סִפְּרוּ שֶׁאִישׁ מִן הַחֲסִידִים הִגִּיעָה אֵלָיו הַשְּׁמוּעָה שֶׁבִּמְדִינָה זו וְזוֹ יֵשׁ נַפָּח הַמַּכְנִיס יָדוֹ לְתוֹךְ הָאֵשׁ וְתוֹפֵס אֶת הַבַּרְזֶל הַלּוֹהֵט מִתּוֹכָהּ וְאֵין הָאֵשׁ תּוֹקֶפֶת אוֹתוֹ, פָּנָה אֶל אוֹתָהּ עִיר שׁוֹאֵל עַל הַנַּפָּח. הוֹבִילוּ אוֹתוֹ אֵלָיו. כְּשֶׁרָאָהוּ וְהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו רָאָהוּ עוֹשֶׂה מַה שֶּׁתֵּאֲרוּ לוֹ. הִמְתִּין לוֹ עַד שֶׁגָּמַר מְלָאכְתּוֹ וּבָא אֵלָיו וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי לִהְיוֹת הַלַּיְלָה אוֹרֵחַ שֶׁלְּךָ” אָמַר לוֹ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. הוֹבִילוֹ לִמְעוֹנוֹ וְסָעַד עִמּוֹ אֲרוּחַת הָעֶרֶב וְיָשְׁנוּ יַחְדָּו. וְלֹא רָאָה מִמֶּנּוּ שׁוּם סִימָן מְיֻחָד שֶׁל תְּפִלָּה וְלֹא שֶׁל עֲבוֹדַת אֱלֹהִים, אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר שֶׁהוּא מִסְתַּתֵּר מִמֶּנִּי”. לָן אֶצְלוֹ לַיְלָה שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וּמְצָאוֹ שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף עַל הַמִּצְוָה שֶׁבַּקֻּרְאָן אֶלָּא הַהֲלָכָה שֶׁלְּפִי הַמָּסֹרֶת, וְאֵינוֹ קָם בַּלַּיְלָה לַעֲבוֹדַת אֱלֹהִים אֶלָּא מְעָט. אָמַר לוֹ: “אָחִי, שָׁמַעְתִּי בִדְבַר זֶה שֶׁכִּבְּדְךָ אֱלֹהִים בּוֹ וּרְאִיתִיו גָּלוּי לָעֵינַיִם אֶצְלְךָ וְאַחַר כָּךְ הִתְבּוֹנַנְתִּי לִשְׁקִידָתְךָ עַל הַמִּצְווֹת, וְלֹא רָאִיתִי מִמְּךָ שׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁתְּהֵא רָאוּי בִּגְלָלוֹ לְכָבוֹד וִיקָר. וּמִנַּיִן לְךָ זֶה?” אָמַר לוֹ: "אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ סִבַּת הַדָּבָר, וְהוּא שֶׁהָיִיתִי לָהוּט בְּאַהֲבָתִי לְאִשָּׁה אַחַת וְהָיִיתִי מְסוֹבֵב אוֹתָהּ וּמְפַתֶּה אוֹתָהּ הַרְבֵּה, וְלֹא יָכֹלְתִּי לָהּ, בִּגְלַל זֶה שֶׁהִתְבַּצְּרָה בִּצְנִיעוּתָהּ. בָּאָה שְׁנַת בַּצֹּרֶת וְרָעָב וְצָרָה, וְחָסֵר הַמַּאֲכָל וְגָבַר הָרָעָב. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב, דָּפַק דּוֹפֵק עַל הַדֶּלֶת. יָצָאתִי וְהִנֵּה הִיא עוֹמֶדֶת. אָמְרָה לִי: “אָחִי, פְּגָעַנִי רָעָב קָשֶׁה, וַהֲרֵינִי נוֹשֵׂאת רֹאשִׁי אֵלֶיךָ שֶׁתַּאֲכִילֵנִי לְשֵׁם אֱלֹהִים”. אָמַרְתִּי לָהּ: “כְּלוּם אִי אַתְּ יוֹדַעַת מַה שֶּׁהָיָה בִי מֵאַהֲבָתִי אֵלַיִךְ, וּמַה שֶׁסָּבַלְתִּי בִגְלָלֵךְ, אֵינִי מַאֲכִילֵךְ כְּלוּם עַד שֶׁתִּשָּׁמְעִי לִי”. אָמְרָה לִי: “הַמָּוֶת וְלֹא לְהַמְרוֹת אֱלֹהִים”. שָׁבָה וְחָזְרָה אַחֲרֵי יוֹמַיִם וְאָמְרָה לִי כְמוֹ שֶׁאָמְרָה בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְאָמַרְתִּי לָהּ כְּמוֹ שֶׁהֲשִׁיבוֹתִי לָהּ בָּרִאשׁוֹנָה, נִכְנְסָה וְיָשְׁבָה בַבַּיִת וּכְבָר הָיְתָה צְפוּיָה לַמָּוֶת. וּכְשֶׁשַּׂמְתִּי אֶת הָאֹכֶל לְפָנֶיהָ זָלְגוּ עֵינֶיהָ דְמָעוֹת וְאָמְרָה: “הַאֲכִילֵנִי לְשֵׁם אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְפָּאַר” אָמַרְתִּי לָהּ: “לֹא, אֶלָּא אִם כֵּן אַתְּ נִשְׁמַעַת לִי”. אָמְרָה לִי: “הַמָּוֶת טוֹב לִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה” וְקָמָה וְעָזְבָה אֶת הָאֹכֶל.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, כְּשֶׁשָּׂם הָאִישׁ אֶת הָאֹכֶל לִפְנֵי הָאִשָּׁה, וְאָמְרָה לוֹ: " הַאֲכִילֵנִי לְשֵׁם אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְפָּאַר" אָמַרְתִּי לָהּ — סִפֵּר הַנַּפָּח: “לֹא אֶלָּא אִם כֵּן אַתְּ נִשְׁמַעַת לִי”. אָמְרָה לִי: “הַמָּוֶת טוֹב לִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה” וְקָמָה וְעָזְבָה אֶת הָאֹכֶל, וְיָצְאָה וְלֹא אָכְלָה כְלוּם וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹי הָאֶחָד אֲשֶׁר טוּבוֹ כָּל הַבְּרוּאִים יִכְלֹל,
בְּאָזְנֶיךָ תְּלוּנָתִי וְלִפְנֵי עֵינֶיךָ אֲשֶׁר אֶסְבֹּל.
הִנֵּה כְבָר פְּגָעוּנִי צָרָה וּמַחְסוֹר,
וַיְבוֹאֵנִי אֲשֶׁר לָשִׂיחַ גַּם מִקְצָתוֹ כֹּחַ לֹא אֶעֱצֹר.
דָּמִיתִי צָמֵא עֵינוֹ מַיִם תִּרְאֶה,
וְלֹא מַשְׁקֶה יָשְׁקֶה וְעֵינוֹ לֹא תִרְוֶה.
תִּמְשְׁכֵנִי נַפְשִׁי לָגַעַת אֶל מַטְעַמִּים
נְעִימוֹתֵיהֶם חוֹלְפִים וַעֲווֹנוֹתֵיהֶם קַיָּמִים.
נֶעֶדְרָה יוֹמַיִם וּבָאָה דוֹפֶקֶת בַּדֶּלֶת. יָצָאתִי וְהִנֵּה כְבָר נִדְמָה קוֹלָהּ מֵרָעָב, אָמְרָה לִי: “אָחִי, כְּבָר אָפֵס כֹּחִי וְלֹא אוּכַל לְהַרְאוֹת פָּנַי לְשׁוּם אָדָם זוּלָתְךָ. כְּלוּם תַּאֲכִילֵנִי לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה?” אָמַרְתִּי לָהּ: “לֹא אֶלָּא אִם כֵּן אַתְּ נִשְׁמַעַת לִי”. נִכְנְסָה וְיָשְׁבָה בַבַּיִת, וְלֹא הָיָה אֶצְלִי אֹכֶל מוּכָן. כְּשֶׁנִּתְבַּשֵּׁל הָאֹכֶל וְשַׂמְתִּיו בְּתוֹךְ קְעָרָה, קִדְּמַנִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְחַסְדּוֹ, וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי: “אוֹי לָךְ, זֹאת אִשָּׁה חֲסֵרַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה וּמוֹנַעַת עַצְמָהּ מִן הָאֲכִילָה, אַף כִּי אֵין לָהּ כֹּחַ לִסְבֹּל עוֹד מִבַּלְעָדוֹ, בִּגְלַל זֶה שֶׁהִשִּׂיג אוֹתָהּ מִן הָרָעָב, וְהִיא מְסָרֶבֶת פַּעַם אַחֲרֵי פַעַם, וְאַתָּה אֵינְךָ חָדֵל מִלְּהַמְרוֹת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַרְתִּי: אֱלֹהִים הֲרֵינִי חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה אֵלֶיךָ מִמַּה שֶׁהָיָה בְדַעְתִּי. קַמְתִּי עִם הָאֹכֶל וְנִכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ וְאָמַרְתִּי לָה: “אִכְלִי וְאֵין לָךְ מַה לַּחֲשׁשׁ כְּלָל, הוּא לְשֵׁם אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְפָּאַר”. נָשְׂאָה עֵינֶיהָ לַשָּׁמַיִם וְאָמְרָה: “אֱלֹהִים אִם הוּא מְדַבֵּר אֱמֶת אַל תִּשְׁלֹט בּוֹ אֵשׁ לֹא בָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָעוֹלָם הַבָּא, כִּי כֹל יָכֹל אַתָּה, וּלְךָ יָאָתָה”. אָמַר הַנַּפָּח: "עָזַבְתִּי אוֹתָהּ וְקַמְתִּי לַחְתּוֹת אֵשׁ מִן הָאָח, שֶׁהָיָה הַדָּבָר בְּעוֹנַת הַגְּשָׁמִים וְהַקֹּר. נָפְלָה גַחֶלֶת בּוֹעֶרֶת עַל גּוּפִי וְלֹא הִרְגַּשְׁתִּי מִמֶּנָּה כָל כְּאֵב בַּאֲשֶׁר גָּזַר כֵּן אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְפָּאַר. וְעָשָׂה הַדָּבָר רשֶׁם עָלַי שֶׁתְּפִלָּתָה נִתְקַבְּלָה. נָטַלְתִּי אֶת הַגַּחֶלֶת הַבּוֹעֶרֶת בְּכַפִּי וְלֹא שָׂרְפָה אוֹתִי. נִכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ וְאָמַרְתִּי לָהּ: “הִתְבַּשְּׂרִי בְּטוֹב, אֱלֹהִים כְּבָר נֶעְתַּר לִתְפִלָּתֵךְ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּפָּח גָּמַר סִפּוּרוֹ בְמִלִּים אֵלּוּ: "נִכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ וְאָמַרְתִּי לָהּ: “הִתְבַּשְּׂרִי בְּטוֹב, אֱלֹהִים כְּבָר נֶעְתַּר לִתְפִלָּתֵךְ”. הִשְׁלִיכָה אֶת הַלְּגִימָה מִתּוֹךְ יָדָהּ וְאָמְרָה: “אֱלֹהִים, כְּשֵׁם שֶׁהֶרְאֵיתָ לִי מַה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לוֹ, וְנֶעְתַּרְתָּ לִתְפִלָּתִי, קַח אֶת נַפְשִׁי, שָׁאַתָּה הַכֹּל יָכֹל”. אָסַף אֱלֹהִים אֶת נִשְׁמָתָהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה; רַחֲמֵי אֱלֹהִים עָלֶיהָ. וּבָתֵּי שִׁיר הַמַּבִּיעִים רַעֲיוֹן מַצָּב זֶה אוֹמְרִים:
קָרְאָה וַיֵּעָתֵר אֲדוֹנָהּ לִתְפִלָּתָהּ וַיִּשְׁמְעָהּ,
וַיְקַבֵּל תְּשׁוּבַת מְפַתֶּה אֲשֶׁר תְּבָעָהּ.
בָּאָה אֶל דַּלְתּוֹ מְצַפָּה לְמַתָּת
פָּנְתָה אֵלָיו מִצַּעַר עָלֶיהָ הִשְׁתַּלָּט.
וַיֵּט אֶל דַּרְכֵי תַעֲתּוּעָיו, וְהֶחֱזִיק
בְּתַאֲוָתוֹ, וַיְקַו אוֹתָהּ לְהָפִיק.
וְלֹא יָדַע רְצוֹן אֱלֹהִים בּוֹ וְלֹא בָן,
וַתְּבוֹאֵהוּ תְשׁוּבָתוֹ מִבְּלִי שֶׁהִתְכַּוָּן.
אֱלֹהִים, קְבוּעִים וּקְצוּבִים מִשְׁפָּטָיו,
וַאֲשֶׁר לֹא נָכוֹן לָהֶם וּבָאוּהוּ, בָּאוּ עָדָיו,
וּמִמַּה שֶׁיְסֻפָּר
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות