רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר הַטַּוָּס וְהָאַנְקוֹר
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: קרית-ספר; 1972

וְהָיָה בִזְמַנּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אוֹרֵג אַנְקוֹר שֶׁהָיָה יוֹם יוֹם בָּא אֶל מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הָעוֹפוֹת, יוֹצֵא וְנִכְנָס אֶצְלוֹ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וְהָיָה רִאשׁוֹן לְהִכָּנֵס אֶצְלוֹ וְאַחֲרוֹן לָצֵאת מִלְּפָנָיו. וְאֵרַע שֶׁקְּהַל עוֹפוֹת נִקְהֲלוּ בְּהַר גָּבוֹהַּ מִן הֶהָרִים. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: “הֲרֵי כְּבָר פָּרַצְנוּ לָרֹב. וְרַבּוּ חִלּוּקֵי הַדֵּעוֹת בֵּינֵינוּ. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאָנוּ מְמַנִּים עָלֵינוּ מֶלֶךְ שֶׁיְּפַקַּח עַל עִנְיָנֵנוּ, וְהָיְתָה דַעְתֵּנוּ אַחַת, וְיִפָּסְקוּ חִלּוּקֵי הַדֵּעוֹת שֶׁבֵּינֵינוּ”. נִקְרָה עֲלֵיהֶם אוֹתוֹ אַנְקוֹר, וְיָעַץ אוֹתָם לְהַמְלִיךְ אֶת הַטַּוָּס, שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ יוֹצֵא וְנִכְנָס אֶצְלוֹ. בָּחֲרוּ בַטַּוָּס וּמִנּוּהוּ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. הֵיטִיב לָהֶם, וְעָשָׂה אוֹתוֹ אַנְקוֹר לְסוֹפֵר לוֹ וּלְמִשְׁנֶה. וְהָיָה זֶה מִתְרַשֵּׁל בְּמִלּוּי חוֹבוֹתָיו וּבַפִּקּוּחַ עַל הָעִנְיָנִים. פַּעַם נִפְקַד מְקוֹם הָאַנְקוֹר אֵצֶל הַטַּוָּס יוֹם תָּמִים וְחָרַד חֲרָדָה גְדוֹלָה. וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ, כְּשֶׁנִכְנַס אֵלָיו הָאַנְקוֹר. אָמַר לוֹ: “מַה הוּא שֶׁגָּרַם לְךָ שֶׁפִּגַּרְתָּ לָבוֹא, מֵאַחַר שֶׁאַתָּה הַקָּרוֹב מִכֹּל לָלֶכֶת אַחֲרָי?” אָמַר לוֹ הָאַנְקוֹר: " רָאִיתִי דָבָר שֶׁהִבְהִילַנִי וּמָלֵאתִי פַחַד מִמֶּנּוּ“. אָמַר לוֹ הַטַּוָּס: “וּמַה הוּא שֶׁרָאִיתָ?” אָמַר לוֹ הָאַנְקוֹר: " רָאִיתִי בֶן־אָדָם וּפַח עִמּוֹ, שֶׁהֶעֱמִידוֹ לְיַד קִנִּי, וְיִצֵּב יְתֵדוֹתָיו וּפִזֵּר בְּתוֹכוֹ גַּרְגְּרֵי תְּבוּאָה. וְיָשַׁב לוֹ מֵרָחוֹק. יָשַׁבְתִּי לִרְאוֹת מַה הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה, וּבְעוֹד אֲנִי בְכָךְ, הוֹבִיל הַגּוֹרָל וְהַמַּזָּל עָגוּר, אוֹתוֹ וְאֶת בַּת־זוּגוֹ, לְאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁיִּפְּלוּ לְתוֹךְ תּוֹכוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַפַּח”. וְהִתְחִילוּ צוֹרְחִים. קָם הַצַּיָּד וּלְקָחָם, וְזִעְזְעַנִי הַדָּבָר. וְזוֹהִי סִבַּת הִפָּקְדִי מֵאֶצְלְךָ, מֶלֶךְ הַדּוֹר. וְאֵין אֲנִי גָר שׁוּב בְּקֵן זֶה מִזְּהִירוּת מִפְּנֵי הַפַּח“. אָמַר לוֹ הַטַּוָּס: “אַל תִּסַּע מִמְּקוֹמְךָ, מִשּׁוּם שֶׁהַזְּהִירוּת מִפְּנֵי הַגּוֹרָל אֵינָהּ מוֹעִילָה”. צִיֵּת לִפְקֻדָּתוֹ וְאָמַר: “מַאֲרִיךְ אֲנִי אֶת רוּחִי, וְאֵינִי נוֹסֵעַ כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ”. לֹא פָסַק הָאַנְקוֹר מִלִּהְיוֹת נִשְׁמָר לְנַפְשׁוֹ, וּמְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ, הֵבִיא מַאֲכָלוֹ לַטַּוָּס, וְאָכַל זֶה דֵי־שָׂבְעוֹ וְשָׁתָה עַל אֲכִילָתוֹ, וְאַחַר־כָּךְ הָיָה הָאַנְקוֹר חוֹזֵר לְקִנּוֹ. יוֹם אֶחָד בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מִתְבּוֹנֵן עַל סְבִיבוֹתָיו, רָאָה שְׁנֵי אַנְקוֹרִים נִצִּים עַל הָאָרֶץ. אָמַר בְּלִבּוֹ:” כֵּיצַד זֶה אוּכַל אֲנִי, מִשְׁנֵה־הַמֶּלֶךְ, לִרְאוֹת בִּשְׁכֵנוּתִי אַנְקוֹרִים נִצִּים? חֵי־אֱלֹהִים מַשְׁלִים אֲנִי בֵינֵיהֶם". הָפַךְ הַצַּיָּד אֶת הַפַּח עֲלֵיהֶם כֻּלָּם וְנָפַל אוֹתוֹ אַנְקוֹר בְּאֶמְצָעִיתוֹ. חָשׁ אֵלָיו הַצַּיָּד וּלְקָחוֹ וּמְסָרוֹ לַחֲבֵרוֹ, וְאָמַר לוֹ: “שִׂים עֵינְךָ וּשְׁמֹר עָלָיו שֶׁשָּׁמֵן הוּא, וְלֹא רָאִיתִי טוֹב הֵימֶנּוּ”. אָמַר הָאַנְקוֹר בְּלִבּוֹ: "כְּבָר נָפַלְתִּי בְתוֹךְ זֶה שֶׁיָּגֹרְתִּי מִפָּנָיו. וְלֹא הִרְגַּשְׁתִּי עַצְמִי בָטוּחַ אֶלָּא בִּגְלַל הַטַּוָּס. וְלֹא הוֹעִילָה לִי זְהִירוּתִי נֶגֶד מַה שֶׁנִּגְזַר עָלַי, וְאֵין מָנוֹס מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה לַנִּזְהָר. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה, לֹא יְהֵא גַּם בְּתַּחְבּוּלָה, לְעוֹלָם.

אַךְ אֲשֶׁר הוּא הֹוֶה, הוּא יִהְיֶה וָקָם,

אָכֵן אֲשֶׁר הוּא הֹוֶה יִהְיֶה בְעִתּוֹ,

וְרַק אִישׁ־בַּעַר מְרֻמֶּה נִבְעַר מִדַּעְתּוֹ


* * *

אָמַר הַמֶּלֶךְ: “שַׁהַרָזָאד, הוֹסִיפִי לִי מִסִּפּוּרִים אֵלֶּה”. אָמְרָה לוֹ: “בַּלַּיְלָה הַבָּא, אִם יַשְׁאִירֵנִי בַחַיִּים הַמֶּלֶךְ, יִתֵּן לוֹ אֱלֹהִים עֹז”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁלשָׁה. אָמְרָה:


המלצות קוראים
תגיות