רקע
ט. כרמי
הַלָּלוּ הַיּוֹצְאִים לְמַסָּעוֹת

They who travel seldom come home holy

Thomas א Kempis


 

1.    🔗

עוֹד לִפְנֵי שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ

כְּבָר הָיָה לוֹ פַּרְצוּף שֶׁל אָדָם

שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה:


לֹא מְגֻלָּח,

עַיִן אַחַת חֲנֵפָה,

שְׁנִיָּה חוֹמֶקֶת מִשְּׁבִי הַצִּלּוּם.


הוּא מִלֵּא אֶת הַטְּפָסִים בְּחָפְזָה

שֶׁל אָדָם אָרוּז וּמְזֻמָּן

שֶׁשָּׂפָה זָרָה מַמְתִּינָה לוֹ:


צַלָּחוֹת חֲרֵבוֹת בַּגִּנָּה,

אִשָּׁה מְצַמַּחַת פֶּרַע,

קוּרֵי מִלִּים יְשָׁנוֹת בַּחֲדַר הַיְלָדִים.


אַחַר כָּךְ אָמַר לִידִידָיו:


הוֹ, יְדִידִים טוֹבִים,

הַשְׁקוּ וְתַקְּנוּ, גִּזְמוּ וְחַטְּאוּ —

אֲנִי אֶחֱזֹר בְּקָרוֹב.

 

2.    🔗

וְאַחַר כָּךְ יָצָא לַדֶּרֶךְ:


טִפֵּס וְעָלָה בַּסֻּלָּם

שֶׁהִצִּיב חֲלוֹמָהּ הַגָּבֹהַּ,

דִּלֵּג וְקָרָא לָהּ: עֲלִי —


וְרַגְלוֹ הִתְהַפְּכָה מֵעָלֶיהָ.


יָרַד וְעָלָה וְיָרַד

וְרָמַס וְהָדַף וְדָרַס

אֶת כָּל הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּקְרוּ לוֹ.


וְאַחַר כָּךְ נֶעֱמַד בַּדֶּרֶךְ:


פָּתַח בְּאַחַת אֶת שְׁנוֹתָיו,

כְּתֵבַת בְּשָׂמִים עַתִּיקָה,

וּמִלְאָן בַּנִּיחוֹחַ הַזָּר.


הוֹ, מֹר וְהָרֵי לְבוֹנָה,

אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה,

זֶה הַיּוֹם, וּמַה נַּעֲשֶׂה?!


נְדַבֵּר. וְיָצָא לַדֶּרֶךְ.


הִמְרִיא אֶל הָאוֹר הָעוֹקֵר:

עָקָר, עָקָר — קִלֵּל —

מוֹלִידִי בְּזַעַם כְּנֵפֶל.


שְׁנֵים־עָשָׂר סְהָרִים לְבָנִים,

שִׁבְטֵי תּוֹכַחַת שַׁעֲוָה,

שָׁמְעוּ: הַמֶּרְחָק יְרַחֵם.


הוּא הֵגִיף אֶת עֵינָיו וְאָמַר:

אַהֲבָתִי לֹא הָלְכָה לְעוֹלָמָהּ,

רַק לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי.


וְאַחַר כָּךְ הִתְמַהְמַהּ בַּדֶּרֶךְ:


יָשַׁב בָּרְחוֹב וְחִנֵּן:

אֲנִי חֲסַר־מָגֵן

כְּמוֹ שַׁבְּלוּל אַחֲרֵי הַיּוֹרֶה.


נִכְנַס אֶל הַבַּיִת הַזָּר,

הֱצִיפוֹ נְהָרָה לוֹחֶשֶׁת,

יָצָא — וְשָׁכַח לְכַבּוֹת.


קִנֵּן בָּרְחוֹב וְזִמֵּר:

נַפְשִׁי, נַפְשִׁי — כַּסּוּנִי

בְּוִילוֹן שָׁחֹר, וְאֶדֹּם.


הֵלִין אֶת רֹאשׁוֹ בֵּין שָׁדֶיהָ,

הֵלִין אֶת רֹאשׁוֹ כְּאֶבֶן,

יָצָא — וְשָׁכַח לָגֹל.


מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר:

כַּפּוֹת רַגְלַי מַמְתִּינוֹת

לְבִינַת יָדַיִם טוֹבוֹת.


נָתַן לָהּ אוֹנָיו בְּמַתָּת,

חִיּוּךְ עֲלוּמָיו כְּדוֹרוֹן,

יָצָא — וְשָׁכַח לְהַשְׁאִיר.


וְאַחַר כָּךְ יָצָא לַדֶּרֶךְ:


קָרוֹב, שָׁלוֹם, רָחוֹק,

זִכְרִי־נִי־נָא, טוֹבָה,

הַצַּלָּם מְחַכֶּה לַשְּׁנִיָּה.


פָּקַח אֶת עֵינָיו, הִסְגִּירָן:

מַטִּיף עַל פִּי בָּבוּאָתוֹ

וְשׁוֹתֶה אֶת פָּנָיו בַּצָּמָא.


וְאַחַר כָּךְ יָצָא לַדֶּרֶךְ:


הִצְהִיר עַל הַכֹּל בְּגָלוּי:

כָּךְ וְכָךְ מַלְאָכִים מֵתִים

(מַתְּנַת רַגְלִי הַכּוֹשֶׁלֶת)


וְסֻלָּם (לֹא שֶׁלִּי) לִמְכִירָה;

כָּךְ וְכָךְ שַׂקִּיּוֹת שֶׁל אֵפֶר

מְשֻׁמָּשׁ מֵאֲרָצוֹת קְדוֹשׁוֹת.


וְאַחַר כָּךְ? אַחַר כָּךְ חָזַר.


 

3.    🔗

הִיא חִכְּתָה לוֹ בַּנָּמָל

לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו.


שְׂעָרָהּ — קוּרִים יְשָׁנִים,

וְהַיֶּלֶד לָכוּד בְּכַפָּהּ.


בְּשָׂרָהּ הָיָה כִּכְבָרָה,

שִׂמְלָתָהּ הָיְתָה תַּחֲרִים;


הַלֵּילוֹת אֲכָלוּהָ חַיִּים.

הוּא בָּכָה, הוּא גָּעָה בְּבֶכִי,


דִּמְעוֹתָיו הַמְּלוּחוֹת נָשְׁרוּ

עַל פִּצְעֵי־בְּשָׂרָהּ הַחַיִּים.


הִיא בָּכְתָה, הִיא בָּכְתָה, כַּמּוּבָן.

וְאַחַר כָּךְ יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ.


 

4.    🔗

הַלָּלוּ הַיּוֹצְאִים לְמַסָּעוֹת —

הַלָּלוּ הַיּוֹצְאִים לְמַסָּעוֹת —


הוּא לֹא הָיָה קָדוֹשׁ בְּצֵאתוֹ.

מָה הַפֶּלֶא שֶׁחָזַר.


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות