רקע
פדריקו גארסיה לורקה
סַנְטִיָּגוֹ, בַּלָּדָה תְמִימָה
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
שפת מקור: ספרדית
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: עקד; 1969

 

א

הַלַּיְלָה עָבַר סַנְטִיָּגוֹ

רָכוּב עַל קֶרֶן־אוֹר בָּרָקִיע.

זֹאת סִפְּרוּ יְלָדִים, שֶׁשִּׂחֲקוּ

בְּמֵימָיו הַשּׁוֹקְטִים שֶׁל הַנָּחַל.


הַנּוֹדֵד הַפִּלְאִי לְאָן הוּא הוֹלֵךְ

בַּמִּשְׁעוֹל הַבָּהִיר, שֶׁאֵין סוֹף לוֹ?

הוּא הוֹלֵךְ לַשַּׁחְרִית הַנּוֹצֶצֶת

עַל סוּסוֹ הַצָּחוֹר מִשֶּׁלֶג.


נְעָרִים קְטַנִּים, זַמְּרוּ נָא בָּאָחוּ,

וְנַקְּבוּ בִּצְחוֹקִים עַלִּיזִים אֶת הָרוּחַ!


וְאֶחָד אָמַר: אֶת סַנְטִיָּגוֹ רָאִיתִי

דּוֹהֵר עִם גְּדוּד אַבִּירִים בְּיַחַד.

דַּרְכָּם הֵם עָשׂוּ עֲטוּפֵי נֹגַהּ,

עֲדוּיֵי כּוֹכָבִים יְרֻקִּים

וְהַסּוּס שֶׁעָלָיו רָכַב סַנְטִיָּגוֹ

לֹא סוּס הָיָה כִּי אִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר.


וְהָאִישׁ שֶׁרָאָה אֶת הַפֶּלֶא

עוֹד סִפֵּר, כִּי בִּשְׁנַת הַלַּיְלָה

שָׁמַע שִׁקְשׁוּק שֶׁל כַּנְפֵי כֶּסֶף,

שֶׁנִּשְּׂאוּ עַל אַדְוַת הַשֶּׁקֶט.

וּמַדּוּעַ עָמַד הַנָּהָר מִלֶּכֶת?

כִּי מַלְאָכִים הָיוּ הָאַבִּירִים.


נְעָרִים קְטַנִּים, זַמְּרוּ נָא בָּאָחוּ,

וְנַקְּבוּ בִּצְחוֹקִים עַלִּיזִים אֶת הָרוּחַ!


זֶה הַלַּיְלָה הַלְּבָנָה מִתְמַעֶטֶת.

הַאֲזִינוּ! מַה קּוֹל מְנַסֵּר בַּשָּׁמַיִם?

מֵיתְרֵי הַצִּרְצָרִים נִמְתְּחוּ לְפֶתַע

וְהַכְּלָבִים פָּתְחוּ בִּיבָבָה נוֹאֶשֶׁת!


סַבְתָּא יַקִּירָה, אֵי אָבְדָה הַדֶּרֶךְ?

סַבְתָּא יַקִּירָה, הִיא נֶעְלְמָה מֵעָיִן!


פְּקַח עֵינַיִם וְרָאִיתָ סֶרֶט

שֶׁל אָבָק סָמִיךְ וְלָבָן כַּקֶּמַח,

וְכֶתֶם גָּדוֹל שֶׁמַּרְאֵהוּ כְּמוֹ כֶּסֶף

אוֹ צֶדֶף. הֲרָאִיתָ?

כֵּן, רָאִיתִי.


סַבְתָּא יַקִּירָה, וְהֵיכָן סַנְטִיָּגוֹ?

עִם פָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ הוּא דוֹהֵר לוֹ,

הִלַּת־נוֹצוֹת קַסְדָּתוֹ עוֹטֶרֶת,

פְּנִינִים אַדַּרְתּוֹ מְשֻׁבֶּצֶת,

לְרַגְלָיו הַלְּבָנָה כּוֹרַעַת,

אֶל חֵיקוֹ הַשֶּׁמֶשׁ צוֹלֶלֶת.


אַגָּדוֹת־עֲרָפֶל מִנִּי קֶדֶם

רוֹחֲשׁוֹת בַּבִּקְעָה כָּל הַלַּיְלָה.

נְעָרִים קְטַנִּים, זַמְּרוּ נָא בָּאָחוּ,

וְנַקְּבוּ בִּצְחוֹקִים עַלִּיזִים אֶת הָרוּחַ!


 

ב

זְקֵנָה זוֹ הָאוֹכֶלֶת לֶחֶם־עֹנִי

וְשׁוֹכֶנֶת בְּבִקְתָּה נִדַּחַת,

אֵין לָהּ כְּלוּם זוּלַת גְּרוּטָה שֶׁל פֶּלֶךְ,

תְּמוּנָה בָּלָה שֶׁל בְּתוּלַת הַקֹּדֶשׁ

וְצֶמֶד חֲתוּלִים שְׁחוֹרֵי־פַּרְוָה.

בְּיָד רוֹעֶדֶת וּצְחִיחָה סוֹרֶגֶת

גֶּרֶב שֶׁל צֶמֶר גַּס וְאַגַּב כָּךְ

הִיא מְסַפֶּרֶת בְּהַשְׁקֵט־הַלַּיְלָה

מֻקֶּפֶת שְׁכֵנוֹת־שֶׁל־לֵב־וָנֶפֶשׁ

וְקֻנְדָּסִים קְטַנִּים נוֹטְפֵי־חֹטֶם,

בְּלַחַן מִתְנַגֵּן כִּבְיָמִים־יָמִימָה,

חָזוֹן, שֶׁרָאֲתָה בִּנְעוּרֶיהָ.


לַיְלָה אֶחָד מַמָּשׁ כְּזֶה הַלַּיְלָה,

בָּהִיר וּבְלִי רוּחוֹת וָרַעַשׁ,

הִיא רָאֲתָה אֶת הָאַפּוֹסְטוֹל סַנְטִיָּגוֹ,

הַמְשׁוֹטֵט בְּאֶרֶץ הַשָּׁמָיִם.


– אִשָּׁה טוֹבָה, כֵּיצַד הָיָה לָבוּשׁ הוּא? –

שְׁנַיִם קוֹלוֹת גַּם יַחַד שְׁאֵלוּהָ.


– שַׁרְבִיט־בָּרֶקֶת־וּפְנִינָה נָשָׂא הוּא

וְלִבְשָׂרוֹ גְלִמַּת־קְטִיפָה וָמֶשִׁי.


כְּשֶׁעָבַר סַנְטִיָּגוֹ סַף הַדֶּלֶת,

שְׁתֵּי הַיּוֹנִים שֶׁלִּי פָּרְשׂוּ כְּנָפַיִם,

כַּלְבִּי שֶׁלִּי, אֲשֶׁר נִמְנֵם בַּפֶּתַח,

קָם וְלִקֵּק עִקְּבוֹת־כַּפּוֹת־רַגְלָיו.

אָכֵן, נָעִים הָיָה, מַלְאַךְ־אֱלֹהַּ,

נָעִים יוֹתֵר מִלְּבָנָה בַּחֹרֶף.

וּבְלֶכְתּוֹ בַּשְּׁבִיל הוֹתִיר סַנְטִיָּגוֹ

נִיחוֹחַ לְבוֹנָה וַחֲבַצֶּלֶת.


– אִשָּׁה טוֹבָה, וּכְלוּם הוּא לֹא אָמַר לָךְ?

שְׁנַיִם קוֹלוֹת גַּם יַחַד שְׁאֵלוּהָ.


– בְּהִסְתַּלְּקוֹ הִבִּיט בִּי וְחִיֵּךְ לִי

וּבְחֵיקִי כּוֹכָב אֶחָד הִנִּיחַ.


– וְהַכּוֹכָב הַזֶּה הֵיכָן שָׁמוּר הוּא? –

שָׁאַל נַעַר קָטֹן רוֹדֵף רוּחַ.


– וַדַּאי כָּבָה – הָאֲחֵרִים עָנוּהוּ –

הֲלא זֶה מִין כִּשּׁוּף, אֲשֶׁר חוֹלֵף לוֹ.


– לֹא, נְעָרִים! זֶה הַכּוֹכָב זוֹהֵר עוֹד,

כִּי הוּא נָעוּץ אֶצְלִי, בְּתוֹךְ הַנֶּפֶשׁ.


– וְאֵיךְ הַכּוֹכָבִים בְּתוֹךְ הַנֶּפֶשׁ?


– כְּמוֹ הַכּוֹכָבִים שֶׁבַּשָּׁמָיִם.


– סַפְּרִי, אִשָּׁה טוֹבָה, סַפְּרִי נָא הָלְאָה!

הַהֵלֶךְ הַנִּפְלָא לְאָן פָּנָה הוּא?


– הוּא גָז מֵעֵבֶר לֶהָרִים הָאֵלֶּה,

עִם הַיּוֹנִים הַלְּבָנוֹת וְעִם הַכֶּלֶב.

אַךְ אֶת הַבַּיִת הוּא הִשְׁאִיר לִי

מְלֹא שִׂיחֵי יַסְמִין וָוֶרֶד,

וְאֶשְׁכּוֹלוֹת הַבֹּסֶר שֶׁבַּכֶּרֶם

כֻּלָּם הִבְשִׁילוּ וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר

אֶת הָאָסָם גָּדוּשׁ כָּל טוּב מָצָאתִי.

כָּל אֵלֶּה מַעֲשָׂיו שֶׁל הָאַפּוֹסְטוֹל.


– מָה לָּךְ אִשָּׁה! זֶה סְתָם מַזָּל, וְתוּ לֹא! –

נוֹזְפִים בָּה שְׁנֵי קוֹלוֹת גַּם יָחַד.


הַנְּעָרִים זֶה כְּבָר עָצְמוּ עֵינַיִם,

וְהַשָּׂדוֹת בַּדּוּמִיָּה נִבְלָעוּ.


הוֹ, נְעָרִים, זִכְרוּ אֶת סַנְטִיָּגוֹ

בְּמִשְׁעוֹלֵי חֲלוֹם הַנִּפְתָּלִים!


לַיְלָה בָּהִיר. סוֹף חֹדֶשׁ יוּלִי!

סַנְטִיָּגוֹ עָבַר בָּרָקִיעַ!


וְהָעַצְבוּת, שֶׁבְּנַפְשִׁי שׁוֹכֶנֶת,

עַל אֵם־הַדֶּרֶךְ הַלְּבָנָה עָזַבְתִּי.

אוּלַי, הַנְּעָרִים שָׁם יִמְצְאוּהָ,

אוּלַי, בְּנַחַל־מַיִם יִטְבְּלוּהָ,

אוּלַי, בְּלַיְלָה כּוֹכָבִים זָרוּעַ

הַרְחֵק־הַרְחֵק יִשָּׂא אוֹתָהּ הָרוּחַ.



המלצות קוראים
תגיות