000.jpg

פנטסיה2000.jpg

הגיעו אלינו מכתבים רבים העוסקים בצורת החוברת, ולא רק בתוכנה. ניתן לחלקם לשני סוגים עיקריים – אלה שמביעים הערכה לצורה בה מוגש החומר, ולעומתם – אלה הקובלים על ‘בזבוז’ שטח לטובת כותרות, איורים, הקדמות וכו'.

נקודת המוצא שלנו, כאשר תיכננו את הוצאת המגזין, היתה להגיש חוברת טובה, והכוונה הן לתוכן והן לצורה. אין ספק שצורתו האסטטית של המוצר מגדילה את ההנאה ממנו.

אי לכך הפקדנו את משימת העיצוב בידיהן של שתי עורכות גראפיות – הן המחליטות כיצד תראה החוברת המוגמרת, והאמינו לי שהשתיים, לולה חלאבין ואופירה גידנסקי משקיעות את מירב המאמצים כדי שאתם, הקוראים, תיהנו יותר.

בשלב זה, כדאי אולי לספר מיהם אלה הנושאים את החוברת ‘על גבם.’ מערכת ‘פנטסיה 2000’ מורכבת מארבעה אנשים, הקובעים את תכולת המגזין. ציפי האופטמן, היא אשר על המדורים הכלליים – קולנוע, טלוויזיה, ספרים, ‘מבזקים’ וכו‘. ציפי היא סטודנטית למשפטים באוניברסיטת ת"א, בת 24, ואשתו של אהרן האופטמן, הממלא את תפקיד העורך המדעי. אהרן, בן ה־30, הינו מהנדס המשתלם לקראת תואר דוקטור באוניברסיטת תל־אביב. במסגרת תפקידו במערכת, אחראי אהרן למדורים המדעיים המופיעים בחוברת – "עתידעת’, ‘אסימוב על…’ ודומיהם.

דובי לרר, אף הוא סטודנט למשפטים, בן 26, הוא המומחה שלנו לענייני ספרות־מד“ב, ולכן הוא נושא בעול התפקיד של עורך ספרותי. בהמשך הדרך נביא סדרת מאמרים, פרי עטו כנראה, שתעסוק בתולדות ספרות המד”ב – בעולם ובארץ.

והרביעי בחבורה, החתום מטה, בן 26, (נכון, אף הוא סטודנט למשפטים…), ‘מנצח על המקהלה’.

אופיו של המגזין הוא כזה שמרבית החומר בו – בעיקר הסיפורי – מתורגם מאנגלית. נשאלנו לא אחת, מיהם אלה אשר על התרגום? ובכן, לבד ממקרים יוצאי דופן שבהם נמסר התרגום לאנשים שמחוץ למסגרת המערכת (ואז מצויין שמו של המתרגם בצמוד לסיפור), מתורגם החומר על ידי אנשי המערכת עצמם.


בחוברת זו אנו מביאים את חלקו השני של המאמר ‘50 מיליון אחים גדולים’, מאת איזאק אסימוב. שם המאמר ‘היכן כולם?’ והוא מנסה להשיב על השאלה מדוע, על אף קיומן האפשרי של ציוויליזציות רבות אחרות בגלקסיה, לא זכינו עד כה למפגשים עימן.

בגליון זה תמצאו גם, כמובן, את חלקו השני של הסיפור ‘אויבי המשטר’ מאת בריאן אולדיס. הבטחנו אמנם להביאו בשני חלקים, אך לאחר שיקול נוסף – חילקנוהו לשלושה. הסיבה פשוטה למדי – אילו הבאנו כאן את הסיפור עד סיומו, היה נפחו למעלה מ־30 עמודים. הדבר היה מונע את הבאתו של חלק ניכר מהחומר המופיע בחוברת בעקבות החלטה זו.

הסיפורים ‘קרא לי מילזל’ מאת דון טרוטר, ו’ריקוד השמש' מאת רוברט סילברברג הם הם הסיבה לכך שאת סיומו של הסיפור ‘אויבי המשטר’ תוכלו לקרוא בגליון מס' 5.

לבד מסיפורים אלה אנו מגישים לכם את סיפורו של אריק נורדן – ‘הפתרון ההתחלתי’, המתרחש ברובו בישראל, והמשתמש בדמותו של היטלר כאובייקט לסיפור מד"ב מיוחד במינו.

שלכם


Eli_Tene_Signature.jpg

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 57912 יצירות מאת 3749 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!