א    🔗

מֵרָחוֹק נִרְאֵית הַמּוֹשָׁבָה הַקְּטַנָּה שְׂדֵה־כֶרֶם אֲשֶׁר בַּשֹּׁמְרוֹן בְּקֹמֶץ בָּתֶּיהָ אֲדֻמֵּי־הַגַּג, הַפְּזוּרִים עַל מִדְרוֹן הַגִּבְעָה, כַּעֲזוּבָה מִיּוֹשְׁבֶיהָ. אֲבָל הָאִישׁ, הַבָּא בִּגְבוּלָהּ, יִמְצָא כָּאן עֵדָה עוֹבֶדֶת קְטַנָּה, כִּנְחִיל־דְבוֹרִים הוֹמֶה, מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב, וּבְצֵל הַשִּׁקְמָה רַחֲבַת־הָעֲנָפִים וְרַבַּת־הַיָּמִים אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמּוֹשָׁבָה מְשַׂחֲקִים יְלָדִים וִילָדוֹת, וְקוֹל מִצְהֲלוֹתֵיהֶם יַשְׁקֶה חֶדְוָה אֶת כָּל הַכִּכָּר.

אָכֵן שִׁבְעָתַיִם יִרְבֶּה פֹּה הַגִּיל בִּימֵי הַבָּצִיר. מֵחֵיפָה וּמִירוּשָׁלַיִם, מִיָּפוֹ וּמִתֵּל־אָבִיב יָבוֹאוּ תַּלְמִידִים וְתַלְמִידוֹת בִּימֵי־הַחֹפֶשׁ לַעֲזֹר לָאִכָּרִים בִּבְצִיר הָעֲנָבִים. מִחוּץ לָמּוֹשָׁב הֵם נוֹטִים אֶת אָהֳלֵיהֶם הַלְּבָנִים וּבָעֶרֶב מַאְדִּימוֹת מְדוּרוֹתֵיהֶם עַל־פְּנֵי כָּל הַכִּכָּר. כָּל יְמֵי חֲנוֹתָם בַּמּוֹשָׁבָה הַשִּׁירָה וְהָרִקוּדִים אֵינָם פּוֹסְקִים וְהַחֶדְוָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה. הוֹי, כַּמָּה שְׂמֵחִים אָז יַלְדֵי הַמּוֹשָׁבָה בְּאוֹרְחֵיהֶם הָעִירוֹנִים! הָאִמָּהוֹת מִתְחַנְנוֹת אֲלֵיהֶם בִּדְמָעוֹת שֶׁיֵּלְכוּ לִישׁוֹן, וְהֵם אֵינָם עוֹזְבִים אֶת הַמַּחֲנֶה, הָאָבוֹת בָּאִים וְגוֹעֲרִים בָּהֶם בִּנְזִיפָה – וְלֹא יוֹעִילוּ. הַכַּפְרִיִּים הַקְּטַנִּים וְהַשְׁזוּפִים דְּבֵקִים בְּחַבְרֵיהֶם, יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַיּוֹדְעִים כָּל מִינֵי מִשְׂחָקִים וְשִׁירִים נִפְלָאִים; וְהָעִירוֹנִים מִצִּדָּם, כַּמָּה הָיוּ מְאֻשָּׁרִים אִלּוּ הִרְשׁוּ לָהֶם אֲבוֹתֵיהֶם לְהִשָּׁאֵר כָּאן, בְּכַרְמֵי שֹׁמְרוֹן, לָשֶׁבֶת בְּאֹהָלִים וּלְהִתְעַנֵּג עַל הַמֶּרְחָב הַיָּרֹק, הַנִּשְׁקָף מוּל הַיָּם הַמְרַנֵּן אֲשֵׁר בָּמּוֹרַד!

ב    🔗

אָכֵן הַשָּׁנָה הָיָה הַבָּצִיר עָצוּב כָּל כָּךְ. הַיְלָדִים לֹא בָּאוּ מִן הֶעָרִים, וְעַל־פְּנֵי הַמִּגְרָשׁ הָרֵיק אֲשֶׁר מִסָּבִיב לָמוֹשָׁב לֹא הִלְבִּינוּ אָהֳלֵיהֶם בְּעִגּוּל עַלִּיז. הַשָּׁנָה הָיָה בָּצִיר אִלֵּם. יַלְדֵי הַכְּפָר חִכּוּ בְּכִלְיוֹן־עֵינַיִם לְחַבְרֵיהֶם מִן הָעִיר. אַךְ הֵם לֹא יָכְלוּ לָבוֹא, כִּי שָׁבְתוּ חַיֵי הַשָּׁלוֹם בָּאָרֶץ. שְׁמוּעוֹת לֹא טוֹבוֹת הִתְחִילוּ בָּאוֹת מִפֹּה וּמִשָּׁם, וְעַל חַיֵּי הַכְּפָר הַשַׁאֲנַנִּים נִמְתַּח חוּט שֶׁל עֶצֶב וַחֲרָדָה.

זֶה כְּבָר כָּלָה הַבָּצִיר בְּכַרְמֵי שֹׁמְרוֹן וְעַל הַגַּנִים וְעַל הַשָׂדוֹת הַמַּצְהִיבִים נִתְלְתָה דְמָמָה כְּבֵדָה. הֵלֶךְ עָיֵף לֹא יָבֹא לָנוּחַ כְּחֹם הַיּוֹם בְּמִשְׁכְּנוֹת־מִבְטָחִים אֵלֶּה, וּבְצֵל הַשִּׁקְמָה הָעַתִּיקָה אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמּוֹשָׁבָה לֹא יְשַׂחֲקוּ יְלָדִים וִילָדוֹת. זֶה יָמִים אֲחָדִים חָדְלוּ עוֹבְרֵי אֹרַח וְעַל־פְּנֵי כָּל הַכִּכָּר, בְּכָל אֲשֶׁר תָּנוּחַ הָעַיִן, לֹא יֵרָאֶה צֵל אָדָם וּבְהֵמָה.

רַק הַיָּם, הַמִּשְׁתַּטֵחַ בַּמוֹרָד עַד לָאֹפֶק הַנָּמוּךְ, מַכְחִיל כְּמוֹ תָּמִיד רַעֲנָן, מִתְעַלֵּס בְּשֶׁפַע צְבָעָיו כִּשְׂדֵה־אָבִיב בְּלִבְלוּבוֹ, וּבְהַגִיעַ צַהֲלַת מֵימָיו לְאָזְנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בַּמּוֹשָׁבָה הַקְּטַנָּה, וְהָיְתָה לָהֶם כְּקוֹל שׁוֹמֵר עֵר, כְּלַחַשׁ־רֵעִים מַרְגִיעַ.

ג    🔗

הַבֹּקֶר הֵקִיצוּ הַיְלָדִים מִצַּהֲלַת סוּסִים וּמֵרַעַשׁ אוֹרְחִים, שֶׁבָּאוּ לָמוֹשָׁבָה עִם שַׁחַר. בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת רָאוּ קְבֻצַּת בַּחוּרִים, שֶׁעָמְדוּ עַל יַד סוּסֵיהֶם וְהִתְלַחֲשׁוּ עִם זִקְנֵי הַמּוֹשָׁבָה.

– אֵלֶּה הֵם הַחֲלוּצִים, שֶׁנָּטוּ אֶת אָהֳלֵיהֶם בָּעֵמֶק לִפְנֵי חָדְשַׁיִם – אָמַר נָדָב הַקָּטָן לְיִגְאָל אָחִיו: – הִנֵּה דָנִיֵּאל, זֶה הַשְּׁחַרְחַר, הַיוֹדֵעַ לָשִׁיר יָפֶה. הוֹי, כַּמָּה חָזָק הוּא בָּחוּר זֶה! כָּל הַבֶּדְוִים אֲשֶׁר בַּוָּדִי יְרֵאִים מִפָּנָיו יִרְאַת־מָוֶת. זוֹכֵר אַתָּה, אֵיךְ גֵּרַשׁ אוֹתָם כַּאֲשֶׁר עָלוּ עִם צֹאנָם עַל שְׂדוֹת הַמּוֹשָׁבָה?

– כֵּן, הֵם בַּחוּרֵי הָעֵמֶק – אָמַר יִגְאָל: – אֲבָל לָמָּה הִשְׁכִּימוּ כָּל כָּךְ לָבוֹא וְעַל מָה הֵם מִתְלַחֲשִׁים עִם אַבָּא וְעִם הַדּוֹד יוֹסֵף?

– נִתְלַבֵּשׁ, יִגְאָל, וְנֵצֵא אֲלֵיהֶם! – קָרָא נָדָּב – דָנִיֵּאל יְלַמֵד אוֹתָנוּ לִרְכֹּב עַל סוּס…

– טִפֵּשׁ אַתָּה, נָדָב! לֹא עֵת עַתָּה לְשַׁחֵק. כְּלוּם אֵינְךָ יוֹדֵעַ, שֶׁהַבֶּדְוִים מִן הַוָּדִי רוֹצִים לְהִתְנַפֵּל עַל הַמּוֹשָׁבָה? בַּחוּרֵי הָעֵמֶק בְּוַדַּאי בָּאוּ גַם עַתָּה לַעֲזֹר לָנוּ, אִם יאמְרוּ לְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ.

הַיְלָדִים הִתְלַבְּשׁוּ מַהֵר וְיָצְאוּ. כָּל בְּנֵי הַכְּפָר כְּבָר הָיוּ עֵרִים וְעָמְדוּ מִסָבִיב לַבַּחוּרִים. פְּנֵי כֻּלָּם הָיוּ רְצִינִים, אֲבָל פַּחַד לֹא הָיָה. הַבַּחוּרִים הָיוּ בֶּאֱמֶת בְּנֵי הַקְּבֻצָּה הַקְּרוֹבָה, שֶׁשָּׁלְחָה חֲמִשָּׁה מֵחֲבֵרֶיהָ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּהֲגָנָה עַל הַמּוֹשָׁבָה הַקְּטַנָּה, אֲשֶׁר יוֹשְׁבֶיהָ הָיוּ מְתֵי מִסְפָּר וְהַיְלָדִים הָיוּ עוֹד בְּרֻבָּם פְּעוֹטִים.

עַד מְהֵרָה נִגְּשׁוּ לְבַצֵּר אֶת הַמּוֹשָׁבָה. חָפְרוּ חֲפִירוֹת מִסָבִיב לָהּ וְהָעָמְדוּ מִשְׁמָרוֹת. גַּם יִגְאָל וַחֲבֵרָיו עָסְקוּ בַּחֲפִירָה וְהָיוּ זְרִיזִים בַּעֲבוֹדָתָם. כָּל פַּעַם מִדֵּי נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם דָּנִיֵּאל, שֶׁנִּבְחַר לִהְיוֹת הַמְפַקֵד עַל הַמּוֹשָׁבָה, וְרָאָה אוֹתָם שׁוֹקְדִים עַל הַמְלָאכָה, הֵאִיר אֶת פָּנָיו אֲלֵיהֶם וְהִגִּיד אֶת שִׁבְחָם בִּפְנֵיהֶם.

– עִם בַּחוּרִים כָּאֵלֶּה – אָמַר בִּשְׂחוֹק לַזְּקֵנִים – אֵין לִפְחֹד. יְנַסּוּ־נָא לָבוֹא הֵנָּה, הַמְנֻוָּלִים! – הוֹסִיף בְּהַצְבִּיעוֹ עַל הָאֹהָלִים הַשְּׁחוֹרִים, שֶׁנִּרְאוּ כִּנְקֻדּוֹת קְטַנּוֹת בַּוָּדִי: – הֵם יְצַוּוּ לִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי בְּנֵיהֶם, שֶׁלֹּא לְהִתְנַפֵּל עַל מוֹשָׁבָה עִבְרִית.

הַבָּחוּר הַגָּבֹהּ, שְׁזוּף־הַפָּנִים וְעַלִיז־הָעֵינַיִם, שֶׁעָבַר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְנָתַן אֶת פְּקֻדּוֹתָיו, בִּדַּח אֶת בְּנֵי הַמּוֹשָׁבָה הַנִּבְהָלִים. לְמַרְאֵהוּ הַשּׁוֹקֵט סָר כָּל פַּחַד. וְהַיְלָדִים הִבִּיטוּ אֵלָיו בְּאַהֲבָה וּבְהַעֲרָצָה גְלוּיָה. הֵם הָיוּ בְּטוּחִים, כִּי אִם הַבֶּדְוִים יָעֵזוּ לְהִתְנַפֵּל יַכֶּה אוֹתָם בָּחוּר זֶה שׁוֹק עַל יָרֵךְ וְיָנִיס אוֹתָם לְכָל עֵבֶר.

ד    🔗

כָּל הַיּוֹם עָבַר בִּמְנוּחָה. מֵרָחוֹק הִכִּירוּ אָמְנָם כִּי הַבֶּדְוִים מִתְקַהֲלִים וּמִכָּל צַד מִתְלַקְּטִים אֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים, אֲבָל בִּתְחוּם הַמּוֹשָׁבָה לֹא נִרְאָה אַף אֶחָד מֵהֶם. הָיָה בָּרוּר, שֶׁהֵם רוֹצִים לָגֶשֶׁת, אֲבָל מְפַחֲדִים.

לִפְנוֹת עֶרֶב שָׁלְמָה מְלֶאכֶת הַבִּצוּר, בַּחֲפִירוֹת הָעָמְדוּ מִשְׁמָרוֹת, וְצוֹפִים שָׁכְבוּ עַל הַגַּגּות לִרְאוֹת מַה יֵעָשֶׂה בָּעֵמֶק. בְּנֵי הַמּוֹשָׁבָה הָעֲיֵפִים עָלוּ עַל מִטּוֹתֵיהֶם בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת וְיָשְׁנוּ לָבֶטַח.

הָיָה עֶרֶב שׁוֹקֵט. בְּאוֹר־הַלְּבָנָה הַבָּהִיר נָמוּ הַשָּׂדוֹת וְהַכְּרָמִים. אֶת הַדְּמָמָה הִפְרִיעַ רַק שְׁאוֹן־הַיָּם הַקָּצוּב, שֶׁצָּהַל מֵרָחוֹק וְהִשְׁרָה מַרְגֹּעַ, אוֹ יִלְלַת תַָּן, שֶׁתָּעָה רָעֵב וְנוֹאָשׁ בַּחוֹלוֹת לְאַחַר שֶׁתָּר כָּל הָעֶרֶב אֶת הַכְּרָמִים וְלֹא מָצָא אַף אֶשְׁכּוֹל־עֲנָבִים אֶחָד לִשְׁבּוֹר אֶת רַעֲבוֹנוֹ.

פִּתְאֹם הֻרְגְּשָׁה תְּנוּעָה חֲשׁוּדָה בָּעֵמֶק. בָּקְעוּ קוֹלוֹת, אוֹר הַלְבָנָה הוּעַם וְאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין, מַה נַעֲשֶׂה שָׁם. אֲבָל כָּרֶגַע נִתַּן אוֹת לַמִּשְׁמָרוֹת, שֶׁיִהְיוּ מוּכָנִים.

לֹא עָבְרוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְנִשְׁמְעָה יְרִיַּת־רוֹבֶה בּוֹדְדָה. אַחֲרֶיהָ שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, הַיְרִיּוֹת נִתְקְעוּ בְּיָם הָאֲפֵלָה וְהַדְּמָמָה, כָּאֲבָנִים הַנּוֹפְלוֹת לתוֹךְ מַיִם עֲמֻקִּים. רֶגַע אֶחָד נִרְעֲשָׁה כָּל הַסְּבִיבָה. אֲבָל אַחֲרֶיהָ גָדְלָה הַדְּמָמָה מִשֶּׁהָיְתָה. וְנִדְמֶה הָיָה כְּאִלּוּ חַיָּה גְדוֹלָה מִסְתַּתֶּרֶת שָׁם בָּעֵמֶק וְאוֹרֶבֶת מִמַחֲבוֹאָהּ. הַמּוֹשָׁבָה עָמְדָה עַתָּה כֻּלָהּ עַל הַמִּשְׁמָר. גַּם הַיְלָדִים הַגְּדוֹלִים נֶאֶסְפוּ לִקְבוּצָה מִיֻחָדָה בַּחֲפִירוֹת וְחִכּוּ לָאוֹיֵב. נָדָב הַקָּטָן מָצָא מַקֵּל עָבֶה, וְעָמַד גַם הוּא מוּכָן. אִמּוֹ גָעֲרָה בּוֹ, שֶׁיֵּלֵךְ לִישׁוֹן, אֲבָל הוּא לֹא שָׁמַע בְּקוֹלָהּ, הוּא הֶחֱזִיק בְּמַקְלוֹ וְחִכָּה בְּקֹצֶר־רוּחַ לַבֶּדְוִים.

– הוֹי, מִי יִתֵּן וְיָבוֹאוּ! – הִתְפַּלֵל בְּלִבּוֹ וְעוֹפֵף בְּמַקְלוֹ נֹכַח הָאוֹיֵב הַמִּסְתּוֹרִי – אֶת רָאשֵׁיהֶם נְרוֹצֵץ. הַפַּחְדָּנִים!

הוּא הִתְלַבֵּט בֵּין הַגְּדוֹלִים וְהִפְרִיעַ. גֹּרַשׁ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְלֹא חָפַץ לָלֶכֶת לִישׁוֹן, רַק כְּשֶׁנִּגַּשׁ אֵלָיו דָּנִיֵּאל וְצִוָּה עָלָיו לָלֶכֶת לִישׁוֹן, נִכְנַע כָּרֶגַע וְהָלַךְ הַבַּיְתָה, כְּשֶׁהוּא גוֹרֵר אַחֲרָיו מְבֻיָּשׁ אֶת מַקְלוֹ הֶעָבֶה כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ.

ה    🔗

לֵיל־שִׁמּוּרִים הָיָה לַמּוֹשָׁבָה. הַמִּשְׁמָרוֹת עָמְדוּ עַל מְקוֹמוֹתֵיהֶם בְּלִי הַפְסָקָה. מֵהֶם בַּחֲפִירוֹת שֶׁמִּסָּבִיב לַכְּפָר, וּמֵהֶם עַל הַגַּגּוֹת שֶׁל הַבִּנְיָנִים הַגְּבוֹהִים, וְדָנִיֵּאל עָלָה עַל רֹאשׁ הַשִּׁקְמָה הָעַתִּיקָה וּמִשָּׁם נָעַץ אֶת מֶבָּטוֹ הַחַד בַּאֲפֵלַת הָעֵמֶק. רַחַשׁ סוֹדִי עָלָה מִשָּׁם, כָּרַחַשׁ הָעוֹלֶה מִתּוֹךְ יַעַר עָבֹת. דָּנִיֵּאל נָתַן אוֹת, וּמִכָּל רוּחוֹת הַמּוֹשָׁבָה – מֵעַל הַגַּגּוֹת וּמִתּוֹךְ הַחֲפִירוֹת – נִתַּךְ בָּרָד שֶׁל יְרִיּוֹת. הַצְלָלִים נִתְפָּרְדוּ כָּרֶגַע וְנָמוֹגוּ בְּעַרְפִלֵּי הָעֵמֶק.

בַּבֹּקֶר זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל הָרֵי שֹׁמְרוֹן וְהַיָּם הִכְחִיל עַד שׁוּלֵי הָאֹפֶק בְּשַׁלְוַת מֵימָיו. צִפֳּרִים שָׁרוּ בַּגַּנִּים וּטְלָלִים הִבְהִיקוּ עַל הָעֲשָׂבִים. כָּל־כַּךְ רַב הַשֶּׁקֶט בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁאִישׁ לֹא הֶאֱמִין בְּסַכָּנָה קְרוֹבָה.

וְכַאֲשֶׁר עָבַר דָּנִיֵּאל אֶת הַמּוֹשָׁבָה לִפְקֹד אֶת הַמִּשְׁמָרוֹת, פָּגַשׁ רַק פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת, כְּאִלּוּ לֹא אָרְבוּ בָּעֵמֶק לְקֹמֶץ־אֲנָשִׁים זֶה מֵאוֹת פִּרְאֵי־אָדָם, צְמֵאֵי דָם וָהֶרֶס.

בְּיִחוּד בִּדַּח אֶת דָּנִיֵּאל נָדָב הַקָּטָן. הוּא קָם בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, אָסַף אֶת יַלְדֵי הַמּוֹשָׁבָה הַקְּטַנִּים, שֶׁלֹּא נִתְקַבְּלוּ לַהֲגָנָה, וְסִדֵּר אוֹתָם כִּפְלֻגַּת־לוֹחֲמִים קְטַנָּה. אֶת כֻּלָּם זִיֵּן בְּמַקְלוֹת וּבְעַנְפֵי־עֵץ, הֶעֱמִיד אוֹתָם בְּשׁוּרָה, וְלִמֵּד אוֹתָם תַּכְסִיסֵי־מִלְחָמָה, כְּשֶׁהוּא מְחַקֶּה בַּכֹּל אֶת דָּנִיֵּאל שֶׁהָיָה בְּעֵינָיו סֵמֶל הַחָכְמָה וְהַגְּבוּרָה.

– נָדָב חֲבִיבִי – שָׁאַל אוֹתוֹ דָנִיֵּאל, בְּהַחֲלִיקוֹ בְּיָדוֹ אֶת הַנַּעַר מְלֵא־הַלְּחָיַיִם בְּחִבָּה: – מָה הוּא הָאִישׁ, הַבּוֹרֵחַ מִפְּנֵי הָאוֹיֵב?

– פַּחְדָּן וְטִפֵּשׁ! – עָנָה הַבָּחוּר קְצָרוֹת וְעֵינָיו הִבְרִיקוּ.

– בֶּן־חַיִל נָדָב! – קָרָא דָנִיֵּאל בִּשְׂחוֹק־רָצון: – עִם בַּחוּרִים כָּמוֹךָ אֵין לָנוּ לִפְחוֹד.

ו    🔗

אַף־עַל־פִּי־כֵן חִכּוּ כָּל הַבֹּקֶר לַצָּבָא, שֶׁעָמַד לָבוֹא מֵחֵיפָה. עוֹד לִפְנֵי יוֹמַיִם שָׁלְחוּ רָץ וְהוֹדִיעוּ, שֶׁהַמּוֹשָׁבָה צְפוּיָה לְסַכָּנָה וְשֶׁאֵין כֹּחוֹתֶיהָ מַסְפִּיקִים, כְּדֵי לְהָגֵן עַל עַצְמָהּ. אֲבָל גַּם אֶתְמוֹל גַּם הַיּוֹם חִכּוּ לַשָּׁוְא. הַכְּבִישׁ הִלְבִּין עַד מֶרְחַקֵּי הָאֹפֶק – כֻּלּוֹ רֵיק וְשׁוֹמֵם, אַף נְקֻדָּה קַלָּה לֹא הֶאֱפִילָה, שֶׁתַּטְעֶה לְרֶגַע אֶת הָעַיִן.

עוֹבֶרֶת שָׁעָה אַחַר שָׁעָה, וְהַצָּבָא אֵינוֹ בָּא. הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר עוֹמֵד בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם, הַטְּלָלִים יָבְשׁוּ זֶה כְּבָר עַל הָעֲשָׂבִים, וּבַגַּנִּים נִשְׁתַּתְּקוּ הַצִּפֳּרִים הֲלוּמֵי חֹם צָהֳרַיִם, וְעַל־פְּנֵי הָאֹפֶק אֵינוֹ נִרְאֶה צֵל אָדָם. רַק דַּיָּה צְהֻבַּת־כָּנָף חָגָה בּוֹדְדָה בָּאֲוִיר הַצָּלוּל, מִתְעַכֶּבֶת שָׁעָה אֲרֻכָּה תּוֹךְ כְּדֵי מְעוּפָהּ, כְּאִלּוּ נִרְדְּמָה פְּשׁוּטַת־כָּנָף בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ. מָה רַבָּה הַמְנוּחָה, הַשְׁפוּכָה עַל הַשֶׁטַח מִסָבִיב! אַךְ מַה הֵן הַנְקֻדּוֹת הַמִּתְנַעְנְעוֹת שָׁם בְּחַגְוֵי הֶהָרִים?

רַגְלֵי אוֹהֵב אוֹ אוֹיֵב?

עִם הַשְּׁקִיעָה הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת בַּמּוֹשָׁבָה. הָאֲנָשִׁים רָאוּ אֶת עַצְמָם פִּתְאֹם נִשְׁכָּחִים וַעֲזוּבִים. הַצּוֹפִים הוֹדִיעוּ, שֶׁבַּוָּדִי שׁוּב נִכֶּרֶת תְּנוּעָה גְּדוֹלָה, וְהַלַּיְלָה הַמְמַשְׁמֵשׁ וּבָא הִטִּיל חֲרָדָה. לֹא הֵאֱמִינוּ עוֹד, שֶׁתָּבוֹא עֶזְרָה מִן הַחוּץ. וְהַאֻמְנָם יוּכְלוּ הֵם, בְּכֹחוֹתֵיהֶם הַמְּעַטִּים, לַעֲמֹד נֶגֶד הָאוֹיֵב הַהוֹלֵךְ וָרַב?

בֵּינָתַיִם יָרַד הָעֶרֶב. הַדִּמְדּוּמִים עָטְפוּ אֶת הַמֶּרְחָק כְּמוֹ בְּסָדִין אָפוֹר. הַוָּדִי נִמְלָא, כְּנַחַל עָמוֹק, עַרְפִלֵי־סוֹד מַכְחִילִים. הַצּוֹפִים לֹא הִבְחִינוּ עוֹד דָּבָר. רַק הַיָּם נָשַׁם בִּכְבֵדוּת לְמַטָּה, וְקָשֶׁה הָיָה לָדַעַת, אִם יְעוֹדֵד בְּנַהֲמוֹ אוֹ יִנָּבֵא חֲרָדוֹת.

הוֹי, אִישׁ לֹא חִכָּה עוֹד לְשׁוּם דָּבָר. הָאֲנָשִׁים נִתְפַּזְרוּ לְכָל צַד. אָכְלוּ סְעֻדַּת־הָעֶרֶב, הִכְנִיסוּ אֶת הַבְּהֵמוֹת לְתוֹךְ הָרֶפֶת, וְהִשְׁכִּיבוּ אֶת הַקְּטַנִּים. רַק נָדָב עִם פְּלֻגָּתוֹ לֹא הָלְכוּ לִישׁוֹן. הֵם אָסְפוּ אֲבָנִים וּלְבֵנִים. גְרוּטוֹת־בַּרְזֶל מְשֻׁמָּשׁוֹת וּכְלֵי־בַּיִת שְׁבוּרִים – וְהִתְבַּצְּרוּ עַל גַּג בֵּית־הַסֵּפֶר.

הַגְּדוֹלִים גָּעֲרוּ בָּהֶם שֶׁיֵלְכוּ לִישׁוֹן, אֲבָל הַחֲבוּרָה הִתְעַקְשָׁה הַפַּעַם וְלא הָלְכָה.

– הַכֹּל מְגִנִּים עַל שְׂדֵה־כֶּרֶם, כַּגָּדוֹל כַּקָּטֹן! – הִכְרִיז וְהוֹדִיעַ מֵרֹאשׁ הַגַּג נָדָב. וְדָנִיֵּאל, שֶׁעָבַר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַל־יָדָם, נִעֲנַע לוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר:

־ נָכוֹן, נָדָב: הַכֹּל מְגִנִּים, כַּגָדוֹל כַּקָּטָן…

וְהַגְּדוֹלִים לֹא גָעֲרוּ בָּהֶם עוֹד. הֵם רַק נִפְנוּ הַצִּדָּה, לְבַל יִרְאֶה אִישׁ אֶת הַדְּמָעוֹת שֶׁנּוֹצְצוּ בְּעֵינֵיהֶם…

ז    🔗

בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת, כְּשֶׁבְּנֵי שְׂדֵה־כֶרֶם כְּבָר נִתְיָאֲשׁוּ מִכָּל עֶזְרָה מִן הַחוּץ, נִשְׁמְעָה פִּתְאֹם הַמֻלָּה מֵרָחוֹק, וּבְטֶרֶם נָתְנוּ אַנְשֵׁי הַמּוֹשָׁבָה אֶת דַּעְתָּם עָלֶיהָ, הִשְׁתַּפְּכוּ עַל־פְּנֵי הַדֶּרֶךְ שְׁנֵי זִרְמֵי־אוֹר לְבָנִים, שֶׁהִכּוּ אֶת הָרוֹאִים רֶגַע אֶחָד בְּסַנְוֵרִים. אִישׁ לֹא הוֹצִיא מִפִּיו מִלָּה. רַק הַלְּבָבוֹת הִתְחִילוּ דוֹפְקִים בְּחָזְקָה: הַאֻמְנָם יְשׁוּעָה קְרוֹבָה?

מִקֵץ רְגָעִים מְעַטִּים עָמַד אוֹטוֹ גָדוֹל בַּמּוֹשָׁבָה, וּבוֹ פְלֻגַּת־צָבָא קְטַנָּה עִם קָצִין בְּרֹאשָׁהּ. הַקָּצִין שָׁאַל עַל הַמַּצָּב, וְכַאֲשֶׁר הֻגַּד לוֹ, כִּי הַבֶּדְוִים אָמְרוּ לְהִתְקָרֵב בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר אֶל הַמּוֹשָׁבָה, הוֹדִיעַ כִּי עֲלֵיהֶם לַעֲזוֹב, לְפִי פְּקֻדַּת הַמֶּמְשָׁלָה, אֶת הַמָּקוֹם, כַּאֲשֶׁר אֵין לָהּ דֵי כֹּחוֹת לְהָגֵן עַל הַנְקֻדּוֹת הַקְּטַנּוֹת.

הַפְּקֻדָּה לַעֲזוֹב אֶת קִנָּם הֶחָבִיב, שֶׁעָלָה בַּעֲמַל יָמִים רַבִּים כָּל כָּךְ, לְהַפְקִיר לִפְרָאִים אֶת כָּל מַה שֶׁבָּנוּ וְנָטְעוּ בִּיסוּרִים וְאַהֲבָה, מִלְּאָה אֶת לֵב הָאֲנָשִׁים הִתְמַרְמְרוּת רַבָּה. הֵם שָׁמְעוּ אֶת פְּקֻדַּת הַקָּצִין לָקַחַת אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַיְלָדִים וְלָלֶכֶת אִתָּם כָּרֶגַע, מִבְּלִי לְהַשְׁאִיר אַף מִשְׁמָר קָטָן בַּמּוֹשָׁבָה, וְלֹא הֵשִׁיבוּ דָבָר.

– בָּאנוּ לְהַצִיל אֶת הַנֶּפֶשׁ וְלא אֶת הָרְכוּשׁ, – הוֹדִיעַ הַקָּצִין.

אָכֵן הָיְתָה זֹאת שְׁעַת־נִסָּיוֹן קָשָׁה. הָאֲנָשִׁים יָדְעוּ, כִּי אִם יַעַזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם, יֵהָרֵס כֻּלּוֹ בִּן לַיְלָה. עֲמַל חַיִים שְׁלֵמִים עָתִיד לְהֵחָרֵב בִּידֵי הָאוֹיֵב! וַהֲרֵי אֵין זֶה רַק רְכוּשָׁם בִּלְבַד. רְכוּשׁ הָעָם הוּא, שֶׁהָפְקַד בְּיָדָם לְשָׁמְרוֹ.

– פְּקֻדַּת הַמֶּמְשָׁלָה הִיא, וְאֵין לְשַׁנּוֹתָהּ! – עָנָה הַקָּצִין קְצָרוֹת.

־ פְּקֻדַּת הַמֶּמְשָׁלָה? אַךְ מִי נָתַן לָהּ רְשׁוּת לְפַקֵּד, אִם אֵין בִּרְצוֹנָהּ לְהָגֵן? – קָרָא דָנִיֵּאל בִּמְרִירוּת: – אִם נַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם, הֲרֵי אָנוּ מַפְקִירִים לֹא רַק אֶת מוֹשַׁבְתֵּנוּ, – כִּי אִם אָנוּ פּוֹתְחִים אֶת הֶחָזִית לְכָל שִׁכְנוֹתֶיהָ!

אֲבָל נִמְצְאוּ אֲנָשִׁים וְהֵם טָעֲנוּ, כִּי בֵּין כַּךְ וְכַךְ לֹא תוּכַל הַמּוֹשָׁבָה מְעוּטַת־הָאֻכְלוֹסִין לַעֲמוֹד בִּפְנֵי הַהֲמוֹנִים הָעוֹלִים עָלֶיהָ, וְלָמָה יְסַכְּנוּ אֶת חַיֵּיהֶם וְהוֹעִיל לֹא יוֹעִילוּ?

– וְאִם הָרְשׁוּת בְּיָדֵנוּ לְחָרֵף אֶת נַפְשֵׁנוּ, מִי נָתַן לָנוּ הָרְשׁוּת לְהַעֲמִיד בְּסַכָּנָה אֶת חַיֵּי הַיְלָדִים אֲשֶׁר אִתָּנוּ?

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאַחֲרוֹנִים עָבַר רֶטֶט בַּמַּחֲנֶה, הָאָבוֹת הוֹרִידוּ אֶת עֵינֵיהֶם, וְהָאִמָּהוֹת חִבְּקוּ אֶת תִּינוֹקוֹתֵיהֶן אֶל לִבָּן, וּבְעֵינֵיהֶן עָמְדוּ דְמָעוֹת.

– בְּעוֹד עֲשָׂרָה רְגָעִים עֲלֵיכֶם לִהְיוֹת מוּכָנִים! – הוֹדִיעַ הַקָּצִין: – לֹא נוּכַל לְהוֹסִיף וּלְחַכּוֹת.

הַוַּעַד וְדָּנִיֵּאל עִם חֲבֵרָיו הִתְרַחֲקוּ מִן הַצָּבָא, כְּדֵי לְהִתְיָעֵץ וּלְהַחְלִיט מַה לַעֲשׂוֹת. לְאַחַר חֲלִיפַת־הַדֵּעוֹת הָרִאשׁוֹנָה הֻבְרַר, כִּי חֵלֶק מִן הָאֲנָשִׁים נוֹטֶה לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם, וְחֵלֶק מֵהֶם – וּבֵינֵיהֶם דָּנִיֵּאל וַחֲבֵרָיו – לְהִשָּׁאֵר וּלְהָגֵן עַל הַמּוֹשָׁבָה בְּכֹחוֹת עַצְמָם.

נְבוּכִים עָמְדוּ הָאֲנָשִׁים וְלֹא יָדְעוּ מַה לְהָשִׁיב לַקָּצִין. קְבֻצּוֹת אֲנָשִׁים בּוֹדְדוֹת עָמְדוּ וְהִתְוַכְּחוּ. אֲפִילוּ אֵלֶּה, שֶׁהָיוּ נוֹטִים לַעֲזֹב אֶת הַמּוֹשָׁבָה, לֹא מְלָאָם לְבָבָם לְהוֹדִיעַ לַצָּבָא אֶת הַחְלָטָתָם.

פִּתְאֹם הִתְרַחֵשׁ דָּבָר, אֲשֶׁר אִישׁ לֹא פִּלֵּל לוֹ. מִקְצֵה הַמּוֹשָׁבָה הִתְקָרְבָה אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם עָמְדוּ הָאֲנָשִׁים וְהִתְלַחֲשׁוּ בֵּינֵיהֶם כְּדָת מַה לַעֲשׂוֹת, חֲבוּרָה שֶׁל יַלְדֵי הַמּוֹשָׁבָה וְיִגְאָל בְּרֹאשָׁם.

– בְּשֵׁם יַלְדֵי הַמּוֹשָׁבָה – פָּנָה יִגְאָל אֶל רֹאשׁ־הַוַּעַד – הִנְנִי מוֹדִיעַ אֶת הַחְלָטָתֵנוּ לְהִשָּׁאֵר כָּאן! אֲנַחְנוּ לֹא נַעֲזֹב אֶת הַמּוֹשָׁבָה, גַם אִם אַתֶּם, הַגְּדוֹלִים, תֵּלְכוּ מִפּה!

הַנַּעַר הוֹרִיד רֶגַע אֶת עֵינָיו, כְּאִלּוּ נִתְבַּיֵּשׁ, שֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּפְנֵי גְּדוֹלִים, וְאַחַר־כָּךְ הוֹסִיף:

– אִם נִבְרַח בְּמֹרֶךְ־לֵב עַתָּה מִפְּנֵי הַבֶּדְוִים, לא נוּכַל עוֹד לָשׁוּב הֵנָּה. נִתְבַּיֵּשׁ לָשׁוּב!

דִּבְרֵי הַנַּעַר הַפְּשׁוּטִים הִכְרִיעוּ. בְּרֶגַע אֶחָד נַעֲשָׂה בָּרוּר לְכָל בְּנֵי הַמּוֹשָׁבָה, שֶׁאִם יַעַזְבוּ עַתָּה אֶת הַמּוֹשָׁבָה, הֵם מְבַטְלִים אֶת זְכוּתָם עָלֶיהָ. הָאֲדָמָה שֶׁנֶּעֶזְבָה עַל־יְדֵיהֶם בְּרִגְעֵי סַכָּנָה, תִּתְנַכֵּר לָהֶם לְעוֹלָם.

– אֲנַחְנוּ לֹא נֵלֵךְ עִמָּכֶם! – הוֹדִיעַ רֹאשׁ הַוַּעַד אֶת הַקָּצִין: – יוֹדְעִים אָנוּ כַּמָּה גְדוֹלָה הַסַכָּנָה, אֲבָל מִכָּאן לֹא נֵלֵךְ.

־ לֹא נֵלֵךְ! – עָנוּ אַחֲרָיו כָּל יוֹשְׁבֵי שְׂדֵה־כֶרֶם כְּאִישׁ אֶחָד.

– הָיִיתִי מְאֻשָּׁר – עָנָה הַקָּצִין בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ מוּל הָאֲנָשִׁים – לוּ יָכֹלְתִּי לְהִשָּׁאֵר אִתְּכֶם וּלְהָגֵן אִתְּכֶם עַל אַדְמַתְכֶם, אֲבָל חַיָּל אֲנִי וְעָלַי לְהִשָּׁמַע לִפְקֻדַּת שׁוֹלְחַי. הֱיוּ שָׁלוֹם! הַכָּבוֹד לָכֶם!

הוּא יָשַׁב בָּאוֹטוֹ, עוֹד פַּעַם הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ לִפְנֵי הָאֲנָשִׁים, שֶׁעָמְדוּ שׁוֹקְטִים עַל מְקוֹמָם, וְהַמְּכוֹנָה זָזָה מִמְּקוֹמָהּ. בְּנֵי הַמּוֹשָׁבָה לִוּוּ אוֹתָהּ בְּעֵינֵיהֶם עַד שֶׁנִּבְלְעָה בְּחֶשְׁכַּת הָעֶרֶב.

וּכְשֶׁכָּבָה אוֹרָהּ הַקוֹפֵץ עַל־פְּנֵי הַכְּבִישׁ הָרָחוֹק, וְהָאֲפֵלָה עָטְפָה אוֹתָם מִסָבִיב, נָשְׂאוּ הָאֲנָשִׁים אֶת עֵינֵיהֶם הַשָּׁמַיְמָה, וְנִדְמֶה הָיָה לָהֶם, כִּי הַכּוֹכָבִים אֲשֶׁר עַל רָאשֵׁיהֶם הִתְלַקְּחוּ עַתָּה בְּיֶתֶר עֹז וְנַעֲשׂוּ גְדוֹלִים וּלְבָנִים מִשֶּׁהָיוּ.

וְשֶׁקֶט גָּדוֹל יָרַד עַל הַכְּפָר הַבּוֹדֵד וְיוֹשְׁבָיו, אֲשֶׁר הִתְיַצְבוּ שׁוּב אִישׁ אִישׁ עַל מִשְׁמָרוֹ.

עֵין ה' הָיְתָה עַל שְׂדֵה־כֶרֶם.