א    🔗

תָּקַע הָאָדָם אֶת שִׁנָּיו תּוֹךְ הַפְּרִי,

וַיֵּאוֹרוּ עֵינָיו:

בְּרוֹשִׁים הִתְנַעַנְעוּ מְחֻדָּדִים תַּחַת שַׁחַק,

דּוּכִיפַת עִם כּוֹבַע שֶׁל זָהָב הִתְהַלְּכָה בֵּין צֶאֱלִים,

בַּרְבּוּרִים זְקוּפֵי־גְרוֹנוֹת יָשְׁבוּ בֶהָדָר

עַל בַּרְבּוּרִים הֲפוּכִים תּוֹךְ בְּרֵכָה –

הַכֹּל כְּמוֹ עַד כֹּה, אַךְ עַד כֹּה לֹא יָדַע שֶׁיָּדַע.

וַיֵּדַע הָאָדָם:

מַה זּוֹ דַעַת?

לָדַעַת הַדַּעַת.

רְאִי מִבִּפְנִים

הַמְשַׁקֵּף וּמֵאִיר מַה בִּפְנִים.

וְלָדַעַת הַדַּעַת אֵינוֹ אֶלָּא

לָדַעַת אֶת דַּעַת הַדַּעַת, –

רְאִי מוּל רְאִי,

וּרְאִי מוּל רְאִי שֶׁל רְאִי,

עַד כֻּלָּם הִתְנַפְּצוּ וַיְהִי חשֶׁךְ.

לֹא, הַפְּנִים הוּא תְהוֹם.

אַפְנֶה אֶת עֵינַי כְּלַפֵּי חוּץ.

כָּאן מִישׁוֹר־מִבְטַחִים, כָּאן מֹחִי יְרַקֵּד כְּמוֹ עֵגֶל

עַל כַּר יְרַקְרַק, כָּאן מָקוֹם לְגִלּוּי, לְחִדּוּשׁ,

כָּאן עוֹלָם!

עוֹלָם?

הֲרֵי זוֹהִי מִלָּה חֲדָשָׁה, זֶה עַכְשָׁו בִּי עָלָתָה:

עוֹלָם!

עַגְלוּלִית מַקִּיפָה אֶת הַכֹּל,

וְכוֹלֶלֶת הַכֹּל,

וְנוֹגַהַת.

אֵיךְ בָּאָה לִי זוֹ הַמִּלָּה כֹּה קְטַנָּה וּרְחָבָה?

וַאֲנִי לֹא חָתַרְתִּי אַחֲרֶיהָ, אֲנִי רַק נִשְׁקַפְתִּי.

בְּרוּכָה לִי חַוָּה עַל הַפְּרִי הַיָּקָר לִי נָתָנָה.

עַכְשָׁו מִתְחַוֵּר מַה זּוֹ דַּעַת:

הִיא הוֹלְכָה מַעֲדַנּוֹת בַּקָּמָה

וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ –

הִזָּהֵר, שׁוּב הַתְּהוֹם שֶׁבִּפְנִים!

הִיא הוֹלְכָה בַקָּמָה וְלוֹפְתָה מְלוֹא זְרוֹעָהּ שִׁבֳּלִים

וְצוֹרֶרֶת אוֹתָן בְּטַבַּעַת שֶׁל צְלִיל,

וּפִתְאֹם אֲלֻמּוֹת אֲלֻמּוֹת,

כַּר נִרְחָב עִם דְּרָכִים לְטַיֵּל וּלְהַבִּיט מִסָּבִיב.

אַךְ רְאֵה, מַה סּוֹדִי הָעוֹלָם!

מַה מִמֶּנִּי יַחְבִּיא?

אִילָנוֹת מִתְרַכְּנִים זֶה לָזֶה בִּרְמִיזוֹת אֶל עֶבְרִי,

נָמֵר זְהַבְהַב בִּי נוֹעֵץ מֵרָחוֹק עֵינֵי־אֵשׁ,

סְלָעִים גּוֹהֲרִים וְגוֹנְזִים אוֹצָרוֹת מִתַּחְתָּם,

וְשַׁחַק מַחֲזִיק עַל רֹאשִׁי אִישׁוֹנוֹ הַמְלֻבָּן.

וּשְׁתִיקָה מִסָּבִיב מִסְתַּכְּלָה בִי בְּאֶלֶף עֵינַיִם

לָדַעַת מָה אַעַשׂ, מָה אַעַשׂ. וַאֲנִי?

אֲנִי, חַיָּה רְעֵבָה לְסוֹדוֹת, אֲשַׁחֵר חִישׁ לְטֶרֶף.

כָּל הַיְקוּם כְּאַרְמוֹן עִם מְגֵרוֹת סְגוּרוֹת עַל מַסְגֵּר –

עוֹד קָט וְאֶבְקַע כָּל מְגֵרָה, אֲפוֹצֵץ כָּל מַנְעוּל,

עַד כָּלִיל יִתְרוֹקֵן הָעוֹלָם,

כָּל רָזָיו בְּכַפִּי.

אָז אֶהְיֶה כֵּאלֹהִים.

וְאוּלַי –

יִתָּכֵן שֶׁעָצוּב קְצָת לִהְיוֹת אֱלֹהִים.

וְלָכֵן רָז אֶחָד לִי אַשְׁאִיר,

אֶשְׁתַּחֲוֶה לוֹ, אַקְרִיב לוֹ עוֹלוֹת וְאֵלָיו אֶתְפַּלֵּל –

תָּמִיד תּוֹךְ טֶוַח יָדִי וְתָמִיד לִי מִנֶּגֶד.

נִרְאֶה. וּבֵינְתַיִם –

הוּא תָקַע שֵׁן יוֹתֵר עֲמֻקָּה תּוֹךְ צִיפַת הַתַּפּוּחַ.

ב    🔗

וַיְהִי לֵיל בְּגַן עֵדֶן. רִקְּחוּ הָרוּחוֹת בְּשָׂמִים־רֹאשׁ,

וּבִנְהַר אֲפַרְסְמוֹן הִתְהַלְּכוּ הָעֵצִים עַד בִּרְכַּיִם.

לַהֲקַת מַלְאָכִים שׁוֹטְטוּ בַּמָּרוֹם,

הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם,

וּמֵאוֹר עֵינֵיהֶם הִצְטַנַּח חֲרוּט־אוֹר

עַל אָדָם וְחַוָּה.

מלאכים.

יוֹד־גִּימֶל מִדּוֹת לֵאלֹהִים,

יוֹד־גִּימֶל חֶשְׁבּוֹן אוֹתִיּוֹת אַהֲבָה,

אֶחָד.

בָּרוּךְ שֶׁמָּסַר אֶת סוֹדוֹ לְבָנִים.

שטן.

סוֹד זֶה יוֹדְעִים גַּם כְּפִירֵי אֲרָיוֹת.

מלאכים.

רְאוּ, הֵם קְרֵבִים זֶה לָזֶה,

הוּא – שַׂעֲרוּרִי וְכָבֵד,

וְהִיא – צַחַת־עוֹר עִם עֵינֵי אַיָּלָה.

הוּא לוֹפֵת צַוָּארָהּ כְּמוֹ אָב אֶת בִּתּוֹ,

כְּמוֹ אָב,

חֲרִישִׁי וְעָדִין.

אַךְ נְבָכִים קוֹרְאִים לִנְבָכִים

אֶל נִבְכֵי הֲוָיָה

שָׁם אַחַת הַנְּקֻדָּה הַמְקַפֶּלֶת הַכֹּל,

שָׁם אָדָם וְחַוָּה וְעוֹלָם

מַרְכִּינִים אֶת רֹאשָׁם כְּמוֹ צֹאן אֶל הַשֹּׁקֶת

בִּדְמָמָה וּבְסַמְיוּת וְשׁוֹתִים.

בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן אשֶׁר רַב לְבָנִים.

שטן.

רְאוּ, גֵּו אֶל גֵּו,

בְּקֶצֶב אֶחָד שֶׁל עֲוִית,

כְּרַחַשׁ זְרוֹעוֹת שֶׁרֶץ־מַיִם לָבָן

מִתַּחַת לְשֶׁטַח הַמַּיִם.

הַאִם אֵין זֶה מָחוֹל שֶׁל כְּאֵב יוֹתֵר מִנִּי אשֶׁר?

מלאכים.

אַלְלַי אַלְלַי

לֹא אָרַךְ הַמָּחוֹל.

אֵיפֹה הַמַּעְיָן הֶעָכוּר בְּמִרְעֶה זֶה שִׁמְשִׁי

שֶׁפִּתְאֹם מִתּוֹכוֹ גָּח מַאֲבָק

שֶׁל דְּרִיסָה וּטְרִיפָה וּפְרִימַת כָּל הַגֵּו,

כְּמוֹ לָמוּת וּלְהָמִית?

הֲגַם זֶהוּ שָׁלָב בְּאַהֲבָה אֱנוֹשִׁית

שֶׁאֲנַחְנוּ בְּנֵי שַׁחַק לָעַד לֹא נָבִין,

וְהַכְּאֵב הֶעָנֹג שֶׁל תַּעֲנוּג

עוֹבֵר לַתַּעֲנוּג הַפִּרְאִי שֶׁל כָּאוֹב וְהַכְאֵב,

וְאַהֲבָה וְאֵיבָה רַק פְּקַעַת אַחַת

לָעַד לֹא תֻתַּר?

וְאוּלַי זֶהוּ נְקַם כָּל הָעֶרֶג הָעַז וְהַכֵּמַהּ

עַל מִפְתַּן הַסִּפּוּק?

הֲיוֹדֵעַ אָדָם בְּעַצְמוֹ עַל שׁוּם מָה?

שטן.

יֵשׁ דַּעַת בָּרֹאשׁ – זֶרֶם קָט, אֶגְלֵי טַל,

יֵשׁ דַּעַת אֲבָרִים – מְעַרְבֹּלֶת,

מַה יּוֹדֵעַ הַנַּחַל הַדַּל עַל שׁוּם מָה שֶׁל מְעַרְבֹּלֶת?

מלאכים.

רְאוּ, אֵיךְ עַכְשָׁו,

מְרֻחָץ מִזַּעְפּוֹ וְגַעֲשׁוֹ,

הוּא נָח דֹּם בְּחֵיקָהּ,

וּמַרְגּוֹעַ־אֵין־קֵץ עַל פָּנָיו,

כְּעֻבָּר מְקֻפָּל תּוֹךְ אִמּוֹ

תּוֹךְ הָרֹן הָאָפֵל וְהָרַחַץ

שֶׁל רַהֲטֵי הַדָּמִים.

כָּךְ חוֹזֵר הַגַּלְגַּל וְנִשְׁלָם,

חַיִּים וּגְוִיעָה וְלֵדָה,

בָּרוּךְ הַמְחַדֵּשׁ הָאָדָם.

והשטן

כָּךְ חוֹזֵר הַגַּלְגַּל,

(בשנינה)

וְהָאָב הוּא הַבַּעַל,

הַבַּעַל הוּא בֵן –

הֲיֵדַע הָאָדָם אַחַר כָּךְ?

וְלֵיל עוֹד הָיָה וְאָדָם וְחַוָּה הִתְעוֹרָרוּ,

פָּרְשׁוּ זֶה מוּל זוֹ אֶל כָּתְלֵי הֶחָרוּט הָאוֹרִי,

הִצְטַנַּח מֵעֵינֵי מַלְאָכִים,

וְחָבְקוּ עֶרְיָתָם מִתּוֹךְ חֵטְא נֶעְלָם וּבוּשָׁה.

ג    🔗

יֵשׁ עֶרְיָה עֲמֻקָּה מֵעֶרְיָה,

שֶׁגַּם אֶלֶף עֲלֵי תְאֵנָה

הֱיוֹתָהּ לֹא יַכְרִיתוּ –

הָעֶרְיָה שֶׁל הַדַּעַת.

הַבִּיטוּ בְּעוֹף וּבְקוֹף וּבְשׁוֹר פָּר –

הָעוֹלָם וְהַזְּמַן

יַעֲטוּם בְּהִדּוּק

כְּמוֹ בֶגֶד מָתוּחַ.

אַךְ הָאָדָם הַהוֹגֶה,

כְּבָר בְּרֵאשִׁית הֶהָגִיג,

יִתְפַּשֵּׁט אֵת יֶהְגֶּה בוֹ

וְעוֹמֵד מִמּוּלוֹ וְהוֹגֶה בוֹ.

וּכְכֹל אֲשֶׁר דַּעַת תִּגְדַּל,

כֵּן יִגְדַּל הָעוֹלָם,

יִגְדַּל וְיִרְחַק,

עַד נִשְׁאָר הָאָדָם תּוֹךְ לֹא־כְלוּם.

וּפִתְאֹם – עַרְטִילַאי.

מַה גָּז? מַה פֹּרַק?

אֵיךְ הַדַּעַת תֵּדַע מַשֶּׁהוּ

שֶׁפָּרַח עִם בּוֹאָהּ?

אַךְ צִנָּה מְנַשֶּׁבֶת,

וּמְרִירוּת תּוֹךְ הַלֵּב

שֶׁכְּמוֹ כָּל שֶׁצּוֹרֵב הִיא שׂוֹרֶטֶת עַצְמָהּ

וּמַרְבָּה כְאֵבָהּ.

ד    🔗

וֵאלֹהִים הִתְהַלֵּךְ בַּגַּן לְרוּחַ הַיּוֹם

וְנִזְכַּר בָּאָדָם: אַיֶּכָּה? מְצָאוֹ תַּחַת עֵץ

וְיָשַׁב עַל יָדוֹ, וְעַל אֹרֶךְ זְקָנוֹ הַלָּבָן

שֶׁנִּשְׁטַח כִּמְסִלָּה טִיְּלוּ דוּכִיפַתִּים שֶׁל זָהָב.

וְאָדָם שָׁפַךְ שִׂיחַ: הָיִיתִי כַּדֹּב שֶׁנֵּעוֹר

תְּקוּף כָּפָן מִשְּׁנַת חֹרֶף. מָצָא יַעְרַת דְּבַשׁ וּלְקָקָהּ

עַד עָרוֹת חִטּוּבֵי כָל תָּאֶיהָ, וְאַחַר וְאַחַר –

יַעְרָה אַחֶרֶת אֵינֶנָּה בְּכָל הַסְּבִיבָה –

וְהוּא נוֹהֵם מֵרָעָב וְזוֹלֵל אֶת כַּפּוֹ עַל דָּמָהּ.

רוֹקַנְתִּי הַיְקוּם מֵרָזָיו, וּרְאֵה זֶה פֶלֶא:

עִם כָּל רָז שֶׁפִּעְנַחְתִּי, אֵיזֶה תָא בְּנַפְשִׁי נִתְרוֹקֵן,

וְעַכְשָׁו נְבוּבָה הִיא כֻלָּהּ כְּאוֹתָהּ יַעְרַת דְּבַשׁ.

“תִּזְכֹּר, אָדָם? אָנֹכִי עֵץ הַדַּעַת אָסַרְתִּי”.

"אִם אָסַרְתָּ, מַדּוּעַ נָטַעְתָּ? מֵאִידָךְ, אִם נָטַעְתָּ,

מַדּוּעַ אָסַרְתָּ? אֶת זֹאת לֹא אָבִין גַּם עַכְשָׁו".

"רָצִיתִי שֶׁפְּרִי עֵץ חַיִּים תֹּאכַל רִאשׁוֹנָה;

וְאַהֲבַת הַחַיִּים עֵת מָלֵאתָ, הָיִיתִי מֵסִיר

טַבְלַת הָאִסּוּר, וְעוֹלָם מָה אַחֵר אָז יָדַעְתָּ,

עִם פְּלָאוֹת וְסוֹדוֹת! כִּי יֵשׁ דַּעַת אַחֶרֶת, אַחֶרֶת,

שֶׁכְּלָל לֹא שִׁעַרְתָּ. אַךְ הָיְתָה שְׁגִיאָה גְדוֹלָה.

וְכָךְ כְּלִסְטִים עִם כַּשִּׁיל וְכֵילַף הִתְנַפַּלְתָּ

עַל מְגֵרוֹת הָעוֹלָם, עַד אֶשְׁאַל: מַה גָּדוֹל מִנִּי מָה

בְּלִבְּךָ הַצָּעִיר: הָרָעָב לִידִיעָה אוֹ לַהֶרֶס?"

"צָדַקְתָּ, אֱלוֹהַּ. שְׁמַע וַאֲסַפֵּר.

יֵשׁ אֶשְׁכַּב בַּלֵּילוֹת וְעֵינַי לְכוֹכְבֵי הַשְּׁחָקִים –

לָמַדְתִּי כְבָר לְצָרְפָם לִתְמוּנוֹת וְצוּרוֹת:

סֻלָּם וּפַטִּישׁ וּמְנוֹרָה,

עִגּוּל וּמְשֻׁלָּשׁ וְקֻבּוּץ,

וְהֵם תְּלוּיִים כֹּה נָמוֹךְ, אַשְׁכּוֹלוֹת בְּסֻכָּה שֶׁל גְּפָנִים,

וְזַלְזַל כּוֹכָבִים מִדַּלְדֵּל בְּרוּחַ קַלָּה

עַד יִגַּע בַּגָּדֵר שֶׁל גַּן עֵדֶן. וַאֲנִי קָם וְנֶאֱחָז

בַּזַּלְזַל הַמְדֻלְדָּל וְעוֹלֶה מִמַּזָּל לְמַזָּל

עַד אַגִּיעַ לִגְבַהּ־הַגְּבָהִים. וּמִתַּחַת רַגְלַי

סוּסֵי שַׁלְהָבוֹת דּוֹהֲרִים כָּל אֶחָד בְּחוּגוֹ,

וַחֲרוּזֵי־כוֹכָבִים – הַמּוֹשְׁכוֹת לְלֹעָם הַפָּעוּר.

וְחוּגִים מִצְטַלְּבִים, וְאֵילָךְ וְאֵילָךְ הַכִּוּוּן –

כָּךְ, אֵין לְכַחֵשׁ: יְצִירָה גַּם שֶׁל סְבַךְ גַּם שֶׁל יֹפִי –

אַךְ מֵעָל, מִסָּבִיב, רַק רֵיקוּת וַחֲשֵׁכָה.

זֶהוּ כָל הַהֶקֵּף.

כָּל פְּרָט לְעַצְמוֹ

עֲמֹק הַחָכְמָה,

אַךְ הַכְּלָל הַכּוֹלֵל אֵין לוֹ שַׁחַר.

כָּל חֻלְיָה וְחֻלְיָה

דְּבֵקָה וּמוּצֶקֶת,

אַךְ הַשַּׁלְשֶׁלֶת כֻּלָּהּ

תְּלוּיָה בְּלֹא־כְלוּם,

בְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ עַל חַלּוֹן שֶׁל לֹא־כְלוּם.

וְכָל הֲמוֹן הַשְּׁאֵלוֹת הָעִקְּשׁוֹת הַחוֹרְשׁוֹת אֶת הַנֶּפֶשׁ

מְנַשְּׁבוֹת וּבָאוֹת מִנִּי שָׁם, מֵהַחוּץ שֶׁל לֹא־כְלוּם.

וּפִתְאֹם יִתְקְפֵנִי רָצוֹן לֶאֱחֹז בַּמּוֹשְׁכוֹת

וּלְנַתְּקָן: יִדַּרְדְּרוּ הַסּוּסִים, יִתְנַפְּצוּ זֶה אֶל זֶה,

וּבְרַעַם אֶחָד שֶׁל אַלְפֵי רְעָמִים וּבְשַׁלְהֶבֶת

הַכֹּל יִכָּרֵת, יִשְׁתַּקֵּט, וְרוּחוֹת הָרְפָאִים

יִרְעוּ בַמִּרְעֶה הַכְּחַלְחַל תַּחַת סַהַר חָרוּךְ! –

מֵאַיִן רָצוֹן זֶה לָמוּת, זִנּוּק זֶה לְהֶרֶס?

אַתָּה רוֹאֶה, אֱלֹהִים? נַעֲשֵׂיתִי אִיּוּם לָעוֹלָם.

אֲנִי פוֹחֵד מֵעַצְמִי, מֵעַצְמִי".

               וֵאלֹהִים נִזְדַּקֵּף

וּמִלַּת “אָרוּר” שֶׁהִפְלִיט לֹא הָיְתָה מְאֵרָה,

כִּי אִם סִקּוּר תּוֹךְ נַפְשׁוֹ הַמְעֻנָּה שֶׁל אָדָם.

וְגַן עֵדֶן נָמוֹג. מִסָּבִיב הִשְׁתַּטַּח יְשִׁימוֹן.

שבט תשי"ג