דְּעוּ, שֶׁבַּלַּיְלָה אֶחָד לִפְנֵי זְמַן קָצָר, נָדְדָה שְׁנָתִי עַד מְאֹד, וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁעוֹד יָאִיר הַבֹּקֶר. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קַמְתִּי תֵכֶף וּמִיָּד וְחָגַרְתִּי חַרְבִּי וְרָכַבְתִּי עַל סוּסִי וְקָשַׁרְתִּי רָמְחִי וְיָצָאתִי מְבַקֵּשׁ לָצוּד צֵיד חַיַּת־בָּר וּצְבִי וְאַיָּל. בָּאָה לִקְרָאתִי חֲבוּרַת בְּנֵי־אָדָם בַּדֶּרֶךְ וּשְׁאֵלוּנִי לִמְחוֹז חֶפְצִי. הִגַּדְתִּי לָהֶם. אָמְרוּ לִי: “בְּנֵי לְוָיָה אֲנַחְנוּ לְךָ”. נָסַעְנוּ יַחְדָּו. וּבְעוֹד אָנוּ מְהַלְּכִים, הוֹפִיעָה לְפָנֵינוּ בַת־יַעֲנָה. שַׂמְנוּ אוֹתָהּ לָנוּ לְמַטָּרָה, וּבָרְחָה מִפָּנֵינוּ פּוֹרֶשֶׂת כְּנָפֶיהָ, לֹא פָסְקָה מִלִּבְרֹחַ וַאֲנַחְנוּ רוֹדְפִים אַחֲרֶיהָ עַד לִשְׁעַת־הַצָּהֳרַיִם, עַד שֶׁהִכְנִיסָה אוֹתָנוּ לְתוֹךְ מִדְבָּר, לֹא צֶמַח בּוֹ וְלֹא מַיִם, וְלֹא שָׁמַעְנוּ מִתּוֹכוֹ אֶלָּא לְחִישַׁת נְחָשִׁים וְזַעֲקַת רוּחוֹת וְיִלְלַת שֵׁדִים הַמַּתְעִים אֶת הַנּוֹסְעִים בְּדַרְכָּם בַּמִּדְבָּר לְטָרְפָם. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְאוֹתוֹ מָקוֹם נֶעֶלְמָה בַת־הַיַּעֲנָה מֵעֵינֵינוּ, מִבְּלִי שֶׁיָּדַעְנוּ אִם עָפָה לַשָּׁמַיִם אוֹ שָׁקְעָה בָאָרֶץ. הֵסַבְנוּ אֶת רָאשֵׁי סוּסֵינוּ וּבִקַּשְׁנוּ לָלֶכֶת מִכָּאן. תָּקְפָה אוֹתָנוּ הַחַמָּה, וְצָמֵאנוּ צִמָּאוֹן קָשֶׁה, וְעָמְדוּ סוּסֵינוּ מִלֶּכֶת, וְהָיָה בָרִי לָנוּ שֶׁאָנוּ מֵתִים. בְּעוֹד אָנוּ בְכָךְ רָאִינוּ מֵרָחוֹק כַּר דֶּשֶׁא נִרְחָב, וּבוֹ אַיָּלוֹת שָׂשׂוֹת וּמְקַפְּצוֹת, וְשָׁם אֹהֶל נָטוּי, וּבְצַד הָאֹהֶל סוּס אָסוּר וְרֹאשׁ מַבְרִיק שֶׁל רֹמַח תָּקוּעַ בָּאָרֶץ. שָׁבָה אֵלֵינוּ נַפְשֵׁנוּ אַחֲרֵי הַיֵּאוּשׁ, וְהֵסַבְנוּ אֶת רָאשֵׁי סוּסֵינוּ כְּלַפֵּי אוֹתוֹ אֹהֶל, מְבַקְּשִׁים לְהַגִּיעַ אֶל כַּר־הַדֶּשֶׁא וְאֶל הַמַּיִם. עָמַדְנוּ לְיַד מַעְיָן וְשָׁתִינוּ וְהִשְׁקֵינוּ אֶת סוּסֵינוּ. תָּקְפָה אוֹתִי הִתְלַהֲבוּת שֶׁל קַלּוּת דַּעַת וְשַׂמְתִּי פָנַי אֶל פִּתְחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אֹהֶל, וְרָאִיתִי בְתוֹכוֹ בָּחוּר שֶׁלֹּא צָמַח לוֹ עֲדַיִן סִימַן זָקָן, וְהוּא כַיָּרֵחַ בְּהִתְחַדְּשׁוֹ, וּלִימִינוֹ נַעֲרָה דַקַּת־הַגִּזְרָה כְּעֵץ הַצַּפְצָפָה. כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ, נִכְנְסָה אַהֲבָתָהּ בְּלִבִּי. נָתַתִּי שָׁלוֹם לְאוֹתוֹ בָחוּר וְהֶחֱזִיר לִי שָׁלוֹם. אָמַרְתִּי לוֹ: “הוֹי בֶּן־בְּדוּאִים, הַגֵּד לִי מִי אַתָּה, וּמַה הִיא לְךָ נַעֲרָה זוֹ שֶׁאֶצְלְךָ?” כָּבַשׁ הַבָּחוּר אֶת פָּנָיו בְּקַרְקַע שָׁעָה אַחַת. אַחַר־כָּךְ הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר: “הַגֵּד לִי אַתָּה, מִי אַתָּה וּמַה הוּא הַסּוּס שֶׁעִמְּךָ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲנִי חַמָּאד אִבְּן אַלְפַזָארִי הַפָּרָשׁ שֶׁיָּצָא טִיבוֹ, וְהַנֶּעֱרָךְ בֵּין הַבְּדוּאִים שָׁקוּל כְּנֶגֶד חֲמֵשׁ מֵאוֹת פָּרָשִׁים. וַאֲנַחְנוּ יָצָאנוּ מִמְּקוֹמֵנוּ מְבַקְּשִׁים צֵיד חַיַּת בָּר וּצְבִי וַאַיָּל, וּמְצָאָנוּ צִמָּאוֹן וְשַׂמְתִּי פָנַי אֶל פֶּתַח אֹהֶל זֶה, אוּלַי אֶמְצָא אֶצְלְכֶם מַשְׁקֵה־מַיִם”. כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּי דְבָרִים אֵלֶּה, פָּנָה אֶל הָעַלְמָה הַנָּאָה וְאָמַר: “תְּנִי לְאִישׁ זֶה מַיִם, וּמַה שֶּׁנִּמְצָא עִמָּנוּ מִן הַמַּאֲכָל”. קָמָה הַנַּעֲרָה גוֹרֶרֶת שׁוּלֵי בִגְדָהּ וְאֶצְעָדוֹת זָהָב נוֹקְשׁוֹת בְּרַגְלֶיהָ, וְהִיא נִתְקֶלֶת בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת, וְנֶעֶלְמָה זְמַן מֻעָט. אַחַר־כָּך חָזְרָה וּבְיָדָהּ הַיְמָנִית כְּלִי־כֶסֶף מָלֵא מַיִם קָרִים, וּבְיָדָהּ הַשְּׂמָאלִית קְעָרָה מְלֵאָה תְּמָרִים וְחָלָב וּמַה שֶּׁנִּמְצָא אִתָּם מִבְּשַׂר הַצַּיִד. וְלֹא הָיָה בִי כֹחַ לָקַחַת מִן הַנַּעֲרָה לֹא מַאֲכָל וְלֹא מַשְׁקֶה מֵעֹז אַהֲבָתִי אֵלֶּיהָ. וְנָשָׂאתִי בְּהֶגְיוֹן־לִבִּי שְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה וְאָמַרְתִּי:

כְּאִלּוּ הַסִּקְרָא הַכֵּהָה עֲלֵי כַפֶּיהָ,

עוֹרֵב עֲלֵי שֶׁלֶג לָבָן נִצָּב עוֹמֵד.

תִּרְאֶה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לְפָנֶיהָ

בְּקִרְבָתָהּ, זֶה אָבַד זָהֳרוֹ וְזֶה מְפַחֵד.

אַחֲרֵי שֶׁאָכַלְתִּי וְשָׁתִיתִי, אָמַרְתִּי לַבָּחוּר: “הוֹי נְשׂוּא־פָנִים שֶׁבָּעַרְבִים. דַּע שֶׁהֶעֱמַדְתִּיךָ עַל עִנְיָנִי לַאֲמִתּוֹ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתּוֹדִיעֵנִי עַל מַצָּבְךָ, וְתַעֲמִידֵנִי עַל סִפּוּרְךָ לַאֲמִתּוֹ”. אָמַר הַבָּחוּר: “בַּאֲשֶׁר לְעַלְמָה זוֹ, הֲרֵי הִיא אֲחוֹתִי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁתַּשִּׂיאֶנָּה לִי מֵרָצוֹן, וְאִם לָאו אֲנִי הוֹרֵג אוֹתְךָ וְלוֹקְחָהּ בְּעַל־כָּרְחֲךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּבַשׁ הַבָּחוּר אֶת פָּנָיו בַּקַּרְקַע. אַחַר־כָּךְ נָשָׂא אֶת עֵינָיו אֵלַי וְאָמַר: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ כְּשֶׁהִתְיַמַּרְתָּ שָׁאַתָּה פָּרָשׁ יָדוּעַ וְגִבּוֹר יָדוּעַ לְשֵׁם, וְשֶׁהִנְּךָ אֲרִי הָעֲרָבָה. וְאוּלָם אִם אַתֶּם מִתְנַפְּלִים עָלַי וְהוֹרְגִים אוֹתִי וְלוֹקְחִים אֶת אֲחוֹתִי, יִהְיֶה זֶה לָכֶם לְבוּז, וְאִם אָמְנָם גִּבּוֹרִים אַתֶּם כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתֶּם, הַיְנוּ שֶׁהִנְּכֶם אַבִּירִים הַמִּתְנַפְּלִים עַל אַדִּירִים, וְאֵינְכֶם חוֹשְׁשִׁים לְמִלְחָמָה וְלִקְרָב, הִנֵּה תְּנוּ לִי זְמַן לֹא רַב עַד שֶׁאֶלְבַּשׁ כְּלֵי מִלְחַמְתִּי וְאֶחְגֹּר אֶת חַרְבִּי וְאֶקְשֹׁר אֶת רָמְחִי וְאֶרְכַּב עַל סוּסִי, וְנֵצֵא אֲנִי וְאַתֶּם אֶל הַמַּעֲרָכָה. וְאִם אֲנִי מְנַצֵּחַ אֶתְכֶם הֲרֵינִי הוֹרֶגְכֶם עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּכֶם, וְאִם תְּנַצְּחוּ אוֹתִי וְתַהַרְגוּנִי, הֲרֵי הָעַלְמָה הַזֹּאת, אֲחוֹתִי, לָכֶם”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ דְבָרִים אֵלֶּה, אָמַרְתִּי לוֹ: “מִשְׁפַּט־צֶדֶק הוּא זֶה, וְאֵין חִלּוּקֵי־דֵעוֹת בֵּינֵינוּ”. הֶחֱזַרְתִּי אֶת רֹאשׁ סוּסִי לְאָחוֹר, וְגָדַל טֵרוּף־דַּעְתִּי מֵאַהֲבָתִי לְאוֹתָהּ נַעֲרָה. חָזַרְתִּי אֶל חֲבֵרַי, וְתֵאַרְתִּי לִפְנֵיהֶם יָפְיָהּ וְחִנָּהּ, וִיפִי הַבָּחוּר שֶׁאֶצְלָהּ וְאֹמֶץ־לִבּוֹ וְעֹז רוּחוֹ, וְאֵיךְ שֶׁאָמַר שֶׁהוּא יֵצֵא לַקְּרָב נֶגֶד אֶלֶף פָּרָשִׁים. סִפַּרְתִּי לַחֲבֵרַי כָּל מַה שֶּׁנִּמְצָא בְּתוֹךְ הָאֹהֶל מִן הַהוֹן וּכְלִי־הַיְּקָר, וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “דְּעוּ שֶׁבָּחוּר זֶה אֵינוֹ יוֹשֵׁב בּוֹדֵד רָחוֹק מִשִּׁבְטוֹ בְאֶרֶץ זוֹ, אֶלָּא מִהְיוֹתוֹ בַּעַל אֹמֶץ־לֵב עָצוּם. וַהֲרֵינִי מַצִּיעַ לִפְנֵיכֶם, שֶׁזֶּה שֶׁיַּהֲרֹג אֶת הָעֶלֶם הַזֶּה, יִקַּח לוֹ אֶת אֲחוֹתוֹ”. אָמְרוּ לִי: “מְרֻצִּים אָנוּ בְכָךְ”. לָבְשׁוּ חֲבֵרַי אֶת כְּלֵי־מִלְחַמְתָּם וְרָכְבוּ עַל סוּסֵיהֶם וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל הַבָּחוּר, וּמָצְאוּ אוֹתוֹ לָבוּשׁ כְּלֵי־מִלְחַמְתּוֹ וְרָכוּב עַל סוּסוֹ הָאַבִּיר. חָשָׁה אֵלָיו אֲחוֹתוֹ וְנִתְלְתָה בְּמִשְׁוַרְתּוֹ וְהִרְטִיבָה צְעִיפָהּ בְּדִמְעוֹתֶיהָ, כְּשֶׁהִיא קוֹרֵאת: “אוֹי וָשֶׁבֶר” מִתּוֹךְ פַּחְדָּהּ שֶׁפָּחֲדָה עַל אָחִיהָ, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

לִפְנֵי אֵל אֶתְלוֹנֵן עַל הָעִנּוּי וְהַיָּגוֹן גַּם יַחַד,

אוּלַי אֱלֹהֵי כִּסֵּא־הַכָּבוֹד יֶאֱכַף עֲלֵיהֶם פַּחַד.

יַחְפְּצוּן לַהֲרֹג אֶת אָחִי בְּזָדוֹן,

בְּאֵין כָּל סִבָּה לְהָרְגוֹ וְלֹא עָוֹן.

כִּי אַבִּיר הִנְּךָ יָדַע כָּל פָּרָשׁ סוּס יִרְכָּב,

וְכִי הָאַמִּיץ אַתָּה בְּכָל אֲשֶׁר בְּמִזְרָח וּבְמַעֲרָב,

תָּגֵן עַל אֲחוֹתְךָ אֲשֶׁר אֵין יָדָהּ לְאֵל,

כִּי אַתָּה אָחִיהָ, וְעָלֶיךָ לָאֵל תִּתְפַּלֵּל.

אַל תַּעֲזֹב אֶת הָאוֹיְבִים כּוֹבְשִׁים אֶת רוּחִי,

נִשְׁמָתִי יִקָּחוּנִי כִּכְפוּיָה וְיִשְׁבּוּנִי בְּעַל כָּרְחִי.

בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי אֲשֶׁר לֹא אֶחְיֶה,

בְּעִיר לֹא תְהִי בָהּ, וְאִם גַּם מְלֵאָה טוֹב תִּהְיֶה,

וְאָמִית עַצְמִי מִתְּשׁוּקָה אֵלֶיךָ בְּרָצוֹן,

וּתְהִי רְפִידָתִי עָפָר וּבַקֶּבֶר אֶשְׁכֹּן.

כְּשֶׁשָּׁמַע אָחִיהָ אֶת שִׁירָהּ, בָּכָה בְכִי מָר, וְהֵסֵב אֶת רֹאשׁ סוּסוֹ אֶל אֲחוֹתוֹ וְעָנָה לְשִׁירָתָהּ וְאָמַר:

עִמְדִי וְהַבִּיטִי נִפְלָאוֹת אֲחוֹלֵל הַיּוֹם,

עֵת נִפָּגֵשׁ וְאַכֵּם לֹא אַשְׁאִיר בָּם מְתֹם,

וְאִם יֵצֵא לִקְרָאתִי הַלַּיִשׁ בְּרֹאשָׁם,

וְאַמִּיץ־הַלֵּב וְהֶעָשׂוּי לִבְלִי חָת בְּקִרְבָּם,

הִנֵּה אַשְׁקֶנּוּ מַכַּת שִׁבְטֵנוּ בְנֵי תַעַלָּבּ,

וְאַשְׁאִיר אֶת הָרֹמַח שׁוֹקֵעַ תּוֹךְ פְּרָקָיו.

וְאִם לֹא אֶלָּחֵם לָךְ אֲחוֹתִי, הִנֵּה כִי אָז

רַק הָרוּג אֱהִי, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם לָבַז.

לְמַעֲנֵךְ אֶלָּחֵם כְּכָל אֲשֶׁר אוּכַל, לְכָבוֹד לִי יֵחָשֵׁב.

סִפּוּר הוּא זֶה סְפָרִים יְמַלֵּא, אַחֲרֵינוּ יִכָּתֵב.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ אָמַר: “אֲחוֹתִי, שִׁמְעִי מַה שֶּׁאַגִּיד לָךְ וּמַה שֶּׁאֲצַוֶּה אוֹתָךְ”. אָמְרָה לוֹ: “שׁוֹמַעַת אֲנִי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. אָמַר לָהּ: “אִם אֶשָּׁמֵד, אַל תִּשָּׁמְעִי לְאִישׁ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה סָפְקָה עַל פָּנֶיהָ וְאָמְרָה: “חָלִילָה לֵאלֹהִים, אָחִי, שֶׁאֶרְאֶה אוֹתְךָ חָלָל וְאֶמְסֹר עַצְמִי בְיַד הָאוֹיְבִים”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלַח הַבָּחוּר אֶת יָדוֹ אֵלֶיהָ, וְהֵסִיר אֶת צְעִיפָהּ מֵעַל פָּנֶיהָ, וְהִזְהִירָה לְעֵינֵינוּ צוּרָתָהּ כַּשֶּׁמֶשׁ מִתַּחַת לָעֲנָנִים. נָשַׁק לָהּ בֵּין שְׁתֵּי עֵינֶיהָ וְנִפְרַד מִמֶּנָּה. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֵלֵינוּ וְאָמַר לָנוּ: “פָּרָשִׁים, הַאִם אוֹרְחִים אַתֶּם, אוֹ מַכָּה וּדְקִירָה בְבַקָּשַׁתְכֶם? אִם אוֹרְחִים אַתֶּם, הִנֵּה הֵיטִיבוּ בַכֵּרָה אֶת לִבְּכֶם. אַךְ אִם הַיָּרֵחַ הַמֵּאִיר בִּשְׁאֵלַתְכֶם, הֲרֵי יֵצֵא מִכֶּם פָּרָשׁ אַחֲרֵי פָּרָשׁ אֶל שְׂדֵה הַקְּרָב, וְאֶל מְקוֹם הַמִּלְחָמָה וְהַמַּדְקֵרוֹת יִקְרַב”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא אֵלָיו פָּרָשׁ אַמִּיץ־לֵבָב, אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “מַה שִּׁמְךָ וְשֵׁם אָבִיךָ מַה הוּא? שֶׁכֵּן נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁמִּי שֶׁשְּׁמוֹ כִּשְׁמִי וּכְשֵׁם אָבִי שֵׁם אָבִיהוּ, אֵין אֲנִי הוֹרְגֵהוּ. וְאִם כֵּן הִנֶּךָ, הֲרֵינִי מוֹסֵר אֶת הַנַּעֲרָה אֵלֶיךָ”. אָמַר לוֹ הַפָּרָשׁ: “בִּלָאל שְׁמִי” עָנָה אוֹתוֹ הַבָּחוּר וְאָמַר:

שֶׁקֶר דִּבַּרְתָּ בְּאָמְרְךָ: “בִּלָאל”

וּבְכָזָב בָּאת וּבְנִכְלֵי מְתֻחְבָּל,

אִם עַז לִבֶּךָ הִנֵּה לִדְבָרִי קְשַׁב,

אֲנִי מַפִּיל אַרְצָה גִבּוֹרִים בַּמֶּרְחָב,

וְלִי חֶרֶב כְּחֶרְמֵשׂ־יָרֵחַ חַדָּה,

עֲמֹד אֵפוֹא בִּפְנֵי מַדְקֵרָה הָרִים מַחֲרִידָה.

אַחַר־כָּךְ הִתְנַפְּלוּ זֶה עַל זֶה. דָקַר אוֹתוֹ הַבָּחוּר בְּחָזֵהוּ וְיָצָא חֹד הַחֶרֶב מִגַּבֵּהוּ. יָצָא אֵלָיו שֵׁנִי. אָמַר לוֹ הַבָּחוּר:

הוֹי כֶּלֶב מִזֻּהֲמָא יָלוּד,

אֵיךְ יִיקַר מְחִיר עֶרְכּוֹ יָרוּד?

רַק לָבִיא אֲצִיל מִשְׁפָּחוֹת,

לֹא יָשִׁית לֵב לִשְׁאוֹן מַעֲרָכוֹת.

לֹא נָתַן לוֹ הַבָּחוּר שְׁהוּת עַד שֶׁעֲזָבוֹ טוֹבֵעַ

בְּדָמוֹ. אַחַר־כָּךְ קָרָא הַבָּחוּר: “מִי יֵצֵא אֵלַי?” יָצָא אֵלָיו אֶחָד, וְהִתְפָּרֵץ עַל הַבָּחוּר, וּפָתַח וְאָמַר:

אֵלֶיךָ אֶקְרַב בְּלִבִּי לֶהָבוֹת,

אֶקְרָא בָּהֶן בְּתוֹךְ רֵעִים, לִקְרָבוֹת,

בַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ הַיּוֹם אֶת נְשִׂיא עֲרָב,

לֹא תִמְצָא הַיּוֹם בַּתְּבִיעָה אֲשֶׁר אוֹתְךָ יֶעֱרַב.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַבָּחוּר אֶת דְּבָרָיו, עָנָהוּ וְאָמַר:

שֶׁקֶר דִּבַּרְתָּ, שָׂטָן עָלוּב הִנֶּךָ.

כָּזָב תֶּהְגֶּה, אַךְ דִּבָּה דְבָרֶיךָ,

הַיּוֹם תִּפְגשׁ חֹד חֶרֶב תִּמְחַץ,

בְּמַעֲמַד קְרָב וּבְמַדְקֵרָה תִּרְעַץ.

דְּקָרוֹ בְּחָזֵהוּ וְיָצָא חֹד הַחֶרֶב מִּגַּבֵּהוּ.

אַחַר־כָּךְ אָמַר: “כְּלוּם יֵשׁ יוֹצֵא אֵלָי?” יָצָא אֵלָיו הָרְבִיעִי. שְׁאָלוֹ הַבָּחוּר לִשְׁמוֹ. אָמַר לוֹ הַפָּרָשׁ: “שְׁמִי הִלָאל”. וְנָשָׂא בְּשִׁיר קוֹלוֹ:

שָׁגִיתָ אִם אָמַרְתָּ יַמִּי לַחֲצוֹת,

וַתָּבוֹא בְשֶׁקֶר וּבְרֹב עֵצוֹת.

אֲנִי אֲשֶׁר מִפִּי שִׁירִי תַּאֲזִין,

בְּעָקְבָה אוֹצִיא נְשָׁמָה וְלֹא תָבִין.

הִתְנַפְּלוּ זֶה עַל זֶה וְהִכּוּ זֶה בָזֶה. וְהָיְתָה מַכָּתוֹ שֶׁל הַבָּחוּר זוֹ שֶׁהִקְדִימָה לְזוֹ שֶׁל הַפָּרָשׁ, וַהֲרָגוֹ. וְכָל מִי שֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ, הָיָה הוֹרְגוֹ. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת חֲבֵרַי שֶׁכְּבָר נֶהֶרְגוּ, אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אִם אֲנִי יוֹצֵא לִקְרָאתוֹ, אֵינִי יָכֹל לוֹ, וְאִם אֲנִי בוֹרֵחַ אֶשָּׁאֵר לְבוּז בֵּין הָעַרְבִים”. לֹא נָתַן לִי הַבָּחוּר שְׁהוּת, אֶלָּא הִתְנַפֵּל עָלַי וּמְשָׁכַנִי בְיָדוֹ, וְהִשְׁמִיט אוֹתִי מֵעַל אֻכָּפִי, עַד שֶׁנָּפַלְתִּי מִתְעַלֵּף, הַנִיף חַרְבּוֹ עָלַי וּבִקֵּשׁ לְהַתִּיז אֶת רֹאשִׁי. נֶאֱחַזְתִּי בְּשׁוּלֵי בְגָדָיו. נְשָׂאַנִי בְכַפּוֹ וְהָיִיתִי עִמּוֹ כְצִפּוֹר. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ נַעֲרָה זֹאת, שָׂמְחָה בְמַעֲשֵׂה אָחִיהָ, קָרְבָה אֵלָיו וְנָשְׁקָה לוֹ בֵין עֵינָיו. מָסַר אוֹתִי לַאֲחוֹתוֹ וְאָמַר לָהּ: “הֲרֵי הוּא לְפָנַיִךְ, וְהֵיטִיבִי מוֹשָׁבוֹ אִתָּנוּ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נִכְנַס בַּחֲסוּתֵנוּ”. תָּפְסָה הַנַּעֲרָה בְצַוְּארוֹן שִׁרְיוֹנִי, וְהָיְתָה נוֹהֶגֶת אוֹתִי כְדֶרֶךְ כְּאִלּוּ הָיְתָה נוֹהֶגֶת כֶּלֶב. פִּתְּחָה אֶת לְבוּשֵׁי־הַקְּרָב שֶׁל אָחִיהָ, וְהִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ חֲלִיפַת־בְּגָדִים וְהִצִּיעָה לוֹ כִּסֵּא שֵׁן וְיָשַׁב עָלָיו, אָמְרָה לוֹ: "יַבְהִיר אֱלֹהִים אֶת כְּבוֹדְךָ וִישִׁיתְךָ מָגֵן וְצִנָּה בְּעֵת צָרָה. עָנָה אוֹתָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אוֹמֶרֶת לִי אֲחוֹתִי אַחֲרֵי רְאוֹתָהּ בַּמִּלְחָמָה.

בְּרַק־זֹהַר עֻזִּי כְּזֹהַר קַרְנֵי חַמָּה.

"בָּרֵךְ אֱלֹהִים כֹּחֲךָ אַתָּה, אַמִּיץ לִבּוֹ.

אֲרָיוֹת הַבְּקָעוֹת יָנוּסוּ מִפְּנֵי חַרְבּוֹ"

וָאֹמַר לָהּ: "שַׁאֲלִי עַל אוֹדוֹתַי אֶת ַגִּבּוֹרִים,

בְּעֵת הִפְנוּ נָסוּ רַבֵּי־קְרָב אַבִּירִים.

אֲנִי גַדִּי וְאָשְׁרִי מְפֻרְסָם

וְתֹקֶף־רְצוֹנִי מַה מְרוֹמָם,

הוֹי חַמָּאד! יָצָאתָ מְתַחֲרֶה לִקְרַאת לָבִיא,

כְּאֶפְעֶה יַרְאֲךָ מָוֶת, יָחִישׁ אוֹתוֹ לְהָבִיא.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה שִׁירִי נָבוֹכָה בְעִנְיָנִי, וְעִיְּנָה בְמַצָּבִי, וּבְמַה שֶּׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו מִן הַשֶּׁבִי. וּנְקַלּוֹתִי בְעֵינֵי עַצְמִי. הִסְתַּכַּלְתִּי בַנַּעֲרָה אֲחוֹת הַבָּחוּר וּבְיָפְיָהּ וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “הִיא הִיא סִבַּת הָאָסוֹן”, וְהָיִיתִי מִתְפַּלֵּא עַל יָפְיָהּ. שָׁפַכְתִּי דְמָעוֹת, וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

יְדִידִי, הֶרֶף מִגַּדְּפֵנִי, אוֹתִי לְחָרֵף,

כִּי אֲנִי לִתְלוּנוֹת לֹא אָשִׁית לֵב.

חָשַׁקְתִּי בָעֲנָגָה אֲשֶׁר לֹא נִגְלָתָה,

מִבְּלִי אֲשֶׁר קְרָאוּנִי קוֹרְאִים לְאַהֲבָתָהּ,

אַךְ אָחִיהָ בָאַהֲבָה עָלַי מַשְׁקִיף,

הוּא בַּעַל־הָעֹז מְאֹד תַּקִּיף.

אַחַר־כָּךְ הֵבִיאָה הַנַּעֲרָה לְאָחִיהָ אֹכֶל.

הִזְמִינַנִי לֶאֱכֹל עִמּוֹ, וְשָׂמַחְתִּי, מִשּׁוּם שֶׁבָּזֶה הָיִיתִי בָטוּחַ לְנַפְשִׁי מִן הַהֶרֶג. כְּשֶׁגָּמַר אָחִיהָ לֶאֱכֹל הֵבִיאָה לוֹ אֶת כְּלֵי הַמַּשְׁקֶה, נִגַּשׁ אֶל הַמַּשְׁקֶה וְשָׁתָה עַד שֶׁעָלָה הַמַּשְׁקֶה לְרֹאשׁוֹ וְהֶאְדִּימוּ פָנָיו. פָנָה אֵלַי וְאָמַר לִי: “אוֹי לְךָ, חַמָּאד. יוֹדֵעַ אַתָּה מִי אֲנִי, אוֹ לָאו?” אָמַרְתִּי לוֹ: “חֵי־נַפְשֶׁךָ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ וּמוֹסִיף לָדַעַת זֹאת פָּחוֹת”. אָמַר לִי: “אֲנִי עַבָּאד בֶּן־תָּמִים בֶּן תַעְלָבָּה. הִנֵּה נָתַן לְךָ אֱלֹהִים אֶת נַפְשְׁךָ בְּמַתָּנָה, וְשָׁמַר לְךָ אֶת נִשּׂוּאֶיךָ”. הוֹשִׁיט לִי כוֹס מַשְׁקֶה לִבְרָכָה לִי, וְהוֹשִׁיט לִי שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית, וְשָׁתִיתִי אֶת כֻּלָּן. שׂוֹחֵחַ אִתִּי שִׂיחַת רֵעִים וְהִשְׁבִּיעַנִי שֶׁלֹּא אֶמְעַל בּוֹ, וְנִשְׁבַּעְתִּי לוֹ אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שְׁבוּעוֹת, שֶׁלֹּא אֶבְגֹּד בּוֹ לְעוֹלָם, וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁאֶהְיֶה עוֹזֵר לוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה אֶת אֲחוֹתוֹ, שֶׁתִּתֵּן לִי עֶשֶׂר חֲלִיפוֹת בְּגָדִים שֶׁל מֶשִׁי, וְזֹאת שֶׁעַל גּוּפִי חֲלִיפָה מֵהֶן הִיא, וְצִוָּה אוֹתָהּ שֶׁתָּבִיא לִי גְמַלָּה מִן הַטּוֹבוֹת שֶׁבַּגְּמַלּוֹת. הֵבִיאָה לִי גְמַלָּה טְעוּנָה כְלֵי־יָקָר וְצֵדָה. צִוָּה אוֹתָהּ שֶׁתָּבִיא לִי גַם סוּס שָׂרֹק וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ לִי. נָתַן לִי אֶת כָּל זֶה, וְעָמַדְתִּי אִתָּם שְׁלשָׁה יָמִים אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה. וְזֶה שֶׁנָּתַן לִי נִמְצָא אֶצְלִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. אַחֲרֵי שְׁלשֶׁת יָמִים אָמַר לִי: “אָחִי חַמָּאד, רְצוֹנִי לִישֹׁן קְצָת לְהָשִׁיב אֶת נַפְשִׁי. וּכְבָר הִפְקַדְתִּי בְּיָדְךָ אֶת רוּחִי. וְאִם תִּרְאֶה פָּרָשִׁים בָּאִים, אַל תִּבָּהֵל מִפְּנֵיהֶם, שֶׁדַּע לְךָ שֶׁמִּבְּנֵי תַעְלַבָּה הֵם, וּמְבַקְּשִׁים לְהִתְגָרוֹת בִּי”. שָׂם אֶת חַרְבּוֹ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וְנִרְדַּם. כְּשֶׁשָּׁקַע בְּשֵׁנָה נָתַן הַשָּׂטָן בְּלִבִּי מַחֲשָׁבָה רָעָה לְהָרְגוֹ. קַמְתִּי מַהֵר וּמָשַׁכְתִּי אֶת חַרְבּוֹ מִתַּחַת לְרֹאשׁוֹ וְהִכִּיתִיו מַכָּה שֶׁהִתִּיזָה אֶת רֹאשׁוֹ מֵעַל גּוּפוֹ. כְּשֶׁיָּדְעָה אֲחוֹתוֹ מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, זִנְּקָה מִקְּצֵה הָאֹפֶל וְנָפְלָה עַל אָחִיהָ, וְקָרְעָה מַה שֶּׁעָלֶיהָ מִן הַבְּגָדִים, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אָכֵן הָרָעָה בַּבְּשׂוֹרוֹת אֶת בְּנֵי־עַמִּי הוֹדֵעַ,

וְאֵין מָנוֹס לְאָדָם מֵאֲשֶׁר גָּזַר כֹּל־יוֹדֵעַ,

הוֹי אָחִי, מוּטָל לָאָרֶץ חָלָל הִנֶּךָ,

וִיפִי יָרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ יַבִּיעוּ פָנֶיךָ.

אָכֵן יוֹם רָעוּ אוֹתוֹתָיו יוֹם פְּגַשְׁתָּם,

וְרָמְחְךָ נִשְׁבַּר אַחֲרֵי אֲשֶׁר גֵּרַשְׁתָּם.

לֹא יִרְגַּע סוּס בְּרוֹכְבוֹ עוֹד אַחֲרֶיךָ,

וְלֹא תֵּלֵד אִשָּׁה זָכָר יִדְמֶה אֵלֶיךָ.

וַיְהִי הַיּוֹם רוֹצֵחַ בְּךָ חַמָּאד,

וַיִּמְעַל בִּשְׁבוּעָתוֹ בִּבְרִית לֹא עָמָד.

לְהַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשׁוֹ בָּזָה יֶחְפָּץ,

אָכֵן שִׁקֵּר הַשָּׂטָן בְּכָל אֲשֶׁר יָעָץ.

כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ אָמְרָה לִי: בֶּן־אֲרוּרִים, עַל־מָה הָרַגְתָּ אֶת אָחִי וּבָגַדְתָּ בוֹ, בּוֹ בִזְמַן שֶׁהָיָה בִרְצוֹנוֹ לַהֲשִׁיבְךָ אֶל אַרְצְךָ בְּצֵדָה וּבְמַתָּנוֹת, וְהָיָה גַם חָפֵץ לְהַשִּׂיאֵנִי לְךָ בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ". תָּפְסָה חֶרֶב שֶׁהָיָה אֶצְלָהּ וְהֵקִימָה אוֹתוֹ נִצָּב בָּאָרֶץ וְקָצֵהוּ כְלַפֵּי לִבָּהּ, וְגָחֲנָה עָלָיו עַד שֶׁיָּצָא מִגַּבָּהּ, וְנָפְלָה לָאָרֶץ מֵתָה. הִתְאַבַּלְתִּי עָלֶיהָ, וְהִתְחָרַטְתִּי בְמָקוֹם שֶׁאֵין הַחֲרָטָה מוֹעִילָה, וּבָכִיתִי. אַחַר־כָּךְ קַמְתִּי מְמַהֵר אֶל הָאֹהֶל, וְלָקַחְתִּי כָל מַה שֶּׁמַּשָּׂאוֹ קַל וְעֶרְכּוֹ יָקָר, וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי. וּמִפַּחְדִּי שֶׁפָּחַדְתִּי וּמִן הַמְּהִירוּת שֶׁנִּמְהַרְתִּי לֹא שָׁעִיתִי לְאָדָם מֵחֲבֵרַי, וְלֹא קָבַרְתִּי לֹא אֶת הַנַּעֲרָה וְלֹא אֶת הַבָּחוּר. וַהֲרֵי סִפּוּרִי זֶה מוּזָר הוּא יוֹתֵר מִסִּפּוּרִי הָרִאשׁוֹן בִּדְבַר הַנַּעֲרָה שֶׁחֲטַפְתִּיהָ מִירוּשָׁלַיִם.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה נֻזְהַת־אַלְזַּמָאן מִן הַבְּדוּאִי דְבָרִים אֵלֶּה הוּמַר הָאוֹר שֶׁבְּעֵינֶיהָ לְחשֶׁךְ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנֻּזְהַת־אַלְזַּמָאן, כְּשֶׁשָּׁמְעָה מִפִּי הַבְּדוּאִי דְבָרִים אֵלֶּה, הוּמַר הָאוֹר שֶׁבְּעֵינֶיהָ לְחשֶׁךְ, וְקָמָה וְשָׁלְפָה אֶת הַחֶרֶב וְהִכְּתָה בוֹ אֶת הַבְּדוּאִי חַמָּאד בִּכְתֵפוֹ וְהוֹצִיאָה אוֹתוֹ דֶרֶךְ חָזֵהוּ. אָמְרוּ הַנִּמְצָאִים: “מִשּׁוּם מָה הִזְדָּרַזְתְּ לְהָרְגוֹ?” אָמְרָה לָהֶם: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהֶאֱרִיךְ אֶת יָמַי עַד שֶׁלָּקַחְתִּי נִקְמָתִי בְּיָדִי”. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה אֶת הָעֲבָדִים, שֶׁיְּגָרְרוּ אוֹתוֹ בְרַגְלָיו וְיַשְׁלִיכוּהוּ לַכְּלָבִים.

פָּנוּ אֶל הַשְּׁנַיִם הַנּוֹתָרִים מִן הַשְּׁלשָׁה. וְהָיָה אֶחָד מֵהֶם כּוּשִׁי שָׁחוֹר. אָמְרוּ לוֹ: “וְאַתָּה, מַה שְּׁמֶךָ? וְהַגֵּד לָנוּ דְבַר אֱמֶת בְּסִפּוּרֶךָ”. אָמַר לָהֶם: “אֲנִי שְׁמִי אַלְגַצְ’בָּאן”. וְסִפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה בַּת הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ, מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה, וּבְאֵיזוֹ דֶרֶךְ הָרַג אוֹתָהּ וּבָרַח. לֹא כִלָּה הַכּוּשִׁי אֶת דְּבָרָיו, עַד שֶׁתָּקַע הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן אֶת חַרְבּוֹ בְלוֹעוֹ, וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהֶחֱיָנִי וְלָקַחְתִּי נִקְמָתִי בְּיָדִי”. וְסִפֵּר לָהֶם שֶׁאוֹמַנְתּוֹ מַרְגָ’אנָה סִפְּרָה לוֹ בִדְבַר כּוּשִׁי זֶה שֶׁשְּׁמוֹ אַלְגַצְ’בָּאן.

פָּנוּ אֶל הַשְּׁלִישִׁי, וְהָיָה הוּא הַגַּמָּל שֶׁשְּׂכָרוּהוּ תוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם לָשֵׂאת אֶת צַ’וְא אַלְמַכָּאן וּלְהוֹבִילוֹ לְבֵית־הַחוֹלִים שֶׁבְּדַמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָא, וְהוֹלִיכוֹ וְהִשְׁלִיכוֹ בִמְּקוֹם מוֹקֵד בֵּית־הַמֶּרְחָץ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. אָמְרוּ לוֹ: “הַגֵּד לָנוּ אֶת דְּרָכֶיךָ וְסַפֵּר דְּבַר־אֱמֶת בְּסִפּוּרֶךָ”. סִפֵּר לָהֶם כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא־אַלְמַכָּאן, וּבְאֵיזֶה אֹפֶן נְשָׂאוֹ מִירוּשָׁלַיִם כְּשֶׁהוּא חוֹלֶה עַל מְנָת שֶׁיּוֹבִילֶנּוּ לְסוּרְיָה וְיַשְׁלִיכֶנּוּ בְּבֵית־הַחוֹלִים, וּבְאֵיזֶה אֹפֶן הֵבִיאוּ לוֹ אַנְשֵׁי־יְרוּשָׁלַיִם אֲדַרְכְּמוֹנִים, וְנָטַל אוֹתָם וּבָרַח אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ בִּמְקוֹם מוֹקֵד בֵּית־הַמֶּרְחָץ. כְּשֶׁכִּלָּה אֶת דְּבָרָיו תָּפַס הַשֻּׂלְטָאן כָּאן־מָא־כָּאן אֶת הַחֶרֶב וְהִכָּהוּ בוֹ וְהִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, וְאָמַר: “הַתְּפִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהֶחֱיָנִי עַד שֶׁשִּׁלַּמְתִּי לְבוֹגֵד זֶה כְּפִי שֶׁנָּהַג בְּאָבִי, שֶׁכֵּן שָׁמַעְתִּי סִפּוּר זֶה בְּעֵינוֹ מִפִּי אָבִי הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא אַלְמַכָּאן”.

אָמְרוּ הַמְּלָכִים זֶה אֶל זֶה: “לֹא נִשְׁאֲרָה עָלֵינוּ אֶלָּא הַזְּקֵנָה שַׁוָּאהִי הַמְכֻנָּה דַ’את אַלְדַּוָּאהִי, מִשּׁוּם שֶׁהִיא סִבַּת הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁכֵּן הֵמִיטָה עָלֵינוּ הָאָסוֹן. וּמִי יִתְּנֶנָּה בְיָדֵנוּ, שֶׁנִּקַּח מִמֶּנָּה נָקָם, וְנָגֹל הַחֶרְפָּה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן לְבֶן אָחִיו הַמֶּלֶךְ כָּאן־מָא־כָּאן: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיְּבִיאוּהָ”. וְתֵכֶף וּמִיָּד כָּתַב הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן מִכְתָּב וְשָׁלַח אוֹתוֹ אֶל סָבָתוֹ הַזְּקֵנָה שַׁוָּאהִי הַמְכֻנָּה דַ’את אַלְדַּוָאהִי, וְסִפֵּר לָהּ בּוֹ, שֶׁהוּא כָבַשׁ אֶת מְדִינַת דַּמֶּשֶׂק וּמוֹצוּל וְעִרָאק, וְשִׁבֵּר אֶת צְבָא הַמֻּסְלִמִים וְלָקַח אֶת מַלְכֵיהֶם בַּשֶּׁבִי, וְאָמַר: “רְצוֹנִי שֶׁתָּבוֹאִי אֶצְלִי בְלִי כָל פִּקְפּוּק אַתְּ וְהַמַּלְכָּה צַפִיָּה בַת הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מֶלֶךְ קוּשְׁטָא וְכָל מִי שֶׁאַתֶּם רוֹצִים מִגְּדוֹלֵי הַנּוֹצְרִים בְּלִי צָבָא, שֶׁכֵּן הָאָרֶץ יוֹשֶׁבֶת בֶּטַח, אַחֲרֵי שֶׁנִּתְּנָה תַּחַת יָדֵנוּ”. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמִּכְתָּב אֵלֶיהָ וְקָרְאָה אוֹתוֹ וְהִכִּירָה אֶת כְּתָב־יָדוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן שָׂמְחָה שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְהֵכִינָה אֶת עַצְמָהּ לִנְסֹעַ תֵכֶף וּמִיָּד הִיא וְהַמַּלְכָּה צַפִיָּה אִמָּהּ שֶׁל נֻזְהַת־אַלְזַּמָאן וּבְנֵי לִוְיָתָן. וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבַגְדָאד. עָבַר הַשָּׁלִיחַ לִפְנֵיהֶן וְהוֹדִיעַ עַל־דְּבַר בּוֹאָן. אָמַר רֻמְזָאן: “טוֹבַת הָעִנְיָן דּוֹרֶשֶׁת שֶׁנִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי פְרַנְקִים וּנְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַזְּקֵנָה, כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה בְטוּחִים מִפְּנֵי מִרְמָתָהּ וּמְזִמָּתָהּ”. אָמְרוּ לוֹ: “שָׁמַעְנוּ וְכִפְקֻדָּתְךָ נַעֲשֶׂה” לָבְשׁוּ בִגְדֵי פְרַנְקִים. וּכְשֶׁרָאֲתָה זֹאת קֻצִ’יַ־פַכָּאן, אָמְרָה: “נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַאֲמִתּוּת הָאֱלֹהִים שֶׁאוֹתוֹ נַעֲבֹד, שֶׁאִלְמָלֵא שֶׁהִכַּרְתִּי אֶתְכֶם הָיִיתִי אוֹמֶרֶת: פְרַנְקִים אַתֶּם”. יָצָא רֻמְזָאן לִפְנֵיהֶם וְיָצְאוּ לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַזְּקֵנָה עִם אֶלֶף פָּרָשִׁים. כְּשֶׁרָאוּ זֶה אֶת זֹאת עַיִן בְּעַיִן, יָרַד רֻמְזָאן מֵעַל סוּסוֹ¹ וְחָשׁ אֵלֶיהָ, כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ וְהִכִּירַתְהוּ, יָרְדָה מֵעַל סוּסָהּ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ. לָחַץ בְּיָדָיו עַל צַלְעוֹתֶיהָ עַד שֶׁכִּמְעַט שִׁבֵּר אוֹתָהּ. אָמְרָה לוֹ: “מַה זֶּה?” לֹא גָמְרָה אֶת דְּבָרֶיהָ עַד שֶׁקָּרַב אֶל שְׁנֵיהֶם כָּאן־מָא־כָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, וְנִזְעֲקוּ הַפָּרָשִׁים עַל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ עִמָּהּ מִן הַנְּעָרוֹת וְהַנְּעָרִים, וְתָפְסוּ אוֹתָם כֻּלָּם וְחָזְרוּ לְבַגְדָאד. צִוָּה אוֹתָם רֻמְזָאן לְפָאֵר אֶת בַּגְדָאד וּפֵאֲרוּהָ שְׁלשָׁה יָמִים. אַחַר־כָּךְ הוֹצִיאוּ אֶת שַׁוָאהִי הַמְכֻנָּה דַ’את אַלְדַּוָאהִי וְעַל רֹאשָׁהּ כּוֹבַע לֵיצָנִים אָדֹם מִכַּפּוֹת־תְּמָרִים וְלֹו זֵר סָבִיב גֶּלְלֵי הַחֲמוֹרִים, וּלְפָנֶיהָ כָּרוֹז מַכְרִיז: “זֶהוּ גְמוּל הַמֵּעֵז לִפְגֹּעַ בִּמְלָכִים וּבְנֵי־מְלָכִים”. אַחַר־כָּךְ צָלְבוּ אוֹתָהּ עַל שַׁעַר בַּגְדָאד. וּכְשֶׁרָאוּ חֲבֵרֶיהָ מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ, הִתְאַסְלְמוּ כֻלָּם יַחְדָּו. וְהִתְפַּלְּאוּ עַל הַמְּאֹרָע הַנִּפְלָא הַזֶּה כָּאן־מָא־כָּאן וְדוֹדוֹ רֻמְזָאן וְנֻזְהַת־אַלזַּמָאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, וְצִוּוּ עַל הַסּוֹפְרִים לִכְתֹּב אוֹתוֹ בְסֵפֶר דִּבְרֵי־הַיָּמִים, כְּדֵי שֶׁיִּקְרְאוּ אוֹתוֹ אֵלֶּה שֶׁיָּקוּמוּ אַחֲרֵיהֶם. בִּלּוּ אֶת שְׁאֵרִית הַזְּמַן בִּנְעִימוֹת הַחַיִּים וְתַעֲנוּגוֹתֵיהֶם עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם טוֹרֵף הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד כָּל חֲבִילָה.

וְזֶהוּ סוֹף מַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלֵינוּ מִתַּהְפּוּכוֹת הַזְּמַן לַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וּבְנוֹ שַׁרְכָּאן וּבְנוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וּבֶן־בְּנוֹ כָּאן־מָא־כָּאן וּבִתּוֹ נֻזְהַת־אַלזַּמָאן וּבִתָּה קֻצִ’יַ פַכָּאן.

אָמַר הַמֶּלֶךְ לְשַׁהַרָזָאד: “סַפְּרִי לִי מַשֶּׁהוּ מִסִּפּוּרֵי הָעוֹפוֹת”. אָמְרָה לוֹ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: “לֹא רָאִיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ בְּכָל הַזְּמַן שֶׁלִּבּוֹ רָחַב וְשָׁקַט, אֶלָּא בְלַיְלָה זֶה, וּמְקַוָּה אֲנִי שֶׁתְּהֵא אַחֲרִיתֵךְ עִמּוֹ מְשֻׁבַּחַת”. תָּקְפָה עֲיֵפוּת אֶת הַמֶּלֶךְ וְנִרְדָּם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: