רקע
שאול טשרניחובסקי
בַּמִּשְׁמָר
mנחלת הכלל [?]
tשירה

גַּם הַלַּיְלָה הַזֶּה נְוַתֵּר עַל שֵׁנָה!

וּבַכָּף – כָּל הַבָּא אֶל הַכָּף: – מַשְׁעֵנָה,

הַמַּטֶּה, הַמַּעְדֵּר, הַמַּלְגֵּז, הַמַּקוֹר,

בַּמִּשְׁמָר, בַּשָּׂדֶה, בַּקָּמָה – וּבַקּוֹר,

נִתְגַּבֵּר לֹא לִשְׁמֹעַ הַדֹּפֶק הֶחָם,

מַחֲרִישׁ קוֹל-מִדְבָּר כְּמַהּ-בִּזָּה וּצְמֵא-דָּם.


גַּם הַלַּיְלָה הַזֶּה נְוַתֵּר עַל שֵׁנָה!

בְּשֶׁל אָב שֶׁהִזְקִין, בְּשֶׁל אֵם זְקֵנָה,

שֶׁקִּדְּשׁוּ אֶת הַשֵּׁם בִּמְאֹדָם וְאוֹנָם,

וּבֵרְכוּ אֶת-הַבַּת, וְהִפְקִירוּ אֶת-בְּנָם

לְמִלְחֶמֶת-מִצְוָה עִם פִּרְאֵי-הָאָדָם,

עִם אָדָם-הַמִּדְבָּר כְּמַהּ-בִּזָּה וּצְמֵא-דָּם.


גַּם הַלַּיְלָה הַזֶּה נְוַתֵּר עַל שֵׁנָה!

בְּשֶׁל גַּן-שְׁתִילִים: – הֶהָדָר, הַתְּאֵנָה, –

שֶׁהִתְחִיל מְלַבְלֵב בַּחֲלוֹם נְבָטִים,

בְּעָצִיץ שֶׁל חַרְסִית פְּעוֹטוֹת מוּעָטִים.

וּבְשֶׁל הַקָּמָה, שֶׁבָּשְׁלָה לְגָדִישׁ

מַצְהִיבָה וּמוּכֶנֶת לִטְרַקְטוֹר חָדִישׁ.


גַּם הַלַּיְלָה הַזֶּה נְוַתֵּר עַל שֵׁנָה!

בַּעֲבוּר בְּהֶמְתֵּנוּ פְּשׁוּטָה וְכֵנָה,

פֹּה אִתָּנוּ בָּרֶפֶת, מִכְלָא וְאֻרְוָה,

הַמְּיֻגַּעַת כָּמוֹנוּ עַל הַחֲרֵבָה,

מַרְטִיבָה פֹּה כָּמוֹנוּ (בְּחֶלְבָּהּ וּבְדָמָהּ)

הַקַּרְקַע הַדַּלָּה, מַעֲנִית וְקָמָה.


גַּם הַלַּיְלָה הַזֶּה נְוַתֵּר עַל שֵׁנָה!

וְתִישַׁן חֲבֵרָה לְלֹא פַחַד בְּעֵינָהּ,

לֵב חָרֵד לְאִישָׁהּ עַל קָרַחַת הַבָּר,

אִישׁ עִקֵּשׁ, מִתַּפֵּשׂ כְּאוֹתוֹ הַצָּבַּר,

בַּמִּשְׁמָר – וּבַכָּף כָּל הַבָּא אֶל הַכָּף –

בְּשֶׁל בֵּית-תִּינוֹקוֹת וַאֲשֶׁר בּוֹ – הַטָּף.


תל-אביב 1936

המלצות קוראים
תגיות