רקע
ישראל אפרת
בִּסְפִירַת מַלְכוּת
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק; 1954

א. בֹּקֶר בְּתֵל־אָבִיב

אֲנִי הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב עַל הַיָּם כֻּלִּי פְתוּחַ הִשְׁתָּאוּת

לִשְׁטִיחֵי הַשַּׁלְוָה הַתְּלוּיִים עֵת גּוֹעֵשׁ עוֹד זַעַף,

לְעֹמֶק הַשַּׁלְוָה מְרַחֶפֶת כְּרָז תּוֹךְ הַזִּיו.

שֶׁרֹאשִׁי עוֹד נִמְלָא רְסִיסֵי־הַלַּיְלָה

וְאָזְנִי עוֹד קָרָה מִילֵל כָּל הָרוּחוֹת בַּנֵּכָר

וּבַלֵּב מְנַפְנֶפֶת עוֹד כְּנַף הַחֲרָדָה הָרְחוֹקָה –

פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי רַעְיָתִי.


וּנְעָרִים מְשַׁיְּטִים עַל גַּלֵּי הַיָּם בְחַסַּכּוֹת,

עֲטוּפֵי מָתְנַיִם וַחֲשׂוּפֵי גֵו דַּק וּמָתוּחַ,

רְכוּבִים בַּעֲמִידָה עַל קַרְשָׁם הַקַּל כְּמוֹ עַל סְיָח,

מִתְמַתְּחִים לְאָחוֹר אֲחוּזֵי הַמּוֹשְׁכוֹת, וְיָדָם

הוֹפֶכֶת לַעֲרָבִים אֶת כַּפּוֹת הַמָּשׁוֹט הַנּוֹגְהוֹת –

מַפְלִיאָה בִּקְלִיטַת וּזְרִיקַת שְׁתֵּי שְׁמָשׁוֹת חֲלִיפוֹת

כְּשִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בַאֲבוּקוֹת. וְשָמָּה יָמִינָה

עוֹגֶנֶת אֳנִיַּת־רְפָאִים שֶׁכֻּלָּהּ שְׁחוֹר־פֶּחָם

עַל גּוּפָהּ וְנוֹפָהּ, עַל גְּלִילִים וּתְרָנִים וַאֲרֻבּוֹת,

עַל אֶצְבָּעוֹת עֲנָקִיּוֹת כְּפוּפוֹת וּקְצוּצוֹת עַד חֶצְיָן

הַבּוֹקְעוֹת כְּשַׁאַג. שָׁם פָּרְצָה מְרִיבָה בֵין אַחִים,

וְאַהֲבָה אַחַת הִשְׁתַּסְּעָה, הִתְנַגְּשָׁה עִם עָצְמָהּ,

וַתֵּצֵא אֵשׁ זָרָה שֶׁחָרְכָה וְשָׂרְפָה אֶת הַכֹּל –

אַזְהָרָה־אַזְכָּרָה לְדוֹרוֹת. וְכָאן, כָּאן מִלְּפָנַי,

עוֹד טֶרֶם פִּתַּחְתִי צְרוֹר־דַּרְכִי הִתְפּוֹצְצָה פְצָצָה,

מַשֶּׁהוּ בָּא בַחֲבָט עַל חַלּוֹנִי, וְעֵת עֵינַי פָּקַחְתִּי –

עַל גַּלֵּי הַכְּחוֹל עָמְדָה גִבְעָה שֶׁל עָשָן צְחַרְחַר

כַּחֲבַצֶּלֶת זוֹרַחַת שָמַיְמָה, כָּאן־כָּאן מְקוֹם הַנַּעַר

מִתְלַהְלֵהּ בִּשְׁמָשׁוֹת כַּנָשִׂיא בְּשַׁעְתּוֹ בַּאֲבוּקוֹת.

מֵאַיִן זוֹ שַׁלְוָה עֵת אֵיבָה עוֹד תְּלַהֵט מִסָּבִיב?

יֵשׁ שַׁלְוָה וְשַׁלְוָה וְאַחַת לֹא דוֹמָה לַחֲבֶרְתָּהּ.

יֵשׁ שַׁלְוָה שֶׁהִיא רַק הַחְלָטָה, וְשַׁלְוָה עִוֶּרֶת.

יֵשׁ שַׁלְוָה רֵיקָנִית עֵת בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֵין מַה לִדְּאֹג,

וְשַׁלְוָה שְׂבֵעָה שֶׁל דֹּב בִּמְאוּרָתוֹ בַּחֹרֶף;

יֵשׁ שַׁלְוָה שֶׁל מַקֵּל עִם גֻּלַּת הַכֶּסֶף בַּפִּנָּה,

וְשַׁלְוָה שֶׁל תַּרְמִיל הַנָּח עַל חוֹטֶרֶת קַבְּצָנִית.

כָּאן הִיא עֵרָה וַעֲמֻקָּה בְּרָן יַחַד נְשָׁמוֹת גְּאוּלוֹת

מִמָּחֳרַת הַשְּׁאוֹל וְהַתֹּפֶת, הִיא זְרִיחַת עֵינַיִם

עֵת רִיס עוֹד יִתְרַעֵד מִזֵּכֶר, הִיא תְמִיהָה נִמְשֶׁכֶת

שֶׁל דּוֹר אֲשֶׁר גָּח מִתַּכְרִיכִים לְבִגְדֵּי הַמַּלְכוּת,

הִיא אֹשֶׁר מִתְאַפֵּק, מִתְחַבֵּא וְשָׁר בְּכָל אֵבֶר,

כְּאָשְׁרוֹ שֶׁל זוּג בַּשָּׁבוּעַ שֶׁל שֶׁבַע הַבְּרָכוֹת.


הִיא נוֹבְעָה מִלֵּב לָאֲוִיר וְהִיא נוֹבְעָה מִלְמַטָּה.

אֲנִי הוֹלֵךְ וְתוֹהֶה וּפִתְאֹם וְאָחוּשׁ פִּכְפּוּכָהּ

כְּמַעְיָן הָעוֹלֶה מִסְּלָעִים וּבָא אֶל תּוֹךְ רַגְלַי

וּמְחַלְחֵל וּפוֹשֵׁט בַּלֵּב. אֲנִי שׁוֹתָהּ כְּעֵץ

בְּשִׂפְתֵי הָרֶגֶל.

סְלָעִים, מָה הֵמָּה? דּוֹמֵם, מִחוּץ לְכָל חַיִּים?

לֹא, לֹא. בָּם חוּשׁ טָמִיר וְאָפֵל כְּרִחְרוּחַ שֶׁל כֶּלֶב.

עַל כָּל תַּחֲנַת חֲזָרָה בְּחַיַּי מִמְּקוֹמות נִדַּחְתִּי

חִבַּקְתִּים בְּאַהַב וּבְדֶמַע, וְהֵם הִכִּירוּנִי.

כְּאִישׁ עָיֵף עַל מִטָּה מֻצַּעַת עֵת עַיְּפוּת גְּוִיָּתוֹ

מִכָּל אֵבֶר לְחוּד תִּסּוֹג אַט וְהוּא צוֹלֵל בְּאֵין סוֹף

שֶׁל מַרְגּוֹעַ וּנְעִימוּת, כָּךְ אָנֹכִי עַל אַבְנֵי הַמָּקוֹם.

מָה יֵדַע הָעוֹלָם עַל אַהֲבַת־אֵלֶם, בְּרִית־סוֹד

בֵּין רֶגֶל וְסֶלַע בְּצִיּוֹן?

              יֵשׁ אֵזוֹר תּוֹךְ אֵזוֹר.

הַחִיצוֹן חֲרָדָה וּדְאָגָה, וְנַסְתִּי מִמֶּנּוּ.

כִּי הַלֵּבָב הַקָּרוֹב לֹא יָכֹל סְבֹל אֶת מֶרְחַקָּיו

וּרְבֹץ בַּאֲלַכְסוֹן עַל עוֹלָם. הַפְּנִימִי – מְחוֹל פְּרָאִים

שֶׁל שִׁבְעָה חַמְסִינִים נְפוּחִים הַמְנַשְּׁפִים שַׁלְהָבוֹת.

וּבִפְנִים שֶׁבִּפְנִים תּוֹךְ הַפְּקַעַת שֶׁל הָאֵשׁ וְהֶחָרוֹן –

כּוּךְ תְּכֵלֶת וְשֶׁקֶט. וּמָה אַתָּה רוֹאֶה? אֲנָךְ

שֶׁבְּדִילוֹ הַמְגַשֵּׁשׁ סוֹף־סוֹף מָצָא לֵב הָאֲדָמָה

וְחָשׁ מְשִׁיכָתוֹ הַטְּהוֹרָה, וְכַפּוֹת מֹאזְנַיִם

עֲקֻמּוֹת וּנְלוֹזוֹת שֶׁבָּאוּ לְקַו הַהִשְׁתַּוּוּת

עִם אָפְקֵי הַיְּקוּם. וְשׁוּב זוֹרְמִים כָּל כֹּחוֹת־מִסְתּוֹרִין,

מְשִׁיכוֹת, עֲסִיסִים וּלְחָשִׁים, כָּל הַמַּיִם הַחַיִּים

מִצְּלָעוֹת וָלֵב שֶׁל הֲוָיָה. הֲזֶהוּ הַסּוֹד?


אַךְ הַכֹּל עוֹד תָּלוּי בְּשַׂעֲרָה. מָה עֹז, מָה עֵרָבוֹן?

הַס, רִנָּה חֲרִישִׁית מִתְאַבְּכָה: בְּשׁוּב יְיָ –

הָעֹז הוּא לִפְנִים וְלִפְנַי,

נָשִׁינוּ כָל פִּקְפּוּק, כָּל הִסּוּס, כָּל תְּנוּעָה עַל תְּנַאי –

בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הַיִינוּ כְּמַאֲמִינִים.


ב. כֹּחַ

מֵעִמְקֵי שָׁרָשֵׁינוּ עֲלֵה גִיל מְשִיחִי, עֲלֵה

הִשְׁתַּפֵךְ וּתְסֹס כְּמוֹ תִירוֹשׁ בְּחָבִיּוֹת פְּקוּקוֹת

תּוֹךְ כָּל עוֹרֵק וְעֶצֶם וְגִיד. עֲלֵה עוֹד, דְּחַק וַעֲלֵה.

מִשְּׁבִירַת הַכֵּלִים אַל תִּירָא. עִנּוּיֵי הַזְּוָעוֹת

חָפְרוּ בָנוּ מַעֲמַקִּים כֹּה גְדוֹלִים, כֹּה חַסְרֵי־תַחְתִּיוֹת

עַד עֶשֶׂר פְּעָמִים אֶת בְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה נָכִילָה.

אַךְ נִסְתֹּם בַּמְּגוּפָה הַלֵּב לְבַל תֹּאבַד אַף טִפָּה.

מִי רַגְלָיו מִתְפָּרְצוֹת לִרְקֹד, דּוּמָם יִרְקֹד תּוֹךְ תּוֹכוֹ.

מִי חוֹרֵג בּוֹ שִׁיר יְשִׁירֶנּוּ בִּדְבֵקוּת תּוֹךְ מֹחוֹ.

נִשְׁמֹר תִּירוֹשׁ הַיְקָר, נִרְוֶה אוֹנִים מִמֶּנּוּ לַבָּאוֹת.

יוֹם הֶרְצְל הַיּוֹם, יוֹם הַפְגָּנַת הַכֹּחַ הַעִבְרִי –

אֲרִיאֵל הָאֵשׁ אֲשֶׁר נִגְלָה וְחִלֵּץ הַשַּׁחַר

מִשִּׁנָּיו הַשְּׁחֹרוֹת שֶׁל נֶשֶׁף־אֲבַדּוֹן וָסוֹף.

בְּכָל חֲנוּת וּבֵית־מוֹעֵד הַדְּמוּת הַמַּדְבִּירָה שֶׁל חוֹזֶה

עִם קְרִיאָה־הַתְרָסָה: אִם תִּרְצוּ אֵין זוֹ אַגָּדָה,

וּמַעֲנֵה־הַגֵּאוּת: רָצִינוּ וְאֵין זוֹ אַגָּדָה.

וְלָבָן וְּמְלֻבָּן הָאֲוִיר וְיוֹקְדָה תַעֲצוּמָה

שֶׁל עֶשֶׁת וּפֶלֶד, כְּמוֹ תְבִיעָה גְדוֹלָה וַחֲמוּרָה

לְמַשֶּׁהוּ יוֹתֵר, עוֹד יוֹתֵר. וּמִמַּעַל בַּחַמָּה

יוֹקֶדֶת אוֹת אָלֶף שֶׁל אֵשׁ, שָׁנָה אָלֶף לִסְפִירָה.

מַה תִּיקְדִי כֹּה, אַרְצִי, מָה עוֹד וּמָה עוֹד אַתְּ תּוֹבַעַת?


צְפִיפוּת וְדְחָק מִשְּׁנֵי צִדֵּי הָרְחוֹב. כָּל הַחוֹמוֹת

מִקַּרְקַע עַד גַּג לוּטוֹת שְׁטִיחִים שֶׁל קִיסוֹס אֱנוֹשִי.

רָאִיתִי פְלִיטֵינוּ בְּמַחֲנוֹת גֶּרְמַנְיָה אֵיךְ קִנְאוּ

בְּכָל שׁוֹטֵר גֶּרְמָנִי אֶקְדַּח לוֹ נִתַּן בַּחֲגוֹרוֹ.

רָאִיתִי בַסֹּהַר בְּעַכּוֹ מוֹט־בַּרְזֶל וּתְלִיָּה

וּפְתוּחָה מִלְמַטָּה מַלְכֹּדֶת עִם אָרוֹן כְּבָר מַמְתִּין.

שָׁם נִתְלוּ צְעִירֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁתְּפָשׂוּם בַּאֲזֵנָם.

עַתָּה הוֹלְכִים הֵם זְקוּפֵי הַקּוֹמָה וְרוֹבֶה עַל שֶׁכֶם.

הִנֵּה עוֹבְרִים בַּעֲגָלוֹת גִּבּוֹרִים מִכָּל הַחֲזִיתוֹת

הַיּוֹשְׁבִים וְאוֹחֲזִים בְּרוֹבִים עֲנוּדֵי הַפְּרָחִים.

הִנֵה עוֹבְרָה הַכְּבֻדָּה: תּוֹתָחִים וּמְכוֹנִיּוֹת שִׁרְיוֹן

מִכָּל זַן, מִכָּל זַן, וּמְטוֹסִים מְטַרְטְרִים מַעְלָה.

וּסְפַרָדִּית צְעִירָה עַל יָדִי מַצְבִּיעָה לַחֲבֶרְתָּהּ

עַל מָטוֹס מֵעָל וּמִתְמוֹגְגָה עַד כְּדֵי דֶמַע:

‘רְאִי נָא, רְאִי, מָגֵן דָּוִד! שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ!’


אֲנִי עוֹמֵד מְהֻדָּק תּוֹךְ שְׁטִיחַ הַקִּיסוֹס וְצוֹפֶה.

תַּעֲצוּמָה יוֹקֶדֶת. וְעֵינֵי כָּל עַמֵּי הָעוֹלָם

תְּקוּעוֹת־תְּמֵהוֹת בָּאֲוִיר כְּמוֹ עֵינֵיהֶם שֶׁל דָּגִים בְּלִי רִיס.

עַתָּה אֵדַע מָה פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה גְּאֻלָּה וְטַעְמָהּ.

הַסָּעַת הָעָם לַמּוֹלֶדֶת? לֹא זוֹ, לֹא בִלְבָד.

יֵשׁ מַשֶּׁהוּ עַז יוֹתֵר. יֵשׁ חֹמֶר מִתְפּוֹצֵץ בִּגְאֻלָּה.

תְּחוּם דַּק מִן הַדַּק בֵּין הַיֵּשׁ וְהָאַיִן, וִיהִי

הַצַּד מַה שֶׁיְּהִי שֶׁמִּמֶּנּוּ תְּנַפֵּץ הַתְּחוּם,

הֲלוֹךְ אוֹ שׁוֹב, קוֹל־רְעָמִים יְהַדְהֵד לַמֶּרְחָק,

מִתְמוֹטְטָה אֶרֶץ וּזְמַן רַב לֹא תָשׁוּב לְשִׁקְטָהּ.

שְׁמַע, הֵדִים גּוֹוְעִים שֶׁל דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת לֹא זָכוּ:


   דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת נִתְדַּפֵּק

        עַל שַׁעַר הַצֵּל;

   צַו מִנִּי אָבוֹת אֶל בָּנִים:

        גִּיחוּ מִלֵּיל.


   שַׁדַּי כְּלָאָנוּ מֵאַיִן,

        וְעוֹלָם – מִיֵּשׁ;

   שַׁחַר עֵת יַעַל – לֹא לָנוּ

        בְּשׂוֹרַת הָאֵשׁ.


   צֶבַע דָּמֵנוּ לֹא נִשָּׂא

        עַל גַּלֵּי אֲוִיר;

   שֶׁוַע כִּי גָח מִלִּבֵּנוּ,

        וְנִבְלַע בַּקִּיר.


   נְדוֹנִים לַהֲוָיָה שֶׁל גְּבוּלִין,

        בֵּין כְּלוּם וְלֹא כְלוּם,

   דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת נִתְדַּפֵּק

        וְסָגוּר הַיְקוּם.


כָּךְ נִסְפּוּ בְּעָנְיָם הָאָבוֹת בַּבּץֹ בָּאַפְרוּרִית.

לֹא יָדְעוּ הַסּוֹד. וּרְאוּ, פִתְאֹם נֻפַּץ הַצֵּל,

וְהִזְדַּעְזְעוּת גְּדוֹלָה בָעוֹלָם. אַךְ שׁוּב אָנוּ יֵשׁ,

וְשׁוּב אָנוּ נִרְאִים וְנִשָּׂא קוֹלֵנוּ בַּמֶּרְחָב.

מַה טוֹב לִהְיוֹת מַמָּשׁ וְיֵשׁ כְּמוֹ סֶלַע וָעֵץ!

רַק מִי הָיָה קָרוֹב לָאַיִן הַחֶדְוָה יוֹדֵעַ

לִהְיוֹת נִרְאֶה וְנִשְׁמָע.

              מִי חוֹלֵל הַפֶּלֶא הַלָּז?

אֵלּוּ בָנִים יְקָרִים לְהוּטֵי אֵשׁ אַהֲבַת מוֹלֶדֶת

שֶהֶחֱלִיפוּ הַמֶּשֶק בְּנֶשֶק וּבְלִבָּם עוֹד עוֹרְגִים

לְהִפּוּךְ הַחִלּוּף וּלְעָרוֹת רֹן כֹּחָם לַאֲדָמָה,

לְהוּטֵי גַם אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל עַד עָלֹה לַגַּרְדֹּם

לְמַעַן הַצִּיל אֲחֵיהֶם הַנְּמַקִּים בַּמֶּרְחָק בִּשִּׁבְיָה.

וְאֵלּוּ שֶׁמֵּתוּ וְקָמוּ מִבִּקְעַת עֲצָמוֹת

בְּמַאֲמָר שֶׁל נָבִיא, אַךְ דְּבַר־מָה הִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם –

הַפַּחַד. הָרֶגֶש הָהוּא בָּם לֹא נֵעוֹר לִתְחִיָּה,

וְגוּרָה לָךְ, אוֹיֵב, מִלּוֹחֲמִים קָמוּ מִמָּוֶת!

וְאֵלּוּ – רְאִיתִים בִּצְרִיפִים בִּמְקוֹמוֹת כָּאן רַבִּים –

הַמְקַשְּׁרִים הַתְּפִלִּין עַל שְׂמֹאלָם וְרוֹבֶה לִימִינָם,

וּמְכָוְּנִים בִּבְרָכָה עַל תְּפִלִּין וְרוֹבֶה גַם יַחַד,

וּמֻכְתָּרִים בְּסֶגֶל של קְדֻשָּׁה לַחֲזִית יֵצֵאוּ.

כֻּלָּם יַחַד הַכֹּחַ שֶׁגָּאַל, אֲרִיאֵל הָאֵשׁ

עִם שְׁלֹשׁ קַרְנֵי־נֹגַהּ עַל מִצְחוֹ, שֶׁזָּעְפּוּ עֵת יִשְאַג

יִזַעְזַע אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן וּפָרוֹת הַבָּשָׁן.


אַךְ יֶשְנָם גַּם חוּטִים שֶׁל נֵס בְּכָל רִקְמַת הַגְּבוּרָה.

וּבְלִי הַהַשְׁלָמָה עִם פֶּלֶא עוֹד יִגְדַּל הַפֶּלֶא

שֶׁל דְּגַנְיָה וּצְפַת וְהַנֶּגֶב.

צְעִירֵי הַיְקָר אֲשֶׁר חוֹלְלוּ אוֹתוֹ הַפֶּלֶא –

הֵם עַצְמָם מָה הֵם אִם לֹא פֶלֶא וָנֵס?

גַּם תְּמוּרוֹת מַתְמִיהוֹת בְּאַפְסֵי הַיְקוּם – צֵא וְקַשְּרֵן

כַּעֲשָׁשִׁיּוֹת־חַשְׁמַל לַפֶּלֶא שֶׁלָּנוּ בְּחוּט

וְתוּאַרְנָה.

שַׁלְשֶׁלֶת וְרֶשֶׁת שֶׁל פְּלָאִים, אוֹ אָז אוּלַי תָחוּשׁ

מַשֶּׁהוּ רוֹצִים עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים – מָה רוֹצִים הֵם שָׁם?

מַה טְּרַקְלִינִים רְחוֹקִים שֶׁיּוֹם זֶה יִשַׁמֵּשׁ פּרוֹזְדוֹרָם?

מַה סִּפְרֵי הַנְּבִיאִים שֶׁיְּהוֹשֻעַ בִּן נוּן עוֹמֵד פִּתְחָם?

אָז תַּרְגִּישׁ אֶת כֹּבֶד הַשָּׁעָה, תִתְקוֹמֵם, תִּתְעַוֵּת:

אָנוּ כְמֵהֵי־מְנוּחָה! וְהָלְאָה יַלְקוּךָ רְצוּעוֹת הַשָּׁמֶשׁ.


וְהַתַּהֲלוּכָה עוֹבֶרֶת וּמְקוֹמָהּ כְּבָר פָּנוּי. וְעוֹד עוֹמְדִים

מִשְּׁנֵי הַעֲבָרִים בְּלִי זִיז. –

וּמְלֻבָּן הָאֲוִיר, וְאוֹת אָלֶף מִלְמַעְלָה יוֹקֶדֶת.


ג. דֶּרֶךְ

הַדֶּרֶךְ הִשְׂתָּרְעָה מִזִּיו זֶה הַיּוֹם אֶל אֶתְמוֹלִים,

קַו יָשָׁר שֶׁל נִגּוּן הַדְרָגִי מִתְמַשֵּךְ לְיָגוֹן,

אַךְ אֵיךְ לֹא אֵרָאֶה פָנַיִךְ, הָאֵם יְרוּשָׁלַיִם?

הִתְחִילָה לָאוֹר שֶׁל הַפֶּלֶא שֶׁשְּׁמוֹ עוֹד מְהַסֵּס

מִתְבַּיֵּש עַל דַּל שְׂפָתֵינוּ. הַקָּרוֹן מָלֵא נוֹסְעִים

מִקַּצְוֵי הַיְקוּם, אַף מִשֵּׁבֶט זֶה שָׁזוּף וְיָקָר

כֻּלּוֹ זָהָב מְשֻׁקָּד וְעַתִּיק וְסוּרָא וּפוּם.

וְהַיָּמִים בְּצִיר הָעֲנָבִים. לִרְגָעִים הִפְסַקְנוּ

לְהַכְנִיס אוֹרֵחַ פּוֹעֵל נוֹשֵׂא אֶת קַלְתוֹת עֲנָבָיו,

וְנִדְרָש לְלֹא שְׁאֵלוּהוּ יְכַבֵּד כֻּלָּנוּ

עַד נָזַל דַּם עֵנָב עִם אַחֲוַת יִשְׂרָאֵל. אֵי עוֹד

יֵשׁ לִטְעֹם כְּמוֹ כָאן טַעַם אָחֲוָה נֶאֱמָנָה וּפְשׁוּטָה?

וּכְבָר מֻתְלֶה כָּל אֶשְׁנָב כָּל בְּלִיטָה וּוָו בְּאֶשְׁכּוֹלוֹת.

וְעוֹבְרָה עֲגָלָה רְתוּמָה לְסוּסִים, וְיַלְדָּה

בָּהּ יוֹשְׁבָה בְּאֶמְצַע, מַרְאָה לָנוּ אֶת אָשְׁרָהּ –

הָאֶשְׁכּוֹל בְּיָדָהּ הַקְּטַנָּה. בְּחַיַּיִךְ, אֵם טוֹבָה,

הֲיֵשׁ צֹרֶךְ בְּשִׁיר לְמַעַן יִרְעַד הָאֲוִיר מִשִּׁירָה?

צָלַחְנוּ גַם כְּפָרֵי הָאוֹיֵב נְתוּצִים וּפְרוּצִים.

בַּיִת אֶחַד הִשְׁתּוֹחַחַ בִּמְחִילָה בְּעַכּוּזוֹ עַל קַרְקַע,

וּכְלָבִים אֲבֵלִים הִתְהַלְּכוּ בִּזְנָבָם הַמּוּרָד.

וַתִּצְהָל הַדֶּרֶךְ – אֵיךְ בְּכָל אֲשֶׁר אֶסַּע בָּאָרֶץ

אֶרְאֶנָה זוֹרַחַת מֵחֶדְוַת חֵרוּתָהּ, מִפְּרִיקַת

עֹל רַגְלֵי הַזָּרִים! – וַתֵּצֵא בְמָחוֹל נֶגְדֵנוּ,

הִתְגּוֹלְלָה מַעֲלָה וַתִּקְפֹּץ – בַּחוּרָה קֻנְדֵּסִית –

בִּרְקִידָה עַל גַּב הַמָּנוֹעַ בְּלִי תֵת כְּלָל לִנְסֹעַ.

וּפִתְאֹם אֵינֶנָּה. מַה קָּרָה?

              יֵשׁ רוּחַ שֶׁל צְנִיעוּת

בַּדְּרָכִים הַסְּלוּלוֹת וּגְדוּרוֹת מִשְּׁנֵי הַעֲבָרִים.

מָשׁוּל כְּבַיִת, כְּאַכְסַדְרָה אֲרֻכָּה בֵין תָּאִים.

אַךְ כָּכָה לָבוֹא בְגַלְגַּלִּים עַל שְׁדֵמוֹת רְחָבוֹת!

מַשֶּׁהוּ כָאן שֶׁל פְּרִיצוּת וַחֲתִירָה תּוֹךְ סוֹדוֹת הָעוֹלָם.

קָרַעְנוּ אֶת בְּשָׂרָהּ הַצַּח שֶׁל הָאָרֶץ, טֻלְטַלְנוּ

עַד תְּכוּפוֹת הֶחֱזַקְנוּ בְּרֹאש מֵהִתְנַפֵּץ אֶל סִפּוּן.

צָנַחְנוּ תְהוֹמוֹת, נִסְחַבְנוּ לְתוֹעֲפוֹת גְּבָעוֹת.

פָּנִיתִי לִשְׁכֵנִי הַמְּכֻבָּד שְׁחֹר־זָקָן וַאֵרֶא:

הוּא כֻלּוֹ מְקֻמָּח עַל זְקָנוֹ וּלְחָיָיו וְרִיסָיו,

רַק עֵינָיו הִכְחִילוּ כֹּה זָרוֹת כְּעֹמֶק בְּאֵרוֹת.

עִפְעֵף בְּרִיסָיו הַלְּבָנִים וְסָח: "זֹאת הִיא בּוּרְמָה

חֲפָרוּהָ צְעִירֵי הַעַם תַּחַת מִטְרוֹת אֵשׁ אוֹיֵב,

וְאַחַר הִתְרַתְּמוּ כַּחֲמוֹרִים לָשֵׂאת לְמַעַן אָחִים

מַשְׂאוֹת־מִחְיָה מִרֶכֶב לְרֶכֶב מֵעֵבֶר לַנִּקְרָה.

כָּך, בָּרוְּך הַשֵׁם, בְּעָקְשֶׁנוּת וּמְרִירוּת הַנֶּפֶשׁ

יָצְרוּ עוֹרֵק זֶה חָדָשׁ לַלֵּב בְּהִתְנַתֵּק הַיָּשָׁן,

קִיְּמוּ קֶשֶׁר עִם אָחִים בַּמֵּצַר. מָה דַעְתְּךָ, אֲדוֹנִי,

הֲתָקוּם הַדֶּרֶךְ הַחֲדָשָׁה אוֹ נַחֲזֹר לַיְשָׁנָה?"

הוּא הֶעֱמִיד לְרֶגַע עָלַי מַסְוֵה־פָנָיו הַלָּבָן

וְעֵינָיו הִכְחִילוּ כֹּה זָרוֹת. וּבַחוּץ עָבְדוּ עוֹבְדִים

תַּחַת לַהַב הַחַמָּה בִּמְתִיחַת צִנּוֹרוֹת לְמַיִם

וּבְהִדּוּק הַתְּיָלִים לְשִׁחְרוּר הַקּוֹל הַיְּרוּשַלְמִי.


אַךְ דֶּרֶך הַיָּגוֹן הִתְחִילָה עֵת בָּאנוּ עוֹד פַּעַם

לִסְלִילוּת נִמְתַּחַת מוֹרִיקָה בֵּין שְׂדֵרוֹת אִילָנוֹת.

כָּאן שִׁלְּמוּ בָנֵינוּ הַמֶּכֶס, יְקָר כָּל הַמְּכָסִים.

כָּאן תְּפָשָׂם הָאוֹיֵב מֵעָל עַל הַגְּבוּל בְּהוֹבִילָם

אֶת צֵידַת הָחַיִּים לִיהוּדִים בַּצַּר, וְהִפְצִיצָם

עַד קָפְצָם אֶל עָל בְּמַרְכָּבוֹת שֶׁל אֵשׁ כְּאֵלִיָּהוּ

וְנָפְלוּ, נָפָלוּ. רְאֵה, בִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת

מִזֶּה וּמִזֶּה כְּמוֹ עֲלֵי־הַסֵּרוּגִין שֶׁל עָנָף

הַשְּׁלָדִים הַשְּׁחֹרִים שֶׁל מְכוֹנִיּוֹת נָחִים הֲפוּכִים

מִשְׁתַּחֲוִים עַל פְּנֵיהֶם כִּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּבֵית כְּנֶסֶת.

הַס, לִבִּי. דוּמִיָּה יְרֻקָּה חוֹפֶפֶת כָּאן סָבִיב.

לוּ יָכְלוּ הַצְּעִירִים הַלָּלוּ הָיוּ עוֹשִׂים זֹאת שׁוּב

בְּלִי דַעַת גְּבוּרָתָם וּבִדְחִיַּת כָּל מִלָּה גְבֹהָה.

רַק אֵי־שָׁם מִתְהַלֵּךְ לוֹ אָב וְהוּא כוֹאֵב וָגֵא,

וְאֵם אֵי־שָׁם נוֹגְעָה וְלֹא נוֹגְעָה בַמִּטָּה הָרֵיקָה.


וְהַשֶּׁמֶשׁ עֵת נָטְתָה הִתְחַלְנוּ הִתְרוֹמֵם סְחוֹר־סְחוֹר,

וְהָרִים הִתְרַקְּדוּ סְבִיבֵינוּ עַד בִּטּוּל הַיֵּשׁ,

רַק קַוֵּי אֲלַכְסוֹן הִשְׁתַּלְּכוּ לְכָל הַעֲבָרִים,

וְעָמֹק עוֹד הָמוּ בַלֵּב נִימֵי יָגוֹן וְגָאוֹן.

וְעֵת פִּתְאֹם מָצָאנוּ עַצְמֵנוּ תּוֹכְכֵי יְרוּשָׁלַיִם

וְהִתְחִיל הַקָּרוֹן מִתְרוֹקֵן, לָחַצְתִּי יַד שְׁכֵנִי:

נְקַיֵּם הַדֶּרֶךְ הַחֲדָשָׁה, לֹא נַחֲזֹר לַיְשָׁנָה.


ד. יְרוּשָלַיִם

עֲיֵפֵי מִלֵּילוֹת שֶׁל זְוָעוֹת וְיָמִים שֶׁל מָצוֹר

וּשְׁכוּרֵי מִתְּסִיסָה חֲרִיפָה שֶׁל מֶסֶךְ שְׁנֵי יֵינוֹת:

עַקְשָׁנוּת עַל אַף וְכִמְעַט־כִּמְעַט יֵאוּשׁ עַד מָתַי

שֶׁוִּתְּרוּ וְעָמְדוּ עַל דִּכְדּוּךְ בַּנֶּפֶשׁ וְאֵלֶם,

מִתְהַלְּכִים אֲנָשִׁים בַּחוּצוֹת כִּצְלָלִים

אוֹ יוֹשְׁבִים בַּחֲנֻיּוֹת הָרֵיקוֹת כִּצְלָלִים

אוֹ נִפְגָּשִׁים בְּלִי נִיב וְנִפְרָדִים כִּצְלָלִים.

וְאַתְּ, יְרוּשָׁלַיִם, כֹּה תִּיפִי כָעֵת בְּסוֹף קָיִץ.

מְרֻתֶּקֶת בְּזִקִּים אַתְּ יוֹשְׁבָה בִמְרוֹמֵי הָרַיִךְ

כֹּה שְׁקוּפָה וְזוֹרְחָה וּקְרִירִה כְּמוֹ כָל גַּשְׁמִיּוּתֵךְ

פָּרַקְתְּ מֵעָלַיִךְ, כְּמוֹ נִפְתְּחוּ שָׁעֲרֵי אֵין סוֹף

מִכָּל צַד, גַּם בִּפְנִים בְּכָל טִפַּת אֲוִיר, עַד שׁוֹפַעַת

תִּפְאֶרֶת רוּחָנִית מִכָּל הַצִּנּוֹרוֹת, עַד לֵב

יָכֹל מוּת, יָכֹל מוּת מֵאֲהֹב יְרוּשָׁלַיִם. – הוֹי לָמָּה

אַתְּ קְדוֹשָׁה כָּל כָּךְ, אוֹ מַדּוּעַ בְּמַעְיְנוֹת קְדֻשָּׁתֵךְ

נִצְנַצְתְּ אֶל הַגּוֹיִים?

              אֵיךְ אֶשָּׂא אֶת מַשָּׂא יְגוֹנֵךְ,

אוֹ מִי לִי יִגַּלֶה קְצָת רֶמֶז־תַּנְחוּמִים בָּעֶלְבּוֹן

שֶׁאַתְּ אֲשֶׁר דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת אֶת שְׁמֵךְ עַל שְפָתֵינוּ

בִתְּפִלּוֹת וְשִׁירִים עֲמֻקֵּי כִסּוּפִים נָשָׂאנוּ

עַד אוֹתִיּוֹתָיו נִתְחָרְתוּ גֻשְׁפַּנְקָה בְּכָל טִפַּת דָּמֵנוּ,

וְהַכֵּנָה שֶׁבְּכָל אַנְחוֹתֵינוּ הִתְנַשְּׂאָה עִם צְלִילוֹ, –

אַתְּ עוֹד לֹא גְאוּלָה.

הָיִית לָנוּ אֵם, אֵם כֻּלָּנוּ, עִם שָׁבִיס עַל מֵצַח,

וְיָצַקְתְּ מַיִם חַיִים בַּעֲצִיצֵי חַלּוֹנוֹת הַחֹרֶף,

וּמַפְתְּחוֹת אֲרֻכִּים עַל בִּטְנֵךְ לַאֲרוֹנוֹת־יְרֻשָּׁה

מְלֵאֵי רִשְׁרוּשׁ רֵיחָנִי שֶׁל מֶשִׁי וַעֲדִי וּמַעֲשִׂיּוֹת;

הָיִית עָמֹק עָמֹק כְמוֹ סוֹד לַעַצְמֵנוּ הַתְּרִיס

בִּפְנֵי בוּז הָעֵינַיִם וְנַאֲצַת הַפֶּה סְבִיבוֹתֵינוּ, –

אַתְּ עוֹד לֹא רֻחָמָה.

וְדָוִד הַמֶּלֶךְ נִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ בַּמְּעָרָה

וַיִּרְחֲצוּ יָדָיו פְּלִיט גּוֹלָה וּבָחוּר מִיהוּדָה –

הִגַּעְנוּ לְמַלְכוּת, וְכֶתֶר עוֹד אֵצֶל סַמָּאֵל.


אֲנִי יוֹשֵׁב עַל סַפְסָל בָּרְחוֹב. מֵאֲחוֹרַי

אַט יֵרוֹם בִּמְשֻׁפָּע חֲצִי יְרוּשָׁלַיִם. וּמִלְּפָנַי

גֵאָיוֹת וּגְבָעוֹת, לִכְסוּנִים מִשְׁתַּלְכִים לַעֲבָרִים,

מִתְמַשְּׁכִים בְּסָמוּי בָּאֲוִיר וְחוֹדְרִים לַנְּשָׁמָה.

הֵם שָׁבוּ אֶת עֵינַי, הַקַּוִּים הַלָּלוּ, עוֹד אָז

בְּהִתְרַקֵּד הֶהָרִים עִם כְּנִיסָה הָעִירָה. לִי נִדְמֶה

מַה מַּתְאִים לַסְּבִיבָה, כְּמוֹ קֹרַץ בְּצַלְמָהּ, הַגָּמָל

שֶׁכֻּלּוֹ שִׁפּוּעִים וַאֲלָכְסוֹן בַּאֲלְכסוֹן מִתְרוֹצֵץ.

לוּ עָבְרָה כָּאן אוֹרְחַת גְּמַלִּים מִגְּמַלֵּי אַבְרָהָם

וְאֶבְקְלִידֵס הִסְתַּכֵּל, מָה עֵדֶן הַנְדָּסִי כָּאן גִּלָּה,

וּמֹחוֹ אֵיךְ רָץ אֲחַרֵי תְמוּנוֹת מִתְמַזְּגוֹת וּמִשְׁתַּנּוֹת

מֵרִקְמַת־חֲלוֹף שֶׁל רַגְלַיִם וַחֲטוֹטְרוֹת וּגְרוֹנוֹת.

יָדַעְתִּי עַם אֶחָד שֶׁיָּצַר קַו עָנֹג וְשׁוֹכֵב,

וּמַרְגִּיעַ הַקַּו וְרַב־חֵן אַךְ שָׂבֵעַ וְאַרְצִי

בְּלִי מַשֶּׁהוּ מִכְּמִיהָה וָשַׁחַק.

וְאֶחָד יָדַעְּתִּי, מֵת צָעִיר וּלְבַגְרוּת לֹא בָא,

שֶׁמָּתַח קַו יָשָׁר וְזָקוּף וְכֻלּוֹ שָׁמַיִם,

סֻלָּמוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, מַלְאָכִים בּוֹ עוֹלִים – חֲלוֹם,

בְּלִי מַשֶּׁהוּ מֵאַרְצוֹת הַחַיִּים.

וְהֵיטֵב יָדַעְנוּ, חֲלוֹם שֶׁל מִי הָקִיץ לֹא יָכֹל

אֵיךְ עָלוּל הֵהָפֵךְ לְתֹפֶת לְכָל הָאֲנָשִׁים.

כָּאן הַקַּו הוּא שִׁפּוּעַ, כָּאן יַעֲקֹב כְּשֶׁהֵקִיץ וְלִכְסֵן

אֶת גַּבּוֹ, שָׂם עָלָיו סֻלָּמוֹ וְיָצָא לַמֶּרְחָק.

הִתְלַבְּטוּת וָכֶשֶׁל, עֲלִיָּה כֹּה אִטִּית וַאֲרֻכָּה,

אַךְ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֵין לִמְּצֹא בַּחַיִּים הָעֵרִים.

יְרוּשָׁלַיִם. אַתְּ לָנוּ.

לֹא גַחְנוּ לָאוֹר מִתּוֹךְ מְשׁוּבַת־יְלָדִים. הֲלֹא

כָּל הָעוֹלָמוֹת דְּחָפוּנוּ, בַּעֲוִית־אֵימִים דְּחָקוּנוּ לַמֶּרְחָב,

וּבִרְכַּת הַשְּׁמָשׁוֹת וְזִיו עֵינֵי אֵל עַל חַרְבֵּנוּ.

אַךְ הַגְּאֻלָּה לְעוֹלָם אַתְחַלְתָּא, וְשׁוּרַת־הַחֵן

הַמַּרְגַּעַת לֹא נֵדַע. תָּמִיד־תָּמִיד שְׂפָתֵינוּ הַקּוֹדְחוֹת

תִרְחַשְׁנָה פִזְמוֹנִים וּתְפִלּוֹת עֲמֻקּי כִסּוּפִים.

עֲרֹג וַעֲרֹג, וּמִכֶּתֶר לְכֶתֶר

עַד הַכֶּתֶר הָרָם לָנוּ מִנָּה סוֹד עֶלְיוֹן – הוֹי עוֹלָם,

קְשִׁי־עָרְפְּךָ כֹּף וְהִכָּנַע.


ה. דִּין

אֲנִי עוֹמֵד מְאֻחָר בַּלֵּיל עַל מִרְפֶּסֶת מוּל יָם,

וְשׁוֹאֵל עֲתִידוֹת: מָה עַתָּה? מָה עוֹד? מָה הַדֶּרֶךְ? –

כְּבָר שָׁבְתוּ הַמְּחוֹלוֹת בְּפִילְץ, וְהִתְרוֹקֵן הִשְׁתַּתֵּק

כָּל רְחוֹב הַיַּרְקוֹן מִתַּהֲלוּכוֹת הָאוֹן שֶׁל הַנֹּעַר.

רַק גַּלִּים גָפְרִיתִיִּים־צְחֹרִים בְּטוּר אַחַר טוּר

עוֹד בָּאִים בְּהַלְמוּת אֶל חוֹפָם עַד מְלוֹא כָּל הָאֹפֶל

גִּיל טָמִיר שֶׁל בָּאִים. אֵיךְ תַּעֲרֹג הָאָרֶץ עַל בָּאִים!

וְשַׁחַק מַצְנִיחַ אֶת קְטִיפַת פָּרָכְתּוֹ הַכְּבֵדָה

עַד כָּל הַכּוֹכָבִים לֹא מַעְלָה כִּי אִם נֶגֶד כְּמוֹ קִיר,

עַד שׁוּלֶיהָ נִגְרָרִים עַל גַּלֵּי הַיָּם בַּחֲצִי עִגּוּל

וְסוֹגְרִים עוֹלָמִי: עַד כָּאן! מַה תְּבַקֵּש בַּמֶּרְחָק

מַה כּוֹכָבִים שֶׁאֵינָם אִתָּנוּ? רַק פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת

וֶאֱחֹז בִּזְנַב עַיִשׁ וְטַפֵּס וַעֲלֵה עַד הַצִּיר,

אוֹ מְשֹׁךְ כָּל פָּרֹכֶת הַשַּׁחַק וַעֲטֹף בָּהּ אֶת גֵּוְךָ

עַל כָּל כּוֹכָבֶיהָ. כָּאן תּוּכַל. מַה תְּבַקֵּש בַּמֶּרְחָק?

הַס! מֵעִמְקֵי הַלַּיְלָה מִתְמַשֵּׁךְ חוּט קוֹל

כֹּה דַק אוּלָם עָצוּם וָעַז, בּוֹ כָּל שַׁאֲגַת הַגְּאֻלָּה:

– עֲלוּ!

וְעוֹגְנוֹת שְׁתֵּי סְפִינוֹת בַּמֶּרְחָק יָמִינָה מְנִצּוֹת

בְּמַחֲרוֹזוֹת שֶׁל אוֹר, בְּאַבְנֵטִים שֶׁל אוֹר, כְּמוֹ הַכְתָּרַת

גִּבּוֹרִים הַחוֹזְרִים עִם שְׁלָלָם. רַק סְפִינַת הָרְפָאִים

עוֹד עוֹמְדָה בְאָפְלָהּ וּבְזַעְפָּהּ. וַאֲוִירוֹן לִרְגָעִים

מֵגִיחַ לְפֶתַע מֵחֶשְׁכַת אֵין־שָׁם, טָס וְעוֹבֵר

בְּעִפְעוּף שָׂמֵחַ יְרַקְרָק. כֵּן, כֵּן. עֲלוּ עוֹד!

הַגְּאֻלָה אֵינֶנָּה חֲלוֹם שֶׁל צִמּוּקִים וּשְׁקֵדִים,

לֹא פַרְגִיּוֹת צְלוּיוֹת הַנּוֹפְלוֹת מֵרוֹם עַל צַלָּחוֹת.

הִיא לֹא חֶסֶד וְרַחֲמִים בִּלְבָד. יֵשׁ גַּם דִּין בָּהּ, גַּם דִּין.

הִיא בָאָה לָרַעְיוֹן עִם גְּבוּלוֹת מַעֲמִיקֵי חֲתֹךְ

עַד מִי שֶׁלָּאָרֶץ הוּא חוּץ יִהְיֶה חוּץ גַּם לָעָם.

הִיא אוֹר צָהֳרַיִם הָעַז, וְלֹא תֵדַע בֵּין־שְׁמָשׁוֹת,

בֵּין־שְׂעִפִּים, בֵּין־דְּרָכִים, בֵּין־מַעֲשִׂים. הִיא שׂוֹנְאָה כָל בֵּין,

כִּי הִיא עַצְמָה הַקֵּץ וְשַׁלְהַבְתּוֹ. וַדַּאי יִכְאַב הֶחֲתָךְ.

אַךְ יְטֹהַר אֲוִיר מֵעַרְפִלֵי הָרַעַל, מִגַּעְגּוּעַ

חוֹלָנִי מִמֶּרְחָק, מִפְּרִידַת הַלֵּב וַאָנֹכִי.

הַגְּאֻלָּה הִיא חֶרֶב אוֹר־בְּרֵאשִׁית הַמְּבַתְּקָה הַתֹּהוּ

וּמְנַשַּׁלְתּוֹ מִיקוּם. אַךְ מַה עוֹד?

              הַס! מִתְמַשֵּׁךְ חוּט קוֹל

כֹּה דַק, אוּלָם עָצוּם וְעַז, בּוֹ כָּל נִשְׁמַת הַגְּאֻלָּה:

– רְדוּ!

וּנְשׁוּ אֶת הַדָּגָה אֲכַלְתֶּם וּגְאוֹן פִּירָמִידוֹת

וְלַהֲטֵי חַרְטֻמִּים וְחָכְמַת כָּל הוֹבְרֵי שָׁמַיִם.

הִסּוֹגוּ לִפְנַי וְלִפְנִים, אֶל תּוֹךְ נִבְכֵי נִשְׁמַתְכֶם.

עָלֶה עֶלְיוֹן אֶל בַּדּוֹ, הַבַּד אֶל תּוֹךְ עֵצוֹ, הָעֵץ

אֶל תּוֹךְ גִּזְעוֹ, אֶל שָׁרְשׁוֹ, אֶל שֹׁרֶש שָרָשָיו וְחֻדּוֹ,

עַד הִתְכַּנֵּס כָּל מֻטּוֹת כַּנְפֵיכֶם בִּנְּקֻדָּה יְחִידָה

שָׁם גְּוִיעָה עַד תֹּם וְשָׁם אִמְּכֶם הוֹרַתְכֶם שׁוּב תַּחֲלֹץ

לְפִיכֶם אֶת שָׁדָהּ הָאָפֵל. רְדוּ! אֲנִי מַקְשִׁיב

וְּכֻלִּי מְחֻלְחָל וְרוֹטֵן: מָה אָז?

              הַס! חוּט קוֹל

כֹּה דַק אוּלָם עָצוּם וְעַז, בּוֹ כָּל שִׁירַת הַגְאֻלָּה.

– עֲלוּ!

מִתּוֹךְ שָׁרְשֵׁי שָׁרְשֵׁיכֶם לַגֶּזַע, מִשָּׁם אֶל הָעֵץ,

וּמִשָּׁם אֶל כָּל בַּד, אֶל הַשִּׂיא, אֶל הֶעָלִים בָּאוֹר,

וְיִתְרַעֲנֵן־יִתְרוֹנֵן הַיַּעַר מוּצַף פַּלְגֵּי הַשְּׂרָף,

יִתְעַטֵּף צִבְעוֹנִים וּפְרִי, יִזְּלוּ בְשָׂמָיו בַּיְקוּם.


שְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת לַגְּאֻלָּה, וְיִקְשֶׁה מִכֻּלָּם: רְדוּ!

חשוון תש"ט

המלצות קוראים
תגיות