א    🔗

רִחֵף אֱלֹהִים בְּחֶשְׁכַת אֵין הַסּוֹף, וְחֵץ־אוֹר

כִּי עֻפְעַף מֵעֵינָיו הִקִּיף הַשְּׁמָמָה הָעוֹגֶמֶת

וְנִדְקַר אֲחוֹרָיו. הִתְעַיֵּף מֵהַבִּיט לִנְצָחִים

בַּאֲחוֹרֵי קָדְקֳדוֹ וְיָצַר עוֹלָמוֹת –

תַּחֲנוֹת לְמַבָּט.

וַיְהִי בֹקֶר שִׁשִּׁי. הִתְכַּנְּסוּ מַלְאָכִים לְקַלֵּס

הַדְרַת אֲדָמָה יְרֻקָּה וּרְאָיֵי נְחָלֶיהָ

וְרַחֲבַת הַחוּגִים לִשְׁמָשׁוֹת כְּמִכְמֹרֶת־עֲנָק

מְשׁוּיָה מִן הַיָּם וְזוֹהֶרֶת בְּזִיו דִּמְעוֹתֶיהָ –

מַנְגִּינָה אֵיתָנָה שֶׁל קַוִּים נְקִיִּים עֲגֻלִּים.

וְאוּלָם הַיּוֹצֵר עוֹד לֹא נָח. תַּחֲנוֹת לְעֵינָיו

כְּבָר הָיוּ, אֲבָל לֹא לְשִׂכְלוֹ הַבּוֹעֵר וְצוֹפֶה

מוֹלָד שֶׁל כּוֹכָב עִם תֹּם אֶלֶף יוֹבְלוֹת וּמֶחֱצָה,

קִרְקוּר צְפַרְדֵּעַ בֵּין נֵצַח שְׁמִינִי לִתְשִׁיעִי,

וְעָרַג עַל מֵרֹאשׁ־לֹא־יֻגַּד, עַל צִלּוֹ שֶׁל עָלוּם.

“נַעֲשֶׂה אָדָם!” – הִרְגִּישׁוּ מְשָׁרְתֵי הָעֶלְיוֹן

חַשְׁרַת הַשּׁוֹאָה הַקְּרוֹבָה וַתִּפְרֹץ מְרִידָה.

גְּדוּד אַחֲרֵי גְדוּד אָז הִתְקִיפוּ כִּסֵּא הַכָּבוֹד,

וַיִּשְׁלַח הַיּוֹצֵר אֶצְבָּעוֹ

וּבְעֶצֶם הַיּוֹם הִתְלַקְּחוּ הַשְּׁחָקִים כִּשְׁקִיעָה.

 

ב    🔗

עָבִים לְבָנִים וַאֲפֹרִים וְאֶחָד שְׁחַרְחַר

שׁוֹטְטוּ בַמָּרוֹם וְעָסְקוּ בְסֻגְיָה חֲמוּרָה

וְהִבִּיטוּ לְמַטָּה, שָׁם אֵצֶל שׁוּחָה טְרִיָּה

עָמַד אֱלֹהִים עַל בִּרְכָּיו, לָשׁ עִסָּה שֶׁל עָפָר.

אפורים.

כָּל כָּךְ הוּא לָהוּט אַחֲרֵי הָאָדָם עַד הַשְׁמֵד

רִבְבוֹת מַלְאָכִים בִּגְלָלוֹ. לָמָּה הוּא כֹה לָהוּט?

לבנים.

יַעֲנִיק לְאָדָם מַתָּנָה שְׁמֵימִית, אֶת הַכֹּחַ

לֵדַע וּלְהָבִין עַד יֶחְכַּם וְיַעֲשֶׂה אֶת הַטּוֹב.

אפורים.

אֶת פְּרִי עֵץ הַדַּעַת יְצַו שֶׁאָדָם לֹא יֹאכֵל.

לבנים.

יִלְמַד הָאָדָם מֵאֵלָיו מַה זֶּה טוֹב וּמָה רָע.

לֹא טוֹב שֶׁיָּבוֹא לִסְעוּדָה עֲרוּכָה וּמְתֻקֶּנֶת.

שחרחר.

בֵּין דַּעַת וּמַעַשׂ נִמְתָּח הַמִּדְבָּר הַנּוֹרָא

מַשְׁרִיץ עַקְרַבִּים וּנְחָשִׁים. שָׁם אֶתְקַע אָהֳלִי,

וּנְחִיל מִפְלָצוֹת אֲשַׁמַּע בִּשְׁרִיקָה עַל פִּתְחִי

עַד אָדָם בְּעַצְמוֹ יֵרָתַע.

בֵּין דַּעַת וּמַעַשׂ אָקִים קִיר עִוֵּר וְחֵרֵשׁ

וְתַרְנְגוֹל זֶה יוֹם וָלַיְלָה יַקִּישׁ בַּמַּקּוֹר

וְהַקִּיר לֹא יִמּוֹט וְהַשַּׁחַר לֹא יַעַל, לֹא יָעַל.

לבנים.

מַה דַּל וְעָלוּב הָאָדָם, מָה רַחֲמִים יְעוֹרֵר!

כֹּה תַשׁ וְעָנֹג, עַד זְבוּב קַל בּוֹ יִתְחַב אֶת שִׁנָּיו

וְרוּחַ עוֹבְרָה תְּשַׁלַּח בְּגֵווֹ צְמַרְמֹרֶת.

וּבְכָל רֶגַע יֵדַע בַּחֲרָדָה שֶׁהַמָּוֶת הוֹלֵךְ

בִּצְעָדִים מְדוּדִים וּמְחִי־חֶרֶשׁ שֶׁל תֹּף לִקְרָאתוֹ.

וַדַּאי,

הוּא יְנַס לְהַשּׁוֹת אֶת סוֹפוֹ בְּאַלְפֵי מִשְׂחָקִים,

בִּבְנִיָּה וַהֲרִיסָה, בְּאַהֲבָה, בְּחָכְמָה, בְּאִוֶּלֶת,

אַךְ עָמֹק בְּנַפְשׁוֹ לֹא יִשְׁכַּח. שָׁם בְּאֹפֶל מֵימֶיהָ

אַחַת חֲרָדָה, וְכָל יָשָׁר שָׁם נִשְׁקָף מְעֻוָּת,

כָּל מוּצָק מִתְרוֹפֵף, כָּל פַּנָּס מִתְפַּתֵּל כִּנְחַשׁ־פָּז

עַד תִּפְאֶרֶת רָפָה מְרַחֶפֶת גַּם עַל הָעִוּוּת.

אֵיךְ נַאֲשִׁים אִם יֶחֱטָא? אֵיךְ יַאֲשִׁים אֱלֹהִים בְּלִי טְעֹם

אַף לְרֶגַע אֶת פַּחַד הַמָּוֶת? אַךְ הַגֵּד, הַקּוֹדֵר,

עַל מָה כֹּה תִשְׂטֹם הָאָדָם עוֹד בְּטֶרֶם נוֹצָר?

שחרחר.

כָּל הַיְקוּם הַמְפֹאָר הַלָּזֶה לֹא יָשָׁר בְּעֵינָי.

הַיּוֹצֵר מְשַׂחֵק רַב מִדַּי בִּכְאֵבֵי הַחַיִּים.

אָחִישׁ אֶת סוֹפָם.

אפורים.

סְבוּכִים כֹּה דַּרְכֵי הַיְצִירָה,

וְחִידַת הַחִידוֹת – מַה דּוֹפֵק בְּתַחְתִּית הַמַּעְיָן?

לִכְאוֹרָה כָּל יוֹצֵר בָּא לִיצֹר מַה מִּמֶּנּוּ וָמַעְלָה,

אַחֶרֶת מַה בֶּצַע? אַךְ מָה אִם יוֹצֵר הוּא עֶלְיוֹן?

אוֹ לִיצֹר מָה אֵינוֹ הוּא עַצְמוֹ אַךְ נִכְסָף הוּא לִהְיוֹת.

הֲנִכְסָף אֱלֹהִים אֶל הַחֵטְא? הַאֻמְנָם בּוֹ עַצְמוֹ

מַשֶּׁהוּ עוֹד שֶׁל תֹּהוּ אָפֵל וְלָכֵן הוּא חוֹתֵר

לִחְיוֹת וְלִשְׂרֹף תּוֹךְ אָדָם מַשֶּׁהוּ זֶה עַד תֹּם,

וְאָדָם נְהַר־אֵשׁ בּוֹ יִטְבֹּל?

שחרחר.

הֲלָכֵן לֹא נָגַע בִּי?

אוֹתִי לֹא כִלָּה עֵת כִּלָּה הַטּוֹבִים שֶׁמָּרָדוּ. –

 

ג    🔗

גָּמַר אֱלֹהִים הַגִּבּוּל וְהַלַּיִשׁ, הִתְחִיל

צוֹבֵט חֲתִיכוֹת עוֹד לַחוֹת וּמַצְלִיף:

גּוּשׁ זֶה לַחֲשָׁקִים אֲפֵלִים וְגוּשׁ זֶה לְשֶׁל אוֹר,

גּוּשׁ זֶה לְסוּסִים פְּרוּעִים, וְהַלָּז לְרִסּוּן;

וְהַכֹּל בְּיָדְךָ, הֱיֵה שִׁיר וּנְגִינָה אוֹ שָׁאוֹן.

גּוּשׁ זֶה לֵב פּוֹשֵׁט וְכוֹוֵץ, הֲתָבִין אֶת פִּשְׁרוֹ?

פְּנִים וְחוּץ, פְּנִים וְחוּץ, עַד הַחוּץ כֻּלּוֹ פְּנִים,

כֻּלּוֹ לֵב.

וְגוּשׁ זֶה לִתְבוּנָה, לְהַבְקִיעַ דְּלָתוֹת מִכָּל צַד

שֶׁל פְּלִיאוֹת וּסְתִימוֹת.

כָּל הַיְקוּם אֵינוֹ אֶלָּא דְלָתוֹת,

הַהֵיכָל הוּא מֵעֵבֶר,

גַּם אַתָּה אֵינְךָ אֶלָּא דְלָתוֹת,

הַמֵּעֵבֶר תָּר שְׁבִיל אֶל מֵעֵבֶר,

וַחֲקַל תַּפּוּחִין קוֹרֵא אֶל חֲקַל תַּפּוּחִין.

הֲתַקְשִׁיב הָרִשְׁרוּשׁ?

וְאוּלָם אַל תַּהֲרֹס!

רַק אַט אַט, בִּמְתִינוּת, בִּמְנוּחָה.

לֹא רַק פְּרִי, גַּם הַזְּרוֹעַ צְרִיכָה לְהַבְשִׁיל עַד תִּקְטֹף.

עִמְקֵי־הֲגִיגִים נִכְנָסִים בֵּין עֵרוּת וְשֵׁנָה,

וְעֵינַיִם חֲצִי־עֲצוּמוֹת הֵן יוֹתֵר פְּקוּחוֹת. –

כֹּה הִצְלִיף גּוּשׁ אֶל גּוּשׁ עַד אָדָם הִשְׂתָּרֵעַ שָׁלֵם.

וַיִּגְחַן וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, וּכְמוֹ מַחַט חַדָּה

הִנְחִית תּוֹךְ נִבְכֵי כָל הַגּוּף עַד מֵעֹצֶם כְּאֵב

קָרַע הַדּוֹמֵם אֶת תָּאָיו וְהַנֶּפֶשׁ נוֹלְדָה,

הַכְּאֵב הָפַךְ נֶפֶשׁ,

וּבִן רֶגַע נֶעְלַם אֱלֹהִים וְיָרַד הַשָּׂטָן.

 

ד    🔗

הִתְקַלַּע הָאָדָם כְּמוֹ רָבַץ תַּחַת כֹּבֶד מַשָּׂא,

אָז נֶאֱנַח וְנִרְגַּע. הִזְדַּקֵּף וּפָקַח אֶת עֵינָיו,

הִבִּיט בָּעוֹמֵד עַל גַּבּוֹ: הַאַתָּה הוּא?

שטן.

לֹא אָנִי.

אֱלֹהִים יְצָרְךָ מִתּוֹךְ זוֹ הַשּׁוּחָה.

אדם.

וְאַיּוֹ?

שטן.

חָזַר לִשְׁחָקָיו. גַּם אֲנִי מִמְּרוֹמִים, אַךְ אֹהַב

אֶת הָאָרֶץ. נִהְיֶה יְדִידִים.

אדם.

לְשֵׁם מָה יְצָרָנִי?

שטן.

לִרְדּוֹת בָּאֲדָמָה זוֹ יָצָר.

אדם.

לְשֵׁם מָה יְצָרָהּ?

שטן.

כֹּה צָעִיר וְשִׂכְלוֹ כְּבָר לֹא נָח. נְמֵרִי הַקָּטָן,

אֵין שׁוּם לְשֵׁם מָה. אֱלֹהִים כְּאִילָן כְּנָהָר.

זֶה נוֹשֵׂא אֶת מֵימָיו, זֶה גוֹמֵל אֶת פִּרְיוֹ, זֶה יוֹצֵר.

הַכֹּל הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, מִסְתּוֹבֵב בְּמַעְגָּל שֶׁל עַצְמוֹ,

שָׁם כֹּחוֹ וּדְרוֹרוֹ.

אדם.

וַאֲנִי מַה כֹּחִי וּדְרוֹרִי?

שטן.

לִחְיוֹת.

אדם.

אֵיךְ חַיִּים

שטן.

רַמַ"ח אֲבָרִים לְךָ, אָדָם,

וְרַמַ"ח עֳנָגִים יֵשׁ בַּיְקוּם. בּוֹא אִתִּי וְאַרְאֶךָּ.

אדם.

אֲבָרַי מִתְעַנְּגִים עוֹד עַל רֶדֶם.

שטן.

וְסוֹדוֹת יֵשׁ בַּיְקוּם.

אַלְפֵי דְלָתוֹת מִכָּל צַד מְצַפּוֹת לְפוֹתֵחַ,

מַפְתֵּחַ שֶׁל דֶּלֶת־מַעֲרָב בְּיַרְכְּתֵי הַמִּזְרָח,

מַפְתֵּחַ שֶׁל רָז צְפוֹנִי בְּיַעֲרוֹת הַדָּרוֹם,

וְחוּג כּוֹכָבִים מַפְתְּחוֹ בִּקְלִפַּת חִלָּזוֹן.

בּוֹא אִתִּי וּנְחַפֵּשׂ אֶת פְּזוּרֵי מַפְתְּחוֹת מַלְכוּתֶךָ.

אדם.

עוֹד דַּלְתוֹת לְבָבִי לֹא פְתוּחוֹת.

שטן.

וְשִׁכָּרוֹן יֵשׁ שֶׁל קְרָב.

נְמֵרִים שֶׁל זָהָב וַאֲרָיוֹת עִם עֵינֵי הָעַנְבָּר

אוֹרְבִים כָּל דַּקָּה לְדַקַּת רִפְיוֹנְךָ וְזִנֵּקוּ.

הֲיָדַעְתָּ שׂוֹא־גִיל שֶׁל אֲחֹז פִּי אוֹיֵב וְשַׁסְּעוֹ?

אדם. מִצִּנּוֹר לְצִנּוֹר מְשָׁכַנִי אֶל עָל וְאֶל עָל,

מֵעָפָר לְאָדָם,

בֵּין דְּפָנוֹת כֹּה צָרִים וְחוֹנְקִים

לִנְקֻדָּה שֶׁזָּרְחָה בַמֶּרְחָק

וְנִגְּנָה כֹּה שְׁחוּזוֹת

עַד הַכְּאֵב כְּמוֹ וָו בִּי נִדְקַר וְהֶחֱזִיק בַּל אֶפֹּל.

מִצִּנּוֹר לְצִנּוֹר, מִתְּעָלָה לִתְעָלָה,

וְעוֹד חַם בְּשָׂרִי מִמַּגַּע כַּף יָדוֹ,

נְשִׁימָתוֹ עוֹד כַּטַּל עַל פָּנַי, וּבְאָזְנִי עוֹד שִׁירוֹ –

לָמָּה פֶּתַע חָמָק? הֶאָפֵס לוֹ אֶל עָל? אֵין יוֹתֵר?

לָמָּה פֶּתַע נִתְּקָה נְגִינָתוֹ, וְהַכֹּל נִתְרוֹקֵן?

הַאֻמְנָם כָּאן הַסַּף וְהַסּוֹף, תַּחֲנָתִי אַחֲרוֹנָה

לְהַשְׁרִיץ כְּתוֹלָע וּלְפַנֵּק רִטְפוּשִׁי בְּחֹם שָׁמֶשׁ?

אֱלֹהִים, אֱלֹהִים!

שטן.

חֲיֵה בִּלְעָדָיו.

אדם.

אֵיךְ אוּכַל?

שטן.

גּוֹרָלְךָ הוּא.

הַבִּיטָה בִּירַק אֲדָמָה, בֶּעָבִים, בָּאַיָּל

שָׁם הוֹלֵךְ עִם קְרָנָיו, בַּטַּוָּס שָׁם פּוֹרֵשׂ זְנַב־צְבָעָיו,

בָּאֲרִי שָׁם נֶעֱמָד וְצוֹפֶה בְּפָנֶיךָ – מַה דְּמִי,

מַה שְּׁתִיקָה עַל פְּנֵיהֶם! עוֹד הַכֹּל מְדֻמְדָּם וּמְחֻבָּר.

גַּם פָּרָה זוֹ גוֹעָה – אֱלֹהִים בָּהּ גוֹעֶה לְשָׁמָיו.

רַק אַתָּה הַמְנֻתָּק מֵהַכֹּל, הַמֻּצָּג מוּל הַכֹּל,

וָלֹא אֵיךְ הָיִיתָ הוֹגֶה?

רַק אַתָּה לְבַדֶּךָ.

וִיגוֹנְךָ וּגְאוֹנְךָ הוּא. הָאָדָם פֵּרוּשׁוֹ לְבַדּוֹ,

לְבַדּוֹ הוּא נִכְנָס, לְבַדּוֹ הוּא צוֹעֵד צְעָדָיו,

לְבַדּוֹ הוּא גוֹוֵעַ, נוֹפֵחַ נַפְשׁוֹ וְיוֹצֵא.

אדם.

אֶגְוַע?

שטן.

כֵּן, אָדָם, וְשׁוּחָה זוֹ עוֹד פַּעַם תְּכֻסֶּה.

אדם. הַשּׁוּחָה?

שטן.

כֵּן, אָדָם, וּמְקוֹמְךָ יְמַלְאוּ אֲחֵרִים.

אֵינְךָ אֶלָּא חֻלְיָה.

אדם.

חֻלְיָה?

שטן.

לַחֻלְיוֹת הַבָּאוֹת,

וּזְמַן כְּמוֹ תַיִל דּוֹקֵר מִשְׁתַּחֵל בַּחֻלְיוֹת.

אדם.

שְׁאֵלוֹת כִּפְצָעִים בִּי פָתַחְתָּ, כְּעֵינַיִם דָּווֹת

עוֹטוֹת כָּל גּוּפִי וְלָעַד לֹא תֵדַעְנָה תְנוּמָה.

הַלְּשֵׁם־מָה שֶׁאֵינֶנּוּ יָעוּף לִרְגָעִים תּוֹךְ רֹאשִׁי,

יִקֹּר וְיִבְרַח. אִם אֵינוֹ – לָמָּה יַרְבֶּה לְבַקְּרֵנִי?

לְשֵׁם מָה אֲנִי מֵת? וּלְשֵׁם מָה וּלְאָן הַחֻלְיוֹת?

הַאִם זְמַן חֲפַרְפַּר אוֹ חָתוּל, בִּי נִכְנָס לְשָׁעָה

וּמְפַלֵּס לוֹ נָתִיב וּמְקַפֵּץ לְאַחֵר וּלְאַחֵר?

מְצֹא מַה יּוּכַל בָּאַחֲרִית אִם לֹא שׁוּב אֶת עַצְמוֹ?

וּמַה קּוֹרֶה לַנָּתִיב שֶׁגָּוַע? כָּאן הַכֹּל כִּמְדֻמֶּה

כֹּה הַרְבֵּה לְחִנָּם, וְהַרְבֵּה כֹּה רוֹמֵז לְכִוּוּן.

וְאוּלַי אֱלֹהִים הוּא הַזְּמַן, וַאֲנִי שֶׁמְּשָׁכַנִי

מִנִּבְכֵי מִנְהָרָה הוֹפֵךְ מִנְהָרָה לְגַבָּיו

וְדֶרֶךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי הוּא סוֹקֵר אֶל אֵי־חוֹף,

וְיֵשׁ לְשֵׁם־מָה בְּחַיַּי, וְאַתָּה מְתַעְתֵּעַ?

אַךְ רַעְיוֹן לוֹ חָתַרְתִּי כָּל כָּךְ כְּבָר אֵחַר לְהַרְהִיב,

אָנֹכִי כְּבָר מַרְגִּישׁ לְחִיצַת אֲדָמָה עַל צְלָעָי.

מִי אַתָּה, מַה שְּׁמֶךָ?

שטן.

קוֹרְאִים לִי שָׂטָן וְגַם רָע;

אַךְ אֲנִי הַמַּגִּישׁ לְאָדָם הַיֵּינוֹת הַמְשַׁכְּרִים

יַשְׁכִּיחוּ זַחֲלוֹ הַתְּמִידִי שֶׁל הַזְּמַן בִּבְשָׂרוֹ,

שֶׁל אֱלֹהִים בְּנַפְשׁוֹ, וְשֶׁל מָוֶת רוֹחֵשׁ מֵאִידָךְ,

וְהַבְּדִידוּת הַגְּמוּרָה.

יָדַעְתִּי יְגוֹן הַתַּחְתִּית בְּהַכָּרַת הָאָדָם

הַטָּעוּן הַשְׁכָּחָה. בּוֹא אִתִּי לְרִשְׁרוּשׁ הַחַיִּים. –

צִפּוֹר לְבָנָה יָצְאָה עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל אָדָם

וְצִיְּצָה רֶגַע קָט וּפָרְחָה וְנֶעֱלָמָה.

הוּא רָקַע בְּרַגְלוֹ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ עִם שָׂטָן.

כָּל הַיְקוּם נִזְדַּעֲזַע כְּמוֹ צְרִיף יְרִיעוֹת בְּסוּפָה,

וּבִמְרוֹם הַשָּׁמַיִם קוֹל רַן: כִּי טוֹב, טוֹב מְאֹד.

שבט תשי"ב