¹

בְּיָמִים קַדְמוֹנִים וְרַבִּים מְאֹד, זֶה כְּאַלְפַּיִם שָׁנָה, הָיָה אִישׁ עָשִׁיר וְלוֹ אִשָּׁה יָפָה וְטוֹבַת־לֵב, וַיֶּאֱהֲבוּ אִישׁ אֶת אָחִיו מְאֹד, וַיְהִי כִּי לֹא הָיָה לָהֶם בֵּן אוֹ בַת, וַיִּשְׁאֲלוּ לָהֶם בֵּן אוֹ בַת בְּכָל לְבָבָם, וְהָאִשָּׁה הִתְפַּלְּלָה אֶל אֱלֹהִים יוֹם וָלַיְלָה לָתֶת־לָהּ אֶת שֶׁאֱלָתָהּ – וְאֵין בֵּן וְאֵין בַּת. וְלִפְנֵי בֵיתָם חָצֵר וּבְתוֹךְ הֶחָצֵר עֵץ לְבוֹנָה, וַתַּעֲמֹד הָאִשָּׁה בְּאַחַד הַיָּמִים בַּחֹרֶף תַּחַת הָעֵץ וַתְּפַלַּח² לָהּ תַּפּוּחַ וַתִּפְצַע אֶת אֶצְבָּעָהּ בַּשַּׂכִּין וַיָּזָב דָּמָהּ עַל־פְּנֵי הַשָּׁלֶג. וְהָאִשָּׁה רָאֲתָה אֶת זוֹב דָּמָהּ לְפָנֶיהָ וַתֵּאָנַח בְּכָל לִבָּהּ וַתִּתְעַצֵּב וַתֹּאמַר: “מִי יִתֵּן וְהָיָה לִי בֵן אָדֹם כַּדָּם וְלָבָן כַּשָּׁלֶג!” וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיֵּרָגַע ³ בָּהּ לִבָּהּ פִּתְאֹם וַיִּמָּלֵא פִתְאֹם חֶדְוָה: אָז הֶאֱמִינָה כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אוֹתָהּ, וַתֵּלֶךְ הַבָּיְתָה. וַיַּעֲבֹר חֹדֶשׁ – וַיַּחֲלֹף הַשָּׁלֶג. וּשְׁנַיִם חֳדָשִׁים עָבְרוּ – וַיְהִי הַיֶּרֶק עַל הָאָרֶץ. וּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים עָבְרוּ – וַיָּצִיצוּ הַפְּרָחִים מִן הָאֲדָמָה. וְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים – וַיָּנַע כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, וְהָעֲנָפִים הָרַעֲנַנִּים שָׂגְאוּ, וַיְזַמֵּר בָּהֶם כָּל עוֹף כָּנָף, וַיָּרַע כָּל הַיַּעַר, וְהַצִּיצִים נָפְלוּ מִן הָעֵצִים. וְהַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי עָבַר – וַתַּעֲמֹד תַּחַת עֵץ הַלְּבוֹנָה, וַיְהִי רֵיחוֹ כְעֵדֶן, וַיִּרְקַד לִבָּהּ בָּהּ וַיִּצְהַל, וַתִּפֹּל עַל בִּרְכֶּיהָ וְלֹא יָדְעָה מָה. וְכַאֲשֶׁר עָבַר הַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי וּפְרִי כָל עֵץ עָבָה וַיִּגְדַּל – וַתְּהִי בְּקֶרֶב לִבָּה דְמָמָה גְדוֹלָה. וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי – וַתֹּאחֶז בְּסַנְסִנֵי ⁴ הַלְּבוֹנָה וַתֹּאכַל אֶת גַּרְגְּרֵיהֶם בְּתַאֲוַת־נָפֶשׁ; אָז הִתְעַצְּבָה וַתֶּחֱלֶה. וְהַחֹדֶשֹ הַשְּׁמִינִי בָּא – וַתִּקְרָא לְאִישָׁהּ וַתֵּבְךְּ לְפָנָיו וַתֹּאמֶר אֵלָיו: “אִם אָמוּת וּקְבַרְתַּנִי תַּחַת עֵץ הַלְּבוֹנָה”. וּבְדַבְּרָהּ אֶת הַדְּבָרִים נֶהְפַּךְ בָּהּ לִבָּהּ, וַתִּשְׁקֹט פִּתְאֹם וַתִּשְמָח. וּבִהְיוֹת הַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי – וַתֵּלֶד בֵּן, וַיְהִי לָבָן כַּשֶּׁלֶג וְאָדֹם כַּדָּם. וּבִרְאוֹתָהּ אֶת מַרְאֵהוּ, וַתְּהִי הַשִּׂמְחָה גְדוֹלָה, וְלֹא יָכְלָה לַהֲכִילָהּ⁵ וַתָּמֹת.

וְהָאִישׁ קָבַר אוֹתָהּ תַּחַת עֵץ הַלְּבוֹנָה, וַיִּשָּׂא אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ. אָז יַעַבְרוּ יָמִים, וַיֶּרֶף בִּכְיוֹ מְעַט, וְהָיָה בִּבְכוֹתוֹ רֶגַע וְחָדַל, וְאַחֲרֵי־כֵן עָבְרוּ יָמִים עוֹד חֲדָשִׁים וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה חֲדָשָׁה.

וְהָאִשָּׁה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר לָקַח יָלְדָה לוֹ בַת – וְהַנַּעַר אֲשֶׁר יָלְדָה לוֹ הָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה הָיָה קָטָן וְנֶחְמָד, כִּי הָיָה אָדֹם כַּדָּם וְלָבָן כַּשָּׁלֶג, וְהָיָה כְפַעַם־בְּפַעַם כַּאֲשֶׁר תַּבִּיט הָאִשָּׁה אֶת פְּנֵי בִתָּהּ, וַתַּחְמֹד אוֹתָהּ בְּלִבָּהּ, וְכַאֲשֶׁר תַּבִּיט אֶת פְּנֵי הַנַּעַר הַקָּטָן, וְאָחַז אוֹתָהּ רַעַד, וַתִּהְיֶינָה מַחְשְׁבוֹתֶיהָ כָּל הַיּוֹם לְהָסֵב אֶת כָּל הוֹן אִישָׁהּ לְבִתָּהּ, וְהַשָׂטָן עָמָד עַל־יַד יְמִינָהּ לַהֲסִיתָהּ⁶ לִשְׂנוֹא אֶת הַנַּעַר הַקָּטָן, וַתֶּהְדְּפֵהוּ וַתִּדְחָפֵהוּ מִפִּנָּה לְפִנָּה, וַתִּגַּח אוֹתוֹ עַל יִמין וַתִּגֹּף⁷ אוֹתוֹ עַל שְׂמֹאל, וַיְהִי הַנַּעַר הָאֻמְלָל וְלֹא מָצָא מְנוּחָה לְרָגַע.

וַיְהִי הַיּוֹם וְהָאִשָּׁה עָלְתָה הַחַדְרָה, וַתַּעַל אַחֲרֶיהָ הַנַּעֲרָה הַקְּטַנָּה גַם הִיא וַתֹּאמַר: “אִמִּי, תְּנִי לִי תַפּוּחַ”, וַתַּעַן הָאִשָּׁה: “כֵּן, בִּתִּי”, וַתִּפְתַּח אֶת הָאָרוֹן וַתִּתֶּן־לָהּ מִשָּׁם תַּפּוּחַ נֶחְמָד לְמַרְאֶה. וְהָאָרוֹן מִכְסֶה כָבֵד וְגָדוֹל לוֹ וּמַנְעוּל לוֹ עָשׂוּי בַּרְזֶל חַד, וְהַנַּעֲרָה הוֹסִיפָה וַתֹּאמַר: “אִמִּי, הַאִם לֹא תִתְּנִי גַּם לְאָחִי?” וַיִּחַר הַדָּבָר לְאִמָּהּ, אַךְ בְּפִיהָ אָמְרָה: “כֵּן, יָבוֹא נָא מֵחֲדַר־מְלַמְּדוֹ וְאֶתֵּן לוֹ”. וַיְהִי בְּהַבִּיטָהּ בְּעַד הַחַלּוֹן וּבִרְאוֹתָהּ כִּי הוּא בָא, וַתַּחְשֹׁב בְּלִבָּהּ כִּי בָא הַשָּׂטָן, וַתְּמַהֵר וַתַּחֲטֹף אֶת הַתַּפּוּחַ מִיַּד בִּתָּהּ וַתֹּאמַר: “לֹא יִהְיֶה לָךְ הַתַּפּוּחַ עַד אִם יִהְיֶה אֶחָד גַּם לְאָחִיךְ”. וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַתַּפּוּחַ אֶל הָאָרוֹן וַתִּסְגֹּר אוֹתוֹ, וְאֶת הַנַּעֲרָה שִׁלֵּחָה. וְהַנַּעַר הַקָּטָן בָּא בְּפֶתַח הַדֶּלֶת, וַיְסִיתֶהָ הַשָּׂטָן לְדַבֵּר אֵלָיו טוֹבוֹת וַתֹּאמַר: “בְּנִי, הֶחָשְׁקָה נַפְשְׁךָ בְּתַפּוּחַ?” וַתַּבֶּט־בּוֹ וַתִּבְחָנֵהוּ בְּעֵינֶיהָ. וְהַנַּעַר הַקָּטָן אָמַר: “אִמִּי, מַה־נַּעֲווּ פָנָיִךְ! כֵּן, תְּנִי לִי תַפּוּחַ”. “בּוֹא עִמִּי”, אָמְרָה הָאִשָּׁה וַתִּפְתַּח אֶת מִכְסֵה הָאָרוֹן, “קַח לְךָ אֶחָד מִשָּׁם”. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִטָּה הַנַּעַר אֶת רֹאשׁוֹ אֶל תּוֹךְ הָאָרוֹן, וַיִּיעָצֶנָּה הָשָּׂטָן וְהִנֵּה – “עוּף!”, אֶת מִכְסֵה הָאָרוֹן הֵטִילָה טַלְטֵלָה עַזָּה לְאָחוֹר, וְרֹאשׁ הַנַּעַר נִתַּז⁸ וַיִּפֹּל אֶל בֵּין הַתַּפּוּחִים הָאֲדֻּמִּים. וְהָאִשָּׁה חָרְדָה פִתְאֹם חֲרָדָה גְדוֹלָה וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ: “מִי יִתֵּן וְהֶעֱבַרְתִּי אֶת זֶה מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה!” וַתְּמַהֵר וַתָּבוֹא אֶל חַדְרַהּ מִתַּחַת וַתִּפְתַּח אֶת הָאַרְגָּז אֲשֶׁר בְּמֶלְתַּחְתָּהּ וַתִּקַּח לָהּ מִשָּׁם מִטְפַּחַת לְבָנָה, וַתָּשָׁב וַתָּשֶׂם אֶת הָרֹאשׁ עַל צַוְּארֵי הַנַּעַר וַתְּחַזְּקֵהוּ בַּמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר לֹא יַכִּיר אִישׁ, וַתּוֹשִׁיבֵהוּ עַל כִּסֵּא לִפְנֵי פֶּתַח הַבַּיִת וְאֶת הַתַּפּוּחַ שָׂמָה בְיָדוֹ.

וּמִרְיָם־חַנָּה הַנַּעֲרָה בָּאָה אַחֲרֵי־כֵן אֶל אִמָּה אֶל הַמְבַשְּׁלוֹת, וַתִּמְצָא אוֹתָהּ עוֹמֶדֶת עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח וּלְפָנֶיהָ סִיר מְלֵאָה מַיִם חַמִּים, וְהִיא בוֹחֶשֶׁת ⁹ אֶת הַמַּיִם בְּכַף הָלוֹךְ וּבָחוֹשׁ. וַתֹּאמֶר מִרְיָם־חַנָּה: “אִמִּי, הִנֵּה אָחִי יוֹשֵׁב לְפֵני פֶּתַח הַדֶּלֶת, לָבָן כֻּלּוֹ, וּבְיָדוֹ תַפּוּחַ, וָאֶתְחַנַּן אֵלָיו וָאֹמַר לוֹ כּי יִתֵּן לִי אֶת הַתַּפּוּחַ, וְלֹא עָנָה אוֹתִי דָבָר, וָאִירָא פִתְאֹם יִרְאָה גְדוֹלָה”. וְאִמָּהּ עָנָתָה: “לְכִי וְשׁוּבִי אֵלָיו עוֹד הַפַּעַם, וְהָיָה כִּי לֹא יַעֲנֶה, וְהִכִּית אוֹתוֹ עַל הַלֶּחִי”. וַתֵּלֶךְ מִרְיָם־חַנָּה וַתֹּאמַר: “אָחִי, תֶּן־לִי אֶת הַתַּפּוּחַ”, וְאָחִיהָ הֶחֱרִישׁ וְלֹא עָנָה דָבָר. וַתַּךְ אוֹתוֹ עַל הַלֶּחִי, וַיִּפֹּל פִּתְאֹם רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ. וַתֶּחֱרַד הַנַּעֲרָה מְאֹד וַתִּשָּׂא אֶת קוֹלָהּ וַתֵּבְךְּ, וַתָּרָץ לְאִמָּהּ וַתֹּאמַר: “הוֹי אִמִּי, הִנֵּה קִצַּצְתִּי אֶת רֹאשׁ אָחִי מֵעָלָיו”. וַתֵּבְךְּ וַתָּשָׁב וַתֵּבְךְּ וְלֹא יָכְלָה לְהִתְאַפֵּק. וְאִמָּהּ אָמְרָה: “מִרְיָם־חַנָּה, מֶה עָשִׂית! וְאוּלָם הַחֲרִישִׁי וְלֹא יֵדַע אִישׁ, כִּי אֶת הַנַּעֲשָׂה אֵין לְהָשִׁיב. וַאֲנִי הִנֵּה אֶקְחָה אוֹתוֹ וַאֲבַשְּׁלֵהוּ פֹה בַמָּרָק”. וְהָאִשָּׁה לָקְחָה אֶת הַנַּעַר הַקָּטָן וַתְּבַקְּעֵהוּ וַתְּנַתְּחֵהוּ לִנְתָחִים וַתְּשִׁימֵהוּ בַסִּיר וַתְּבַשְׁלֵהוּ בַמָּרָק. וּמִרְיָם־חַנָּה עָמְדָה בְּבַשֵּׁל אִמָּה וַתֵּבְךְּ וַתָּשָׁב וַתֵּבְךְּ, וְדִמְעוֹתֶיהָ נָפְלוּ אֶל הַסִּיר,וַיְהִי כָל־מֶלַח לְמוֹתָר.

וַאֲבִי הַיְלָדִים בָּא לְבֵיתוֹ וַיֵּשֶׁב אֶל הַשֻּלְחָן וַיִּשְׁאַל: “אַיֵּה־זֶה בְּנִי?” וַתָּשֶׂם הָאִשָּׁה עַל הַשֻּׁלְחָן קְעָרָה גְדוֹלָה עִם הַמָּרָק, וּמִרְיָם־חַנָּה בּוֹכָה וּבוֹכָה וְלֹא תוּכַל לְהִתְאַפֵּק. וַיּוֹסֶף אָבִיהָ וַיִּשְׁאַל: “אַיֵה־זֶה בְּנִי?” וְהָאִשָּׁה עָנָתָה: “נָסַע מִזֶּה אֶל בֵּית דּוֹד אִמּוֹ וְשָׁם יֵשֵׁב יָמִים אֲחָדִים”. וְאָבִיו צָעַק: “מַה־יַעֲשֶׂה שָׁם? וְהֵן גַּם שָׁלוֹם לֹא אָמַר לִי בְּטֶרֶם צֵאתוֹ!” “אֵין דָּבָר”, עָנְתָה הָאִשָּׁה, “נִכְסְפָה נַפְשׁוֹ לְבֵית דּוֹדוֹ, וְאָמַרְתִּי: יֵּשֵׁב שָׁם הַנַּעַר שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת, כִּי שָׁם יִמְצָאֶנּוּ רַק טוֹב”. וְאָבִיו אָמַר: “הוֹי מַה־דָּוֶה ¹⁰ עָלַי לִבִּי! לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וְלוּ שָׁלוֹם אָמַר לִי בְּטֶרֶם צֵאתוֹ!” וּמִדֵּי דַבְּרוֹ הֵחֵל לֶאֱכֹל וַיֹּאמַר: “מִרְיָם־חַנָּה, לָמֶה תִבְכִּי? הֵן שׁוֹב יָשׁוּב אָחִיךְ מַהֵר”. וּלְאִשְׁתּוֹ אָמַר: “לָמָּה נֶחְמָד כָּכָה הַמַּאֲכָל הַיּוֹם? תְּנִי לִי עוֹד מִמֶּנּוּ”. וְכַאֲשֶׁר תּוֹסִיף לָתֶת־לוֹ, כֵּן יִשְׁאַל מִמֶּנָּה עוֹד, וְכַאֲשֶׁר יוֹסִיף לֶאֱכֹל, כֵּן תֶּחְשַׁק נַפְשׁוֹ עוֹד וְלֹא יִשְׂבָּע, וְהוּא קוֹרֵא: “הוֹסִיפִי לִי עוֹד, אַל תּוֹתִירִי דָבָר, הֵן כֻּלּוֹ לִי”. וְהָאִישׁ אוֹכֵל וְשָׁב וְאוֹכֵל, וְאֶת הָעֲצָמוֹת הוּא מַשְׁלִיךְ תַּחַת הַשֻּׁלְּחָן, עַד כַּלּוֹתוֹ לֶאֱכֹל אֶת כָּל אֲשֶׁר לְפָנָיו. וּמִרְיָם־חַנָּה הָלְכָה אֶל מֶלְתַּחְתָּהּ ¹¹ וַתִּקַּח לָהּ מִשָּׁם אֶת הַטּוֹבָה מִשִּׁמְלוֹת־הַמֶּשִׁי אֲשֶׁר לָהּ, וַתְּלַקֵּט מִתַּחַת הַשֻּׁלְחָן אֶת כָּל הָעֲצָמוֹת, וְאֶת הַיָּדַיִם וְאֶת הָרַגְלַיִם, וַתִּצְרֹר אוֹתָן בִּצְרוֹר בְּשִׂמְלַת־הַמֶּשִׁי וַתִּשָּׂא וַתָּבֵא אוֹתָן הַחוּצָה לִפְנֵי פֶּתַח הַבַּיִת וַתֵּבְךְּ וְלֹא חָדֵלָה. אַחֲרֵי־כֵן הִנִּיחָה אֶת הָעֲצָמוֹת תַּחַת עֵץ הַלְּבוֹנָה עַל־פְּנֵי הַדֶּשֶׁא הַיָּרוֹק. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִנִּיחָתַן, וַיֵּקַל לִבָּה עָלֶיהָ פִתְאֹם וְלֹא בָכְתָה עוֹד. וְעֵץ־הַלְּבוֹנָה הֵחֵל לָנוּעַ פִּתְאֹם וַעֲנָפָיו הִתְפָּרְדוּ רֶגַע וְרֶגַע הִתְקַבְּצוּ, וַיְהִי כְּמוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׂמַח בְּכָל לִבּוֹ וּבְיָדָיו יָנִיעַ. וְאֵד יָצָא מִן הָעֵץ וּבְתוֹךְ הָאֵד כְּמוֹ אֵשׁ בּוֹעֶרֶת, וּמִן הָאֵשׁ הִתְנַשֵּׂא פִתְאֹם צִפּוֹר מְעוֹפֵף נִפְלָא לְמַרְאֶה וַיְזַמֵּר עַד לְהַפְלִיא, וַיִּתְרוֹמֵם וַיָּעָף הַשָּׁמַיְמָה, וְכַאֲשֶׂר הִתְעוֹפֵף וַיֵּעָלַם, וַיְהִי עֵץ־הַלְּבוֹנָה כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְגַם הַשִּׂמְלָה עִם הָעֲצָמוֹת נֶעֶלְמָה וְלֹא נִרְאֲתָה עוֹד. וּלְמִרְיָם־חַנָּה הוּקַל פִּתְאֹם וַתְּהִי פִתְאֹם עַלִּיזָה וּשְׂמֵחָה, וַיִּיטַב לָהּ כְּמוֹ אָז בְּעוֹד אָחִיהָ חָי. וַתֵּלֶךְ הַנַּעֲרָה שְׂמֵחָה וְטוֹבַת־לֵב וַתָּשָׁב הַבַּיְתָה וַתֵּשֶׁב לֶאֱכֹל.

וְהַצִּפּוֹר הִתְעוֹפֵף וַיֵּשֶׁב עַל גַּג הַבַּיִת אֲשֶׁר לְצוֹרֵף ¹² וַיִּפְתַּח אֶת פִּיו וַיְשׁוֹרֵר:

"אִמִּי שְׁחָטַתְנִי,

אָבִי אֲכָלַנִי,

מִרְיָם־חַנָּה אֲחוֹתִי

לִקְטָה כָּל־עַצְמוֹתַי,

צְרָרָתַן בִּשִׂמְלַת־מֶשִׁי,

שָׂמָתַן תַּחַת הַלְּבוֹנָה.

צְוִיץ־צְוִיץ, מַה־יָפִיתִי אָנֹכִי הַצִּפּוֹר!"

וְהַצּוֹרֵף יוֹשֵׁב בַּחֲדַר־חֲרָשְׁתּוֹ¹³ וְעֹשֶׂה שַׁרְשֶרֶת־זָהָב, וַיִּשְׁמַע אֶת קוֹל הַצִּפּוֹר הַמְזַמֵר עַל גַּג בֵּיתוֹ, וַיֵּצֵא לִבּוֹ בְּזַמְּרוֹ, וַיָּקָם לָצֵאת, וַיְהִי כְּעָבְרוֹ אֶת חֲדַר־הָאוּלָם, וַתֹּאבַד לוֹ נַעֲלוֹ הָאַחַת מֵעַל כַּף רַגְלוֹ. וְלֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק וַיֵּצֵא הַחוּצָה, וְעַל כַף רַגְלוֹ הָאַחַת נַעַל וְעַל כַּף רַגְלוֹ הַשֵּׁנִית פֻּזְמָק. וְהַצּוֹרֵף חָגוּר אֶת חֲגוֹרָתוֹ אֲשֶׁר בָּהּ יַעֲשֶׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ, וּבְיָדוֹ הָאַחַת שַׁרְשֶׁרֶת־הַזָּהָב וּבְיָדוֹ הַשֵּׁנִית מֶלְקָחַיִם – וְהַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה עַל הָאָרֶץ בְּכָל עֻזָּה. וְהוּא הוֹלֵךְ וְעוֹמֵד וּמַבִּיט אֶל הַצִּפּוֹר וּמִשְׁתָּאֶה¹⁴. “צִפּוֹר”, קָרָא, “מַה־תֵּיטִיב לָשִׁיר! שִׁירָה־נָא לִי אֶת שִׁירְךָ עוֹד הַפָּעַם”. וְהַצִּפּוֹר עָנָה: “פַּעֲמַיִם לֹא אָשִׁיר חִנָּם. תֶּן־לִי אֶת שַׁרְשֶׁרֶת־הַזָּהָב וְאָשִׁיר לְךָ שֵׁנִית”. וְהַצּוֹרֵף אָמַר: “הֵא לְךָ אֶת שַׁרְשֶׁרֶת־הַזָּהָב, רַק זַמְּרָה לִי עוֹד הַפָּעַם”. וַיֵּרֶד הַצִּפּוֹר וַיִּקַּח אֶת שַׁרְשֶׁרֶת־הַזָּהָב בְּכַף רַגְלוֹ הַיְמָנִית וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי הַצּוֹרֵף וַיְשׁוֹרֵר:

"אִמִּי שְׁחָטַתְנִי,

אָבִי אֲכָלַנִי,

מִרְיָם־חַנָּה אֲחוֹתִי

לִקְטָה כָּל־עַצְמוֹתַי,

צְרָרָתַן בִּשִׂמְלַת־מֶשִׁי,

שָׂמָתַן תַּחַת הַלְּבוֹנָה.

צְוִיץ־צְוִיץ, מַה־יָפִיתִי אָנֹכִי הַצִּפּוֹר!

וְהַצִּפּוֹר הִתְעוֹפֵף מִשָּׁם וַיֵּשֶׁב עַל גַּג הַבַּיִת אֲשֶׁר לְרַצְעָן וַיְשׁוֹרֵר:

"אִמִּי שְׁחָטַתְנִי,

אָבִי אֲכָלַנִי,

מִרְיָם־חַנָּה אֲחוֹתִי

לִקְטָה כָּל־עַצְמוֹתַי,

צְרָרָתַן בִּשִׂמְלַת־מֶשִׁי,

שָׂמָתַן תַּחַת הַלְּבוֹנָה.

צְוִיץ־צְוִיץ, מַה־יָפִיתִי אָנֹכִי הַצִּפּוֹר!"

וְהָרַצְעָן שָׁמַע בְּזַמְּרוֹ וַיָּרָץ הַחוּצָה, רַק כֻּתָּנְתּוֹ לְעוֹרוֹ וּבְלִי מְעִיל, וַיַּבֵּט אֶל הַגַּג וְאֶת כַּף־יָדוֹ שָׂם לִפְנֵי עַפְעַפָּיו, פֶּן תְּנַקֵּר הַשֶּׁמֶשׁ אֶת עֵינָיו. “צִפּוֹר”, קָרָא, “מַה־תֵּיטִיב לָשִיר!” וַיִּפֶן אֶל פֶּתַח הַדֶּלֶת וַיִּקְרָא בְקוֹל: “אִשְתִּי, צְאִי־נָא הֵנָּה, הִנֵּה פֹה צִפּוֹר וְהוּא מֵיטִיב לָשִׁיר!” וְאַחַר־כֵּן קָרָא אֶת בִּתּוֹ וְאֶת יְלָדָיו וְאֶת הַפּוֹעֲלִים וְגַם אֶת הָעֶבֶד וְאֶת הַשִּׁפְחָה וַיָּבוֹאוּ כֻלָּם וַיֵּצְאוּ הַחוּצָה וַיִּרְאוּ אֶת הַצִּפּוֹר וְאֶת כָּל יָפְיוֹ, אֳדֻמָּה נוֹצָתוֹ וִירוֹקָה נוֹצָתוֹ וְצַוָּארוֹ זָהָב כֻּלּוֹ וְעֵינָיו מְאִירוֹת בְּרֹאשׁוֹ כַּכּוֹכָבִים. וְהָרַצְעָן אָמַר: “שִׁירָה, הַצִּפּוֹר, שִׁירָה־נָא לִי אֶת שִׁירְךָ עוֹד הַפָּעַם!” וְהַצִּפּוֹר עָנָה: “חִנָּם לֹא אָשִׁיר פַּעֲמַיִם, תֶּן־לִי אֲשֶׁר־תִּתֵּן וְאָשִׁיר”. וְהָרַצְעָן אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: “לְכִי־נָא הַבַּיְתָה אֶל הָעַמּוּד, אֶל הַקֵּן אֲשֶׁר מִלְמַעְלָה, וּקְחִי לִי מִשָּׁם אֶת הַנְּעָלִים הָאֲדֻמּוֹת וַהֲבֵאתִן אֵלָי”, וַתֵּלֶךְ הָאִשָּׁה וַתָּבֵא אֶת הַנְּעָלִים, וַיִּקָּחֵן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: “הֵא לְךָ אֶת הַנְּעָלִים, הַצִפּוֹר, רַק שִׁירָה לִי אֶת שִׁירְךָ עוֹד הַפָּעַם”. וַיֵּרֶד הַצִּפּוֹר וַיִּקַּח אֶת הַנְּעָלִים בְּטַלְפּוֹ הַשְׂמָאלִית וַיָּשָׁב וַיִּתְעוֹפֵף עַל הַגַּג וַיְשׁוֹרֵר:

"אִמִּי שְׁחָטַתְנִי,

אָבִי אֲכָלַנִי,

מִרְיָם־חַנָּה אֲחוֹתִי

לִקְטָה כָּל־עַצְמוֹתַי,

צְרָרָתַן בִּשִׂמְלַת־מֶשִׁי,

שָׂמָתַן תַּחַת הַלְּבוֹנָה.

צְוִיץ־צְוִיץ, מַה־יָפִיתִי אָנֹכִי הַצִּפּוֹר!"

וְהַצִפּוֹר כְּכַלּוֹתוֹ לָשִׁיר, וַיִּתְנַשֵּׂא וַיִּתְרוֹמֵם וַיָּעֹף, וַתְּהִי הַשַּׁרְשֶׁרֶת בְּכַף רַגְלוֹ הַיְמָנִית וְהַנְּעָלִים בַּשְּׂמָאלִית, וַיָּעָף לְמֶרְחַקִּים וַיָּבוֹא עַד לִפְנֵי בֵּית־טַחֲנָה. וּבֵית־הַטַּחֲנָה נוֹתֵן שְׁאוֹן קוֹלוֹ “דְּפִיק־דְּפַק, דְּפִיק־דְּפַק, דְּפִיק־דְּפַק”, וְשָׁם עֶשְׂרִים נְעָרִים יוֹשְׁבִים עַל הַמְּלָאכָה, מִתְדַּפְּקִים עַל אֶבֶן וּמַכִּים בָּהּ “הַכֵּה־הַךְ, הַכֵּה־הְך, הַכֵּה־הַךְ”, וּבֵית־הַטַּחֲנָה עוֹנֶה בִּשְׁאוֹן קוֹלוֹ: “דְּפִיק־דְּפַק, דְּפִיק־דְּפַק, דְּפִיק־דְּפַק”. אָז יָשַׁב הַצִּפּוֹר עַל רֹאשׁ הָאַלּוֹן אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵּית־הַטַּחֲנָה וַיְשׁוֹרֵר:

“אִמִּי שְׁחָטַתְנִי” –

וַיֶּחְדַּל הָאֶחָד מִן הַנְּעָרִים לַעֲשׂוֹת אֶת מְלַאכְתּוֹ.

“אָבִי אֲכָלַנִי” –

וַיַּחְדְּלוּ עוֹד שְׁנַיִם וַיַּאֲזִינוּ.

“מִרְיָם־חַנָּה אֲחוֹתי” –

וַיַּחְדְּלוּ עוֹד אַרְבָּעָה.

"לִקְּטָה כָּל־עַצְמוֹתַי,

צְרָרָתַן בְּשִׂמְלַת־מֶשִׁי" –

וַיִּשָּׁאֲרוּ רַק עוֹד שְׁמוֹנָה וַיַּכּוּ.

“שְׂמָתַן” –

וַיִּהְיוּ רַק עוֹד חֲמִשָּׁה.

“תַּחַת הַלְּבוֹנָה” –

וַיְהִי רַק עוֹד אֶחָד לְבַדּוֹ.

“צְוִיץ־צְוִיץ, מַה־יָפִיתִי אָנֹכִי הַצִּפּוֹר!”

וַיֶּחְדַּל גַּם הָאַחֲרוֹן מֵעֲשׂוֹת אֶת מְלַאכְתּוֹ וַיִּשְׁמַע עוֹד אֶת הַדְּבָרִים הָאַחֲרוֹנִים. וְהַנַּעַר קָרָא: “צִפּוֹר, מַה־תֵּיטִיב לָשִׁיר! תְּנֵנִי־נָא וְאֶשְׁמַע גַּם אָנֹכִי, שִׁירָה לִי אֶת שִׁירְךָ עוָד הַפָּעַם”. “לֹא”, עָנָה הַצִּפּוֹר, “פַּעֲמַיִם לֹא אָשִׁיר חִנָּם, אִם תִּתֶּן לִי אֶת אֶבֶן־הַטַּחֲנָה בְּשִׁירִי וְאָשִׁיר”. וְהַנַּעַר עָנָה: “כֵּן, לוּ הָיְתָה הָאֶבֶן לִי לְבַדִּי, כִּי עַתָּה נְתַתִּיהָ לָךְ”. וַיַּעֲנוּ אַחֲרָיו גַּם יֶתֶר הַנְּעָרִים: “כֵּן, אִם יָשִׁיר לָנוּ אֶת שִׁירוֹ שֵׁנִית וְנָתַנּוּ לוֹ אֶת הָאֶבֶן”. וַיֵּרֶד הַצִּפּוֹר מִן הָעֵץ, וְהַטּוֹחֲנִים, עֶשְׂרִים בְּמִסְפָּר, תָּפְשׂוּ בָאֶבֶן בַּכֹּחַ וַיַּתִּיקוּהָ ¹⁵, “אוּ־אוּף, אוּ־אוּף, אוּ־אוּף” וַיְבִיאוּהָ. וְהַצִּפּוֹר שָׂם אֶת צַוָּארוֹ בְּחוֹר הָאֶבֶן, וַתְּהִי לוֹ כְּמוֹ עֲנָק ¹⁶ לְגַרְגְּרוֹתָיו, וַיָּשָׁב וַיָּעָף וַיֵּשָׁב עַל רֹאשׁ הָעֵץ וַיְשׁוֹרֵר:

"אִמִּי שְׁחָטַתְנִי,

אָבִי אֲכָלַנִי,

מִרְיָם־חַנָּה אֲחוֹתִי

לִקְטָה כָּל־עַצְמוֹתַי,

צְרָרָתַן בִּשִׂמְלַת־מֶשִׁי,

שָׂמָתַן תַּחַת הַלְּבוֹנָה.

צְוִיץ־צְוִיץ, מַה־יָפִיתִי אָנֹכִי הַצִּפּוֹר!"

וּכְכַלּוֹתוֹ לָשִׁיר אֶת הַדְּבָרִים, וַיִּפְרֹשׂ אֶת כְּנָפָיו, וּבְכַף רַגְלוֹ הַיְמָנִית הַשַׁרְשֶׁרֶת וּבַשְּׂמָאלִית הַנְּעָלִים וְעַל צַוָּארָיו הָאֶבֶן, וַיָּעָף לְמֶרְחַקִּים עַד הַבַּיִת אֲשֶׁר לְאָבִיו.

וּבַבַּיִת יָשְׁבוּ אָבִיו וְאִמּוֹ וּמִרְיָם־חַנָּה אֶל הַשֻּׁלְחָן, וְאָבִיו אָמַר: “מַה־תְּרֵנֵּן בִּי נַפְשִׁי פִתְאֹם וּמַה־תָּגֶל כָּל־רוּחִי!” “לֹא”, עָנְתָה הָאִשָּׁה, “לִבִּי בִי חָרֵד פִּתְאֹם וְהָיָה כְמוֹ לִפְנֵי סוּפָה”. וּמִרְיָם־חַנָּה יוֹשֶׁבֶת וּבוֹכָה וְלֹא תֶחְדַּל. וּבָרֶגַע הַהוּא בָּא הַצִּפּוֹר בְּעוּפוֹ וַיֵּשֶב עַל הַגָּג. וְהָאִישׁ אָמַר: “כָּל קְרָבַי בִּי יָרֹנּוּ וּבַשָּׁמַיִם תִּצְהַל שֶׁמֶשׁ בְּיָפְיָהּ, וְהָיָה כְּמוֹ אָבוֹא לִרְאוֹת מַהֵר פְּנֵי אוֹהֵב מִלְּפָנִים”. “לֹא”, אָמְרָה הָאִשָּׁה, “לִבִּי בִי חָרֵד וְשִׁנַּי בְּפִי מְקַשְׁקְשׁוֹת ¹⁷ וּבְתוֹךְ גִּידַי כְּמוֹ אֵשׁ בּוֹעָרֶת”. וּמִרְיָם־חַנָּה יוֹשֶׁבֶת בַּפִּנָּה וּבוֹכָה, מִטְפַּחְתָּהּ לְמוֹ עֵינֶיהָ וְהַמִּטְפַּחַת לַחָה כֻלָּהּ מִדְּמָעוֹת. בָּרֶגַע הַהוּא וְהַצִּפּוֹר יָשַׁב עַל עֵץ־הַלְּבוֹנָה וַיְשׁוֹרֵר:

“אִמִּי שְׁחָטַתְנִי” –

וְהָאִשָּׁה אָטְמָה אֶת אָזְנֶיהָ וְלֹא אָבְתָה לְשְׁמֹעַ, עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ וְלֹא חָפְצָה לִרְאוֹת, וְהַדְּבָרִים סָעֲרוּ בְאָזְנֶיהָ כְּמוֹ רוּחַ סְעָרָה וְעֵינֶיהָ בָּעֲרוּ בְחוֹרֵיהֶן וַתָּפֹזְנָה ¹⁸ כְּמוֹ בְרָקִים.

“אָבִי אֲכָלַנִי”, –

“הוֹי אִשָּׁה”, קָרָא הָאִישׁ, “מַה־נֶּחְמָד הַצִּפּוֹר וְשִׁירוֹ מַה־נִּפְלָא! וּבַשָּׁמַיִם מְאִירָה הַשֶּׁמֶשׁ בְּיָפְיָהּ וְרֵיחַ מִסָּבִיב כְּרֵיחַ הַפְּרָחִים”.

“מִרְיָם־חַנָּה אֲחוֹתִי” –

וּמִרְיָם־חַנָּה שָׂמָה אֶת רֹאשָׁהּ עַל בִּרְכֶּיהָ וַתֵּבְךְּ בְּקוֹל גָּדוֹל, וְאָבִיהָ אָמַר: “הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵא הַחוּצָה לִרְאוֹת אֶת הַצִּפּוֹר מִקָּרוֹב”. “חָלִילָה מִמְּךָ”, קָרְאָה הָאִשָּׁה, “אַל תֵּלֵךְ, הִנֵּה אֵשׁ יָרְדָה מִשָּׁמַיִם וְהָיָה כְּמוֹ אָחֲזָה בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת וְהָיָה לְלֶהָבָה”. אַךְ הָאִישׁ לֹא שָׁמַע בְּקוֹלָהּ וַיֵּצֵא לִרְאוֹת בַּצִּפּוֹר.

לִקְטָה כָּל־עַצְמוֹתַי,

צְרָרָתַן בִּשִׂמְלַת־מֶשִׁי,

שָׂמָתַן תַּחַת הַלְּבוֹנָה.

צְוִיץ־צְוִיץ, מַה־יָפִיתִי אָנֹכִי הַצִּפּוֹר!"

בָּרֶגַע זֶה וְהַצִּפּוֹר הִפִּיל אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת מֵעַל כַּף רַגְלוֹ הַיְמָנִית וַתִּפֹּל עַל צַוְּארֵי הָאִישׁ וְלֹא הֶחֱטִיאָה, וְהִיא סוֹבֶבֶת אֶת צַוָּארוֹ סָבִיב־סָבִיב כְּמוֹ עֲנָק. וְהָאִישׁ בָּא הַבַּיְתָה וַיֹּאמַר: “רְאִי, מַה־נֶּחְמָד הַצִּפּוֹר, וְשַׁרְשֶׁרֶת־זָהָב נָתַן לִי תַּאֲוָה לָעֵינָיִם”. אַךְ הָאִשָּׁה לֹא שָׁמְעָה עוֹד דָּבָר, כִּי צָנְחָה עַל הַכִּסֵּא זֶה־כַּמָּה וּמִצְנַפְתָּהּ שָׁמְטָה מֵעַל רֹאשָׁהּ. וְהַצִּפּוֹר הֵחֵל שֵׁנִית לָשִׁיר:

“אִמִּי שְׁחָטַתְנִי” –

“לוּ אַלְפֵי מִיל הָיִּיתִי מִתַּחַת לָאֲדָמָה לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶת כָּל זֹאת!”

“אָבִי אֲכָלַנִי” –

וְהָאִשָּׁה נָפְלָה לָאָרֶץ כְּמוֹ מֵתָה.

“מִרְיָם־חַנָּה אֲחוֹתִי” –

וּמִרְיָם־חַנָּה קָרְאָה: “אֵצֵא נָא וְאֶרְאֶה אִם יִתֵּן הַצִּפּוֹר מַתָּנָה גַם לִי”, וַתֵּצֵא הַחוּצָה.

"לִקְּטָה כָּל־עֲצְמוֹתַי

צְרָרָתַן בְּשְׂמְלַת־מֶשִׁי" –

וַיַּשְׁלֵךְ אֶת הַנְּעָלִים אֵלֶיהָ אָרְצָה.

"שְׂמָתַן תַּחַת הַלְּבוֹנָה.

צְוִיץ־צְוִיץ, מַה־יָפִיתִי אָנֹכִי הַצִּפּוֹר!"

וַיּוּקַל לָהּ פִּתְאֹם וַתְּהִי פִתְאֹם עַלִּיזָה וּשְׂמֵחָה. אָז הִנְעִילָה אֶת רַגְלֶיהָ בַּנְּעָלִים הַחֲדָשׁוֹת וְהָאֲדֻמּוֹת וַתְּרַּקֵד וַתְּכַרְכֵּר וַתָּבוֹא הַבָּיְתָה. “רְאוּ נָא”, קָרְאָה, “עֲצוּבַת לֵב הָיִיתִי בְּצֵאתִי וְעַתָּה מַה־קַּל לִבִּי בְּתוֹכִי! אָכֵן נֶחְמָד הַצִּפּוֹר מְאֹד וְגַם נְעָלִים אֲדֻמּוֹת נָתַן לִי”. וְהָאִשָּׁה קָרְאָה: “רַב לִי!” וַתִּתַּר מֵעַל הָאָרֶץ וְשַׂעֲרוֹתֶיהָ נִצְּבוּ כְּמוֹ־נֵד, וַתִּהְיֶינָה כְּמוֹ לַבּוֹת אֵשׁ. “רַק אֵין זֶה כִּי עוֹד מְעַט וְהָאֲדָמָה תִתְפַּלֵּץ וּבָא קֵץ לְכָל־הַיְקוּם! אֵצֵא נָא גַם אֲנִי, אוּלַי יוּקַל לִי רָגַע”. וַיְהִי רַק כְּצֵאתָהּ מִפֶּתַח הַבַּיִת וְהִנֵּה – “עוּף!”, הִשְׁלִיךְ הַצִּפּוֹר אֶת אֶבֶן הַטַּחֲנָה עָלֶיהָ וַיָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתָּהּ וַתִּפֹּל לָאָרֶץ מֵתָה. וְהָאִישׁ וּבִתּוֹ מִרְיָם־חַנָּה שָׁמְעוּ בְנָפְלָהּ וַיְמַהֲרוּ הַחוּצָה, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֵד יוֹצֵא מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִיא שׁוֹכֶבֶת שָׁם, וְעַמּוּד אֵשׁ עוֹלֶה הַשָּׁמַיְמָה וְלַבּוֹת אֵשׁ מִתְלַקְּחוֹת, וּבְסוּר הֶעָנָן מִלִּפְנֵיהֶם וְהַמַּרְאוֹת חָלְפוּ, וְהִנֵּה הַנַּעַר הַקָּטָן עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם. וְהַנַּעַר אָחַז בְּיַד אָבִיו וּבְיַד אֲחוֹתוֹ וַיִּהְיוּ שְׁלָשְתָּם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי־לֵב וַיָּבוֹאוּ הַבַּיְתָה וַיֵּשְׁבוּ אֶל הַשֻּלְּחָן וַיֹּאכֵלוּ.