רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר הֶחָסִיד מִבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְהֶעָנָן
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: קרית־ספר; 1967

סִפְּרוּ שֶׁהָיָה בִּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל אָדָם מֵעוֹבְדֵי־אֱלֹהִים הַמְפֻרְסָמִים הַשְּׁמוּרִים מִחֵטְא וּמְצֻיָּנִים בְּהִסְתַּפְּקוּתָם בְּמוּעָט. וּכְּשֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל אֱלֹהָיו, הָיָה נַעֲנֶה לוֹ, וּכְשֶׁשָּׁאַל מִמֶּנּוּ נָתַן לוֹ וּמִלֵּא חֶפְצוֹ. וְהָיָה סוֹבֵב חוֹזֵר בֶּהָרִים וּמְבַלֶּה הַלֵּילוֹת בִּתְפִלָּה. וְשִׁעְבֵּד לוֹ אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה עָנָן שֶׁהָיָה מְלַוֶּה אוֹתוֹ לְכָל אֲשֶׁר הָלַךְ וְיוֹצֵק עָלָיו מַיִם בְּשֶׁפַע, וְהָיָה רוֹחֵץ בָּהֶם כַּדָּת לִתְפִלָּה וְשׁוֹתֶה מֵהֶם. לֹא פָסַק מִכָּךְ עַד שֶׁהִשְׁתַּלְּטָה עָלָיו קַלּוּת לְעִתִּים, וְהֵסִיר אֱלֹהִים מֵעָלָיו אֶת עֲנָנוֹ, וְסָךְ בְּפָנָיו מֵהֵעָתֵר לוֹ. נִתְרַבָּה צַעֲרוֹ עַל זֶה וְאָרְכָה עַגְמַת נַפְשׁוֹ זְמָן רָב, וְלֹא פָסַק מִלְּהִכָּסֵף לַזְּמָן שֶׁהָיָה הַחֶסֶד עָלָיו. הָיָה נֶאֱנַח וּמֵצַר וְכוֹאֵב. הָיָה יָשֵׁן בְּלַיְלָה אֶחָד מִן הַלֵּילוֹת, וְאָמְרוּ לוֹ בַחֲלוֹמוֹ: “אִם רְצוֹנְךָ שֶׁיַּחֲזִיר אֱלֹהִים עָלֶיךָ אֶת עֲנָנוֹ, שִׂים פָּנֶיךָ אֶל הַמֶּלֶךְ פְּלוֹנִי בְּאֶרֶץ זוֹ וְזוֹ, וּבַקְּשֵׁהוּ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלֶיךָ שֶׁאָז אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה מַחֲזִירוֹ לְךָ וּפוֹרְשׁוֹ עָלֶיךָ בְּבִרְכַּת תְּפִלּוֹתָיו הַיְשָׁרוֹת”. נָשָׂא אֶת קוֹלוֹ אוֹמֵר בָּתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

שִׂים פָּנֶיךָ אֶל הַיָּשָׁר הָאֶמִיר,

בַּאֲשֶׁר קָרְךָ בְּעִנְיָנְךָ אֲשֶׁר הֶחֱמִיר.

וְאִם יִקְרָא אֶל אֱלֹהִים, וְנֶעְתָּר

בַּאֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ זִרְמֵי מָטָר.

בֵּין הַמְּלָכִים עֶרְכּוֹ עָל,

מֵאֵין דּוֹמֶה לוֹ מְהֻלָּל.

וּמָצָאתָ אֶצְלוֹ דָבָר נָכוֹן,

מְבַשֵּׂר אוֹתְךָ טוֹבָה וְשָׂשׂוֹן.

חֲצֵה מִדְבָּר וְצִיָּה וָלֵךְ,

וּבְמַסַּע אַחֲרֵי מַסָּע הַמְשֵׁךְ.


נָסַע הָאִישׁ עוֹבֵר בָּאָרֶץ עַד שֶׁנִּכְנַס לָעִיר שֶׁצִּיְּנוּ לוֹ בַחֲלוֹם וְשָׁאַל עַל דְּבַר הַמֶּלֶךְ, וְהֶרְאוּ לוֹ הַדֶּרֶךְ אֵלָיו. הָלַךְ אֶל אַרְמוֹנוֹ. וְהִנֵּה עַל שַׁעַר הָאַרְמוֹן נַעַר יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא גָדוֹל וְעָלָיו בֶּגֶד מְעוֹרֵר הִתְפָּעֲלוּת. עָמַד הָאִישׁ וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם. הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר: “מַה חֶפְצֶךָ?” אָמַר לוֹ: “אָדָם מְקֻפָּח אֲנִי, וּבָאתִי אֶל הַמֶּלֶךְ לְהַגִּישׁ לְפָנָיו עִנְיָנִי”. אָמַר לוֹ: “אֵין דֶּרֶךְ לְךָ הַיּוֹם לָבוֹא לְפָנָיו, מִשׁוּם שֶׁכְּבָר קָבַע לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר מִשְׁאָלוֹת לָהֶם אֵלָיו יוֹם בַּשָּׁבוּעַ שֶׁבּוֹ הֵם נִכְנָסִים אֵלָיו. וְהוּא יוֹם זֶה וְזֶה. לֵךְ אֵפוֹא לְשָׁלוֹם עַד שֶׁיַּגִּיעַ אוֹתוֹ יוֹם”. מָצָא הָאִישׁ לְמוּזָר שֶׁהוּא מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִבְּנֵי אָדָם וְאָמַר:1 “כֵּיצַד יִהְיֶה זֶה קָדוֹשׁ מִקְּדוֹשֵׁי אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְפָּאַר כְּשֶׁהוּא בְמַצָּב זֶה?” הָלַךְ מְצַפֶּה לַיּוֹם שֶׁאָמְרוּ לוֹ עָלָיו. אָמַר הָאִישׁ: "כְּשֶׁהִגִּיעַ אוֹתוֹ יוֹם, שֶׁצִּיֵּן אוֹתוֹ לוֹ הַשּׁוֹעֵר — נִכְנַסְתִּי וּמָצָאתִי לְיַד הַשַּׁעַר אֲנָשִׁים מְצַפִּים שֶׁתִּנָּתֵן לָהֶם רְשׁוּת לְהִכָּנֵס. עָמַדְתִּי אִתָּם, עַד שֶׁיָּצָא מִשְׁנֶה, וְעָלָיו בֶּגֶד מְעוֹרֵר הִתְפָּעֲלוּת, וּלְפָנָיו מְשָׁרְתִים וַעֲבָדִים, וְאָמַר: “יִכָּנְסוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר מִשְׁאָלוֹת לָהֶם”. נִכְנְסוּ וְנִכְנַסְתִּי בְתוֹכָם, וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב וּלְפָנָיו רַבֵּי מַמְלַכְתּוֹ לְפִי עֶרְכָּם וּמַדְרֵגָתָם. עָמַד הַמִּשְׁנֶה וְהָיָה מְקָרֵב אִישׁ אַחֲרֵי אִישׁ עַד שֶׁהִגִּיעַ הַתּוֹר אֵלַי. כְּשֶׁקֵּרְבַנִי הַמִּשְׁנֶה, הִסְתַּכֵּל בִּי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ בַּעַל הֶעָנָן. שֵׁב עַד שֶׁאֶתְפַּנֶּה לְךָ” נְבוּכוֹתִי מִדְּבָרָיו וְהִכַּרְתִּי מַדְרֵגָתוֹ וּמַעֲלָתוֹ. אַחֲרֵי שֶׁשָּׁפַט בֵּין בְּנֵי־אָדָם וְנִתְפַּנָּה מֵהֶם קָם, וְקָמוּ הַמִּשְׁנֶה וְרַבֵּי הַמַּמְלָכָה. תָּפַס הַמֶּלֶךְ בְּיָדִי וְהִכְנִיסַנִי לְאַרְמוֹנוֹ, וּמָצָאתִי אֵצֶל הַשַּׁעַר עֶבֶד כּוּשִׁי וְעָלָיו בֶּגֶד מְעוֹרֵר הִתְפָּעֲלוּת וְעַל רֹאשׁוֹ כְלִי־זַיִן, וְלִימִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ שִׁרְיוֹנוֹת וּקְשָׁתוֹת. קָם לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ וּמִהֵר לִפְקֻדָּתוֹ וּלְמַלֵּא חֶפְצוֹ. אַחַר כָּךְ פָּתַח אֶת שַׁעַר הָאַרְמוֹן וְנִכְנַס הַמֶּלֶךְ וְיָדִי בְּתוֹךְ יָדוֹ, וְהִנֵּה לְפָנָיו דֶּלֶת קְצָרָה. פָּתַח אוֹתָה הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ וְנִכְנַס לְתוֹךְ חֻרְבָּה וּבִנְיָן אָיֹם. אַחַר כָּךְ נִכְנַס לְבַיִת שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא שָׁטִיחַ שֶׁכּוֹרְעִים עָלָיו לְהִתְפַּלֵּל וְכַד לְהִתְרָחֵץ בּוֹ כַדָּת לִתְפִלָּה וּמַשֶּׁהוּ מִן הַמַּחֲצָלוֹת שֶׁל קָנִים. פָּשַׁט אֶת בְּגָדָיו שֶׁהָיוּ עָלָיו וְלָבַשׁ גְּלִימָה גַסָּה שֶׁל צֶמֶר לָבָן, וְשָׂם עַל רֹאשׁוֹ כֹּבַע גָּבוֹהַּ בְּצוּרַת חָרוּט וַחֲסַר שׁוּלַיִם שֶׁל לֶבֶד. יָשַׁב וְהוֹשִׁיבַנִי וְקָרָא: “הוֹי פְּלוֹנִית” לְאִשְׁתּוֹ. אָמְרָה לוֹ: “הִנְנִי לִפְקֻדָּתְךָ” אָמַר לָהּ: “יוֹדַעַת אַתְּ מִי אוֹרְחֵנוּ הַיּוֹם?” אָמְרָה: “הֵן, בַּעַל הֶעָנָן הוּא”. אָמַר לָהּ: “צְאִי, אֵין לָךְ לַחֲשׁשׁ מִמֶּנּוּ”. אָמַר בַּעַל הֶעָנָן: "וְהִנֵּה הִיא אִשָּׁה דוֹמָה כְּאִלּוּ הִיא יָפָה כִדְמוּת הַמּוֹפִיעָה בַחֲלוֹם וּפָנֶיהָ מַזְהִירִים כַּיָּרֵחַ2 בְרֵאשִׁית הַחֹדֶשׁ וְעָלֶיהָ גְלִימָה שֶׁל צֶמֶר וְצָעִיף. אָמַר הַמֶּלֶךְ…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, וּפָנֶיהָ מַזְהִירִים כַּיָּרֵחַ בְרֵאשִׁית הַחֹדֶשׁ וְעָלֶיהָ גְלִימָה שֶׁל צֶמֶר וְצָעִיף, וְאָמַר הַמֶּלֶךְ: “אָחִי, רְצוֹנְךָ לָדַעַת עִנְיָנֵנוּ אוֹ שֶׁנִּתְפַּלֵּל בִּשְׁבִילְךָ וְתֵלֵךְ?” אָמַר: “לֹא כִי אֶשְׁמַע עִנְיַנְכֶם, שֶׁאֵלָיו אֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק יוֹתֵר”. אָמַר לוֹ: “הָיוּ אֲבוֹתַי וַאֲבוֹת אֲבוֹתַי שׁוּשֶׁלֶת בַּמַּמְלָכָה וּמוֹרִישִׁים אוֹתָהּ אָב לְבֵן, עַד שֶׁמֵּתוּ וְהִגִּיעַ הַשִּׁלְטוֹן אֵלַי. הִשְׂנִיא עָלַי אֱלֹהִים אֶת זֶה וּבִקַּשְׁתִּי לִנְדֹּד בָּאָרֶץ וְלַעֲזֹב אֶת הָעִנְיָנִים שֶׁל בְּנֵי־הָאָדָם לָהֶם. וְאוּלָם חָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בְּתוֹכָם מֶרֶד וְיֹאבַד הַחֹק, וְתִפָּרֵד חֲבִילַת הַדָּת. הִנַּחְתִּי אֶת הַדָּבָר כְּפִי שֶׁהוּא. וְקָצַבְתִּי לְכָל אֶחָד מֵרָאשֵׁיהֶם מַשְׂכֹּרֶת כַּמַתְאִים לוֹ וְלָבַשְׁתִּי בִגְדֵי הַמַּלְכוּת וְהוֹשַׁבְתִּי אֶת הָעֲבָדִים עַל הַשְּׁעָרִים לְהַטִּיל אֵימָה עַל אַנְשֵׁי־רֶשַׁע וְלִהְיוֹת מָגֵן לְטוֹבִים וּלְהָקִים הַחֻקּוֹת. וּכְשֶׁגָּמַרְתִּי אֶת כָּל זֶה כֻלּוֹ, נִכְנַסְתִּי לִמְעוֹנִי וְהֵסַרְתִּי אֶת אֵלֶּה הַבְּגָדִים וְלָבַשְׁתִּי מַה שָּׁאַתָּה רוֹאֶה, וְזֹאת בַּת־דּוֹדִי אֲחִי אָבִי הִסְכִּימָה עִמִּי עַל חַיֵּי הַהִסְתַּפְּקוּת וּמְסַיַּעַת עַל יָדִי בַעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים. וַאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים בִּמְלֶאכֶת מַחֲצָלוֹת אֵלֶּה בַּיּוֹם לְהַשִּׂיג מַה שֶּׁאָנוּ מַפְסִיקִים בּוֹ אֶת צוֹמֵנוּ בִּשְׁעַת הַלַּיְלָה. וּכְבָר עָבְרוּ עָלֵינוּ כְּשֶׁאֲנַחְנוּ בְמַצָּב זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בְעֶרֶךְ. עֲמֹד אִתָּנוּ אֵפוֹא, יְרַחֲמֶךָ אֱלֹהִים, עַד שֶׁנִּמְכֹּר מַחְצְלוֹתֵינוּ. וְתִסְעַד עִמָּנוּ וְתָלוּן אֶצְלֵנוּ, וְאַחַר־כָּךְ תֵּלֵךְ לְךָ כְּשֶׁמִּשְׁאַלְתְּךָ תִּמָּלֵא, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַר הָאִישׁ: "כְּשֶׁהִגִּיעַ קִצּוֹ שֶׁל הַיּוֹם, בָּא נַעַר חָמֵשׁ אַמּוֹת אָרְכּוֹ וְנִכְנַס וְלָקַח מַה שֶּׁעָשׂוּהוּ מִן הַמַּחֲצָלוֹת, וְהוֹלִיכוֹ לַשּׁוּק וּמְכָרוֹ בְקָרָט3, וְקָנָה בוֹ לֶחֶם וּפוּל וְהֵבִיא אוֹתָם. סָעַדְתִּי עִמָּם וְלַנְתִּי אֶצְלָם. קָמוּ בַחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְהִתְפַּלְּלוּ וּבָכוּ. כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר, אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֱלֹהִים, הִנֵּה עַבְדְּךָ זֶה מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתַּחֲזִיר לוֹ אֶת עֲנָנוֹ, וְאַתָּה הֵן תּוּכַל זֹאת. אֱלֹהִים, הַרְאֵנוּ הֵעָתֶרְךָ לוֹ וְהָשֵׁב לוֹ עֲנָנוֹ”. אָמַר הָאִישׁ: וְעָנְתָה אִשְׁתּוֹ אָמֵן אַחֲרָיו, וְהִנֵּה צָצָה הָעֲנָנָה בַשָּׁמַיִם. אָמַר לִי: “בְּשׂוֹרָה טוֹבָה לְךָ”. נִפְרַדְתִּי מֵהֶם וְהָלַכְתִּי וְהָעֲנָנָה מְלַוָּה אוֹתִי כְמוֹ שֶׁהָיְתָה מְלַוָּה אוֹתִי. וְאַחַר כָּךְ לֹא הָיָה דָבָר שֶׁשָּׁאַלְתִּי מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְּשֵׁם קְדֻשָּׁתָם, שֶׁלֹּא נַעֲנָה לִי, וְחִבַּרְתִּי וְאָמַרְתִּי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וְאָכֵן לֵאלֹהַי מֵעֲבָדָיו מִבְחַר־עָם,

בְגַן חָכְמָתוֹ יְהַלְּכוּ לִבּוֹתָם.

וְגוּפוֹתָם כְּבָר חָדְלוּ תְנוּעוֹתֵיהֶם,

מִתַּכְלִית־הָרָז אֲשֶׁר בַּחֲזוֹתֵיהֶם.

תִּרְאֵם מַחֲרִישִׁים, נִכְנָעִים לְרִבּוֹנָם,

עַד כִּי יִרְאוּ כַגָּלוּי חַנֶּעֱלָם4 בַּנֶּעֱלָם.


וּמִמַּה שֶׁיְסֻפָּר



  1. במקור המודפס: “;”. צ“ל: ”:“. הערת פב”י.  ↩

  2. במקור המודפס: “כַּיֵּרָחַ”. צ“ל: ”כַּיָּרֵחַ“. הערת פב”י.  ↩

  3. מטבע שערכה קל, כאלו אמרו: “בפרוטות”.  ↩

  4. כך במקור המודפס: “חַנֶּעֱלָם”. כנראה צ“ל: ”הַנֶּעֱלָם“. הערת פב”י.  ↩

המלצות קוראים
תגיות