רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר אוֹכֵל הַחֲשִׁישׁ
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: קרית-ספר; 1972

הָיֹה הָיָה אִישׁ שֶׁהָיָה אוֹהֵב אֶת הַיָּפוֹת וּמְבַזְבֵּז עֲלֵיהֶן אֶת מָמוֹנוֹ, עַד שֶׁהֶעֱנִי וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ כְּלוּם. צַר לוֹ הָעוֹלָם, וְהָיָה מְהַלֵּךְ בַּשְּׁוָקִים מְחַזֵּר עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּתְפַּרְנֵס בּוֹ. וּבְעוֹד הוּא מְהַלֵךְ נִדְקַר בְּמַסְמֵר בְּאֶצְבָּעוֹ וְהָיָה דָמוֹ שׁוֹתֵת. יָשַׁב וְנִגֵּב אֶת הַדָּם וְחָבַשׁ אֶצְבָּעוֹ. קָם וְצָעַק, עַד שֶׁעָבַר עַל פְּנֵי בֵּית־הַמֶּרְחָץ. נִכְנַס לְתוֹכוֹ וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו. כְּשֶׁהָיָה בְּתוֹךְ בֵּית־הַמֶּרְחָץ, מָצָא אוֹתוֹ נָקִי. יָשַׁב לְיַד מִזְרָקָה, וְלֹא פָסַק לַעֲרוֹת אֶת הַמַּיִם עַל רֹאשׁוֹ עַד שֶׁנִּתְיַגַּע.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהוּא יָשַׁב לְיַד הַמִּזְרָקָה וְלֹא פָּסַק לַעֲרוֹת מַיִם עַל רֹאשׁוֹ, עַד שֶׁנִּתְיַגַּע. יָצָא אֶל הַבְּרֵכָה הַצּוֹנְנָה, וְלֹא מָצָא אָדָם. פָּרַשׁ לְקֶרֶן זָוִית וְהוֹצִיא חֲתִיכָה שֶׁל חֲשִׁישׁ וּבְלָעָהּ. עָלְתָה אֶל תּוֹךְ מֹחוֹ, וְנִתְהַפַּךְ עַל גַּבּוֹ עַל הַשַּׁיִשׁ. תִּעְתַּע אוֹתוֹ הַחֲשִׁישׁ בְּדִמְיוֹנוֹת, וְנִדְמָה שֶׁנַּעַר מִנַּעֲרֵי חֲצַר הַמַּלְכוּת מְעַסֶּה אֶת גּוּפוֹ, וּשְׁנֵי עֲבָדִים עוֹמְדִים לִמְרַאֲשׁוֹתָיו: הָאֶחָד קַעֲרִית בְּיָדוֹ, וְהַשֵּׁנִי עִמּוֹ שְׁאָר כְּלֵי בֵּית־הַמֶּרְחָץ וּמַה שֶּׁהַבַּלָּן זָקוּק לוֹ. כְּשֶׁרָאָה כָּךְ, אָמַר בְּלִבּוֹ: ‘דּוֹמֶה שֶׁאֵלֶּה טָעוּ בִּי, אוֹ מֵעֲדַת אוֹכְלֵי הַחֲשִׁישׁ הֵם’. פָּשַׁט אֶת רַגְלָיו, וְנִדְמָה לוֹ שֶׁהַבַּלָּן אוֹמֵר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁתַּעֲלֶה, וְהַיּוֹם הִגִּיעַ תּוֹרְךָ”. צָחַק בְּלִבּוֹ וְאָמַר: “מַה נָּעַמְתָּ, הַחֲשִׁישׁ”. יָשַׁב שׁוֹתֵק. קָם הַבַּלָּן וְתָפַס בְּיָדוֹ. וְעָטַף עַל מָתְנָיו כְּסוּת, חֲגוֹרַת מֶשִׁי שָׁחוֹר, וְהָלְכוּ שְׁנֵי הָעֲבָדִים לְפָנָיו עִם הַקַעֲרִיּוֹת וְצָרְכֵי בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְלֹא הִנִּיחוּהוּ עַד שֶׁהִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְחֶדֶר מְיֻחָד לְבַדּוֹ, וְהִקְטִירוּ בוֹ קְטֹרֶת. מָצָא אֶת הַחֶדֶר מָלֵא מִכָּל הַפֵּרוֹת וְהַפְּרָחִים הָרֵיחָנִיִּים. בָּקְעוּ לוֹ אֲבַטִּיחַ, וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל כִּסֵּא שֶׁל עֲצֵי הָבְנִים, וְעָמַד הַבַּלָּן לִרְחֹץ אוֹתוֹ, וְהָעֲבָדִים יוֹצְקִים אֶת הַמַּיִם. שִׁפְשְׁפוּ אוֹתוֹ שַׁפְשֵׁף הֵיטֵב. וְאָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַמּוֹשֵׁל, תְּהֵא לְךָ הֲנָאָה תָּמִיד”. יָצְאוּ וְסָגְרוּ עָלָיו אֶת הַדֶּלֶת. כְּשֶׁנִּדְמָה לוֹ כָךְ, קָם וְהֵרִים אֶת הַחֲגוֹרָה מֵעַל מָתְנָיו, וְהָיָה מְצַחֵק עַד שֶׁכִּמְעַט נִתְעַלֵּף, וְנִשְׁאַר מְצַחֵק שָׁעָה. אַחַר־כָּךְ אָמַר בְּלִבּוֹ: “מָה עִנְיָנָם שֶׁהֵם מְדַבְּרִים אֵלַי כְּדֶרֶךְ שֶׁמְדַבְּרִים לְמִשְׁנֶה, וְאוֹמְרִים: ‘אֲדוֹנֵנוּ הַמּוֹשֵׁל?’ שֶׁמָּא טוֹעִים הֵם בַּדָּבָר בְּשָׁעָה זוֹ, וְאַחַר־כָּךְ יַכִּירוּ אוֹתִי, וְיֹאמְרוּ: ‘זֶה אֵינוֹ וְלֹא כְלוּם’, וְיַשְׂבִּיעוּ בְּמַכּוֹת אֶת עָרְפִּי”. חָשׁ בַּחֲמִימוּת וּפָתַח הַדֶּלֶת, וְנִדְמָה לוֹ שֶׁמַּמְלוּךְּ קָטָן וְסָרִיס נִכְנְסוּ אֵלָיו, וְהַמַּמְלוּךְּ חֲבִילָה עִמּוֹ. פָּתַח אוֹתָהּ וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ שָׁלשׁ מַגָּבוֹת שֶׁל מֶשִׁי. הֵטִיל הָרִאשׁוֹנָה עַל רֹאשׁוֹ וְאֶת הַשְּׁנִיָּה עַל כְּתֵפָיו, וְחָגַר מָתְנָיו בַּשְּׁלִישִׁית. הִגִּישׁ לוֹ הַסָּרִיס קַבְקַבִּים, וּבָאוּ אֵלָיו סָרִיסִים וּמַמְלוּכִּים, וְהָיוּ מְסַמְּכִים אוֹתוֹ. וְכָל זֶה נַעֲשָׂה כְּשֶׁהוּא צוֹחֵק, עַד שֶׁיָּצָא וְעָלָה לָאוּלָם וּמָצָא שָׁטִיחַ גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי אֶלָּא לִמְלָכִים. חָשׁוּ לִקְרָאתוֹ הַנְּעָרִים וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל הַמּוֹשָׁב הָרָם, וְהָיוּ מְעַסִּים אוֹתוֹ, עַד שֶׁתְּקָפַתּוּ שֵׁנָה. כְּשֶׁנִּרְדַּם רָאָה בְּחֵיקוֹ נַעֲרָה, נְשָׁקָהּ וְשָׂם אוֹתָהּ בֵּין יְרֵכוֹתָיו. אַחַר־כָּךְ כָּרַע כְּלַפֶּיהָ כִּכְרוֹעַ הַגֶּבֶר כְּלַפֵּי הָאִשָּׁה, וּמָשַׁךְ אוֹתָהּ אֵלָיו וְכָבַשׁ אוֹתָהּ תַּחְתָּיו. פִּתְאֹם אוֹמֵר לוֹ אָדָם: “הִתְעוֹרֵר, אַתָּה הָאֶפֶס. כְּבָר הִגִּיעָה שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם וְאַתָּה עֲדַיִן יָשֵׁן”. פָּקַח אֶת עֵינָיו וּמָצָא אֶת עַצְמוֹ לְיַד הַבְּרֵכָה הַקָּרָה, וּסְבִיבוֹתָיו חֲבוּרָה הַמְצַחֶקֶת עָלָיו כְּשֶׁשַּׁרְבִיטוֹ נִצָּב, וְהַמַּגֶּבֶת נִפְתְּחָה לוֹ מֵעַל חֲלָצָיו, נִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁכָּל זֶה הָיָה תַּעֲתּוּעַי חֲלוֹמוֹת וְדִמְיוֹנוֹת הַחֲשִׁישׁ. נִצְטַעֵר וְהִסְתַּכֵּל בָּזֶה שֶׁעוֹרֵר אוֹתוֹ וְאָמַר: “לוּ הָיִיתָ מַמְתִּין לִי עַד שֶׁאֶגְמֹר חֲלוֹמִי”. אָמְרוּ לוֹ הַבְּרִיּוֹת: “כְּלוּם אֵינְךָ בּוֹשׁ, אוֹכֵל הַחֲשִׁישׁ?” וְטָפְחוּ עָלָיו עַד שֶׁהֶאֱדִים עָרְפּוֹ. הָיָה רָעֵב, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר טָעַם טַעַם הָאשֶׁר בַּחֲלוֹם.

כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן־מָא־כָּאן מִפִּי הַשִּׁפְחָה דְּבָרִים אֵלֶּה, צָחַק עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ, וְאָמַר לְבָּאכּוּן: “אוֹמַנְתִּי, סִפּוּר נִפְלָא הוּא זֶה. יֵשׁ אִתָּךְ זוּלָתוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “הֵן”. לֹא פָּסְקָה הַשִּׁפְחָה בָּאכּוּן לְסַפֵּר לְכָּאן־מָא־כָּאן סִפּוּרֵי בַּדִּים בִּלְתִּי שְׁכִיחִים וּמַצְחִיקִים, עַד שֶׁתָּקְפָה אוֹתוֹ שֵׁנָה, וְלֹא חָדְלָה אוֹתָהּ שִׁפְחָה לָשֶׁבֶת לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, עַד שֶׁעָבַר רֻבּוֹ שֶׁל לַיְלָה. אָמְרָה בְּלִבָּהּ: “זוֹהִי הַשָּׁעָה לִתְפֹּס בָּהִזְדַּמְּנוּת”. קָמָה וְשָׁלְפָה הַפִּגְיוֹן וְזִנְּקָה עַל כָּאן־מָא־כָּאן וּבִקְּשָׁה לְשָׁחֲטוֹ. וְהִנֵּה נִכְנְסָה אֲלֵיהֶם אִמּוֹ שֶׁל כָּאן־מָא־כָּאן. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ בָּאכּוּן, קָמָה לִקְרָאתָהּ וְקִבְּלָה אֶת פָּנֶיהָ. תָּקַף אוֹתָהּ פַּחַד, וְהָיְתָה רוֹעֶדֶת בִּצְמַרְמֹרֶת כְּאִלּוּ מָחֲצָה אוֹתָהּ קַדַּחַת. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ אִמּוֹ שֶׁל כָּאן־מָא־כָּאן, תָּמְהָה וְעוֹרְרָה אֶת בְּנָהּ מִשְּׁנָתוֹ, כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מָצָא אֶת אִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְהִשָּׁאֲרוֹ בַּחַיִּים, זוֹ שֶׁבָּאָה אִמּוֹ. וְסִבַּת בּוֹאָהּ שֶׁל אִמּוֹ אֵלָיו הָיְתָה זוֹ, שֶׁקֻּצִּ’יַ־פַכָּאן שָׁמְעָה אֶת הַשִּׂיחָה וְהַהֶסְכֵּם עַל הֲרִיגָתוֹ, וְאָמְרָה לְאִמּוֹ: “אֵשֶׁת־דּוֹדִי, אֲחִי־אָבִי, הַדְבִּיקִי אֶת בְּנֵךְ לִפְנֵי שֶׁתַּהֲרֹג אוֹתוֹ הַפְּרוּצָה בָּאכּוּן”. וְסִפְּרָה לָהּ מַה־שֶּׁקָּרָה מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. יָצְאָה אִמּוֹ, מִבְּלִי לַחֲשֹׁב עַל שׁוּם דָּבָר אַחֵר. עַד שֶׁנִּכְנְסָה בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁנִּרְדַּם, וְקָמָה עָלָיו בָּאכּוּן מְבַקֶּשֶׁת לְשָׁחֲטוֹ. כְּשֶׁהֵקִיץ אָמַר לְאִמּוֹ: “אָכֵן בְּשָׁעָה טוֹבָה בָּאת, אִמִּי, כְּשֶׁאוֹמַנְתִּי בָּאכּוּן נִמְצֵאת אֶצְלִי בְלַיְלָה זֶה”. פָּנָה אֶל בָּאכּוּן וְאָמַר לָהּ: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתָךְ בְּחַיַּי, יוֹדַעַת אַתְּ סִפּוּר יָפֶה מִן הַסִּפּוּרִים שֶׁסִּפַּרְתְּ לִי אוֹתָם?” אָמְרָה לוֹ הַשִּׁפְחָה: “וּמַה הוּא מַה שֶּׁסִּפַּרְתִּי לְךָ לְעֻמַּת מַה שֶּׁאֲסַפֵּר לְךָ עַכְשָׁו, שֶׁהוּא עָרֵב יוֹתֵר וּמוּזָר יוֹתֵר. וְאוּלָם אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ אוֹתוֹ בִּזְמַן אַחֵר שֶׁלֹּא בְשָׁעָה זוֹ”. קָמָה בָּאכּוּן, וְאֵינָהּ מַאֲמִינָה בְהַצָּלָתָהּ, אָמַר לָהּ: “לְכִי לְשָׁלוֹם”. וְנִחֲשָׁהּ בְעָרְמָתָהּ שֶׁאֵצֶל אִמּוֹ יְדִיעָה מִמַּה שֶּׁאֵרַע. הָלְכָה לְדַרְכָּהּ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “בְּנִי, לַיְלָה מְבֹרָךְ הוּא זֶה, שֶׁאֱלֹהִים הִצִּילְךָ מִיַּד אֲרוּרָה זוֹ”. אָמַר לָהּ: “וְכֵיצַד זֶה?” סִפְּרָה לוֹ אֶת הָעִנְיָן מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. אָמַר לָהּ: “אִמִּי מִי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו הַחַיִּים, אֵין לוֹ הוֹרֵג. וַאֲפִלּוּ יֵהָרֵג לֹא יָמוּת, וְאוּלָם הַשְּׁמִירָה הַטּוֹבָה בְיוֹתֵר לָנוּ הִיא, שֶׁנִּסַּע מִן הָאוֹיְבִים הָאֵלֶּה, וֵאלֹהִים אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ יַעֲשֶׂה”. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר יָצָא כָּאן־מָא־כָּאן מִן הָעִיר, וְנִתְחַבֵּר לַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, וְאַחֲרֵי שֶׁיָּצָא נָפְלוּ דְבָרִים בֵּין הַמֶּלֶךְ סָאסָאן וּבֵין נֻזְהַת אַלזַּמָאן, שֶׁגָּרְמוּ לִיצִיאַת נֻזְהַת־אַלזַּמָאן גַּם הִיא מִן הָעִיר. וְנִתְחַבְּרוּ לָהֶם כָּל רַבֵּי־מַלְכוּת הַמֶּלֶךְ סָאסָאן הַנּוֹטִים אֲלֵיהֶם. יָשְׁבוּ לְטַכֵּס עֵצָה, וְהָיוּ בְדֵעָה אַחַת לִפְשֹׁט בִּגְדוּד עַל מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה וְלָקַחַת נָקָם. שָׂמוּ פְנֵיהֶם לִפְשֹׁט בִּגְדוּד עַל אַסְיָה הַקְּטַנָּה, וְנָפְלוּ שְׁבוּיִים בִּידֵי הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן שַׁלִּיט אַסְיָה הַקְּטַנָּה, אַחֲרֵי עִנְיָנִים שֶׁיֶּאֱרַךְ לְפָרְשָׁם, כְּפִי שֶׁיִּתְבָּרֵר מִמַּה שֶּׁיָּבוֹא לְהַלָּן. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, צִוָּה הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן שֶׁיָּבִיאוּ לְפָנָיו אֶת כָּאן־מָא־כָּאן וְאֶת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאֶת חֲבוּרָתָם. הֱבִיאוּם לְפָנָיו. הוֹשִׁיב אוֹתָם לְצִדּוֹ, וְצִוָּה לְהָבִיא אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וֶהֱבִיאוּם, וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ, וְהָיוּ בְטוּחִים מֵרָע, אַחֲרֵי שֶׁהָיָה בָרִי לָהֶם שֶׁיָּמוּתוּ כְּשֶׁצִּוָּה לַהֲבִיאָם לְפָנָיו, וְהָיוּ אוֹמְרִים זֶה לָזֶה: “לֹא שָׁלַח אַחֲרֵינוּ לַהֲבִיאֵנוּ, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתֵנוּ”. אַחֲרֵי שֶׁשָּׁקְטָה רוּחָם אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “רָאִיתִי חֲלוֹם וְסִפַּרְתִּי אוֹתוֹ לַנְּזִירִים, וְאָמְרוּ לִי: אֵין פּוֹתֵר אוֹתוֹ לְךָ אֶלָּא הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן: “אַךְ טוֹב רָאִיתָ, מֶלֶךְ הַדּוֹר”. אָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, רָאִיתִי עַצְמִי שֶׁאֲנִי בְתוֹךְ שׁוּחָה בְצוּרַת בְּאֵר שְׁחוֹרָה, וְהָיוּ מַחֲנוֹת בְּנֵי־אָדָם מְעַנִּים אוֹתִי. בִּקַּשְׁתִּי לָקוּם וּלְהִמָּלֵט עַל נַפְשִׁי. אַךְ בְּשָׁעָה שֶׁהִתְרוֹמַמְתִּי, נָפַלְתִּי עַל רַגְלַי וְלֹא יָכֹלְתִּי לָצֵאת מֵאוֹתָהּ שׁוּחָה. פָּנִיתִי כֹה וָכֹה וְרָאִיתִי בְתוֹכָהּ אֵזוֹר שֶׁל זָהָב, הוֹשַׁטְתִּי אֶת יָדִי1 לְקַחְתּוֹ. כְּשֶׁהֲרִימוֹתִיו מִן הָאָרֶץ, רָאִיתִי וְהִנֵּה הֵם שְׁנֵי אֲזוֹרִים. אָזַרְתִּי בָהֶם אֶת חֲלָצַי, וְהִנֵּה הָיוּ לְאֵזוֹר אֶחָד. וְזֶהוּ, הַמִּשְׁנֶה, חֲלוֹמִי, וּמַה שֶּׁרְאִיתִיו בִּנְעִימוּת שְׁנָתִי”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן: “דַּע אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, שֶׁחֲלוֹמְךָ מַרְאֶה לְךָ שֶׁיֵּשׁ לְךָ אָח וּבֶן־אָח אוֹ בֶן־דּוֹד, אֲחִי־אָבִיךָ, אוֹ אֶחָד שֶׁהוּא מִמִּשְׁפַּחְתְּךָ מִדָּמְךָ וּמִבְּשָׂרְךָ, וְעַל־כָּל־פָּנִים מִן הָאֲצִילִים שֶׁבָּכֶם”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה, הִסְתַּכֵּל בְּכָּאן־מָא־כָּאן וְנֻזְהַת־אַלזַמָּאן וְקֻצִּ’יַ־פַכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאֵלֶּה שֶׁעִמָּם מִן הַשְּׁבוּיִים. וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אִם אֲנִי מַתִּיז רָאשֵׁי אֵלֶּה, יִשָּׁבֵר לֵב צִבְאוֹתֵיהֶם, אַחֲרֵי שֶׁיִּשָּׁמְדוּ מוֹשְׁלֵיהֶם, וְאֶחֱזֹר לְאַרְצִי בְקָרוֹב, שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּמֵּט הַמַּלְכוּת מִיָּדִי”. וּכְשֶׁגָּמַר זֹאת בְּלִבּוֹ, צִוָּה לִקְרֹא אֶת הַתַּלְיָן, וּפָקַד עָלָיו לְהַתִּיז רֹאשׁוֹ שֶׁל כָּאן־מָא־כָּאן תֵּכֶף וּמִיָּד. וְהִנֵּה אוֹמֶנֶת הַמֶּלֶךְ בָּאָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְאָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, מַה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת?” אָמַר לָהּ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לְהָמִית שְׁבוּיִים אֵלֶּה, אַחַר־כָּךְ אַשְׁלִיךְ אֶת רָאשֵׁיהֶם אֶל חַבְרֵיהֶם, וְאֶתְנַפֵּל אֲנִי וַאֲנָשַׁי עֲלֵיהֶם כְּאִישׁ אֶחָד, וְנַהֲרֹג אֶת אֲשֶׁר נַהֲרֹג וְנָנִיס אֶת הַשְּׁאָר, וְתִהְיֶה מַעֲרָכָה זוֹ הַמַּכְרִיעָה, וְאֶחֱזֹר לְאַרְצִי בְקָרוֹב, לִפְנֵי שֶׁיֶּאֶרְעוּ מֵאַחֲרַי עִנְיָנִים בְּמַמְלַכְתִּי”. בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעָה מִפִּיו דְבָרִים אֵלֶּה, פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ בִלְשׁוֹן לוֹעֲזִים: “כֵּיצַד זֶה יִיטַב בְּעֵינֶיךָ לַהֲרֹג אֶת בֶּן־אֲחוֹתְךָ וְאֶת אֲחוֹתְךָ וּבַת־אֲחוֹתְךָ?” כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ מֵאוֹמַנְתּוֹ דְבָרִים אֵלֶּה נִתְמַלֵּא חֵמָה גְדוֹלָה וְאָמַר לָהּ: “אֲרוּרָה, כְּלוּם אֵינֵךְ יוֹדַעַת שֶׁאִמִּי נֶהֶרְגָה, וְשֶׁאָבִי מֵת בְּסַם שֶׁסִּמְּמוּ אוֹתוֹ, וְאַתְּ נָתַתְּ לִי אֶבֶן־חֵן וְאָמַרָתְּ לִי: ‘אֶבֶן־חֵן זוֹ לְאָבִיךָ הָיְתָה’. מִשּׁוּם מַה לֹא הִגַּדְתְּ לִי אֶת הָאֱמֶת?” אָמְרָה לוֹ: “כָּל מַה שֶּׁהִגַּדְתִּי לְךָ אֱמֶת. וְאוּלָם עִנְיָנִי וְעִנְיָנְךָ מֻפְלָאִים וְגוֹרָלִי וְגוֹרָלְךָ מוּזָרִים. שֶׁאֲנִי שְׁמִי מַרְגָ’אנָה וְשֵׁם אִמְּךָ אַבְּרִיזָה, וְהָיְתָה בַעֲלַת יֹפִי וָחֵן. וּבְאֹמֶץ לִבָּהּ הָיוּ מְמַשְׁלִים מְשָׁלִים. וְנִתְפַּרְסְמָה בְעֹז רוּחָהּ בֵּין הַגִּבּוֹרִים. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָבִיךָ, הֲרֵי הוּא הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן מוֹשֵׁל בַּגְדָאד וְכֹרָסָאן. וְהַדָּבָר וַדָּאי מִבְּלִי כָּל פִּקְפּוּק וְשֶׁמֶץ שֶׁל סָפֵק. וּכְבָר שָׁלַח אֶת בְּנוֹ שַׁרְכָּאן לִפְשֹׁט בִּגְדוּד בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת בְּלִוְיַת הַמִּשְׁנֶה הַזֶּה דִנְדָּאן, וְיָצְאוּ מֵהֶם מַעֲשִׂים שֶׁיָּצְאוּ. וְעָבַר אָחִיךָ שַׁרְכָּאן לִפְנֵי הַגְּיָסוֹת, וְנוֹתַר יְחִידִי נִבְדָּל מִצְּבָאוֹ, וּבָא אֵצֶל אִמְּךָ בְּאַרְמוֹנָהּ. וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: כְּשֶׁיָּרַדְנוּ אֲנַחְנוּ וְהִיא לְהֵאָבֵק בְּמָקוֹם בּוֹדֵד, וּפָגַשׁ בָּנוּ כְּשֶׁאָנוּ בְּמַצָּב זֶה. נֶאֱבַק עִם אִמְּךָ וְנָצְחָה אוֹתוֹ, שֶׁהָיְתָה מֻפְלָגָה בְיָפְיָהּ וּבְאֹמֶץ לִבָּהּ. אֵרְחָה אוֹתוֹ אִמְּךָ זְמַן חֲמִשָּׁה יָמִים בְּאַרְמוֹנָהּ. וְהִגִּיעָה יְדִיעָה זוֹ לְאָבִיהָ עַל־יְדֵי הַזְּקֵנָה שַׁוָאהִי הַמְכֻנָּה בְשֵׁם דַ’את אַלדַּוָאהִי. קִבְּלָה אִמְּךָ אֶת דַּת הָאִסְלָאם עַל־יְדֵי אָחִיךָ שַׁרְכָּאן, וְלָקַח אוֹתָהּ וּפָנָה בְסוֹד לִמְדִינַת בַּגְדָאד. וְהָיִיתִי אֲנִי וְרִיחָאנָה וְעֶשְׂרִים נַעֲרָה עִמָּהּ וְקִבַּלְנוּ כֻלָּנוּ אֶת דַּת הָאִסְלָאם עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן. כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ אֶל אָבִיךָ הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְרָאָה אֶת אִמְּךָ הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, נָפְלָה אַהֲבָתָהּ בְּלִבּוֹ. נִכְנַס אֵלֶיהָ לַיְלָה אֶחָד וְנִתְיַחֵד עִמָּהּ וְהָרְתָה בְךָ. וְהָיוּ עִם אִמְּךָ שָׁלשׁ אַבְנֵי־חֵן, נָתְנָה אוֹתָם לְאָבִיךָ. נָתַן אֶבֶן־חֵן אַחַת לְבִתּוֹ נֻזְהַת־אַלזַּמָאן, וְנָתַן אֶת הַשְּׁנִיָּה לְאָחִיךָ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, וְנָתַן אֶת הַשְּׁלִישִׁית לְאָחִיךָ הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן, לָקְחָה אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, וְשָׁמְרָה אוֹתָהּ לְךָ. כְּשֶׁקָּרְבָה עִתָּהּ לָלֶדֶת נִכְסְפָה אִמְּךָ אֶל מִשְׁפַּחְתָּהּ, וְגִלְּתָה לִי סוֹדָהּ. נִתְחַבְּרָה לְעֶבֶד כּוּשִׁי, אַלגַצְ’בָּאן שְׁמוֹ, וְהוֹדִיעָה לוֹ אֶת הַדָּבָר בְּסוֹד, וְעוֹרְרָה אוֹתוֹ לִנְסֹעַ עִמָּנוּ. לָקַח אוֹתָנוּ הָעֶבֶד וְיָצָא עִמָּנוּ מִן הָעִיר וּבָרַח אִתָּנוּ. וְקָרְבָה עֵת אִמְּךָ לָלֶדֶת, וּכְשֶׁנִּכְנַסְנוּ לְרֵאשִׁית אַרְצֵנוּ בְּמָקוֹם בּוֹדֵד, אָחֲזוּהָ חַבְלֵי לֵדָה. עָלוּ מַחֲשָׁבוֹת שְׁפָלוֹת בְּלֵב הָעֶבֶד, וְנִגַּשׁ אֶל אִמְּךָ, וּכְשֶׁקָּרַב אֵלֶיהָ בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת עִמָּהּ תּוֹעֵבָה. צָעֲקָה עָלָיו צְעָקָה גְדוֹלָה וְנִתְחַלְחֲלָה מִפָּנָיו וּמֵעָצְמַת מַה שֶּׁהִתְחַלְחֲלָה יָלְדָה אוֹתְךָ מִיָּד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּבָר עָלָה עָלֵינוּ בָּעֲרָבָה מֵעֵבֶר אַרְצֵנוּ אָבָק וְהִתְרוֹמֵם וְעָף עַד שֶׁסָּתַם אֶת הַיְקוּם. יָרֵא הֶעֶבֶד לְנַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא יֹאבַד, וְהִכָּה אֶת הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה בְחַרְבּוֹ וְהָרַג אוֹתָהּ מֵעֹז כַּעְסוֹ, וְרָכַב עַל סוּסוֹ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ הָעֶבֶד, סָר הָאָבָק מֵעַל אֲבִי אִמְּךָ הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ שַׁלִּיט אַסְיָה הַקְּטַנָּה, וְרָאָה אֶת אִמְּךָ הֲרוּגָה בְאוֹתוֹ מָקוֹם מוּטָלָה עַל הָאָרֶץ. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינָיו וְגָדַל צַעֲרוֹ, וְשָׁאַל אוֹתִי לְסִבַּת רְצִיחָתָהּ וּלְסִבַּת יְצִיאָתָהּ מִמְּדִינַת אָבִיהָ בַּסֵּתֶר. סִפַּרְתִּי לוֹ כָל זֶה מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. וְזוֹהִי סִבַּת הָאֵיבָה שֶׁבֵּין תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ יָוָן וּבֵין תּוֹשָׁבֵי מְדִינַת בַּגְדָאד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָשָׂאנוּ אֶת אִמְּךָ כְּשֶׁהִיא הֲרוּגָה, וְקָבַרְנוּ אוֹתָהּ בְּאַרְמוֹנָהּ. וְאוֹתְךָ נָשָׂאתִי אֲנִי וְגִדַּלְתִּיךָ וְתָלִיתִי עָלֶיךָ אֶת אֶבֶן־הַחֵן שֶׁהָיְתָה עִם אִמְּךָ הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, וּכְשֶׁגָּדַלְתָּ וְהִתְבַּגַּרְתָּ לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִי לְסַפֵּר לְךָ אֶת אֲמִתַּת הַדָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁאִלּוּ הִגַּדְתִּי לְךָ אֶת הַדָּבָר, הָיוּ מִתְעוֹרְרוֹת בֵּינֵיכֶם מִלְחָמוֹת. וּכְבָר צִוַּנִי אֲבִי־אִמְּךָ לְהַסְתִּיר, וְלֹא הָיִיתִי יְכוֹלָה לַמְרוֹת מִצְוַת אֲבִי־אִמְּךָ הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה. וְזוֹהִי סִבַּת הַסְתָּרַת הַדָּבָר מִמְּךָ, וְהַסִּבָּה שֶׁלֹּא הוֹדַעְתִּיךָ שֶׁאָבִיךָ הוּא הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן. וּכְשֶׁעָלִיתָ לְמַלְכוּת, סִפַּרְתִּי לְךָ מִקְצָת הַדָּבָר. וְלֹא הָיָה לִי אֶפְשָׁר לְהוֹדִיעֲךָ כֻּלּוֹ אֶלָּא בְּשָׁעָה זוֹ, מֶלֶךְ־הַדּוֹר. וּכְבָר גִּלִּיתִי לְךָ אֶת הַסּוֹד וְאֶת הַהוֹכָחָה לַדָּבָר. זֶהוּ מַה שֶׁיֵּשׁ אֶצְלִי מִן הַדָּבָר, וְאַתָּה עֲשֵׂה כַּעֲצָתֶךָ”.

וְשָׁמְעוּ הַשְּׁבוּיִים מִפִּי הַשִּׁפְחָה מַרְגָ’אנָה אוֹמֶנֶת הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה כֻּלָּם. מִיָּד צָעֲקָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן צְעָקָה גְדוֹלָה וְאָמְרָה: “מֶלֶךְ זֶה רֻמְזָאן, אָחִי הוּא מֵאָבִי עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְאִמּוֹ הִיא הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה בַּת הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה, וַאֲנִי מַכִּירָה אֶת הַשִּׁפְחָה הַזֹּאת מַרְגָ’אנָה בָּרוּר הֵיטֵב”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן דְּבָרִים אֵלֶּה נִתְחַלְחַל וְנַעֲשָׂה נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ. הֵבִיא מִיָּד אֶת נֻזְהַת אַלזַּמָאן לְפָנָיו. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ נָטָה הַדָּם לַדָּם וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה לְסַפֵּר לוֹ סִפּוּרָהּ. סִפְּרָה לוֹ אֶת הַסִּפּוּר, וְנִמְצְאוּ דְבָרֶיהָ מְכֻוָּנִים לְדִבְרֵי אוֹמַנְתּוֹ מַרְגָ’אנָה וְנִתְאַמֵּת לַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא מִבְּנֵי עִרָאק מִבְּלִי כָל פִּקְפּוּק וְשֶׁמֶץ שֶׁל סָפֵק, וְשֶׁאָבִיו הוּא הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן. קָם מִיָּד וְהִתִּיר אֲסוּרֵי אֲחוֹתוֹ נֻזְהַת־אַלזַּמָאן. נִגְּשָׁה אֵלָיו וְנָשְׁקָה אֶת יָדָיו וְדָמְעוּ עֵינֶיהָ, וּבָכָה הַמֶּלֶךְ לְבִכְיָתָהּ. תְּקָפוּהוּ רַחֲמֵי אַחֲוָה וְנָטָה לִבּוֹ לְבֶן־אָחִיו הַשֻּׂלְטָאן כָּאן־מָא־כָּאן. קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו וְתָפַס אֶת הַחֶרֶב מִיַּד הַתַּלְיָן, וְהָיָה בָרִי לַשְּׁבוּיִים שֶׁהֵם נִשְׁמָדִים, כְּשֶׁרָאוּ מִמֶּנּוּ כָךְ, אַךְ הוּא צִוָּה לַהֲבִיאָם לְפָנָיו וּפָתַח חַבְלֵיהֶם וְאָמַר לְאוֹמַנְתּוֹ מַרְגָ’אנָה: “פָּרְשִׁי סִפּוּרֵךְ שֶׁסִּפַּרְתְּ לְחַבְרַיָּה זוֹ”. אָמְרָה אוֹמַנְתּוֹ מַרְגָ’אנָה: “דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁזָּקֵן זֶה הוּא הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, וְהוּא הָעֵד הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר לִי, מִשּׁוּם שֶׁהוּא יוֹדֵעַ אֶת אֲמִתּוּת הָעִנְיָן”. נִגְשָׁה אֲלֵיהֶם תֵּכֶף וּמִיָּד וְאֶל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד מִמַּלְכֵי הַיְּוָנִים וְהַפְרַנְקִים, וְסִפְּרָה לָהֶם אוֹתוֹ הַסִּפּוּר, כְּשֶׁהַמַּלְכָּה נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאֵלֶּה שֶׁאִתָּם מִן הַשְּׁבוּיִים מְאַשְּׁרִים אוֹתוֹ. כְּשֶׁגָּמְרָה סִפּוּרָהּ, נָפַל מֶבָּטָהּ שֶׁל הַשִּׁפְחָה מַרְגָ’אנָה וְרָאֲתָהּ אֶת אֶבֶן־הַחֵן הַשְּׁלִישִׁית בְּעֵינָהּ, רֵעָה לִשְׁתֵּי אַבְנֵי־הַחֵן שֶׁהָיוּ עִם הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, בְּצַוָּארוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן כָּאן־מָא־כָּאן. הִכִּירָהּ אוֹתָהּ וְצָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה, עַד שֶׁצָּלַל חֲלַל־הַמָּקוֹם לְצַעֲקָתָהּ, וְאָמְרָה לַמֶּלֶךְ: “בְּנִי, דַּע שֶׁכְּבָר נִתּוֹסְפָה בְּשָׁעָה זוֹ אֲמִתּוּת בִּטְחוֹנִי, שֶׁכֵּן אֶבֶן־חֵן זוֹ שֶׁבְּצַוַּאר שָׁבוּי זֶה, דּוֹמָה לְאֶבֶן־הַחֵן שֶׁשַּׂמְתִּי בְצַוָּארְךָ, וַחֲבֶרְתָּהּ הִיא. וְשָׁבוּי זֶה בֶּן־אָחִיךָ הוּא, וְהוּא כָּאן־מָא־כָּאן”. פָּנְתָה הַשִּׁפְחָה אֶל כָּאן־מָא־כָּאן וְאָמְרָה לוֹ: “הַרְאֵנִי אֶבֶן־חֵן זוֹ, מֶלֶךְ הַזְּמַן”. הֱסִירָהּ מֵעַל צַוָּארוֹ וְהוֹשִׁיט אוֹתָהּ לְאוֹתָהּ שִׁפְחָה אוֹמֶנֶת הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן. נָטְלָה אוֹתוֹ הֵימֶנּוּ, וְשָׁאֲלָה אֶת נֻזְהַת־אַלזַּמָאן בִּדְבַר אֶבֶן־הַחֵן הַשְּׁלִישִׁית, נָתְנָה אוֹתָהּ לָהּ. כְּשֶׁהָיוּ שְׁתֵּי אַבְנֵי־הַחֵן בְּיַד הַשִּׁפְחָה, הוֹשִׁיטָה אוֹתָן לַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן, וְנִרְאֲתָה לוֹ אֲמִתּוּת הַהוֹכָחָה, וְנוֹכַח שֶׁדּוֹדוֹ אֲחִי־אָבִיו שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן כָּאן־מָא־כָּאן הִנֵּהוּ, וְשֶׁאָבִיו הוּא הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן. קָם מִיָּד לִקְרַאת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְחִבֵּק אוֹתוֹ, וְחִבֵּק אֶת הַמֶּלֶךְ כָּאן־מָא־כָּאן, וְעָלוּ הַצְּעָקוֹת מֵרֹב הַשְּׂמָחוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָפוֹצָה הַשְּׁמוּעָה. הִכּוּ בִמְצִלְתַּיִם וּבְתֻפִּים וְחִלְּלוּ בַחֲלִילִים, וְרָבְתָה הַשִּׂמְחָה. וְשָׁמְעוּ צִבְאוֹת עִרָאק וְסוּרְיָה קוֹל עֲנוֹת הַיְּוָנִים, וְרָכְבוּ עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם. וְרָכַב הַמֶּלֶךְ אַלזִּבְּלִכָּאן וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, מַה סִּבַּת צְעָקוֹת וּשְׂמָחוֹת אֵלּוּ שֶׁבְּצִבְאוֹת הַפְרַנְקִים וְהַיְּוָנִים”. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִצְבָא עִרָאק, הִנֵּה כְבָר בָּאוּ וּבִקְשׁוּ לְהִלָּחֵם וְעָמְדוּ בְמַעַרְכוֹת הַקְּרָב וּמְקוֹם הַמִּלְחָמָה וְהַדְּקִירָה. פָּנָה הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן וְרָאָה אֶת הַצְּבָאוֹת בָּאִים עֲרוּכִים לְמִלְחָמָה. שָׁאַל לְסִבַּת הַדָּבָר, וְהִגִּידוּ לוֹ. צִוָּה אֶת קֻצִ’יַ־פַכָּאן בַּת־אָחִיו שַׁרְכָּאן, שֶׁתֵּלֶךְ תֵּכֶף וּמִיָּד אֶל צְבָא סוּרְיָה וְעִרָאק, וְתוֹדִיעַ אוֹתָם מַה שֶּׁקָּרָה וְאֵרַע, וְשֶׁנִּתְגַלָּה שֶׁהַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן הוּא דוֹדוֹ אֲחִי־אָבִיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ כָּאן־מָא־כָּאן. מִהֲרָה קֻצִ’יַ־פַכָּאן בְּעַצְמָהּ, וּכְבָר עָבְרוּ מֵעָלֶיהָ הָרָעָה וְהַיָּגוֹן, עַד שֶׁהִגִּיעָה אֶל הַמֶּלֶךְ אַלזַּבְּלִכָּאן, וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם, וְהוֹדִיעָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע מִן הַמְּאֹרָע, וְשֶׁהַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן נִתְגַלָּה, שֶׁהוּא דוֹדָהּ וְדוֹדוֹ שֶׁל כָּאן־מָא־כָּאן אֲחִי־אֲבוֹתָם. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו מָצְאָה אוֹתוֹ כְּשֶׁעֵינוֹ בוֹכִיָּה מִפַּחַד עַל הַנְּסִיכִים וְעֵינֵי־הָעָם. פֵּרְשָׁה לוֹ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. נִתּוֹסְפָה שִׂמְחָתָם וּפָסַק אֶבְלָם, וְרָכַב הַמֶּלֶךְ אַלזַּבְּלִכָּאן הוּא וְכָל הַגְּדוֹלִים וְעֵינֵי־הָעָם וְהָעֵדָה, וְעָבְרָה לִפְנֵיהֶם הַנְּסִיכָה קֻצִ’יַ־פַכָּאן עַד שֶׁהוֹבִילָה אוֹתָם לְאֹהֶל־תִּפְאַרְתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו, מְצָאוּהוּ יוֹשֵׁב עִם בֶּן־אָחִיו הַשֻּׂלְטָאן כָּאן־מָא־כָּאן, וּכְבָר נוֹעַץ אִתּוֹ הוּא וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן בְּעִנְיַן הַמֶּלֶךְ אַלזַּבְּלִכָּאן, וְהִסְכִּימוּ לִמְסֹר לְיָדוֹ מְדִינַת דַּמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה וּלְהַנִּיחוֹ מוֹשֵׁל עָלֶיהָ כְּמוֹת שֶׁהָיָה, וּכְפִי הַנָּהוּג, וְשֶׁהֵם יִכָּנְסוּ לְעִרָאק. מִנּוּ אֶת הַמֶּלֶךְ אַלזַּבְּלִכָּאן לִנְצִיב עַל דַּמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה, וְצִוּוּ עָלָיו לִפְנוֹת וְלָלֶכֶת אֵלֶיהָ. פָּנָה וְהָלַךְ אֵלֶיהָ עִם צִבְאוֹתָיו. וְהָלְכוּ עִמּוֹ שָׁעָה אַחַת לְשֵׁם פְּרִידָה. אַחַר כָּךְ חָזְרוּ לִמְקוֹמָם וְהִכְרִיזוּ בֵּין הַצָּבָא לְמַסָּע לְאֶרֶץ עִרָאק. הִתְחַבְּרוּ שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת יַחַד, וְאָמְרוּ הַמְּלָכִים זֶה אֶל זֶה: "לֹא יָנוּחוּ לִבּוֹתֵינוּ וְלֹא יָשֹׁךְ זַעֲמֵנוּ אֶלָּא בִלְקִיחַת נְקָמָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר נָגֹל הַחֶרְפָּה בְּקַחְתֵּנוּ נָקָם מִן הַזְּקֵנָה שַׁוָאהִי הַמְכֻנֶּה דַ’את־אַלדַּוָאהִי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָסַע הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן עִם הַפַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ וְרַבֵּי־מַלְכוּתוֹ. שָׂמַח הַשֻּׂלְטָאן כָּאן־מָא־כָּאן בְּדוֹדוֹ אֲחִי־אָבִיו הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן, וּבֵרַךְ אֶת הַשִּׁפְחָה מַרְגָ’אנָה, שֶׁהִיא הִיא שֶׁהֵבִיאָה אוֹתָם לִידֵי זֶה שֶׁהִכִּירוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. נָסְעוּ וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאַרְצָם. שָׁמַע עַל אוֹדוֹתָם רַב שׁוֹמְרֵי־הַסַּף סָאסָאן, וְעָלָה וְנָשַׁק אֶת יְדֵי הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן, וְנָתַן לוֹ לְבוּשׁ־מַלְכוּת. יָשַׁב הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן, וְהוֹשִׁיב אֶת בֶּן־אָחִיו כָּאן־מָא־כָּאן לְצִדּוֹ. אָמַר כָּאן־מָא־כָּאן לְדוֹדוֹ הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן: “אֵין לִמְלוּכָה זוֹ רָאוּי אֶלָּא אָתָּה”. אָמַר לוֹ: “חָלִילָה לֵאלֹהִים שֶׁאֶעֱמֹד לְךָ בְּדַרְכְּךָ בְּמַלְכוּתֶךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָעַץ לָהֶם הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים בַּמְּלוּכָה, וְכָל אֶחָד מֵהֶם יִמְשֹׁל יוֹם, וְנִתְרַצּוּ בְכָךְ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשְּׁנֵיהֶם הִסְכִּימוּ, שֶׁכָּל אֶחָד יִמְשֹׁל יוֹם. עָרְכוּ מִשְׁתָּאוֹת וְזָבְחוּ זְבָחִים, וְרָבְתָה הַשִּׂמְחָה, וְהִמְשִׁיכוּ בָזֶה זְמַן מִן הַזְּמָן. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁהַשֻּׂלְטָאן כָּאן־מָא־כָּאן מְבַלֶּה לֵילוֹתָיו עִם בַּת־דּוֹדוֹ קֻצִ’יַ־פַכָּאן, וְאַחֲרֵי אוֹתוֹ הַזְּמַן, בְּעוֹד הֵם יוֹשְׁבִים שְׂמֵחִים בְּחַיֵּיהֶם וְסִדּוּר עִנְיָנֵיהֶם, נִגְלָה לָהֶם אָבָק שֶׁעָלָה וְעָף עַד שֶׁמִּלֵּא אֶת הַיְקוּם, וּכְבָר בָּא אֲלֵיהֶם סוֹחֵר מִן הַסּוֹחֲרִים צוֹוֵחַ וְקוֹרֵא לְעֶזְרָה, וְהוּא מְצָעֵק וְאוֹמֵר: “הוֹי מַלְכֵי־הַדּוֹר, כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁאֵצֵא בְשָׁלוֹם מֵאַרְצוֹת הַכּוֹפְרִים וְאֶהְיֶה לָבַז בְּאַרְצְכֶם, שֶׁהִיא אֶרֶץ הַיּשֶׁר וְהַבִּטְחָה?” נִגַּשׁ אֵלָיו הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ. אָמַר לוֹ: “אֲנִי סוֹחֵר מִן הַסּוֹחֲרִים, וְהָיִיתִי נֶעְדָּר מִן הַמּוֹלֶדֶת זְמַן אָרֹךְ, וְנִשְׁתַּקַּעְתִּי בָאֲרָצוֹת עֶשְׂרִים תְּקוּפוֹת שָׁנָה, וְעִמִּי מִכְתָּב מִמְּדִינַת דַּמֶּשֶׂק שֶׁכְּתָבוֹ לִי הַמָּנוֹחַ הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן. וְסִבַּת הַדָּבָר הָיְתָה שֶׁנָּתַתִּי לוֹ בְמַתָּנָה נַעֲרָה. וְהִנֵּה כְּשֶׁקָּרַבְתִּי לְאֶרֶץ זוֹ, הָיוּ עִמִּי מֵאָה מַשָּׂא חֲפָצִים יִקְרֵי־עֶרֶךְ מֵהֹדּוּ שֶׁהֵבֵאתִי אוֹתָם לְבַגְדָאד שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה לָכֶם וּמְקוֹם מִבְטָחִים שֶׁלָּכֶם וּמוֹשַׁב מִשְׁפַּטְכֶם – הַצֶּדֶק שֶׁלָּכֶם, יָצְאוּ עָלֵינוּ עַרְבִים וְעִמָּם כֻּרְדִּים, שָׁנִּקְבְּצוּ מִכָּל הָאָרֶץ, וְהָרְגוּ אֶת אֲנָשַׁי וּבָזְזוּ אֶת רְכוּשִׁי. זוֹהִי פָרָשַׁת מַצָּבִי”. בָּכָה הַסּוֹחֵר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן וְנָפַל מִתְעַוֵּת וְהִתְאוֹנֵן. רִחֵם עָלָיו הַמֶּלֶךְ וְחָס עָלָיו, וְכֵן רִחֵם עָלָיו בֶּן־אָחִיו כָּאן־מָא־כָּאן וְנִשְׁבְּעוּ שֶׁיֵּצְאוּ עֲלֵיהֶם לַקְּרָב. יָצְאוּ עֲלֵיהֶם עִם מֵאָה פָרָשׁ, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם שָׁקוּל כְּנֶגֶד אֶלֶף אִישׁ, וְאוֹתוֹ הַסּוֹחֵר נוֹסֵעַ עִמָּם לַנְחוֹתָם הַדֶּרֶךְ. לֹא פָסְקוּ מִלִּנְסֹעַ אוֹתוֹ הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה, עַד שֶׁקָּרְבוּ לְעֵמֶק מֻשְׁפָּע בִּנְהָרוֹת וְרַב־הָעֵצִים. מָצְאוּ שֶׁהָאֲנָשִׁים כְּבָר נִתְפַּזְּרוּ, וְחִלְּקוּ בֵינֵיהֶם מַשְׂאוֹת אוֹתוֹ הַסּוֹחֵר, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא מִקְצָתָם. חָגוּ סָבִיב לָהֶם חוּגָה שֶׁל פָּרָשִׁים וְהִקִּיפוּ אוֹתָם מִכָּל עֵבֶר. קָרְאוּ עֲלֵיהֶם קְרִיאַת־הַמִּלְחָמָה, הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן הוּא וּבֶן־אָחִיו כָּאן־מָא־כָּאן. לֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה אַחַת, עַד שֶׁלָּקְחוּ בַּשְּׁבִי אֶת כֻּלָּם. וְהָיוּ בְעִנְיָן זֶה שְׁלשׁ מֵאוֹת פָּרָשִׁים אֲסוּרִים מִן הָעֵרֶב־הָרַב שֶׁל הַבְּדוּאִים. כְּשֶׁלָּקְחוּ אוֹתָם בַּשֶּׁבִי, נָטְלוּ מֵהֶם מַה שֶּׁהָיָה עִמָּם מֵרְכוּשׁ־הַסּוֹחֵר, וּכְבָלוּם בִּכְבָלִים וְהֶעֱלוּ אוֹתָם לִמְדִינַת בַּגְדָד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָשַׁב הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן הוּא וּבֶן־אָחִיו הַמֶּלֶךְ כָּאן־מָא־כָּאן עַל כִּסֵּא מַלְכוּת אֶחָד בְּיַחַד. הִצִּיגוּ אֶת כֻּלָּם לִפְנֵיהֶם. שָׁאֲלוּ אוֹתָם לְמַצָּבָם וּבִדְבַר מַנְהִיגֵיהֶם. אָמְרוּ: “אֵין לָנוּ מַנְהִיגִים זוּלַת שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים, וְהֵם שֶׁאָסְפוּ אֶת אַנְשֵׁי כָל הַמְּחוֹזוֹת וְהָאֲרָצוֹת”. אָמְרוּ לָהֶם: “צַיְּנוּ אוֹתָם לָנוּ מִתּוֹכְכֶם”. צִיְּנוּ אוֹתָם. צִוּוּ לִתְפֹּשׂ אוֹתָם וּלְשַׁחְרֵר אֶת שְׁאָר חַבְרֵיהֶם, אַחֲרֵי שֶׁיִּקְּחוּ מֵהֶם כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ עִמָּם וְיִמְסְרוּ אוֹתוֹ לַסּוֹחֵר. בָּדַק הַסּוֹחֵר אֶת אֲרִיגָיו וְאֶת מָמוֹנוֹ וּמָצָא שֶׁכְּבָר אָבַד הָרֶבַע מִמֶּנּוּ. הִבְטִיחוּ אוֹתוֹ שֶׁהֵם יַעֲמִידוּ לוֹ כָּל מַה שֶּׁאָבַד מִמֶּנּוּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹצִיא הַסּוֹחֵר שְׁנֵי מִכְתָּבִים, הָאֶחָד מֵהֶם בִּכְתָב־יָדוֹ שֶׁל שַׁרְכָּאן וְהַשֵּׁנִי בִכְתָב־יָדָהּ שֶׁל נֻזְהַת־אַלזַּמָאן. וְהָיָה הַסּוֹחֵר זֶה שֶׁקָּנָה אֶת נֻזְהַת־אַלזַּמָאן מִן הַבְּדוּאִי כְּשֶׁהִיא בְתוּלָה, וְהִגִּישָׁהּ בְמַתָּנָה לְאָחִיהָ שַׁרְכָּאן, וְאֵרַע בֵּינָהּ וּבֵין אָחִיהָ מַה שֶּׁאֵרַע. עָמַד הַמֶּלֶךְ כָּאן־מָא־כָּאן עַל שְׁנֵי הַמִּכְתָּבִים, וְהִכִּיר כְּתָב־יָדוֹ שֶׁל דּוֹדוֹ שַׁרְכָּאן, וְשָׁמַע סִפּוּר דּוֹדָתוֹ אֲחוֹת־אָבִיו נֻזְהַת־אַלזַּמָאן. נִכְנַס אֵלֶיהָ עִם אוֹתוֹ הַמִּכְתָּב הַשֵּׁנִי שֶׁכָּתְבָה אוֹתוֹ לַסּוֹחֵר שֶׁאָבַד מִמֶּנּוּ מָמוֹנוֹ, וְסִפֵּר לָהּ כָּאן־מָא־כָּאן אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. הִכִּירָה אוֹתוֹ נֻזְהַת־אַלזַּמָאן וְהִכִּירָהּ אֶת כְּתָב־יָדָהּ. וְצִוְּתָה לְהַגִּישׁ מַתָּנוֹת לַסּוֹחֵר, וְצִוְּתָה עָלָיו אֶת אָחִיהָ אֶת הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן וְאֶת בֶּן־אָחִיהָ הַמֶּלֶךְ כָּאן־מָא־כָּאן, וְצִוּוּ שְׁנֵיהֶם לָתֵת לוֹ מָמוֹן וַעֲבָדִים וּנְעָרִים לְשֵׁרוּתוֹ. וְשָׁלְחָה לוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן מֵאָה אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן מִן הַמָּמוֹן וַחֲמִשִּׁים מַשָּׂא גָמָל מִן הַסְּחוֹרָה וַחֲפָצִים יִקְרֵי־עֵרֶך, וְשָׁלְחָה אֵלָיו לְבַקְּשׁוֹ שֶׁיָּבוֹא לְפָנֶיהָ. כְּשֶׁבָּא, יָצְאָה אֵלָיו וְשָׁאֲלָה לוֹ לְשָׁלוֹם, וְהוֹדִיעָה לוֹ שֶׁהִיא בִתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, וְשֶׁאָחִיהָ הוּא הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן וּבֶן־אָחִיהָ הַמֶּלֶךְ כָּאן־מָא־כָּאן. שָׂמַח הַסּוֹחֵר בְּכָךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וּבֵרַךְ אוֹתָהּ לְצֵאתָהּ מִכָּל רָע בְּשָׁלוֹם, וּלְהִתְחַבְּרָהּ עִם אָחִיהָ וְעִם בֶּן־אָחִיהָ, וְנָשַׁק אֶת יָדֶיהָ, וְהוֹדָה לָהּ עַל מַה שֶּׁעָשְׂתָה עִמּוֹ, וְאָמַר לָהּ: “חַי־אֱלֹהִים לֹא הָלְכָה לְאִבּוּד הַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ”. נִכְנְסָה לְחַדְרָהּ, וְעָמַד הַסּוֹחֵר אֶצְלָם שְׁלשָׁה יָמִים וְנִפְרַד מֵהֶם וְנָסַע לְאֶרֶץ סוּרְיָה.

אַחַר־כָּךְ הֵבִיאוּ הַמְּלָכִים אֶת שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הַלִּסְטִים, שֶׁהָיוּ רָאשֵׁי מְלַסְטְמֵי־הַדְּרָכִים וְשָׁאֲלוּ אוֹתָם לְעִנְיָנָם. נִגַּשׁ אֶחָד מֵהֶם וְאָמַר: “דְּעוּ שֶׁאֲנִי אָדָם בְּדוּאִי הַיּוֹשֵׁב עַל דְּרָכִים לַחְטֹף אֶת הַתִּינוֹקוֹת וְאֶת הַנְּעָרוֹת הַבְּתוּלוֹת לִמְכֹּר אוֹתָם לְסוֹחֲרִים. וְנִשְׁאַרְתִּי בְכָךְ מֶשֶׁךְ זְמַן רַב עַד יָמִים אֵלֶּה. עֲקָבַנִי הַשָּׂטָן וּבָאתִי בְהֶסְכֵּם עִם אֵלֶּה הַשְּׁנַיִם הַפּוֹשְׁעִים לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ הָאֲסַפְסוּף הַזֶּה מִן הַבְּדוּאִים וְהָאֲרָצוֹת, לְשֵׁם בִּזַּת מָמוֹן וּלְלַסְטֵם בַּדְּרָכִים אֶת הַסּוֹחֲרִים. אָמְרוּ לוֹ הַמְּלָכִים: סַפֵּר לָנוּ אֶת הַמֻּפְלָא בְמַה שֶּׁרָאִיתָ בַּחֲטִיפָתְךָ אֶת הַתִּינוֹקוֹת וְאֶת הַנְּעָרוֹת”. אָמַר לָהֶם: “הַמֻּפְלָא בְמַה שֶּׁאֵרַע לִי, מַלְכֵי־הַדּוֹר, הָיָה לִפְנֵי שְׁתַּיִם וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, חָטַפְתִּי נַעֲרָה מִנַּעֲרוֹת יְרוּשָׁלַיִם בְּיוֹם מִן הַיָּמִים. וְהָיְתָה אוֹתָהּ נַעֲרָה בַּעֲלַת יֹפִי וָחֵן, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה נַעֲרָה מְשָׁרֶתֶת, נְעָלֶיהָ בְּלוּיוֹת וְעַל רֹאשָׁהּ מַטְלִית שֶׁל אַדֶּרֶת. רָאִיתִי אוֹתָהּ, וּכְבָר יָצְאָה מִן הָאַכְסַנְיָה. חֲטַפְתִּיהָ בְעָרְמָה בְאוֹתָהּ שָׁעָה, וְנָשָׂאתִי אוֹתָהּ עַל גָּמָל וְהוֹבַלְתִּיהָ. וְהָיָה בְדַעְתִּי לְהוֹלִיכָהּ אֶל בְּנֵי־שִׁבְטִי בַמִּדְבָּר, וְלָשִׂים אוֹתָהּ אֶצְלִי רוֹעָה אֶת הַגְּמַלִּים וְאוֹסֶפֶת אֶת הַגְּלָלִים מִן הָעֵמֶק. בָּכְתָה בְכִי מָר. נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ וְהִכֵּיתִי אוֹתָהּ מַכּוֹת מַדְאִיבוֹת וּלְקַחְתִּיהָ לִמְדִינַת דַּמֶשֶׂק. רָאָה אוֹתָהּ עִמִּי סוֹחֵר אֶחָד, נִתְבַּלְבְּלָה דַעְתּוֹ עָלָיו כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ, שֶׁכֵּן מָצְאָה בְעֵינָיו חֵן צַחוּת לְשׁוֹנָהּ, וּבִקֵּשׁ לִקְנוֹתָהּ מִמֶּנִּי. וְלֹא פָסַק מִלְּהוֹסִיף עַל מְחִירָהּ עַד שֶׁמְּכַרְתִּיהָ לוֹ בְמֵאָה אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן. וּבְשָׁעָה שֶׁמָּסַרְתִּי אוֹתָהּ לוֹ, רָאִיתִי מִמֶּנָּה צַחוּת לָשׁוֹן מְרֻבָּה. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהַסּוֹחֵר הִלְבִּישׁ אוֹתָהּ לְבוּשִׁים נָאִים, וְהִגִּישׁ אוֹתָהּ מַתָּנָה לַמֶּלֶךְ מוֹשֵׁל דַּמֶשֶׂק, וְנָתַן לוֹ זֶה בְעֵרֶךְ הַסְּכוּם כִּפְלַיִם. וְזֶהוּ, מַלְכֵי־הַדּוֹר, הַמֻּפְלָא בְמַה שֶּׁאֵרַע לִי. וּבְחַיַּי אֲנִי נִשְׁבָּע, שֶׁמְּעַט הָיָה הַמְּחִיר שֶׁנָּתַן בְּאוֹתָהּ נַעֲרָה”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַמְּלָכִים סִפּוּר זֶה הִשְׁתָּאוּ, וּכְשֶׁשָּׁמְעָה נֻזְהַת־אַלזַּמָאן מִפִּי הַבְּדוּאִי מַה שֶּׁסִּפֵּר, נֶהְפַּךְ הָאוֹר שֶׁבְּפָנֶיהָ לַחֲשֵׁכָה וְצָעֲקָה וְאָמְרָה לְאָחִיהָ רֻמְזָאן: “הֲרֵי זֶהוּ הַבְּדוּאִי שֶׁחֲטָפַנִי מִירוּשָׁלַיִם, הוּא בְעַצְמוֹ, בְּלִי כָל סָפֵק”. סִפְּרָה לָהֶם נֻזְהַת־אַלזַּמָאן כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִמּוֹ בִימֵי נָכְרָהּ, מִן הַצָּרוֹת וְהַמַּכּוֹת וְהָרָעָב וְהַבּוּז וְהַקָּלוֹן. אָמְרָה לָהֶם: “עַכְשָׁו מֻתָּר לִי לְהָרְגוֹ”. תָּפְסָה בְּיָדָהּ חֶרֶב וְקָמָה עַל הַבְּדוּאִי לְהָרְגוֹ. צָעַק וְאָמַר: “הוֹי מַלְכֵי־הַדּוֹר, אַל תַּנִּיחוּ אוֹתָהּ לַהֲרֹג אוֹתִי, עַד שֶׁאֲסַפֵּר לָכֶם מַה שֶּׁאֵרַע לִי מִן הַפְּלָאוֹת”. אָמַר לָהּ בֶּן־אָחִיהָ: “יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, דוֹדָתִי אֲחוֹת־אָבִי. הַנִּיחִי לוֹ, שֶׁיְּסַפֵּר לָנוּ סִפּוּרוֹ, וְאַחַר־כָּךְ עֲשִׂי מַה שָּׁאַתְּ רוֹצָה”. חָזְרָה בָהּ מֵעָלָיו. אָמְרוּ לוֹ הַמְּלָכִים: “עַכְשָׁו סַפֵּר לָנוּ סִפּוּרְךָ”. אָמַר לָהֶם: “מַלְכֵי־הַדּוֹר, אִם אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר נִפְלָא, תִּמְחֲלוּ לִי דָמִי?” אָמְרוּ לוֹ: “הֵן”. הִתְחִיל הַבְּדוּאִי מְסַפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, וְאָמַר:



  1. “יָדוֹ” במקור המודפס. צ“ל: יָדִי – הערת פב”י.  ↩

המלצות קוראים
תגיות