִּים, קַמְתִּי וְהֶחֱלַטְתִּי עַל כָּך וְקָנִיתִי סְחוֹרָה יִקְרַת הָעֵרֶךְ הַמַּתִאִימָה לַנְּסִיעָה בַיָּם וְאָרַזְתִּי אֶת הַמִּטְעָנִים וְנָסַעְתִּי מִמְּדִינַת בַּגְדָּאד וּפָנִיתִי לִמְדִינַת בָּצְרָה וְהָלַכְתִּי לְעֵבֶר הַחוֹף וְרָאִיתִי סְפִינָה גְדוֹלָה. מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי וְקָנִיתִי אוֹתָהּ, וְהָיָה צִיּוּדָהּ חָדָשׁ. שָׂכַרְתִּי לִי רַב־חוֹבֵל וּמַלָּחִים, וְהִפְקַדְתִּי אֶת עֲבָדַי וּנְעָרַי עַל עֲבוֹדָתָם בַּסְּפִינָה, וְהוֹרַדְתִּי לְתוֹכָהּ מִטְעָנִי. בָּאָה אֵלַי חֲבוּרָה מִן הַסּוֹחֲרִים, וְהוֹרִידוּ בָהּ מִטְעֲנֵיהֶם וְנָתְנוּ לִי אֶת הַשָּׂכָר, וְהִפְלַגְנוּ כְּשֶׁאָנוּ בְתַכְלִית הַשִּׂמְחָה וְהַשָּׂשוֹן. וּכְבָר רָאִינוּ לְנֶגֶד עֵינֵינוּ שָׁלוֹם וָרֶוַח. לֹא פָסַקְנוּ מִנְּסֹעַ מֵאִי אֶל אִי, וִּמִיַּם אֶל יָם, כְּשֶׁאָנוּ מִסְתַּכְּלִים בָּאִיִּים וּבָאֲרָצוֹת, וְהָיִינוּ עוֹלִים עֲלֵיהֶם מוֹכְרִים בָּהֶם וְקוֹנִים בָּהֶם. לֹא פָסַקְנוּ מִכָּךְ עַד שֶׁהִגַעְנוּ בְיוֹם מִן הַיָּמִים לְאִי גָדוֹל רֵיק מִתּוֹשָׁבִים, וְאֵין בּוֹ אֶחָד וְהוּא חָרֵב וְשׁוֹמֵם, וּבְתוֹכוֹ כִפָּה עֲצוּמָה וּלְבָנָה רַבַּת־הַמִּדָּה. עָלִינוּ לְהִסְתַּכֵּל בָהּ, וְהִנֵּה הִיא בֵיצַת רֻךְ גְּדוֹלָה. כְּשֶׁעָלוּ אֵלֶיהָ הַסּוֹחֲרִים וְהִתְבּוֹנְנוּ בָהּ, מִבְּלִי דַעַת שֶׁבֵּיצַת רֻךְ הִיא, הְכּוּ בָהּ בַּאֲבָנִים וְנִשְׁבְּרָה, וְיָרְדוּ מִתּוֹכָהּ מַיִם רַבִּים, וְנִגְלָה מִתּוֹכָהּ אֶפְרוֹחַ שֶׁל רֻךְ. גָּרְרוּ אוֹתוֹ מִמֶּנָה וּשְׁחָטוּהוּ וְלָקְחוּ מִמֶּנּוּ בָשָׂר רַב, כְּשֶׁאֲנִי בַסְּפִינָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ וְלֹא הוֹדִיעוּ לִי מַה שֶּׁעָשׂוּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לִי אַחַד הַנּוֹסְעִים: “אֲדוֹנִי, קוּם וְהִסְתַּכֵּל בְּבֵיצָה זוֹ שֶׁחָשַׁבְנוּ אוֹתָהּ לְכִפָּה”. קַמְתִּי לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ, וּמָצָאתִי אֶת הַסּוֹחֲרִים מַכִּים בַּבֵּיצָה. גָּעַרְתִּי בָהֶם לֵאמֹר: “אַל תַּעֲשׂוּ מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עוֹף הָרֻךְ וְיִשְׁבֹּר אֶת סְפִינָתֵנוּ וְיַשְׁמִידֵנוּ”. וְלֹא שָׁמְעוּ לִדְבָרַי. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נֶעֶלְמֹה מֵאִתָּנוּ וְהֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם. וְהָיְתָה מֵעָלֵינוּ עֲנָנָה שֶׁהַיְּקוּם הֶחֱשִׁיךְ מִמֶּנָּה. הֵרָמנוּ אֶת רָאשֵׁינוּ לִרְאוֹת מַה הוּא שֶׁעָמַד לְחַיִץ בֵּינֵינוּ וּבֵין הַשֶּׁמֶשׁ, וְרָאִינוּ אֶת כַּנְפֵי הָרֻךּ אֲשֶׁר סַכּוּ בַעֲדֵנוּ אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, עַד שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַיְקוּם. וְהָיָה זֶה אַחֲרֵי שֶׁבָּא הָרֻךְ, וְרָאָה אֶת בֵּיצָתוֹ שְׁבוּרָה. צָעַק עָלֵינוּ. בָּאָה בַת־זוּגוֹ, וְהִתְחִילוּ חָגִים מִסָּבִיב לַסְּפִינָה, וְצוֹעֲקִים עָלֵינוּ בְקוֹל חָזָק מִן הָרַעַם. צָעַקְתִּי לְרַב־הַחוֹבֵל וְלַמַּלָּחִים וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “דַּחֲפוּ אֶת הַסְּפִינָה וְהִשְׁתַּדְלוּ לָצֵאת בְּשָׁלוֹם בְּטֶרֶם נֹאבַד”. עָלוּ הַסּוֹחֲרִים וּמִהֵר רַב־הַחוֹבֵל וְהִתִּיר אֶת הַסְּפִינָה וְנָסַעְנוּ מִן הָאִי. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָנוּ הָרֻךְ שֶׁהִפְלַגְנוּ בַיָּם, נֶעֱלַם שָׁעָה שֶׁל זְמָן. וּכְבָר הִפְלַגְנוּ וּמִהַרְנוּ לְהַסִּיעַ אֶת הַסְּפִינָה, מְבַקְשִׁים לְהִפָּטֵר מְשְּׁנֵי אֵלֶּה וְלָצֵאת מֵאַרְצָם. וְהִנֵּה רָדְפוּ אַחֲרֵינוּ וְקָרְבוּ אֵלֵינוּ וּבְרַגְלֵי כָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם צוּר־סֶלַע עָצוּם מִן הָהָר. הֵטִיל הַזָּכָר אֶת צוּר הַסֶּלַע שֶׁהָיָה עִמּוֹ עָלֵינוּ. מָשַׁךִ רַב־הַחוֹבֵל אֶת הַסְּפִינָה, וְהֶחֱטִיאָה נְפִילַת צוּר־הַסֶּלַע בְּמִקְצָת, וְנָפַל בַּיָּם מִתַּחַת לַסְּפִינָה. עָלְתָה הַסְּפִינָה וְיָרְדָה מֵעֹצֶם נְפִילַת הַסֶּלַע בַּיָּם. וּכְבָר רָאִינוּ אֶת קַרְקַע הַיָּם מֵעֹצֶם כֹּחָהּ. הֵטִילָה עָלֵינוּ בַת־זוּגוֹ שֶׁל הָרֻךְ אֶת צוּר־הַסֶּלַע שֶׁעִמָּהּ, קָטָן מִן הָרִאשׁוֹן, וְנָפַל עַל פִּי פְּקֻדַּת הָגוֹרָל שֶׁנִּגְזַר עַל הַחֵלֶק הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַסְּפִינָה וְשָׁבַר אוֹתוֹ, וְעָף הַהֶגֶה בְעֶשְׂרִים גְּזָרִים. וּכְבָר טָבַע כָל מַה שֶּׁהָיָה בַסְּפִינָה. הִתְחַלְתִּי שׁוֹקֵד לְהִנָּצֵל, שֶׁהַחַיִּים מְתוּקִים, וּמִנָּה לִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לוּחַ מִלּוּחוֹת הַסְּפִינָה. רָכַבְתִּי עָלָיו, וְהָיִיתִי חוֹתֵר עָלָיו בְּרַגְלַי, כְּשֶׁהָרוּחַ וְהַגַּלִים מְסַיְּעִים לִי לְהַפְלִיג. וְטָבְעָה הַסְּפִינָה בְקִרְבָתוֹ שֶׁל אִי בְלֵב הַיָּם. הֵטִיל אוֹתִי הַגּוֹרָל בִּרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְאוֹתוֹ אִי. עָלִיתִי עָלָיו, וַאֲנִי בִנְשִׁימָתִי הָאַחֲרוֹנָה וּבְמַצַּב שֶׁל מֵתִים מֵרֹב מַה שֶּׁסָּבַלְתִּי מִן הַיְגִיעָה וְהֶעָמָל וְהָרָעָב וְהַצָּמָא. הֵטַלְתִּי עַצְמִי עַל חוֹף הַיָּם שָׁעָה שֶׁל זְמָן עַד שֶׁשָּׁבָה רוּחִי וְשָׁקַט לִבִּי. אַחַר־כָּךְ הָלַכְתִי בְאוֹתוֹ אִי, וּרְאִיתִיו כְּאִלּוּ הוּא גַן מִגַּנֵּי גַן־עֵדֶן. עֵצָיו נוֹשְׂאִים פְּרִי בָשֵׁל, וּנְהֲרוֹתָיו שׁוֹפְעִים נוֹזְלִים, וְעוֹפוֹתָיו מְצַפְצְפִים, מְשַׁבְּחִים אֶת זֶה אֲשֶׁר לוֹ הָעֹז וְהַקִּיּוּם לָעַד. וּבְאוֹתוֹ אִי מַשֶּהוּ רַב מִן הָאִילָנוֹת וְהַפֵּרוֹת וּמִינֵי הַפְּרָחִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָכַלְתִּי מן הַפֵּרוֹת עַד שֶׁשָּׂבַעְתִּי, וְשָׁתִיתִי מֵאוֹתָם נְהָרוֹת עַד שֶׁרָוִיתִי, וְהִלַּלְתִּי אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל כָּךְ וְשִׁבַּחְתִּי אוֹתוֹ.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִישִּׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר: כְּשֶׁנִּצַּלְתִּי מִן הַמָּוֶת בַּגַּלִּים, וְהוּטַלְתִּי לְאוֹתוֹ אִי אֶל הַיַּבָּשָׁה, וְאָכַלְתִּי שָׁם מִפֵּרוֹתָיו וְשָׁתִיתִי מִנַּהֲרוֹתָיו, הִלַלְתִּי אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְשִׁבַּחְתִּי אוֹתוֹ. וְלֹא פָסַקְתִּי מִחְיוֹת בְּמַצָּב זֶה, יוֹשֵב בָּאִי עַד שֶׁהִגִּיעַ הָעֶרֶב וּבָא הַלַּיְלָה. נִשְׁאַרְתִּי, וַאֲנִי כְהָרוּג מִמַּה שֶׁהִשִּׂיג אוֹתִי מִן הַיְגִיעָה וְהַפַּחַד וְאֵינִי שׁוֹמֵעַ בְּאוֹתוֹ אִי שׁוּם קוֹל וְאֵינִי רוֹאֶה בוֹ אָדָם, וְלֹא חָדַלְתִּי מִשְּׁכַב עַד הַבֹּקֶר. קַמְתִּי וְהִתְחַזַּקְתִּי וְהָלַכְתִּי בֵין אוֹתָם הָעֵצִים וְרָאִיתִי גַלְגַּל מַיִם עַל מַעֲיָן זוֹרֵם, וּלְיַד גַּלְגַּל־הַמַּיִם יוֹשֵׁב זָקֵן נָאֶה וְעָלָיו סִנּוֹר מֵעֲלֵי הָעֵצִים. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֶפְשָׁר שֶׁזָּקֵן זֶה עָלָה אֶל הָאִי, וְהוּא מִן הַנִּטְבָּעִים שֶׁנִּטְרְפָה עֲלֵיהֶם הַסְּפִינָה”. קָרַבְתִּי אֵלָיו וְנָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לִי שָׁלוֹם בִּרְמִיזָה מִבְּלִי שֶׁיְּדַבֵּר. אָמַרְתִּי לוֹ: “מַה סִּבַּת יְשִׁיבָתְךָ בְמָקוֹם זֶה?” נִעֲנַע רֹאשׁוֹ מִצְטָעֵר וְרָמַז לִי בְיָדוֹ, הַיְנוּ: “שָׂא אוֹתִי עַל כְּתֵפְךָ וְהַעֲבֵר אוֹתִי אֶל קְצֵה גַלְגַּל־הַמַּיִם הַשֵּׁנִי”. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “עוֹשֶׂה אֲנִי עִמּוֹ חֶסֶד וּמַעֲבִירוֹ לַמָּקוֹם שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ, אֶפְשָׁר יִגְמְלֵנִי אֱלֹהִים טוֹב עַל כָּךְ”. נִגַּשְתִּי אֵלָיו וּנְשָׂאתִיו עַל כְּתֵפַי וּבָאתִי אֶל הַמָּקוֹם שֶׁרָמַז לִי עָלָיו, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “רֵד לְךָ לִאַט”. אַךְ הוּא לֹא יָרַד מֵעַל כְּתֵפַי, וְלִפֵּף רַגְלָיו מִסְבִיב לְצַוָּארִי. הִסְתַּכַּלְתִּי בְרַגְלָיו, וּרְאִיתִין כְּעוֹר הַכּוֹי לִשְׁחוֹר וּלְגַסּוּת. נִבְעַתִּי מִפָּנָיו וּבִקַּשְׁתֵּי לְהַשְׁלִיכוֹ מֵעַל כְּתֵפַי. הִדֵּק אֶת כְּתֵפַי בְרַגְלָיו וְחִנֵּק אוֹתִי בָהֶם, עַד שֶׁחָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדִי, וְיָצַאתִי מִדַּעְתִּי וְנָפַלְתִּי לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף, כַּמֵּת. הֵרִים גַּלְגַּל מַיִם וְהִכָּה אוֹתִי בוֹ עַל גַּבִּי וְעַל כְּתֵפַי, וּבָא לִי כְאֵב גָּדוֹל וְהִתְרוֹמַמְתִּי וְעָמַדְתִּי, כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב עַל כְּתֵפַי וַאֲנִי עָיֵף לְשֵׂאתוֹ. רָמַז לִי בְיָדוֹ שֶׁאֶכָּנֵס בֵּין הָעֵצִים, אֶל הַמְשֻׁבָּחִים שֶׁבַּפֵּרוֹת, וְאִם אָמְרֶה אֶת פִּיו, יַכֵּנִי בְרַגְלָיו מַכָּה קָשָׁה מִמַּלְקוֹת שׁוֹטִים. וְלֹא פָסַק מִלִּרְמֹז לִי עַל כָּל מָקוֹם שֶׁרָצָה, וַאֲנִי מוֹלִיכוֹ אֵלָיו. וּכְשֶׁהָיִיתִי שׁוֹהֶה אוֹ הוֹלֵךְ לְאִטִּי הָיָה מַכֵּנִי, וַאֲנִי עִמּוֹ כְּאַסִּיר. וּכְבָר נִכְנַסְנוּ לְאֶמְצַע הָאִי בֵּין הָעֵצִים. וְהָיָה מַשְׁתִּין וְעוֹשֶׂה צְרָכָיו עַל כְּתֵפַי, וְאֵינוֹ יוֹרֵד לֹא בַלַּיְלָה וְלֹא בַיּוֹם. וּכְשֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לִישֹׁן הָיָה מְלַפֵּת אֶת רַגְלָיו עַל צַוָּארִי וְיָשֵׁן קִמְעָא וְקָם וּמַכֵּנִי וַאֲנִי קָם מַהֵר, וְאֵינִי יָכֹל לַמְרוֹת פִּיו מִקְּשִׁי מַה שֶּׁסָבַלְתִּי מִמֶּנוּ. וּכְבָר נָזַפְתִּי בְעַצְמִי עַל שֶׁנְּשָׂאתִיו וְרִחַמִתִּי עָלָיו. לֹא פָסַקְתִּי עִמּוֹ בְמַצָּב זֶה, וַאֲנִי בַעֲיֵפוּת עַד לִקְצֵה הָאֶפְשָׁרוּת. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֲנִי עָשִׂיתִי טוֹבָה עִם זֶה וְנֶהְפְּכָה עָלַי לְרָעָה. אֵינִי עוֹשֶׂה שׁוּב טוֹבָה עִם אֶחָד כָּל יְמֵי חַיָּי”. הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לְעַצְמִי אֶת הַמָּוֶת, חֶסֶד מֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה מֵרֹב מַה שֶּׁהָיִיתִי בוֹ מִן הָעֲיֵפוּת וְהֶעָמָל. וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ מֶשֶׁךְ זְמַן עַד שֶׁהֵבֵאתִי אוֹתוֹ בְיוֹם מִן הַיָּמִים לְמָקוֹם בָּאִי וּמָצָאתִי בוֹ דְּלוּעִים רַבּוֹת וּמֵהֶן מַשֶּׁהוּ יָבֵשׁ מְאֹד. לָקַחְתִּי מֵהֶן אַחַת גְּדוֹלָה וִיבֵשָׁה, וּפָתַחְתִּי רֹאשָׁהּ וְרוֹקַנְתִּי אוֹתָהּ וְהָלַכְתִּי עִמָּהּ אֶל עֵץ הַגֶּפֶן וּמִלֵּאתִי אוֹתָהּ מִיץ עֲנָבִים וְסָתַמְתִּי אֶת רֹאשָׁהּ וְשַׂמְתִּי אוֹתָהּ בַּשֶּׁמֶשׁ וְעָזַבְתִּי אוֹתָהּ בְּמֶשֶׁךְ יָמִים, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה הַמִּיץ יַיִן חָזָק, וְהָיִיתִי כָל יוֹם שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ, כְּדֵי לְהֵעָזֵר בּוֹ וּלְהִנָּצֵל מֵאוֹתוֹ שָׂטָן מוֹרֵד. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיִיתִי שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ חָזְקָה רוּחִי. רָאָה אוֹתִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה, רָמַז לִי בְיָדוֹ, לֵאמֹר: “מַה זֶּה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “זֶהוּ דָבָר טוֹב הַמְחַזֵּק אֶת הַלֵּב וּמַרְחִיב אֶת הַדַּעַת”. אַחַר־כָּךְ רַצְתִּי וְרָקַדְתִּי בֵין הָעֵצִים, שֶׁעָבַר עָלַי רוּחַ שִׁכָּרוֹן, וְסָפַקְתִּי בְכַפּוֹת יָדַי וְשַׁרְתִּי וְהִתְעַלַּסְתִּי. כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי בְמַצָּב זֶה רָמַז לִי שֶׁאוֹשִׁיט לוֹ אֶת הַדַּלַּעַת שֶׁיִּשְׁתֶּה מִתּוֹכָהּ. פָּחַדְתִּי מִפָּנָיו וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לוֹ. שָׁתָה כָל מַה שֶּׁנּוֹתָר בָהּ, וְהִשְׁלִיכָהּ עַל הָאָרֶץ. עָבַר אוֹתוֹ רוּחַ גִילָה וְהִתְחִיל לְהִתְנוֹדֵד עַל כְּתֵפַי. אַחַר־כָּךְ הִשְׁתַּכֵּר וְשָׁקַע בְּשִׁכְרוּת, וּכְבָר רָפוּ כָל אֵבָרָיו וּשְׁרִירָיו, וְהָיָה מִתְנוֹדֵד עַל כְּתֵפַי. וְכַאֲשֶׁר יָדַעְתִּי שֶׁשִּׁכּוֹר הוּא וְאֵינוֹ בְדַעְתּוֹ, שָׁלַחְתִּי אֶת יָדַי אֶל רַגְלָיו, וְהִתַּרְתִּי אוֹתָן מֵעַל צַוָּארִי. אַחַר־כָּךְ הִטֵּיתִי אוֹתוֹ לָאָרֶץ וְיָשַׁבְתִּי וְהִפַּלְתִּיו עָלֶיהָ".

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר “כְּשֶׁהִשְׁלַכְתִּי אֶת הַשָׂטָן מֵעַל כְּתֵפַי, לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁהִצַּלְתִּי נַפְשִׁי וְנִמְלַטְתִּי מֵעִנְיָן זֶה שֶׁהָיִיתִי בוֹ. חָשַׁשְׁתִּי לוֹ שֶׁמָּא יָקוּם מִשִּׁכְרוֹנוֹ וְיַזִּיקֵנִי. נָטַלְתִּי צוּר־אֶבֶן גָּדוֹל מִבֵּין הָעֵצִים וּבָאתִי אֵלָיו וְהִכֵּיתִי בוֹ עַל רֹאשׁוֹ כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן, וְנִתְעַרְבֵּב בְּשָׂרוֹ בְּדָמוֹ וְנֶהֱרָג. אַל יָחוּלוּ רַחֲמֵי אֱלֹהִים עָלָיו. אַחַר־כָּךְ הִתְהַלַּכְתִּי בָאִי, וּכְבָר נִרְגְּעָה רוּחִי, וּבָאתִי לַמָּקוֹם שֶׁהָיִיתִי בוֹ עַל חוֹף הַיָּם. וְלֹא פָסַקְתִּי לַעֲמֹד בְּאוֹתוֹ אִי, אוֹכֵל מִפֵּרוֹתָיו וְשׁוֹתֶה מִנַּהֲרוֹתָיו מֶשֶׁךְ זְמָן, וַאֲנִי מְצַפֶּה לִסְפִינָה, עַד שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים מְהַרְהֵר בְּמַה שֶּׁאֵרַע לִי וּמַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנִי וְאוֹמֵר בְּלִבִּי: “מִי יוֹדֵעַ אִם יַשְׁאִירֵנִי אֱלֹהִים בְּשָׁלוֹם, שֶׁאָשׁוּב אֶל אַרְצִי וְאֶפָּגֵשׁ עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי וִידִידַי”, וְהִנֵּה סְפִינָה קְרֵבָה וּבָאָה מִלֵּב הַיָּם וְעָגְנָה לְיַד אוֹתוֹ אִי, וְעָלוּ מִתּוֹכָהּ הַנּוֹסְעִים אֶל הָאִי. הָלַכְתִּי אֲלֵיהֶם. כְּשֶׁרָאוּנִי נִגְשׁוּ אֵלַי כֻּלָּם מְמַהֲרִים, וְהִתְאַסְּפוּ סְבִיבִי וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי לְמַצָּבִי, וּמַה סִּבַּת הַגִּיעִי לְאוֹתוֹ אִי. סִפַּרְתִּי לָהֶם עִנְיָנִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי. תָּמְהוּ תַכְלִית הַתְּמִיהָה וְאָמְרוּ לִי: “אָדָם זֶה שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל כְּתֵפֶיךָ, זְקַן הַיָּם שְׁמוֹ, וְלֹא נִכְנַס אֶחָד תַּחַת אֵבָרָיו וְנִצָּל מִמֶּנוּ אֶלָּא אַתָּה. וְהַתְּהִלָּה לָאֵל שֶׁיָּצָאתָ בְּשָׁלוֹם”. הֵבִיאוּ לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְאָכַלְתִּי דֵי שָׂבְעִי. נָתְנוּ לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַלְּבוּשׁ וּלְבַשְׁתִּיו וְכִסִּיתִי בוֹ מַעֲרוּמַי. אַחַר־כָּךְ לְקָחוּנִי אִתָּם בַּסְּפִינָה. נָסַעְנוּ יָמִים וְלֵילוֹת וְהֵטִיל אוֹתָנוּ הַגּוֹרָל לִמְדִינָה בְנוּיָה כְמוֹ רָמִים וְכָל בָּתֶיהָ נִשְׁקָפִים לַיָּם. וְאוֹתָהּ מְדִינָה מְדִינַת הַקּוֹפִים שְׁמָהּ. וּכְשֶׁהַלַּיְלָה נִכְנָס יָבוֹאוּ הָאֲנָשִׁים הַשּׁוֹכְנִים בְּאוֹתָהּ מְדִינָה וְיֵצְאוּ מֵאוֹתָם הַשְּׁעָרִים שֶׁלְּיַד הַיָּם, וְיֵרְדוּ בְסִירוֹת וְּספִינוֹת וְיָלוּנוּ בָהֶם מִפַּחַד מִן הַקּוֹפִים שֶׁלֹא יֵרְדוּ עֲלֵיהֶם בַּלַּיְלָה מִן הֶהָרִים. עָלִיתִי לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתָהּ עִיר, וְנָסְעָה הַסְּפִינָה מִבְּלִי שֶׁאֵדַע. הִתְחָרַטְתִּי עַל עֲלוֹתִי לְאוֹתָהּ מְדִינָה, וְהִרְהַרְתִּי בִּבְנֵי לִוְיָתִי וּבְמַה שֶׁאֵרַע לִי עִם הַקּוֹפִים בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה, וְיָשַׁבְתִּי בוֹכֶה כְּשֶׁאֲנִי עָצוּב. נִגַּשׁ אֵלַי אִישׁ מִתּוֹשָׁבֵי אוֹתָהּ עִיר וְאָמַר לִי: “אֲדוֹנִי, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ נָכְרִי אַתָּה בַחֲצֵרוֹת אֵלּוּ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן, נָכְרִי אֲנִי וִּמסְכֵּן, וְהָיִיתִי בְתוֹךְ סְפִינָה שֶׁעָגְנָה לְיַד אוֹתָהּ מְדִינָה וְעָלִיתִי מִמֶּנָּה לְהִסְתַּכֵּל בָּעִיר וְחָזַרְתִּי אֵלֶיהָ וְלֹא רְאִיתִיהָ”. אָמַר לִי: “קוּם וּבֹא עִמָּנוּ וְרֵד בַסִּירָה, שֶׁאִם אַתָּה יוֹשֵׁב בָּעִיר בַּלַּיְלָה, הַקּוֹפִים מְמִיתִים אוֹתְךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. קַמְתִּי תֵכֶף וּמִיָּד וְיָרַדְתִּי אִתָּם לַסִּירָה. הָדְפוּ אוֹתָהּ מִן הַיַּבָּשָׁה עַד שֶׁהִרְחִיקוּהָ מִשְּׂפַת הַיָּם בְּעֶרֶךְ מִיל וְלָנוּ אוֹתוֹ לַיְלָה וַאֲנִי אִתָּם. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר חָזְרוּ בַסִּירָה אֶל הָעִיר וְעָלוּ, וְהָלַךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְעֶסְקוֹ. וְלֹא פָסַק מִנְהָגָם זֶה בְכָל לַיְלָה. וְכָל מִי שֶׁנִּשְׁאַר אַחֲרֵיהֶם בָּעִיר בַּלַּיְלָה, הָיוּ בָאִים אֵלָיו הַקּוֹפִים וּמַשְׁמִידִים אוֹתוֹ. וּבַיּוֹם הָיוּ מִסְתַּלְּקִים הַקּוֹפִים אֶל מִחוּץ לָעִיר וְאוֹכְלִים מִפֵּרוֹת הַגַּנִּים וִישֵׁנִים בֶּהָרִים עַד לִשְׁעַת הָעֶרֶב וְחוֹזְרִים לָעִיר. וְעִיר זוֹ בִקְצֵה אֶרֶץ סוּדָאן. וּמִן הַמַּתְמִיהַּ מִמַּה שֶּׁאֵרַע לִי מִתּוֹשָׁבֵי מְדִינָה זוֹ הוּא, שֶׁאָדָם מִן הַחֲבוּרָה שֶׁלַּנְתִּי אִתָּם בַּסִּירָה אָמַר לִי: “אֲדוֹנִי, נָכְרִי אַתָּה בִמְדִינָה זוֹ. כְּלוּם אוּמָנוּת בְּיָדְךָ שֶׁתַּעֲסֹק בָּהּ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “לֹא, אָחִי, אֵין אוּמָנוּת בְּיָדִי וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם מְלָאכָה, אֵינִי אֶלָּא אָדָם סוֹחֵר בַּעַל הוֹן וּרְכוּשׁ, וְהָיְתָה לִי סְפִינָה, רְכוּשִׁי, טְעוּנָה הוֹן רַב וּסְחוֹרוֹת, וְנִטְרְפָה בַיָּם וְטָבַע כָּל מַה שֶּׁהָיָה בָהּ, וְלֹא נִצַּלְתִּי מִן הַטְּבִיעָה אֶלָּא בִרְשׁוּת אֱלֹהִים, שֶׁמִּנָּה לִי גִזְרַת לוּחַ שֶׁרָכַבְתִּי עָלֶיהָ. וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְהַצָּלָתִי מִן הַטְּבִיעָה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם הָאִישׁ וְהֵבִיא לִי תַרְמִיל שֶׁל כֻּתְנָה וְאָמַר לִי: “טֹל תַּרְמִיל זֶה וּמַלֵּא אוֹתוֹ אַבְנֵי חַלָּמִישׁ מֵעִיר זוֹ וְצֵא עִם חֲבוּרָה מִתּוֹשָׁבֵי עִיר זוֹ, שֶׁאֲנִי מֵבִיא אוֹתְךָ בְּחֶבְרָתָם וּמְצַוֶּה אוֹתָם עָלֶיךָ, וַעֲשֶׂה כְמוֹ שֶׁהֵם יַעֲשׂוּ. אֶפְשָׁר שֶׁתַּעֲסֹק בְמַה שֶּׁיַעֲזֹר לְךָ לִנְסִיעָתְךָ וְלַחֲזָרָתְךָ לְאַרְצְךָ”. לָקַח אוֹתִי אוֹתוֹ אָדָם וְהוֹצִיאַנִי אֶל מִחוּץ לָעִיר, וּבֵרַרְתִּי אֲבָנִים קְטַנּוֹת שֶׁל חַלָּמִישׁ וּמִלֵּאתִי אוֹתוֹ תַרְמִיל, וְהִנֵּה חֲבוּרַת־אֲנָשִׁים יוֹצְאִים מִן הָעִיר. הֵבִיא אותִי בְּחֶבְרָתָם וְצִוָּה אוֹתָם עָלַי וְאָמַר לָהֶם: “זֶהוּ אִישׁ נָכְרִי. קְחוּ אוֹתוֹ אֵפוֹא עִמָּכֶם וְלַמְּדוּ אוֹתוֹ לְלַקֵּט. אֶפְשָׁר שֶׁיַעֲסֹק בְּדָבָר שֶׁיִּתְפַּרְנֵס בּוֹ, וְיִהְיֶה לָכֶם שָׂכָר לָעוֹלָם הַבָּא”. אָמְרוּ לוֹ: “שָׁמַעְנוּ וּכְמִצְוָתְךָ נַעֲשֶׂה”. בֵּרְכוּ אוֹתִי לְבוֹאִי וּנְטָלוּנִי עִמָּם, וְהָלְכוּ, כְּשֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם עִמּוֹ תַרְמִיל כַּתַּרְמִיל שֶׁעִמִּי מָלֵא אַבְנֵי חַלָּמִישׁ. לֹא פָסַקְנוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְנַחַל רָחָב וּבֹו עֵצִים רַבִּים גְּבוֹהִים, שֶׁלֹא יוּכַל אָדָם לַעֲלוֹת עֲלֵיהֶם. וּבְאוֹתוֹ נַחַל קוֹפִים רַבִּים. כְּשֶרָאוּ אוֹתָנוּ קוֹפִים אֵלֶּה בָּרְחוּ מִפָּנֵינוּ וְעָלוּ עַל אוֹתָם הָעֵצִים, וְהִתְחִילוּ הֵם רוֹגְמִים אֶת הַקֹּופִים בָּאֲבָנִים שֶׁהָיוּ עִמָּם בַּתַּרְמִילִים, וְהַקּוֹפִים קוֹטְפִים מִפֵּרוֹת אוֹתָם הָעֵצִים וּמַשְׁלִיכִים אוֹתָם עַל אוֹתָם הָאֲנָשִׁים. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל אֹותֹו פְרִי שֶׁהַקּוֹפִים מַשְׁלִיכִים אוֹתוֹ, וְהִנֵּה הוּא אֱגֹזֵי הֹדּוֹ. כְּשֶׁרָאִיתִי מַעֲשֶׂה זֶה מִן הָאֲנָשִׁים, בָּחַרְתִּי לִי עֵץ גָּדוֹל שֶׁעָלָיו קוֹפִים רַבִּים וּבָאתִי אֵלָיו, וְהִתְחַלְתִּי רוֹגֵם קוֹפִים אֵלֶּה. וְהֵם קוֹטְפִים מֵאוֹתָם הָאֱגוֹזִים וּמַשְׁלִיכִים אוֹתָם עָלַי, וַאֲנִי מְאַסֵּף כְּדֶרֶךְ שֶׁהָאֲנָשִׁים עוֹשִׂים. וְלֹא כָלוּ הָאֲבָנִים שֶׁבְּתַרְמִילִי עַד שֶׁאָסַפְתִּי מַשֶּׁהוּ רַב. כְּשֶׁגָּמְרוּ הָאֲנָשִׁים מְלָאכָה זוֹ, נָשָׂא כָל אֶחָד מֵהֶם מַה שֶּׁהָיָה בִּיכָלְתּוֹ, וְחָזַרְנוּ לָעִיר, בַּזְמַן שֶׁנִשְׁאַר מִיּוֹמֵנוּ זֶה. בָּאתִי אֶל הָאִישׁ, יְדִידִי שֶׁהֵבִיאֲנִי לְתוֹךְ הַחֲבוּרָה, וְנָתַתִּי לוֹ כָל מַה שֶּׁאָסַפְתִּי וְהוֹדֵיתִי לוֹ עַל חַסְדּוֹ. אָמַר לִי: “קַח אֶת זֶה וּמְכֹר אוֹתוֹ וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְחִירוֹ לְתוֹעַלְתֵּךָ”. נָתַן לִי מַפְתֵּחַ שֶׁל מָקוֹם בַּחֲצֵרוֹ וְאָמַר לִי: “הַנַּח בְּמָקוֹם זֶה מַה שֶּׁנּוֹתָר עִמְּךָ מִן הָאֱגוֹזִים, וְצֵא בְּכָל יוֹם עִם הַחֲבוּרָה כְמוֹ שֶׁיָּצָאתָ הַיּוֹם, וּמַה שָּׁאַתָּה מֵבִיא בָּרֵר מִתּוֹכוֹ אֶת הַגְּרוּעִים וּמְכֹר אוֹתָם וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְחִירָם לְתוֹעַלְתְּךָ, וְאֶת הַמְשֻׁבָּחִים אֱגֹר כָּאן עִמְּךָ בְמָקוֹם זֶה. אֶפְשָׁר שָׁאַתָּה אוֹגֵר מִמֶּנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁיְסַיֵּעַ לְךָ בִּנְסִיעָתְךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “שְׂכָרְךָ עִם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. וְעָשִׂיתִי כְפִי שֶׁנֶּאֱמַר לִי, וְלֹא חָדַלְתִּי מִלְּמַלֵּא בְכָל יוֹם אֶת הַתַּרְמִיל מִן הָאֲבָנִים וְיוֹצֵא עִם הָאֲנָשִׁים וְעוֹשֶׂה כְמוֹת שֶׁהֵם עוֹשִׂים. צִוּוּ עָלַי זֶה אֶת זֶה, וְהָיוּ מַרְאִים לִי אִילָן שֶׁהַרְבֵּה פֵּרוֹת בּוֹ. לֹא פָסַקְתִּי מִמַּצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמָן, וּכְבָר הִתְאַסֵּף אֶצְלִי מַשֶּׁהוּ רַב מִן הָאֱגוֹז הַהֹדִּי הַטּוֹב, וּמָכַרְתִּי מַשֶּׁהוּ רַב, וְנִתְרַבָּה אֶצְלִי מְחִירוֹ. וְהָיִיתִי קוֹנֶה כָל דָּבָר שֶׁרָאִיתִי וְנִתְקַבֵּל עַל דַּעְתִּי. וְנִזְדַּכְּכָה שַעְתִּי, וְהָלְכָה עֶמְדָּתִי הָלוֹךְ וָטוֹב בְּכָל הָעִיר, וְאֵינִי פוֹסֵק מִהְיוֹת שָׁרוּי בְמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמָן. וּבְעוֹד אֲנִי עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַיָּם, וְהִנֵּה סְפִינָה יָרְדָה לְאוֹתָהּ מְדִינָה וּבָהּ סוֹחֲרִים וְאִתָּם סְחוֹרוֹת. הִתְחִילוּ מוֹכְרִים וְקוֹנִים וּמַחֲלִיפִים סְחוֹרָה בְמַשֶּׁהוּ מִן הָאֱגוֹז הַהֹדִּי וְזוּלָתוֹ. בָּאתִי אֵצֶל יְדִידִי וְהוֹדַעְתִּי לוֹ בִדְבַר הַסְּפִינָה וְהִגַּדְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי חָפֵץ לִנְסֹעַ לְאַרְצִי. אָמַר: “עֲשֵׂה כְדַעְתְּךָ”. נִפְרַדְתִּי מִמֶּנוּ וְהוֹדֵיתִי לוֹ עַל חַסְדּוֹ אִתִּי. אַחַר־כָּךְ בָּאתִי אֶל רַב־הַחוֹבֵל וְשָׂכַרְתִּי לִי מָקוֹם אִתּוֹ וְהוֹרַדְתִּי לַסְּפִינָה מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי מִן הָאֱגוֹזִים וְזוּלָתָם”.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר: ״כְּשֶׁהָלַכְתִּי מֵעִיר הַקּוֹפִים אֶל שְׂפַת הַיָּם, וְלָקַחְתִּי עִמִּי כָל רְכוּשִׁי מִן הָאֱגוֹז הַהֹדִּי וְזוּלָתוֹ וְשָׂכַרְתִּי לִי מָקוֹם אֵצֶל רַב־הַחוֹבֵל, הִפְלַגְנוּ עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם. וְלֹא פָסַקְנוּ מִנְּסֹעַ מֵאִי אֶל אִי וּמִיָּם אֶל יָם, וּבְכָל אִי שֶׁעָגַנּוּ עַל יָדוֹ, הָיִיתִי מוֹכֵר בּוֹ מֵאוֹתָם הָאֱגוֹזִים וּמַחֲלִיפָם בִּסְחוֹרָה אֲחֶרֶת. וּכְבָר נָתַן לִי אֱלֹהִים בְּתוֹסֶפֶת תְּמוּרַת מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי וְאָבַד מִמֶּנִי. וְעָבַרְנוּ עַל פְּנֵי אִי שֶׁיֵשׁ בּוֹ מִקְּלִפַּת הַקִּנָּמוֹן וְהַפִּלְפֵּל. וְסִפְּרוּ לָנוּ אֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ עַל כָּל אֶשְׁכּוֹל מֵאֶשְׁכּוֹלוֹת הַפִּלְפֵּל עָלֶה גָדוֹל הַסּוֹכֵךְ עָלָיו, וּמַעֲבִיר מֵעָלָיו אֶת הַגֶּשֶׁם כְּשֶׁהִמְטִיר. וּכְשֶׁהַגֶּשֶׁם סָר מֵעָלָיו, פּוֹנה הֶעָלֶה לְאָחוֹר מֵעַל הָאֶשְׁכּוֹל וְיוֹרֵד לִצְדָדָיו. לָקַחְתִּי עִמִּי מֵאוֹתוֹ אִי מַשֶּׁהוּ רַב מִן הַפִּלְפֵּל וְהַקִּנָמוֹן תְּמוּרַת אֱגוֹזִים. וְעָבַרְנוּ עַל פְּנֵי אִי־הַמְּצוּקוֹת וְהוּא זֶה שֶׁבּוֹ עֲצֵי הָאָהָל הַקֻּמָארִי, וְאַחֲרָיו עַל פְּנֵי אִי אַחֵר אָרְכּוֹ מַהֲלַךְ חֲמִשָּׂה יָמִים. וּבוֹ עֲצֵי הָאָהָל הַסִּינִי וְהוּא מְשֻׁבָּח מִן הַקֻּמָארִי. וְתוֹשָׁבֵי אוֹתוֹ אִי מְכֹעָרִים בְּדַרְכֵיהֶם וּבְדָתָם מִתּוֹשָׁבֵי אִי הָאָהָל הַקֻּמָּארִי, שֵׁהֶם אוֹהֲבִים הַתּוֹעֵבָה וּשְׁתִיַּת־הַיַּיִן וְאֵינָם יוֹדְעִים אֶת הַקְּרִיאָה לִתְפִלָה וְלֹא אֶת עִנְיַן־הַתְּפִלָּה. וּבָאנוּ אַחַר־כָּךְ לִמְקוֹם מְצוּלוֹת הַפְּנִינִים. נָתַתִּי לַצּוֹלְלִים מַשֶּׁהוּ מֵאֱגֹזֵי הֹדּוּ וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “צִלְלוּ עַל מַזָּלִי”. צָלְלוּ בְאוֹתָהּ בְּרֵכָה וְהֶעֱלוּ מַשֶּׁהוּ רַב מִן הַפְּנִינִים הַגְּדוֹלוֹת יִקְרוֹת הַמְּחִיר, וְאָמְרוּ לִי: “אֲדוֹנִי, מַזָּלְךָ אֹשֶׁר”. לָקַחְתִּי כָל מַה שֶּׁנָתְנוּ לִי אֶל הַסְּפִינָה. נָסַעְנוּ בְּבִרְכַּת אֱלֹהים יִתְעַלֶּה, וְלֹא פָסַקְנוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְבָצְרָה. עָלִיתִי וְעָמַדְתִּי בָהּ זְמָן מֻעָט. אַחַר־כָּךְ פָּנִיתִי מִמֶּנָּה וְהָלַכְתִּי לִמְדִינַת בַּגְדָּאד וְנִכְנַסְתִּי לְרֹבַע מְגוּרַי וָּבאתִי לְבֵיתִי וְנָתַתִּי שָׁלוֹם לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתִּי וִידִידַי וּבֵרְכוּ אוֹתִי לְהַגִּיעִי בְשָׁלוֹם. אָגַרְתִּי כָל מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי מִן הַסְּחוֹרוֹת וְהַחֲפָצִים וְהִלְבַּשְׁתִּי אֶת הַיְּתוֹמִים וְאֶת הָאַלְמָנוֹת וְעָשִיתִי צְדָקָה וְנָתַתִּי מַתּוֹת וּמַתָּנוֹת לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתִּי וַחֲבֵרַי וִידִידַי. וּכְבָר נָתַן לִי אֱלִהים תְּמוּרָה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁאָבַד לִי פִּי אַרְבָּעָה. שָׁכַחְתִּי מַה שֶּאֵרַע לִי וּמַה שֶׁסָּבַלְתִּי מִן הֶעָמָל בִּגְלַל רֹב הֶרֶוַח וְהַטּוֹבָה, וְחָזַרְתִּי לְמִנְהָגִי בַזְּמַן הָרִאשׁוֹן לָבוֹא בְחֶבְרָה וּלְהִתְרוֹעֵעַ. וְזֶהוּ הַנִּפְלָא בְיוֹתֵר בָּזֶה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנִי בַנְּסִיעָה הַחֲמִישִׁית. וְאוּלָם סַעֲדוּ סְעֻדַּת־הָעֶרֶב, וּלְמָחָר בּוֹאוּ וּאֲסַפֵּר לָכֶם, מַה שֶּהָיָה בַנְסִיעָה הַשִּׁשִׁית, שֶׁכֵּן נִפְלָאָה הִיא מִזּוֹ". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָרְכוּ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וְסָעֲדוּ סְעֻדַּת־הָעֶרֶב. כְּשֶגָּמְרוּ סְעֻדַּת־הָעֶרֶב צִוָּה לְאַלסִנְּדְבָּאד הַסַּבָּל מֵאָה מִשְׁקָל שֶׁל זָהָב. נְטָלָם וְהָלַךְ לוֹ כְּשֶׁהוּא מִשְׁתָּאֶה לְאוֹתָם הָעִנְיָנִים. לָן אַלסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל בְּבֵיתוֹ. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָם וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַבֹּקֶר וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחֲצֵרוֹ שֶׁל אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים. נִכְנָס אֵלָיו וָּבאוּ יֶתֶר חֲבֵרָיו וְשׂוֹחֲחוּ. עָרְכוּ הַשֻּׁלְחָנוֹת וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְשָׂשׂוּ. אַחַר־כָּךְ פָּתַח וְסִפֵּר לָהֶם סִפּוּרוֹ:

המלצות קוראים
תגיות