על פי סקרים שנערכו בשנים האחרונות בצפון אמריקה מתברר שלמעלה מ־30% מהאוכלוסיה מאמינים במידה זו או אחרת באסטרולוגיה. קרוב לוודאי שבארצות אחרות במערב המצב אינו שונה בהרבה. מצויים כיום הרבה יותר אסטרולוגים פעילים מאשר אסטרונומים. אנשי המדע מתייחסים בדרך כלל בביטול מוחלט ל’מדע' עתיק יומין זה, ‘מדע מדומה’ כפי שאומר אסימוב במאמרו ‘אסטרולוגיה – להד"ם’. מלבד מקרים יוצאי דופן סרבו האסטרונומים עצמם להתייחס ברצינות לנושא ולדון בו בפומבי. אחד מאלה שהתבטאו לא אחת בתקיפות נגד הגישה הבלתי־מדעית של האסטרולוגים, הינו אחד האסטרונומים הנודעים של ימינו, ג’ורג' אַבֶּל, נשיא לשעבר של ‘האגודה האסטרונומית הפציפית’, ויו"ר המחלקה לאסטרונומיה של אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג’לס. בזמנו רואיין ג’ורג' אבל על ידי עורך בטאון ‘האגודה האסטרונומית הפציפית’, וקטעים מראיון זה מובאים להלן.

* * *

בזמנו חוברה הצהרה שנויה במחלוקת תחת הכותרת: ‘נגד האסטרולוגיה’ ע"י האסטרונום ברט בוק, הפילוסוף פול קורץ וסופר המדע לורנס ג’רום. ההצהרה נשלחה למאות מדענים כדי שיחתמו עליה לאות הסכמתם. מדוע חתמת?

ג’ורג' אַבֶּל: כי האסטרולוגיה מוצגת תדיר בשם המדע. כשליש מהסטודנטים באוניברסיטת קליפורניה שאינם לומדים מדע מאמינים באסטרולוגיה במידה זו או אחרת, וכך גם כ־10% מהסגל האקדמי, שוב, לא בפקולטות המדעיות. נשמעו הצעות להנפקת רשיונות רשמיים לאסטרולוגים מורשים, וכן להכרה בבתי ספר לאסטרולוגיה. חנויות ספרים וכתבי־עת מלאים וגדושים בחומר על הנושא. סימני המזלות מופיעים על חולצות, כוסות, מאפרות, ותכשיטים מכל סוג שהוא. זוהי תופעה נפוצה בחברתנו ורוב האנשים סבורים בטעות שאסטרולוגיה הינה מדע. הסיבה העיקרית לחתימתי היתה רצוני להדגיש שהאסטרולוגיה אינה מדע.

אבל היו מספר מדענים שלא חתמו.

ג’ורג' אבל: איש מהם אינו מאמין באמת באסטרולוגיה, הם סרבו לחתום מסיבות שונות, כמו הטענה שהאסטרולוגיה הינה סוג של דת. ואין לנהל תעמולה אנטי־דתית.

האם אתה מאמין שכל האסטרולוגים הינם שרלטנים ומאחזי עיניים!

ג’ורג' אבל: לא. יש ביניהם כאלה, אך יש גם המאמינים בכנות. אני מצטער על כי אותה הצהרה יכלה להתפרש כמרמזת על כך שכל האסטרולוגים הינם רמאים. אבל הרי אינך יכול לשכנע קבוצה מגוונת כל כך כמו חבורת מדענים להסכים לניסוח מדוייק של כל הצהרה כללית בנושא מורכב שכזה.

מה באשר לדעה שהצהרה כזו עלולה להשיג תוצאה הפוכה, ודווקא לרומם את האסטרולוגיה?

ג’ורג' אבל: פסילת האסטרולוגיה על ידי מדענים כנושא לוויכוח – זהו דבר אווילי. לרובם קשה להעלות על הדעת שמישהו מסוגל להתייחס לזה ברצינות.

מה דעתך שלך?

ג’ורג' אבל: איני שותף לדעתם, כי נוכחתי לדעת שרבים מאוד אכן מתייחסים לזה ברצינות. אני סבור שאילו רבים מעמיתי נוכחו לדעת עד כמה גדול מספר האנשים שמתייחסים ברצינות לאסטרולוגיה, היו מודים שאי אפשר למשוך בכתפיים ולומר: שטויות, איש לא מאמין בזה.

מה כוונתך כשאתה טוען שהאסטרולוגיה אינה מדע!

ג’ורג' אבל: המדע הינו שיטה לחקור את הטבע ולגלות את החוקים על פיהם הוא מתנהל. על המדע לציית לכללים מיוחדים מאוד באותה חקירה. על כן הוא מחמיר ומסוייג מאוד. יש תחומים רבים בתרבות האנושית שאין בינם לבין המדע ולא כלום – כמו אמנות, דת, מוסיקה, ספרות וכיוצא באלה. אך המדע הצליח במידה עצומה באותם השטחים שבהם הוא שימושי, כפי שכל אחד יכול להיווכח לאור תוצרי המדע, הטכנולוגיה המודרנית שלנו והדברים המרתקים שאנו מגלים היום אודות היקום. אחד ממאפייניו של המדע הוא שהוא מציג היפותזות שאפשר לבחון אותן ולהפריכן.

אז מה עושה האסטרולוגיה?

ג’ורג' אבל: בקצרה, הרעיון הוא זה: השמש, הירח, והפלנטות (כל אלה נקראו פלנטות בימי קדם) נעים בשמיים במסלול המכונה ‘זודיאק’ או ‘גלגל המזלות’. זה מחולק לשנים־עשר חלקים הקרויים ‘מזלות’. בנוסף לכך מחולקת כל כיפת השמיים ל־12 אזורים שונים הקבועים ביחס לקו האופק, והקרויים ‘בתים’. עם סיבוב כדור הארץ מסתובבים גלגל המזלות והפלנטות וחוליפים דרך ה’בתים' השונים בזה אחר זה.

כעת, ה’הורוסקופ' הוא מפה או תרשים המראה באילו ‘בתים’ נמצאים המזלות ובאילו בתים ומזלות נמצאים כוכבי הלכת השונים בזמן מסויים כפי שהם נראים ממקום מסויים על האדמה. הורוסקופ של רגע הלידה, למשל, הינו תרשים שכזה המתאים לזמן ומקום הולדתו של אדם מסויים. על פי האסטרולוגיה העוסקת בזמני הלידה (וזו הרווחת ביותר כיום), מאפייני כל חייו של אותו אדם נקבעים – או לפחות מושפעים – על ידי ההיערכות של המזלות וכוכבי הלכת ברגע לידתו. כל אסטרונום יכול לבנות את ההורוסקופ בעצמו, אך הפרשנות במונחים של עיקרי האסטרולוגיה הקובעים את ההשפעה המיוחדת של המזלות, הבתים והפלנטות – היא היא אמנותו של האסטרולוג.

והאם בוחנת האסטרולוגיה את עיקריה בשיטות מדעיות?

ג’ורג' אבל: בעיקרון היא יכולה לעשות זאת, אך האסטרולוגים אינם משחקים לפי כללים אלה. ראשית עלינו לשאול, מאין באה האסטרולוגיה? חרף טענתם של רבים אין זו חוכמה בת אלפי שנים רבים. מקור האסטרולוגיה כפי שמשתמשים בה כיום הינו בבבל – בערך משנת 1000 לפני הספירה. גלגל המזלות פותח רק מאות שנים אחדות לפני הספירה. הורוסקופ הלידה הראשון הורכב במאה הראשונה לפני הספירה. היוונים פיתחו באמת את האסטרולוגיה, כשהם שואלים רעיונות מהבבלים והמצרים. היוונים שלבו את האסטרונומיה שלהם, שכללה תנועות של כוכבי־לכת, עם אמונתם האלילית. האֵלים של אמונתם היו בני אלמוות, אך אנושיים מאוד, והיוונים ייחסו את תכונות אותם האֵלים לכוכבי הלכת שנקראו על שמם. האסטרולוגיה הינה על־כן מעין התאמה מאגית בין תכונות האלים עצמם, לבין הכוכבים הנושאים את שמותיהם. הקשרים בין האלים לבין והמפלצות המיתולוגיות דומים מאוד לאלה המיוחסים לקשרים שבין הפלנטות והמזלות (ולמעשה לקבוצות הכוכבים שעל שמן נקרא המזל), ובוודאי שאין בינה לבין המדע ולא כלום.

אסטרולוגים רבים טוענים שאין זה הוגן להשוות את האסטרולוגיה של ימי תלמַי לזו של היום, כפי שלא יהיה זה הוגן להשוות את האסטרונומיה של אז לזו של היום.

ג’ורג' אבל: אך האסטרונומיה התפתחה במידה עצומה במשך 2000 השנים שחלפו. בימי תלמַי (המאה השניה לספירה), עדיין נחשבה האדמה כמרכז היקום, ולא הבינו עדיין שהפלנטות עשויות מאטומים רגילים וחומר רגיל, אותו חומר שממנו עשויים בני־האדם. לעומת זאת, האסטרולוגיה של היום זהה בעיקרה לזו של לפני 2000 שנה. האסטרולוגים משתמשים עדיין באכסיומות האסטרולוגיות שנקבעו על ידי תלמַי בספרו ‘טֶטְרָבִּיבְּלוֹס’ – מין כתבי קודש של האסטרולוגיה. כל שעליך לעשות הוא להשוותם לניתוח ההורוסקופ האישי שלך על ידי אסטרולוג מודרני. סביר מאוד שמעולם לא קרא את ה’טטרביבלוס' בעצמו, למרות זאת תוכל לגלות בנקל מהו מקורן של העובדות שסיפר לך על אודותיך.

אם כן אתה טוען שהאסטרולוגיה לא השתנתה?

ג’ורג' אבל: אינני רוצה להטעות. היא השתנתה במידה מעטה, בעיקר במהלך חשכת ימי הביניים וראשית תקופת הרניסנס. היו וויכוחים בקרב האסטרולוגים על פרטים כמו, למשל, כיצד להגדיר את ה’בתים' כראוי. יש גם הבדלים בין אסכולות שונות, אך כולן משתמשות בחוקי תלמַי להשפעות המזלות והכוכבים. ההורוסקופים נבדלים אולי פה ושם במקצת, אך החוקים שלפיהם מפרשים אותם, הינם עדיין חלק מאותה אמונה אלילית יוונית עתיקה.

ואלה אינם מבוססים על דבר מה מדעי?

ג’ורג' אבל: לא. עם זאת, ניסו האסטרולוגים להעניק רציונליזציה לאסטרולוגיה במונתי המדע. הם סורקים בקביעות את הספרות המדעית, ולפחות פרסומים פופולריים, כדי לגלות כל מיני ניסויים פיסיים, ובמיוחד המוזרים שבהם, המצביעים לכאורה על קשר סיבתי כלשהו בין גרמי שמיים לבין ארועים ארציים.

כאשר נתגלתה תופעת המגנטיות, הפך הדבר לנושא חביב עליהם. וכמובן שהאסטרולוגים אוהבים לדבר על גיאות ושפל. ידוע לנו שהשמש והירח גורמים לגיאות על פני האדמה, ואנו מבינים זאת היטב כתופעה של כוחות כבידה. אסטרולוגים אינם מבינים זאת כך. הם מקשים: “הביטו בגלי הגיאות האדירים שיוצר הירח באוקיאנוס. העלו בנפשכם מה ביכולתו לעשות לבני אנוש – הרי האדם מורכב ברובו ממים.” אבל הרי אפשר להראות שספר במשקל קילוגרם וחצי, מפעיל ממרחק שני מטרים על האדם כוח החזק פי 50 מיליון מזה שמפעיל המאדים כאשר הינו במרחקו הקצר ביותר מכדור הארץ. כוחות גיאות המופעלים על ידי כוכבי־לכת הינם זניחים לחלוטין בפעולתם על משהו קטן כל כך כמו יצור־אנושי, וכך גם קרינה אלקטרומגנטית. כל האור והקרינה מכל כוכבי הלכת גם יחד הינם חלשים מיליוני מונים בהשוואה לתנודות הקטנות ביותר של קרינת השמש.

מה בדבר אפשרות קיומם של כוחות לא־נודעים, שלא נתגלו עדיין?

ג’ורג' אבל: ובכן, אילו היו בנמצא כוחות מהסוג הזה, המסוגלים להפיק את ההשפעות האסטרולוגיות האמורות, עליהם להיות כוחות מאוד מוזרים באמת. עליהם לנבוע מגרמי שמיים מסויימים, אך לא מכולם. עליהם להשפיע על דברים מסויימים על פני האדמה, אך לא על כולם, וככל הנראה לא רק על פני האדמה. הם אינם צריכים להיות תלויים בשום אופן במרחק שבין העצמים, או במסותיהם, או בתכונות אחרות. במילים אחרות, כוחות או חוקים אלה צריכים להיות נעדרי האחדות, היופי, הסימטריה והאוניברסליות שאנו מגלים בכל התופעות האחרות ביקום הממשי.

אך האם הם אפשריים?

ג’ורג' אבל: אין בכוונתי לרמז שאנו יודעים הכל אודות היקום, שאנו מכירים את כל חוקי הטבע. הייתכנו כוחות לא־נודעים מעבר לארבעה שגילינו עד כה? אני חושד שכן. לבטח קיימים חוקי טבע בלתי ידועים. אך החוקים החדשים שגילינו מתיישבים בדרך כלל עם התופעות שאותן אנו מבינים. הם מרחיבים את המשטר על פיו יכולים אנו להבין את הטבע, והם מסייעים בידינו להבין משטרים חדשים, תחומים חדשים. תורת היחסות לא שללה את חוקי ניוטון אלא הרחיבה את אפשרות היישום של תורת הכבידה.

אך אפילו כך, עלינו להיות פתוחים ומוכנים להתבונן בראַיות המוצגות בדבר קשרים סיבתיים בין כוכבי הלכת לבין כדור הארץ, אפילו אם לדעתנו קשרים שכאלה הינם בלתי צפויים. יתר על כן, עלינו לבחון באופן אובייקטיבי אפילו ראיות שטבען סטטיסטי. אני משער שאם לאסטרולוגים עצמם יש תקווה כלשהי לגלות הוכחות מדעיות לדבר מה אסטרולוגי, ברור שהדבר יעלה מתוך מחקר סטטיסטי. אפילו המשוכנעים ביותר ביניהם אינם טוענים להתאמה של 100% בין המאורעות לבין חוקי האסטרולוגיה. אילו טענו כך, קל היה לסתור אותם, מכיוון שכשלון אחד היה מפיל את כל העניין. אם היפותזה מדעית נכשלת אפילו פעם אחת בניסוי מכריע, הרי שההיפותזה חייבת להידחות.

היש בנמצא ראַיה סטטיסטית כלשהי לנכונותה של האסטרולוגיה?

ג’ורג' אבל: הבה נבחן אחדים מהמחקרים הסטטיסטיים שנעשו – חלקם על ידי אסטרולוגים, חלקם על ידי אחרים – אשר האסטרולוגים אוהבים לדבר עליהם. אחדים מהם מופיעים שוב ושוב בספרי האסטרולוגיה. דוגמה אחת היא עבודתו של ג’ון הנרי נלסון, שהינו אסטרונום חובב ומהנדס בגמלאות, לשעבר איש חברת אר.סי.איי. נלסון פיתח שיטה שמטרתה לנסות ולחזות פעילות של השמש על סמך היערכות זוויתית מסויימת של כוכבי הלכת כפי שהם נראים מהשמש, והוא טוען שהדבר עלה בידו. אבל אנשים אחרים מקרב מדעני פיסיקת השמש לא היו מסוגלים להפעיל את שיטתו.

מה בדבר עבודתו של הפסיכולוג קארל יונג?

ג’ורג' אבל: יונג חקר את ההיערכויות של שמש־ירח בהורוסקופי הלידה של 483 זוגות נשואים. הוא שכר סטטיסטיקאים כדי לערוך מחקר סטטיסטי קפדני והתוצאות התגלו כשליליות – לא נמצאו כל הוכחות לקיומו של קשר בין היבטים אסטרולוגיים לבין התאמת בני הזוג לנישואין. אבל יונג, שנטה להאמין באסטרולוגיה, דחה את הממצאים הסטטיסטיים שלו עצמו באומרו: ''ההשקפה הסטטיסטית על העולם אינה אלא הפשטה גרידא, ועל כן היא בלתי מושלמת ואפילו מטעה, כל אימת שהיא עוסקת בפסיכולוגיה של בני אנוש."

האם לא נערכה עבודה מעניינת בנושא זה בצרפת?

ג’ורג' אבל: במשך 20 השנים האחרונות אסף מישל גוקלין בפאריס את מועדי הלידה המדוייקים של יותר מ־40,000 אנשים, מתוך מרשמי האוכלוסיה של חמש מדינות אירופיות. תאריכי הלידה במדגם זה הינם החל משלהי המאה ה־18 וכלה במחצית הראשונה של המאה ה־20. מתוך כ־41 אלף האנשים שבמדגם כ־16,000 הינם ידועי שם – כלומר שהיו או שהינם מפורסמים וידועים בתחומי המוסיקה, האמנות, הפוליטיקה המדע, הספורט, הרפואה, המשחק, העיתונאות או הצבא. יתרת ה־25,000 שימשו לגוקלין כקבוצת ביקורת.

כידוע לך, נעים כוכבי־הלכת דרך כיפת השמיים מדי יממה. גוקלין חילק את המסלול היומי של כל כוכב לכת ל־36 קטעים, שאותם חיבר, לשם המבדקים הסטטיסטיים, ל־18 או 12 קטעים. הוא בדק כמה זמן שוהה כל כוכב לכת בכל קטע, ושאל: “מהי הסבירות להולדתו של פרט מסויים כשכוכב לכת נמצא בכל אחד מהקטעים השונים הללו?” התשובה תלוייה לא רק בנתונים האסטרונומיים על מיקומו המדוייק של כל כוכב לכת בשמיים במהלך שעות היממה השונות, אלא גם בנתונים דמוגראפיים, על שעות היממה בהן נוהגים תינוקות להיוולד. הוא חישב את הסיכוי התאורטי לכך שלמדגם אנשים מסויים יימצא אחד מכוכבי הלכת באחת מגזרות השמיים השונות ברגע לידתם. על ידי השוואה למדגם המציאותי של האנשים שנתוניהם היו בידיו, מצא גוקלין שפיזור הפלנטות בגזרות השונות היה בדיוק זה שאפשר היה לצפות לו על סמך חישוב הסיכוי התאורטי. אבל באשר לאנשים המפורסמים במקרים אחרים לפחות, הוא מצא שכוכבי לכת מסויימים נטו להימצא בגזרות שמיים מסויימות בעת לידתם של פרטים בעלי מקצועות מסויימים. לדוגמה, בקרב 2088 אלופי ספורט הוא מצא שרב יותר מספרם של אלה שבעת לידתם נמצא המאדים בתחילת זריחתו או בפסגת מסלולו (אם חוצים את קו המשווה), מכפי שצפוי על פי סיכויים אקראיים. בדומה לכך, מצא שיותר אנשי צבא נולדו בעת שהמאדים או הצדק זה עתה זרחו או הגיעו לשיא מסלולם, בהשוואה לסיכויים החזויים. כך גם היה קשור כוכב הלכת שבתאי בהולדתם של מדענים, וכוכבי לכת אחרים נקשרו עם מקצועות אחרים. חלק מכוכבי הלכת לא הצביעו על כל קשר – השמש, כוכב חמה, אוראנוס, נפטון, ופלוטו, כלומר רק הירח, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי הראו התאמה בעלת משמעות בין היערכותם לבין מועד הלידה.

ובכל זאת, כל דבר בעל משמעות הוא מעניין.

ג’ורג' אבל: ובכן, הבה נתבונן באלופי הספורט, שכן זהו חלק המחקר שעורר עניין מיוחד, מאחר שחלק זה נבדק גם בבלגיה על ידי וועדה לחקר תופעות על טבעיות לכאורה. אותה וועדה חקרה לפני עשר שנים מדגם בלתי תלוי של 535 אלופי ספורט, ומצאה שאילו ערכה את הניתוח הסטטיסטי על פי שיטתו של גוקלין, היו מתקבלות אותן התוצאות. אולם חברי הוועדה מצאו לנכון לפקפק בתקפות שיטתו של גוקלין, ומכאן גם בתקפותן של תוצאותיו הסטטיסטיות. הם לא הוכיחו באופן חותך שהתוצאות היו בלתי נכונות, אך הראו שאחדות מההנחות שעליהן התבססו הינן מוצדקות. אחת ההנחות הללו היא שכל הקונפיגורציות של המאדים בשמיים במשך השנה הינן בעלות הסתברות זהה. הנחה אחרת, יותר מכרעת, לדעתי, היא שההתפלגות הדמוגראפית של הלידות בין שעות היום השונות היא זהה במשך כל תקופת הזמן ובכל חלקי אירופה שמהם נבחרו אותן לידות של אלופי הספורט. אנשי הוועדה חושדים שתוצאותיו המעניינות של גוקלין עלולות לנבוע מאותן הנחות לא נכונות ולא מהתאמה ממשית כלשהי בין היערכות כוכבי הלכת לבין לידותיהם של אתלטים.

כדי לבדוק חשד זה, עומדים שני עוזרי ואני להריץ במחשב את נתוניהם המדוייקים של הספורטאים ביחד עם מצבם היומי של כוכבי הלכת, ולבדוק האם אכן קיימת התאמה כלשהי. אני מרשה לעצמי לנחש שלא נגלה התאמה כזו, אבל אם נגלה יהיה עלינו לנסות ולגלות מדוע. מה אם יסתבר, בעקבות בחינה מדוקדקת, שאכן קיימת התאמה? זה יהיה מרתק מאוד, אך הדבר יהיה כה בלתי צפוי שנצטרך לחזור על הניסוי שוב ושוב כדי להיות בטוחים שלפנינו תוצאה שניתן לחזור עליה באופן מוחלט.

אבל אתה אומר שכמדען היית מקדם בברכה תוצאה כזאת?

ג’ורג' אבל: טוב, אני חייב להודות שזה היה מזעזע אותי קמעה, אבל חיוני הדבר שלא להניח לדעותי הקדומות להשפיע על שיפוטי. מדענים הינם ספקנים ושמרנים במובן זה, שהם תובעים הוכחות מוצקות מאוד לפני שיקבלו רעיונות חדשים לחלוטין. אבל רק על ידי בחינה זהירה של אפשרויות שכאלה, כשהן נראות כנתמכות על ידי ראיות תקֵפות, נוכל לצפות לחשיפתן של תופעות מעניינות חדשות.

אבל לפני כן אמרת שרוב האסטרונומים אינם יכולים לעכל את המחשבה שמישהו מסוגל לקחת את האסטרולוגים ברצינות מספקת עד כדי לדבר אתם.

ג’ורג' אבל: אפילו נקבל את הראיה של גוקלין באשר לאתלטים, יש להדגיש שמתוך יותר מ־2000 אתלטים, מספרם של אלה שנולדו כשהמאדים היה בזריחתו או בשיאו היה רק כמה תריסרים. זהו מספר די משמעותי במדגם בגודל זה, אך עדיין זהו רק חלק קטן מכל אלופי הספורט. הרוב המכריע הגיע להישגים גם בלי היתרון של הימצאותו של המאדים במקום המתאים. ומה שחשוב יותר, שווה בנפשך את אותם מיליוני אנשים שנולדו בזריחת המאדים או כשהיה בשיאו, ושלא נעשו ספורטאים בכלל!

לבסוף, אפילו אם ממצאיו של גוקלין נכונים לגמרי, אין כלום בינם לבין האסטרולוגיה הקלאסית. בעצם, גוקלין, שאיננו אסטרולוג, עומד על כך שלמעשה הוא הפריך את האסטרולוגיה. גלגל המזלות, למשל, אינו תואם כלל את התוצאות שקיבל גוקלין. הוא סבור שהוא גילה דבר מה נפרד ושאינו תלוי באסטרולוגיה. אבל גם אם זה כך, בוודאי שאין זה דבר שתלמַי ידע עליו. כאשר אסטרולוג מודרני מפרש את ההורוסקופ שלך, הוא אינו עושה זאת על פי כלליו של גוקלין כי אם על פי אלה של תלמַי.

במשך השנים היכרת היטב אחרים מהאסטרולוגים, ופגשת רבים אחרים. איזה מין אנשים הם?

ג’ורג' אבל: הם נבדלים זה מזה לחלוטין. אני משוכנע שאחדים מהם הינם אנשים מזהירים שאינם מאמינים באסטרולוגיה יותר ממני, אך הדבר משמש להם מכרה של זהב. לא אנקוב בשמות.

כמה מהאסטרולוגים משתייכים לקטגוריה זאת?

ג’ורג' אבל: אני מניח שרבים מהמצליחים ביותר הם כאלה. אני בטוח למדי שחלק מהידועים ביותר אינם אנשים ישרים.

האם זה מבוסס על שיחות שניהלת עימם?

ג’ורג' אבל: כן, וגם על אמינות. קח למשל אחד שאני מכיר היטב. קשה לומר מה הן אמונותיו האמיתיות. אני יכול לתאר לעצמי שייתכן והוא רואה משהו באסטרולוגיה, אבל מה שהוא אומר תלוי במי שמאזין לו. כשהוא מדבר איתי, הוא מדבר על קצבים כוכביים ועל השמיים כמכשיר ענק לקציבת־זמן. אבל ראיתי אותו במופעי טלוויזיה שבהם הוא מנתח אופי של אנשים ומספר להם על עצמם, ומתעלם מכך שאינך מכיר אפילו את סימני השמש שלהם! שמעתי אותו אפילו דן אודות קריאה בכף היד. נראה לי שאדם המסוגל להיות רציונלי למדי במגעו עימי, אינו יכול להיות בלתי־רציונלי כלפי קהל הצופים, ויחד עם זאת להיות הגון במאת האחוזים.

מצד שני, היכרתי כמה אסטרולוגים המאמינים בתורתם בכנות. כמעט לאיש מהם אין כל השכלה מדעית רצינית. הם באים מתחומים מגוונים, החל מאמנות ופסיכולוגיה וכלה בעיתונאות.

מדוע הנך מקדיש מזמנך לפגישות עם אסטרולוגים ובכלל, לעיסוק בנושא?

ג’ורג' אבל: השתתפתי לאחרונה במספר תכניות רדיו וטלוויזיה שלא גזלו ממני זמן רב. אין לי כל כוונה להקדיש לנושא יותר מחלק זעיר מזמני. אבל לדעתי חשוב שמדענים יקדישו מעט מזמנם לאותם דברים מוזרים המעניינים מאוד את הציבור. אני מתכוון לשגעונות כמו עב"מים, אסטרולוגיה, או מסתורי משולש ברמודה וכן, אסטרונאוטיקה קדומה והתאוריות האבסורדיות של ווליקובסקי. לא שאנו מאמינים שיש משהו בכל אלה, אבל חלק ניכר של הציבור אכן מאמין. חסידי הרעיונות המוזרים הללו טוענים שזהו מדע של ממש ושאלה הן תגליות חדשות, ולרוב הם זוכים לפרסום רחב באמצעי התקשורת. לעומת זאת, כשמדענים נשאלים על דברים שכאלה, בדרך כלל או שהם מסרבים להתייחס, או שמבטלים את הרעיונות כלאחר יד מבלי לטרוח להסביר מדוע אלה שטויות. והנה אנחנו, האסטרונומים, מקבלים את שכרנו, כידוע, מתוך תקציבים ציבוריים באמצעות אוניברסיטאות או הממשלה. אני מסכים בהחלט שיש דברים חשובים יותר לעשות מאשר לבזבז את זמננו על דיונים או מחקרים במיתוסים ובתורת הנסתר. מצד שני, אנו עומדים כיום בפני מצב שבו שליש מהאוכלוסיה מאמין באסטרולוגיה, ואולי שני שלישים ויותר מגלים פתיחות לראותה כמתקבלת על הדעת. אם כך, רוב מכריע של הציבור המשלם את משכורותינו הינו בדעה שהאסטרולוגיה עשויה להיות מדע (היא מוצגת ככזו, בדרך כלל), חרף דחייתה על ידי המדענים. אני סבור שחובת המדענים היא לא רק למכור את המדע שלנו לציבור, ולהסבירו להדיוטות, אלא גם להסביר מדוע כל אותם עניינים של תורת הנסתר אינם נלקחים ברצינות על ידי המדענים, ומהי מידת הסכנה שעלולה להיות בהם.

האם תהיה שבע־רצון אם אמנם יצליחו האסטרונומים להבהיר לציבור שהאסטרולוגיה איננה מדע? האם לדעתך בכך תסתיים אחריותם?

ג’ורג' אבל: לדידי זהו הדבר החשוב ביותר. להבהיר שאם האנשים רוצים להאמין באסטרולוגיה, עליהם לעשות זאת תוך ידיעה שהמדענים, להם הם משלמים כדי שיחקרו את היקום, עברו את הרעיונות האלה לפני זמן רב – מאות בשנים – ומזה זמן רב השתכנעו לחלוטין שאלה הן שטויות.

אך מדי פעם בפעם צץ משהו כמו תוצאותיו של גוקלין. הוא אדם שהישגים רבים מאחוריו ואנשים רבים מכירים את עבודתו. אני סבור שיהיה זה חוסר אחריות מצידנו לבטל כלאחר יד את כל ממצאיו מבלי להשתדל לפחות להראות מדוע אינם נכונים. אם נשאיר את גוקלין בידי האסטרולוגים, ניקלע במצב מוזר שבו אנו מסרבים להתבונן במחקר המשמעותי היחיד הטוען שנתגלה דבר מה תקף העשוי להיות קשור באסטרולוגיה. אני איתן בחשדי שאו שגוקלין טועה, או שקיים הסבר רציונלי לממצאיו, הסבר שאיננו מתחום הממלכה של תורת הנסתר. אני מאמין שלקהיליה האסטרונומית יש מחוייבות מסויימת לחינוך הציבור, ומחוייבות זו כוללת ניתוח אובייקטיבי של מיתוסים ושגיונות ‘מדעיים’ – מתוך גישה של ידע ואחריות.

אני מקווה שיעלה בידך להאיר את עיני האנשים באשר להבדל בין אסטרונומיה לאסטרולוגיה. אך הנסיון מוכיח שאין זו משימה קלה. מה מניע אותך לחשוב שתצליח לעשות משהו נגד דיבוק הנהייה אחר תורות הנסתר?

ג’ורג' אבל: אני חושב שאצליח. הורוסקופ הלידה שלי מראה שבעת לידתי היתה השמש ושלושה כוכבי לכת אחרים במזל דגים, כאשר קבוצת כוכבי העקרב היתה בזריחתה, שבתאי בבית הראשון ונפטון בעשירי.