דַּע, הַשֵּׁד, שֶׁאַיָּלָה זוֹ בַּת-דּוֹדִי אֲחִי אָבִי הִיא, וְעַצְמִי וּבְשָׂרִי, וְנָשָׂאתִי אוֹתָהּ לְאִשָּׁה כְּשֶׁהָיְתָה עֲדַיִן רַכָּה בְשָׁנִים, וְשָׁהִיתִי עִמָּהּ שְׁלשִׁים שָׁנָה בְּעֶרֶךְ, וְלֹא חוֹנַנְתִּי מִמֶּנָּה וָלָד. לָקַחְתִּי לִי פִילֶגֶשׁ וְחוֹנַנְתִּי מִמֶּנָּה בֵּן זָכָר דוֹמֶה לַיָּרֵחַ בְּהִגָּלוֹתוֹ, עֵינָיו יָפוֹת וְגַבּוֹתָיו קְשָׁתוֹת וְשָׁלֵם בְּכָל אֲבָרָיו. גָּדַל קִמְעָא קִמְעָא עַד שֶׁהָיָה בֶּן חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה. הָיְתָה נְסִיעָה נְחוּצָה לִי לְאַחַת הַמְּדִינוֹת וְנָסַעְתִּי בִּסְחוֹרָה רַבָּה. וְהָיְתָה בַּת-דּוֹדִי אַיָּלָה זוֹ, לָמְדָה כְּשָׁפִים וּלְחָשִׁים מִקַּטְנוּתָהּ. הָפְכָה בִּכְשָׁפֶיהָ אוֹתוֹ הַיֶּלֶד לְעֵגֶל וְאֶת הַשִּׁפְחָה אִמּוֹ לְפָרָה, וּמָסְרָה אוֹתָם לָרוֹעֶה. לְאַחַר זְמַן חָזַרְתִּי מִן הַנְּסִיעָה וְשָׁאַלְתִּי לִבְנִי וּלְאִמּוֹ. אָמְרָה לִי: “שִׁפְחָתְךָ מֵתָה וּבִנְךָ בָּרַח, וְאֵינִי יוֹדַעַת לְאָן הָלָךְ”. יָשַׁבְתִּי זְמַן שָׁנָה וְלִבִּי אָבֵל וְעֵינִי בּוֹכִיָּה עַד שֶׁהִגִּיעַ חַג-הַקָּרְבָּן. שָׁלַחְתִּי לָרוֹעֶה, שֶׁיַּפְרִישׁ לִי פָּרָה שְׁמֵנָה. הֵבִיא לִי פָרָה שְׁמֵנָה וְהִיא שִׁפְחָתִי שֶׁהָפְכָה אוֹתָהּ לְפָרָה, אַיָּלָה זוֹ. הִפְשַׁלְתִּי בְּגָדַי וְנָטַלְתִּי הַסַּכִּין בְּיָדִי, וְהָיִיתִי מוּכָן לְשָׁחֲטָהּ. צָעֲקָה וּבָכְתָה בְכִי רָב. סַרְתִּי מֵעָלֶיהָ וְצִוִּיתִי לְאוֹתוֹ רוֹעֶה לְשָׁחֲטָה וְלִפְשׁוֹט עוֹרָהּ, וְלֹא מָצָא בָהּ לֹא חֵלֶב וְלֹא בָשָׂר, אֶלָּא עוֹר וַעֲצָמוֹת. הִתְחָרַטְתִּי עַל שֶׁשְּׁחַטְתִּיהָ, בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא תוֹעִיל עוֹד הַחֲרָטָה. מְסַרְתִּיהָ לָרוֹעֶה וְאָמַרְתִּי: “הָבֵא לִי עֵגֶל שָׁמֵן”. הֵבִיא לִי אֶת בְּנִי שֶׁנֶּהֱפַּךְ בִּכְשָׁפִים לְעֵגֶל. כְּשֶׁרָאַנִי אוֹתוֹ עֵגֶל, נִתֵּק חַבְלוֹ וּבָא אֵלַי וְהִתְרַפֵּק עָלַי וְיִלֵּל וּבָכָה. נִכְמְרוּ רַחֲמַי עָלָיו וְאָמַרְתִּי לָרוֹעֶה: “הָבֵא לִי פָרָה וְהַנַּח לוֹ לְזֶה”. צָוְחָה בַּת-דּוֹדִי, אַיָּלָה זוֹ, וְאָמְרָה: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתִּזְבַּח עֵגֶל זֶה הַיּוֹם, שֶׁיּוֹם קָדוֹשׁ וּמְבֹרָךְ הוּא, וְאֵין לִשְׁחֹט בּוֹ אֶלָּא בְּהֵמָה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם, וְאֵין בַּעֲגָלֵינוּ שָׁמֵן וְיָפֶה הֵימֶנּוּ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “צְאִי וּרְאִי מֶה עָלָה לָנוּ מִן הַפָּרָה שֶׁצִּוִּיתִי לִשְׁחֹט עַל-פִּיךְ, הֲרֵי טָעִינוּ, וְאֵין לָנוּ כָּל תּוֹעֶלֶת בָּהּ. אָכֵן מִתְחָרֵט אֲנִי שֶׁמְּסַרְתִּיהָ לִשְׁחִיטָה. וְעַכְשָׁו אֵינִי רוֹצֶה לִשְׁמוֹעַ דָּבָר בְּעִנְיַן זֶבַח עֵגֶל זֶה”. אָמְרָה לִי: “מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי בֵּאלֹהִים הָאַדִּיר וְהָרַחֲמָן וְהָרַחוּם, שֶׁאַתָּה זוֹבֵחַ אוֹתוֹ בְּיוֹם קָדוֹשׁ זֶה, וְאִם אֵין אַתָּה זוֹבְחוֹ אֵינְךָ שׁוּב בַּעֲלִי וְאֵינִי אִשְׁתֶּךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְּבָרִים קָשִׁים אֵלּוּ מִפִּיהָ, וַעֲדַיִן לֹא יָדַעְתִּי כַּוָּנָתָהּ, קָרַבְתִּי אֶל הָעֵגֶל וְהַסַּכִּין בְּיָדִי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: “מַה יָּפֶה סִפּוּרֵךְ וּמַה-נָּעִים, מַה מָּתוֹק וּמַה טָּעִים”. אָמְרָה לָהּ: " כְּאֶפֶס הוּא לְגַבֵּי מַה שֶּׁאֲסַפֵּר לָכֶם בַּלַּיְלָה הַבָּא, אִם אֶחְיֶה, הַיְנוּ אִם יַשְׁאִירֵנִי הַמֶּלֶךְ בַּחַיִּים". אָמַר הַמֶּלֶךְ בְּלִבּוֹ: “חֵי אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי הוֹרְגָהּ עַד שֶׁאֶשְׁמַע סִפּוּרָהּ”.

לָנוּ אוֹתוֹ לַיְלָה חֲבוּקִים וּדְבוּקִים עַד שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם, וְיָצָא הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ, וְעָלָה הַמִּשְׁנֶה וְתַכְרִיכִים תַּחַת בֵּית שֶׁחְיוֹ. שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וְהוֹשִׁיב פְּקִידִים וְהוֹרִיד עַד נְטוֹת הַיּוֹם, וְלֹא הוֹדִיעַ לַמִּשְׁנֶה כְּלוּם מִכָּל זֶה. תָּמַהּ הַמִּשְׁנֶה תַּכְלִית תְּמִיהָה. אַחַר-כָּךְ נִתְפַּזְּרוּ הַנֶּאֱסָפִים, וְנִכְנַס הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר לְאַרְמוֹנוֹ. וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי אָמְרָה דִינָאזָאד לַאֲחוֹתָהּ שַׁהְרָזָאד: “אֲחוֹתִי, הַשְׁלִימִי לָנוּ סִפּוּרֵךְ, הַיְנוּ סִפּוּר הַסּוֹחֵר וְהַשֵּׁד”. אָמְרָה: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד, אִם יִתֶּן לִי הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְכָךְ”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “סַפְּרִי”. פָּתְחָה וְאָמְרָה:

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַסּוֹחֵר לִשְׁחֹט הָעֵגֶל, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו וְאָמַר לָרוֹעֶה: " הַנַּח לוֹ לְעֵגֶל זֶה בֵּין הַבָּקָר“. כָּל זֶה סִפֵּר, וְהַשֵּׁד מִתְפַּלֵּא עַל סִפּוּר דְּבָרִים נִפְלָאִים אֵלֶּה. אָמַר בַּעַל הָאַיָּלָה: נְשִׂיא מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים, כָּל זֶה אֵרַע כְּשֶׁבַּת-דּוֹדִי, אַיָּלָה זוֹ, מַבִּיטָה וְרוֹאָה וְאוֹמֶרֶת: “שְׁחַט עֵגֶל זֶה שֶׁשָּׁמֵן הוּא”. אַךְ לֹא קַל הָיָה לִי לְשָׁחֲטוֹ, וְצִוִּיתִי עַל הָרוֹעֶה לִטְּלוֹ. נְטָלוֹ וְהָלַךְ לוֹ. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב, בָּא הָרוֹעֶה אֵלַי, וְאָמַר לִי: “דָּבָר עִמִּי לְהוֹדִיעַ לְךָ, שֶׁתִּשְׂמַח בּוֹ, וְיָבִיא לִי שְׂכַר בְּשׂוֹרָה-טוֹבָה”. אָמַרְתִּי לוֹ: " מוּטָב”. אָמַר: “אֲדוֹנִי, בַּת לִי שֶׁלָּמְדָה כְּשָׁפִים בְּקַטְנוּתָהּ מֵאִשָּׁה זְקֵנָה שֶׁהָיְתָה אֶצְלֵנוּ. וּכְשֶׁהָיִינוּ אֶמֶשׁ וְנָתַתָּ לִי הָעֵגֶל נִכְנַסְתִּי עִמּוֹ אֵלֶיהָ. הִסְתַּכְּלָה בוֹ בִּתִּי וְכִסְתָּה פָנֶיהָ וּבָכְתָה, וְחָזְרָה וְצָחֲקָה, וְאָמְרָה: “אַבָּא, כְּלוּם נְקַלּוֹתִי וְלֹא נֶחְשַׁבְתִּי בְּעֵינֶיךָ עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁאַתָּה מַכְנִיס אֵלַי גְּבָרִים זָרִים?”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וְהֵיכָן הֵם הַגְּבָרִים הַזָּרִים וּמִשּׁוּם מַה בָּכִית וְצָחָקְתְּ?”. אָמְרָה לִי: " הֲרֵי עֵגֶל זֶה שֶׁעִמְּךָ בֶּן אֲדוֹנִי הַסּוֹחֵר הוּא, אֶלָּא שֶׁהֲפָכוּהוּ בִכְשָׁפִים לְעֵגֶל. וְעָשְׂתָה אֵשֶת אָבִיו כְּשָׁפִים לוֹ וּלְאִמּוֹ. וְזֹאת הַסִּבָּה לַצְּחוֹק שֶׁצָּחַקְתִּי. אַךְ הַסִּבָּה שֶׁבָּכִיתִי הִיא, בַּעֲבוּר אִמּוֹ שֶׁשְּׁחָטָהּ אָבִיו”. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה, וְעַד שֶׁלֹּא עָלָה הַשַּׁחַר, נִכְנַסְתִּי אֵלֶיךָ לְהוֹדִיעֶךָ".

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי, הַשֵּׁד, אֵלֶּה דִּבְרֵי הָרוֹעֶה, יָצָאתִי עִמּוֹ וַאֲנִי שִׁכּוֹר וְלֹא מִיַּיִּן, אֶלָּא מֵרֹב שִׂמְחָה וָגִיל שֶׁכָּךְ עָלָה לִי, עַד שֶׁבָּאתִי לְבֵיתוֹ. בֵּרְכָה אוֹתִי בַּת הָרוֹעֶה וְנָשְׁקָה יָדִי. בָּא הָעֵגֶל וְהִתְרַפֵּק עָלַי. אָמַרְתִּי לְבַת הָרוֹעֶה: “אֱמֶת הוּא מַה שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת בְּעִנְיַן עֵגֶל זֶה?”. אָמְרָה: “כֵּן, אֲדוֹנִי, בִּנְךָ הוּא וְקֶרֶב כְּבֵדְךָ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “נַעֲרָה, אִם אַתְּ מַצִּילָה אוֹתוֹ, הֲרֵי לָךְ עָלַי כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד אָבִיךְ מִן הַצֹּאן וְהַהוֹן”. חִיְּכָה וְאָמְרָה: " אֲדוֹנִי, אֵין לִי חֵפֶץ בְּמָמוֹן, אֶלָּא בִּשְׁנֵי תְנָאִים. הָאֶחָד שֶׁתַּשִּׂיאֵנִי לוֹ, וְהַשֵּׁנִי שֶׁאֶעֱשֶׂה כְשָׁפִים לְזוֹ שֶׁעָשְׂתָה לוֹ כְשָׁפִים וְאֶחְבּשׁ אוֹתָהּ. שֶׁאִם לֹא כֵן, אֵין אֲנִי בְּטוּחָה מִמְּזִמָּתָהּ". כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי, הַשֵּׁד, דִּבְרֵי בַת הָרוֹעֶה, אָמַרְתִּי: “הֲרֵי לָךְ עוֹד כָּל מַה שֶׁבְּיַד אָבִיךְ מִן הַמָּמוֹן, תּוֹסֶפֶת לְכָךְ. וּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְבַת דּוֹדִי, הֲרֵי דָמֶיהָ מֻתָּרִים לָךְ”.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְּבָרַי, נָטְלָה סֵפֶל וּמִלְּאָה אוֹתוֹ מָיִם, לָחֲשָׁה עָלָיו, וְזָלְפָה אוֹתָם עַל הָעֵגֶל וְאָמְרָה לוֹ: “אִם עֵגֶל הָיִיתָ מִתְּחִלַּת בְּרִיאָתְךָ כְּשֶׁבְּרָאֵךְ אְלֹהִים, הִשָּׁאֵר בְּתֹאַר זֶה וְאַל תִּשְׁתַּנֶּה, אַךְ אִם כְּשָׁפִים עָשׂוּ לְךָ, חֲזֹר לִבְרִיאָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה בִּרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. מִיָּד הִתְנָעֵר וְנַעֲשָׂה בֶּן-אָדָם. נָפַלְתִּי עָלָיו, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “בֵּאלֹהִים הִשְׁבַּעְתִּיךָ, סַפֵּר לִי כָּל מַה שֶׁעָשְׂתָה בַּת-דּוֹדִי בְּךָ וּבְאִמֶּךָ”. סִפֵּר לִי כָּל מַה שֶׁאֵרַע לָהֶם. אָמַרְתִּי: “בְּנִי, כְּבָר הוֹכִיחַ לְךָ אֱלֹהִים לְאִשָּׁה זוֹ שֶׁהִצִּילָה אוֹתְךָ וְעָשְׂתָה דִינֶךָ”. הִשֵּׂאתִי, הַשֵּׁד, אֶת בַּת הָרוֹעֶה לִבְנִי. אַחַר-כָּךְ הָפְכָה בִּכְשָׁפִים אֶת בַּת דּוֹדִי לְאַיָּלָה, כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: “צוּרָה זוֹ נָאָה הִיא, לֹא מְכֹעֶרֶת לְמַרְאֶה”. יָשְׁבָה אִתָּנוּ בַּת הָרוֹעֶה יוֹמָם וָלַיְלָה, לַיְלָה וְיוֹמָם, עַד שֶׁלָּקַח אוֹתָהּ אֱלֹהִים. וּכְשֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ יָצָא בְנִי לְאֶרֶץ הֹדּוּ, וְזֹאת הִיא אַרְצוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁגָּרַם לְךָ מַה שֶׁגָּרַם. וַאֲנִי לָקַחְתִּי אַיָּלָה זוֹ, בַּת דּוֹדִי, וְנָסַעְתִּי מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לְחַפֵּשׂ עִקְבוֹת בְּנִי, עַד שֶׁהוֹלִיכַנִי הַגּוֹרָל לְמָקוֹם זֶה, בְּמָקוֹם שֶׁמָּצָאתִי אֶת הַסּוֹחֵר שָׁרוּי בְּבֶכִי. זֶה הוּא סִפּוּרִי.

אָמַר הַשֵּׁד: “סִפּוּר מַפְלִיא הוּא זֶה, וּכְבָר מָחַלְתִּי לְךָ שְׁלִישׁ דָּמָיו שֶׁל זֶה”. נִגַּשׁ הַזָּקֵן הַשֵּׁנִי בַּעַל שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת, הַשְּׁחוֹרוֹת וְאָמַר לַשֵּׁד: “אִם אֲסַפֵּר מַה שֶּׁאֵרַע לִי עִם אַחַי, שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ, וְתִמְצָא אֶת סִפּוּרִי מַפְלִיא וּמַתְמִיהַּ מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל זֶה, תִּמְחַל לִי שְׁלִישׁ דָּמָיו שֶׁל אָדָם זֶה?” אָמַר הַשֵּׁד: “אִם אֶמְצָא סִפּוּרְךָ מַפְלִיא וּמַתְמִיהַּ יוֹתֵר, אֶמְחַל לְךָ”. פָּתַח וְאָמַר: