

אִישׁ הָיָה בְיָמִים קַדְמֹנִים וַיִּהְיוּ לוֹ שִׁבְעָה בָנִים, וּבַת לֹא הָיְתָה לוֹ. וַיִּתְאַו הָאִישׁ תַּאֲוָה גְדוֹלָה כִּי תִּוָּלֵד לוֹ בַת, וַיְהִי כִי בֵרַךְ אֱלֹהִים אֶת אִשְׁתּוֹ בַּפַּעַם הַשְּׁמִינִית, וַיִשְׁמַע, אֱלֹהִים אֶת שְׁאֵלָתוֹ וַתֵּלֶד לוֹ בַת. וַיִּשְׂמַח הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד, אַךְ הַנַּעֲרָה קְטַנָּה מְאֹד וְדַלָּה וְּרְפַת־כֹּחַ. וַיִּשְׁלַח אֶת אֶחָד מִבָּנָיו לְהָבִיא לוֹ מַיִם מִן הַנַּחַל, כִּי אָמַר: אֶרְחַץ אֶת הַנַּעֲרָה בְּמַיִם חַיִּים וְעָלְתָה לָהּ אֲרֻכָה1. וַיָרוּצוּ עִמּוֹ גַם שֵׁשֶׁת הַנְּעָרִים הַנּוֹתָרִים. וַיְהִי כִּי חָפֵץ אִישׁ אִישׁ מֵהֶם לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹן לִשְׁאֹב אֶת הַמַּיִם וַתִּפֹּל הַכַּד הַמַּיְמָה וַתִּשָּׁבֵר. וְיַעַמְדוּ הַנְּעָרִים וְלֹא יָדְעוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, וַיִּירְאוּ לָשׁוּב הַבַּיְתָה. וַיְהִי כִּי הִתְמַהְמְהוּ מְאֹד, וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ אֲבִיהֶם לְחַכּוֹת וַיִּקְרָא: “אֵין זֹאת כִּי הַנְּעָרִים הַשּׁוֹבָבִים יָשְׁבוּ לְצַחֵק וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת אֲשֶׁר צֻוּוּ”. וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַנַּעֲרָה חֹלָה, וַיְהִי בְּקִצְפּוֹ וַיִּקְרָא: “מִי יִתֵּן וְנֶהֶפְכוּ הַנְּעָרִים כֻּלָּם וְהָיוּ לְעֹרְבִים!” הַמִּלָּה עוֹדָהּ עַל לְשׁוֹנוֹ וְאָזְנָיו שָׁמְעוּ קוֹל־הֲמוֹת2 אַדִּיר מִמַּעַל לְרֹאשׁוֹ, וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שִׁבְעָה עֹרְבִים שְׁחוֹרִים מִתְעוֹפְפִים הַשָּׁמָיְמָה וּנְגוֹזִים3.
וְהָאִישׁ וְהָאִשָּׁה לֹא יָכְלוּ לְהָשִׁיב עוֹד אֶת הַקְּלָלָה אֲשֶׁר יָצְאָה וַיִּתְעַצְּבוּ מְאֹד אֶל לִבָּם עַל אָבְדָן שִׁבְעַת בְּנֵיהֶם, וַתְּהִי נֶחָמָתָם רַק בִּתָּם, כִּי הָלְכָה בִתָּם הָלוֹךְ וְטוֹבֶה וַתִּתְחַזַּק וַתִּיף מְאֹד וַתִּגְדָּל. וְהַנַּעֲרָה לֹא יָדְעָה דָבָר, וְלֹא יָדְעָה כִּי הָיוּ אַחִים לָהּ, כִּי נִשְׁמְרוּ אֲבוֹתֶיהָ לְנַפְשָׁם מֵהַגִּיד לָהּ אֶת הַדָּבָר. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּקָּר מִקְרֶה וַתִּשְׁמַע אֶת שְׁכֵנֶיהָ מְדַבְּרִים אִישׁ אֶל אָחִיו לֵּאמֹר: “אָכֵן יָפָה הַנַּעֲרָה וְנֶחְמָדָה, וּבְכָל זֹאת הִיא הַסִּבָּה לַאֲסוֹן שִׁבְעַת אַחֶיהָ”. וַתִּתְעַצֵּב הַנַּעֲרָה מְאֹד וַתָּבֹא אֶל אָבִיהָ וְאֶל אִמָּהּ וַתִּשְׁאַל אִם הָיוּ לָהּ אַחִים וְאָנָה בָאוּ? וְלֹא יָכְלוּ עוֹד אֲבוֹתֶיהָ לְהַצְפִּין אֶת הַדָּבָר וַיַּגִּידוּ לָהּ, וַיֹּאמְרוּ כִּי מֵאֱלֹהִים הָיָתָה נְסִבָּה וְהִיא לֹא אֲשֵׁמָה. אַךְ הַנַּעֲרָה נָתְנָה אֶת הַדָּבָר אֶל לִבָּהּ וַיֵּצֶר לָהּ מְאֹד וְכִלְיוֹתֶיהָ יִסְּרוּהָ יוֹם־יוֹם וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ: לֹא יוּנַח לִי עַד אִם אָקוּם וּגְאַלְתִּים. וַיְהִי הַיּוֹם וַתָּקָם בַּסֵּתֶר וַתֵּצֵא לְבַקֵּשׁ אֶת אַחֶיהָ בְּכָל הָאָרֶץ, כִּי לֹא תִשְׁקֹט וְלֹא תָנוּחַ עַד אִם מָצְאָה אוֹתָם וְעַד אִם גְּאָלָתַם. וּבְצֵאתָהּ לֹא לָקְחָה עִמָּהּ דָּבָר בִּלְתִּי־אִם טַבַּעַת קְטַנָּה אֲשֶׁר נָתְנוּ לָהּ אֲבוֹתֶיהָ לְזִכָּרוֹן וְכִכָּר לֶחֶם לְרַעֲבוֹנָהּ וְצַפַּחַת4 מַיִם לִצְמָאָהּ וְכִסֵּא קָטֹן לָשֶׁבֶת עָלָיו כַּאֲשֶׁר תִּיעָף.
וְהַנַּעֲרָה הָלְכָה יוֹם וָלַיְלָה, יוֹם וָלַיְלָה, עַד כִּי בָאָה עַד קְצֵה תֵבֵל. וַיְהִי כִּי קָרְבָה אֶל הַשֶּׁמֶשׁ, וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ לֹהֶטֶת מְאֹד וְנוֹרָאָה מְאֹד וְאֹכֶלֶת יְלָדִים קְטַנִּים. וַתָּנָס הַנַּעֲרָה מִפָּנֶיהָ וַתָּבֹא עַד הַיָּרֵחַ. וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַיָּרֵחַ קַר מְאֹד וְזֹעֵם מְאֹד, וּבִרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ וַיֹּאמַר: “רֵיחַ בְּשַׂר אָדָם עֹלֶה בְאַפִּי”. וַתְּמַהֵר הַנַּעֲרָה וַתִּבְרַח מִפָּנָיו וַתָּבֹא עַד הַכּוֹכָבִים. וְהַכּוֹכָבִים פְּנֵיהֶם צֹהֲלִים וְלִבָּם טוֹב אֵלֶיהָ, וְאִישׁ אִישׁ מֵהֶם יוֹשֵׁב עַל כִּסְּאוֹ הַנָּכוֹן לוֹ. וְהַשַּׁחַר קָם מֵעַל כִּסְּאוֹ וַיִּתֶּן־לָהּ כַּף־רֶגֶל תַּרְנְגֹל וַיֹּאמֶר לָהּ: “בְּכַף־רֶגֶל זֹאת תִּפְתְּחִי אֶת הַר־הַזְּכוּכִית, וְאִם תֹּאבַד הַכַּף מִמֵּךְ לֹא תִפְתָּחִיהוּ וּבְהַר־הַזְּכוּכִית פְּנִימָה יוֹשְׁבִים אֶחָיִךְ”.
וְהַנַּעֲרָה לָקְחָה אַתְּ כַּף־הָרֶגֶל וַתָּצַּר אוֹתָהּ בַּמִּטְפַּחַת וַתֵּלֶךְ מִשָּׁם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ, עַד בּוֹאָהּ אֶל הַר־הַזְּכוּכִית. וְהַשַּׁעַר סָגוּר, וַתְּבַקֵּשׁ הַנַּעֲרָה אֶת כַּף־הָרֶגֶל, וַיְהִי כְּפָתְחָהּ אֶת מִטְפַּחְתָּהּ וַתֵּרֶא וְהִנֵּה רֵיקָה, כִּי אָבְדָה לָהּ הַמַּתָּנָה אֲשֶׁר נָתְנוּ לָהּ הַכּוֹכָבִים הַטּוֹבִים. וַתֵּבְךְ הַנַּעֲרָה בְּקוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָדְעָה מַה־לַּעֲשׂוֹת. אֶת אַחֶיהָ אָמְרָה לִגְאֹל וְהִנֵּה אֵין לָהּ מַפְתֵּחַ לְהַר־הַזְּכוּכִית. וַתִּתְחַזֵּק הַנַּעֲרָה הַטּוֹבָה וַתִּקַּח שַׂכִּין וְתִכְרֹת בּוֹ אֶת אֶצְבָּעָהּ הַקְּטַנָּה וַתָּשֶׂם אוֹתָהּ בְּחוֹר הַשַּׁעַר וַתִּפְתָּחֵהוּ. הִיא בָאָה הַשַּׁעֲרָה וְהִנֵּה גַמָּד5 לִקְרָאתָהּ וַיִּשְׁאָלֶנָּה וַיֹּאמַר: “בִּתִּי מַה תְּבַקְּשִׁי?” וְהַנַּעֲרָה עָנְתָה: “אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֶּשֶׁת, אֶת שִׁבְעַת הָעֹרְבִים”. וַיּוֹסֵף הַגַּמָּד וַיֹּאמַר: “אֵין אֲדוֹנַי הָעֹרְבִים בְּבֵיתָם, אַךְ אִם יֵשׁ אֶת לִבֵּךְ לְחַכּוֹת לָהֶם, בֹּאִי הֶהָרָה פְנִימָה”. וְהַגַּמָּד הֵבִיא אֶת מַאֲכָל הָעֹרְבִים בְּשֶׁבַע קְעָרוֹת קְטַנּוֹת וּבְשִׁבְעָה גְּבִיעִים קְטַנִּים וַיָּשֶּׂם עַל הַשֻּׁלְחָן. וְהַנַּעֲרָה אָכְלָה שֶׁבַע פְּתוֹתִים6, פָּתוֹת אַחַת מִכָּל קְעָרָה וַתְּגַמֵּא7 שֶׁבַע גְּמִיעוֹת, גְּמִיעָה אַחַת מִכָּל גָּבִיעַ, וְאֶת הַטַּבַּעַת אֲשֶׁר לָקְחָה עִמָּהּ הִפִּילָה אֶל הַגָּבִיעַ הָאַחֲרוֹן.
בָּרֶגַע הַהוּא וְשָׁמְעָה קוֹל מַשַּׁק כְּנָּפַיִם וְקוֹל־הֲמוֹת תַּחַת הַשָּׁמַיִם, וְהַגַּמָּד אָמַר: “הִנֵּה אֲדוֹנַי הָעֹרְבִים בָּאִים”, וְהָעֹרְבִים בָּאוּ, וְיַחְפְּצוּ לְאֱכֹל וַיֹּאמְרוּ לִשְׁתּוֹת, וַיְבַקְשׁוּ אֶת קַעֲרוֹתֵיהֶם וְאֶת גְּבִיעֵיהֶם. אָז יְדַבֵּר אִישׁ־אִישׁ מֵהֶם: “מִי אָכַל מִקַּעֲרָתִי? מִי שָׁתָה מִגְּבִיעִי? רַק אֵין־זֶה כִּי פִי אָדָם הָיָה בָזֶה”. וּבִשְׁתוֹת הַשְּׁבִיעִי אֶת גְּבִיעוֹ עַד הַיְסוֹד, וְהִנֵּה הַטַּבַּעַת לְנוֹכַח עֵינָיו. וַיַּבֵּט אֶת הַטַּבַּעַת וַיַּכִּירֶנָּה, וַיֵּדַע כִּי הִיא הַטַּבַּעַת אֲשֶׁר לְאָבִיו וְאִמּוֹ וְיֹאמַר: “יִתֵּן אֱלֹהִים וְהָיָתָה אֲחוֹתֵנוּ בָזֶה כִּי אָז נִגְאָלְנוּ”. וְהַנַּעֲרָה עוֹמֶדֶת מֵאַחֲרֵי מְזוּזַת הַדֶּלֶת, וַיְהִי כְּשָׁמְעָהּ אֶת הַדְּבָרִים וַתִּפְרֹץ הַחַדְרָה. בָּרֶגַע הַהוּא וְיֵהָפְכוּ הָעֹרְבִים, וַתָּשָׁב לָהֶם תַּבְנִית אָדָם. וְיִפְּלוּ אִישׁ אִישׁ עַל צַוָּארֶיהָ וַיחֲבְּקוּ אִישׁ לְאָחִיו וַיִּשְּׁקוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, וַיָּקוּמוּ וַיִּסְעוּ אֶל מוֹלַדְתָּם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי־לֵב.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות