א. הָרַעְיוֹן הַנִּפְלָא    🔗

אַף עַל פִּי שֶׁרַק מָחָר עֶרֶב שָׁבוּעוֹת, שָׁלַח הַמּוֹרֶה עוֹד הַיּוֹם אֶת הַיְלָדִים מִבֵּית־הַסֵּפֶר הַבַּיְתָה בִּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה – שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי גְמַר־הַלִּמּוּדִים הָרָגִיל. הָיָה יוֹם נָאֶה, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה תָּמִיד לִפְנֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת. בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת הַפְּתוּחִים שֶׁל חֲדַר הַכִּתָּה נִרְאָה הַיֶּרֶק הַזּוֹרֵחַ שֶׁל הָאִילָנוֹת, שֶׁאֵין רַעֲנָן מִמֶּנּוּ בַּיָּמִים שֶׁלִפְנֵי שָׁבוּעוֹת. הַצִפֳּרִים צִפְצְפוּ וְהִשְׁתַּגְעוּ, הִתְחָרוּ בִּקְפִיצָה וּבְטִיסָה. רַק יוֹנֵי־הַבָּר הִשְׁמִיעוּ אֶת הֶמְיָתָן הָעֲגוּמָה־הַמְתוּקָה, הֶמְיַת אָבִיב. בְּיוֹם כָּזֶה טוֹב, שֶׁעַל לֵב הַמּוֹרֶה עוֹלֶה פִתְאֹם רַעְיוֹן נִפְלָא כָּל־כַּךְ וְהוּא אוֹמֵר לַיְלָדִים כִּמְעַט בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב: ­ – דְּרוֹר קֹרָא לָכֶם, חַבְרַיָּא, מִן הַלִּמּוּדִים עַד לְמָחֳרַת אִסְרוּ חָג!

וְהוּא מוֹסִיף: עֲשׂוּ מַה שֶׁלִּבְּכֶם חָפֵץ, טַיְּלוּ, רַחֲצוּ, הִשְׁתּוֹבְבוּ, צְאוּ אֶל הַשָּׂדֶה לֶאֱסוֹף יֶרֶק לְשָׁבוּעוֹת…

אֶפְשָׁר, שְׁלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, לֹא נִתְכַּוֵּן הַמּוֹרֶה בִּדְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים אֶלָּא כְדֵי לְבַדֵּחַ קְצָת אֶת הַיְלָדִים עִם הַפְּרִידָה וּלְהַשְׁרוֹת עֲלֵיהֶם רוּחַ שֶׁל חָג. הָאָדוֹן כַּרְמִי, הַמוֹרֶה שֶׁל כִּתָּה דָלֶת, הָיָה יָדוּעַ כְּאוֹהֵב מַהֲתַלּוֹת, וְעַל בְּדִיחוֹתָיו שָׂמְחוּ תַלְמִידָיו יוֹתֵר מִשֶּׁשָּׂמְחוּ עַל שִׁעוּרָיו בְּחֶשְׁבּוֹן. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מָנוֹחַ אֶת הַמּוֹרֶה מְדַבֵּר עַל יֶרֶק לְשָׁבוּעוֹת, נִכְנְסוּ הַדְּבָרִים אֶל לִבּוֹ, וּבְלֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה, קָלָּה רוּחוֹ, קַלּוּ רַגְלָיו, וְקַל גַם הַיַּלְקוּט עַל גַבּוֹ, כִּי כָל מַחְשְׁבוֹתָיו הָיוּ נְתוּנוֹת לְרַעְיוֹן זֶה עַל יֶרֶק לְשָׁבוּעוֹת.

לא דָבָר קָטָן הוּא לְנַעַר בֶּן עֶשֶׂר לָצֵאת אֶל הַשָּׂדֶה וְלֶאֱסוֹף יֶרֶק לְשָׁבוּעוֹת. לְשֵׁם כַּךְ צָרִיךְ קֹדֶם־כֹּל לְהַעֲלִים אֶת הַדָּבָר מִן הַגְּדוֹלִים, שֶׁכֵּן גְּדוֹלִים אֵלֶּה – תָּמִיד דַּרְכָּם לְהַפְרִיעַ. מָנוֹחַ יוֹדֵעַ זֹאת מִתּוֹךְ הַנִּסָּיוֹן הַמָּר. אֲפִילוּ אֶחָיו, יוֹחַי וְעַמִּי, מוּטָב שֶׁלא יֵדְעוּ מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ הַטוֹבָה. רַק רוּתִי הַקְּטַנָּה – הִיא תִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ בְּמַעֲשֶׂה זֶה, שֶׁכֵּן הִיא חֲכָמָה וּזְרִיזָה יוֹתֵר מִשְׁנֵי אֶחָיו הַגְּדוֹלִים יָחַד.

אַחַר הַצָהֳרַיִם רָאוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת, שֶׁמָּנוֹחַ פּוֹרֵשׁ הַצִּדָּה וּמִתְלַחֵשׁ אֲרֻכּוֹת עִם רוּתִי. רָאוּ, שֶׁפְּנֵי שְׁנֵיהֶם לָבְשׁוּ חֲשִׁיבוּת כְּמַסְתִּירִים סוֹד. אֲבָל מָנוֹחַ אָהַב תָּמִיד לְסַפֵּר לְרוּתִי מַעֲשִׂיוֹת שֶׁקָּרָא וְשֶׁשָּׁמַע בְּבֵית־הַסֵּפֶר, וְאִישׁ לֹא נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ עַל כָּךְ.

כְּשֶׁהַקְּטַנִּים רוֹצִים, יוֹדְעִים הֵם אֵיךְ לְהוֹלִיךְ שׁוֹלָל אֶת הַגְּדוֹלִים.

ב. יוֹצְאִים בְּהֵחָבֵא    🔗

אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים כֹּחוֹ שֶׁל סוֹד. כָּל דָּבָר גָּדוֹל, שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, טָעוּן סוֹד. סִמָּן זֶה יִהְיֶה מָסוּר לָכֶם: מִי שֶׁמּוֹדִיעַ בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת עַל מַעֲשִׂים שֶׁהוּא עוֹמֵד לַעֲשׂוֹת, לְעוֹלָם לֹא יוֹצִיא מִתַּחַת יָדָיו דָּבָר הָגוּן.

עַל כֵּן מְשַׁבֵּחַ כּוֹתֵב הַסִפּוּר אֶת מָנוֹחַ וְאֶת רוּתִי שֶׁיָדְעוּ לְהַסְתִּיר דָּבָר. וְאִישׁ מִבְּנֵי הַבַּיִת לֹא יָדַע, כִּי מָחָר יֵצְאוּ שְׁנֵיהֶם לֶאֱסוֹף פְּרָחִים וְיֶרֶק לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת.

בְּנִסָּיוֹן גָּדוֹל עָמְדָה רוּתִי אוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁכֵּן מִמִּנְהָגָהּ שֶׁל קְטַנָּה זוֹ לְפַטְפֵט מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב, וּכְשֶׁהִיא מִשְׁתַּתֶּקֶת לִפְעָמִים, כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת דּוֹאֲגִים, שֶׁמָּא אֵינָהּ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּקַו הַבְּרִיאוּת… אֲבָל גַם מָנוֹחַ רָאוּי לְשֶׁבַח, שֶׁהֲרֵי הוּא יָשֵׁן בַּחֶדֶר עִם יוֹחַי וְעַמִּי, וְהָיָה זָהִיר וּמָהִיר כָּל כָּךְ, שֶׁקָם וְהִתְלַבֵּשׁ בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְהֵם הָיוּ עשׁקים בְּשֵׁנָוּה¹ וְלֹא הִרְגִישׁוּ בַדָּבָר.

מָנוֹחַ יָדַע, שֶׁאִמָּא מַשְׁכִּימָה לָצֵאת אֶל הַשׁוּק, וְכִוֵּן לְשָׁעָה זוֹ בְּעוֹרְרוֹ אֶת רוּתִי. לֹא נוֹחַ הָיָה לְהָקִים קְטַנָּה זוֹ, שֶׁרֹאשָׁהּ הַמְתֻלְתָּל הָיָה כָבוּשׁ בַּכָּר וּלְחָיֵיהָ הָיוּ פוֹרְחוֹת בַּשֵּׁנָה כְּשׁוֹשַׁנִים אֲדֻמּוֹת. אֲבָל לֹא הָיָה פְנַאי לַחֲשׁוֹב הַרְבֵּה. אִם לֹא יֵצְאוּ עַתָּה, בְּאֵין אִמָּא בַּבַּיִת, הֲרֵי כָל הָעִנְיָן עוֹמֵד לְהִתְבַּטֵל.

– רוּתִי, רוּתִיתִי – לָחַשׁ מָנוֹחַ עַל אָזְנֶיהָ וְנָשַׁק לָהּ עַל לְחָיֶיהָ הָאֲדֻמּוֹת! – קוּמִי וְנֵצֵא, כָּל עוֹד אִמָּא לֹא שָׁבָה..

לֹא תַאֲמִינוּ, כַּמָּה הִזְדָּרְזָה הַקְּטַנָּה לָקוּם וּלְהִתְלַבֵּשׁ וַאֲפִילוּ לִרְחֹץ אֶת פָּנֶיהָ וְאֶת פִּיהָ! לֹא עָבְרוּ עֲשָׂרָה רְגָעִים וּמָנוֹחַ וְרוּתִי, שְׁנֵיהֶם מְזֻּיָנִים בְּסַל וּבְיַלְקוּט, הָיוּ מוּכָנִים לַדָּרֶךְ. וְלא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהָיָה סִפֵּק בְּיָדָם לָשִׂים בַּיַּלְקוּט רְקִיקֵי־מַצָּה וּמְעַט מִשְׁמֵשׁ וּפְרִי־הַשֶּׁסֶק – צֵידָה לַדָּרֶךְ.

חַיֵּיכֶם, שֶׁרַבִּים מִן הַגְּדוֹלִים הָיוּ יְכוֹלִים לִלְמוֹד פֶּרֶק בְּהִלְכוֹת טִיוּל מִמָּנוֹחַ זֶה.

ג. בְּפַרְוְרֵי הָעִיר    🔗

בּוֹאוּ וְנַחֲזִיק טוֹבָה לְבוֹנֵי הָעִיר תֵּל־אָבִיב, שֶׁהִשְׁאִירוּ מָקוֹם לְפַרְוָרִים. עִיר בְּלִי פַרְוָר – הִזָּהֲרוּ מִלָּשֶׁבֶת בָּהּ. פַּרְוָר – תָּמִיד חֵן מְיֻחָד לוֹ. כָּאן עוֹלָם אַחֵר, כָּאן חֲצֵרוֹת גְּדוֹלוֹת יוֹתֵר, גִּנּוֹת רַעֲנַנוֹת יוֹתֵר, כָּאן אֲפִילוּ הַשָּׁמַיִם רְחָבִים וּגְלוּיִים יוֹתֵר, אַתָּה מוֹצֵא כָּאן חַיוֹת וְעוֹפוֹת, פְּרָחִים וּצְמָחִים, שֶׁבָּעִיר עַצְמָהּ אֵין לָהֶם זֶה כְּבָר זֵכֶר כִּמְעַט. מָנוֹחַ תָּמִיד קִנֵּא בַאֲנָשִׁים, שָׁמַּזָלָם גָרַם לָהֶם לָשֶׁבֶת בַּפַּרְוָרִים. וְאָמְנָם צָדַק: אַשְׁרֵי מִי שֶׁיְשִׁיבָתוֹ בְּפַרְוְרֵי־הָעִיר!

מָנוֹחַ וְרוּתִי שָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל הַשְׁכוּנוֹת הַסְמוּכוֹת אֶל הַיַּרְקוֹן. לִפְנֵי הַפֶּסַח טִיֵּל כָּאן מָנוֹחַ עִם הַכִּתָּה בְּלִוְיַת מוֹרָם, הוּא הָאָדוֹן כַּרְמִי. זֶה הָיָה טִיוּל נִפְלָא. הַמִּגְרָשִׁים הָיוּ אָז כֻּלָם עֲטוּפִים דְּשָׁאִים וּפְרָחִים מִכָּל הַמִּינִים. הָאָדוֹן כַּרְמִי קָרָא אֶת כָּל הַפְּרָחִים בְּשֵׁמוֹת. מִי יוּכַל לִזְכּוֹר אֶת כֻּלָם! הֵם מָצְאוּ כָּאן אֶת מַּקוֹר־הַחֲסִידָה וְאֶת יַלְקוּט־הָרוֹעֶה, אֶת צִפָּרְנִי־הֶחָתוּל וְאֶת נִזְמֵי־הַבֶּדְוִית, אֶת צְנוֹן־הַבָּר וְאֶת שַׁלְמוֹן־הַסוּרִי – שֶׁלֹא לְדַבֵּר עוֹד עַל הַקַּחְוָן וְעַל עֵין־הַתְּכֵלֶת, עַל הַסַּבְיוֹן וְעַל הַחַמְצִיץ, שֶׁהֵם מְצוּיִים בְּיוֹתֵר וְלֵב הַיְלָדִים גָס בָּהֶם. אֲבָל מִגְרָשִׁים אֵלֶּה – עַתָּה לֹא הָיָה לָהֶם עוֹד צֶבַע הַזֹּהַר הַיָּרֹק שֶׁלִפְנֵי הַפֶּסַח, וְעֵינֵי הַפְּרָחִים כְּאִלּוּ כָּבוּ. אָכֵן, הָעוֹלָם עוֹד עָמַד בְּלִבְלוּבוֹ. בְּגִנּוֹת הַבַּיִת הֵאִירוּ עוֹד סַלְסַלֵּי־הַכֶּסֶף וּפִי־הָאַרְיֵה², פָּרְחָה כְּבָר הַצִּנִּית וְלִבְלֵב הָאַסְתָּר. אֲבָל מָנוֹחַ נִתְכַּוֵּן לְפִרְחֵי־הַשָּׂדֶה, לְאֵלֶּה שֶׁאֵין אִישׁ זוֹרֵעַ אוֹתָם וְאֵין יָד מְטַפֶּלֶת בָּהֶם, וְהֵם עוֹלִים מֵאֲלֵיהֶם וּמַזְהִירִים כְּכוֹכָבִים קְטַנִּים מִתּוֹךְ הָעֵשֶב, רַק כְּדֵי לְשָׂמֵחַ אֶת לֵב הַבּוֹדֵד וּלְהַנּוֹת אֶת הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים.

אָכֵן, הַבֹּקֶר הָיָה מְעֻנָּן וְהָאֲוִיר הָיָה צוֹנֵן, וְהָיָה טוֹב לְהִתְהַלֵּךְ בְּמִגְרָשִׁים רַחֲבֵי־יָדַיִם אֵלֶּה וְלִמְצוֹא פֹּה וָשָׁם מַה שֶׁנִּשְׁאַר עוֹד לִפְלֵטָה מִקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַלוֹהָטֶת. רֵאשִׁית הַקַיִץ כְּבָר הֵבִיאָה אֶת הָעֹלֶשׁ עִם פְּרָחָיו הַכְּחֻלִּים, וְאֶת הַפְּרָחִים הַלְבָנִים שֶׁל הַצְּלָף. אֲבָל מָנוֹחַ יָדַע מִפִּי הַמוֹרֶה כַּרְמִי, שֶׁשְּׁעַת פְּרִיחָתָם קְצָרָה, וּבְצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ נָבֹל יִבְּלוּ כֻלָם וְיָדוֹ לֹא נָגְעָה בָהֶם לְתָלְשָׁם. מַעֲלָה גְדוֹלָה הָיְתָה לְמָנוֹחַ: הוּא לֹא הָיָה נוֹחַ לְהִתְיָאֵשׁ. מִתּוֹךְ זִמְזוּם שִׁיר שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק הָיָה תָר כָּל פִּנַּת־גָדֵר, כָּל חֲרִיץ־שָׂדֶה וְתוֹלֵשׁ לְפִי שָׁעָה מַה שֶׁבָּא בְיָדוֹ: גִבְעוֹלֵי־דֶשֶׁא פְשׁוּטִים, מַרְגָּנִיוֹת בְּהִירוֹת עַיִן וְצִיצֵי חַמְצִיץ צְהֻבִּים שֶׁבְּקִרְבַת הַפַּרְדֵּסִים. פֹה וָשָׁם מָצָא עוֹד אֶת פֶּרֶג־הַבָּר מַאְדִים מִתּוֹךְ הַצֵּל, וְאֶת צְנוֹן־הַבָּר שֶׁהִלְבִּין מִתּוֹךְ גִּדּוּלֵי־פֶרֶא. רוּתִי כְּבָר נָשְׂאָה אַחֲרָיו אֶגֻדַּת יֶרֶק גְּדוֹלָה, שֶׁהִרְהִיבָה אֶת הָעַיִן, וְהָיָה כְדַאי לָשֶׁבֶת וְלִסְעוֹד אֶת הַלֵּב וְלָנוּחַ מְעָט.

תמונה 1

מִשֶּׁהִגִּיעוּ לְרֹאשׁ הַתְּלוּלִית, וּשְׂדֵה־הַיָּם הָרָחָב הִכְחִיל בְּעֵינֵי הַיְלָדִים וְהָרוּחַ הִשִּׁיבָה עֲלֵיהֶם בְּצִנָּתָהּ, יָשְׁבוּ רְעֵבִים לִסְעוּדָה, הוֹי, כַּמָּה עָרְבוּ עֲלֵיהֶם רְקִיקֵי הַמַּצָּה הַיְבֵשִׁים וְכַמָּה הֵשִׁיבוּ אֶת נַפְשָׁם מְעַט הַמִּשְׁמֵשׁ וּפְרִי־הַשֶּׁסֶק שֶׁבְּיַלְקוּטָם! אוֹתָהּ שָׁעָה בָּא גַם הַבִּטָחוֹן בְּלֵב מָנוֹחַ, שֶׁאֱלֹהִים יַצְלִיחַ אֶת דַּרְכּוֹ, וְלא יָשׁוּב רֵיקָם הַבָּיְתָה.

ד. פִּלְאֵי הַחוֹף    🔗

יָדֹעַ תֵּדְעוּ: כֵּיוָן שֶׁבָּא בִטָּחוֹן בְּלֵב אָדָם, אֵין סָפֵק עוֹד שֶׁיַצְלִיחַ. וְאָמְנָם כַּךְ הָיָה. לְאַחַר שֶׁהַיְלָדִים לִקְּטוּ אֶת פֵּרוּרֵי הָרְקִיקִים הָאַחֲרוֹנִים, הֵאִיר אֱלֹהִים פִּתְאוֹם אֶת עֵינֵי מָנוֹחַ וְרָאָה, כִּי הַמִּדְרוֹן לְצַד הַיָּם עוֹטֶה כֻלּוֹ פְּרָחִים לְבָנִים וּצְהֻבִּים, כְּחֻלִּים וּסְגֻלִּים – שְׁלַל צְבָעִים שֶׁהִצְהִילוּ אֶת כָּל הַנּוֹף. אוֹתָהּ שָׁעָה נִזְכַּר מָנוֹחַ, שֶׁרַק לִפְנֵי יָמִים מְעַטִים יָרַד עִם הַכִּתָּה הָאָדוֹן כַּרְמִי וְהֶרְאָה לָהֶם אֶת שִׁפְעַת הַצוֹמֵחַ שֶׁבְּחוֹף הַקַיִץ אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. תָּמַהּ: אֵיךְ לֹא זָכַר אֶת הַשִּׁעוּר הַזֶה בְּצִמְחִיַּת־הַחוֹף, שֶׁכָּל הַיְלָדִים הִקְשִׁיבוּ לוֹ בְּכָל לֵב כְּשֶׁהֵם מְקֻשָּׁטִים כֻּלָּם פִּרְחֵי־הַחוֹף, שֶׁרַבִּים רָאוּ אוֹתָם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה?

חֲבַל, שֶׁהַמִּדְרוֹן הָיָה מְשֻׁפָּע בְּיוֹתֵר! רוּתִי הָיְתָה אֲנוּסָה לְהִשָּׁאֵר בְּרֹאשׁ הַתְּלוּלִית, וְרַק מָנוֹחַ לְבַדּוֹ הֵעֵז לָרֶדֶת וְלִתְלוֹשׁ בָּזֶה אַחַר זֶה אֶת הַפְּרָחִים הַצוֹמְחִים בְּעִקָּר כָּאן, בְּקִרְבַת הַחוֹף.

גַּם כָּאן הָיוּ פְּרָחִים, כְּמוֹ נֵרוֹת־הַלַּיְלָה, הַנִּפְתָּחִים עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה וְנִסְגָּרִים עִם זְרִיחָתָהּ, אֲבָל הָיָה גַם לוֹטוֹס־הַיָּם וּפֶרַח־הַצָּהֳרַיִם³ וְגֶזֶר־הַחוֹף וְהַחֲבַלְבָּל וְהַחֲלַבְלוּב וְהַפָּרָג הַצָהֹב – פְּרָחִים לְאֵין סְפוֹר שֶׁעָטְפוּ אֶת כָּל הַמִּדְרוֹן כְּשָׁטִיחַ צִבְעוֹנִי. מִכָּל צַד הֵאִירָה לַבְנוּנִית־הַחוֹף וְהַסִּילֵנָה הַשְּׁמֵנָה, וּפֹה וָשָׁם הִכְחִיל הָעַדְעַד, הַנָּקֹד לָבָן, וְהוּא דוֹמֶה לְפֶרַח־שַׁעֲשׁוּעִים, שֶׁמְּקוֹמוֹ בְּגַנֵּי־הַחֶמֶד הַנִּפְלָאִים בְּיוֹתֵר.

מָנוֹחַ נָפַל עַל הַמְּצִיאָה שֶׁלֹא פִלֵּל לָהּ וְתָלַשׁ מִן הַפְּרָחִים בִּשְׁתֵּי יָדָיו וְזָרַק אוֹתָם לְמַעְלָה אֶל רוּתִי, שֶׁחָטְפָה אוֹתָם כָּל פַּעַם בְּיָדֶיהָ הַקְטַנּוֹת, כְּשֶׁהִיא צוֹהֶלֶת כֻּלָּהּ לִקְרָאתָם.

כְּבֵדִים בְּפִרְחֵי־שָׂדֶה וּבְפִרְחֵי־חוֹף שָׁבוּ הַיְלָדִים הַבַּיְתָה, עֲיֵפִים, מְשָֻלְהָבִים, מְיֻזָּעִים, אֲבָל לִבָּם צָהַל מֵאֹשֶׁר:

הֲרֵי הֵם, הַקְּטַנִּים שֶׁבַּבַּיִת, שֶׁהֵבִיאוּ יֶרֶק לְשָׁבוּעוֹת!

ה. כְּשֶׁשָּׁבוּ הַבַּיְתָה    🔗

אִמָּא הָיְתָה מוּכָנָה “לִקְרוֹעַ כַּדָּג” אֶת הַיְלָדִים, שֶׁיָּצְאוּ בְּלִי רְשׁוּתָהּ וּבְלִי פַת שַׁחֲרִית וְאִישׁ לֹא יָדַע לְהֵיכָן נֶעֱלָמוּ. אֲבָל, מִשֶׁרָאֲתָה אֶת רוּתִי, שֶׁהָיְתָה כֻלָּהּ מְשֹֻלְהֶבֶת וּשְׁזוּפָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ, וְשָׁמְעָה אֶת קוֹלָהּ הַמָּתוֹק: "אִמָּא’לִי, פְּרָחִים לְשָׁבוּעוֹת! – מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁמִּיָד פָּג כָּל כַּעְסָהּ. וּמוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁחָטְפָה אֶת הַקְּטַנָּה בִזְרוֹעוֹתֶיהָ וְנָשְׁקָה לָהּ פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ עַל לְחָיֶיהָ הַשְּׁזוּפוֹת, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה בְלִבָּהּ כַּעַס עָלֶיהָ מֵעוֹלָם. עָמְדָה וְרָחֲצָה אֶת פָּנֶיהָ וְהוֹשִׁיבָה אוֹתָהּ וְאֶת מָנוֹחַ עִמָּהּ אֶל הַשֻּׁלְחָן שֶׁיֹּאכְלוּ פַת שַׁחֲרִית.

לְקוֹל הָרַעַשׁ יָצָא אַבָּא מֵחֲדַר עֲבוֹדָתוֹ, וּמִשֶּׁנּוֹדַע לוֹ, הֵיכָן הָיוּ הַיְלָדִים הָאוֹבְדִים וּמָה הֵבִיאוּ, הֵאִיר אֶת פָּנָיו אֲלֵיהֶם, וְאָמַר:

– יָפֶה עֲשִׂיתֶם, שֶׁדְּאַגְתֶּם, כִּי יִהְיֶה לָנוּ יֶרֶק לְשָׁבוּעוֹת – אַתֶּם הַקְּטַנִּים, וְלא הַגְּדוֹלִים…

אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְכַּרְכְּמוּ פְנֵיהֶם שֶׁל יוֹחַי וְעַמִּי מִבּוּשָׁה. אָמַר יוֹחַי בְּבִטּוּל:

– יֶרֶק נָאֶה הֵבִיאוּ! אֶת הַחֲבַלְבָּל וְאֶת הַחֲלַבְלוּב וּשְׁאָר עֲשָׂבִים וִירָקוֹת, שֶׁכֻּלָם אֵינָם שׁׁוִים פְּרוּטָה!

הֶחֱלִיק אַבָּא אֶת לְחָיֵי מָנוֹחַ וְאָמַר לְיוֹחַי בְּחָכְמָתוֹ:

– לֹא לְפִי שָׁוְיָם אָנוּ מַעֲרִיכִים אֶת מַעֲשֵׂינוּ, יוֹחַי – כִּי אִם לְפִי הֶעָמָל, שֶׁאָנוּ עֲמֵלִים בָּהֶם… וְאִמָּא אַף הִיא עָנְתָה אַחֲרָיו:

– גַּם לְפִי הָאַהֲבָה, שֶׁאָנוּ מַשְׁקִיעִים בָּהֶם!