מְכַשֵּף הָיָה בִּימֵי קֶדֶם, וַיִּלְבַּשׁ כְּפַעַם־בְּפַעַם דְּמוּת עָנִי הַשּׁוֹאֵל עַל הַפְּתָחִים, וַיֵּלֶךְ מִבַּיִת לְבַיִת וַיְהִי מְצוֹדֵד¹ אֶת הַנְּעָרוֹת הַיָּפוֹת. וְאִישׁ לֹא יָדַע אָנָה הוּא מוֹלִיךְ אֶת הַנְּעָרוֹת, כִּי לֹא שָׁבָה מֵהֶן אַף אַחַת וְלֹא נִרְאֲתָה עוֹד. וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבוֹא עַד פֶּתַח בֵּית אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ שָׁלשׁ בָּנוֹת יָפוֹת, וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה עָנִי חַלָּש וְעַל שִׁכְמוֹ יַלְקוּט², וְהָיָה כִּמְלַקֵּט בּוֹ נְדָבוֹת. וַיִּתְחַנַּן אֶל אַנְשֵׁי הַבַּיִת לָתֶת־לוֹ מְעַט אֹכֶל, וַיְהִי כִּי יָצְאָה הַבְּכִירָה לָתֶת־לוֹ פַּת־לֶחֶם, וְלֹא עָשָׂה הָאִישׁ דָּבָר בִּלְתִּי־אִם נָגַע בָּהּ בְּאֶצְבָּעוֹ, וְהַנַּעֲרָה קָפְצָה פִתְאֹם אֶל תּוֹךְ הַיַּלְקוּט. אָז מִהֵר וַיַּרְחֵב צְעָדָיו בְּחִפָּזוֹן וַיִּשָּׂאֶהָ וַיְבִיאֶהָ אֶל יַעַר עָבֹת³ אֶל בֵּיתוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַיַּעַר בֵּין הַסְּבָכִים. וְהַבַּיִת מָלֵא תִפְאֶרֶת וְכָל טוֹב, וַיִּתֶּן־לָהּ אָת כָּל אֲשֶׁר שָׁאֲלָה נַפְשָׁהּ, לֹא מָנַע מִמֶּנָּה דָבָר, וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: “יָדַעְתִּי, אוֹצָרִי הַטּוֹב, כִּי יִמְצָא בֵיתִי חֵן בְּעֵינַיִךְ. כִּי כָל אֲשֶׁר יִשְׁאַל לִבֵּךְ תִּמְצְאִי פֹה”. וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים אֲחָדִים וַיָּקָם הָאִישׁ לָלֶכֶת וַיְדַבֵּר אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר: “הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, כִּי נָחוּץ הַדָּבָר, וְאוֹתָךְ אֶעֱזֹב יָמִים אֲחָדִים לְבַדֵּךְ. הִנֵּה לָךְ פֹּה כָל־הַמַּפְתְּחוֹת אֲשֶׁר לַבַּיִת, וְיָצָאת וּבָאת אֶל כָּל אֲשֶׁר יִהְיֶה רוּחֵךְ לָלֶכֶת וְרָאִית אֶת כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֵׁךְ לִרְאוֹת, וְרַק אֶל הַחֶדֶר הַקָּטָן אֲשֶׁר לוֹ הַמַּפְתֵּחַ הַקָּטָן הַזֶּה לֹא תָבוֹאִי, רְאִי צִוִּיתִיךְ, כִּי מִשְׁפַּט־מָוֶת לָךְ”. וְגַם בֵּיצָה נָתַן לָהּ וַיּאֹמַר: “שִׁמְרִי לִי אֶת הַבֵּיצָה הַזֹּאת הֵיטֵב, שְׂאִי אוֹתָהּ עִמָּךְ כָּל הַיָּמִים, כִּי בְּיוֹם אָבְדָהּ אוֹ הִשָּׁבְרָהּ וְהָיָה זֶה לָנוּ לְאָסוֹן אֲשֶׁר לֹא יִמָּד”. וְהַנַּעֲרָה לָקְחָה אֶת הַמַּפְתְּחוֹת וְאֶת הַבֵּיצָה וַתִּשָּׁבַע לוֹ וַתּאֹמֶר כִּי אֶת כֶּל אֲשֶׁר צִוָּה תַּעֲשֶׂה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָצָא מִן הַבַּיִת וַתֵּלֶךְ הַנַּעֲרָה וַתַּעֲבֹר אֶת כָּל הַחֲדָרִים אֲשֶׁר בַּבַּיִת מִתַּחַת וּמִמַּעַל וַתֵּרֶא אֶת רֹב תִּפְאַרְתָּם וְאֶת כָּל הַכֶּסֶף וְאֶת כָּל הַזָּהָב אֲשֶׁר עַל כָּל מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל עִם אַבְנֵי שֹׁהַם וּבְדֹלַח⁴, וַתִּשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה, כִּי לֹא רָאֲתָה כָזֶה מֵעוֹדָהּ. אָז בָּאָה עַד הַחֶדֶר אֲשֶׁר צֻוָּה עָלֶיהָ לְבִלְתִּי בֹא אֵלָיו, וַתֹּאמֶר לַעֲבֹר עָלָיו וְלֹא יָכְלָה, כִּי תַאֲוָתָהּ חָזְקָה עָלֶיהָ. וַתִּתְבּוֹנֵן אֶל הַמַּפְתֵּחַ הַקָּטָן, וְהִנֵּה הוּא כְּכָל הַמַּפְתְּחוֹת, וַתָּשֶׂם אוֹתוֹ בְּחוֹר הַמַּנְעוּל וַיִּתְהַפֵּךְ בְּיָדָהּ מְעַט, וְהַדֶּלֶת נִתְּרָה ⁵ פִתְאֹם וַתִּפָּתַח לִרְוָחָה. אַךְ מַה הִבִּיטוּ עֵינֶיהָ בְּבוֹאָהּ אֶל הַחֶדֶר? מִזְרָק מָלֵא דָם נִצָּב בַּחֶדֶר בַּתָּוֶךְ וּבַמִּזְרָק גּוּפוֹת אֲנָשִׁים מֵתִים, כְּתוּתִים ⁶ וּמְבֻקָּעִים, וְעַל־יַד הַמִּזְרָק סַדַּן ⁷ –עֵץ וְעָלָיו קַרְדֹּם מְלֻטָּשׁ. וְהַנַּעֲרָה הִתְחַלְחֲלָה מְאֹד בִּרְאוֹתָהּ, וַתִּפֹּל מִיָּדָהּ הַבֵּיצָה אֲשֶׁר הֶחֲזִיקָה בָּהּ וַתִּתְגַּלְגַּל וַתִּצְנַח ⁸ בְּתוֹךְ הַמִּזְרָק. וַתְּמַהֵר הַנַּעֲרָה וַתּוֹצִיאֶנָּה מִן הַמִּזְרָק וַתֹּאמֶר לִמְחוֹת אוֹתָה מִן הַדָּם אֲשֶׁר דָּבַק אֵלֶיהָ, וְלַשָּׁוְא, כִּי שָׁב הַדָּם כְּרֶגַע לִהְיוֹת עָלֶיהָ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וַתְּמָרֶק וַתְּגָרֶד ⁹ אוֹתָה וְלֹא יָכְלָה לְהַעֲבִיר אֶת הַדָּם מֵעַל הַבֵּיצָה.

וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּשָׁב הַקּוֹסֵם מִדַּרְכּוֹ וַתְּהִי רֵאשִׁיתוֹ לִשְׁאֹל מֵעִם הַנַּעֲרָה אֶת הַמַּפְתֵּחַ וְאֶת הַבֵּיצָה. וְהַנַּעֲרָה נָתְנָה לוֹ אֶת אֲשֶׁר שָׁאַל וְעַצְמוֹתֶיהָ רָעֲדוּ מִפַּחַד, וַיַּרְא הָאִישׁ אֶת הַבֶּהָרוֹת ¹⁰ הָאֲדֻמּוֹת, וַיֵּדַע וַיָּבֶן כְּרֶגַע כִּי הָיְתָה בַחֲדַר־הַדָּמִים. וַיֹּאמַר: “כִּי עָשִׂית זֹאת וַתָּבוֹאִי אֶל הַחֶדֶר וְלֹא רְצוֹנִי, לָכֵן בֹּא תָבוֹאִי עַתָּה אֵלָיו וְלֹא רְצוֹנֵךְ”. וַיַּפִּילָה עַל הָאָרֶץ וַיִּסְחָבֶהָ בְּשַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ הַשְׁלֵךְ וְסָחוֹב אֶל הַחֶדֶר, וַיְשִׂימֶהָ עַל הַסַּדָּן וַיִּכְרֹת אֶת רֹאשָׁהּ מֵעָלֶיהָ בַּקַּרְדֹם, וַיִּשְטֹף דָּמָהּ לָאָרֶץ, וְאַחַר־כֵּן הִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ אֶל הַמִּזְרָק אֶל יֶתֶר הַגּוּפוֹת.

וְהַמְכַשֵּׁף אָמָר: “עַתָּה אֵלְכָה וְאָבִיאָה לִי אֶת הַשֵּׁנִית”. וַיֵּלַךְ. וַיְהִי לוֹ גַם הַפַּעַם דְּמוּת כִּדְמוּת עָנִי שׁוֹאֵל עַל הַפְּתָחִים, וַיִּתְיַצֵּב לִפְנֵי פֶּתַח בֵּית הָאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ הַבָּנוֹת. וְהַנַּעֲרָה הַשֵּׁנִית הֵבִיאָה לוֹ פַּת־לָחֶם. וַיְהִי רַק בְּנָגְעוֹ בָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ, וַיְצוֹדְדֶנָּה וַיִּשָּׂאֶנָּה עִמּוֹ. וַיְהִי גּוֹרַל הַשֵּׁנִית גַּם הִיא כְּגוֹרַל הָרִאשׁוֹנָה, כִּי לֹא יָכְלָה לִכְבּשׁ¹¹ אֶת תַּאֲוָתָהּ וַתִּפְתַּח אֶת חֲדַר־הַדָּמִים וַתָּבוֹא בוֹ, וַתּוּמַת גַּם הִיא. אָז הָלַךְ וַיָּבֵא לוֹ אֶת הַשְּׁלִישִׁית, וְהִיא נַעֲרָה חֲכָמָה וַעֲרוּמָה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נָתַן לָהּ אֶת הַמַּפְתְּחוֹת וְאֵת הַבֵּיצָה וַיֵּצֵא לְדַרְכּוֹ, וַתֵּלֶךְ וַתַּסְתֵּר בָּרִאשׁוֹנָה אֶת הַבֵּיצָה הֵיטֵב וְאַחַר־כֵּן בָּאָה לִרְאוֹת אֶת הַבַּיִת וְאֶת כָּל חֲדָרָיו, וַתָּסַר גַּם אֶל הַחֶדֶר אֲשֶר צֻוְּתָה לְבִלְתִּי בֹא אֵלָיו. אָז הִבִּיטָה וְהִנֵּה נוֹרָא הַמַּרְאֶה! שְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ הָאֲהוּבוֹת שׁוֹכְבוֹת מֵתוֹת בַּמִזְרָק וְהֵן נִרְצָחוֹת וּמְבֻקָּעוֹת. וַתְּלַקֵּט עֶצֶם אֶל עֶצֶם וַתְּשִׂימֵן יַחַד, רֹאשׁ וְרֹאשׁ, וְאֶת הַבֶּטֶן וְאֶת הַיָּדַיִם וְאֶת הָרַגְלָיִם. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר לֹא חָסַר עוֹד דָּבָר, וַתִּקְרַבְנָה הָעֲצָמוֹת עֶצֶם אֶל עֶצֶם וַתִּתְעוֹרַרְנָה, וַתִּפְקַחְנָה שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת אֶת עֵינֵיהֶן וַתִּחְיֶינָה. וַתִּשְׂמַחְנָה שְׁלָשְׁתָּן מְאֹד מְאֹד וַתִּשַּׁקְנָה אִשָׁה לַאֲחוֹתָה וַתִּתְרַפֵּקְנָה¹² אִשָּׁה עַל אֲחוֹתָהּ. וְהָאִישׁ שָׁב מִקֵּץ יָמִים אֲחָדִים וַיִּשְׁאַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וְאֶת הַבֵּיצָה, וַיְהִי בְּבַקְּשׁוֹ וְלֹא יָכֹל לִמְצוֹא עַל־פְּנֵי הַבֵּיצָה אוֹת דָּם וַיֹּאמַר: “אַחַת אַתְּ אֲשֶׁר יָצָאת מִן הַמַּסָּה¹³ בְשָׁלוֹם, לָכֵן כַּלָּתִי אַתְּ וְלָקַחְתִּי אוֹתָךְ לִי לְאִשָּׁה”. וּבְזֹאת סָר מִמֶּנּוּ כֹּחוֹ לִהְיוֹת שַׁלִּיט בָּהּ, וַיְהִי לְהֶפֶךְ, כִּי הֵחֵלָּה לִשִׁלֹט בּוֹ וַתְּהִי שׂוּמָה עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל אֲשֶׁר שָׁאָלָה. וַתְּצַוֵּהוּ וַתֹּאמַר: “עַתָּה קַח לְךָ סַל וּמַלֵּא אוֹתוֹ זָהָב וְנָשָׂאתָ אוֹתוֹ עַל שִׁכְמְךָ אֶל בֵּית אָבִי וְאִמִּי, כִּי רַק בְּזֹאת אֶהְיֶה לְךָ לְאִשָּׁה, וְהָיָה בְּלֶכְתְּךָ, וְאָכִין פֹּה לְיוֹם חֲתֻנָּתֵנוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר יוּכָן”. וְהִיא מִהֲרָה וַתָּרָץ הַחַדְרָה אֶל אַחְיוֹתֶיהָ, אֲשֶׁר הֶחְבִּיאָה אוֹתָן שָׁם, וַתֹּאמַר: “הִנֵּה בָא הָרֶגַע אֲשֶׁר אֶגְאַל אֶתְכֶן מִזֶּה, וְאַתֶּן דַּעְנָה, כִּי הָאִישׁ הָרָע וְהַזֵּד בְּעֶצֶם יָדוֹ יִשָּׂא אֶתְכֶן עַל שִׁכְמוֹ הַבַּיְתָה אֶל אֲבוֹתֵינוּ, אַךְ כְּבֹאֲכֶן הַבַּיְתָה מַהֵרְנָה־נָא וּשְׁלַחְנָה אֵלַי אֲנָשִׁים לַעֲזֹר לִי”. וַתָּשֶׂם אֶת שְׁתֵּיהֶן בְּסַל גָּדוֹל וַתְּמַלְאֵהוּ זָהָב עַד לְמַעְלָה וַתְּכַס אוֹתָן בַּזָּהָב וְלֹא נִרְאוּ עוֹד, וְאַחַר־כֵּן קָרְאָה אֶת הַמְכַשֵּׁף הַחַדְרָה וַתֹּאמַר: “לֵךְ עַתָּה וְשָׂא אֶת הַסַּל הַזֶּה, אַךְ אַל תַּעֲמֹד בַּדֶּרֶךְ וְאַל תָּנוּחַ רֶגַע, כִּי נִשְקֶפֶת אָנֹכִי פֹה בְעַד חַלּוֹנִי וְרֹאָה אֶת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה”.

וְהַמְכַשֵּׁף שָׂם אֶת הַסַּל עַל שִׁכְמוֹ וַיִּשָּׂאֵהוּ וַיֵּלַךְ, וַיְהִי הַמַּשָּׂא כָּבֵד עַל שִׁכְמוֹ עַד לְהָעִיק ¹⁴, וַיֵּרָאוּ נִטְפֵי הַזֵּעָה עַל פָּנָיו. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יֵשֵׁב רֶגַע לָנוּחַ וְקָרְאָה הָאַחַת מִן הַסַּל: “בְּעַד חַלּוִני אֲנִי נִשְׁקֶפֶת וָאֵרֶא בְנוּחֲךָ, קוּם כְּרֶגַע וָלֵךְ!” וְהָאִישׁ יַחְשֹׁב כִּי כַלָּתוֹ קוֹרֵאת אֵלָיו מִמֶּרְחַקִּים וְקָם כְּרֶגַע וְהָלָךְ. וְגַם בַּפַּעַם הַשֵּׁנִית כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם לִבּוֹ לָשֶׁבֶת מְעַט וְלָנוּחַ, וְקָרָא כְרֶגַע הַקּוֹל מִן הַסַּל: “בְּעַד חַלּוֹנִי נִשְׁקַפְתִּי וְרָאִיתִי כִּי תָנוּחַ, עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ כְרֶגַע וָלֵךְ!” וְכֵן יִהְיֶה כְפַעַם־בְּפַעַם, כַּאֲשֶׁר יַעֲמֹד כֵּן יִקְרָא אֵלָיו וְכֵן יֵחָפֵז בְּלֶכְתּוֹ, וְהוּא מִתְיַפֵּחַ וְנִשְׁמַת־פִּיו הוֹלֶכֶת הָלוֹךְ וּכְבֵדָה, עַד הֲבִיאוֹ אֶת הַסַּל עִם הַזָּהָב וְעִם שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת אֶל בֵּית אֲבִיהֶן.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַכַּלָּה הֵכִינָה אֶת כָּל אֲשֶׁר תָּכִין לְחַג הַחֲתֻנָּה, וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְכָל רֵעֵי הַמְכַשֵּׁף וּלְכָל מְיֻדָּעָיו לָבוֹא. אַחַר־כֵּן לָקְחָה גֻּלְגֹּלֶת־מֵת אֲשֶׁר שִׁנַּיִם מְפֻשָּׂקוֹת¹⁵ לָהּ וַתַּעַד אוֹתָהּ צְרוֹר פְּרָחִים וַתְּפָאֲרֶנָּה גַם בְּמַכְלֻלִים¹⁶, וַתֵּלֶךְ וַתִּשָּׂאֶנָּה אֶל הָעֲלִיָה אֲשֶׁר מִתַּחַת לַגַּג וַתִּתְקָעֶנָּה בְּפִי הָאֶשְׁנָב, לְמַעַן תִּשָּׁקֵף מִשָּׁם הַחוּצָה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמָּה כָּל־הַמְּלָאכָה, וַתֵּלֶךְ וַתִּטְבֹּל אֶת בְּשָׂרָהּ בְּחָבִית מְלֵאָה דְבַשׁ, וְאַחֲרֵי־כֵן גָּזְרָה אֶת הַכָּרִים וְאֶת הַכְּסָתוֹת לִגְזָרִים וַתִּתְגַּלְגַּל עַל הַמִּטָּה בְּתוֹךְ הַנּוֹצָה וַתָּקָם, וַיְהִי מַרְאֶהָ כְּצִפּוֹר נִפְלָאָה וְזָרָה וְלֹא יָכֹל אִישׁ לְהַכִּירָהּ. אָז תֵּצֵא לִפְנֵי פֶּתַח הַבַּיִת, וְרַבִּים מִן הַקְּרֻאִים בָּאוּ וַיִּמְצָאוּהָ בַחוּץ וַיִּשְׁאָלוּהָ:

“אַתְּ, צִפּוֹר בֶּן־בְּעוֹר, מֵאַיִן אַתְּ בָּאָה?”

“מִבֵּית־חֳמוֹר בֶּן־בְּעוֹר הַקּוֹסֵם אֲנִי בָאָה”.

“מַה־שְּׁלוֹם הַכַּלָּה הַצְּעִירָה אֲשֶׁר שָׁמָּה?”

"טַאטְאָה הַבַּיִת מִמַּסַּד ¹⁷ וְעַד הָעֲלִיָּה

“וּבְעַד הָאֶשְׁנָב הִיא עַתָּה צוֹפִיָּה”.

אָז יִפְגּשׁ אוֹתָהּ גַּם חֲתָנָהּ, וְהוּא שָׁב מִן הַדֶּרֶךְ וּמִתְנַהֵל בִּכְבֵדוּת, וַיִּשְׁאַל אוֹתָהּ גַּם הוּא:

“אַתְּ, צִפּוֹר בֶּן־בְּעוֹר, מֵאַיִן אַתְּ בָּאָה?”

“מִבֵּית חֲמוֹר בֶּן־בְּעוֹר הַקּוֹסֵם אֲנִי בָאָה”.

“מַה־שְּלוֹם כַּלָּתִי הַצְּעִירָה אֲשֶׂר שָׁמָּה?”

"טַאטְאָה הַבַּיִת מִמַּסַּד עַד הָעֲלִיָּה

“וּבְעַד הָאֶשְנָב הִיא עַתָּה צוֹפִיָּה”.

וְהֶחָתָן הִבִּיט לְמַעְלָה וַיַּרְא אֶת הַגֻּלְגֹּלֶת עִם עֶדְיָהּ וְעִם מַכְלֻלֶיהָ,וַיַּחְשֹׁב כִּי כַלָּתוֹ הִיא, וַיִּרְזֹם אֵלֶיהָ בְּעֵינָיו וַיָּנָד בְּרֹאשׁוֹ לְשָׁלוֹם. וַיְהִי כְּבֹאוֹ הוּא וְרֵעָיו וְכָל קְרֻאָיו הַבַּיְתָה, וַיָּבוֹאוּ אֲחֵי הַכַּלָּה וְכָל קְרוֹבֶיהָ וּמְיֻדָּעֶיהָ, כִּי שֻׁלְּחוּ כֻלָּם לְהוֹשִׁיעַ לָהּ, וַיִּסְגְּרוּ אֶת כָּל הַדְּלָתוֹת וְאֶת כָּל הַשְּׁעָרִים אֲשֶׁר לַבַּיִת, וְלֹא יָכֹל אִישׁ לְהִמָּלֵט, וַיַּעֲלוּ אֶת הַבַּיִת בָּאֵשׁ, וַיִּשָּׂרֵף כָּל הַבַּיִת עַל הַמְכַשֵּׁף וְעַל כָּל הָאֲסַפְסֻף אֲשֶׁר בּוֹ, וַיָּמוּתוּ כֻלָּם בְּמַכְאוֹבִים רַבִּים.