רקע
שמעון שמואל פרוג
מוֹת שִׁמְשׁוֹן

 

א.

הָאַרְיֵה הַמְשֻסָּע בְּכַרְמֵי תִמְנָתָה,

הַקָּמָה בַּשָּׂדֶה שֶׁלְּאֵפֶר הָיָתָה,

וּפִגְרֵי הָאוֹיְבִים חֳמָרִים חֳמָרִים,

וּמְהוּמָה וּמְבוּסָה וּשְׁאוֹן הַמְנֻצָּחִים

בִּסְעִיף סֶלַע עֵיטָם, וּצְרוֹרוֹת הַפְּרָחִים,

וִּׁשירֵי הִלּוּלִים לַגִּבּוֹר בַּשְּׁעָרִים,

וּזְמִירוֹת וְקוֹלוֹת נִצָּחוֹן בֶּחָיִל –

כָּל אֵלֶּה יֵרָאוּ כַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לָיִל.

לְחִנָּם אֶל מֶרְחַב עֲרָבָה רַעֲנַנָּה

הוּא שׁוֹאֵף, הִתְעַנֵּג בְּרוּחַ שַׁעֲנַנָּה

עַל חֹפֶשׁ בְּלִי תַכְלִית, כִּבְיָמִים עָבָרוּ;

לְחִנָּם יְנַפֵּץ אֶת סַד הָרַגְלַיִם

וּבְרִיחֵי הַסֹּהַר שֶׁעָלָיו סָגָרוּ,

לַשָּׁוְא! – אֵין אִתּוֹ גַּם אוֹר הָעֵינַיִם…

בַּסֹּהַר הָאָיֹם, בְּבוֹר הַצַּלְמָוֶת,

זָנוּחַ, אֵין אוֹנִים שָׁם יִישַׁן הַמָּוֶת…

וּשְמָחוֹת מִקֶּדֶם – כְּקַוֵּי הַשֶּׁמֶשׁ

הַחוֹדְרִים וּמְצִיצִים מִבְּעַד עַב־אֶמֶשׁ

וּמְשַׁעְשְׁעִים עַל טַרְפֵי עֵץ תִּדְהָר כָּסוּחַ –

תָּקֹמְנָה בְנַפְשׁוֹ, וּתְמוּנוֹת בְּנוֹת זֹהַר

מֵחֻפְשׁוֹ שֶׁאָבַד, כְּנֹגַהּ זָרוּחַ

נִצָּבוֹת לְפָנָיו בְּחֶשְׁכַת הַסֹּהַר:


הוּא רֹאֶה הַיֶּלֶד קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים

הָעֹמֵד בְּחֶבְיוֹן צֵל גֶּפֶן אַדֶּרֶת,

מִתְבּוֹנֵן בְּהַמְרִיא הַנְּשָׁרִים הַקַּלִּים

מִמַּעַל לְסֶלַע עַל יַעַר תִּפְאֶרֶת,

הַיָּד שֶׁלֹּא תַחֲטִיא אֶת קַלְעָהּ הִגְבִיהָה,

וְקֹצֶר רוּחֵהוּ בַּת עֵינו הִבִּיעָה…

הַנְּשָׁרִים יַעַבְרוּ! הַיֶּלֶד הָחִישָׁה! –

הָאֶבֶן כַּחֵץ אֶת הָרוּחַ הִרְעִישָׁה…

וּפִתְאֹם – וּגְוִיַּת הַנֶּשֶׁר נוֹפֶלֶת

עַל עָנָף, וְאַרְצָה מִשָּׁם מִתְגּוֹלֶלֶת…


הוּא רֹאֶה הָעֶלֶם. עַל סוּסוֹ הַדֹּהֵר

בְּחֶלְקַת הַמִּישׁוֹר הוּא שֹׁטֵף וְסֹעֵר.

חֲזִיזִים אָתָיוּ וּרְעָמִים יִרְעָמוּ

וְעַפְרוֹת עֲרָבָה עַד שְׁחָקִים יוּרָמוּ…

הִמָּלְטָה, הַפָּרָשׁ, מֵעַרְבוֹת הַצִּיָּה

הִסָּתֵר בִּמְלוֹנְךָ מֵרוּחַ הֹמִיָּה! –

וַיִּשָּׂא הָעֶלֶם לֶעָבִים עֵינַיִם

וַיַּרְעֵשׁ אֶת סוּסוֹ, אֶת קַל הָרַגְלַיִם,

וַיָּסַר הַצָּנִיף וַיְכוֹנֵן מְרוּצָתוֹ

מוּל הֶמְיַת הַסַּעַר וְרַעַם גְּבוּרָתוֹ

וַיְפָרֵשׂ זְרוֹעוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת בִּרְחָבָה

כְּמוֹ חֹזֶה הוּא עֹשֶׂה עִם נַהַם הַסְּעָרָה,

כָּרֵעַ יְחַבְּקָהּ, וּבְרוּחַ הַקָּרָה

הוּא טוֹבֵל אֶת לִבּוֹ הַבּוֹעֵר כִּלְהָבָה…


הוּא רֹאֶה מִלְחָמוֹת וּפֶרֶץ חֵיל צָבָא,

אָהֳלֵי בְנֵי קֵדָר, וּמְדוּרוֹת עֲרָבָה

מַבְרִיקוֹת כִּבְרֹק הַכּוֹכָבִים בָּרָמָה.

שָׁם פָּרָשׁ וָרֶכֶב… וּפִילֵי מִלְחָמָה

בְּשֶלֶט עַל לֵב וּבִשְמִיכוֹת יוּבָאוּ

וּצְרִיחֵי הַקְּרָב עַל גַּבֵּיהֶם יִשָּׂאוּ.

לִפְנֵיהֶם יֵרָאֶה הַמְפַקֵּד בַּצָּבָא,

הַדֶּגֶל בִּימִינוֹ בָּרוּחַ יָנוּעַ,

בַּת עֵינוֹ מְזָרָה וּמְפִיצָה לֶהָבָה

אֲיֻמה לַמַּרְאֶה… כְּאַרְיֵה פָצוּעַ…

………………..

אַךְ עָבְרוּ הַמַּרְאוֹת, וַיֶּחֱרַד לְפֶתַע,

וַיַּקְשֵׁב רַב קֶשֶׁב וַיִּשְׁמַע קוֹל פֶּשַׂע:

אֶל דַּלְתוֹת הַכֶּלֶא אִישׁ כּוֹנֵן מִצְעָדָיו

וּשְׁרִיקָה נִשְׁמָעָה. – הַדֶּלֶת נִנְעֶרֶת,

נִפְתַּחַת… – וַיָּבֹא הַפָּקִיד וּבְיָדָיו

עֵץ מֵאִיר, וַיִּקְרָא לְחֵיל הַמִּשְׁמֶרֶת

וַיְצַוֶּה – וּנְחֻשְׁתֵּי הָאַסִּיר הִגְדִּילוּ.

וָהָלְאָה אָז אוֹתוֹ מִכִּלְאוֹ הוֹבִילוּ. –

וָאָנָה?…


 

ב.

עַל מִשְׁעַן עַמּוּדֵי־מַחֲמַדִּים

שָׁם בָּמַת בְּנֵי פְלֶשֶׁת בְּהוֹד מִתְהַדֶּרֶת,

מִשְׁבֶּצֶת אַרְגָּמָן וְרִקְמַת מַרְבַדִּים,

– מֻקָּפוֹת בִּצְרוֹרוֹת כָּל פִּרְחֵי תִפְאֶרֶת –

נִטָּיוּ מִלְמַעְלָה כְּאֹהֶל צוֹמֵחַ

וּבְנֹגַהּ עַרְבַּיִם בְּהָדָר יַזְהִירוּ;

וּמְדוּרָה לֹהֶטֶת עַל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ,

וְסַמֵּי הַקְּטֹרֶת אֶת בָּשְׂמָם יַקְטִירוּ,

וּבְאֵדֵי הַתְּכֵלֶת הֲמוֹנִים יֵרָאוּ

וְשִׁירֵי עַלִּיזִים מִסָּבִיב נִשְׁמָעוּ

וּגְבִיעֵי הַיַּיִן יֵהֹמוּ יַבִּיעוּ;

כִּי חַג לִבְנֵי פְּלֶשֶׁת, יוֹם מוֹעֵד בַּשְּׁעָרִים.

יוֹם זֶבַח לְדָגוֹן עַל צָר שֶׁהִכְנִיעוּ,

וְשִׁירָה וּתְרוּעָה וּשְׂחֹק מֵעֲבָרִים…

– “הָאַסִּיר אַיֵּהוּ?” – אֶת קוֹלוֹ הִשְׁמִיעַ

אִישׁ אִישׁ מֵהָעֵדָה. – "הוֹי יָבֹא נָא, יָבֹא,

וְשָׁתָה אִתָּנוּ וְשִׁמַּח לְבָבוֹ

וְחִין נִצְחוֹנוֹתָיו בְּפִיהוּ יַבִּיעַ,

וּגְבוּרַת יְמִינוֹ הַנַּעֲלֶה יַרְאֵנוּ…

הֲלוֹם הֱבִיאוּהוּ וְיַנְעִים חַגֵּנוּ!"

………………..

שְׂבַע־קָלוֹן אֵין חֵקֶר וְּגדוּפָה נִצַּחַת

בֵּין שְׂדֵרוֹת עַמּוּדֵי הַבָּמָה מִתַּחַת

שָׁם יוֹשֵׁב הָאַסִּיר, בֵּין בִּרְכָּיו רֹאשֵׁהוּ…

וְקַו אוֹר הָאַחֲרוֹן, קַו נֹגַהּ עַרְבַּיִם

הֶעָטוּי בְּיִפְעָה כְּכֶתֶם פַּרְוַיִם

וּבֹעֵר כַּלַּהַב בַּחֲלִיפוֹת מַרְאֵהוּ –

מְשַׁעֲשַׁע עַל גֹּבַהּ הַמֵּצַח הַחִוֵּר

וְגַבּוֹת הָעַיִן, עֵין שִׁמְשׁוֹן הָעִוֵּר.

אֵין אֹמֶר בְּפִיו, אֵין אֲנָחָה נִשְׁמָעָה,

וּכְרוּחַ בַּלָּהוֹת תֵּרָאֶה תְמוּנָתוֹ,

רַק חֶרֶשׁ כַּגַּנָּב – בְּתוּגָה נוֹרָאָה

הוּא מֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ, וּבְיָדוֹ הַנָּעָה

כְּמוֹ יֹאמַר לְהַטִּיל עַל סְבִיבוֹ אֵימָתוֹ…

וְשָׁם מֵחַלּוֹנֵי הַבַּיִת מִלְמַעְלָה

תָּפֵצְנָה הַמְּדוּרוֹת אוֹר יָקָר, אוֹר נַעֲלֶה,

שָׁם שְׂחֹק וְהוֹלֵלוֹת וּתְרוּעַת שְׂפָתָיִם,

וּמִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמְחוֹלַת מַחֲנָיִם…


 

ג.

נְגֹהוֹת הָעֶרֶב בַּמָּרוֹם שָׁקָעוּ,

וְכוֹכְבֵי הַנֶּשֶׁף מִמְּכוֹנָם יָצָאוּ

לְהָאִיר לָאָרֶץ, וְאוֹר הַיָּרֵחַ

מְצַפֶּה בְכֶסֶף אֶת רָאשֵׁי הַגַּנִּים

הַשְּׁקוּעִים בִּתְנוּמָה, וְרוּחוֹת שַׁאֲנַנִּים

יַזִילוּ קֹר נָעִים מְלֵא רֵיחַ נִיחוֹחַ;

הַשִּׂיחִים – בְּלִי־נוֹעַ; יָנוּמוּ הַמָּיִם;

וְשָׁמָּה מִלְמַעְלָה עוֹד שְׁנָת לֹא יֵדָעוּ

שָׁם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמְחוֹלַת מַחֲנָיִם –

שָׁם מוֹעֵד נִצְחוֹנָם בְּנֵי פְלֶשֶׁת קָרָאוּ.

הֵן אוֹיְבָם "קוֹרֵעַ לַשָּׁוְא יְשַׁוֵּעַ. –

זֶה מֻכֵּה סַנְּוֵרִים הֲיִפְקַח עֵינַיִם?

מִקֶּבֶר עוֹלָמִים הֲיָקוּם גֹּוֵעַ?

הָשִׁיקָה, הָשִׁיקָה אֶת יֵינְךָ, גְּבִיעֵנוּ!

הָאִירָה, הָאִירָה נָּא, כּוֹכַב אָשְׁרֵנוּ!"…


בְּנֵי פְלֶשֶׁת! אִם לֹא בְלֹא־עֵת אַתֶּם שְׂמֵחִים

בְּעֻזְכֶם? אִם לֹא בְלֹא־עֵת, הָאֶפְרֹחִים,

תַּמְרִיאוּ בַמָּרוֹם לְהַדְבִּיק הַנָּשֶׁר?

אִם לֹא נִצּוּץ בֹּעֵר שֹׁלֵחַ קַרְנַיִם

בַּחֲשֵׁכָה חֲשַׁבְתֶּם לְכוֹכַב הָאֹשֶׁר?!…

הַבִּיטוּ! אַסִּירְכֶם… הוֹי, פִּקְחוּ עֵינַיִם!

הוּא נָפַל עַל בִּרְכָּיו, תִּרְעַדְנָה שְׂפָתַיִם

וּתְפִלָּה תִרְחַשְׁנָה… וּנְקִיָּה וּבָרָה

תִּנָּשֵׂא הַתְּפִלָּה אֶל רוּם הַשָּׁמַיִם…

הֵן לֹא לִפְסִילֵיכֶם הוּא קוֹרֵא בַצָּרָה,

לֹא תְפִלַּת עֲבָדִים מִנַּפְשׁוֹ חֹגֶרֶת:

אֵל אַחֵר הוּא קוֹרֵא, וּתְפִלָּה אַחֶרֶת

יַבִּיעַ… הַבִּיטוּ, הוּא נֵעוֹר הִתְפַּלֵּץ…

הוּא קָם כְּמוֹ מַלְאָךְ עַל קֶבֶר צַלְמָוֶת,

אֶת רַגְלוֹ מִכְּבָלָיו בְּחָזְקָה יְחַלֵּץ

וִינַתְּקֵם כִּנְעֹרֶת הַמְּרִיחָה שַׁלְהֶבֶת…

כְּבָר יָחוּשׁ אֶת רוּחַ גְּבוּרָתוֹ כַּתְּחִלָּה…

– "חַזְקֵנִי אֵל עֶלְיוֹן – יַבִּיעַ בַּתְּפִלָּה –

אַמְּצֵנִי הַפַּעַם! – וּבָאָה הַנְּקָמָה

לְהַגְדִּיל שִׁלּוּמִים, לְהַפְלִיא שִׁלּוּמִים!…

עָזְרֵנִי!"… וַיִּלְפֹת עַמּוּדֵי הַבָּמָה…

וְעֹרְקֵי הַיָּד מְלֵאֵי־דָם וַעֲצוּמִים

כְּנָחָשׁ בָּרִיחַ שֹרָגוּ, נִמְתָּחוּ…

וְכֹחוֹת אַדִּירִים, נִמְרָצִים, אֲיֻמִּים

בְּקִרְבּוֹ יִגְדָּלוּ… יִרְתָּחוּ, יִרְתָּחוּ!…

………………..

וְחַג הַנִּצָּחוֹן עוֹד יוּחַג בַּבָּמָה,

וְרַעַשׁ וּתְשֻׁאוֹת נִשְׁמָעִים בָּרָמָה,

וְשִׁירִים וּמְחוֹלוֹת וּצְחֹק יִתְבּוֹלָלוּ,

וּקְטֹרֶת – עֲשֵׁנָה, וּגְבִיעִים יִצְלָלוּ,

יַעַלְזוּ בְנֵי פְלֶשֶׁת, יָרֹנּוּ, יִצְהָלוּ!

וּפִתְאֹם – הוֹי רֶגַע! – הוֹי הַכֹּל יֵהָרֵס!

מִזְבֵּחוֹת, מְכוּנוֹת, עַמּוּדִים, כּוֹתָרוֹת,

מִזְרָקוֹת וּמְסֻכּוֹת וְרָאשֵׁי דְלָתַיִם,

וּבְרוּם הַמִּזְבֵּחַ אֱלִיל הַקַּרְנַיִם

הַמְצֻפֶּה בַּזָהָב, וּמְשָׁרְתוֹ הַכֹּמֶר

וּבְיָדוֹ עוֹד נוֹצֵץ גָּבִיעַ מְלֵא חֶמֶר,

וְעַלְמָה שֶׁמָּשְׁכָה אֶת חַסְדָּהּ לְעֶלֶם

עַד בָּאוּ לְרַגְלֵי הַפֶּסֶל הָאִלֵּם,

וְנָשִׁים וִילָדִים וּזְקֵנִים וּנְעָרִים…

רַק רֶגַע – וַאֲנָחָה וִילֵל מֵעֲבָרִים!…


כֹּה נֻקַּם הַנָּקָם הָאַחֲרוֹן מִצָּרִים

כֹּה הֵמִית וַיָּמָת הַגִּבּוֹר בַּשְּׁעָרִים…

המלצות קוראים
תגיות