מתוך ספר השירים 1921

הרישומים מעשי ידי המשורר

נְסִיכָה מְאֹהֶבֶת – מָאֲסוּ דוֹדֶיהָ.

צִפֹּרֶן־אַרְגָּמָן – בְּבִקְעָה שׁוֹמֶמֶת.

אֶת יְגוֹנֵךְ מְסַנֵּן הַקֶּבֶר,

בְּעַד הָעֵינַיִם, שֶׁנֶּחְצְבוּ בַּשָּׁיִשׁ.

הָיִית יוֹנָה, שֶׁנֶּפֶשׁ עֲנָק לָהּ.

קִנֵּךְ – דַּם עַרְבוֹת קַשְׂטִילְיָה.

לַבָּתֵךְ מָזַגְתְּ בְּגָבִיעַ שֶׁל שֶׁלֶג,

לְחַמְמוֹ בִּקַּשְׁתְּ וּכְנָפַיִךְ נִקְטָעוּ.

חָלַמְתְּ וְהִנֵּה אוֹהֲבֵךְ בֶּן־מֶלֶךְ,

הָאוֹסֵף אֶת שָׁבְלֵךְ וְעֵינָיו לָאָרֶץ.

וּבִמְקוֹם מַחְרֹזֶת־פְּנִינִים, שִׁיר אוֹ פֶּרַח, –

נֵזֶר וְרָדִים כְּמוּשִׁים נָתַן לָךְ הַמָּוֶת.

בְּחָזֵךְ נָשָׂאת כּוֹכַב־הַנֹּגַהּ

כְּאִיסַבֵּל דֶּה סֵגוּרָה, אוֹ מֵלִבֵּאָה!

שִׁירֵךְ, כְּעֶפְרוֹנִי הָרוֹאֶה אֵיךְ מָט הָאֹפֶק,

מִתְנַגֵּן פִּתְאֹם חַדְגּוֹנִי וּמַר־נָפֶשׁ.

קוֹלֵךְ – מוֹסְדוֹת בּוּרְגוֹס יַרְתִּיעַ

וּתְפִלּוֹת נְזִירִים יַשְׁתִּיק בְּלֶב־זֶמֶר.

בֵּין הֵדֵי פַּעְמוֹנִים כְּבֵדִים יִתְלַבֵּט

וְיֹאבַד רוֹטֵט וְשָׁסוּעַ בִּדְמִי הַלָּיְלָה.

פָּעֲמָה בָּךְ עֶרְגָּה, הַנּוֹבֶטֶת מִשְּׁמֵי אֶסְפַּנְיָה:

זוֹ עֶרְגַּת הַפִּגְיוֹן, הַדְּמָעוֹת וּפָנַסֵּי־הָעַיִן.

נְסִיכָה שַׂגִּיבָה שֶׁל אֹדֶם־עַרְבַּיִם,

חוּט־פְּלָדָה אַתְּ טֹוָה בְּפֶלֶךְ־בַּרְזֶל!

קֵן לֹא הָיָה־לָּךְ, מַדְרִיגָל נוּגֶה לֹא הוּשַׁר לָךְ,

וְנֵבֶל רָחוֹק לֹא נֶאֱנַח אֵלַיִךְ.

טְרוּבַּדּוּר שֶׁלָּךְ – בָּחוּר עִם קַשְׂקַשֵּׂי־כֶּסֶף

שֶׁהֵד חֲצוֹצְרָה כָּל אַהֲבָתוֹ הִבִּיעַ.

אַף עַל פִּי כֵן, לְאַהֲבָה נוֹצַרְתְּ,

לַאֲנָחוֹת, לְפִנּוּקִים, לְאָבְדַּן־חוּשִׁים.

לִשְׁפֹּךְ לִבֵּךְ הַמַּר אֶל לֶב אָהוּב־לָךְ

בְּפָרְטֵךְ שׁוֹשַׁנָּה רֵיחָנִית בֵּין שְׂפָתַיִךְ.

לְהַבִּיט בְּיָרֵחַ רָקוּם עַל פְּנֵי הַנַּחַל,

לָחוּשׁ בַּכִּסּוּפִים הָרוֹחֲשִׁים בָּעֵדֶר,

לְהִתְבּוֹנֵן בְּגַן הַנֶּצַח שֶׁל הַחֹשֶׁךְ,

הוֹ, נְסִיכָה שְׁחוּמַת־עוֹר רוֹדֶמֶת תַּחַת שָׁיִשׁ!

הַאִם עֵינַיִךְ הַשְּׁחוֹרוֹת קְרוּעוֹת לַזֹּהַר?

אוֹ נְחָשִׁים נִפְתָּלִים בֵּין עִיֵּי שָׁדַיִךְ…

אָנָה הָלְכוּ נְשִׁיקוֹתַיִךְ, שֶׁהִפְרַחְתְּ לָרוּחַ?

אָנָה הָלַךְ יְגוֹן אַהֲבָתֵךְ הַנִּכְזֶבֶת?

בַּאֲרוֹן־עוֹפֶרֶת, בֵּין עַצְמוֹתַיִךְ, –

לִבֵּךְ וַדַּאי נִתַּץ לְאַלְפֵי רְסִיסִים.

שְׂרִיד־קְדוֹשִׁים, גְּרַנָּדָה נוֹצַרְתֵּךְ,

הוֹ, נְסִיכָה שְׁחוּמַת־עוֹר רוֹדֶמֶת תַּחַת שַׁיִשׁ!

חֲבַצָּלוֹת חִוְרוֹת הָיוּ גַם יוּלְיָה גַם אֵלוֹאִיסָה,

וְאִלּוּ אַתְּ צִפֹּרֶן־דָּם לוֹהֶטֶת,

שֶׁהֵגִיחָה מֵאַדְמַת קַשְׂטִילְיָה הַזּוֹהֶבֶת,

כְּדֵי לָנוּם תַּחַת שֶׁלֶג וּבְרוֹשִׁים תְּמִימֵי־נָפֶשׁ.

גְּרַנָּדָה הָיְתָה־לָּךְ לְעֶרֶשׂ־מָוֶת, חוּאַנָה,

וְהַבְּרוֹשִׁים – נֵרוֹת לִמְרַאֲשׁוֹתַיִךְ,

וְהַסְּיֵרָה – לְשֻׁלְחַן־הַמִּזְבֵּחַ.

מִזְבַּח־שֶׁלֶג לְהַמְתִּיק גַּעְגּוּעַיִךְ

בַּמַּיִם הַשּׁוֹטְפִים לְמַרְגְּלוֹתַיִךְ. מֵי הַדָּאוּרוֹ!

גְּרַנָּדָה הָיְתָה־לָּךְ לְעֶרֶשׂ־מָוֶת, חוּאַנָה!

גְּרַנָּדָה עַל עַתִּיקֵי־מִגְדָּלֶיהָ,

עַל דּוּמִיַּת־גַּנֶּיהָ,

עַל פִּרְחֵי קִיסוֹס מֵתִים בְּאֹדֶם חוֹמוֹתֶיהָ,

עַל כְּחוֹל עַרְפִּילֶּיהָ

וְרֶטֶט הֲדַסֶּיהָ.

נְסִיכָה מְאֹהֶבֶת – מָאֲסוּ דוֹדֶיהָ.

צִפֹּרֶן־אַרְגָּמָן – בְּבִקְעָה שׁוֹמֶמֶת.

אֶת יְגוֹנֵךְ מְסַנֵּן הַקֶּבֶר

בְּעַד עֵינַיִם, שֶׁנֶּחְצְבוּ בַּשָּׁיִשׁ.

א

הַלַּיְלָה עָבַר סַנְטִיָּגוֹ

רָכוּב עַל קֶרֶן־אוֹר בָּרָקִיע.

זֹאת סִפְּרוּ יְלָדִים, שֶׁשִּׂחֲקוּ

בְּמֵימָיו הַשּׁוֹקְטִים שֶׁל הַנָּחַל.

הַנּוֹדֵד הַפִּלְאִי לְאָן הוּא הוֹלֵךְ

בַּמִּשְׁעוֹל הַבָּהִיר, שֶׁאֵין סוֹף לוֹ?

הוּא הוֹלֵךְ לַשַּׁחְרִית הַנּוֹצֶצֶת

עַל סוּסוֹ הַצָּחוֹר מִשֶּׁלֶג.

נְעָרִים קְטַנִּים, זַמְּרוּ נָא בָּאָחוּ,

וְנַקְּבוּ בִּצְחוֹקִים עַלִּיזִים אֶת הָרוּחַ!

וְאֶחָד אָמַר: אֶת סַנְטִיָּגוֹ רָאִיתִי

דּוֹהֵר עִם גְּדוּד אַבִּירִים בְּיַחַד.

דַּרְכָּם הֵם עָשׂוּ עֲטוּפֵי נֹגַהּ,

עֲדוּיֵי כּוֹכָבִים יְרֻקִּים

וְהַסּוּס שֶׁעָלָיו רָכַב סַנְטִיָּגוֹ

לֹא סוּס הָיָה כִּי אִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר.

וְהָאִישׁ שֶׁרָאָה אֶת הַפֶּלֶא

עוֹד סִפֵּר, כִּי בִּשְׁנַת הַלַּיְלָה

שָׁמַע שִׁקְשׁוּק שֶׁל כַּנְפֵי כֶּסֶף,

שֶׁנִּשְּׂאוּ עַל אַדְוַת הַשֶּׁקֶט.

וּמַדּוּעַ עָמַד הַנָּהָר מִלֶּכֶת?

כִּי מַלְאָכִים הָיוּ הָאַבִּירִים.

נְעָרִים קְטַנִּים, זַמְּרוּ נָא בָּאָחוּ,

וְנַקְּבוּ בִּצְחוֹקִים עַלִּיזִים אֶת הָרוּחַ!

זֶה הַלַּיְלָה הַלְּבָנָה מִתְמַעֶטֶת.

הַאֲזִינוּ! מַה קּוֹל מְנַסֵּר בַּשָּׁמַיִם?

מֵיתְרֵי הַצִּרְצָרִים נִמְתְּחוּ לְפֶתַע

וְהַכְּלָבִים פָּתְחוּ בִּיבָבָה נוֹאֶשֶׁת!

סַבְתָּא יַקִּירָה, אֵי אָבְדָה הַדֶּרֶךְ?

סַבְתָּא יַקִּירָה, הִיא נֶעְלְמָה מֵעָיִן!

פְּקַח עֵינַיִם וְרָאִיתָ סֶרֶט

שֶׁל אָבָק סָמִיךְ וְלָבָן כַּקֶּמַח,

וְכֶתֶם גָּדוֹל שֶׁמַּרְאֵהוּ כְּמוֹ כֶּסֶף

אוֹ צֶדֶף. הֲרָאִיתָ?

כֵּן, רָאִיתִי.

סַבְתָּא יַקִּירָה, וְהֵיכָן סַנְטִיָּגוֹ?

עִם פָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ הוּא דוֹהֵר לוֹ,

הִלַּת־נוֹצוֹת קַסְדָּתוֹ עוֹטֶרֶת,

פְּנִינִים אַדַּרְתּוֹ מְשֻׁבֶּצֶת,

לְרַגְלָיו הַלְּבָנָה כּוֹרַעַת,

אֶל חֵיקוֹ הַשֶּׁמֶשׁ צוֹלֶלֶת.

אַגָּדוֹת־עֲרָפֶל מִנִּי קֶדֶם

רוֹחֲשׁוֹת בַּבִּקְעָה כָּל הַלַּיְלָה.

נְעָרִים קְטַנִּים, זַמְּרוּ נָא בָּאָחוּ,

וְנַקְּבוּ בִּצְחוֹקִים עַלִּיזִים אֶת הָרוּחַ!

ב

זְקֵנָה זוֹ הָאוֹכֶלֶת לֶחֶם־עֹנִי

וְשׁוֹכֶנֶת בְּבִקְתָּה נִדַּחַת,

אֵין לָהּ כְּלוּם זוּלַת גְּרוּטָה שֶׁל פֶּלֶךְ,

תְּמוּנָה בָּלָה שֶׁל בְּתוּלַת הַקֹּדֶשׁ

וְצֶמֶד חֲתוּלִים שְׁחוֹרֵי־פַּרְוָה.

בְּיָד רוֹעֶדֶת וּצְחִיחָה סוֹרֶגֶת

גֶּרֶב שֶׁל צֶמֶר גַּס וְאַגַּב כָּךְ

הִיא מְסַפֶּרֶת בְּהַשְׁקֵט־הַלַּיְלָה

מֻקֶּפֶת שְׁכֵנוֹת־שֶׁל־לֵב־וָנֶפֶשׁ

וְקֻנְדָּסִים קְטַנִּים נוֹטְפֵי־חֹטֶם,

בְּלַחַן מִתְנַגֵּן כִּבְיָמִים־יָמִימָה,

חָזוֹן, שֶׁרָאֲתָה בִּנְעוּרֶיהָ.

לַיְלָה אֶחָד מַמָּשׁ כְּזֶה הַלַּיְלָה,

בָּהִיר וּבְלִי רוּחוֹת וָרַעַשׁ,

הִיא רָאֲתָה אֶת הָאַפּוֹסְטוֹל סַנְטִיָּגוֹ,

הַמְשׁוֹטֵט בְּאֶרֶץ הַשָּׁמָיִם.

– אִשָּׁה טוֹבָה, כֵּיצַד הָיָה לָבוּשׁ הוּא? –

שְׁנַיִם קוֹלוֹת גַּם יַחַד שְׁאֵלוּהָ.

– שַׁרְבִיט־בָּרֶקֶת־וּפְנִינָה נָשָׂא הוּא

וְלִבְשָׂרוֹ גְלִמַּת־קְטִיפָה וָמֶשִׁי.

כְּשֶׁעָבַר סַנְטִיָּגוֹ סַף הַדֶּלֶת,

שְׁתֵּי הַיּוֹנִים שֶׁלִּי פָּרְשׂוּ כְּנָפַיִם,

כַּלְבִּי שֶׁלִּי, אֲשֶׁר נִמְנֵם בַּפֶּתַח,

קָם וְלִקֵּק עִקְּבוֹת־כַּפּוֹת־רַגְלָיו.

אָכֵן, נָעִים הָיָה, מַלְאַךְ־אֱלֹהַּ,

נָעִים יוֹתֵר מִלְּבָנָה בַּחֹרֶף.

וּבְלֶכְתּוֹ בַּשְּׁבִיל הוֹתִיר סַנְטִיָּגוֹ

נִיחוֹחַ לְבוֹנָה וַחֲבַצֶּלֶת.

– אִשָּׁה טוֹבָה, וּכְלוּם הוּא לֹא אָמַר לָךְ?

שְׁנַיִם קוֹלוֹת גַּם יַחַד שְׁאֵלוּהָ.

– בְּהִסְתַּלְּקוֹ הִבִּיט בִּי וְחִיֵּךְ לִי

וּבְחֵיקִי כּוֹכָב אֶחָד הִנִּיחַ.

– וְהַכּוֹכָב הַזֶּה הֵיכָן שָׁמוּר הוּא? –

שָׁאַל נַעַר קָטֹן רוֹדֵף רוּחַ.

– וַדַּאי כָּבָה – הָאֲחֵרִים עָנוּהוּ –

הֲלא זֶה מִין כִּשּׁוּף, אֲשֶׁר חוֹלֵף לוֹ.

– לֹא, נְעָרִים! זֶה הַכּוֹכָב זוֹהֵר עוֹד,

כִּי הוּא נָעוּץ אֶצְלִי, בְּתוֹךְ הַנֶּפֶשׁ.

– וְאֵיךְ הַכּוֹכָבִים בְּתוֹךְ הַנֶּפֶשׁ?

– כְּמוֹ הַכּוֹכָבִים שֶׁבַּשָּׁמָיִם.

– סַפְּרִי, אִשָּׁה טוֹבָה, סַפְּרִי נָא הָלְאָה!

הַהֵלֶךְ הַנִּפְלָא לְאָן פָּנָה הוּא?

– הוּא גָז מֵעֵבֶר לֶהָרִים הָאֵלֶּה,

עִם הַיּוֹנִים הַלְּבָנוֹת וְעִם הַכֶּלֶב.

אַךְ אֶת הַבַּיִת הוּא הִשְׁאִיר לִי

מְלֹא שִׂיחֵי יַסְמִין וָוֶרֶד,

וְאֶשְׁכּוֹלוֹת הַבֹּסֶר שֶׁבַּכֶּרֶם

כֻּלָּם הִבְשִׁילוּ וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר

אֶת הָאָסָם גָּדוּשׁ כָּל טוּב מָצָאתִי.

כָּל אֵלֶּה מַעֲשָׂיו שֶׁל הָאַפּוֹסְטוֹל.

– מָה לָּךְ אִשָּׁה! זֶה סְתָם מַזָּל, וְתוּ לֹא! –

נוֹזְפִים בָּה שְׁנֵי קוֹלוֹת גַּם יָחַד.

הַנְּעָרִים זֶה כְּבָר עָצְמוּ עֵינַיִם,

וְהַשָּׂדוֹת בַּדּוּמִיָּה נִבְלָעוּ.

הוֹ, נְעָרִים, זִכְרוּ אֶת סַנְטִיָּגוֹ

בְּמִשְׁעוֹלֵי חֲלוֹם הַנִּפְתָּלִים!

לַיְלָה בָּהִיר. סוֹף חֹדֶשׁ יוּלִי!

סַנְטִיָּגוֹ עָבַר בָּרָקִיעַ!

וְהָעַצְבוּת, שֶׁבְּנַפְשִׁי שׁוֹכֶנֶת,

עַל אֵם־הַדֶּרֶךְ הַלְּבָנָה עָזַבְתִּי.

אוּלַי, הַנְּעָרִים שָׁם יִמְצְאוּהָ,

אוּלַי, בְּנַחַל־מַיִם יִטְבְּלוּהָ,

אוּלַי, בְּלַיְלָה כּוֹכָבִים זָרוּעַ

הַרְחֵק־הַרְחֵק יִשָּׂא אוֹתָהּ הָרוּחַ.

“צָמֵא אֲנִי לְצֵל” – אוֹמֵר הָעֶרֶב.

“אֲנִי לַכּוֹכָבִים” – אוֹמֵר הַסַּהַר.

מַבּוּעַ־בְּדֹלַח יְבַקֵּשׁ פִּיּוֹת לוֹ,

וַאֲנָחוֹת – הָרוּחַ.

אֲנִי צָמֵא לִשְׂחוֹק עַלִּיז וָבֹשֶׂם,

צָמֵא לְשִׁיר חָדָשׁ, שֶׁאֵין בּוֹ

לֹא אוֹר יָרֵחַ, לֹא חֲבַצֶּלֶת,

לֹא אַהֲבָה, אֲשֶׁר טְרָפָהּ הַמָּוֶת.

שִׁיר־בֹּקֶר, אֲשֶׁר יְזַעְזֵעַ

אֲגַם־הַמַּיִם הָרָגוּעַ

שֶׁלֶּעָתִיד. שִׁיר הַזּוֹרֵעַ

תִּקְוָה עַל פְּנֵי גַלָּיו וְטִין חוֹפָיו.

שִׁיר נוֹצֵץ, מֵנִיב שַׁלְוָה וָשֶׁקֶט,

שׁוֹפֵעַ מַחֲשָׁבָה וָדַעַת,

זַךְ מִיִּסּוּרִים וָצַעַר,

טָהוֹר מִסִּיּוּטֵי חֲלוֹם.

שִׁיר, שֶׁהַבָּשָׂר הַלִּירִי לֹא נִרְקַם בּוֹ,

שִׁיר הַזּוֹרֶה צְחוֹקִים בִּדְמִי הַלַּיְלָה,

(כְּמִין סִיעַת יוֹנִים עִוְרוֹת־עֵינַיִם,

שְׁלוּחוֹת לְאֶרֶץ הָרָזִים לְפֶתַע.)

שִׁיר, אֲשֶׁר אֶל נֶפֶשׁ הַדְּבָרִים יַחְדֹּר,

אֶל נֶפֶשׁ הָרוּחוֹת הַמְסֻחְרֶרֶת,

וּבְסוֹף דַּרְכּוֹ – אֶל הַשִּׂמְחָה יָנוּחַ,

שִׂמְחַת הַלֵּב, בֶּן־הָאַלְמָוֶת.

פַּעֲמוֹנִים שֶׁל כֶּסֶף

עוֹנְדִים פָּרֵי הָאָחוּ.

"עַלְמָה, לְאָן פָּנַיִךְ,

עַלְמַת שְׁלָגִים וָשֶׁמֶשׁ?"

"לַקַּחְוָנִים אֵלֵךְ לִי,

אֶל כַּר יְרֹק־הַדֶּשֶׁא."

"הַכַּר הֲלֹא רָחוֹק הוּא,

וּפַחַד שָׁם לָגֶשֶׁת."

"לֹא עַיִט וְלֹא חֹשֶׁךְ

אַהֲבָתִי יַפְחִידוּ."

"מִשֶּׁמֶשׁ הִיא פּוֹחֶדֶת,

עַלְמַת־שְְׁלָגִים וָשֶׁמֶשׁ."

"שַׂעֲרוֹתַי עָזְבָה הִיא

וַתֵּעָלֵם לָנֶצַח."

"מִי אַתְּ, עַלְמָה צְחַרְחֹרֶת,

מֵאַיִן בָּאת, אִמְרִי נָא?"

"מֵאֲהָבוֹת חָזַרְתִּי,

וּמֵעֵינוֹת הַמָּיִם."

פַּעֲמוֹנִים שֶׁל כֶּסֶף

עוֹנְדִים פָּרֵי הָאָחוּ.

"מַה לָּךְ בַּפֶּה, קְטַנְטֹנֶת?

יוֹקֵד הוּא כְּשַׁלְהֶבֶת!"

"כּוֹכַב־בְּחִיר־לִבִּי הוּא,

שֶׁחַי וָמֵת גַּם יָחַד."

"מַה בְּחֵיקֵךְ תַּסְתִּירִי?

כֹּה חַד וְכֹה קַלִּיל הוּא!"

"חֶרֶב־בְּחִיר־לִבִּי הוּא,

שֶׁחַי וָמֵת גַּם יָחַד."

"וּמַה לָּךְ בָּעֵינַיִם,

שָׁחוֹר וּמְלֹא תִּפְאֶרֶת?"

"מַחֲשֶׁבֶת־לֵב נוּגָה הִיא,

שֶׁמַּכְאִיבָה בְּלִי־הֶרֶף."

"וְלָמָּה אַתְּ עוֹטֶפֶת

אַדֶּרֶת זוֹ שֶׁל אֵבֶל?"

"אַלְמָנָה אֲנִי, אֲבוֹי לִי!

לֹא הוֹן, לֹא נֶחָמָה־לִּי.

אֵשֶׁת רוֹזֵן הָיִיתִי,

הוּא הָרוֹזֵן מִלָּאוּרֵל."

"אֶת מִי אַתְּ מְחַפֶּשֶׂת,

אִם אִישׁ אֵינֵךְ אוֹהֶבֶת?"

"גּוּף הָרוֹזֵן בִּקַּשְׁתִּי,

הוּא הָרוֹזֵן מִלָּאוּרֵל."

"אַהֲבָה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת,

אַלְמָנָה קְטַנָּה בּוֹגֶדֶת?

אַהֲבָה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת,

וּלְוַאי וְתִמְצְאִיהָ!"

"אַהֲבוֹתַי שֶׁלִּי הֵם

קְטַנֵּי־כּוֹכְבֵי־שָׁמַיִם,

וַאֲהוּבִי אַיֵּהוּ?

הוּא חַי וָמֵת גַּם יָחַד."

"הוּא מֵת בְּחֵיק הַמַּיִם,

הוֹ, נַעֲרַת הַשֶּׁלֶג,

הַכִּסּוּפִים כִּסּוּהוּ,

הָאִירִיסִים חִבְּקוּהוּ."

"אַי, אַבִּירִי הַהֵלֶךְ,

אַבִּיר בְּרוֹשֵׁי הַיַּעַר,

לַיְלָה אֶחָד שֶׁל סַהַר

נַפְשִׁי לְךָ נוֹתֶנֶת."

"הוֹ, אִיסִיס הַחוֹלֶמֶת,

עַלְמָה, שֶׁדְּבַשׁ חָסֵר לָהּ!

אֶל פִּי הַנְּעָרִים אַתְּ

אַגָּדָתֵךְ מוֹזֶגֶת.

אֲנִי לִבִּי נוֹתֵן לָךְ,

לֵב רַךְ וְשַׁבְרִירִי הוּא,

אֲנִי לִבִּי נוֹתֵן לָךְ,

אֲשֶׁר נָשִׁים פְּצָעוּהוּ."

"אַבִּיר יָקָר, רַב־חֶסֶד,

יְבָרֶכְךָ אֱלֹהַּ!

אֵלֵךְ וַאֲחַפֵּשׂ לִי

רוֹזְנָהּ שֶׁל לָאוּרֵל…"

"שָׁלוֹם, עַלְמָה קְטַנְטֹנֶת,

אַתְּ שׁוֹשַׁנָּה רוֹדֶמֶת.

לְכִי לָאַהֲבָה אַתְּ,

אֲנִי אֵלֵךְ לַמָּוֶת."

פַּעֲמוֹנִים שֶׁל כֶּסֶף

עוֹנְדִים פָּרֵי הָאָחוּ.

לִבִּי דָמוֹ שׁוֹפֵעַ

כְּמַעְיָן פָּתוּחַ.

צַפְצָפָה־עֵץ־חֶמֶד,

צַפְצָפָה־עֵץ־חֶמֶד,

אַתְּ לָבַשְׁתְּ אַדֶּרֶת,

אַדֶּרֶת שֶׁל זָהָב.

עוֹד אֶתְמוֹל עִם בֹּקֶר

בְּיָרֹק הוֹפַעַתְּ,

יָרֹק מְשַׁגֵּעַ

שֶׁל צִפּוֹרֵי רַהַב.

הַיּוֹם אַתְּ מְדֻכְדֶּכֶת

תַּחַת שְׁמֵי הַקַּיִץ

כָּמוֹנִי תַחַת שְׁמֵי־הַנֶּפֶשׁ

הָאֲדֻּמָּה שֶׁלִּי.

נִיחוֹחַ־הַקֶּסֶם

שֶׁל גִּזְעֵךְ יַגִּיעַ

עַד צִפּוֹר־לִבִּי הָרַחוּם.

זְקֵנָה נְחוּשָׁה שֶׁל נְאוֹת הַדֶּשֶׁא!

כָּמוֹךְ גַּם אֲנִי אַדֶּרֶת

שֶׁל זָהָב

לָבָשְׁתִּי.

עַל שְׂפַת מַעְיָן הַקַּר לִבִּי נוֹפֵשׁ לוֹ.

(עַכְבִישׁ הַנְּשִׁיָּה,

כַּסֵּהוּ בְּקוּרֶיךָ!)

מֵימֵי הַמַּעְיָן אֶת מִזְמוֹרָם אָמְרוּ לוֹ.

(עַכְבִישׁ הַנְּשִׁיָּה,

כַּסֵּהוּ בְּקוּרֶיךָ)

לִבִּי הַמִּתְעוֹרֵר אַהֲבוֹתָיו אָמַר לוֹ.

(עַכְבִישׁ הַדּוּמִיָּה,

תִּטְוֶה־לָּהּ אֶת רָזֶיךָ!)

מֵימֵי הַמַּעְיָן נֶעְצָבִים הִקְשִׁיבוּ.

(עַכְבִישׁ הַדּוּמִיָּה,

תִּטְוֶה־לָּהּ אֶת רָזֶיךָ!)

לִבִּי בַּמַּעְיָן הַקַּר טוֹבֵעַ.

(יָדַיִם צְחוֹרוֹת רְחוֹקוֹת,

בִּלְמוּ נָא אֶת הַמָּיִם!)

וְהַמַּיִם רוֹנְנִים וּשְׂמֵחִים נְשָׂאוּהוּ

(יָדַיִם צְחוֹרוֹת רְחוֹקוֹת,

דָּבָר לֹא נוֹתַר בַּמָּיִם!)

בְּהַשְׁקֵט הַלַּיְלָה

נְעָרִים זִמֵּרוּ:

פַּלְגֵי מַיִם זַכִּים,

מַעְיָן רָגוּעַ!

הַנְּעָרִים

בְּלִבְּךָ הַפִּלְאִי

מִי הִדְלִיק אֶת הֶחָג?

אֲנִי

קוֹל מְצִלְתַּיִם

אָבוּד בָּעֲרָפֶל.

הַנְּעָרִים

כִּי תֵלֵךְ, וְנוֹתַרְנוּ

לְבַדֵּנוּ עִם זֶמֶר

בַּכִּכָּר הַקְּטַנָּה.

פַּלְגֵי מַיִם זַכִּים,

מַעְיָן רָגוּעַ!

מַה תִּשֶּׂאנָה יָדֶיךָ

מֵחֶמְדַּת הָאָבִיב?

אֲנִי

שׁוֹשַׁנַּת־דָּמִים,

חֲבַצֶּלֶת צְחוֹרָה.

הַנְּעָרִים

טְבֹל אוֹתָן בַּמַּיִם

שֶׁלְּזֶמֶר עַתִּיק!

פַּלְגֵי מַיִם זַכִּים,

מַעְיָן רָגוּעַ!

וּמַה טַּעַם בְּפִיךָ

הַלּוֹהֵט מִצָּמָא?

אֲנִי

טַעֲמָהּ שֶׁל הָעֶצֶם

מִקַּרְקֶפֶת רֹאשִׁי.

הַנְּעָרִים

שְׁתֵה אֶת שֶׁקֶט הַמַּיִם

שֶׁבְּזֶמֶר עַתִּיק!

פַּלְגֵי מַיִם זַכִּים,

מַעְיָן רָגוּעַ!

לָמָּה תַרְחִיק לֶכֶת

מִן הַכִּכָּר הַקְּטַנָּה?

אֲנִי

אֲנִי הוֹלֵךְ לְחַפֵּשׂ לִי

נְסִיכוֹת וְקוֹסְמִים.

הַנְּעָרִים

מִי הוֹרָה לְפָנֶיךָ

נְתִיבוֹת פַּיְטָנִים?

אֲנִי

הַמַּעְיָן וְהַפֶּלֶג

שֶׁלְּזֶמֶר עַתִּיק.

הַנְּעָרִים

הַמְאֹד תַּרְחִיק לֶכֶת

מֵהַיָּם, מֵהָאָרֶץ?

אֲנִי

לְבָבִי לֵב שֶׁל מֶשִׁי

הִתְמַלֵּא קַרְנֵי נֹגַהּ

צְלִילֵי מְצִלְתַּיִם

דְּבוֹרִים, חֲבַצָּלוֹת.

לַמֶּרְחַקִּים אַפְלִיגָה,

מֵעֵבֶר לֶהָרִים הָאֵלֶּה,

מֵעֵבֶר לַיַּמִּים הָאֵלֶּה,

עַד כּוֹכָבִים אַגְבִּיהַּ

וּמֵאָבִינוּ בַּשָּׁמַיִם

אֶדְרֹשׁ כִּי יָשִׁיב לִי

אֶת נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד

שֶׁבָּאַגָּדוֹת הִבְשִׁילָה,

אֶת נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד

שֶׁמִּצְנֶפֶת נוֹצָה־לּוֹ

וְחֶרֶב שֶׁל עֵץ מְצֻיֶּצֶת.

הַנְּעָרִים

כִּי תֵלֵךְ וְנוֹתַרְנוּ

לְבַדֵּנוּ עִם זֶמֶר

בַּכִּכָּר הַקְּטַנָּה.

פַּלְגֵי מַיִם זַכִּים,

מַעְיָן רָגוּעַ!

אִישׁוֹנֵי הַשַּׁלֶּכֶת

שֶׁפְּצָעָם הָרוּחַ,

בּוֹכִים בִּדְמִי הַלַּיְלָה,

זוֹלְגִים עָלִים מֵתִים.

הַלְּבָנָה, שִׁנֵּי שֶׁנְהָב לָהּ.

מָה עֲצוּבָה וּמַה זְּקֵנָה הִיא!

הָאֲפִיקִים יָבְשׁוּ כַּחֶרֶס,

וּבַשָּׂדוֹת קָמֵל הַדֶּשֶׁא.

מָה עֲגוּמִים עֲצֵי הַיַּעַר

בְּלֹא עָלִים וְקַן־צִפֹּרֶת!

וְדּוֹנְיָה־מָּוֶת מְקֻמֶּטֶת

בֵּין עַרְבֵי־נַחַל מְשׁוֹטֶטֶת,

עִמָּהּ פָּמַלְיָה מְשֻׁנָּה

שֶׁל אַשְׁלָיוֹת סְתוּמוֹת וָהֶבֶל.

מוֹכֶרֶת הִיא אֶת שְׁלַל צְבָעֶיהָ,

צִבְעֵי הַדּוֹנַג וְהַסַּעַר.

פַּרְצוּף לָהּ שֶׁל שֵׁדָה לֵילִית,

מִרְשַׁעַת וְאוֹהֶבֶת־רִיב.

בְּלַיְלָה־זֶּה קָנְתָה־לָּהּ לוּנָה

תְּמוּנוֹת הַרְבֵּה מִדּוֹנְיָה־מָּוֶת.

בְּלַיְלָה־זֶּה עָכוּר כָּאֵפֶר

נִטְרֶפֶת דַּעְתָּהּ שֶׁל לוּנָה!

בֵּינְתַיִם אָנֹכִי מֵקִים לִי

בְּלֵב אָפֵל שֶׁלִּי, פְּנִים־פְּנִימָה,

יָרִיד בְּלִי נְגִינוֹת וָזֶמֶר

עִם בִּיתָנִים שֶׁל צֵל וָחֹשֶׁךְ.

הַיָּם –

אֶל מֶרְחַקִּים צוחֵק לוֹ.

שִׁנָּיו – שִׁנֵּי קֶצֶף.

שְׂפָתָיו – שִׂפְתֵי רָקִיעַ.

– עַלְמָה נוּגָה, מָה אַתְּ מוֹכֶרֶת

וְשָׁדַיִךְ אֶל הָרוּחַ?

– אֲנִי, סֶנְיוֹר, מוֹכֶרֶת

מַיִם מִן הַיָּם.

– עֶלֶם שְׁחוֹר־פָּנִים, אֱמֹר נָא,

מַה נִּמְזַג בְּדַם־עוֹרְקֶיךָ?

– בְּעוֹרְקַי שֶׁלִּי, סֶנְיוֹר,

מַיִם מִן הַיָּם.

– דְּמָעוֹת שֶׁל מֶלַח אֵלֶּה,

מֵאַיִן בָּאוּ, אִמָּא?

– אֲנִי, סֶנְיוֹר, דּוֹמַעַת

מַיִם מִן הַיָּם.

– לִבִּי, מְרִירוּת זוֹ הַצּוֹרֶבֶת,

מֵאַיִן מְפַכָּה הִיא?

– מְרִירוּת הַרְבֵּה יַבִּיעוּ

הַמַּיִם מִן הַיָּם!

הַיָּם –

אֶל מֶרְחַקִּים צוֹחֵק לוֹ.

שִׁנָּיו – שִׁנֵּי קֶצֶף.

שְׂפָתָיו – שִׂפְתֵי רָקִיעַ.

עֵינַי שָׁלַחְתִּי אֶל עֵינַיִךְ

וְאָנֹכִי עוֹדֶנִּי נַעַר.

יָדֵךְ קַלּוֹת נָגְעָה בִּי

וּנְשִׁיקָה נָתַתְּ לִי.

(הַשְּׁעוֹנִים קוֹצְבִים אוֹתָם קְצָבִים

וּבַלֵּילוֹת אוֹתָם הַכּוֹכָבִים.)

לִבִּי נִפְקַח לְפֶתַע

כְּפֶרַח מוּל רָקִיעַ.

עַלְעָלָיו – הָדָר.

אַבְקָנָיו – חֲלוֹם.

(הַשְּׁעוֹנִים קוֹצְבִים אוֹתָם קְצָבִים

וּבַלֵּילוֹת אוֹתָם הַכּוֹכָבִים)

בָּדָד גָּנַחְתִּי וְיִבַּבְתִּי

כְּהַנָּסִיךְ בָּאַגָּדָה,

שֶׁהָרוֹעָה הַחֲמוּדָה

עָזְבָה אוֹתוֹ וְלֹא חָזְרָה עוֹד.

(הַשְּׁעוֹנִים קוֹצְבִים אוֹתָם קְצָבִים

וּבַלֵּילוֹת אוֹתָם הַכּוֹכָבִים)

וְאָז רָחַקְתִּי מִפָּנַיִךְ

וְאַהֲבְתִּיךְ, אוּלַי, בְּלִי דַעַת.

לֹא עוֹד אֶזְכֹּר מַה גּוֹן עֵינַיִךְ,

לֹא שְׂעָרֵךְ וְלֹא יָדַיִךְ,

אַךְ בְּמִצְחִי חָרוּת עֲדַיִן

פַּרְפַּר־הַנְּשִׁיקָה אֲשֶׁר נָתַתְּ לִי.

(הַשְּׁעוֹנִים קוֹצְבִים אוֹתָם קְצָבִים

וּבַלֵּילוֹת אוֹתָם הַכּוֹכָבִים)

טִיַּלְתִּי לִי רָכוּב עַל תַּיִשׁ.

וַיְדַבֵּר אֵלַי סָבָא

וַיֹּאמַר לִי:

“דַּרְכְּךָ שֶׁלְּךָ הִנֵּהִי!”

צִלִּי הַמְחֻפָּשׂ כְּפוֹשֵׁט־יָד הִתְרִיעַ:

“לֹא זוֹ כִּי אִם זוֹ הַדֶּרֶךְ!”

וּבְגָדַי לָחֲשׁוּ לִי:

“שֶׁלְּךָ הִיא דֶרֶךְ הַזָּהָב. אֵי־שָׁמָּה!”

בַּרְבּוּר גָּדוֹל רָמַז לִי

בִּקְרִיצַת־עַיִן:

“בּוֹא, נֵלֵךְ נָא יַחַד!”

נָחָשׁ תָּקַע שִׁנָּיו בִּגְלִמָּתִי,

גְּלִמָּה שֶׁל עוֹלֵה־רֶגֶל

וְנָשַׁךְ בָּהּ.

עֵינַי לַשָּׁמַיִם, הִרְהַרְתִּי:

"לִי – אֵין דֶּרֶךְ.

אַחְרוֹנֵי הַשּׁוֹשַׁנִּים

כָּרִאשׁוֹנוֹת תִּהְיֶינָה.

צוּרַת הַבָּשָׂר וְהַטַּל

בָּעֲרָפֶל מִתְחַלֶּפֶת."

סוּסִי הָאַגָּדִי נוֹשְׂאֵנִי

עַל פְּנֵי עֲרָבָה אֲדַמְדֶּמֶת.

לִבִּי הַמְהֻרְהָר קָרָא: “הַנַּח לִי!”

הִנַּחְתִּיו עַל פְּנֵי הָאָרֶץ

מָלֵא עַל גְּדוֹתָיו עֶצֶב.

רַד הַלַּיְלָה

כֻּלּוֹ צֵל, כֻּלּוֹ קֶמֶט.

אֶת דַּרְכִּי וַדַּאי יָאִירוּ

עֵינֵי הַתְּכֵלֶת

הַבּוֹרְקוֹת אֲשֶׁר לַתַּיִשׁ.

רַק לִבֵּךְ הַלּוֹהֵט

וְלֹא עוֹד.

גַּן־עֵדֶן שֶׁלִּי, שָׂדֶה הוּא.

זָמִיר אֵין בּוֹ

וְאֵין בּוֹ נֵבֶל.

רַק נַחַל צָנוּעַ

וּמַזְרֵקָה קְטַנְטֹנֶת.

אֵין שָׁם דָּרְבַּן־הָרוּחַ

נָעוּץ בְּעַלְוַת־הַדֶּשֶׁא

וְאֵין כּוֹכָב מִתְגַּעְגֵּעַ

לִהְיוֹת עָלֶה שֶׁל פֶּרַח.

אוֹר רְחַב־יָדַיִם,

שֶׁגַּחְלִילִית הוּא

שֶׁל אַחֶרֶת –

בְּשָׂדֶה זָרוּעַ

רְסִיסֵי מַבָּט.

שַׁלְוָה בְּהִירַת־עַיִן

וּנְשִׁיקוֹת שֶׁלָּנוּ –

כְּתָמִים שֶׁל הֵד מְצַלְצְלִים –

הַרְחֵק־הַרְחֵק יָנֵצּוּ.

וְלִבֵּךְ הַלּוֹהֵט.

לֹא עוֹד.